https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-08T22:08:06Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7&diff=321265חיים משולם זלמן ניימרק2019-05-20T15:32:27Z<p>נעוול: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', בן הרמ"ד היה בצעירותו מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ולאחר מכן מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר המהר"ש]]. שימש ברבנות בתחילה בעיר [[הארקי]], לאחר מכן עבר לכהן ב[[סטרדוב]] ובעקבות [[משפט סטרדוב|הלשנה]] נאסר למשך שנתיים, לאחר מכן שימש כרב בוויעליז, וויטבסק, וב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]]. <br />
<br />
הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. גם הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו. היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה [[אב"ד]] בשלוש קהילות גדולות ב[[גרמניה]] שנקראו בראשי תיבות אה"ו: אלטונה, המבורג, וואנדסבק.<br />
<br />
בין השנים [[ה'תר"י]] ועד [[ה'תרכ"ב]] לערך שימש ברבנות בעיר [[הרקי]], וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת.<br />
<br />
ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תר"כ]]{{הערה|המכתב נדפס באלבום "מבית הגנזים", פרק לח.}} כתבו בני [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]], הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[קאפוסט]]}} והרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[ניעזין (חסידות)|ניעזין]]}} מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו "לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר".<br />
<br />
לא ידוע אם הוסיפו על משכורתו, בפועל שנתיים לאחר מכן, בשנת [[תרכ"ב]] עבר לכהן כרב בעיר [[סטרדוב]].<br />
<br />
== משפט סטדרוב ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}}<br />
עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.<br />
<br />
במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
=== במאסר ===<br />
בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי [[אדמו"ר המהר"ש]] עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת ה[[חסידים]] לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.<br />
<br />
הרבי מהר"ש שיגר מכתב ברכה לרב ניימרק שהוברח לתוך כותלי בית הכלא:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br />
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]), ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}<br />
<br />
שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר [[אדמו"ר המהר"ש]] היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br />
<br />
מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש [[בגד|בגדי]] אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]].<br />
<br />
לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות.<br />
<br />
=== במשפט ===<br />
כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי [[רוסיה]] כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.<br />
<br />
המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה.<br />
<br />
=== לאחר המשפט ===<br />
למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. <br />
<br />
=== רבנותו בנעוויל===<br />
בראשית שנת [[ה'תרמ"ז]] בערך עבר לכהן כרב ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] בבחירת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.<br />
על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה ב[[עיירה]] מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י [[אלול]] תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל סטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות. <br />
<br />
בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור.. דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד.. <br />
<br />
ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר היתה חפירתה עמוקה להשיג [[מים]] נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה".<br />
<br />
== עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
לאחר פטירת [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[ה'תרמ"ב]], היו שחשבו למנות את [[הרז"א]] לממלא מקום.<br />
<br />
בקיץ [[ה'תרמ"ח]] נסע הרב ניימרק ל[[ליובאוויטש]], שם נפל לו רעיון להציע ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לעבור ל[[ליאזנא]] או [[רודניא]], ומשם להתחיל בהנהגת החסידים. באותה תקופה שלח אליו הרבי הרש"ב איגרת ובה שאלה סבוכה בדיני [[נדה]], וכשהשיב על השאלה צירף גם את הרעיון.<br />
<br />
הרב ניימרק לא הספיק לחזות בהגשמת חלומו, בהנהגת הרבי הרש"ב את עדת החסידים, וב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרנ"ג]] (1893) נפטר, ובנו הרב [[יוסף יחזקאל פייוויל ניימרק|יוסף יחזקאל]] מונה לרב במקומו.<br />
<br />
קודם לכן הספיק להשתתף בחגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[חודש תמוז]] אותה שנה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
גם אחיו שימשו ברבנות קהילות; אחיו [[יעקב ישראל ניימרק|יעקב ישראל]] כיהן ב[[נבגרדסברסק]], והצעיר יותר [[אהרן ניימרק|אהרן]] כיהן בעיר [[חוטימסק]].<br />
<br />
בניו:<br />
* הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] נולד בשנת תרט"ו, שימש ברבנות אחריו ב[[עיירה]] נעוול.<br />
* ר' יהושע אליהו. נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו.<br />
*בנו ר' אהרון ניימארק. הי' היו"ר של בית כנסת אנשי ליובאוויץ ניעזין ב"לאווער איסט סייד" בניו יארק.<br />
<br />
* נכדו הרב [[אברהם יעקב ניימרק]] בן ר' יהושע אליהו ניימרק (נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו), היה רב בפרען, [[ליטא]] ולאחר מכן חבר הרבנות בתל אביב. הוציא לאור סדרת ספרים בשם אשל אברהם על בבלי וירושלמי. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ניימרק, זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפט סטרדוב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סטרדוב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ויטבסק: אישים]]</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7&diff=321264חיים משולם זלמן ניימרק2019-05-20T15:29:06Z<p>נעוול: /* משפחתו */תקנה</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', בן הרמ"ד היה בצעירותו מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ולאחר מכן מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר המהר"ש]]. שימש ברבנות בתחילה בעיר [[הארקי]], לאחר מכן עבר לכהן ב[[סטרדוב]] ובעקבות [[משפט סטרדוב|הלשנה]] נאסר למשך שנתיים, לאחר מכן שימש כרב בוויעליז, וויטבסק, וב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]]. <br />
<br />
הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. גם הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו. היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה [[אב"ד]] בשלוש קהילות גדולות ב[[גרמניה]] שנקראו בראשי תיבות אה"ו: אלטונה, המבורג, וואנדסבק.<br />
<br />
בין השנים [[ה'תר"י]] ועד [[ה'תרכ"ב]] לערך שימש ברבנות בעיר [[הרקי]], וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת.<br />
<br />
ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תר"כ]]{{הערה|המכתב נדפס באלבום "מבית הגנזים", פרק לח.}} כתבו בני [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]], הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[קאפוסט]]}} והרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[ניעזין (חסידות)|ניעזין]]}} מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו "לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר".<br />
<br />
לא ידוע אם הוסיפו על משכורתו, בפועל שנתיים לאחר מכן, בשנת [[תרכ"ב]] עבר לכהן כרב בעיר [[סטרדוב]].<br />
<br />
== משפט סטדרוב ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}}<br />
עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.<br />
<br />
במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
=== במאסר ===<br />
בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי [[אדמו"ר המהר"ש]] עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת ה[[חסידים]] לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.<br />
<br />
הרבי מהר"ש שיגר מכתב ברכה לרב ניימרק שהוברח לתוך כותלי בית הכלא:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br />
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]), ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}<br />
<br />
שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר [[אדמו"ר המהר"ש]] היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br />
<br />
מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש [[בגד|בגדי]] אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]].<br />
<br />
לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות.<br />
<br />
=== במשפט ===<br />
כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי [[רוסיה]] כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.<br />
<br />
המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה.<br />
<br />
=== לאחר המשפט ===<br />
למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. <br />
<br />
=== רבנותו בנעוויל===<br />
בראשית שנת [[ה'תרמ"ז]] בערך עבר לכהן כרב ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] בבחירת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.<br />
על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה ב[[עיירה]] מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י [[אלול]] תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל סטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות. <br />
<br />
בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור.. דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד.. <br />
<br />
ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר היתה חפירתה עמוקה להשיג [[מים]] נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה".<br />
<br />
== עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
לאחר פטירת [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[ה'תרמ"ב]], היו שחשבו למנות את [[הרז"א]] לממלא מקום.<br />
<br />
בקיץ [[ה'תרמ"ח]] נסע הרב ניימרק ל[[ליובאוויטש]], שם נפל לו רעיון להציע ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לעבור ל[[ליאזנא]] או [[רודניא]], ומשם להתחיל בהנהגת החסידים. באותה תקופה שלח אליו הרבי הרש"ב איגרת ובה שאלה סבוכה בדיני [[נדה]], וכשהשיב על השאלה צירף גם את הרעיון.<br />
<br />
הרב ניימרק לא הספיק לחזות בהגשמת חלומו, בהנהגת הרבי הרש"ב את עדת החסידים, וב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרנ"ג]] (1893) נפטר, ובנו הרב [[יוסף יחזקאל פייוויל ניימרק|יוסף יחזקאל]] מונה לרב במקומו.<br />
<br />
קודם לכן הספיק להשתתף בחגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[חודש תמוז]] אותה שנה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
גם אחיו שימשו ברבנות קהילות; אחיו [[יעקב ישראל ניימרק|יעקב ישראל]] כיהן ב[[נבגרדסברסק]], והצעיר יותר [[אהרן ניימרק|אהרן]] כיהן בעיר [[חוטימסק]].<br />
<br />
בניו:<br />
* הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] נולד בשנת תרט"ו, שימש ברבנות אחריו ב[[עיירה]] נעוול.<br />
* ר' יהושע אליהו.<br />
*בנו ר' אהרון ניימארק. הי' היו"ר של בית כנסת אנשי ליובאוויץ ניעזין ב"לאווער איסט סייד" בניו יארק.<br />
<br />
נכדו הרב [[אברהם יעקב ניימרק]] בן ר' יהושע אליהו ניימרק (נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו), היה רב בפרען, [[ליטא]] ולאחר מכן חבר הרבנות בתל אביב. הוציא לאור סדרת ספרים בשם אשל אברהם על בבלי וירושלמי. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ניימרק, זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפט סטרדוב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סטרדוב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ויטבסק: אישים]]</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7&diff=321263חיים משולם זלמן ניימרק2019-05-20T15:28:32Z<p>נעוול: /* משפחתו */הוספתי תוכן.</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', בן הרמ"ד היה בצעירותו מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ולאחר מכן מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר המהר"ש]]. שימש ברבנות בתחילה בעיר [[הארקי]], לאחר מכן עבר לכהן ב[[סטרדוב]] ובעקבות [[משפט סטרדוב|הלשנה]] נאסר למשך שנתיים, לאחר מכן שימש כרב בוויעליז, וויטבסק, וב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]]. <br />
<br />
הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. גם הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו. היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה [[אב"ד]] בשלוש קהילות גדולות ב[[גרמניה]] שנקראו בראשי תיבות אה"ו: אלטונה, המבורג, וואנדסבק.<br />
<br />
בין השנים [[ה'תר"י]] ועד [[ה'תרכ"ב]] לערך שימש ברבנות בעיר [[הרקי]], וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת.<br />
<br />
ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תר"כ]]{{הערה|המכתב נדפס באלבום "מבית הגנזים", פרק לח.}} כתבו בני [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]], הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[קאפוסט]]}} והרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[ניעזין (חסידות)|ניעזין]]}} מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו "לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר".<br />
<br />
לא ידוע אם הוסיפו על משכורתו, בפועל שנתיים לאחר מכן, בשנת [[תרכ"ב]] עבר לכהן כרב בעיר [[סטרדוב]].<br />
<br />
== משפט סטדרוב ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}}<br />
עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.<br />
<br />
במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
=== במאסר ===<br />
בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי [[אדמו"ר המהר"ש]] עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת ה[[חסידים]] לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.<br />
<br />
הרבי מהר"ש שיגר מכתב ברכה לרב ניימרק שהוברח לתוך כותלי בית הכלא:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br />
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]), ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}<br />
<br />
שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר [[אדמו"ר המהר"ש]] היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br />
<br />
מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש [[בגד|בגדי]] אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]].<br />
<br />
לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות.<br />
<br />
=== במשפט ===<br />
כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי [[רוסיה]] כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.<br />
<br />
המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה.<br />
<br />
=== לאחר המשפט ===<br />
למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. <br />
<br />
=== רבנותו בנעוויל===<br />
בראשית שנת [[ה'תרמ"ז]] בערך עבר לכהן כרב ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] בבחירת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.<br />
על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה ב[[עיירה]] מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י [[אלול]] תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל סטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות. <br />
<br />
בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור.. דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד.. <br />
<br />
ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר היתה חפירתה עמוקה להשיג [[מים]] נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה".<br />
<br />
== עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
לאחר פטירת [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[ה'תרמ"ב]], היו שחשבו למנות את [[הרז"א]] לממלא מקום.<br />
<br />
בקיץ [[ה'תרמ"ח]] נסע הרב ניימרק ל[[ליובאוויטש]], שם נפל לו רעיון להציע ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לעבור ל[[ליאזנא]] או [[רודניא]], ומשם להתחיל בהנהגת החסידים. באותה תקופה שלח אליו הרבי הרש"ב איגרת ובה שאלה סבוכה בדיני [[נדה]], וכשהשיב על השאלה צירף גם את הרעיון.<br />
<br />
הרב ניימרק לא הספיק לחזות בהגשמת חלומו, בהנהגת הרבי הרש"ב את עדת החסידים, וב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרנ"ג]] (1893) נפטר, ובנו הרב [[יוסף יחזקאל פייוויל ניימרק|יוסף יחזקאל]] מונה לרב במקומו.<br />
<br />
קודם לכן הספיק להשתתף בחגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[חודש תמוז]] אותה שנה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
גם אחיו שימשו ברבנות קהילות; אחיו [[יעקב ישראל ניימרק|יעקב ישראל]] כיהן ב[[נבגרדסברסק]], והצעיר יותר [[אהרן ניימרק|אהרן]] כיהן בעיר [[חוטימסק]].<br />
<br />
בניו:<br />
* הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] נולד בשנת תרט"ו, שימש ברבנות אחריו ב[[עיירה]] נעוול.<br />
* ר' יהושע אליהו.<br />
בנו ר' אהרון ניימארק. הי' היו"ר של בית כנסת אנשי ליובאוויץ ניעזין ב"לאווער איסט סייד" בניו יארק.<br />
<br />
נכדו הרב [[אברהם יעקב ניימרק]] בן ר' יהושע אליהו ניימרק (נהרג בפרעות ביקטרינוסלב בז' מרחשון תרס"ו), היה רב בפרען, [[ליטא]] ולאחר מכן חבר הרבנות בתל אביב. הוציא לאור סדרת ספרים בשם אשל אברהם על בבלי וירושלמי. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ניימרק, זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפט סטרדוב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סטרדוב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ויטבסק: אישים]]</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=320947דובער יוניק2019-05-13T15:21:56Z<p>נעוול: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שר המשקים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' בערל יוניק מוזג [[יין]] ל{{ה|רבי}} ב[[כוס של ברכה]]]]<br />
ר' '''דובער יוניק''' (מכונה '''בערל''') היה [[שוחט]] ומלמד שחיטה, חבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]" ו[[ועד להפצת שיחות]], ושימש כ[[משמש בקודש]] בבית [[הרבי]], וכמוזג היין בחלוקת [[כוס של ברכה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב דובער יוניק (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי.]]<br />
[[קובץ:יוניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בערל יוניק מגיש לרבי קערה ל[[נטילת ידיים]], ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[חג הסוכות]] ב[[השלאש|חצר]] [[770]] עם ילדי ארגון '[[שיעורי לימודי הדת]]']]<br />
<br />
ר' בערל נולד ב[[ו' מנחם אב]] [[תרפ"ז]] ב[[עיירה]] פרלוקי שבאוקראינה, לאביו הרב [[נפתלי יוניק]]. מצד אמו הינו נצר לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ולרבי [[פנחס מקוריץ]] והרב [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] משפחתו הצטרפה אל קבוצת היהודים הגדולה שהבריחה את הגבול הרוסי דרך למברג (לבוב), במבצע שכונה לימים '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]], ימים ספורים לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לחופי ארצות הברית, הוא הספיק לראות את הרבי, ואף להכנס ל[[יחידות]] יחד עם עוד שלושה בחורים, במהלך היחידות, הביט בו הרבי בצורה מאד חזקה, וכשהמזכיר אמר לרבי את שמו, הרבי סימן שהוא יודע מי זה.<br />
<br />
מיד עם הגעתו התחיל במלוא המרץ לעסוק בהפצת יהדות. לאחר שהרבי יצא ב[[מבצע תפילין]] צירף אליו חברותא את ידידו הרב פרץ פייגינסאן, באותה שנה הוקמה ה[[ועד להפצת שיחות]], והוא מונה לאחד מחברי הועד.<br />
<br />
===קירובים נדירים===<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|200px| הרבי מסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונתו. זו התמונה היחידה של הרבי שנמצאת ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]]]]<br />
היה מהראשונים שהרבי הסכים לקבלם ל[[יחידות]], כבר בז' [[אייר]] [[תש"י]], והחל מאז זכה לקירובים נדירים ביותר, בשנת [[תשי"ב]] ב[[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] הרבי החזיק בזקנו לזמן מה תוך כדי אמירת השיחה.<br />
<br />
במהלך [[התוועדות]] ב[[תשי"ב]] ביקש ברכה מרבי לשחרור אחיו ממסך הברזל הרבי שבר מה[[מצה]] ואמר לו שיתן לאחיו שיצא מהכלא, הרבי הבטיח לו שכיוון ש[[הרבי הקודם]] התמודד עם דברים גדולים מאלה זה לא נראה לו כל כך קשה, ואמנם ב[[תשל"א]] אחיו הגיע לקנדה ומסר לו את המצה. <br />
<br />
לקראת נישואיו, נכנס לרבי ל[[יחידות]] מיוחדת, בה קיבל מהרבי קופסא כהכנה לחתונה, בתוך הקופסא היו שמונה מטפחות, אשר לימים ניתנו לשמונת ילדיו, כל אחד לפני חתונתו, כהכנה. לחתונתו זכה שהרבי היה ה[[מסדר קידושין]]. <br />
<br />
===משמש בקודש===<br />
מאז ומתמיד היה לו יחס מיוחד ממשפחת הרבי, ובשנת [[תש"ז]] כשהגיעה ל[[ארצות הברית]] אמו של הרבי, [[הרבנית חנה]], זכה לבקר אצלה רבות, וקיבל ממנה יחס מיוחד ביותר, ומאוחר יותר זכה ליחס דומה גם מ[[הרבי]] שמינה אותו לשמשו הן בביתו הפרטי של הרבי, והן בהתוועדויות.<br />
<br />
תפקידו ב[[התוועדות]] של הרבי, החלה כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, אז, היה עוזר לארגן ולערוך את השולחן להתוועדויות של הרבי, תפקיד זה נמשך מאז ולתמיד, כאשר כל פעם לפני [[התוועדות]] היה נכנס לחדרו של הרבי לקחת את הגביע עם השאריות של היין מ[[התוועדות]] הקודמת (על מנת שה[[התוועדות]] תהווה המשך ישיר של ה[[התוועדות]] הקודמת) ועורך את השולחן להתוועדות.<br />
<br />
כמו כן בשנים הראשונות, תפקידו היה למזוג לרבי את היין במהלך חלוקת ה[[כוס של ברכה]], תפקיד המכונה 'שר המשקים'. מאוחר יותר החליפו הרב [[מרדכי מענטליק]], אך לאחר פטירתו של האחרון ב[[תשמ"ח]] חזר לתפקיד.<br />
<br />
===פעילותיו===<br />
בהוראת הרבי ר' בערל היה מלמד שחיטה ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ביחד עם הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] למעלה מארבעים וחמש שנה.<br />
<br />
בשנות המ"מים קיבל הוראה לייסד שיעור עבור צעירים שיצאו ממסגרת הלימודים הרגילה לעבודה.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' אייר]] [[תשס"ה]] ומנוחתו כבוד בניו יורק.<br />
<br />
לזכרו, הוקם אולם השמחה 'בערל יוניק' ב[[מייפל שול]] 612 מייפל.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*רעייתו, מרת פרומא בת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ז"ל.<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק יוניק, קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' אברהם ברוך יוניק ע"ה, קראון הייטס.<br />
*בתו, מרת נחמה ובעלה ר' יוסף יצחק איטקין, משלוחי הרבי בפיטסבורג.<br />
*בנו, ר' שמשון אהרון יוניק, קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' מאיר שלמה יוניק, קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל יוניק, משלוחי הרבי בלונדון.<br />
*בנו, ר' [[דוד יוניק]], קראון הייטס.<br />
*בתו, מרת חנה ובעלה ר' שלום דובער שפילמאן, קראון הייטס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''"כאשר ישא האומן" - יומניו מלאי הגילויים של ר' בערל''' מהשנים הראשונות, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 מגזין תחיינו גליון 5], ג' תמוז תשע"ו<br />
* [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 508<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1181 צרור תמונות מהזדמנויות שונות של הרב יוניק במחיצת הרבי] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56064 כשהרבי הדריך את הרב יוניק כיצד לקרב יהודי] {{COL}}<br />
*{{קישור שטורעם|89152|news|כשהרבי תפס בזקנו של ר' בערל יוניק במשך שיחה שלמה ● גילוי נדיר|מערכת שטורעם|א' בתמוז תשע"ו}}<br />
<br />
{{נאמני בית רבינו}}<br />
{{מיון רגיל: יוניק בערל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C/%D7%92%D7%A2%D7%A6%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=320754משתמש:נעוול/געצל וילנסקי2019-05-08T02:56:40Z<p>נעוול: הוספת תוכן.</p>
<hr />
<div>ר' געטשע החביב והאמיץ הי' חסיד של הרבי. אח שלו הי' תמים בליובאוויטש.</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C/%D7%92%D7%A2%D7%A6%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=320753משתמש:נעוול/געצל וילנסקי2019-05-08T02:52:24Z<p>נעוול: ר' געטשע. איש המוביל במחתרת החבד"י ברוסיא הסובייטית.</p>
<hr />
<div></div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%97%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7)&diff=318320יוסף גולדשטיין (חמעלניק)2019-02-13T16:41:12Z<p>נעוול: /* בארצות הברית */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק]]|אחר=מנחה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] במחיצת הרבי ופעיל בתחום החינוך|ראו=[[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)]]}}<br />
הרב '''יוסף גולדשטיין''' ([[תרס"ח]]-[[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]]) היה [[שוחט|שוחט ובודק]] ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק|תומכי תמימים המקומית]], ולאחר עלייתו ל[[ארצות הברית]] כיהן כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בשכונת [[איסט פלטבוש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[וורשה]] בחודשי הקיץ של שנת [[תרס"ח]] להוריו צבי הירש ומרת לאה גולדשטיין. אביו היה סוחר חסיד פולין, ור' יוסף היה מיוחס מצד אמו כנכדו של הרב יחיאל ישעיהו גערטנער רבה של ניישטאט, ומצד אביו היה נכדו של ראש הקהל באוסטרובצה ר' אברהם גולדשטיין.<br />
<br />
בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת 'תורת חיים' שבוורשה, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בגיל 14, החליט יחד עם כמה מחבריו לספספל הלימודים לעבור ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] שנפתחה חצי שנה קודם יותר, בעקבות עקיצות והצקות חוזרות ונשנות של המגיד שיעור ה[[מתנגדים|מתנגד]] בישיבת 'תורת חיים' כלפי התלמידים שהגיעו ממשפחות חסידיות.<br />
<br />
בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד ב[[זאל]] של הישיבה כ[[חברותא]] של [[משה יהודה רייכמן]] מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת [[תרפ"ב]] התקבל לישיבה באופן רישמי.<br />
<br />
במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים, ועסק בלימוד [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]] עד שהפך לחסדי חב"ד מן המניין, ובסוף שנת [[תרפ"ט]] [[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת ביילא גערטנער, בתו של ר' יוחנן גערטנער שכיהן כשוחט ובודק ב[[עיירה]] חמעלניק.<br />
<br />
===ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום===<br />
מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של ה[[עיירה]] חמעלניק, ובשנת [[תרצ"א]]{{הערה|ב'[[התמים (וורשא)|התמים]]' וב[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]] נרשם שהיה זה בשנת [[תר"צ]], אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית]] נמשך מי"ב [[אלול]] [[תרפ"ט]] ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארה"ב.}} כאשר [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] הריי"צ ל[[ריגא]] לשהות במחיצתו בימים הנוראים, הטיל עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח ב[[עיירה]] סניף של ישיבת תומכי תמימים יחד עם ר' [[אברהם זוננשטיין]], ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'.<br />
<br />
סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.<br />
<br />
בראש השנה [[ת"ש]] הגיעה חרב ה[[שואה]] ל[[עיירה]] חמעלניק, והצוררים הגרמנים אסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית [[בית הכנסת]] עד סוף החורף של שנת [[תש"א]], ובחג הפורים של אותה שנה התחילו הגרמנים לחפש אחריו והוא ברח מהעיר והיה אחד הבודדים מתוך הישיבה כולה שהצליח לשרוד את התופת וניצול מהקלגסים הנאציים.<br />
<br />
לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר [[ראדום]] אל קרובו ר' [[יעקב יהודה גולדברג]] ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר שהיתה כבר תחת שליטת הנאצים, הצטרף לר' [[מאיר הנדל]] וייסד יחד איתו את סניף ישיבת [[תומכי תמימים ראדום|תומכי תמימים המקומית]]. הישיבה התקיימה עד הסלקציה שעשו הנאצים ב[[חודש אלול]] תש"ב, כאשר רוב בני הגטו נשלחו לכבשונות טרבלינקה, הוא עצמו ניצול ונשלח למחנה עבודה.<br />
<br />
לאחר סיום המלחמה, כשהתברר שאשתו הראשונה וילדיו נהרגו על ידי הנאצים - הפגיש אותו ר' [[מרדכי בוימלרגין]] עם מרת פערעל, ולאחר שנמצאו מתאימים, נישאו זה לזה.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב [[אליעזר סילבר]] לפולין על מנת למצוא עבור הקהילות היהודיות באמריקה שוחטים [[יראת שמים|יראי שמים]], וכשמצא את ר' יוסף מתאים לצורך זה, העניק לו אשרת כניסה לארצות הברית, ומינה אותו כשוחט ובודק בסינסינטי, אוהיו.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] עבר להתגורר בשכונת [[איסט פלטבוש]] שבברוקלין, והתמנה כרב בית המדרש נוסח [[האר"י]] במקום. באותה שנה התחיל להעלות את זכרונותיו על גבי הכתב, את כתיבתם השלים רק בשנת [[תש"מ]].<br />
<br />
מאוחר יותר, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] עצמה, שם התגורר עד לפטירתו ב[[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[יעקב גולדשטיין]] - צ'פלין בצבא ארה"ב בדרגת אלוף משנה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תשורה]] מנישואי נכדו ר' יוסף וטויבא גולדשטיין, כ"ח אדר תשע"ג<br />
*[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]], עמוד רלג<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשטיין, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=258876חיים שניאור זלמן איטקין2016-09-09T14:31:45Z<p>נעוול: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים שניאור זלמן איטקין.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב חיים שניאור זלמן איטקין]]<br />
ר' '''חיים שניאור זלמן איטקין''' ([[י"ח אדר]] [[תשי"ב]]-[[י"ז כסלו]] [[תשס"ז]]) היה שליח הרבי בעיר המילטון שב[[קנדה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ח אדר]] [[תשי"ב]] ב[[צרפת]] לאביו ר' [[מאיר איטקין]], ונקרא על שם זקנו.<br />
<br />
בהיותו בגיל שנתיים היגרו הוריו לפילדלפיה שם התגוררו במשך קרוב לשנתיים, ולאחר מכן קבעו את מגוריהם בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי.<br />
<br />
זכה להימנות על התלמידים הראשונים של מוסד החינוך [[אהלי תורה קראון הייטס]] מייד עם הקמתו, וכאשר נכנס ל[[יחידות]] עם אביו, התבטא עליו הרבי '''{{ציטוטון|אַ פאַרטיקער חסיד''' [{{=}} חסיד מושלם]}}.<br />
<br />
בצעירותו, היה ממשמשיו של הרב [[שניאור זלמן דבורקין]] רבה של שכונת קראון הייטס, ובשנת [[תשל"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סימא פייגא לבית משפחת גולדשטיין.<br />
<br />
לאחר נישואיו נשלח על ידי הרבי לניו-אורלינס, ובהמשך עברו לפעול בשליחות הרבי בעיר המילטון שבקנדה, ופעל רבות עם הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה המקומית.<br />
<br />
ביום שישי [[י"ז כסלו]] [[תשס"ז]] נפטר מדום לב, מספר ימים לפני חתונת אחד מילדיו. <br />
<br />
בהשתדלותו ובסיועו של הרב מרדכי גרין, מרבני המילטון, הצליחה המשפחה לדלג על הליכי הבירוקרטיה, והגופה הוטסה עוד באותו יום לניו יורק, שם התקיימה הלווייתו ביום שישי אחר הצהריים, והוא נטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בחלקת אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:איטקין, חיים שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=258875מאיר איטקין2016-09-09T14:29:41Z<p>נעוול: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:איטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר איטקין]]<br />
ר' '''מאיר איטקין''' ([[כ' תמוז]] [[תרע"א]] - [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]]), בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ב[[רוסיה]], ומסר נפשו על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' מאיר נולד להוריו ר' [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן]] ומרת שיינא איטקין, בעיירה החסידית [[נעוול]] שב[[רוסיה]]. בנערותו למד בישיבות המחתרתיות בעיר נעוול ו[[פאלאצק]] ביניהם אצל [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ר' [[יהודא עבער]] וה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]].<br />
<br />
בשנת [[תש"א]] ב[[ו' אדר]], נשא לאשה ב[[לנינגרד]] את מרת סימא חאשא, בתו של ר' [[יצחק רסקין]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כשהקרבות התקרוב למקום מגוריהם, ברחו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטאן]], ושם התעסק בהתמסרות מיוחדת לטובת הכלל. בשנת [[תש"ו]] [[יציאת רוסיה תש"ו|כשנוצרה האפשרות לברוח מרוסיה]], הבריחו את הגבול ל[[פולין]]. אחרי תלאות רבות הגיעו ל[[צרפת]], שם השתכנו בעיר [[פריז]] יחד עם ידידים נוספים כתחנת מעבר, ובשנת [[תשי"ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בתחילה גרו בעיר [[פילדלפיה]], וכעבור כמה שנים עברו ל[[קראון הייטס]]. בשנת [[תשכ"ז]] קנו את הבית הקרוב ביותר ל-[[770]] ועברו להתגורר בו. <br />
<br />
ר' מאיר התפרסם בזכות נוהגו המפורסם לומר [[לחיים]] על [[משקה]] עם 96% אלכוהול. למד במשך שנים חברותא עם הרב [[יהודה חיטריק]].<br />
<br />
נפטר כחודשיים לאחר שמלאו לו תשעים ושש שנים, ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת כי תבא]], [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]] לצד בני משפחתו.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*אשתו מרת סימא חישא איטקין.<br />
<br />
*בנו ר' [[חיים שניאור זלמן איטקין]].<br />
* בנו ר יוסף יצחק איטקין - פיטסבורג פענסילוויניה<br />
*בנו ר' מענדל איטקין- סידני, אוסטרליה<br />
* בנו ר' יהודה לייב איקטין - סקראנטאן פענסילוויניה<br />
* בתו מרת פייגא צביה אשת חתנו הרב דוד רפפורט - שליחי הרבי במעקוואן וויסקנסין <br />
* בתו מרת חנה צערנא אשת חתנו ר' יוסף יצחק גייסינסקי - שליחי הרבי בגרייט נעק, ניו יורק. <br />
*בתו מרת שיינא אשת חתנו ר' שלמה יששכר טייכטעל<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Itkin-Caplan%20-%20Tishrei%2028,%206768.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו] {{PDF}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56709 לתמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:איטקין, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C)&diff=258870חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)2016-09-09T13:04:27Z<p>נעוול: </p>
<hr />
<div>"חיים שניאור זלמן איטקין"<br />
נולד ב[[נעוול]] בתרמ"ד לאביו ר' פנחס זאב וואלף המכונה "וועלוועל דער מלמד" ואימו קריינא איטקין.<br />
<br />
<br />
נשא את אשתו שיינא בת ר' חיים משה רכמן.<br />
<br />
<br />
הוא היה סוחר בנעוועל והיה מביא סחורות ממקום למקום.<br />
<br />
===הסתלקותו===<br />
<br />
----<br />
<br />
היה זה ביום שישי ערב שבת כ"ט [[אדר]] [[תר"פ]] בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית,<br />
הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן [[תר"פ]]. <br />
<br />
<br />
הלוויה שלו הייתה במוצאי שבת,<br />
באותו לילה אשתו חלמה שהוא בא אליה ומבקש את הקפוטה שלו והיא שואלת אותו למה, אז הוא אומר לה שהייתי בשמים זמן קצר מאד וראיתי הרבה נשמות רצים למקום אחד, וכששאל אותם לאן הם רצים הם אמרו לו שהרבי [[הרש"ב]] מגיע. למחרת היא שאלה להחסידים הזקנים ב[[נעוועל]] לפשר החלום והם לא ידעו מה לענות לה. לאחרי כמה שבועות נודע שהרבי [[הרש"ב]] הסתלק באותו מוצאי שבת ב' ניסן [[תר"פ]] , ובגלל שהיה זמן של מלחמות נודע רק לאחרי כמה זמן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*אחותו אלטע שור אשת ר' [[מאיר שור]].<br />
*בנו הרב [[מאיר איטקין]].<br />
*בתו צייטא אשת ר' [[דוד לייב מרוזוב]].<br />
*בתו פריידא גורקוב.<br />
*בתו מינדא שרייבר.<br />
*בנו ר בערל איטקין.</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C)&diff=258348חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)2016-09-08T15:58:47Z<p>נעוול: /* הסתלקותו */</p>
<hr />
<div>"חיים שניאור זלמן איטקין"<br />
נולד בנעוועל בתרמ"ד לאביו ר' פנחס זאב וואלף המכונה "וועלוועל דכר מלמד" ואימו קריינא איטקין<br />
נשא את אשתו שיינא בת ר' חיים משה רכמן.<br />
<br />
<br />
הוא היה סוחר בנעוועל והיה מביא סחורות ממקום למקום,<br />
<br />
===הסתלקותו===<br />
<br />
----<br />
<br />
היה זה ביום שישי ערב שבת כ"ט [[אדר]] [[תר"פ]] בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית,<br />
הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן תר"פ. <br />
<br />
<br />
הלוויה שלו הייתה במוצאי שבת,<br />
באותו לילה אשתו חלמה שהוא בא אליה ומבקש את הקפוטה שלו והיא שואלת אותו למה, אז הוא אומר לה שהייתי בשמים זמן קצר מאד וראיתי הרבה נשמות רצים למקום אחד, וכששאל אותם לאן הם רצים הם אמרו לו שהרבי [[הרש"ב]] מגיע. למחרת היא שאלה להחסידים הזקנים בנעוועל לפשר החלום והם לא ידעו מה לענות לה. לאחרי כמה שבועות נודע שהרבי הרש"ב הסתלק באותו מוצאי שבת ב' ניסן תר"פ , ובגלל שהיה זמן של מלחמות נועדה רק לאחרי כמה זמן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*אחותו אלטע שור אשת ר' [[מאיר שור]].<br />
*בנו הרב [[מאיר איטקין]].<br />
*בתו צייטא אשת ר' [[דוד לייב מרוזוב]].<br />
*בתו פריידא גורקוב.<br />
*בתו מינדא שרייבר.<br />
*בנו ר בערל איטקין.</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C)&diff=258347חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)2016-09-08T15:57:28Z<p>נעוול: </p>
<hr />
<div>"חיים שניאור זלמן איטקין"<br />
נולד בנעוועל בתרמ"ד לאביו ר' פנחס זאב וואלף המכונה "וועלוועל דכר מלמד" ואימו קריינא איטקין<br />
נשא את אשתו שיינא בת ר' חיים משה רכמן.<br />
<br />
<br />
הוא היה סוחר בנעוועל והיה מביא סחורות ממקום למקום,<br />
<br />
===הסתלקותו===<br />
<br />
----<br />
<br />
היה זה ביום שישי ערב שבת כ"ט [[אדר]] [[תר"פ]] בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית,<br />
הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן תר"פ. הלוויה שלו הייתה במוצאי שבת,<br />
באותו לילה אשתו חלמה שהוא בא אליה ומבקש את הקפוטה שלו והיא שואלת אותו למה, אז הוא אומר לה שהייתי בשמים זמן קצר מאד וראיתי הרבה נשמות רצים למקום אחד, וכששאל אותם לאן הם רצים הם אמרו לו שהרבי [[הרש"ב]] מגיע. למחרת היא שאלה להחסידים הזקנים בנעוועל לפשר החלום והם לא ידעו מה לענות לה. לאחרי כמה שבועות נודע שהרבי הרש"ב הסתלק באותו מוצאי שבת ב' ניסן תר"פ , ובגלל שהיה זמן של מלחמות נועדה רק לאחרי כמה זמן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*אחותו אלטע שור אשת ר' [[מאיר שור]].<br />
*בנו הרב [[מאיר איטקין]].<br />
*בתו צייטא אשת ר' [[דוד לייב מרוזוב]].<br />
*בתו פריידא גורקוב.<br />
*בתו מינדא שרייבר.<br />
*בנו ר בערל איטקין.</div>נעוולhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C)&diff=258346חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)2016-09-08T15:55:20Z<p>נעוול: /* הסתלקותו */</p>
<hr />
<div>"חיים שניאור זלמן איטקין"<br />
נולד בנעוועל בתרמ"ד לאביו ר' וועלוועל ואימו קריינא איטקין<br />
נשא את אשתו שיינא בת ר' משה רכמן.<br />
<br />
<br />
הוא היה סוחר בנעוועל והיה מביא סחורות ממקום למקום, <br />
<br />
===הסתלקותו===<br />
<br />
----<br />
<br />
היה זה ביום שישי ערב שבת כ"ט [[אדר]] [[תר"פ]] בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית,<br />
הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן תר"פ. הלוויה שלו הייתה במוצאי שבת,<br />
באותו לילה אשתו חלמה שהוא בא אליה ומבקש את הקפוטה שלו והיא שואלת אותו למה, אז הוא אומר לה שהייתי בשמים זמן קצר מאד וראיתי הרבה נשמות רצים למקום אחד, וכששאל אותם לאן הם רצים הם אמרו לו שהרבי [[הרש"ב]] מגיע. למחרת היא שאלה להחסידים הזקנים בנעוועל לפשר החלום והם לא ידעו מה לענות לה. לאחרי כמה שבועות נודע שהרבי הרש"ב הסתלק באותו מוצאי שבת ב' ניסן תר"פ , ובגלל שהיה זמן של מלחמות נועדה רק לאחרי כמה זמן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*אחותו אלטע שור אשת ר' [[מאיר שור]].<br />
*בנו הרב [[מאיר איטקין]].<br />
*בתו צייטא אשת ר' [[דוד לייב מרוזוב]].<br />
*בתו פריידא גורקוב.<br />
*בתו מינדא שרייבר.<br />
*בנו ר בערל איטקין.</div>נעוול