https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A 2026-04-14T22:00:51Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C&diff=741159 2025-02-17T13:45:03Z

<p>נפלאות מתורתך: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרנקל.jpg|250px|ממוזער|דוקטור פרנקל]]<br /> ד&quot;ר '''ויקטור אמיל פרנקל''' ([[י&quot;ט אדר|י&quot;ט אדר שני]] [[תרס&quot;ה]]-[[ל' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ז]]) היה רופא נורולוג ופסיכיאטר וינאי יהודי מפורסם, ממציא שיטת ה'לוגותרפיה', ניצול שואה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וינה]] להוריו אלזה וגבריאל פרנקל בשנת [[תרס&quot;ה]].<br /> <br /> כבר מגיל צעיר התעניין ברפואה ופילוסופיה, ובעודו בתיכון שאף להיות רופא והחל להתעניין בפסיכיאטריה. בשנת [[תר&quot;צ]] בהיותו כבן עשרים וחמש, השלים את לימודי הרפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה, ונמנה על מקורביו של הפסיכולוג והנוירולוג הידוע [[זיגמונד פרויד]].<br /> <br /> בין השנים [[ת&quot;ש]]-[[תש&quot;ב]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד בוינה, ובתקופה זו אף נשא את רעייתו מרת טילי למשפחת גרוסר.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] קיבל אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]], אך נשאר בוינה למרות הסכנה כדי לגונן על הוריו{{הערה|לימים סיפר שהחלטתו להישאר בוינה הייתה בעקבות שבר שיש שאביו מצא באותו בוקר שקיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית, שנפל מתוך ההריסות של בית הכנסת שנשרף, בו הופיעו מילים מתוך הציווי על כיבוד הורים מתוך 'עשרת הדיברות'.}}. כאשר נכבשה אוסטריה על ידי הנאצים, הועבר בשנת [[תש&quot;ב]] יחד עם בני משפחתו למחנה הריכוז טרזין. כשנתיים מאוחר יותר הועבר עם אשתו למחנה ההשמדה אושוויץ, ומשם נשלח למחנה הריכוז קאופרינג, בו עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. לאחר מכן הועבר למחנה שהיה מסונף למחנה הריכוז דכאו, שם עבד כרופא עד שחרור המחנה על ידי כוחות בעלות הברית.<br /> <br /> רוב משפחתו נספתה בשואה. לאחר המלחמה חזר לוינה, השלים תואר דוקטור בפילוסופיה, והחל לשמש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, פיטסבורג, ס. דייגו ודאלאס.<br /> <br /> ===שיטת הלוגותרפיה===<br /> לאורך שנות לימודי הפסיכיאטריה שלו, היה עמית צעיר של [[זיגמונד פרויד]] ושל אלפרד אדלר, אך נקט בגישה שונה והפוכה משלהם. בעוד שהם סברו שהדבר העיקרי שמניע את האדם הוא הצורך לספק לעצמו את הצרכים פיזיים שלו, &quot;שאיפה להנאה&quot;, חלק פרנקל על משנתם וטען שהמין האנושי מונע בעיקר על ידי &quot;השאיפה לפשר&quot; והשאיפה למשמעות, והייחודיות של האדם הוא בכך שיש לו בחירה חופשית ויכולת להתעלות מעל עצמו, כשהחלק הדומיננטי בנפש הוא החלק העליון שבה ולא החלק הנמוך.<br /> <br /> הרעיונות הללו התפתחו אצל פרנקל בהדרגה כבר לפני המלחמה, והוא החל לפרסם מאמרים שונים, והוא הלך וביסס את הרעיונות במהלך תקופת שהותו במחנות המוות הנאציים, בראותו כיצד אפילו בתוך הגהינם והזוועה הצליחו אסירים מסוימים לנצח את הרוע על ידי ששמרו על גישה חיובית לחיים והתמסרו למען מטרה ותחושת שליחות שפיעמה בהם. וכך כתב לימים על מחנות הריכוז בספרו 'האדם מחפש משמעות': &quot;מי שחי במחנות הריכוז יכול לזכור את האנשים שהלכו דרך הצריפים וניחמו אחרים, בנותנם להם את פיסת לחמם האחרונה... הם מהווים הוכחה מספקת לכך, שאפשר לקחת מן האדם הכל חוץ מדבר אחד - היכולת לבחור את עמדתו במערכת נסיבות נתונות&quot;.<br /> <br /> לאחר המלחמה ד&quot;ר פרנקל מצא את עצמו בודד במערכה עם רעיונותיו הייחודיים שלו, כשמכל העברים היה מוקף בתלמידים נאמנים של פרויד, שהוקיעו אותו והדירו רגליהם מהרצאותיו. בחלוף השנים הלך הלחץ והתגבר, עד שהוא הגיע למצב של ייאוש רגשי כשהוא ראה את מפעל חייו יורד לטמיון, והוא החליט לוותר על הרעיונות שלו ולעקור לאוסטרליה, ולהצטרף לאחותו ששרדה את השואה והתגוררה שם.<br /> <br /> ===אורחות חייו ואחרית ימיו===<br /> על אף שחי חיי נישואין עם אשה נוצרית קתולית, נהג באופן אישי להתפלל תפילה מלאה בכל יום עם התפילין שלו.<br /> <br /> על פי עדויותיהם של בני המשפחה, הוא הקפיד על התפילה, ואף בנסיעותיו מסביב לעולם לקח ויקטור את התפילין ובכל מקום, בכל בוקר, הוא התפלל. הוא אמר בעל-פה את מילות התפילה היהודיות ומזמורי התהלים.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות היה תורם בקביעות לבית חב&quot;ד בוינה (בניהולו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]).<br /> <br /> ב-[[תשל&quot;ה]] קיבל אזרחות כבוד של עיר הולדתו וינה שבה נפטר ב-[[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==העידוד מהרבי==<br /> [[קובץ:RxEQ4282906.jpg|250px|ממוזער|פרנקל בצעירותו]]<br /> באותה תקופה נכנסה לרבי ל[[יחידות]] אשה ילידת וינה בשם מרגרט הייאס (חיות), שבסיום הפגישה הרבי ביקש ממנה טובה שכשתחזור לוינה תמלא שליחות עבורו:{{ציטוטון| &quot;אנא מסרי דרישת-שלום ממני לד&quot;ר פראנקל והעבירי לו את המסר הבא: שעליו להיות חזק ולהמשיך בעבודתו בנחישות גמורה. אסור לו לוותר, ויהי מה. אם ימשיך לפעול מתוך עצמה ומחויבות, הצלחתו מובטחת&quot;.}}<br /> <br /> כשהגיעה לוינה וביררה בבית-הרפואה, נאמר לה שהפרופסור נעדר כבר שבועיים, וכאשר הצליחה לאחר מאמצים לברר את כתובת ביתו של ד&quot;ר פראנקל ולהגיע אליו, הבחינה בצלב התלוי במקום בולט על הקיר{{הערה|בשנת [[תש&quot;ז]] התחתן ד&quot;ר פראנקל עם אשתו השנייה, אלאונורה קתרינה שווינדט, שהייתה קתולית אדוקה.}}, וכאשר התעקשה להיפגש עם ד&quot;ר פרנקל, הוא היה באמצע כתיבת טיוטה למסמכי ההגירה שלו, והיה נתון במצב רוח נרגז ולא גילה עניין רב. היא ביצעה את השליחות ופנתה לד&quot;ר פרנקל: {{ציטוטון|&quot;התבקשתי למסור לך דרישת שלום מאת הרב שניאורסאהן מברוקלין, ניו-יורק. הרב שניאורסאהן, הידוע בכינויו הרבי מליובאוויטש, שלח לך מסר כדלקמן: היה חזק! המשך בעבודתך בנחישות גמורה. אל תוותר. בסופו של דבר תצליח&quot;.}}<br /> <br /> ד&quot;ר פרנקל החל לדמוע, וכעבור מספר רגעים הודה לאשה וסיפר לה שאכן חשב לנטוש את מאמציו להיאבק למען תורתו והפילוסופיה שלו, ולמעשה שקל לעזוב את ווינה – אך עכשיו הוא ישקול את העניין מחדש. ואכן הוא שב לעבודתו כפסיכיאטר.<br /> <br /> שנים ספורות לאחר מכן, בשנת [[תשי&quot;ט]], תורגם לאנגלית ספרו של פראנקל &quot;האדם מחפש אחר משמעות&quot; והפך לרב-מכר שנמכר בעשרות מליוני עותקים וקיבע את מעמדו של ד&quot;ר פרנקל כאבי שיטת הלוגותרפיה, וכזרם לגיטימי ומרכזי בפסיכיאטריה. הצלחת הספר העמידה אותו בקדמת הבמה הבינלאומית, והוא נעשה מרצה אורח באוניברסיטאות בחמש יבשות. בחייו חיבר 32 ספרים, שפורסמו ב-32 שפות (לעברית תורגמו 5 מספריו), והספיק להרצות ב-209 אוניברסיטאות בכל חמש היבשות. פראנקל קיבל 29 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם, וכן פרסים לאומיים ובינלאומיים ומדליות על עבודתו החלוצית בתחום הפסיכותרפיה. ה[[אוניברסיטה]] האמריקנית הבינלאומית בקליפורניה הקימה קתדרה מיוחדת ללימודי לוגותרפיה, שיטה פסיכותרפית שאותה הגה פראנקל. לפני מותו ב-תשנ&quot;ז תורגם ספרו העיקרי לעשרות שפות ונמכר במיליוני עותקים.<br /> <br /> הרבי עצמו הזכיר את שיטתו של ד&quot;ר פרנקל במכתב מיוחד שנכתב לנוירולוגית ד&quot;ר שטרן-מירז:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= &quot;משתמש אני בהזדמנות זו להוסיף עוד נקודה, אף שזה במקצוע שלה, והוא שמהלך הענינים במצב בריאות . . . מוכיח (אם זקוקים להוכחה בזה) גודל כח האמונה, ובפרט הקשורה ומתבטאת במעשה בפועל, פעילות צבורית, קיום המצות וכולי, לביסוס שלוה הנפשית של האדם, להמעטת ולפעמים גם לביטולם של הקונפליקטים הפנימיים וכן ה&quot;טענות&quot; שישנן לסביבה וכולי, למרות השיטה שאמונה ודת דורשים מן האדם קבלת עול לרסן ולדכא האינסטינקטים והיצרים שלכן אינה רצוי' בכלל ובפרט במקרה של אישיות הזקוקה לטיפול עצבים וכיו&quot;ב.<br /> התענינתי במיוחד במאמרי ד&quot;ר פרנקל (וינה) בזה, אבל לתמהוני כנראה לא נתפשטה ונתקבלה השיטה שלו כפי הדרוש. ואף שכמה סיבות יש למצוא לתופעה זו שאין השיטה שלו מתקבלת כל כך, כולל גם כן שהרי זה קשור עם הדוגמה החי' של הרופא המטפל, בכל זה הקושי' עדין במקומה עומדת....&quot;.|מקור=אגרות קודש, חלק כ&quot;ו, אגרת ט'תשז}}<br /> <br /> נראה בבירור שהרבי מתייחס לד&quot;ר פרנקל גם במכתב הבא מאייר [[תשכ&quot;ב]], בו הוא מכנהו &quot;פרופסור אחד [ש]מצא עוז בנפשו&quot;: &quot;ועוד להעיר בקשר לכתבו שהנ&quot;ל נמצא בטפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כל כך לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל בעוונותינו הרבים סוג מיוחד ישנו מהנ&quot;ל מתחילים הטיפול מדיבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצריך עיון ובירור גודל השכר ואפילו אם חשוב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים, פשוט שכמה רופאים מהנ&quot;ל שהועילו וריפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפרופס[ו]ר אחד מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טיפול זה - הידוע [=כוונת הרבי לפרויד]) הרי האמונה בה', נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו' - הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ&quot;ל ובמילא מקום לבירור&quot;. {{הערה|אגרות קודש, חלק כ&quot;ב, אגרת ח'תכ.}}<br /> <br /> במכתב מטבת [[תש&quot;כ]] {{הערה|מורה לדור נבוך, חלק ג, עמ' 241.}} כותב הרבי (תרגום מאנגלית): &quot;בנוגע להתייחסות שלך למטרה בחיים, ואתה מביע התנגדות לפרויד, אף על פי שמתוך הטקסט של המכתב שלך נראה שאתה סבור התיאוריה של פרויד היתה נכונה ונוחה. הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה ראוי לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד. מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פראנקל. הדבר מעניין במיוחד שד&quot;ר ויקטור פראנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שיטתו הפסיכואנליטית&quot;...<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בניה זית, בתוך 'קרוב אליך' גליון 297<br /> *אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 259-256.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * שלום בער קרומבי, {{קישור חבד אינפו|טורים|63843|על אדם מחפש משמעות ודור מחפש גאולה|חב&quot;ד אינפו|י״ט בתמוז ה׳תשע״ה}}, מתוך כתבה ב[[מגזין עולמות]]<br /> * יעקב בידרמן, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759/jewish/-.htm מסר מהרבי, רגע לפני שד&quot;ר ויקטור פראנקל התייאש]''' באתר בית חב&quot;ד, he.chabad.org<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרנקל, ויקטור}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רופאים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באוסטריה]]<br /> [[קטגוריה:פסיכיאטרים]]</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=725419 2024-12-23T19:45:23Z

<p>נפלאות מתורתך: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים ארנברג.jpeg|ממוזער|250px|ר' אפרים ארנברג]]<br /> הרב '''אפרים דוד ארנברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) מכהן כראש ישיבת 'תום ודעת' ב[[ירושלים]]. מחבר ספר &quot;בדרך הבינוני&quot; על ספר ה[[תניא]]. נמנה על תלמידי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' כסלו]] [[תשמ&quot;ג]] לאביו ר' צבי משה ארנברג ולאמו מרת שושנה נעכא.<br /> <br /> עד שנת [[תשס&quot;ו]] למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]].<br /> <br /> לאחר חתונתו, בשנת [[תשס&quot;ח]], למד ב[[כולל אברכים]] שבישיבת חח&quot;ל צפת.<br /> <br /> בשנים אלו החל ללמד ב&quot;[[מכון אור חיה]]&quot; ב[[ירושלים]], שם עסק בעיקר בלימוד [[חסידות]] עם דגש על תורת הנפש על פי תורת [[החסידות]], ובמשך תקופה אף היה אחראי על תוכנית הלימודים במכון.<br /> <br /> בתקופה זו התקרב יותר ויותר לרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], ובשנת [[תשע&quot;ב]], עם ייסוד ישיבת &quot;תום ודעת&quot; ב[[ירושלים]] כישיבה קטנה בנשיאותו של הרב גינזבורג, מונה לעמוד בראשות הישיבה.<br /> <br /> במשך תקופה שימש הרב ארנברג כמרצה ב&quot;בית הספר לתורת הנפש&quot; בנשיאות הרב גינזבורג (על פי תורת [[הבעל שם טוב]]) וכיועץ נפשי.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] הוציא לאור (בהוצאת &quot;[[מעיינותיך]]&quot;) את ספרו הראשון, &quot;בדרך הבינוני&quot; - הכולל התבוננויות ועיונים בספר של בינונים, ומבוסס על העמקה בדמויות ה[[צדיק]], ה[[בינוני]] וה[[רשע]] ב[[תניא]], תוך שימת דגש על דמותו של ה[[בינוני]], כאשר הדברים 'מתורגמים' לשפת הנפש (בהשראת תורתו של [[יצחק פייוויש גינזבורג|הרב גינזבורג]]).<br /> <br /> בנוסף, בשנה זו הקים - יחד עם הרב [[שמעיה העכט]], שליח הרבי לעיר [[יפו]] - ישיבה הפועלת ב[[יפו]] וממוקדת ב[[שליחות]] בעיר. הישיבה פעלה במשך מספר חודשים, ולאחר מכן נסגרה.<br /> <br /> מתגורר בשכונת גבעת שאול ב[[ירושלים]], בסמיכות לישיבת &quot;תום ודעת&quot; ולקהילת &quot;תורת חיים&quot; של תלמידי הרב גינזבורג בעיר.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''בדרך הבינוני''', התבוננות ועיונים בספר של בינונים - ספר ביאורים ועיונים במושגים הצדיק, בינוני ורשע לאור המתבאר בספר התניא. הוצאת [[מעיינותיך]], כסלו ה'תשפ&quot;ב.<br /> *'''גן השילוח''', ספר הגות על בסיס תורותיו של רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], בעל [[מי השילוח]]. הוצאת [[ישיבת תום ודעת]], ה'תשפ&quot;ג.<br /> * '''[[איתא במדרש תילים]]''', חוברת ביאורים על [[מאמר|המאמר]] (כולל נספח עיוני בגדר היסח הדעת בתפילין).<br /> * '''דרך תמה''' '''– בניין זהות לאור הקבלה והחסידות''', ביאור המאמר &quot;פתיחות, הזדהות, התכללות&quot; של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] המדריך לבנות זהות יהודית-חסידית תוך הבנת החוסרים האישיים והתקשרות לרבי הממלא אותם, עם השקות לנושאי תיקון הברית, זוגיות ואמנות. הוצאת ישיבת תום ודעת, תשפ&quot;ה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:ארנברג, אפרים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג]]</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=725418 2024-12-23T19:44:19Z

<p>נפלאות מתורתך: /* ספריו */ הרחבה, עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים ארנברג.jpeg|ממוזער|250px|ר' אפרים ארנברג]]<br /> הרב '''אפרים דוד ארנברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) מכהן כראש ישיבת 'תום ודעת' ב[[ירושלים]]. מחבר ספר &quot;בדרך הבינוני&quot; על ספר ה[[תניא]]. נמנה על תלמידי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' כסלו]] [[תשמ&quot;ג]] לאביו ר' צבי משה ארנברג ולאמו מרת שושנה נעכא.<br /> <br /> עד שנת [[תשס&quot;ו]] למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]].<br /> <br /> לאחר חתונתו, בשנת [[תשס&quot;ח]], למד ב[[כולל אברכים]] שבישיבת חח&quot;ל צפת.<br /> <br /> בשנים אלו החל ללמד ב&quot;[[מכון אור חיה]]&quot; ב[[ירושלים]], שם עסק בעיקר בלימוד [[חסידות]] עם דגש על תורת הנפש על פי תורת [[החסידות]], ובמשך תקופה אף היה אחראי על תוכנית הלימודים במכון.<br /> <br /> בתקופה זו התקרב יותר ויותר לרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], ובשנת [[תשע&quot;ב]], עם ייסוד ישיבת &quot;תום ודעת&quot; ב[[ירושלים]] כישיבה קטנה בנשיאותו של הרב גינזבורג, מונה לעמוד בראשות הישיבה.<br /> <br /> במשך תקופה שימש הרב ארנברג כמרצה ב&quot;בית הספר לתורת הנפש&quot; בנשיאות הרב גינזבורג (על פי תורת [[הבעל שם טוב]]) וכיועץ נפשי.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] הוציא לאור (בהוצאת &quot;[[מעיינותיך]]&quot;) את ספרו הראשון, &quot;בדרך הבינוני&quot; - הכולל התבוננויות ועיונים בספר של בינונים, ומבוסס על העמקה בדמויות ה[[צדיק]], ה[[בינוני]] וה[[רשע]] ב[[תניא]], תוך שימת דגש על דמותו של ה[[בינוני]], כאשר הדברים 'מתורגמים' לשפת הנפש (בהשראת תורתו של [[יצחק פייוויש גינזבורג|הרב גינזבורג]]).<br /> <br /> בנוסף, בשנה זו הקים - יחד עם הרב [[שמעיה העכט]], שליח הרבי לעיר [[יפו]] - ישיבה הפועלת ב[[יפו]] וממוקדת ב[[שליחות]] בעיר. הישיבה פעלה במשך מספר חודשים, ולאחר מכן נסגרה.<br /> <br /> מתגורר בשכונת גבעת שאול ב[[ירושלים]], בסמיכות לישיבת &quot;תום ודעת&quot; ולקהילת &quot;תורת חיים&quot; של תלמידי הרב גינזבורג בעיר.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''בדרך הבינוני''', התבוננות ועיונים בספר של בינונים - ספר ביאורים ועיונים במושגים הצדיק, בינוני ורשע לאור המתבאר בספר התניא. הוצאת [[מעיינותיך]], כסלו ה'תשפ&quot;ב.<br /> *'''גן השילוח''', ספר הגות על בסיס תורותיו של רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], בעל [[מי השילוח]]. הוצאת [[ישיבת תום ודעת]], ה'תשפ&quot;ג.<br /> * '''[[איתא במדרש תילים]]''', חוברת ביאורים על [[מאמר|המאמר]] (כולל נספח עיוני בגדר היסח הדעת בתפילין).<br /> * '''דרך תמה''' '''– בניין זהות לאור הקבלה והחסידות''', ביאור המאמר &quot;פתיחות, הזדהות, התכללות&quot; של הרב [[יצחק גינזבורג]] המדריך לבנות זהות יהודית-חסידית תוך הבנת החוסרים האישיים והתקשרות לרבי הממלא אותם, עם השקות לנושאי תיקון הברית, זוגיות ואמנות. הוצאת ישיבת תום ודעת, תשפ&quot;ה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:ארנברג, אפרים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג]]</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=688302 2024-06-06T16:39:21Z

<p>נפלאות מתורתך: /* פסקת ביקורת על תלמידיו */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}<br /> <br /> == פסקת &quot;בקורת&quot; ==<br /> <br /> לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב&quot;ד. רבים-רבים מחסידי חב&quot;ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב&quot;ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת &quot;תורת חיים&quot; בירושלים (אחת מהקהילות החב&quot;דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]? <br /> ::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב&quot;א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב&quot;דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב&quot;דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש&quot;הוועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה&quot; מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה. <br /> :::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב&quot;ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב&quot;ד 'במובן המצומצם' - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי&quot;ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם<br /> :::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה &quot;מחוללי הנפלאות&quot; נמנים על קהל חסידי חב&quot;ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ&quot;ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט&quot;א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי &quot;הנכתב בערך '''מדוייק בהחלט'''&quot; היא ההגדרה המילונית למושג &quot;מחלוקת במציאות&quot;. אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ&quot;ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת&quot;ר שליט&quot;א – &quot;מסתייגים&quot; אנ&quot;ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב&quot;דפדיה?! <br /> :::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::::גוט יום טוב. אני מסכים איתך, אכן רבים וטובים בציבור החב&quot;די על כל רבדיו לא יסתייגו ממנו לא בגלל שמסכימים עם האישיות הדמות והתופעה, ובטח לא בגלל שמאמינים במה שתלמידים שונים סביבו מאמינים (מה שהוא עצמו ככל הנראה לא מאמין, לפחות אני רוצה לדון אותו לכף זכות ולחשוב שהוא לא מאמין בשטויות האלו בעצמו...), אלא סתם מחוסר ידיעה. אבל האמת שכל הדיון הזה הוא סתם דמגוגיה, כי האמת לא נקבעת לפי הרוב. לא כל מי שקורא בחוברות הנפלאות (ואני מעת לעת בתוכם, ומה בכך?!...) מסכים עמהם. רוב מוחלט של חסידי חב&quot;ד, ובטח ובטח בין רבני ומשפיעי חב&quot;ד - מוקיעים באופן מוחלט את כל הסגנון המוזר של &quot;הקהילות החב&quot;דיות של הרב גינזבורג&quot;, אם הוא חסיד - הוא צריך להיות בביטול מוחלט כלפי הרבי, והקהילות הם של הרבי ולא 'שלו', ואם היחס אליו מצד התלמידים הוא לצערנו כביכול ההשפעה עוברת דרכו, אזי רחמנא לישזבן מהאי דעתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ' בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:59, 3 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::::::מה שכתבת באופן כללי – יתכן וזכאי לדיון בפני עצמו. אך אחד הדברים שכתבת – בודאי לא נכון לגופו של דיון. הנאמר בתגובתך כי &quot;אמת לא נקבעת לפי הרוב&quot; – יתכן והוא נכון, אך הדיון בשיחה זו הוא על הרוב ולא על האמת. דווקא משום כך, ובפרט אחרי מה שכתבת – יש לשנות את מה שכתוב בפנים הערך. בברכת א פריילאכען חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:39, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 15:39, 11 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> {{שבירה}}{{א|נפלאות}} היקר, '''א':''' חסידיו של הרב גינזבורג משווים אותו לנשיא הדור, ובטוחים שהם נמצאים בדור השמיני, ומשווים את ספריו לספרי רבותינו נשיאנו עפ&quot;ל - זה עובדה, מציאות. ואת המציאות הזאת צריך לשקול להוסיף לביקורת בערך. '''ב':''' צר לי לאכזב אותך אבל אם נלך לפי הרוב - הביקורת בערך תהיה מהגדולות בחב&quot;דפדיה, ולא ההפך. ניכר מדברך שאתה לא חי אתנו אבל אם תקשיב קצת ליחס של אנ&quot;ש (אנ&quot;ש = מקושרים לרבי, לא לרבנים למיניהם וסוגיהם) כלפי הרב גינזבורג תגלה במקרה הטוב אדישות כלפיו ובמקרה הפחות טוב ביקורת, ונוקבת, מאוד.. מצחיק שצריך לכתוב את זה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 11:39, 12 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> : ר' [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] היקר, כפי שכבר נכתב קודם על ידי [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] – הדבר נתון במחלוקת במציאות. הדברים שכתבת מתעלמים לחלוטין ממה שכתב [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]]. כדאי לא לחזור על דברים בדיון מספר פעמים.<br /> :ולגופו של ענין – הדברים שכתבת בסעיף ב' בדבריך – לא הובררו בשום צורה שהיא. בשביל לכתוב את הנכתב בפסקת &quot;בקורת&quot; צריך מקורות מהימנים, שכן כך עובדת אנציקלופדיה. להחליט דברים מסוימים, ואחר כך להשתמש באותה החלטה נטולת-סימוכין כטיעון בשיחת הערך – זהו דבר מופרך מיסודו. צריך לשנות את פני הדברים: או שכותבים דברים עם סימוכין ומקורות (עריכת סקר וכו' כפי שהציע [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] יכולה להיות אולי אופציה אם תתנהל עם חוקים מהוגנים), או שלא כותבים אותם. כפי שזה כעת – זה לא בסדר. בברכת א פריילעכן חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:29, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:29, 12 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::בהשגחה פרטית שוחחתי כעת על הרב עם כמה ידידים מאנ&quot;ש ומסקנת הדברים הייתה שהיחס עליו בקרב המיינסטרים של חב&quot;ד נע בין התעלמות לבין ויכוח עם הדעות שלו, אבל בשום אופן לא זלזול. [[מיוחד:תרומות/109.253.163.5|109.253.163.5]] 23:38, 12 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::כפי שכתבתי לעיל, כדאי להבדיל בין הרב גינזבורג עצמו, שרובם ככולם של חסידי חב&quot;ד לא מזלזלים בו ולא מתנגדים אליו, לבין היחס לתופעה המופרכת שקמה סביבו, שממנה כל אשר בשם חסיד חב&quot;ד יכונה - באם הוא אכן חסיד '''חב&quot;ד''', ובתנאי שהוא אכן יודע את הדברים - מסתייג, חולק, מזלזל, וכל רגש וחניכה המתלווים להנ&quot;ל... עצם זה שרבים מתלמידיו של גינזבורג מסתירים את דעותיהם במפגש עם חסידי חב&quot;ד, יכול להוכיח מה הם עצמם חושבים על הצורה בה דעה זו נתפסת בעיני חסידי חב&quot;ד... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:58, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 09:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::אכן כנראה לא הובנתי, לא כתבתי שמזלזלים בו, כתבתי שמבקרים את חסידיו, ואותו עצמו מבקרים על ההתעלמות מהתופעה ההזויה. ו{{א|נפלאות מתורתך}} האם אתה חולק עליי שחסידיו מאמינים בו שהוא ה&quot;דור השמיני&quot;? שספריו הם (ה&quot;י!) שווי ערך ללקוטי שיחות מאמרים של הרבי? שהוא עצמו שווה ערך לכל רבותינו נשיאנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 11:57, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::עורכים יקרים – אתם לא שמים לב על מה הדיון. הדיון הוא על מה שנכתב בערך כי &quot;סגנונו ושיטתו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב&quot;ד&quot;, ודבר זה הוא אכן מופרך מיסודו ומעיקרו, וכפי שרואים מהתגובות של כולם כאן. ובנוגע לתלמידיו – אכן יתכן כי שיטת רבים מהם לא מקובלת אצלכם, אך גם לא נכון ש'''כל''' חסיד חב&quot;ד סולד ומזלזל בשיטתם. ובנוגע למה שכתב ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] שי' – עד מתי אתה הופך את כל אלו שפגשת ל&quot;רבים מתלמידיו&quot;?! רבים-רבים מתלמידיו של הרב גינזבורג (ואני משער שאף רובם) ישמחו לפרש לפניך שיחתם ושיגם, ואין פה שום דבר להסתיר. העובדות פשוטות וברורות, ותלמידי הרב גינזבורג לא מנסים להסתיר אותם. בברכת חנוכה שמח, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:58, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 15:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::{{א|נפלאות}} אשמח אם גם אתה תענה על שאלתי הקודמת. בדרך אגב אני מסכים {{א|נפלאות|אתך}} בנושא שתלמידיו (לפחות חלקם) לא מסתירים את הדעות שלהם, רק לציין שרמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב&quot;ד ותורתה שואפת למינוס כך שמצחיק שיש להם דעות בכלל בעניינים כאלה אבל זה כבר נושא לפורום ולא לחב&quot;דפדיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 16:44, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::::בשמחה רבה אענה לשאלותיך, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]: אכן רבים מחסידיו מגדירים את דורנו כ&quot;דור השמיני&quot;, ויתכן שאף מחשיבים את כתביו (לא דברים שערכו מתורתו) ככתבי רבותינו נשיאנו.<br /> :::::::::רק שאלה קטנה לי אליך: מאיפה הציון שלך ש&quot;רמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב&quot;ד ותורתה שואפת למינוס&quot;?! אלו דברים שאינם נכונים כלל וכלל, ומוכיחים שאתה בכלל לא מכיר את תלמידיו וחסידיו של הרב גינזבורג. במקרה הטוב אתה מכיר כמה מתלמידיו שלומדים בישיבותיו שביצהר או המשתייכים לקהילות הדתיות-לאומיות שלו. לרב גינזבורג תלמידים וחסידים '''רבים''' שהינם חסידי חב&quot;ד ללא ספק, ובקיאים היטב בתורת חב&quot;ד (וכן, גם בהיסטוריה הענפה שלה; ולא אחטא לאמת אם אציין שיש כמה מתוכם שאף בקיאים בפרטים רבים שרבים-רבים מחסידים חב&quot;ד ה&quot;אמיתיים&quot; לא יודעים אותם...). בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 19:00, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 19:00, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::::::הצדק עמך, לא טרחתי לקרוא את הערך ואת כל ההתפלספות. יש לי דברים חשובים ומועילים יותר. תתפלא לשמוע, אבל אני מכיר רבים רבים מתלמידיו. מבחינתי כשמדברים על האדם ועל שיטתו, לא מתכוונים למה שהוא חושב מצד האמת בסתר ליבו, אלא לשיטה כפי שהיא מתנהלת בפועל וכפי שמתייחסים אליה בציבור. ולאמיתו של דבר, הלימוד זכות היחיד על הרב גינזבורג, שהוא לא חושב שזה יעזור למחות בתלמידיו, אך אבוי לכזה לימוד זכות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:26, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 19:26, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::::::{{א|נפלאות}} אני מודה לך שהבהרת את העניין (המזעזע יש לציין) ואין צורך בהמשך. לאלה שלא מבינים מה נחיצות הביקורת - שיקראו את תגובתו.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 22:36, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::::::::ובנוגע לשאלך: מי שחושב שאדם - ולא משנה עד כמה הוא מיוחד (לדוגמה: הרב גינזבורג) הוא &quot;רבי&quot; (ראש בני ישראל, משה רבנו שבדור) לא רק שהוא לא בקי בתורת חב&quot;ד, הוא לא מתחיל אפילו להבין מה זה בכלל המושג [[ראש בני ישראל]] שזה כל העניין של חב&quot;ד. אז מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא &quot;רבי&quot; וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב&quot;ד והתקשרות. ואופק ידעתם מסתכם במינוס - לא אפס - כי מינוס זה אומר שהם חושבים שהם יודעים משהו אבל הם רק מתרחקים מהאפס כלפי מטה. זו תשובתי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 22:46, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::::::::'''א.''' לאחר הדיון – מדוע מה שכתוב בביקורת נכון? להיפך: יצא שמה שכתוב הוא לא נכון, וכל המחלוקת היא רק על אוהדיו וחסידיו.<br /> ::::::::::::::'''ב.''' {{א|חסיד של הרבי}} מדוע אתה כותב בצורה כה לא עניינית?! &quot;מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא &quot;רבי&quot; וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב&quot;ד והתקשרות&quot; – מה הקשר בין הסתכלות שונה (או לא שונה) על המושג התקשרות, לבין בקיאות בתורת חב&quot;ד ובהיסטוריה שלה?! אז נכון שיש כאלו שיש להם אובססיה בכל מה שקשור להתקשרות, ושמבחינתם כל מי שהוא לא מקושר כמוהם הוא בכלל מינוס – אבל זה לא צריך להשפריץ בדיון ענייני... בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 23:16, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 23:16, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::::::::::{{ציטוטון|ידיעת המחלה - חצי תרופה}}. ניכר עליך שאתה בכלל לא מבין את הנקודה ועל כך רחמיי המרובים. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 23:23, 13 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::::::::::::אכן צדקו דבריך. רבים מתלמידיו רואים עין בעין את המושג התקשרות כמו חסידי חב&quot;ד, אך אינם מקושרים לאותו רבי שחסידי חב&quot;ד מקושרים, אלא לאחד מחסידיו, ומשכך, אינם חסידי חב&quot;ד, אלא חסידי גינזבורג. וברי לכל בר (חכמה בינה ו)דעת ששיטת גינזבורג אינה שיטת חב&quot;ד בשום צורה שמסתכלים עליה, ובוודאי שלא ניתן חס ושלום להשוות אותו כ'דור שמיני' (כפי שהוא עצמו יאמר לכל מי שיהיה מוכן להקשיב...), ומה תלונותיך על כך שבאנציקלופדיה חב&quot;דית מסרבים להסכים לקבל אותו בשוויון נפש כחב&quot;ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:17, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 06:17, 14 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::::::::::::אכן צדקו דבריכם כי יתכן שרבים מחסידות חב&quot;ד מתנגדים לאמירה כי אנו בדור השמיני. אמנם - שוב אתם כותבים דברים שאינם קשורים לדיון על הערך. הערך הוא על הרב גינזבורג בעצמו (לא על החסידים שלו) – ומה שכתוב בערך לא נכון כלל וכלל. רבים-רבים מחסידי חב&quot;ד מעריכים ומוקירים את הרב גינזבורג ואת פועליו בהפצת המעיינות חוצה שאין חוצה הימנו. אי לכך ובהתאם לזאת, יש לשנות את מה שכתוב בפיסתק הביקורת בערך. בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:18, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 10:18, 14 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::::::::::::::לא רבים אלא '''כלל''' כמו שניסו להסביר לך אבל עזוב את זה עכשיו. בנוגע לביקורת: הביקורת היא על אופן (אי) תגובתו לתופעה, למרות שהוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו ואפשר בהחלט להוסיף את זה לביקורת. ובנוגע לדרכו - חשוב להדגיש שהיא אינה דרך חב&quot;ד שאנשים לא יטעו, יש לו דרך ייחודית אך לאו דווקא של חב&quot;ד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 12:41, 14 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::::::::::::::מנין האמירה כי &quot;הוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו&quot;? איפה טען כך? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 14:53, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 14:53, 14 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> {{שבירה}}כך אומרת השמועה, ואי ואבוי אם זה לא כך, ואז בהחלט יש מקום לביקורת עליו ולא רק על חסידיו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 15:34, 14 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ==פסקת ביקורת על תלמידיו==<br /> מתוך הערה בערך - {{ציטוטון|ראה לדוגמה סרטון 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' (בתחילת הסרטון) בו נצפית בתו הקטנה של אחד מתלמידי הרב גינזבורג שואלת את אביה: &quot;זה הרבי?&quot; והוא משיב לה בחיוב (ה&quot;י).}} - זו אמירה חמורה מאוד, אבל היא לא מפיו של הרב גינזבורג עצמו, אלא מפיו של אחד מתלמידיו, מה ממעורר אצלי תמיהה אם זה יכול לשמש כמקור (אם יוכרע שגם התבטאות של תלמיד יכולה לשמש מקור לדעת הרב, מן הראוי לתת לכל הפחות קישור לאותו סרטון). בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 00:11, י&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;ד 00:11, 29 בינואר 2024 (UTC)<br /> <br /> :א&quot;א לתת קישור ליוטיוב, (אולי לשים את כתובת הסרטון ביוטיוב ללא קישור), בדיונים הקודמים פה בערך דיברו על זה אם ביקורת היא עליו או על תלמידיו - וכך ערכו את זה, המקור היא לתאוריות של תלמידיו - ולא כמו שהיה כתוב לפני כן שתלמידיו חושבים עליו שהוא נשיא הדור בלי מקור, (לענ&quot;ד ברור שזו לא דעתו של הרב גינזבורג, והמקור הוא לדעות תלמידיו). --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;מרגיש מגושם? - תלמד גאומ&quot;ש!&lt;/span&gt;]] 10:02, 29 בינואר 2024 (UTC)<br /> <br /> ::שלום וברכה, הערה בנוגע לנאמר המסוים כאן: יואילו נא המשתמשים היקרים להיכנס לסרטון המדובר ביוטיוב, להגביר את הסאונד עד המקסימום ולהיווכח כי התלמידה שואלת את אביה האם &quot;זה *הרב*&quot; ולא הרבי. מצפה מהוועדה העורכת שתסיר את ההערה המדוברת מהערך באשר היא פשוט שקרית! בברכה, [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 19:39, כ&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ד 19:39, 6 ביוני 2024 (IDT)<br /> <br /> == תיקון פסקת הביקורת ==<br /> <br /> הביקורת בערך מסתובבת סביב זוטות במקום לגעת בדברים באמת מהותיים, אפרט;<br /> * סגנונו ושיטתו אינם מקובלים - זו טענה חסרת מקור, והערך גם לא מסביר במה הוא שונה ולא מקובל, בלבוש? בנוסח התפילה?<br /> * מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום לרבי - מקור? סרטון של ילד קטן ששואל את אבא שלו (יהודי שעם כל הכבוד הוא עדיין לא חב&quot;די) לא יכול לשמש מקור לכזה רעיון, יש מספיק ביקורת עניינית על הרב ולא צריך להיזקק ל&quot;בן חמש למקרא&quot;.<br /> * &quot;תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו&quot; - תמונה בסלון היא לא &quot;התקשרות&quot;, אבוי לנו אם נסתפק בתליית תמונת הרבי ונחשוב שבזה אנו מקושרים... קריאה בשמו - זה פשוט לא נכון, ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר איניש, המשפט הזה מוריד את אמינות האתר כולו. הפצת תורתו ולימוד ניגוניו - נו שוין.<br /> לדעתי ביקורת ענייינית היא משהו בסגנון אחר לגמרי;<br /> * תלמידיו הולכים עם פאות ארוכות, שלא כדברי האריז&quot;ל ([[פיאות הראש#אורך הפיאות]]), כמובן יש למצוא סימוכין לכך שתלמידיו נוהגים כך בעקבות הוראתו, אחרת הביקורת הזו נכונה, אבל לא לערך זה.<br /> * שינוי נוסח חב&quot;ד - הוא מורה לשיר זמירות שבת בנוסף למה שנדפס ע&quot;י אדמוה&quot;ז, ובהגדה של פסח שהדפיס ע&quot;פ נוסח ההגדה של הרבי הדפיס בסוף פיוטים שמנהג חב&quot;ד לא לאומרם (חד גדיא, אחד מי יודע, ויהי בחצי הלילה)<br /> * לימוד ספרי אדמו&quot;רי החסידות הכללית - בכל שנה הוא ותלמידיו נוהגים ללמוד ע&quot;פ סדר הפרשיות ספר שהוא בדווקא לא ע&quot;ד חב&quot;ד (שנה שעברה קול שמחה, השנה אהבת שלום), כמו כן הוא מנגן בהתוועדויות שלו ניגונים של חסידויות אחרות, שלא כמנהג חסידים ללמוד רק בספרי רבותינו נשיאינו ולנגן רק ניגונים שחוברו ע&quot;י רבותינו נשיאינו או חסידיהם.<br /> יבואו היודעים ויוסיפו כאן דברים שהם עניניים ומהותיים ומגובים במקורות.<br /> {{ש}}הוספות:{{ש}}<br /> * ויכוחים מרומזים עם הרבי - כמה פעמים הוא ביאר דברים באופן קצת שונה מהרבי יש דוגמה משיעור שלו בפורים לפני כמה שנים ([pnimi.org.il/wp-content/uploads/2024/03/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf קישור]) ראו עמ' 18 הערה מט.<br /> * כמובן שלצד הביקורת השלילית יש להדגיש גם את העניינים המופלאים שיש בו לטובה, כמו היחס של הרבי אליו, והפצת המעיינות בהפלגה, וע&quot;כ שמוסדותיו הם מהמוסדות היחידים שהרבי לא הסיר מהם את הנשיאות, ועל מסירותו לרבי (הוא כנראה מהחסידים היחידים בזמננו שישבו במאסר על דבוקתם ברבי...)<br /> מתייג גם את {{א|נפלאות}}. בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 16:12, כ&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ד 16:12, 29 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> :*פשיטא שהסגנון והשיטה שונים ואף מוזרים ביחס לשאר חסידי חב&quot;ד (אם כי כדבריך זו לא הוכחה כי הם לא מקובלים ומושללים בקרב חסידי חב&quot;ד), התופעה של תלמידים הרואים ברב גינזבורג כרבי הינה תופעה קיימת, (לא כל תלמידי הרב גינזבורג אלא '''חלק''', אך זו עובדה מספיקה כדי לקומם חסידי חב&quot;ד מן המניין), הסרטון בהערה הינו דוגמה בלבד - כזו שתועדה בוידאו, מלבדה יש בשטח כאלו שטוענים זאת, <br /> <br /> :הטענה כלפי הניסוח (לענ&quot;ד) היא שהביקורת בפרט זה היא על התלמידים אך לא כלפי הרב, <br /> <br /> :אפשר לשאול מדוע הרב גינזבורג אינו מוחה בתופעות שכאלו, הטעם להנהגתו לפי הבנתי הוא משום שהוא סובר שהם אומרים זאת רק מן השפה ולחוץ (ניתן ללמוד זאת מהסיפור הבא: בסעודת משיח (כמדומני) באחת מן השנים האחרונות הגישו תלמידים דרך אחד מנכדי הרב שני פתקים בהם היו כתובים השאלות הבאות: האם הרבי חי? האם אתה המשיח? הרב גינזבורג התייחס לפתקים בביטול ואמר לנכדו: &quot;הם לא באמת מאמינים במה שהם אומרים&quot;), ומשום טעם נוסף - אישיותו של הרב גינזבורג כאדם, שונה ומוזרה משאר האנשים ולא אכפת לו כלל מה אנשים אחרים אומרים עליו. <br /> <br /> :כלפי הרב גינזבורג התגבשה קהילת תלמידים, דבר שמקומם חב&quot;דניקים שהרי על התלמידים להפוך לחב&quot;דניקים ולא להקהל סביבו, מה גם שנראה שהוא נותן לכך מקום (ואולי אף עידוד), <br /> <br /> :יש להבהיר שהרב גינזבורג אומר בשיעוריו רבות שחייבים להתקשר לרבי, (אף כשלומד קטעים מספרי החסידות של רבותינו נשיאנו ושל החסידות הכללית הוא מלמד זאת בגישה חב&quot;דית - (צריך להיות שוטה כדי לא להבין ממנו שהעיקר אצלו זה גישתה של חסידות חב&quot;ד בעבודת ה'...)) <br /> <br /> :מקור אפשרי לביקורת הוא ממספר משפיעים (חלקם כבר לא בין החיים) (לכאורה לא כדאי לכתוב את שמותם ואת דבריהם במלואם פה...) הביעו הסתייגות מהרב גינזבורג, בזה גופא יש מקום לפרשנויות וייתכן שהם טענו זאת בשל סגנונו, ייתכן בשל הלימוד הכולל והחידושים שלו בלימוד, לענ&quot;ד ההסתייגות היתה נקודתית למקרים מסויימים (כגון - המלצה של משפיע מסויים לא ללמוד עם/את שיעוריו של הרב גינזבורג, ולהתמקד בלימוד תורת הרבי), אך לא התנגדות עקרונית ופסילת הרב גינזבורג.<br /> <br /> :אף לתלמידים הנורמלים שלא מחזיקים מהרב גינזבורג כאדמו&quot;ר, הרי שהוא עצמו מתנהג בצורה המזכירה הנהגות אדמו&quot;ריות, מאפשר שיכרכרו סביבו, בתמליל שיעוריו כתוב 'בלתי מוגה' או 'מוגה', מהשיעור עורכים חזרה, וכו' וכו'. אם כי ייתכן שהוא רואה בכך את קיום דברי הרבי 'נכון שיכתוב '''בצורת ספר''' השיעורים שלומד.<br /> <br /> :חשוב גם להדגיש שהוא מצידו פועל על פי הוראות הרבי, הרבי הורה לו 'לפעול לא בשם חב&quot;ד'{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט&quot;ו תמוז ע&quot;ה, פסקה פעילות לא בשם חב &quot; ד]}} שבל כך הוא פתח את עמותת גל עיני, (את השם לעמותה בחר הרבי), הרבי הורה לו לפעול בריש גלי, שכל מוסדותיו עומדים בנשיאות{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ&quot;ב כסלו]] [[תשע&quot;ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}} , לא לחכות להוראות מפורשות (מצד הרבי), ביחידות בה אמר שהוא לומד לבד, אמר הרבי שבכלל הרי נאמר חרב אל הבדים, אך יש יוצא מן הכלל{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט&quot;ו תמוז ע&quot;ה}} (הואל לומד מכך יסוד מעבר לשאלה על החברותא), על חינוך (מוסדותיו) התבטא הרבי 'צביון ומטרה', הוא לומד מזאת לפעול בדרכו שלו ולא כחיקוי למוסדות חב&quot;דיים{{הערה|שיעור ג' אב תשע&quot;ו - יום הערכות צות יעלת-חן פסקה צביון ומטרה (פסקה אחת לפני אחרונה) [galeinai.org.il/lessons/toc_1_12_76/toc_h1_0], וראו גם בשיעור כ&quot;א טבת תשע&quot;ב, ובר מצוה ז&quot;ך כסלו תשע&quot;ז}} ועוד ועוד. <br /> <br /> <br /> :*בקשר לדברי משתמש שמיה רבא בפסקה ביקורת עניינית:<br /> <br /> :'''זמירות שבת''' [[משתמש:שמיה רבה]] אתה בטוח שהרב גינזבורג מורה לשיר [[זמירות שבת]]? למיטב ידיעתי הוא עושה זאת לפני שיעור וכיו&quot;ב (כדרכו לנגן לפני כל שיעור), ייתגן שדברי אדמו&quot;ר הזקן שלא לשיר זמירות שבת מוסבים דווקא על שעת הסעודה ולא על זמנים אחרים בשבת.<br /> <br /> :'''לימוד ספרי החסידות הכללית''' - לענ&quot;ד אין בדברים האמורים טעם לפסול מצד הטיעון שהבאת שחסידים לא נוהגים כך , שאדרבה הרב גינזבורג אינו היחיד שהוגה ומלמד את ספריהם, בראש ובראשונה הצ&quot;צ מצטט באור התורה פעמים רבות מספרי פולין, מבין משפיעי חב&quot;ד ניתן למנות את הרב פיצ'ע אופן שמרבה להביא בקובצי הלימוד שלו מקדושת לוי ומספרים נוספים של חסידי פולין, על ר' [[בעריש רוזנברג]] מסופר שלמד בשבתות את הספרים נועם אלימלך ותפארת שלמה רדומסק, הרב מענדל וועכטער מצטט רבות בשיעוריו מספרו של הדברי חיים מצאנז ומספרים נוספים. אם כבר טעם לפגם בהנהגותיהם של '''כל''' הנ&quot;ל (השאלה אינה רק על הרב גינזבורג (אם כי עליו ביקר משום שהוא מייחד שיעורים לספרי החסידות הכללית)) הוא משיחת הרבי ש&quot;פ ויחי תש&quot;נ [https://drive.google.com/file/d/1aJdjLaP21lwongZaczfobRjyi-6r3a_j/view תו&quot;מ התוועדויות 140],[https://drive.google.com/file/d/1ZoaN6VBoMBWsAEHdg0ZHBFu6cpc9wOpg/view שיחו&quot;ק], דברי משיח ח&quot;ב עמ' 144, ממנה משמע שחסידים לומדים את דברי רבותינו נשיאנו ומסתפקים בלימוד כל התורה כולה על ידי הרמב&quot;ם (אמנם יל&quot;ע מלשונו הק' &quot;שכל העניינים שבספר זה השייכים ל'''עבודתם''' היום יומית (או לעבודה בזמנים מיוחדים), וב[[דבר מלכות לך לך]] מובא שיש ללמוד לשם מוחין בעצם ומצד לימוד זה ייתכן שכן יש ללמוד את שאר הספרים, ותן לחכם ויחכם עוד), <br /> <br /> :ועוד וג&quot;ז עיקר: 1. ייתכן שהרב גינזבורג לומד בצורה זאת כדי לקרב את המזרוחניקעס, כשהם רואים גם לימוד בספרי החסידות הכללית הם פחות נרתעים. 2. אף שהוא מלמד את החסידות הכללית הוא לומד זאת בגישה חב&quot;דית ולעיתים מדגיש את המעלה שבספרי חסידות חב&quot;, עיין לדוגמה בדברי הרב גינזבורג מתוך הספר מבחר שיעורי התבוננות: &quot;המדרגה הגבוהה ביותר שכנגד ה&quot;יחידה&quot; נקראת &quot;הפצת המעינות&quot;. כאשר לומד התורה רוצה להיות &quot;טופח על להטפיח&quot; ו&quot;נחל נובע מקור חכמה&quot;, שזאת בחינת משיח – '''יעסוק בעיקר בספרי חסידות חב&quot;ד דוקא''', שיש בהם כדי לבנות אצלו כלים מדוע. הדבר היחיד שיש בספרות חב&quot;ד, מאדמו&quot;ר הזקן והלאה – זאת המסוגלות לבנות אצלך כלים להיות &quot;נחל נובע מקור חכמה&quot; המגלה רזין דאוריתא. ושוב, '''זהו הלימוד היחיד שבאמת בונה כלים בנפש כדי לאפשר כל הזמן ללומד להיות מפיץ המעינות'''.&quot; וראו גם: &quot;כמו הם הזכרנו, אפילו בין גדולי הצדיקים של החסידות ישנו הבדל בין כל הצדיקים על חב&quot;ד. כל הצדיקים הגדולים אמרו תורה מן השמים, אמרו בדרך מעבר – צינור פתוח, האור עובר דרכם. והנה '''חב&quot;ד, החל מאדמו&quot;ר הזקן. , היא דרך התלבשות בשכל – התלבשות בשכל שלו, וכך לימד את הכל כתוב שהגאולה תלויה בהפצת רזי תורה – &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot;[קפז] – דווקא של &quot;יתפרנסון מיניה&quot;[קפח], שהדברים דווקא בדרך ההתלבשות נזכה כולם להיות נביאים וחוזים ולהתגייס את חזון הגאולה'''.&quot; שיעור &quot;משה מפי עצמו&quot;, ז' אב תשע&quot;ט. <br /> :אם כבר צ&quot;ע בנושא זה מהניגונים של חסידי פולין שהוא מנגן. <br /> <br /> :נ.ב. משתמש:שמיה רבה, אל תשכח שהניסוח בערךך נקבע על ידי הבירוקרט, ייתכן שכל הדיון ובקשת מקורות לא תעזור במאומה... לי אישית הדברים גם צורמים (לזה כיוונתי בין היתר [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94#.D7.94.D7.91.D7.94.D7.A8.D7.94: בפסקה הבהרה בדף המשתמש שלי]). אשמח להתכתב איתך במייל. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 02:35, כ&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ד 02:35, 30 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> ::אקדים כי שיחה זו מעט חסרת־סדר אך אשתדל לכתוב על ראשון – ראשון, ככל יכולתי.<br /> ::*'''סגנונו ושיטתו אינם מקובלים בקרב חסידי חב&quot;ד.''' זהו ניסוח שכבר קבלתי עליו בעבר, ואף ערכתי בניסוח שהוסכם בשיחה למעלה – אך הניסוח הקודם חזר, ואין עם מי לדבר. כפי שכתב לי אחד מבחירי העורכים בדף השיחה, כאשר כתבתי לו שהאתר מחפש את מה שהקוראים מחפשים, ולא את מה שהעורכים מחפשים – &quot;האינטואיציה שלי פועלת לפי חב&quot;דפדיה&quot;.<br /> ::*'''ההתקשרות אליו.''' יתכן שזו ביקורת הראויה להיכנס לערך, שכן אכן יש המתקשרים אליו בריש גלי, אך בשביל כך יתכן וצריך מקור אמין ואיכותי.<br /> ::*'''סממני התקשרות.''' כפשוט, בדומה למה שכתב {{א|שמיה רבה}} אין שום משמעות לכך שתולים את תמונתו או מנגנים את נידונים בתור התקשרות. זו אינה ביקורת עניינית בשום צורה שהיא. קריאה בשמו – רחוקה מהמציאות (מלבד כך ששמו הראשון הוא '''יצחק''', שם שנפוץ מאוד בקרב חסידי חב&quot;ד, ואף אחד לא טועה לחשוב שיש קשר כלשהו אליו...).<br /> ::*'''פאות ארוכות.''' לא מכיר שום הוראה מפורשת שלו ללכת עם פיאות ארוכות. הוא עצמו, כמובן, בעל חזות חב&quot;דית מובהקת, ובעקבותיו הולכים כמובן רבים מתלמידיו (אל רבים מהם אף הורה לקצר את הפאות). אלו שלא – אין בכך כל הכרח שזה בגללו (הסבר שכלי מאוד מסתבר לכך הוא היותו בעל דעות פוליטיות המתדמות/מתקרבות לאלו של הציבור מתגורר־יו&quot;ש, שם הנוהג אצל רבים הוא חזות חיצונית בעלת פאות).<br /> ::*'''נוסח חב&quot;ד.''' זו אולי הביקורת העניינית הראשונה, והיא אכן יכולה להיות ביקורת מוכחת. הרב גינזבורג אכן מזמר את זמירות השבת בסעודות השבת, וגם אם את זה אין להוכיח כי אם בעזרת סיפורים – הרי שניתן לראות את התבטויותיו בנוגע לכך בכמה שיעורים (ראו שיעור ו' תשרי תש&quot;פ ושבת בא תשפ&quot;ג. בשיעור כ&quot;ג אדר תש&quot;ע (וכן בשיעור ב' מנחם־אב תשס&quot;ז במקומות נוספים) אף התבטא [גם בהקשר של פיוטי ליל הסדר] כי הזמירות לא נכנסו לסידור משום שידעו אותם בעל פה).<br /> ::עוד בענין זה, בודאי שבנוסח חב&quot;ד זמירות השבת לא 'נמחקו'. ישנם תיעודים על סעודות של רבותינו נשיאינו (עד כ&quot;ק אדמו&quot;ר) בהם ניגנו מזמירות השבת בפירוש. כמו כן, ובהקשר למה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} יש לחני חב&quot;ד על כמה מזמירות השבת (מנוחה ושמחה, צמאה נפשי לאלקים, אמר ה' ליעקב) – כך שבודאי שאין איסור לנגן במהלך השנה זמירות שבת...<br /> ::*'''החסידות הכללית.''' העובדות נכונות ונכוחות. אם יש מה לבקר אותו בזה – יתכן ויש מה להסתפק. על כל פנים, מה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} בתחילת המשך דבריו בענין זה – אינו נכון כלל. הרב גינזבורג אינו עושה זאת כדי לקרב את המיזרוחניקעס בושם צורה שהיא. הוא לומד זאת לשמה, והוא רואה בכך תועלת גדולה. כך כתב באחד ממכתביו: &quot;שנים רבות ההדרכה במוסדות שלנו היא שכדי לקבל נכון את האור והחיות שהנחיל לנו מורנו הבעל שם טוב, הלב החי של החסידות, יש לשלב באופן נכון בין הדרכים של כל תלמידיו... בזכות ההעמקה בחסידות חב&quot;ד ניתן להבין לעומק את הכתוב בשאר ספרי הצדיקים, וגם אצל חסיד חב&quot;ד האור המקיף שבספרים האלה מלהיב את הלב לעבוד את השי&quot;ת בשמחה ובענוה&quot;.{{הערה|ממכתב ברכה שכתב לתלמידו הרב [[אפרים ארנברג]], ראש ישיבת תום ודעת, שכתב ספר הגות &quot;חב&quot;דית&quot; על פרשיות השבוע בהשראת תורותיו של בעל &quot;מי השלוח&quot;.}}<br /> ::*'''ויכוחים עם הרבי.''' לא מכיר כאלו. צריך מקורות. המקור אליו הפנה {{א|שמיה רבה}} לא אומר כלום, לענ&quot;ד. להבנתי, המדובר שם הוא על טענה אודותיה התייחס הרבי בצורה שונה ממה שכתב שם הרב גינזבורג, אך כפי שכתב שם עורך מראי המקומות – '''אכמ&quot;ל'''; שככל הנראה פירושו – צריך ליישב את הנאמר שם וכאן, אך אין המקום גרמא.<br /> ::*'''ביקורת חיובית.''' מסכים בנוגע למה שכתב בענין זה {{א|שמיה רבה}}. לא חסר דברים כאלו.<br /> ::בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 00:32, כ&quot;ו באייר, ה'תשפ&quot;ד 00:32, 3 ביוני 2024 (IDT)<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=653077 2024-01-17T19:49:51Z

<p>נפלאות מתורתך: /* החתונה */ הגהה</p> <hr /> <div>{{תולדות הרבי|}}<br /> [[קובץ:כתובת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> [[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים ורשה|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השנייה]])]]<br /> '''חתונת [[הרבי]]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]] התקיימה ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב ל[[חסידות חב&quot;ד]] ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.<br /> <br /> ==השידוך==<br /> [[קובץ:הזמנה לחתונת הרבי והרבנית מאת הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|ההזמנה לחתונה מאת אם הכלה, [[הרבנית נחמה דינה]]]]<br /> [[קובץ:הזמנה לחתונת הרבי והרבנית מאת הפרידיקער רבי.jpg|שמאל|ממוזער|ההזמנה לחתונה מאת אב הכלה, [[הרבי הריי&quot;צ]]]]<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[הרבי הרש&quot;ב]] לבנו, [[הרבי הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] נערך באופן רשמי &quot;קישורי התנאים&quot; בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: &quot;את בתי נתתי לאיש&quot; והוסיף &quot;הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. <br /> <br /> העיר [[וורשה]] נבחרה לעיר שבה תתרחש החתונה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתב לדודו ודודתו ר' [[משה הורנשטיין]] ומרת [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]] כותב על החלטתו בבחירות העיר: &quot;וכאשר יתבוננו בזה בעומק הענין ימצאו כי הצדק אתי עמי בזה, וברור לי הדבר אשר יכולים המה להביט על דבר כמו שהוא לאמיתו&quot;{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי&quot;צ, כרך ט&quot;ז, עמ' רע&quot;ז.}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של [[הרבי הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;. למחרת ב[[י&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד החתן ובני המשפחה ל[[וורשה]]. במהלך הנסיעה עצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במספר תחנות, שם חיכו לו החסידים הרבים שברכו את הרבי לרגל החתונה. לוורשה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[י&quot;ג כסלו]]. במהלך אותו התקיים ה[[חתן מאהל]] בהשתתפותם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר{{הערה|שם=אלטהויז|יומן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]].}}. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח הזמנות לחתונה לגדולי ישראל באותה תקופה שביניהם: ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ר' [[דוד בורנשטיין]] מסוכטשוב, ר' [[יצחק מנחם מענדל דנציגר]], בעל העקידת יצחק מאלכסנדר, ר' [[מרדכי יוסף טברסקי]], ר' [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ועוד{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי&quot;צ, כרך ט&quot;ז, עמ' רפ&quot;ט.}}.<br /> <br /> ==החתונה==<br /> [[קובץ:כרטיס.jpg|2500x|שמאל|ממוזער|כרטיס כניסה לחתונת הרבי והרבנית]]<br /> [[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. [[מסדר הקידושין]] היה הרבי הריי&quot;צ שגם אמר את כל שבע הברכות בדביקות{{הערה|כשהרבי הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל [[הרבי הרש&quot;ב]]) הרי מסדר קידושין!}}. <br /> <br /> עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מורשה – מחסידי [[הרבי מהר&quot;ש]] ומנכבדי חסידי חב&quot;ד בפולין, ורבי [[מנחם מענדל קופרשטוך]] – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי&quot;צ. את הכתובה קרא האדמו&quot;ר מראדזין רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר|מרדכי יוסף אלעזר]], בכיבוד שתיית היין תחת החופה זכה הרב [[משה אהרון מארגעל]] - משמש בקודש של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו הרבי הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די, והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום. <br /> ===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===<br /> הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.<br /> <br /> ===האירועים אחר החתונה===<br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[ורשה]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].<br /> <br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.<br /> <br /> ==מעלת היום==<br /> בשנת תשי&quot;ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, [[התוועדות עם הרבי|התוועד הרבי]] התוועדות פתאומית{{הערה|בעקבות בקשתה של אמו, [[הרבנית חנה]]. בצילא דמהימנותא קובץ ב'}}, בה סיפר על מנהגי הרבי הריי&quot;צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י&quot;ד כסלו תשי&quot;ד]‏‏{{הערה|[https://col.org.il/news/147546 החלקים מהשיחה ביום 'חתונת הכסף' של הרבי שלא הודפסו] {{חב&quot;ד און ליין}}}}<br /> |תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. <br /> :'''זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''', יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}<br /> גם בשנת [[תשל&quot;ט]] בה צוין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב&quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://teshura.com/Tamam-Rosenfeld%20-%20Kislev%2011%2C%205778.pdf היום שקישר אותי איתכם]''' - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י&quot;ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85029 החתונה של הדור השביעי] {{בית משיח}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ט&quot;ו)<br /> * [[שיחה|שיחת]] [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 &quot;היום שקישר אותי עמכם&quot;] {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל&quot;ף בי&quot;ת.{{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי&quot;ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}<br /> * '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע&quot;ו<br /> *{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון &gt; השבע ברכות של הרבי בי&quot;ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע&quot;ז}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75<br /> *[https://col.org.il/news/127931 הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי] עדותו של הרב [[אברהם גודין]] {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127940 לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94&diff=650428 2024-01-02T17:01:19Z

<p>נפלאות מתורתך: /* שנת הילד והילדה */</p> <hr /> <div>==שנת הילד והילדה==<br /> כ&quot;ק אד&quot;ש מבאר את הקשר לכך ש'''הילד''' וכן ה'''ילדה''' עולה מ&quot;ט בגימטריא? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 16:48, י&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ד 16:48, 30 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :איני מכיר את המקורות, לצערי, אך זו נקודה חשובה וסביר להניח שמוזכרת היכן שהוא. ישר כח! [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 17:01, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ד 17:01, 2 בינואר 2024 (UTC)</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=646133 2023-12-02T20:47:11Z

<p>נפלאות מתורתך: /* פסקת &quot;בקורת&quot; */</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}<br /> <br /> == פסקת &quot;בקורת&quot; ==<br /> <br /> לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב&quot;ד. רבים-רבים מחסידי חב&quot;ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב&quot;ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת &quot;תורת חיים&quot; בירושלים (אחת מהקהילות החב&quot;דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]? <br /> ::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב&quot;א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב&quot;דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב&quot;דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש&quot;הוועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה&quot; מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה. <br /> :::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב&quot;ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב&quot;ד במומן המצומצם - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי&quot;ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם<br /> :::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה &quot;מחוללי הנפלאות&quot; נמנים על קהל חסידי חב&quot;ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ&quot;ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט&quot;א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי &quot;הנכתב בערך '''מדוייק בהחלט'''&quot; היא ההגדרה המילונית למושג &quot;מחלוקת במציאות&quot;. אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ&quot;ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת&quot;ר שליט&quot;א – &quot;מסתייגים&quot; אנ&quot;ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב&quot;דפדיה?! <br /> :::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=646132 2023-12-02T20:41:42Z

<p>נפלאות מתורתך: /* פסקת &quot;בקורת&quot; */</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}<br /> <br /> == פסקת &quot;בקורת&quot; ==<br /> <br /> לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב&quot;ד. רבים-רבים מחסידי חב&quot;ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב&quot;ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת &quot;תורת חיים&quot; בירושלים (אחת מהקהילות החב&quot;דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]? <br /> ::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב&quot;א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב&quot;דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב&quot;דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש&quot;הוועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה&quot; מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה. <br /> :::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב&quot;ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב&quot;ד במומן המצומצם - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי&quot;ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם<br /> :::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה &quot;מחוללי הנפלאות&quot; נמנים על קהל חסידי חב&quot;ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ&quot;ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט&quot;א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי &quot;הנכתב בערך הינו '''מדוייק בהחלט'''&quot; היא ההגדרה המילונית למושג &quot;מחלוקת במציאות&quot;. אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ&quot;ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת&quot;ר שליט&quot;א – &quot;מסתייגים&quot; אנ&quot;ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב&quot;דפדיה?! <br /> :::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=645485 2023-11-25T21:12:48Z

<p>נפלאות מתורתך: /* פסקת &quot;בקורת&quot; */</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}<br /> <br /> == פסקת &quot;בקורת&quot; ==<br /> <br /> לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב&quot;ד. רבים-רבים מחסידי חב&quot;ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב&quot;ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת &quot;תורת חיים&quot; בירושלים (אחת מהקהילות החב&quot;דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב&quot;דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]? <br /> ::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב&quot;א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב&quot;דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט&quot;א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> ::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב&quot;דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :::::ר׳ @קעניג, במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%97_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95_%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&diff=644938 2023-11-19T08:42:31Z

<p>נפלאות מתורתך: /* הניגון המקובל כ&#039;יפרח בימיו&#039; */</p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> ישנם שני [[ניגונים]] המכונים בשם ''' 'יפרח בימיו צדיק'''':<br /> <br /> * ניגון שהתקבל כאחד מה[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת תשל&quot;ג.<br /> * [[ניגון שי&quot;א]] ב[[ספר הניגונים]] מר' [[שלמה דער געלער]], שהוצע גם הוא בשנת תשל&quot;ג, אך לא התקבל לבסוף{{הערה|ראו עדות הרב יוסף מרטון בקשר לזה שבועון כפר חב&quot;ד 1956 עמוד 20.}}. <br /> <br /> המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של [[הרבי]].<br /> <br /> ==הניגון המקובל כ'יפרח בימיו'==<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשל&quot;ג]], לכבוד [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], התאים ר' [[שלמה קונין]] ניגון למילים מתוך פרק התהלים החדש של הרבי: &quot;יפרח בימיו [[צדיק]] ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו&quot;{{הערה|[[תהלים ע&quot;ב]] פסוקים ז'-ח'}}. הצעה זו, היא שהתקבלה לבסוף כפרקו של הרבי למזמור ע&quot;ב.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ד]] הוסיף הרב קונין לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע&quot;ג פסוקים כ&quot;ה - כ&quot;ו): &quot;מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם&quot;.<br /> <br /> בא' ימי חג הפסח שאל ר' [[זלמן יפה]] את [[הרבי]] למה אומרים &quot;יפרח בימיו צדיק&quot; - לשון עבר, והרי יש לנו את [[הרבי]], שיגידו 'יפרח בימינו צדיק' ו[[הרבי]] ענה &quot;זאג נישט די בחורים, זיי וועלען אפדרוקען א נייע תהילים&quot;... [ = אל תגידו להבחורים, הם ידפיסו תהילים חדש] (ויש אומרים ש[[הרבי]] ענה &quot;אפדרוקען א נייע תהילים&quot; [ = להדפיס תהילים חדש]).<br /> <br /> ==ניגון שי&quot;א==<br /> ניגון שי&quot;א בספר הניגונים, הוא ניגון שמח שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב. <br /> <br /> ===הצעתו כניגון לפרק הרבי===<br /> ר' שמואל זלמנוב הציע לחבר את ניגון שי&quot;א עם מילים מפרקו החדש של הרבי לי&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ג]] - ע&quot;ב. אך לבסוף ניגון זה לא התקבל '[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כניגון השנה על פרקו של הרבי]]'. <br /> <br /> ===שאלת המקור===<br /> מקורו של ניגון שי&quot;א לא ברור, בחסידות חב&quot;ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' [[שלמה דער געלער]], שהיה [[מלמד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], אך בחסידות מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו&quot;ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמו&quot;ר בעל ה&quot;דברי ישראל&quot;, זצ&quot;ל. ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל' בחסידות [[ברסלב]] נוהגים לנגן אותו ב[[חנוכה]] על המילים &quot;למנצח בנגינות מזמור שיר&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון של&quot;ו]]<br /> *[[ואני קרבת אלוקים (ניגון)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[[מדיה:311_Yifrach_Beyomov_Tzadik,_R'_Shlomoh_Der_Geller.mp3|ניגון שי&quot;א]]''' (שהוצע על ידי הרב זלמנוב) מפי ר' [[דוד הורביץ]] <br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140771/jewish/Yifrach-Biyomov.htm יפרח בימיו] מתוך [[ניח&quot;ח]] 8#<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552709 חסידים מנגנים את הניגון 'יפרח בימיו' בשעת [[התוועדות]] אצל הרבי] - [[מגזין תורת חיים]] {{וידאו}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *[[מדיה:פרק_ע&quot;ב_ע&quot;ג.mp3|גרסת הניגון 'יפרח בימיו' עם ההוספה משנת תשל&quot;ד]], מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> <br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=594903 2023-05-14T18:58:38Z

<p>נפלאות מתורתך: </p> <hr /> <div>'''ספירת המלכות''' הינה הספירה האחרונה מבין [[עשר הספירות]]. ענינה של ספירת המלכות הוא שהיא המכילה בתוכה את האורות האלקיים של שש ה[[מדות]] ([[זעיר אנפין]]), ובוראת מהם עולמות תחתונים, שנאמר &quot;מלכותך מלכות כל עולמים&quot;, ספירת המלכות שלך בוראת וממלאת את כל העולמות.<br /> <br /> ==ביחס לספירות אחרות==<br /> לספירת המלכות יש קשר מיוחד לספירת ה[[כתר]], המבוסס על כך כי [[נעוץ תחילתן בסופן]], כלומר ישנו קשר (ישיר) בין תחילת ההשתלשלות בספירת הכתר לבין הגמר הסופי שלו בספירת המלכות,<br /> בנוסף לקשר הרגיל ביניהם המתבטא בתהליך רגיל של השתלשלות ספירה אחר ספירה בהדרגה.<br /> <br /> נוסף לכך לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[חכמה]]. על קשר זה נאמר כי &quot;[[אבא יסד ברתא]]&quot;, כלומר שספירת החכמה, הנקרית בשם &quot;אבא&quot;, היא היסוד לספירת המלכות, הנקראת בשם &quot;בת&quot;. [[ספירת החכמה]] וספירת המלכות נקראים גם בשם &quot;[[יראה עילאה]]&quot; ו&quot;[[יראה תתאה]]&quot;. <br /> <br /> לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[בינה]]. הן ספירת הבינה, והן ספירת המלכות הם ספירות שבבחינת מקבל. ספירת ה[[בינה]] היא בבחינת מקבל מן ספירת ה[[חכמה]], והיא צד המקבל של [[יחודא עילאה]]. ספירת המלכות היא בבחינת מקבל בכללות של כל הספירות, אבל בפרטות היא בבחינת מקבל מן [[זעיר אנפין]], כלומר ה[[מידות]], והיא הצד המקבל של [[יחודא תתאה]]. משום כך [[ספירת הבינה]] נקראת בשם &quot;אמא עילאה&quot;, לעומת ספירת המלכות הקרויה בשם &quot;אמא תתאה&quot;. מבואר כי [[ספירת הבינה]] היא בבחינת [[עלמא דאתכסיא]] וקרויה גם בשם [[לאה]], וספירת המלכות היא בבחינת [[עלמא דאתגליא]] וקרויה גם בשם [[רחל]]<br /> <br /> ==בנפש האדם==<br /> בנפש האדם, ספירת המלכות, היא הספירה המקבלת בתוכה את כל האורות של ספירות הנפש, ומורידה את אורות אלו למעשה גשמי, ולחיות הגשמית של הגוף. ספירת המלכות מתלבשת בשלושה לבושי הנפש [[מחשבה דיבור ומעשה]], ולבושים אלו מתלבשים בבחינה פנימית בגוף.<br /> <br /> ==בעבודה==<br /> ענינה של ספירת ה[[מלכות]] בעבודה הוא קבלת עול מלכות שמים. משום כך נקראת ספירה המלכות בשם [[יראה תתאה]]. ענינו הוא, שאף על פי שאין מוחו וליבו מתוקנים, ומתעצל האדם מעניני תורה, ומתאווה לדברים האסורים, מכל מקום יכול לגדר את עצמו לכך שעל כל פנים, בכל הנוגע למעשה בפועל, יקבל על עצמו עול מלכות שמים להיות [[סור מרע ועשה טוב]]. לפרטי המשל מארץ על ספירת המלכות (ועניינם בעבודת ה') ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[ארץ|ארץ]]}}<br /> <br /> ספירת המלכות גם משתייכת לדבור, כפי שמוסבר ב[[אגרת התשובה]]. היא משתייכת לביצוע בפועל, ושאר הספירות משתייכות למחשבה.<br /> <br /> ==בעולמות==<br /> בעולמות, ספירת המלכות של כל עולם היא הספירה שמאחדת בתוכה את כל האורות של אותו עולם, ומשפיעה אותם לעולם הבא הנמוך יותר. בפרט, [[מלכות דאצילות]] היא הספירה האחרונה של [[עולם האצילות]], והיא מהווה ומחיה את [[עולמות בי&quot;ע]], שהם העולמות הנפרדים של הברואים.<br /> <br /> ב[[עולם האצילות]] שורר ביטול מוחלט לאלקות. בכדי לברוא עולמות נפרדים מאלקות, ספירת המלכות יורדת ממקומה לעולמות התחתונים. אך דוקא על ידי כך מתאפשר קיום העולם והעבודה בו, עד שלבסוף מתגלית הכוונה שנתאוה [[הקב&quot;ה]] להיות לו [[דירה בתחתונים]], אז מתגלית מעלתה של ספירת המלכות.<br /> <br /> שלב זה של ירידת המלכות נקרא גם '[[נסירה]]' (הפרדה בין המלכות והז&quot;א) ו'[[דורמיטא דז&quot;א]]'. והגילוי לעתיד הוא חיבור מחודש בין הז&quot;א והמלכות, אז תגלה המלכות את האורות העליונים בעולמנו התחתון.<br /> <br /> ==מלכות דמלכות==<br /> '''מלכות דמלכות''' היא הבחינה האחרונה והחיצונית ביותר של כל ענין, המפשטת ונקלטת בבחינה פנימית אל חוצה לה. ענינה של [[ספירת המלכות]] בכללה הוא היחס לחוץ, וענינו של [[ספירת המלכות]] של [[ספירת המלכות]] הוא עצם החיות היוצאת מן הדבר.<br /> <br /> מלכות דמלכות של [[עולם האצילות]] מתהווית להחיות של [[עולמות בי&quot;ע]]. ממלכות דמלכות של [[עולם העשייה]] נמשכת ההשפעה לעולם הזה, [[עולם העשייה הגשמי]].<br /> <br /> ==עליית המלכות==<br /> '''עליית המלכות''' - מ[[ספירת המלכות]] נמשך השפע לעולמות, כמו שכתוב &quot;[[מלכותך מלכות כל עולמים]]&quot;. בזמן ה[[גלות]] נסתלקו ממנה האורות האלקיים ולכן בעולם נהיה צער הגלות. <br /> <br /> ב[[ביאת המשיח]] תעלה המלכות חזרה ותקבל את האור של [[פנימיות עתיק]], המורה על גילוי של [[הקב&quot;ה]] בכבודו ובעצמו. מעין זה קורה בחמשה עשר באב ויום כיפור, וכן כש[[תשעה באב]] חל בשבת.<br /> <br /> ==מלכות דקליפה==<br /> ספירת המלכות דקליפה מכונה &quot;אבק&quot;, בניגוד ל[[עפר]] שהוא כינוי ל[[מלכות דאצילות]]. האבק - מלכות דקליפה, אף על פי שמשתלשלת ויורדת ממלכות דאצילות, לא נשאר בה אלא חיות מועטת, כמו אבק הנאסף מזוהמת רצפת הבתים על ידי מטאטא או כמו אבק הנשאר מן האש (אפר) שאינו מצמיח כמו העפר.<br /> <br /> {{הערה|על פי באתי לגני תשי&quot;ט, אות ו}}עניינה ב[[עבודה]] הוא הקבלת עול דלעו&quot;ז - שנהיה כאסקופה הנדרסת. דהיינו, שאף על פי שיודע ומבין כיצד צריך הוא להיות ויודע מצבו שאינו בטוב - לא מוצא בנפשו כח ועוז לעמוד כנגד הזרם (מאחר ואין בו תוקף דקדושה, כי אם חיות מועטת), ומבטל את עצמו מפני לחץ חברתי ופחד &quot;מה יאמרו הגויים&quot;.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אבק עפר ואפר]]}}<br /> <br /> ==אבן==<br /> בשונה מכל הספירות שמבטאות עניין כלשהו, ספירת המלכות, אינה מבטאת מהות מסויימת, דלית לה מגרמה כלום, וכל ענינה רק לגלות ולהשפיע את השפעת ה[[ספירות]] אל הנבראים - להורידה למטה בירידה שבאין ערוך כלל. וכמו מידת ההתנשאות וההנהגה של מלך בשר ודם, ענינה להנהיג את העם או המדינה על פי [[שכל|שכלו]] [[מידות|ומדותיו]], שבזה באים לידי ביטוי - [[חכמה|חוכמתו]] [[בינה|בינתו]] ו[[דעת|דעתו]], וכן מדת [[חסד|חסדו]] ו[[גבורה|גבורתו]] - בהנהגת המדינה והעם, שהם למטה מטה ממדריגת המלך - ב[[אין ערוך]]. כלומר, מלכותו של המלך במדינה, מבטאה את תכונותיו - [[שכל|שכלו]] ו[[מדות|מדותיו]] - של המלך. נמצא, שמדת המלכות אינה אלא האמצעי להעברת השפעת הספירות אל הנבראים, ולכן היא בבחינת אבן דומם.<br /> <br /> הדימוי לאבן הוא בכל מדריגות המלכות, החל ממלכות דאצילות - &quot;אבן טובה&quot;, ועד לעומת זה במלכות של [[קליפה]] - &quot;אבן נגף&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בנין המלכות]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=26112 שיעור] מהרב [[יוסף יצחק אופן]] על ספירת המלכות - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ספירות}}<br /> [[קטגוריה:ספירת המלכות]]</div>

נפלאות מתורתך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A&diff=594901 2023-05-14T18:57:49Z

<p>נפלאות מתורתך: יצירת דף ריק</p> <hr /> <div></div>

נפלאות מתורתך