https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A1 2026-04-07T18:59:10Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=469946 2021-04-10T22:59:28Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל גרוסמןPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל גרוסמן]]<br /> <br /> הרב '''ישראל גרוסמן''' ([[תרפ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ז]]) היה חסיד קרלין שכיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ומסר שיעורים בקביעות ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] וב[[ישיבה גדולה תורת אמת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] העתיקה, ב[[ה' מר חשוון]] [[תרפ&quot;ג]]. בצעירותו למד הרב גרוסמן בישיבתו של הגאון הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב&quot;ד העדה החרדית. הרב דושינסקי חיבבו והועידו לגדולות. בהמשך עבר ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי משה ברנשטיין. הרב גרוסמן היה מהתלמידים הראשונים של הישיבה והיה יד ימינו של ראש הישיבה. <br /> <br /> הוא היה חסיד קרלין נלהב, דבוק ברבו האדמו&quot;ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין. כשהגיע האדמו&quot;ר רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]] לביקור בארץ הקודש בשנת [[תרצ&quot;ט]] וראה את הבחור החסיד הצעיר, התפעל מכשרונותיו ושקידתו המופלאה והתבטא אודותיו: &quot;ישראל אשר בך אתפאר&quot;. <br /> <br /> לפני חתונתו נבחן בהצלחה רבה על כל הש&quot;ס אצל ראב&quot;ד [[העדה החרדית]] הרב ראובן בענגיס. בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית גיטה פערל, בתו של הרב יוסף גוטפרב. הרבנית עמדה לימינו כל ימיו במפעליו להרבצת התורה והיראה ובחינוך הדור המפואר שזכו להעמיד. <br /> <br /> התמדתו בלימוד הקנתה לו כבר בצעירותו שם של למדן בעל שיעור קומה; משום כך, עוד בהיותו אברך כבן עשרים, זכה לקביעות שיעור יומי בחברותא עם האדמו&quot;ר רבי [[שלמה גולדמן]] מזוויעהל. בשנת [[תש&quot;ח]], והוא בן 25 בלבד, מינהו האדמו&quot;ר רבי [[יוחנן פרלוב]] מקרלין לעמוד בראש ישיבת קרלין בירושלים. <br /> <br /> בשנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, שקד על לימודו בישיבה בשעות היום, ואילו בלילות למד בחברותות עם גדולי תלמידי החכמים בירושלים. <br /> <br /> ==הרבי שולל את ההסכם==<br /> <br /> בשנים שלאחר [[מלחמת השחרור]], גייס הרב ישראל גרוסמן את כל כוחותיו למלחמות קודש למען ביצור היהדות, ובמסגרת זו היה לא פעם שליח בין גדולי ישראל. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ב]], כאשר [[ארץ ישראל]] סערה סביב פרשיית גיוס הבנות לצה&quot;ל, עמד הרב ישראל גרוסמן בראש המערכה נגד [[צה&quot;ל#גיוס נשים|גיוס הבנות לצבא]], ואף ישב בבית סוהר בשל מלחמתו זו. <br /> <br /> באותה תקופה נלחם במסירות רבה להצלת ילדי טהרן וילדי תימן מהחינוך האנטי-דתי הכפרני, והיה ממייסדי ארגון &quot;פעילי המחנה התורתי&quot; (לימים &quot;[[יד לאחים]]&quot;) לצידו של הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יו&quot;ר יד לאחים. <br /> <br /> אחת הפעולות הראשונות שלו היו ב[[ראש העין]], כפי שסיפר בנו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]: &quot;אבא נסע עם טנדר לראש העין, שם הודיע לעולים התימנים כי מי שרוצה שיהיה לילד שלו מקום ללמוד תורה, ומי שרוצה שהילד שלו יקבל אוכל ו[[בגד|בגדים]], יבוא עמו. כעבור שעה קלה היו בתוך הטנדר כשלושים ילדים, אותם הביא אל ביתנו בבתי ורשה. בבית הצר בן שני החדרים הקטנים, בו התגוררנו משפחה ברוכת ילדים, הכניס אבא עשרות ילדים! למרות טענות השכנים על כך שילדי העולים מדביקים את כולם במחלות שונות, אבא לא נרתע, ודאג לכל צרכיהם&quot;. <br /> <br /> יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] 'הפרטיזן' והרב [[שלום דובער ליפשיץ]], משך את ילדי העולים אל מוסדות חינוך תורניים, ובעיקר לישיבת 'תומכי תמימים' בלוד. כאשר הנהלת הישיבה הודיעה כי אין לה די תקציב לקניית מיטות, הלכו הרב גרוסמן והרב ליפשיץ והשיגו עשרות מיטות וכלי מיטה, בכדי שהילדים העולים יתקבלו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. <br /> <br /> בשנים הבאות המשיך במלחמתו נגד הממשלה בנושא ילדי תימן וילדי טהרן. הרב ישראל גרוסמן תבע שהילדים שהוריהם חינכום בדרך ישראל סבא על פי תורתנו הקדושה, ימשיכו לקבל חינוך תורני, אולם הממשלה, כידוע, העדיפה לשולחם להתחנך בחינוך אנטי-דתי. קול הזעקה שהקים הרב גרוסמן הפריע ככל הנראה את מנוחתו של ראש הממשלה דאז בן גוריון, וזה הציע לרב גרוסמן &quot;הסכם&quot; - לקבל אחוז מסויים מהילדים העולים, תמורת שתיקה בנושא חינוך ילדי העולים. הייתה זו שאלה של פיקוח נפשות, והרב גרוסמן התלבט אם נכון הדבר להיענות לפנייתו של בן גוריון, ואף הציע את הדברים במכתב אל הרבי. <br /> <br /> במכתב מי&quot;ב [[אדר שני]] [[תשי&quot;ז]] - שלל [[הרבי]] את ההסכם מכל וכל. הרבי השיבו במילים נחרצות ביותר כי אל לו להיענות לבקשה. בסיום המכתב הרבי עוררו אודות לימוד החסידות בישיבה שהוא עומד בראשותה. הרבי כתב לו, כי בימינו צריכים ללמוד עם תלמידי הישיבות, חסידות בהסברה רחבה כפי שרגילים התלמידים בלימוד הנגלה: <br /> <br /> וכיון שתלמידי הישיבות הורגלו בהסברה ארוכה ורחבה פשוט שאם לימוד החסידות יהיה באופן דברק המבריק פתגמים ואמירות בלי הסברה לא יתקבלו אצל התלמיד כדבעי וכדרישת השעה, ועל ראשי ומנהלי הישיבות הזכות וגם האחריות להחדיר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] באופן כזה דוקא (אגרות קודש חלק י&quot;ד אגרת ה'רסח). <br /> <br /> בשנים בהן עסק בפעולות ציבוריות כבירות, המשיך לעמוד בראשות ישיבת קרלין, כשהוא שקוע בלימוד. בנו הרב בן ציון גרוסמן נזכר שאביו בקושי הירשה לעצמו לטעום משהו לפני יציאתו לישיבה: &quot;אבא הקפיד מאוד על הזמנים, ומעולם לא איחר לישיבה או לכל אירוע שהוזמן. זכורני כילד, לפני שאבא היה יוצא לישיבה, היה אוכל תוך דקות ספורות ורץ לישיבה&quot;.<br /> <br /> ==ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד==<br /> <br /> לאחר עשר שנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, הוצע לו לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במקומו של הגאון הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]. הרב גרוסמן נענה להצעה בחיוב, ומנהלי הישיבה בלוד שיגרו את ההצעה לרבי, שהסכים לכך. <br /> <br /> טרם כניסתו לתפקיד, מסר הרב גרוסמן שיעור בגמרא בנוכחות מנהלי הישיבה - הרב [[אפרים וולף]] והרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]], וכן ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד מהצוות הרוחני של הישיבה. השיעור עבר בהצלחה והרב גרוסמן התקבל כראש ישיבה. <br /> <br /> בפועל, כיהן הרב גרוסמן הן כראש ישיבה והן כמשגיח, כשהוא משקיע את כל כוחו ומרצו בביסוס הישיבה, להחדיר בתלמידיו רוח של לימוד תורה בהתלהבות חסידית. הנהלת הישיבה הייתה מרוצה עד מאוד מעבודתו הנפלאה וכך גם דווח לרבי. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מינויו, כבר הורגשה עבודתו המיוחדת עם התלמידים. הרבי כתב לו על כך באגרת מתחילת תמוז [[תשי&quot;ח]]: <br /> <br /> בנועם נודעתי זה מכבר, אשר נכנס כת&quot;ר לכהן בקודש בישיבה הק' תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] ובנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע. וביחוד נעם לי לקבל אחרי כן הידיעות אודות הפעולה אשר על התלמידים שיחיו ([[אגרות קודש]] חלק יז אגרת ו'שסו). <br /> <br /> הרב גרוסמן עשה לילות כימים בכדי להרים את רמת הלימודים בישיבה. כל השעות בהן שהה בישיבה, ישב ב'זאל' למרות שהנהלת הישיבה סיכמה עמו שיוכל מדי יום לשבת בחדרו ולהכין את השיעורים שעליו למסור. במקום זאת, הכין את השיעורים בשעות הלילה המאוחרות, כשאת שעות היום השקיע בתלמידים. תחילה היה שוהה כל ימות השבוע ברציפות בלוד, שם התגורר בצריף קטן, ורק בשבתות היה שב לביתו בירושלים.<br /> <br /> ==&quot;אביו יאמר בה שיעורים&quot; ==<br /> <br /> כחמש שנים עמד בראשות הישיבה בלוד, ולאחר הפסקה קצרה, התמנה לראש ישיבה '[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]', שם כיהן כראש ישיבה במשך עשרים שנה. <br /> <br /> בשלהי שנת [[תשל&quot;ז]] פתח בנו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], מתיבתא לנערים צעירים שהתקרבו ליהדות. עם השנים הפכה המתיבתא לישיבה קטנה. כשהגיעו התלמידים לגיל של ישיבה גדולה, הציע בנו של הרב ישראל גרוסמן כי כדי שהתלמידים ימשיכו בדרך של חסידות חב&quot;ד כדאי שיביאו בחורים מישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב&quot;ד למגדל העמק למשך חודשיים, ובזמן זה יקרבו הבחורים את הנערים מהישיבה לדרך חב&quot;ד ולאחר מכן יגיעו יחד לישיבה בכפר חב&quot;ד. <br /> <br /> ההצעה יצאה לפועל בהגיע קבוצת [[תמימים]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ל[[מגדל העמק]] על מנת לשהות במקום כחודש ימים. בהמשך ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] שימשיכו בישיבה כל השנה ובהמשך רצה להפוך את הישיבה הקטנה והגדולה לחב&quot;דיות וקבועות, אך הרבי השיב כי אם הרב גרוסמן לא מתחייב לעמוד נגד המנגדים הצפויים שיקומו, אזי שלא יעשה כן. <br /> <br /> בהמשך התשובה כתב הרבי כי אביו הרב ישראל גרוסמן יאמר שיעורים בישיבה: <br /> <br /> אביו שי' (הרב ישראל גרוסמן) יאמר בה שיעורים ד' או ה' פעמים בשבוע, ואז נכונה התוכנית במאוד. <br /> <br /> עם קבלת המענה, הודיע הרב יצחק דוד גרוסמן למזכירות הרבי כי הוא מקבל על עצמו לעמוד בתוקף נגד המנגדים. ומאז הרב ישראל גרוסמן החל לבצע את הוראת הרבי, ומסר שיעורים בישיבה במגדל העמק בימים ראשון עד רביעי. <br /> <br /> תמימים אלו הגיעו לרבי על חשבונו ל[[חודש ניסן]] תשל&quot;ח, וזכו לקירובים מיוחדים ואף ל'יחידות' מופלאה, במהלכה הורה להם כי בהגיעם לארץ הקודש, ייסעו ל[[כותל המערבי]] יחד עם הרב ישראל גרוסמן. כך אכן עשו.<br /> <br /> ==הרבי מורה לו להוציא ספרים==<br /> <br /> ארבעה-עשר ספרים הוציא לאור הרב ישראל גרוסמן, כמה מהם שיעורים שאמר בישיבות בראשן עמד, ובספרים האחרים לובנו דיני ממונות. הרב גרוסמן למד ולימד, אך מעולם לא חשב להוציא ספרים, וכפי שהתבטא: &quot;באותם שנים רק גאוני הדור היו מוציאים ספרים, ולמה שאני אוציא ספר?&quot; אולם הרבי חשב אחרת. כאשר היה ב'יחידות' אמר לו הרבי, כי עליו להוציא ספרים. כאשר שאל על איזה נושא עליו לכתוב, השיבו הרבי כי עליו לקבץ את השיעורים שאומר בישיבה ולחברם לספר אחד. כך החלו לצאת סדרת ה'שיעורים' על מסכתות בש&quot;ס, כאשר הרבי ממשיך לעודדו בכך. <br /> <br /> בנו, הרב יצחק דוד מספר, כי כמה פעמים בעת שהיה אצל הרבי, הרבי התעניין בהמשך הוצאת הספרים של האבא. <br /> <br /> הרב ישראל גרוסמן אמר בעצמו כמה פעמים, כי את הוצאת הספרים שלו, הוא זוקף לזכות הרבי מליובאוויטש, שעודדו ודחפו לכך. <br /> <br /> ==דיני ממונות==<br /> <br /> במקביל לעבודתו בישיבות חב&quot;ד וקרלין, עסק רבות בדיני ממונות - &quot;חושן משפט&quot;, דיני שכנים, תיווך, שכירות דירה, ירושות ועוד. במשך שנים רבות כיהן כדיין בבתי דין לממונות, בפתח תקווה ובירושלים, ופסקיו קנו להם שם חשוב בכל רחבי תבל. <br /> <br /> חלק מפסקיו החשובים העלה על הכתב, והוציא בספרים החשובים הנקראים בשם: &quot;הליכות ישראל&quot;, &quot;משכנות ישראל&quot;, &quot;נצח ישראל&quot; ו&quot;אורח ישראל&quot;. חידושיו ופסקיו בדיני חושן משפט, הם נר לרגליהם של הדיינים בבתי הדין לדיני ממונות, ומשמשים את מורי ההוראה בישראל. הרב [[טוביה וייס]] שליט&quot;א גאב&quot;ד העדה החרדית, אמר בהספידו את הרב גרוסמן, כי במשך עשרות שנים נעזר תדיר בספריו המצויינים, שהמירו את הלכות &quot;חושן משפט&quot; הסבוכות לדינים אקטואליים לימינו. <br /> <br /> מומחיותו בדיני ממונות, הביאו רבים לשחר לפתחו על מנת שישמש כבורר במחלוקות סבוכות. גם כאשר נחלש בשנים האחרונות, הגיעו אליו רבים על מנת שיפשר ביניהם. <br /> <br /> ==&quot;פלא שעדיין איני חסיד ליובאוויטש&quot;==<br /> <br /> הערצתו לרבי הייתה גדולה. כמה פעמים התבטא בדרשותיו כי הרבי הוא צדיק הדור וגאונו. במשך השנים הריץ אגרות רבות אל הרבי, ותמיד נהג לספר בהתפעלות מופתים גלויים להם זכה. מספר בנו הרב בן ציון גרוסמן: &quot;אבי מורי הרב ישראל גרוסמן, מתוך הערצתו הגדולה לחב&quot;ד ולרבי התבטא פעם 'אף שהנני חסיד קרלין, אבל לפי המופתים הגלויים שראיתי מהרבי, הרי פלא שעדיין אינני חסיד ליובאוויטש רשמי'... <br /> <br /> זכה והיה פעמיים ב'[[יחידות]]' אצל הרבי, ובפעם אחרת זכה לעבור בחלוקת הדולרים ולקבל שבעה דולרים, כשהרבי מפרט לו שכל דולר הוא בשביל תואר אחר שלו: 'ראש ישיבת תומכי תמימים', 'ראש ישיבת קרלין', 'דיין', 'מחבר ספרים', ועוד. <br /> <br /> ביקוריו אצל הרבי הגדילו את הערצתו לרבי, וכך אמר בסיום [[הרמב&quot;ם]] בשנת תש&quot;נ: &quot;כשאנו רואים את הרבי, את פעולתו העצומה שהיא בבחינת 'צדיק כתמר יפרח', ומנגד את ההיקף האדיר של המאמרים והשיחות, שאין לי מילים לתאר אותו, בבחינת 'ארז בלבנון ישגה', אנו רואים את גדלותו העצומה, אני קורא על הרבי 'כאשר ישא האומן את היונק', את כל הדאגות הגשמיות והרוחניות הוא נושא בחיקו&quot;. <br /> <br /> הרב גרוסמן מסר מדברי תורתו לספרים תורניים שיצאו לכבוד הרבי: &quot;כבוד חכמים&quot; שיצא בשנת תשמ&quot;ב, &quot;כבוד חכמים עטרת פז&quot; שיצא בשנת תשמ&quot;ט, ו&quot;קרנות צדיק&quot; שיצא לקראת שנת התשעים לרבי. כמו כן השתתף באירועים חב&quot;דיים חשובים ובהם כינוס לתיקון חוק 'מיהו יהודי', סיום ספרי התורה של ילדי ישראל, סיומי [[תקנת הרמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מרכזיות, ועוד. כן גם חתם על כרוזים של גדולי ישראל בנושא תיקון חוק '[[מיהו יהודי]]'. <br /> <br /> ==מידי שנה את כל הש&quot;ס==<br /> <br /> הרב ישראל גרוסמן היה איש תורה, איש הלכה, חסיד ואיש חסד שרבים נעזרו על ידו. בנו הרב בן ציון מספר כי רבים הגיעו לבית אביו לקבל עצה וסיוע בנושאים מגוונים: &quot;הוא כתב אלפי המלצות לנזקקים ולקשי יום. את כל ה[[נשמה]] שלו השקיע בכתיבת המלצות לאנשים קשי יום או למוסדות בהם לומדים אלפי תלמידים. הוא דמיין לעצמו כיצד יגיב הגביר שאמור לקרוא את ההמלצה, וכך השקיע בכתיבת המלצה נוגעת ללב ומשכנעת. בכדי שכל המלצה תיראה חשובה, הוא כתב באותיות גדולות ויפות. בשנים האחרונות אף טרח לעטוף בניילון מיוחד את ההמלצה בכדי שלא תיהרס...&quot; <br /> <br /> בשנים האחרונות נחלש, ומפאת כך נאלץ להפחית מפעולותיו הרבות בעסקנות הכלל. הוא הוסיף אפוא שקידה על שקידתו בלימוד הש&quot;ס. בני משפחתו מספרים כי בעשור האחרון סיים אביהם מידי שנה את כל הש&quot;ס! <br /> <br /> בחודשים האחרונים סבל ממחלת לב, וב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא, הובהל למרכז הרפואי 'ביקור חולים'. מספר שעות לאחר מכן, נערכה עצרת תפילה ב[[כותל המערבי]] לרפואתו. בימים הבאים מצב בריאותו הלך והידרדר. למרות זאת, בראש מעייניו היה לעזור זולת. הוא דיבר עם בני משפחתו על החשיבות בהצלת נפשות יהודיות, והחשיבות לקרב יהודים לאביהם שבשמים. אחד המשפטים האחרונים שאמר היה: &quot;הדבר הכי נחשב בשמים, הוא שעושים טובה ליהודי&quot;. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ביום שלישי, [[כ&quot;ג באדר]] [[תשס&quot;ז]], השיב את נשמתו לבוראה. בהלווייתו השתתפו המונים ובראשם אדמו&quot;רים, רבנים, וראשי ישיבות מכל החוגים והעדות, ובהם רבני חב&quot;ד ותלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' במגדל העמק וכפר חב&quot;ד. הוא נטמן ב[[הר הזיתים]] ליד קברי אבותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו'''<br /> * הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון]], [[משפיע]] ב[[מגדל העמק]], <br /> * הרב [[יצחק דוד גרוסמן|יצחק דוד]], רבה של מגדל העמק וראש מוסדות 'מגדל אור', <br /> * הרב שניאור זלמן משה, <br /> * הרב יעקב <br /> * הרב אליעזר יחזקאל ראש ישיבת 'מגדל אור' ומו&quot;צ בקהילת [[סערט ויז'ניץ]] ב[[חיפה]].<br /> * הרב יוסף (שזכה לקירובים מ[[הרבי]]). <br /> <br /> '''חתניו'''<br /> * הרב נפתלי נוסבוים ראש ישיבת 'חיי משה' בירושלים וחבר הנהלת [[מפעל הש&quot;ס]].<br /> * הרב שמואל צבי פריד, דיין ב[[ירושלים]].<br /> * הרב בן ציון ליבוביץ', מנהל חינוכי של מוסדות [[ויז'ניץ]] בירושלים.<br /> * הרב ברוך לוריא, ראש מכון לדיינות 'באר [[מים]] חיים' בירושלים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * הרב שמואל הניג{{הערה|הרב הניג, הינו נכדו של הרב גרוסמן}}, '''גדול בישראל''', לדמותו של הגאון רבי ישראל גרוסמן ראש ישיבת פינסק קרלין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1951 פרקים מתוך ספר לזכרו]{{שטורעם}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049הרב גרוסמן: &quot;הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'&quot;]{{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/599207/ &quot;בליובאוויטש אוהבים חסיד אמיתי ולא שמאטע!&quot;]''', בתוך ביטאן 'איבערלעבן', [[התלמידים השלוחים]] [[תומכי תמימים נתניה]], אייר תש&quot;פ<br /> *מכתב [[הרבי]] לרב גרוסמן, [[ז' אלול]] [[תשי&quot;ט]], [https://w3.chabad.org/media/pdf/1135/dlVM11355053.pdf קונטרס התוועדות ש&quot;פ תבא, ח&quot;י אלול, ה'תשל&quot;ג], ברוקלין תש&quot;פ, עמ' 17-18<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרוסמן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:חסידי קרלין]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=469764 2021-04-08T14:56:50Z

<p>נרקיס: /* פתיחת המערכת */</p> <hr /> <div>'''קול החסידות''' - הינה מערכת לשמיעת שיעורי חסידות בטלפון הממוקמת ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==פתיחת המערכת==<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> המערכת הוקמה בהמשך לדברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת פרשת בחוקתי [[תשד&quot;מ]]: &quot;וזהו העילוי המיוחד שבלימוד החסידות על ידי הטלפון - שהכל עומד מוכן לכך שמי שירצה יוכל לשמוע וללמוד [[תורת החסידות]]&quot;.<br /> <br /> המערכת הוקמה על ידי מכון [[היכל מנחם ירושלים]] באדיבות הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]] שי'.<br /> בתחילת דרכה פעלה המערכת תחת השם '[[קול החסידות]]'. במערכת הושמעו [[שיחות קודש]] ו[[התוועדויות]] מהרבי, שיעורים בענייני השעה, [[סיפורי חסידים]], שאלות ותשובות על [[מנהגי חב&quot;ד]] ועוד. השיעורים וההתוועדויות הושמעו בשפות: עברית, יידיש ואנגלית. המערכת הופעלה על ידי מערכות הטכנולוגיות החדישות בזמנו - במספר 025381111, והייתה מוגבלת במספר השיעורים והמאזינים שיכלו להשתתף בו זמנית. <br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן, בשנת (??) כבר לא עמדה המערכת בעומס בכל המובנים ועברה תחת ניהולו של '[[אוצר החסידות]]' - מרכז לתורת החסידות החסידות ב[[ארץ הקודש]] המופעל על ידי של הרב מרדכי בלוך.<br /> המערכת עברה לטכנולוגיה חדישה ומתקדמת, במספר חדש: 028030770. עם שדרוג המערכת נוספו בה מגוון רחב יותר של שיעורים ממרצים ומשפיעים שונים מכל רחבי העולם, עם יכולת קבלת מספר גדול יותר של מאזינים בו זמנית, והפעלת שידורים חיים של [[שיעורים]] ו[[התוועדויות]] בארץ ובעולם.<br /> <br /> כיום מאזינים מידי יום למערכת עשרות אנשים מכל הזרמים והחוגים בהם כאלה שלא היו רוצים להיחשף ברבים כלומדי [[תורת החסידות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> המערכת בארץ הקודש הוציאה לאור מספר חוברות אודות נחיצות לימוד תורת החסידות.<br /> * קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות{{הערה|[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf הקובץ להורדה] {{PDF}}}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/50777 הרב ישראל יצחק ברנדסדורפר: &quot;קול החסידות&quot; מחיה את נפשי]<br /> * [https://col.org.il/news/54966 קמפיין לעורר את האהבה: שיעור טלפוני ראשון מהרב משה גרוזמן]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=469763 2021-04-08T14:56:06Z

<p>נרקיס: /* פתיחת המערכת */</p> <hr /> <div>'''קול החסידות''' - הינה מערכת לשמיעת שיעורי חסידות בטלפון הממוקמת ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==פתיחת המערכת==<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> המערכת הוקמה בהמשך לדברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת פרשת בחוקתי [[תשד&quot;מ]]: &quot;וזהו העילוי המיוחד שבלימוד החסידות על ידי הטלפון - שהכל עומד מוכן לכך שמי שירצה יוכל לשמוע וללמוד [[תורת החסידות]]&quot;.<br /> <br /> המערכת הוקמה על ידי מכון [[היכל מנחם ירושלים]] באדיבות הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]] שי'.<br /> בתחילת דרכה פעלה המערכת תחת השם '[[קול החסידות]]'. במערכת הושמעו [[שיחות קודש]] ו[[התוועדויות]] מהרבי, שיעורים בענייני השעה, [[סיפורי חסידים]], שאלות ותשובות על [[מנהגי חב&quot;ד]] ועוד. השיעורים וההתוועדויות הושמעו בשפות: עברית, יידיש ואנגלית. המערכת הופעלה על ידי מערכות הטכנולוגיות החדישות בזמנו - במספר 025381111, והייתה מוגבלת במספר השיעורים והמאזינים שיכלו להשתתף בו זמנית. <br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן, בשנת (??) כבר לא עמדה המערכת בעומס בכל המובנים ועברה תחת ניהולו של '[[אוצר החסידות]]' - מרכז לתורת החסידות החסידות ב[[ארץ הקודש]] המופעל על ידי של הרב מרדכי בלוך.<br /> המערכת עברה לטכנולוגיה חדישה ומתקדמת, במספר חדש: 028030770. עם שדרוג המערכת נוספו בה מגון רחב יותר של שיעורים ממרצים ומשפיעים שונים מכל רחבי העולם, עם יכולת קבלת מספר גדול יותר של מאזינים בו זמנית, והפעלת שידורים חיים של [[שיעורים]] ו[[התוועדויות]] בארץ ובעולם.<br /> <br /> כיום מאזינים מידי יום למערכת עשרות אנשים מכל הזרמים והחוגים בהם כאלה שלא היו רוצים להיחשף ברבים כלומדי [[תורת החסידות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> המערכת בארץ הקודש הוציאה לאור מספר חוברות אודות נחיצות לימוד תורת החסידות.<br /> * קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות{{הערה|[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf הקובץ להורדה] {{PDF}}}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/50777 הרב ישראל יצחק ברנדסדורפר: &quot;קול החסידות&quot; מחיה את נפשי]<br /> * [https://col.org.il/news/54966 קמפיין לעורר את האהבה: שיעור טלפוני ראשון מהרב משה גרוזמן]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=469762 2021-04-08T14:50:56Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא &quot;[[פדיון נפש]]&quot; ב[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי&quot;צ]]]]<br /> '''כתיבה לרבי''' אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ה[[התקשרות]] בין רבי ל[[חסיד]], בה מודיעים ל[[רבי]] על מצב הכותב ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.<br /> <br /> ==כתיבה לרבי==<br /> <br /> מאז קיבל הרבי על עצמו את [[קבלת הנשיאות של הרבי|עול הנשיאות]], נכתבו אל הרבי רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בעניינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים ציבורים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: &quot;קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות&quot;{{הערה|[[ט&quot;ו בשבט]] [[תשכ&quot;א]].}}.<br /> <br /> ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה &quot;לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו&quot; ובביטויים נוספים.<br /> <br /> על בקשה זו חזר הרבי גם בהזדמנויות נוספות, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] וב[[יחידות|יחידויות]] רבות.<br /> <br /> הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ודרש לקבל מכתבים מפורטים{{הערה|{{ציטוטון|בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ&quot;ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא}}. מכתב מ[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תש&quot;י]].}}. ב[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט&quot;ז)|ביקור השלוחים]] בארץ הקודש בשנת [[ה'תשט&quot;ז]], אמרו הללו לאישיות מסוימת כי קריאת מכתבים איננה מכבידה על הרבי, הרבי מאשר זאת: {{ציטוטון|ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[י&quot;ב חשון]] [[תשי&quot;ז]].}}.<br /> <br /> מנגד, שלל הרבי בתקיפות כתיבת דו&quot;חות שהכילו דברים שלא התרחשו במציאות{{הערה|{{ציטוטון|ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל נפקא מינה מיהו הכותב, מהו מעמדו ומצבו, על איזה ענין הוא כותב וכו' - העיקר הוא לכתוב מכתבים. ועד כדי כך, שכמה מהם מתייגעים למצוא ענינים לכתוב אודותם, ויתירה מזה - שמתייגעים להמציא דברים שאינם במציאות, אלא, שעושים מהם מציאות שיהיה להם על מה לכתוב... ועל ידי זה ידעו שהם אנשים חשובים...<br /> <br /> ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהיה, אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר - הרי, במקום להקדיש שימת-לב טרחא וכו' לענין שיש בו ספק, מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי - לקחת ספר וללמוד... [[נגלה]] או [[חסידות]], [[תניא]] וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל - יעסוק ב[[הפצת המעיינות חוצה]], או בשאר עניני תורה ומצוות}}. [[שיחה|שיחת]] יום ב' [[פרשת תולדות]] [[תשמ&quot;ט]].}}.<br /> <br /> == אופן הכתיבה ==<br /> <br /> הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא [[טבילה במקווה|טובל במקוה]] לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם.<br /> <br /> טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]]. הכתיבה, כמובן, ב[[מגבעת קנייטש|כובע]] וחליפה (הנשואים - אף בחגירת [[גארטל]]).<br /> <br /> חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ&quot;נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור.<br /> <br /> את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו.<br /> <br /> מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא הייתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: &quot;1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש&quot;לשון ברורה&quot; מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב&quot;ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון [[חז&quot;ל]] (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש&quot;{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ט עמ' 357.}}.<br /> <br /> התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: &quot;כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה&quot;{{הערה|[[כ&quot;ט אייר]] [[תשט&quot;ז]].}}.<br /> <br /> בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר &quot;מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים&quot;{{הערה|'מקדש מלך' ח&quot;ג עמ' קפח.}}.<br /> <br /> לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'[[יחידות]]' הנוגעת לקרוב משפחה של השואל: &quot;הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות דעת&quot;.<br /> <br /> כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: &quot;אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא&quot;כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות&quot;{{הערה|מ[[יחידות]] [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]] - 'התקשרות' גליון תקטז.}}.<br /> <br /> לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ&quot;ט תמוז]] [[תשי&quot;ג]], &quot;נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...&quot;. וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל&quot;ו]]: &quot;קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין...&quot;{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}.<br /> <br /> ==סוגי הכתיבה השונים==<br /> ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם:<br /> <br /> === פ&quot;נ ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br /> <br /> כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ&quot;נ יש נוסח קבוע והוא: &quot;פ&quot;נ, לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר]] שליט&quot;א [[מלך המשיח]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו &quot;ממקור הרחמים והחסדים האמיתים&quot; או &quot;ממקור הרחמים והסליחות&quot; אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש&quot;י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח&quot;ב עמ' 665}} על [[נרנח&quot;י]] של (השם הפרטי ושם האם)&quot;, ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.<br /> <br /> === מכתב ===<br /> [[קובץ:בקשת ברכה.jpeg|ממוזער|טופס בקשת ברכה מהרבי בהפקת ה[[בית חב&quot;ד]]]]<br /> המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני [[תורה]], בריאות, [[חינוך]], [[עבודת התפילה]], פרנסה, [[שידוך]], מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ו[[עבודת ה']] - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי.<br /> <br /> הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש&quot;יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי{{הערה|[[ט&quot;ו בשבט]] [[תש&quot;ט]].}}.<br /> <br /> === דו&quot;ח ===<br /> <br /> בנוסף לכתיבת מכתבים, ישנה חשיבות מיוחדת בכתיבת דו&quot;ח (דין-וחשבון).<br /> <br /> פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו&quot;ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'[[שלוחים]]' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם.<br /> <br /> היו כאלו שהרבי הורה להם לכתוב לו פעם בחודש, בערב ראש חודש{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16532&amp;CategoryID=2528 יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש&quot;פ].}}.<br /> <br /> התבטאויות על הכתיבה &quot;בקיצור הכי נמרץ&quot; מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש&quot;כל המפרט הרי זה משובח&quot;{{הערה|[[כ&quot;ו כסלו]] [[תשי&quot;ט]].}}...<br /> <br /> === בשורות טובות ו&quot;צרות חסידים&quot;===<br /> <br /> חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם.<br /> <br /> באגרות רבות פונה הרבי ל[[חסידים]], ל[[תמים|תמימים]] ול[[מקושר]]ים, ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד ה[[נגלה]] ובלימוד ה[[חסידות]], בקביעת שיעורים וב[[הפצת המעיינות]], כך גם ב[[עבודת התפילה]] וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'.<br /> <br /> הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: &quot;הפ&quot;נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ&quot;ק אדמו&quot;ר הכ&quot;מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'&quot;{{הערה|'מקדש מלך' ח&quot;ג עמ' קעג.}}.<br /> <br /> כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים &quot;צרות-חסידים&quot;, &quot;היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח&quot;ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר הייתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'&quot;{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש&quot;י]].}}.<br /> <br /> גם בשיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל&quot;ה]] דיבר הרבי על &quot;פתגם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שישנם &quot;צרות חסידים&quot;, דבעת שטוב להם אין &quot;באים&quot;, כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר&quot;ל באים בתביעה כו' שצריכים ל&quot;[[מופת]]&quot; - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו&quot;.<br /> <br /> דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות.<br /> <br /> == כתיבה גם בעניני היפך הטוב ==<br /> <br /> על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה חס ושלום, ולכן היא מעצת היצר:<br /> <br /> &quot;במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם על דבר המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים.<br /> <br /> ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי על דרך זה וביחוד לאחרי ההודעה שבלאו הכי ישנם מודיעים על דבר כל הנ&quot;ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו.<br /> <br /> ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבותינו הקדושים הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס ב[[היום יום]] [[כ&quot;ג סיון]]) באם שעל ידי זה יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני על דבר מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק&quot;ל. ומה לנו יותר ברור ממאמר [[רז&quot;ל]], הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם&quot;.<br /> <br /> הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה:<br /> <br /> &quot;ויהי רצון שכתיבה האמורה תהיה באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, ועל דרך האמור באגרת הקודש{{הערה|סוף סימן כ&quot;ו}}, יכתבו מכתבים מפורטים לא על דבר בירור בירורים כי אם על דבר הוספה באורות וכו' וק&quot;ל . . בברכה לבשורות טובות בכל האמור&quot;{{הערה|ממכתב [[כ&quot;ה טבת]] [[תשי&quot;ט]].}}.<br /> <br /> == התועלת שבכתיבה ==<br /> <br /> בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על מנת לגרום לו נחת רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת.<br /> <br /> כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב &quot;רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד&quot;{{הערה|[[ט' אייר]] [[תשי&quot;ט]].}}.<br /> <br /> == תשובות הרבי ==<br /> [[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[מבצע תפילין#הפולמוס ההלכתי סביב המבצע|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. תשובת הרבי, כתובה סביב גוף שאלתו של הרב הוטנר כנוסח הוראה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב]]<br /> <br /> בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב&quot;ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ&quot;ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ&quot;מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה.<br /> <br /> הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).<br /> <br /> ===הוראות כלליות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הורה הרבי שיש להימנע משאלות פרטיות, והפנה את השואלים לרבנים, 'ידידים מבינים' וכיוצא בזה כמו כן הרבי דיבר כמה וכמה פעמים בעת ההתוועדויות, שאין הזמן גרמא לענות ולאשר לכל אחד ואחת על המכתבים, והמענה על השאלות הוא בעת ההתוועדות וב'[[יחידות כללית]]'. הרבי נתן כמה כללים לשאלות מסויימות:<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=שבת פרשת בשלח תשמ&quot;ח|תוכן=המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור.<br /> <br /> ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא&quot;כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע&quot;פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט}}{{הערה|וראה גם שיחת חמשה עשר בשבט, כ&quot;א שבט וב' אדר תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> == כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ==<br /> [[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br /> <br /> כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד]]ים וה[[יהודי]]ם לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ&quot;נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה&quot;[[אגרות קודש]]&quot;. במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].<br /> <br /> עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי&quot;צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.<br /> <br /> כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://chabad.info/magazine/277909/ הרב אלימלך שחר והרב יעקב רייניץ מדברים על כתיבה לרבי]<br /> *[https://chabad.info/magazine/278155/ מהותו של חסיד - לכתוב לרבי]<br /> *ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:התקשרות]]<br /> [[קטגוריה:רבי וחסיד]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=469759 2021-04-08T14:43:52Z

<p>נרקיס: /* בנייתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית המקדש השני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם לבנוני - של בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב&quot;ם]]<br /> <br /> '''בית המקדש השני''' הוא [[בית המקדש]] שנבנה על ידי [[עזרא הסופר]] ו[[נחמיה]] לאחר גלות בבל. בנייתו הושלמה בשנת ג'ת&quot;ח. והוא עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת ג'תשמ&quot;א, ונחרב בשנת ג'תת&quot;ל בידי הרומאים.<br /> <br /> במשנה סדר קדשים מופיעה מסכת מידות העוסקת במראהו של בית המקדש השני.<br /> <br /> ==בנייתו==<br /> לאחר הכרזת כורש כי הוא מתיר לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים, עלו לארץ ישראל קבוצת יהודים בראשותם של יהושע בן יהוצדק ו[[זרובבל]] בן שאלתיאל, ובנו את [[מזבח העולה]], והתחילו להקריב עליו קרבנות, כאשר בית המקדש עדיין לא היה בנוי. בשנה השנייה לעלייתם לארץ, הם החלו לבנות את הבית השני:<br /> {{ציטוט|תוכן= י וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יא וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה'. יב וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל. יג וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק.|מקור=עזרא פ&quot;ג פסוקים י-י&quot;ג}}<br /> לאחר מריבה בין העמים מסביב (מכונים &quot;צרי יהודה ובנימין&quot;) לבין מנהיגי העם אודות שיתוף העמים אחרים בבניית המקדש, החלו העמים לנסות להפריע לבניית המקדש, עד שבשנה הראשונה למלכות אחשורוש הם שלחו מכתב שטנה אל המלך, וגרמו להפסקת הבנייה.<br /> בשנה השנייה למלכות דריווש הגיע חגי הנביא, והוכיח את העם על כך שאינם בונים את המקדש. העם נענו לתוכחתו של חגי, וב[[כ&quot;ד כסלו]], בשנה השנייה לדריווש החלו לבנות מחדש את בית המקדש. בניית הבית הסתיימה בשנה השישית לדריווש, ב[[ג' אדר]] ג'ת&quot;ח.<br /> <br /> ==נס חנוכה==<br /> {{ערך מורחב|חנוכה}}{{ערך מורחב|נס פך השמן}}<br /> בשנת ג'תר&quot;י כבשו היוונים את ארץ ישראל, לאחר מספר שנים הטיל המלך אנטיוכוס גזרות על היהודים בארץ ישראל, וחילל את בית המקדש השני. לאחר שלש שנים, במהלכם התחולל ביהודה מרד החשמונאים ביוונים, הגיעו החשמונאים בראשות [[יהודה המכבי]] אל המקדש, טיהרו אותו, וחנכו אותו מחדש ביום כ&quot;ה בכסלו שנת ג'תרכ&quot;ב. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים טימאו את כל השמנים כך שלא נשאר שמן טהור להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, למרות שהכמות שהייתה בו בתחילה הספיקה רק ליום אחד.<br /> <br /> ===משמעות הנס ע&quot;פ חסידות===<br /> ====המלחמה====<br /> בחסידות מבאור כי קליפת יוון מהותה חכמה דקליפה. ומטרתם הייתה לטמאות את הקדושה שבחכמת התורה. ולכן עיקר רצונם היה לבטל את ה[[אמונה]] של היהודי ואת [[עיקרי הדת|יסודות התורה]] שאינם מושתתים על שכל. ובעבודת ה' הפריע להם רגש ה[[קבלת עול]] מלכות שמים, וכפי שמודגש גם בנוסח &quot;ועל הניסים&quot;: שרצונם היה &quot;להשכיחם תורת'''ך''', ולהעבירם מ'''חוקי רצונך'''&quot;, שהפריע להם הביטול לה' שלמעלה משכל האדם, וטומאת השמנים בבית המקדש היה ביטוי לרצונם זה לעקור את האמונה והביטול שמעל השכל.<br /> ====הנצחון====<br /> בכדי לנצח את היוונים היה דרוש לחשמונאים גילוי אלוקי וכח נעלה ביותר. טעם הדבר, היות וחכמת התורה מצד עצמה לא יכלה לעמוד נגדם שהרי בטומאתם הם הצליחו לטמאות את השמנים, כלומר, לפגום בקדושת התורה. את המשכה זו פעלו הלוחמים - חשמונאים - שעל ידי מסירות נפשם שלמעלה משכל התורה פעלו והמשיכו אור אלוקי נעלה בחכמה דקדושה שבכחה תתבטל ההשפעה והטומאה של חכמה דקליפה.<br /> <br /> המשכה זו והתוצאה שעל ידה - ביטול חכמה דקליפה - מתבטאים בנס פך השמן ובשני השלבים שבו; א. מציאת הפך חתום בחותמו של הכהן גדול. ב. שהדליקו ממנו שמונה ימים.<br /> <br /> ==מקדש הורדוס==<br /> בשנת 18 למלכותו החליט הורדוס מלך יהודה לשפץ ולהרחיב את בית המקדש, לאחר שעולי בבל בנו מבנה פשוט יחסית. במסגרת השיפוץ הוכפל שטח הר הבית באמצעות חומר מילוי וההר הוקף בחומות אדירות ששימשו גם כקירות תמך. קיר ההיכל נבנה מאבני שיש כחול שהיה יוצר מראה של גלים{{הערה|סוכה דף נ&quot;א ע&quot;ב}}.<br /> על מלאכת הבנייה באותם ימים, כתבו חז&quot;ל: {{ציטוטון|מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ&quot;ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם}}{{הערה|תענית דף כ&quot;ג ע&quot;א}}.<br /> על בית המקדש שבנה הורדוס נאמר {{ציטוטון|מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו}}{{הערה|בבא בתרא דף ד' ע&quot;א}}.<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:תרשים מפת בית המקדש השני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השני]]<br /> [[קובץ:בית המקדש תרשים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|תרשים המקדש השני על פי שיטת ה'תפארת ישראל']]<br /> <br /> המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהִקיפו אותו. ההיכל עמד בראש [[הר הבית]] ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש.<br /> <br /> בבית המקדש השני היו חסרים ארון הברית, צנצנת המן, ה[[אורים ותומים]] ו[[מטה אהרן]], אבל היו בו המנורה וכלי עבודה נוספים. תחת [[ארון הברית]] נותרה רק [[אבן השתייה]] שעליה קיימו את המצוות הקשורות ב[[קודש הקודשים]] ב[[יום כיפור]].<br /> <br /> ==חורבן הבית==<br /> בית המקדש השני נחרב על ידי טיטוס בסוף המרד הגדול של היהודים ברומאים בתשעה באב שנת ג'תתכ&quot;ח. הסיבה העיקרית לחורבן המקדש הייתה [[שנאת חינם]].<br /> <br /> במדרש מתואר רגע שריפת ההיכל: {{ציטוטון|כשראה כוהן גדול שנשרף (בית המקדש), עלה לראש גגו של היכל ועמו כיתות- כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידיהם. אמרו לפני הקב&quot;ה: 'ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך - הרי מפתחות ביתך מסורים לך'! וזרקום כלפי מעלה. יצאה כמין פיסת יד וקיבלתם. כשראו הכוהנים והלוויים שנשרף בית המקדש, נטלו את הכינורים ואת החצוצרות . . ונפלו באש ונשרפו}}{{הערה|פסיקתא רבתי כו, ז}}.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> מבואר בתורת החסידות שגילוי האלקות בבית המקדש היה שוה בבית ראשון ובבית שני, וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את האור בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.<br /> <br /> אודות בית שני מובא ב[[תניא]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בבית שני שלא היה בו הארון והלוחות, אמרו רבותינו שלא הייתה [[שכינה]] שורה בו. פירוש מדרגת [[שכינה]] שהייתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות, אלא בבית שני הייתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות [[מלכות דאצילות]] במלכות דבריאה ודבריאה במלכות דיצירה ודיצירה ב[[ז' היכלות|היכל קדש קדשים]] דעשיה, וק&quot;ק דעשיה היה מתלבש בק&quot;ק שב[[בית המקדש]] שלמטה, ושרתה בו ה[[שכינה]] מלכות דיצירה המלובשת בק&quot;ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ב[[יום הכיפורים]].|מקור=[[ליקוטי אמרים - פרק נ&quot;ג]]}}<br /> <br /> ==דגם המקדש==<br /> [[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה&quot;תפארת ישראל&quot;]]<br /> במהלך השנים נבנו מספר דגמים של בית המקדש השני, המפורסם שבהם הוא דגם &quot;הולילנד&quot; הממוקם כיום במוזיאון ישראל בירושלים.<br /> <br /> אחד הדגמים הוא הדגם שבנה הרב [[דב לבנוני]] מירושלים על פי שיטת הרמב&quot;ם, בעוד שרוב דגמי בית המקדש הם על פי שיטת ה'תפארת ישראל'. כאשר הציג הרב לבנוני את הדגם לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], העיר לו הרבי על אי-דיוק בגודל כבש המזבח.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב הובא לרבי דגם מעשה ידיו של עופר נדב מסידני שבאוסטרליה. הדגם נבנה על פי שיטת הרמב&quot;ם. הדגם נשאר אצל הרבי שנתן דולר עבור הדגם באומרו &quot;תודה על מתנתכם&quot;.<br /> <br /> על גבי הדגם המוקטן הוכן שלט מיוחד: &quot;לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, שיבנה מקדש במקומו, ועומד על גג בית המקדש ואומר להם לישראל ענווים הגיע זמן גאולתכם. עופר נדב סידני אוסטרליה.&quot;<br /> <br /> ==ערכים קשורים==<br /> *[[בית המקדש]]<br /> *[[בית המקדש הראשון]]<br /> *[[בית המקדש השלישי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3012 סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים] {{וידאו}}<br /> *[http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63012 סיור וירטואלי בדגם בית המקדש השני] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%9D-%D7%93%D7%92%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9/ ועשו להם דגם מקדש] {{בית משיח}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403346 לבנות את בית המקדש מחדש]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש|*]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=469758 2021-04-08T14:37:41Z

<p>נרקיס: ניסוח</p> <hr /> <div>'''קול החסידות''' - הינה מערכת לשמיעת שיעורי חסידות בטלפון הממוקמת ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==פתיחת המערכת==<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> המערכת הוקמה בהמשך לדברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת פרשת בחוקתי [[תשד&quot;מ]]: &quot;וזהו העילוי המיוחד שבלימוד החסידות על ידי הטלפון - שהכל עומד מוכן לכך שמי שירצה יוכל לשמוע וללמוד [[תורת החסידות]]&quot;.<br /> <br /> המערכת הוקמה על ידי מכון [[היכל מנחם ירושלים]] באדיבות הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]] שי'.<br /> בתחילת דרכה פעלה המערכת תחת השם '[[קול החסידות]]'. במערכת הושמעו [[שיחות קודש]] ו[[התוועדויות]] מהרבי, שיעורים בענייני השעה, [[סיפורי חסידים]], שאלות ותשובות על [[מנהגי חב&quot;ד]] ועוד. השיעורים וההתוועדויות הושמעו בשפות: עברית, יידיש ואנגלית. המערכת הופעלה על ידי מערכות הטכנולוגיות החדישות בזמנו - במספר 025381111, והייתה מוגבלת במספר השיעורים והמאזינים שיכלו להשתתף בו זמנית. <br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן, בשנת (??) כבר לא עמדה המערכת בעומס בכל המובנים ועברה תחת ניהולו של '[[אוצר החסידות]]' - מרכז לתורת החסידות החסידות ב[[ארץ הקודש]] המופעל על ידי של הרב מרדכי בלוך.<br /> המערכת עברה לטכנולוגיה חדישה ומתקדמת, במספר חדש: 028030770. עם שדרוג המערכת נוספו בה מגון רחב יותר של שיעורים ממרצים ומשפיעים שונים מכל רחבי העולם, עם יכולת קבלת מספר גדול יותר של מאזינים בו זמנית, והפעלת שידורים חיים של [[שיעורים]] ו[[התוועדויות]] בארץ ובעולם.<br /> <br /> כיום מאזינים למערכת עשרות אנשים מידי יום אנשים מכל הזרמים והחוגים בהם כאלה שלא היו רוצים להיחשף ברבים כלומדי [[תורת החסידות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> המערכת בארץ הקודש הוציאה לאור מספר חוברות אודות נחיצות לימוד תורת החסידות.<br /> * קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות{{הערה|[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf הקובץ להורדה] {{PDF}}}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/50777 הרב ישראל יצחק ברנדסדורפר: &quot;קול החסידות&quot; מחיה את נפשי]<br /> * [https://col.org.il/news/54966 קמפיין לעורר את האהבה: שיעור טלפוני ראשון מהרב משה גרוזמן]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8&diff=469536 2021-04-07T21:04:46Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אליעזר סילבר<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=[[קובץ:סילבר.jpg|200px]]<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[תרמ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= [[ח' שבט]] [[תשכ&quot;ח]]<br /> |מקום פטירה= <br /> |מקום פעילות=[[ליטא]]<br /> |תפקידים נוספים= נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], רב בערים ספרינגפילד ו[[סינסנטי]]<br /> |רבותיו= רבי [[מאיר שמחה הכהן]] האור שמח, ורבי [[יוסף רוזין]]<br /> |תלמידיו= <br /> |חיבוריו= חידושי רבי שמעון יהודה הכהן על הש&quot;ס, שערי יושר<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''אליעזר סילבר''' היה נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] לאביו הרב בונם צמח, ממשפחה מיוחסת{{הערה|כפי מפורט בספר &quot;איש ההלכה והמעשה&quot; שיצא לכבודו בשנת [[תש&quot;ז]].}}. למד בדווינסק אצל הרבנים הרב [[מאיר שמחה הכהן]], בעל ה&quot;אור שמח&quot;, והרב [[יוסף רוזין]] מ[[רוגוצ'וב]]. אחר כך למד בקיבוץ של הגאון הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ב[[וילנא]] ואצל [[רבי חיים מבריסק]], והיה מפורסם כאחד מגדולי העילויים.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ז]] הגיע לארצות הברית. כיהן כרב בעיר ספרינגפילד עד שנת [[תרצ&quot;ב]], ואז נבחר לרב העיר [[סינסנטי]] אוהיו. <br /> <br /> היה נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]. נפטר בן שמונים ושש שנים ב[[ח' שבט]] [[תשכ&quot;ח]].<br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> ===פגישתו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] [[תרפ&quot;ט]] (חמשה ימים לאחר שהגיע [[הרבי הריי&quot;צ]] לארצות הברית), בא הרב סילבר לאסיפה של רבנים שקרא [[הרבי הריי&quot;צ]] למעונו בבית מס' 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל [[הרבי הריי&quot;צ]] את פעולתו בחיזוק היהדות בארצות הברית, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]].<br /> <br /> הרב [[דוד איידלמן]] ([[שליח]] [[הרבי]] בעיר ספרינגפילד) שמע מבתו של הרב סילבר, שכאשר נפגש באותה עת עם הרבי [[הריי&quot;צ]], הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: &quot;אני מקבל כסף רק מחסידים&quot;. (מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי&quot;צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה (&quot;[[דמי מעמד]]&quot;) הוא מקבל רק מחסידים). <br /> <br /> מאז אותה פגישה הרגיש הרב סילבר הערצה גדולה אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והתקרב אליו מאד, כאשר במשך שנים רבות עזר רבות למוסדותיו של הרבי [[הריי&quot;צ]] בארצות הברית ובאירופה.<br /> <br /> ב[[יום ראשון]] [[ג' תמוז]] [[תר&quot;צ]], כשנסע הרבי [[הריי&quot;צ]] בדרכו מבוסטון בחזרה ל[[ניו יורק]], כשהגיע הרכבת לתחנת העיר ווסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב&quot;ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול &quot;בית ישראל&quot;, שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.<br /> <br /> === ההיסטוריה של התמונה המשותפת ===<br /> [[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> יש תמונה מפורסמת שבה נראים [[הרבי]] והרב סילבר צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] הרב של חב&quot;ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם [[הרבי הריי&quot;צ]] פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: &quot;אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן&quot; (&quot;אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו&quot;).<br /> <br /> הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט&quot;ו בשבט]] לכל ילדי ה&quot;חדר&quot; ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> === פעולות למען יהדות [[רוסיה]] ===<br /> ב[[כ&quot;ח שבט]] [[תר&quot;צ]] כאשר היה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[שיקגו]], בעת ביקורו בארצות הברית, כתב אל הרב סילבר ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|איגרת]] ג'תתכז: &quot;השמועות הבאות מרוסיא מאת הרבנים ומשמשי בקודש, מבהילות הנה. ומעידות אשר מצבם של הרבנים שמה כבר ירד למדריגה שאין למטה הימנה. צרותיהם מי יוכל לספר ועוברות כל גבול. נתונים המה לקלון ולשמצה, מטה לחמם נשבר, מגורשים ממעונותיהם, מיסים וארנוניות מטילים עליהם בסכומים כאלו שאי אפשר לשלמם, וזה גורם אחריו מאסר בבתי הסוהר. מכתביהם פולחים כליות ולב, צועקים הצילונו, בואו לעזרתינו, ואם נוסיף עוד לעמוד מרחוק ולהחריש בעת הזאת, ומצאנו עוון&quot;. <br /> <br /> הרבי התיעץ עם הרב סילבר אם כדאי לצאת במגבית רשמית בכל בתי הכנסת שבניו יורק עבור עזרת הרבנים ברוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] פנה אליו [[הרבי הריי&quot;צ]] בתור אחד מראשי [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]], וביקשו להשפיע על הממשל ב[[וושינגטון]] ללחוץ על נציגי ממשלת [[רוסיה]] בענין הגזירות נגד היהדות.<br /> <br /> === עזרת הרב סילבר לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ היגר לארצות הברית ===<br /> כשהגיע [[הרבי הריי&quot;צ]] לארצות הברית בתחילת [[מלחמת העולם השניה]], יסד מיד את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; בניו יורק, ואת ישיבות &quot;[[אחי תמימים]]&quot; בערי השדה. הרב סילבר פנה בשנת [[תש&quot;ג]] בכרוז של תמיכה לסיוע לישיבות ליובאוויטש (ביחד עם הרב ישראל רוזנברג):<br /> &quot;לא יאומן כי יסופר, ובכל זאת עובדה משמחת היא, שבזמן כה מועט נעשה כל כך הרבה. נוסדו ישיבות בערים הבאות: ישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] קנדה, ב[[תומכי תמימים פיטסבורג|פיטסבורג]], ב[[תומכי תמימים ווסטר|ווסטר]], [[תומכי תמימים נוארק|נוארק]] וב[[תומכי תמימים בופאלו|בופאלו]]. <br /> <br /> כן נוסדו חדרי תורה בסביבות שונות בברוקלין. בכל מוסדות הנ&quot;ל יונקים ממקור התורה למעלה מאלף ילדי ישראל, תחת השפעת תורה ויראת שמים. זרם התלמידים הוא כל כך גדול, עד אשר הבנין הנוכחי של הישיבה המרכזית בברוקלין הוא צר מלהכיל את כל התלמידים&quot;.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]] תש&quot;ג באגרת א'תתקכט הודה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] על ש&quot;קבל על עצמו לעמוד בעזה&quot;י בראש התעמולה והמגבית במחנו הט' לטובת מרכז הישיבות תומכי תמימים, בסכום נכון המתאים לרוחב דעתו בעניני החזקת התורה&quot;. עבודה קדושה זו נשאה פרי, נקנה בנין חדש עבור הישיבה בברוקלין, וב[[ג' סיון]] [[תש&quot;ו]] באגרת ב'תתקה הודה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] על השתתפותו ב[[חנוכת הבית]] של הישיבה.<br /> <br /> === חברת &quot;עדינו&quot; ===<br /> ב[[חודש טבת]] [[תש&quot;ה]] קיבל הרב סילבר על עצמו להיות חבר ב&quot;ועד מועצת התורה של [[חברת עדינו]]&quot; שיסד הרבי הריי&quot;צ. ענינה של חברה זו לאחד אברכים ותלמידי ישיבות &quot;להפגש פעם בחודש לשוחח בדברי תורה ו[[התוועדות|להתוועד]] בסעודת מצוה ביומא טבא לרבנן השומרים הנהגת מסורת אבות&quot;.<br /> <br /> ב[[יום שלישי]] [[י' סיון]] הגיע הרב סילבר ל-[[770]] במיוחד מסינסנטי, ל&quot;כינוס תלמידי חכמים&quot; הראשון של &quot;עדינו&quot;. ואמר [[פלפול]] בהלכה לפני כמאתים תלמידי חכמים, אברכים ותלמידי ישיבה. <br /> <br /> בירחון התורני &quot;[[הפרדס]]&quot; [[מנחם אב]] [[תש&quot;ה]] מסופר: &quot;כשתי מאות רבנים, ראשי ישיבה, בחורי חמד מקשישי תלמידי ישיבות שונות, בעלי בתים ואברכים בני תורה מצוינים, מניו יורק וערי השדה, התאספו פה להקדיש איזה שעות באוירה של [[תורה]] תמימה, ולהשתעשע ולהתוכח בהלכה ופלפולא ד[[אורייתא]].. הגר&quot;א סילווער פתח ואמר [[פלפול]] עמוק בענין וגדר שותפים וביאר בהבנה עיונית כל מיני וסוגי שותפות הנמצאים בתלמוד. פלפולו המלא גאונות ושפע רב של הברקות זהרי אור חכמת ה[[תורה]], הפליא את קהל השומעים&quot;.<br /> <br /> === פעילות משותפת בעניני יהדות בארצות הברית ומחוצה לה ===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ב]] החל הרבי [[הריי&quot;צ]] לארגן ועדה כללית למען שמירת [[שבת קודש]]. הוא פנה בענין זה במכתבים אל אדמו&quot;רי החסידות וגדולי התורה וביניהם אל הרב סילבר. ב[[חודש ניסן]] תש&quot;ב ענה לו הרב סילבר על מכתבו, והוא פתח במילים: &quot;הוד כבוד חביבנו האדמו&quot;ר הארי שבחבורה ליש בן לביא, המפורסם בתבל, מרביץ תורה ויראה, הרה&quot;ג מהר&quot;י שניאורסאהן שליט&quot;א&quot;. <br /> <br /> ב[[ה' באייר]] אגרת א'תשע ענה הרבי על מכתב זה בענין &quot;קריאת האסיפה הראשונה למען השבת&quot;.<br /> <br /> ב[[תמוז]] [[תש&quot;ב]] אגרת א' תתכז פנה אליו הרבי [[הריי&quot;צ]] בענין &quot;גזירה איומה ונוראה.. שרוצים להכריח.. להקדים ללימודי הקודש את להבדיל, לימודי החול בישיבות&quot;. המשך למכתב זה יש באגרת א'תתלב מי&quot;ג [[מנחם אב]] תש&quot;ב, בו מזכיר הרבי גם את ביקורו של הרב סילבר אצלו &quot;שהתענגתי מאד על תוקף דעתו דעת תורה, בענין הגזירה, שצריכים לעמוד בכל תוקף עוז מבלי לזוז זיז כל שהוא&quot;.<br /> <br /> ביום השני של [[ראש חודש]] [[אדר]] תש&quot;ה ציוה הרבי [[הריי&quot;צ]] על כל תלמידי תומכי תמימים והרמי&quot;ם בראשם, להשתתף, על פי בקשת הרב סילבר, באסיפת מחאה &quot;נגד כת הכופרים (של הסוכנות היהודית) מעבירי ילדי ישראל על דת ישראל&quot;.<br /> <br /> ב[[ד' אלול]] [[תש&quot;ה]] אגרת ב'תשמו בירכו [[הרבי הריי&quot;צ]] על יוזמתו לעשות מגבית עבור שומרי השביעית בארץ הקודש ושולח לו את תרומתו הפרטית.<br /> <br /> === נסיעת הרב סילבר לאירופה להצלת הפליטים ===<br /> ב[[ו' ניסן]] [[תש&quot;ו]] אגרת ב'תתפה פנה אליו [[הרבי הריי&quot;צ]] בבקשה לעזור בהשפעה על הג'וינט שיתמכו באלפי היהודים פליטי המלחמה במחנות [[איטליה]] שאין להם [[מזון]] כשר לפסח. <br /> <br /> ב[[ה' אייר]] אגרת ב'תתצה הודה לו על שההשתדלות נשאה פרי, אבל עוררו שיש להשתדל להשיג עבורם אוכל כשר גם לכל השנה, וכן לעזור להם בשאר עניני הדת.<br /> <br /> בהמשך לבקשתו זו של הרבי, החליט הרב סילבר לנסוע ל[[אירופה]] ולבדוק במה אפשר לעזור ליהודים הפליטים שם. הרבי פנה ב[[כ&quot;ז אייר]] תש&quot;ו אל [[אנ&quot;ש]] במדינות אירופה: &quot;החובה ומצוה לפרסם זאת ברבים, אשר ידידי הרה&quot;ג מוהר&quot;ר אליעזר שליט&quot;א סילווער, מלבד גאונותו בידיעת התורה, גדלה מאד מעלתו באהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], אשר בוערת בלבו תמיד כלפיד אש. ומבלי חת משום מניעות ועיכובים לוחם הוא ב[[מסירת נפש]] בעד כל הקדוש לנו, יומם ולילה לא ישקוט מעבודתו הגדולה בהחזקת התורה והיהדות, ולעשות טוב וחסד עם כל אחד ואחד.. מבלי הבט על חלישות בריאותו.. ועל הוצאתו הפרטית.. ובזה הנני לעורר ולבקש את ידידינו אנ&quot;ש.. להתכונן לקבל את פני ידידי הרב הגאון הנ&quot;ל בכל אותות כבוד ויקר, כראוי והגון לאיש רם המעלה כמוהו, ולהיות בעזרתו בכל מה שאפשר להם, בכדי להקל עליו להשיג את מטרת נסיעתו&quot;.<br /> <br /> ב[[ג' סיון]] תש&quot;ו אגרת ב'תתקה עודדו לקראת נסיעתו הנ&quot;ל לאירופה. &quot;ומלבד סידור העזרה הגשמית בעדם, הנה בטח ישתדל כת&quot;ר להפיח בהם רוח חיים, לחזקם ולאמצם באמונת השי&quot;ת, בשמירת התורה והמצוות, ובתקוה חזקה בישועה קרובה לבוא בעזה&quot;י&quot;.<br /> <br /> === השערוריה מגזילת ילדי העולים לחינוך כפרני ===<br /> ביום ראשון של ראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;ט]] באגרת ג'תקטו פנה [[הרבי הריי&quot;צ]] אל הרב סילבר בענין &quot;הסכנה הגדולה הצפויה לאלפים ורבבות ילדי ישראל מאפריקא ומקצתם מאסיא, העומדים להגר ל[[ארץ הקודש|ארצנו הקדושה]] תבנה ותכונן. ילדים אלו שנתחנכו על ברכי היהדות במשפחות חרדיות, עומדים להמסר על כרכם לחוגים בלתי דתיים להתחנך ללא תורה וללא יהדות ח&quot;ו. והתירוץ הניתן על זה הוא, כי החוגים הדתיים חסרי דירות הם לקלוט לתוכם ילדים אלה.<br /> <br /> הרבי קבע כי &quot;שערוריה נוראה כזו לא נשמע כמוה בדברי ימי ישראל, אשר אלפים ורבבות בני ובנות ישראל ממשפחות חרדיות, אשר משך כמה דורות מסרו נפשם על קדושת השם, יאנסו לעבור על דתם ח&quot;ו על ידי מהרסים ומחריבים בישראל, היה לא תהיה&quot;. הוא ביקש מהרב סילבר: &quot;בלי ספק יאחז בהקדם באמצעים נמרצים להציל נפשות אלו מהסכנה הגדולה המרחפת עליהן&quot;.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אליהו חיים קרליבך (לימים ראש מכון 'זכר נפתלי'), הרש&quot;ז שניאורסאן, [[הרש&quot;ג]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]] מפונוביז', [[הרבי]], הג&quot;ר אליעזר סילבר]]<br /> לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה הרב סילבר בקירוב גדול אל [[הרבי]], ועסק עמו בענייני הכלל. קשרים אלו החלו עוד בחייו של הרבי הריי&quot;צ. כבר בשנת [[תש&quot;ח]] ישנו מכתב של הרבי אליו ב[[אגרות קודש|אגרת]] שכ&quot;ז בה ביקש הרבי את שיתוף הפעולה שלו בענין פעולות ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעיר סינסנטי. כמו כן האריך לבאר שם האם הענין של ט&quot;ו בשבט הוא מהתורה כמו כל השיעורין שהם הלכה למשה מסיני או מדרבנן, &quot;שהתורה מסרה לחכמים לקבוע זמן ר&quot;ה לאילנות ובקביעותם נעשה מהתורה&quot;. והביא כמה דוגמאות וראיות לזה.<br /> <br /> ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תשי&quot;א]] שלח הרב סילבר את ברכתו לרבי ביחד עם הרב [[ישראל רוזנברג]] (נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה), וזה לשון המברק: &quot;לרגל עלותו על כסא גאוני תבל קדושי חב&quot;ד, אנו מאחלים לכת&quot;ר הצלחה רבה בנשיאותו&quot;. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ג שבט]] [[תשי&quot;ב]] אגרת א'תלא בירך אותו הרבי בהגיעו לשבעים שנה, ובינתיים התפלפל בשולי המכתב בנגלה ובנסתר בענין &quot;בן שבעים לשיבה&quot;.<br /> <br /> === פעילות משותפת להצלת האדמו&quot;ר מסקולען ===<br /> הרב סילבר סיפר לרב שארפשטיין שבאחד הימים קיבל טלפון מהרבי בעצמו ובו ביקש ממנו לנסוע לוושינגטון כדי לפעול לשחרורו של האדמו&quot;ר מסקולען, רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]], שנאסר ב[[רומניה]] בגלל הפצת יהדות, שחרור יתומים וכיוצא בזה. הוא ענה לרבי שכבר רבים התעסקו בזה, אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד ארגונים, אך לא עלה בידם לשחרר את האדמו&quot;ר, ובוודאי שגם הוא לא יוכל להועיל בזה. אך מכיון שהרבי מבקש יעשה זאת.<br /> <br /> ב[[יום שני]] נסע לוושינגטון, וממש בדרך פלא פגש פקיד בכיר שהכיר אותו מסינסנטי, וביקש ממנו שיעזור לו בזה. הוא כתב מיד ל&quot;סטייט דפארטמנט&quot; וביקש שידאגו לשחרור האדמו&quot;ר מסקולען ברומניה. ברגע שה&quot;סטייט דפארטמענט&quot; קיבל את המכתב, שלחו מיד מכתב לשגרירות רומניה בארצות הברית בענין האדמו&quot;ר הכלוא. בדיוק באותו זמן ביקשה ממשלת רומניה מממשלת ארצות הברית שברצונה למנות שגריר רומני חדש בארצות הברית. כשקיבלה השגרירות הרומנית את המכתב של בקשת השחרור, חשבו שם שהתמנות השגריר החדש תלויה בשחרור הסקולענער, הם עשו מיד מה שעשו ותוך זמן קצר הסקולענער אכן שוחרר.<br /> <br /> ===ביקורו במוסדות ואירועים חב&quot;דיים===<br /> [[קובץ:סילבר_בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על ביקורו של הרב סילבר בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב סילבר היה אורח הכבוד בדינר שהתקיים בניו יורק לטובת &quot;[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]]&quot; שהתקיימה ב[[י&quot;ז סיון]] [[תשט&quot;ז]].<br /> <br /> כאשר הגיע לארץ הקודש בשנת [[תשכ&quot;ד]] לכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]] שהתקיימה בין התאריכים י&quot;ג-כ&quot;ד מנחם אב, הוזמן על ידי העסקן ר' [[זושא וילימובסקי]] יחד עם רבנים בולטים נוספים מהזרם הליטאי לבקר במוסדות בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב סילבר הגיע למקום ב[[כ&quot;ח אב]] יחד עם הרב [[משה פיינשטיין]], והם מסרו בפני הנאספים בהיכל [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] דברי תורה וברכה. רוב תושבי הכפר הגיעו לכבד את הביקור בנוכחותם, ולאחר סיום הביקור נערך סיור לרבנים במוסדות הכפר. לאחר הביקור התארחו הרבנים בביתו של ראש הישיבה, הרב [[נחום טרבניק]], שהיה ידידו של הרב פינשטיין עוד מהימים בהם למדו יחד בישיבה{{הערה|1=[http://www.scribd.com/doc/160109302/892 שניאור זלמן ברגר, '''העולם הליטאי בתומכי תמימים'''] - [[שבועון בית משיח]] גליון 892 עמוד 40 ואילך.}}.<br /> <br /> === דבריו על הרבי ===<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] חל [[י&quot;ב תמוז]] ב[[יום חמישי]]. הרב שארפשטיין נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום שישי]] והרבי אמר לו מיד: שנה זו היא שנת השמונים (להולדת [[הרבי הריי&quot;צ]] נ&quot;ע). כשתחזור לסינסנעטי תדאג שיעשו התועדות לכבוד מו&quot;ח אדמו&quot;ר, ושהרב סילבר יהיה ראש המדברים בה. הרב סילבר קיבל את ההוראה וערך [[מלוה מלכה]] באותו [[מוצאי שבת]] פ' פנחס ושהוא היה ראש המדברים.<br /> <br /> בין השאר אמר: &quot;אליהו הנביא נקרא בשלוש שמות. [[אליהו הנביא]], אליהו התשבי, אליהו הגלעדי.. תשבי הוא זה שמשיב בהלכה בכל מקום ששואלים אותו.. נביא הוא שעונה דברי נביאות.. גלעדי הוא גל של אבנים שאף אחד אינו יכול לשנות את דעתו.. בדור שלנו היה זה הרבי הקודם, שלא היבסצקיה ולא הקומוניסטים יכלו לשנות את דעתו.. ובדורנו, הרי זה האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א דהיום&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|סילבר אליעזר]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=469534 2021-04-07T20:52:53Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */ הגהה</p> <hr /> <div>הרב '''מרדכי אליעזר (מוט'ל) שרפשטיין''' ([[תרפ&quot;ז]]-[[ו' אב]] [[תשע&quot;ה]]) היה מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], [[שוחט ובודק]] במקצועו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מוטל שארפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שארפשטיין בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (שני משמאל בשורה התחתונה, ללא זקן)]]<br /> נולד בניו יורק בשנת [[תרפ&quot;ז]] למשפחה לא חב&quot;דית. בהיותו ילד כבן שנה, נערך ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחיזוק יהדות ארה&quot;ב, ובמהלך הביקור נבחר אביו הרב [[אברהם זאב שארפשטיין]] כ[[שוחט]] עבור [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עקב היותו ירא שמים, ובעקבות תפקיד זה זכה להתקרב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> עם הגעתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לניו יורק וייסוד ישיבת תומכי תמימים, היה יחד עם אחיו [[עזריאל זליג שארפשטיין|זעליג]] בקבוצת התלמידים הראשונה שהצטרפה לישיבה ונמנתה על מייסדיה.<br /> <br /> כשסיים את מסלול לימודיו הישיבתי, החליט ללכת בעקבות אביו והתמחה ב[[שחיטה]], וב[[חודש אלול]] [[תשי&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של החסיד הרב [[יעקב ישראל זובער]], בשידוך זה התערב הרבי באופן אישי, והדריך את הכלה מה עליה לחפש אצל הבחור איתו היא נפגשת.<br /> <br /> החתונה נערכה במקום מגורי הכלה ב[[בוסטון]], ולאחר החתונה התיישבו בני הזוג ב[[קראון הייטס]], שם התפרנס כשוחט בעוד רעייתו עסקה במחקרים אקדמיים.<br /> <br /> נחשב לבעל זיכרון ונהג לנצל את זמנו הפנוי ללימוד ועיון.<br /> <br /> נפטר ב[[קראון הייטס]] בשיבה טובה בגיל 88 בליל [[ו' מנחם אב]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[עזריאל זליג שארפשטיין]] - רבה של [[סינסינאטי]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]<br /> *גיסו, הרב [[דוד איידלמן]]<br /> *בנו, ר' ישראל שרפשטיין<br /> *בתו, מרת שטערנא מאלין<br /> *בתו, מרת סימא גרשטיין<br /> *בתו, מרת רייזל פעדער<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/539343 משמעות האהבה]''' סיפור השידוך בין הרב שארפשטיין וזוגתו בו היה מעורב הרבי בעצמו {{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שרפשטיין, מרדכי אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ה]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=469533 2021-04-07T20:49:31Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בצלאל קופצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים לאסיה ([[ניסן]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לפונה שב[[הודו]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קריית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי&quot;ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].<br /> <br /> בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם התקשר בלב ונפש ל[[משפיע]] החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יצחק גרוזמן]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שלמה חיים דיסקין]], [[שמשון הלפרין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. <br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב&quot;ד. כמו כן ייסד את [[בית חב&quot;ד]] ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת ולאחר מספר שנים העביר את ניהולו לרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת. תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.<br /> <br /> ===השליחות בהודו===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] נסע לעיר פונה שב[[הודו]] לראשונה לקיים מסיבת [[פורים]] עבור הישראלים. מאז ערך שם אירועים בחגים במשך מספר שנים. פתח [[בית חב&quot;ד]] קבוע בפונה בשנת [[תש&quot;ס]], שהופעל על ידי הרב [[שמשון גולדשטיין|שימי גולדשטיין]] ומשפחתו במשך כשנה. ב[[תשס&quot;א]], יצא הרב קופצי'ק עם משפחתו לשליחות בפונה ומאז מתגורר שם.<br /> <br /> מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] מושכות אנשים רבים מכל הקהלים.<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> * בנו, הרב יחיאל יהודה - מנהל תלמוד תורה חב&quot;ד בבית שמש ושליח הרבי בבית כנסת חב&quot;ד ולקהילה החרדית בבית שמש. <br /> * בנו, הרב [[שניאור זלמן קופצ'יק|שניאור זלמן]] - שליח הרבי בניו דלהי, [[הודו]]. <br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק קופצ'יק|יוסף יצחק]] - שליח הרבי בלה-פז, בוליביה. <br /> * בתו, גב' יהודית לבקביקר - מחנכת בתיכון [[בית חנה]] בצפת.<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל - מחנך ב[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|מכון הטכנולוגי]].<br /> * בנו, הרב שלמה דידן נצח - שליח הרבי בשכונת 'נאות פרס' ב[[חיפה]].<br /> * בנו, הרב משיח - אברך [[כולל]] ב[[לוד]].<br /> * בנו, הרב אביחי שילו - [[ר&quot;מ]] ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br /> * בנו, הרב ינון אריאל - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://www.chabadpuneindia.com אתר בית חב&quot;ד פונה]'''<br /> ;כתבות וראיונות עם הרב קופצ'יק<br /> * [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=03f765a99 משיח מתקבל בכל שכבות הציבור] - נאומו באמפי תיאטרון ב[[בת ים]] ב[[התוועדות]] ארצית לרגל ג' תמוז {{וידאו}}{{הגאולה}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=53010 אני מפחד?! אני שליח של הרבי!] - בראיון לאתר 'בחדרי חרדים' בעקבות פיגוע שהתרחש בסמוך לבית חב&quot;ד בפונה {{אינפו}} א' אדר תש&quot;ע (15.02.2010)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52990 הרב קופצ'יק משחזר את רגעי הפיצוץ] {{וידאו}} {{אינפו}} ל' שבט תש&quot;ע (14.02.2010)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52144 בית חב&quot;ד בהודו הינו המקום הבטוח ביותר] - כתבת פרופיל בעיתון הנפוץ ביותר בהודו {{אינפו}} י&quot;ז טבת תש&quot;ע (03.01.2010)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51405 שליחות נוסח הודו] - עיתון 'ידיעות אמריקה' מסקר את פעילות בית חב&quot;ד פונה בהנהלת הרב קופצ'יק {{אינפו}} י&quot;ד כסלו תש&quot;ע (01.12.2009)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51098 שנה לטבח: אנו לקראת הכפלת הפעילות {{*}} ראיון מקיף] {{אינפו}} כ&quot;ו חשון תש&quot;ע (13.11.2009)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=42699 רק חיים. אין מוות] - ראיון לעיתון 'מעריב' {{אינפו}} ח' כסלו תשס&quot;ט (05.12.2008)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82276 אם הרבי אמר - כך יהיה!] - נאומו בעצרת גאולה ומשיח בג' תמוז תשס&quot;ד {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קופצ'יק אלתר בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קופצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%A7%D7%90_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=469446 2021-04-07T13:27:03Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ניקשלבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמלקא מניקלשבורג]]<br /> רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ&quot;ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]],{{הערה|על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל &quot;דרכי תשובה&quot; בספרו &quot;תפארת בנים&quot; (פרשת דברים). }} כי הבעש&quot;ט שלח את רבי צבי הירש אב&quot;ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי [[חיים צאנז מברוד]] שבירכו &quot;שיזכה לבנים מאורי הגולה&quot;, נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה&quot;הפלאה&quot;]] ורבי שמעלקא מניקלשבורג{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ&quot;א, דף קלו/2.}}.<br /> <br /> הייתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה&quot;ק רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], הידוע בשם החוזה מלובלין.<br /> <br /> יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] [[בעל ההפלאה]], החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו רבי ישראל הופשטיין, הקרוי [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]]. בעודו בחצר המגיד, בא אליו [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם כתבי ה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]], ורבי שמואל שמעלקא עודדו להוציא את הכתבים לאור{{הערה|הקדמת השו&quot;ע.}}.<br /> <br /> ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל&quot;ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.<br /> <br /> ==מנהיגותו==<br /> בשנת [[תקי&quot;ד]], כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]] (&quot;החוזה מלובלין&quot;).<br /> <br /> בשנת [[תקכ&quot;ג]] בערך, התקבל ל[[אב&quot;ד]] בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי [[מרדכי בנט]] (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו רבי צבי יהושע הורוביץ, אב&quot;ד טרייביטש, חתן דודו - אחי אביו רבי [[פנחס הורוביץ]].<br /> * בתו טויבא אשת רבי יעקב הורוביץ, אב&quot;ד קאטלבורג הסמוכה לפרשבורג.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> * '''דברי שמואל''' על ה[[תורה]].<br /> * '''נזיר השם''' על [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]].<br /> * '''שמן הטוב'''.<br /> <br /> == מחזק את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לסיים את השולחן ערוך ==<br /> בני [[אדמו&quot;ר הזקן]] מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בניקלשבורג ואחיו רבי [[פנחס הורביץ]] לכסא הרבנות בפרנקפורט, בשהותם אצל המגיד, ראו הם את כתבי אדמו&quot;ר הזקן, &quot;וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל&quot;.<br /> <br /> נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל&quot;ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ&quot;ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=469445 2021-04-07T13:26:16Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הפלאה היברו בוקס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפלאה - מספריו]]<br /> הרה&quot;ק '''פנחס הלוי הורביץ''' מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של [[טשורטקוב]], מגאוני וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת{{הערה|1=עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל &quot;דרכי תשובה&quot; בספרו &quot;תפארת בנים&quot; (פרשת דברים). }} כי הבעש&quot;ט שלח את רבי צבי הירש אב&quot;ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי [[חיים צאנז מברוד]] שבירכו &quot;שיזכה לבנים מאורי הגולה&quot;, נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה&quot;הפלאה&quot;]] ורבי [[שמעלקא מניקלשבורג]]{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ&quot;א, דף קלו/2.}}.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב&quot;ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]], קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.<br /> <br /> בצעירותו נתקבל לרב ואב&quot;ד בק&quot;ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב&quot;ד בעיר לכוביץ{{הערה|1=כך מעיד בהקדמתו להפלאה.}}.<br /> <br /> לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]].<br /> <br /> הרבי מביא באגרות קודש, את הנהגתו להתפלל ב[[נוסח ספרד]], כמנהג החסידים, אף שבבתי כנסיות התפללו ב[[נוסח אשכנז]], ומציין שיש בספרו הרבה עניני נגלה, פשט, רמזים וסודות, והורה מרבי לחדש הלכות מדברי הפוסקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד&quot;מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8.}}.<br /> <br /> == אצל המגיד ממזריטש ==<br /> למרות שהיה תלמיד [[המגיד ממזריטש]], אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערה|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ&quot;י מיכלזון, ע&quot;ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה{{הערה|שם=אוז'רוב|מפי האדמו&quot;ר מאוז'רוב מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ&quot;א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד &quot;ושמעתי לפרש בשם הרה&quot;מ&quot;, וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה..{{הערה|שם=אוז'רוב}}.<br /> <br /> == קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן כותב אליו אגרת{{הערה|1=נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי&quot;ח.}} על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: &quot;[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישא [[חסיד]]א ופרישא, [[הרב]] הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, [[איש אלוקים]] קדוש יאמר לו&quot;. בהמשך הדברים הוא כותב &quot;מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא [[מלכות]]{{הערה|1= [[זבחים]] קב א.}} מאן [[מלך|מלכי]] רבנן&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל&quot;.<br /> <br /> אך [[אדמו&quot;ר הזקן]] מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: &quot;אך מקום גדולתו שם ענוותנותו וענוותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק&quot;ק מיעזריטש וק&quot;ק ראונא{{הערה|1=הכוונה לקירוב שזכה בהיותם יחד אצל [[המגיד ממזריטש]].}} ונתמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל [[ברכה|ברכתו]] סלה מדי [[שבת]] בשבתו&quot;.<br /> <br /> באגרת עצמה מדווח אדמו&quot;ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו &quot;שניאור זלמן בן רבקה&quot; בציינו &quot;ומבקש ברכתו סלה&quot;.<br /> <br /> === עידודו לסיים את השולחן ערוך ===<br /> בני אדמו&quot;ר הזקן מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו&quot;ר הזקן, &quot;וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל&quot;.<br /> <br /> נפטר ביום שני, [[ד' תמוז]] [[תקס&quot;ה]], (ביום ההילולא של [[רבינו תם]]) בשנת הע&quot;ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל &quot;לחמי תודה&quot;. ( דרשות). מחנה לוי (על הש&quot;ס)<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[[פנים יפות]] על התורה.<br /> *פנים יפות על תהלים ופרקי אבות ליקוט מספריו על תהלים ופרקי אבות ( י&quot;ל מחדש - מישור ב&quot;ב תשע&quot;ו).<br /> *הפלאה על הש&quot;ס.<br /> *מקנה על [[מסכת קידושין]].<br /> *שו&quot;ת גבעת פנחס<br /> *הגדת הלווים ליקוט מספריו (ומספרי אחיו רבי שמואל מניקלשבורג) על ההגדה<br /> <br /> == תלמידיו ==<br /> <br /> רבי [[משה סופר]], בעל ה[[חתם סופר]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:רבני אשכנז]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%A7%D7%90_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=469444 2021-04-07T13:24:57Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ניקשלבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמלקא מניקלשבורג]]<br /> רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ&quot;ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]],{{הערה|על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל &quot;דרכי תשובה&quot; בספרו &quot;תפארת בנים&quot; (פרשת דברים). }} כי הבעש&quot;ט שלח את רבי צבי הירש אב&quot;ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי [[חיים צאנז מברוד]] שבירכו &quot;שיזכה לבנים מאורי הגולה&quot;, נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה&quot;הפלאה&quot;]] ו[[רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג]]{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ&quot;א, דף קלו/2.}}.<br /> <br /> הייתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה&quot;ק רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], הידוע בשם החוזה מלובלין.<br /> <br /> יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] [[בעל ההפלאה]], החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו רבי ישראל הופשטיין, הקרוי [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]]. בעודו בחצר המגיד, בא אליו [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם כתבי ה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]], ורבי שמואל שמעלקא עודדו להוציא את הכתבים לאור{{הערה|הקדמת השו&quot;ע.}}.<br /> <br /> ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל&quot;ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.<br /> <br /> ==מנהיגותו==<br /> בשנת [[תקי&quot;ד]], כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]] (&quot;החוזה מלובלין&quot;).<br /> <br /> בשנת [[תקכ&quot;ג]] בערך, התקבל ל[[אב&quot;ד]] בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי [[מרדכי בנט]] (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו רבי צבי יהושע הורוביץ, אב&quot;ד טרייביטש, חתן דודו - אחי אביו רבי [[פנחס הורוביץ]].<br /> * בתו טויבא אשת רבי יעקב הורוביץ, אב&quot;ד קאטלבורג הסמוכה לפרשבורג.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> * '''דברי שמואל''' על ה[[תורה]].<br /> * '''נזיר השם''' על [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]].<br /> * '''שמן הטוב'''.<br /> <br /> == מחזק את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לסיים את השולחן ערוך ==<br /> בני [[אדמו&quot;ר הזקן]] מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בניקלשבורג ואחיו רבי [[פנחס הורביץ]] לכסא הרבנות בפרנקפורט, בשהותם אצל המגיד, ראו הם את כתבי אדמו&quot;ר הזקן, &quot;וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל&quot;.<br /> <br /> נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל&quot;ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ&quot;ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=469442 2021-04-07T13:22:42Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הפלאה היברו בוקס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפלאה - מספריו]]<br /> הרה&quot;ק '''פנחס הלוי הורביץ''' מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של [[טשורטקוב]], מגאוני וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת{{הערה|1=עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל &quot;דרכי תשובה&quot; בספרו &quot;תפארת בנים&quot; (פרשת דברים). }} כי הבעש&quot;ט שלח את רבי צבי הירש אב&quot;ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי [[חיים צאנז מברוד]] שבירכו &quot;שיזכה לבנים מאורי הגולה&quot;, נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה&quot;הפלאה&quot;]] ו[[רבי שמעלקא מניקלשבורג]]{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ&quot;א, דף קלו/2.}}.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב&quot;ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]], קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.<br /> <br /> בצעירותו נתקבל לרב ואב&quot;ד בק&quot;ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב&quot;ד בעיר לכוביץ{{הערה|1=כך מעיד בהקדמתו להפלאה.}}.<br /> <br /> לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]].<br /> <br /> הרבי מביא באגרות קודש, את הנהגתו להתפלל ב[[נוסח ספרד]], כמנהג החסידים, אף שבבתי כנסיות התפללו ב[[נוסח אשכנז]], ומציין שיש בספרו הרבה עניני נגלה, פשט, רמזים וסודות, והורה מרבי לחדש הלכות מדברי הפוסקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד&quot;מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8.}}.<br /> <br /> == אצל המגיד ממזריטש ==<br /> למרות שהיה תלמיד [[המגיד ממזריטש]], אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערה|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ&quot;י מיכלזון, ע&quot;ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה{{הערה|שם=אוז'רוב|מפי האדמו&quot;ר מאוז'רוב מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ&quot;א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד &quot;ושמעתי לפרש בשם הרה&quot;מ&quot;, וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה..{{הערה|שם=אוז'רוב}}.<br /> <br /> == קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן כותב אליו אגרת{{הערה|1=נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי&quot;ח.}} על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: &quot;[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישא [[חסיד]]א ופרישא, [[הרב]] הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, [[איש אלוקים]] קדוש יאמר לו&quot;. בהמשך הדברים הוא כותב &quot;מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא [[מלכות]]{{הערה|1= [[זבחים]] קב א.}} מאן [[מלך|מלכי]] רבנן&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל&quot;.<br /> <br /> אך [[אדמו&quot;ר הזקן]] מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: &quot;אך מקום גדולתו שם ענוותנותו וענוותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק&quot;ק מיעזריטש וק&quot;ק ראונא{{הערה|1=הכוונה לקירוב שזכה בהיותם יחד אצל [[המגיד ממזריטש]].}} ונתמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל [[ברכה|ברכתו]] סלה מדי [[שבת]] בשבתו&quot;.<br /> <br /> באגרת עצמה מדווח אדמו&quot;ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו &quot;שניאור זלמן בן רבקה&quot; בציינו &quot;ומבקש ברכתו סלה&quot;.<br /> <br /> === עידודו לסיים את השולחן ערוך ===<br /> בני אדמו&quot;ר הזקן מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו&quot;ר הזקן, &quot;וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל&quot;.<br /> <br /> נפטר ביום שני, [[ד' תמוז]] [[תקס&quot;ה]], (ביום ההילולא של [[רבינו תם]]) בשנת הע&quot;ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל &quot;לחמי תודה&quot;. ( דרשות). מחנה לוי (על הש&quot;ס)<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[[פנים יפות]] על התורה.<br /> *פנים יפות על תהלים ופרקי אבות ליקוט מספריו על תהלים ופרקי אבות ( י&quot;ל מחדש - מישור ב&quot;ב תשע&quot;ו).<br /> *הפלאה על הש&quot;ס.<br /> *מקנה על [[מסכת קידושין]].<br /> *שו&quot;ת גבעת פנחס<br /> *הגדת הלווים ליקוט מספריו (ומספרי אחיו רבי שמואל מניקלשבורג) על ההגדה<br /> <br /> == תלמידיו ==<br /> <br /> רבי [[משה סופר]], בעל ה[[חתם סופר]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:רבני אשכנז]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=469440 2021-04-07T13:22:18Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */ עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הפלאה היברו בוקס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפלאה - מספריו]]<br /> הרה&quot;ק '''פנחס הלוי הורביץ''' מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של [[טשורטקוב]], מגאוני וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת{{הערה|1=עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל &quot;דרכי תשובה&quot; בספרו &quot;תפארת בנים&quot; (פרשת דברים). }} כי הבעש&quot;ט שלח את רבי צבי הירש אב&quot;ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי [[חיים צאנז מברוד]] שבירכו &quot;שיזכה לבנים מאורי הגולה&quot;, נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה&quot;הפלאה&quot;]] ו[[רבי שמעלקא מניקלשבורג]]{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ&quot;א, דף קלו/2.}}.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב&quot;ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]], קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.<br /> <br /> בצעירותו נתקבל לרב ואב&quot;ד בק&quot;ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב&quot;ד בעיר לכוביץ{{הערה|1=כך מעיד בהקדמתו להפלאה.}}.<br /> <br /> לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]].<br /> <br /> הרבי מביא באגרות קודש, את הנהגתו להתפלל ב[[נוסח ספרד]], כמנהג החסידים, אף שבבתי כנסיות התפללו ב[[נוסח אשכנז]], ומציין שיש בספרו הרבה עניני נגלה, פשט, רמזים וסודות, והורה מרבי לחדש הלכות מדברי הפוסקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד&quot;מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8.}}.<br /> <br /> == אצל המגיד ממזריטש ==<br /> למרות שהיה תלמיד [[המגיד ממזריטש]], אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערה|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ&quot;י מיכלזון, ע&quot;ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה{{הערה|שם=אוז'רוב|מפי האדמו&quot;ר מאוז'רוב מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ&quot;א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד &quot;ושמעתי לפרש בשם הרה&quot;מ&quot;, וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה..{{הערה|שם=אוז'רוב}}.<br /> <br /> == קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן כותב אליו אגרת{{הערה|1=נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי&quot;ח.}} על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: &quot;[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישא [[חסיד]]א ופרישא, [[הרב]] הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, [[איש אלוקים]] קדוש יאמר לו&quot;. בהמשך הדברים הוא כותב &quot;מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא [[מלכות]]{{הערה|1= [[זבחים]] קב א.}} מאן [[מלך|מלכי]] רבנן&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל&quot;.<br /> <br /> אך [[אדמו&quot;ר הזקן]] מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: &quot;אך מקום גדולתו שם ענוותנותו וענוותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק&quot;ק מיעזריטש וק&quot;ק ראונא{{הערה|1=הכוונה לקירוב שזכה בהיותם יחד אצל [[המגיד ממזריטש]].}} ונתמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל [[ברכה|ברכתו]] סלה מדי [[שבת]] בשבתו&quot;.<br /> <br /> באגרת עצמה מדווח אדמו&quot;ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו &quot;שניאור זלמן בן רבקה&quot; בציינו &quot;ומבקש ברכתו סלה&quot;.<br /> <br /> === עידודו לסיים את השולחן ערוך ===<br /> בני אדמו&quot;ר הזקן מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו&quot;ר הזקן, &quot;וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל&quot;.<br /> <br /> נפטר ביום שני, [[ד' תמוז]] [[תקס&quot;ה]], (ביום ההילולא של [[רבינו תם]]) בשנת הע&quot;ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל &quot;לחמי תודה&quot;. ( דרשות). מחנה לוי (על הש&quot;ס)<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[[פנים יפות]] על התורה.<br /> *פנים יפות על תהלים ופרקי אבות ליקוט מספריו על תהלים ופרקי אבות ( י&quot;ל מחדש - מישור ב&quot;ב תשע&quot;ו).<br /> *הפלאה על הש&quot;ס.<br /> *מקנה על [[מסכת קידושין]].<br /> *שו&quot;ת גבעת פנחס<br /> *הגדת הלווים ליקוט מספריו (ומספרי אחיו רבי שמואל מניקלשבורג) על ההגדה<br /> <br /> == תלמידיו ==<br /> <br /> רבי [[משה סופר]], בעל ה[[חתם סופר]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:רבני אשכנז]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&diff=469435 2021-04-07T13:05:22Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */ הגהה</p> <hr /> <div>הרב '''שמשון כהנא''' הינו [[סופר סת&quot;ם]] ותיק הכותב ב[[כתב אדמו&quot;ר הזקן]], שזכה לקבל הוראות שונות מ[[הרבי]] בקשר לכתב ולעסוק בכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:סיום ספר תורה הראשון.jpg|ממוזער|הרב כהנא (שני מימין) במעמד סיום [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה הראשון לילדי ישראל]] ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] בסמוך ל{{ה|כותל המערבי}}. מימין לשמאל: הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של כפר חב&quot;ד, הרב כהנא, הרב [[יוסף צבי סגל]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] רבה של [[קראון הייטס]] ושליח הרבי למעמד, הרב [[שלמה אהרן הניג]] והרב [[חיים ריבקין]]]] <br /> נולד לאביו הרב אברהם יוסף כהנא ולאמו מרת גולדה בצ'רנוביץ', ובתור בחור הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] זכה לצאת מ[[ברית המועצות]] ולקראת תשרי [[תשכ&quot;ז]] הוזמן יחד עם האחים ר' [[מיכל וישצקי|מיכל]] ו[[בן ציון וישצקי]] כאורחים אישיים של הרבי לחודש החגים, ובמהלך החודש זכו לקירובים רבים כאשר נשמרו להם לאורך כל החודש מקום בסמיכות לרבי, זכו לעלות לתורה במנין של הרבי בעליות שהרבי רכש עבורם, ואף זכו לסעוד על שולחנו של הרבי{{הערה|1=[ http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/219.-Eikev-5779.pdf הסיפור שלי גליון 219].}}.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם מרת מינא זלדא בתו של הרב [[מנחם נחום גורלניק]] ונכדתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבה של כפר חב&quot;ד, התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;ד החל לכתוב בכתב חב&quot;ד, ובשנת [[תשל&quot;ג]] הכניס אל הרבי [[מזוזה]] בכתב ידו ורשימה של אותיות ה[[אל&quot;ף-בי&quot;ת]] בכתב ידו וביקש מהרבי שהיות ויש לו אי-ודאות בפרטים מסויימים הוא ישמח לקבל הנחיה מהרבי, והרבי השיב שאינו בקי בפרטי הכתב ושישוחח על כך עם הרב [[ישעיהו מאטלין]] והרב [[מנחם מענדל אהרונוב]], ולאחר שדיבר עמהם וספקותיו לא נפתרו, כתב על כך שוב לרבי והרבי ענה לו: &quot;יכתוב בהצלחה תפילין ומזוזות וגם ספרי תורה&quot;.<br /> <br /> שנתיים לאחר מכן כאשר הרב אליהו גבאי מקרית גת כתב לרבי שהוא כותב בכתב ספרד, הורה לו הרבי ללמוד אצל הרב כהנא את כתב אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|1=[ http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf 'כתב חב&quot;ד' בגליון דרך תמים (א) עמוד 34.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] עם פתיחת מבצע כתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]] על ידי הרבי, מונה לעסוק בכתיבה לצד הרב [[שלמה אהרן הניג]]{{הערה|1=[ https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/992423 סיפור המבצע] באתר בית חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> היה בין הסופרים שעמלו על חידוש ספר התורה המיוחד ששלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לכפר חב&quot;ד{{הערה|1=[ https://col.org.il/news/111140 דיווח באתר COL].}}.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות התגורר בכפר חב&quot;ד, לאחר פטירת רעייתו התגורר במבוא מודיעים, וכיום מתגורר ב[[צפת]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[חיים כהנא]]<br /> *בנו, ר' יעקב יהושע כהנא<br /> *בנו, ר' יוסף כהנא - ניו יורק<br /> *חתנו, ר' איתמר שיינר - אשקלון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *צורת האותיות כפי שרשם ולימד ופירסם, בגליון 'יגדיל תורה' שנה ג' (כו) עמוד מ.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כהנא, שמשון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%92&diff=469430 2021-04-07T12:54:50Z

<p>נרקיס: /* השלג בהלכה ובתורת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלג]]<br /> '''שלג''' הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע.<br /> ==השלג בהלכה ובתורת חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:הרבי בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מ-[[770]] ביום חורפי [[שלג|מושלג]]]]<br /> השלג מוזכר בתהלים כמקור ל[[התבוננות]] בגדלות השם יתברך {{ציטוטון|אש וברד '''שלג''' וקיטור רוח סערה עושה דברו}}.<br /> <br /> ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני ה[[מקווה]] יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם &quot;מקווה&quot; כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא.<br /> <br /> אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של &quot;מקווה שהמשיכוה בכולה&quot;, כלומר שרוב מימיה נוצרו על ידי המשכה (הכשרת [[מים]] שאובים על ידי המשכתם על הקרקע ג' טפחים לפני הטלתם אל המקווה), שיש הסוברים שהיא פסולה, אלא אם כן רוב מימיה הם [[מים]] כשרים, ורק מיעוטה הם מי שאובים שהמשיכום. ונשאלת השאלה כיצד ניתן לעשות מקווה חדש, במקום שאין בו גשמים, או במקום מקורה שלא ייתכן שהגשם ירד לתוכו ללא כלי הפוסל אותו והופך אותו ל[[מים שאובים]].<br /> <br /> ==פסק אדמו&quot;ר הצמח צדק==<br /> הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא&quot;ש בהל' מקואות סימן י&quot;ח. וכ&quot;כ רי&quot;ו נכ&quot;ו חלק ה' וכ&quot;ד ה[[ראב&quot;ד]] בבעלי הנפש דף כ&quot;ג סע&quot;א וכן משמע מדברי [[רש&quot;י]] ב[[שבת]] פרק חבית דקמ&quot;ד ע&quot;ב ד&quot;ה רב פפא.}} אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי ה[[רמב&quot;ם]] נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו [[מים]] כשרים לחלוטין.<br /> <br /> אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת [[מים]] רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמו שאיתא בפתחי תשובה סימן ר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד בשם שו&quot;ת תולדות יצחק סימן כ&quot;ד (שם).}}.<br /> ===הוראת אדמו&quot;ר הזקן===<br /> [[קובץ:770 בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770 ביום מושלג]]<br /> כחיזוק לדבריו, מביא אדמו&quot;ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה [[אדמו&quot;ר הזקן]], לעשות מקוה בתחלה על ידי שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אחר כך חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה.<br /> <br /> אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי [[הרמב&quot;ם]] הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק{{הערה|1=[[ספר צמח צדק|שו&quot;ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&amp;search=%D7%A7%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%A1 סימן קסג א]}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA&diff=469426 2021-04-07T12:46:03Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>{{שמות}}<br /> '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג &quot;עצמות&quot; מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה)!<br /> <br /> מציאותו של הבורא היא המציאות הראשונה בעולם (&quot;[[קדמון]]&quot;) ולא קדם אותו שום סוג מציאות. לכן מציאותו היא גם מוכרחת מצד עצמה ולא מצד גורם חיצוני. בשונה משאר הנבראים, שיתכן והם נמצאים ויתכן שלא (&quot;אפשרי המציאות&quot;) מציאותו של הבורא היא מוכרחת מצד עצמו (&quot;מחוייב המציאות&quot;){{הערה|ראש אמנה להאברבנאל, פרק ו'}}<br /> <br /> לגבי מהותו ועצמותו של הבורא נאמר כי &quot;אני הוי&quot;ה לא שניתי&quot;, שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא מצוי ממש בשוה בתחתונים. שלגבי עצמותו ומהותו כל הגילויים בעולמות, ואפילו ב[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]], אינם תופסים מקום ח&quot;ו, ואפילו לא כערך טיפה מן הים כנגד האוקיינוס כולו. שכן לטיפה מן האוקיינוס יש איזה ערך בייחס לים הגדול, שכן שניהם מים וההבדל ביניהם הוא בכמות, אבל באיכות שניהם שווים. משא&quot;כ לגביו ית' והעולמות, הוא אין ערוך כלל, שכן מדובר אודות '''סוג''' אחר לגמרי, צד אחד של רוחניות ועד שגם הרוחניות לא תופסת מקום כלל לגביו ית' וצד של גשמיות, נמצא שמלבד האין ערוך בכמות קיים גם אין ערוך באיכות, הסוג הוא אחר לגמרי.<br /> <br /> הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור ל[[הפשטה|הפשטת]] המושגים בתורת [[הקבלה]] והחסידות, אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על ה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]] שדחק באחד מגדולי חסידי חב&quot;ד ב[[תל אביב]] הרב [[משה גוראריה]] שיסביר לו &quot;מה זה עצמות&quot;. ההוא כמובן טען חזור וטעון ש&quot;עצמות - אי אפשר להסביר!&quot;. אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה וניסה להסביר. כשרק פתח הוא את פיו, סטר לו בפניו ואמר לו &quot;אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!&quot;...{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=46990&amp;lang=he חסידים בוערים בנחלת בנימין] {{אינפו}}, להעיר שישנו סיפור מקביל בדיוק על ר' [[הלל מפאריטש]] שסטר לר' [[אייזיק מהומיל]]}}.<br /> <br /> אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם '''מופשטת בעליל'''.<br /> <br /> ==אין סוף==<br /> {{סדר ההשתלשלות}}<br /> עצמותו ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש בה את התכונות הבאות:<br /> <br /> א. '''נמצא בכל מקום''' - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה.<br /> <br /> ב. '''אינו מוגדר ומוגבל כלל''' - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', ועל כן כל הגדרה והשגה שהיא - אינה שייכת לגבי [[עצמותו]] יתברך, על כן כאשר אנו מתארים אותו בתואר כל שהוא ענינה שלילת ההפך וההגבלה.<br /> <br /> ג. '''מציאותו שונה''' - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'.<br /> <br /> == מאור ==<br /> לפעמים כשמדברים על עצמות מכנים אותו בתואר &quot;מאור&quot;{{הערה|ראה למשל [https://drive.google.com/file/d/1dGU0qIas0lgRG6TTQAstaj4TfgiNt_kb/view ד&quot;ה [[ואתה תצווה]] תשמ&quot;א]}}, שמבטא את זה שהכל מגיע ממנו, כמו מאור (למשל שמש) שהאור מגיע ממנו.<br /> <br /> למרות כל המעלות שבמונח &quot;מאור&quot;, עדיין אין זה אמיתית העניין של עצמות אין סוף. שהמשמעות 'מאור' הוא שכל מציאותו הוא רק לתת אור. אבל כשמדברים על עצמות הרי &quot;לא זהו עיקר האלוקות מה שמתהווים ממנו עולמות&quot;{{הערה|תורה אור מגילת אסתר צט ב}}. זה נכון שכל מה שנברא מתהווים ממנו אבל זה לא ענינו ויכול להיות שדברים אחרים יתהוו ממנו{{הערה|אמנם ראה [https://drive.google.com/file/d/1dLygRssJpiG3_4LiYq5dj7awZwKQjJjY/view ד&quot;ה החודש תשמ&quot;ז] הערה 27}}.<br /> <br /> סיבה נוספת היא שמאור מוכרח להאיר, וזה מורה{{הערה|למרות שכשאומרים &quot;אור&quot; זה מורה על העדר היחס בין המאור והאור, עיין ערך [[אור ושפע]].}} על יחס כלשהו מהמאור להאור, שהאור הוא חלק בלתי נפרד ממציאות המאור ונחשב כחלק ממנו. אבל מכיוון שעצמותו יתברך מאיר בבחירתו ורצונו, ולא בהכרח, אין התייחסות כלל לעולמות, וח&quot;ו לומר שהעולמות הם חלק בלתי נפרד ממנו שביכולתו לא להאיר ואז לא יהיו עולמות. <br /> <br /> לפעמים במקום להביא משל מאור השמש, מביאים משל מאבן טובה שמפיצה אור. מה המשמעות? השמש - כל עניינה ומטרתה להאיר. אין לה בחירה בזה, וזהו נוגע לכל עצמותה.<br /> <br /> אבן טובה, לעומת זאת, יש לה קיום משלה, יש לה תוכן עצמי גם בלי שהיא מאירה. אף אחד לא יקנה אבן טובה בשביל האור שלה. כך גם עצמות אין סוף - הוא קיים בקיום עצמי, ולא נוגע לו האם העולמות מתהווים או לא{{הערה|תחילת ד&quot;ה כי עמך בהמשך תרס&quot;ו.}}.<br /> <br /> ===אור אין סוף===<br /> {{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br /> אור אין סוף הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי.<br /> <br /> התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שמות ה']]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_(%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA)&diff=469224 2021-04-06T16:09:54Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]<br /> [[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי&quot;ם והשפת אמת]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר השני לבית גור|אחר=רב יהודה אריה לייב אלתר - בן הפני מנחם|ראו=[[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)]]}}<br /> רבי '''יהודה אריה לייב אלתר''' האדמו&quot;ר מ[[חסידות גור|גור]] (ידוע על שם ספרו '''השפת אמת'''), היה האדמו&quot;ר השני לבית גור.<br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בורשה ב-[[כ&quot;ט בניסן]] ה'[[תר&quot;ז]] לר' אברהם מרדכי בנו של רבי [[יצחק מאיר אלתר|בעל &quot;חידושי הרי&quot;ם&quot;]] מייסד [[חסידות גור]]. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו{{הערה|סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.}}. בהיותו בן 12 נפטר רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב{{הערה|1=רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: &quot;כדי שיראה פעם יהודי אמיתי&quot;. (ישראל יעקב אראטין, [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=20392 אמת ואמונה], אות רפ&quot;א, [[ירושלים]] ת&quot;ש.).}}.<br /> <br /> ב[[תרכ&quot;ב]], בהיותו בן 15 [[נישואין|נשא]] את יוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו&quot;ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה [[גור]]. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.<br /> <br /> ב[[תרכ&quot;ו]] בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי&quot;מ, והוא התמנה ל[[רב]] העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת האדמו&quot;רות וקיבל את הנהגתו של רבי [[חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. רק לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בגיל 23, לאחר הפצרות מרובות, הסכים לשמש כאדמו&quot;ר. עם זאת, סירב לשבת בראש ה[[טיש|שולחן]], במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו&quot;רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.<br /> <br /> תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. ב[[תרס&quot;א]] נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא [[נישואין|נשא]] את בתו של האדמו&quot;ר [[חסידות גורליץ|ברוך מגורליץ]]. ב[[תרס&quot;ה]] חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר ב[[ה' בשבט]] תרס&quot;ה בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת ל[[צבא הצאר]] הרוסי בשל [[מלחמת רוסיה-יפן]]. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נטמן בעיירה גור, לצדו סבו בעל חידושי הרי&quot;ם.<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאינו==<br /> רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|והם מוזכרים בהרחבה באגרות הרש&quot;ב.}} ועם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה ב[[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מאירה את הלבבות{{הערה|1=מכתב מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 87.}}. כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: &quot;א הייליגע הענטעלע&quot; - יד קדושה!{{הערה|1=מפי הרב [[חיים שאול ברוק]] ששהה שם. נשיאי חב&quot;ד ובני דורם עמ' 87.}}<br /> <br /> יש אומרים שהוא התפלל בנוסח של [[סידור אדמו&quot;ר הזקן]]. ו[[פנחס מנחם אלתר|הפני מנחם]]{{הערה|1=בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ&quot;ז, סימן קנד, שם כותב ה'שפת אמת': &quot;וע&quot;ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…&quot;, והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ&quot;פ: &quot;מלוך על כל העולם כולו בכבודך&quot;.}} כותב: {{ציטוטון|ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת לא התפלל הכל כמו שאיתא בסידור תהל(ו)ת ה' להרב מליאדי. וכן שמעתי מפ&quot;ק אאמו&quot;ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו היה בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ&quot;ל}}{{הערה|1=וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ&quot;ה ד&quot;ה ותקנו בקידוש נאמר: &quot;ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…&quot;, מתאים לנוסח אדמו&quot;ר הזקן. ויש לחפש למי הכוונה ב&quot;יש נוסחאות&quot;.}}.<br /> <br /> ===חיבוריו===<br /> <br /> רבים ממאמריו בספר שפת אמת מבוססים על דברי [[אדמו&quot;ר הזקן]], לרוב ללא הבאת המקור.<br /> <br /> כמה פעמים התעניין [[הרבי]] בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך בביקור הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' [[יעקב אלתר]] שליט&quot;א (כיום האדמו&quot;ר מגור שליט&quot;א) בחודש אייר תשל&quot;ז (השווה 'בצל החכמה', עמ' 42).<br /> <br /> ושוב, בביקורו של הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו&quot;ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת תשל&quot;ט – השווה שם, עמ' 78) מתבטא הרבי:<br /> <br /> דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?<br /> <br /> ובהמשך (שם):<br /> <br /> אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים (מוצאי זאת חנוכה תשל&quot;ה – שיחות-קודש תשל&quot;ה, כרך א, עמ' 300-299) מספר הרבי:<br /> <br /> ...התעניינו בנוגע הנהגת אדמו&quot;רי פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו הייתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת&quot;ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך!<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב יואל כהן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf שפת אמת נוסח חב&quot;ד]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ&quot;א עמוד 6<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[כ&quot;ט בניסן]] [[תר&quot;ז]] - [[ה' שבט]] [[תרס&quot;ה]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור|אלתר יהודה אריה לייב]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%94_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=469223 2021-04-06T16:05:15Z

<p>נרקיס: /* פטירתה */</p> <hr /> <div>הרבנית '''דבורה לאה אלטשולר''' הייתה בתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ויטבסק]] בשנת [[תקכ&quot;ו]], לאביה [[אדמו&quot;ר הזקן|רבי שניאור זלמן - אדמו&quot;ר הזקן]], ולאמה מרת [[סטערנא]].<br /> <br /> נישאה בשנת [[תקמ&quot;ח]] לרבי [[שלום שכנא אלטשולר]], ושנתיים לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ===פטירתה===<br /> בשנת [[תקנ&quot;ב]] התעורר קיטרוג גדול למעלה על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ושיטתו בהפצת תורת החסידות, והוא היה זקוק למליצי יושר ולמעוררי רחמים, ולצורך כך הוא שלח שלוחים מיוחדים ל&quot;אהלי קודש&quot; של מורנו [[הבעש&quot;ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]]. <br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] סליחות, סוף שנת [[תקנ&quot;ב]], קרא רבנו הזקן אליו אחדים מקשישי התלמידים וסיפר להם על המצב הרציני של הקטרוג, וכי יש לו יסוד לחשוב שב[[ראש השנה]] הבא - [[תקנ&quot;ג]] - יעבירו המקטרגים את קטרוגם מהחסידות - עליו. רבנו הזקן ביקש מהם לעורר [[רחמים]] וכן לעשות סדר כיצד לעזור לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בהנהגת והנהלת החסידם ועניני החסידות.<br /> <br /> לכששמעה את כל מה שמסר אביה לקומץ תלמידיו, החליטה להחליף את אביה, וחשבה כיצד לבצע זאת.<br /> <br /> בערב [[ראש השנה]] אחרי תפילת [[מנחה]], נכנסה הרבנית דבורה לאה לבית המדרש של המנין הקטן, בו נכחו בני 'בית רבי' ויחידי סגולה מבין התלמידים שהיו שקועים אותה שעה באמירת [[תהלים]]. הרבנית דבורה לאה ניגשה אל [[ארון הקודש]], פתחה את דלתותיו והכריזה:<br /> &quot;כל הקהל, הנכם עדים שבפני ספרי התורה הקדושים, אני מקבלת על עצמי בדעה צלולה באלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי [[שב&quot;ר במצרים|שניאור זלמן בן רבקה]], שהוא ישאר בחיים&quot;.<br /> <br /> בערב [[ראש השנה]] אחרי תפילת מנחה, העמידה הרבנית שלושה [[חסיד|חסידים]] כבית דין והודיעה כי הינם [[עדים]] שהיא מקבלת על עצמה בדיעה צלולה ובאלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים. <br /> <br /> בליל א' ד [[ראש השנה]] אחרי התפילה, יצא רבנו הזקן ושאל היכן נמצאת דבורה לאה. כשראה אותה התחיל לומר לה &quot;לשנה..&quot; הוא הספיק לומר רק את המילה &quot;לשנה&quot;, והרבנית דבורה לאה קפצה ואמרה: &quot;לשנה טובה תכתב ותחתם, אבא, אל תדבר...&quot; ולא נתנה לו לסיים את ברכתו. <br /> <br /> למחרת, ביום השני של ראש השנה, אמר רבנו הזקן חסידות עד הבדלה. אחרי הבדלה קרא לבתו דבורה לאה ולבעלה רבי [[שלום שכנא (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] לחדרו. <br /> <br /> ביום שני של [[ראש השנה]] חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - [[ג' תשרי תקנ&quot;ג]] - נסתלקה לעולמה כשהיא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] שב[[ליאזנא]]. <br /> <br /> בקשתה האחרונה מאביה הייתה, שיחנך וידריך את בנה יחידה - לימים [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%96_-_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=469221 2021-04-06T16:01:31Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>'''וידעת - מוסקבה''' הוא מאמר יסודי שאמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[מוסקבא]] ב[[תרנ&quot;ז]]{{הערה|לא ידוע באיזה תאריך בשנה. מקובל שבחורף, ע''פ מכתב הרבי הריי''צ}}.<br /> <br /> לכל [[רבותינו נשיאינו|אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] היו מאמרים שהיו חוזרים עליהם מספר פעמים בשנה כדי [[טהרת האויר|לטהר את האוויר]]. המאמר הזה הוא אחד מהמאמרים שחזר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הרבה פעמים. <br /> <br /> == תוכנו בקצרה ==<br /> במאמר יש ביאור נרחב איך למרות שהבורא מסתתר בעולם ואינו נגלה, מחמת ה[[צמצום]] האלוקי בעולם, בכל זאת ניתן למצוא אותו בכל פרט ולגלות אותו.<br /> <br /> כדי לבאר את זה הוא מביא משל מ[[רב ותלמיד]]. הרב שרוצה להעביר דבר שכל לתלמידו, מוכרח לצמצם ולהעלים את השכל. אבל בעצם, כל מטרת הצמצום היא בשביל שהתלמיד יכיל ויקבל את השכל (כידוע שאחרי ארבעים שנה {{מונחון|קאים איניש אדעתיה דרביה|האדם מבין בשלימות את כוונת רבו}} וזאת כי כל כוונת הרב מלכתחילה לא הייתה להעלים משהו מהתלמיד, אלא רק להעביר לו בשפה שהוא מבין, ולכן כשהתלמיד יעמיק בשכל הוא ימצא את כל העומק המקורי).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[היום יום]] [[תבנית:היום יום/כ&quot;ח תמוז|כ&quot;ח תמוז]]<br /> * מאמר [[גדול יהיה תשכ&quot;ב]] מיוסד מקצתו על מאמר זה<br /> {{קצרמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90&diff=469218 2021-04-06T15:51:55Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | כותרת = כגוונא<br /> | ניקוד = כן<br /> | רוחב = 30%<br /> | תוכן = כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַיְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:{{ש}}<br /> רָזָא דְשַׁבָּת אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד. לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא דְּהָא אִתְאַחֲדַת כּוּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.<br /> <br /> כַּד עַיִּל שַׁבְּתָא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְרַת בְּכַמָה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנָּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אַחֲרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (בַּר מִנָּהּ). וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לָהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין.<br /> | מקור = [[ספר הזוהר]] שמות קל&quot;ה<br /> }}<br /> '''כגוונא''' הינו קטע [[תפילה]] הלקוח מ[[ספר הזוהר]], הנאמר קודם [[תפילת ערבית]] של [[שבת]].<br /> <br /> ==מקור==<br /> המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה ב[[תפילה]], הינו ב[[סידור]] [[האריז&quot;ל]] ל[[רבי אשר מברודי]]{{הערה|נדפס בשנת [[תקמ&quot;ח]].}}. כמו כן, מסופר{{הערה|על פי עדות החסיד הרב דוד לייקוש.}}, שכאשר [[הבעל שם טוב]] שהה באכסניה, ומפני שלא היה אז עשרה למניין אמר [[הבעש&quot;ט]] במקום &quot;[[ברכו]]&quot; את &quot;כגוונא&quot;{{הערה|בטאון צפונות, מס' ט&quot;ז, עמ' ק&quot;א.}}.<br /> <br /> [[המגיד ממזריטש]] בחודש [[אלול]] אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור &quot;[[לדוד ה' אורי וישעי]]&quot; ולחלק את &quot;כגוונא&quot;{{הערה|אוהב ישראל, עמ' קנג.}}.<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] הכניס קטע ל[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|סידורו]] בשנת [[תקע&quot;ו]].<br /> <br /> ==עניינו==<br /> ב[[תורת החסידות]]{{הערה|סידור עם דא&quot;ח, דף קסח {{*}} ספר המאמרים של אדמוה&quot;ז תקס&quot;ח, עמ' קמט.}} מבואר, אשר קטע &quot;כגוונא&quot;, מגלה את סודות הפעולות הא-לוקיות שמתרחשות ב[[שבת]], שהם חמש פעולות כלליות:<br /> <br /> #בשונה משאר הימים שבהם פועל כוח אלוקי אחד, ב[[שבת]] פועלים כמה כוחות אלוקיים.<br /> #ב[[שבת]] ה[[עולם]] הגשמי מתעלה ונכנס לקדושה.<br /> #[[הקב&quot;ה]] ב[[שבת]] יורד ומתקרב לתוך ה[[עולם]] הגשמי.<br /> #ב[[שבת]] כוחות ה[[טומאה]] מסתלקים מהעולם. <br /> #בני ישראל זוכים ב[[שבת]] ל[[נשמה]] חדשה.<br /> <br /> ==מנהגים==<br /> ב[[חב&quot;ד]] נהוג להפסיק בין קטע &quot;כגוונא&quot; ל&quot;[[ברכו]]&quot;, וללמוד בזמן הזה [[חסידות]]{{הערה|אגרות קודש, ט&quot;ז, ו'פ&quot;ח.}}. במקומות רבים נהוג, שאין אומרים את &quot;כגוונא&quot; ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]. וכן מביא ה&quot;מטה אפרים&quot;, שיש לאומרו גם ב[[ראש השנה]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|סימן תקפ&quot;ב, סעיף ב'.}}. אך עם זאת, ב[[חב&quot;ד]] נהוג לאומרו גם ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|אוצר מנהגי חב&quot;ד, עמ' סג.}} וכך הוא המנהג בקהילות אחרות.<br /> <br /> כמו כן, ב[[חב&quot;ד]] נהוג להוסיף גם ל&quot;כגוונא&quot; את הקטע &quot;ולומר&quot;, וכן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, צריך לומר את קטע &quot;ולומר&quot; במקום &quot;[[ברכו]]&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשמה יתירה]]<br /> <br /> {{הלכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90&diff=469217 2021-04-06T15:51:09Z

<p>נרקיס: /* מקור */</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | כותרת = כגוונא<br /> | ניקוד = כן<br /> | רוחב = 30%<br /> | תוכן = כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַיְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:{{ש}}<br /> רָזָא דְשַׁבָּת אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד. לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא דְּהָא אִתְאַחֲדַת כּוּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.<br /> <br /> כַּד עַיִּל שַׁבְּתָא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְרַת בְּכַמָה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנָּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אַחֲרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (בַּר מִנָּהּ). וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לָהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין.<br /> | מקור = [[ספר הזוהר]] שמות קל&quot;ה<br /> }}<br /> '''כגוונא''' הננו קטע [[תפילה]] הלקוח מ[[ספר הזוהר]], הנאמר קודם [[תפילת ערבית]] של [[שבת]].<br /> <br /> ==מקור==<br /> המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה ב[[תפילה]], הינו ב[[סידור]] [[האריז&quot;ל]] ל[[רבי אשר מברודי]]{{הערה|נדפס בשנת [[תקמ&quot;ח]].}}. כמו כן, מסופר{{הערה|על פי עדות החסיד הרב דוד לייקוש.}}, שכאשר [[הבעל שם טוב]] שהה באכסניה, ומפני שלא היה אז עשרה למניין אמר [[הבעש&quot;ט]] במקום &quot;[[ברכו]]&quot; את &quot;כגוונא&quot;{{הערה|בטאון צפונות, מס' ט&quot;ז, עמ' ק&quot;א.}}.<br /> <br /> [[המגיד ממזריטש]] בחודש [[אלול]] אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור &quot;[[לדוד ה' אורי וישעי]]&quot; ולחלק את &quot;כגוונא&quot;{{הערה|אוהב ישראל, עמ' קנג.}}.<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] הכניס קטע ל[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|סידורו]] בשנת [[תקע&quot;ו]].<br /> <br /> ==עניינו==<br /> ב[[תורת החסידות]]{{הערה|סידור עם דא&quot;ח, דף קסח {{*}} ספר המאמרים של אדמוה&quot;ז תקס&quot;ח, עמ' קמט.}} מבואר, אשר קטע &quot;כגוונא&quot;, מגלה את סודות הפעולות הא-לוקיות שמתרחשות ב[[שבת]], שהם חמש פעולות כלליות:<br /> <br /> #בשונה משאר הימים שבהם פועל כוח אלוקי אחד, ב[[שבת]] פועלים כמה כוחות אלוקיים.<br /> #ב[[שבת]] ה[[עולם]] הגשמי מתעלה ונכנס לקדושה.<br /> #[[הקב&quot;ה]] ב[[שבת]] יורד ומתקרב לתוך ה[[עולם]] הגשמי.<br /> #ב[[שבת]] כוחות ה[[טומאה]] מסתלקים מהעולם. <br /> #בני ישראל זוכים ב[[שבת]] ל[[נשמה]] חדשה.<br /> <br /> ==מנהגים==<br /> ב[[חב&quot;ד]] נהוג להפסיק בין קטע &quot;כגוונא&quot; ל&quot;[[ברכו]]&quot;, וללמוד בזמן הזה [[חסידות]]{{הערה|אגרות קודש, ט&quot;ז, ו'פ&quot;ח.}}. במקומות רבים נהוג, שאין אומרים את &quot;כגוונא&quot; ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]. וכן מביא ה&quot;מטה אפרים&quot;, שיש לאומרו גם ב[[ראש השנה]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|סימן תקפ&quot;ב, סעיף ב'.}}. אך עם זאת, ב[[חב&quot;ד]] נהוג לאומרו גם ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|אוצר מנהגי חב&quot;ד, עמ' סג.}} וכך הוא המנהג בקהילות אחרות.<br /> <br /> כמו כן, ב[[חב&quot;ד]] נהוג להוסיף גם ל&quot;כגוונא&quot; את הקטע &quot;ולומר&quot;, וכן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, צריך לומר את קטע &quot;ולומר&quot; במקום &quot;[[ברכו]]&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נשמה יתירה]]<br /> <br /> {{הלכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=469212 2021-04-06T15:42:36Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים עוזר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב [[שמעון יהודה שקופ]]]]<br /> <br /> הרב '''חיים עוזר גרודז'ינסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרכ&quot;ג]] - [[ה' אב]] [[ת&quot;ש]]) היה מגדולי ה[[תורה]] ב[[ליטא]] בתקופה שקדמה ל[[שואה]], פוסק בולט בכל העולם ה[[יהודי]] בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. שימש כרבה של [[וילנא]].<br /> <br /> השפיע רבות יחד עם מנהיגי היהדות בתקופה ההיא ובהם ידידו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למען כלל ישראל, ובמיוחד יהדות רוסיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[החפץ חיים]]]]<br /> הרב חיים עוזר נולד לאביו הרב דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי &quot;העילוי מאיוויה&quot;. ידידו בוולוז'ין היה [[רבי חיים מבריסק]]. השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של [[רבי ישראל מסלנט]], בתו של רב העיר וילנא. אחרי נישואיו שימש כדיין בעיר וכשלא נבחר לרב עוררו תומכיו סערה, בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידו. <br /> <br /> השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. כיהן כרב הראשי בעיר [[וילנא]] והנהיג את עדתו ביד רמה.<br /> <br /> בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר.<br /> <br /> נפטר בה' אב [[ת&quot;ש]] ונטמן בבית העלמין בוילנא.<br /> <br /> == קשריו עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד ==<br /> <br /> רבי חיים עוזר לא נקט בפעולות נגד ה[[חסידים]], ואף להיפך, הוא היה ידידם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואחר כך של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועבדו יחד בכדי לפעול להחזקת היהדות למרות התנגדותה של הממשלה הרוסית, הוא נטל חלק ב[[אסיפת הרבנים|אסיפת הרבנים עת&quot;ר]] שנערכה בתר&quot;ע שאורגנה על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וגם חתם עמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש&quot;נ]]}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ&quot;ב]] שוחחו ר' [[ברוך בער לייבוביץ']] ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == עם הרבי ==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]], נסע הרבי בשליחות חותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, להפגש עם רבי חיים עוזר{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 20.}}.<br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת אחיעזר''', כולל שאלות ותשובות, ביאורי סוגיות, הערות והארות בכמה מקצועות בהלכה, בחלקי שולחן ערוך ובענייני קדשים<br /> *'''אחיעזר: קובץ אגרות''', בעריכת אהרן סורסקי, [[תש&quot;ל]] (1970).<br /> *'''אגרות ר' חיים עוזר''', ליקט, סידר וערך יעקב קוסובסקי-שחור בהגאון ר' שאול, תש&quot;ס (2000). ‬ ‬<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&amp;st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&amp;pgnum=405&amp;hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19 אגרות קודש מהרש&quot;ב חלק ד' עמ' שד&quot;מ] - האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש&quot;ב בראשות רבי חיים עוזר.<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&amp;hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&amp;st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&amp;p אסיפה בהשתתפות הרש&quot;ב, הריי&quot;צ, רבי חיים מבריסק, רבי דוד מקרלין ועוד.]<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|גר]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים|גרודזינסקי]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F&diff=469211 2021-04-06T15:34:46Z

<p>נרקיס: /* פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רוטמן|אריאל רוטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]]<br /> מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מהכהן.<br /> <br /> ==המצווה ודיניה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מכתב הרבי לפדיון הבן<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl{{=}}/admur/ig/2/242 אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב]<br /> |תוכן=<br /> ב&quot;ה, יום כ&quot;ב לתמוז, תש&quot;ו<br /> <br /> כבוד האברך הוו&quot;ח אי&quot;א עוסק בצ&quot;צ באמונה{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו [[רז&quot;ל]] (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.<br /> <br /> וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.<br /> <br /> ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''הרב מנחם שניאורסאהן'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''יו&quot;ר ועד הפועל'''}}<br /> <br /> בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר&quot;ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ&quot;ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש&quot;נ (במדבר ח) וק&quot;ל.}}<br /> מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br /> <br /> טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב&quot;ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב&quot;ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט&quot;ז אב תשע&quot;ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ&quot;ד מתנות כהונה]].<br /> <br /> הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br /> <br /> ===מנהגי הפדיון===<br /> על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית. מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב. אב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המחוייב בפדייה בנוסח: &quot;אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר&quot;.<br /> <br /> הכהן שואל אותו: &quot;בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?&quot; [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?]. <br /> <br /> האב משיב לכהן: &quot;בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ&quot; [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].<br /> <br /> לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: &quot;.. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן&quot;, וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. <br /> <br /> בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.<br /> <br /> ===דחיית הפדיון===<br /> בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בפדיון הבן==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> יש ב' שיחות בליקוטי שיחות שהרבי מבאר ענין פדיון הבן.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בערב [[חג החנוכה]] [[תקס&quot;ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.<br /> <br /> כאשר נולד בן בכור לבת אחיו של הרבי מרת [[דליה רוטמן]], שהתגוררה באותה תקופה בווישגטון הבירה, שלח הרבי את הרב [[נחום כהן]] עם בחורים ואוכל וכו' כדי לקיים בו מצוות פדיון הבן.<br /> <br /> ==משמעות המצווה על פי חסידות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ישנו מאמר של אדמו&quot;ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד ל[[כתר]], אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על כן נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ&quot;ג<br /> *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=25055&amp;st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ&quot;ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 42 (עמ' 50)] <br /> *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=55 לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]<br /> *אינצקלופדיא לפדיון הבן, <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=245 סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן]''' בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב [[לוי יצחק רסקין]]<br /> *[[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 ענין מצות פדיון הבן]'''<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/31 דברי הרבי בקשר לפדיון הבן]''' שנאמרו לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], אב&quot;ד פילדלפיה - י&quot;ח [[ניסן]] תשי&quot;ח<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו]''' - [[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;א שיחה ב' לפרשת בא<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1340173/jewish/-.htm מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור חבד בישראל|105|5254|האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה?||{{תע|06/13/2013}}}}<br /> *{{קישור שטורעם|80683|news|מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות|מערכת שטורעם|ח' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור התקשרות צאח|590|1650||פדיון הבן}}<br /> *[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf מכתב הרבי לפדיון הבן של הנכד, תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 13]{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1117/kXdQ11177898.pdf מכתב נוסף של הרבי לפדיון הבן].}}.<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F&diff=469210 2021-04-06T15:31:25Z

<p>נרקיס: /* משמעות המצווה על פי חסידות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רוטמן|אריאל רוטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]]<br /> מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מהכהן.<br /> <br /> ==המצווה ודיניה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מכתב הרבי לפדיון הבן<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl{{=}}/admur/ig/2/242 אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב]<br /> |תוכן=<br /> ב&quot;ה, יום כ&quot;ב לתמוז, תש&quot;ו<br /> <br /> כבוד האברך הוו&quot;ח אי&quot;א עוסק בצ&quot;צ באמונה{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו [[רז&quot;ל]] (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.<br /> <br /> וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.<br /> <br /> ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''הרב מנחם שניאורסאהן'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''יו&quot;ר ועד הפועל'''}}<br /> <br /> בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר&quot;ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ&quot;ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש&quot;נ (במדבר ח) וק&quot;ל.}}<br /> מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br /> <br /> טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב&quot;ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב&quot;ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט&quot;ז אב תשע&quot;ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ&quot;ד מתנות כהונה]].<br /> <br /> הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br /> <br /> ===מנהגי הפדיון===<br /> על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית. מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב. אב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המחוייב בפדייה בנוסח: &quot;אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר&quot;.<br /> <br /> הכהן שואל אותו: &quot;בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?&quot; [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?]. <br /> <br /> האב משיב לכהן: &quot;בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ&quot; [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].<br /> <br /> לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: &quot;.. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן&quot;, וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. <br /> <br /> בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.<br /> <br /> ===דחיית הפדיון===<br /> בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בפדיון הבן==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> יש ב' שיחות בליקוטי שיחות שהרבי מבאר ענין פדיון הבן.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בערב [[חג החנוכה]] [[תקס&quot;ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.<br /> <br /> כאשר נולד לבת אחיו של הרבי מרת [[דליה רוטמן]] בן, התגוררה באותה תקופה בווישגטון הבירה, והרבי שלח את הרב [[נחום כהן]], עם בחורים ואוכל וכו' על מנת לפדות אותו.<br /> <br /> ==משמעות המצווה על פי חסידות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ישנו מאמר של אדמו&quot;ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד ל[[כתר]], אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על כן נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ&quot;ג<br /> *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=25055&amp;st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ&quot;ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 42 (עמ' 50)] <br /> *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=55 לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]<br /> *אינצקלופדיא לפדיון הבן, <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=245 סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן]''' בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב [[לוי יצחק רסקין]]<br /> *[[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 ענין מצות פדיון הבן]'''<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/31 דברי הרבי בקשר לפדיון הבן]''' שנאמרו לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], אב&quot;ד פילדלפיה - י&quot;ח [[ניסן]] תשי&quot;ח<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו]''' - [[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;א שיחה ב' לפרשת בא<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1340173/jewish/-.htm מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור חבד בישראל|105|5254|האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה?||{{תע|06/13/2013}}}}<br /> *{{קישור שטורעם|80683|news|מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות|מערכת שטורעם|ח' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור התקשרות צאח|590|1650||פדיון הבן}}<br /> *[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf מכתב הרבי לפדיון הבן של הנכד, תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 13]{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1117/kXdQ11177898.pdf מכתב נוסף של הרבי לפדיון הבן].}}.<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F&diff=469209 2021-04-06T15:29:50Z

<p>נרקיס: /* מנהגי הפדיון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רוטמן|אריאל רוטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]]<br /> מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מהכהן.<br /> <br /> ==המצווה ודיניה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מכתב הרבי לפדיון הבן<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl{{=}}/admur/ig/2/242 אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב]<br /> |תוכן=<br /> ב&quot;ה, יום כ&quot;ב לתמוז, תש&quot;ו<br /> <br /> כבוד האברך הוו&quot;ח אי&quot;א עוסק בצ&quot;צ באמונה{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו [[רז&quot;ל]] (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.<br /> <br /> וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.<br /> <br /> ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''הרב מנחם שניאורסאהן'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''יו&quot;ר ועד הפועל'''}}<br /> <br /> בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר&quot;ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ&quot;ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש&quot;נ (במדבר ח) וק&quot;ל.}}<br /> מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br /> <br /> טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב&quot;ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב&quot;ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט&quot;ז אב תשע&quot;ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ&quot;ד מתנות כהונה]].<br /> <br /> הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br /> <br /> ===מנהגי הפדיון===<br /> על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית. מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב. אב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המחוייב בפדייה בנוסח: &quot;אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר&quot;.<br /> <br /> הכהן שואל אותו: &quot;בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?&quot; [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?]. <br /> <br /> האב משיב לכהן: &quot;בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ&quot; [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].<br /> <br /> לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: &quot;.. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן&quot;, וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. <br /> <br /> בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.<br /> <br /> ===דחיית הפדיון===<br /> בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בפדיון הבן==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> יש ב' שיחות בליקוטי שיחות שהרבי מבאר ענין פדיון הבן.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בערב [[חג החנוכה]] [[תקס&quot;ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.<br /> <br /> כאשר נולד לבת אחיו של הרבי מרת [[דליה רוטמן]] בן, התגוררה באותה תקופה בווישגטון הבירה, והרבי שלח את הרב [[נחום כהן]], עם בחורים ואוכל וכו' על מנת לפדות אותו.<br /> <br /> ==משמעות המצווה על פי חסידות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ישנו מאמר של אדמו&quot;ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד ל[[כתר]], אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על קו נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ&quot;ג<br /> *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=25055&amp;st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ&quot;ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 42 (עמ' 50)] <br /> *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=55 לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]<br /> *אינצקלופדיא לפדיון הבן, <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=245 סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן]''' בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב [[לוי יצחק רסקין]]<br /> *[[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 ענין מצות פדיון הבן]'''<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/31 דברי הרבי בקשר לפדיון הבן]''' שנאמרו לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], אב&quot;ד פילדלפיה - י&quot;ח [[ניסן]] תשי&quot;ח<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו]''' - [[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;א שיחה ב' לפרשת בא<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1340173/jewish/-.htm מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור חבד בישראל|105|5254|האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה?||{{תע|06/13/2013}}}}<br /> *{{קישור שטורעם|80683|news|מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות|מערכת שטורעם|ח' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור התקשרות צאח|590|1650||פדיון הבן}}<br /> *[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf מכתב הרבי לפדיון הבן של הנכד, תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 13]{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1117/kXdQ11177898.pdf מכתב נוסף של הרבי לפדיון הבן].}}.<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=469175 2021-04-06T13:57:50Z

<p>נרקיס: /* פניית בן גוריון לחכמי ישראל */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{בעריכה מתמשכת|}}<br /> [[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]<br /> '''מיהו [[יהודי]]''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא [[יהודי]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש&quot;ל]] החל הרבי במבאק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע ש&quot;יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר&quot;, ולהוסיף את המילה &quot;כהלכה&quot; משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.<br /> <br /> ==בהלכה==<br /> {{להשלים}}<br /> ==אישים שיהדותם מוטלת בספק==<br /> ===יוצאי אתיופיה===<br /> יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה &quot;ביתא ישראל&quot; המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ&quot;א.}}, קודם &quot;מבצע משה&quot; שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת [[תשמ&quot;ה]], פסקה הרבנות הראשית שיש לעשות להם גיור לקולה ללא ברית מילה, הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו&quot;ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד&quot;ה וכעת.}}, הרב [[משה פיינשטיין]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו&quot;ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.}}.בשנת [[תש&quot;פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד ה[[עדה החרדית]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרה.<br /> <br /> [[הרבי]] נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק{{הערה|על פי [[:קובץ:כתב יד - פאלאשים.jpg|מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים]]: {{ציטוטון|1=לכתבו ע&quot;ד [=על דבר] אי-המענה ע&quot;ד: 1) הפלאשים – פס&quot;ד בשו&quot;ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו&quot;א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע&quot;ז [=על זה] &quot;לא תגורו מפני גו'&quot; ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו&quot;ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ&quot;ל) וגזירות ושהכריחום לכו&quot;כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו&quot;ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע&quot;פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ&quot;ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו&quot;כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)}}.}}.<br /> <br /> ===פרשת הממזרים===<br /> {{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ג, נישאו הזוג בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שבעיירה הפולנית לוקוב. לבקשתם של הוריה של חוה, שהיו יהודים, הוא עבר גיור אצל רבה של העיר ליקווה בפולין. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בורקובסקי ואשתו, שבינתיים נולד להם ילד. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים, שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להנשא לשום יהודי כשר.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ז הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים לנישואין, כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות השישים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בולק בורקובסקי, שהיה ידוע כגר, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, השאלה הייתה האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, ובנוסף, האם הוא מנהל אורח חיים יהודי שכשלעצמו יכול להעמידו בחזקת גר. בורקובסקי טען שהוא מניח תפילין מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים תפילין בבוקר, ולא בשבת, אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. בית הדין בירר האם הוא ידוע בציבור כיהודי, ואכן מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. ומכיון שעל פי ההלכה אדם שמוחזק כגר דינו כגר, בית הדין פסק, שמכיוון שבורוקובסקי ידוע ומוחזק בציבור כגר, אין אפשרות לשנות זאת עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.<br /> הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי סבר שיש מקום להקל, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת &quot;שמע ישראל&quot; אך הרב יוסף שלום אלישיב פסק שאף אם הגר עובר על דברי חז&quot;ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל לעשות כן ולהקפיד רק על דברים יסודיים כמו הליכה לבית כנסת בשבתות ומנוחה מעבודה בשבת: &quot;בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת&quot;.<br /> <br /> לאחר בחירותו של [[הרב גורן]] לרב ראשי כינס תשעה רבנים (שזהותם הייתה חשאית) שהכריעו לטהר את הממזרים.<br /> <br /> ==חוק השבות==<br /> עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.<br /> <br /> ===פניית בן גוריון לחכמי ישראל===<br /> [[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 &quot;חכמי ישראל&quot;, שביניהם נמנה [[הרבי]]]]<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] התעוררה שאלת &quot;מיהו יהודי&quot; לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ&quot;יהודי&quot;, הדבר עורר סערה והמפד&quot;ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ&quot;חכמי ישראל&quot; - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא &quot;מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה&quot;.<br /> <br /> מבין ה-50 &quot;חכמי ישראל&quot; נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ&quot;ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:<br /> <br /> דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.<br /> <br /> על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.<br /> <br /> האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ&quot;ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי&quot;ד]}}<br /> <br /> ===בג&quot;ץ שליט===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] עתר לבג&quot;ץ יהודי בשם בנימין שליט שנישא עם אישה גויה לרשום את ילדיו כיהודים וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג&quot;ץ החליט ברוב של 5 מול 4 לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין &quot;מיהו יהודי&quot; והחוק הועלה שוב שהפעם המילה &quot;כהלכה&quot; נמחקה.<br /> <br /> ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראל, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדים, לעומת חברי הכנסת מ[[אגודת ישראל]] שהתנגדו בלהכיר בגיור הרפורמי בטענה שהוא נגד תורת ישראל, ההצבעה נערכה ב[[ג' אדר]] א' [[תש&quot;ל]] שבסופה ברוב של 51 בעד מול 14 נגד הוחלט ש&quot;יהודי&quot; - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת&quot; ללא הוספת המילה &quot;כהלכה&quot; ע&quot;פ הוראת הרבי.<br /> <br /> מפלגת המפד&quot;ל שבראשה עמד [[יוסף בורג]] בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב&quot;ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14878 המדינה היא עניין פרקטי] ב{{שטורעם|}}}}.<br /> <br /> הרבי ב[[פורים]] [[תש&quot;ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל &quot;אלא אדברא:זוהי רעה עבורן&quot;, הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא &quot;רפורמה&quot; שינוי המסורת היהודית.<br /> <br /> הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!<br /> <br /> ::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,<br /> ::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש&quot;ל, אות מ&quot;ד}}<br /> הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.<br /> <br /> הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: &quot;הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה&quot;{{הערה|י&quot;ט כסלו תשד&quot;מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב&quot;ה.<br /> <br /> ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.<br /> <br /> הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ל]] נערך כנס רבנים בראשות הרב [[יעקב בצלאל ז'ולטי]] שבסופו הוכרע ש[[הרבנות הראשית]] תוציא פסק דין נגד החוק המשלב בתוכו קריאה לשרי המפד&quot;ל להתפטר מהממשלה, מה שלא קרא בסוף{{הערה|[www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאן]}}.<br /> <br /> הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש&quot;יהודי&quot; זה מושגע הלכתי ולכן צריך לפסוק ע&quot;פ ההלכה &quot;מיהו יהודי&quot;, ולא לתת לכנסות ולבג&quot;ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע&quot;י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג&quot;ק כ&quot;ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג&quot;ק כ&quot;ז}}.<br /> <br /> בכ&quot;ז [[תשרי]] [[תשל&quot;א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ&quot;ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.<br /> <br /> בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] פרצה סוגיית &quot;גיורי וינה&quot; כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע&quot;ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה&quot;ק ת&quot;ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.<br /> <br /> ::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח&quot;ו ור&quot;ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור &quot;ב&quot;כ מיליוני בנ&quot;י&quot; – את מרת שליט ושני' ילידי' &quot;יהודים&quot; ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}<br /> <br /> הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא &quot;מיהו יהודי&quot; זה כמו פשרה לחתוך את הראש.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי שיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל&quot;הישג דתי&quot;, מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב&quot;ד און ליין|}}}}.<br /> <br /> בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י&quot;ג שבט]] [[תשל&quot;ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].<br /> <br /> ===תשל&quot;ז - תשמ&quot;ט===<br /> [[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]<br /> בקיץ של שנת [[תשל&quot;ז]] הוקמה ממשלת ימין ראשות מפלגת הליכוד בראשות מר [[מנחם בגין]], אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד&quot;ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד&quot;ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.<br /> <br /> בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ&quot;ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו&quot;ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת]]ו של [[הרבי]] ב[[י&quot;א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&amp;CategoryID=2528 גיליון א'שנט]}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תשמ&quot;ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו&quot;ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו&quot;ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו&quot;ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו&quot;ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו&quot;ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.<br /> <br /> שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י&quot;ט ב[[אלול]] [[תשמ&quot;ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.<br /> <br /> מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: &quot;לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'&quot;. מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.<br /> <br /> בהקמת הממשלה בשנת [[תשד&quot;מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.<br /> <br /> [[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]<br /> <br /> ב[[חשוון]] [[תשמ&quot;ד]] החלה החתמה של &quot;עצמות המיליון&quot; אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.<br /> <br /> בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.<br /> <br /> הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.<br /> <br /> עם תום מערכת [[בחירות תשמ&quot;ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.<br /> <br /> ===הועד למען שלימות העם===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}<br /> על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי הוועד הרב [[שמואל חפר]] והרב [[יצחק הולצמן]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות שערך הרבי]] ב[[כ' כסלו]] [[תשל&quot;ז]] לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/f6/הרב_פלדי_מעורר_על_מיהו_יהודי_כ'_כסלו_תשל%22ז.mp4 קטע וידאו מהמעמד]}}.<br /> <br /> ===מיהו יהודי כיום===<br /> בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ&quot;ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו{{הערה|על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: [[ליקוט מענות קודש]] [https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view?usp=drivesdk תשמ&quot;ז], חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.}} לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך אולם בעקבות שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו{{מקור}}.<br /> <br /> בשיחת [[כ&quot;ד טבת]] [[תשמ&quot;ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, והובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לענין מיהו יהודי, ובין הדברים אמר הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיוצא בזה - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...<br /> <br /> הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.<br /> <br /> ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה&quot;ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה&quot;ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש [[רחמים]] מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד&quot;לעשות לו יתברך דירה בתחתונים&quot;.<br /> <br /> ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו&quot;ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו&quot;ל... '''עליהם לחדול מיד משקו&quot;ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ&quot;י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ&quot;י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים'''&quot;|מקור=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=731&amp;lang=hebrew אתר שטורעם]}}<br /> <br /> באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב&quot;ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב יצחק הולצמן שהיה מראשי הוועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.<br /> <br /> בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ&quot;ט{{הערה|שם=מענות מ&quot;ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ט]}} כתב הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב&quot;ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי &quot;גיור כהלכה&quot; – טשטשו ואח&quot;כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני&quot;.}}<br /> <br /> במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ&quot;ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע&quot;ד]] עמוד 8]}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו&quot;ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו&quot;ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע&quot;ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה&quot;ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו&quot;ט זו - מסייע להם. 7) כהנ&quot;ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב&quot;ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף&quot;.}}<br /> <br /> תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ&quot;ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ&quot;ט}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו&quot;ח]] ועסקני חב&quot;ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו&quot;ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב&quot;ד!!&quot;}}<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו מנחם אב]] [[תש&quot;נ]] כתב הרבי למרת אדל פלדי (אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי, יו&quot;ר הוועד למען שלימות העם) על פעולות הוועד מכאן ולהבא:{{ציטוטון|&quot;לאחר החוק לאחרונה חוק הנ&quot;ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה &quot;רבנות הראשית&quot;, ומכאן ולהבא הועד הנ&quot;ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ&quot;ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] הוגשו מספר עתירות לבג&quot;ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע&quot;ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש&quot;פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] פסק בג&quot;ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים מה שהוביל לשלל גינויים מחב&quot;ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג&quot;צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בין ישראל לעמים'''- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.<br /> *הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30<br /> *'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ&quot;א אדר תשפ&quot;א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[https://toratyosef.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כי-קרוב-ראה-תשפ.pdf בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש&quot;פ<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו&quot;ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/656765/ פרסום ראשון: הגהות הרבי על טיוטת המכתב על &quot;מיהו יהודי?&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח&quot;כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של &quot;הסכם פברואר&quot; | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 &quot;פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד&quot;]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי &quot;בתוקף אמריקאי&quot;]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג&quot;ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא &quot;מיהו יהודי?&quot; | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג&quot;ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/news/656361/ &quot;החלטה אומללה&quot;: מלחמתו של הרבי לתיקון חוק השבות]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129773 &quot;לבטל החוק המוזר והמאוס&quot;]''' {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ&quot;א {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק &quot;מיהו יהודי&quot; • צפו]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בני ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=469173 2021-04-06T13:53:47Z

<p>נרקיס: /* פרשת הממזרים */ הגהה</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{בעריכה מתמשכת|}}<br /> [[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]<br /> '''מיהו [[יהודי]]''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא [[יהודי]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש&quot;ל]] החל הרבי במבאק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע ש&quot;יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר&quot;, ולהוסיף את המילה &quot;כהלכה&quot; משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.<br /> <br /> ==בהלכה==<br /> {{להשלים}}<br /> ==אישים שיהדותם מוטלת בספק==<br /> ===יוצאי אתיופיה===<br /> יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה &quot;ביתא ישראל&quot; המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ&quot;א.}}, קודם &quot;מבצע משה&quot; שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת [[תשמ&quot;ה]], פסקה הרבנות הראשית שיש לעשות להם גיור לקולה ללא ברית מילה, הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו&quot;ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד&quot;ה וכעת.}}, הרב [[משה פיינשטיין]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו&quot;ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.}}.בשנת [[תש&quot;פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד ה[[עדה החרדית]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרה.<br /> <br /> [[הרבי]] נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק{{הערה|על פי [[:קובץ:כתב יד - פאלאשים.jpg|מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים]]: {{ציטוטון|1=לכתבו ע&quot;ד [=על דבר] אי-המענה ע&quot;ד: 1) הפלאשים – פס&quot;ד בשו&quot;ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו&quot;א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע&quot;ז [=על זה] &quot;לא תגורו מפני גו'&quot; ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו&quot;ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ&quot;ל) וגזירות ושהכריחום לכו&quot;כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו&quot;ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע&quot;פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ&quot;ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו&quot;כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)}}.}}.<br /> <br /> ===פרשת הממזרים===<br /> {{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ג, נישאו הזוג בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שבעיירה הפולנית לוקוב. לבקשתם של הוריה של חוה, שהיו יהודים, הוא עבר גיור אצל רבה של העיר ליקווה בפולין. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בורקובסקי ואשתו, שבינתיים נולד להם ילד. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים, שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להנשא לשום יהודי כשר.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ז הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים לנישואין, כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות השישים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בולק בורקובסקי, שהיה ידוע כגר, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, השאלה הייתה האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, ובנוסף, האם הוא מנהל אורח חיים יהודי שכשלעצמו יכול להעמידו בחזקת גר. בורקובסקי טען שהוא מניח תפילין מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים תפילין בבוקר, ולא בשבת, אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. בית הדין בירר האם הוא ידוע בציבור כיהודי, ואכן מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. ומכיון שעל פי ההלכה אדם שמוחזק כגר דינו כגר, בית הדין פסק, שמכיוון שבורוקובסקי ידוע ומוחזק בציבור כגר, אין אפשרות לשנות זאת עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.<br /> הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי סבר שיש מקום להקל, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת &quot;שמע ישראל&quot; אך הרב יוסף שלום אלישיב פסק שאף אם הגר עובר על דברי חז&quot;ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל לעשות כן ולהקפיד רק על דברים יסודיים כמו הליכה לבית כנסת בשבתות ומנוחה מעבודה בשבת: &quot;בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת&quot;.<br /> <br /> לאחר בחירותו של [[הרב גורן]] לרב ראשי כינס תשעה רבנים (שזהותם הייתה חשאית) שהכריעו לטהר את הממזרים.<br /> <br /> ==חוק השבות==<br /> עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.<br /> <br /> ===פניית בן גוריון לחכמי ישראל===<br /> [[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 &quot;חכמי ישראל&quot;, שביניהם נמנה [[הרבי]]]]<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] התעוררה שאלת &quot;מיהו יהודי&quot; לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ&quot;יהודי&quot;, הדבר עורר סערה והמפד&quot;ל החליט לפרוש בעקבות כך מהקואולוציה, ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ&quot;חכמי ישראל&quot; - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא &quot;מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה&quot;.<br /> <br /> מבין ה-50 &quot;חכמי ישראל&quot; נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ&quot;ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:<br /> <br /> דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.<br /> <br /> על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.<br /> <br /> האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ&quot;ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי&quot;ד]}}<br /> <br /> ===בג&quot;ץ שליט===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] עתר לבג&quot;ץ יהודי בשם בנימין שליט שנישא עם אישה גויה לרשום את ילדיו כיהודים וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג&quot;ץ החליט ברוב של 5 מול 4 לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין &quot;מיהו יהודי&quot; והחוק הועלה שוב שהפעם המילה &quot;כהלכה&quot; נמחקה.<br /> <br /> ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראל, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדים, לעומת חברי הכנסת מ[[אגודת ישראל]] שהתנגדו בלהכיר בגיור הרפורמי בטענה שהוא נגד תורת ישראל, ההצבעה נערכה ב[[ג' אדר]] א' [[תש&quot;ל]] שבסופה ברוב של 51 בעד מול 14 נגד הוחלט ש&quot;יהודי&quot; - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת&quot; ללא הוספת המילה &quot;כהלכה&quot; ע&quot;פ הוראת הרבי.<br /> <br /> מפלגת המפד&quot;ל שבראשה עמד [[יוסף בורג]] בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב&quot;ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14878 המדינה היא עניין פרקטי] ב{{שטורעם|}}}}.<br /> <br /> הרבי ב[[פורים]] [[תש&quot;ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל &quot;אלא אדברא:זוהי רעה עבורן&quot;, הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא &quot;רפורמה&quot; שינוי המסורת היהודית.<br /> <br /> הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!<br /> <br /> ::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,<br /> ::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש&quot;ל, אות מ&quot;ד}}<br /> הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.<br /> <br /> הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: &quot;הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה&quot;{{הערה|י&quot;ט כסלו תשד&quot;מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב&quot;ה.<br /> <br /> ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.<br /> <br /> הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ל]] נערך כנס רבנים בראשות הרב [[יעקב בצלאל ז'ולטי]] שבסופו הוכרע ש[[הרבנות הראשית]] תוציא פסק דין נגד החוק המשלב בתוכו קריאה לשרי המפד&quot;ל להתפטר מהממשלה, מה שלא קרא בסוף{{הערה|[www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאן]}}.<br /> <br /> הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש&quot;יהודי&quot; זה מושגע הלכתי ולכן צריך לפסוק ע&quot;פ ההלכה &quot;מיהו יהודי&quot;, ולא לתת לכנסות ולבג&quot;ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע&quot;י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג&quot;ק כ&quot;ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג&quot;ק כ&quot;ז}}.<br /> <br /> בכ&quot;ז [[תשרי]] [[תשל&quot;א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ&quot;ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.<br /> <br /> בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] פרצה סוגיית &quot;גיורי וינה&quot; כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע&quot;ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה&quot;ק ת&quot;ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.<br /> <br /> ::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח&quot;ו ור&quot;ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור &quot;ב&quot;כ מיליוני בנ&quot;י&quot; – את מרת שליט ושני' ילידי' &quot;יהודים&quot; ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}<br /> <br /> הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא &quot;מיהו יהודי&quot; זה כמו פשרה לחתוך את הראש.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי שיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל&quot;הישג דתי&quot;, מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב&quot;ד און ליין|}}}}.<br /> <br /> בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י&quot;ג שבט]] [[תשל&quot;ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].<br /> <br /> ===תשל&quot;ז - תשמ&quot;ט===<br /> [[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]<br /> בקיץ של שנת [[תשל&quot;ז]] הוקמה ממשלת ימין ראשות מפלגת הליכוד בראשות מר [[מנחם בגין]], אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד&quot;ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד&quot;ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.<br /> <br /> בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ&quot;ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו&quot;ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת]]ו של [[הרבי]] ב[[י&quot;א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&amp;CategoryID=2528 גיליון א'שנט]}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תשמ&quot;ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו&quot;ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו&quot;ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו&quot;ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו&quot;ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו&quot;ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.<br /> <br /> שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י&quot;ט ב[[אלול]] [[תשמ&quot;ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.<br /> <br /> מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: &quot;לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'&quot;. מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.<br /> <br /> בהקמת הממשלה בשנת [[תשד&quot;מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.<br /> <br /> [[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]<br /> <br /> ב[[חשוון]] [[תשמ&quot;ד]] החלה החתמה של &quot;עצמות המיליון&quot; אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.<br /> <br /> בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.<br /> <br /> הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.<br /> <br /> עם תום מערכת [[בחירות תשמ&quot;ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.<br /> <br /> ===הועד למען שלימות העם===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}<br /> על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי הוועד הרב [[שמואל חפר]] והרב [[יצחק הולצמן]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות שערך הרבי]] ב[[כ' כסלו]] [[תשל&quot;ז]] לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/f6/הרב_פלדי_מעורר_על_מיהו_יהודי_כ'_כסלו_תשל%22ז.mp4 קטע וידאו מהמעמד]}}.<br /> <br /> ===מיהו יהודי כיום===<br /> בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ&quot;ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו{{הערה|על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: [[ליקוט מענות קודש]] [https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view?usp=drivesdk תשמ&quot;ז], חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.}} לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך אולם בעקבות שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו{{מקור}}.<br /> <br /> בשיחת [[כ&quot;ד טבת]] [[תשמ&quot;ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, והובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לענין מיהו יהודי, ובין הדברים אמר הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיוצא בזה - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...<br /> <br /> הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.<br /> <br /> ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה&quot;ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה&quot;ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש [[רחמים]] מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד&quot;לעשות לו יתברך דירה בתחתונים&quot;.<br /> <br /> ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו&quot;ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו&quot;ל... '''עליהם לחדול מיד משקו&quot;ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ&quot;י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ&quot;י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים'''&quot;|מקור=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=731&amp;lang=hebrew אתר שטורעם]}}<br /> <br /> באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב&quot;ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב יצחק הולצמן שהיה מראשי הוועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.<br /> <br /> בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ&quot;ט{{הערה|שם=מענות מ&quot;ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ט]}} כתב הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב&quot;ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי &quot;גיור כהלכה&quot; – טשטשו ואח&quot;כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני&quot;.}}<br /> <br /> במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ&quot;ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע&quot;ד]] עמוד 8]}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו&quot;ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו&quot;ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע&quot;ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה&quot;ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו&quot;ט זו - מסייע להם. 7) כהנ&quot;ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב&quot;ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף&quot;.}}<br /> <br /> תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ&quot;ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ&quot;ט}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו&quot;ח]] ועסקני חב&quot;ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו&quot;ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב&quot;ד!!&quot;}}<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו מנחם אב]] [[תש&quot;נ]] כתב הרבי למרת אדל פלדי (אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי, יו&quot;ר הוועד למען שלימות העם) על פעולות הוועד מכאן ולהבא:{{ציטוטון|&quot;לאחר החוק לאחרונה חוק הנ&quot;ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה &quot;רבנות הראשית&quot;, ומכאן ולהבא הועד הנ&quot;ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ&quot;ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] הוגשו מספר עתירות לבג&quot;ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע&quot;ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש&quot;פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] פסק בג&quot;ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים מה שהוביל לשלל גינויים מחב&quot;ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג&quot;צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בין ישראל לעמים'''- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.<br /> *הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30<br /> *'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ&quot;א אדר תשפ&quot;א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[https://toratyosef.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כי-קרוב-ראה-תשפ.pdf בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש&quot;פ<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו&quot;ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/656765/ פרסום ראשון: הגהות הרבי על טיוטת המכתב על &quot;מיהו יהודי?&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח&quot;כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של &quot;הסכם פברואר&quot; | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 &quot;פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד&quot;]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי &quot;בתוקף אמריקאי&quot;]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג&quot;ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא &quot;מיהו יהודי?&quot; | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג&quot;ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/news/656361/ &quot;החלטה אומללה&quot;: מלחמתו של הרבי לתיקון חוק השבות]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129773 &quot;לבטל החוק המוזר והמאוס&quot;]''' {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ&quot;א {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק &quot;מיהו יהודי&quot; • צפו]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בני ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94&diff=469172 2021-04-06T13:50:14Z

<p>נרקיס: /* בעבודת השם */</p> <hr /> <div>'''רפואה''' היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את [[מידת התפארת]], ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת{{הערה|1=&quot;או שמבקש שפע הרפואה ומכון ב[[ספירת החכמה]] או [[בינה]] - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת&quot;. [[אמרי בינה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/2/8d.htm?q=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 פתח השער ח, ד]}}.<br /> <br /> ==בעבודת השם==<br /> <br /> דרך רפואת הנפש ממצב לא טוב שבו היא נתונה ב[[עבודת השם]] היא כדרך רפואת הגוף. ראשית יש לאתר את שורש ומקור הבעיה: אם הוא מצד שחומר הגוף עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו הנוטים לעניינים רעים שונים, או שמקור החולי הוא רגילות, מפני [[חינוך]] לא טוב על פיו גדל, או השפעת הסביבה הרגילה אותו למידות רעות.<br /> <br /> עד שלא יתברר מקור וסיבת המחלה, אי אפשר להתחיל ברפואתו, אלא להתחיל להתרגל שכל מעשיו יהיו בדרך הנכונה, על ידי עשיית טוב בקיום המצות, בקביעת עתים לתורה, התרגלות למדות טובות, וב[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]. <br /> <br /> אך בעיקר נחוצים שני עניינים שעל האדם לעורר בתוכו:<br /> * הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפאות ממנה. <br /> * הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט&quot;ז סיון|היום יום ט&quot;ז סיוון]]}}.<br /> <br /> ==עצות רוחניות למחלות שונות==<br /> [[קובץ:מאור עיניים מאור שבתורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו‪:‬‬ ‫'''אזכיר [[ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|על הציון]]. מהנכון ביותר קביעות עתים ב[[תורת החסידות|מאור שבתורה]] (הנקראת אדם‪ .‬[[לקוטי תורה]] במדבר‬ ‫יג‪ ,‬א)‪ ,‬זוהי פנימיות התורה ([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] חגיגה פרק א' סוף הלכה ז')‪ ,‬ומדה כנגד מדה –‬ ‫מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד‪'''.]]<br /> {{להשלים}}<br /> *סכיזופרניה - דיוק בהנחת תפילין על ידי החולה ובני משפחתו{{הערה|שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ&quot;א עמוד 3, בכתב יד קודש.}}.<br /> *בעיות רפואיות בעיניים -ההוספה ב[[לימוד החסידות]], שמוסיפה מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|ה'''מאור''' שבתורה משפיע על '''מאור''' עיניו של האדם. מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1860 עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:רופאים חב&quot;דיים|רשימת של רופאים חב&quot;דיים שיש עליהם ערך בחב&quot;דפדיה]]<br /> *[[מגפה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:בריאות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר 'בריאות הגוף, המוח והרוח']]<br /> * הספר '''בריאות ה[[גוף]] המוח והרוח''' הינו ליקוט של הוראות [[הרבי מלובביץ']] בנושאי רפואה, המוגשות בצורה קריאה ומתומצתת, המאפשרת לקורא גישה נוחה ויעילה לכל הוראותיו של הרבי בנושא. ההוראות לוקטו מתוך מאות [[שיחה|שיחות]] ואיגרות הקודש של הרבי ונערכו על ידי הרב שלום בער ווינברג. יצא לאור על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].<br /> * '''רפואה שלימה''' ספר הכולל לקט מעצותיו והדרכותיו של [[הרבי]], בנושא [[רפואה]], בריאות ה[[גוף]] ובריאות הנפש, מלוקט מ[[אגרות קודש|אגרותיו]]. הספר נלקט ונערך על ידי [[מערכת ופרצת]] שב[[כפר חב&quot;ד]], ויצא לאור ב[[א' אלול]] [[תשנ&quot;ב]] על ידי מוסדות [[אור יעקב - אור זרוע]] ב[[רחובות]], בשיתוף חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]].<br /> *'''האם מותר לעשות ניתוח עבור טיפול קוסמטי?''', גליון 'הוראה ומשפט' 22 ניסן תשפ&quot;א עמוד 9<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3972410 מקור הרפואה]''', לקט התייחסויות של הרבי לנושאי רפואה במעמד חלוקת דולרים {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> * '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/25/258.-Bamidbar-5780_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%92_%D7%90%D7%97%D7%A8.pdf רפואת ילדים מסוג אחר]''', ראיון עם מר מיכאל גולדהירש, בעלון 'הסיפור שלי' 258, כ&quot;ח אייר, תש&quot;פ (22 במאי, 2020)<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/651743/ יהודי צריך גוף בריא בכדי שיוכל לשמש את קונו]''' {{וידפו}}<br /> *הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/05-03-2021-13-50-33-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3.pdf דיני רפואה ופיקוח נפש בשבת]''', אדר תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://ch10.co.il/news/659512/#.YE0Wk51vZPY מה דעת הרבי על חיסונים?]''', באתר חרדים10<br /> *'''[https://col.org.il/news/130232 זו הייתה העצה של הרבי לחסיד שכתב על קשיים שחווה בנשימה]''' {{COL}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בריאות]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94&diff=469171 2021-04-06T13:48:59Z

<p>נרקיס: /* בעבודת השם */</p> <hr /> <div>'''רפואה''' היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את [[מידת התפארת]], ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת{{הערה|1=&quot;או שמבקש שפע הרפואה ומכון ב[[ספירת החכמה]] או [[בינה]] - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת&quot;. [[אמרי בינה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/2/8d.htm?q=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 פתח השער ח, ד]}}.<br /> <br /> ==בעבודת השם==<br /> <br /> דרך רפואת הנפש ממצב לא טוב שבו היא נתונה ב[[עבודת השם]] היא כדרך רפואת הגוף. ראשית יש לאתר את שורש ומקור הבעיה: אם הוא מצד שחומר הגוף עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו הנוטות לעניינים רעים שונים, או שמקור החולי הוא רגילות, מפני [[חינוך]] לא טוב על פיו גדל, או השפעת הסביבה הרגילה אותו למידות רעות.<br /> <br /> עד שלא יתברר מקור וסיבת המחלה, אי אפשר להתחיל ברפואתו, אלא להתחיל להתרגל שכל מעשיו יהיו בדרך הנכונה, על ידי עשיית טוב בקיום המצות, בקביעת עתים לתורה, התרגלות למדות טובות, וב[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]. <br /> <br /> אך בעיקר נחוצים שני עניינים שעל האדם לעורר בתוכו:<br /> * הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפאות ממנה. <br /> * הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט&quot;ז סיון|היום יום ט&quot;ז סיוון]]}}.<br /> <br /> ==עצות רוחניות למחלות שונות==<br /> [[קובץ:מאור עיניים מאור שבתורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו‪:‬‬ ‫'''אזכיר [[ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|על הציון]]. מהנכון ביותר קביעות עתים ב[[תורת החסידות|מאור שבתורה]] (הנקראת אדם‪ .‬[[לקוטי תורה]] במדבר‬ ‫יג‪ ,‬א)‪ ,‬זוהי פנימיות התורה ([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] חגיגה פרק א' סוף הלכה ז')‪ ,‬ומדה כנגד מדה –‬ ‫מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד‪'''.]]<br /> {{להשלים}}<br /> *סכיזופרניה - דיוק בהנחת תפילין על ידי החולה ובני משפחתו{{הערה|שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ&quot;א עמוד 3, בכתב יד קודש.}}.<br /> *בעיות רפואיות בעיניים -ההוספה ב[[לימוד החסידות]], שמוסיפה מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|ה'''מאור''' שבתורה משפיע על '''מאור''' עיניו של האדם. מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1860 עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:רופאים חב&quot;דיים|רשימת של רופאים חב&quot;דיים שיש עליהם ערך בחב&quot;דפדיה]]<br /> *[[מגפה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:בריאות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר 'בריאות הגוף, המוח והרוח']]<br /> * הספר '''בריאות ה[[גוף]] המוח והרוח''' הינו ליקוט של הוראות [[הרבי מלובביץ']] בנושאי רפואה, המוגשות בצורה קריאה ומתומצתת, המאפשרת לקורא גישה נוחה ויעילה לכל הוראותיו של הרבי בנושא. ההוראות לוקטו מתוך מאות [[שיחה|שיחות]] ואיגרות הקודש של הרבי ונערכו על ידי הרב שלום בער ווינברג. יצא לאור על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].<br /> * '''רפואה שלימה''' ספר הכולל לקט מעצותיו והדרכותיו של [[הרבי]], בנושא [[רפואה]], בריאות ה[[גוף]] ובריאות הנפש, מלוקט מ[[אגרות קודש|אגרותיו]]. הספר נלקט ונערך על ידי [[מערכת ופרצת]] שב[[כפר חב&quot;ד]], ויצא לאור ב[[א' אלול]] [[תשנ&quot;ב]] על ידי מוסדות [[אור יעקב - אור זרוע]] ב[[רחובות]], בשיתוף חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]].<br /> *'''האם מותר לעשות ניתוח עבור טיפול קוסמטי?''', גליון 'הוראה ומשפט' 22 ניסן תשפ&quot;א עמוד 9<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3972410 מקור הרפואה]''', לקט התייחסויות של הרבי לנושאי רפואה במעמד חלוקת דולרים {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> * '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/25/258.-Bamidbar-5780_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%92_%D7%90%D7%97%D7%A8.pdf רפואת ילדים מסוג אחר]''', ראיון עם מר מיכאל גולדהירש, בעלון 'הסיפור שלי' 258, כ&quot;ח אייר, תש&quot;פ (22 במאי, 2020)<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/651743/ יהודי צריך גוף בריא בכדי שיוכל לשמש את קונו]''' {{וידפו}}<br /> *הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/05-03-2021-13-50-33-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3.pdf דיני רפואה ופיקוח נפש בשבת]''', אדר תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://ch10.co.il/news/659512/#.YE0Wk51vZPY מה דעת הרבי על חיסונים?]''', באתר חרדים10<br /> *'''[https://col.org.il/news/130232 זו הייתה העצה של הרבי לחסיד שכתב על קשיים שחווה בנשימה]''' {{COL}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בריאות]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=469170 2021-04-06T13:42:02Z

<p>נרקיס: /* רקע */</p> <hr /> <div>{{מפנה|יחי המלך|יחי המלך (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> '''יחי המלך''', או בנוסח המורחב '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', הינה הכרזה שהתקבלה על ידי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[דור השביעי]] על פי [[שיחה|שיחות]] [[הרבי]], בתור נוסח של [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרבי הסביר שלהכרזה זו ישנו כח להוסיף [[חיים]] ל[[מלך]] ובפרט ל[[מלך המשיח]], לגלות את הקשר שבין ה[[עם]] ל[[מלך]], ו[[הבאת המשיח|לזרז את ביאת המשיח]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> ההכרזה בנוסח &quot;יחי המלך&quot;, &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; וכיו&quot;ב החלה להתפשט בשנת [[תשמ&quot;ח]], בעקבות שיחת [[ב' בניסן]] באותה שנה, שבה הסביר הרבי באריכות את המעלה בהכרזה זו. ההכרזה בנוסח 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' החלה בשנת [[תנש&quot;א]], כאשר בעקבות [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח בניסן]] באותה שנה החלו חסידים בפעולות הקשורות לזיהוי הרבי כמשיח, ובמהלכן אימצו נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני הרבי לראשונה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] וקיבלה את הסכמת הרבי. [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון עם מילים אלו]] הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת וזכה לעידודו.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]] עודד הרבי את הניגון 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב&quot;ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות.<br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> ===ב' ניסן תשמ&quot;ח===<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] ב[[שיחה]] שנשא הרבי בביתו ב[[פרזידנט 1304]] הורה הרבי להכריז &quot;יחי המלך&quot; כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי{{הערה|קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מציאותו של המלך תלויה בהעם '''&quot;אין מלך בלא עם&quot;''' כלומר אף על פי שנקראים &quot;עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך&quot;, הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''' (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא '''בחיי''' חיים של מלך<br /> <br /> אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל '''נשיא הדור''', כאמור לעיל בענין ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&quot;חיים&quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''', שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו '''דוד מלכא משיחא<br /> '''<br /> ענין ההכתרה - &quot;יחי המלך&quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא<br /> <br /> הענין ד&quot;אין מלך בלא עם&quot; (תוכן הכרזת העם &quot;יחי המלך&quot;) הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח<br /> <br /> והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &quot;עד מתי&quot;, וההכרזה &quot;יחי המלך&quot; דוד מלכא משיחא - '''בזריזות הכי גדולה''', הקשורה עם '''שמחה וחיות''' שעל ידי זה פועלים כביכול ה&quot;אחישנה&quot; דהזריזות אצל '''הקב&quot;ה''' לגאול את בני ישראל '''בזריזות הכי גדולה''', תיכף ומיד ממש, &quot;לא עיכבן המקום '''כהרף עין'''&quot;|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ב' עמ' ‎503-494‏}}<br /> <br /> בעקבות שיחה זו החלה התעוררות בין החסידים ליישם את הדברים: <br /> <br /> רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב [[שלום בער וולפא]] שנכח בבית: &quot;יחי המלך&quot; ו&quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי האודיו והוידאו מהשיחה}} ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי וידאו מהריקודים}} ומאות [[תמימים]] וחסידים הכריזו &quot;יחי המלך&quot;, &quot;יחי המלך המשיח&quot; וכדומה{{הערה|על פי מכתב אותנטי ששלח אחד ה[[התמימים]] באותם ימים לבני משפחתו באה&quot;ק}}.<br /> <br /> ב[[יחידות לגבירים]] שהתקיימה למחרת, ב[[ג' ניסן]] תשמ&quot;ח ב[[זאל הקטן]], אמר ר' חיים גולדברג לרבי &quot;יחי המלך&quot; והרבי הגיב על דבריו בעניית: &quot;אמן&quot;{{הערה|על פי סרט הוידאו}}. ב[[ד' ניסן]] תשמ&quot;ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז ה[[תמים]] [[אלחנן מישולובין]] שלושה פעמים את הכרזת &quot;יחי המלך&quot; כשאחריו עונה הקהל &quot;יחי&quot; והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד{{הערה|על פי סרט הוידאו}}. את הכריכה האחורית של שני קבצי [[הערות וביאורים]] של תלמידי [[אהלי תורה]] שיצא לאור לרגל [[י&quot;א ניסן]] תשמ&quot;ח{{הערה|גליון תלו}} עיטרה ההכרזה: &quot;יחי המלך לעולם&quot;.<br /> <br /> בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמיני]], ערב [[ראש חודש]] [[אייר]], תשמ&quot;ח, חזר הרבי בקיצור על ההוראה להכריז &quot;יחי המלך&quot;:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= צריכה להיות הוספה בענין החיים - &quot;'''יחי''' המלך&quot;, דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן)|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ג' עמ' ‎204, הערה 80‏}}<br /> <br /> ב[[חלוקת דולרים]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ט]] הכריז אחד העוברים בפני הרבי: &quot;יחי המלך המשיח&quot; והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: &quot;בשורות טובות&quot;{{הערה|על פי סרט הוידאו, [[דברי משיח]] תשמ&quot;ט ח&quot;ג ע' 408}}.<br /> <br /> === חודש אייר תנש&quot;א ===<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] הודיע הרבי בשיחה לחסידים:<br /> &quot;אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. <br /> <br /> בעקבות השיחה קיבלה כל הפעילות להבאת המשיח תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת &quot;יחי המלך&quot; ומשמעותה: קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.<br /> <br /> בדו&quot;ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] נכתב באותיות מוגדלות: יחי המלך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח לעולם ועד ומענה הרבי על הדו&quot;ח בד' אייר תנש&quot;א היה: &quot;כל המצורף-בזה אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה למזכירות הרבי על מנת לקבלו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).<br /> <br /> בליל [[שבת קודש]] אור לו' [[אייר]] [[תנש&quot;א]] עודד הרבי את הניגון &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot; בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים &quot;יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד&quot; למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף ב[[שלום זכר]] שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך. <br /> <br /> למחרת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בסיום ה[[שיחה]] הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל [[סדר השתלשלות]], וזוכים לשמוע ההכרזה ש&quot;הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' [[דוד נחשון]] (תוכן): &quot;משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): &quot;'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''&quot; כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : &quot;יחי!&quot; וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] כשהרבי נכנס לתפילת [[מעריב]] ב[[זאַל הקטן]] (כרגיל בכל מוצ&quot;ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (בניגון של &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב&quot;&quot;זאל הקטן&quot;&quot;). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה. <br /> <br /> ב[[ח' אייר]] [[תנש&quot;א]] הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע&quot;י חסידים רבים בנוסח: &quot;הננו הח&quot;מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח, לפעול במס&quot;נ בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וט&quot;ל, ו'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''&quot;, ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, [[ט' אייר]] [[תנש&quot;א]]: &quot;אזכיר על הציון ויבשר טוב&quot;.<br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו [[אייר]] [[תנש&quot;א]] בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; כאשר את ר' [[דוד ישראל נחשון]] מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו [[אייר]] תנש&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}.<br /> <br /> וכן לאחר תפילת [[מעריב]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.<br /> <br /> === תולדות תשנ&quot;ב ===<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה כשנה לאחר מכן ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ&quot;ב]], התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;, וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא &quot;התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל&quot;.<br /> <br /> === [[תשנ&quot;ג]] ===<br /> <br /> לאחר כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב בתקופה בה &quot;חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.}}, התחילו להכריז &quot;יחי&quot; במעמדים מיוחדים {{הערה|כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד}}, בי&quot;א בניסן ה'תשנ&quot;ב קבוצה מרבני אנ&quot;ש חתמו על פס&quot;ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו הכריזו &quot;חיילי צבאות ה'&quot; את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - לראשונה - את הכרזת &quot;יחי אדונינו&quot;. וכן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר&quot;ה שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחלת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי.<br /> <br /> במהלך [[חודש תשרי]] [[תשנ&quot;ג]] שרו את ה&quot;יחי&quot; בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ג]], בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד מהרבי ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד. לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי &quot;יחי אדוננו&quot;. כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;, אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדוננו&quot; לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב&quot;ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד&quot; ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב&quot;ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים &quot;יחי&quot; (וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב&quot;ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב על גבי דף השער של גליון כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בסך הכל לאורך השנים עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]<br /> *[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> שיחות הרבי;<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]]]{{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{וידפו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * מ. פריד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע&quot;ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * {{2קישור חבד וידפו|3663|תשמ&quot;ז: הכרזת &quot;יחי אדוננו מלך המשיח&quot; בריקודי השמחה}}<br /> * '''[https://chabad.info/child/368637/ י&quot;ב הפסוקים: מדוע מכריזים בסיום &quot;יחי אדוננו&quot;?]''' וידאו לילדים מאת [[מאור קידס]] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק]''' {{וידיאו}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=469168 2021-04-06T13:38:43Z

<p>נרקיס: /* חודש אייר תנש&quot;א */</p> <hr /> <div>{{מפנה|יחי המלך|יחי המלך (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> '''יחי המלך''', או בנוסח המורחב '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', הינה הכרזה שהתקבלה על ידי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[דור השביעי]] על פי [[שיחה|שיחות]] [[הרבי]], בתור נוסח של [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרבי הסביר שלהכרזה זו ישנו כח להוסיף [[חיים]] ל[[מלך]] ובפרט ל[[מלך המשיח]], לגלות את הקשר שבין ה[[עם]] ל[[מלך]], ו[[הבאת המשיח|לזרז את ביאת המשיח]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> ההכרזה בנוסח &quot;יחי המלך&quot;, &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; וכיו&quot;ב החלה להתפשט בשנת [[תשמ&quot;ח]], בעקבות שיחת [[ב' בניסן]] באותה שנה, שבה הסביר הרבי באריכות את המעלה בהכרזה זו. ההכרזה בנוסח 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' החלה בשנת [[תנש&quot;א]], כאשר בעקבות [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח בניסן]] באותה שנה החלו חסידים בפעולות הקשורות לזיהוי הרבי כמשיח, ובמהלכן אימצו נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני הרבי לראשונה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] וקיבלה את הסכמת הרבי. [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון עם מילים אלו]] הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת וזכה לעידודו.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]] עודד הרבי את הניגון 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב&quot;ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפירסומים רבים וכן מנגנים את ניגון זה לעיתים קרובות.<br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> ===ב' ניסן תשמ&quot;ח===<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] ב[[שיחה]] שנשא הרבי בביתו ב[[פרזידנט 1304]] הורה הרבי להכריז &quot;יחי המלך&quot; כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי{{הערה|קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מציאותו של המלך תלויה בהעם '''&quot;אין מלך בלא עם&quot;''' כלומר אף על פי שנקראים &quot;עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך&quot;, הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''' (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא '''בחיי''' חיים של מלך<br /> <br /> אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל '''נשיא הדור''', כאמור לעיל בענין ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&quot;חיים&quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''', שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו '''דוד מלכא משיחא<br /> '''<br /> ענין ההכתרה - &quot;יחי המלך&quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא<br /> <br /> הענין ד&quot;אין מלך בלא עם&quot; (תוכן הכרזת העם &quot;יחי המלך&quot;) הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח<br /> <br /> והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &quot;עד מתי&quot;, וההכרזה &quot;יחי המלך&quot; דוד מלכא משיחא - '''בזריזות הכי גדולה''', הקשורה עם '''שמחה וחיות''' שעל ידי זה פועלים כביכול ה&quot;אחישנה&quot; דהזריזות אצל '''הקב&quot;ה''' לגאול את בני ישראל '''בזריזות הכי גדולה''', תיכף ומיד ממש, &quot;לא עיכבן המקום '''כהרף עין'''&quot;|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ב' עמ' ‎503-494‏}}<br /> <br /> בעקבות שיחה זו החלה התעוררות בין החסידים ליישם את הדברים: <br /> <br /> רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב [[שלום בער וולפא]] שנכח בבית: &quot;יחי המלך&quot; ו&quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי האודיו והוידאו מהשיחה}} ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי וידאו מהריקודים}} ומאות [[תמימים]] וחסידים הכריזו &quot;יחי המלך&quot;, &quot;יחי המלך המשיח&quot; וכדומה{{הערה|על פי מכתב אותנטי ששלח אחד ה[[התמימים]] באותם ימים לבני משפחתו באה&quot;ק}}.<br /> <br /> ב[[יחידות לגבירים]] שהתקיימה למחרת, ב[[ג' ניסן]] תשמ&quot;ח ב[[זאל הקטן]], אמר ר' חיים גולדברג לרבי &quot;יחי המלך&quot; והרבי הגיב על דבריו בעניית: &quot;אמן&quot;{{הערה|על פי סרט הוידאו}}. ב[[ד' ניסן]] תשמ&quot;ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז ה[[תמים]] [[אלחנן מישולובין]] שלושה פעמים את הכרזת &quot;יחי המלך&quot; כשאחריו עונה הקהל &quot;יחי&quot; והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד{{הערה|על פי סרט הוידאו}}. את הכריכה האחורית של שני קבצי [[הערות וביאורים]] של תלמידי [[אהלי תורה]] שיצא לאור לרגל [[י&quot;א ניסן]] תשמ&quot;ח{{הערה|גליון תלו}} עיטרה ההכרזה: &quot;יחי המלך לעולם&quot;.<br /> <br /> בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמיני]], ערב [[ראש חודש]] [[אייר]], תשמ&quot;ח, חזר הרבי בקיצור על ההוראה להכריז &quot;יחי המלך&quot;:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= צריכה להיות הוספה בענין החיים - &quot;'''יחי''' המלך&quot;, דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן)|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ג' עמ' ‎204, הערה 80‏}}<br /> <br /> ב[[חלוקת דולרים]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ט]] הכריז אחד העוברים בפני הרבי: &quot;יחי המלך המשיח&quot; והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: &quot;בשורות טובות&quot;{{הערה|על פי סרט הוידאו, [[דברי משיח]] תשמ&quot;ט ח&quot;ג ע' 408}}.<br /> <br /> === חודש אייר תנש&quot;א ===<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] הודיע הרבי בשיחה לחסידים:<br /> &quot;אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. <br /> <br /> בעקבות השיחה קיבלה כל הפעילות להבאת המשיח תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת &quot;יחי המלך&quot; ומשמעותה: קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.<br /> <br /> בדו&quot;ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] נכתב באותיות מוגדלות: יחי המלך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח לעולם ועד ומענה הרבי על הדו&quot;ח בד' אייר תנש&quot;א היה: &quot;כל המצורף-בזה אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה למזכירות הרבי על מנת לקבלו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).<br /> <br /> בליל [[שבת קודש]] אור לו' [[אייר]] [[תנש&quot;א]] עודד הרבי את הניגון &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot; בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים &quot;יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד&quot; למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף ב[[שלום זכר]] שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך. <br /> <br /> למחרת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בסיום ה[[שיחה]] הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל [[סדר השתלשלות]], וזוכים לשמוע ההכרזה ש&quot;הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' [[דוד נחשון]] (תוכן): &quot;משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): &quot;'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''&quot; כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : &quot;יחי!&quot; וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] כשהרבי נכנס לתפילת [[מעריב]] ב[[זאַל הקטן]] (כרגיל בכל מוצ&quot;ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (בניגון של &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב&quot;&quot;זאל הקטן&quot;&quot;). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה. <br /> <br /> ב[[ח' אייר]] [[תנש&quot;א]] הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע&quot;י חסידים רבים בנוסח: &quot;הננו הח&quot;מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח, לפעול במס&quot;נ בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וט&quot;ל, ו'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''&quot;, ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, [[ט' אייר]] [[תנש&quot;א]]: &quot;אזכיר על הציון ויבשר טוב&quot;.<br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו [[אייר]] [[תנש&quot;א]] בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; כאשר את ר' [[דוד ישראל נחשון]] מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו [[אייר]] תנש&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}.<br /> <br /> וכן לאחר תפילת [[מעריב]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.<br /> <br /> === תולדות תשנ&quot;ב ===<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה כשנה לאחר מכן ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ&quot;ב]], התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;, וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא &quot;התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל&quot;.<br /> <br /> === [[תשנ&quot;ג]] ===<br /> <br /> לאחר כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב בתקופה בה &quot;חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.}}, התחילו להכריז &quot;יחי&quot; במעמדים מיוחדים {{הערה|כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד}}, בי&quot;א בניסן ה'תשנ&quot;ב קבוצה מרבני אנ&quot;ש חתמו על פס&quot;ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו הכריזו &quot;חיילי צבאות ה'&quot; את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - לראשונה - את הכרזת &quot;יחי אדונינו&quot;. וכן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר&quot;ה שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחלת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי.<br /> <br /> במהלך [[חודש תשרי]] [[תשנ&quot;ג]] שרו את ה&quot;יחי&quot; בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ג]], בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד מהרבי ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד. לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי &quot;יחי אדוננו&quot;. כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;, אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדוננו&quot; לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב&quot;ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד&quot; ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב&quot;ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים &quot;יחי&quot; (וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב&quot;ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב על גבי דף השער של גליון כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בסך הכל לאורך השנים עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]<br /> *[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> שיחות הרבי;<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]]]{{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{וידפו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * מ. פריד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע&quot;ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * {{2קישור חבד וידפו|3663|תשמ&quot;ז: הכרזת &quot;יחי אדוננו מלך המשיח&quot; בריקודי השמחה}}<br /> * '''[https://chabad.info/child/368637/ י&quot;ב הפסוקים: מדוע מכריזים בסיום &quot;יחי אדוננו&quot;?]''' וידאו לילדים מאת [[מאור קידס]] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק]''' {{וידיאו}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=469167 2021-04-06T13:38:00Z

<p>נרקיס: /* חודש אייר תנש&quot;א */ הגהה</p> <hr /> <div>{{מפנה|יחי המלך|יחי המלך (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> '''יחי המלך''', או בנוסח המורחב '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', הינה הכרזה שהתקבלה על ידי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[דור השביעי]] על פי [[שיחה|שיחות]] [[הרבי]], בתור נוסח של [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרבי הסביר שלהכרזה זו ישנו כח להוסיף [[חיים]] ל[[מלך]] ובפרט ל[[מלך המשיח]], לגלות את הקשר שבין ה[[עם]] ל[[מלך]], ו[[הבאת המשיח|לזרז את ביאת המשיח]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> ההכרזה בנוסח &quot;יחי המלך&quot;, &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; וכיו&quot;ב החלה להתפשט בשנת [[תשמ&quot;ח]], בעקבות שיחת [[ב' בניסן]] באותה שנה, שבה הסביר הרבי באריכות את המעלה בהכרזה זו. ההכרזה בנוסח 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' החלה בשנת [[תנש&quot;א]], כאשר בעקבות [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח בניסן]] באותה שנה החלו חסידים בפעולות הקשורות לזיהוי הרבי כמשיח, ובמהלכן אימצו נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני הרבי לראשונה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] וקיבלה את הסכמת הרבי. [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון עם מילים אלו]] הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת וזכה לעידודו.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]] עודד הרבי את הניגון 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב&quot;ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפירסומים רבים וכן מנגנים את ניגון זה לעיתים קרובות.<br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> ===ב' ניסן תשמ&quot;ח===<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] ב[[שיחה]] שנשא הרבי בביתו ב[[פרזידנט 1304]] הורה הרבי להכריז &quot;יחי המלך&quot; כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי{{הערה|קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מציאותו של המלך תלויה בהעם '''&quot;אין מלך בלא עם&quot;''' כלומר אף על פי שנקראים &quot;עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך&quot;, הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''' (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא '''בחיי''' חיים של מלך<br /> <br /> אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל '''נשיא הדור''', כאמור לעיל בענין ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&quot;חיים&quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''', שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו '''דוד מלכא משיחא<br /> '''<br /> ענין ההכתרה - &quot;יחי המלך&quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא<br /> <br /> הענין ד&quot;אין מלך בלא עם&quot; (תוכן הכרזת העם &quot;יחי המלך&quot;) הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח<br /> <br /> והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &quot;עד מתי&quot;, וההכרזה &quot;יחי המלך&quot; דוד מלכא משיחא - '''בזריזות הכי גדולה''', הקשורה עם '''שמחה וחיות''' שעל ידי זה פועלים כביכול ה&quot;אחישנה&quot; דהזריזות אצל '''הקב&quot;ה''' לגאול את בני ישראל '''בזריזות הכי גדולה''', תיכף ומיד ממש, &quot;לא עיכבן המקום '''כהרף עין'''&quot;|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ב' עמ' ‎503-494‏}}<br /> <br /> בעקבות שיחה זו החלה התעוררות בין החסידים ליישם את הדברים: <br /> <br /> רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב [[שלום בער וולפא]] שנכח בבית: &quot;יחי המלך&quot; ו&quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי האודיו והוידאו מהשיחה}} ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי וידאו מהריקודים}} ומאות [[תמימים]] וחסידים הכריזו &quot;יחי המלך&quot;, &quot;יחי המלך המשיח&quot; וכדומה{{הערה|על פי מכתב אותנטי ששלח אחד ה[[התמימים]] באותם ימים לבני משפחתו באה&quot;ק}}.<br /> <br /> ב[[יחידות לגבירים]] שהתקיימה למחרת, ב[[ג' ניסן]] תשמ&quot;ח ב[[זאל הקטן]], אמר ר' חיים גולדברג לרבי &quot;יחי המלך&quot; והרבי הגיב על דבריו בעניית: &quot;אמן&quot;{{הערה|על פי סרט הוידאו}}. ב[[ד' ניסן]] תשמ&quot;ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז ה[[תמים]] [[אלחנן מישולובין]] שלושה פעמים את הכרזת &quot;יחי המלך&quot; כשאחריו עונה הקהל &quot;יחי&quot; והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד{{הערה|על פי סרט הוידאו}}. את הכריכה האחורית של שני קבצי [[הערות וביאורים]] של תלמידי [[אהלי תורה]] שיצא לאור לרגל [[י&quot;א ניסן]] תשמ&quot;ח{{הערה|גליון תלו}} עיטרה ההכרזה: &quot;יחי המלך לעולם&quot;.<br /> <br /> בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמיני]], ערב [[ראש חודש]] [[אייר]], תשמ&quot;ח, חזר הרבי בקיצור על ההוראה להכריז &quot;יחי המלך&quot;:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= צריכה להיות הוספה בענין החיים - &quot;'''יחי''' המלך&quot;, דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן)|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ג' עמ' ‎204, הערה 80‏}}<br /> <br /> ב[[חלוקת דולרים]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ט]] הכריז אחד העוברים בפני הרבי: &quot;יחי המלך המשיח&quot; והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: &quot;בשורות טובות&quot;{{הערה|על פי סרט הוידאו, [[דברי משיח]] תשמ&quot;ט ח&quot;ג ע' 408}}.<br /> <br /> === חודש אייר תנש&quot;א ===<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] הודיע הרבי בשיחה לחסידים:<br /> &quot;אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. <br /> <br /> בעקבות השיחה קיבלה כל הפעילות להבאת המשיח תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת &quot;יחי המלך&quot; ומשמעותה: קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.<br /> <br /> בדו&quot;ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] נכתב באותיות מוגדלות: יחי המלך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח לעולם ועד ומענה הרבי על הדו&quot;ח בד' אייר תנש&quot;א היה: &quot;כל המצורף-בזה אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה למזכירות הרבי על מנת לקבלו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).<br /> <br /> בליל [[שבת קודש]] אור לו' [[אייר]] [[תנש&quot;א]] עודד הרבי את הניגון &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot; בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים &quot;יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד&quot; למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף ב[[שלום זכר]] שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך. <br /> <br /> למחרת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בסיום ה[[שיחה]] הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל [[סדר השתלשלות]], וזוכים לשמוע ההכרזה ש&quot;הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' [[דוד נחשון]] (תוכן): &quot;משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): &quot;'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''&quot; כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : &quot;יחי!&quot; וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] כשהרבי נכנס לתפילת [[מעריב]] ב[[זאַל הקטן]] (כרגיל בכל מוצ&quot;ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (בניגון של &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב&quot;&quot;זאל הקטן&quot;&quot;). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה. <br /> <br /> ב[[ח' אייר]] [[תנש&quot;א]] הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע&quot;י חסידים רבים בנוסח: &quot;הננו הח&quot;מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח, לפעול במס&quot;נ בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וט&quot;ל, ו'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''&quot; כ, ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, [[ט' אייר]] [[תנש&quot;א]]: &quot;אזכיר על הציון ויבשר טוב&quot;.<br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו [[אייר]] [[תנש&quot;א]] בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; כאשר את ר' [[דוד ישראל נחשון]] מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו [[אייר]] תנש&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}.<br /> <br /> וכן לאחר תפילת [[מעריב]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.<br /> <br /> === תולדות תשנ&quot;ב ===<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה כשנה לאחר מכן ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ&quot;ב]], התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;, וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא &quot;התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל&quot;.<br /> <br /> === [[תשנ&quot;ג]] ===<br /> <br /> לאחר כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב בתקופה בה &quot;חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.}}, התחילו להכריז &quot;יחי&quot; במעמדים מיוחדים {{הערה|כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד}}, בי&quot;א בניסן ה'תשנ&quot;ב קבוצה מרבני אנ&quot;ש חתמו על פס&quot;ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו הכריזו &quot;חיילי צבאות ה'&quot; את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - לראשונה - את הכרזת &quot;יחי אדונינו&quot;. וכן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר&quot;ה שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחלת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי.<br /> <br /> במהלך [[חודש תשרי]] [[תשנ&quot;ג]] שרו את ה&quot;יחי&quot; בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ג]], בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד מהרבי ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד. לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי &quot;יחי אדוננו&quot;. כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;, אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדוננו&quot; לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב&quot;ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד&quot; ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב&quot;ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים &quot;יחי&quot; (וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב&quot;ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב על גבי דף השער של גליון כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בסך הכל לאורך השנים עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]<br /> *[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> שיחות הרבי;<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]]]{{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{וידפו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * מ. פריד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע&quot;ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * {{2קישור חבד וידפו|3663|תשמ&quot;ז: הכרזת &quot;יחי אדוננו מלך המשיח&quot; בריקודי השמחה}}<br /> * '''[https://chabad.info/child/368637/ י&quot;ב הפסוקים: מדוע מכריזים בסיום &quot;יחי אדוננו&quot;?]''' וידאו לילדים מאת [[מאור קידס]] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק]''' {{וידיאו}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=469166 2021-04-06T13:34:08Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */ הגהה</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם מאניש (מאניע) מונסזון (מאנעסזאן)''' היה גביר חסידי, מחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומראשי התומכים בפעולות רבותינו נשיאינו שעמד על ימינם במלחמות לביצור וחיזוק חומות הדת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' שלמה מונסזון, גביר חסידי מתלמידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], כנכד לסבו ר' נתן משקלוב, מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> התחתן{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב&quot;ש]] - עמ' נד, ובהערות }} עם בתו של אדמו&quot;ר [[מהרי&quot;ל מקאפוסט]], ממנו ירש סידור של הצמח צדק בו כתוב בכתב יד קודשו &quot;ד&quot;ה בסידור אדמו&quot;ר כתוב בענין קריאת המגילה בפורים ביום שלא לומר שהחיינו כו'&quot;, כנודע שבזה נהג והנהיג אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא כדברי אדמו&quot;ר הזקן לברך שהחיינו בפורים גם במגילה ביום.<br /> <br /> לאחר נישואיו המשיך בדרכו של אביו ושלח ידו במסחר יהלומים{{הערה|בנוגע אליו ידוע הסיפור בין חסידים כיצד לא הבין את מעלתם של יהודים פשוטים ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש השיב לו שכשם שצריך להיות מבין כדי להבין ביהלומים ולראות את מעלתו של יהלום זה לעומת חברו, כן צריך להיות מבין גם בנשמות כדי להבין ולהבחין במעלתם של יהודים אלו (ספר השיחות תש&quot;ה עמוד מ).}} וזכה להצלחה מופלגה והפך לגביר עצום, דבר שסייע לו לימים לתמוך בפעולותיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולסייע לו בכל הדורש במלחמותיו לחיזוק הדת דוגמת [[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]], יחד עם גבירים חסידיים נוספים דוגמת הרב [[שמואל מיכל טריינין]].<br /> <br /> התגורר במשך רוב שנותיו ב[[פטרבורג]], וזכה למאות אגרות מרבותינו נשיאינו, שחלק הארי שבהם התפרסם באגרות קודש והוא עוסק בעניני הכלל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יהודה לייב מונסזון<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מונסזון, מנחם מאניש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA)&diff=469164 2021-04-06T13:20:15Z

<p>נרקיס: /* הקשר עם ליובאוויטש */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב&quot;ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}}<br /> '''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. הרב לוין ראה את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כאדמו&quot;ר האחרון של [[חב&quot;ד]], הוא לא קיבל את [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], והתנגד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו ל[[הרבי|רבי]]).<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת [[תרס&quot;א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס&quot;ב]] ארגן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י&quot;ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, דבר שלא היה מקובל באותם זמנים. בשל כך ובשל הדרת תואר פניו כונה &quot;המלאך&quot;. תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו &quot;המלאכים&quot;. בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]] ומישיבת &quot;ר' חיים ברלין&quot;. לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם &quot;נתיבות עולם&quot;.<br /> <br /> ==הקשר עם ליובאוויטש==<br /> למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אחד הסיפורים הידועים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57148&amp;print=save]}} על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף ב[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ה[[התוועדות]] סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.<br /> <br /> הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: &quot;א [[מלאך]] אראפגעפאלן פון הימל...&quot; (= 'מלאך' נפל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב&quot;ד. <br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת תשי&quot;ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: &quot;אויס מלאך, כבני אדם&quot;... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם].<br /> <br /> על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי{{הערה|ב[[שבת]] [[פרשת תולדות]] [[תשי&quot;ב]] הלך ר' [[יואל כהן]], ובמכתבים שכתב לבני משפחתו תיאר את החוויות שעברו עליו בעת ביקורו במקום.}}.<br /> <br /> ==הקהילה כיום==<br /> לאחר פטירתו של [[חיים אברהם דובער לוין|הרב לוין]], מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ&quot;ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פלאהר.<br /> <br /> שיטת הקהילה קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חסידות סטרשלה]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA)&diff=469163 2021-04-06T13:18:02Z

<p>נרקיס: /* רקע */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב&quot;ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}}<br /> '''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. הרב לוין ראה את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כאדמו&quot;ר האחרון של [[חב&quot;ד]], הוא לא קיבל את [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], והתנגד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו ל[[הרבי|רבי]]).<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת [[תרס&quot;א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס&quot;ב]] ארגן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י&quot;ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, דבר שלא היה מקובל באותם זמנים. בשל כך ובשל הדרת תואר פניו כונה &quot;המלאך&quot;. תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו &quot;המלאכים&quot;. בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]] ומישיבת &quot;ר' חיים ברלין&quot;. לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם &quot;נתיבות עולם&quot;.<br /> <br /> ==הקשר עם ליובאוויטש==<br /> למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אחד הסיפורים הידועים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57148&amp;print=save]}} על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף ב[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ה[[התוועדות]] סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.<br /> <br /> הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: &quot;א [[מלאך]] אראפגעפאלן פון הימל...&quot; (= 'מלאך' נופל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב&quot;ד. <br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת תשי&quot;ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: &quot;אויס מלאך, כבני אדם&quot;... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם].<br /> <br /> על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי{{הערה|ב[[שבת]] [[פרשת תולדות]] [[תשי&quot;ב]] הלך ר' [[יואל כהן]], ובמכתבים שכתב לבני משפחתו תיאר את החוויות שעברו עליו בעת ביקורו במקום.}}.<br /> <br /> ==הקהילה כיום==<br /> לאחר פטירתו של [[חיים אברהם דובער לוין|הרב לוין]], מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ&quot;ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פלאהר.<br /> <br /> שיטת הקהילה קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חסידות סטרשלה]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=466299 2021-03-21T13:20:02Z

<p>נרקיס: /* חסימת האתר בחברות הסינון */</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == קטגוריות משפחות ==<br /> <br /> לאחר עבודה מאומצת לסינון קטגוריות משפחות לא נצרכות, אני פותח דיון - כמה ערכים צריך להיות המינימום לפתיחת קטגוריה? חמש, שש או שבע? קודם כל דיון, אח&quot;כ הצבעה. {{מפעילי מערכת}} {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{א|להתראות}} {{א|חלוקת דולרים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:54 - היום, [[ט&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :לפני הדיון, יש להקדים מה מטרת הקטגוריות של המשפחות {{א|חבר}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:58, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;30 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::מציאת ערכי בני משפחות משמעותיות בצורה קלה ומסודרת ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:01 - היום, [[ט&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::: משום שבתחום זה, איני מבין כ&quot;כ, אך בתור אדם שרוצה למצוא בצורה קלה כהגדרתך, מה הבעיה שיהיו ג' ערכים? ייתכן ולא הבנתי את המשמעות, אשמח שתסבירו אם טעיתי. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:07, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;30 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::::מטרת הקטגוריות היא הקלה בחיפוש אחר ערך מבוקש. מטרת קטגוריות משפחות היא הקלה בחיפוש אחר אישיות מבוקשת. בכדי שיהיה באמת ניתן בקלות לחפש אישיות בקטגוריית משפחות נצרך שהקטגוריה תהיה ברורה, מסודרת וכמה שפחות עמוסה. לצורך כך יש קריטריונים איזה קטגוריה מועילה ולכן יש לה חשיבות ואיזה קטגוריה מעמיסה (אפשר בקלות להסתדר בלעדיה) ולכן אין לה חשיבות. לעת עתה, לאחר עבודה מאומצת גובשו קריטריונים בדף [[משתמש:חבר/קטגוריות משפחות]] שנכתבו בצורה ברורה בדף [[משתמש:חלוקת קונטרסים/קטגוריות משפחות]] (מי שדעתו שונה מהקריטריונים שהובאו בדפים אלה שיכתוב את דעתו באחת השיחות או בדיון כאן). בחלק מהקטגוריות יש דפי פירושונים או עצי משפחה, הם כמובן לא נחשבים כערך לגבי חשיבות של הקטגוריות אך מלבדיהם לדעתי אין צורך שיהיו שבע או יותר ערכים בכדי ליצור חשיבות ואפשר להסתפק גם ב-6, מה דעת שאר המשתמשים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:22 • ט&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אם אין סיבה מיוחדת אני לא מבין למה כדאי לחרוג מהכלל הרגיל של 5 ערכים לקטגוריה. אם יש סיבה מיוחדת לשנות, לא ציינתם אותה.<br /> <br /> :::::ב. אני מסכים שבגלל המיוחדות של קטגוריות משפחה כדאי לא לחשב פירושונים ועצי משפחה כחלק מחמשת הערכים הנדרשים. בקשר למספר הדורות, אני ממליץ לפשט ולקבוע מינימום של שלוש דורות. בברכת הגאולה השלמה. {{מחוץ לחשבון|חלוקת דולרים}}<br /> ::::::אגב, אני חושב שיש החריג משפחות כמו חריטונוב, מפאת החשיבות של המשפחה. בנוסף, גם אם מכריעים על מספר מינימום, קטגוריות שיש בני משפחה נוספים עם חשיבות, והגיוני שעוד יהיה עליהם ערך כדאי להחריג, דוגמאות: קעניג, וישצקי. ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:22 - היום, [[כ&quot;ב בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == תמונות של ספרים מחב&quot;ד שופ ==<br /> <br /> האם מותר לקחת תמונות של ספרים וכדומה מ[[חב&quot;ד שופ]]? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:44, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א 10:44, 5 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מדוע לא? הרי הם שייכים לחב&quot;ד אינפו ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:26 - היום, [[כ&quot;א בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :: עוד מישהו חושב כך? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:38, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א 10:38, 6 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::{{מצטרף}} לחבר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:03, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;6 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::::כנ&quot;ל.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 17:26, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(6 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> <br /> == {{תב|שינוי שם}} ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}}, {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|קרייזי אבאוט משיח}} - לדעתי מן הראוי שהתבנית תוצב בדף של הערך ולא בשיחה, ובתבנית ייכתב 'בדף השיחה מתקיים כעת דיון על שם הערך'. מה דעתכם? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:52, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == ציון שנים ==<br /> <br /> בנוגע לדיונים רבים אודות כך - אעלה לדיון מסודר ובתקוה שבעז&quot;ה יסוכם סוף כל סוף ויימנע דיונים המתמתחים מדי שנה:<br /> <br /> האם בכל שנה יש לציין שאנו בטוחים שהרבי יתגלה בשנה זו? אם הולכים לפי ההרגש החסידי, ייתכן ויש לכתוב. אבל האם לאנציקלופדיה זה מתאים? בא&quot;כ - אזי יש לכתוב גם בכל חודש, שחסידי חב&quot;ד בטוחים שבחודש זה הרבי יתגלה וכן הלאה. לדעתי זה בתלי אנציקלופדי ומגוכח, שהרי האמונה להתגלות הרבי אינה תלויה בשנה מסוימת, אלא בכל יום ויום. או יותר נכון: בכל רגע ורגע! חוץ מכך שזה אינו אנציקלופדי , גם לפי ההרגש החסידי, זה לא מדויק כלל, ובאם היו ערכים על רגעים - הרי שהערכים האלו היו ממולאים בכך שברגע זה הרבי עתיד להתגלות.. <br /> <br /> אשמח לשמוע את דעתכם, בצורה מנומקת ועניינית. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :מה הבעיה בציון עובדה? (חודש - ודאי שלא מתאים, כי מדבר על החודש בכל השנים) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:41 - היום, [[כ&quot;א בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::אין שום מקור לכך שבשנה מסוימת הרבי יתגלה. בכל רגע ורגע אנו מאמינים שהרבי יתגלה בעז&quot;ה. אם כבר, יש לכתוב, שבכל הרגעים שבשנה זו, מאמינים כי הרבי יתגלה.. (נו ו-? הרי בכל שנה האמינו כי הרבי יתגלה, או מקסימום יוסיפו את שנות נשיאות הרבי, ויכתבו שהחל מי' שבט תש&quot;י מאמינים חסידי חב&quot;ד שבחודש זה הרבי יתגלה...) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:47, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::לא רואה בעיה בציון העובדה הזו, טכנית אי אפשר להכניס אותה לימים אבל לשנה זה מספיק זמן כדי להכניס את זה והאתר ישאר מעודכן. אגב, כמעט בכל שיחות הדבר מלכות הרבי מקשר את ביאת הגאולה עם השנה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:50 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == מנטרים ==<br /> <br /> שנייה לפני שאני עוזב, מבקש לעורר שוב על עניין המנטרים, {{א|שיע.ק}} ממליץ למנות את {{א|פולע}}, {{א|חבר}}, {{א|להתראות}} לתפקיד {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:58, 6 בינואר 2021 (UTC)<br /> :אין לבקש למנות משתמשים למנטר לפני שמקבלים את אישורם... בכל מקרה, אמנם לא הייתי מתנגד לקבלת התפקיד, אך חשוב מאוד להזכיר את מטרת התפקיד: שיפור האתר, סיוע למפעילים בין היתר ובעיקר בדיקה מקיפה על כל השינויים. המנטר צריך לדעת מהם עריכות אנציקלופדיות, ומה לא, כי אם יסמן חלילה ערך שלא בדק אותו היטב כבדוק - יצא הפסדנו בשכרנו. אך כן מצטרף לקריאה למנות מנטר, לאור הפחתת הזמינות של מפעילי המערכת, ובטחוני שמינוי מנטר, יקדם פי כמה את חב&quot;דפדיה, ויעזור למפעילים , וייקל עליהם את העבודה, כך שיוכלו גם להתפנות לדבר שרק הם יכולים לבצע. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:05, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;6 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::שואל חיים ישר כח, פולע ב&quot;ה התגייס, ומקווה להוסיף בעז&quot;ה עוד בקרוב[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א 02:03, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ניגונים ==<br /> <br /> באתר יש ערכים על ניגונים שמתחילים '''ניגון...''', ויש שמסיימים '''...(ניגון)'''. מה {{חב&quot;דפדים פעילים}} חושבים שעדיף? ושיהיה קישור לשני • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:33, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> : שיתחיל ב&quot;ניגון&quot; יהה הערך.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 18:02, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::שיהיה שם הניגון קודם ואחריו בסוגריים (ניגון), וייצרו הפניה עם שמות הניגון. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 07:33, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;14 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::לדעתי המילה ניגון קודם, אמה אחרים אומרים??.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 07:34, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::נראה מ[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|כאן]] שכדאי בלי ניגון בכלל ובמקרה הצורך ניגון לפני השם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:03 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אהה, טוב זה אומר שצריך לשנות את כמעט כל השמות של הניגונים (ולהשאיר הפניות כמובן).-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:52, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(15 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::::חלוקת, בעיקרון כך במכלול ובוקיקליפה, ראה את הערך ד' בבות למשל, אך מכיוון שיש כאן ערכים על כל הניגונים, לפעמים זה לא מסתדר (למשל ניגון לכתחילה אריבער וכו'), ולכן עצתי היא שנשים בסוף בסוגריים ניגון, או לכל הפחות בניגונים שצריך. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 08:23, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;15 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::::אני חושב שאנשים שמחפשים בדרך כלל מחפשים '''[[ניגון א מאשינקע]]''' ולא '''א מאשינקע''' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:37, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::זה תלוי באיזה ניגונים, ולכן אני אומר שעדיף את השם ואח&quot;כ בסוגריים ניכון. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 14:39, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;15 בינו' למניינם&lt;/font&gt;) - '''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|קדימה לעבודה!]]'''<br /> :::::::::אז מה תכלס לשנות ל(סוגרים) או לא? • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 20:43, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::{{א|מר&quot;ש|נו..}} {{א|פולע|מה}} {{א|חלוקת קונטרסים|הוחלט?}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 00:47, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> {{שבירה}}חלוקת לא ענה. מתייג גם {{א|שמואל חיים}} ואת השגריר ר' {{א|חצק'ל}}, ונערוך הצבעה כפשוט, כפי שנהוג. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:04, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :אגב {{א|פדיונר}}, לא תייגת אותנו (כלומר לא קיבלנו התראה ממך) כיוון שככל הנראה לא חתמת כשכתבת בפעם הראשונה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:05, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::לדעתי הדלה שיכתב לפני &quot;ניגון&quot; ואח&quot;כ את שם הניגון. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:10, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::לדעתי פשוט 'נאחד' את הטענות: במקרים שצריך, נכתוב קודם ניגון (משל בניגון לכתחילה אריבער), או שנכתוב אח&quot;כ בסוגריים. ובערכים שאין צורך בהוספת ניגון, נכתוב בלי. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:13, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::כך אמר חלוקת מהתחלה, (רק צריך להחליט על מתי שכן צריך, עם יהיה לפני או אחרי).'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:41, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::אכן, לא שמתי לב. לא צריך להחליט ולדון, פשוט מאוד, אם שם הניגון נפוץ כמו שהוא, בלי ניגון לכתחילה, אז משאירים ועושים את ההפניות שצריך. אם שם הניגון הינו שם של עוד משהו מפורסם (כדוגמת ניגון לכתחילה אריבער), אז שמים ניגון לכתחילה, וכו'. בהצלחה רבה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:44, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::::אז איפה שכן צריך שמים לפני סופי?'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:49, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::לפי מה שהבנתי כן (לפני) • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> מסכים עם האמור. 1 ברוב הניגונים אין צורך ולא כותבים 'ניגון' בשם. 2. ניגונים שנדרש לכתוב להם 'ניגון': כגון ניגון ששמו זהה לשם של ערך נפרד (לכתחילה אריבער), או אפילו ששמו כשם נושא או מושג גם אם אין לנו ולא נראה שיהיה לנו עליו ערך ('צאנה וראנה'). למיטב זכרוני, נערך דיון בנושא והוכרע שבמקרה כזה כתיבת המילה ניגון צריכה להיות רק בתחילת הערך וללא סוגריים, הנימוק היה שזה יותר יפה ומכובד. כמובן שאם רוב המשתמשים עכשיו סבורים אחרת אפשר לשנות את הנוהל הזה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א 00:48, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :דווקא נראה שהמשתמשים כעת מסכימים עם הנאמר בעבר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:54 • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == סוף זמן תפילה ==<br /> <br /> בחיפוש קצר באתר גילתי, שאין שום ערך באתרינו שמסביר '''למה בחב&quot;ד מתפללים מאוחר''', ותמהוני הדבר מאוד, ועל כן באתי בקריאה קדושה לכל אנ&quot;ש ה{{חב&quot;דפדים פעילים}} בואו להרחבת הערך '''[[סוף זמן תפילה]]'''!<br /> <br /> {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:19, 21 בינואר 2021 (UTC)<br /> :{{א|שמואל חיים}} - שייך ללוח המודעות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 15:24, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 21 בינו' למניינם, 2021.<br /> <br /> ==נקודה אחרי קישור חיצוני==<br /> אחרי קישור חיצוני שמים נקודה?'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 11:02, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :ממה שאני רואה באתר, לא נהוג. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:00, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א 12:00, 24 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::אז אולי מעכשיו יהיה אחרי כל קישור נקודה.'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 12:03, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::{{חב&quot;דפדים פעילים|}} מה אתם חושבים?'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 13:06, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::בד״כ אני שם נקודה לאחר הקישור (לא חשבתי אחרת). אשמח לעצתכם {{חב&quot;דפדים פעילים|}} ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 14:11, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::בכלל ברשימות של דברים לא נכון להכניס נקודה לסוף כל שורה, לכן לדעתי לא להכניס נקודה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:22 • י&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::אין לשים נקודה אחר קישור חיצוני וכן המנהג. (שלום מחוץ לחשבון)<br /> <br /> == תאריך לועזי בחתימת משתמש ==<br /> <br /> האם '''ניתן''' לשים חתימה ללא תאריך לועזי או שאני צריך לכתוב ״למניינם״ ללא אפשרות למחיקת התאריך לועזי? אסמח להסבר קל ופשוט ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 14:13, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> :ראה [[תבנית:תאריך עברי בלבד]]. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:07, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א, 25 בינו' למניינם.<br /> ::תודה רבע {{א|פולע}} שליט״א היקר עזרת לי במאוד ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • 08:53, י&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == בדחיפות לכל מי שיכול לעשות משהו בעניין ==<br /> <br /> כבר אתמול כתבתי את זה למפעילי מערכת ללא כל תגובה!!!!!!<br /> <br /> זה מה שכתבתי:<br /> <br /> * בערך חבד באינטרנט ב״צבאות השם בארץ הקודש״ ישנו האתר הישן שכבר לא פועל. האתר החדש הוא טי אייץ 770 נקודה סי או נקודה איי אל, ולא ניתן להכניס את הקישור מפני שהוא אינו ברשימה הלבנה.<br /> בתודה יחי המלך המשיח<br /> ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 11:34, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> :אם אתה יכול בבקשה לטבל בזה בדחיפות. אם טיפלת/פתחת את הקישור כתובלי בשיחת משתמש או כאן. אתה יכול למצוא את הקישור בחיפוש קצר בגוגל ״צבאות השם״ באפשרות הראשונה (״צבאות השם דף הבית״). יחי המלך המשיח שליט״א ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 14:06, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> <br /> מישהו יכול לעזור בבקשה??<br /> ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • 10:04, י&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :אכן, פשוט תכתוב בבקשות ממפעילים בלבד במקום למלא את האתר באותה בקשה. בקשות נענות תוך כמה ימים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:22 • י&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::ולהעיר שהוא כתב גם בדפי שיחה של 3 אם לא יותר של מפעילי מערכת את הבקשה! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:04, י&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(27 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> טופל, חַאטְשֶׁע (שיחה) 13:14, 29 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ציטוטים מחב&quot;דפדיה באינפו ==<br /> <br /> אני שם לב שישנם הרבה כתבות באינפו, על תולדות חסידים ואנשי מעשה, והטקסט הוא מחב&quot;דפדיה (כמובן עם קרדיט). ושאלתי היא, מדוע אין הם מקשרים בסוף לדף באתר, כפי שהם עושים לעיתים? חבל מאוד ע&quot;כ. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:09, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 28 בינו' למניינם.<br /> :להבנתי, אין צורך בקישור כשכל הערך מועתק, כי הקורא כבר ראה את התוכן ואין לו צורך להכנס לקישור -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:13, ט&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::אמת, אך באם יהיה קישור זה יביא רק תועלת לחב&quot;דפדיה (אולי שישימו חלק מהכתבה ויקשרו אל ההמשך בערך באתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:02, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 28 בינו' למניינם.<br /> :::אני יכול לפנות להנהלת אינפו ולבקש מהם שבסוף הכתבה יכניסו קישור לאתר לריבוי המשתמשים. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF ;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:33, כ' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::רק יביא בלגן ומשתמשים חדשים (שמסובבים את כל האתר סביב דיונים ודפי שיחות וד&quot;ל) '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 15:20, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::קצת יותר אמונה באנשים, חשוב מאוד להביא כמה שיותר משתמשים חדשים. ולחנך את מי שאפשר או לחסום את מי שאי אפשר ללמד... 20:03, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == אוי מה היה לנו ==<br /> <br /> בתקופה האחרונה, בעיקר מאז עזיבת משתמשים וותיקים ויקרים, חב&quot;דפדיה הפכה למעין 'ג'ונגל'. במקום דיונים איכותיים וטובים כבעבר, אנו נאלצים להתעסק עם משתמשים אשר מבצעים מלחמות עריכה ומשחיתים, או שאינם מבינים שחב&quot;דפדיה אינה מקום לרגשות, זכרונות וקשקושים. בובות קש מתווספות מדי יום, ועמם דיוני סרק והבלים. <br /> <br /> איני מתייג את חב&quot;דפדים פעילים, אלא את חב&quot;דפדים וותיקים וטובים, כגון {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, {{א|כתית למאור}}, {{א|להתראות}} ואת {{א|חבר}} ו{{א|שמואל חיים}}, בבקשה לדון ולעשות חשבון נפש כיצד הגענו לרמה זו, ואיך אנו יכולים לקדם את האתר ולהחזיר למצבו היציב והאיכותי. ואוסיף בנימה אישית, כי לצערי אם בעבר היה לי מאוד חיות וחשק לשפר, ליצור ערכים טובים, ומיזמים בכדי לקדם האתר, כיום כבר קשה לי, בעיקר לאור הסיבות שהובאו כאן. החותם בכאב לב, על הנעשה באתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:27, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 1 בפבר' למניינם.<br /> :אתה צודק, הגיע משתמש חדש (לא אגיד את שמו) שבמקום שיהיה לי זמן לערוך ערכים וכו' ואני נעלץ להתכתב עימו כדי של יחסוף עלי פרטים אישיים {{עצב|}}. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:36, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(1 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::התמימים ב&quot;ה שוקדים על תלמודם בישיבות, ובין השאר מגדילים את הידע שלהם, שבבוא היום ייכנס לאתר. בנתיים אנחנו מתמודדים פה עם צעירים ותיירים שעלולים לשפר פרטים פה ושם, ויישר כח על הניטור {{א|פולע|שלך}} הפעיל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:43, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:43, 1 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::ב&quot;ה, וברור שאין כוונתי למשתמשים שאר מטרתם לשפר את האתר ופשוט הם חסרי ידע בסיסי בעריכה, אלא באלו שמטרתם היא רק למלא את דפי המשתמש שלהם בציוני דרך, צבעים, לעבור על כמה ערכים וד&quot;ל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:56, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 1 בפבר' למניינם.<br /> ::::&quot;אוי מה היה לנו?&quot;, לא היה לנו כלום. זהו מנהגו של עולם... חסיד מתמקד בחצי כוס המלאה, ברוך השם שהאתר פעיל ומתקדם, קשיים היו תמיד, ו&quot;אל תשאל לימים ראשונים כי לא מחכמה שאלת על זאת&quot;, תמיד היו משתמשים חדשים שקצת הקשו על ההתנהלות, אך ברוך השם בזכות זה שלא התבוססנו בבוץ ובתלונות ובמרמורים, הצלחנו להתקדם הלאה והלאה. פעולותיך חשובות מכדי שידיך יתרפו בשל אי-אלו קשיים ואתגרים. עלה והצלח, מתוך שמחה וידיעה שכל פעולה קטנה של כתיבה, כדברי אדמו&quot;ר הצמח צדק, פעולתה ניצחית לדורי דורות, והטוב והחיובי יש לו קיום אמיתי משא&quot;כ בצד השני... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:12, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 12:12, 1 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::{{בעד חזק}} מסכים עם להתראות '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF ;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 09:32, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == תוארי רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> יש לקבוע כלל אחיד בנוגע לתואר שיהיה לכל רבותינו נשיאנו. כעת כתוב ב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות]] שהתואר היחיד שיש לכתוב הוא 'הרבי' ולא אדמו&quot;ר וכיוב&quot;ז. לפי זה אפשר להריץ עם בוט החלפה של כל אדמו&quot;ר הזקן ל'הרבי הזקן' וכד' רק שזה לא נשמע ממש טוב (לדעתי), ובכ&quot;ז כדאי להחליט על תואר אחיד בו ישתמשו בכל האזכורים של רבו&quot;נ. <br /> <br /> ישנן כרגע שלוש אפשרויות:<br /> # הרבי הזקן (כמופיע במדיניות, קצת מצחיק)<br /> # אדמו&quot;ר הזקן (נשמע קצת יותר טוב, פחות מכבד)<br /> # רבי שניאור זלמן (הכי הגיוני אנציקלופדית, לא ממש מסתדר אצל שאר האדמו&quot;רים)<br /> מה שבטוח זה שיש ללכת עם תואר אחיד. אשמח לשמוע את דעת המשתמשים בנוגע לאפשרויות אלו או הצעת אפשרויות אחרות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • כ&quot;ד בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :מה שרלוונטי מהמדיניות זה רק בנוגע לרבי מלך המשיח שליט&quot;א שהמדיניות היא לכתוב '''הרבי''' בלבד. לדעתי זה לא מדבר על הרביים האחרים, בהם המדיניות היא (לא יודע איפה נכתב אבל ידוע לי ללא שום ספק שזו המדיניות) לכתוב אדמו&quot;ר הזקן אדמו&quot;ר האמצעי וכן הלאה. ויש לתקן שם. כפשוט. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:07, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א 01:07, 7 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::זה כתוב במפורש מדי בשביל לומר שזה נכתב שלא בכוונה.. אתה מציע את האפשרות הנפוצה - 'אדמו&quot;ר', את הרבי כנראה שכן יהיה אפשר להחריג ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:10 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::א. אפשר לקבוע מדיניות שונה לגבי אדמוהז, וחוץ מזה לפעמים מתאים לכתוב לשון מסוימת דווקה ולפעמים אחרת שזה יכול להיות קצת בעייתי. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:54, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::זה לא רק הרבי הזקן, זה גם הרבי האמצעי ואולי גם הרביים שאחריו. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:26 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::האפשרות הראשונה מגוחכת, ולא מתאימה לאנציקלופדיה. ובנוגע לשני האפשרויות: צריך להבין, כי חב&quot;דפדיה צריכה להכתב בהתאם לאנציקלופדיה. האתר הוא לא פנים חב&quot;די, אלא לכלל הציבור. תוארים כמו 'אדמו&quot;ר הזקן' וכו', לא מתאימים לאנציקלופדיה, אין הבדל בין 'אדמו&quot;ר הזקן' לבין 'כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן' וכו'. לאור כך, הכי מתאים ומנוסח נכון, זה ה'רבי' לפני, ובאם לא, אזי רק את השם, כפי שמתאים לאנציקלופדיה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:10, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> ::::::רק השם זה לא אפשרות. אפילו בויקיפדיה כותבים תואר כבוד 'הרב', כאן ניתן לשקול רק איזה תואר לשים 'רבי' או 'אדמו&quot;ר'. לפי האפשרות הנוספת שהבאת תצטרך גם להסביר איך להבדיל בין אדמו&quot;ר הצ&quot;צ לרבי והאם לקרוא בכל פעם לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ 'רבי יוסף יצחק מליובאוויטש' (שזה ארוך) או רק 'רבי יוסף יצחק' (שאז אולי כבר עדיף את 'אדמו&quot;ר הריי&quot;צ'). '''קיצור:''' פרט הרחב נמק {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:55 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::אני חושב: &quot;אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; &quot;אדמו&quot;ר הרש&quot;ב&quot; וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:28, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::::בפשטות, כפי שקיים כעת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק), או (ה'צמח צדק'). בנושאים אלו צריכים לראות איך בויקפדיה או המכלול כותבים, וללמוד מהם. בכלל, בחיפוש לע&quot;ע בגוגל, בד&quot;כ ערכים אלו מופיעים בתחתית הרשימה בגלל השמות שלא מוכרים. חב&quot;דפדיה הינה אנציקלופדיה, באם לא השכילו להבין, ולאור זאת שמות רבו&quot;נ צריכים להכתב בהתאם. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:32, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> :::::::::שים לב שלא מדובר פה על שמות הערכים אלא על תוך הערכים בהם אי אפשר לכתוב כל פעם 'רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)'.. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:54 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::אם כך, לדעתי יש לקבוע שבכל הערכים יהיה 'הרבי ה--' ובנוגע לאדמו&quot;ר הזקן, יהיה אדמו&quot;ר הזקן, או רבנו הזקן. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:45, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> :::::::::::1. המדיניות עד כה - בפועל גם אם לא נכתבה בפירוש: הייתה לכתוב על הרבי 'הרבי' ועל כל השאר 'אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי וכו'. כמובן שניתן לשנות את זה. 2. באופן כללי אני מאוד בעד להשתשמ במונחים אנציקלופדיים ולא בלשון הפנים חסידית או חרדית. במקרה זה, בשל הסירבול והאריכות אני חושב שעדיף לחרוג ולקצר ולכן להשתמש בראשי תיבות, ומצד שני לכבד מאוד כיון שמדובר ברבותינו נשיאנו להוסיף את התואר אדמו&quot;ר. אגב גם בויקיפדיה התפשרו שם על תואר 'הרב שניאורסון' או 'הרבי מליובוויטש'. 3. כל זה ביחס לשאר רבותינו נשיאנו ביחס לרבי ששמו נפוץ באתר יותר מכולם. אני כן בעד שיכתב הרבי. (ובעד לשאול שוב את הוועדה אולי לשנות את זה להרבי מלך המשיח או שליט&quot;א. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א 15:00, 7 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::::::::::אם המדיניות עד עכשיו היתה לכתוב אדמו&quot;ר אז אפשר פשוט לתקן את מה שנכתב בכללי הכתיבה וסגרנו סיפור. יש חולק? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:18 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::::אני בעד לתקן בכללי הכתיבה. לדעתי באופן כללי כל כללי חב&quot;דפדיה צריכים ריענון וניעור רציני ע&quot;י המשתמשים הוותיקים ובעיקר ע&quot;י הוועדה הרוחנית. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:16, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 13:16, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::::::אם יש כאן רוב שתומך במדיניות שהייתה עד כה, ולמיטב ידיעתי קיימת כרגע בפועל ברוב הערכים, בהחלט אפשר לכתוב את זה בכללי הכתיבה. כדאי לחכות מספר ימים לתת לכולם להגיב. 23:44, 9 בפברואר 2021 (UTC) {{לא חתם|שיע.ק}}<br /> <br /> == נקודה בסוף הערת שוליים ==<br /> <br /> לכל ה{{חב&quot;דפדים פעילים|}} וה{{מפעילי מערכת|}}<br /> <br /> עקב התכתבות שהייתה לי ולעוד כמה חב&quot;דפדים, אני פותח דיון על נקודה בסוף הערת שוליים:<br /> <br /> האם יש לשים נקודה בסוף הערת שוליים או שלא.<br /> <br /> אנא הגיבו וכיתבו את דעותיכם !!! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:12, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :לאחר מעשה ראיתי את [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 26#נקודות בסוף הערות שוליים|זה]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:17 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::אהה, {{א|פולע|הנה חלוקת הביא הוכחה}} '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:20, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::דברו שם בכללות. באם מביאים מקור למשל, נהוג שלא לכתוב בסוף ההערה נקודה. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:26, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> ::::אני בעד לבוא לדיון\הצבעה חדש\ה. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 14:09, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::חכמה בגויים תאמין - בויקיפדיה (שכולה מבוססת על חכמת הגויים) מקובל שלא לכתתוב נקודה בסוף הערה - כשמדובר על הערות קצרות.. מלבד אם מדובר בהערות ארוכות של יותר משורה כגון השלמות, הסברים וכו'. {{שכח|שיע.ק}}<br /> ::::::אכן, בעד לנהוג כך. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:08, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> :::::::לא מבין, האם זוהי מדיניות בויקיפדיה, או שסתם כך מקובל? כך או כך, לא רואה הגיון לקבוע מדיניות שמחלקת בין הערות שוליים. אני כמובן בעד מדיניות שתדמה ככל האפשר לאנציקלופדיה נורמלית, שבסיום פיסקה מופיעה נקודה, וכך בלקוטי שיחות, מאמרים, ובכל דבר שבדפוס שאני מכיר, ולא רואה סיבה לחלק בין מקור אינטרנטי למקור מודפס. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:02, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:02, 7 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::::::גם באנציקלופדיה מודפסת כשיש רשימת שמות לא מביאים נקודה בסוף כל שורה ונראה לי שזה מה שהתכוון לשלול שיע, שבהערות ארוכות (=עם תוכן) יהיה נקודה ואם זה כמו רשימת שמות לא יהיה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:56 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::לא נראה לי שהדיון הוא על רשימת שמות משפחה וכיוצא בזה (שם אני מסכים עם ההגדרה), אלא על הערות שוליים בלבד, ואתפלא מאוד אם תצליח למצוא ספר מכובד מודפס כל שהוא שמחלק בהערות שוליים גופא, שחלקם מופיעות עם נקודה בסוף (כי הם קצרות) וחלקם בלי נקודה בסוף (כי הם ארוכות). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:10, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 05:10, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה|::::::::::}}מסכים עם להתראות! בכל הספרים שראיתי שיש בהם הערות שוליים (גם ספרי קודש וגם סיפורים) ולא משנה עם זה ציטוט או שזה קטע סיפורי ''יש נקודה בסוף הערה''!!!! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :{{א|להתראות}}, מסכים איתך שזה לא הדיון אבל נראה לי שזה מה ששיע התכוון לשלול. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:05 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::כוונות במקווה. לא יודע מה הוא התכוון, אני יודע מה הוא כתב: {{ציטוטון|מקובל שלא לכתוב נקודה בסוף הערה - כשמדובר על הערות קצרות.. }}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:22, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 08:22, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::לדעתי אכן מיותר לחלק בין ההערות, ולאחר שידיד שלח לי כמה דוגמאות של אנציקלופדיות מכובדות, אני חוזר בי, ויש לציין בסוף ההערות נקודה, ובאם יוכרע שלא - אזי אין כל טעם לחלק. בהצלחה.נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:40, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 8 בפבר' למניינם.<br /> ::::מסכים עם {{א|פולע}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::יופי, רוב בעד עם נקודה בסוף הערה שאינה קישור? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 09:47, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::: {{בעד חזק}} ביותר '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::: מי בעד? {{א|מר&quot;ש}}, {{א|להתראות}}, {{א|פולע}}, {{א|חב&quot;דפדי פעיל}}, {{א|חלוקת קונטרסים}} מי שלא הזכרתי את שמו שיודיע, מי שנגד שימחק את שמו. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::::לא אתנגד שיהיה הכל עם נקודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:25 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::מי מצטרף? {{חב&quot;דפדים פעילים}} '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 12:19, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> {{שבירה}}למשתמשים החדשים שלא בקיאים כל כך בתנהגות בדיונים, ברשותכם אגלה לכם חידוש: לא על כל דבר חייבים לעשות הצבעה, וברעש ובפעמונים. בקליק אחד של בוט, ואפשר לשנות ברגע את מה שצריך. איני אוהב, בלשון המעטה, התנהגות של דחיפה להצבעה בחטף, בעוד שמבלי מבינים על מה הדיון, התנהגות בלתי מקובלת. חכו בסבלנות, זה יכול לקחת אולי חודש, אבל בסוף נגיע להבנה, בין בפשרה, בין בהצבעה. ולגופו של עניין, לדעתי יש לחלק בין נושאים: מקור, הבהרה, ביאור או הרחבה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:28, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 8 בפבר' למניינם. <br /> :פרט מתי כן ומתי לא ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:52 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::בעקבות שאלתו של להתראות וכללות דבריו, בדקתי שוב ומסתבר שהמדיניות בויקיפדיה היא דווקא כן נקודה בסוף כל הערת שוליים, אלא שבפועל מרבית העורכים לא מודעים ולא מקפידים על כך. בדומה לדברי להתראות גם שם זה נומק בכך שבכל הוצאה מכובדת יש נקודה בסוף הערות השוליים גם כשהן קצרות, והובאו שם כמה וכמה דוגמאות. בעקבות כך שיניתי דעתי ואני בעד נקודה בסוף כל הערת שוליים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;א 23:51, 9 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::ברשותכם שיניתי את הכותרת של ההצבעה כך שיהיה ברור שמדובר על '''כל''' הערות השוליים (קצרות וארוכות, מקור או ביאור). פאלע זה נכון מאוד שדיון והבנה עדיפים על הצבעה, אבל לפעמים ההצבעה נועדה לסכם את דעות המשתתפים ולעשות סדר בדברים. כך לפחוות אני רואה את מרבית ההצבעות שלא נפתחות בצורה רשמית, ונקצב להם זמן וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;א 23:55, 9 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::{{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{א|פולע|אם}} {{א|חלוקת קונטרסים|לא}} תצביעו ולא יצא מזה כלום, אז אין טעם בכל הדיון הזה! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:16, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::לא ממש משנה לי אם אחרי כל הערת שוליים או רק אחרי הערת תוכן. אני נגד שלא יהיה בכלל נקודה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:10 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::מאחר שיש 4 בעד ואין נגד, וגם יש כאלו שמסכימים לזה (אפשר לראות בדיון הנל) ולא הצביעו, נראה לי שאפשר להכניס למדיניות! אם לא יכנס אז סתם עשינו את הדיון הזה. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:43, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אולי תוכל להוסיף למדיניות? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 16:13, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::::נהוג לחכות שבוע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:11 • ב' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::{{א|חלוקת קונטרסים|עבר שבוע}} כדאי להכניס למדיניות. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:05, ט' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(21 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::::::בוצע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:21 • ט' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ===הצבעה===<br /> =====עם נקודה אחרי כל הערת שוליים:=====<br /> *{{בעד חזק}} '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:28, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> *{{בעד}}, ולא חושב שצריך להפוך כל דבר לעקרוני וקיצוני, בעד חזק, נגד חזק. במיוחד שהחולקים בצד השני (אם יהיו כאלו) הם גם חסידים, ואיך שייך לחלוק בחוזק ותוקף על אחים שלך בענינים פעוטים שכאלו? כדאי לאמץ שיח עדין וענייני יותר. בטח בדברים לא עקרוניים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:38, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:38, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> *{{בעד}}, כשיחות הרבי המוגהות, כדברי קרייזי בדיון קודם על כך וכך התרגלתי לעשות מאז. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:07, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 00:07, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> *{{בעד}}, לאור דברי שיע. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:37, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א, 10 בפבר' למניינם.<br /> *{{בעד}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> <br /> =====נגד נקודה אחרי הערת שוליים:=====<br /> <br /> ===רשימות בגוף הערך===<br /> בהזדמנות זו אולי גם נקבע שרשימת צוות, פסקת משפחתו, ספריו (אם אין תוכן), תלמידיו וכד' לא יהיה בסוף כל שורה נקודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:16 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :ובלשון הרב: &quot;מסכים, מסכים, מסכים זיין&quot; (או לשון דומה...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:38, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:38, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::זה נראה לי כבר מדיניות רשמית, אבל בכל מקרה אני {{בעד}}. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 20:10, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 20:10, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;א 23:55, 9 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::בעד. אלא אם כן יש אריכות מעבר לשם, כתוארים בפסקת משפחתו &quot; - שליח הרבי במקום זה וזה ור&quot;מ בישיבת זה וזה.&quot; שאז כן מתאים נקודה, ובאם שמים נקודה באחד יש לשים נקודה אצל כל מי שמופיע באותה רשימה למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 00:12, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::מה שאמר אליהו זה הכי הגיוני. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:13, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::בעד, וגם אם יש תיאור נרחב, זה לא סיבה לנקודה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:34, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א, 10 בפבר' למניינם.<br /> <br /> ===מיקום ההערות===<br /> מאחר שכבר מכניסים לכללים אציע לקבוע שתמיד סימני פיסוק יהיו אחרי ההערות ולא לפני (כעת ב[[חב&quot;דפדיה:הערות שוליים]] כתוב שזה לא משנה), יש מתנגד? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:47 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :מה שאמרת זה מה שיש ברוב הערכים וזה מה שצריך להיות! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:10, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::בעד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:35, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א, 10 בפבר' למניינם.<br /> :::{{א|חלוקת קונטרסים}} לדעתי אפי' דיון לא צריך פשוט תכניס לכללים. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:40, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == זכויות יוצרים ==<br /> <br /> האם ישנם 'זכויות יוצרים' לאתרים COL, ושטורעם? [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 18:06, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 18:06, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:50 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::תודה. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 11:04, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:04, 11 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == מה המדיניות? ==<br /> <br /> מהי מדיניות חב&quot;דפדיה (אם יש בכלל) בקשר לערכי אישים מתנגדים\משכילים\צוררי ישראל? כלומר ישנם את כל [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D קטגוריה:מתנגדים] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D קטגוריה:משכילים], כמו כן הערך [[ישו הנוצרי]] [[המן]] [[וילהלם השני]] ו[[יוסיף סטלין]] קיימים, אבל על אותו האיש מבני ברק א&quot;א ליצור ערך, - מופלא בעיני. [[משתמש:770קראון הייטס|770קראון הייטס]] - [[שיחת משתמש:770קראון הייטס|שיחה]], 17:54, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 17:54, 11 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :הנושא נתחן ונלעס ודוסקס בכל אופן אפשרי, העובדה היא שאין. ולא אמור ליהיות. סליחה על התקיפות. (תוכל לגלגל בדפי הארכיון וכן בכל ההיסטוריה של הדף על שמו של ההוא.) בברכה--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 18:39, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 18:39, 11 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::כפי שכתוב מטרת חב&quot;דפדיה היא להפיץ את המעיינות ולהקיף את כל הנושאים החב&quot;דים החשובים. הדוגמאות שהבאת, יש עליהם או חומרים הלכתיים והתייחסות בתורת החסידות, או שיש קשר חב&quot;די מובהק, ומפורסמים מאוד. לערך על הליטאי ההוא, איני רואה כל חשיבות והתייחסות מיוחדת מצד חב&quot;ד, וחוץ מכך - שחסיד אמיתי יודע שהרבי לא רווה נחת מחסידים שמתעקים בנושא של הפך אהבת ישראל, וד&quot;ל. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:44, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 11 בפבר' למניינם.<br /> :::דווקא יש עליו התייחסות רחבה בתורת חב&quot;ד, אך אין עליו ערך מסיבה אחרת ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:27 • כ&quot;ט בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::אין עליו בקשוי התייחסות בחב&quot;ד באופן שאפשרי לפרסם, ובאם הרבי התייחס לנעשה אודות האיש, זה היה ברמזים, וכפי שכתבתי זה רק חלק מהסיבות שאין מקום לערך כזה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:36, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א, 14 בפבר' למניינם.<br /> :::::בעבר נכתב עליו ערך מלא והיה בו עוד הרבה מה להוסיף. הועדה הרוחנית לא אישרה ולכן הוא נמחק ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:03 • ב' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::גם לדעתי אין טעם בערך כזה, כי לא יצא ממנו לא הפצת המעיינות ולא דברים חיוביים אחרים... אפשר להעלות את זה שוב מול הוועדה הרוחנית, אבל בתנאי שמפרטים בקווים כללים מה מבקשים שיהיה בערך, אז יהיה טעם לדון בזה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:59, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתכם ==<br /> <br /> שיעשו איזו אפליקציה נוחה של האתר שתיהיה מותאמת למכשירי נייד. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 13:26, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 13:26, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :יש בתחתית הדף אפשרות לתצוגה למכשירים ניידים. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 13:48, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 13:48, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::כמובן. כוונתי לאפליקציה בפני עצמה כמו כל אפליקציה אחרת. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:41, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:41, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::מממ, לויקיפדיה יש אפליקציה כזאת. זה באמת רעיון. צריך לדבר עם מישהו שיכול. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 19:34, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 19:34, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::השאלה אם זה שווה את העבודה, אני לא יודע איך נראית האפליקציה של ויקיפדיה ואם בכלל יש משהו נוסף על מה שקיים באתר, אבל אפשר (כמו בויקיפדיה) לשים קישור מהאתר למסך דף הבית וזה יראה כמו אפליקציה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:12 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::לפי דעתי, אם תהיה כזאת אפליקציה זה באמת שווה כי הרבה אנשים יורידו ויוכלו לערוך בחב&quot;דפדיה, ועוד. אפשר גם לשים מודעות על זה באינפו או בבית משיח. תראו את האפליקציה של [https://smslarav.co.il/ אתר סמס לרב], הם שמו את הקישור של מסך הבית (אני מתכוון לאפליקציה למחשבים ולטבלטים וכו', ולא למכשיר נייד) '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::לי נראה שזה שווה (ממש שווה) את העבודה. אבל השאלה זה מי\איך זה יוקם (ובאיזה סגנון, אם כמו ויקיפדיה או שיש הצעות). [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 15:45, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 15:45, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::אפשר הסבר מה יש באפליקציה נוסף על מה שיש בלי אפליקציה? אם אני מוסיף את העמוד הראשי למסך הבית, יש משהו שאני לא רואה ונמצא באפליקציה? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:49 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::לא, אבל האפליקציה מיועדת למי שלא שם זאת בדף הבית ובכל זאת רוצה גישה נוחה. '''נכתב על ידי - &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]]&lt;/span&gt;. - [[שיחת משתמש:יונתן770י|אשמח לדבר]]''' 07:24, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::אם זה יהיה באפליקציה הרבה יותר אנשים יורידו, יירשמו ויערכו, זה לא כזאת בעי׳ לעשות אפליקצי׳, יש אנשים שזה עבודתם. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::::::אבל יש אנשים שצריכים לשלם ע&quot;ז כסף וזה לא העבודה שלהם... ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:20 • ד' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> בעבר בדקנו את זה, אפליקציה עולה 20,000 במקרה הזול. ואח&quot;כ יש גם הוצאות של תחזוקה שוטפת... ממש לא נראה לי הגיוני לגייס ולהוציא סכום כזה, בזמן שרוב האנשים ממילא מגיעים אלינו בקלות בגלישה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:56, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> ==אם אפשר==<br /> היתי רוצה לפתוח דיון למשך הזמן הכי ארוך שאפשר, כי זה לא משהוא שאפשר לסגור צ'יק צ'אק, הענין הוא שיש הרבה התבאטויות בהם הרבי מתנגד על פירסום תמונות של הרביים בהם הם נראים לא במיטבם, ופה באתר ל&quot;ע יש הרבה תמונות בהם נראה הרבי כשהוא חולה מאוד, וכמו שכבר נאמר כמה פעמים מטרת האתר הוא הפצת המעינות, ולכן אין זה מתאים שיראו כך את הרבי לכן אני מבקש שיתאפשר למחוק תמונות בהם הרבי אינו נראה במיטבו, (לא הכוונה תמונה בזמן שהרבי היה חולה שבהם לפעמים הרבי דווקא נראה במיטבו אלא תמונות שנשקף מהם היפך בריאותו של הרבי,)הייתי שמח אם כמה שיותר יראו את זה ויצביעו בדיון בתקווה שתסכימו איתי, [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> מי בעד להסיר תמונות בהם נראה הרבי לא במיטבו(אנא לפני הצבעתכם תקראו את ההסבר בפסקה למעלה) [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> {{בעד}} [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :ראשית, זה לא עובד בצורה הזו, עושים דיון, עובר שבוע ואז ניתן לפתוח הצבעה. הנושא שפתחת הוא דיון כללי מדי בשביל להצביע כן ולא, מציע שכאשר את רואה תמונה שלדעתך היא לא מתאימה, תשאל עליה בדף השיחה ואם יוחלט למחוק אותה נמחק אותה ואת כל הערכים בהם היא מופיעה. אגב, שים לב שאין לך עדין זכות הצבעה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:34 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::בטח התכוונת ואת כל '''המופעים''' בערכים בהן היא מוצגת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:37, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 06:37, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::אה אוקי כך אעשה ולא היבנתי מה להתראות רצה לומר [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 10:06, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 10:06, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::{{א|איקס}}, ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76873 כאן]. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::לא אמרתי שאסור תמונות מהמרפסת אלא תמונות שבבירור נראה הרבי לא טוב וחוץ מזה עדיין קיים הוראת הרבי שלא לפרסם תמונות כאלה הרבי יטצא בגלל שלא היה תחליף מלראות את הרבי אבל היום כשאיננו רואים אותו אז יש כמה תמונות אז יש תחליף לתמונות בהם הרבי לא נראה טוב. [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 10:41, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 10:41, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::::חלוקת קונטרסים כתב שצריך למחוק את כל הערכים בהם יש תמונות כאלו (אם יהיה רוב), ולהתראות תיקן אותו שצריך למחוק את התמונות מתוך הערכים ולא את הערכים '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::::להתראות, כמובן. {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:22 • ד' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::אה היבנתי תודה👍 [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 18:18, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:18, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::עקרונית הסוגיה הזו מצויה באופן ברור במחלוקת בין מה שמכונה 'משיחיסטים ואנטים'. בית משיח מפרסם תמונות מתקופה זו וכפר חב&quot;ד לא. ממילא האתר כאן גם מפרסם תמונות מתקופה זו, ואדרבה בהדגשה. מאידך ודאי שעלינו להקפיד שלא לפרסם תמונות שלא נראות טוב ולכן כמו שהציע 'חלוקת' במקרה שאתה רואה תמונה שלדעתך לא מתאימה יש לפתוח דיון ספציפי עליה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:53, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == ניסוח שנה ==<br /> <br /> לאחר דיונים רבים (ראו [[שיחה:תשע&quot;ה|כאן]] ו[[שיחה:תשפ&quot;א|כאן]]), אני מעלה לדיון כאן (ולאחמ&quot;כ להצבעה) אודות הניסוח שמופיע בחלק מהשנים, 'בשנה זו מאמינים חסידי חב&quot;ד שמשיח מגיע'. הדעות (וכך גם אנוכי סובר) שבעד להסיר את הניסוח הלזה, הוא לאור היותו בלתי אנציקלופדי, משום שהאמונה של העולם ושל חסידי חב&quot;ד (שאגב, אם יוחלט להשאיר יש לשנות שהעולם היהודי מאמים וכו', כי ברור שהאמונה היא לא רק של חב&quot;ד..) בפרט, בביאת המשיח, היא לא על בסיס חודש, יום או שנה, אלא בכל רגע, ע&quot;פ דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר. {{חב&quot;דפדים פעילים|}} מוזמנים להביע כאן את דעתם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:20, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א, 19 בפבר' למניינם.<br /> :בעד לשנות ל'עם ישראל..' ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:30 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::כנ&quot;ל גם אני {{בעד}} לשנות ל&quot;עם ישראל&quot;. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:34, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::לצערנו הרב לא כל עם ישראל מאמין בכך... {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:34, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::אז אולי נתן לכתוב &quot;רבים מעם ישראל מאמינים&quot; וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:41, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::כל יהודי בפנימיותו מאמין בכל אחד מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה]] אלא שיצרו הוא שתקפו, לכן אין מניעה לכתוב את זה בלשון הזו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:04 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::אכן, וגם למה &quot;בשנה זו&quot; הרי אנו מאמינים שבכל רגע ורגע. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 14:51, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::&quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו&quot; ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:01 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::למה רק עם ישראל?!... יש אלפי גויים שמכריזים יחי אדוננו ומצפים להתגלות של הרבי מלך המשיח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:37, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א 15:37, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::חשבתי שמובן שעיקר הדיון כאן לא הנוסח כאשר ייכתב, אלא אם ייכתב בכלל. כאמור, ודעת כ&quot;ק אדמו&quot;ר, שהאמונה בביאת המשיח היא שייכת לכל רגע ורגע, ולא לזמן מסוים. בעז&quot;ה, כאשר הרבי יתגלה אוטוטו, נכתוב באירועי השנה שהרבי יתגלה, אבל אמונה? אמונה אינה שייכת למועד מסוים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:04, ח' באדר, ה'תשפ&quot;א, 20 בפבר' למניינם.<br /> ::::::::::כן אבל בעם ישראל זה רוב עם ישראל ואילו בגוים זה בקושי כמה אלפים וגם אני חושב שצריך לכתוב שבכל רגע מצפים למשיח ולא בשנה זו אחרת יחשבו שחב&quot;ד מאמינים בשנה מסוימת שהיא השנה של התגלות המשיח [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:28, ח' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:28, 20 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::::כל גדולי ישראל ששמו [[קץ]] (כולל רבו&quot;נ) קבעו אותו לשנה, ובכל זאת האמינו שמשיח מגיע בכל רגע וזה לא סותר. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:03 • ח' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::::שיניתי את דעתי מסכים עם חלוקת קונטרסים [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 19:40, ט' באדר, ה'תשפ&quot;א 19:40, 21 בפברואר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה|:::::::::::}}{{בעד}} לשנות לעם ישראל '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :הניסוח הזה בלתי אנציקלופדי. אני חושב שאם הוא היה מקובל, גם אתרים אחרים היו משתמשים בניסוח כזה (כי זה לא משפט חב&quot;די, מלבד האמונה שהרבי הוא מה&quot;מ). נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:31, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א, 2 במרץ למניינם.<br /> ::בעד מחיקת המשפט, אין שום סיבה לכתוב את זה דווקא בערך על השנה הנוכחית (ואולי נכתוב את זה גם בערך על החודש או השבוע הנוכחי? )[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א 20:51, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == קישור לאתר מוגבל ==<br /> <br /> בהמשך לדיון בשיחה של {{א|אליהו ב.}} בנוגע לקישור לאתר מוגבל, אני פותח כאן דיון כללי. האם יש ליצור קישורים לאתרים המגבילים משתמשים, כגון אתר צבאות ה', אתר נשי וכו'? הטעם המצדד להסיר את הקישורים הנ&quot;ל, הוא משום שזה מגביל גולשים, והם מפספסים תוכן וכו'. הטעם שמצדד להשאיר, כפי שהבנתי, הוא משום שאלו שכן יכולים להכנס, יהנו - והיה זה שכרנו. דעתי האישית היא, שאני נוטה בעד להסיר, משום שרוב הקישורים לא באמת חשובים כ&quot;כ, ואת המידע אפשר להשיג במקום אחר, ובאם לא, למשל זה קישור יחיד וכו' - אז לא הגיוני שגולש שרוצה לדעת מידע בסיסי לאתר הקישור שיפנה אותו למידע הנ&quot;ל, לא יוכל. מתייג את {{א|חלוקת קונטרסים}} ואת שאר {{חב&quot;דפדים פעילים}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:18, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א, 1 במרץ למניינם.<br /> :דעתי (כמדיניות ויקיפדיה) שרצוי לא לתת קישורים לאתרים מהסוג הזה, באם יש אתר פתוח עם אותו מידע שיש באתר הנעול, יש להסיר את הקישור לאתר הנעול. אם לאתר הסגור יש מידע ייחודי וכד' ניתן לקשר גם אליו אך בסתם קישור זה לא מומלץ ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::בואו ננסה למקד את הדיון לצורך ההדגמה: יצרתי כמה ערכים על שלוחים, שהם עצמם ממעטים להתראיין או לא רואיינו מעולם, אך נשותיהם השליחות רואיינו ראיון מלא שנמצא באתר [[נשי ובנות חב&quot;ד (אתר)]] (ואגב, מי שיוכל להכחיל..). מדוע שחצי מחב&quot;ד (כל העזרת נשים) יפספסו את הראיון הזה?! לדעתי, באם לא יהיה ניתן לקשר לאתר הזה, אנחנו מפספסים אתר מלא וגדוש באינפורמציה חב&quot;דית חדורה במשיח. גם בחב&quot;ד אינפו מקשרים לאתר נשי למרות שחצי מהגולשים חסומה להם הגישה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 18:52, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 18:52, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::דוקא הדוגמה הזו היא לא כל כך מוצלחת, משום שהערכים הם על נשות השלוחים, ואם יש בראיון הזה משהו שקשור לערך, אז בודאי זה על הפעילות, וא&quot;כ - בודאי יש לזה קישור או מידע במקום אחר בלתי מוגבל. ובאם לא, המקור היחיד יהיה רק למי שיש לו גישה לשם? לא מסתדר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:00, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א, 1 במרץ למניינם.<br /> ::::אני ינסה להסביר: הערך הוא על השליח, לא על אשתו. הראיון עם השליחה מוסיף המון מעבר לפרטים היבשים שמוזכרים בערך. (שתי דוגמאות: [[רועי מרילי]] ו[[עקיבא סודרי]]). [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:06, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 19:06, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::::אני חושב שצריך שיהי' קישור זה מוסיף למי שפתוח לו (לה) {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' {{כתב קטן|20:51, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א}}<br /> ::::::אליהו, אם המידע שיש שם נמצא באתר אחר תסכים איתי שאין סיבה שלא נקשר לאתר האחר הפתוח לציבור, ואם המידע שם הוא נמצא רק שם אבל הפרטים שוליים כי הערך מדבר על אשתו של נשוא הערך אז גם אם זה לא אתר חסום יש ספק אם לקשר לשם, ואם זה פרטים שיוסיפו הרבה לערך ויש אותם רק באתר הזה אז אני מסכים איתך שאפשר להכניס את הקישור, אז אם אפשר תעזור לי למצוא איפה נקודת החילוק בינינו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:25 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::אם כך, אין ביננו נקודת חילוק. כמובן שאם יש מקור פתוח עדיף המקור הפתוח. כמובן שאם זה לא מוסיף כלום לערך אין עניין לשים קישור סתם. אני מדבר על מקור שמוסיף לערך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:33, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 22:33, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::::::לא נתתי שזה לא מוסיף כלום אלא שזה מוסיף פרטים שוליים שלקישור אחר הייתי מקשר אך כאן בגלל שזה נעול אני לא מקשר (אלא אם זה ממש מוסיף על הערך כמו כתבת פרופיל) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:57 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::בקיצור, הדיון יהיה על כל קישור לגופו, כמה מוסיף לערך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:31, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 23:31, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::::::::מסכים עם אליהו ב. ! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:30, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::::::האתר נשי לא כזה מוגבל... רק מייל וסיסמא. אך בצבאות השם צריך הרשמה למי שמנוי... '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::::::::אני מוכן לצרף את דעתי לכל צד שלא יהיה, ובלבד שיושג רוב שיביא להכרעה ברורה ויחסוך מאיתנו דיונים טרחניים שיבזבזו את זמנם היקר של המשתמשים. בשביל מה לפתוח כזה דיון ארוך על ענין שולי. יש לנו מעט כח עבודה, בואו נשמור וננצל אותו למה שבאמת מוסיף בשליחות שזכינו להיות שותפים בה. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:20, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 09:20, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::::::::::אז באו נקבע כמו אליהו ב. וזהו. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 09:33, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::::::::להתראות, אני חושב שהסברתי לך רבות אודות מעלת הדיונים. לא לכולם יש זמן, חומר וכח ליצור ערכים, ואדרבה, אם יש להם זמן שינצלו אותו גם לדיונים, שיש להם חלק מכריע ביצירת ועריכת ערכים. לגופו של עניין: האתר נשי הוא רק לבנות ולנשים. צבאות ה' אגב, אין מה לקשר אליו בקושי - כי לא נקשר לסרטי ילדים מהאתר.. לדעתי קישור לאתר מוגבל הוא לא ענייני, ובדוגמה שהובאה לעיל, מכיוון שהערך הוא לא על השליחה אלא על השליח, כאמור, המידע היבש שיש שם אמור גם להיות בקישורים אחרים. זה לא מוסיף משהו מאוד משמעותי, ולכן תמיד כדאי לחפש קישור אחר, ובאם אין - אז הכי מקובל בעיני הוא להסיר את הקישור, או שפשוט נדון כל פעם מחדש, בשביל משתמש להתראות.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:29, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א, 2 במרץ למניינם.<br /> ::::::::::::::פולע, אם ברור במקרה מסויים שהקישור לאתר נשי מוסיף, ואין על כך חולק, אתה בעד לקשר לשם? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:27, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 11:27, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}}אין טעם לדון כל פעם מחדש על הכל, יש לקבוע כלל שלפיו נלך, בפרט שלא לכולם יש גישה לאתר כדי לבדוק את הנושא וכמה הוא חשוב לערך. נראה שהחילוק הוא בקישורים שמוסיפים פרטים שוליים ואין את המידע בקישורים פתוחים, א&quot;כ, או שנקבע עכשיו אם מכניסים קישורים כאלו או שנקבע שלפני שמכניסים קישור כזה עושים דיון בשיחה עם פירוט מה הקישור מוסיף. מעדיף את האפשרות הראשונה ודעתי היא שלא להכניס את הקישורים. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:21 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :דעתי היא כאמור, שאין להכניס את הקישורים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 14:42, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א, 2 במרץ למניינם.<br /> ::מה דעתך על קישורים שודאי מוסיפים תוכן שאין להשיגו בקישור פתוח? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:11 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ===שבירה===<br /> ישר כח על הדיון החשוב, מבקש לנסות ולהגיע להסכמה על כללים פשוטים וברורים לכלל הערכים.<br /> <br /> ;מדיניות חב&quot;דפדיה בנוגע לקישורים חיצוניים לאתרים שאינם פתוחים לכלל המשתמשים אלא רק לרשומים או למשלמים. לדוגמה אתר 'אוצר החכמה' הפתוח רק למשתמשים משלמים, או אתר 'נשי חב&quot;ד' הפתוח רק לנשים ולאחר הרשמה.<br /> <br /> 1. כשרוצים לקשר למידע מסויים ויש אפשרות לקשר לאותו מידע באתר פתוח, יש להעדיף את הקישור לאתר פתוח על פני אתר מוגבל.<br /> 2. כשרוצים לקשר למידע משמעותי שאין באתר אחר, ניתן לקשר לאתר ולהוסיף אחרי הקישור כיתוב או סמליל שיבהיר שהאתר מוגבל למנויים או לרשומים לבד.<br /> ;כלל זה עוסק בקישורים עם מידע משמעותי למשל קישור לראיון עומק או תמונות ומדיה שאין להם תחליף באתר לא מוגבל. <br /> 3. כשרוצים לקשר למידע שאין באתר אחר זהו מידע שמוסיף על הכתוב בערך אבל הוא לא כ&quot;כ משמעותי. <br /> ;כלל זה עוסק בקישורים עם מידע שולי. <br /> <br /> אם אני מבין כולם מסכימים על כלל 1,ו-2. הדיון הוא על כלל שלוש מציע לעשות הצבעה ולסיים את הנושא. אשמח שתכתבו אם הבנתי נכון. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:44, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> :כל מילה. (אם כי אני לא בטוח שפולע הסכים לכלל 2) [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:42, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 20:42, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::מדוייק ביותר! אך לגבי כלל 3 איך נקבע מה נקרא חשוב ומה לא? יצטרכו לעשות דיונים על כל קישור אם הוא חשוב או לא חשוב. (ודרך הגב מה היא התבנית?). '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:49, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::ומה לגבי ערכים שהם עצמם על קישור מוגבל, צבאות השם ועוד? אגב פתחתי מיזם חדש [[חב&quot;דפדיה:קו חב&quot;דפדיה|קו חב&quot;דפדיה]] ראו [[חב&quot;דפדיה:קו חב&quot;דפדיה|כאן]] ותגובות [[שיחת חב&quot;דפדיה:קו חב&quot;דפדיה|כאן]]. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::מה נסגר עם הדיון הזה? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:55, כ&quot;ד באדר, ה'תשפ&quot;א 12:55, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}}ההצבעה לדעתי מיותרת. משום שחכמה בגוים תאמין, לפי מדיניות ויקפדיה והמכלול, יש להעדיף קישורים לאתר ללא הגבלה (כגון אתר זה, חב&quot;ד און ליין, אינפו וכדו'), ומקסימום אתר שדורש כניסה חד פעמית. אך לאתר שהכניסה היא למנויים בלבד, היא אסורה. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:32, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;א, 9 במרץ למניינם. 09:32, 9 במרץ 2021 (UTC)<br /> :מסכים איתך, רק הטענה של &quot;חכמה בגויים תאמין&quot; לא מתאימה לויקיפדיה העברית (שהחוקים שלה משל עצמה) ובטח שלא להמכלול.. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:54 • כ&quot;ה באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::את הביטוי הזה בנוגע לויקיפדיה לקחתי מ{{א|שיע.ק|שיע}}, אך עכ&quot;פ אפשר להגיד כלשון &quot;כי לגוי גדול אשימך&quot;... נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 14:01, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;א, 9 במרץ למניינם.<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> הצבעה על כלל 3.<br /> ;נגד הכנסת קישורים חסומים שוליים שאין להשיגם במקום אחר:<br /> # ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:54 • כ&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ;בעד הכנסת קישורים חסומים שוליים שאין להשיגם במקום אחר:<br /> # כל עוד זה מוסיף מידע גם אם הוא שולי אני בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א 20:48, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> # {{בעד}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' {{כתב קטן|20:51, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א}}<br /> # כך נחסוך דיון כל פעם מחדש על חשיבות הקישור. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:59, כ&quot;ד באדר, ה'תשפ&quot;א 22:59, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> # {{בעד}} אם אי אפשר להשיג במקום אחר אז שלפחות מי שיכול להיכנס לא יפסיד. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:53, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == חסימת האתר בחברות הסינון ==<br /> <br /> שמתי לב שדפי השיחה נחסמו בנטפרי (אולי גם בשאר חברות הסינון), מישהו יודע להסביר למה? [[מיוחד:תרומות/213.137.64.102|213.137.64.102]] 05:09, 11 במרץ 2021 (UTC)<br /> :כולם או רק חלקם? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 15:48, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::הרבה. [[מיוחד:תרומות/109.226.59.2|109.226.59.2]] 08:09, 15 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::תיעוד שיחה שלי עם נטפרי: <br /> <br /> אני: מספר דפים באתר החרדי חב&quot;ד פדיה נחסמו לחלוטין. משהו לא הגיוני ולא סביר שיש שם מידע בעייתי. הכוונה למשל לדפים האלו - http://chabadpedia.co.il/index.php/שיחה:יוסי_בן_משולם<br /> http://chabadpedia.co.il/index.php/שיחה:יוחנן_בן_גודגדא<br /> http://chabadpedia.co.il/index.php/שיחה:רבי_ישמעאל_בן_אלישע_כהן_גדול<br /> <br /> טוביה: ישנם חלקים שחסומים.<br /> <br /> אני: האם בדקתם את הדפים האמורים, נראה שאין הגיון בחסימתם כלל.<br /> <br /> martin mordecai‏: נטפרי לא מנהלת דיונים עם לקוחות על סיבות של חסימת תכנים.<br /> במידה וברצונכם לערער על חסימה ספציפית, תוכלו לשלוח פניה בצירוף קישור מדויק והסבר מדוע אתם סבורים שהחסימה שגויה.<br /> והפניה תועבר לגורמים המתאימים. בהצלחה!<br /> <br /> אולי מישהו יכול לבדוק את הדפים האמורים ולראות אם יש איזה הגיון בחסימתם (למשל בזיון תלמיד חכם, או תמונות לא ראויות)? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 13:00, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;א 13:00, 15 במרץ 2021 (UTC)<br /> :בדקתי אצלי ונראה שיש כאן חסימה גורפת של כל (או רוב) דפי השיחה ובכללם ערכים בענייני קבלה וחסידות שאין בהם סיכוי למשהו פסול. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 20:36, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;א 20:36, 15 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::אפשר לפנות לפורום [[מיוחד:תרומות/109.226.59.2|109.226.59.2]] 23:20, 15 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::אני לא ראית שם שום דבר שהגיוני שיגרום לחסימה. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:17, ד' בניסן, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::לאחר בירור, החסימה היא בגלל ביזוי ת&quot;ח מחפיר בדפי שיחה: החזו&quot;א, ר' [[חיים קנייבסקי]] ואביו, ועוד. [[מיוחד:תרומות/213.137.64.110|213.137.64.110]] 17:20, 17 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::::מעיון בתרומותיו של הכותב הקודם, ניתן להסיק בבירור שאם הוא אכן פנה להנהלת נטפרי (?), היה זה כדי להוציא דיבת האתר ולהביא לחסימתו. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 13:20, ח' בניסן, ה'תשפ&quot;א 13:20, 21 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> ==מוזר, אך כדאי לבדוק==<br /> <br /> בדף [[שיחה:יעקב שניאורסון]], מוזכר על עוד בן של הצמח-צדק בשם ירחמיאל שניאורסאהן, למי שיש פרטים, אשמח לדעת (בפיסקה הזאת). תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:49, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 13:49, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> :{{א|ידע חסידי}} הגבתי בדף השיחה שלי, עיי&quot;ש. ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 11:21, ג' בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ערכי תנאים ואמוראים ==<br /> <br /> לאחרונה הוצבו תבניות חשיבות על ערכי תנאים ואמוראים. מכיון שהתבניות הוצבו בסיטונאות (על לפחות 5 ערכים) קשה לערוך דיון מסודר על כל אחד מהם, במיוחד שדפי השיחה נחסמו ממש לאחרונה ב'נטפרי', כך שאין בידי לדעת מה נכתב בהם. אחווה רק את דעתי כי באופן כללי כשם שאין צורך להביע חשיבות על ערכי האבות, האמהות, או השבטים (גם על אלו שאין אודותיהם מאמרים מרבותינו נשיאינו), מכיון שהם חלק ממהותה של חב&quot;דפדיה כאנציקלופדיה שמלבד היותה חבדי&quot;ת, היא גם אנציקלופדיה יהודית, כך גם על ערכים אלו (זאת גם הסיבה ל54 ערכי הפרשיות, שאותם הוסיפו לחב&quot;דפדיה למרות שלא היה בהם קשר ישיר לתורת חב&quot;ד, עד להוספת הקטע החבדי לאחר 3 שנים שהם שהו במערכת), ובמיוחד שערכים אלו רובם ככולם אינם מועתקים משום מקור אחר, אלא נכתבו כעבודה ישירה ומעמיקה עבור חב&quot;דפדיה, כך שיש להם חשיבות מיוחדת.<br /> <br /> כל זה נאמר גם על הערכים שבהם לא נמצא קשר ישיר לחב&quot;ד (כמו למשל [[יוחאי]], אביו של רשב&quot;י, שמצער שצריך להסביר את חשיבותו באנציקלופדיה חבדי&quot;ת). על אחת כמה וכמה כשמדובר בערכים שברובם יש גם מתורת רבותינו נשיאינו, (כמו למשל [[רבי ישמעאל כהן גדול]] ו[[יוחנן בן גודגדא]], ולכן הפלא מתחזק במיוחד על מציב תבניות החשיבות שלבטח כוונותיו טהורות לשם שמים. רק מכיון שאין בידי לערוך את דפי השיחה של הדפים האמורים, אבקש בזה לצאת ידי חובת הבהרת חשיבות על כל הערכים שבהם הוצבה התבנית. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 22:38, ג' בניסן, ה'תשפ&quot;א 22:38, 16 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == נושא לדיון ==<br /> <br /> האם פורטל החסידות שבאתרינו זה בעצם ספר הערכים2, (עשרות כותבים זה יותר מהיר מר' יואל שי') או אמצעי נגיש מובן וקליל ככל האפשר לכל יהודי הרוצה לרוות את צמאונו במי הדעת הטהור? (וכן לחפש נושאים) האם מתאים סיכום ארוך מפורט ומדוקדק עם אלפי מ&quot;מ לכל ערך, או שעדיף להשקיע בהפשטה, בהסברה, ואפילו למרוח ערכים מעט בשביל הקלת ההבנה? אשמח להכוונה[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]] - [[שיחת משתמש:חבדפד770|שיחה]], 16:59, ה' בניסן, ה'תשפ&quot;א 16:59, 18 במרץ 2021 (UTC)</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=465668 2021-03-16T18:00:05Z

<p>נרקיס: /* אדמו&quot;רי סטרשלה */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]<br /> '''חסידות סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב&quot;ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע&quot;ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> חסידות סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: &quot;תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה&quot;ג והרה&quot;ח וכו' וכו' מוהר&quot;ר אהרן הלוי מסטאראשעלי&quot;. ספר התניא&quot; במדור &quot;הערות שם הספר ושם חלקיו&quot;}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו&quot;ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי&quot;ל]], ובנו של אדמו&quot;ר הזקן ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו&quot;ר הזקן, פרק כ&quot;ו. וכן בית רבי תולדות אדמו&quot;ר האמצעי, פרק ב'.}}. <br /> <br /> חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו&quot;ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.<br /> <br /> ==המחלוקת בין חב&quot;ד וסטרשלה==<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו&quot;ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו הייתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע ע&quot;כ [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב&quot;חסד וברחמים&quot; וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר &quot;עטרה ליושנה&quot; ולהחזיר את נשיאות חב&quot;ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב&quot;חסד וברחמים&quot; החל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו&quot;ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}}<br /> הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז&quot;ל:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו&quot;ר ז&quot;ל הנטועה באנ&quot;ש כו'.}}<br /> <br /> גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע&quot;א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה&quot;ת אדמו&quot;ר האמצעי עמ' 89.}}.<br /> <br /> ==שיטה==<br /> ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב&quot;ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.<br /> <br /> בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ&quot;ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מכתב כי&quot;ק של [[אדמו&quot;ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ&quot;ל הייתה הערה של אדמו&quot;ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הצ&quot;צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו&quot;ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו&quot;ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' אהרל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ&quot;ל'''}}<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי סטרשלה==<br /> ===דור ראשון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}<br /> <br /> רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה&quot;ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של&quot;ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה&quot;ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו&quot;ר הזקן החל עוד בהיותו בן י&quot;ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו&quot;ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב &quot;הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט&quot;.{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה הייתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו&quot;ר הזקן.}} אדמו&quot;ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י&quot;ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב&quot;ד כרך ט&quot;ו עמוד 305 בשם &quot;סיפורי חסידים ורבותיהם&quot; להרה&quot;ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב&quot;שמועות וסיפורים&quot; לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו&quot;ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו&quot;ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו&quot;ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו&quot;ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה&quot;ז &quot;זהו תרין רעין דלא מתפשרין&quot;. ו[[אדמו&quot;ר הזקן|אדמוה&quot;ז]] ענה לו ש&quot;'''הלוואי''' דלא מתפשרין&quot;..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.<br /> <br /> ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו&quot;ר הזקן למעלה מ־30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו&quot;ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסדי אדמו&quot;ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. <br /> <br /> ר' אהרן היה אדמו&quot;ר מסטרשלה כ־16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע&quot;ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ&quot;ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.<br /> <br /> ===דור שני===<br /> רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו&quot;רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו&quot;ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה&quot;ז, פרק כ&quot;ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==<br /> למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בדורות שאח&quot;כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ&quot;ב, רי&quot;א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] אמר על רבי אהרן: &quot;אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו&quot;{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.<br /> <br /> החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר &quot;הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע&quot; עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).<br /> <br /> ==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==<br /> * בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקע&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט&quot;ו עמ' ג' וי&quot;ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.<br /> * בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. <br /> * בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.<br /> * ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב&quot;ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב&quot;ד}} משלהם.<br /> <br /> ==ספרי חסידות של סטרשלה==<br /> * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br /> * '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר&quot;ב]]-[[תרכ&quot;ו]]. <br /> * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ&quot;ו]].<br /> * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.<br /> <br /> ==ניגונים==<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[אהרן מסטרשלה]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] גיליון כ&quot;ד עמ' קמ&quot;ז ואילך.<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ערך מובחר|}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חב&quot;ד|ס]]<br /> [[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=465667 2021-03-16T17:58:42Z

<p>נרקיס: /* שיטה */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]<br /> '''חסידות סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב&quot;ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע&quot;ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> חסידות סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: &quot;תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה&quot;ג והרה&quot;ח וכו' וכו' מוהר&quot;ר אהרן הלוי מסטאראשעלי&quot;. ספר התניא&quot; במדור &quot;הערות שם הספר ושם חלקיו&quot;}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו&quot;ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי&quot;ל]], ובנו של אדמו&quot;ר הזקן ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו&quot;ר הזקן, פרק כ&quot;ו. וכן בית רבי תולדות אדמו&quot;ר האמצעי, פרק ב'.}}. <br /> <br /> חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו&quot;ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.<br /> <br /> ==המחלוקת בין חב&quot;ד וסטרשלה==<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו&quot;ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו הייתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע ע&quot;כ [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב&quot;חסד וברחמים&quot; וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר &quot;עטרה ליושנה&quot; ולהחזיר את נשיאות חב&quot;ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב&quot;חסד וברחמים&quot; החל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו&quot;ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}}<br /> הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז&quot;ל:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו&quot;ר ז&quot;ל הנטועה באנ&quot;ש כו'.}}<br /> <br /> גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע&quot;א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה&quot;ת אדמו&quot;ר האמצעי עמ' 89.}}.<br /> <br /> ==שיטה==<br /> ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב&quot;ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.<br /> <br /> בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ&quot;ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מכתב כי&quot;ק של [[אדמו&quot;ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ&quot;ל הייתה הערה של אדמו&quot;ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הצ&quot;צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו&quot;ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו&quot;ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' אהרל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ&quot;ל'''}}<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי סטרשלה==<br /> ===דור ראשון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}<br /> <br /> רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה&quot;ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של&quot;ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה&quot;ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו&quot;ר הזקן החל עוד בהיותו בן י&quot;ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו&quot;ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב &quot;הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט&quot;.{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה הייתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו&quot;ר הזקן.}} אדמו&quot;ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י&quot;ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב&quot;ד כרך ט&quot;ו עמוד 305 בשם &quot;סיפורי חסידים ורבותיהם&quot; להרה&quot;ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב&quot;שמועות וסיפורים&quot; לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו&quot;ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו&quot;ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו&quot;ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו&quot;ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה&quot;ז &quot;זהו תרין רעין דלא מתפשרין&quot;. ו[[אדמו&quot;ר הזקן|אדמוה&quot;ז]] ענה לו ש&quot;'''הלוואי''' דלא מתפשרין&quot;..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.<br /> <br /> ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו&quot;ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו&quot;ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסדי אדמו&quot;ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. <br /> <br /> ר' אהרן היה אדמו&quot;ר מסטרשלה כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע&quot;ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ&quot;ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.<br /> <br /> ===דור שני===<br /> רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו&quot;רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו&quot;ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה&quot;ז, פרק כ&quot;ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==<br /> למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בדורות שאח&quot;כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ&quot;ב, רי&quot;א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] אמר על רבי אהרן: &quot;אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו&quot;{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.<br /> <br /> החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר &quot;הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע&quot; עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).<br /> <br /> ==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==<br /> * בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקע&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט&quot;ו עמ' ג' וי&quot;ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.<br /> * בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. <br /> * בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.<br /> * ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב&quot;ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב&quot;ד}} משלהם.<br /> <br /> ==ספרי חסידות של סטרשלה==<br /> * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br /> * '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר&quot;ב]]-[[תרכ&quot;ו]]. <br /> * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ&quot;ו]].<br /> * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.<br /> <br /> ==ניגונים==<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[אהרן מסטרשלה]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] גיליון כ&quot;ד עמ' קמ&quot;ז ואילך.<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ערך מובחר|}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חב&quot;ד|ס]]<br /> [[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=465561 2021-03-15T20:36:29Z

<p>נרקיס: /* חסימת האתר בחברות הסינון */</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == קטגוריות משפחות ==<br /> <br /> לאחר עבודה מאומצת לסינון קטגוריות משפחות לא נצרכות, אני פותח דיון - כמה ערכים צריך להיות המינימום לפתיחת קטגוריה? חמש, שש או שבע? קודם כל דיון, אח&quot;כ הצבעה. {{מפעילי מערכת}} {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{א|להתראות}} {{א|חלוקת דולרים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:54 - היום, [[ט&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :לפני הדיון, יש להקדים מה מטרת הקטגוריות של המשפחות {{א|חבר}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:58, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;30 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::מציאת ערכי בני משפחות משמעותיות בצורה קלה ומסודרת ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:01 - היום, [[ט&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::: משום שבתחום זה, איני מבין כ&quot;כ, אך בתור אדם שרוצה למצוא בצורה קלה כהגדרתך, מה הבעיה שיהיו ג' ערכים? ייתכן ולא הבנתי את המשמעות, אשמח שתסבירו אם טעיתי. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:07, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;30 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::::מטרת הקטגוריות היא הקלה בחיפוש אחר ערך מבוקש. מטרת קטגוריות משפחות היא הקלה בחיפוש אחר אישיות מבוקשת. בכדי שיהיה באמת ניתן בקלות לחפש אישיות בקטגוריית משפחות נצרך שהקטגוריה תהיה ברורה, מסודרת וכמה שפחות עמוסה. לצורך כך יש קריטריונים איזה קטגוריה מועילה ולכן יש לה חשיבות ואיזה קטגוריה מעמיסה (אפשר בקלות להסתדר בלעדיה) ולכן אין לה חשיבות. לעת עתה, לאחר עבודה מאומצת גובשו קריטריונים בדף [[משתמש:חבר/קטגוריות משפחות]] שנכתבו בצורה ברורה בדף [[משתמש:חלוקת קונטרסים/קטגוריות משפחות]] (מי שדעתו שונה מהקריטריונים שהובאו בדפים אלה שיכתוב את דעתו באחת השיחות או בדיון כאן). בחלק מהקטגוריות יש דפי פירושונים או עצי משפחה, הם כמובן לא נחשבים כערך לגבי חשיבות של הקטגוריות אך מלבדיהם לדעתי אין צורך שיהיו שבע או יותר ערכים בכדי ליצור חשיבות ואפשר להסתפק גם ב-6, מה דעת שאר המשתמשים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:22 • ט&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אם אין סיבה מיוחדת אני לא מבין למה כדאי לחרוג מהכלל הרגיל של 5 ערכים לקטגוריה. אם יש סיבה מיוחדת לשנות, לא ציינתם אותה.<br /> <br /> :::::ב. אני מסכים שבגלל המיוחדות של קטגוריות משפחה כדאי לא לחשב פירושונים ועצי משפחה כחלק מחמשת הערכים הנדרשים. בקשר למספר הדורות, אני ממליץ לפשט ולקבוע מינימום של שלוש דורות. בברכת הגאולה השלמה. {{מחוץ לחשבון|חלוקת דולרים}}<br /> ::::::אגב, אני חושב שיש החריג משפחות כמו חריטונוב, מפאת החשיבות של המשפחה. בנוסף, גם אם מכריעים על מספר מינימום, קטגוריות שיש בני משפחה נוספים עם חשיבות, והגיוני שעוד יהיה עליהם ערך כדאי להחריג, דוגמאות: קעניג, וישצקי. ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:22 - היום, [[כ&quot;ב בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == תמונות של ספרים מחב&quot;ד שופ ==<br /> <br /> האם מותר לקחת תמונות של ספרים וכדומה מ[[חב&quot;ד שופ]]? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:44, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א 10:44, 5 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מדוע לא? הרי הם שייכים לחב&quot;ד אינפו ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:26 - היום, [[כ&quot;א בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :: עוד מישהו חושב כך? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:38, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א 10:38, 6 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::{{מצטרף}} לחבר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:03, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;6 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::::כנ&quot;ל.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 17:26, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(6 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> <br /> == {{תב|שינוי שם}} ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}}, {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|קרייזי אבאוט משיח}} - לדעתי מן הראוי שהתבנית תוצב בדף של הערך ולא בשיחה, ובתבנית ייכתב 'בדף השיחה מתקיים כעת דיון על שם הערך'. מה דעתכם? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:52, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == ציון שנים ==<br /> <br /> בנוגע לדיונים רבים אודות כך - אעלה לדיון מסודר ובתקוה שבעז&quot;ה יסוכם סוף כל סוף ויימנע דיונים המתמתחים מדי שנה:<br /> <br /> האם בכל שנה יש לציין שאנו בטוחים שהרבי יתגלה בשנה זו? אם הולכים לפי ההרגש החסידי, ייתכן ויש לכתוב. אבל האם לאנציקלופדיה זה מתאים? בא&quot;כ - אזי יש לכתוב גם בכל חודש, שחסידי חב&quot;ד בטוחים שבחודש זה הרבי יתגלה וכן הלאה. לדעתי זה בתלי אנציקלופדי ומגוכח, שהרי האמונה להתגלות הרבי אינה תלויה בשנה מסוימת, אלא בכל יום ויום. או יותר נכון: בכל רגע ורגע! חוץ מכך שזה אינו אנציקלופדי , גם לפי ההרגש החסידי, זה לא מדויק כלל, ובאם היו ערכים על רגעים - הרי שהערכים האלו היו ממולאים בכך שברגע זה הרבי עתיד להתגלות.. <br /> <br /> אשמח לשמוע את דעתכם, בצורה מנומקת ועניינית. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :מה הבעיה בציון עובדה? (חודש - ודאי שלא מתאים, כי מדבר על החודש בכל השנים) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:41 - היום, [[כ&quot;א בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::אין שום מקור לכך שבשנה מסוימת הרבי יתגלה. בכל רגע ורגע אנו מאמינים שהרבי יתגלה בעז&quot;ה. אם כבר, יש לכתוב, שבכל הרגעים שבשנה זו, מאמינים כי הרבי יתגלה.. (נו ו-? הרי בכל שנה האמינו כי הרבי יתגלה, או מקסימום יוסיפו את שנות נשיאות הרבי, ויכתבו שהחל מי' שבט תש&quot;י מאמינים חסידי חב&quot;ד שבחודש זה הרבי יתגלה...) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:47, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::לא רואה בעיה בציון העובדה הזו, טכנית אי אפשר להכניס אותה לימים אבל לשנה זה מספיק זמן כדי להכניס את זה והאתר ישאר מעודכן. אגב, כמעט בכל שיחות הדבר מלכות הרבי מקשר את ביאת הגאולה עם השנה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:50 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == מנטרים ==<br /> <br /> שנייה לפני שאני עוזב, מבקש לעורר שוב על עניין המנטרים, {{א|שיע.ק}} ממליץ למנות את {{א|פולע}}, {{א|חבר}}, {{א|להתראות}} לתפקיד {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:58, 6 בינואר 2021 (UTC)<br /> :אין לבקש למנות משתמשים למנטר לפני שמקבלים את אישורם... בכל מקרה, אמנם לא הייתי מתנגד לקבלת התפקיד, אך חשוב מאוד להזכיר את מטרת התפקיד: שיפור האתר, סיוע למפעילים בין היתר ובעיקר בדיקה מקיפה על כל השינויים. המנטר צריך לדעת מהם עריכות אנציקלופדיות, ומה לא, כי אם יסמן חלילה ערך שלא בדק אותו היטב כבדוק - יצא הפסדנו בשכרנו. אך כן מצטרף לקריאה למנות מנטר, לאור הפחתת הזמינות של מפעילי המערכת, ובטחוני שמינוי מנטר, יקדם פי כמה את חב&quot;דפדיה, ויעזור למפעילים , וייקל עליהם את העבודה, כך שיוכלו גם להתפנות לדבר שרק הם יכולים לבצע. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:05, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;6 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::שואל חיים ישר כח, פולע ב&quot;ה התגייס, ומקווה להוסיף בעז&quot;ה עוד בקרוב[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א 02:03, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ניגונים ==<br /> <br /> באתר יש ערכים על ניגונים שמתחילים '''ניגון...''', ויש שמסיימים '''...(ניגון)'''. מה {{חב&quot;דפדים פעילים}} חושבים שעדיף? ושיהיה קישור לשני • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:33, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> : שיתחיל ב&quot;ניגון&quot; יהה הערך.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 18:02, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::שיהיה שם הניגון קודם ואחריו בסוגריים (ניגון), וייצרו הפניה עם שמות הניגון. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 07:33, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;14 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::לדעתי המילה ניגון קודם, אמה אחרים אומרים??.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 07:34, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::נראה מ[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|כאן]] שכדאי בלי ניגון בכלל ובמקרה הצורך ניגון לפני השם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:03 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אהה, טוב זה אומר שצריך לשנות את כמעט כל השמות של הניגונים (ולהשאיר הפניות כמובן).-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:52, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(15 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::::חלוקת, בעיקרון כך במכלול ובוקיקליפה, ראה את הערך ד' בבות למשל, אך מכיוון שיש כאן ערכים על כל הניגונים, לפעמים זה לא מסתדר (למשל ניגון לכתחילה אריבער וכו'), ולכן עצתי היא שנשים בסוף בסוגריים ניגון, או לכל הפחות בניגונים שצריך. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 08:23, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;15 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::::אני חושב שאנשים שמחפשים בדרך כלל מחפשים '''[[ניגון א מאשינקע]]''' ולא '''א מאשינקע''' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:37, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::זה תלוי באיזה ניגונים, ולכן אני אומר שעדיף את השם ואח&quot;כ בסוגריים ניכון. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 14:39, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;15 בינו' למניינם&lt;/font&gt;) - '''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|קדימה לעבודה!]]'''<br /> :::::::::אז מה תכלס לשנות ל(סוגרים) או לא? • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 20:43, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::{{א|מר&quot;ש|נו..}} {{א|פולע|מה}} {{א|חלוקת קונטרסים|הוחלט?}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 00:47, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> {{שבירה}}חלוקת לא ענה. מתייג גם {{א|שמואל חיים}} ואת השגריר ר' {{א|חצק'ל}}, ונערוך הצבעה כפשוט, כפי שנהוג. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:04, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :אגב {{א|פדיונר}}, לא תייגת אותנו (כלומר לא קיבלנו התראה ממך) כיוון שככל הנראה לא חתמת כשכתבת בפעם הראשונה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:05, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::לדעתי הדלה שיכתב לפני &quot;ניגון&quot; ואח&quot;כ את שם הניגון. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:10, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::לדעתי פשוט 'נאחד' את הטענות: במקרים שצריך, נכתוב קודם ניגון (משל בניגון לכתחילה אריבער), או שנכתוב אח&quot;כ בסוגריים. ובערכים שאין צורך בהוספת ניגון, נכתוב בלי. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:13, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::כך אמר חלוקת מהתחלה, (רק צריך להחליט על מתי שכן צריך, עם יהיה לפני או אחרי).'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:41, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::אכן, לא שמתי לב. לא צריך להחליט ולדון, פשוט מאוד, אם שם הניגון נפוץ כמו שהוא, בלי ניגון לכתחילה, אז משאירים ועושים את ההפניות שצריך. אם שם הניגון הינו שם של עוד משהו מפורסם (כדוגמת ניגון לכתחילה אריבער), אז שמים ניגון לכתחילה, וכו'. בהצלחה רבה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:44, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::::אז איפה שכן צריך שמים לפני סופי?'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:49, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::לפי מה שהבנתי כן (לפני) • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> מסכים עם האמור. 1 ברוב הניגונים אין צורך ולא כותבים 'ניגון' בשם. 2. ניגונים שנדרש לכתוב להם 'ניגון': כגון ניגון ששמו זהה לשם של ערך נפרד (לכתחילה אריבער), או אפילו ששמו כשם נושא או מושג גם אם אין לנו ולא נראה שיהיה לנו עליו ערך ('צאנה וראנה'). למיטב זכרוני, נערך דיון בנושא והוכרע שבמקרה כזה כתיבת המילה ניגון צריכה להיות רק בתחילת הערך וללא סוגריים, הנימוק היה שזה יותר יפה ומכובד. כמובן שאם רוב המשתמשים עכשיו סבורים אחרת אפשר לשנות את הנוהל הזה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א 00:48, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :דווקא נראה שהמשתמשים כעת מסכימים עם הנאמר בעבר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:54 • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == סוף זמן תפילה ==<br /> <br /> בחיפוש קצר באתר גילתי, שאין שום ערך באתרינו שמסביר '''למה בחב&quot;ד מתפללים מאוחר''', ותמהוני הדבר מאוד, ועל כן באתי בקריאה קדושה לכל אנ&quot;ש ה{{חב&quot;דפדים פעילים}} בואו להרחבת הערך '''[[סוף זמן תפילה]]'''!<br /> <br /> {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:19, 21 בינואר 2021 (UTC)<br /> :{{א|שמואל חיים}} - שייך ללוח המודעות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 15:24, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 21 בינו' למניינם, 2021.<br /> <br /> ==נקודה אחרי קישור חיצוני==<br /> אחרי קישור חיצוני שמים נקודה?'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 11:02, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :ממה שאני רואה באתר, לא נהוג. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:00, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א 12:00, 24 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::אז אולי מעכשיו יהיה אחרי כל קישור נקודה.'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 12:03, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::{{חב&quot;דפדים פעילים|}} מה אתם חושבים?'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 13:06, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::בד״כ אני שם נקודה לאחר הקישור (לא חשבתי אחרת). אשמח לעצתכם {{חב&quot;דפדים פעילים|}} ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 14:11, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::בכלל ברשימות של דברים לא נכון להכניס נקודה לסוף כל שורה, לכן לדעתי לא להכניס נקודה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:22 • י&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::אין לשים נקודה אחר קישור חיצוני וכן המנהג. (שלום מחוץ לחשבון)<br /> <br /> == תאריך לועזי בחתימת משתמש ==<br /> <br /> האם '''ניתן''' לשים חתימה ללא תאריך לועזי או שאני צריך לכתוב ״למניינם״ ללא אפשרות למחיקת התאריך לועזי? אסמח להסבר קל ופשוט ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 14:13, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> :ראה [[תבנית:תאריך עברי בלבד]]. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:07, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א, 25 בינו' למניינם.<br /> ::תודה רבע {{א|פולע}} שליט״א היקר עזרת לי במאוד ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • 08:53, י&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == בדחיפות לכל מי שיכול לעשות משהו בעניין ==<br /> <br /> כבר אתמול כתבתי את זה למפעילי מערכת ללא כל תגובה!!!!!!<br /> <br /> זה מה שכתבתי:<br /> <br /> * בערך חבד באינטרנט ב״צבאות השם בארץ הקודש״ ישנו האתר הישן שכבר לא פועל. האתר החדש הוא טי אייץ 770 נקודה סי או נקודה איי אל, ולא ניתן להכניס את הקישור מפני שהוא אינו ברשימה הלבנה.<br /> בתודה יחי המלך המשיח<br /> ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 11:34, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> :אם אתה יכול בבקשה לטבל בזה בדחיפות. אם טיפלת/פתחת את הקישור כתובלי בשיחת משתמש או כאן. אתה יכול למצוא את הקישור בחיפוש קצר בגוגל ״צבאות השם״ באפשרות הראשונה (״צבאות השם דף הבית״). יחי המלך המשיח שליט״א ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י&quot;ב בשבט]] [[ה'תשפ&quot;א]] 14:06, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> <br /> מישהו יכול לעזור בבקשה??<br /> ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • 10:04, י&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :אכן, פשוט תכתוב בבקשות ממפעילים בלבד במקום למלא את האתר באותה בקשה. בקשות נענות תוך כמה ימים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:22 • י&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::ולהעיר שהוא כתב גם בדפי שיחה של 3 אם לא יותר של מפעילי מערכת את הבקשה! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:04, י&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(27 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> טופל, חַאטְשֶׁע (שיחה) 13:14, 29 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ציטוטים מחב&quot;דפדיה באינפו ==<br /> <br /> אני שם לב שישנם הרבה כתבות באינפו, על תולדות חסידים ואנשי מעשה, והטקסט הוא מחב&quot;דפדיה (כמובן עם קרדיט). ושאלתי היא, מדוע אין הם מקשרים בסוף לדף באתר, כפי שהם עושים לעיתים? חבל מאוד ע&quot;כ. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:09, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 28 בינו' למניינם.<br /> :להבנתי, אין צורך בקישור כשכל הערך מועתק, כי הקורא כבר ראה את התוכן ואין לו צורך להכנס לקישור -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:13, ט&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::אמת, אך באם יהיה קישור זה יביא רק תועלת לחב&quot;דפדיה (אולי שישימו חלק מהכתבה ויקשרו אל ההמשך בערך באתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:02, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 28 בינו' למניינם.<br /> :::אני יכול לפנות להנהלת אינפו ולבקש מהם שבסוף הכתבה יכניסו קישור לאתר לריבוי המשתמשים. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF ;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:33, כ' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::רק יביא בלגן ומשתמשים חדשים (שמסובבים את כל האתר סביב דיונים ודפי שיחות וד&quot;ל) '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 15:20, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::קצת יותר אמונה באנשים, חשוב מאוד להביא כמה שיותר משתמשים חדשים. ולחנך את מי שאפשר או לחסום את מי שאי אפשר ללמד... 20:03, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == אוי מה היה לנו ==<br /> <br /> בתקופה האחרונה, בעיקר מאז עזיבת משתמשים וותיקים ויקרים, חב&quot;דפדיה הפכה למעין 'ג'ונגל'. במקום דיונים איכותיים וטובים כבעבר, אנו נאלצים להתעסק עם משתמשים אשר מבצעים מלחמות עריכה ומשחיתים, או שאינם מבינים שחב&quot;דפדיה אינה מקום לרגשות, זכרונות וקשקושים. בובות קש מתווספות מדי יום, ועמם דיוני סרק והבלים. <br /> <br /> איני מתייג את חב&quot;דפדים פעילים, אלא את חב&quot;דפדים וותיקים וטובים, כגון {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, {{א|כתית למאור}}, {{א|להתראות}} ואת {{א|חבר}} ו{{א|שמואל חיים}}, בבקשה לדון ולעשות חשבון נפש כיצד הגענו לרמה זו, ואיך אנו יכולים לקדם את האתר ולהחזיר למצבו היציב והאיכותי. ואוסיף בנימה אישית, כי לצערי אם בעבר היה לי מאוד חיות וחשק לשפר, ליצור ערכים טובים, ומיזמים בכדי לקדם האתר, כיום כבר קשה לי, בעיקר לאור הסיבות שהובאו כאן. החותם בכאב לב, על הנעשה באתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:27, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 1 בפבר' למניינם.<br /> :אתה צודק, הגיע משתמש חדש (לא אגיד את שמו) שבמקום שיהיה לי זמן לערוך ערכים וכו' ואני נעלץ להתכתב עימו כדי של יחסוף עלי פרטים אישיים {{עצב|}}. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:36, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(1 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::התמימים ב&quot;ה שוקדים על תלמודם בישיבות, ובין השאר מגדילים את הידע שלהם, שבבוא היום ייכנס לאתר. בנתיים אנחנו מתמודדים פה עם צעירים ותיירים שעלולים לשפר פרטים פה ושם, ויישר כח על הניטור {{א|פולע|שלך}} הפעיל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:43, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:43, 1 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::ב&quot;ה, וברור שאין כוונתי למשתמשים שאר מטרתם לשפר את האתר ופשוט הם חסרי ידע בסיסי בעריכה, אלא באלו שמטרתם היא רק למלא את דפי המשתמש שלהם בציוני דרך, צבעים, לעבור על כמה ערכים וד&quot;ל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:56, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 1 בפבר' למניינם.<br /> ::::&quot;אוי מה היה לנו?&quot;, לא היה לנו כלום. זהו מנהגו של עולם... חסיד מתמקד בחצי כוס המלאה, ברוך השם שהאתר פעיל ומתקדם, קשיים היו תמיד, ו&quot;אל תשאל לימים ראשונים כי לא מחכמה שאלת על זאת&quot;, תמיד היו משתמשים חדשים שקצת הקשו על ההתנהלות, אך ברוך השם בזכות זה שלא התבוססנו בבוץ ובתלונות ובמרמורים, הצלחנו להתקדם הלאה והלאה. פעולותיך חשובות מכדי שידיך יתרפו בשל אי-אלו קשיים ואתגרים. עלה והצלח, מתוך שמחה וידיעה שכל פעולה קטנה של כתיבה, כדברי אדמו&quot;ר הצמח צדק, פעולתה ניצחית לדורי דורות, והטוב והחיובי יש לו קיום אמיתי משא&quot;כ בצד השני... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:12, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 12:12, 1 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::{{בעד חזק}} מסכים עם להתראות '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF ;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 09:32, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == תוארי רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> יש לקבוע כלל אחיד בנוגע לתואר שיהיה לכל רבותינו נשיאנו. כעת כתוב ב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות]] שהתואר היחיד שיש לכתוב הוא 'הרבי' ולא אדמו&quot;ר וכיוב&quot;ז. לפי זה אפשר להריץ עם בוט החלפה של כל אדמו&quot;ר הזקן ל'הרבי הזקן' וכד' רק שזה לא נשמע ממש טוב (לדעתי), ובכ&quot;ז כדאי להחליט על תואר אחיד בו ישתמשו בכל האזכורים של רבו&quot;נ. <br /> <br /> ישנן כרגע שלוש אפשרויות:<br /> # הרבי הזקן (כמופיע במדיניות, קצת מצחיק)<br /> # אדמו&quot;ר הזקן (נשמע קצת יותר טוב, פחות מכבד)<br /> # רבי שניאור זלמן (הכי הגיוני אנציקלופדית, לא ממש מסתדר אצל שאר האדמו&quot;רים)<br /> מה שבטוח זה שיש ללכת עם תואר אחיד. אשמח לשמוע את דעת המשתמשים בנוגע לאפשרויות אלו או הצעת אפשרויות אחרות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • כ&quot;ד בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :מה שרלוונטי מהמדיניות זה רק בנוגע לרבי מלך המשיח שליט&quot;א שהמדיניות היא לכתוב '''הרבי''' בלבד. לדעתי זה לא מדבר על הרביים האחרים, בהם המדיניות היא (לא יודע איפה נכתב אבל ידוע לי ללא שום ספק שזו המדיניות) לכתוב אדמו&quot;ר הזקן אדמו&quot;ר האמצעי וכן הלאה. ויש לתקן שם. כפשוט. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:07, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א 01:07, 7 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::זה כתוב במפורש מדי בשביל לומר שזה נכתב שלא בכוונה.. אתה מציע את האפשרות הנפוצה - 'אדמו&quot;ר', את הרבי כנראה שכן יהיה אפשר להחריג ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:10 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::א. אפשר לקבוע מדיניות שונה לגבי אדמוהז, וחוץ מזה לפעמים מתאים לכתוב לשון מסוימת דווקה ולפעמים אחרת שזה יכול להיות קצת בעייתי. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:54, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::זה לא רק הרבי הזקן, זה גם הרבי האמצעי ואולי גם הרביים שאחריו. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:26 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::האפשרות הראשונה מגוחכת, ולא מתאימה לאנציקלופדיה. ובנוגע לשני האפשרויות: צריך להבין, כי חב&quot;דפדיה צריכה להכתב בהתאם לאנציקלופדיה. האתר הוא לא פנים חב&quot;די, אלא לכלל הציבור. תוארים כמו 'אדמו&quot;ר הזקן' וכו', לא מתאימים לאנציקלופדיה, אין הבדל בין 'אדמו&quot;ר הזקן' לבין 'כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן' וכו'. לאור כך, הכי מתאים ומנוסח נכון, זה ה'רבי' לפני, ובאם לא, אזי רק את השם, כפי שמתאים לאנציקלופדיה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:10, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> ::::::רק השם זה לא אפשרות. אפילו בויקיפדיה כותבים תואר כבוד 'הרב', כאן ניתן לשקול רק איזה תואר לשים 'רבי' או 'אדמו&quot;ר'. לפי האפשרות הנוספת שהבאת תצטרך גם להסביר איך להבדיל בין אדמו&quot;ר הצ&quot;צ לרבי והאם לקרוא בכל פעם לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ 'רבי יוסף יצחק מליובאוויטש' (שזה ארוך) או רק 'רבי יוסף יצחק' (שאז אולי כבר עדיף את 'אדמו&quot;ר הריי&quot;צ'). '''קיצור:''' פרט הרחב נמק {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:55 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::אני חושב: &quot;אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; &quot;אדמו&quot;ר הרש&quot;ב&quot; וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:28, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::::בפשטות, כפי שקיים כעת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק), או (ה'צמח צדק'). בנושאים אלו צריכים לראות איך בויקפדיה או המכלול כותבים, וללמוד מהם. בכלל, בחיפוש לע&quot;ע בגוגל, בד&quot;כ ערכים אלו מופיעים בתחתית הרשימה בגלל השמות שלא מוכרים. חב&quot;דפדיה הינה אנציקלופדיה, באם לא השכילו להבין, ולאור זאת שמות רבו&quot;נ צריכים להכתב בהתאם. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:32, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> :::::::::שים לב שלא מדובר פה על שמות הערכים אלא על תוך הערכים בהם אי אפשר לכתוב כל פעם 'רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)'.. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:54 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::אם כך, לדעתי יש לקבוע שבכל הערכים יהיה 'הרבי ה--' ובנוגע לאדמו&quot;ר הזקן, יהיה אדמו&quot;ר הזקן, או רבנו הזקן. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:45, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> :::::::::::1. המדיניות עד כה - בפועל גם אם לא נכתבה בפירוש: הייתה לכתוב על הרבי 'הרבי' ועל כל השאר 'אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי וכו'. כמובן שניתן לשנות את זה. 2. באופן כללי אני מאוד בעד להשתשמ במונחים אנציקלופדיים ולא בלשון הפנים חסידית או חרדית. במקרה זה, בשל הסירבול והאריכות אני חושב שעדיף לחרוג ולקצר ולכן להשתמש בראשי תיבות, ומצד שני לכבד מאוד כיון שמדובר ברבותינו נשיאנו להוסיף את התואר אדמו&quot;ר. אגב גם בויקיפדיה התפשרו שם על תואר 'הרב שניאורסון' או 'הרבי מליובוויטש'. 3. כל זה ביחס לשאר רבותינו נשיאנו ביחס לרבי ששמו נפוץ באתר יותר מכולם. אני כן בעד שיכתב הרבי. (ובעד לשאול שוב את הוועדה אולי לשנות את זה להרבי מלך המשיח או שליט&quot;א. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א 15:00, 7 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::::::::::אם המדיניות עד עכשיו היתה לכתוב אדמו&quot;ר אז אפשר פשוט לתקן את מה שנכתב בכללי הכתיבה וסגרנו סיפור. יש חולק? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:18 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::::אני בעד לתקן בכללי הכתיבה. לדעתי באופן כללי כל כללי חב&quot;דפדיה צריכים ריענון וניעור רציני ע&quot;י המשתמשים הוותיקים ובעיקר ע&quot;י הוועדה הרוחנית. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:16, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 13:16, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::::::אם יש כאן רוב שתומך במדיניות שהייתה עד כה, ולמיטב ידיעתי קיימת כרגע בפועל ברוב הערכים, בהחלט אפשר לכתוב את זה בכללי הכתיבה. כדאי לחכות מספר ימים לתת לכולם להגיב. 23:44, 9 בפברואר 2021 (UTC) {{לא חתם|שיע.ק}}<br /> <br /> == נקודה בסוף הערת שוליים ==<br /> <br /> לכל ה{{חב&quot;דפדים פעילים|}} וה{{מפעילי מערכת|}}<br /> <br /> עקב התכתבות שהייתה לי ולעוד כמה חב&quot;דפדים, אני פותח דיון על נקודה בסוף הערת שוליים:<br /> <br /> האם יש לשים נקודה בסוף הערת שוליים או שלא.<br /> <br /> אנא הגיבו וכיתבו את דעותיכם !!! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:12, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :לאחר מעשה ראיתי את [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 26#נקודות בסוף הערות שוליים|זה]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:17 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::אהה, {{א|פולע|הנה חלוקת הביא הוכחה}} '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 11:20, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::דברו שם בכללות. באם מביאים מקור למשל, נהוג שלא לכתוב בסוף ההערה נקודה. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:26, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> ::::אני בעד לבוא לדיון\הצבעה חדש\ה. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 14:09, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::חכמה בגויים תאמין - בויקיפדיה (שכולה מבוססת על חכמת הגויים) מקובל שלא לכתתוב נקודה בסוף הערה - כשמדובר על הערות קצרות.. מלבד אם מדובר בהערות ארוכות של יותר משורה כגון השלמות, הסברים וכו'. {{שכח|שיע.ק}}<br /> ::::::אכן, בעד לנהוג כך. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:08, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א, 7 בפבר' למניינם.<br /> :::::::לא מבין, האם זוהי מדיניות בויקיפדיה, או שסתם כך מקובל? כך או כך, לא רואה הגיון לקבוע מדיניות שמחלקת בין הערות שוליים. אני כמובן בעד מדיניות שתדמה ככל האפשר לאנציקלופדיה נורמלית, שבסיום פיסקה מופיעה נקודה, וכך בלקוטי שיחות, מאמרים, ובכל דבר שבדפוס שאני מכיר, ולא רואה סיבה לחלק בין מקור אינטרנטי למקור מודפס. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:02, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:02, 7 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::::::גם באנציקלופדיה מודפסת כשיש רשימת שמות לא מביאים נקודה בסוף כל שורה ונראה לי שזה מה שהתכוון לשלול שיע, שבהערות ארוכות (=עם תוכן) יהיה נקודה ואם זה כמו רשימת שמות לא יהיה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:56 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::לא נראה לי שהדיון הוא על רשימת שמות משפחה וכיוצא בזה (שם אני מסכים עם ההגדרה), אלא על הערות שוליים בלבד, ואתפלא מאוד אם תצליח למצוא ספר מכובד מודפס כל שהוא שמחלק בהערות שוליים גופא, שחלקם מופיעות עם נקודה בסוף (כי הם קצרות) וחלקם בלי נקודה בסוף (כי הם ארוכות). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:10, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 05:10, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה|::::::::::}}מסכים עם להתראות! בכל הספרים שראיתי שיש בהם הערות שוליים (גם ספרי קודש וגם סיפורים) ולא משנה עם זה ציטוט או שזה קטע סיפורי ''יש נקודה בסוף הערה''!!!! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :{{א|להתראות}}, מסכים איתך שזה לא הדיון אבל נראה לי שזה מה ששיע התכוון לשלול. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:05 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::כוונות במקווה. לא יודע מה הוא התכוון, אני יודע מה הוא כתב: {{ציטוטון|מקובל שלא לכתוב נקודה בסוף הערה - כשמדובר על הערות קצרות.. }}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:22, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 08:22, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::לדעתי אכן מיותר לחלק בין ההערות, ולאחר שידיד שלח לי כמה דוגמאות של אנציקלופדיות מכובדות, אני חוזר בי, ויש לציין בסוף ההערות נקודה, ובאם יוכרע שלא - אזי אין כל טעם לחלק. בהצלחה.נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:40, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 8 בפבר' למניינם.<br /> ::::מסכים עם {{א|פולע}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::יופי, רוב בעד עם נקודה בסוף הערה שאינה קישור? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 09:47, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::: {{בעד חזק}} ביותר '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::: מי בעד? {{א|מר&quot;ש}}, {{א|להתראות}}, {{א|פולע}}, {{א|חב&quot;דפדי פעיל}}, {{א|חלוקת קונטרסים}} מי שלא הזכרתי את שמו שיודיע, מי שנגד שימחק את שמו. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::::לא אתנגד שיהיה הכל עם נקודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:25 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::מי מצטרף? {{חב&quot;דפדים פעילים}} '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 12:19, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> {{שבירה}}למשתמשים החדשים שלא בקיאים כל כך בתנהגות בדיונים, ברשותכם אגלה לכם חידוש: לא על כל דבר חייבים לעשות הצבעה, וברעש ובפעמונים. בקליק אחד של בוט, ואפשר לשנות ברגע את מה שצריך. איני אוהב, בלשון המעטה, התנהגות של דחיפה להצבעה בחטף, בעוד שמבלי מבינים על מה הדיון, התנהגות בלתי מקובלת. חכו בסבלנות, זה יכול לקחת אולי חודש, אבל בסוף נגיע להבנה, בין בפשרה, בין בהצבעה. ולגופו של עניין, לדעתי יש לחלק בין נושאים: מקור, הבהרה, ביאור או הרחבה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:28, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א, 8 בפבר' למניינם. <br /> :פרט מתי כן ומתי לא ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:52 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::בעקבות שאלתו של להתראות וכללות דבריו, בדקתי שוב ומסתבר שהמדיניות בויקיפדיה היא דווקא כן נקודה בסוף כל הערת שוליים, אלא שבפועל מרבית העורכים לא מודעים ולא מקפידים על כך. בדומה לדברי להתראות גם שם זה נומק בכך שבכל הוצאה מכובדת יש נקודה בסוף הערות השוליים גם כשהן קצרות, והובאו שם כמה וכמה דוגמאות. בעקבות כך שיניתי דעתי ואני בעד נקודה בסוף כל הערת שוליים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;א 23:51, 9 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::ברשותכם שיניתי את הכותרת של ההצבעה כך שיהיה ברור שמדובר על '''כל''' הערות השוליים (קצרות וארוכות, מקור או ביאור). פאלע זה נכון מאוד שדיון והבנה עדיפים על הצבעה, אבל לפעמים ההצבעה נועדה לסכם את דעות המשתתפים ולעשות סדר בדברים. כך לפחוות אני רואה את מרבית ההצבעות שלא נפתחות בצורה רשמית, ונקצב להם זמן וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;א 23:55, 9 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::{{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{א|פולע|אם}} {{א|חלוקת קונטרסים|לא}} תצביעו ולא יצא מזה כלום, אז אין טעם בכל הדיון הזה! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:16, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::לא ממש משנה לי אם אחרי כל הערת שוליים או רק אחרי הערת תוכן. אני נגד שלא יהיה בכלל נקודה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:10 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::מאחר שיש 4 בעד ואין נגד, וגם יש כאלו שמסכימים לזה (אפשר לראות בדיון הנל) ולא הצביעו, נראה לי שאפשר להכניס למדיניות! אם לא יכנס אז סתם עשינו את הדיון הזה. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:43, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אולי תוכל להוסיף למדיניות? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 16:13, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::::נהוג לחכות שבוע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:11 • ב' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::{{א|חלוקת קונטרסים|עבר שבוע}} כדאי להכניס למדיניות. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:05, ט' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(21 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::::::בוצע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:21 • ט' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ===הצבעה===<br /> =====עם נקודה אחרי כל הערת שוליים:=====<br /> *{{בעד חזק}} '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:28, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> *{{בעד}}, ולא חושב שצריך להפוך כל דבר לעקרוני וקיצוני, בעד חזק, נגד חזק. במיוחד שהחולקים בצד השני (אם יהיו כאלו) הם גם חסידים, ואיך שייך לחלוק בחוזק ותוקף על אחים שלך בענינים פעוטים שכאלו? כדאי לאמץ שיח עדין וענייני יותר. בטח בדברים לא עקרוניים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:38, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:38, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> *{{בעד}}, כשיחות הרבי המוגהות, כדברי קרייזי בדיון קודם על כך וכך התרגלתי לעשות מאז. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:07, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 00:07, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> *{{בעד}}, לאור דברי שיע. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:37, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א, 10 בפבר' למניינם.<br /> *{{בעד}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> <br /> =====נגד נקודה אחרי הערת שוליים:=====<br /> <br /> ===רשימות בגוף הערך===<br /> בהזדמנות זו אולי גם נקבע שרשימת צוות, פסקת משפחתו, ספריו (אם אין תוכן), תלמידיו וכד' לא יהיה בסוף כל שורה נקודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:16 • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :ובלשון הרב: &quot;מסכים, מסכים, מסכים זיין&quot; (או לשון דומה...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:38, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:38, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::זה נראה לי כבר מדיניות רשמית, אבל בכל מקרה אני {{בעד}}. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 20:10, כ&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;א 20:10, 8 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;א 23:55, 9 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::בעד. אלא אם כן יש אריכות מעבר לשם, כתוארים בפסקת משפחתו &quot; - שליח הרבי במקום זה וזה ור&quot;מ בישיבת זה וזה.&quot; שאז כן מתאים נקודה, ובאם שמים נקודה באחד יש לשים נקודה אצל כל מי שמופיע באותה רשימה למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 00:12, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::מה שאמר אליהו זה הכי הגיוני. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:13, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::בעד, וגם אם יש תיאור נרחב, זה לא סיבה לנקודה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:34, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א, 10 בפבר' למניינם.<br /> <br /> ===מיקום ההערות===<br /> מאחר שכבר מכניסים לכללים אציע לקבוע שתמיד סימני פיסוק יהיו אחרי ההערות ולא לפני (כעת ב[[חב&quot;דפדיה:הערות שוליים]] כתוב שזה לא משנה), יש מתנגד? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:47 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :מה שאמרת זה מה שיש ברוב הערכים וזה מה שצריך להיות! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:10, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::בעד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:35, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א, 10 בפבר' למניינם.<br /> :::{{א|חלוקת קונטרסים}} לדעתי אפי' דיון לא צריך פשוט תכניס לכללים. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:40, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == זכויות יוצרים ==<br /> <br /> האם ישנם 'זכויות יוצרים' לאתרים COL, ושטורעם? [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 18:06, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 18:06, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:50 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::תודה. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 11:04, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:04, 11 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == מה המדיניות? ==<br /> <br /> מהי מדיניות חב&quot;דפדיה (אם יש בכלל) בקשר לערכי אישים מתנגדים\משכילים\צוררי ישראל? כלומר ישנם את כל [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D קטגוריה:מתנגדים] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D קטגוריה:משכילים], כמו כן הערך [[ישו הנוצרי]] [[המן]] [[וילהלם השני]] ו[[יוסיף סטלין]] קיימים, אבל על אותו האיש מבני ברק א&quot;א ליצור ערך, - מופלא בעיני. [[משתמש:770קראון הייטס|770קראון הייטס]] - [[שיחת משתמש:770קראון הייטס|שיחה]], 17:54, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 17:54, 11 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :הנושא נתחן ונלעס ודוסקס בכל אופן אפשרי, העובדה היא שאין. ולא אמור ליהיות. סליחה על התקיפות. (תוכל לגלגל בדפי הארכיון וכן בכל ההיסטוריה של הדף על שמו של ההוא.) בברכה--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 18:39, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א 18:39, 11 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::כפי שכתוב מטרת חב&quot;דפדיה היא להפיץ את המעיינות ולהקיף את כל הנושאים החב&quot;דים החשובים. הדוגמאות שהבאת, יש עליהם או חומרים הלכתיים והתייחסות בתורת החסידות, או שיש קשר חב&quot;די מובהק, ומפורסמים מאוד. לערך על הליטאי ההוא, איני רואה כל חשיבות והתייחסות מיוחדת מצד חב&quot;ד, וחוץ מכך - שחסיד אמיתי יודע שהרבי לא רווה נחת מחסידים שמתעקים בנושא של הפך אהבת ישראל, וד&quot;ל. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:44, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 11 בפבר' למניינם.<br /> :::דווקא יש עליו התייחסות רחבה בתורת חב&quot;ד, אך אין עליו ערך מסיבה אחרת ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:27 • כ&quot;ט בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::אין עליו בקשוי התייחסות בחב&quot;ד באופן שאפשרי לפרסם, ובאם הרבי התייחס לנעשה אודות האיש, זה היה ברמזים, וכפי שכתבתי זה רק חלק מהסיבות שאין מקום לערך כזה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:36, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א, 14 בפבר' למניינם.<br /> :::::בעבר נכתב עליו ערך מלא והיה בו עוד הרבה מה להוסיף. הועדה הרוחנית לא אישרה ולכן הוא נמחק ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:03 • ב' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::גם לדעתי אין טעם בערך כזה, כי לא יצא ממנו לא הפצת המעיינות ולא דברים חיוביים אחרים... אפשר להעלות את זה שוב מול הוועדה הרוחנית, אבל בתנאי שמפרטים בקווים כללים מה מבקשים שיהיה בערך, אז יהיה טעם לדון בזה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:59, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתכם ==<br /> <br /> שיעשו איזו אפליקציה נוחה של האתר שתיהיה מותאמת למכשירי נייד. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 13:26, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 13:26, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :יש בתחתית הדף אפשרות לתצוגה למכשירים ניידים. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 13:48, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 13:48, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::כמובן. כוונתי לאפליקציה בפני עצמה כמו כל אפליקציה אחרת. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:41, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:41, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::מממ, לויקיפדיה יש אפליקציה כזאת. זה באמת רעיון. צריך לדבר עם מישהו שיכול. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 19:34, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 19:34, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::השאלה אם זה שווה את העבודה, אני לא יודע איך נראית האפליקציה של ויקיפדיה ואם בכלל יש משהו נוסף על מה שקיים באתר, אבל אפשר (כמו בויקיפדיה) לשים קישור מהאתר למסך דף הבית וזה יראה כמו אפליקציה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:12 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::לפי דעתי, אם תהיה כזאת אפליקציה זה באמת שווה כי הרבה אנשים יורידו ויוכלו לערוך בחב&quot;דפדיה, ועוד. אפשר גם לשים מודעות על זה באינפו או בבית משיח. תראו את האפליקציה של [https://smslarav.co.il/ אתר סמס לרב], הם שמו את הקישור של מסך הבית (אני מתכוון לאפליקציה למחשבים ולטבלטים וכו', ולא למכשיר נייד) '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::לי נראה שזה שווה (ממש שווה) את העבודה. אבל השאלה זה מי\איך זה יוקם (ובאיזה סגנון, אם כמו ויקיפדיה או שיש הצעות). [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 15:45, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 15:45, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::אפשר הסבר מה יש באפליקציה נוסף על מה שיש בלי אפליקציה? אם אני מוסיף את העמוד הראשי למסך הבית, יש משהו שאני לא רואה ונמצא באפליקציה? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:49 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::לא, אבל האפליקציה מיועדת למי שלא שם זאת בדף הבית ובכל זאת רוצה גישה נוחה. '''נכתב על ידי - &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]]&lt;/span&gt;. - [[שיחת משתמש:יונתן770י|אשמח לדבר]]''' 07:24, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::אם זה יהיה באפליקציה הרבה יותר אנשים יורידו, יירשמו ויערכו, זה לא כזאת בעי׳ לעשות אפליקצי׳, יש אנשים שזה עבודתם. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::::::::אבל יש אנשים שצריכים לשלם ע&quot;ז כסף וזה לא העבודה שלהם... ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:20 • ד' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> בעבר בדקנו את זה, אפליקציה עולה 20,000 במקרה הזול. ואח&quot;כ יש גם הוצאות של תחזוקה שוטפת... ממש לא נראה לי הגיוני לגייס ולהוציא סכום כזה, בזמן שרוב האנשים ממילא מגיעים אלינו בקלות בגלישה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:56, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> ==אם אפשר==<br /> היתי רוצה לפתוח דיון למשך הזמן הכי ארוך שאפשר, כי זה לא משהוא שאפשר לסגור צ'יק צ'אק, הענין הוא שיש הרבה התבאטויות בהם הרבי מתנגד על פירסום תמונות של הרביים בהם הם נראים לא במיטבם, ופה באתר ל&quot;ע יש הרבה תמונות בהם נראה הרבי כשהוא חולה מאוד, וכמו שכבר נאמר כמה פעמים מטרת האתר הוא הפצת המעינות, ולכן אין זה מתאים שיראו כך את הרבי לכן אני מבקש שיתאפשר למחוק תמונות בהם הרבי אינו נראה במיטבו, (לא הכוונה תמונה בזמן שהרבי היה חולה שבהם לפעמים הרבי דווקא נראה במיטבו אלא תמונות שנשקף מהם היפך בריאותו של הרבי,)הייתי שמח אם כמה שיותר יראו את זה ויצביעו בדיון בתקווה שתסכימו איתי, [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> מי בעד להסיר תמונות בהם נראה הרבי לא במיטבו(אנא לפני הצבעתכם תקראו את ההסבר בפסקה למעלה) [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> {{בעד}} [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :ראשית, זה לא עובד בצורה הזו, עושים דיון, עובר שבוע ואז ניתן לפתוח הצבעה. הנושא שפתחת הוא דיון כללי מדי בשביל להצביע כן ולא, מציע שכאשר את רואה תמונה שלדעתך היא לא מתאימה, תשאל עליה בדף השיחה ואם יוחלט למחוק אותה נמחק אותה ואת כל הערכים בהם היא מופיעה. אגב, שים לב שאין לך עדין זכות הצבעה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:34 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::בטח התכוונת ואת כל '''המופעים''' בערכים בהן היא מוצגת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:37, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 06:37, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::אה אוקי כך אעשה ולא היבנתי מה להתראות רצה לומר [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 10:06, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 10:06, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::{{א|איקס}}, ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76873 כאן]. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::לא אמרתי שאסור תמונות מהמרפסת אלא תמונות שבבירור נראה הרבי לא טוב וחוץ מזה עדיין קיים הוראת הרבי שלא לפרסם תמונות כאלה הרבי יטצא בגלל שלא היה תחליף מלראות את הרבי אבל היום כשאיננו רואים אותו אז יש כמה תמונות אז יש תחליף לתמונות בהם הרבי לא נראה טוב. [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 10:41, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 10:41, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::::חלוקת קונטרסים כתב שצריך למחוק את כל הערכים בהם יש תמונות כאלו (אם יהיה רוב), ולהתראות תיקן אותו שצריך למחוק את התמונות מתוך הערכים ולא את הערכים '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::::להתראות, כמובן. {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:22 • ד' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::אה היבנתי תודה👍 [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 18:18, ד' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:18, 16 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::עקרונית הסוגיה הזו מצויה באופן ברור במחלוקת בין מה שמכונה 'משיחיסטים ואנטים'. בית משיח מפרסם תמונות מתקופה זו וכפר חב&quot;ד לא. ממילא האתר כאן גם מפרסם תמונות מתקופה זו, ואדרבה בהדגשה. מאידך ודאי שעלינו להקפיד שלא לפרסם תמונות שלא נראות טוב ולכן כמו שהציע 'חלוקת' במקרה שאתה רואה תמונה שלדעתך לא מתאימה יש לפתוח דיון ספציפי עליה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:53, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == ניסוח שנה ==<br /> <br /> לאחר דיונים רבים (ראו [[שיחה:תשע&quot;ה|כאן]] ו[[שיחה:תשפ&quot;א|כאן]]), אני מעלה לדיון כאן (ולאחמ&quot;כ להצבעה) אודות הניסוח שמופיע בחלק מהשנים, 'בשנה זו מאמינים חסידי חב&quot;ד שמשיח מגיע'. הדעות (וכך גם אנוכי סובר) שבעד להסיר את הניסוח הלזה, הוא לאור היותו בלתי אנציקלופדי, משום שהאמונה של העולם ושל חסידי חב&quot;ד (שאגב, אם יוחלט להשאיר יש לשנות שהעולם היהודי מאמים וכו', כי ברור שהאמונה היא לא רק של חב&quot;ד..) בפרט, בביאת המשיח, היא לא על בסיס חודש, יום או שנה, אלא בכל רגע, ע&quot;פ דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר. {{חב&quot;דפדים פעילים|}} מוזמנים להביע כאן את דעתם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:20, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א, 19 בפבר' למניינם.<br /> :בעד לשנות ל'עם ישראל..' ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:30 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::כנ&quot;ל גם אני {{בעד}} לשנות ל&quot;עם ישראל&quot;. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:34, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::לצערנו הרב לא כל עם ישראל מאמין בכך... {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:34, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::אז אולי נתן לכתוב &quot;רבים מעם ישראל מאמינים&quot; וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:41, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::כל יהודי בפנימיותו מאמין בכל אחד מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה]] אלא שיצרו הוא שתקפו, לכן אין מניעה לכתוב את זה בלשון הזו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:04 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::אכן, וגם למה &quot;בשנה זו&quot; הרי אנו מאמינים שבכל רגע ורגע. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 14:51, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::&quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו&quot; ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:01 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::למה רק עם ישראל?!... יש אלפי גויים שמכריזים יחי אדוננו ומצפים להתגלות של הרבי מלך המשיח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:37, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א 15:37, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::חשבתי שמובן שעיקר הדיון כאן לא הנוסח כאשר ייכתב, אלא אם ייכתב בכלל. כאמור, ודעת כ&quot;ק אדמו&quot;ר, שהאמונה בביאת המשיח היא שייכת לכל רגע ורגע, ולא לזמן מסוים. בעז&quot;ה, כאשר הרבי יתגלה אוטוטו, נכתוב באירועי השנה שהרבי יתגלה, אבל אמונה? אמונה אינה שייכת למועד מסוים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:04, ח' באדר, ה'תשפ&quot;א, 20 בפבר' למניינם.<br /> ::::::::::כן אבל בעם ישראל זה רוב עם ישראל ואילו בגוים זה בקושי כמה אלפים וגם אני חושב שצריך לכתוב שבכל רגע מצפים למשיח ולא בשנה זו אחרת יחשבו שחב&quot;ד מאמינים בשנה מסוימת שהיא השנה של התגלות המשיח [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:28, ח' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:28, 20 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::::כל גדולי ישראל ששמו [[קץ]] (כולל רבו&quot;נ) קבעו אותו לשנה, ובכל זאת האמינו שמשיח מגיע בכל רגע וזה לא סותר. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:03 • ח' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::::שיניתי את דעתי מסכים עם חלוקת קונטרסים [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 19:40, ט' באדר, ה'תשפ&quot;א 19:40, 21 בפברואר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה|:::::::::::}}{{בעד}} לשנות לעם ישראל '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :הניסוח הזה בלתי אנציקלופדי. אני חושב שאם הוא היה מקובל, גם אתרים אחרים היו משתמשים בניסוח כזה (כי זה לא משפט חב&quot;די, מלבד האמונה שהרבי הוא מה&quot;מ). נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:31, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א, 2 במרץ למניינם.<br /> ::בעד מחיקת המשפט, אין שום סיבה לכתוב את זה דווקא בערך על השנה הנוכחית (ואולי נכתוב את זה גם בערך על החודש או השבוע הנוכחי? )[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א 20:51, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == קישור לאתר מוגבל ==<br /> <br /> בהמשך לדיון בשיחה של {{א|אליהו ב.}} בנוגע לקישור לאתר מוגבל, אני פותח כאן דיון כללי. האם יש ליצור קישורים לאתרים המגבילים משתמשים, כגון אתר צבאות ה', אתר נשי וכו'? הטעם המצדד להסיר את הקישורים הנ&quot;ל, הוא משום שזה מגביל גולשים, והם מפספסים תוכן וכו'. הטעם שמצדד להשאיר, כפי שהבנתי, הוא משום שאלו שכן יכולים להכנס, יהנו - והיה זה שכרנו. דעתי האישית היא, שאני נוטה בעד להסיר, משום שרוב הקישורים לא באמת חשובים כ&quot;כ, ואת המידע אפשר להשיג במקום אחר, ובאם לא, למשל זה קישור יחיד וכו' - אז לא הגיוני שגולש שרוצה לדעת מידע בסיסי לאתר הקישור שיפנה אותו למידע הנ&quot;ל, לא יוכל. מתייג את {{א|חלוקת קונטרסים}} ואת שאר {{חב&quot;דפדים פעילים}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:18, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א, 1 במרץ למניינם.<br /> :דעתי (כמדיניות ויקיפדיה) שרצוי לא לתת קישורים לאתרים מהסוג הזה, באם יש אתר פתוח עם אותו מידע שיש באתר הנעול, יש להסיר את הקישור לאתר הנעול. אם לאתר הסגור יש מידע ייחודי וכד' ניתן לקשר גם אליו אך בסתם קישור זה לא מומלץ ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::בואו ננסה למקד את הדיון לצורך ההדגמה: יצרתי כמה ערכים על שלוחים, שהם עצמם ממעטים להתראיין או לא רואיינו מעולם, אך נשותיהם השליחות רואיינו ראיון מלא שנמצא באתר [[נשי ובנות חב&quot;ד (אתר)]] (ואגב, מי שיוכל להכחיל..). מדוע שחצי מחב&quot;ד (כל העזרת נשים) יפספסו את הראיון הזה?! לדעתי, באם לא יהיה ניתן לקשר לאתר הזה, אנחנו מפספסים אתר מלא וגדוש באינפורמציה חב&quot;דית חדורה במשיח. גם בחב&quot;ד אינפו מקשרים לאתר נשי למרות שחצי מהגולשים חסומה להם הגישה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 18:52, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 18:52, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::דוקא הדוגמה הזו היא לא כל כך מוצלחת, משום שהערכים הם על נשות השלוחים, ואם יש בראיון הזה משהו שקשור לערך, אז בודאי זה על הפעילות, וא&quot;כ - בודאי יש לזה קישור או מידע במקום אחר בלתי מוגבל. ובאם לא, המקור היחיד יהיה רק למי שיש לו גישה לשם? לא מסתדר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:00, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א, 1 במרץ למניינם.<br /> ::::אני ינסה להסביר: הערך הוא על השליח, לא על אשתו. הראיון עם השליחה מוסיף המון מעבר לפרטים היבשים שמוזכרים בערך. (שתי דוגמאות: [[רועי מרילי]] ו[[עקיבא סודרי]]). [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:06, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 19:06, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::::אני חושב שצריך שיהי' קישור זה מוסיף למי שפתוח לו (לה) {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' {{כתב קטן|20:51, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א}}<br /> ::::::אליהו, אם המידע שיש שם נמצא באתר אחר תסכים איתי שאין סיבה שלא נקשר לאתר האחר הפתוח לציבור, ואם המידע שם הוא נמצא רק שם אבל הפרטים שוליים כי הערך מדבר על אשתו של נשוא הערך אז גם אם זה לא אתר חסום יש ספק אם לקשר לשם, ואם זה פרטים שיוסיפו הרבה לערך ויש אותם רק באתר הזה אז אני מסכים איתך שאפשר להכניס את הקישור, אז אם אפשר תעזור לי למצוא איפה נקודת החילוק בינינו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:25 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::אם כך, אין ביננו נקודת חילוק. כמובן שאם יש מקור פתוח עדיף המקור הפתוח. כמובן שאם זה לא מוסיף כלום לערך אין עניין לשים קישור סתם. אני מדבר על מקור שמוסיף לערך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:33, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 22:33, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::::::לא נתתי שזה לא מוסיף כלום אלא שזה מוסיף פרטים שוליים שלקישור אחר הייתי מקשר אך כאן בגלל שזה נעול אני לא מקשר (אלא אם זה ממש מוסיף על הערך כמו כתבת פרופיל) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:57 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::::בקיצור, הדיון יהיה על כל קישור לגופו, כמה מוסיף לערך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:31, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 23:31, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::::::::מסכים עם אליהו ב. ! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:30, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::::::::האתר נשי לא כזה מוגבל... רק מייל וסיסמא. אך בצבאות השם צריך הרשמה למי שמנוי... '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :::::::::::אני מוכן לצרף את דעתי לכל צד שלא יהיה, ובלבד שיושג רוב שיביא להכרעה ברורה ויחסוך מאיתנו דיונים טרחניים שיבזבזו את זמנם היקר של המשתמשים. בשביל מה לפתוח כזה דיון ארוך על ענין שולי. יש לנו מעט כח עבודה, בואו נשמור וננצל אותו למה שבאמת מוסיף בשליחות שזכינו להיות שותפים בה. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:20, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 09:20, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::::::::::אז באו נקבע כמו אליהו ב. וזהו. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 09:33, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::::::::::להתראות, אני חושב שהסברתי לך רבות אודות מעלת הדיונים. לא לכולם יש זמן, חומר וכח ליצור ערכים, ואדרבה, אם יש להם זמן שינצלו אותו גם לדיונים, שיש להם חלק מכריע ביצירת ועריכת ערכים. לגופו של עניין: האתר נשי הוא רק לבנות ולנשים. צבאות ה' אגב, אין מה לקשר אליו בקושי - כי לא נקשר לסרטי ילדים מהאתר.. לדעתי קישור לאתר מוגבל הוא לא ענייני, ובדוגמה שהובאה לעיל, מכיוון שהערך הוא לא על השליחה אלא על השליח, כאמור, המידע היבש שיש שם אמור גם להיות בקישורים אחרים. זה לא מוסיף משהו מאוד משמעותי, ולכן תמיד כדאי לחפש קישור אחר, ובאם אין - אז הכי מקובל בעיני הוא להסיר את הקישור, או שפשוט נדון כל פעם מחדש, בשביל משתמש להתראות.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:29, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א, 2 במרץ למניינם.<br /> ::::::::::::::פולע, אם ברור במקרה מסויים שהקישור לאתר נשי מוסיף, ואין על כך חולק, אתה בעד לקשר לשם? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:27, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 11:27, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}}אין טעם לדון כל פעם מחדש על הכל, יש לקבוע כלל שלפיו נלך, בפרט שלא לכולם יש גישה לאתר כדי לבדוק את הנושא וכמה הוא חשוב לערך. נראה שהחילוק הוא בקישורים שמוסיפים פרטים שוליים ואין את המידע בקישורים פתוחים, א&quot;כ, או שנקבע עכשיו אם מכניסים קישורים כאלו או שנקבע שלפני שמכניסים קישור כזה עושים דיון בשיחה עם פירוט מה הקישור מוסיף. מעדיף את האפשרות הראשונה ודעתי היא שלא להכניס את הקישורים. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:21 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :דעתי היא כאמור, שאין להכניס את הקישורים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 14:42, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א, 2 במרץ למניינם.<br /> ::מה דעתך על קישורים שודאי מוסיפים תוכן שאין להשיגו בקישור פתוח? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:11 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ===שבירה===<br /> ישר כח על הדיון החשוב, מבקש לנסות ולהגיע להסכמה על כללים פשוטים וברורים לכלל הערכים.<br /> <br /> ;מדיניות חב&quot;דפדיה בנוגע לקישורים חיצוניים לאתרים שאינם פתוחים לכלל המשתמשים אלא רק לרשומים או למשלמים. לדוגמה אתר 'אוצר החכמה' הפתוח רק למשתמשים משלמים, או אתר 'נשי חב&quot;ד' הפתוח רק לנשים ולאחר הרשמה.<br /> <br /> 1. כשרוצים לקשר למידע מסויים ויש אפשרות לקשר לאותו מידע באתר פתוח, יש להעדיף את הקישור לאתר פתוח על פני אתר מוגבל.<br /> 2. כשרוצים לקשר למידע משמעותי שאין באתר אחר, ניתן לקשר לאתר ולהוסיף אחרי הקישור כיתוב או סמליל שיבהיר שהאתר מוגבל למנויים או לרשומים לבד.<br /> ;כלל זה עוסק בקישורים עם מידע משמעותי למשל קישור לראיון עומק או תמונות ומדיה שאין להם תחליף באתר לא מוגבל. <br /> 3. כשרוצים לקשר למידע שאין באתר אחר זהו מידע שמוסיף על הכתוב בערך אבל הוא לא כ&quot;כ משמעותי. <br /> ;כלל זה עוסק בקישורים עם מידע שולי. <br /> <br /> אם אני מבין כולם מסכימים על כלל 1,ו-2. הדיון הוא על כלל שלוש מציע לעשות הצבעה ולסיים את הנושא. אשמח שתכתבו אם הבנתי נכון. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א 19:44, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> :כל מילה. (אם כי אני לא בטוח שפולע הסכים לכלל 2) [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:42, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 20:42, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::מדוייק ביותר! אך לגבי כלל 3 איך נקבע מה נקרא חשוב ומה לא? יצטרכו לעשות דיונים על כל קישור אם הוא חשוב או לא חשוב. (ודרך הגב מה היא התבנית?). '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:49, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::ומה לגבי ערכים שהם עצמם על קישור מוגבל, צבאות השם ועוד? אגב פתחתי מיזם חדש [[חב&quot;דפדיה:קו חב&quot;דפדיה|קו חב&quot;דפדיה]] ראו [[חב&quot;דפדיה:קו חב&quot;דפדיה|כאן]] ותגובות [[שיחת חב&quot;דפדיה:קו חב&quot;דפדיה|כאן]]. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> ::::מה נסגר עם הדיון הזה? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:55, כ&quot;ד באדר, ה'תשפ&quot;א 12:55, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}}ההצבעה לדעתי מיותרת. משום שחכמה בגוים תאמין, לפי מדיניות ויקפדיה והמכלול, יש להעדיף קישורים לאתר ללא הגבלה (כגון אתר זה, חב&quot;ד און ליין, אינפו וכדו'), ומקסימום אתר שדורש כניסה חד פעמית. אך לאתר שהכניסה היא למנויים בלבד, היא אסורה. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:32, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;א, 9 במרץ למניינם. 09:32, 9 במרץ 2021 (UTC)<br /> :מסכים איתך, רק הטענה של &quot;חכמה בגויים תאמין&quot; לא מתאימה לויקיפדיה העברית (שהחוקים שלה משל עצמה) ובטח שלא להמכלול.. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:54 • כ&quot;ה באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::את הביטוי הזה בנוגע לויקיפדיה לקחתי מ{{א|שיע.ק|שיע}}, אך עכ&quot;פ אפשר להגיד כלשון &quot;כי לגוי גדול אשימך&quot;... נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 14:01, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;א, 9 במרץ למניינם.<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> הצבעה על כלל 3.<br /> ;נגד הכנסת קישורים חסומים שוליים שאין להשיגם במקום אחר:<br /> # ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:54 • כ&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ;בעד הכנסת קישורים חסומים שוליים שאין להשיגם במקום אחר:<br /> # כל עוד זה מוסיף מידע גם אם הוא שולי אני בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א 20:48, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> # {{בעד}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' {{כתב קטן|20:51, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א}}<br /> # כך נחסוך דיון כל פעם מחדש על חשיבות הקישור. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:59, כ&quot;ד באדר, ה'תשפ&quot;א 22:59, 8 במרץ 2021 (UTC)<br /> # {{בעד}} אם אי אפשר להשיג במקום אחר אז שלפחות מי שיכול להיכנס לא יפסיד. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:53, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == חסימת האתר בחברות הסינון ==<br /> <br /> שמתי לב שדפי השיחה נחסמו בנטפרי (אולי גם בשאר חברות הסינון), מישהו יודע להסביר למה? [[מיוחד:תרומות/213.137.64.102|213.137.64.102]] 05:09, 11 במרץ 2021 (UTC)<br /> :כולם או רק חלקם? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 15:48, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::הרבה. [[מיוחד:תרומות/109.226.59.2|109.226.59.2]] 08:09, 15 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::תיעוד שיחה שלי עם נטפרי: <br /> <br /> אני: מספר דפים באתר החרדי חב&quot;ד פדיה נחסמו לחלוטין. משהו לא הגיוני ולא סביר שיש שם מידע בעייתי. הכוונה למשל לדפים האלו - http://chabadpedia.co.il/index.php/שיחה:יוסי_בן_משולם<br /> http://chabadpedia.co.il/index.php/שיחה:יוחנן_בן_גודגדא<br /> http://chabadpedia.co.il/index.php/שיחה:רבי_ישמעאל_בן_אלישע_כהן_גדול<br /> <br /> טוביה: ישנם חלקים שחסומים.<br /> <br /> אני: האם בדקתם את הדפים האמורים, נראה שאין הגיון בחסימתם כלל.<br /> <br /> martin mordecai‏: נטפרי לא מנהלת דיונים עם לקוחות על סיבות של חסימת תכנים.<br /> במידה וברצונכם לערער על חסימה ספציפית, תוכלו לשלוח פניה בצירוף קישור מדויק והסבר מדוע אתם סבורים שהחסימה שגויה.<br /> והפניה תועבר לגורמים המתאימים. בהצלחה!<br /> <br /> אולי מישהו יכול לבדוק את הדפים האמורים ולראות אם יש איזה הגיון בחסימתם (למשל בזיון תלמיד חכם, או תמונות לא ראויות)? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 13:00, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;א 13:00, 15 במרץ 2021 (UTC)<br /> :בדקתי אצלי ונראה שיש כאן חסימה גורפת של כל (או רוב) דפי השיחה ובכללם ערכים בענייני קבלה וחסידות שאין בהם סיכוי למשהו פסול. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 20:36, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;א 20:36, 15 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> ==מוזר, אך כדאי לבדוק==<br /> <br /> בדף [[שיחה:יעקב שניאורסון]], מוזכר על עוד בן של הצמח-צדק בשם ירחמיאל שניאורסאהן, למי שיש פרטים, אשמח לדעת (בפיסקה הזאת). תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:49, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 13:49, 14 במרץ 2021 (UTC)</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A1&diff=465211 2021-03-12T13:45:57Z

<p>נרקיס: /* שבתאי בלוך */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:29, כ&quot;ב בסיוון, ה'תש&quot;ף 16:29, 14 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> == גמד גמד ==<br /> <br /> [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%93 ייש&quot;כ על פעולותיך הגמדיות!] | נכתב בשעה 11:52 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י&quot;ג באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> &lt;br&gt;<br /> :תודה רבה! --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 16:23, י&quot;ג באב, ה'תש&quot;ף 16:23, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :צריך למצוא שם מתאים לגמדים חב&quot;דפדיים, אולי גמב&quot;דפד | נכתב בשעה 16:32 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י&quot;ג באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> <br /> ::במקום גמד הייתי מציע חגב, על שם הכתוב: וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים '''וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם''', אני אישית לא אוהב ביטויי לשון השאובים מויקיפדיה, ושוב תודה רבה!!! --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 17:37, י&quot;ג באב, ה'תש&quot;ף 17:37, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::מצטרף לתודותיו של חבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 02:18 • ו' באלול תש&quot;פ<br /> ::::תודה גם לך, כתיבה וחתימה טובה --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 13:12, ו' באלול, ה'תש&quot;ף 13:12, 26 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::גם אני הקטן, מביע את תודתי בפני הגמד &lt;big&gt;ענק&lt;/big&gt;...{{קריצה}}--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה]] · [[הכחלת ערכים|עושים סדר בליובאוויטש]]· [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] 13:25, 26 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::::תודה רבה.--[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 19:26, ו' באלול, ה'תש&quot;ף 19:26, 26 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == ישר כח! ==<br /> <br /> ישר כח על פעולותיך הרבות ביום חמישי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&quot;color:FFFF00&quot;&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 17:35 • ט&quot;ז באלול תש&quot;פ<br /> <br /> ==ישר כח 2==<br /> חן חן ותשואות רמות על עריכותיך הגמדיות הענקיות!! {{קריצה}} מוקיר ומעריך מאוד, ידידך הנאמן [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 01:00, 6 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == תודה והערה ==<br /> <br /> תודה על עריכותך בכלל ובערך [[לילה]] בפרט. רק אעיר. אשר למען הסדר הטוב, עדיף להשתמש בתבנית&lt;nowiki&gt;{{הערה|}}&lt;/nowiki&gt; ולא ב&lt;nowiki&gt;&lt;ref/&gt;&lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> כמו כן יקל עלינו באם תשנה/י בהעדפות את התיאור המתאים--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • י&quot;ז באלול ה'תש&quot;ף • 02:43, 6 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :תודה רבה לכל המברכים. {{א|יוסי מ.}} איך משנים בהעדפות? --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 22:36, י&quot;ז באלול, ה'תש&quot;ף 22:36, 6 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::תחת הלשונית הראשונה כשפותחים, יש פסקה כזו &quot;איזו תיאור מתאים לך?&quot; &quot;הוא עורך דפים בויקי&quot; או &quot;היא עורכת דפים בויקי--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • י&quot;ח באלול ה'תש&quot;ף • 14:17, 7 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == כמעט ==<br /> <br /> כמעט הצלחתי לעשות 1000 עריכות בבוט שלי ברצף אבל העריכה שלך נכנסה באמצע.. אולי בפעם הבאה. בהלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:05 • י&quot;ט באלול תש&quot;פ<br /> ::מתנצל, שלח גם התנצלות בשמי לבוט החביב והזמן אותו לכתוב בעצמו בדפי השיחה ...--[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 08:04, י&quot;ט באלול, ה'תש&quot;ף 08:04, 8 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :::אתה לא צריך להתנצל.. הכל בסדר. כתבתי מהמשתמש כדי שיראו את ההודעה בשינויים אחרונים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:01 • י&quot;ט באלול תש&quot;פ<br /> <br /> == גמד של ימות המשיח... ==<br /> <br /> עריכותיך בשיפור ערכים, פשוט מפליאים! המשך כך!--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ&quot;א באלול ה'תש&quot;ף • 13:35, 10 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == בשורה ==<br /> <br /> ברצוני לבשר לך על צאתם לאור של הדפים [[חב&quot;דפדיה:קארליק]] ו[[תבנית:משתמש - קארליק]] | נכתב בשעה 19:32 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ג' בתשרי]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח. גמח&quot;ט.<br /> :תודה רבה! [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 22:13, ג' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 22:13, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> יש לך מייל? (אם אתה לא רוצה שהוא יופיע פה בציבורי תוכל לשלוח [[שיחת משתמש:יוסי מ./ארכיון 1#מיל|לי מייל]]--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • ד' בתשרי ה'תשפ&quot;א • 15:27, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :כנ&quot;ל.. אשמח אם תשלח לי אימייל לכתובת mendi770koen@gmail.com [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 15:40, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::המייל שלי: narcisim1234@gmail.com [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 16:02, ד' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 16:02, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :::שכויח! [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 16:03, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ברוך השב! ==<br /> <br /> נשמח שתהיה עוד עמנו ונזכה לראות את פעולותיך החשובות! {{טקסט מוקטן|או שמא אתה תחת שם אחר?}}--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 18:24, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :מצטרף, מקווה שתחזור כבראשונה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ב' בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == תודה על עריכותיך ב[[כרמלית]] ==<br /> <br /> הנהנתני מאוד!!!!![[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:09, ט' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 11:09, 25 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :תודה גם לך על ההתייחסות. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 15:42, ט' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 15:42, 25 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==מודה לך==<br /> עם ישראל מודה לך על עריכותיך ב[[משתמש:חבר/משה שרת]] --&lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 05:40, 1 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :וברוח זו, עם ישראל מחכה בכיליון עיניים להשלמת הערך, ויבורכו כל העוסקים בצרכי ציבור בהשלמת ערכים על ראשי ממשלות ישראל, כה לחי!... [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 12:31, ט&quot;ו בכסלו, ה'תשפ&quot;א 12:31, 1 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == צל&quot;ש ==<br /> <br /> [[קובץ:זז.gif|ימין]] ייש&quot;כ רב על עריכותך הקטנות אך החשובות והמועילות ב[[אפיקומן]]. תודה רבה! לא שורה ולא פסקה יוכלו לבטא את עומק תודתי עבורך! ובנושא זה אשמח אם תצביע ב[[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים#אפיקומן]]. תודה רבה! '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ&quot;ב בכסלו ה'תשפ&quot;א, 16:26, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::תודה גם לך. הצלחה מרובה. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 17:29, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א 17:29, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == תודה ==<br /> <br /> אתה מזכיר לי תקופה טובה, תקופה בה היה משתמש שדאג לתקן על בסיס קבוע שגיאות כתיב, בעיות ניסוח, תקלדות וכו', ישר כח על חזרתך אלינו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:28 • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ==ברוך שובך==<br /> ברוך שובך, יישר כח על תיקוניך באתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:50, ו' באדר, ה'תשפ&quot;א, 18 בפבר' למניינם.<br /> <br /> ==[[שבתאי בלוך]]==<br /> ראשית, ברוך שובך! שנית, אולי תדע לומר אם [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] וה[[מטה שלימות הארץ]] זה אותו דבר או היינו הך. ובמי ובמה היה חבר הרב בלוך וממה פרש ואיפה נשאר אם נשאר. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:48, כ&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 01:48, 12 במרץ 2021 (UTC)<br /> :תודה לך. לא ידוע לי. שאבתי את המידע מתוך חב&quot;דפדיה עצמה, ולא העמקתי חקור. ודרך אגב, מה ההבדל בין אותו דבר להיינו הך? [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 13:45, כ&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 13:45, 12 במרץ 2021 (UTC)</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9A&diff=465089 2021-03-12T01:42:24Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:שבתאי בלוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שבתאי בלוך מקריא את נוסח ההזמנה לרבי, בעצרת &quot;משיח בכיכר&quot; [[שנת הקהל]] תשע&quot;ו]]<br /> הרב '''שבתאי חיים בלוך''' הוא מוותיקי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] ו[[גבאי]] בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בעיר. בעבר ניהל את [[מטה שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב בלוך נולד בישראל בי&quot;ב מנחם אב תש&quot;י. הוא חוזר בתשובה ששירת שנים רבות בצה&quot;ל. היה בין מקימי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> הרב בלוך התפרסם כשנאסר באשמת שווא של הסתה והמרדה בתקופת &quot;ציד המכשפות&quot; שהתנהל אחרי רצח רבין, אחר שניהל את [[מטה שלימות הארץ]] שעמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. המטה לא היסס לצאת בפרסומים ובמחאות גם נגד ממשלות ימין שניהלו משא ומתן שכלל דיבורים על ויתורים על חלקי ארץ ישראל.<br /> <br /> בעת ביצוע הסכמי וואי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו נעצר הרב בלוך עקב פעילויותיו במטה נגד ההסכמים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] פרש הרב בלוך מהמטה יחד עם חברים נוספים, לאחר שבבחירות שהתקיימו באותה שנה בישראל, תמך המטה במפלגת &quot;הבית היהודי&quot;.<br /> <br /> עוסק בפעילות ובפרסומים בנושאי שלימות הארץ ביחד עם הפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אריה ברוך בלוך]] - מנהל מוסדות חינוך [[אור מנחם ברזיל]] ומשלוחי הרבי ב[[פאולו]] [[ברזיל]].<br /> *בנו, הרב ישראל בלוך - לוד.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן בלוך.<br /> *בתו, מרת שושנה אשת הרב אשר זילבר - צפת.<br /> *בנו, מרדכי (נפטר בבחרותו).<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוך, שבתאי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9A&diff=465088 2021-03-12T01:40:58Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:שבתאי בלוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שבתאי בלוך מקריא את נוסח ההזמנה לרבי, בעצרת &quot;משיח בכיכר&quot; [[שנת הקהל]] תשע&quot;ו]]<br /> הרב '''שבתאי חיים בלוך''' הוא מוותיקי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] ו[[גבאי]] בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בעיר. בעבר ניהל את [[מטה שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב בלוך נולד בישראל בי&quot;ב מנחם אב תש&quot;י. הוא חוזר בתשובה ששירת שנים רבות בצה&quot;ל. הרב בלוך היה בין מקימי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> הרב בלוך התפרסם כשנאסר באשמת שווא של הסתה והמרדה בתקופת &quot;ציד המכשפות&quot; שהתנהל אחרי רצח רבין, אחר שניהל את [[מטה שלימות הארץ]] שעמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. המטה לא היסס לצאת בפרסומים ובמחאות גם נגד ממשלות ימין שניהלו משא ומתן שכלל דיבורים על ויתורים על חלקי ארץ ישראל.<br /> <br /> בעת ביצוע הסכמי וואי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו נעצר הרב בלוך עקב פעילויותיו במטה נגד ההסכמים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] פרש הרב בלוך מהמטה יחד עם חברים נוספים, לאחר שבבחירות שהתקיימו באותה שנה בישראל, תמך המטה במפלגת &quot;הבית היהודי&quot;.<br /> <br /> עוסק בפעילות ובפרסומים בנושאי שלימות הארץ ביחד עם הפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אריה ברוך בלוך]] - מנהל מוסדות חינוך [[אור מנחם ברזיל]] ומשלוחי הרבי ב[[פאולו]] [[ברזיל]].<br /> *בנו, הרב ישראל בלוך - לוד.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן בלוך.<br /> *בתו, מרת שושנה אשת הרב אשר זילבר - צפת.<br /> *בנו, מרדכי (נפטר בבחרותו).<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוך, שבתאי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9A&diff=465087 2021-03-12T01:11:04Z

<p>נרקיס: הגהה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:שבתאי בלוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שבתאי בלוך מקריא את נוסח ההזמנה לרבי, בעצרת &quot;משיח בכיכר&quot; [[שנת הקהל]] תשע&quot;ו]]<br /> הרב '''שבתאי חיים בלוך''' הוא מוותיקי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] ו[[גבאי]] בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בעיר. בעבר ניהל את [[מטה שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב בלוך הוא חוזר בתשובה ששירת שנים רבות בצה&quot;ל. התפרסם כשנאסר באשמת שווא של הסתה והמרדה בתקופת &quot;ציד המכשפות&quot; שהתנהל אחרי רצח רבין, אחר שניהל את [[מטה שלימות הארץ]] שעמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. המטה לא היסס לצאת בפרסומים ובמחאות גם נגד ממשלות ימין שניהלו משא ומתן שכלל דיבורים על ויתורים על חלקי ארץ ישראל.<br /> <br /> הרב בלוך היה בין מקימי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] פרש הרב בלוך מהמטה יחד עם חברים נוספים, לאחר שבבחירות שהתקיימו באותה שנה בישראל, תמך המטה במפלגת &quot;הבית היהודי&quot;.<br /> <br /> עוסק בפעילות ובפרסומים בנושאי שלימות הארץ ביחד עם הפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אריה ברוך בלוך]] - מנהל מוסדות חינוך [[אור מנחם ברזיל]] ומשלוחי הרבי ב[[פאולו]] [[ברזיל]].<br /> *בנו, הרב ישראל בלוך - לוד.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן בלוך.<br /> *בתו, מרת שושנה אשת הרב אשר זילבר - צפת.<br /> *בנו, מרדכי (נפטר בבחרותו).<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוך, שבתאי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9A&diff=465086 2021-03-12T01:09:10Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:שבתאי בלוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שבתאי בלוך מקריא את נוסח ההזמנה לרבי, בעצרת &quot;משיח בכיכר&quot; [[שנת הקהל]] תשע&quot;ו]]<br /> הרב '''שבתאי חיים בלוך''' הוא מוותיקי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] ו[[גבאי]] בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בעיר. ניהל את [[מטה שלימות הארץ]] שעמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב בלוך הוא חוזר בתשובה ששירת שנים רבות בצה&quot;ל. התפרסם כשנאסר באשמת שווא של הסתה והמרדה בתקופת &quot;ציד המכשפות&quot; שהתנהל אחרי רצח רבין, אחר שניהל את [[מטה שלימות הארץ]] שעמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. המטה לא היסס לצאת בפרסומים ובמחאות גם נגד ממשלות ימין שניהלו משא ומתן שכלל דיבורים על ויתורים על חלקי ארץ ישראל.<br /> <br /> הרב בלוך היה בין מקימי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] פרש הרב בלוך מהמטה יחד עם חברים נוספים, לאחר שבבחירות שהתקיימו באותה שנה בישראל, תמך המטה במפלגת &quot;הבית היהודי&quot;.<br /> <br /> עוסק בפעילות ובפרסומים בנושאי שלימות הארץ ביחד עם הפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אריה ברוך בלוך]] - מנהל מוסדות חינוך [[אור מנחם ברזיל]] ומשלוחי הרבי ב[[פאולו]] [[ברזיל]].<br /> *בנו, הרב ישראל בלוך - לוד.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן בלוך.<br /> *בתו, מרת שושנה אשת הרב אשר זילבר - צפת.<br /> *בנו, מרדכי (נפטר בבחרותו).<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוך, שבתאי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9A&diff=465085 2021-03-12T01:07:06Z

<p>נרקיס: /* תולדות חיים */ ניסוח</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:שבתאי בלוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שבתאי בלוך מקריא את נוסח ההזמנה לרבי, בעצרת &quot;משיח בכיכר&quot; [[שנת הקהל]] תשע&quot;ו]]<br /> הרב '''שבתאי חיים בלוך''' הוא מוותיקי אנ&quot;ש בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] ו[[גבאי]] בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בעיר. ניהל את [[מטה שלימות הארץ]] שעמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב בלוך הוא חוזר בתשובה ששירת שנים רבות בצה&quot;ל. התפרסם כשנאסר באשמת שווא של הסתה והמרדה בתקופת &quot;ציד המכשפות&quot; שהתנהל אחרי רצח רבין, אחר שניהל את [[מטה שלימות הארץ]] שעמד מאחורי עשרות יוזמות שונות בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. המטה לא היסס לצאת בפרסומים ובמחאות גם נגד ממשלות ימין שניהלו משא ומתן שכלל דיבורים על ויתורים על חלקי ארץ ישראל.<br /> <br /> הרב בלוך היה בין מקימי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] פרש הרב בלוך מהמטה יחד עם חברים נוספים, לאחר שבבחירות שהתקיימו באותה שנה בישראל, תמך המטה במפלגת &quot;הבית היהודי&quot;.<br /> <br /> עוסק בפעילות ובפרסומים בנושאי שלימות הארץ ביחד עם הפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אריה ברוך בלוך]] - מנהל מוסדות חינוך [[אור מנחם ברזיל]] ומשלוחי הרבי ב[[פאולו]] [[ברזיל]].<br /> *בנו, הרב ישראל בלוך - לוד.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן בלוך.<br /> *בתו, מרת שושנה אשת הרב אשר זילבר - צפת.<br /> *בנו, מרדכי (נפטר בבחרותו).<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוך, שבתאי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=461635 2021-02-24T18:50:48Z

<p>נרקיס: /* אודותיו */ ניסוח, הגהה</p> <hr /> <div>'''חרבונה''' היה אחד מסריסי המלך [[אחשורוש]], לאחר [[קריאת המגילה]] בפזמון [[שושנת יעקב]] יש להגיד &quot;וגם חרבונה זכור לטוב&quot;.<br /> ==אודותיו==<br /> חרבונה מוזכר ב[[מגילת אסתר]] כאחד משבעת סריסי המלך, שעליהם ציווה להגיד ל[[ושתי המלכה]] שתבוא לפניו{{הערה|[[מגילת אסתר]], פרק א', ט - ט&quot;ז}}. הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] הקים עץ כדי לתלות עליו את [[מרדכי היהודי]]. ב[[גמרא]] נאמר שחרבונה גם הוא היה [[רשע]], אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מיד להתייצב לצד [[מרדכי]]{{הערה|מסכת מגילה, ט&quot;ז, ע&quot;א}}.<br /> <br /> ל[[הלכה]] נפסק שיש להגיד בפזמון &quot;[[שושנת יעקב]]&quot; הנאמר לאחר [[קריאת המגילה]] את המשפט &quot;וגם חרבונה זכור לטוב&quot;{{הערה|כדברי רבי פנחס (תלמוד ירושלמי, ואסתר רבה) והובאו הדברים בטור, אורח חיים, תרצ, וכך פסק השלחן ערוך, הלכות מגילה תרצ, טז}}, וזאת על כך שהוא גילה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] מתכנן לתלות את [[מרדכי היהודי]]{{הערה|תורת מנחם, תשי&quot;ח, ח&quot;ב עמ' 100}}.<br /> <br /> דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]]. הרבי מסביר שב[[תלמוד הירושלמי]] מוזכר אליהו הנביא שהוא &quot;זכור לטוב&quot;, וגם על חרבונה נאמר שהוא &quot;זכור לטוב&quot; ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא. וזהו גם השייכות של [[חג הפורים]] ל[[גאולה]], שע&quot;י שפועלים את העבודה של פורים{{הערה|שהיא כלשונו של [[הרבי]] ש:{{ציטוטון|תפעלו על עצמכם רק דבר קטן (&quot;מערניט ווי אַ קטנות&quot;), שבמשך הכ&quot;ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהיה אצלכם היציאה (&quot;דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן&quot;) מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה.}}}}, יגיע [[אליהו הנביא]] ויביא את ה[[משיח]]{{הערה|תורת מנחם, תשט&quot;ו, ח&quot;א, עמ' 329}}.<br /> {{פורים}}<br /> {{קצרמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:פורים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A2&diff=461634 2021-02-24T18:44:32Z

<p>נרקיס: /* המנהג בתולדות החסידות */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg |שמאל|ממוזער|300px|ציורו של ר' [[זלמן קליימן]]: חסידים עושים קול'ע בשעת שמחה]]<br /> '''קוּלֶע''' (בלשון רבים: '''קולעֶ'ס'''. במקור מ[[אידיש]]: '''איבעֶר-קולעֶן זִיך''' = להתהפך), הינו מצב המצוי בקרב חסידים בעתות שמחה מיוחדים כבעת התוועדות ולאחר לגימה, ה&quot;קולע&quot; הוא התהפכות וגלגול על הרצפה מתוך [[ריקוד חסידי]] באופן שהראש למטה והרגליים למעלה. בכך מבטאים את עוצם השמחה המבטלת את כל מגבלות הטבע וחודרת בכל ה[[גוף]] באופן שהראש והרגל שווים, מבלי להתחשב בהבדלי המעמדות בין חסיד אחד למשנהו.<br /> <br /> ==המנהג בתולדות החסידות==<br /> ראשית התופעה החלה כבר בראשית ימיה של [[תנועת החסידות]], ובקיצוניות בקרב תלמידי רבי [[אברהם מקאליסק]] שהנהיג בין תלמידיו וחסידיו סדר עבודה אשר עיקרו הוא ביטול היש העצמי, ולכך היו נוהגים לבזות ולהשפיל את עצמם בראשי חוצות על מנת להשים את עצמם ללעג וקלס במכוון. חסידים אלו נהגו להסתובב ברחובות העיר ולעשות &quot;קולע&quot; גם לתוך שלולית בוץ. [[המגיד ממעזריטש]], רבו של ר' אברהם מקאליסק לא היה מרוצה משיטת ההנהגה והקפיד עליו, עד כדי שהורחק מחצרו של המגיד עד שאדמו&quot;ר הזקן התחנן בעדו אצל המגיד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_40.pdf שיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חול המועד פסח תרצ&quot;ג].}}.<br /> <br /> אצל חסידי חב&quot;ד הקולע היה דבר מצוי אמנם לא כאצל חסידי קאליסק, אך בכל עת התוועדות ושמחה היו כמה מהחסידים אשר לאחר לגימה קטנה היו נעמדים על השלחן ועושים קולע ובעקבות כך השמחה הייתה גוברת וחסידים נוספים היו מצטרפים ומבטאים את שמחתם העל טבעית.<br /> <br /> הזמנים הקבועים בהם היה ניתן לראות חסידים הנוהגים לעשות קול'ע, היה ב[[פורים]] וב[[שמחת תורה]]. כך לדוגמא התבטא הרבי ב[[התוועדות]] חג הפורים [[תשמ&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15995_475.pdf התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמוד 975].}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br /> צריכים שיהודי אחד (לכל הפחות) יקיים את החיוב ד&quot;עד דלא ידע&quot;, '''כולל המנהג שהיה נהוג פעם, להתהפך עם הראש למטה והרגליים למעלה (&quot;איבערקולען זיך&quot;)''', באופן שהרגל הוא למעלה מהראש (ברגע זה על-כל-פנים)}}<br /> <br /> בהזדמנות אחרת, בעת ה[[התוועדות]] של [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] כאשר הרבי הקים את [[האו&quot;ם החסידי]], הורה הרבי שאחד החסידים &quot;יעשה 'קולע' טוב&quot;, והרב [[בן ציון שמטוב]] שמונה על ידי הרבי ל'בעל הבית' של מדינת אנגליה עשה 'קולע' כפי בקשת הרבי.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר, שגם זקני החסידים שלא יכלו לעשות קול'ע בכוחות עצמם, לא וויתרו על כך, וביקשו מצעירי החסידים ש'יהפכו אותם'{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 163.}}.<br /> <br /> במקום אחר מסופר, שכאשר [[אדמו&quot;ר הזקן]] השתחרר מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]], השמחה של החסידים בעיר [[יאסי]] הייתה כל כך גדולה, שהיא השפיעה על רבים מבני העיר שיצטרפו לשמחה, ואף יעשו קול'ע ברחובותיה הראשיים של העיר{{הערה|שיחת מוצאי שבת פרשת וישב, כ' כסלו תשי&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ריקוד חסידי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/קטע-מיוחד-מהתוועדות-פורים-תשמב/ הרבי מורה לעשות 'קול'ע חסידי' בעיצומה של התוועדות פורים תשמ&quot;ב]''' {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%92%D7%AA%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9&diff=461629 2021-02-24T18:33:39Z

<p>נרקיס: /* בתורת החסידות */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> '''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.<br /> ==הסיפור המקראי==<br /> בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע&quot;פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י&quot;ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע&quot;פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.<br /> <br /> הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}<br /> <br /> על הטעם שמרדכי נחלץ להגן על המלך הרשע, מסופר שפעם אביו של רבי יהונתן אייבשיץ שאל את בנו בסעודת פורים בעודו ילד כבן שש שאלה זו; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים. ואילו הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה|התוועדויות תשד&quot;מ חלק ב' עמוד 1250.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה &quot;רפואה למכה&quot;, שבזכות זה בעת [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה שנת המלך]] והמלך פתח את &quot;ספר הזכרונות&quot; הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{מקור}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שבגלל שהקב&quot;ה במעשה זה הקדים &quot;רפואה למכה&quot;, לכן מיד לאחר מכן הוא גידל את המן כדי למהר את מפלתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש &quot;תורת שמואל&quot;, תרל&quot;ט, ח&quot;א, הוספה ב', שלח].}}.<br /> <br /> על הפסוק &quot;וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי&quot; נכתב ב[[מסכת אבות]] ש&quot;כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם&quot; {{הערה|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע&quot;י הוא &quot;גואל&quot; את דברי התורה ומגלה את &quot;מסורת התורה&quot; עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו&quot;ש, חל&quot;ו, עמ' 180.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] כתב שאין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת &quot;הטרסית&quot; (שע&quot;י כך הבין את דברי בגתן ותרש שדיברו בשפה זו) שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות, אלא בדיוק ההפיך כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ&quot;ט סעיף י&quot;ז (בקובץ המקושר עמ' כ&quot;ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&amp;CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.<br /> {{פורים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פורים]]</div>

נרקיס https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%92%D7%AA%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9&diff=459770 2021-02-18T18:01:28Z

<p>נרקיס: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> '''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.<br /> ==הסיפור המקראי==<br /> בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע&quot;פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך [[אחשורוש]] שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י&quot;ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע&quot;פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.<br /> <br /> הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}<br /> <br /> על הטעם שמרדכי נחלץ להגן על המלך הרשע, מסופר שפעם אביו של רבי יהונתן אייבשיץ שאל את בנו בסעודת פורים בעודו ילד כבן שש שאלה זו; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים. ואילו הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה|התוועדויות תשד&quot;מ חלק ב' עמוד 1250.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה &quot;רפואה למכה&quot;, שבזכות זה בעת [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה שנת המלך]] והמלך פתח את &quot;ספר הזכרונות&quot; הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{מקור}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שבגלל שהקב&quot;ה במעשה זה הקדים &quot;רפואה למכה&quot;, לכן מיד לאחר מכן הוא גידל את [[המן]] כדי למהר את מפלתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=%D7%91%D7%92%D7%AA%D7%9F%20%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9 &quot;תורת שמואל&quot;, תרל&quot;ט, ח&quot;א, הוספה ב', שלח]}}.<br /> <br /> על הפסוק &quot;וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי&quot; נכתב ב[[מסכת אבות]] ש&quot;כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם&quot; {{הערה|אבות, ו, י}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע&quot;י הוא &quot;גואל&quot; את דברי התורה ומגלה את &quot;מסורת התורה&quot; עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו&quot;ש, חל&quot;ו, עמ' 180}}.<br /> <br /> [[הרבי]] כתב שאין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת &quot;הפרסית&quot; (שע&quot;י כך הבין את דברי בגתן ותרש שדיברו בשפה זו) שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות, אלא בדיוק ההפיך כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ&quot;ט סעיף יז] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&amp;CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי]}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פורים]]</div>

נרקיס