חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2017-08-28T20:10:39Z

נייעס: /* קישורים חיצוניים */

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע]] ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' משה טרעגער . בעבר: ר' אמנון פרידמן, ר' אפרים חגג'
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עוברים ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו.

[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא - ספרים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''

*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.

*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.

*'''ספר הערות ופלפולים. - תפארת מלך'''

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;[[משפיע|משפיעים]]
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א'
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'
*הרב נחום בורביץ - [[משפיע]] שיעור ב'
*הרב ששון גבאי - [[משפיע]] שיעור ג' - [[משפיע]] ראשי
*הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - [[משפיע]] שיעור ג'
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[שמעיה העכט]] - ר"מ שיעור א'
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור ג'
;[[ר"מ]] בגירסא ו[[הלכה]]
*הרב דניאל קהלני
*הרב דניאל מוסטר

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (כיהן בתפקיד עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד עד שנת - [[תשע"ג]] וכיום [[משגיח]] ב"[[תומכי תמימים]] (נצרת עילית)]] קטנה").
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד

==קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
*[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

שיחה:שלמה רוזנבלט

2017-08-28T20:07:25Z

נייעס: יצירת דף עם התוכן "תמונה של הרב רוזנבלט (עם קונטרס ענינה של תורת החסידות) מופיע בקישור זה בגלריה מ770. מי שיש ל..."

תמונה של הרב רוזנבלט (עם קונטרס ענינה של תורת החסידות) מופיע בקישור זה בגלריה מ770. מי שיש לו יכולת להעלות - יבורך. http://chabad.info/seven-seventy/%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A8/ [[משתמש:נייעס|נייעס]] - [[שיחת משתמש:נייעס|שיחה]] 20:07, 28 באוגוסט 2017 (UTC)

שלמה רוזנבלט

2017-08-28T20:05:57Z

נייעס: ראשוני להרחבה

הרב '''שלמה רוזנבלט''' הינו משפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה. ידוע כאיש חינוך תקיף מחד אך מאיר פנים מאידך. תובע רבות מתלמידיו להתפלל באריכות למרות גילם הצעיר, מחנך ל'אתכפיא' באכילה ובשתיה, ועסוק ב'קאך' בענייני גאולה ומשיח.

אשתו היא ביתו של הרב [[ישעיהו הרצל]], רב העיר נצרת עילית.

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2017-08-28T20:04:04Z

נייעס: /* המבנה החדש */

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע]] ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' משה טרעגער . בעבר: ר' אמנון פרידמן, ר' אפרים חגג'
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עוברים ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו.

[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא - ספרים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''

*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.

*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.

*'''ספר הערות ופלפולים. - תפארת מלך'''

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;[[משפיע|משפיעים]]
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א'
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'
*הרב נחום בורביץ - [[משפיע]] שיעור ב'
*הרב ששון גבאי - [[משפיע]] שיעור ג' - [[משפיע]] ראשי
*הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - [[משפיע]] שיעור ג'
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[שמעיה העכט]] - ר"מ שיעור א'
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור ג'
;[[ר"מ]] בגירסא ו[[הלכה]]
*הרב דניאל קהלני
*הרב דניאל מוסטר

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (כיהן בתפקיד עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד עד שנת - [[תשע"ג]] וכיום [[משגיח]] ב"[[תומכי תמימים]] (נצרת עילית)]] קטנה").
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד

==קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2017-08-28T20:03:42Z

נייעס: /* המבנה החדש */ עדכון

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע]] ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' משה טרעגער . בעבר: ר' אמנון פרידמן, ר' אפרים חגג'
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עוברים ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו.

[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא - ספרים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''

*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.

*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.

*'''ספר הערות ופלפולים. - תפארת מלך'''

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;[[משפיע|משפיעים]]
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א'
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'
*הרב נחום בורביץ - [[משפיע]] שיעור ב'
*הרב ששון גבאי - [[משפיע]] שיעור ג' - [[משפיע]] ראשי
*הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - [[משפיע]] שיעור ג'
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[שמעיה העכט]] - ר"מ שיעור א'
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור ג'
;[[ר"מ]] בגירסא ו[[הלכה]]
*הרב דניאל קהלני
*הרב דניאל מוסטר

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (כיהן בתפקיד עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד עד שנת - [[תשע"ג]] וכיום [[משגיח]] ב"[[תומכי תמימים]] (נצרת עילית)]] קטנה").
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד

==קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

דוד טייכטל

2017-08-28T20:02:10Z

נייעס: ניסוח ראשוני

הרב '''דוד טייכטל''' הוא שליח ומשפיע קהילת חב"ד בנצרת עלית, וראש כולל "תפארת מנחם" בעיר. הרב טייכטל ייסד את בית ספר חב"ד בנצרת עלית בשנות הכ"פים, והיה מורה ואיש חינוך בבית הספר שהוקם עד שהתבסס בצוות מסודר.

נולד לאביו המחנך הנודע הרב [[חיים מנחם טייכטל]] ולאימו מרת חיה פייגל.

גיסו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] למד בכולל 'תפארת מנחם' בראשות הרב טייכטל, כמה חודשים לאחר חתונתו.

מנחם וולפא

2017-08-28T19:59:24Z

נייעס: /* משפחתו */

[[קובץ:מנחם וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולפא נואם בכינוס חב"די]]
הרב '''מנחם מענדל חיים ברוך''' הלוי '''וולפא''' (יליד שנת [[תש"י]], 1950) הוא [[שליח]] הרבי, רב הקהילה ויו"ר מוסדות חב"ד ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח תמוז]] [[תש"י]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]). בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בסניפים השונים של ישיבות חב"ד כשבאמצעה של שנת הלימודים [[תשל"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש שבט]] תשל"ג, חזר משהותו בחצר הרבי, ונבחר על ידי חברי הנהלת ועד [[ע"א מוסדות]] להיות החלוץ שיפתח את הפעילות החב"דית בנתניה, שהייתה שוממת עד אז מפעילות הפצה חב"דית.

לאחר הגעתו לעיר וביסוס הפעילות החב"דית במקום, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטה איילה בתו של המחנך הירושלמי הרב [[חיים מנחם טייכטל]] והמשיך להתגורר בעיר כשהוא עוסק בהבאת משפחות חב"דיות נוספות שירחיבו את הפעילות החב"דית, ומייסד מוסדות חב"דיים בראשם הוא עומד.

בתקופת [[מלחמת לבנון]] ביקר בחצר הרבי וזכה שהרבי יתייחס אליו באופן פומבי ויקרא את שמו בקול בליווי כינוי חיבה: "נמצא כאן בן דודי (מיין שוועסטערקינד) מנחם וולפא"...

במהלך השנים יצר קשר קרוב עם ראשי העיר ורבניה, ביניהם עם הרב [[ישראל מאיר לאו]], שלימים התמנה לכהן כ[[הרבנות הראשית|רב הראשי לישראל]].

כמו כן, בהשפעתו החליטה ועדת השמות לקרוא רחוב בעיר על שמו של הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26253 דידן נצח: יש רחוב הרבי בנתניה] {{שטורעם}}}}, אך לאחר שפורסמה ההחלטה הופעלו לחצים מצדדים שונים על חברי ועדת השמות והם השעו את החלטתם עד להודעה חדשה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלום בער וולפא]]
*גיסו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]]
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב [[דוד טייכטל]] - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ומחבר 'פלגי מים' על הש"ס
*גיסו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] (ז"ל) - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר [[צפת]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין - מורה בבית ספר חב"ד בעיר אוברוווליער

'''בניו וחתניו:'''
*הרב זעליג וולפא
*הרב יששכר שלמה וולפא
*אריאל למברג, מנכ"ל הביצוע של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
*שמואל לסקר, נתניה
*מאיר שלמה גליצנשטיין
*אהרן חיים לייאנס
*שלום דובער וולפא

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63749 חגיגות הארבעים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה] {{תמונה}} {{אינפו}} ל' [[סיוון]] תשע"ג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולפא, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]

חיים מנחם טייכטל

2017-08-28T19:57:05Z

נייעס: /* משפחתו */

[[קובץ:מנחם טייכטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
[[קובץ:חיים מנחם טייכטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכטל מגיש לרבי ב[[חלוקת דולרים]] את ספרו של אביו 'אם הבנים שמחה']]
הרב '''חיים מנחם טייכטל''' ([[כ"ד ניסן]] [[תרפ"ב]]-[[כ"ב ניסן]] [[תשע"ד]]) היה מחנך ותיק ומוערך ב[[ירושלים]], ומחבר ספרי לימוד לילדים.

==תולדות חיים==
נולד בפישטיאן שבצ'כוסלובקיה ב[[כ"ד ניסן]] [[תרפ"ב]] לאביו הרב יששכר שלמה טייכטל, ונקרא על שם סבו רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים תלמידו של ה'[[חתם סופר]]'. אביו היה חסיד של רבי [[חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש, היה רב מפורסם שעמד בראש ישיבת 'מוריה' וחיבר שו"ת "משנה שכיר" וכיהן כרב עיירת המרפא פישטיאן בה ביקרו לעיתים קרובות אדמו"רים ורבנים מכובדים. בילדותו, חלה בדיפטריה (מחלת האסכרה הפוגעת בקני הנשימה), ובעקבותיה הוסיפו לו את השם 'חיים'.

עד גיל 16 התחנך אצל אביו ולמד בישיבה בראשה עמד, ובעקבות פלישת הנאצים בשנת [[תרצ"ח]] נשלח על ידי אביו אל גיסו, רבה של אנטוורפן הרב מרדכי רוטנברג. משהגיע לשם, נכנס ללמוד בישיבת 'עץ חיים' שפעלה באותם שנים בפרבר שקט סמוך לאנטוורפן בשם 'היידה'.

בשנת [[ת"ש]] התקרב הצורר הנאצי לאנטוורפן והרב טייכטל ברח יחד עם שני אחיו למרסיי שב[[צרפת]], אך ידם של הגרמנים הצליחה להשיג אותם שם והם נכלאו במחנה עבודה ממנו הצליחו לברוח בניסים גלויים.

לאחר הבריחה, הצליח לחבור לקבוצת הילדים שהתקיימה תחת חסותו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], ונדדו בין בתי יתומים ובין מקומות מסתור שונים ביערות צרפת. יחד איתו בקבוצה היו גם הרב [[דוד משה ליברמן]] הרב [[נחום יעקובוביץ]] והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. בתקופה זו התקרב לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר סיום המלחמה, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בפריז, וקיבל לידיו ניהול מוסד לילדות ניצולות [[שואה]] שהופקדו במנזרים בימי המלחמה על ידי הוריהם. כאשר הגיע [[הרבי]] לביקור בעיר על מנת ללות את אמו בדרכה לארצות הברית, ביקר הרבי במוסד אותו ניהל ודיבר שעה ארוכה בשפה הצרפתית עם הילדות, כשמעיניו זולגות דמעות.
[[קובץ:ילקוט השמיטה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ילקוט השמיטה]]
בעת ה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי בפריז לפני צאתו, ביקש ממנו הרבי לומר לחיים ולומר את שמו המלא, ולאחר מכן ביאר הרבי את התוכן הפנימי של שמו ואת הקשר בין שמו לבין תכונות נפשו.

עוד בפריז, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה פייגל{{הערה|נפטרה בגיל 92 ביום ט"ו תמוז תשע"ה}} בתו הצעירה של הרב יהודה טרייטל ברנסדורפר, ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ הקודש יחד עם רעייתו וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]] שם החל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה]] 'שילה' שנחשב למוסד החינוך היוקרתי ביותר בירושלים של אותם שנים.

לצד עיסוקו בחינוך, עמל במשך השנים להוציא לאור את ספרי אביו מתוך כתבי היד שהגיעו לידיו. כמו כן הוציא לאור מספר ספרי לימוד לילדים שחלקם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק]].

נפטר ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"ד]] יומיים לפני יום הולדתו ה-92, ונטמן בהר המנוחות שב[[ירושלים]].

==ספריו==
*'''הקהל''' - פרקי הלכה הגות ומקורות למצוות הקהל, [[כפר חב"ד]] תשמ"א
*'''ילקוט השמיטה''' - פרקי הלכות שמיטה לתלמידים, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תל אביב]] [[תשל"ג]] (מהדורה ראשונה)
*'''נתיבות חיים''' - פרקי יהדות ויסודות התפילה והברכות, [[ירושלים]] תשכ"ה
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_21273_1.pdf שו"ת משנה שכיר]''' (מהדיר מכתב יד) [[ירושלים]] תשנ"ו
*'''אם הבנים שמחה''' (מהדורה חדשה עם הוספות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38319&pgnum=1 לתצלום המהדורה הראשונה].}}).

==משפחתו==
*גיסו, הרב אלעזר קלויזנר - אנטוורפן, בלגיה
*גיסו, האדמו"ר רבי ברוך מ[[גארליץ]], בני ברק
*בנו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[דוד טייכטל]] - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*בנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ומחבר 'פלגי מים' על הש"ס
*חתנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] (ז"ל) - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר [[צפת]]
*חתנו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]]
*חתנו, הרב יוסף יצחק לוין - ממנהלי מוסדות חב"ד בפריז

==לקריאה נוספת==
*[[אהרן דב הלפרין]], '''מלחמת הישרדות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1555 עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974165 סיכון חיים עבור מנהג]''' - הרב טייכטל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[[שניאור ברגר]], '''[http://www.scribd.com/doc/221575493/924 אוד מוצל מאש]''', תולדות חייו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 924 עמוד 28
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=82464 נאומו המרטיט של הרב טייכטל]''' - נאומו בעת [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת חב"ד המרכזי בנתניה של חתנו הרב [[מנחם וולפא]] {{COL}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טייכטל, חיים מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

נוף הגליל

2017-08-28T19:55:09Z

נייעס:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נצרת עלית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|רב הקהילה=הרב [[ישעיהו הרצל]]|
|רב בית כנסת חב"ד הר יונה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|יו"ר מוסדות החינוך=הרב [[דוד נחשון]]
|מנהל הת"ת ובית הספר=הרב דניאל (דני) לוי
|משפיע הקהילה=הרב [[דוד טייכטל]]
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, תלמוד תורה חב"ד, בית ספר בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב מרדכי ביטון, הרב שמשון הלפרין
|מספר משפחות בקהילה=כ-100
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב"ד נצרת עילית]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר רונן פלוט. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]].

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כמה משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]], שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב העיר ורב קהילת חב"ד.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
בשנות הלמ"דים הקים הרב [[ישראל דוד נחשון]] את [[ניידות חב"ד]] בכיכר מד"א בנצרת עילית, משם מתנהלת הפעילות השוטפת של הטנקים. בשנות המ"מים הקים את תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]], על ידי ניידות חב"ד.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
[[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות הפזורות ברחבי העיר, כאשר חלק גדול מהקהילה הם עובדי ניידות חב"ד לשעבר ובהווה, מחנכים וצוות הישיבות.

רב בית הכנסת בהר יונה הינו הרב [[משה קורנוויץ]].

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]].
* חמשה בתי-כנסת חבדיי"ם.
* בית-ספר ממלכתי דתי חב"ד -בנות.
* [[תלמוד תורה]] חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה-חב"ד.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

יוסף אברהם פיזם

2017-08-28T19:52:05Z

נייעס: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסף אברהם פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם]]
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו מנהל [[תלמוד תורה חב"ד קרית שמואל|תלמוד תורה חב"ד 'צבאות מנחם' קריות]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות|'תומכי תמימים' המקומית]] ובקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]], ומחבר ספרים.

==תולדות חיים==
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[א' טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[יגאל פיזם]], ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' ב[[חיפה]].

כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם שימש שעורך ראשי ואחראי [[מערכת הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קרית שמואל]]. לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות.

ביום ה' אלול ה'תשע"ז, קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג'. משיח.

משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מידי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.

בקיץ של שנת [[תשנ"א]], בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]], החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.

בשלהי שנת [[תשנ"ז]], התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קרית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת [[תומכי תמימים קרית שמואל]]. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.
עם הקמתו של [[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפ 'אורו של משיח']] בשנת [[תשנ"ו]], מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.

בנוסף, מכהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]], לצידו של הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]],כמו כן הוא משמש כ"בעל תפילה" המתפלל ברגש, במיוחד בימים נוראים ובימים טובים, וה' חנן אותו ב[[קול]] חזק וערב.

==ספרים וחוברות בעריכתו==
[[קובץ:פניני הפרשה החסידית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אסופת פתגמים מתורת רבותינו נשיאינו, בהוצאת מערכת [[שבועון בית משיח]] (תשע"ד)]]
[[קובץ:ברכת יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר ברכת יוסף]]
במקביל לעיסוקיו הרבים בתחום החינוך, עוסק הרב פיזם בעריכת ספרים וחוברות רבים. הוא משמש כעורך הראשי של גליון [[פנימיות (גיליון)|'פנימיות']] שבהוצאת [[מרכז את"ה בארץ הקודש]]. בשנים [[תשמ"א]] -תשמ"ב כתב וערך את חוברות '[[ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות (גליון)|ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות]]' בהוצאת רשת מפעלי חב"ד בקריות, תחת שמות עט שונים. כמו כן כותב טורים שבועיים בבטאון הפנימי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת חב"ד בקריות]]. בשנת תש"נ פירסם סדרת מאמרים בחינוך והוראה, בבטאון "כפר חב"ד".

במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:
* '''[[ברכת יוסף (ספר)|ברכת יוסף]]''' - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה וב[[תורת הנגלה]] של [[רבותינו נשיאנו]]. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "[[תורה]] לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות ‏‏"תשביתו". ו. "[[משיח]] בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי ה[[רמב"ם]] ו[[רבי חיים מבריסק|הגר"ח מבריסק]]. ז. מחלוקת [[הרמב"ם]] וה[[ראב"ד]] ‏בדין "[[פסח שני]]". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - עפ"י מכתב הרבי [[הרש"ב]]. ט. [[פלפול]] בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ‏ימי [[חנוכה]]. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת ה[[גאולה]] ב[[קידוש לבנה]]. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה ב[[אגרות קודש]] - ‏גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. ‏טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת [[המהר"ל]].
*'''[[נשמה|נשמות]] בסבך''' - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
*'''ליקוטי אור''' - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים '[[תורה אור]]' ו'[[לקוטי תורה]]' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
*'''גאולה ומשיח באור ההלכה''' - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח ב[[רמב"ם|ספר הרמב"ם]].
*'''אמונה שלמה בביאת המשיח''' - חוברת הסברה תורנית.
*'''סדר קידוש לבנה''' - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
*'''מאמר ד"ה איתא במדרש תהילים''' - עם ביאור מפורש.
*'''פניני הפרשה החסידית''' - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים [[תשע"ב]]-[[תשע"ד]] ב[[שבועון בית משיח]] ([[תשע"ד]]){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83983 חדש על המדף: פניני הפרשה החסידית] {{אינפו}} כ"ד [[אלול]] [[תשע"ד]] (19.09.2014)}}.
*'''בקיצער''' - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.

===חוברות לימוד לבתי ספר:===
* '''המאורות הגדולים''' - מורשתם של [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן|בעל התניא]] (תשמ"ג).
* '''רבינו יוסף קארו''' - חייו ופועלו (תשמ"ח).
* '''באור האמונה''' - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
* '''אמרינו לרצון''' - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תשנ"א).
'''פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא''', בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
* '''300 שנה להולדת [[הבעל שם טוב]]''' - משנת [[הבעל שם טוב]] ותולדות חייו.
* '''[[הדרך הישרה]]''' - חוברת סיכומי שיחות ה"[[דבר מלכות]]" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
* '''[[הצמח צדק]] - חייו ופעלו:''' חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)

לקראת שנת 'הקהל' [[תשס"ט]] ערך הרב פיזם חוברת בנושא '[[הקהל]]' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת [[תשס"ט]] בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל ה'תשע"ו יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.

החל משנת [[תשע"ב]], החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון 'בית משיח']].

==משפחתו==
* בנו, הרב '''דב בער פנחס פיזם''' - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', מחנך ומרכז לימודי אחה"צ בתלמוד תורה. מכהן כרב [[בית הכנסת]] "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
* בנו, הרב '''מנחם מענדל פיזם''' - [[קרית שמואל]].
* בנו, ר' '''אליעזר פיזם''' - [[קרית שמואל]].
* בנו, הרב '''משה חיים פיזם''' - [[משפיע]] ב[[תות"ל קרית שמואל]].

חתניו:
* חתנו, הרב '''יוסף יצחק אסמן''' - [[שליח]] [[הרבי]] בקייב, [[אוקראינה]].
* חתנו, הרב '''לוי יצחק אזדאבא''' - [[ר"מ]] בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" [[קרית שמואל]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?146266 החוברת 'ליקוטי אור']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?145953 'גאולה ומשיח באור ההלכה']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
*{{קישור שטורעם|84563|news|'מילה של חסיד': "אסור לקטלג תלמידים"|כתב שטורעם|ו' בטבת תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיזם, יוסף אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית שמואל]]

נוף הגליל

2017-08-28T19:51:08Z

נייעס: עריכה

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נצרת עלית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|רב הקהילה=הרב [[ישעיהו הרצל]]|
|רב בית כנסת חב"ד הר יונה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|יו"ר מוסדות החינוך הרב [[דוד נחשון]]
|מנהל הת"ת ובית הספר - הרב דניאל (דני) לוי
|משפיע הקהילה=הרב [[דוד טייכטל]]
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, תלמוד תורה חב"ד, בית ספר בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב מרדכי ביטון, הרב שמשון הלפרין
|מספר משפחות בקהילה=כ-100
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב"ד נצרת עילית]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר רונן פלוט. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]].

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כמה משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]], שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב העיר ורב קהילת חב"ד.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
בשנות הלמ"דים הקים הרב [[ישראל דוד נחשון]] את [[ניידות חב"ד]] בכיכר מד"א בנצרת עילית, משם מתנהלת הפעילות השוטפת של הטנקים. בשנות המ"מים הקים את תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]], על ידי ניידות חב"ד.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
[[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות הפזורות ברחבי העיר, כאשר חלק גדול מהקהילה הם עובדי ניידות חב"ד לשעבר ובהווה, מחנכים וצוות הישיבות.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]].
* חמשה בתי-כנסת חבדיי"ם.
* בית-ספר ממלכתי דתי חב"ד -בנות.
* [[תלמוד תורה]] חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה-חב"ד.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

תומכי תמימים בית שמש (קטנה)

2017-08-26T22:33:14Z

נייעס: /* צוות הישיבה */ עדכון

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש קטנה, בית שמש
|תמונה=[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|250px]]
|כתובית=התמימים מאזינים לשיעור מפי ראש הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]
|מנהל גשמי= ר' שניאור זלמן אודרמן
|מספר תלמידים=60
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן, לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]].

הישיבה נוסדה בתחילה בעיר [[ראשון לציון]] כישיבה לשיעור א' בלבד בו למדו כשלושים בחורים, ושכנה בשני מבנים. במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בוילה בת שלוש קומות.

עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"א)|תומכי תמימים בית שמש]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.

נכון לשנת הלימודים [[תשע"ח]] מונה הישיבה כשישים תלמידים בשיעורים א'-ב'.

==צוות הישיבה==
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - מנהל רוחני.
*הרב מנחם מנדל רוזנברג - [[ר"מ]] שיעור א'.
*הרב יוסף מיכאלשווילי - ר"מ שיעור ב'.
*הרב עידו דגן - [[משפיע]] שיעור א'.
*הרב שלום בער קטורזה - משפיע שיעור ב'.
*הרב יונתן מנחם אנקווה - משגיח.
*הרב ישראל רסקין - משגיח.

;הנהלה גשמית:
*ר' שניאור זלמן אודרמן - חבר הנהלה
*ר' שלום מיפעי - מנהל גשמי

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בית שמש: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

שלמה ריסין

2017-08-22T20:01:20Z

נייעס:

הרב '''שלמה ריסין''' המכונה '''שלמה בן דוד''' היה מה[[משגיח]]ים ב[[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ח]].

נולד בעיירה רוגטשוב לאביו ר' דוד.

היה "איש רך הטבע", נעים הליכות וטוב לב. מנהגו היה להעיר את הבחורים לסדר חסידות בשעת בוקר ממיטותיהם (שהיו ממוקמות בתוך ה'זאל' בליובאוויטש) בשיר שמח עם חרוזים.

בשנת [[תרס"ט]] יסדו מחלקת תומכי תמימים בעיר באבינאוויטש, בתור ממוצע בין החדרים והשעורים שבליובאוויטש ובין הקבוץ של האולם הגדול (ששם למדו הבחורים לעצמם). צוות הישיבה במחלקה זו היו הרב שלמה בן דוד ריסין - חסידות, והרב [[זאב וואלף לוויטין]] - נגלה.

בשנת [[עת"ר]] עברו תלמידי המחלקה מבבינוביץ' ל[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]], ור' שלמה היה לרב בעיר אווארוויטש הסמוכה ל[[הומיל]].

שלמה ריסין

2017-08-22T19:58:18Z

נייעס:

הרב '''שלמה ריסין''' המכונה '''שלמה בן דוד''' היה מה[[משגיח]]ים ב[[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ח]].

נולד בעיירה רוגטשוב לאביו ר' דוד.

היה "איש רך הטבע", נעים הליכות וטוב לב. מנהגו היה להעיר את הבחורים לסדר חסידות בשעת בוקר ממיטותיהם (שהיו ממוקמות בתוך ה'זאל' בליובאוויטש) בשיר שמח עם חרוזים.

בשנת [[תרס"ט]] יסדו מחלקת תומכי תמימים בעיר באבינאוויטש, בתור ממוצע בין החדרים והשעורים שבליובאוויטש ובין הקבוץ של האולם הגדול (ששם למדו הבחורים לעצמם). צוות הישיבה במחלקה זו היו הרב שלמה בן דוד ריסין - חסידות, והרב [[זאב וואלף לוויטין]] - נגלה.

לאחר מכן היה רב בעיר אווארוויטש הסמוכה ל[[הומיל]].

שלמה ריסין

2017-08-22T19:53:51Z

נייעס: יצירת דף עם התוכן "הרב '''שלמה ריסין''' המכונה '''שלמה בן דוד''' היה מהמשגיחים בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים]..."

הרב '''שלמה ריסין''' המכונה '''שלמה בן דוד''' היה מה[[משגיח]]ים ב[[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]].

נולד בעיירה רוגטשוב לאביו ר' דוד.

היה "איש רך הטבע", נעים הליכות וטוב לב. מנהגו היה להעיר את הבחורים לסדר חסידות בשעת בוקר ממיטותיהם (שהיו ממוקמות בתוך ה'זאל' בליובאוויטש) בשיר שמח עם חרוזים.

היה רב בעיר אווארוויטש הסמוכה ל[[הומיל]].

יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש)

2017-08-22T19:48:18Z

נייעס: יצירת דף עם התוכן "הרב החסיד '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, התגורר בעיירה לאזא..."

הרב החסיד '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], התגורר בעיירה לאזאוויטש הסמוכה ל[[קלימוביץ']]. היה "ממארי דחושבנא" ועסק רבות בחשבון נפש בינו לבין עצמו. כבר מצעירותו היה מה"הולכי רגלי" לאדמו"ר המהר"ש, ל[[ליובאוויטש]].

מסופר כי פעם אחת בעת אמירת מאמר דא"ח של אדמו"ר המהר"ש התעלף ר' מיכל בעקבות הדוחק הרב ששרר במקום, ואדמו"ר המהר"ש הפסיק באמירת המאמר לזמן מה עקב כך.

לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו עסק בחכירת אחוזות קטנות ועיבוד הקרקעות שלהם.

היה אביהם של הרה"ח [[שמואל זלמנוב]] ו[[שרגא פייביש זלמנוב]], ושלח אותם ללמוד אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש.

יהודה לייב זלמנוב

2017-08-22T19:48:12Z

נייעס:

{{פירוש נוסף|נוכחי=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מבני ברק|אחר=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מלאזאוויטש|ראו=[[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש)]]}}
[[File:הרב_לייבל_זלמנוב_2017-01-25_19-49.jpg|thumbnail|הרב לייבל זלמנוב]]
הרב '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' ([[תרפ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תשע"ז]]), היה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[תל אביב]] וממקימי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].

==תולדות חייו==
נולד לאביו ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] [[שו"ב]] ב[[י' אלול]] [[תרפ"ו]], בעיר [[קורסק]] שב[[רוסיה]]. כילד, נדד מביתו לעיר [[קרמנצ'וג]] שם למד אצל המלמד החסיד ר' [[בן ציון מרוז]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], ל[[תל אביב]], ונכנס ללמוד ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] בעיר.

בשנת [[תשי"ב]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל ל[[הפצת היהדות]] בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של [[הרבי]]. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3180 חלק י' אגרת ג'קפ], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3712 חלק יא אגרת ג'תשיב], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3747 ג'תשמז], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3931 חלק יב ג'תתקלא].}}.

בשנת [[תשי"ג]] זכה ב[[ועדת ההגרלה|הגרלה]] על כרטיס ל[[נסיעה לרבי]], והיה הזוכה הראשון בגורל מ[[ארץ הקודש]]. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר [[תשי"ד]]. בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[סיוון]] דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: {{ציטוטון|מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…}}. באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא ה[[קבלת עול]] מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע".

כעבור ארבע שנים זכה בהגרלה בפעם השניה.

בשנת [[תשט"ו]] התחתן עם רעייתו לבית הרצוג והתיישב ב[[בני ברק]]. היה ממקימי קהילת חב"ד בעיר, והפיץ את המעיינות על ידי שיעורי חסידות שמסר ועוד.

בחודש [[סיוון]] [[תשי"ח]] מונה למנהל בית הספר לבנות [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]]. בהמשך ניהל את [[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].

נפטר ב[[כ"ה בטבת]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==
* בנו, ר' אליעזר, ניו יורק,
* בנו ר' שמואל, כפר חב"ד
* חתנו, הרב לידר, בני ברק
* חתנו הרב יעקב מאיר בלוי, ירושלים
* חתנו [[שמואל קסלמן]], ניו יורק

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/26/075544687137.html ר' לייבל - חסיד חי רב פעלים], שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], כ"ט טבת תשע"ו
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/05/102.-Bamidbar-5777-Hebrew.pdf השפעה על אנשי הצבא]''' {{PDF}} ראיון משוכתב בעלון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]

שיחה:שמואל זלמנוב (קורסקר)

2017-08-22T19:47:51Z

נייעס: יצירת דף עם התוכן "http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1145 כאן יש תמונה שלו, של מצבתו, ואם יש צורך - קטעי עיתונות מפטירת..."

http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1145 כאן יש תמונה שלו, של מצבתו, ואם יש צורך - קטעי עיתונות מפטירתו. [[משתמש:נייעס|נייעס]] - [[שיחת משתמש:נייעס|שיחה]] 19:47, 22 באוגוסט 2017 (UTC)

שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)

2017-08-22T19:42:20Z

נייעס:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שרגא זלמנוב מ[[וורשא]] ב[[פולין]]|אחר=שרגא זלמנוב, [[שליח]] [[הרבי]] ל[[קווינס]]|ראו=[[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)]]}}
הרב '''שרגא פייביש זלמנוב''', חסיד חב"ד, ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים וורשא (פולין)]].

נולד ב[[קלימוביץ']] בשנת [[תרל"ט]]. כאשר היה בן 16, בשנת תרמ"ה, נשלח על ידי הוריו - אביו ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]] ואימו מרת בילא - לליובאוויטש, אל אדמו"ר הרש"ב, למרות שלא היתה שם עדיין ישיבה מסודרת. הוא הגיע לליובאוויטש בין פסח לעצרת של שנת תרמ"ה.

כאשר נוסדה ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש - היה בין התלמידים הראשונים בה, ועד לשנת תר"ס נמנה על התלמידים.

הרב זלמנוב ושימש כאחד מצוות ה[[חוזר]]ים של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן עבר להתגורר בוורשה.

בשנים בהם התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] בוורשה היה ה[[בעל תוקע]] בימים הנוראים.

הוצא להורג על ידי הנאצים ימ"ש ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תש"ב]].

==משפחתו==
*אחיו הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]].
*בנו הרב [[שמואל זלמנוב]].

{{ערך חסר}}

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

{{מיון רגיל:זלמנוב שרגא פייביש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]

שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)

2017-08-22T19:41:55Z

נייעס:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שרגא זלמנוב מ[[וורשא]] ב[[פולין]]|אחר=שרגא זלמנוב, [[שליח]] [[הרבי]] ל[[קווינס]]|ראו=[[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)]]}}
הרב '''שרגא פייביש זלמנוב''', חסיד חב"ד, ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים וורשא (פולין)]].

נולד ב[[קלימוביץ']] בשנת [[תרל"ט]]. כאשר היה בן 16, בשנת תרמ"ה, נשלח על ידי הוריו - אביו ר' יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב ואימו מרת בילא - לליובאוויטש, אל אדמו"ר הרש"ב, למרות שלא היתה שם עדיין ישיבה מסודרת. הוא הגיע לליובאוויטש בין פסח לעצרת של שנת תרמ"ה.

כאשר נוסדה ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש - היה בין התלמידים הראשונים בה, ועד לשנת תר"ס נמנה על התלמידים.

הרב זלמנוב ושימש כאחד מצוות ה[[חוזר]]ים של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן עבר להתגורר בוורשה.

בשנים בהם התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] בוורשה היה ה[[בעל תוקע]] בימים הנוראים.

הוצא להורג על ידי הנאצים ימ"ש ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תש"ב]].

==משפחתו==
*אחיו הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]].
*בנו הרב [[שמואל זלמנוב]].

{{ערך חסר}}

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

{{מיון רגיל:זלמנוב שרגא פייביש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]

שמואל זלמנוב (קורסקר)

2017-08-22T19:38:35Z

נייעס:

ר' '''שמואל זלמנוב''' (מכונה '''שמואל זלמנוב קורסקער'''{{הערה|הכינוי "קורסקער" נועד להבדיל בינו לבין אחיינו, ר' [[שמואל זלמנוב]] - בן אחיו ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]].}}) נולד לאביו ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]] ב[[עיירה]] לאזאוויטש הסמוכה ל[[קלימוביץ]], בשנת תרמ"ח, ונקרא שמו בישראל "שמואל" על שם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].

נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בעקבות אחיו הבכור, הרה"ח [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]].

התגורר בעיר קורסק, ושימש בה כ[[שוחט ובודק]]. היה מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]], שם שימש כמזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. יחד עם זאת המשיך בעבודת הקודש כשוחט-ובודק, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].

נפטר בשנת [[תשט"ז]] ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[צפת]].

==משפחתו==
*בנו [[זאב וולף זלמנוב]].
*בנו [[ישראל יצחק זלמנוב]].
*בנו [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]].
*בתו מרת בתיה, רעייתו של [[נפתלי קראוס]] - סופר ועיתונאי.

==לקריאה נוספת==
*זכרון שמואל - תולדותיו, אגרותיו ועוד. בעריכת נכדו ר' [[שמואל קראוס]] (הוצאת [[תשמ"ט]])

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:זלמנוב, שמואל קורסקער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]

שמואל זלמנוב (קורסקר)

2017-08-22T19:37:46Z

נייעס:

ר' '''שמואל זלמנוב''' (מכונה '''שמואל זלמנוב קורסקער'''{{הערה|הכינוי "קורסקער" נועד להבדיל בינו לבין אחיינו, ר' [[שמואל זלמנוב]] - בן אחיו ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]].}}) נולד לאביו ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]] ב[[עיירה]] לאזאוויטש הסמוכה ל[[קלימוביץ]], בשנת תרמ"ח, ונקרא שמו בישראל "שמואל" על שם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].

נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בעקבות אחיו הבכור, הרה"ח [[שרגא פייביש זלמנוב]].

התגורר בעיר קורסק, ושימש בה כ[[שוחט ובודק]]. היה מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]], שם שימש כמזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. יחד עם זאת המשיך בעבודת הקודש כשוחט-ובודק, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].

נפטר בשנת [[תשט"ז]] ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[צפת]].

==משפחתו==
*בנו [[זאב וולף זלמנוב]].
*בנו [[ישראל יצחק זלמנוב]].
*בנו [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]].
*בתו מרת בתיה, רעייתו של [[נפתלי קראוס]] - סופר ועיתונאי.

==לקריאה נוספת==
*זכרון שמואל - תולדותיו, אגרותיו ועוד. בעריכת נכדו ר' [[שמואל קראוס]] (הוצאת [[תשמ"ט]])

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:זלמנוב, שמואל קורסקער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]

שמואל זלמנוב (קורסקר)

2017-08-22T19:27:09Z

נייעס:

ר' '''שמואל זלמנוב''' (מכונה '''שמואל זלמנוב קורסקער'''{{הערה|הכינוי "קורסקער" נועד להבדיל בינו לבין אחיינו, ר' [[שמואל זלמנוב]] - בן אחיו ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]].}}) נולד לאביו ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]] ב[[עיירה]] לאזאוויטש הסמוכה ל[[קלימוביץ]], למד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].

התגורר בעיר קורסק, ושימש בה כ[[שוחט ובודק]]. היה מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]], שם שימש כמזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. יחד עם זאת המשיך בעבודת הקודש כשוחט-ובודק, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].

נפטר בשנת [[תשט"ז]] ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[צפת]].

==משפחתו==
*בנו [[זאב וולף זלמנוב]].
*בנו [[ישראל יצחק זלמנוב]].
*בנו [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]].
*בתו מרת בתיה, רעייתו של [[נפתלי קראוס]] - סופר ועיתונאי.

==לקריאה נוספת==
*זכרון שמואל - תולדותיו, אגרותיו ועוד. בעריכת נכדו ר' [[שמואל קראוס]] (הוצאת [[תשמ"ט]])

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:זלמנוב, שמואל קורסקער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]

יהודה לייב זלמנוב

2017-08-22T19:25:52Z

נייעס: /* משפחתו */

[[File:הרב_לייבל_זלמנוב_2017-01-25_19-49.jpg|thumbnail|הרב לייבל זלמנוב]]
הרב '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' ([[תרפ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תשע"ז]]), היה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[תל אביב]] וממקימי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].

==תולדות חייו==
נולד לאביו ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] [[שו"ב]] ב[[י' אלול]] [[תרפ"ו]], בעיר [[קורסק]] שב[[רוסיה]]. כילד, נדד מביתו לעיר [[קרמנצ'וג]] שם למד אצל המלמד החסיד ר' [[בן ציון מרוז]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], ל[[תל אביב]], ונכנס ללמוד ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] בעיר.

בשנת [[תשי"ב]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל ל[[הפצת היהדות]] בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של [[הרבי]]. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3180 חלק י' אגרת ג'קפ], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3712 חלק יא אגרת ג'תשיב], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3747 ג'תשמז], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3931 חלק יב ג'תתקלא].}}.

בשנת [[תשי"ג]] זכה ב[[ועדת ההגרלה|הגרלה]] על כרטיס ל[[נסיעה לרבי]], והיה הזוכה הראשון בגורל מ[[ארץ הקודש]]. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר [[תשי"ד]]. בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[סיוון]] דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: {{ציטוטון|מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…}}. באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא ה[[קבלת עול]] מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע".

כעבור ארבע שנים זכה בהגרלה בפעם השניה.

בשנת [[תשט"ו]] התחתן עם רעייתו לבית הרצוג והתיישב ב[[בני ברק]]. היה ממקימי קהילת חב"ד בעיר, והפיץ את המעיינות על ידי שיעורי חסידות שמסר ועוד.

בחודש [[סיוון]] [[תשי"ח]] מונה למנהל בית הספר לבנות [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]]. בהמשך ניהל את [[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].

נפטר ב[[כ"ה בטבת]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==
* בנו, ר' אליעזר, ניו יורק,
* בנו ר' שמואל, כפר חב"ד
* חתנו, הרב לידר, בני ברק
* חתנו הרב יעקב מאיר בלוי, ירושלים
* חתנו [[שמואל קסלמן]], ניו יורק

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/26/075544687137.html ר' לייבל - חסיד חי רב פעלים], שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], כ"ט טבת תשע"ו
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/05/102.-Bamidbar-5777-Hebrew.pdf השפעה על אנשי הצבא]''' {{PDF}} ראיון משוכתב בעלון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]

יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב

2017-08-22T19:24:42Z

נייעס: הפניה לדף יהודה לייב זלמנוב

#הפניה[[יהודה לייב זלמנוב]]

שמואל זלמנוב (קורסקר)

2017-08-22T19:23:51Z

נייעס: /* משפחתו */

ר' '''שמואל זלמנוב''' (מכונה '''שמואל זלמנוב קורסקער'''{{הערה|הכינוי "קורסקער" נועד להבדיל בינו לבין אחיינו, ר' [[שמואל זלמנוב]] - בן אחיו ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]].}}) נולד לאביו מיכל ב[[עיירה]] לאזאוויטש הסמוכה לקלימוביץ, למד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. התגורר בעיר קורסק, ושימש בה כ[[שוחט ובודק]]. היה מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]], שם שימש כמזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. יחד עם זאת המשיך בעבודת הקודש כשוחט-ובודק, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].

נפטר בשנת [[תשט"ז]] ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[צפת]].

==משפחתו==
*בנו [[זאב וולף זלמנוב]].
*בנו [[ישראל יצחק זלמנוב]].
*בנו [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]].
*בתו מרת בתיה, רעייתו של [[נפתלי קראוס]] - סופר ועיתונאי.

==לקריאה נוספת==
*זכרון שמואל - תולדותיו, אגרותיו ועוד. בעריכת נכדו ר' [[שמואל קראוס]] (הוצאת [[תשמ"ט]])

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:זלמנוב, שמואל קורסקער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]