https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%A8%D7%95+%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8 2026-04-11T09:39:59Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=207909 2016-01-20T03:11:05Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>== ברוקולי כותבים '''ברוקולי'''{{הערת שוליים|הכוונה לירק הנגוע עם תולעים{{הערת שוליים|יש הטוענים שהוא בסכנת התכחדות היל&quot;ת. אני אוכל זאת בקביעות, ולא נראה שזה עומד להכחד...}}. ישנו גם ייצור מיוחד ללא תולעים.}}, לא ברוקלי ח&quot;ו!! ==<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=207908 2016-01-20T03:09:36Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>כאשר נברא העולם, אמר [[הקב&quot;ה]] '''עשרה מאמרות''' ובהן ברא את העולם מאין ליש. והן נמצאות תמיד בתוך הבריאה להוותה. והן גם כן מתחדשים כל הזמן.<br /> <br /> עשרה מאמרות אלו הן [[עשר הספירות]] שב[[עולם האצילות]].<br /> <br /> ==מטרת בריאת העולם==<br /> <br /> ב[[חסידות]] מובא אין ספור פעמים שתכלית ומטרת בריאת העולם היא כביכול &quot;תאווה&quot; של [[הקדוש ברוך הוא]] שיהיה לו דירה - מקום משכן שכינתו, בתחתונים, דהיינו לברוא עולם [[גשמי]] וחומרי ודווקא בו יקיימו את ציוויו ורצונותיו, כאשר בכל [[מצווה]] ומצווה העולם מתברר יותר ויוצא מחומריותו, עד לטיהור העולם והכנתו לגילוי [[שכינה]]. <br /> <br /> &quot;דירה&quot; מבטא את מקום האדם אשר שם הוא גר ונמצא בכל התפשטותו, ומרגיש נוח להיות, וזוהי המטרה שהעולם יהיה כלי לקדושה ושכינה.<br /> <br /> על סיבת רצון זה המכונה בשם תאווה, כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;על תאווה לא שואלים שאלות&quot; כפי שאדם נמשך לדבר מסוים ללא סיבה מוסברת, כך כביכול הקב&quot;ה התאווה וחפץ שיהיה לו דירה בעולם הזה.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}<br /> <br /> ==הוויה תמידית בכל רגע==<br /> עשרה מאמרות אלו מחדשים את העולמות בכל רגע מחדש ומהווים אותו מאין ליש, כי אילו היו מפסיקים להוות את העולם אפילו לרגע אחד, הרי שכל העולם היה חוזר להיות '''אין''' - המאמרות כפי שהן באצילות קודם אמריתן, ו'''אפס''' - כפי שהן ב[[כתר]] - שהוא [[ביטול]] גדול יותר{{הערה|שער היחוד והאמונה פ&quot;א.}}.<br /> <br /> ===משל האבן===<br /> מובא{{הערה|שער היחוד והאמונה פ&quot;ב.}} על כך משל: לאדם הזורק [[אבן]], שברגע שיגמר הכח הזורק את האבן היא תיפול. ולכן צריך להוות את העולם כל הזמן, בשביל שלא יפסיק.<br /> <br /> כלומר, ה[[בריאה]] היא חידוש, ואילולי היה הקב&quot;ה בורא את העולם הרי זה מופרך שיברא, ובכל רגע שנברא הרי זהו חידוש. וכמו האבן שמופרך שתהיה באוויר, ואף על פי שכעת עפה, הרי ברגע שיגמר הכח '''מיד''' תיפול.<br /> <br /> ===קריעת ים סוף===<br /> בקריעת ים סוף הקב&quot;ה היה צריך שהרוח קדים תנשוב כל הלילה בכדי שתהיה יבשה. ומבאר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|ע&quot;פ מענה [[הרבי]] (נמצא ב[[שיעורים בספר התניא]] [[שער היחוד והאמונה]] פ&quot;ב בשולי הגליון).}}: כי כפי שהקריעה שהיתה בכוחו של הקב&quot;ה שיכל להפוך לרגע את ה[[מים]], ומכל מקום, היתה באופן שנקרע בכל רגע מחדש. כך גם בריאת העולמות היא באופן שנבראים בכל רגע מחדש.<br /> <br /> ==חידוש המאמרות==<br /> בחסידות מובא{{הערה|וכל העם תרס&quot;ה.}}, שלא רק שהמאמרות מהווים בכל רגע את העולם מחדש. אלא הם בעצמם גם כןמתחדשים ממקורם. וכמ&quot;ש &quot;המחדש בטובו בכל יום תמיד&quot;. ובאם רק המאמרות מהווים את העולמות מחדש כל הזמן, הרי אין זה שהקב&quot;ה מחדש, אלא שהמאמרות מחדשים? <br /> <br /> אלא המאמרות בעצמם מתחדשים בכל יום ממקורם שהוא &quot;אומרם&quot; בכל יום מחדש, אך האמריה היא באופן של &quot;ודבר אלקנו יקום לעולם&quot;, כלומר, שהדיבור של רגע זה הוא בדומה ממש לדיבור הקודם וכו'. ומ&quot;מ זה נקרא חידוש אף שלכאו' &quot;חידוש תמידי אינו חידוש&quot;? כיון ש:<br /> <br /> רצון הוא אחד מכוחות הנפש המקיפים. הוא אינו מתלבש באיבר מסויים אך הוא דוחף את כל האיברים לעשות. וברגע שמפסיק לרצות, מיד בטל המעשה. וזאת כיון שהגוף מעצמו אינו חפץ בעשיה זו, ורק הרצון דוחפו וברגע שמפסיק אין מה שיגרום לו שוב לעשות. והיינו מפני שהרצון הוא באופן של '''יש מאין'''.<br /> <br /> אותו הדבר הוא בבריאת העולם, שהיתה בדרך של יש מאין, ובאופן כזה, צריך שהאין יהווה כל הזמן את היש, וידחפנו, שכן אם &quot;כח הרצון&quot; מפסיק לרצות שוב אין ה&quot;רצון&quot; פועל. וכך אם מפסיק לומר את המאמר, שוב אינו פועל.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=207907 2016-01-20T03:07:55Z

<p>נרו יאיר: /* ביאור מהבעל שם טוב */</p> <hr /> <div>'''מסכת חולין''', נקראת כך משום שהיא המסכת היחידה בסדר קדשים שאינה עוסקת בדיני הקדשים, אלא בדיני חולין.<br /> <br /> המסכת עוסקת בדיני שחיטת חיות עופות ובהמות של חולין, ניקור, מליחה, גיד הנשה, וכל דיני כשרות הבשר.<br /> <br /> == ביאור מהבעל שם טוב ==<br /> <br /> ב[[חולין]] מח, ב מובא: אתמר מחט שנמצאת בריאה, [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] ו[[רבי חנינא]] מכשרי, [[רבי שמעון בן לקיש]] [[ר' מני בר פטיש]] ו[[רבי שמעון בן אליקים]] מטרפי. [[הבעל שם טוב]] אמר ששלושת המכשירים נשמותיהם מצד מדת החסד, ושלושת המטריפים שרש נשמתם ממדת הגבורה, ושרשי הנשמות מרומז בשמות, ולכן שלושת השמות המכשירים רומזים אויף [[חסד]], רבי יוחנן י' חנן, ר' אלעזר אל עזר, ר' חנינא ל' חנינה, וכן שלושת המטריפים{{הערת שוליים|1=(ההמשך חסר). [[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> === שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===<br /> <br /> במסכת {{הערת שוליים|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש&quot;י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו היתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&amp;st=&amp;pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה. <br /> <br /> אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז רש&quot;י על ענין השחיטה.<br /> <br /> אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערת שוליים|1=ראה גם [[רמב&quot;ם]] הלכות שחיטה פ&quot;ד הי&quot;ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו&quot;ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערת שוליים|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר &quot;רצה לאכול בשר נבילה ועלה בידו בשר טלה&quot;, לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.<br /> <br /> למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק &quot;וישתן וישכרו&quot;.<br /> <br /> אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר{{הערת שוליים|1=[[רש&quot;י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב &quot;ותרי&quot;ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.<br /> <br /> === ביאורים נוספים ===<br /> *'''ה ב.''' תוס' ד&quot;ה על פי הדבור. שהיה סומך על פי הדבור דלאו משל עובד כוכבים קא מייתי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&amp;st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&amp;pgnum=63 שיחות קודש תש&quot;מ חלק א' עמ' כ' (עמ' 63)]<br /> <br /> *'''עח ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90&amp;pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י&quot;ח עמ' 117 (עמ' 108)]<br /> <br /> *'''פג א.''' בארבעה פרקים כו' ובערב יום טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&amp;hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&amp;st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=76 לקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 64 (עמ' 76)]<br /> <br /> *'''צא א.''' פרע להן בית השחיטה, והכן טול [[גיד הנשה]] בפניהם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&amp;st=&amp;pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)]<br /> <br /> *'''קלג א.''' האי [[כוהן|כהנא]] דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&amp;hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&amp;st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=166 לקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 154 (עמ' 165)]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&amp;daf=2&amp;format=pdf מסכת חולין] {{הב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{שס}}<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%99&diff=116562 2011-12-08T04:35:10Z

<p>נרו יאיר: ביטול גרסה 116561 של נרו יאיר (שיחה) בלבולים</p> <hr /> <div>{{לעריכה|לא מסודר}}<br /> [[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]<br /> '''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת ניו יורק ממוקם 40 קילומטרים מצפון לעיר ניו יורק. <br /> <br /> הישוב מונה כעשרים אלף תושבים, חלק גדול מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]].<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד במונסי מונה כמאתים משפחות.<br /> <br /> בין חסידי חב&quot;ד הראשונים שגרו במונסי היה הרב שמחה וורנר שפעל רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב&quot;ד למשך כמה שנים, וכולל אברכים שפועל עד היום.<br /> <br /> רבה של קהילת צמח צדק היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]] ע&quot;ה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשס&quot;ג]] מונה לרבה של הקהילה הרב הרב [[שלום דוד גייסינסקי]] שליט&quot;א.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הובא הרב שוסטרמן מיוהנסבורג (ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך) לבוא לפתוח תלמוד תורה חב&quot;ד בעיר. <br /> הרב שוסטרמן שימש גם כרב הקהילה עד שב[[תשס&quot;ז]] היו בחירות לרב לקהילה והובא הרב [[ברוך לשס]] מסידני שכיהן שם כרב עד מפלתה של הקהילה החבדי&quot;ת שנוהלה ע&quot;י הרב פלדמן.<br /> <br /> רבה של קהילת צמח צדק ליובאוויטש במונסי הינו הרב [[ברוך לשס]], לסגנו נבחר הרב [[זלמן לייב מרקוביץ']]. <br /> <br /> הרב [[ישראל שולמן]] הינו מנהל הקהילה.<br /> <br /> הרב ברוך לשס מעניק הכשרים למפעלי בשר שונים.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות, בהם תלמוד תורה, בית ספר לבנות &quot;בית חיה מושקא&quot; ובה ספרייה מפוארת, ועוד.<br /> <br /> כמו כן הוקמה [[ישיבת מנחם מענדל מונסי]], במסגרתה פועל גם מכון להוראה, בה לומדים כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב ברוך לשס, וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. אורך הלימודים כעשרה חודשים, והמכון פועל בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה<br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> *[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ&quot;נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].<br /> *בית הספר קהל חיה מושקא, בראשות הרב ברוך לשס.<br /> *בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב [[חיים דוד קגן]].<br /> *בית הכנסת קהל חב&quot;ד - דרום מונסי, הרב [[בן ציון סאלוף]].<br /> *בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב ברוך לשס.<br /> *בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש - צפון מונסי, הרב [[נתן גוראריה (מונסי)|נתן גוראריה]].<br /> *תלמוד תורה חב&quot;ד מונסי.<br /> <br /> <br /> == קישורים ==<br /> <br /> <br /> [http://www.monseychabad.com/community.htm אתר חב&quot;ד מונסי]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%99&diff=116561 2011-12-08T04:34:40Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|לא מסודר}}<br /> [[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]<br /> '''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת ניו יורק ממוקם 40 קילומטרים מצפון לעיר ניו יורק. הישוב מונה כעשרים אלף תושבים, חלק גדול מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]].<br /> ==קהילת חב&quot;ד==<br /> קהילת חב&quot;ד במונסי מונה כמאתים משפחות. בין חסידי חב&quot;ד הראשונים שגרו במונסי היה הרב שמחה וורנר שפעל רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב&quot;ד למשך כמה שנים, וכולל אברכים שפועל עד היום.<br /> <br /> רבה של קהילת צמח צדק היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]], רב בית הכנסת צמח צדק ליבאוויטש וראש ישיבת תפארת בחורים מאריסטאן. בשנת תשס&quot;ג נבחר לשמש כממלא מקומו הרב שלום דוד גייסינסקי,{{הערה|1=http://www.chabadinfo.com/index.php?t=2202166&amp;url=article_he&amp;id=108 כתבה על המינוי] {{אינפו}}.}}. בשנת תשס&quot;ז נבחר לשמש כרב הרב [[ברוך לשס]]. סגנו הוא הרב [[זלמן לייב מרקוביץ']]. <br /> ==תלמוד תורה==<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הובא הרב שוסטרמן מיוהנסבורג (ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך) לבוא לפתוח תלמוד תורה חב&quot;ד בעיר. <br /> הרב שוסטרמן שימש גם כרב הקהילה עד שב[[תשס&quot;ז]] היו בחירות לרב לקהילה והובא הרב [[ברוך לשס]] מסידני שכיהן שם כרב עד מפלתה של הקהילה החבדי&quot;ת שנוהלה ע&quot;י הרב פלדמן.<br /> <br /> <br /> <br /> הרב [[ישראל שולמן]] הינו מנהל הקהילה.<br /> <br /> הרב ברוך לשס מעניק הכשרים למפעלי בשר שונים.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות, בהם תלמוד תורה, בית ספר לבנות &quot;בית חיה מושקא&quot; ובה ספרייה מפוארת, ועוד.<br /> <br /> כמו כן הוקמה [[ישיבת מנחם מענדל מונסי]], במסגרתה פועל גם מכון להוראה, בה לומדים כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב ברוך לשס, וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. אורך הלימודים כעשרה חודשים, והמכון פועל בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה<br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> *[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ&quot;נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].<br /> *בית הספר קהל חיה מושקא, בראשות הרב ברוך לשס.<br /> *בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב [[חיים דוד קגן]].<br /> *בית הכנסת קהל חב&quot;ד - דרום מונסי, הרב [[בן ציון סאלוף]].<br /> *בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב ברוך לשס.<br /> *בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש - צפון מונסי, הרב [[נתן גוראריה (מונסי)|נתן גוראריה]].<br /> *תלמוד תורה חב&quot;ד מונסי.<br /> <br /> <br /> == קישורים ==<br /> <br /> <br /> [http://www.monseychabad.com/community.htm אתר חב&quot;ד מונסי]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%A4%D7%A5_(%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=116559 2011-12-08T04:11:46Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:39105.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ליישוב]][[קובץ:38044.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב&quot;ד אבני חפץ]]<br /> היישוב '''אבני חפץ''' ממוקם בצפון השומרון, הוקם בשנת [[תש&quot;נ]] ומכיל אוכלסיה דתית. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מונה היישוב 1,500 תושבים.<br /> <br /> ה[[שליח]] ביישוב הוא הרב אוריאל גרופינקל שהתגורר במקום מספר שנים. כיום מתגורר גרופינקל ביישוב [[עמנואל]] אך הוא ממשיך את הפעילות באבני חפץ. כמו כן מקיים גרופינקל פעילות יחד עם תלמידי [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|תומכי תמימים נצרת עילית]].<br /> <br /> == תחילת הפעילות ==<br /> עם הקמתו של היישוב פעל במקום שליח הרבי ליישובי לב השומרון, הרב [[יהודה רובין]]. לאחר כמה שנות פעילות הביא הרב רובין את הרב גרופינקל לעזור בפעילות, כאשר בפועל הרב גרופינקל מתנהל בצורה עצמאית.<br /> <br /> בשנים שלפני גירוש התושבים (כחלק מתכנית ההתנתקות) פעלו השניים ביישוב אבני חפץ, וביישובים הסמוכים יחד עם תלמידי [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב&quot;ד נתניה]]. התמימים ערכו [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], שבתות חיזוק בישובים ועוד.<br /> <br /> בתקופת הגירוש מצפון השומרון, [[בית חב&quot;ד]] בעיר עבד מסביב לשעון כסמל ההתנגדות של היישוב למהלך המסוכן של [[שלימות הארץ|מסירת שטחי ארץ ישראל]] לאויבנו. כחלק מהמאבק עברה ישיבת [[תומכי תמימים קריות]] ליישוב, ושם פעלו למנוע את הגירוש.<br /> <br /> == קישורים חיצונים==<br /> [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14132/ ישיבה חב&quot;דית חדשה הוקמה בצפון השומרון] - {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=116556 2011-12-08T04:10:23Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]<br /> הרב '''שמעון אליטוב''' מכהן כ[[רב]] המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות ב[[י&quot;ד אדר]] ([[פורים]]) ה'[[תרצ&quot;ז]] (24 בפברואר 1937).<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי&quot;ח]] התחתן והחל לשמש ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב&quot;ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית &quot;סוכת דוד&quot; ב[[בואנוס איירס]] - במשך עשר שנים.<br /> <br /> בראשית שנות השמונים שב ל[[ארץ ישראל]] ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה וכולל אברכים בשם בית מדרש [[עוז מאיר חב&quot;ד]], ע&quot;ש אחיו הגדול ר' מאיר.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] ל[[כנסת]], אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כ[[ראש ישיבה]] שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון &quot;אחווה&quot; העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.<br /> <br /> ביום כ&quot;ג ב[[אלול]] [[תשס&quot;ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית כשהוא הגיע למקום הראשון עם 117 קולות מתוך 144 מצביעים, הראשון מבין המועמדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏.<br /> <br /> בניו; הרב [[שאול משה אליטוב]] ראש ישיבת [[חב&quot;ד]] בכפר סיטרין. בנו הצעיר של הרב שמעון אליטוב הוא ר' [[יוסף יצחק אליטוב]], עיתונאי חרדי.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אליטוב שמעון]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום|אליטוב שמעון]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=116555 2011-12-08T04:09:51Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>'''שחיטת ליובאוויטש''' היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב&quot;ד. על השוחט להיות [[יראת שמים|ירא שמים]], להקפיד על החמרות שונות, כמו [[סכינים מלוטשים]] ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת. <br /> <br /> רבותינו נשיאינו הקפידו על כך בכל הדורות, שהשוחט יהיה דווקא אדם ירא שמים וחסיד, שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות שוחט שמיוחד ביראת השמים שלו, כי יש להקפיד ביותר על השחיטה שלא תהיה באופן שהבהמה תחשב ל&quot;דרוסה&quot; ומדובר בהרגשה דקה שללא תשומת לב יתירה לא ניתן לשים לב אליה. לעיתים התפשרו רבותינו בהעניקם את משרת הרב ל[[מתנגד]], תמורת הענקת משרת השוחט לחסיד.<br /> <br /> == השחיטה ==<br /> <br /> שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי [[הרבי]] ב[[יחידות]] לרב [[יצחק הנדל]]: &quot;השחיטה הזו נקראת על שם [[הרבי]] של [[חב&quot;ד]], וממילא על השחיטה להיות כזו שהרבי לא יתבייש בה.<br /> <br /> === האיכות ההלכתית ===<br /> <br /> אין קו ברור באיכות השחיטה. לכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה, אך מובן ששחיטת ליובאוויטש חייבת להיות עם הכללים של [[רבותינו נשיאנו]], כגון [[סכינים מלוטשים]] ועוד.<br /> <br /> == השוחט ==<br /> <br /> ==== שוחט ירא שמיים ====<br /> <br /> על השוחט להיות ירא שמים במיוחד מכמה סיבות:<br /> <br /> א. אם הוא ירא שמים לעולם לא &quot;יחליק&quot; עניינים פעוטים בשחיטה.<br /> <br /> ב. לשוחט ירא שמים יש אחריות גדולה ביותר כאשר יודע שהוא עלול להכשיל יהודים בשחיטתו.<br /> <br /> <br /> ==== ההקפדה על מנהגים ====<br /> <br /> בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב&quot;דיים אין קו אחיד - כל רב והחמרותיו הוא:<br /> <br /> א. ברוב [[אנ&quot;ש]] נהוג כי השוחט ילך כל בוקר ל[[מקווה]] וילמד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]].<br /> <br /> ב. הקפדה על תפילה בכוונה.<br /> <br /> ג. הקפדה על [[ציצית]] מהודרת.<br /> <br /> יש הנוהגים בהחמרות נוספות, כגון: אמירת [[תהילים]] ב[[שבת מברכים]] ועוד.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *[[שחיטת ליובאוויטש (חוברת)]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מנהגי חב&quot;ד]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=116554 2011-12-08T04:07:42Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' יהודה הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהודה הבר]]הרב '''יהודה הבר (עבער)''' בן ר' אברהם יעקב. נולד ב[[איסרו חג]] ה[[פסח]] [[תרס&quot;א]] בעיירה קרוסנילוקי. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נשא את ביתו של ר' מנחם מנדל שניאורסאהן, נכדו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של הצמח צדק. שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]] וב[[תומכי תמימים אטווצק]].<br /> <br /> הרב הבר היה גם תקופה המנהל הגשמי של ישיבת תות&quot;ל בוורשא.<br /> <br /> שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש&quot;י]], כך שכל שאלות התוספות תורצו.<br /> <br /> הרב הבר ערך את שבועון [[התמים]] וכתב את הספר &quot;[[שערי יהודה]]&quot;.<br /> <br /> בימי [[השואה]] הגיע ל[[ריגא]] במטרה לברוח ל[[ארצות הברית]], אולם שם נספה בחודש כסלו [[תש&quot;ב]].<br /> <br /> ==שערי יהודה==<br /> [[תמונה:770770.jpg|left|250px|ממוזער|שער הספר]]הספר '''שערי יהודה''' כולל את שיעוריו של הרב [[יהודה הבר]] הי&quot;ד, ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין.<br /> <br /> נערך על ידי צוות [[קה&quot;ת]], ויצא לאור בשנת [[תשי&quot;ט]] בהוראת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] על ידי ה[[ועד להוצאת שערי יהודה]] בשנת [[תשי&quot;ט]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1104 לשמיעת ניגונו של רבי יהודה הבר, בדיסק של שמריהו פלדמן]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הבר יהודה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הבר יהודה]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%98&diff=116262 2011-12-02T01:11:55Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בנט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנט]]<br /> רבי '''מרדכי בנט''' (נכתב ב[[אידיש]] '''באנעט''') (מהר&quot;ם בנט) (ה'תקי&quot;ג - [[י&quot;ג באב]] ה'[[תקפ&quot;ט]]) היה רבה של ניקלשבורג וחבל מורביה (בצ'כית מיקולוב, Mikulov), ומחשובי רבני צ'כיה.<br /> <br /> == ימיו הראשונים ==<br /> <br /> הרב בנט נולד בשורגא (כיום בהונגריה). אביו, אברהם ביא (ר&quot;ת: בן יהודה אשכנזי), היה מצאצאי ה&quot;חכם צבי&quot; ר' צבי הירש אשכנזי, ומצד אימו הוא היה צאצא של רבי נפתלי כ&quot;ץ. מכיוון שהרב בנט גדל מגיל חמש בבית אם אמו בניקלשבורג, הוא נקרא בנט (או בנעט), כשם משפחת אמו.<br /> <br /> בילדותו נחשב עילוי ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד בישיבתו של רבי יעקב קצנלבויגן באיטינגן שבמחוז ביירן. בגיל 15 עבר לפורדא ללמוד אצל רבי יוסף שטיינהרט. בגיל 18 עבר לפראג, שם למד, בין השאר, אצל ה&quot;נודע ביהודה&quot; רבי יחזקאל לנדא. בגיל 22 נישא לבתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], מראשי החסידות ורב המקום, אליו התקרב מאוד.<br /> <br /> לפי מסורת אצל החסידים, מגיל צעיר נהג בפרישות, בתעניות ובסגפנות, עד שרבי זושא מאניפולי נזף בו על שהוא מסתגף ומאז רק צמצם במאכלו.<br /> <br /> == ברבנות ==<br /> <br /> בשנת [[תקמ&quot;ח]] מונה לדיין בניקלשבורג בימי רבנות רבי שמעלקא מניקלשבורג. לאחר מכן מונה לרב בלונדנבורג (מורביה), שם כיהן שנה וחצי, ובססובר (שוסבורג) בהונגריה, שם כיהן כשנה. בשנת תקמ&quot;ט, לאחר פטירת רבו נתקבל להיות רבה של ניקלשבורג ורבה של מורביה, ועמד בראש הישיבה בניקלשבורג שמנתה בשיאה כארבע מאות תלמידים. בניקלשבורג כיהן במשך 40 שנה, עד לפטירתו.<br /> <br /> הרב בנט עסק כל ימיו בש&quot;ס ופוסקים וגם עסק בתחומים נוספים של התורה כ&quot;תבלין&quot; לתלמוד, ביניהם מקרא, קבלה ודקדוק עברי. בתולדות ר' יהודה אסאד אשר היה תלמיד הישיבה, מסופר כי קיבל רשות מרבו ללמוד קבלה.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר האמצעי ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] התראה עמו. <br /> <br /> בקשר לכך כתב מכתב אל חתנו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ובו כותב שרבי מרדכי שאל אותו אם צריך לברך על מי המעיינות, כיוון ששותים אותם רק לרפואה, ורבנו ענה לו שצריך לברך, מפני אין זה דומה לשאר סמי המרפא שאף אם מרפאים בדבר ידוע מי המעיינות מנקים, אבל יכולים לקלקל בענין אחר, מה שאין ומבריאים את הגוף כולו. והודה לו רבי מרדכי.<br /> <br /> רבנו משבח אותו מאד וכותב: הלואי היו כמותו כל רבני וגאוני ארץ.<br /> <br /> כן ביקש רבי מרדכי את רבנו לשלוח לו את ספריו. ורבנו כותב במכתבו אל חתנו אדמו&quot;ר הצמח צדק לשלוח לו את הספרים, ומציין לו ששיבח אותו לפניו&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&amp;hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&amp;st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב&quot;ד בשם ילקוטי סיפורים עמוד פו]&lt;/REF&gt;.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9F&diff=116261 2011-12-02T01:11:20Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>'''טרקסין''', הוא קיר בעובי אמה שהבדיל ב[[בית ראשון]] בין ה[[קודש]] ל[[קודש הקדשים]]. קיר זה היה בעובי אמה, ובגובה שלושים אמה. שמו היה '''טרקסין'''.&lt;REF&gt; [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&amp;daf=3&amp;format=pdf בבא בתרא ג א.]&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ישנם שתי דיעות&lt;REF&gt;מובא בתוס' שם.&lt;/REF&gt; בפירוש המילה &quot;טרקסין&quot;, דעת רבינו תם היא ש'''טרק''' הוא כמו טרוקי גלי&lt;REF&gt;ברכות דף כח. סגירת הדלת.&lt;/REF&gt;, - ו'''סין''' הוי סיני, כלומר שהיה מפסיק וסוגר את הלוחות שנתנו בסיני, שהיו מונחות בארון שהיה בבית קדשי הקדשים. ויש המפרשים טרקסין פנים וחוץ שאותה אמה היתה ספק אם מקודשת פנים או חוץ, ולכך היו שם שתי פרוכת כדאמרינן ביומא&lt;REF&gt; נא:&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == הפרוכת שהיתה בבית שני במקום הטרקסין ==<br /> <br /> בבית שני לא היה אמה טרקסין, מפני שהיה גבוה יותר כנבואה -&lt;REF&gt;חגי ב, ט.&lt;/REF&gt;<br /> גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, ונחלקו האמוראים&lt;REF&gt; [[רב]] ו[[שמואל]] ואמרי לה [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר]].&lt;/REF&gt;, אם גדולת הבית השני מהראשון היתה בבנין, או בשנים, שהרי הבית הראשון עמד רק 410 שנים, בעוד שהבית השני עמד 420 שנה, והגמרא מסיימת כי למעשה שני הדיעות נכונים, מכיון שהבית השני גם עמד יותר שנים יותר מהראשון - כנ&quot;ל, וגם היה גבוה יותר, ולכן לא היה קיר בגובה אמה יכול להחזיק מעמד בגובה גדול כל כך, לכן תיקנו פרוכת, כמו שהיה במשכן.<br /> <br /> מכיןו שלא ידעו אם קדושת המקום בו היה ה&quot;טרקסין&quot;, אם יש לו קדושת הקודש או קדושת קדש הקדשים, לכן שמו שני פרוכות המבדילות בין הקודש לקדש הקדשים, וביניהם היתה אמה במקום בו עמדה הטרקסין.<br /> <br /> == הפרוכת בבית המקדש הראשון ==<br /> <br /> גם בבית המקדש הראשון היתה בפתח האמה טרקסין פרוכת, כמפורש בכתוב ובגמרא, אלא שפרוכת מדין ומגדר מדין מחיצה, היתה רק במשכן ובבית שני, שזה נלמד מהכתוב (גבי המשכן) &quot;והבדילה הפרוכת לכם גו'&quot;, מה שאין כן בבית ראשון לא היתה הפרוכת מדין &quot;והבדילה הפרוכת גו'&quot; — כי ההבדלה בין קודש וקודש הקדשים היתה על ידי כותל בנוי ומחיצה גמורה — והפרוכת (על פתח האמה טרקסין) היתה רק משום צניעות.<br /> <br /> == שני הענינים שבפרוכת ==<br /> <br /> בענין הפרוכת הזה מצינו בקרא כמה לשונות: בציווי הראשון נאמר &quot;והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים&quot;, אבל לאח&quot;ז בציווי הקמת המשכן נאמר &quot;ושמת שם את ארון העדות וסכות על הארון את הפרוכת&quot;, ובהעשיה נאמר &quot;ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות&quot;, וכיו&quot;ב.<br /> <br /> יש שני ענינים בהפרוכת: א) מחיצה מבדלת בין הקודש ובין קודש הקדשים, ב) מסך על הארון.<br /> ===מחלוקת הבבלי והירושלמי===<br /> ישנו ספק אם האמה טרקסין היא מחלק הקודש או חלק מקודש הקדשים. לפי הבבלי הספק הוא רק אם הוא שייך לקדושת הקדוש או קדושת קודש הקדשים, ולפי הירושלמי השאלה הוא על עצם קיומו של האמה, היכן היה. הרמב&quot;ם פוסק כהירושלמי.<br /> <br /> ===ענין השני פרוכות===<br /> בתוספות מקשה למה היו צריכים לעשות שני פרוכות, ולא פרוכת אחת עבה, ומתרץ שמלשון הפסוק &quot;והבדילה&quot; וכו' משמעש שמיד אחרי עביה של הפרוכת יתחיל קדושת קודש הקדשים, ולכן בפרוכת עביה לא היה תנאי זה מתקיים. אך מלשון הרמב&quot;ם אין משמע כן, כי הוא סובר שהאמה היתה בין שני הפרוכות, ואילו הפורכות עצמן היו בתוך שטחי הקודש וקודש הקדשים.<br /> <br /> בשונה מהמשכן שהיה בנין עראי, וגם הפרוכות היתה ענין של עראי ומחיצה בלבד, בבית המקדש הוא היה ענין לכשעצמו, וכמוכח מהפסוקים שהוא נקרא בשם &quot;דביר&quot;. הרבי מסביר שמכיון שקודש הקדשים היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש שקדושתו נפרדת לאין ערוך מהקדושות האחרות, היה הדביר בכעין ממוצע בין הקודש לקודש הקדשים שזה היה הכותל, ובמקדש שני המקום של שני הפרוכות. הרבי מוסיף עוד, שבעיקר הרי זה נוגע להגברא: בכדי ליכנס לקודש הקדשים, מקום הכי מקודש &quot;שאין נכנס שם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבו­דה&quot;, מתאים וצריך להיות הפסק ועכבה לפני הכניסה.<br /> <br /> הרמב&quot;ם סובר, שגם בבית שני שלא עשו כותל, היו חייבים להניח אמה זו של מקום ה&quot;דביר&quot;, שזהו אחד מגדרי &quot;בית המקדש&quot;, שצריך להיות מקום בפני עצמו — רוחב אמה — בין קודש וקודש הקדשים. וענין זה מדוייק בלשון הרמב&quot;ם בהלכה זו, שכתב &quot;ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון&quot; — דלכאורה אריכות לשון הרמב&quot;ם &quot;כנגד עובי הכותל שהי' בראשון&quot; מיותרת — אלא שבזה בא ללמדנו, שגדר של בית המקדש מחייב להניח אמה זו.<br /> <br /> זהו גם הטעם שלא עשו פרוכת אחת שעוביה אמה אלא &quot;עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל&quot; {{הערת שוליים|כלשון הרמב&quot;ם.}} כי מטרת עשיית הפרוכות לא היתה רק לשם עשיית מחיצה והבדלה בין הקודש וקודש הקדשים, אלא לשם עשיית מקום ה&quot;דביר&quot;. וזהו שעשו שתי פרוכות מב' הצדדים, שעל ידי נתייחד מקום אמה זו בפני עצמו{{הערת שוליים|ועל דרך פירוש רש&quot;י &quot;ועבוד שתי פרוכת — לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה&quot;.}}. מה שאין כן אם היתה רק פרוכת אחת גם אם עוביה אמה, הרי נוסף על זה ש&quot;פרוכת&quot; היא עראי כנ&quot;ל, הרי על ידי פרוכת אחת שעוביה אמה לא נתייחד מקום זה כמקום נפרד בפני עצמה.<br /> ===מקום הפרוכות המדויק===<br /> זהו גם טעם החילוק בין שיטת הרמב&quot;ם ושיטת התוס' במקום פרוכות אלו, שלהתוס' היו הפרוכות &quot;חדא אוקמוה בתחילת מקום אמה טרק סין והשנייה בסוף אמה טרקסין&quot;, שמשמע מזה שלא היתה ביניהן אמה שלימה, ואילו הרמב&quot;ם מדייק &quot;וביניהן אמה&quot;, כי לשיטת התוס' שענינן של פרוכות אלו הוא מצד הדין ד&quot;והבדילה הפרוכת גו'&quot;, וההבדלה צריכה להיות בפרוכת עצמה, לכן הפרוכת החיצונה צריכה להיות דוקא במקום אמה זו, כדי &quot;שמצד חיצון של פרוכת יהא קדש ומתחילת עובי' ולפנים יהא הכל קדש קדשים&quot;; מה שאין כן לשיטת הרמב&quot;ם, עיקר עשיית פרוכות אלו היתה לייחד מקומה של האמה טרקסין, ואם כן אדרבה, צריך להיות &quot;ביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון&quot;.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/36/10/3 לקוטי שיחות]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=116260 2011-12-02T01:10:56Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[תמונה:חוסן ישועות.jpg|left|thumb|250px|הספר]]<br /> '''חוסן ישועות''', הוא ספר מהרב [[דב טברדוביץ']] העוסק בהנהגות הבית היהודי. <br /> <br /> החלק הראשון של הספר עוסק בנושא זוגיות הבית היהודי על פי מנהגי חב&quot;ד. <br /> <br /> החלק השני עוסק טהרת והנהגת המשפחה על פי הלכה ומנהגי חסידות.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabadshop.co.il/?url=prod&amp;prod_id=101727&amp;lang=he לרכישת הספר - חלק א'] {{שופ}}<br /> *[http://chabadshop.co.il/?url=prod&amp;prod_id=101728&amp;lang=he לרכישת הספר - חלק ב'] {{שופ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=116259 2011-12-02T01:09:50Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[ספר זכרון - גורודצקי]]<br /> *[[ספר זכרון - ברוק]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:פירושונים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7&diff=116258 2011-12-02T01:09:35Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פשברסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור משלושת רבני פשברסק]]<br /> '''חסידות פשעווארסק''' היא חסידות שמקורה ברבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק מצאצאי רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. הוא היה חתנו של רבי ישכר דוב הכהן גלאנץ מצאצאי הרה&quot;ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. <br /> ==ר' איציקל==<br /> רבי משה יצחק נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, ב[[י&quot;ב טבת]] [[תרמ&quot;ב]] (יום הסתלקותו של רבי משה מפשברסק, מחבר ספר 'אור פני משה'). בשנת [[תרמ&quot;ו]] עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבה בעיר טארנע, בראשות הגאון ר' משה אפטער זצ&quot;ל בעמח&quot;ס אמרי יושר, לשם נשלח על ידי דודו רבי יחזקאל שרגא משינאווא.<br /> <br /> לאחר נישואיו עבר לגור בעיר פשעווארסק שב[[פולין]], ומאז נקרא האדמו&quot;ר מפשעווארסק. לאחר [[השואה]] בשנת [[תש&quot;ט]] עבר לגור ב[[פריז]] ובאדר [[תשי&quot;ז]] עבר לגור בקביעות ב[[אנטוורפן]]. אל מקום מושבו נהרו חסידים רבים. הוא הגיע פעם לבקר את [[הרבי]] ואף נכנס ל[[יחידות]]. בינו ובין [[הרבי]] שררו יחסי הערצה מופלגים ומסופר שמתי שנסתלק לבית עולמו ב[[יום הכיפורים]] [[תשל&quot;ז]] ב[[אנטוורפן]] - בו בשעה - בכה [[הרבי]] באמצע התפילה. מנוחתו כבוד במדינת הולאנד ועל קברו הק' הקימו אוהל.<br /> <br /> לר' איציק'ל הי' חמש ילדים (אחד מילדיו היה ר' יוסף חיים הי&quot;ד), אך ארבעה מהם יחד עם אשתו הרבנית נרצחו ב[[השואה]]. בתו היחידה ששרדה הייתה הרבנית אלטע בינא שהתחתנה עם ר' יעקב לייזער. לאחר הסתלקותו של ר' איציק'ל מילא את מקומו חתנו הצדיק הקדוש רבי יעקב לייזער זצ&quot;ל כאדמו&quot;ר מפשעווארסק.<br /> <br /> ==ר' יעקב לייזער==<br /> רבי יעקב - או כפי שכונה ר' יענקל'ע - נולד ב[[ו' טבת]] [[ה'תרס&quot;ו]] לאביו הרה&quot;ק רבי דוד יצחק לייזער זצ&quot;ל. בשנת [[תר&quot;צ]] התארס עם הרבנית אלטע בינא, בתו של רבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק, ורק התחתן חמש שנים לאר מכן. בשנות [[תרצ&quot;א]]-[[תרצ&quot;ו]] שימש כרבה של ישליסק, ואח&quot;כ היה סמוך על שולחן חמיו, בזמן מלחמת עולם השניה נשלח לסיבר, לאחר המלחמה חזר ל[[פולין]] שם התיישב בורוצלב וכיהן שם כרב ופסק שאלות הרבות שעלו אז מיד לאחר המלחמה. חצי שנה לאחר מכן התיישב בקרקוב יחד עם חותנו עד ל[[חנוכה]] [[תש&quot;ט]] שאז עברו ל[[פריז]], ומשם עברו ביום כ' [[אדר א]]' [[תשי&quot;ז]] ל[[אנטווערפן]].<br /> <br /> ר' יענקל'ע ני' ידוע בהערצתו ל[[רבי]] ואף בא לבקר את [[הרבי]] ולהתברך מפי קודשו. הוא נסתלק בכ&quot;ז [[מר-חשוון]] [[תשנ&quot;ט]] ונקבר באוהלו הק' של חמיו שבהולאנד.<br /> <br /> ==ר' לייביש לייזר==<br /> את מקומו של ר' יענקל'ע ממלא בנו הגה&quot;צ רבי אריה לייביש לייזער שליט&quot;א כ&quot;אדמו&quot;ר מפשעווארסק&quot; ב[[אנטוורפן]]. הוא מקיים יחסי ידידות עם חב&quot;ד ובשנים האחרונות ביקר אצלו ה[[חוזר]] של [[הרבי]] רבי [[יואל כהן]] במהלך שהותו ב[[אנטוורפן]] ומסר את ספרי [[חסידות מבוארת]] על מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בספריו הק' [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60544 ד' בבות בחצר האדמו&quot;ר מפשוורסק] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=116257 2011-12-02T01:09:14Z

<p>נרו יאיר: מדהים</p> <hr /> <div>[[קובץ:גאולה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גב' גאולה כהן (מימין) בכנסת (שנות השמונים)]]<br /> '''גאולה כהן''' (נולדה ב[[ח' טבת]] [[תרפ&quot;ו]]) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] שירתה בארגון האצ&quot;ל ועם הימים אף הצטרפה ללח&quot;י, שם החלה בתפקידה הראשון כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית &quot;קול ציון המשתחררת&quot;.<br /> <br /> כהן פעלה בזירה הציבורית רבות במאבק על [[שלימות הארץ]], שעמד בסימן חיזוק ההתיישבות היהודית ב[[ארץ ישראל]] כולה ולביצור מעמדה של [[ירושלים]]. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם [[מצרים]].<br /> <br /> במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם [[הרבי]] שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה בעיתון 'מעריב', אף זכתה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי [[שלימות העם]] והארץ.<br /> <br /> במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה יחידות. לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש: &quot;כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש&quot;{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54731 &quot;עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: &quot;אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע&quot;{{הערת שוליים|1=[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143 כך סיפרה בראיון וידאו] {{וידאו}}}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד אלול]] [[תשמ&quot;א]] קיבלה כהן מכתב מהרבי{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&amp;imageid=42731 צילום המכתב] {{תמונה}}}}, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש&quot;ע. הרבי מסביר לה שכיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימא - מכתב שנחשף{{הערת שוליים|פורסם לראשונה בגליון &quot;[[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]]&quot;}} בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143 גאולה כהן בראיון וידאו על הרבי] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&amp;imageid=42731 מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש&quot;ע] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54731 &quot;עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש&quot;] - מספרת על דברים שאמר לה [[הרבי]] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=15738 מלווה מלכה עם גאולה כהן] - רשת 'מורשת' {{שמע}} <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|גאולה כהן]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95&diff=116256 2011-12-02T01:07:36Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ספרנו.jpg|left|thumb|250px|הספר]]<br /> הספר '''ספרנו''', הינו ספר חינוכי הנועד ללמד את הילד מושגים בנושאים שונים ולפתח אצלו את ההבעה ספרות והבנת הנקרא. הספר משולב בציורים.<br /> <br /> יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]. <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15607&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= לקריאת הספר] {{הב}}<br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%94%22%D7%91&diff=116255 2011-12-02T01:06:49Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>'''תענית בה&quot;ב''' היא תענית שמתענים אחרי הפסח וסוכות.<br /> <br /> נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.. נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן.. נוהגין לברך כל מי שיתענה בה&quot;ב, אחר קריאת-התורה בשבת שלפני בה&quot;ב&lt;REF&gt;שו&quot;ע אדמו&quot;ר תצב, א-ג.&lt;/REF&gt;. בזמן [[אדמו&quot;ר הצמח-צדק]] נהגו רוב החסידים להתענות בה&quot;ב &lt;REF&gt;ראה לקוטי-דבורים, עמ' 1046. ועוד שם בעמ' תקכ, ובס' השיחות תש&quot;א עמ' 58&lt;/REF&gt;. <br /> <br /> הרבי אמר, כי בימינו, רוב בני-ישראל - ובעיקר בחוגי ה[[חסידים]] - אינם מתענים בה&quot;ב, וגם אין מכריזים ומברכים ביום השבת שלפני התענית. וי&quot;ל שזהו מצד העילוי והקירבה לזמן הגאולה, אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד-לבוא ש&quot;כל הצומות האלו עתידים ליבטל.. להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה&quot; כדברי ה[[רמב&quot;ם]] בסוף הל' תעניות. אך אלו המתענים בה&quot;ב, תבוא עליהם ברכה, וצריכים להמשיך במנהגם הטוב. ועם זאת, אלו שאינם מתענים, גם אצלם לא חסר ענין ה&quot;ימי רצון&quot; של ימי התענית, אלא שהוא בקו הטוב והשמחה בגלוי &lt;REF&gt;על-פי שיחות ימי בה&quot;ב תשמ&quot;ח. ס' ההתוועדויות, ג, עמ' 260-257.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> [[הרבי]] עצמו כמובן נהג להתענות בה&quot;ב (כנזכר בשיחה שאלו הנוהגים ימשיכו בכך). והיה מתפלל תפילת ערבית בשעה מוקדמת מהרגיל, במנין מצומצם ליד חדרו, ובשנים האחרונות בזאל הגדול.<br /> <br /> גם מי שאינו מתענה, צריך לנצל את ימי בה&quot;ב להוספה על הסדר הרגיל בכל ענייני ה[[תורה]] וה[[מצוות]]: [[לימוד התורה]], [[עבודה]] (תפילה) וגמילות-חסדים (כמנהג ישראל בימי התעניות) - והכל בקו הטוב והשמחה בגלוי. והוא בדוגמת &quot;יום טוב&quot; הקשור עם אכילה ושתייה, טוב ו[[שמחה]] ב[[גשמיות]], ועאכו&quot;כ ברוחניות - &quot;אין טוב אלא תורה&quot;, &quot;פקודי ה' ישרים משמחי לב&quot;. וגם תוספת בעבודת התשובה - שהיא תוכנה הפנימי של התענית - אלא שגם ה[[תשובה]] היא מתוך אכילה ושתייה וכו'.<br /> <br /> וכשם שהמתענה צריך &quot;קבלת תענית&quot;, כך מי שאינו מתענה מקבל על עצמו את העניינים הבאים במקום ותמורת התענית, ולכל לראש - הוספה בצדקה, כדברי אדמו&quot;ר הזקן בדבר פדיית ה[[תענית]] ב[[צדקה]]&lt;REF&gt;על-פי ס' ההתוועדויות תשמ&quot;ח, ג, עמ' 263-259.&lt;/REF&gt;.{{הערה|1=חלק מהערך מבוסס על [http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי חב&quot;ד].}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חגים וזמנים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%94&diff=87373 2010-09-07T23:13:27Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחוניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי נחוניא בן הקנה]]<br /> '''רבי נחוניא בן הקנה''', היה תנא שעסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{הערת שוליים|מאמרים מלוקטים, ח&quot;ג ל&quot;ג בעומר ה'תשמ&quot;ה.}}, אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את [[תפילת נחוניא בן הקנה]] שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו &quot;כתר - תר&quot;ך עמודי אור&quot;{{הערת שוליים|אגרות קודש &gt; כרך יד &gt; ד'תתמח}}.<br /> <br /> חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי{{הערת שוליים|מגילה כ&quot;ח ע&quot;א.}}<br /> <br /> הוא היה מתלמידיו שלך [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{הערת שוליים|פ&quot;ב מ&quot;ט.}}, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב&quot;ב י, ב.}}: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב{{הערת שוליים|משלי יד, לד.}} נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.<br /> <br /> מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם<br /> רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו{{הערת שוליים|שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.}}, עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.<br /> <br /> הוא היה גם המחבר של ספר &quot;הבהיר&quot; כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה.<br /> <br /> על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע&quot;פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע.<br /> <br /> מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה &quot;שלא יכשלו חברי ואשמח בהם&quot;, כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=[התוועדוית]] [[תשמ&quot;ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&amp;hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&amp;st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;pgnum=117 ח&quot;ה].}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8&diff=87310 2010-09-06T18:34:04Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי בנימין יהושע זילבר]]<br /> רבי '''בנימין יהושע זילבר''' (היה מכונה &quot;רבי בנימין הצדיק&quot;) היה משיירי בעלי המוסר.<br /> <br /> הרב זילבר זצ&quot;ל היה בן צ&quot;ג בפטירתו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא&quot;ש, בית ברוך על &quot;חיי אדם&quot; ועוד ספרים וקונטרסים.<br /> <br /> את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר זצ&quot;ל הי&quot;ד במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי &quot;בנימין הצדיק&quot; שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה.<br /> <br /> לרבי בנימין זצ&quot;ל היה יבלטו&quot;א חבר נעורים בשם ר' שמואל בן ארצי (חמיו של בנימין נתניהו, אשר חזר לכור מחצבתו בשנים האחרונות, ואף כתב זכרונות מרגשים מימי תלמודו בישיבת המוסר בנובהרדוק).<br /> <br /> וכך הוא מספר על חברו מנוער רבי בנימין זילבר זצ&quot;ל: {{ציטוטון|הוא בא אלינו מהישיבה הקטנה בבריסק, הוא מיעט בלימוד מוסר, הוא היה ב'חבורה' אבל לא עבד ב'פעולות'. היה מתמיד, והתפלל בשקט בניגוד לנובהרדוק. קינאנו בו, והערצנו אותו, הוא משך תשומת לב בגלל ההתמדה והעדינות שלו. זכורני כיצד תפס בו ר' דוד בליאכר בשמחת תורה ורקד עמו ביחידות, ליבנו יצא מקינאה. היה נחשב ל'פרומער' מיוחד, הלך עם ידיים על ליבו תמיד. אמרו עליו שנולד בלי יצר הרע...}}<br /> <br /> ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. ברם מעל הכל, בלט במידת האמת שבו.<br /> <br /> במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ&quot;ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל&quot;חוגו&quot; הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב&quot;די גדול שהתקיים ב[[תל אביב]]/ הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפרשת.<br /> <br /> בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבה&quot;ק. למשל, בחיבורו הגדול &quot;בית ברוך&quot; על ספר &quot;חיי אדם&quot; הוא כותב בהקדמה: {{ציטוטון|&quot;כן הבאתי דברים מ&quot;שלחן ערוך&quot; של הגרש&quot;ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה&quot;חיי אדם&quot;, משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים ע&quot;פ רוב מ[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחנו הערוך]] של [[אדמו&quot;ר הזקן|הגרש&quot;ז]], שכולל בדבריו דברי ה&quot;שלחן ערוך&quot; ונושאי כליו בקצור. וג&quot;כ דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת}}.<br /> <br /> גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח&quot;ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב&quot;י מגוש קטיף{{הערת שוליים|יחד איתו חתמו גם הראשל&quot;צ [[מרדכי אליהו|הגר&quot;מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר&quot;מ מאזוז]]. מקרב חברי &quot;מועצת גדולי התורה&quot; הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו&quot;א חברי מועגה&quot;ת כבוד קדושת האדמורי&quot;ם [[אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}}<br /> ==מקורות==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=29967 שטורם נט]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8&diff=87309 2010-09-06T18:32:41Z

<p>נרו יאיר: דף חדש: רבי בנימין יהושע זילבר רבי &#039;&#039;&#039;בנימין יהושע זילבר&#039;&#039;&#039; (היה מכונה &quot;רבי בנימין…</p> <hr /> <div>[[קובץ:זילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי בנימין יהושע זילבר]]<br /> רבי '''בנימין יהושע זילבר''' (היה מכונה &quot;רבי בנימין הצדיק&quot;) היה משיירי בעלי המוסר.<br /> <br /> הרב זילבר זצ&quot;ל היה בן צ&quot;ג בפטירתו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא&quot;ש, בית ברוך על &quot;חיי אדם&quot; ועוד ספרים וקונטרסים.<br /> <br /> את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר זצ&quot;ל הי&quot;ד במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי &quot;בנימין הצדיק&quot; שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה.<br /> <br /> לרבי בנימין זצ&quot;ל היה יבלטו&quot;א חבר נעורים בשם ר' שמואל בן ארצי (חמיו של בנימין נתניהו, אשר חזר לכור מחצבתו בשנים האחרונות, ואף כתב זכרונות מרגשים מימי תלמודו בישיבת המוסר בנובהרדוק).<br /> <br /> וכך הוא מספר על חברו מנוער רבי בנימין זילבר זצ&quot;ל: {{ציטוטון|הוא בא אלינו מהישיבה הקטנה בבריסק, הוא מיעט בלימוד מוסר, הוא היה ב'חבורה' אבל לא עבד ב'פעולות'. היה מתמיד, והתפלל בשקט בניגוד לנובהרדוק. קינאנו בו, והערצנו אותו, הוא משך תשומת לב בגלל ההתמדה והעדינות שלו. זכורני כיצד תפס בו ר' דוד בליאכר בשמחת תורה ורקד עמו ביחידות, ליבנו יצא מקינאה. היה נחשב ל'פרומער' מיוחד, הלך עם ידיים על ליבו תמיד. אמרו עליו שנולד בלי יצר הרע...}}<br /> <br /> ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. ברם מעל הכל, בלט במידת האמת שבו.<br /> <br /> במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ&quot;ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל&quot;חוגו&quot; הליטאי.<br /> <br /> בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב&quot;די גדול שהתקיים ב[[תל אביב.]] הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפרשת.<br /> <br /> בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבה&quot;ק. למשל, בחיבורו הגדול &quot;בית ברוך&quot; על ספר &quot;חיי אדם&quot; הוא כותב בהקדמה: {{ציטוטון|&quot;כן הבאתי דברים מ&quot;שלחן ערוך&quot; של הגרש&quot;ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה&quot;חיי אדם&quot;, משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים ע&quot;פ רוב מ[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחנו הערוך]] של [[אדמו&quot;ר הזקן|הגרש&quot;ז]], שכולל בדבריו דברי ה&quot;שלחן ערוך&quot; ונושאי כליו בקצור. וג&quot;כ דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת}}.<br /> <br /> גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח&quot;ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב&quot;י מגוש קטיף{{הערת שוליים|ביחד איתו חתמו גם יבלטו&quot;א הראשל&quot;צ הגר&quot;מ אליהו שליט&quot;א וראש ישיבת &quot;כסא רחמים הגר&quot;מ מאזוז שליט&quot;א. מקרב חברי &quot;מועצת גדולי התורה&quot; הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו&quot;א חברי מועגה&quot;ת כבוד קדושת האדמורי&quot;ם [[אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}}<br /> ==מקורות==<br /> [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=29967 שטורם נט]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%90&diff=86849 2010-09-02T00:00:21Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>'''רבי אלעזר בן דורדיא''' היה צדיק בזמן התנאים, שקנה את [[עולם הבא|עולמו]] שעה קלה לפני מיתתו.<br /> <br /> כל חייו היה שבוי ברשות ה[[סטרא אחרא]] ועבר כל [[עבירה|עבירות]] שבעולם, עד שבעקבות מעשה מסוים בו קיבל רמז משמים שדחוהו מלחזור בתשובה, התעוררו בו הרהורי תשובה, הוא טמן את ראשו בין כתפיו, וגעה בבכי עד שיצאה נשמתו, ויצאה בת קול שהוא מזומן לחיי העולם הבא.<br /> <br /> כאשר שמע [[רבי יהודה הנשיא]] את המעשה, הוא בכה מתוך התרגשות ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת...<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> אודות מדריגתו כותב [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד&quot;פ קכט, ג.}}:<br /> <br /> האהבה של ה&quot;בכל מאדך&quot;, היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.<br /> <br /> אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. <br /> <br /> מדריגה זו, היא ע&quot;י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי ע&quot;י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב&quot;ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} <br /> <br /> תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק&quot;ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש = &quot;כלתה נפשי&quot;, וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ג]]<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19841&amp;hilite=6885778b-d078-4dd5-b3cc-ecf393209685&amp;st=%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8&amp;pgnum=627 הערת הרבי על תניא פמ&quot;ג]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%90&diff=86848 2010-09-01T23:59:40Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>נא להעביר ל[[רבי אלעזר בן דורדייא]] או [[אלעזר בן דורדייא]] השם הנכון. --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 23:58, 1 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%90&diff=86847 2010-09-01T23:59:22Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>נא להעביר ל[[רבי אלעזר בן דורדייא]] או [[אלעזר בן דורדיא]] השם הנכון. --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 23:58, 1 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%99%D7%90&diff=86846 2010-09-01T23:59:00Z

<p>נרו יאיר: הפניה לדף אלעזר בן דורדייא</p> <hr /> <div>#הפניה [[אלעזר בן דורדייא]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%90&diff=86845 2010-09-01T23:58:33Z

<p>נרו יאיר: דף חדש: נא להעביר לרבי אלעזר בן דורדייא השם הנכון. --~~~~</p> <hr /> <div>נא להעביר ל[[רבי אלעזר בן דורדייא]] השם הנכון. --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 23:58, 1 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%92&diff=86844 2010-09-01T23:57:25Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו, שהיא לקיום [[מצוות]]יו יתברך בבחינת סור מ[[רע]] ועשה [[טוב]], אמרו: אם אין [[יראה]] אין חכמה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי החיות כנגד כולן וכו', וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות, אף על פי כן נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה, מאחר שנמשכת מהעולמות, שהם לבושים של המלך הקדוש ברוך הוא, אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצוות. אך ה[[יראה עילאה]], ירא בשת, ויראה פנימיות, שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות, עליה אמרו: &quot;אם אין חכמה אין יראה&quot;, ד[[חכמה]] היא כ&quot;ח מ&quot;ה, ו&quot;החכמה מאין תמצא&quot;. ו&quot;איזהו חכם הרואה את הנולד&quot;, פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, כמו שנאמר: &quot;וברוח פיו כל צבאם&quot;. ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש, כביטול [[אור]] וזיו ה[[שמש]] בגוף השמש עצמה. ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודבורו יתברך מיוחד במחשבתו כו', וכנ&quot;ל [פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']] ו[[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;א|כ&quot;א]] ] באריכות, בדרך משל מנפש האדם, שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'. <br /> <br /> וזהו שאמר הכתוב: &quot;הן יראת ה' היא חכמה&quot;. אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו, אלא בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] על ידי [[יראה תתאה]] החיצונית. וזהו שאמרו: &quot;אם אין יראה אין חכמה&quot;. <br /> <br /> והנה באהבה יש גם כן שתי מדרגות: אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגים, והיא שלהבת העולה מאליה, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה למי שהוא שלם ביראה, כנודע על מאמר רז&quot;ל: &quot;דרכו של איש לחזר אחר אשה&quot;, שאהבה נקראת איש וזכר, כמו שכתוב: &quot;זכר חסדו&quot;, ו&quot;אשה יראת ה'&quot;, כנודע. <br /> <br /> ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד חס ושלום. אך אהבת עולם היא הבאה מה[[בינה|תבונה]] ו[[דעת]] בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, וכולא קמיה כלא ממש חשיב, וכביטול דבור אחד ב[[נפש]] המשכלת בעודו ב[[מחשבה|מחשבתה]], או בחמדת הלב כנ&quot;ל, אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה, דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו, ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו, מקור החיים של כל התענוגים, שכולם [[ביטול במציאות|בטלים במציאות]] וכלא ממש קמיה חשיבי, ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם חס ושלום, כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים, וכמו שכתוב: &quot;מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי&quot; וגו', וכמו שיתבאר לקמן. וגם מי שאין מידת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני, יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה על ידי התבוננות הנ&quot;ל, כמו שיתבאר לקמן. &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt; <br /> <br /> והנה בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת הדעת המולידה, כנודע [שהדעת כולל [[חסד|חסדים]] ו[[גבורה|גבורות]], שהם אהבה ויראה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]. ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה, הנולדה בליבו בזכרו את ה' אלהיו. ומכל מקום היראה גם כן כלולה בה ממילא, רק שהיא בבחינת קטנות והעלם, דהיינו יראת חטא למרוד בו חס ושלום; והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אך זהו דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה, כמעשה ד[[רבי אלעזר בן דורדייא]]. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם, צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה, בבחינת קטנות על כל פנים בסור מרע ועשה טוב, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצוותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה. [כי ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור, כידוע ליודעי ח&quot;ן]:</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%92&diff=86843 2010-09-01T23:54:17Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''פרק מ&quot;ג מספר התניא''' עוסק ב[[יראה תתאה]] ו[[יראה עילאה]]. יראה תתאה היא יראה מתוך התבוננות בגדלות השם, אך היא יראה חיצונית, מכיון שאין היא מה[[מלך]] עצמו אלא רק מ[[לבושים|לבושיו]], שהם [[נברא|הברואים]]. לעומת זאת יראה עילאה היא יראה מה[[קדוש ברוך הוא]] עצמו, מפנימיות העולמות שהיא [[עצמות]]. הפרק עוסק גם ב[[אהבה רבה]] ו[[אהבת עולם]]. אהבה רבה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה', והדרך היא להקדים לאהבה זו יראה תתאה, ורק לפעמים מתגלית ב[[אתערותא דלעילא]] האהבה קודם היראה.<br /> ==מבוא לפרק==<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=מג|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ג}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> <br /> ==צילום הפרק==<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> *[[יראה תתאה]] - יראה חיצונית, המתגלית על ידי התבוננות בנבראים שהם [[לבושים|לבושי המלך]].<br /> *[יראה עילאה]] - יראה מחמת התבוננות בחכמה=ת ה' הממלאת את כל העולמות וסובבת אותם.<br /> *[[אהבה רבה]] - [[אהבה בתענוגים]].<br /> * [[אהבת עולם]].<br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ&quot;ב|פרק מ&quot;ב]]|הבא=[[תניא - פרק מ&quot;ד|פרק מ&quot;ד]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%92&diff=86842 2010-09-01T23:53:54Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''פרק מ&quot;ג מספר התניא''' עוסק ב[[יראה תתאה]] ו[[יראה עילאה]]. יראה תתאה היא יראה מתוך התבוננות בגדלות השם, אך היא יראה חיצונית, מכיון שאין היא מה[[מלך]] עצמו אלא רק מ[[לבושים|לבושיו]], שהם [[נברא|הברואים]]. לעומת זאת יראה עילאה היא יראה מה[[קדוש ברוך הוא]] עצמו, מפנימיות העולמות שהיא [[עצמות]]. הפרק עוסק גם ב[[אהבה רבה]] ו[[אהבת עולם]]. אהבבה רבה היא אהבה בתעונגים להתענג על ה', והדרך היא להקדים לאהבה זו יראה תתאה, ורק לפעמים מתגלית ב[[אתערותא דלעילא]] האהבה קודם היראה.<br /> ==מבוא לפרק==<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=מג|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ג}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> <br /> ==צילום הפרק==<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> *[[יראה תתאה]] - יראה חיצונית, המתגלית על ידי התבוננות בנבראים שהם [[לבושים|לבושי המלך]].<br /> *[יראה עילאה]] - יראה מחמת התבוננות בחכמה=ת ה' הממלאת את כל העולמות וסובבת אותם.<br /> *[[אהבה רבה]] - [[אהבה בתענוגים]].<br /> * [[אהבת עולם]].<br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ&quot;ב|פרק מ&quot;ב]]|הבא=[[תניא - פרק מ&quot;ד|פרק מ&quot;ד]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%90&diff=86841 2010-09-01T23:48:04Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>'''רבי אלעזר בן דורדיא''' היה צדיק בזמן התנאים, שקנה את [[עולם הבא|עולמו]] שעה קלה לפני מיתתו.<br /> <br /> כל חייו היה שבוי ברשות ה[[סטרא אחרא]] ועבר כל [[עבירה|עבירות]] שבעולם, עד שבעקבות מעשה מסוים בו קיבל רמז משמים שדחוהו מלחזור בתשובה, התעוררו בו הרהורי תשובה, הוא טמן את ראשו בין כתפיו, וגעה בבכי עד שיצאה נשמתו, ויצאה בת קול שהוא מזומן לחיי העולם הבא.<br /> <br /> כאשר שמע [[רבי יהודה הנשיא]] את המעשה, הוא בכה מתוך התרגשות ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת...<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> אודות מדריגתו כותב [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד&quot;פ קכט, ג.}}:<br /> <br /> האהבה של ה&quot;בכל מאדך&quot;, היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.<br /> <br /> אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. <br /> <br /> מדריגה זו, היא ע&quot;י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי ע&quot;י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב&quot;ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} <br /> <br /> תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק&quot;ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש = &quot;כלתה נפשי&quot;, וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ו]]<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19841&amp;hilite=6885778b-d078-4dd5-b3cc-ecf393209685&amp;st=%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8&amp;pgnum=627 הערת הרבי על תניא פמ&quot;ו]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&diff=86840 2010-09-01T23:27:19Z

<p>נרו יאיר: /* רבי טרפון באור החסידות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:טרפון 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי טרפון]]<br /> ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז&quot;ל בשם &quot;אביהם של כל ישראל&quot; &lt;REF&gt;מס' [[מגילה]].&lt;/REF&gt;. <br /> <br /> נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. <br /> <br /> הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים [[רבי אלעזר בן עזריה]], [[רבי אליעזר]], [[רבן גמליאל]], ו[[רבי יהושע בן חנני]]א. <br /> <br /> הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו,. הי' בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] &quot;הגדול&quot; בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]].<br /> <br /> היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות &lt;REF&gt;עי' ברכות דף כ&quot;ז ואילך.&lt;/REF&gt;, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.<br /> <br /> יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br /> <br /> ציונו הק' שאושר ע&quot;י גדולי עולם&lt;REF&gt;כהגה&quot;ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' זצ&quot;ל ועוד.&lt;/REF&gt; נמצא בין עיה&quot;ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.<br /> <br /> == רבי טרפון באור החסידות ==<br /> <br /> השם &quot;טרפון&quot; זהו שם בלע&quot;ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...<br /> <br /> &quot;והנה, שמו של תנא{{הערת שוליים|וכיוצא בזה.}} בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע&quot;ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע&quot;ז לקדושה, השם בלע&quot;ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.<br /> <br /> וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.<br /> <br /> ענין זה גם בשם &quot;טרפון&quot; עצמו, &quot;טרפון&quot; הוא גם אותיות &quot;טרף&quot;, על דרך &quot;בנימין זאב יטרף&quot; &lt;REF&gt;בראשית מ&quot;ט, כ&quot;ז.&lt;/REF&gt;, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף &lt;REF&gt;ראה [[לקוטי שיחות]] חכ&quot;ה עמ' 275.&lt;/REF&gt;, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה. &lt;REF&gt;[[ספר השיחות]] [[תש&quot;נ]] חלק ב' עמוד 511. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15957&amp;hilite=fb117607-6d9b-4deb-be61-363554c41e98&amp;st=%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&amp;pgnum=344 התוועדויות תש&quot;נ].&lt;/REF&gt;.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&diff=86839 2010-09-01T23:26:58Z

<p>נרו יאיר: /* רבי טרפון באור החסידות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:טרפון 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי טרפון]]<br /> ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז&quot;ל בשם &quot;אביהם של כל ישראל&quot; &lt;REF&gt;מס' [[מגילה]].&lt;/REF&gt;. <br /> <br /> נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. <br /> <br /> הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים [[רבי אלעזר בן עזריה]], [[רבי אליעזר]], [[רבן גמליאל]], ו[[רבי יהושע בן חנני]]א. <br /> <br /> הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו,. הי' בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] &quot;הגדול&quot; בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]].<br /> <br /> היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות &lt;REF&gt;עי' ברכות דף כ&quot;ז ואילך.&lt;/REF&gt;, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.<br /> <br /> יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br /> <br /> ציונו הק' שאושר ע&quot;י גדולי עולם&lt;REF&gt;כהגה&quot;ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' זצ&quot;ל ועוד.&lt;/REF&gt; נמצא בין עיה&quot;ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.<br /> <br /> == רבי טרפון באור החסידות ==<br /> <br /> השם &quot;טרפון&quot; זהו שם בלע&quot;ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...<br /> <br /> &quot;והנה, שמו של תנא{{הערת שוליים|וכיוצא בזה.}} בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע&quot;ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע&quot;ז לקדושה, השם בלע&quot;ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.<br /> <br /> וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.<br /> <br /> ענין זה גם בשם &quot;טרפון&quot; עצמו, &quot;טרפון&quot; הוא גם אותיות &quot;טרף&quot;, על דרך &quot;בנימין זאב יטרף&quot; &lt;REF&gt;בראשית מ&quot;ט, כ&quot;ז.&lt;/REF&gt;, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף &lt;REF&gt;ראה [[לקוטי שיחות]] חכ&quot;ה עמ' 275.&lt;/REF&gt;, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה. &lt;REF&gt;[[ספר השיחות]] [[תש&quot;נ]] חלק ב' עמוד 511. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15957&amp;hilite=fb117607-6d9b-4deb-be61-363554c41e98&amp;st=%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&amp;pgnum=345 התוועדויות תש&quot;נ].&lt;/REF&gt;.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&diff=86781 2010-08-31T23:30:36Z

<p>נרו יאיר: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא]]<br /> '''רבי יהודה הנשיא''' היה מה[[תנאים]] האחרונים, היה שהיה נצר למשפחת ה[[נשיאים]] שהיו מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כ[[מלך המשיח]] שבדורו. הוא סידר את כל ה[[משניות]] המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. <br /> == חיבור המשנה על ידו ==<br /> <br /> רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה. <br /> דעת [[רש&quot;י]]{{הערת שוליים|1=[[עירובין]] סב, ב.}} וכן דעת כמה מרבותינו ז&quot;ל שאפילו בימי האמורא [[אביי]] &quot;לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית&quot;,<br /> ושיטת ה[[רמב&quot;ם]] {{הערת שוליים|בהקדמתו לספר היד החזקה.}} אשר &quot;רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל '''וכתבוה''' כולו&quot;.<br /> <br /> כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת השיב: ומובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אף שלכאורה הי' מקום לומר שהרמב&quot;ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ואולי לא ראה רש&quot;י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא&quot;כ הרמב&quot;ם) ולכן כתב כנ&quot;ל, משא&quot;כ אילו היתה האגרת באה לידו.<br /> <br /> אבל הרבי סיים, שהרי יש כמה מאחרוני הראשונים שדעתם כדעת רש&quot;י בזה והביאו ראיות על זה, ולכן אין לתרץ כך.<br /> <br /> == לא נהנה מהעולם ==<br /> <br /> כאשר נפטר, הוא הרים את עשר אצבעותיו לשמים ואמר: גלוי וידוע לפניך, שלא נהניתי מהעולם אפילו באצבע קטנה. אדמו&quot;ר הזקן אומר, כי היסבה שלכך צריך הגוף לחיבוט הקבר, הוא לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין,ורק מי שלא נהנה מעוה&quot;ז כל ימיו כרבינו הקדוש, לא זקוק לחיבוט הקבר{{הערת שוליים|1=אדמו&quot;ר הזקן, [[ליקוטי אמרים]].}}<br /> <br /> == מופרש מהעולם ==<br /> אודות מעלתו של רבי מצינו ש&quot;לא הכניס ידו תחת אבנטו&quot;{{הערת שוליים|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש&quot;לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים&quot;{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, מ&quot;מ, &quot;בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה&quot;{{הערת שוליים|1=[[כתובות]] קד, א.}}.<br /> <br /> == משיח ==<br /> יש אומרים כי על פי ההלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך, אלא העיקר שהוא יהיה מזרע דוד, והראיה לזה, מרבי יהודה הנשיא שנאמר עליו&lt;REF&gt;סנהדרין צח ב.&lt;/REF&gt; אי מן חייא כגון רבי יהודה הנשיא. ופירש רש&quot;י אם משיח מאותן שחיים עכשיו, וודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים, וחסיד גמור הוה כדאמרינן בב&quot;מ. ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורים בגוב אריות וחסיד גמור היה. והאי כגון לאו דווקא עכ&quot;ל [[רש&quot;י]]. כלומר: האי &quot;כגון&quot; אינו &quot;דווקא&quot; כגון - דוגמא, אלא וודאי היינו רבי הקדוש. והוא לא היה בן אחר בן, וכן המעתיק את פירוש [[הרמב״ם]] למשנה כתב&lt;REF&gt;בהקדמתו לפירוש הרמב״ם לסדר נשים&lt;/REF&gt; בזה״ל: וזה החיבור הגדול הנקרא שישה סדרי משנה חיברו רבינו הקדוש אשר שמו המיוחד לו רבי יהודה הנשיא שהוא מבית דוד לא מזרע שלמה כדאיתא בכתובות&lt;REF&gt;ס״ב:&lt;/REF&gt; רבי אתיא משפטיה - בן דוד - בן אביטל - אשת דוד. ע״כ.<br /> <br /> מלבד הקושיא שהוא לא היה מזרע שלמה, ישנה שאלה נוספת הנידונת באחרונים&lt;REF&gt;דברי תורה חלק ד' אות ו'.&lt;/REF&gt;, איך יכול להיות רבי הקדוש מלך אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי&lt;REF&gt;בכתובות פי״ב ה״ג וכלאים פ״ט ה״ג.&lt;/REF&gt; ומובא בתוס'&lt;REF&gt;סנהדרין ה. ד״ה דהכא שבט והתם מחוקק&lt;/REF&gt; דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב״ם&lt;REF&gt;הלכות מלכים פ״א ה״ט.&lt;/REF&gt; דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו רבי '''שמעון בר רבי''' על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ&quot;חכם&quot;.<br /> *בנו רבן '''גמליאל בר רבי''' על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ[[נשיא]]{{הערת שוליים|[[כתובות]] קג, ע&quot;ב.}}. בגמרא מוסבר, כי למרות שלא היה ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת שמים הוא היה ממלא מקום אבותיו.<br /> *בנו רבי '''חייא בר רבי'''{{הערת שוליים|[[יבמות]] מ&quot;ו ע&quot;ב.}}<br /> *רבי '''אושעיא בר רבי''' מוזכר בגמרא{{הערת שוליים|שם.}}, אם כי יש אומרים שזו היא ט&quot;ס והכוונה לרבי אושעיא בריבי{{הערת שוליים|גליון הש&quot;ס שם, וכן הוא גירסת הרי&quot;ף.}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&diff=86780 2010-08-31T23:30:09Z

<p>נרו יאיר: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא]]<br /> '''רבי יהודה הנשיא''' היה מה[[תנאים]] האחרונים, היה שהיה נצר למשפחת ה[[נשיאים]] שהיו מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כ[[מלך המשיח]] שבדורו. הוא סידר את כל ה[[משניות]] המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. <br /> == חיבור המשנה על ידו ==<br /> <br /> רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה. <br /> דעת [[רש&quot;י]]{{הערת שוליים|1=[[עירובין]] סב, ב.}} וכן דעת כמה מרבותינו ז&quot;ל שאפילו בימי האמורא [[אביי]] &quot;לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית&quot;,<br /> ושיטת ה[[רמב&quot;ם]] {{הערת שוליים|בהקדמתו לספר היד החזקה.}} אשר &quot;רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל '''וכתבוה''' כולו&quot;.<br /> <br /> כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת השיב: ומובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אף שלכאורה הי' מקום לומר שהרמב&quot;ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ואולי לא ראה רש&quot;י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא&quot;כ הרמב&quot;ם) ולכן כתב כנ&quot;ל, משא&quot;כ אילו היתה האגרת באה לידו.<br /> <br /> אבל הרבי סיים, שהרי יש כמה מאחרוני הראשונים שדעתם כדעת רש&quot;י בזה והביאו ראיות על זה, ולכן אין לתרץ כך.<br /> <br /> == לא נהנה מהעולם ==<br /> <br /> כאשר נפטר, הוא הרים את עשר אצבעותיו לשמים ואמר: גלוי וידוע לפניך, שלא נהניתי מהעולם אפילו באצבע קטנה. אדמו&quot;ר הזקן אומר, כי היסבה שלכך צריך הגוף לחיבוט הקבר, הוא לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין,ורק מי שלא נהנה מעוה&quot;ז כל ימיו כרבינו הקדוש, לא זקוק לחיבוט הקבר{{הערת שוליים|1=אדמו&quot;ר הזקן, [[ליקוטי אמרים]].}}<br /> <br /> == מופרש מהעולם ==<br /> אודות מעלתו של רבי מצינו ש&quot;לא הכניס ידו תחת אבנטו&quot;{{הערת שוליים|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש&quot;לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים&quot;{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, מ&quot;מ, &quot;בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה&quot;{{הערת שוליים|1=[[כתובות]] קד, א.}}.<br /> <br /> == משיח ==<br /> יש אומרים כי על פי ההלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך, אלא העיקר שהוא יהיה מזרע דוד, והראיה לזה, מרבי יהודה הנשיא שנאמר עליו&lt;REF&gt;סנהדרין צח ב.&lt;/REF&gt; אי מן חייא כגון רבי יהודה הנשיא. ופירש רש&quot;י אם משיח מאותן שחיים עכשיו, וודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים, וחסיד גמור הוה כדאמרינן בב&quot;מ. ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורים בגוב אריות וחסיד גמור היה. והאי כגון לאו דווקא עכ&quot;ל [[רש&quot;י]]. כלומר: האי &quot;כגון&quot; אינו &quot;דווקא&quot; כגון - דוגמא, אלא וודאי היינו רבי הקדוש. והוא לא היה בן אחר בן, וכן המעתיק את פירוש [[הרמב״ם]] למשנה כתב&lt;REF&gt;בהקדמתו לפירוש הרמב״ם לסדר נשים&lt;/REF&gt; בזה״ל: וזה החיבור הגדול הנקרא שישה סדרי משנה חיברו רבינו הקדוש אשר שמו המיוחד לו רבי יהודה הנשיא שהוא מבית דוד לא מזרע שלמה כדאיתא בכתובות&lt;REF&gt;ס״ב:&lt;/REF&gt; רבי אתיא משפטיה - בן דוד - בן אביטל - אשת דוד. ע״כ.<br /> <br /> מלבד הקושיא שהוא לא היה מזרע שלמה, ישנה שאלה נוספת הנידונת באחרונים&lt;REF&gt;דברי תורה חלק ד' אות ו'.&lt;/REF&gt;, איך יכול להיות רבי הקדוש מלך אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי&lt;REF&gt;בכתובות פי״ב ה״ג וכלאים פ״ט ה״ג.&lt;/REF&gt; ומובא בתוס'&lt;REF&gt;סנהדרין ה. ד״ה דהכא שבט והתם מחוקק&lt;/REF&gt; דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב״ם&lt;REF&gt;הלכות מלכים פ״א ה״ט.&lt;/REF&gt; דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו רבי '''שמעון בר רבי''' על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ&quot;חכם&quot;.<br /> *בנו רבן '''גמליאל בר רבי''' על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ[[נשיא]]. בגמרא מוסבר, כי למרות שלא היה ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת שמים הוא היה ממלא מקום אבותיו.<br /> *בנו רבי '''חייא בר רבי'''{{הערת שוליים|[[יבמות]] מ&quot;ו ע&quot;ב.}}<br /> *רבי '''אושעיא בר רבי''' מוזכר בגמרא{{הערת שוליים|שם.}}, אם כי יש אומרים שזו היא ט&quot;ס והכוונה לרבי אושעיא בריבי{{הערת שוליים|גליון הש&quot;ס שם, וכן הוא גירסת הרי&quot;ף.}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=86003 2010-08-26T02:54:59Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>ערך זה נלקח מויקיפדיה העברית. [[מיוחד:תרומות/69.114.216.58|69.114.216.58]] 01:17, 26 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> :צוין כבר ב[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_-_%D7%97%D7%91%22%D7%93&amp;action=history תקציר העריכה] כנהוג. --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 02:54, 26 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=83240 2010-08-01T19:31:00Z

<p>נרו יאיר: הפניה לדף מורה נבוכים</p> <hr /> <div>#הפניה [[מורה נבוכים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=83239 2010-08-01T19:30:32Z

<p>נרו יאיר: /* שיטת החקירה */</p> <hr /> <div>'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שנתייסדה ע&quot;י ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה והתפרטה על ידי ה[[חסידות הכללית]], והתקבלה באופן פנימי על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב&quot;ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקות, המאירה באור חדש את כל רבדיה של ה[[תורה]]: למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ולמצוותיה המעשיות.<br /> <br /> אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב&quot;ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, &quot;אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה&quot;.<br /> <br /> ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות. <br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות==<br /> <br /> ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש&quot;ט]].<br /> <br /> תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה', שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה. <br /> <br /> ===שיטת החקירה===<br /> <br /> ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים]] להרמב&quot;ם, ועוד.<br /> <br /> ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמים, אמיתות התורה-שבעל-פה ועוד.<br /> <br /> מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.<br /> <br /> קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.<br /> <br /> ===שיטת המוסר===<br /> <br /> שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי&quot;ע]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב&quot;קונטרס תורת החסידות&quot; אות י&quot;ב:<br /> <br /> &quot;...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.<br /> <br /> וחכמת ביטול החומר הבא ע&quot;י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר&quot;.<br /> <br /> תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot;, בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר &quot;מסילת-ישרים&quot; להרמח&quot;ל, למשל.<br /> <br /> ===שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה===<br /> <br /> תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.<br /> <br /> תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot; לבד.<br /> <br /> אודות תורת החסידות, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם]] בקונטרס הנ&quot;ל אות א':<br /> <br /> &quot;...וביחוד תורת חסידות חב&quot;ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.<br /> <br /> כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע&quot;.<br /> <br /> הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.<br /> <br /> חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.<br /> <br /> תורת החב&quot;ד (שעל-כן נקרא שמה חב&quot;ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח&quot;ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:<br /> <br /> &quot;אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות&quot;.<br /> <br /> ==שלמות העיסוק באישיות האדם==<br /> <br /> תורת החסידות היא בעצם תורה שכלית, שמטרתה להשפיע על רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו. <br /> <br /> אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:<br /> <br /> &quot;חסידות כוללת שני עניינים עיקריים:<br /> <br /> א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא&quot;ח (דא&quot;ח – דברי אלקים חיים – כינוי למאמרי החסידות בז'רגון החב&quot;די).<br /> <br /> ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי – עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם-הזה&quot;.<br /> <br /> קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כ&quot;כ באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ה (1895) ישבו קבוצה אצל ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר החמישי של חב&quot;ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זי&quot;ע מליובאוויטש]]. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:<br /> <br /> &quot;תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.<br /> <br /> מאידך גיסא – תורת חב&quot;ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראל. תורת חב&quot;ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.<br /> <br /> אכן – ענה להם הרבי הרש&quot;ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.<br /> <br /> (הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תורת החסידות]]<br /> *[[חסידות]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=83238 2010-08-01T19:30:04Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שנתייסדה ע&quot;י ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה והתפרטה על ידי ה[[חסידות הכללית]], והתקבלה באופן פנימי על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב&quot;ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקות, המאירה באור חדש את כל רבדיה של ה[[תורה]]: למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ולמצוותיה המעשיות.<br /> <br /> אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב&quot;ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, &quot;אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה&quot;.<br /> <br /> ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות. <br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות==<br /> <br /> ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש&quot;ט]].<br /> <br /> תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה', שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה. <br /> <br /> ===שיטת החקירה===<br /> <br /> ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, מורה הנבוכים להרמב&quot;ם, ועוד.<br /> <br /> ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמים, אמיתות התורה-שבעל-פה ועוד.<br /> <br /> מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.<br /> <br /> קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.<br /> <br /> ===שיטת המוסר===<br /> <br /> שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי&quot;ע]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב&quot;קונטרס תורת החסידות&quot; אות י&quot;ב:<br /> <br /> &quot;...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.<br /> <br /> וחכמת ביטול החומר הבא ע&quot;י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר&quot;.<br /> <br /> תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot;, בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר &quot;מסילת-ישרים&quot; להרמח&quot;ל, למשל.<br /> <br /> ===שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה===<br /> <br /> תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.<br /> <br /> תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot; לבד.<br /> <br /> אודות תורת החסידות, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם]] בקונטרס הנ&quot;ל אות א':<br /> <br /> &quot;...וביחוד תורת חסידות חב&quot;ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.<br /> <br /> כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע&quot;.<br /> <br /> הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.<br /> <br /> חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.<br /> <br /> תורת החב&quot;ד (שעל-כן נקרא שמה חב&quot;ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח&quot;ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:<br /> <br /> &quot;אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות&quot;.<br /> <br /> ==שלמות העיסוק באישיות האדם==<br /> <br /> תורת החסידות היא בעצם תורה שכלית, שמטרתה להשפיע על רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו. <br /> <br /> אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:<br /> <br /> &quot;חסידות כוללת שני עניינים עיקריים:<br /> <br /> א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא&quot;ח (דא&quot;ח – דברי אלקים חיים – כינוי למאמרי החסידות בז'רגון החב&quot;די).<br /> <br /> ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי – עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם-הזה&quot;.<br /> <br /> קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כ&quot;כ באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ה (1895) ישבו קבוצה אצל ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר החמישי של חב&quot;ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זי&quot;ע מליובאוויטש]]. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:<br /> <br /> &quot;תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.<br /> <br /> מאידך גיסא – תורת חב&quot;ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראל. תורת חב&quot;ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.<br /> <br /> אכן – ענה להם הרבי הרש&quot;ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.<br /> <br /> (הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תורת החסידות]]<br /> *[[חסידות]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=83237 2010-08-01T19:29:09Z

<p>נרו יאיר: /* שלוש שיטות ביהדות */</p> <hr /> <div>'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה ע&quot;י ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה והתפרטה על ידי ה[[חסידות הכללית]], והתקבלה באופן פנימי על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב&quot;ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקות, המאירה באור חדש את כל רבדיה של ה[[תורה]]: למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ולמצוותיה המעשיות.<br /> <br /> אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב&quot;ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, &quot;אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה&quot;.<br /> <br /> ספר ה[[תניא]] הוא ה[[התורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות. <br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות==<br /> <br /> ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש&quot;ט]].<br /> <br /> תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה', שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה. <br /> <br /> ===שיטת החקירה===<br /> <br /> ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, מורה הנבוכים להרמב&quot;ם, ועוד.<br /> <br /> ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמים, אמיתות התורה-שבעל-פה ועוד.<br /> <br /> מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.<br /> <br /> קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.<br /> <br /> ===שיטת המוסר===<br /> <br /> שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי&quot;ע]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב&quot;קונטרס תורת החסידות&quot; אות י&quot;ב:<br /> <br /> &quot;...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.<br /> <br /> וחכמת ביטול החומר הבא ע&quot;י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר&quot;.<br /> <br /> תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot;, בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר &quot;מסילת-ישרים&quot; להרמח&quot;ל, למשל.<br /> <br /> ===שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה===<br /> <br /> תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.<br /> <br /> תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot; לבד.<br /> <br /> אודות תורת החסידות, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם]] בקונטרס הנ&quot;ל אות א':<br /> <br /> &quot;...וביחוד תורת חסידות חב&quot;ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.<br /> <br /> כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע&quot;.<br /> <br /> הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.<br /> <br /> חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.<br /> <br /> תורת החב&quot;ד (שעל-כן נקרא שמה חב&quot;ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח&quot;ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:<br /> <br /> &quot;אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות&quot;.<br /> <br /> ==שלמות העיסוק באישיות האדם==<br /> <br /> תורת החסידות היא בעצם תורה שכלית, שמטרתה להשפיע על רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו. <br /> <br /> אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:<br /> <br /> &quot;חסידות כוללת שני עניינים עיקריים:<br /> <br /> א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא&quot;ח (דא&quot;ח – דברי אלקים חיים – כינוי למאמרי החסידות בז'רגון החב&quot;די).<br /> <br /> ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי – עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם-הזה&quot;.<br /> <br /> קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כ&quot;כ באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ה (1895) ישבו קבוצה אצל ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר החמישי של חב&quot;ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זי&quot;ע מליובאוויטש]]. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:<br /> <br /> &quot;תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.<br /> <br /> מאידך גיסא – תורת חב&quot;ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראל. תורת חב&quot;ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.<br /> <br /> אכן – ענה להם הרבי הרש&quot;ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.<br /> <br /> (הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תורת החסידות]]<br /> *[[חסידות]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%94_%D7%92%27&diff=83236 2010-08-01T19:27:51Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> בהסכמת בני [[אדמו&quot;ר הזקן]] הם מספרים על הצורך והסיבה באיחוד ד' חלקי [[ספר התניא]] לספר אחד.<br /> ==הקדמה==<br /> <br /> <br /> ==טקסט==<br /> {{קטע תניא|קטע=הסכמה ג'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/דף השער והקדמה - הסכמה ג'|הסכמה ג'}}}}<br /> <br /> ==סיכום==<br /> <br /> ==צילום דפוס התניא==<br /> <br /> ==מושגים יסודיים==<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[ליקוטי אמרים - הסכמה ב'|הסכמה ב']]|הבא=[[ליקוטי אמרים - הקדמת המלקט|הקדמת המלקט]]}}<br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=83235 2010-08-01T19:26:16Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הודו.jpg|left|thumb|250px|הכינוס השנתי של השלוחים]]<br /> '''איגוד ה[[שליח|שלוחים]] בהודו''' מאגד את כל [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ושלוחי [[הרבי|המלך]] במדינת [[הודו]].<br /> <br /> האיגוד תומך כספית בכל בתי חב&quot;ד בהודו, מאחד אותם ומכנס אותם פעם בשנה.<br /> <br /> מתומכיו הנלהבים של האיגוד היה הרב [[גבריאל נח הולצברג]] הי&quot;ד - מנהל [[בית חב&quot;ד בומביי]].<br /> <br /> <br /> == הנהלת הארגון ==<br /> <br /> *הרב [[בצלאל קופציק]].<br /> *הרב שימי גולדשטיין.<br /> *הרב דרור שאול.<br /> *הרב מנחם מענדל קרומבי – מזכיר.<br /> *הרב [[שלמה קליש]] – יו&quot;ר חוג הידידים.<br /> *מר עודד תורגמן - אגודת הידידים.<br /> <br /> == רשימת השלוחים ==<br /> <br /> *הרב מוטי גרומך - דארמסללה, הודו.<br /> *הרב שימי גולדשטיין - פושקר, הודו.<br /> *הרב יואל כפלין - קאסול, הודו.<br /> *הרב אורי ציפורי - באגסו, הודו.<br /> *הרב שמואל יזהר - ווראנאסי, הודו.<br /> *הרב ישראל נסרטי - איי אנדאמאן, הודו.<br /> *הרב דני ווינדרבאום - קאסול, הודו.<br /> *הרב שי עזרן - רישקש, הודו.<br /> *הרב יוסף יצחק פרידמן - [[בית חב&quot;ד ווטה קאנל|ווטה קאנאל]], הודו.<br /> *הרב שמואל שארף - ניו דלהי, הודו.<br /> *הרב [[בצלאל קופצ'יק]] - פונה, הודו.<br /> *הרב דרור שאול - דארמסללה, הודו.<br /> *הרב שניאור קופצ'יק - [[בית חב&quot;ד דלהי|דלהי]], הודו.<br /> *הרב שלום בער גולדברג - גואה, הודו.<br /> *הרב גיא אפרים - גואה, הודו.<br /> *הרב צבי ריבקין - בנגלור, הודו.<br /> *הרב זלמן ברנשטיין - קוצ'ין, הודו.<br /> <br /> == קישורים ==<br /> <br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> *[http://www.indiachabad.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - אנגלית].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=82378 2010-07-29T07:28:07Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div><br /> [[תמונה:גור.jpg|left|thumb|250px|האדמו&quot;ר (בחתונת הרב לנדא)]]<br /> [[תמונה:גור רבי.jpg|left|thumb|300px|האדמו&quot;ר אצל הרבי שליט&quot;א]]'''רבי יעקב אריה אלתר''' הינו האדמו&quot;ר השביעי לבית גור. נולד בכ&quot;ט ב[[אייר]] [[תרצ&quot;ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]], בעל הלב שמחה.<br /> <br /> האדמו&quot;ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בשנים האחרונות מוביל האדמו&quot;ר שינויים בחסידות; שינוי אופי הלימוד בישיבות, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. בשנים האחרונות האדמו&quot;ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו, לצורכי הדרכה ועידוד ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.<br /> <br /> ==ב[[יחידות]] אצל הרבי ==<br /> רבי יעקב אריה, היה בביקור אצל [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], שדיבר איתו מספר דקות בהשתתפות קהל קטן, כשבסיומו אמר רבי יעקב אריה לרבי: הרבי משפיע [[רוחניות]] ו[[גשמיות]]! לאחר מכן ביקש [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] מכל הנוכחים לצאת מהחדר ושוחח ביחידות עם האדמו&quot;ר מגור במשך כעשרים דקות. לאחר עשרים דקות יצא רבי יעקב אריה מהחדר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי, הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: תודה שהבאתם לכאן את האורח החשוב! לאחר מכן יצא רבי יעקב אריה, ו[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כיבדו כשהוא ממתין בחוץ כדקה שלימה, עד שמכוניתו של רבי יעקב אריה נעלמה מהאופק.&lt;REF&gt;[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 האדמו&quot;ר מגור בביקור אצל הרבי]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> לאחרונה תיקן האדמו&quot;ר כי מתחילת [[חודש אלול]] עד [[יום הכיפורים]] חובה על כל בחור ללמוד לכל הפחות עשרים דקות ב[[ספר התניא]].&lt;REF&gt;[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48373 חב&quot;ד אינפו]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == משפיעי חב&quot;ד אצל האדמו&quot;ר ==<br /> משלחת חב&quot;ד ביקרה בשנת [[תשס&quot;ח]] אצל האדמו&quot;ר מגור עם קבוצת רבנים מחב&quot;ד, לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין. בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו&quot;ר שליט&quot;א בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]]. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב&quot;ד בקירובים מיוחדים מהאדמו&quot;ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.&lt;REF&gt;[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=30208.0]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תש&quot;ע]] התקיימה התוועדות ואסיפה של האדמו&quot;ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות ע&quot;פ משנת חסידות חב&quot;ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, וחשובי המשפיעים בחב&quot;ד הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו&quot;ר מגור]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48205 נציגי ישבת חב&quot;ד צפת אצל האדמו&quot;ר]<br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמור&quot;ים|אלתר]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A1%22%D7%98&diff=82377 2010-07-29T07:26:50Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>*[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר חמישה עשר [[מאמר|מאמרים]], הנדפסים לאחר מכן בספר [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ט]].<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הזקן]] נוסע ל[[ויטבסק]] יחד עם אחיו [[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|ר' משה]] לויכוח עם מתנגדי החסידות.<br /> <br /> {{תקנ&quot;א ת&quot;ר}}<br /> <br /> {{תקנ&quot;א}}</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A4%D7%93%D7%AA&diff=81705 2010-07-27T00:32:33Z

<p>נרו יאיר: /* מעשה מהצ&quot;צ אודות אמרותיו */</p> <hr /> <div>'''רבי אלעזר בן פדת''' הוא סתם רבי אלעזר המובא בתלמוד. הוא היה עני מרוד. כאשר פעם התעלף, הוא ראה את [[הקדוש ברוך הוא]] שואל אותו אם הוא חפץ שיהפוך את העולם ויברא אותו שוב כדי שאולי יברא במזל של [[עושר]], על כך השיב רבי אלעזר את המשפט הידוע: &quot;כולי האי - ואולי&quot;, כלומר כל זה רק בשביל אפשרות שאולי אהפוך להיות עשיר, ונענה בשלילה להצעה.<br /> <br /> היה תלמידו המובהק של [[רבי יוחנן]], וכרבו{{הערת שוליים|ראה ערך.}} היה נשמתו ממידת ה[[חסד]], הרמוז בשמו - א-ל עזר{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}.<br /> <br /> מובא ב[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|ברכות פ&quot;ב ה&quot;א. וש&quot;נ.}}, שרבי יוחנן הי' ב[[ארץ ישראל]], ור' יעקב בר אידי הי' עמו. פעם עלה ר' אלעזר תלמידו מבבל והי' מטמין עצמו מלפני ר' יוחנן ולא נתן לו שלום ונתרעם עליו ר' יוחנן ואמר &quot;תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי&quot;. נענה ר' יעקב בר אידי ואמר: כך אינון נהגין גביהן, זעירא (קטן) לא שאל בשלמי' דרבה דאינון מקיימין &quot;ראוני נערים ונחבאו&quot;{{הערת שוליים|איוב כט, ח.}}<br /> <br /> ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א&quot;ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א&quot;ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] תשי&quot;ג – חלק שלישי שיחת ש&quot;פ ראה, מבה&quot;ח אלול, ה'תשי&quot;ג. עיי&quot;ש ביאור החילוק בין מנהג א&quot;י למנהג בבל.}} <br /> <br /> == אמרותיו ==<br /> *ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי{{הערת שוליים|בבא בתרא י, א. וראה אגה&quot;ק ס&quot;ח הקדמת אדה&quot;ז לסידורו. — הערה בלקו&quot;ש שם.}}<br /> *גדול גמילות חסדים מצדקה{{הערת שוליים|סוכה מט, ב.}}<br /> ===מעשה מהצ&quot;צ אודות אמרותיו===<br /> [[רבותינו נשיאינו]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]], ספר השיחות תש&quot;ז י&quot;ט כסלו תש&quot;ז.}} סיפרו, ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה רגיל לראות את הוד זקנו [[רבינו הזקן]] אחרי הסתלקותו, בהקיץ או בחזיון לילה, והי' פותר לו את כל ספיקותיו ב[[נגלה]] וב[[נסתר]].<br /> <br /> בזמן ידוע, ורבינו הצ&quot;צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה.<br /> <br /> פעם בדרכו להתפלל לבהכנ&quot;ס של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], פגע באחד מאנשי השוק, ר' מרדכי אלי' שמו, איש פשוט ו[[יראת שמים|ירא שמים]], נהנה מיגיע כפו במסחר השוק, והיום הי' יומא דשוקא, ויבקש האיש מאתו להלוות לו [[גמילות חסדים]] איזה רו&quot;כ עד הערב או מחרת בקר, כי ביום הזה הוא יכול להרויח בשוק, ויענהו הרה&quot;ק צמח צדק כי אחרי ה[[תפילה]] כשיחזור לביתו יכנס אליו ויתן לו את הגמ&quot;ח.<br /> <br /> כשנכנס הרה&quot;ק צמח צדק לבית הכנסת נפל ברעיונו הקדוש המאמר ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וגם המאמר גדול גמ&quot;ח מצדקה, ויתבונן הרה&quot;ק צמח צדק אשר לא טוב עשה שלא נתן תיכף להרמ&quot;א הנ&quot;ל את הגמ&quot;ח שביקש, ויחזור הרה&quot;ק צמח צדק לביתו ויקח את הסכום וילך אל השוק לחפש את הרמ&quot;א, וביני לביני כבר נתקבצו אנשי הכפר עם עגלותיהם וסחורותיהם אל השוק ועלה לו בטורח רב למצא את הרמ&quot;א ביניהם, וכשמצאו נתן לו את הגמ&quot;ח ויחזור לבהכנ&quot;ס להתפלל.<br /> <br /> כשנתעטף הצמח צדק ב[[טלית]] ו[[תפילין]], ראה פתאום את רבינו הזקן בפנים צהובות ויאמר לו: הנותן גמ&quot;ח לאיש ישראל בלבב שלם בלי שום פני', והעושה טובה לישראל ב[[אהבה]] כצווי ואהבת לרעך כמוך, שערי היכלי מעלה פתוחים לפניו.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמוראים]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=81411 2010-07-26T05:07:49Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:דוד קוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קוק]]<br /> ר' '''דוד קוק''' נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[פולין]] לאביו ר' נתן, במשפחה המתייחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. בשנות ילדותו הראשונות היגר עם הוריו למוסקבה רבתי. <br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה. <br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> <br /> כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרה&quot;ח ר' נתן הי&quot;ד על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין ת[[פילה]] בביתו. מעצרו התבצע ב[[ערב שבת קודש]] בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים, שעה שניגש ליטול את ידיו לסעודת שבת. <br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. <br /> <br /> האב לא חזר עוד. ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. <br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, לטשקנט הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' באלול [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו ב[[טשקנט]] - נשא ר' דוד את פולע (למשפחת סודקביץ) לאישה. <br /> <br /> גם כשהיה בטשקנט, פעל גדולות ונצורות עבור אחיו החסידים, כפי שיעיד הסיפור הבא: באחד הימים, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים. <br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין ==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] לפולין דרך לבוב באשעלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש ל...סוכן נ.ק.וו.ד. למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים!{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה, והיה מידידיו הקרובים.}} היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו. <br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש ק.ג.ב. כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי ק.ג.ב. נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> פעם הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו שישים דרכונים פולנים מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך, הגיע למחסום, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> באחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן, 'עלי לא מאיימים'... <br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול לפולין יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]], הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו. <br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום בית הכנסת 'בית מנחם'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו, אלא שאז התגלתה אצלו ל&quot;ע המחלה ממנה נפטר לבית עולמו לאחר חודש בלבד. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטפיל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם ב[[ט' בניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו דור מבורך של בנים ובנות, חתנים, כלות ונכדים חסידיים. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קוק דוד]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קוק דוד]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=81410 2010-07-26T05:06:38Z

<p>נרו יאיר: /* לארץ הקודש */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|החלק השני זקוק לעריכה}}<br /> [[קובץ:דוד קוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קוק]]<br /> ר' '''דוד קוק''' נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[פולין]]לאביו ר' נתן, במשפחה המתייחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. בשנות ילדותו הראשונות היגר עם הוריו למוסקבה רבתי. <br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה. <br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> <br /> כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרה&quot;ח ר' נתן הי&quot;ד על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין ת[[פילה]] בביתו. מעצרו התבצע ב[[ערב שבת קודש]] בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים, שעה שניגש ליטול את ידיו לסעודת שבת. <br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. <br /> <br /> האב לא חזר עוד. הרה&quot;ח ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. <br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, לטשקנט הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' באלול [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו ב[[טשקנט]] - נשא ר' דוד את פולע (למשפחת סודקביץ) לאישה. <br /> <br /> גם כשהיה בטשקנט, פעל גדולות ונצורות עבור אחיו החסידים, כפי שיעיד הסיפור הבא: באחד הימים, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים. <br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין ==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] לפולין דרך לבוב באשעלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש ל...סוכן נ.ק.וו.ד. למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים!{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה, והיה מידידיו הקרובים.}} היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו. <br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש ק.ג.ב. כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי ק.ג.ב. נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> פעם הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו שישים דרכונים פולנים מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך, הגיע למחסום, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> באחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן, 'עלי לא מאיימים'... <br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול לפולין יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]], הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו. <br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום בית הכנסת 'בית מנחם'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו, אלא שאז התגלתה אצלו ל&quot;ע המחלה ממנה נפטר לבית עולמו לאחר חודש בלבד. <br /> <br /> == סיוע לזולת ==<br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב&quot;ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטפיל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב'[[יחידות]]' אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם בט' בניסן נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו דור מבורך של בנים ובנות, חתנים, כלות ונכדים חסידיים. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קוק דוד]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קוק דוד]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=81409 2010-07-26T05:03:47Z

<p>נרו יאיר: /* בריחה מרוסיה לפולין */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|החלק השני זקוק לעריכה}}<br /> [[קובץ:דוד קוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קוק]]<br /> ר' '''דוד קוק''' נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[פולין]]לאביו ר' נתן, במשפחה המתייחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. בשנות ילדותו הראשונות היגר עם הוריו למוסקבה רבתי. <br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה. <br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> <br /> כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרה&quot;ח ר' נתן הי&quot;ד על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין ת[[פילה]] בביתו. מעצרו התבצע ב[[ערב שבת קודש]] בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים, שעה שניגש ליטול את ידיו לסעודת שבת. <br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. <br /> <br /> האב לא חזר עוד. הרה&quot;ח ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. <br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, לטשקנט הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' באלול [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו ב[[טשקנט]] - נשא ר' דוד את פולע (למשפחת סודקביץ) לאישה. <br /> <br /> גם כשהיה בטשקנט, פעל גדולות ונצורות עבור אחיו החסידים, כפי שיעיד הסיפור הבא: באחד הימים, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים. <br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין ==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] לפולין דרך לבוב באשעלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש ל...סוכן נ.ק.וו.ד. למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים!{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה, והיה מידידיו הקרובים.}} היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו. <br /> <br /> == המעצר ==<br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש ק.ג.ב. כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי ק.ג.ב. נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> פעם הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו שישים דרכונים פולנים מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך, הגיע למחסום, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> באחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן, 'עלי לא מאיימים'... <br /> <br /> == לצרפת ==<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול לפולין יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערת שוליים|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> == לארץ הקודש ==<br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]], הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו. <br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום בית הכנסת 'בית מנחם'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל על כך את [[הרבי הריי&quot;צ]], אך לא זכה לקבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש&quot;ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו, אלא שאז התגלתה אצלו ל&quot;ע המחלה ממנה נפטר לבית עולמו לאחר חודש בלבד. <br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. הסיפור הבא יעיד על כך: היה זה בשנים הראשונות לכפר חב&quot;ד, בסמוך למקום בו עומד כיום 'בית מנחם', היה צריפון גדול שנחלק לשני חלקים, ובצידו מבנה קטן של בית שימוש. בחלק השני התגורר יהודי ערירי וגלמוד שכונה שוסטער (סנדלר). <br /> <br /> מספר ימים חלפו, והאיש לא נראה מסתובב באיזור. אנשי הכפר חשדו שמשהו קרה לו וניגשו לדפוק בדלת צריפו. משזו לא נפתחה, פרצו אותה ונבהלו ממה שנחזה מול עיניהם. המראה היה קשה, ומכך הסיקו שזה ימים מספר חלפו מאז שנפטר. איש לא העז להתקרב לגופה במצב כה נורא. אך ר' דוד, למרות הכל, הוציא את הגופה וקברה.<br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב'[[יחידות]]' אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> היה בו שילוב מעניין של אומץ רב ולב רחום. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר התושבים ניסו להשתקם כלכלית בעבודות חקלאות שונות, הם ספגו נזקים כבדים ממסתננים שהיו מגיעים מדי לילה וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות. ר' דוד באומץ לבו לא חשש, והוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם בט' בניסן נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו דור מבורך של בנים ובנות, חתנים, כלות ונכדים חסידיים. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קוק דוד]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קוק דוד]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=81408 2010-07-26T04:58:10Z

<p>נרו יאיר: /* בריחה מרוסיה לפולין */ עריכה חלקית</p> <hr /> <div>{{לעריכה|החלק השני זקוק לעריכה}}<br /> [[קובץ:דוד קוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קוק]]<br /> ר' '''דוד קוק''' נולד בחודש [[אדר]] שנת [[תרפ&quot;ב]] ב[[פולין]]לאביו ר' נתן, במשפחה המתייחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. בשנות ילדותו הראשונות היגר עם הוריו למוסקבה רבתי. <br /> <br /> בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו&quot;רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה. <br /> <br /> == העלמו של אביו ==<br /> <br /> כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרה&quot;ח ר' נתן הי&quot;ד על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב&quot;עוון&quot; קיום מניין ת[[פילה]] בביתו. מעצרו התבצע ב[[ערב שבת קודש]] בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים, שעה שניגש ליטול את ידיו לסעודת שבת. <br /> <br /> ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. <br /> <br /> האב לא חזר עוד. הרה&quot;ח ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. <br /> <br /> == במלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, לטשקנט הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.<br /> <br /> בג' באלול [[תש&quot;ד]] - בעת שהותו ב[[טשקנט]] - נשא ר' דוד את פולע (למשפחת סודקביץ) לאישה. <br /> <br /> גם כשהיה בטשקנט, פעל גדולות ונצורות עבור אחיו החסידים, כפי שיעיד הסיפור הבא: באחד הימים, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים. <br /> <br /> == בריחה מרוסיה לפולין ==<br /> <br /> כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] לפולין דרך לבוב באשעלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה. <br /> <br /> הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. <br /> <br /> ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש ל...סוכן נ.ק.וו.ד. למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים!{{הערת שוליים|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה, והיה מידידיו הקרובים.}} היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. <br /> <br /> באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו. <br /> <br /> למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש ק.ג.ב. כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה &quot;כוורת&quot; הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי ק.ג.ב. נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו &quot;דא איז דוד!&quot; רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. <br /> <br /> פעם הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו שישים דרכונים פולנים מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך, הגיע למחסום, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות...<br /> <br /> באחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן, 'עלי לא מאיימים'... <br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ז]] הבריח את הגבול לפולין.<br /> <br /> הפליטים לא השתהו בפולין, והם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה. בקבוצה היו ארבעה עשר אנשים, בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט. מצכי'ה הם המשיכו לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. <br /> <br /> באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד... <br /> <br /> באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו לארץ ישראל. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ&quot;ד ב[[אייר]] [[תש&quot;ט]], הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו. <br /> <br /> תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב&quot;ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב&quot;דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום בית הכנסת 'בית מנחם'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. <br /> <br /> באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' שמואל אלטהויז, שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל על כך את הרבי הריי&quot;צ, אך לא זכה לקבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב לרבי [[מלך המשיח]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. &quot;אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור&quot;, פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. <br /> <br /> בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם שהייתה ממוקמת בכניסה לכפר חב&quot;ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים החסיד הרב שמריהו גוראריה. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. &quot;עברנו תקופות קשות, אך לא התלוננו. הסתדרנו עם מה שהיה&quot;, אומרת רעייתו. &quot;היו שהביאו איתם סכומי כסף מרוסיה, אבל בעלי שהיו ברשותו סכומי כסף גדולים, תרם הכול לתוכנית הבריחה ומעולם לא ביקש זאת בחזרה&quot;. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו, אלא שאז התגלתה אצלו ל&quot;ע המחלה ממנה נפטר לבית עולמו לאחר חודש בלבד. <br /> <br /> בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. <br /> <br /> ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. הסיפור הבא יעיד על כך: היה זה בשנים הראשונות לכפר חב&quot;ד, בסמוך למקום בו עומד כיום 'בית מנחם', היה צריפון גדול שנחלק לשני חלקים, ובצידו מבנה קטן של בית שימוש. בחלק השני התגורר יהודי ערירי וגלמוד שכונה שוסטער (סנדלר). <br /> <br /> מספר ימים חלפו, והאיש לא נראה מסתובב באיזור. אנשי הכפר חשדו שמשהו קרה לו וניגשו לדפוק בדלת צריפו. משזו לא נפתחה, פרצו אותה ונבהלו ממה שנחזה מול עיניהם. המראה היה קשה, ומכך הסיקו שזה ימים מספר חלפו מאז שנפטר. איש לא העז להתקרב לגופה במצב כה נורא. אך ר' דוד, למרות הכל, הוציא את הגופה וקברה.<br /> <br /> ר' דוד זכה להיות ב'[[יחידות]]' אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ&quot;ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל&quot;ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. <br /> <br /> היה בו שילוב מעניין של אומץ רב ולב רחום. בשנים הראשונות של כפר חב&quot;ד, כאשר התושבים ניסו להשתקם כלכלית בעבודות חקלאות שונות, הם ספגו נזקים כבדים ממסתננים שהיו מגיעים מדי לילה וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות. ר' דוד באומץ לבו לא חשש, והוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. <br /> <br /> בט' ב[[אדר]] [[תשמ&quot;ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל&quot;ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם בט' בניסן נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו דור מבורך של בנים ובנות, חתנים, כלות ונכדים חסידיים. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קוק דוד]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קוק דוד]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=81407 2010-07-26T04:52:42Z

<p>נרו יאיר: /* התגרות באומות */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|טעויות רבות ואי דיוקים}}<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר בנימין נתניהו עם [[הרבי]]]]<br /> '''מדינת ישראל''' הוקמה בה' אייר [[תש&quot;ח]], על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]].<br /> <br /> == [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נלחם בסוכנות המדינה ==<br /> <br /> בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם &quot;הסוכנות היהודית&quot;, להביא ילדים מארצות הנכר לארץ ישראל. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נלחם בהם במסירות נפש, ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> '''לערך מורחב: [[פרשת הילדים הפליטים]]'''<br /> <br /> == מעכבת את הגאולה == <br /> <br /> בהזדמנות אמר הרבי כי מדינת ישראל היא זו אשר עיכבה את ה[[גאולה]] למשך כמה וכמה שנים!&lt;REF&gt;הרב [[יהושע דוברבסקי]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45941 חב&quot;ד אינפו]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == התגרות באומות ==<br /> <br /> על פי ההלכה, כל התגרות באומות העולם אסורה על פי התורה מכח הדין של שלוש השבועות&lt;REF&gt;[[מסכת כתובות]] קי&quot;א א, ושם רש&quot;י ד&quot;ה ושלא.&lt;/REF&gt; שהשביע [[הקדוש ברוך הוא]] את בני ישראל שלא יתגרו באומות בעולם ושלא ידחקו את הקץ, שכל הפוסקים מסכימים לה וכן היא שיטת נשיאי חב&quot;ד. <br /> <br /> הרבי אף מחא בשנת [[תשמ&quot;ב]] כנגד ההסכם של המדינה עם [[ארה&quot;ב]], כנגד [[רוסיה]] הסובייטית, דבר הכרוך בהתגרות באומות העולם.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&amp;st=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=508&amp;hilite=aca31280-4c3f-4177-b2c6-25370098ef2b התועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א 501 (508)]&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == שטחי הארץ ==<br /> <br /> עם זאת סבר הרבי כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.&lt;ref&gt;‏ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&amp;st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=142&amp;hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל&quot;ז ח&quot;א עמ' יז]&lt;/ref&gt; ואף סבר כי אין למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים, וזאת אינו נוגד את האיסורים המנויים.&lt;ref&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&amp;st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=201&amp;hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]&lt;/ref&gt; <br /> <br /> הרבי סבר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר, גם אם לא באו אלא עסקי תבן וקש, מחללים את השבת, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.<br /> <br /> == היחס למוסדות המדינה ==<br /> הרבי לא העריץ ואף התנגד למוסד הרבנות הראשית. עם זאת, כיבד מאוד את הרבנים הראשיים, לא בתור מוסד הרבנות, אלא בתור היותם מורי הוראה ותלמידי חכמים.<br /> <br /> את הנקרא בשם &quot;נשיא המדינה&quot;, הקפיד מאוד '''שלא''' לקרותו בשם [[נשיא]].<br /> <br /> את סיבתו זאת הסביר הרבי בפשטות, כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר.<br /> <br /> == ראו עוד ==<br /> <br /> *[[ציונות]]<br /> *[[יום העצמאות]]<br /> *[[אתחלתא דגאולה]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס&quot;ו]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:השקפה בתורת חב&quot;ד]]<br /> <br />  </div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=74952 2010-06-24T18:54:24Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div><br /> ב[[שיחות|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים ב[[מצות הקהל בימינו]], ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ&quot;ח]] - שהיתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה.<br /> <br /> עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמא ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה&quot;שער&quot; שעל ידו &quot;עולים&quot; ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את עבודת השם ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי &quot;שנת הקהל&quot;.<br /> <br /> ==ראש השנה==<br /> ב'''[[ראש השנה]]''' - מורה [[הרבי]], יש לנצל את ההזדמנות - [[כל אחד מלך|שכל אחד יהא מלך לסביבתו]] - ינצל את התעוררות התשובה ולעשות [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]] רבים ככל האפשר.<br /> <br /> ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה. (מפי השמועה).<br /> <br /> כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ולראש השנה - כמו שבראש השנה - בהמלכת המלך, בנ&quot;י ב&quot;[[ביטול]]&quot; ונהיים &quot;נקודה אחת&quot; להמליך המלך, כך בהקהל כולם נהיים לנקודה אחת - &quot;ליראה את ה'&quot;.<br /> <br /> ==צום גדליה==<br /> ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה.<br /> <br /> ===הקשר הרוחני===<br /> <br /> צום גדליה בא בעקבות פיזור בני ישראל, ביטול מלכות בית דוד וביטול חסד אומות העולם (שמינוי גדליה למלך ישראל היה בעקבות חסדו של נבוכאדנצר).<br /> <br /> ו&quot;הקהל&quot; ענינו תיקון של שלושת הענינים: ב&quot;הקהל&quot; כל עם ישראל מתקבצים יחד, היפך מהפיזור אחרי מות גדליה; ההקהלה באה דווקא על ידי המלך; וזמן מצות הקהל הוא דווקא בחג הסוכות, אז מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, וכשמכירים באומות העולם - זה מסייע להם להתחסד כלפי בני ישראל.<br /> <br /> ===הקשר הגשמי===<br /> <br /> שנת הקהל מתחילה אמנם מראשית השנה, מיום [[ראש השנה והקהל|ראש השנה]], בסיום שנת השמיטה, כמו שכתוב &quot;מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה&quot;. ההבדל הניכר והגלוי בין שנת השמיטה לשנת הקהל הוא בעבודת האדמה, והיות שהבדל זה מתחיל וישנו רק מ[[צום גדליה]] - ניכרת במיוחד התחלת ופתיחת שנת הקהל בצום גדליה, כי הוא הראשית הממשית והגשמית של [[שנת הקהל]].<br /> <br /> ==יום כיפור==<br /> ענינו של &quot;[[הקהל]]&quot;, שהעם כולו נעשה קהל אחד ומציאות אחת, מתבטא גם ב&quot;עיצומו של יום&quot; - עיצומו של [[יום הכיפורים]], שנקרא יום &quot;[[אחת בשנה]]&quot;. יום כיפור הוא היחיד מכל מועדי ה[[תורה]] שהוא יום אחד, הן בארץ והן ב[[חוץ לארץ]].<br /> <br /> את יום כיפור מסיימים כל עם ישראל בכל העולם בצורה אחידה, ומכריזים בהתעוררות עמוקה ובקול רם: &quot;שמע ישראל&quot;, &quot;ברוך שם&quot;, ו&quot;ה' הוא האלוקים&quot; -[[קבלת עול]] מלכות שמיים, שהוא תוכנה של [[מצות הקהל]].<br /> <br /> ==חג הסוכות==<br /> '''חג הסוכות ו[[הקהל]]''' הם ענינים המתקשרים בצורות רבות:<br /> <br /> *כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא ב[[סוכות]].<br /> <br /> *סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים.<br /> <br /> *[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל.<br /> <br /> ועוד ועוד.<br /> <br /> ===הושענא רבה===<br /> ב'''הושענא רבא''' מודגש עניין ה[[גאולה]], ועל כן אומר [[הרבי]] שיש להוסיף בכל עניני הושענא רבא מתוך עניין הגאולה, ומתוך הדגשה מיוחדת על עניין של הקהל כהכנה להקהל בגאולה העתידה.<br /> <br /> ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך &quot;איש את רעהו יעזורו&quot;.<br /> <br /> וכיוון שהגאולה בפתח, אזי בחג שמרמז על הגאולה יש להרבות בהקהל - הכנה לגאולה, וזהו יזרז את הגאולה לבוא תיכף ו[[מי&quot;ד]] [[ממ&quot;ש]].<br /> <br /> (התוועדויות תשמ&quot;ח ח&quot;א עמ' 295)<br /> <br /> ==שמיני עצרת שמחת תורה==<br /> מכיוון שב[[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום '''השמיני עצרת''' שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש&quot;מעלין בקודש&quot;.<br /> <br /> כיוון שבחג הסוכות יש עניין של [[הקהל]] - וב[[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש&quot;מעלין בקודש&quot; אזי ודאי שב'''שמחת תורה''' שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו -וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע&quot;צ - וכמו שאמרנו בשמע&quot;צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי &quot;מעלין בקודש&quot; וכו'.<br /> <br /> ==פרשת נח==<br /> בפרשת נח מספרת לנו התורה על ה&quot;[[הקהל]]&quot; המיוחד שהיה בתיבת נח - בתיבה שהו מין המדבר ומין החי, שהיוו הבסיס ל[[עולם]] כולו ולדורות שבאו לאחר מכן. וממילא, היה זה &quot;הקהל&quot; של כל העולם כולו.<br /> <br /> באי התיבה ראו את עונשם של דור המבול, ואת שאירע להם בעקבות חטאיהם ובעקבות כך שלא עשו [[תשובה]] - וזה פעל עליהם &quot;ל[[יראה]] את השם&quot; בתכלית השלימות.<br /> <br /> ומכיוון שהמבול היה שנה שלימה, שכוללת את כל העונות ואת כל שינויי הזמנים, הרי שפעולת יראת השם שנעשתה על ידי המבול היתה ל&quot;כל הימים&quot;.<br /> <br /> ==חודש חשוון==<br /> ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח ל[[כל אחד מלך|מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל]].<br /> <br /> ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין בית המקדש (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי&quot;ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש.<br /> <br /> ==י&quot;ט כסלו==<br /> [[י&quot;ט כסלו]] הוא היום שבו נגאל [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממצב של &quot;רבים&quot; - [[פירוד]] מהקדוש ברוך הוא, ומעמד ומצב של ירידה, ישיבה במאסר - ונפדה בשלום. ענינו האמיתי של [[שלום]] הוא שכל הפרטים שלפני כן היו כביכול נפרדים - לא זו בלבד שאינם שוללים זה את זה, אלא יתירה מזו - מאוחדים ומתעלים ביחד לנקודה אחת.<br /> <br /> גם ב&quot;[[הקהל]]&quot; - מחד מודגש ה&quot;רבים&quot;, אנשים נשים וטף. ומאידך, כולם מתאחדים ושומעים [[תורה]] מפי ה[[מלך]], שזה ענין הכי נעלה.<br /> <br /> ==חנוכה==<br /> ל[[חנוכה]] יש קשר מיוחד עם שנת &quot;הקהל&quot; ועם תוכנה של המצוה בימינו, כפי ש[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] מציין בשיחותיו הקדושות.<br /> <br /> ===פרסומי ניסא===<br /> עיקר ה[[נס]] של חנוכה היה בענינים רוחניים - היות שמלחמתם של היוונים היתה &quot;להשכיחם תורת'''ך''' ולהעבירם מחוקי רצונ'''ך'''&quot; - הפריע להם שזו תורתו של הקדוש ברוך הוא ומצוותיו של הקדוש ברוך הוא, ו[[פרסום הנס]] הוא על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום ה[[מצוות]] מתוך [[מחשבה]] על הקדוש ברוך הוא וזכירה תמידית מי הוא מורה התורה ומצַוֶה המצוות.<br /> <br /> זהו גם תוכנו של &quot;[[הקהל]]&quot; - לעורר את כולם, אנשים נשים וטף להתחזק ביראה את השם [[תמיד כל הימים]], וקיום רצונו בלימוד התורה וקיום המצוות.<br /> <br /> ===חנוכה וסוכות===<br /> זמן מצות הקהל בזמן שבית המקדש קיים הוא במוצאי יום טוב הראשון של חג ה[[סוכות]], וימי [[חנוכה]] שייכים לימי חג הסוכות:<br /> <br /> *במספר - ימי הסוכות הם שמונה, וימי החנוכה הם שמונה.<br /> *באמירת ה&quot;הלל&quot; - הן בחג הסוכות והן בחנוכה &quot;גומרים את ההלל&quot;.<br /> *בתוכנם - חנוכת בית המקדש הראשון היתה בחג הסוכות, וחג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח ובית המקדש השני.<br /> *בהוספה - בימי חג הסוכות מוסיפים בכל יום פר בהקרבת הקרבנות באופן של &quot;מעלין בקודש&quot;, ובחנוכה מוסיפים בכל יום נר בהדלקת נרות חנוכה, &quot;מוסיף והולך&quot;.<br /> <br /> ===שמן - ביטול===<br /> אחד מניסי חנוכה הוא מציאת פך השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול.<br /> <br /> שמן, כפי שמבואר בתורת החסידות, מורה על בחינת החכמה, שעל ידה נעשה ענין הביטול, &quot;להיות יראת ה' על פניו יראה עילאה כו'&quot;. זהו תוכנו של &quot;הקהל&quot; -&quot;ליראה את השם אלוקיכם&quot;.<br /> <br /> ===נשים וטף===<br /> חנוכה קשור באופן ישיר לנשים וילדים. הנשים חייבות בנר חנוכה משום &quot;שאף הן היו באותו נס&quot; (שבת כג, א), ו&quot;על ידי אשה נעשה הנס&quot; (פירש&quot;י שם), וחנוכה הוא חג החינוך - ששייך במיוחד לחינוך ילדי ישראל.<br /> <br /> אף מצוות &quot;הקהל&quot; מיועדת גם לנשים וילדים (מלבד האנשים, כבכל המצוות) -&quot;והנשים והטף&quot;.<br /> <br /> ===נצחיות המצוה===<br /> על הבטחת הקדוש ברוך הוא ל[[אהרון הכהן]] ש&quot;הנרות הללו אינם בטלים לעולם&quot;, מבאר הרמב&quot;ן (בפירושו על התורה, פרשת בהעלותך) שהכוונה היא לנרות חנוכה שקיימים בכל מצב - דהיינו, אף-על-פי שלעתיד לבוא מצוות בטלות, מכל מקום נרות חנוכה יהיו נצחיות.<br /> <br /> כך גם בנוגע ל&quot;הקהל&quot; - היות שמהותה של מצוה זו קשורה לאחדות הציבור -&quot;הקהל את העם, האנשים והנשים והטף&quot;, ועל ציבור אומרים חז&quot;ל &quot;אין מיתה בציבור&quot;, על כן גם מצוות הקהל, כמו חנוכה, שייכת לנצחיות.<br /> <br /> ==צום עשרה בטבת==<br /> ל[[עשרה בטבת]] יש קשר למהות מצוות &quot;הקהל&quot;, משום שבעשרה בטבת מתגלה ה&quot;[[עצם]]&quot; שלמעלה אצל כל [[יהודי]], בדיוק כמו שב&quot;הקהל&quot; מתגלה העצם שקיים אצל כל היהודים בשווה, ולכן מתקהלים &quot;אנשים, נשים וטף&quot; בלי שום חילוק.<br /> <br /> כמו כן, המאורע של [[צום]] עשרה בטבת הוא בעקבות המצור על [[ירושלים]] עיר הקודש, שהיא עיר הבירה של כל עם ישראל בכל מקום שהם, ובה נמצא [[בית המקדש]] שבו התקיים ה&quot;הקהל&quot; - שם נתכנסו &quot;אנשים נשים וטף&quot; בזמן שבית המקדש היה קיים.<br /> <br /> פעולות ה&quot;הקהל&quot; ביום זה - הם ביתר שאת ויתר עוז, על מנת לתקן את ה&quot;הקהל&quot; של הלעומת-זה - של הבבלים - על ירושלים.<br /> <br /> ==פורים==<br /> כל '''נס פורים''' היה על ידי '''[[הקהל]]''' - כאשר נגזרה גזירת המן אמרה אסתר למרדכי - &quot;לך כנוס את כל היהודים&quot; - מרדכי כנס את כל הילדים ולמד עימם תורה - וכך התבטלה גזירת המן.<br /> <br /> וההוראה לימינו: כאשר &quot;עומדים עלינו לכלותינו&quot; - התשובה היא כמה שיותר [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]], וכך נינצל.<br /> <br /> ==פסח==<br /> את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב &quot;בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו&quot;, במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – &quot;בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה&quot;.<br /> <br /> ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], &quot;[[ליראה את השם בימינו|ליראה את השם]]&quot; ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מהיצר הרע ומ&quot;מצרים&quot; שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו&quot;לקבל את התורה&quot;.<br /> <br /> ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של &quot;מצרים&quot; ושל &quot;פרעה&quot;, קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, &quot;תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> ===סעודת משיח===<br /> [[סעודת משיח]] נערכת ב&quot;[[אחרון של פסח]]&quot;. ושנת [[הקהל]] היא במוצאי שביעית - זמן המסוגל לביאת ה[[משיח]].<br /> <br /> ==פסח שני==<br /> '''פסח שני''' היא מצוה שלא היתה כתובה בתורה מלכתחילה, עד שבאו היהודים שלא יכלו להקריב את הקרבן בפסח הראשון, ועל ידי טענתם, דרישתם ותביעתם – זכו וקיבלו מצוה נוספת של &quot;פסח שני&quot; בו יכלו להשלים את קיום מצות הקרבת הקרבן, ולהקריבו חודש אחרי פסח הראשון.<br /> <br /> מיני אז, קיבלה מצוה זו תוקף נצחי, וכל עם ישראל קיבל מצוה נוספת במנין המצוות וזוכה לחגוג בכל שנה את פסח שני.<br /> <br /> מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של [[כל אחד מלך]] כל אחד מישראל, אשר ביכולתו לפעול על כמה שיותר יהודים – אנשים, נשים וטף – להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, בדיוק כשם שפעלו הבודדים בהיותם במדבר, בפסח שני הראשון.<br /> <br /> וזהו הרי תוכנה של [[מצות הקהל בימינו]] – בכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: &quot;תמיד כל הימים&quot;.<br /> ==ל&quot;ג בעומר==<br /> ב'''ל&quot;ג בעומר''' הגיע התיקון לענין &quot;על שלא נהגו כבוד זה בזה&quot;, ו[[תלמידי]] [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם &quot;כולא חד&quot;.<br /> <br /> וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] – חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב&quot;ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, בל&quot;ג בעומר שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את הנשמה האלוקית שהיא &quot;חלק אלוקה ממעל ממש&quot;, בכזו צורה ש&quot;תמיד כל הימים&quot; יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.<br /> ==חג השבועות==<br /> ל'''חג השבועות''' ולמצות הקהל תוכן משותף, שכן בקבלת התורה נטלו הנשים חלק פעיל, וכמו כן במצות הקהל נטלו הנשים חלק פעיל.<br /> <br /> א) בימים שקדמו למתן תורה – התאחד עם ישראל כולו, &quot;כאיש אחד בלב אחד&quot;, האנשים וה'''נשים''' והטף. כמו כן ב[[מעמד הקהל]], הציווי הוא &quot;הקהל את העם, האנשים '''הנשים''' והטף&quot;.<br /> <br /> ב) בהכנות למתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו &quot;כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבית ישראל&quot;, וכפי שמפרשים על אתר שראשית כל פונה הקדוש ברוך הוא אל הנשים (&quot;בית יעקב&quot;), ואם כן בקבלת התורה מודגש מעמדה המרכזי של האשה, כפי שמצינו ב[[מצות הקהל]] בה מודגש מעמדה המרכזי בהשתתפות במצוה בצורה מיוחדת שלא מוצאים במצוות אחרות.<br /> <br /> ==חודש סיון==<br /> ב'''ראש חודש סיון''', בשנת היציאה ממצרים, התכנסו כל בני ישראל וחנו &quot;נגד ההר&quot;, אל מול הר סיני בו תתרחש מתן התורה – &quot;כאיש אחד&quot; משום שהיו &quot;בלב אחד&quot;.<br /> <br /> והיות שבכל שנה חוזרים הדברים על עצמם כפי שהיו בפעם הראשונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ב[[שנת הקהל]], כאשר בשנה זו כל יהודי עושה את כל המאמצים לקיים את [[מצות הקהל]] [[הקהל בנפש האדם|בנפשו]] ו[[אחדות ישראל בהקהל|להתאחד]] עם יהודים נוספים, הרי שבראש חודש סיון במיוחד מודגש תוכן שנה זו – להתאחד על מנת לקיים את מצוות הקדוש ברוך הוא ביחד, כל עם ישראל לסוגיו – הן האנשים, הן הנשים והן הטף.<br /> <br /> ==צום תשעה באב==<br /> הגמרא מדגישה: &quot;וכשחרב הבית אותו היום '''תשעה באב''' היה...מוצאי שביעית היה&quot;.<br /> <br /> ומזה שהגמרא מדגישה זאת - הרי שהיא מרמזת לכך שבניית הבית מחדש תהיה על ידי הוספה ב[[אחדות ישראל]] ובעניני [[הקהל]] - אשר תבטל את החורבן ותהפוך את [[תשעה באב]] ל&quot;ששון ולשמחה&quot;.<br /> <br /> ==אלול==<br /> עבודת [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] ב'''חודש אלול''' של '''שנת הקהל''' מקבלת מימד עמוק ומיוחד, כאשר הסיכום של עבודת ה[[יהודי]] במשך השנה החולפת היא באופן שהוא מאחד, מקהיל ומקבץ את כל ה&quot;[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]&quot; הפרטיים שלו ב&quot;[[בית המקדש]]&quot; הפנימי שלו תוך התמסרות מליאה אל המלך - הקדוש ברוך הוא, על מנת להתכונן כראוי ליום הראשון בשנה הבאה [[ראש השנה]], ימים בהם יתבטא ביתר שאת יראת השם אותה ספג היהודי במשך שנת הקהל, באופן של &quot;פעולה נמשכת&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כיוון שהוא החודש האחרון של [[שנת הקהל]], יש לנצל אותו כיוון שהוא הזמן האחרון והימים האחרונים של שנת [[הקהל]] - להרבות בו בענינים של [[הקהל]].<br /> <br /> וכל זה מתוך דגש על עניני של חודש אלול - עניין ה[[תשובה]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הקהל]]</div>

נרו יאיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=74951 2010-06-24T18:53:08Z

<p>נרו יאיר: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> ב[[שיחות|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים ב[[מצות הקהל בימינו]], ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ&quot;ח]] - שהיתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה.<br /> <br /> עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמא ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה&quot;שער&quot; שעל ידו &quot;עולים&quot; ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את עבודת השם ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי &quot;שנת הקהל&quot;.<br /> <br /> ==ראש השנה==<br /> ב'''[[ראש השנה]]''' - מורה [[הרבי]], יש לנצל את ההזדמנות - [[כל אחד מלך|שכל אחד יהא מלך לסביבתו]] - ינצל את התעוררות התשובה ולעשות [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]] רבים ככל האפשר.<br /> <br /> ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה. (מפי השמועה).<br /> <br /> כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ולראש השנה - כמו שבראש השנה - בהמלכת המלך, בנ&quot;י ב&quot;[[ביטול]]&quot; ונהיים &quot;נקודה אחת&quot; להמליך המלך, כך בהקהל כולם נהיים לנקודה אחת - &quot;ליראה את ה'&quot;.<br /> <br /> ==צום גדליה==<br /> ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה.<br /> <br /> ===הקשר הרוחני===<br /> <br /> צום גדליה בא בעקבות פיזור בני ישראל, ביטול מלכות בית דוד וביטול חסד אומות העולם (שמינוי גדליה למלך ישראל היה בעקבות חסדו של נבוכאדנצר).<br /> <br /> ו&quot;הקהל&quot; ענינו תיקון של שלושת הענינים: ב&quot;הקהל&quot; כל עם ישראל מתקבצים יחד, היפך מהפיזור אחרי מות גדליה; ההקהלה באה דווקא על ידי המלך; וזמן מצות הקהל הוא דווקא בחג הסוכות, אז מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, וכשמכירים באומות העולם - זה מסייע להם להתחסד כלפי בני ישראל.<br /> <br /> ===הקשר הגשמי===<br /> <br /> שנת הקהל מתחילה אמנם מראשית השנה, מיום [[ראש השנה והקהל|ראש השנה]], בסיום שנת השמיטה, כמו שכתוב &quot;מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה&quot;. ההבדל הניכר והגלוי בין שנת השמיטה לשנת הקהל הוא בעבודת האדמה, והיות שהבדל זה מתחיל וישנו רק מ[[צום גדליה]] - ניכרת במיוחד התחלת ופתיחת שנת הקהל בצום גדליה, כי הוא הראשית הממשית והגשמית של [[שנת הקהל]].<br /> <br /> ==יום כיפור==<br /> ענינו של &quot;[[הקהל]]&quot;, שהעם כולו נעשה קהל אחד ומציאות אחת, מתבטא גם ב&quot;עיצומו של יום&quot; - עיצומו של [[יום הכיפורים]], שנקרא יום &quot;[[אחת בשנה]]&quot;. יום כיפור הוא היחיד מכל מועדי ה[[תורה]] שהוא יום אחד, הן בארץ והן ב[[חוץ לארץ]].<br /> <br /> את יום כיפור מסיימים כל עם ישראל בכל העולם בצורה אחידה, ומכריזים בהתעוררות עמוקה ובקול רם: &quot;שמע ישראל&quot;, &quot;ברוך שם&quot;, ו&quot;ה' הוא האלוקים&quot; -[[קבלת עול]] מלכות שמיים, שהוא תוכנה של [[מצות הקהל]].<br /> <br /> ==חג הסוכות==<br /> '''חג הסוכות ו[[הקהל]]''' הם ענינים המתקשרים בצורות רבות:<br /> <br /> *כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא ב[[סוכות]].<br /> <br /> *סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים.<br /> <br /> *[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל.<br /> <br /> ועוד ועוד.<br /> <br /> ===הושענא רבה===<br /> ב'''הושענא רבא''' מודגש עניין ה[[גאולה]], ועל כן אומר [[הרבי]] שיש להוסיף בכל עניני הושענא רבא מתוך עניין הגאולה, ומתוך הדגשה מיוחדת על עניין של הקהל כהכנה להקהל בגאולה העתידה.<br /> <br /> ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך &quot;איש את רעהו יעזורו&quot;.<br /> <br /> וכיוון שהגאולה בפתח, אזי בחג שמרמז על הגאולה יש להרבות בהקהל - הכנה לגאולה, וזהו יזרז את הגאולה לבוא תיכף ו[[מי&quot;ד]] [[ממ&quot;ש]].<br /> <br /> (התוועדויות תשמ&quot;ח ח&quot;א עמ' 295)<br /> <br /> ==שמיני עצרת שמחת תורה==<br /> מכיוון שב[[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום '''השמיני עצרת''' שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש&quot;מעלין בקודש&quot;.<br /> <br /> כיוון שבחג הסוכות יש עניין של [[הקהל]] - וב[[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש&quot;מעלין בקודש&quot; אזי ודאי שב'''שמחת תורה''' שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו -וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע&quot;צ - וכמו שאמרנו בשמע&quot;צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי &quot;מעלין בקודש&quot; וכו'.<br /> <br /> ==פרשת נח==<br /> בפרשת נח מספרת לנו התורה על ה&quot;[[הקהל]]&quot; המיוחד שהיה בתיבת נח - בתיבה שהו מין המדבר ומין החי, שהיוו הבסיס ל[[עולם]] כולו ולדורות שבאו לאחר מכן. וממילא, היה זה &quot;הקהל&quot; של כל העולם כולו.<br /> <br /> באי התיבה ראו את עונשם של דור המבול, ואת שאירע להם בעקבות חטאיהם ובעקבות כך שלא עשו [[תשובה]] - וזה פעל עליהם &quot;ל[[יראה]] את השם&quot; בתכלית השלימות.<br /> <br /> ומכיוון שהמבול היה שנה שלימה, שכוללת את כל העונות ואת כל שינויי הזמנים, הרי שפעולת יראת השם שנעשתה על ידי המבול היתה ל&quot;כל הימים&quot;.<br /> <br /> ==חודש חשוון==<br /> ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח ל[[כל אחד מלך|מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל]].<br /> <br /> ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין בית המקדש (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי&quot;ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש.<br /> <br /> ==י&quot;ט כסלו==<br /> [[י&quot;ט כסלו]] הוא היום שבו נגאל [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממצב של &quot;רבים&quot; - [[פירוד]] מהקדוש ברוך הוא, ומעמד ומצב של ירידה, ישיבה במאסר - ונפדה בשלום. ענינו האמיתי של [[שלום]] הוא שכל הפרטים שלפני כן היו כביכול נפרדים - לא זו בלבד שאינם שוללים זה את זה, אלא יתירה מזו - מאוחדים ומתעלים ביחד לנקודה אחת.<br /> <br /> גם ב&quot;[[הקהל]]&quot; - מחד מודגש ה&quot;רבים&quot;, אנשים נשים וטף. ומאידך, כולם מתאחדים ושומעים [[תורה]] מפי ה[[מלך]], שזה ענין הכי נעלה.<br /> <br /> ==חנוכה==<br /> ל[[חנוכה]] יש קשר מיוחד עם שנת &quot;הקהל&quot; ועם תוכנה של המצוה בימינו, כפי ש[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] מציין בשיחותיו הקדושות.<br /> <br /> ===פרסומי ניסא===<br /> עיקר ה[[נס]] של חנוכה היה בענינים רוחניים - היות שמלחמתם של היוונים היתה &quot;להשכיחם תורת'''ך''' ולהעבירם מחוקי רצונ'''ך'''&quot; - הפריע להם שזו תורתו של הקדוש ברוך הוא ומצוותיו של הקדוש ברוך הוא, ו[[פרסום הנס]] הוא על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום ה[[מצוות]] מתוך [[מחשבה]] על הקדוש ברוך הוא וזכירה תמידית מי הוא מורה התורה ומצַוֶה המצוות.<br /> <br /> זהו גם תוכנו של &quot;[[הקהל]]&quot; - לעורר את כולם, אנשים נשים וטף להתחזק ביראה את השם [[תמיד כל הימים]], וקיום רצונו בלימוד התורה וקיום המצוות.<br /> <br /> ===חנוכה וסוכות===<br /> זמן מצות הקהל בזמן שבית המקדש קיים הוא במוצאי יום טוב הראשון של חג ה[[סוכות]], וימי [[חנוכה]] שייכים לימי חג הסוכות:<br /> <br /> *במספר - ימי הסוכות הם שמונה, וימי החנוכה הם שמונה.<br /> *באמירת ה&quot;הלל&quot; - הן בחג הסוכות והן בחנוכה &quot;גומרים את ההלל&quot;.<br /> *בתוכנם - חנוכת בית המקדש הראשון היתה בחג הסוכות, וחג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח ובית המקדש השני.<br /> *בהוספה - בימי חג הסוכות מוסיפים בכל יום פר בהקרבת הקרבנות באופן של &quot;מעלין בקודש&quot;, ובחנוכה מוסיפים בכל יום נר בהדלקת נרות חנוכה, &quot;מוסיף והולך&quot;.<br /> <br /> ===שמן - ביטול===<br /> אחד מניסי חנוכה הוא מציאת פך השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול.<br /> <br /> שמן, כפי שמבואר בתורת החסידות, מורה על בחינת החכמה, שעל ידה נעשה ענין הביטול, &quot;להיות יראת ה' על פניו יראה עילאה כו'&quot;. זהו תוכנו של &quot;הקהל&quot; -&quot;ליראה את השם אלוקיכם&quot;.<br /> <br /> ===נשים וטף===<br /> חנוכה קשור באופן ישיר לנשים וילדים. הנשים חייבות בנר חנוכה משום &quot;שאף הן היו באותו נס&quot; (שבת כג, א), ו&quot;על ידי אשה נעשה הנס&quot; (פירש&quot;י שם), וחנוכה הוא חג החינוך - ששייך במיוחד לחינוך ילדי ישראל.<br /> <br /> אף מצוות &quot;הקהל&quot; מיועדת גם לנשים וילדים (מלבד האנשים, כבכל המצוות) -&quot;והנשים והטף&quot;.<br /> <br /> ===נצחיות המצוה===<br /> על הבטחת הקדוש ברוך הוא ל[[אהרון הכהן]] ש&quot;הנרות הללו אינם בטלים לעולם&quot;, מבאר הרמב&quot;ן (בפירושו על התורה, פרשת בהעלותך) שהכוונה היא לנרות חנוכה שקיימים בכל מצב - דהיינו, אף-על-פי שלעתיד לבוא מצוות בטלות, מכל מקום נרות חנוכה יהיו נצחיות.<br /> <br /> כך גם בנוגע ל&quot;הקהל&quot; - היות שמהותה של מצוה זו קשורה לאחדות הציבור -&quot;הקהל את העם, האנשים והנשים והטף&quot;, ועל ציבור אומרים חז&quot;ל &quot;אין מיתה בציבור&quot;, על כן גם מצוות הקהל, כמו חנוכה, שייכת לנצחיות.<br /> <br /> ==צום עשרה בטבת==<br /> ל[[עשרה בטבת]] יש קשר למהות מצוות &quot;הקהל&quot;, משום שבעשרה בטבת מתגלה ה&quot;[[עצם]]&quot; שלמעלה אצל כל [[יהודי]], בדיוק כמו שב&quot;הקהל&quot; מתגלה העצם שקיים אצל כל היהודים בשווה, ולכן מתקהלים &quot;אנשים, נשים וטף&quot; בלי שום חילוק.<br /> <br /> כמו כן, המאורע של [[צום]] עשרה בטבת הוא בעקבות המצור על [[ירושלים]] עיר הקודש, שהיא עיר הבירה של כל עם ישראל בכל מקום שהם, ובה נמצא [[בית המקדש]] שבו התקיים ה&quot;הקהל&quot; - שם נתכנסו &quot;אנשים נשים וטף&quot; בזמן שבית המקדש היה קיים.<br /> <br /> פעולות ה&quot;הקהל&quot; ביום זה - הם ביתר שאת ויתר עוז, על מנת לתקן את ה&quot;הקהל&quot; של הלעומת-זה - של הבבלים - על ירושלים.<br /> <br /> ==פורים==<br /> כל '''נס פורים''' היה על ידי '''[[הקהל]]''' - כאשר נגזרה גזירת המן אמרה אסתר למרדכי - &quot;לך כנוס את כל היהודים&quot; - מרדכי כנס את כל הילדים ולמד עימם תורה - וכך התבטלה גזירת המן.<br /> <br /> וההוראה לימינו: כאשר &quot;עומדים עלינו לכלותינו&quot; - התשובה היא כמה שיותר [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]], וכך נינצל.<br /> <br /> ==פסח==<br /> את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב &quot;בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו&quot;, במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – &quot;בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה&quot;.<br /> <br /> ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], &quot;[[ליראה את השם בימינו|ליראה את השם]]&quot; ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מהיצר הרע ומ&quot;מצרים&quot; שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו&quot;לקבל את התורה&quot;.<br /> <br /> ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של &quot;מצרים&quot; ושל &quot;פרעה&quot;, קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, &quot;תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> ===סעודת משיח===<br /> [[סעודת משיח]] נערכת ב&quot;[[אחרון של פסח]]&quot;. ושנת [[הקהל]] היא במוצאי שביעית - זמן המסוגל לביאת ה[[משיח]].<br /> <br /> ==פסח שני==<br /> '''פסח שני''' היא מצוה שלא היתה כתובה בתורה מלכתחילה, עד שבאו היהודים שלא יכלו להקריב את הקרבן בפסח הראשון, ועל ידי טענתם, דרישתם ותביעתם – זכו וקיבלו מצוה נוספת של &quot;פסח שני&quot; בו יכלו להשלים את קיום מצות הקרבת הקרבן, ולהקריבו חודש אחרי פסח הראשון.<br /> <br /> מיני אז, קיבלה מצוה זו תוקף נצחי, וכל עם ישראל קיבל מצוה נוספת במנין המצוות וזוכה לחגוג בכל שנה את פסח שני.<br /> <br /> מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של [[כל אחד מלך]] כל אחד מישראל, אשר ביכולתו לפעול על כמה שיותר יהודים – אנשים, נשים וטף – להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, בדיוק כשם שפעלו הבודדים בהיותם במדבר, בפסח שני הראשון.<br /> <br /> וזהו הרי תוכנה של [[מצות הקהל בימינו]] – בכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: &quot;תמיד כל הימים&quot;.<br /> ==ל&quot;ג בעומר==<br /> ב'''ל&quot;ג בעומר''' הגיע התיקון לענין &quot;על שלא נהגו כבוד זה בזה&quot;, ו[[תלמידי]] [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם &quot;כולא חד&quot;.<br /> <br /> וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] – חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב&quot;ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, בל&quot;ג בעומר שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את הנשמה האלוקית שהיא &quot;חלק אלוקה ממעל ממש&quot;, בכזו צורה ש&quot;תמיד כל הימים&quot; יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.<br /> ==חג השבועות==<br /> ל'''חג השבועות''' ולמצות הקהל תוכן משותף, שכן בקבלת התורה נטלו הנשים חלק פעיל, וכמו כן במצות הקהל נטלו הנשים חלק פעיל.<br /> <br /> א) בימים שקדמו למתן תורה – התאחד עם ישראל כולו, &quot;כאיש אחד בלב אחד&quot;, האנשים וה'''נשים''' והטף. כמו כן ב[[מעמד הקהל]], הציווי הוא &quot;הקהל את העם, האנשים '''הנשים''' והטף&quot;.<br /> <br /> ב) בהכנות למתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו &quot;כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבית ישראל&quot;, וכפי שמפרשים על אתר שראשית כל פונה הקדוש ברוך הוא אל הנשים (&quot;בית יעקב&quot;), ואם כן בקבלת התורה מודגש מעמדה המרכזי של האשה, כפי שמצינו ב[[מצות הקהל]] בה מודגש מעמדה המרכזי בהשתתפות במצוה בצורה מיוחדת שלא מוצאים במצוות אחרות.<br /> <br /> ==חודש סיון==<br /> ב'''ראש חודש סיון''', בשנת היציאה ממצרים, התכנסו כל בני ישראל וחנו &quot;נגד ההר&quot;, אל מול הר סיני בו תתרחש מתן התורה – &quot;כאיש אחד&quot; משום שהיו &quot;בלב אחד&quot;.<br /> <br /> והיות שבכל שנה חוזרים הדברים על עצמם כפי שהיו בפעם הראשונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ב[[שנת הקהל]], כאשר בשנה זו כל יהודי עושה את כל המאמצים לקיים את [[מצות הקהל]] [[הקהל בנפש האדם|בנפשו]] ו[[אחדות ישראל בהקהל|להתאחד]] עם יהודים נוספים, הרי שבראש חודש סיון במיוחד מודגש תוכן שנה זו – להתאחד על מנת לקיים את מצוות הקדוש ברוך הוא ביחד, כל עם ישראל לסוגיו – הן האנשים, הן הנשים והן הטף.<br /> <br /> ==צום תשעה באב==<br /> הגמרא מדגישה: &quot;וכשחרב הבית אותו היום '''תשעה באב''' היה...מוצאי שביעית היה&quot;.<br /> <br /> ומזה שהגמרא מדגישה זאת - הרי שהיא מרמזת לכך שבניית הבית מחדש תהיה על ידי הוספה ב[[אחדות ישראל]] ובעניני [[הקהל]] - אשר תבטל את החורבן ותהפוך את [[תשעה באב]] ל&quot;ששון ולשמחה&quot;.<br /> <br /> ==אלול==<br /> עבודת [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] ב'''חודש אלול''' של '''שנת הקהל''' מקבלת מימד עמוק ומיוחד, כאשר הסיכום של עבודת ה[[יהודי]] במשך השנה החולפת היא באופן שהוא מאחד, מקהיל ומקבץ את כל ה&quot;[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]&quot; הפרטיים שלו ב&quot;[[בית המקדש]]&quot; הפנימי שלו תוך התמסרות מליאה אל המלך - הקדוש ברוך הוא, על מנת להתכונן כראוי ליום הראשון בשנה הבאה [[ראש השנה]], ימים בהם יתבטא ביתר שאת יראת השם אותה ספג היהודי במשך שנת הקהל, באופן של &quot;פעולה נמשכת&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כיוון שהוא החודש האחרון של [[שנת הקהל]], יש לנצל אותו כיוון שהוא הזמן האחרון והימים האחרונים של שנת [[הקהל]] - להרבות בו בענינים של [[הקהל]].<br /> <br /> וכל זה מתוך דגש על עניני של חודש אלול - עניין ה[[תשובה]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הקהל]]</div>

נרו יאיר