https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T23:30:02Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=592418אוקראינה2023-05-05T02:24:29Z<p>נתנאל הכהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]<br />
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה ב[[מזרח אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.<br />
<br />
בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחר [[התפרקות ברית המועצות]].<br />
<br />
ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים ממנה וערים רבות נפלו בקרב. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה {{הערה|נכון לחשוון תשפ"ג}}<br />
<br />
רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קייב]] שימשה בעבר כעיר הבירה של "רוס של קייב" (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך [[רוסיה]], [[בלארוס]] ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מ[[פולין]] ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקראינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.<br />
<br />
בשנת ה'שכ"ט אוחד מרבית שטחה של אוקראינה עם [[פולין]] וליטא, מה שקיבל את השם "האיחוד הפולני ליטאי", והשלטון אילץ את התושבים להמיר את דתם לאורח חייהם של הרוזנים. עם זאת העבדות הפולנית הדגישה שכלכלת האיחוד מבוססת על ניצול כוחני של החלקאים האוקראינים.<br />
<br />
ה[[קוזקים]] שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) "זפורוז'סקיה סץ".<br />
בעקבות זאת הרימו ה[[קוזקים]] את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, פתחו מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].<br />
<br />
===תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי===<br />
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריזה אוקראינה על עצמאותה כ"הרפובליקה העממית של אוקראינה", אך כוחות האופוזיציה לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית ובין מתנגדיה. באותו זמן סבלו ה[[יהודים]] מאוד מה[[פרעות]] בידי כנופיות.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] הגה [[סטלין]] את "תוכנית חומש" במהלכה העבודה החקלאית מרוכזת סביב משקים שיתופיים השייכים לממשלה הסובייטית. התוכנית נישלה מליוני בני אדם מאדמותיהם וגרמה לשנות רעב מהקשות שהיו בעולם. במהלך שנות הרעב מתו כ-10,000,000 איש (שליש מאוכלוסיית המדינה).<br />
<br />
===מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות===<br />
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.<br />
<br />
===לאחר התפרקות ברית המועצות===<br />
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.<br />
<br />
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[חשוון]] [[תשפ"ג]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.<br />
<br />
===יהדות אוקראינה===<br />
[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]<br />
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.<br />
<br />
עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]] אך קהילות גדולות קיימות גם ב[[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[קנדה]] ו[[גרמניה]].<br />
<br />
כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.<br />
<br />
== היסטוריה חב"דית ==<br />
===האדיטש===<br />
{{ערך מורחב|האדיטש}}<br />
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.<br />
<br />
===קרמנצ'וג===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}<br />
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]<br />
<br />
'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.<br />
<br />
הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.<br />
<br />
===חרקוב===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}<br />
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.<br />
<br />
הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.<br />
<br />
בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל [[מלחמת העולם הראשונה]], ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.<br />
<br />
===דנייפרופטרובסק===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרופטרובסק]]}}<br />
העיר נקראה בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת [[תרפ"ו]] לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.<br />
<br />
לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.<br />
<br />
כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.<br />
===[[קאמינסקוי]]===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קאמינסקוי]]}}<br />
'''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''') היא עיר במדינת אוקראינה.<br />
[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.<br />
[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.<br />
<br />
===חרסון===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}<br />
בעיר '''חרסון''' שבדרום מזרח אוקראינה, התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.<br />
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]<br />
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]<br />
<br />
בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].<br />
<br />
===קרלביץ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קרלביץ]]}}<br />
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]].<br />
בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".<br />
<br />
האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.<br />
<br />
===אניפולי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אניפולי]]}}<br />
עוד בזמן נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] התיישב [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות [[רוסיה]] ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'.<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] חזר מאחד מביקוריו אצל [[המגיד ממעזריטש]], האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות החדשה]] שהורה לו רבם לתקן.<br />
<br />
בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], פרצה מגיפה קשה ב[[מעזריטש]], והמגיד החל לנדוד, עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו{{הערה|1=על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב [[ישראל גרוסמן]] [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_47740_241.pdf עמוד 241].}}.<br />
<br />
מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם [[רבי יהודה לייב הכהן]], בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים.<br />
<br />
בחודשים האחרונים לחייו של [[המגיד ממעזריטש]], הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[רבי אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ועוד.<br />
<br />
===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===<br />
# [[צ'רקאסי]]<br />
# [[חמלניצקי]]<br />
# [[סומי]]<br />
# [[צ'רניהיב]]<br />
# [[קירובוגרד]]<br />
# [[טרנופול]]<br />
# [[צ'רנוביץ']]<br />
# [[קייב]]<br />
# [[ויניצה]]<br />
# [[חצי האי קרים|קרים]]<br />
# [[לוהנסק]]<br />
# [[ווהלין]]<br />
# [[דנייפרו|דנייפרופטרובסק]]<br />
# [[לבוב]]<br />
# [[זקרפטיה]]<br />
# [[דונצק]]<br />
# [[מיקולאייב]]<br />
# [[זפורוז'יה]]<br />
# [[איוונו-פרנקיבסק]]<br />
# [[אודסה]]<br />
# [[ז'יטומיר]]<br />
# [[חרקוב]]<br />
# [[פולטבה]]<br />
# [[חרסון]]<br />
# [[רובנו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם ברונפמן]], '''יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין<br />
<br />
{{עיירות באוקראינה}}<br />
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אוקראינה|*]]</div>נתנאל הכהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=582251אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים2023-02-22T02:33:56Z<p>נתנאל הכהן: /* היסטוריה */</p>
<hr />
<div>'''אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים''' נוסדה על ידי [[הרבי]] בשנת ה'[[תנש"א]], (תחת השם "אגודת חסידי חב"ד ברוסיה"), על מנת לפעול עם יהודי רוסיה וחבר העמים, וכדי לגאול את ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] שנותרו ב[[רוסיה]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
האגודה הוקמה כאשר הגיעו חברי המשלחת המיוחדת אותה שלח הרבי על מנת לפעול את [[אוסף שניאורסון#המאבק להשבת האוסף|גאולת הספרים מרוסיה]].<br />
<br />
חברי המשלחת היו הרבנים [[יצחק קוגן]], [[ברוך שלמה קונין]], [[שלום בער לוין]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]], והם מונו לחברי האגודה. כמזכירת האגודה מונתה הגב' [[דבורה רחל (וירוניקה) קוגן]].<br />
<br />
לאגודה הוקם משרד מיוחד בשם "מרכז מימוני".<br />
<br />
במהלך השנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]] סבלה האגודה מהתנכליות והפגנות של לאומנים רוסיים, שמחו על הנסיון לפדות את הספרים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] קיבלה האגודה לידיה חלק מהספרים, אך לא הורשתה להוציא אותם מרוסיה, והם נמצאים כיום בשביה במוזיאון היהודי של מוסקבה.<br />
<br />
במשך השנים נוספו לאגודה חברים נוספים: הרב [[נתן גוראריה]] והרב [[בערל לאזאר]].<br />
<br />
==פעילות==<br />
<br />
בשנת ה'תשס"א הקימה האגודה [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון]] בחצר רבותינו נשיאינו בליובאוויטש. המוזיאון הוקם לאחר שהנגיד אליה סגל קנה את שטח החצר, והעביר אותה לידי האגודה.<br />
<br />
האגודה הוציאה מספר ספרים ביניהם:<br />
* "[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/02/5c628f106d7eb_1549963024.pdf ליובאוויטש]"<br />
* "[[תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי]]"<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[https://tablet.otzar.org/#/book/146317/p/1/t/0.62874984174740761234/fs/0/start/0/end/0/c אגודת חב"ד במדינות חבר העמים]", תש"ס<br />
*[[יומן השליחות המיוחדת]]<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]</div>נתנאל הכהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94&diff=582250מלחובקה2023-02-22T02:26:31Z<p>נתנאל הכהן: </p>
<hr />
<div>'''מלחובקה''' הינה פרבר מוסקבאי, ששימש כמקום נופש בימות הקיץ. פרבר זה נמצא במרחק של כשעת נסיעה מ[[מוסקבה]]. בכל ימות השנה היה מאוכלס על ידי תושבים מקומיים, ובימות הקיץ היה נהפך למקום נופש לתושבי [[מוסקבה]]. המקומיים היו מפנים חדרים מבתיהם ומשכירים אותם לנופשים. <br />
<br />
ששה שבועות התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] במלחובקה. היו אלו ימים של דוחק ולחץ. הרבי ידע כי עוקבים אחריו ודורשים את צעדיו כל העת. זו הייתה הסיבה שעל החסידים נאסר מלהגיע לרבי ששהה במקום רק עם הרבנית ועם בתו הצעירה, וכן ה[[חסיד]] הרב [[יעקב מסקאליק]]-זוראוויצער, ששימש כמזכירו. <br />
<br />
מלבד הרבנית ובת הרבי, שהה במקום, כאמור, ר' [[יעקב מסקאליק]]. מלבדם היו החסידים שהתגוררו ממילא במלחובקה, כמו הרב [[שניאור פינסקי]], ששימש את הרבי באותם שבועות. אחד מתפקידיו היה לעמוד על החליבה, ולהביא לרבי [[חלב ישראל]]. <br />
<br />
בשנים האחרונות התגלה כי [[הרבי]] ביקר את [[הרבי הריי"צ]] במהלך שהותו במלחובקה.<br />
<br />
את השהות במלחובקה מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] כחלק מגלותו: "שמונה עשר וחצי יום ישבתי במאסר, עשרה ימים בגלות [[קוסטרמה]], וששה שבועות בגלות מלחובקה, אשר רק שם יכולתי לישב", הוא כותב לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]].<br />
<br />
==גדולי החסידים מתיישבים במלחובקה== <br />
<br />
כמה שנים לאחר מכן התיישבה במלחובקה קבוצת חסידים שביקשו להתרחק מהערים הגדולות, שם הייתה סכנה גדולה יותר מצד אנשי המשטרה החשאית. הם קיוו כי במקום שקט ורחוק מהעין כמו פרבר זה, יונח להם. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] פתח יהודי בשם אסתרמן - לאחר שקיבל סירוב לזה על ידי השלטונות - [[בית כנסת]] חב"די במלחובקה. היהודי הוצא להורג בשל כך, אולם בית הכנסת לא נסגר, והמשיך לעמוד על תילו עד לשריפתו בשנת תשס"ה.<br />
<br />
רבים מגדולי החסידים מצאו במלחובקה מקום מקלט. בין החסידים הנכבדים שהתגוררו שם היו: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[משה לייב גינזבורג]] (חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]), הרב [[שמואל לייב לוין]] שהיה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]] ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים]], ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[יהושע נימוטין]], הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] ועוד גדולים וטובים. <br />
<br />
במקום היו חיים חסידיים תוססים. תפילות במניין חסידי, שיעורי חסידות, התוועדויות ביומא דפגרא, 'חדרים' לילדים, ועוד. שמע המקום עבר מפה לאוזן, ואל המקום הזה היו מגיעים לבקר חסידים מכל רחבי ברית המועצות, בהם גם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]]. הללו היו מגיעים ל[[מוסקבה]] כדי לנסות להשיג רשיונות הגירה, ועד שהיו מקבלים את האישורים (או את הסירובים) היו ממתינים במלחובקה, כדי שלא להתפס ללא רשיון שהייה ברחובות מוסקבה. <br />
<br />
שנות הצ"דיק היו ימי עדנה ופריחה לחסידי חב"ד במקום. <br />
<br />
לצד החיים החסידיים, הוקם גם [[תומכי תמימים מלחובקה|סניף של תומכי תמימים]] במשך שנתיים ימים. הסניפים השונים שהיו בברית המועצות נרדפו ונסגרו, בעוד שהתלמידים גורשו ומגידי השיעורים נאסרו והוגלו.<br />
<br />
==מעצרים==<br />
במשך קיץ [[תרצ"ה]] נעצרו חסידים רבים ונשלחו לארץ גזירה. הישיבה נסגרה, ופחד גדול נפל על החסידים בפרבר התוסס, שעד אז כמעט ולא בוצעו בו מאסרים. כעת החל גל של מאסרים המוניים. בשעה מסויימת בלילה היו אנשי [[המשטרה החשאית]] מגיעים לביתם של חסידים רבים, וכולם היו נאסרים בבת אחת כדי שלא תהיה לאחרים האפשרות לברוח על נפשם. <br />
<br />
הפורענות החלה עם הגיעו של דוד איצ'ה המוסר למלחובקה בתחילת קיץ תרצ"ה. <br />
מוסר זה העביר לאנשי [[המשטרה החשאית]] את האינפורמציה כי במלחובקה שוקקים חיים חסידיים תוססים. בעקבות זאת החלו מעקבים רבים. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] באותה שנה הצליחו אנשי [[המשטרה החשאית]] לשים את ידם על כמה מחסידי מלחובקה. חלק אחר הצליח בניסים גדולים לחמוק מתחת לאפם של אנשי המשטרה החשאית. בין הנמלטים היה הרב אברהם דרייזין, שניהל באותם ימים את רשת ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות.<br />
<br />
בגל המעצרים שנערך ב[[חודש אלול]] נעצרו שישה חסידים: הרב [[יעקב מסקאליק]], הרב [[מאיר אבצן]], הרב [[אבא לוין]], הרב [[יצחק גולדין]], הת' [[שלמה מטוסוב]], הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ובנו התמים [[מנחם מענדל גורליק]].<br />
<br />
בעקבות מעצרם שררה מבוכה גדולה בקרב חסידי חב"ד במלחובקה. הישיבה נסגרה מיד, וחסידים רבים ירדו למחתרת, בעוד אחרים נמלטו ממלחובקה אל ערים אחרות, שם קיוו למצוא מקומות מסתור. משפחות רבות נותרו ללא אב המשפחה, ועקב כך נוצרו בעיות כלכלה קשות. כל זאת מלבד הפחד האיום והדאגה העמוקה ששררה לשלומם של קרובי המשפחה שנעצרו או הסתתרו.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה==<br />
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו החסידים ממלחובקה מהחזית שהגיעה סמוך אליהם. מלחובקה התרוקנה מחסידים - מלבד מהחסיד הרב [[אליעזר פינסקי]] שהמשיך להתגורר במקום למרות שהגרמנים הפגיזו את העיר וסביבותיה ללא הרף. הוא נותר ב[[מסירות נפש]] כדי לשמור על יהודי קשיש חולה וערירי, שמפאת מחלתו לא יכל לברוח. <br />
לאחר המלחמה חזרו מתי מעט מהחסידים אל מלחובקה, רובם עזבו את רוסיה דרך פולין, וחלקם המועט נשאר ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]. <br />
<br />
בקהילה הקטנה שנוצרה מחדש במלחובקה, כיהן כרב חכם [[יהודה בוטרשוולי]] מזקני חסידי חב"ד. הרב [[חיים אברמוב]] כיהן כגבאי בית הכנסת, והוא שימש אף בתפקיד 'ראש הקהל'. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על ניהול בית העלמין היהודי.<br />
==לאחר המלחמה==<br />
<br />
הקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמה. בשנים מאוחרות יותר, פעלו במקום שליחי ארגון 'נתיב' בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הם היו בקשר עם חסידי חב"ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקה. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועוד.<br />
<br />
==טבילה ב'אגם מלחובקה'== <br />
<br />
[[מקווה]] לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי [[יום שישי]] היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול ב[[מוסקבה]] 'ארכיפובה'. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא 'אגם מלחובקה' שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים. <br />
<br />
בשנות הכפי"ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, וב[[שבת]] היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטרשווילי]]. הייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, היה מפנה אותם אליו. בשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד. <br />
<br />
חינוך הילדים ללימוד תורה הייתה בעיה אמיתית, כיון שלא היו מספיק תלמידים לפתוח כיתה. לכן הבאו את הרב [[בערל ריקמן]] שגר בקרסקובה ללמד באופן פרטי את מעט הילדים. <br />
<br />
בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט הרב [[נתן ברונשטיין]], אך לאחר שעלה לארץ הקודש, מילא את מקומו הרב מיכל דורפמן [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]].<br />
<br />
==יהדות עכשווית במלחובקה== <br />
<br />
בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[קלמן מלך תמרין]], מחסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] באותם שנים. לאחר פטירתו, המשיכו שני בניו, הרב [[משה תמרין|משה]] והרב [[נחום תמרין|נחום]] להחזיק את היהדות וחסידות ב[[מסירות נפש]] ממש.<br />
באותם שנים השוחט הוותיק הרב [[מוט'ל ליפשיץ]] היה [[שוחט]] במוסקוה והיה עוד [[שוחט]] צעיר שהיה [[שוחט]] במלחובקה מתלמידיו של ר' [[רפאל נימוטין]] ור' [[יצחק קוגן]] ורוב אנ"ש דאז היו באים לשחוט אצלו <br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשס"ב]] יצא הרב [[משה תמרין]] ומשפחתו ל[[שליחות]] קבועה במלחובקה. זו בנתיים הפכה ל[[עיירה]] שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושבים, בתוכם כמה מאות יהודים.<br />
<br />
עם בואם של זוג השלוחים, החלה במקום פעילות חב"דית קבועה ומסודרת.<br />
<br />
הפעילות היהודית ב[[עיירה]] בה מתגוררים רק כמה מאות יהודים, מורכבת מאוד, אך הרב תמרין, במסירות ובמרץ פועל ואף מצליח רבות. כיום [[בית הכנסת]] גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה לילדים בכל הגילאים. בחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רבים, זאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נשרף כליל בית הכנסת העתיק של מלחובקה, על ידי גורמים אנטישמיים. בית הכנסת עלה באש על תכולתו ונערכה הלוויה בה נקברו ספרי הקודש. בשנים שלאחר מכן נבנה על ידי הרב תמרין מבנה חדש ומפואר לבית הכנסת, הכולל את כל צרכי הקהילה, כמו מקווה טהרה מהודר ועוד.<br />
<br />
באלול [[תשע"ז]] נפתחה במלחובקה ישיבה קטנה לצעירים ממוסקבה וסביבותיה, תוך שימת דגש על יחס פרטני וקידום מודרך. הישיבה מונה נכון לשנתה הראשונה תשעה תלמידים, חמשה אנשי צוות וחמשה 'תלמידים שלוחים'.<br />
<br />
באדר [[תש"פ]] בגלל הקורונה נסגרה הישיבה. וב[[תשפ"א]] פעלה במרינה רושצ'ה במוסקבה. ב[[תשפ"ב]] נפתחה הישיבה מחדש במלחובקה בשם "תפארת בחורים"<br />
<br />
==בית העלמין==<br />
<br />
ביום הראשון של חג ה[[סוכות]] [[תרצ"ה]] נפטר במלחובקה הרב [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)]]. רק זמן קצר לפני כן קנתה הקהילה היהודית במלחובקה שטח עבור בית עלמין, וטרם הספיקו ל"קדש" את המקום כנהוג. במשך השנים נקברו בבית העלמין אך ורק יהודים.<br />
<br />
בשנים שלאחר המלחמה שמרו על בית העלמין ר' [[חיים גולודובסקי]] ורעייתו. הם התגוררו בבית סמוך לבית העלמין והם היו אחראים על הקבורה ועל שימור המקום. <br />
<br />
לאחר פטירתם הטרגית של בני הזוג גולודובסקי, נטל על עצמו הרב [[חיים אברמוב]] את האחריות לשימור בית הקברות במלחובקה. <br />
<br />
עם השנים, לא נותרו בבית הקברות חלקות קבורה ריקות. ר' חיים ביקש להרחיב את שטח בית העלמין כדי שיהודים יוכלו לקבור את קרוביהם כהלכה בקבורת ישראל. כיון שלא היו בידו רשיונות להרחיב את השטח, הוא החליט לפעול באופן מחתרתי. <br />
<br />
השטח שליד בית הקברות היה מדרון ובו ביצה גדולה. כדי ליישר את השטח היה דרוש חול בכמות גדולה. הוא יצר קשר עם נהגי משאיות שתפקידם היה להעביר חול ממקום למקום, ושילם להם הרבה כסף, והם בתמורה הביאו בחסות החשיכה חול אל השטח המיועד לבית קברות. הוא השקיע את כל כוחותיו בהרחבת בית הקברות ועבד לשם כך יומם ולילה, למרות הסכנה הגדולה שיתפס על ידי השלטונות. מאמציו נשאו פרי, ובסופו של דבר הוא פתח לקבורה את השטח שהכין.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47181 יש חיים בעיר המתים] "עולם החסידות" על שליחות ניסית במאלכובקה {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53839 חנוכת הבית מרגשת ב"מלאכווקא" ההיסטורית] י' בניסן תשע"ה {{אינפו}}<br />
<br />
{{עיירות ברוסיה}}</div>נתנאל הכהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94&diff=582249מלחובקה2023-02-22T02:26:19Z<p>נתנאל הכהן: </p>
<hr />
<div>'''מלחובקה''' הינה פרבר מוסקבאי, ששימש כמקום נופש בימות הקיץ. פרבר זה נמצא במרחק של כשעת נסיעה מ[[מוסקבה]]. בכל ימות השנה היה מאוכלס על ידי תושבים מקומיים, ובימות הקיץ היה נהפך למקום נופש לתושבי [[מוסקבה]]. המקומיים היו מפנים חדרים מבתיהם ומשכירים אותם לנופשים. <br />
<br />
ששה שבועות התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] במלחובקה. היו אלו ימים של דוחק ולחץ. הרבי ידע כי עוקבים אחריו ודורשים את צעדיו כל העת. זו הייתה הסיבה שעל החסידים נאסר מלהגיע לרבי ששהה במקום רק עם הרבנית ועם בתו הצעירה, וכן ה[[חסיד]] הרב [[יעקב מסקאליק]]-זוראוויצער, ששימש כמזכירו. <br />
<br />
מלבד הרבנית ובת הרבי, שהה במקום, כאמור, ר' [[יעקב מסקאליק]]. מלבדם היו החסידים שהתגוררו ממילא במלחובקה, כמו הרב [[שניאור פינסקי]], ששימש את הרבי באותם שבועות. אחד מתפקידיו היה לעמוד על החליבה, ולהביא לרבי [[חלב ישראל]]. <br />
<br />
בשנים האחרונות התגלה כי [[הרבי]] ביקר את [[הרבי הריי"צ]] במהלך שהותו במלחובקה.<br />
את השהות במלחובקה מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] כחלק מגלותו: "שמונה עשר וחצי יום ישבתי במאסר, עשרה ימים בגלות [[קוסטרמה]], וששה שבועות בגלות מלחובקה, אשר רק שם יכולתי לישב", הוא כותב לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]].<br />
<br />
==גדולי החסידים מתיישבים במלחובקה== <br />
<br />
כמה שנים לאחר מכן התיישבה במלחובקה קבוצת חסידים שביקשו להתרחק מהערים הגדולות, שם הייתה סכנה גדולה יותר מצד אנשי המשטרה החשאית. הם קיוו כי במקום שקט ורחוק מהעין כמו פרבר זה, יונח להם. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] פתח יהודי בשם אסתרמן - לאחר שקיבל סירוב לזה על ידי השלטונות - [[בית כנסת]] חב"די במלחובקה. היהודי הוצא להורג בשל כך, אולם בית הכנסת לא נסגר, והמשיך לעמוד על תילו עד לשריפתו בשנת תשס"ה.<br />
<br />
רבים מגדולי החסידים מצאו במלחובקה מקום מקלט. בין החסידים הנכבדים שהתגוררו שם היו: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[משה לייב גינזבורג]] (חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]), הרב [[שמואל לייב לוין]] שהיה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]] ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים]], ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[יהושע נימוטין]], הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] ועוד גדולים וטובים. <br />
<br />
במקום היו חיים חסידיים תוססים. תפילות במניין חסידי, שיעורי חסידות, התוועדויות ביומא דפגרא, 'חדרים' לילדים, ועוד. שמע המקום עבר מפה לאוזן, ואל המקום הזה היו מגיעים לבקר חסידים מכל רחבי ברית המועצות, בהם גם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]]. הללו היו מגיעים ל[[מוסקבה]] כדי לנסות להשיג רשיונות הגירה, ועד שהיו מקבלים את האישורים (או את הסירובים) היו ממתינים במלחובקה, כדי שלא להתפס ללא רשיון שהייה ברחובות מוסקבה. <br />
<br />
שנות הצ"דיק היו ימי עדנה ופריחה לחסידי חב"ד במקום. <br />
<br />
לצד החיים החסידיים, הוקם גם [[תומכי תמימים מלחובקה|סניף של תומכי תמימים]] במשך שנתיים ימים. הסניפים השונים שהיו בברית המועצות נרדפו ונסגרו, בעוד שהתלמידים גורשו ומגידי השיעורים נאסרו והוגלו.<br />
<br />
==מעצרים==<br />
במשך קיץ [[תרצ"ה]] נעצרו חסידים רבים ונשלחו לארץ גזירה. הישיבה נסגרה, ופחד גדול נפל על החסידים בפרבר התוסס, שעד אז כמעט ולא בוצעו בו מאסרים. כעת החל גל של מאסרים המוניים. בשעה מסויימת בלילה היו אנשי [[המשטרה החשאית]] מגיעים לביתם של חסידים רבים, וכולם היו נאסרים בבת אחת כדי שלא תהיה לאחרים האפשרות לברוח על נפשם. <br />
<br />
הפורענות החלה עם הגיעו של דוד איצ'ה המוסר למלחובקה בתחילת קיץ תרצ"ה. <br />
מוסר זה העביר לאנשי [[המשטרה החשאית]] את האינפורמציה כי במלחובקה שוקקים חיים חסידיים תוססים. בעקבות זאת החלו מעקבים רבים. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] באותה שנה הצליחו אנשי [[המשטרה החשאית]] לשים את ידם על כמה מחסידי מלחובקה. חלק אחר הצליח בניסים גדולים לחמוק מתחת לאפם של אנשי המשטרה החשאית. בין הנמלטים היה הרב אברהם דרייזין, שניהל באותם ימים את רשת ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות.<br />
<br />
בגל המעצרים שנערך ב[[חודש אלול]] נעצרו שישה חסידים: הרב [[יעקב מסקאליק]], הרב [[מאיר אבצן]], הרב [[אבא לוין]], הרב [[יצחק גולדין]], הת' [[שלמה מטוסוב]], הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ובנו התמים [[מנחם מענדל גורליק]].<br />
<br />
בעקבות מעצרם שררה מבוכה גדולה בקרב חסידי חב"ד במלחובקה. הישיבה נסגרה מיד, וחסידים רבים ירדו למחתרת, בעוד אחרים נמלטו ממלחובקה אל ערים אחרות, שם קיוו למצוא מקומות מסתור. משפחות רבות נותרו ללא אב המשפחה, ועקב כך נוצרו בעיות כלכלה קשות. כל זאת מלבד הפחד האיום והדאגה העמוקה ששררה לשלומם של קרובי המשפחה שנעצרו או הסתתרו.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה==<br />
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו החסידים ממלחובקה מהחזית שהגיעה סמוך אליהם. מלחובקה התרוקנה מחסידים - מלבד מהחסיד הרב [[אליעזר פינסקי]] שהמשיך להתגורר במקום למרות שהגרמנים הפגיזו את העיר וסביבותיה ללא הרף. הוא נותר ב[[מסירות נפש]] כדי לשמור על יהודי קשיש חולה וערירי, שמפאת מחלתו לא יכל לברוח. <br />
לאחר המלחמה חזרו מתי מעט מהחסידים אל מלחובקה, רובם עזבו את רוסיה דרך פולין, וחלקם המועט נשאר ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]. <br />
<br />
בקהילה הקטנה שנוצרה מחדש במלחובקה, כיהן כרב חכם [[יהודה בוטרשוולי]] מזקני חסידי חב"ד. הרב [[חיים אברמוב]] כיהן כגבאי בית הכנסת, והוא שימש אף בתפקיד 'ראש הקהל'. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על ניהול בית העלמין היהודי.<br />
==לאחר המלחמה==<br />
<br />
הקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמה. בשנים מאוחרות יותר, פעלו במקום שליחי ארגון 'נתיב' בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הם היו בקשר עם חסידי חב"ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקה. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועוד.<br />
<br />
==טבילה ב'אגם מלחובקה'== <br />
<br />
[[מקווה]] לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי [[יום שישי]] היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול ב[[מוסקבה]] 'ארכיפובה'. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא 'אגם מלחובקה' שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים. <br />
<br />
בשנות הכפי"ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, וב[[שבת]] היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטרשווילי]]. הייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, היה מפנה אותם אליו. בשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד. <br />
<br />
חינוך הילדים ללימוד תורה הייתה בעיה אמיתית, כיון שלא היו מספיק תלמידים לפתוח כיתה. לכן הבאו את הרב [[בערל ריקמן]] שגר בקרסקובה ללמד באופן פרטי את מעט הילדים. <br />
<br />
בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט הרב [[נתן ברונשטיין]], אך לאחר שעלה לארץ הקודש, מילא את מקומו הרב מיכל דורפמן [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]].<br />
<br />
==יהדות עכשווית במלחובקה== <br />
<br />
בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[קלמן מלך תמרין]], מחסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] באותם שנים. לאחר פטירתו, המשיכו שני בניו, הרב [[משה תמרין|משה]] והרב [[נחום תמרין|נחום]] להחזיק את היהדות וחסידות ב[[מסירות נפש]] ממש.<br />
באותם שנים השוחט הוותיק הרב [[מוט'ל ליפשיץ]] היה [[שוחט]] במוסקוה והיה עוד [[שוחט]] צעיר שהיה [[שוחט]] במלחובקה מתלמידיו של ר' [[רפאל נימוטין]] ור' [[יצחק קוגן]] ורוב אנ"ש דאז היו באים לשחוט אצלו <br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשס"ב]] יצא הרב [[משה תמרין]] ומשפחתו ל[[שליחות]] קבועה במלחובקה. זו בנתיים הפכה ל[[עיירה]] שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושבים, בתוכם כמה מאות יהודים.<br />
<br />
עם בואם של זוג השלוחים, החלה במקום פעילות חב"דית קבועה ומסודרת.<br />
<br />
הפעילות היהודית ב[[עיירה]] בה מתגוררים רק כמה מאות יהודים, מורכבת מאוד, אך הרב תמרין, במסירות ובמרץ פועל ואף מצליח רבות. כיום [[בית הכנסת]] גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה לילדים בכל הגילאים. בחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רבים, זאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נשרף כליל בית הכנסת העתיק של מלחובקה, על ידי גורמים אנטישמיים. בית הכנסת עלה באש על תכולתו ונערכה הלוויה בה נקברו ספרי הקודש. בשנים שלאחר מכן נבנה על ידי הרב תמרין מבנה חדש ומפואר לבית הכנסת, הכולל את כל צרכי הקהילה, כמו מקווה טהרה מהודר ועוד.<br />
<br />
באלול [[תשע"ז]] נפתחה במלחובקה ישיבה קטנה לצעירים ממוסקבה וסביבותיה, תוך שימת דגש על יחס פרטני וקידום מודרך. הישיבה מונה נכון לשנתה הראשונה תשעה תלמידים, חמשה אנשי צוות וחמשה 'תלמידים שלוחים'.<br />
<br />
באדר [[תש"פ]] בגלל הקורונה נסגרה הישיבה. וב[[תשפ"א]] פעלה במרינה רושצ'ה במוסקבה. ב[[תשפ"ב]] נפתחה הישיבה מחדש במלחובקה בשם "תפארת בחורים"<br />
<br />
==בית העלמין==<br />
<br />
ביום הראשון של חג ה[[סוכות]] [[תרצ"ה]] נפטר במלחובקה הרב [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)]]. רק זמן קצר לפני כן קנתה הקהילה היהודית במלחובקה שטח עבור בית עלמין, וטרם הספיקו ל"קדש" את המקום כנהוג. במשך השנים נקברו בבית העלמין אך ורק יהודים.<br />
<br />
בשנים שלאחר המלחמה שמרו על בית העלמין ר' [[חיים גולודובסקי]] ורעייתו. הם התגוררו בבית סמוך לבית העלמין והם היו אחראים על הקבורה ועל שימור המקום. <br />
<br />
לאחר פטירתם הטרגית של בני הזוג גולודובסקי, נטל על עצמו הרב [[חיים אברמוב]] את האחריות לשימור בית הקברות במלחובקה. <br />
<br />
עם השנים, לא נותרו בבית הקברות חלקות קבורה ריקות. ר' חיים ביקש להרחיב את שטח בית העלמין כדי שיהודים יוכלו לקבור את קרוביהם כהלכה בקבורת ישראל. כיון שלא היו בידו רשיונות להרחיב את השטח, הוא החליט לפעול באופן מחתרתי. <br />
<br />
השטח שליד בית הקברות היה מדרון ובו ביצה גדולה. כדי ליישר את השטח היה דרוש חול בכמות גדולה. הוא יצר קשר עם נהגי משאיות שתפקידם היה להעביר חול ממקום למקום, ושילם להם הרבה כסף, והם בתמורה הביאו בחסות החשיכה חול אל השטח המיועד לבית קברות. הוא השקיע את כל כוחותיו בהרחבת בית הקברות ועבד לשם כך יומם ולילה, למרות הסכנה הגדולה שיתפס על ידי השלטונות. מאמציו נשאו פרי, ובסופו של דבר הוא פתח לקבורה את השטח שהכין.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47181 יש חיים בעיר המתים] "עולם החסידות" על שליחות ניסית במאלכובקה {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53839 חנוכת הבית מרגשת ב"מלאכווקא" ההיסטורית] י' בניסן תשע"ה {{אינפו}}<br />
<br />
{{עיירות ברוסיה}}</div>נתנאל הכהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94&diff=582248מלחובקה2023-02-22T02:21:59Z<p>נתנאל הכהן: /* יהדות עכשווית במלחובקה */</p>
<hr />
<div>'''מלחובקה''' הינה פרבר מוסקבאי, ששימש כמקום נופש בימות הקיץ. פרבר זה נמצא במרחק של כשעת נסיעה מ[[מוסקבה]]. בכל ימות השנה היה מאוכלס על ידי תושבים מקומיים, ובימות הקיץ היה נהפך למקום נופש לתושבי [[מוסקבה]]. המקומיים היו מפנים חדרים מבתיהם ומשכירים אותם לנופשים. <br />
<br />
ששה שבועות התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] במלחובקה. היו אלו ימים של דוחק ולחץ. הרבי ידע כי עוקבים אחריו ודורשים את צעדיו כל העת. זו הייתה הסיבה שעל החסידים נאסר מלהגיע לרבי ששהה במקום רק עם הרבנית ועם בתו הצעירה, וכן ה[[חסיד]] הרב [[יעקב מסקאליק]]-זוראוויצער, ששימש כמזכירו. <br />
<br />
מלבד הרבנית ובת הרבי, שהה במקום, כאמור, ר' [[יעקב מסקאליק]]. מלבדם היו החסידים שהתגוררו ממילא במלחובקה, כמו הרב [[שניאור פינסקי]], ששימש את הרבי באותם שבועות. אחד מתפקידיו היה לעמוד על החליבה, ולהביא לרבי [[חלב ישראל]]. <br />
<br />
את השהות במלחובקה מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] כחלק מגלותו: "שמונה עשר וחצי יום ישבתי במאסר, עשרה ימים בגלות [[קוסטרמה]], וששה שבועות בגלות מלחובקה, אשר רק שם יכולתי לישב", הוא כותב לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
==גדולי החסידים מתיישבים במלחובקה== <br />
<br />
כמה שנים לאחר מכן התיישבה במלחובקה קבוצת חסידים שביקשו להתרחק מהערים הגדולות, שם הייתה סכנה גדולה יותר מצד אנשי המשטרה החשאית. הם קיוו כי במקום שקט ורחוק מהעין כמו פרבר זה, יונח להם. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] פתח יהודי בשם אסתרמן - לאחר שקיבל סירוב לזה על ידי השלטונות - [[בית כנסת]] חב"די במלחובקה. היהודי הוצא להורג בשל כך, אולם בית הכנסת לא נסגר, והמשיך לעמוד על תילו עד לשריפתו בשנת תשס"ה.<br />
<br />
רבים מגדולי החסידים מצאו במלחובקה מקום מקלט. בין החסידים הנכבדים שהתגוררו שם היו: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[משה לייב גינזבורג]] (חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]), הרב [[שמואל לייב לוין]] שהיה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]] ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים]], ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[יהושע נימוטין]], הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] ועוד גדולים וטובים. <br />
<br />
במקום היו חיים חסידיים תוססים. תפילות במניין חסידי, שיעורי חסידות, התוועדויות ביומא דפגרא, 'חדרים' לילדים, ועוד. שמע המקום עבר מפה לאוזן, ואל המקום הזה היו מגיעים לבקר חסידים מכל רחבי ברית המועצות, בהם גם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]]. הללו היו מגיעים ל[[מוסקבה]] כדי לנסות להשיג רשיונות הגירה, ועד שהיו מקבלים את האישורים (או את הסירובים) היו ממתינים במלחובקה, כדי שלא להתפס ללא רשיון שהייה ברחובות מוסקבה. <br />
<br />
שנות הצ"דיק היו ימי עדנה ופריחה לחסידי חב"ד במקום. <br />
<br />
לצד החיים החסידיים, הוקם גם [[תומכי תמימים מלחובקה|סניף של תומכי תמימים]] במשך שנתיים ימים. הסניפים השונים שהיו בברית המועצות נרדפו ונסגרו, בעוד שהתלמידים גורשו ומגידי השיעורים נאסרו והוגלו.<br />
<br />
==מעצרים==<br />
במשך קיץ [[תרצ"ה]] נעצרו חסידים רבים ונשלחו לארץ גזירה. הישיבה נסגרה, ופחד גדול נפל על החסידים בפרבר התוסס, שעד אז כמעט ולא בוצעו בו מאסרים. כעת החל גל של מאסרים המוניים. בשעה מסויימת בלילה היו אנשי [[המשטרה החשאית]] מגיעים לביתם של חסידים רבים, וכולם היו נאסרים בבת אחת כדי שלא תהיה לאחרים האפשרות לברוח על נפשם. <br />
<br />
הפורענות החלה עם הגיעו של דוד איצ'ה המוסר למלחובקה בתחילת קיץ תרצ"ה. <br />
מוסר זה העביר לאנשי [[המשטרה החשאית]] את האינפורמציה כי במלחובקה שוקקים חיים חסידיים תוססים. בעקבות זאת החלו מעקבים רבים. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] באותה שנה הצליחו אנשי [[המשטרה החשאית]] לשים את ידם על כמה מחסידי מלחובקה. חלק אחר הצליח בניסים גדולים לחמוק מתחת לאפם של אנשי המשטרה החשאית. בין הנמלטים היה הרב אברהם דרייזין, שניהל באותם ימים את רשת ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות.<br />
<br />
בגל המעצרים שנערך ב[[חודש אלול]] נעצרו שישה חסידים: הרב [[יעקב מסקאליק]], הרב [[מאיר אבצן]], הרב [[אבא לוין]], הרב [[יצחק גולדין]], הת' [[שלמה מטוסוב]], הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ובנו התמים [[מנחם מענדל גורליק]].<br />
<br />
בעקבות מעצרם שררה מבוכה גדולה בקרב חסידי חב"ד במלחובקה. הישיבה נסגרה מיד, וחסידים רבים ירדו למחתרת, בעוד אחרים נמלטו ממלחובקה אל ערים אחרות, שם קיוו למצוא מקומות מסתור. משפחות רבות נותרו ללא אב המשפחה, ועקב כך נוצרו בעיות כלכלה קשות. כל זאת מלבד הפחד האיום והדאגה העמוקה ששררה לשלומם של קרובי המשפחה שנעצרו או הסתתרו.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה==<br />
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו החסידים ממלחובקה מהחזית שהגיעה סמוך אליהם. מלחובקה התרוקנה מחסידים - מלבד מהחסיד הרב [[אליעזר פינסקי]] שהמשיך להתגורר במקום למרות שהגרמנים הפגיזו את העיר וסביבותיה ללא הרף. הוא נותר ב[[מסירות נפש]] כדי לשמור על יהודי קשיש חולה וערירי, שמפאת מחלתו לא יכל לברוח. <br />
לאחר המלחמה חזרו מתי מעט מהחסידים אל מלחובקה, רובם עזבו את רוסיה דרך פולין, וחלקם המועט נשאר ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]. <br />
<br />
בקהילה הקטנה שנוצרה מחדש במלחובקה, כיהן כרב חכם [[יהודה בוטרשוולי]] מזקני חסידי חב"ד. הרב [[חיים אברמוב]] כיהן כגבאי בית הכנסת, והוא שימש אף בתפקיד 'ראש הקהל'. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על ניהול בית העלמין היהודי.<br />
==לאחר המלחמה==<br />
<br />
הקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמה. בשנים מאוחרות יותר, פעלו במקום שליחי ארגון 'נתיב' בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הם היו בקשר עם חסידי חב"ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקה. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועוד.<br />
<br />
==טבילה ב'אגם מלחובקה'== <br />
<br />
[[מקווה]] לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי [[יום שישי]] היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול ב[[מוסקבה]] 'ארכיפובה'. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא 'אגם מלחובקה' שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים. <br />
<br />
בשנות הכפי"ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, וב[[שבת]] היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטרשווילי]]. הייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, היה מפנה אותם אליו. בשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד. <br />
<br />
חינוך הילדים ללימוד תורה הייתה בעיה אמיתית, כיון שלא היו מספיק תלמידים לפתוח כיתה. לכן הבאו את הרב [[בערל ריקמן]] שגר בקרסקובה ללמד באופן פרטי את מעט הילדים. <br />
<br />
בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט הרב [[נתן ברונשטיין]], אך לאחר שעלה לארץ הקודש, מילא את מקומו הרב מיכל דורפמן [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]].<br />
<br />
==יהדות עכשווית במלחובקה== <br />
<br />
בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[קלמן מלך תמרין]], מחסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] באותם שנים. לאחר פטירתו, המשיכו שני בניו, הרב [[משה תמרין|משה]] והרב [[נחום תמרין|נחום]] להחזיק את היהדות וחסידות ב[[מסירות נפש]] ממש.<br />
באותם שנים השוחט הוותיק הרב [[מוט'ל ליפשיץ]] היה [[שוחט]] במוסקוה והיה עוד [[שוחט]] צעיר שהיה [[שוחט]] במלחובקה מתלמידיו של ר' [[רפאל נימוטין]] ור' [[יצחק קוגן]] ורוב אנ"ש דאז היו באים לשחוט אצלו <br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשס"ב]] יצא הרב [[משה תמרין]] ומשפחתו ל[[שליחות]] קבועה במלחובקה. זו בנתיים הפכה ל[[עיירה]] שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושבים, בתוכם כמה מאות יהודים.<br />
<br />
עם בואם של זוג השלוחים, החלה במקום פעילות חב"דית קבועה ומסודרת.<br />
<br />
הפעילות היהודית ב[[עיירה]] בה מתגוררים רק כמה מאות יהודים, מורכבת מאוד, אך הרב תמרין, במסירות ובמרץ פועל ואף מצליח רבות. כיום [[בית הכנסת]] גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה לילדים בכל הגילאים. בחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רבים, זאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נשרף כליל בית הכנסת העתיק של מלחובקה, על ידי גורמים אנטישמיים. בית הכנסת עלה באש על תכולתו ונערכה הלוויה בה נקברו ספרי הקודש. בשנים שלאחר מכן נבנה על ידי הרב תמרין מבנה חדש ומפואר לבית הכנסת, הכולל את כל צרכי הקהילה, כמו מקווה טהרה מהודר ועוד.<br />
<br />
באלול [[תשע"ז]] נפתחה במלחובקה ישיבה קטנה לצעירים ממוסקבה וסביבותיה, תוך שימת דגש על יחס פרטני וקידום מודרך. הישיבה מונה נכון לשנתה הראשונה תשעה תלמידים, חמשה אנשי צוות וחמשה 'תלמידים שלוחים'.<br />
<br />
באדר [[תש"פ]] בגלל הקורונה נסגרה הישיבה. וב[[תשפ"א]] פעלה במרינה רושצ'ה במוסקבה. ב[[תשפ"ב]] נפתחה הישיבה מחדש במלחובקה בשם "תפארת בחורים"<br />
<br />
==בית העלמין==<br />
<br />
ביום הראשון של חג ה[[סוכות]] [[תרצ"ה]] נפטר במלחובקה הרב [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)]]. רק זמן קצר לפני כן קנתה הקהילה היהודית במלחובקה שטח עבור בית עלמין, וטרם הספיקו ל"קדש" את המקום כנהוג. במשך השנים נקברו בבית העלמין אך ורק יהודים.<br />
<br />
בשנים שלאחר המלחמה שמרו על בית העלמין ר' [[חיים גולודובסקי]] ורעייתו. הם התגוררו בבית סמוך לבית העלמין והם היו אחראים על הקבורה ועל שימור המקום. <br />
<br />
לאחר פטירתם הטרגית של בני הזוג גולודובסקי, נטל על עצמו הרב [[חיים אברמוב]] את האחריות לשימור בית הקברות במלחובקה. <br />
<br />
עם השנים, לא נותרו בבית הקברות חלקות קבורה ריקות. ר' חיים ביקש להרחיב את שטח בית העלמין כדי שיהודים יוכלו לקבור את קרוביהם כהלכה בקבורת ישראל. כיון שלא היו בידו רשיונות להרחיב את השטח, הוא החליט לפעול באופן מחתרתי. <br />
<br />
השטח שליד בית הקברות היה מדרון ובו ביצה גדולה. כדי ליישר את השטח היה דרוש חול בכמות גדולה. הוא יצר קשר עם נהגי משאיות שתפקידם היה להעביר חול ממקום למקום, ושילם להם הרבה כסף, והם בתמורה הביאו בחסות החשיכה חול אל השטח המיועד לבית קברות. הוא השקיע את כל כוחותיו בהרחבת בית הקברות ועבד לשם כך יומם ולילה, למרות הסכנה הגדולה שיתפס על ידי השלטונות. מאמציו נשאו פרי, ובסופו של דבר הוא פתח לקבורה את השטח שהכין.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47181 יש חיים בעיר המתים] "עולם החסידות" על שליחות ניסית במאלכובקה {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53839 חנוכת הבית מרגשת ב"מלאכווקא" ההיסטורית] י' בניסן תשע"ה {{אינפו}}<br />
<br />
{{עיירות ברוסיה}}</div>נתנאל הכהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=582247מרדכי דובין2023-02-22T02:16:50Z<p>נתנאל הכהן: /* מאסר שני ושחרור */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אין אנטים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי דובין]]<br />
[[קובץ:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב דובין (מימין) עם אדמו"ר הריי"צ (משמאל)]]<br />
הרב '''מרדכי דובין''' ([[כ"ז טבת]] [[תרמ"ט]] - [[כ' אלול]] [[תשי"ז]]) נודע כאחד מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים ב[[לטביה]], ועזר רבות בשחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|ממאסרו]], ויציאתו מ[[רוסיה]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר אותו כאחד ממנהגי יהדות אירופה{{הערה|שם=יד|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}.<br />
<br />
==דמותו==<br />
ר' מרדכי נולד ב[[כ"ז טבת]] שנת [[תרמ"ט]] לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב"ד. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, בהמשך מונה ליו"ר מפלגת "אגודת ישראל". הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה). ומהעסקנים היהודים הבולטים באירופה. תרם רבות ל[[צדקה]] ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מ[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה.<br />
<br />
עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, ב[[בית המדרש]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד היה מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידו.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און על ידי עבודה איז ער זיי מזכך. (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא [[עבודה]], עבודה פירושה [[בירור]] ו[[זיכוך]] כשלאחד יש [[מדות]] לא טובות ועל ידי עבודה הוא מזככם)<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] סייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם.<br />
<br />
==מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]==<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], בעת מאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא.<br />
<br />
לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליציאתו של הרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], ועד ליציאתו מ[[רוסיה]] ב[[תשרי]] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר' מרדכי ל[[רוסיה]] מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"צ הורשה לעזוב את רוסיה.<br />
<br />
לאחר מכן התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרפ"ט]], לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים.<br />
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]]<br />
==מאסרו הראשון==<br />
בשנת [[תרצ"ד]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה.<br />
<br />
בשנת [[תש"א]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר. דוקא{{דרושה הבהרה|איך גרם?}} צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה.<br />
<br />
==אחר שחרורו==<br />
אחרי שחרורו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו.<br />
<br />
הוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי הריי"צ. במכתב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט אגרת ג'א}} לחתנו ר' [[שמריהו גוראריה]] מציע הרבי שיעביר מסר לר' מרדכי דובין על ידי ר' [[בנימין גורדצקי]] שעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, ואז יוכל להצליח לברוח את הגבול. הדבר לא יצא לידי פועל.<br />
<br />
==מאסר שני ושחרור==<br />
בשנת תש"ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר ב[[סיביר]].<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ ל[[שז"ר]] והרצוג]]<br />
אדמו"ר הריי"צ מאד השתדל להצלתו, בחודש [[אלול]] בשנת [[תש"ח]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|שם=יד}}, בו הרבי הריי"צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לפנות לגורמים ב[[ארץ ישראל]] (בניהם השר [[משה שרת]]), וב[[רוסיה]], שיפעלו לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב ל[[שז"ר]] בו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] [[תש"ט]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.<br />
<br />
ר' מרדכי נפטר בגולה על יד העיר [[טולא]] ב[[כ' אלול]] [[תשי"ז]], בתחילה נקבר בעיר [[טולא]]. ובשנת [[תשמ"ז]] - ע"פ הוראת הרבי - ארונו הועבר במבצע חשאי ל[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 267-266.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32521 הסיפור המלא שמאחורי קבורתו] - באתר [[חב"ד און ליין]]{{בםך}}<br />
* זלמן רודרמן, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2677 עליתו ונפילתו של 'מלך היהודים' בלטביה], סיפור חייו המלא, באתר [[שטורעם נט]] {{שטורעם}}<br />
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מדהים_החוויות_של_האנטישמי_בתא_המשותף_עם_החסיד_83121.html החוויות של האנטישמי בתא משותף עם החסיד], יומן חוויות של האנטישמי וואסילי שלוגין על ר' מרדכי דובין, באתר [[חב"ד און ליין]] {{בםך}}<br />
*'''[https://anash.org/when-the-first-lady-tried-to-save-reb-mordechai-dubin/ כאשר הגברת הראשונה ניסתה להציל את הרב דובין]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://col.org.il/news/137575 הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר]''' {{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/musicnews/602567/ מרומם: ניגון געגועים לר' מרדכי דובין]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דובין, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]</div>נתנאל הכהן