חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

קבלת הנשיאות של הרבי

2024-06-18T20:48:40Z

נתיב חסידי: /* רקע */

{{תולדות הרבי}}
תקופת '''קבלת הנשיאות של [[הרבי]]''' החלה מאז [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של חמיו]], [[הרבי הריי"צ]], ב[[י' שבט]] [[תש"י]]. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו, אך במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. עם הזמן והתרבות פניות ובקשות החסידים מהרבי כי יקבל על עצמו את הנשיאות רשמית, מיתן הרבי את סירובו, עד ששנה לאחר מכן במוצאי יום [[י' שבט]] (ליל [[י"א שבט]]), ב[[התוועדות]] לרגל [[יום הילולא|יום ההילולא]] של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד{{הערה|1=ברשימת [[שלשלת היחס]] בהתחלת ספר [[היום יום]] שהוגהה על ידי הרבי נכתב: {{ציטוטון|"תשי"א - יו"ד שבט - מקבל הנשיאות. אומר מאמר הראשון ד"ה באתי לגני}}. מקובל אצל חסידי חב"ד כי אמירת מאמר לראשונה נחשבת כקבלת הנשיאות. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16033#p=477&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וירא, כ' חשוון תשמ"ג]. ו[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16036#p=244&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וארא ר"ח שבט תשמ"ג].}}.

==רקע==
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}}
[[הסתלקות הרבי הריי"צ|הרבי הריי"צ הסתלק]] ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[י' שבט]] [[תש"י]], ו[[הלוויה|הלווייתו]] התקיימה למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]].
[[קובץ:עיתונות קבלת הנשיאות.jpg||שמאל|ממוזער|העיתונות מדווחת על קבלת הנשיאות {{בית משיח}} 228]]
לאחר ההסתלקות, חשובי החסידים היו בטוחים כי הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, הוא המיועד להיות ממלא מקומו של הרבי הריי"צ.

פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל:

ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] והרב [[מאיר אשכנזי]]{{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.

ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שמרל גוראריה]],
הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959. על קבלת הנשיאות באה"ק ראה: ימי בראשית, עבד אברהם אנכי, איש חסיד היה, אחד היה אברהם, נודע בשיעורים}}.

באירופה: הרב [[ניסן נמנוב]]{{הערה|ראה בספר ר' ניסן}}, הרב [[ישראל נח בליניצקי]], הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]].

הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי.

==חשובי החסידים פועלים לקבלת הנשיאות==
חשובי החסידים באי בית חיינו ומקורבים ביותר לאדמו"ר הריי"צ ולרבי, החלו בפעילות לקבלת הנשיאות מיד לאחר ההסתלקות. ראשי הפועלים לקבלת הנשיאות היו:
הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] הרב [[מאיר אשכנזי]] והרב [[דובער חסקינד]].

הללו פעלו בדרכים רבות בבית הרב, בקרב החסידים בבית חיינו ובעולם כולו.

===פעילות בארצות הברית===
במוצאי י"א [[שבט]] [[תש"י]] זמן קצר אחר ההלויה, נערכה אסיפת חסידים ב-[[770]].

באסיפה דיבר הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"צ - על החובה להמשיך את השלשלת של אדמו"רי חב"ד, ועל החובה לחזק את הקשר לבית חיינו. ובאסיפות שנערכו בתקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב סימפסאן מהראשונים שעודדו את אנ"ש לבקש ולתבוע מ"הרמ"ש" לקבל עליו את עול הנשיאות החב"דית.

בשנה שלאחר ההסתלקות, הרב סימפסאן הירבה להיכנס לרבי ל'יחידות' ולשוחח עמו בנושא של קבלת הנשיאות, העברת הספריה של הרבי הריי"צ לרשות הרבי ועוד נושאים רגישים וחשובים ביותר, הקשורים למשפחת בית הרב{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.

בדרכים חכמות פעלו חשובי החסידים הנזכרים בבית הרב ובבית חיינו, בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות.

וכפי שסיפרו החסידים שפעלו לקבלת הנשיאות במכתב אל חשובי החסידים בארץ הקודש:
"רבני אנ"ש דברו והסבירו באריכות איך שכל אנ"ש בלי הבדל הקשישים והזקנים או הצעירים הסכימו בדיעה אחת, אשר כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א הוא הראוי למלאת מקומו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע שהוא ימשיך אחריו הנשיאות ויהיה המנהיג של עדת החסידים עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן.

ואשר השם 'נשיא' באיזה אופן שיהיה ובאיזה מוסד חב"ד שיהיה קשור ודבוק עם הנשיאות של הרבי ומנהיג עדת החסידים, כי ההצלחה האלוקית שהייתה שורה על הישיבות תומכי תמימים ועל שאר מוסדות חב"ד, היה רק הודות לזה שעמדו תחת הנשיאות של כ"ק רבותינו הק' בכל דור ודור, שהם היו צינורי ההשפעה שעל ידם נמשכה ההשפעה האלוקית בהצלחה גדולה למעלה מדרך הטבע".

על המכתב חתומים:
הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[מאיר אשכנזי]],
הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]]{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"א]] זקני וחשובי החסידים נכנסו אל הרבי ל'יחידות' ומסרו כתב התקשרות עליו חתמו חסידים מכל רחבי תבל. הרבי קרא את השורה הראשונה ופרץ בבכי ואמר: צאו החוצה אין לזה כל שייכות אלי! {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37-38}}

==קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח בארץ==

ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על קבלת הנשיאות על ידי הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].

במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ.

אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין]]{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב [[אליעזר קרסיק]] אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|עבד אברהם אנכי 221-224}}.

==קבלת הנשיאות בירושלים==

ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.

==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו==
בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

היו חסידים שכבר במהלך השבעה קיבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי, והתייחסו אליו כרבי לכל דבר. אחד מהם, הרה"ח ר' [[משה דובינסקי]], כאשר פנה אל הרבי במהלך השבעה פנה אליו תמיד בשם התואר 'הרבי'. הרבי ניסה למנוע אותו, אך הוא דבק בשלו. ככל שנקפו הימים, הלכו ורבו מספר החסידים שקיבלו את הנשיאות של הרבי, וביקשו להיכנס ל'יחידות'. על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ל[[יחידות]]. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של [[שנחאי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכיר הרבי סיפר כי לא היה סדר מסודר, וכל מי שרצה היה מגיע לחדרו של הרבי, נוקש בדלת וכאשר היה נענה בחיוב – נכנס ושואל את שאלותיו. כעבור כמה שבועות, קרא הרבי לרב חדקוב, ואמר כי הדבר אינו מאפשר לו לנהל את יומו בצורה סדורה. לפיכך, הורה הרבי, יהיה סדר קבוע של 'יחידות' שלוש פעמים בשבוע – ראשון, שלישי וחמישי. וכל מי שרוצה להיכנס, שיירשם קודם במזכירות, שם יסדרו עבורו תאריך ושעה {{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32, המזכיר, פרק וזרח השמש}}.

באותה תקופה גם היו כמה מופתים{{הערה|לדוגמא: היה סיפור מיוחד עם זוגתו של הרה"ח ר' [[יוחנן גורדון]], שלפני יו"ד שבט חלתה מאוד, ולאחר ההסתלקות הלך מצבה והחמיר. ר' יוחנן חשש שזוהי תוצאה מעין הרע, כתוצאה מכך שזכה ב'טהרה' של הרבי הריי"צ ב"ראשו כתם פז". שכן, כידוע, לאחר שאדמו"ר הזקן זכה לערוך את הטהרה בראשו הק' של המגיד ממעזריטש – חשש מאוד מעין הרע. זמן קצר אחרי יו"ד שבט, שאל הרבי את ר' יוחנן מה המצב, ור' יוחנן ענה שהמצב מאוד קשה. שאלו הרבי: האם שאלת את הרבי הריי"צ מה לעשות? תמה ר' יוחנן: כיצד אפשר לשאול? אמר לו הרבי: צריכים ללכת לאוהל, לשאול את הרבי, והרבי כבר ימצא עצה איך לענות. ר' יוחנן ובנו הרה"ח ר' שלום דובער, נסעו לציון הקדוש וביקשו עצה וברכה. למחרת נכנסו ליחידות, והרבי הורה להם מה לעשות, והעניק את ברכתו הקדושה והיא אכן נותרה בחיים עוד כמה שנים (המזכיר, פרק וזרח השמש). ודוגמא נוספת: [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1203565 ובא השמש וזרח השמש] באתר חב"ד אורג.}}.

ביום טוב שני של [[חג השבועות]], בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת.

בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים, וב[[ח"י באלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני החסידים על פי בקשתם.

==ניצני הסכמה==
[[קובץ:י שבט אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתטח על [[האוהל|ציון אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] (בצד ימין בשורה התחתונה, עם דפים בידו)]]
===מניין באוהל===

רבני וזקני החסידים רצו בכל מאודם שהרבי יקבל על עצמו את הנשיאות, והתגובות בהן הוא שולל את הנשיאות, הביאו אותם לערוך אסיפות חשאיות בהם דנו על האופן שבו יוכלו לעורר אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות. באחת האסיפות הוחלט ש"מניין" מאנ"ש ילכו לציון הרבי הריי"צ ויקראו שם פ"נ כללי בשם כל אנ"ש והתמימים ברחבי תבל, שבו מבקשים מהרבי הריי"צ שיפעל אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות.

המשלחת נסעה לציון ביום ב' אייר יום הולדתו של הרבי המהר"ש, בין זקני החסידים שהיו במשלחת: הרב דזייקאבסאן הרב קאזארנאווסקי והרב סימפסאן. וכן כמה מחשובי האברכים ובהם: הרב [[בערל בוימגארטן]] והרב [[יוסף ויינברג]].

הרב סימפסאן קרא בשם הקבוצה פ"נ מיוחד עם בקשה שההוראה בא תבוא. ואכן מאז לא שמעו יותר מהרבי "שאין לו הוראה"{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.

===יעמוד אדוננו מורנו ורבנו===
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי{{הערה|נ. סופר [[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 36}}.

בחודשים [[כסלו]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות והנהגת הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מאוד בולט.

הרב גרונר במכתבו מאותם ימים מונה מספר הנהגות בהם ראו התקדמות לקראת קבלת הנשיאות:
* מקבל ל'יחידות'
* מסכים שיעלוהו לתורה בהכרזת: יעמוד אדוננו מורנו ורבנו
*החסידים והתמימים כותבים אליו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" ולא מוחה
*ישנם מופתים בענייני רפואות וכדומה
*עונה לשאלות בגשמיות וברוחניות
*מתוועד בכל שבת מברכין, ומשבת מברכין חשון מתוועד כל שבת שניה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37}}

===הקמת בימה לרבי===
בחודשים שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, קהל רב הצטופף ב'זאל הקטן' בכדי לשמוע את התוועדויות הרבי והיו שהציעו לבנות בימה, עליה יעמוד שולחנו של הרבי, כך יזכו רבים לראותו. אולם החשש היה שהרבי לא יסכים לבניית הבימה.

למרות החשש מאכזבה, הרב סימפסאן החליט כי חייבים לאפשר לקהל לראות את הרבי, ובידי הזהב ( אותם "ירש" מאביו) הכין בימה נמוכה, כזו שאפשר להקימה ולפרקה במהירות, בכדי שלא תתפוס מקום.

בפעם הראשונה שהוצבה הבימה, החסידים חששו שהרבי אכן יסרב לעלות לבימה, כיון שבאותם ימים עוד לא קיבל עליו את הנשיאות, אולם למרבה הפלא הרבי הגיע להתוועדות עלה על הבימה, התיישב ליד השולחן שעמד מוגבה על הבימה, והחל בהתוועדות{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.

===מודעות בעיתונות===
ב[[כ"ו טבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 39.[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32. '''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42}}.

==כתבי התקשרות י' שבט תשי"א==

ביום ההילולא י' שבט תשי"א, נכנסו אל הרבי נציגים של קהילות אנ"ש ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]], כדי למסור כתב התקשרות בתור באי כח של אנ"ש במקומות מגוריהם.

כך גם הגיעו כתבי התקשרות מאנ"ש ב[[פריז]], מדינות אירופה, [[ירושלים]], [[אוסטרליה]], [[דרום אפריקה]], [[מרוקו]] ועוד.

==מברקי ברכה לרגל קבלת הנשיאות==
לקראת קבלת הנשיאות, הגיעו מברקים מגדולי הרבנים וארגוני הרבנים: אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. הרבנים הראשיים בארץ הקודש. ראשי [[העדה החרדית]] בירושלים, התאחדות הרבנים פליטי רוסיה בארץ הקודש. ועד הישיבות בארץ ישראל. הגאון מטשעבין. הרב חרל"פ והרב מלצר. ומוסדות חב"ד בעולם כולו{{הערה| נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230}}.

הנה נוסח כמה מהמברקים שהגיעו אל הרבי לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית:
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]".

ברכת הנאמנה לעלותו על כסא נשיאות חב"ד. להצלחתו ולהצלחת עדתו.
[[זעליג ראובן בענגיס]] (אב"ד ה[[עדה החרדית]] ובעל ה'לפלגות ראובן')

יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו ועל כל אחינו היקרים אנשי חב"ד בכל מקום שהם ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן. [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ראש הרבנים לישראל.

ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד, זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן. [[איסר זלמן מלצר]]. נשיא מועצת גדולי התורה (של [[אגודת ישראל]]).

מציון עיר האלוקים הנני שולח ברכתי העמוקה לכבוד מעלת האדמו"ר הגאון בנגלה ובנסתר כקש"ת מוה"ר מנחם מנדל שניאורסון ליום עלותו על כסא אבותיו הקדושים יהי ה' עמו בימיו תיכון כסא מלכות בית דוד בירושלים ובבנין אריאל. [[בן ציון עוזיאל]] ראשון לציון הרב הראשי{{הערה|המברקים הועתקו על ידי אחד החסידים ופורסמו בימי בראשית עמוד 394}}.

==אירוע קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתתף בחתונה, [[ל' שבט]] [[תשי"א]], 19 יום אחר קבלת הנשיאות]]
במוצאי [[י' שבט]] [[תשי"א]], בשעה 9:45, נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ה[[הילולא]] הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ{{הערה|1=תיאור מפורט מההתוועדות נמצא ב[http://www.yoman770.com/wiki/י'_שבט_תשי%22א יומן י' שבט תשי"א].}}.

הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק של ה[[התקשרות]] לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג ב[[ארצות הברית]] בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין [[אהבת ה']], [[אהבת התורה]] ו[[אהבת ישראל]].

כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא ל[[מאמר חסידות]] מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"!{{הערה|1=ראו ספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ימי בראשית עמוד 381]. וכן מופיע הדבר בזכרונם של כמה מהנוכחים במעמד, ראו לדוגמא [https://anash.org/a-bigger-lubavitcher-chossid-than-me/ עדותו של האדמו"ר מנובומינסק, ר' יעקב פרלוב].}} מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.

בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל במילים "[[באתי לגני]]", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, [[הדור השביעי]] לאדמו"רי חב"ד, לפעול את [[הפצת היהדות]] בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך ה[[שכינה]] למטה, ל[[עולם הזה]], וכך יהיה הוא הדור ש[[הבאת הגאולה|יביא את הגאולה]].

המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מ[[ניגון הבינוני]] שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה]]", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לרדת מהשולחן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמוד [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!

בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.

זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]].

"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.}}

בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר שכאשר דובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש שזה יהיה ב[[חסד]] וב[[רחמים]].

ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.

כאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו [[שלמה אהרן קזרנובסקי|הרב קזרנובסקי]] "א דאנק (תודה ב[[אידיש]]) רבי!", הרבי חייך ושאל "כעת עתה מרוצה?!" (הרב קרזנובקי היה מהפועלים הנמרצים להכתרת הרבי) ונכנס אל [[חדר הרבי|חדרו]].

לאחר מכן ב[[זאל]] הייתה [[שמחה]] עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו שהנה, יש לנו רבי.

==לאחר קבלת הנשיאות==

===י"א שבט קבלת הנשיאות ומפתח לספריה===
בספר 'המזכיר' מתועדים ההתרחשויות למחרת קבלת הנשיאות, ביום י"א שבט תשי"א:
יום חמישי י"א בשבט הרבי הגיע ל-770 לבוש סירטוק. לאחר התפילה ביקש הרבי מהרב יהודה לייב גרונר לקרוא לחדרו את המזכירים הרב חדקוב והרב מינדל. הרבי, למיטב זכרונו של הרב גרונר, כפי שסיפר לימים, אמר להם כי מעתה יצטרכו 'בלאנק' – נייר מכתבים חדש וביקש לדעת מה הם מציעים. הוצע לרבי להחליף את השם של הרבי הריי"צ בשמו שלו אבל הרבי אמר שזה לא שינוי מספיק. ואז הוסיף הרבי והביע את רצונו הקדוש שהכתובת של 770 תופיע בחלק העליון של הדף, בפינה הימנית ובפינה השמאלית, ביידיש ובאנגלית. הרבי הורה להם לצאת החוצה ולגבש את הדברים. הרעיון שהציע הרב מינדל היה שיהיה כתוב בראש הבלאנק: "מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן". הרבי אישר את הנוסח וכך החלה הנשיאות באורח רשמי.

זמן קצר לאחר מכן נקראו לחדרו של הרבי הרב סימפסון, הרב ג'ייקובסון הרב לויטין והרב קזרנובסקי. הרבי ביקש מהם לדאוג לכך שספריית הרבי הריי"צ, עתירת הספרים וכתבי היד, תעבור לאחריותו. הרבי הסביר כבר אז כי כל עוד הנושא לא יוסדר הנשיאות אינה שלמה. שבועות אחדים לאחר מכן, הרב סימפסון ביקש מהרב גרונר להסדיר לו פגישה עם הרבי כי יש בידו מסר חשוב. כאשר נכנס הרב סימפסון לחדרו של הרבי אמר כי הוא שמח לבשר לרבי שסידרו לרבי מפתח ושבאמצעותו יוכל להיכנס לספרייה כל אימת שירצה. הרב גרונר, שהיה עדיין בחדר, סיפר כי הרבי היכה על השולחן ואמר במורת רוח: לזה אתה קורא הישג!? כל עוד הספרייה לא ברשותי, ההנהגה שלי לא שלמה{{הערה|המזכיר, פרק וזרח השמש}}.

===הרבי נשיא המוסדות===

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. לצורך זה נתאספו חברי [[הועד לקבלת הנשיאות]] שב[[ניו יורק]] לאסיפה מיוחדת. בין חברי הועד חשובי הרבנים וזקני חסידי חב"ד: הרב [[ישראל דז'ייקובסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]].
באסיפה הוחלט כי מובן שכל המוסדות עוברים להיות תחת נשיאות הרבי, ובהתאם לכך ערכו חברי הועד תקנון כללי ובו נכתב: "הנשיא הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א ועל הטופסים צריך להיות נדפס נוסח דלהלן: מיסודם של כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער ובנו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש, תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן. יו"ר ועד הפועל: הרב שמריהו גוראריה".

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.

בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה דומה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרו לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|בית משיח 236}}.

במהלך שנת [[תשי"ב]] - הרבי קיבל נשיאות על מוסדות אותם ניהל - [[מרכז לענייני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]], הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו של הרבי ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

הרבי קיבל נשיאות על [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

===הקמת ארגונים חדשים===
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הקים הרבי ארגונים ומוסדות חדשים מהם שהוקמו במספר מדינות:
*[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי חב"ד ניו יורק]]
*[[נשי חב"ד בארץ הקודש]], [[נשי חב"ד בארצות הברית]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, מוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[מרוקו]] ומוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[אוסטרליה]]
*שלוחים - ובשנים הראשונות רבים מהם קיבלו את ההוראה ביוזמת הרבי, כאשר הרבי מחליט מי יסע ולאיפה.
*ישיבות

כלל מוסדות אלו פעלו בנשיאות הרבי.

===ההנהגה לאחר קבלת הנשיאות===

מאז החל הרבי באמירת מאמרים - הנהגה השמורה בחסידות חב"ד לאדמו"ר בלבד. בשונה מהנהגת נשיאי חב"ד הקודמים, לא כתב הרבי את מאמריו בעצמו, והחל ממאמר "באתי לגני" הראשון אותו אמר ציווה על הרב [[יואל כהן]] [[הנחה|לכותבו]] ולהכניסו אצלו להגהה, היו החסידים חוזרים בעצמם על המאמרים ומעלים אותם על הכתב. הרבי [[מוגה|הגיה]] רק את חלקם של המאמרים והשיחות, בסדר שהשתנה לאורך השנים כמה פעמים.
[[קובץ:ע''א שנה לנשיאות כ''ק אדמו''ר מה''מ שליט''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המתחלף מידי שנה עם ציון שנת נשיאותו של הרבי]]
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות, המשיך הרבי להתייחס בקירוב הדעת לתלמידי הישיבה שלמדו בחצר הרבי, והעניק להם הדרכה וליווי אישי, השתתף בשמחותיהם ועוד{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}, הנהגה שהשתנתה לאורך השנים כאשר חסידות חב"ד הלכה והתרחבה, והנהגתו של הרבי לבשה יותר ויותר אופי של הנהגה ומלוכה.

בכל שנה{{הערה|בשנים הראשונות זה היה רק לקראת ה'[[פאראד]]', שהכתר הודבק על גבי הבימה עליה עמד הרבי.}} מעוצב כמין כתר שתוכו ממולא במספר השנים העדכני לנשיאות הרבי (מחושב החל משנת [[תש"י]] - עת הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]).

==ראו גם==
*[[באתי לגני]]
*[[ימי בראשית]]
*[[ימי מלך]]

==לקריאה נוספת==
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד נאמן, פרק יז רוצים לשמוע חסידות''' – מאמצים גדולים על ידי חשובי החסידים בארצות הברית בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות
* ר' [[בנימין ליפקין]], '''המזכיר, פרק וזרח השמש''' - תיעוד תקופת קבלת הנשיאות על פי זכרונות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]
*ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ור' [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', ספר המתעד את תקופת הפצרות החסידים וקבלת הנשיאות
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45
*'''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42
*ר' [[אברהם רייניץ]], '''מעתה יהיה אופן הנהגה אחר לגמרי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1055 עמוד 30-34.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1a586bTUh71H_5n4btqD3VjwRPHseM9wp הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני]''' (בעת קבלת הנשיאות - י' שבט תשי"א) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מאמירת המאמרים בשנים ההם.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&pgnum=1 ימי בראשית]''' באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf ובקשו את דוד מלכם], בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26
*'''הם המליכוהו תחילה''' בתוך [http://mamesh.org/wp-content/uploads/2017/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D-11-%D7%A9%D7%91%D7%98.pdf מגזין פנסאים גיליון 11], [[י' שבט]] [[תשע"ז]]

*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך המזכיר - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]] {{COL}}
*"[https://col.org.il/news/135959 העיתונים בישרו לקוראים: אדמו"ר חדש לחסידי חב"ד {{COL}}]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959

===קבלת הנשיאות סדרה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|הקבצים התפרסמו בשנית באתר יומנים}}===
{{*}} [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%90:_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות]

{{*}} נ. סופר, [http://www.yomanim.com/images/7/71/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-_%22%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%92%D7%9D_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA%22.pdf הרבי שליט"א אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת"], [[שבועון בית משיח]] גיליון 228

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/9/98/%22%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%22.pdf "אינני משתמט!"] [[שבועון בית משיח]] גיליון 232

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236

{{*}} נ.סופר [http://www.yomanim.com/images/6/61/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.pdf מוסדות חב"ד והישיבות תחת נשיאות הרבי] [[שבועון בית משיח]] גיליון 241
* [https://chabad.info/news/891092/ ההכתרה שכמעט הוכחשה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

קבלת הנשיאות של הרבי

2024-06-18T20:47:37Z

נתיב חסידי: /* רקע */

{{תולדות הרבי}}
תקופת '''קבלת הנשיאות של [[הרבי]]''' החלה מאז [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של חמיו]], [[הרבי הריי"צ]], ב[[י' שבט]] [[תש"י]]. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו, אך במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. עם הזמן והתרבות פניות ובקשות החסידים מהרבי כי יקבל על עצמו את הנשיאות רשמית, מיתן הרבי את סירובו, עד ששנה לאחר מכן במוצאי יום [[י' שבט]] (ליל [[י"א שבט]]), ב[[התוועדות]] לרגל [[יום הילולא|יום ההילולא]] של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד{{הערה|1=ברשימת [[שלשלת היחס]] בהתחלת ספר [[היום יום]] שהוגהה על ידי הרבי נכתב: {{ציטוטון|"תשי"א - יו"ד שבט - מקבל הנשיאות. אומר מאמר הראשון ד"ה באתי לגני}}. מקובל אצל חסידי חב"ד כי אמירת מאמר לראשונה נחשבת כקבלת הנשיאות. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16033#p=477&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וירא, כ' חשוון תשמ"ג]. ו[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16036#p=244&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וארא ר"ח שבט תשמ"ג].}}.

==רקע==
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}}
[[הסתלקות הרבי הריי"צ|הרבי הריי"צ הסתלק]] ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[י' שבט]] [[תש"י]], ו[[הלוויה|הלווייתו]] התקיימה למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]].
[[קובץ:עיתונות קבלת הנשיאות.jpg||שמאל|ממוזער|העיתונות מדווחת על קבלת הנשיאות {{בית משיח}} 228]]
לאחר ההסתלקות, חשובי החסידים היו בטוחים כי הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, הוא המיועד להיות ממלא מקומו של הרבי הריי"צ.

פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל:

ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] והרב [[מאיר אשכנזי]]{{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.

ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שמרל גוראריה]],
הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959. על קבלת הנשיאות באה"ק ראה: ימי בראשית, עבד אברהם אנכי, איש חסיד היה, אחד היה אברהם, נודע בשיעורים}}.

באירופה: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[ישראל נח בליניצקי]], הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]].

הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי.

==חשובי החסידים פועלים לקבלת הנשיאות==
חשובי החסידים באי בית חיינו ומקורבים ביותר לאדמו"ר הריי"צ ולרבי, החלו בפעילות לקבלת הנשיאות מיד לאחר ההסתלקות. ראשי הפועלים לקבלת הנשיאות היו:
הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] הרב [[מאיר אשכנזי]] והרב [[דובער חסקינד]].

הללו פעלו בדרכים רבות בבית הרב, בקרב החסידים בבית חיינו ובעולם כולו.

===פעילות בארצות הברית===
במוצאי י"א [[שבט]] [[תש"י]] זמן קצר אחר ההלויה, נערכה אסיפת חסידים ב-[[770]].

באסיפה דיבר הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"צ - על החובה להמשיך את השלשלת של אדמו"רי חב"ד, ועל החובה לחזק את הקשר לבית חיינו. ובאסיפות שנערכו בתקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב סימפסאן מהראשונים שעודדו את אנ"ש לבקש ולתבוע מ"הרמ"ש" לקבל עליו את עול הנשיאות החב"דית.

בשנה שלאחר ההסתלקות, הרב סימפסאן הירבה להיכנס לרבי ל'יחידות' ולשוחח עמו בנושא של קבלת הנשיאות, העברת הספריה של הרבי הריי"צ לרשות הרבי ועוד נושאים רגישים וחשובים ביותר, הקשורים למשפחת בית הרב{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.

בדרכים חכמות פעלו חשובי החסידים הנזכרים בבית הרב ובבית חיינו, בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות.

וכפי שסיפרו החסידים שפעלו לקבלת הנשיאות במכתב אל חשובי החסידים בארץ הקודש:
"רבני אנ"ש דברו והסבירו באריכות איך שכל אנ"ש בלי הבדל הקשישים והזקנים או הצעירים הסכימו בדיעה אחת, אשר כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א הוא הראוי למלאת מקומו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע שהוא ימשיך אחריו הנשיאות ויהיה המנהיג של עדת החסידים עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן.

ואשר השם 'נשיא' באיזה אופן שיהיה ובאיזה מוסד חב"ד שיהיה קשור ודבוק עם הנשיאות של הרבי ומנהיג עדת החסידים, כי ההצלחה האלוקית שהייתה שורה על הישיבות תומכי תמימים ועל שאר מוסדות חב"ד, היה רק הודות לזה שעמדו תחת הנשיאות של כ"ק רבותינו הק' בכל דור ודור, שהם היו צינורי ההשפעה שעל ידם נמשכה ההשפעה האלוקית בהצלחה גדולה למעלה מדרך הטבע".

על המכתב חתומים:
הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[מאיר אשכנזי]],
הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]]{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"א]] זקני וחשובי החסידים נכנסו אל הרבי ל'יחידות' ומסרו כתב התקשרות עליו חתמו חסידים מכל רחבי תבל. הרבי קרא את השורה הראשונה ופרץ בבכי ואמר: צאו החוצה אין לזה כל שייכות אלי! {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37-38}}

==קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח בארץ==

ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על קבלת הנשיאות על ידי הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].

במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ.

אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין]]{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב [[אליעזר קרסיק]] אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|עבד אברהם אנכי 221-224}}.

==קבלת הנשיאות בירושלים==

ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.

==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו==
בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

היו חסידים שכבר במהלך השבעה קיבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי, והתייחסו אליו כרבי לכל דבר. אחד מהם, הרה"ח ר' [[משה דובינסקי]], כאשר פנה אל הרבי במהלך השבעה פנה אליו תמיד בשם התואר 'הרבי'. הרבי ניסה למנוע אותו, אך הוא דבק בשלו. ככל שנקפו הימים, הלכו ורבו מספר החסידים שקיבלו את הנשיאות של הרבי, וביקשו להיכנס ל'יחידות'. על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ל[[יחידות]]. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של [[שנחאי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכיר הרבי סיפר כי לא היה סדר מסודר, וכל מי שרצה היה מגיע לחדרו של הרבי, נוקש בדלת וכאשר היה נענה בחיוב – נכנס ושואל את שאלותיו. כעבור כמה שבועות, קרא הרבי לרב חדקוב, ואמר כי הדבר אינו מאפשר לו לנהל את יומו בצורה סדורה. לפיכך, הורה הרבי, יהיה סדר קבוע של 'יחידות' שלוש פעמים בשבוע – ראשון, שלישי וחמישי. וכל מי שרוצה להיכנס, שיירשם קודם במזכירות, שם יסדרו עבורו תאריך ושעה {{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32, המזכיר, פרק וזרח השמש}}.

באותה תקופה גם היו כמה מופתים{{הערה|לדוגמא: היה סיפור מיוחד עם זוגתו של הרה"ח ר' [[יוחנן גורדון]], שלפני יו"ד שבט חלתה מאוד, ולאחר ההסתלקות הלך מצבה והחמיר. ר' יוחנן חשש שזוהי תוצאה מעין הרע, כתוצאה מכך שזכה ב'טהרה' של הרבי הריי"צ ב"ראשו כתם פז". שכן, כידוע, לאחר שאדמו"ר הזקן זכה לערוך את הטהרה בראשו הק' של המגיד ממעזריטש – חשש מאוד מעין הרע. זמן קצר אחרי יו"ד שבט, שאל הרבי את ר' יוחנן מה המצב, ור' יוחנן ענה שהמצב מאוד קשה. שאלו הרבי: האם שאלת את הרבי הריי"צ מה לעשות? תמה ר' יוחנן: כיצד אפשר לשאול? אמר לו הרבי: צריכים ללכת לאוהל, לשאול את הרבי, והרבי כבר ימצא עצה איך לענות. ר' יוחנן ובנו הרה"ח ר' שלום דובער, נסעו לציון הקדוש וביקשו עצה וברכה. למחרת נכנסו ליחידות, והרבי הורה להם מה לעשות, והעניק את ברכתו הקדושה והיא אכן נותרה בחיים עוד כמה שנים (המזכיר, פרק וזרח השמש). ודוגמא נוספת: [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1203565 ובא השמש וזרח השמש] באתר חב"ד אורג.}}.

ביום טוב שני של [[חג השבועות]], בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת.

בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים, וב[[ח"י באלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני החסידים על פי בקשתם.

==ניצני הסכמה==
[[קובץ:י שבט אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתטח על [[האוהל|ציון אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] (בצד ימין בשורה התחתונה, עם דפים בידו)]]
===מניין באוהל===

רבני וזקני החסידים רצו בכל מאודם שהרבי יקבל על עצמו את הנשיאות, והתגובות בהן הוא שולל את הנשיאות, הביאו אותם לערוך אסיפות חשאיות בהם דנו על האופן שבו יוכלו לעורר אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות. באחת האסיפות הוחלט ש"מניין" מאנ"ש ילכו לציון הרבי הריי"צ ויקראו שם פ"נ כללי בשם כל אנ"ש והתמימים ברחבי תבל, שבו מבקשים מהרבי הריי"צ שיפעל אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות.

המשלחת נסעה לציון ביום ב' אייר יום הולדתו של הרבי המהר"ש, בין זקני החסידים שהיו במשלחת: הרב דזייקאבסאן הרב קאזארנאווסקי והרב סימפסאן. וכן כמה מחשובי האברכים ובהם: הרב [[בערל בוימגארטן]] והרב [[יוסף ויינברג]].

הרב סימפסאן קרא בשם הקבוצה פ"נ מיוחד עם בקשה שההוראה בא תבוא. ואכן מאז לא שמעו יותר מהרבי "שאין לו הוראה"{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.

===יעמוד אדוננו מורנו ורבנו===
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי{{הערה|נ. סופר [[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 36}}.

בחודשים [[כסלו]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות והנהגת הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מאוד בולט.

הרב גרונר במכתבו מאותם ימים מונה מספר הנהגות בהם ראו התקדמות לקראת קבלת הנשיאות:
* מקבל ל'יחידות'
* מסכים שיעלוהו לתורה בהכרזת: יעמוד אדוננו מורנו ורבנו
*החסידים והתמימים כותבים אליו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" ולא מוחה
*ישנם מופתים בענייני רפואות וכדומה
*עונה לשאלות בגשמיות וברוחניות
*מתוועד בכל שבת מברכין, ומשבת מברכין חשון מתוועד כל שבת שניה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37}}

===הקמת בימה לרבי===
בחודשים שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, קהל רב הצטופף ב'זאל הקטן' בכדי לשמוע את התוועדויות הרבי והיו שהציעו לבנות בימה, עליה יעמוד שולחנו של הרבי, כך יזכו רבים לראותו. אולם החשש היה שהרבי לא יסכים לבניית הבימה.

למרות החשש מאכזבה, הרב סימפסאן החליט כי חייבים לאפשר לקהל לראות את הרבי, ובידי הזהב ( אותם "ירש" מאביו) הכין בימה נמוכה, כזו שאפשר להקימה ולפרקה במהירות, בכדי שלא תתפוס מקום.

בפעם הראשונה שהוצבה הבימה, החסידים חששו שהרבי אכן יסרב לעלות לבימה, כיון שבאותם ימים עוד לא קיבל עליו את הנשיאות, אולם למרבה הפלא הרבי הגיע להתוועדות עלה על הבימה, התיישב ליד השולחן שעמד מוגבה על הבימה, והחל בהתוועדות{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.

===מודעות בעיתונות===
ב[[כ"ו טבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 39.[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32. '''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42}}.

==כתבי התקשרות י' שבט תשי"א==

ביום ההילולא י' שבט תשי"א, נכנסו אל הרבי נציגים של קהילות אנ"ש ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]], כדי למסור כתב התקשרות בתור באי כח של אנ"ש במקומות מגוריהם.

כך גם הגיעו כתבי התקשרות מאנ"ש ב[[פריז]], מדינות אירופה, [[ירושלים]], [[אוסטרליה]], [[דרום אפריקה]], [[מרוקו]] ועוד.

==מברקי ברכה לרגל קבלת הנשיאות==
לקראת קבלת הנשיאות, הגיעו מברקים מגדולי הרבנים וארגוני הרבנים: אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. הרבנים הראשיים בארץ הקודש. ראשי [[העדה החרדית]] בירושלים, התאחדות הרבנים פליטי רוסיה בארץ הקודש. ועד הישיבות בארץ ישראל. הגאון מטשעבין. הרב חרל"פ והרב מלצר. ומוסדות חב"ד בעולם כולו{{הערה| נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230}}.

הנה נוסח כמה מהמברקים שהגיעו אל הרבי לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית:
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]".

ברכת הנאמנה לעלותו על כסא נשיאות חב"ד. להצלחתו ולהצלחת עדתו.
[[זעליג ראובן בענגיס]] (אב"ד ה[[עדה החרדית]] ובעל ה'לפלגות ראובן')

יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו ועל כל אחינו היקרים אנשי חב"ד בכל מקום שהם ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן. [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ראש הרבנים לישראל.

ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד, זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן. [[איסר זלמן מלצר]]. נשיא מועצת גדולי התורה (של [[אגודת ישראל]]).

מציון עיר האלוקים הנני שולח ברכתי העמוקה לכבוד מעלת האדמו"ר הגאון בנגלה ובנסתר כקש"ת מוה"ר מנחם מנדל שניאורסון ליום עלותו על כסא אבותיו הקדושים יהי ה' עמו בימיו תיכון כסא מלכות בית דוד בירושלים ובבנין אריאל. [[בן ציון עוזיאל]] ראשון לציון הרב הראשי{{הערה|המברקים הועתקו על ידי אחד החסידים ופורסמו בימי בראשית עמוד 394}}.

==אירוע קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתתף בחתונה, [[ל' שבט]] [[תשי"א]], 19 יום אחר קבלת הנשיאות]]
במוצאי [[י' שבט]] [[תשי"א]], בשעה 9:45, נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ה[[הילולא]] הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ{{הערה|1=תיאור מפורט מההתוועדות נמצא ב[http://www.yoman770.com/wiki/י'_שבט_תשי%22א יומן י' שבט תשי"א].}}.

הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק של ה[[התקשרות]] לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג ב[[ארצות הברית]] בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין [[אהבת ה']], [[אהבת התורה]] ו[[אהבת ישראל]].

כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא ל[[מאמר חסידות]] מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"!{{הערה|1=ראו ספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ימי בראשית עמוד 381]. וכן מופיע הדבר בזכרונם של כמה מהנוכחים במעמד, ראו לדוגמא [https://anash.org/a-bigger-lubavitcher-chossid-than-me/ עדותו של האדמו"ר מנובומינסק, ר' יעקב פרלוב].}} מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.

בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל במילים "[[באתי לגני]]", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, [[הדור השביעי]] לאדמו"רי חב"ד, לפעול את [[הפצת היהדות]] בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך ה[[שכינה]] למטה, ל[[עולם הזה]], וכך יהיה הוא הדור ש[[הבאת הגאולה|יביא את הגאולה]].

המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מ[[ניגון הבינוני]] שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה]]", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לרדת מהשולחן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמוד [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!

בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.

זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]].

"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.}}

בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר שכאשר דובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש שזה יהיה ב[[חסד]] וב[[רחמים]].

ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.

כאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו [[שלמה אהרן קזרנובסקי|הרב קזרנובסקי]] "א דאנק (תודה ב[[אידיש]]) רבי!", הרבי חייך ושאל "כעת עתה מרוצה?!" (הרב קרזנובקי היה מהפועלים הנמרצים להכתרת הרבי) ונכנס אל [[חדר הרבי|חדרו]].

לאחר מכן ב[[זאל]] הייתה [[שמחה]] עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו שהנה, יש לנו רבי.

==לאחר קבלת הנשיאות==

===י"א שבט קבלת הנשיאות ומפתח לספריה===
בספר 'המזכיר' מתועדים ההתרחשויות למחרת קבלת הנשיאות, ביום י"א שבט תשי"א:
יום חמישי י"א בשבט הרבי הגיע ל-770 לבוש סירטוק. לאחר התפילה ביקש הרבי מהרב יהודה לייב גרונר לקרוא לחדרו את המזכירים הרב חדקוב והרב מינדל. הרבי, למיטב זכרונו של הרב גרונר, כפי שסיפר לימים, אמר להם כי מעתה יצטרכו 'בלאנק' – נייר מכתבים חדש וביקש לדעת מה הם מציעים. הוצע לרבי להחליף את השם של הרבי הריי"צ בשמו שלו אבל הרבי אמר שזה לא שינוי מספיק. ואז הוסיף הרבי והביע את רצונו הקדוש שהכתובת של 770 תופיע בחלק העליון של הדף, בפינה הימנית ובפינה השמאלית, ביידיש ובאנגלית. הרבי הורה להם לצאת החוצה ולגבש את הדברים. הרעיון שהציע הרב מינדל היה שיהיה כתוב בראש הבלאנק: "מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן". הרבי אישר את הנוסח וכך החלה הנשיאות באורח רשמי.

זמן קצר לאחר מכן נקראו לחדרו של הרבי הרב סימפסון, הרב ג'ייקובסון הרב לויטין והרב קזרנובסקי. הרבי ביקש מהם לדאוג לכך שספריית הרבי הריי"צ, עתירת הספרים וכתבי היד, תעבור לאחריותו. הרבי הסביר כבר אז כי כל עוד הנושא לא יוסדר הנשיאות אינה שלמה. שבועות אחדים לאחר מכן, הרב סימפסון ביקש מהרב גרונר להסדיר לו פגישה עם הרבי כי יש בידו מסר חשוב. כאשר נכנס הרב סימפסון לחדרו של הרבי אמר כי הוא שמח לבשר לרבי שסידרו לרבי מפתח ושבאמצעותו יוכל להיכנס לספרייה כל אימת שירצה. הרב גרונר, שהיה עדיין בחדר, סיפר כי הרבי היכה על השולחן ואמר במורת רוח: לזה אתה קורא הישג!? כל עוד הספרייה לא ברשותי, ההנהגה שלי לא שלמה{{הערה|המזכיר, פרק וזרח השמש}}.

===הרבי נשיא המוסדות===

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. לצורך זה נתאספו חברי [[הועד לקבלת הנשיאות]] שב[[ניו יורק]] לאסיפה מיוחדת. בין חברי הועד חשובי הרבנים וזקני חסידי חב"ד: הרב [[ישראל דז'ייקובסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]].
באסיפה הוחלט כי מובן שכל המוסדות עוברים להיות תחת נשיאות הרבי, ובהתאם לכך ערכו חברי הועד תקנון כללי ובו נכתב: "הנשיא הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א ועל הטופסים צריך להיות נדפס נוסח דלהלן: מיסודם של כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער ובנו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש, תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן. יו"ר ועד הפועל: הרב שמריהו גוראריה".

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.

בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה דומה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרו לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|בית משיח 236}}.

במהלך שנת [[תשי"ב]] - הרבי קיבל נשיאות על מוסדות אותם ניהל - [[מרכז לענייני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]], הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו של הרבי ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

הרבי קיבל נשיאות על [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

===הקמת ארגונים חדשים===
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הקים הרבי ארגונים ומוסדות חדשים מהם שהוקמו במספר מדינות:
*[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי חב"ד ניו יורק]]
*[[נשי חב"ד בארץ הקודש]], [[נשי חב"ד בארצות הברית]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, מוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[מרוקו]] ומוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[אוסטרליה]]
*שלוחים - ובשנים הראשונות רבים מהם קיבלו את ההוראה ביוזמת הרבי, כאשר הרבי מחליט מי יסע ולאיפה.
*ישיבות

כלל מוסדות אלו פעלו בנשיאות הרבי.

===ההנהגה לאחר קבלת הנשיאות===

מאז החל הרבי באמירת מאמרים - הנהגה השמורה בחסידות חב"ד לאדמו"ר בלבד. בשונה מהנהגת נשיאי חב"ד הקודמים, לא כתב הרבי את מאמריו בעצמו, והחל ממאמר "באתי לגני" הראשון אותו אמר ציווה על הרב [[יואל כהן]] [[הנחה|לכותבו]] ולהכניסו אצלו להגהה, היו החסידים חוזרים בעצמם על המאמרים ומעלים אותם על הכתב. הרבי [[מוגה|הגיה]] רק את חלקם של המאמרים והשיחות, בסדר שהשתנה לאורך השנים כמה פעמים.
[[קובץ:ע''א שנה לנשיאות כ''ק אדמו''ר מה''מ שליט''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המתחלף מידי שנה עם ציון שנת נשיאותו של הרבי]]
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות, המשיך הרבי להתייחס בקירוב הדעת לתלמידי הישיבה שלמדו בחצר הרבי, והעניק להם הדרכה וליווי אישי, השתתף בשמחותיהם ועוד{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}, הנהגה שהשתנתה לאורך השנים כאשר חסידות חב"ד הלכה והתרחבה, והנהגתו של הרבי לבשה יותר ויותר אופי של הנהגה ומלוכה.

בכל שנה{{הערה|בשנים הראשונות זה היה רק לקראת ה'[[פאראד]]', שהכתר הודבק על גבי הבימה עליה עמד הרבי.}} מעוצב כמין כתר שתוכו ממולא במספר השנים העדכני לנשיאות הרבי (מחושב החל משנת [[תש"י]] - עת הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]).

==ראו גם==
*[[באתי לגני]]
*[[ימי בראשית]]
*[[ימי מלך]]

==לקריאה נוספת==
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד נאמן, פרק יז רוצים לשמוע חסידות''' – מאמצים גדולים על ידי חשובי החסידים בארצות הברית בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות
* ר' [[בנימין ליפקין]], '''המזכיר, פרק וזרח השמש''' - תיעוד תקופת קבלת הנשיאות על פי זכרונות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]
*ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ור' [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', ספר המתעד את תקופת הפצרות החסידים וקבלת הנשיאות
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45
*'''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42
*ר' [[אברהם רייניץ]], '''מעתה יהיה אופן הנהגה אחר לגמרי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1055 עמוד 30-34.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1a586bTUh71H_5n4btqD3VjwRPHseM9wp הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני]''' (בעת קבלת הנשיאות - י' שבט תשי"א) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מאמירת המאמרים בשנים ההם.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&pgnum=1 ימי בראשית]''' באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf ובקשו את דוד מלכם], בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26
*'''הם המליכוהו תחילה''' בתוך [http://mamesh.org/wp-content/uploads/2017/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D-11-%D7%A9%D7%91%D7%98.pdf מגזין פנסאים גיליון 11], [[י' שבט]] [[תשע"ז]]

*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך המזכיר - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]] {{COL}}
*"[https://col.org.il/news/135959 העיתונים בישרו לקוראים: אדמו"ר חדש לחסידי חב"ד {{COL}}]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959

===קבלת הנשיאות סדרה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|הקבצים התפרסמו בשנית באתר יומנים}}===
{{*}} [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%90:_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות]

{{*}} נ. סופר, [http://www.yomanim.com/images/7/71/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-_%22%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%92%D7%9D_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA%22.pdf הרבי שליט"א אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת"], [[שבועון בית משיח]] גיליון 228

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/9/98/%22%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%22.pdf "אינני משתמט!"] [[שבועון בית משיח]] גיליון 232

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236

{{*}} נ.סופר [http://www.yomanim.com/images/6/61/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.pdf מוסדות חב"ד והישיבות תחת נשיאות הרבי] [[שבועון בית משיח]] גיליון 241
* [https://chabad.info/news/891092/ ההכתרה שכמעט הוכחשה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

משתמש:נתיב חסידי

2024-06-18T16:53:45Z

נתיב חסידי: יצירת דף עם התוכן "{{תיבות משתמש| {{משתמש - מצפה לגאולה}} {{משתמש - אוהב גאומ"ש}} {{משתמש - אוהב חסידות}} {{משתמש - נג..."

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגלה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
}}
כל עוד חב"דפדיה מתרחב, יש מה לתקן

ליפא קורצוויל

2024-06-18T16:50:33Z

נתיב חסידי:

[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ.

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].

בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.

בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.

לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].

==מיוזמי השידור הראשון==
הרב קורצוויל היה מיוזמי השידור הראשון מהרבי לארץ הקודש. בחודש טבת [[תש"ל]] יזם הרב קורצוויל עם חבריו לספסל הלימודים בכולל הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] [[מרכז שידורי חב"ד|שידור]] ישיר מסיום [[ספר תורה של משיח]], ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הפיקו את השידור הראשון שהיוה פריצת דרך אשר הניחה את היסוד לשידורי התוועדויות ושיחות הרבי.

ביום שישי [[יו"ד שבט]], התקיים סיום [[ספר תורה של משיח]] והמעמד הוקלט. במוצאי שבת, עם תחילת השידור ארצה, הושמעה ההקלטה הערוכה מהמעמד, ולאחר מכן החלה [[התוועדות]] הרבי.

השידור החי הראשון הועבר לארבעה מוקדים: ל[[כפר חב"ד]] (שם התכנסו יותר מאלף איש), ל[[אנגליה]], ל[[שיקגו]] ול[[קליפורניה]]. היו כמה בחורים מישיבת תומכי תמימים ברינואה שהצליחו להתחבר לשידור למשך שעתיים.

לאחר יו"ד שבט דיווחו לרבי על מהלך השידור, כמות המשתתפים ועוד, הרבי שאל (תוכן): מדוע שידרו לכל כך מעט מקומות?

למחרת השידור נתן הרבי בקבוק [[משקה]] לרב [[צבי הירש גנזבורג]], אחיו של מארגן השידור - ר' יצחק, ואמר לו שימסור זאת לאחיו בצירוף 'יישר כח'.

בחלוף השנים, התמסדו השידורים יותר ויותר והתפשטו למקומות נוספים ב[[ארץ הקודש|ארץ]] ובערים נוספות בעולם.

==מנהל בית חב"ד קרית מלאכי==
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו ב[[נחלת הר חב"ד]] על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].

למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.

בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.

הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.

==אלוף פיקוד הדרום==

הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.

הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר ב[[כפר חב"ד]] - [[מבצע פורים]] [[תשל"א]], אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.

המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה [[תשל"ג]], כאשר [[הרבי]] מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.

המבצע כלל הטסת החסידים מ[[נחל'ה]] במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.

המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.

=="הצליח למעלה מן המשוער"==
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש את תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים:
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:

הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.

==מבצעים מיוחדים==
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:

*פעילות ארצית למען [[שלימות הארץ]]
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי
*מכון בר מצוה
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי
*[[מיהו יהודי]]{{הערה|סיפר הרב קורצוויל:

"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...([[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב).}}
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.

==דיווחים לרבי==
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר.

ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב [[יגאל פיזם]] בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.

באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.

==משפחתו==
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]] ו[[אמסטרדם]]
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד

==חיבוריו==
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)

==לקריאה נוספת==
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', [[שבועון בית משיח]] גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 600 [[אייר]] תשס"ז

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1958 עמוד 36
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', [[שבועון בית משיח]] ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])
*[[את"ה העולמי]], '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית ב[[שבועון בית משיח]] ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]