https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A8 2026-04-10T18:49:50Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C&diff=195750 2015-04-03T07:23:07Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br /> [[תמונה:ישיבה עמנואל.jpg|left|thumb|250px|בחורי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> ישיבת חב&quot;ד '''תומכי תמימים עמנואל''' הינה [[ישיבה קטנה]] המיועדת לבחורים צעירים בגילאי 13-16, ופועלת בעיר [[עמנואל]] בראשותו של [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ו[[ראש הישיבה]] הרב [[חיים קיז'נר]].<br /> <br /> הישיבה הוקמה בחודש אלול [[תשע&quot;ב]], לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]], ונפתחה עם מחזור של כיתה אחת המכילה חמשה עשר תלמידים, הלנים בפנימיית הישיבה.<br /> <br /> הישיבה ממוקמת במרכז המסחרי של העיר, והבחורים הלומדים בישיבה פועלים ב[[מבצעים]] בכל האזור.<br /> <br /> כבר בשנה הראשונה לקיומה התפרסם שמה הטוב של הישיבה הן ביחס האישי המיוחד הניתן לתלמידים, והן ברמה הגשמית הגבוהה.<br /> <br /> בתוך הישיבה פועלים עם התלמידים, [[התלמידים השלוחים|שלוחים]], הנמצאים בישיבה ב[[שליחות]], ומוסיפים בהוויי החסידי של המקום, במבצעי לימוד עונתיים, ובפעילות שוטפת על בסיס יום-יומי.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] - הרב [[חיים קיז'נר]], [[מרא דאתרא|רב קהילת]] חב&quot;ד בעיר.<br /> *[[ר&quot;מ]] ב[[נגלה]] - הרב יהודה וייסגלס.<br /> *[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל בוקובזה.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|עמנואל]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=191470 2014-12-25T07:37:03Z

<p>נעוולער: /* הגניזה */</p> <hr /> <div>שתי הערות:<br /> <br /> א. לא הצלחתי למצוא ביטוי מתאים יותר מאשר &quot;הצד שכנגד&quot;.<br /> מחד, זה אמור להוות ערך אנציקלופדי וביטוי &quot;הצד שכנגד&quot; אינו מתאים כ&quot;כ לענ&quot;ד. מאידך, זה אתר חב&quot;די, וקשה לכנות בכינוי אחר את אותו צד שכנגד.<br /> אם למישהו יש הצעות, אשמח לשמוע.<br /> <br /> ב. צוין בערך כי &quot;יש אומרים&quot; שר' חיים ליברמן חזר בו בסוף ימיו.<br /> זה נשמע לי לא אמין, מאחר ורח&quot;ל פרסם בזמנו כתבות ארסיות נגד הרבי באופן אישי, ולא נשמע לי הגיוני שהוא חזר בו בתוך זמן קצר כ&quot;כ.<br /> אשמח לשמוע סימוכין לעניין.<br /> :בשנותיו האחרונות שהה בבית אבות בויליאמסבורג. ישנו וידיאו ובו אחד מעובדי בית האבות אומר לרבי כי &quot;חיים ליברמן מבקש ברכה ואומר שכיוון שהרבי הוא [[רבי]] הוא יודע מה מציק לו&quot; ורואים שהרבי מחייך.<br /> ::בלי קשר לזה שאצל חסידים מספרים שחזר בו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ידוע לי כי היה בבית אבות בוויליאמסבורג, והיא הנותנת - הם אמצו אותו שם בחום בדיוק מהסיבה שהוא מרד ברבי.<br /> על הוידאו לא ידעתי, תודה.<br /> אבל בכל-זאת - לא נראה שאם הוא היה אכן חוזר בו, וקצת היו יודעים מזה, אז היה לו לכה&quot;פ מנין יהודים בלווייתו?<br /> :קצת מוזר, וכי בית האבות לא יכל לדאוג לו למניין? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> בית האבות היה בוויליאמסבורג, הלוי' היתה בהר-הזיתים.<br /> כנראה שלא הצילחו לארגן משם, או שלא חשבו על זה. אינני יודע.<br /> עכ&quot;פ, נראה שעד יום פטירתו ('עם הכולל'...) הוא נחשב ל'מוקצה' אצל אנ&quot;ש.<br /> ::א - כמובן שאצל [[יהושע מונדשיין|א' מאנ&quot;ש]] הוא מעולם לא נחשב למוקצה.<br /> :::וללא קשר - השאלה היא לא אם הוא הי' מוקצה, השאלה היא האם &quot;חזר בו&quot; - וזה כנראה שכן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::דיון מעניין ומלמד רבות. יישר כח. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :::::בקשר לשם &quot;הצד שכנגד&quot; - בערך [[משפט הספרים]] כתבנו את שמו [[בער גוראריה]]. אמנם מה שנכתב עד היום ב[[חב&quot;דפדיה]] זה לא &quot;קדוש קדוש&quot;, אבל אם כבר נכתב פעם אחת, אז... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:23, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> ::::::הוא לא אכל אצל בערי, אלא אצל הוריו.[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> מנלן לך שיהושע מונדשיין לא החשיבו כמוקצה?<br /> ==הגניזה==<br /> ההעברה של הוספה לערך. צריך להזהר כשמוסיפים דברים שהם הפך הכבוד. לפחות שיהיה לזה מקור. <br /> ;&quot;ר' חיים חלק על [[רבותינו נשיאנו]] בדבר אימנותה של ה[[גניזה החרסונית]] וטען שהיא מזויפת. דרוש מקור. &quot;<br /> עד כאן --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בטבת ה'תשע&quot;ה 21:08, 24 בדצמבר 2014 (UTC)<br /> <br /> ::אחפש את המקור, לדעתי חשוב לציין זאת, כי פרט זה חשוב על מנת להבין את אישיותו. --[[משתמש:נעוולער|נעוולער]] - [[שיחת משתמש:נעוולער|שיחה]] 07:37, 25 בדצמבר 2014 (UTC)</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=191432 2014-12-24T18:21:58Z

<p>נעוולער: /* חיבוריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ליברמן]]<br /> <br /> הרב '''חיים ליברמן''' ([[כ&quot;ו בתמוז]] [[תרנ&quot;ב]] (1892) - [[כ&quot;ו סיוון]] [[תשנ&quot;א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם &quot;אוהל רח&quot;ל&quot; בן שלושה כרכים.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב חיים ליברמן נולד ב[[כ&quot;ו תמוז]] [[תרנ&quot;ב]] בעיירה [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו ר' [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של העיירה. <br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. במאסרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ז]], נעצר עמו הרב ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). הרב ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם [[הרבי הריי&quot;צ]] ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל הרב ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] מיום הקמתה.<br /> <br /> כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נלכד בוורשה הבוערת, הבין הרב ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידי באמריקה על מצבו של הרבי. היות ומתוך וורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, הרב ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע הוא לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא ללא להודיע לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לאחר תלאות שונות הוא הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, שושן פורים תשס&quot;ה.}}.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיע עם [[הרבי הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של [[הרבי הריי&quot;צ]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתו. בשלב מסויים הצטרף אליו הרב [[שלום דובער לוין]], המנהל את הספריה כיום.<br /> <br /> ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה ב[[השואה|שואה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולתחזוק הספריה.<br /> <br /> בארצות הברית, התגורר ב[[770]]. היה תקופה שהרב ליברמן היה להיכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לו בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו הרב ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חאנין בכ&quot;ג אדר תשע&quot;ג.}}.<br /> <br /> ==משפט הספרים==<br /> {{ערך מורחב|פרשת הספרים}}<br /> [[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליברמן לצד הרבי הריי&quot;צ בפולין ([[תרצ&quot;ד]])]]<br /> בחורף [[תשמ&quot;ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי&quot;צ]], על ידי נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]], [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב&quot;ד בדורנו.<br /> <br /> במשפט היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חב&quot;ד שעמד לצִדו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו &quot;מעשה שטן שאין כדוגמתו&quot;.<br /> <br /> בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו&quot;ד, התערערעה נאמנותו לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנם של הצד של [[הרש&quot;ג]] ו[[חנה גוראריה|אשתו]].<br /> <br /> דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי&quot;צ]] שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד&quot;ר מרק משנת [[תש&quot;ו]], בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]], הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו&quot;ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. להרב ליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב...<br /> <br /> אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף וכילה כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו&quot;ח לספריה...{{הערת שוליים|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245}} <br /> <br /> מאז ניתק ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו הרב חיים ליברמן.<br /> <br /> ==שנותיו האחרונות==<br /> בשנים האחרונות לחייו הרב ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו בסיוון]] [[תשנ&quot;א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו, הרב '''[[ראובן ליברמן]]''' - היה ה[[שוחט]] החסידי של העיירה פלשניץ.<br /> *אחיו, הרב '''[[מנחם מענדל ליברמן]]''' - [[בוריסוב]].<br /> *אחיו, הרב '''[[צבי ליברמן]] - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> [[תמונה:ליברמן.jpg|left|thumb|250px|הרב ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]<br /> <br /> הרב ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.<br /> <br /> מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז&quot;ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערת שוליים|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס&quot;ט-2008 (להלן: &quot;שלום, השלב האחרון&quot;), עמ' 89 - 90.}}<br /> <br /> לימים כינס הרב ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים &quot;'''אהל רח&quot;ל'''&quot; (ראשי תיבות שמו, ושמה של ארוסתו שנרצחה).{{הערת שוליים|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו בעברית והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום לעברית מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על חיים ליברמן ודרכו במחקר.<br /> <br /> ר' חיים חלק על [[רבותינו נשיאנו]] בדבר אימנותה של ה[[גניזה החרסונית]] וטען שהיא מזויפת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[פרשת הספרים]]<br /> * [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]<br /> * [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח&quot;ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']<br /> ;מכתבי הרבניות לרב ליברמן<br /> * [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=29470&amp;ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ&quot;ז סיון ה'תשס&quot;ז (13.06.2007) {{אינפו}}<br /> * [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י&quot;ג תשרי ה'תשס&quot;ח (25.09.2007) {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליברמן חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חוקרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=191431 2014-12-24T18:19:33Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div>יחי המלך המשיח!<br /> <br /> הצטרפתי לחבדפדיה בזאת חנוכה תשע&quot;ה.<br /> <br /> מייחל לזכות לכתוב בערך [[גאולה]] את תיאור הדברים כשנזכה תיכף ומיד ממש!</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=191430 2014-12-24T18:19:15Z

<p>נעוולער: יצירת דף עם התוכן &quot;יחי המלך המשיח! הצטרפתי לחבדפדיה בזאת חנוכה תשע&quot;ה. מייחל לזכות לכתוב בערך גאולה את תיאו...&quot;</p> <hr /> <div>יחי המלך המשיח!<br /> הצטרפתי לחבדפדיה בזאת חנוכה תשע&quot;ה.<br /> מייחל לזכות לכתוב בערך [[גאולה]] את תיאור הדברים כשנזכה תיכף ומיד ממש!</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C&diff=191429 2014-12-24T18:17:29Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div>{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}<br /> [[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]<br /> '''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.<br /> <br /> זהו הפעם היחידה שהיהדות מתייחסת לתאריך הלועזי {{הערה|25 בדצמבר, אך יש עדות שנוהגים ב-7 לינואר, ויש המחמירים גם וגם}} מכיון שיום זה הוא חג של הנוצרים וכאשר הם חוגגים הלימוד עלול לרדת וליפול לקליפות, לכן הולכים לפי תאריכם בהם הם חוגגים.<br /> ==פירוש השם ניטל{{הערה|1=[[הרבי]] מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל&quot;ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. &quot;ניטל&quot; מלשון העדר. ב. &quot;ניתל&quot; מלשון 'תלוי'.}}==<br /> ישנם כמה הסברים לשם ניטל.<br /> <br /> * על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.<br /> <br /> * מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.<br /> <br /> *ויש שפינעחו ראשי תיבות ניט&quot;ל &quot;יידען טארן נישט לערנען&quot; <br /> <br /> מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, [[תורה]] הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד על ידי העולם מתקיים.<br /> <br /> ==מנהגי לילה זה==<br /> היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=לוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&amp;search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.<br /> <br /> הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.<br /> <br /> כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י&quot;ז טבת|לוח היום יום י&quot;ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&amp;search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר].}}, וכדברי [[הרבי הריי&quot;צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב &quot;כדי שלא להוסיף חיות&quot; באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}. ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: <br /> {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}<br /> {{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש&quot;ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.<br /> <br /> על הזמן המדויק של &quot;ליל ניטל&quot; אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ&quot;ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.<br /> <br /> בתש&quot;נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:<br /> א) אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נהג בניטל &quot;לשחק&quot; [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של &quot;ניתל&quot; - לא להיות בטל ח&quot;ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.<br /> <br /> ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...<br /> <br /> ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז&quot;ל.<br /> <br /> ==מנהגי החסידים==<br /> פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].<br /> <br /> עיסוקים נוספים בלילה זה:<br /> *משחק ב[[שחמט]].<br /> *קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.<br /> *צפיה בוידאו מהרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור חבד אינפו|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=191428 2014-12-24T18:01:14Z

<p>נעוולער: /* שליח ומייסד בקהילת חב&quot;ד בקרית גת */</p> <hr /> <div> {{דמות<br /> |שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הרב אבלסקי<br /> |תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br /> מלפנים: שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרומניה, <br /> חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב&quot;ד בארץ הקודש, <br /> ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ו אדר]] א' [[תרפ&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[קישינב, מולדובה]]<br /> |מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br /> |תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br /> |רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br /> <br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=&quot;תולדות המהר&quot;ל&quot; ו&quot;תולדות בעל התניא&quot;<br /> |השתייכות= חב&quot;ד<br /> }}<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ&quot;ז]]-[[תשע&quot;ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרומניה, חבר הנהלות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי חב&quot;ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רומניה]]. <br /> <br /> ==שליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ברומניה - מקום סכנה ומיצר==<br /> <br /> בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.<br /> <br /> ==בחצר סקולען==<br /> <br /> במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו&quot;ר מסקולען על &quot;ר' זלמן דער ליובאוויטשער&quot;, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו&quot;ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו&quot;ר כי כל פעולה &quot;ר' זלמן דער ליובאוויטשער&quot;, יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br /> <br /> ==ההחברותא של בן האדמו&quot;ר מסקולען==<br /> <br /> ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו&quot;ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו&quot;ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו&quot;רות של חסידות סקולען וידיד חב&quot;ד. <br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח שליט&quot;א התבטא לר' זלמן פעם : &quot;בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא&quot;. כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו&quot;ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;א, ביקור ידידו האדמו&quot;ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו&quot;ר ביקר במוסדות [[חב&quot;ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.<br /> <br /> ==פעולות להצלת האדמו&quot;ר מסקולען==<br /> כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו&quot;ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו&quot;ר.<br /> מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו&quot;ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> בשנת [[תש&quot;י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==מקים ומייסד בתי הספר חב&quot;ד בארץ==<br /> <br /> במהלך חורף תשי&quot;ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב&quot;ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי&quot;ב נפתחו ארבעה בתי ספר חב&quot;ד במקומות הללו.<br /> זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br /> בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה&quot;ח ר' זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.<br /> ‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.<br /> ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי<br /> חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא. <br /> גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.<br /> <br /> ===שליח ומייסד בקהילת חב&quot;ד בקרית גת===<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם היה שותף בייסוד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, בבית הכנסת חב&quot;ד ובבית הספר &quot;אהלי יוסף יצחק&quot;.<br /> <br /> ==בעל הבית של מדינת רומניה==<br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או&quot;ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|הקים הרבי]] &quot;או&quot;ם&quot; משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה&quot;בעל הבית&quot; של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ&quot;בעל הבית&quot; על מדינת רומניה.<br /> <br /> חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ברומניה הקומוניסטית. <br /> הרבי מינה אותו ל&quot;שגריר&quot; רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.<br /> <br /> ===בכוח המשלח מברך יהודים===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי<br /> |מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע&quot;ד]] <br /> |תוכן=<br /> &quot;לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט&quot;א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה. <br /> <br /> &quot;כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של הרמב&quot;ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב&quot;ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש&quot;י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש&quot;י סנהדרין ח, ע&quot;א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב הרמב&quot;ם – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.<br /> <br /> יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב&quot;ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם. <br /> <br /> &quot;כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.<br /> <br /> &quot;הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש&quot;י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת&quot;.}}<br /> <br /> בחודש שבט בשנת [[תשמ&quot;ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], &quot;ברך יהודים, ואני אברכם&quot;. מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי<br /> <br /> פעולות נוספות<br /> הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> ===השליחות במולדובה===<br /> <br /> בקיץ [[תשמ&quot;ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br /> <br /> לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> * שליחו החשאי של אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ למדינת רומניה.<br /> * חבר ארגון הפעילים.<br /> * ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.<br /> * חבר הנהלת צערי אגודת חב&quot;ד.<br /> * משפיע ומחנך. <br /> * חבר הנהלת הישיבה ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שישי [[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br /> <br /> מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב&quot;ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב&quot;ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==ימי השבעה==<br /> רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ&quot;ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו&quot;ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב&quot;ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו&quot;ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב&quot;ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ&quot;ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט&quot;א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב&quot;ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.<br /> <br /> לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.<br /> שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.<br /> <br /> בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג&quot;ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה&quot;ר בחלקת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br /> <br /> ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.<br /> בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83158]}}. <br /> אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב&quot;ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.<br /> <br /> <br /> באירועים חולק חוברת &quot;וידום אהרון{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83180]}}&quot; ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br /> * '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע&quot;י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br /> * '''בית מדרש ע&quot;ש הרז&quot;א''' - בית מדרש ע&quot;ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br /> * '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס &quot;חסיד בחזית&quot; - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת &quot;וידום אהרון&quot;, באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב&quot;ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב&quot;ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.<br /> <br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;אחיו<br /> הרה&quot;ת שלום דובער אבלסקי ע&quot;ה - <br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב [[שמריהו אבלסקי]] - &quot;ביקור חולים&quot;, [[בורו פארק]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב&quot;ד]] וממלא מקום אביו.<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] ע&quot;ה. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב&quot;ד קישינב ומולדובה.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו&quot;ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]], [[נצרת עילית]].<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב&quot;ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד&quot;ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br /> *דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=191427 2014-12-24T18:00:28Z

<p>נעוולער: /* מקים ומייסד בתי הספר חב&quot;ד בארץ */</p> <hr /> <div> {{דמות<br /> |שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הרב אבלסקי<br /> |תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br /> מלפנים: שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרומניה, <br /> חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב&quot;ד בארץ הקודש, <br /> ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ו אדר]] א' [[תרפ&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[קישינב, מולדובה]]<br /> |מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br /> |תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br /> |רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br /> <br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=&quot;תולדות המהר&quot;ל&quot; ו&quot;תולדות בעל התניא&quot;<br /> |השתייכות= חב&quot;ד<br /> }}<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ&quot;ז]]-[[תשע&quot;ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרומניה, חבר הנהלות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי חב&quot;ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רומניה]]. <br /> <br /> ==שליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ברומניה - מקום סכנה ומיצר==<br /> <br /> בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.<br /> <br /> ==בחצר סקולען==<br /> <br /> במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו&quot;ר מסקולען על &quot;ר' זלמן דער ליובאוויטשער&quot;, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו&quot;ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו&quot;ר כי כל פעולה &quot;ר' זלמן דער ליובאוויטשער&quot;, יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br /> <br /> ==ההחברותא של בן האדמו&quot;ר מסקולען==<br /> <br /> ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו&quot;ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו&quot;ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו&quot;רות של חסידות סקולען וידיד חב&quot;ד. <br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח שליט&quot;א התבטא לר' זלמן פעם : &quot;בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא&quot;. כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו&quot;ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;א, ביקור ידידו האדמו&quot;ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו&quot;ר ביקר במוסדות [[חב&quot;ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.<br /> <br /> ==פעולות להצלת האדמו&quot;ר מסקולען==<br /> כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו&quot;ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו&quot;ר.<br /> מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו&quot;ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> בשנת [[תש&quot;י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==מקים ומייסד בתי הספר חב&quot;ד בארץ==<br /> <br /> במהלך חורף תשי&quot;ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב&quot;ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי&quot;ב נפתחו ארבעה בתי ספר חב&quot;ד במקומות הללו.<br /> זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br /> בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה&quot;ח ר' זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.<br /> ‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.<br /> ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי<br /> חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא. <br /> גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.<br /> <br /> ==שליח ומייסד בקהילת חב&quot;ד בקרית גת==<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם היה שותף בייסוד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, בבית הכנסת חב&quot;ד ובבית הספר &quot;אהלי יוסף יצחק&quot;.<br /> <br /> ==בעל הבית של מדינת רומניה==<br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או&quot;ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|הקים הרבי]] &quot;או&quot;ם&quot; משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה&quot;בעל הבית&quot; של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ&quot;בעל הבית&quot; על מדינת רומניה.<br /> <br /> חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ברומניה הקומוניסטית. <br /> הרבי מינה אותו ל&quot;שגריר&quot; רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.<br /> <br /> ===בכוח המשלח מברך יהודים===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי<br /> |מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע&quot;ד]] <br /> |תוכן=<br /> &quot;לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט&quot;א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה. <br /> <br /> &quot;כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של הרמב&quot;ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב&quot;ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש&quot;י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש&quot;י סנהדרין ח, ע&quot;א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב הרמב&quot;ם – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.<br /> <br /> יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב&quot;ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם. <br /> <br /> &quot;כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.<br /> <br /> &quot;הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש&quot;י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת&quot;.}}<br /> <br /> בחודש שבט בשנת [[תשמ&quot;ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], &quot;ברך יהודים, ואני אברכם&quot;. מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי<br /> <br /> פעולות נוספות<br /> הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> ===השליחות במולדובה===<br /> <br /> בקיץ [[תשמ&quot;ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br /> <br /> לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> * שליחו החשאי של אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ למדינת רומניה.<br /> * חבר ארגון הפעילים.<br /> * ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.<br /> * חבר הנהלת צערי אגודת חב&quot;ד.<br /> * משפיע ומחנך. <br /> * חבר הנהלת הישיבה ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שישי [[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br /> <br /> מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב&quot;ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב&quot;ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==ימי השבעה==<br /> רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ&quot;ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו&quot;ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב&quot;ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו&quot;ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב&quot;ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ&quot;ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט&quot;א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב&quot;ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.<br /> <br /> לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.<br /> שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.<br /> <br /> בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג&quot;ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה&quot;ר בחלקת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br /> <br /> ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.<br /> בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83158]}}. <br /> אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב&quot;ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.<br /> <br /> <br /> באירועים חולק חוברת &quot;וידום אהרון{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83180]}}&quot; ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br /> * '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע&quot;י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br /> * '''בית מדרש ע&quot;ש הרז&quot;א''' - בית מדרש ע&quot;ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br /> * '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס &quot;חסיד בחזית&quot; - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת &quot;וידום אהרון&quot;, באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב&quot;ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב&quot;ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.<br /> <br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;אחיו<br /> הרה&quot;ת שלום דובער אבלסקי ע&quot;ה - <br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב [[שמריהו אבלסקי]] - &quot;ביקור חולים&quot;, [[בורו פארק]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב&quot;ד]] וממלא מקום אביו.<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] ע&quot;ה. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב&quot;ד קישינב ומולדובה.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו&quot;ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]], [[נצרת עילית]].<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב&quot;ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד&quot;ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br /> *דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=191426 2014-12-24T17:51:41Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div> {{דמות<br /> |שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הרב אבלסקי<br /> |תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br /> מלפנים: שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרומניה, <br /> חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב&quot;ד בארץ הקודש, <br /> ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ו אדר]] א' [[תרפ&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[קישינב, מולדובה]]<br /> |מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br /> |תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br /> |רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br /> <br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=&quot;תולדות המהר&quot;ל&quot; ו&quot;תולדות בעל התניא&quot;<br /> |השתייכות= חב&quot;ד<br /> }}<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ&quot;ז]]-[[תשע&quot;ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרומניה, חבר הנהלות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי חב&quot;ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רומניה]]. <br /> <br /> ==שליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ברומניה - מקום סכנה ומיצר==<br /> <br /> בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.<br /> <br /> ==בחצר סקולען==<br /> <br /> במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו&quot;ר מסקולען על &quot;ר' זלמן דער ליובאוויטשער&quot;, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו&quot;ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו&quot;ר כי כל פעולה &quot;ר' זלמן דער ליובאוויטשער&quot;, יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br /> <br /> ==ההחברותא של בן האדמו&quot;ר מסקולען==<br /> <br /> ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו&quot;ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו&quot;ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו&quot;רות של חסידות סקולען וידיד חב&quot;ד. <br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח שליט&quot;א התבטא לר' זלמן פעם : &quot;בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא&quot;. כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו&quot;ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;א, ביקור ידידו האדמו&quot;ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו&quot;ר ביקר במוסדות [[חב&quot;ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.<br /> <br /> ==פעולות להצלת האדמו&quot;ר מסקולען==<br /> כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו&quot;ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו&quot;ר.<br /> מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו&quot;ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> בשנת [[תש&quot;י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==מקים ומייסד בתי הספר חב&quot;ד בארץ==<br /> <br /> במהלך חורף תשי&quot;ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב&quot;ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי&quot;ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.<br /> זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br /> בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה&quot;ח ר' זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.<br /> ‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.<br /> ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי<br /> חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא. <br /> גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן. <br /> <br /> ==שליח ומייסד בקהילת חב&quot;ד בקרית גת==<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם היה שותף בייסוד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, בבית הכנסת חב&quot;ד ובבית הספר &quot;אהלי יוסף יצחק&quot;.<br /> <br /> ==בעל הבית של מדינת רומניה==<br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או&quot;ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|הקים הרבי]] &quot;או&quot;ם&quot; משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה&quot;בעל הבית&quot; של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ&quot;בעל הבית&quot; על מדינת רומניה.<br /> <br /> חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ברומניה הקומוניסטית. <br /> הרבי מינה אותו ל&quot;שגריר&quot; רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.<br /> <br /> ===בכוח המשלח מברך יהודים===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי<br /> |מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע&quot;ד]] <br /> |תוכן=<br /> &quot;לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט&quot;א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה. <br /> <br /> &quot;כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של הרמב&quot;ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב&quot;ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש&quot;י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש&quot;י סנהדרין ח, ע&quot;א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב הרמב&quot;ם – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.<br /> <br /> יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב&quot;ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם. <br /> <br /> &quot;כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.<br /> <br /> &quot;הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש&quot;י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת&quot;.}}<br /> <br /> בחודש שבט בשנת [[תשמ&quot;ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], &quot;ברך יהודים, ואני אברכם&quot;. מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי<br /> <br /> פעולות נוספות<br /> הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> ===השליחות במולדובה===<br /> <br /> בקיץ [[תשמ&quot;ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br /> <br /> לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> * שליחו החשאי של אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ למדינת רומניה.<br /> * חבר ארגון הפעילים.<br /> * ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.<br /> * חבר הנהלת צערי אגודת חב&quot;ד.<br /> * משפיע ומחנך. <br /> * חבר הנהלת הישיבה ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שישי [[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br /> <br /> מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב&quot;ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב&quot;ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==ימי השבעה==<br /> רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ&quot;ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו&quot;ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב&quot;ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו&quot;ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב&quot;ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ&quot;ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט&quot;א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב&quot;ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.<br /> <br /> לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.<br /> שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.<br /> <br /> בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג&quot;ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה&quot;ר בחלקת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br /> <br /> ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.<br /> בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83158]}}. <br /> אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב&quot;ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.<br /> <br /> <br /> באירועים חולק חוברת &quot;וידום אהרון{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83180]}}&quot; ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br /> * '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע&quot;י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br /> * '''בית מדרש ע&quot;ש הרז&quot;א''' - בית מדרש ע&quot;ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br /> * '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס &quot;חסיד בחזית&quot; - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת &quot;וידום אהרון&quot;, באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב&quot;ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב&quot;ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.<br /> <br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;אחיו<br /> הרה&quot;ת שלום דובער אבלסקי ע&quot;ה - <br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב [[שמריהו אבלסקי]] - &quot;ביקור חולים&quot;, [[בורו פארק]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב&quot;ד]] וממלא מקום אביו.<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] ע&quot;ה. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב&quot;ד קישינב ומולדובה.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו&quot;ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]], [[נצרת עילית]].<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב&quot;ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד&quot;ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br /> *דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C&diff=191425 2014-12-24T17:40:12Z

<p>נעוולער: /* פירוש ניטל */</p> <hr /> <div>{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}<br /> [[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]<br /> '''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל'''){{הערה|1=[[הרבי]] מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל&quot;ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. &quot;ניטל&quot; מלשון העדר. ב. &quot;ניתל&quot; מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.<br /> <br /> <br /> ==פירוש השם ניטל==<br /> ישנם כמה הסברים לשם ניטל.<br /> <br /> * על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.<br /> <br /> * מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.<br /> <br /> *ויש שפינעחו ראשי תיבות ניט&quot;ל &quot;יידען טארן נישט לערנען&quot; <br /> <br /> מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, [[תורה]] הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד על ידי העולם מתקיים.<br /> <br /> ==מנהגי לילה זה==<br /> היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&amp;search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.<br /> <br /> הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.<br /> <br /> כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י&quot;ז טבת|לוח היום יום י&quot;ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&amp;search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר].}}, וכדברי [[הרבי הריי&quot;צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב &quot;כדי שלא להוסיף חיות&quot; באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}. ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש&quot;ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.<br /> <br /> על הזמן המדויק של &quot;ליל ניטל&quot; אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ&quot;ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.<br /> <br /> בתש&quot;נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:<br /> א) אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נהג בניטל &quot;לשחק&quot; [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של &quot;ניתל&quot; - לא להיות בטל ח&quot;ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.<br /> <br /> ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...<br /> <br /> ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז&quot;ל.<br /> <br /> ==מנהגי החסידים==<br /> פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].<br /> <br /> עיסוקים נוספים בלילה זה:<br /> *משחק ב[[שחמט]].<br /> *קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.<br /> *צפיה בוידאו מהרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור חבד אינפו|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C&diff=191424 2014-12-24T17:39:57Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div>{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}<br /> [[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]<br /> '''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל'''){{הערה|1=[[הרבי]] מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל&quot;ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. &quot;ניטל&quot; מלשון העדר. ב. &quot;ניתל&quot; מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.<br /> <br /> <br /> ==פירוש ניטל==<br /> ישנם כמה הסברים לשם ניטל.<br /> <br /> * על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.<br /> <br /> * מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.<br /> <br /> *ויש שפינעחו ראשי תיבות ניט&quot;ל &quot;יידען טארן נישט לערנען&quot; <br /> <br /> מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, [[תורה]] הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד על ידי העולם מתקיים.<br /> <br /> ==מנהגי לילה זה==<br /> היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&amp;search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.<br /> <br /> הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.<br /> <br /> כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י&quot;ז טבת|לוח היום יום י&quot;ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&amp;search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר].}}, וכדברי [[הרבי הריי&quot;צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב &quot;כדי שלא להוסיף חיות&quot; באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}. ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש&quot;ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.<br /> <br /> על הזמן המדויק של &quot;ליל ניטל&quot; אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ&quot;ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.<br /> <br /> בתש&quot;נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:<br /> א) אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נהג בניטל &quot;לשחק&quot; [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של &quot;ניתל&quot; - לא להיות בטל ח&quot;ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.<br /> <br /> ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...<br /> <br /> ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז&quot;ל.<br /> <br /> ==מנהגי החסידים==<br /> פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].<br /> <br /> עיסוקים נוספים בלילה זה:<br /> *משחק ב[[שחמט]].<br /> *קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.<br /> *צפיה בוידאו מהרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור חבד אינפו|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C&diff=191419 2014-12-24T17:31:38Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div>{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}<br /> [[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]<br /> '''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל'''){{הערה|1=[[הרבי]] מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל&quot;ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. &quot;ניטל&quot; מלשון העדר. ב. &quot;ניתל&quot; מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.<br /> <br /> מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מ[[התורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, [[תורה]] הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד על ידי העולם מתקיים.<br /> <br /> ==מנהגי לילה זה==<br /> היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&amp;search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.<br /> <br /> הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.<br /> <br /> כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י&quot;ז טבת|לוח היום יום י&quot;ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&amp;search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר].}}, וכדברי [[הרבי הריי&quot;צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב &quot;כדי שלא להוסיף חיות&quot; באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}. ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש&quot;ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.<br /> <br /> על הזמן המדויק של &quot;ליל ניטל&quot; אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ&quot;ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.<br /> <br /> בתש&quot;נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:<br /> א) אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נהג בניטל &quot;לשחק&quot; [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של &quot;ניתל&quot; - לא להיות בטל ח&quot;ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.<br /> <br /> ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...<br /> <br /> ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז&quot;ל.<br /> <br /> ==מנהגי החסידים==<br /> פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].<br /> <br /> עיסוקים נוספים בלילה זה:<br /> *משחק ב[[שחמט]].<br /> *קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.<br /> *צפיה בוידאו מהרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור חבד אינפו|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=191418 2014-12-24T17:16:16Z

<p>נעוולער: /* עבודת היום והנהגותיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:חשמונאים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של אלעזר החשמונאי]]<br /> '''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, המתחיל בכ''ה כסלו אנו חוגגים אותו לזכר הניסים והנפלאות שעשה ה' עמנו בזמן בית מקדש השני כשעמנו היה תחת ממשלת יוון מצוות החג כוללת הדלקת נרות הלל והודאה לה' על חסדיו.<br /> <br /> ==סיפור החג==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==הלכות ומנהגי החג==<br /> ===הדלקת נרות===<br /> ====חובת ההדלקה====<br /> *החל מאור לכ&quot;ה בכסלו חובה על כל אחד ואחת מישראל להדליק נרות חנוכה. מעיקר הדין מספיק נר אחד בכל לילה ובזה מספיק להוציא את כל בני המשפחה.{{הערה|1=במקרה שראש הבית אינו נמצא או אורח שמתארח או בחורים ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&amp;st=&amp;pgnum=44 נטעי גבריאל]}} אמנם מהדרים להדליק לכל אחד מבני הבית ולהוסיף בכל לילה עוד נר, כך שביום השמיני מדליק כל אחד שמונה נרות.<br /> *בנוגע לבנות - הייתה הנהגת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] שהם לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן ואחר כך - בעליהן.{{מקור}}<br /> *נוהגים לחנך אף את הקטנים ביותר בהדלקה{{הערה|ראה בהתקשרות (מובא בקישורים חיצוניים)}}<br /> *במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.{{מקור}}<br /> ====זמנה====<br /> *זמן הדלקה הוא החל מתחילת שקיעת החמה ועד אור הבוקר ויש להקדים כמה שיותר. (לכתחילה צריך להדליק כשבני הבית נעורים עדין).<br /> *משך הזמן שעל הנרות לדלוק חצי שעה לפחות, ומנהג חב&quot;ד שידלק 50 דקות.{{מקור}}<br /> ====ההדלקה ומקומה====<br /> *מהדרים להדליק בשמן זית דווקא, אמנם כל דבר שדולק יפה וטוב כשר להדלקה.<br /> *מוסיפים בכל לילה נר אחד הנקרא 'שמש' אשר איתו מדליקים את הנרות. נר זה מניחים כשהוא מובדל ומוגבה משאר הנרות. (ובשונה משאר הנרות הוא משעווה)<br /> *את הנרות יש להדליק בצורה ישרה (לא בעיגול וכיו&quot;ב) וכן גובה השלהבת יהיה בגובה אחיד (ולא אחד למעלה והשני למטה).<br /> *מעיקר הדין יש להדליק את הנרות (שלא בזמן סכנה) בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים. אמנם בזמננו נוהגים רבים ובתוכם חסידי חב&quot;ד להדליק בפתח אחד החדרים בתוך הבית{{מקור}}.<br /> *כשמניחים את הנרות בפתח יש להניחם מצד שמאל של הפתח (ומה טוב בתוך עובי הפתח{{מקור}}) ולמטה מעשרה טפחים{{מקור}}.<br /> *הרבי עודד שהילדים ידליקו בפתח חדרו האישי (כמובן בבטיחות).{{מקור}}<br /> ====הברכה====<br /> *לפני הדלקת הנרות מברכים שני ברכות ברכה ראשונה:&quot;ברוך אתה אדנ-י אל-הינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה&quot;. ברכה שניה: &quot;ברוך...מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה&quot;<br /> *בפעם הראשונה שמדליק מוסיף לאחריהם: &quot;ברוך אתה...מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;<br /> <br /> ====החנוכיה====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קני המנורה]]}}<br /> *בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. &quot;ועפ&quot;ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון.. ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול&quot;.<br /> *הציווי &quot;זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות&quot;, כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.<br /> [[תמונה:חנוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי וחנוכיה]]<br /> ====הדלקה בבית הכנסת====<br /> *מדליקים נרות חנוכה בברכה בבית הכנסת. והמנהג (חב&quot;ד) להדליקו אחרי תפילת [[מנחה]] לפני &quot;[[עלינו לשבח]]&quot;.{{מקור}} (ובמוצאי שבת אחרי תפילת [[מעריב]] (לפני הבדלה){{מקור}})<br /> *המדליק בבית הכנסת לא יצא חובה ועליו להדליק שוב בביתו.{{מקור}}<br /> *כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה ב[[בית הכנסת]], במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.{{מקור|משיחת כו'}}<br /> <br /> ====מבצע חנוכה והדלקות פומביות====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]]}}<br /> *מבצע חנוכה הינו מבצע אותו יזם הרבי מליובאוויטש שמטרתו לחזק את קיום מצוות ומנהגי חג החנוכה ולפרסם את נס החנוכה, לדאוג שבכל בית ומקום ציבורי יודלק [[חנוכיה]]<br /> *לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם כאלה שאינם יודעים גודל ה&quot;[[שטורעם]]&quot; דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד.<br /> *לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת &quot;[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות<br /> הללו]]&quot; כדאי ונכון להוסיף ב&quot;פרסומי ניסא&quot; גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך [[התוועדות]] חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר, בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם דברי תורה, ולקבל החלטות טובות ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב&quot;ה עושה לבני ישראל - &quot;בימים ההם בזמן הזה&quot; מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב&quot;ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת הגאולה בפועל ממש.{{מקור}}<br /> <br /> ====לשמוע מה הנרות מספרים====<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר פתגם והוראה שהוזכרו על ידי [[הרבי]] פעמים רבות: &quot;צריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;מ'דארף צוקוקן און צוהערן זיך צו דעם וואס די ליטעלאך דערציילן&quot;. שיחת כ&quot;ז כסלו תש&quot;ו, נדפסה בקונטרס דיבר המתחיל &quot;ברוך שעשה לי ניסים&quot;, ברוקלין, תשי&quot;א}}. כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי &quot;שאתם המעט מכל העמים&quot;, בכל זה &quot;אתה בחרתנו מכל העמים&quot; ו[[הקב&quot;ה]] נתן ל[[בני ישראל]] ה[[תורה]] ומצוותיה{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/?nPageNumber=47&amp;cPartLetter=B&amp;nBookId=36 שיחת כ&quot;ו כסלו תשמ&quot;ט], באתר otzar770}}.<br /> <br /> ===הלל והודאה===<br /> ====ועל הניסים====<br /> *בכל התפילות בימי חנוכה מוספים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות &quot;ועל כולם&quot;) את תפילת &quot;ועל הניסים&quot; כמו&quot;כ ברכה השניה בברכת המזון לפני התיבות &quot;ועל הכל ה' אלקינו וכו'&quot; אנו מוסיפים תפילה זו להודות ולשבח לה' על הניסים והנפלאות.<br /> *בכל יום מימי החנוכה לאחר תפילת שחרית אומרים [[הלל]] אומרים אותו בברכה לפניה ולאחריה. <br /> ===מנהגי החג===<br /> ====צדקה====<br /> בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין ה[[צדקה]].{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו&quot;ע יש להרחיב לפי&quot;ז}}<br /> ====דמי חנוכה====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה]]}}<br /> דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי חילק מעות לתלמידי הישיבה ב770 וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה&quot;ל]] בישראל. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.<br /> <br /> ====סעודות ושמחה בחג====<br /> פסק [[הרמב&quot;ם]] שימי חנוכה הם &quot;ימי [[שמחה]]&quot;, וכמובא גם להלכה ברמ&quot;א, ש&quot;יש קצת מצוה בריבוי סעודות&quot;, &quot;ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו&quot;.<br /> <br /> אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.<br /> <br /> גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת &quot;גוט יום טוב&quot;.<br /> ====אכילת מאכלי חלב ושמן====<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת חנוכה===<br /> *כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב [[חנוכה]] שהוא ערב [[שבת]], יש להוסיף בצדקה כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה. *גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).<br /> <br /> *כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה.<br /> <br /> *כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם בשבת (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת.{{מקור}}<br /> <br /> *כאשר [[כ&quot;ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם ב[[כ&quot;ד]], כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער. <br /> <br /> ==חנוכה בתורת החסידות==<br /> === מלחמת היוונים===<br /> המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] היתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.<br /> <br /> תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.<br /> ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.<br /> <br /> באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפי' המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.<br /> אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד &quot;נותן התורה&quot; ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.<br /> <br /> דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב&quot;[[ועל הניסים]]&quot; כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו &quot;להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך&quot; באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא &quot;תורת'''ך'''&quot; וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם &quot;'''רצונך'''&quot; לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ&quot;ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}<br /> <br /> ===טומאת השמנים===<br /> מלחמת היוונים נגד הקדושה בעם ישראל התבטאה אף בזה שטימאו את כל השמנים [[שמן]] רומז על דרגת החכמה אמנם השמן בבית המקדש היה צריך להיות טהור היוונים לא שפכו את השמן לפי שהם רצו שמן שהרי הם אהבו את החכמה הם רק לא רצו שהוא יהיה טהור, לדידם לא היה צורך שהשמן יהיה טהור שהרי טהרה וטומאה הוא לא דבר הגיוני (הוא מבטא את הקדושה האלוקית שלמעלה מהשכל וההיגיון) ולכן הם השיארו את השמן ורק טמאו אותו כלומר לקחו ממנו את הקדושה שלמעלה מטעם ודעת. <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ניצחון המלחמה ונס פך השמן===<br /> <br /> ניצחון היוונים היתה צריכה להיות דווקא על ידי מסירות נפש{{הבהרה|מדוע?}}<br /> <br /> גם מציאת פך השמן חתום בחותמו של כהן הגדול שלנס נחשב{{מקור}} מבטא את ניצחון הקדושה על קליפת יוון חותמו של הכהן הגדול מבטא את הקשר העמוקב יותר שיש בין עם ישראל ובורא העולם קשר שלא יכול להיפגם ודווקא{{הבהרה|כנ&quot;ל?}} על ידי גילוי עומק קשר זה ניצחו את היוונים.{{מקור}} <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===חג החנוכה===<br /> ====מצוות הדלקת נרות====<br /> '''אופנה'''<br /> א. משמן הרומז על חכמה. ב. מוסיף והולך.<br /> <br /> '''זמנה'''<br /> משתשקע החמה לפי שעניינה להאיר בחושך, &quot;עד דכליא רגלה דתרמודאי&quot; שתכלה את המורדים (ובזה גופא את רגליהם) וכן כליא מלשון כלות הנפש.<br /> <br /> '''מקומה'''<br /> על פתח ביתו מבחוץ - להאיר את החוץ דווקא. &quot;נר חנוכה משמאל (הפתח)&quot; - להאיר אף את השמאל{{מקור}}<br /> <br /> ====קביעות ימי החג====<br /> החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ&quot;ב}}<br /> <br /> ==== דרגתה ====<br /> מבואר בספרי הקבלה שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז&quot;א]] ועל ידי הדלקת נרות חנוכה מאירים אורות עליונים ביותר.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ===הוראות החג בעבודת ה'===<br /> ====כוחות מיוחדים לחנך====<br /> <br /> בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את &quot;הנר<br /> מצוה ותורה אור&quot; עם כל &quot;ה[[שטורעם]]&quot; ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים<br /> ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.<br /> <br /> ====הכנה להגאולה====<br /> <br /> הציווי וההוראה &quot;עמדו הכן כולכם&quot; בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה<br /> ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}<br /> <br /> ====פעולה נמשכת====<br /> בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה &quot;הלוך ומוסיף&quot; מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.<br /> <br /> ==זאת חנוכה==<br /> &quot;זאת חנוכה&quot; הוא היום ה[[שמיני]] של חג החנוכה הוא חל פעמים ב[[ב' בטבת]] ופעמים ב[[ג' בטבת]] (תלוי אם [[חודש כסלו]] מלא או חסר) יום זה נקרא על פי המנהג &quot;זאת חנוכה&quot; בפשטות על שם פסוקי התורה שקוראים ביום זה &quot;זאת חנוכת המזבח&quot; (במדבר ז, פ&quot;ד פ&quot;ח)<br /> <br /> השם &quot;זאת חנוכה&quot; בנוסף לפירוש הפשוט שביום זה משלים את שמונת ימי חנוכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ה עמוד 243 (-מכיוון שהמילה &quot;זאת&quot; היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה אלא הוא קורא ליום זה בעצמו &quot;זאת חנוכה&quot; עיין שם)}} מבטא את מעלת היום השמיני שהוא (עיקר) החנוכה (ולא אחר).{{הערה|שם=לקו&quot;ש כ&quot;ה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ה עמוד 243}}<br /> <br /> ===מעלתו===<br /> ====שלימות ימי החנוכה====<br /> בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא &quot;זאת חנוכה&quot;), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - &quot;המאסף לכל המחנות&quot; להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת תשמ&quot;ו כרך ב' חורף|הרבי}}}}<br /> <br /> שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות &quot;בפועל&quot; שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב&quot;כח&quot; כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב&quot;כח&quot; ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל היתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד [[בהידור מצווה]] [[מהדרין מין המהדרין]] וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא &quot;זאת חנוכה&quot; שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם.{{הערה|שם=לקו&quot;ש כ&quot;ה}}<br /> <br /> ====יום השמיני====<br /> שני ביאורים במעלתו בתור יום ה&quot;שמיני&quot;:<br /> '''א.'''ביום השמיני מאיר [[אור שלמעלה מהשתלשלות]] כידוע ההבדל הבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשות (והוא על דרך המילה &quot;[[א&quot;ז]]&quot; שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת תשמ&quot;ח כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}} וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה&quot;ת זאת חנוכה||1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&amp;st=&amp;pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב])}}<br /> <br /> '''ב.'''עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב&quot;זאת חנוכה&quot; נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא &quot;זאת&quot;{{הערה|זהר חלק ג דף נו עמוד ב'}} ועניין המלכות הוא גלוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה&quot;ת זאת חנוכה}}<br /> <br /> שני הביאורים הנ&quot;ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם.{{הערה|שם=מקץ ט&quot;ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט&quot;ז]}}<br /> <br /> ====שייכותו לגאולה====<br /> ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת בית המקדש השלישי.{{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ח}}<br /> ===עבודת האדם===<br /> ====עבודת היום והנהגותיו====<br /> על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - &quot;כתר&quot;.{{הערה|שם=מקץ ט&quot;ז}}<br /> <br /> ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה בהפצת המעיינות והיהדות חוצה על ידי התבוננות במה להשלים והחלטה טובה בזה. {‏{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ו}} ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות.{{מקור}}<br /> <br /> צריך ללמוד המאמר או על כל פנים חלק, או שורות אחדות, שישנו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם הגהות והערות של ה[[צמח צדק]], שמבאר העילוי ד&quot;זאת חנוכה&quot;, והעיקר - &quot;לחיות&quot; עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות.{{מקור}}<br /> <br /> ====ההוראה מהיום בעבודת ה'====<br /> ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה &quot;כנגד ימים היוצאים&quot; {{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב}} (- כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}<br /> <br /> == חנוכה בתורת הנגלה ==<br /> בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.<br /> <br /> במצווה זו ישנם שני חיובים:&lt;REF&gt;ב&quot;ח בהלכות חנוכה.&lt;/REF&gt;<br /> א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.<br /> <br /> ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה &quot;שעשה ניסים לאבותינו&quot;.<br /> <br /> מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה &quot;שעשה ניסים לאבותינו&quot;, כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.&lt;REF&gt;שולחן ערוך הלכות חנוכה.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> === האם החג לזכר הנצחון במלחמה או לזכר נס פך השמן ===<br /> <br /> החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.&lt;REF&gt;שבת כא, ב.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:<br /> <br /> א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ&quot;ד או ביום כ&quot;ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ&quot;ד, ולפי דעת הרמב&quot;ם המלחמה נסתיימה ביום כ&quot;ה.<br /> <br /> ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר&quot;ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב&quot;ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש&quot;ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב&quot;ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ&quot;ל, וז&quot;ל מהר&quot;ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב&quot;ם}}&lt;REF&gt;ראה שני הדיעות בהשלמה לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן (דברי נחמיה) סימן עת&quot;ר ס&quot;ג וש&quot;נ.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> [[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ&quot;ד,&lt;REF&gt;מאירי שבת כא, ב.&lt;/REF&gt; אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ&quot;ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב &quot;ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''&quot;, <br /> <br /> אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ&quot;ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ&quot;ה,&lt;REF&gt;רמב&quot;ם הלכות חנוכה פ&quot;ג ה&quot;ב.&lt;/REF&gt; שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה &lt;REF&gt; שם ה&quot;ג.&lt;/REF&gt; גשמית. &lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&amp;st=&amp;pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון אדמו&quot;ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו&quot;ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.<br /> <br /> == ראה גם ==<br /> *[[חנוכה והקהל]]<br /> *[[החנוכיה הגדולה בעולם]]<br /> *[[תאונת התמימים בחנוכה תשס&quot;ז]]<br /> ===ניגוני חב&quot;ד לחג===<br /> *[[ניגון הנרות הללו]]<br /> *[[ניגון יוונים נקבצו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> ====סיפורים לחג====<br /> *[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> ====הלכות ומנהגים====<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&amp;CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב&quot;ד - חנוכה. <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&amp;st=&amp;pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות.<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב&quot;ד אורג<br /> ====בחסידות====<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&amp;pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] - [[אתר היברובוקס]]<br /> <br /> ====מולטימדיה====<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''&quot;איך מדליקים נרות חנוכה&quot;'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב&quot;ד אורג]]<br /> *{{קישור חבד וידפו|3233|&quot;הנרות הללו&quot; אצל הרבי ● וידאו}}<br /> *{{קישור חבד וידפו|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}}<br /> *{{קישור חבד וידפו|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ&quot;ב ● וידאו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=191417 2014-12-24T17:14:46Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:חשמונאים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של אלעזר החשמונאי]]<br /> '''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, המתחיל בכ''ה כסלו אנו חוגגים אותו לזכר הניסים והנפלאות שעשה ה' עמנו בזמן בית מקדש השני כשעמנו היה תחת ממשלת יוון מצוות החג כוללת הדלקת נרות הלל והודאה לה' על חסדיו.<br /> <br /> ==סיפור החג==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==הלכות ומנהגי החג==<br /> ===הדלקת נרות===<br /> ====חובת ההדלקה====<br /> *החל מאור לכ&quot;ה בכסלו חובה על כל אחד ואחת מישראל להדליק נרות חנוכה. מעיקר הדין מספיק נר אחד בכל לילה ובזה מספיק להוציא את כל בני המשפחה.{{הערה|1=במקרה שראש הבית אינו נמצא או אורח שמתארח או בחורים ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&amp;st=&amp;pgnum=44 נטעי גבריאל]}} אמנם מהדרים להדליק לכל אחד מבני הבית ולהוסיף בכל לילה עוד נר, כך שביום השמיני מדליק כל אחד שמונה נרות.<br /> *בנוגע לבנות - הייתה הנהגת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] שהם לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן ואחר כך - בעליהן.{{מקור}}<br /> *נוהגים לחנך אף את הקטנים ביותר בהדלקה{{הערה|ראה בהתקשרות (מובא בקישורים חיצוניים)}}<br /> *במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.{{מקור}}<br /> ====זמנה====<br /> *זמן הדלקה הוא החל מתחילת שקיעת החמה ועד אור הבוקר ויש להקדים כמה שיותר. (לכתחילה צריך להדליק כשבני הבית נעורים עדין).<br /> *משך הזמן שעל הנרות לדלוק חצי שעה לפחות, ומנהג חב&quot;ד שידלק 50 דקות.{{מקור}}<br /> ====ההדלקה ומקומה====<br /> *מהדרים להדליק בשמן זית דווקא, אמנם כל דבר שדולק יפה וטוב כשר להדלקה.<br /> *מוסיפים בכל לילה נר אחד הנקרא 'שמש' אשר איתו מדליקים את הנרות. נר זה מניחים כשהוא מובדל ומוגבה משאר הנרות. (ובשונה משאר הנרות הוא משעווה)<br /> *את הנרות יש להדליק בצורה ישרה (לא בעיגול וכיו&quot;ב) וכן גובה השלהבת יהיה בגובה אחיד (ולא אחד למעלה והשני למטה).<br /> *מעיקר הדין יש להדליק את הנרות (שלא בזמן סכנה) בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים. אמנם בזמננו נוהגים רבים ובתוכם חסידי חב&quot;ד להדליק בפתח אחד החדרים בתוך הבית{{מקור}}.<br /> *כשמניחים את הנרות בפתח יש להניחם מצד שמאל של הפתח (ומה טוב בתוך עובי הפתח{{מקור}}) ולמטה מעשרה טפחים{{מקור}}.<br /> *הרבי עודד שהילדים ידליקו בפתח חדרו האישי (כמובן בבטיחות).{{מקור}}<br /> ====הברכה====<br /> *לפני הדלקת הנרות מברכים שני ברכות ברכה ראשונה:&quot;ברוך אתה אדנ-י אל-הינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה&quot;. ברכה שניה: &quot;ברוך...מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה&quot;<br /> *בפעם הראשונה שמדליק מוסיף לאחריהם: &quot;ברוך אתה...מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;<br /> <br /> ====החנוכיה====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קני המנורה]]}}<br /> *בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. &quot;ועפ&quot;ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון.. ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול&quot;.<br /> *הציווי &quot;זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות&quot;, כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.<br /> [[תמונה:חנוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי וחנוכיה]]<br /> ====הדלקה בבית הכנסת====<br /> *מדליקים נרות חנוכה בברכה בבית הכנסת. והמנהג (חב&quot;ד) להדליקו אחרי תפילת [[מנחה]] לפני &quot;[[עלינו לשבח]]&quot;.{{מקור}} (ובמוצאי שבת אחרי תפילת [[מעריב]] (לפני הבדלה){{מקור}})<br /> *המדליק בבית הכנסת לא יצא חובה ועליו להדליק שוב בביתו.{{מקור}}<br /> *כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה ב[[בית הכנסת]], במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.{{מקור|משיחת כו'}}<br /> <br /> ====מבצע חנוכה והדלקות פומביות====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]]}}<br /> *מבצע חנוכה הינו מבצע אותו יזם הרבי מליובאוויטש שמטרתו לחזק את קיום מצוות ומנהגי חג החנוכה ולפרסם את נס החנוכה, לדאוג שבכל בית ומקום ציבורי יודלק [[חנוכיה]]<br /> *לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם כאלה שאינם יודעים גודל ה&quot;[[שטורעם]]&quot; דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד.<br /> *לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת &quot;[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות<br /> הללו]]&quot; כדאי ונכון להוסיף ב&quot;פרסומי ניסא&quot; גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך [[התוועדות]] חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר, בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם דברי תורה, ולקבל החלטות טובות ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב&quot;ה עושה לבני ישראל - &quot;בימים ההם בזמן הזה&quot; מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב&quot;ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת הגאולה בפועל ממש.{{מקור}}<br /> <br /> ====לשמוע מה הנרות מספרים====<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר פתגם והוראה שהוזכרו על ידי [[הרבי]] פעמים רבות: &quot;צריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;מ'דארף צוקוקן און צוהערן זיך צו דעם וואס די ליטעלאך דערציילן&quot;. שיחת כ&quot;ז כסלו תש&quot;ו, נדפסה בקונטרס דיבר המתחיל &quot;ברוך שעשה לי ניסים&quot;, ברוקלין, תשי&quot;א}}. כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי &quot;שאתם המעט מכל העמים&quot;, בכל זה &quot;אתה בחרתנו מכל העמים&quot; ו[[הקב&quot;ה]] נתן ל[[בני ישראל]] ה[[תורה]] ומצוותיה{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/?nPageNumber=47&amp;cPartLetter=B&amp;nBookId=36 שיחת כ&quot;ו כסלו תשמ&quot;ט], באתר otzar770}}.<br /> <br /> ===הלל והודאה===<br /> ====ועל הניסים====<br /> *בכל התפילות בימי חנוכה מוספים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות &quot;ועל כולם&quot;) את תפילת &quot;ועל הניסים&quot; כמו&quot;כ ברכה השניה בברכת המזון לפני התיבות &quot;ועל הכל ה' אלקינו וכו'&quot; אנו מוסיפים תפילה זו להודות ולשבח לה' על הניסים והנפלאות.<br /> *בכל יום מימי החנוכה לאחר תפילת שחרית אומרים [[הלל]] אומרים אותו בברכה לפניה ולאחריה. <br /> ===מנהגי החג===<br /> ====צדקה====<br /> בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין ה[[צדקה]].{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו&quot;ע יש להרחיב לפי&quot;ז}}<br /> ====דמי חנוכה====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה]]}}<br /> דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי חילק מעות לתלמידי הישיבה ב770 וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה&quot;ל]] בישראל. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.<br /> <br /> ====סעודות ושמחה בחג====<br /> פסק [[הרמב&quot;ם]] שימי חנוכה הם &quot;ימי [[שמחה]]&quot;, וכמובא גם להלכה ברמ&quot;א, ש&quot;יש קצת מצוה בריבוי סעודות&quot;, &quot;ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו&quot;.<br /> <br /> אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.<br /> <br /> גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת &quot;גוט יום טוב&quot;.<br /> ====אכילת מאכלי חלב ושמן====<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת חנוכה===<br /> *כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב [[חנוכה]] שהוא ערב [[שבת]], יש להוסיף בצדקה כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה. *גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).<br /> <br /> *כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה.<br /> <br /> *כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם בשבת (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת.{{מקור}}<br /> <br /> *כאשר [[כ&quot;ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם ב[[כ&quot;ד]], כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער. <br /> <br /> ==חנוכה בתורת החסידות==<br /> === מלחמת היוונים===<br /> המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] היתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.<br /> <br /> תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.<br /> ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.<br /> <br /> באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפי' המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.<br /> אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד &quot;נותן התורה&quot; ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.<br /> <br /> דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב&quot;[[ועל הניסים]]&quot; כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו &quot;להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך&quot; באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא &quot;תורת'''ך'''&quot; וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם &quot;'''רצונך'''&quot; לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ&quot;ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}<br /> <br /> ===טומאת השמנים===<br /> מלחמת היוונים נגד הקדושה בעם ישראל התבטאה אף בזה שטימאו את כל השמנים [[שמן]] רומז על דרגת החכמה אמנם השמן בבית המקדש היה צריך להיות טהור היוונים לא שפכו את השמן לפי שהם רצו שמן שהרי הם אהבו את החכמה הם רק לא רצו שהוא יהיה טהור, לדידם לא היה צורך שהשמן יהיה טהור שהרי טהרה וטומאה הוא לא דבר הגיוני (הוא מבטא את הקדושה האלוקית שלמעלה מהשכל וההיגיון) ולכן הם השיארו את השמן ורק טמאו אותו כלומר לקחו ממנו את הקדושה שלמעלה מטעם ודעת. <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ניצחון המלחמה ונס פך השמן===<br /> <br /> ניצחון היוונים היתה צריכה להיות דווקא על ידי מסירות נפש{{הבהרה|מדוע?}}<br /> <br /> גם מציאת פך השמן חתום בחותמו של כהן הגדול שלנס נחשב{{מקור}} מבטא את ניצחון הקדושה על קליפת יוון חותמו של הכהן הגדול מבטא את הקשר העמוקב יותר שיש בין עם ישראל ובורא העולם קשר שלא יכול להיפגם ודווקא{{הבהרה|כנ&quot;ל?}} על ידי גילוי עומק קשר זה ניצחו את היוונים.{{מקור}} <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===חג החנוכה===<br /> ====מצוות הדלקת נרות====<br /> '''אופנה'''<br /> א. משמן הרומז על חכמה. ב. מוסיף והולך.<br /> <br /> '''זמנה'''<br /> משתשקע החמה לפי שעניינה להאיר בחושך, &quot;עד דכליא רגלה דתרמודאי&quot; שתכלה את המורדים (ובזה גופא את רגליהם) וכן כליא מלשון כלות הנפש.<br /> <br /> '''מקומה'''<br /> על פתח ביתו מבחוץ - להאיר את החוץ דווקא. &quot;נר חנוכה משמאל (הפתח)&quot; - להאיר אף את השמאל{{מקור}}<br /> <br /> ====קביעות ימי החג====<br /> החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ&quot;ב}}<br /> <br /> ==== דרגתה ====<br /> מבואר בספרי הקבלה שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז&quot;א]] ועל ידי הדלקת נרות חנוכה מאירים אורות עליונים ביותר.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ===הוראות החג בעבודת ה'===<br /> ====כוחות מיוחדים לחנך====<br /> <br /> בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את &quot;הנר<br /> מצוה ותורה אור&quot; עם כל &quot;ה[[שטורעם]]&quot; ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים<br /> ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.<br /> <br /> ====הכנה להגאולה====<br /> <br /> הציווי וההוראה &quot;עמדו הכן כולכם&quot; בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה<br /> ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}<br /> <br /> ====פעולה נמשכת====<br /> בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה &quot;הלוך ומוסיף&quot; מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.<br /> <br /> ==זאת חנוכה==<br /> &quot;זאת חנוכה&quot; הוא היום ה[[שמיני]] של חג החנוכה הוא חל פעמים ב[[ב' בטבת]] ופעמים ב[[ג' בטבת]] (תלוי אם [[חודש כסלו]] מלא או חסר) יום זה נקרא על פי המנהג &quot;זאת חנוכה&quot; בפשטות על שם פסוקי התורה שקוראים ביום זה &quot;זאת חנוכת המזבח&quot; (במדבר ז, פ&quot;ד פ&quot;ח)<br /> <br /> השם &quot;זאת חנוכה&quot; בנוסף לפירוש הפשוט שביום זה משלים את שמונת ימי חנוכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ה עמוד 243 (-מכיוון שהמילה &quot;זאת&quot; היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה אלא הוא קורא ליום זה בעצמו &quot;זאת חנוכה&quot; עיין שם)}} מבטא את מעלת היום השמיני שהוא (עיקר) החנוכה (ולא אחר).{{הערה|שם=לקו&quot;ש כ&quot;ה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ה עמוד 243}}<br /> <br /> ===מעלתו===<br /> ====שלימות ימי החנוכה====<br /> בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא &quot;זאת חנוכה&quot;), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - &quot;המאסף לכל המחנות&quot; להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת תשמ&quot;ו כרך ב' חורף|הרבי}}}}<br /> <br /> שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות &quot;בפועל&quot; שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב&quot;כח&quot; כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב&quot;כח&quot; ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל היתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד [[בהידור מצווה]] [[מהדרין מין המהדרין]] וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא &quot;זאת חנוכה&quot; שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם.{{הערה|שם=לקו&quot;ש כ&quot;ה}}<br /> <br /> ====יום השמיני====<br /> שני ביאורים במעלתו בתור יום ה&quot;שמיני&quot;:<br /> '''א.'''ביום השמיני מאיר [[אור שלמעלה מהשתלשלות]] כידוע ההבדל הבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשות (והוא על דרך המילה &quot;[[א&quot;ז]]&quot; שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת תשמ&quot;ח כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}} וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה&quot;ת זאת חנוכה||1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&amp;st=&amp;pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב])}}<br /> <br /> '''ב.'''עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב&quot;זאת חנוכה&quot; נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא &quot;זאת&quot;{{הערה|זהר חלק ג דף נו עמוד ב'}} ועניין המלכות הוא גלוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה&quot;ת זאת חנוכה}}<br /> <br /> שני הביאורים הנ&quot;ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם.{{הערה|שם=מקץ ט&quot;ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט&quot;ז]}}<br /> <br /> ====שייכותו לגאולה====<br /> ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת בית המקדש השלישי.{{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ח}}<br /> ===עבודת האדם===<br /> ====עבודת היום והנהגותיו====<br /> על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - &quot;כתר&quot;.{{הערה|שם=מקץ ט&quot;ז}}<br /> <br /> ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה בהפצת המעיינות והיהדות חוצה על ידי התבוננות במה להשלים והחלטה טובה בזה.{הערה|שם=זאת חנוכה מ&quot;ו}} ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות.{{מקור}}<br /> <br /> צריך ללמוד המאמר או על כל פנים חלק, או שורות אחדות, שישנו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם הגהות והערות של ה[[צמח צדק]], שמבאר העילוי ד&quot;זאת חנוכה&quot;, והעיקר - &quot;לחיות&quot; עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות.{{מקור}}<br /> <br /> ====ההוראה מהיום בעבודת ה'====<br /> ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה &quot;כנגד ימים היוצאים&quot; {{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב}} (- כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}<br /> <br /> == חנוכה בתורת הנגלה ==<br /> בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.<br /> <br /> במצווה זו ישנם שני חיובים:&lt;REF&gt;ב&quot;ח בהלכות חנוכה.&lt;/REF&gt;<br /> א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.<br /> <br /> ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה &quot;שעשה ניסים לאבותינו&quot;.<br /> <br /> מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה &quot;שעשה ניסים לאבותינו&quot;, כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.&lt;REF&gt;שולחן ערוך הלכות חנוכה.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> === האם החג לזכר הנצחון במלחמה או לזכר נס פך השמן ===<br /> <br /> החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.&lt;REF&gt;שבת כא, ב.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:<br /> <br /> א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ&quot;ד או ביום כ&quot;ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ&quot;ד, ולפי דעת הרמב&quot;ם המלחמה נסתיימה ביום כ&quot;ה.<br /> <br /> ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר&quot;ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב&quot;ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש&quot;ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב&quot;ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ&quot;ל, וז&quot;ל מהר&quot;ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב&quot;ם}}&lt;REF&gt;ראה שני הדיעות בהשלמה לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן (דברי נחמיה) סימן עת&quot;ר ס&quot;ג וש&quot;נ.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> [[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ&quot;ד,&lt;REF&gt;מאירי שבת כא, ב.&lt;/REF&gt; אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ&quot;ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב &quot;ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''&quot;, <br /> <br /> אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ&quot;ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ&quot;ה,&lt;REF&gt;רמב&quot;ם הלכות חנוכה פ&quot;ג ה&quot;ב.&lt;/REF&gt; שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה &lt;REF&gt; שם ה&quot;ג.&lt;/REF&gt; גשמית. &lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&amp;st=&amp;pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון אדמו&quot;ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו&quot;ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.<br /> <br /> == ראה גם ==<br /> *[[חנוכה והקהל]]<br /> *[[החנוכיה הגדולה בעולם]]<br /> *[[תאונת התמימים בחנוכה תשס&quot;ז]]<br /> ===ניגוני חב&quot;ד לחג===<br /> *[[ניגון הנרות הללו]]<br /> *[[ניגון יוונים נקבצו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> ====סיפורים לחג====<br /> *[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> ====הלכות ומנהגים====<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&amp;CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב&quot;ד - חנוכה. <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&amp;st=&amp;pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות.<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב&quot;ד אורג<br /> ====בחסידות====<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&amp;pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] - [[אתר היברובוקס]]<br /> <br /> ====מולטימדיה====<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''&quot;איך מדליקים נרות חנוכה&quot;'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב&quot;ד אורג]]<br /> *{{קישור חבד וידפו|3233|&quot;הנרות הללו&quot; אצל הרבי ● וידאו}}<br /> *{{קישור חבד וידפו|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}}<br /> *{{קישור חבד וידפו|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ&quot;ב ● וידאו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

נעוולער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=191410 2014-12-24T14:11:54Z

<p>נעוולער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שלום דובער שניאורסון<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר&quot;פ]]<br /> |מקום פטירה=רוסטוב<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אחר=אדמו&quot;ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}<br /> <br /> '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הרש&quot;ב''' הוא האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון]] - [[תרכ&quot;א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב&quot;ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===הולדתו===<br /> ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ&quot;א]] נולד רבי שלום דובער לאביו רבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר&quot;כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: &quot;רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה&quot; ואדמו&quot;ר האמצעי הוסיף: &quot;ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו&quot;. אמה הוסיפה: &quot;רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?&quot; וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י&quot;ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר: &quot;ויהיה לך בן טוב&quot; והאיש הזקן אמר: &quot;אמן, כן יאמר ה'&quot;. אמה סיימה: &quot;סבא, ברך אותה&quot; והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו&quot;ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו הגדולים, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] בשנת [[תרכ&quot;א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מיום [[כ&quot;ז בחשוון]].<br /> <br /> ===תספורת והכנסה ל&quot;חדר&quot;===<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ&quot;ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אמר הסבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: <br /> <br /> {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ובכח זה הנני מושח את הילד}}.<br /> <br /> כנהוג, הוכנס אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב&quot;[[חדר]]&quot; שהיה ב[[חדר-שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו&quot;ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו&quot;ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.<br /> <br /> מידי יום היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.<br /> <br /> ===שידוכו===<br /> בילדותו שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב רבות בבית סביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: &quot;שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה&quot;? השיבו אביו: &quot;זה הקטן יגדל ממך&quot;!{{מקור}} <br /> <br /> ביום י' [[סיוון]] [[תרכ&quot;ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - אדמו&quot;ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמנוה בביאת משיח).<br /> <br /> כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש (מקום מגורי אבי הכלה). התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת. <br /> <br /> בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא&quot;ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: &quot;עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.<br /> מיד לאחר החתונה אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש&quot;ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}<br /> ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] הסתלק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז&quot;א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט&quot;ז בתשרי]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד&quot;ה]] &quot;כתר יתנו לך&quot; ובחנוכה &quot;תנו רבנן נר חנוכה&quot;.}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).<br /> <br /> בשנת האבילות נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תרמ&quot;ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ&quot;ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ביום פטירת אביו, אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש.}}.<br /> <br /> לקהילת חסידי חב&quot;ד היה מאוד חשוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: &quot;אדמו&quot;ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?&quot; כששמע זאת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.<br /> <br /> בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר&quot;נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו&quot;רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> ===ייסוד ישיבת תומכי תמימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, קרא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו &quot;[[תמימים]]&quot; יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י&quot;ז אלול, בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.<br /> <br /> שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז&quot;ל]] &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{הערה|כתובות ט, ב.}}&quot;. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].<br /> <br /> ===אסיפת הרבנים עת&quot;ר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]]}}<br /> בשנת [[תר&quot;ע]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.<br /> <br /> באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.<br /> <br /> תחת הנהגתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.<br /> <br /> == מליובאוויטש לרוסטוב ==<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[רוסטוב]]]]<br /> בחודש [[חשוון]] [[תרע&quot;ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש&quot;. עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב&quot;ד-ליובאויטש בעיירה זו.<br /> <br /> תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב קיבל את בקשתם וביום [[כ&quot;ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב&quot;ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ&quot;ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב&quot;ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י&quot;ט בכסלו]] שנת [[תרע&quot;ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].<br /> <br /> ==שלוחי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות רוסיה, כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]<br /> בשנת [[תר&quot;פ]] תיכנן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ&quot;ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר ברוסטוב.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> [[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[רוסטוב]]]]<br /> ביום חמישי בלילה, כ&quot;א ב[[אדר]] [[תר&quot;פ]], אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, נזקק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יש לשנות את שיטת טיפול. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת. <br /> <br /> בנו יחידו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. במוצאי שבת בשעה עשר, פקח לפתע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את עיניו והביט באדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה חד וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד&quot;{{מקור}}. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: &quot;[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו&quot;ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.<br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לצאת.<br /> <br /> במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.<br /> <br /> ביום ב' ניסן תר&quot;פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.}}.<br /> <br /> ===הלוויתו===<br /> זקני ומכובדי [[אנ&quot;ש]] ערכו את ה&quot;טהרה&quot; וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, לכיוון [[בית עלמין|בית העלמין]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ&quot;ש. לפני הקבורה, פנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ===העברת ה[[אוהל]]=== <br /> חסידי חב&quot;ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על האוהל של קבר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. בחורף שנת [[תרצ&quot;ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> #'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק &quot;מן המיצר קראתי יה&quot;{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי&quot;ח.}}.<br /> #'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> ==ספריו (חלקי)==<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שיש בהם עניין לציבור.<br /> *'''[[בשעה שהקדימו תער&quot;ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].<br /> *'''[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במהלך שנות נשיאותו. <br /> *'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה. <br /> <br /> ;קונטרסים<br /> *'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].<br /> *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, העוסקים בביאור הפסוק &quot;ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים&quot; על פי תורת החסידות. <br /> *'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עבור תלמידי &quot;תומכי תמימים&quot; ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.<br /> *'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> *'''[[מענה לשון]]''' - קונטרס ובו הסדר שהנהיג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לומר על קברי הצדיקים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[קה&quot;ת]] <br /> * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.<br /> * אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, '''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]]'''.<br /> * [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.<br /> * [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''.<br /> * [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לגרוזיה.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לסמרקנד.<br /> * [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה&quot;ת, תשע&quot;ב.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[המשפיע שלא חזר]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> * הרב [[אלישיב קפלון]], [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2528 &quot;אני עולה השמימה&quot;] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב - {{חב}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 זכרונות אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הרש&quot;ב}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[כ' חשוון]] - [[תרכ&quot;א]] - [[ב' ניסן]] - [[תר&quot;פ]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]</div>

נעוולער