חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

לוין (פירושונים)

2015-11-25T15:22:05Z

נגאלים מהעצלות:

{{פירושונים|
;חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב:
*[[אליהו לוין]] (אליהו פריטשער) - [[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]

;חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ:
*[[ישראל לוין]] (נעוולער) - חסיד בעל צורה שמסר נפשו על שמית מצוות ברוסיה הסובייטית
*[[דוד אבא לוין]] - מלמד חסידי תושב העיירה [[נעוועל]]
*[[גרשון בער לוין]] - בנו של ר' דוד אבא ושמש בית הכנסת בנעוועל (נרצח על ידי הנאצים)
*[[שמואל לייב לוין]] (פאריטשער) - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]] ורב ב[[מוסקבה]]

;חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א:
*[[שרגא פייטל לוין]] - למדן חסידי יליד העיירה [[נעוועל]]
*[[זלמן מרדכי לוין]] - מחשובי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]
*[[שלום דובער לוין]] - ספרן ראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]]
*[[חנן לוין]] - [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]
*[[שניאור זלמן לוין]] - בעל מנגן חסידי, יליד העיירה [[נעוועל]]
*[[אברהם שמואל לוין]] - עסקן בעניני שלימות הארץ ומזכיר אגודת הרבנים בארצות הברית
*[[ישראל יהודה לוין]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]
*[[שמואל לוין (נורמנדי)|שמואל לוין]] - שליח הרבי בנורמנדי, צרפת
*[[שמואל לוין (קרית מלאכי)|שמואל לוין]] - ממנהלי ארגון [[חבורת מזכי הרבים|חמ"ה]] ב[[קרית מלאכי]]
*[[לייב לוין]] - משלוחי הרבי ב[[מרוקו]]

;נוספים:
*[[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]] - עורך הדין שניהל את משפט הספרים והוביל ל[[דידן נצח]]
}}

יהודה לייב קרסיק

2015-11-25T15:20:00Z

נגאלים מהעצלות:

[[קובץ:לייבל קרסיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשפיע החסידי ר' לייבל קרסיק]]
הרב '''יהודה לייב קרסיק'''{{הערה|אף שמוכר ברוב המקומות רק בכינוי 'לייב', באג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' קלב מופיע בשם 'יהודה לייב'.}} ([[תר"ס]]-[[אדר]] [[תש"ג]]) היה [[משפיע]] בקהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] וב[[נעוועל]], שנפטר בדמי ימיו על אם הדרך בעיצומם של ימי [[מלחמת העולם השניה]]. בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואף שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תר"ס]] בעיירה [[לאפיטש]] לאביו ר' [[מרדכי שמואל קרסיק]] ולאמו מרת חיה שרה. משפחתו לא נמנתה על חסידי חב"ד, אך כשהגיע לגיל ישיבה נשלח בעקבות אחיו הגדולים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם התבלט בכשרונותיו ובאופיו, ונחשב לאחד מגדולי הלמדנים בישיבה.

הוא התחבב על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ששימש באותה עת כמנהל רוחני של הישיבה, וכאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] נעדר מ[[ליובאוויטש]], הפקיד אדמו"ר הריי"צ בידיו את מפתחות חדרו של אדמו"ר הרש"ב על מנת שייקח משם כתבי חסידות של אדמו"ר הרש"ב ויעתיק אותם בשני העתקים.

גם לאחר שפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבה מהתמימים בישיבה בליובאוויטש החלו לברוח מאימת הגרמנים שהתקרבו לאזור, נותר יחד עם קומץ חברים בישיבה בליובאוויטש ונמנה על שלושה-עשר אחרוני התמימים שלמדו בה. רק בשלהי הקיץ של שנת [[תרע"ח]] עזב יחד עם חבריו את ליובאוויטש ולאחר תחנה קצרה ב[[רודניא]], [[בריאנסק]] ו[[קרמנצ'וג]], המשיך בדרכו ל[[רוסטוב]] שם שהה [[אדמו"ר הרש"ב]], וזכה להתעסק עם הכנת החטים עבור אפיית ה[[מצות]] למשפחת בית הרב.

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן]] [[תר"פ]], נמנה על צוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומידי שבוע היו נכנסים לחדרו על מנת לערוך 'חזרה' על המאמר שנאמר בשבת.

באותה תקופה בה שהה במוסקבה, מספר חודשים לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, זכה להתעסק עם העברת גופו הק' של [[אדמו"ר הרש"ב]] לבית עלמין חילופי.

===משפיע בקהילות חב"ד===
בשנת [[תרפ"א]] בהיותו בן 21 שנים בלבד, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בקהילת חב"ד ב[[מוסקבה]], וכגבאי דמי ה'[[מעמד]]' עבור בית רבינו, וכ[[שד"ר]] עבור ישיבות תומכי תמימים. בשלהי אותה שנה הוצעו לו שתי הצעות שידוך, אחת על ידי הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] ואחת על ידי הרבנית [[נחמה דינה (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]], אך כשנכנס ליחידות פסל הרבי את שתי ההצעות{{הערה|הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).}} והורה לו לנסוע ל[[נעוועל]] ולהתחתן עם בתו של ר' [[שמריהו רויטבלאט]] (אבלסקוי).

לאחר נישואיו עם מרת איידלא, מונה של ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע בנעוועל, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה, והתווה בה רוח של עבודת ה'. בית הכנסת בו כיהן כמשפיע, היה בית הכנסת הגדול ביותר בעיירה והוא כונה בפי התושבים בשם "ר' לייבל'ס שול".

בחודש אדר א' [[תרפ"ז]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ר' [[יצחק מינקוביץ]] ור' [[יצחק גולדין]], ונגזר עליהם עונש גלות בסיביר. כעבור שלוש שנים, הסתיים ריצוי העונש שנגזר עליו והוא חזר לנעוועל, שם המשיך לפעול לחיוק היהדות חרף רדיפות הקומוניסטים. כאשר הגבירו אנשי המשטרה החשאית את עולם, ביקש לעלות לארץ הקודש ואף קיבל לשם כך את האישורים הנדרשים ואת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, אך בסופו של דבר כששמע עד כמה עבודתו בשטח חינוך ילדי ישראל מסיבה קורת רוח לאדמו"ר הריי"צ - ויתר על רצונו לעלות לארץ והמשיך לעסוק בהשפעה ובחינוך ילדי ישראל, כאשר במשך תקופה ארוכה היה ישן בגינה מחוץ לבית בחורף הרוסי הקשה כדי שאם אנשי ה[[ק.ג.ב.]] יבואו לחפש אותו באמצע הלילה - לא ימצאו אותו בבית.

===אחרית ימיו===
בשנת [[תרצ"ט]] עבר להתגורר באחד מפרבריה של העיר [[לנינגרד]], והוא נלכד בתוכה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] כאשר הגרמנים כיתרו את העיר והפגיזו את תושביה ללא רחם. בעקבות הרעב והמחלות שפשטו בעיר, נפטרה רעייתו בחודש שבט [[תש"ב]] וכחודש לאחר מכן נפטר גם בנו ר' שמערל.

כשראה שלא נותרה ברירה והסכנה להישאר בעיר גדולה יותר מסכנת ההפצצה האורבת למי שמנסה לברוח מהעיר, נמלט יחד עם שלושת בנותיו באמצעות רכב שנמלט על פני הנהר הקפוא, והמשיך עמם לעבר הרי אוראל, אך כשהגיעו ליד העיירה קודינקר נחלש ונפטר בחודש [[אדר]] [[תש"ג]] בהיותו בגיל 43 בלבד.

בנותיו התאמצו להביאו לקבר ישראל, וחסכו מקצבת הלחם שלהם כדי לשלם איתו לאיכרים גויים שיטבילו את גופתו בנהר ויכרו עבורו קבר ישראל על אם הדרך. לאחר הקבורה סומן העץ לידו נכרה הקבר, אך לאחר המלחמה כאשר חזרו בני המשפחה וניסו לאתר את העץ- לא הצליחו ומקום קבורתו לא נודע.

==משפחתו==
*אחיו, ר' [[דוד קרסיק]]
*אחיו, הרב [[אליעזר קרסיק]] - רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] וראש [[אגודת חסידי חב"ד ארץ הקודש]]
*אחיו, הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
*אחיו, ר' [[נאחע קרסיק]] - רבה האחרון של [[שצעדרין]]
*גיסו, ר' [[יונה כהן]] (פולטובער)
*גיסו, ר' [[מרדכי אליעזר לפטובסקי]]
*בתו מרת חייענא, רעייתו של ר' [[מאיר אבצן]]
*בתו מרת פעשא, רעייתו של ר' [[שלמה מטוסוב]] - משלוחי הרבי ב[[מרוקו]]
*בו מרת טייבע, רעייתו של ר' [[לייב לוין]] - משלוחי הרבי ב[[מרוקו]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''בדרך בעוד כברת ארץ''', תולדות חייו של ר' לייב קרסיק {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] י' טבת ה'תשע"ד, גליון 906 עמוד 40 ואילך
*שניאור ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי (ספר)|עבד אברהם אנכי]]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרסיק, לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נעוועל: אישים]]
[[קטגוריה:מוסקבה: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לנינגרד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

שיחת משתמש:24.228.90.213

2015-07-22T17:17:30Z

נגאלים מהעצלות:

שלום לך אנונימי. הערך מנחם מענדל דורון שכתבת נמחק כיון שנושאו אינו מתאים לחב"פדיה. אנו מודים לך על השקעתך ומקווים לראות אותך ממשיך ומשקיע בערכים הרבים והחיוניים שיש בחב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בסיוון ה'תשע"ה 19:58, 9 ביוני 2015 (UTC)

== הצטרפות ==

{{הזמנה}}
• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:55, 24 ביוני 2015 (UTC)
:גם אני מצטרף לקריאה וקורא להצטרפותך הרשמית. אם אינך יודע כיצד לעשות זאת - אתה יכול לפנות אלי בדף השיחה ותקבל עזרה... {{חחח}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:46, 24 ביוני 2015 (UTC)
::הרפו. במטותא... [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 11:44, 24 ביוני 2015 (UTC)
:::סליחה. כמו שאתם רואים אני במצב רוח טוב מידי היום, וקצת לא רגוע. {{כתב קטן|אולי בזכות שנעשיתי היום שני שליש מרבע... המעוניין בהסברים יבקש בפרטי. אני רק ארמוז שזה קשור עם מה שאומר הרב [[משה ארנשטיין]] בעיתות רצון מיוחדות.}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:33, 24 ביוני 2015 (UTC)
::::אצל רבנים שהם בעצמם רבע אי אפשר להיות שני שליש אלא הכל נעשה ברבעים... וד"ל. {{קריצה}}. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 14:53, 24 ביוני 2015 (UTC)
אני מודה לך על תרומתיך בנושא משפחת דיסקין,
אף אני חושב שכדאי שתצטרף,--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 14:27, 16 ביולי 2015 (UTC)

== העברת ערכים ==

נהוג בויקי כי העברת הערכים היא על ידי כפתור העברה ולא על ידי העתק והדבק. הסיבה היא כדי לשמר את הסטוריית הכותבים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ה, למניינם 16:39, 21 ביולי 2015 (UTC)
: היות והוא לא נרשם אין לו אפשרות כזו--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:42, 21 ביולי 2015 (UTC)
::עוד סיבה רצינית למה להכנס לחשבון. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ה, למניינם 22:57, 21 ביולי 2015 (UTC)
:::לא העתקתי ערך והרחבתי אותו, אלא כתבתי ערך שלם מבלי לראות בכלל את הערך המקביל בחב"דפדיה ואז ראיתי להפתעתי שהכותב הנכבד 'עברת' את השם, ועשה חצי עבודה, ואפילו לא השאיר הפניה מהשם המקורי! בשל כך, כשבאתי לעשות עבודה שלימה ולהשאיר הפניה ונתקלתי בערך, מחקתי את הערך המקורי והלא מוצלח והשארתי הפניה לערך המלא. העיקרון הקדוש של שימור היסטוריית הכותבים לא נוגע בענינינו, היות ושום פרט בערך לא התבסס על היסטוריית הכותבים הנכבדים!
:::בקשר לעצם הענין, ידוע לי היטב על אפשרות העברת ערכים, ואני וותיק בחב"דפדיה יותר מרוב אלו שמבקשים ממני להירשם... הניחו לי כפי שביקשתי כבר מספר פעמים, או שתשכנעו אותי סופית לא לתרום לא בתור משתמש רשום ולא בתור אנונימי. הרפו. הרפו. הרפו. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 02:13, 22 ביולי 2015 (UTC)
::::אל תכעס (אין לי כלל עניין שתרשם)... תדייק בלשון של שלום הוא כתב ש'תכנס לחשבון' ולא שתרשם כנראה הוא יודע משהו, לא?! {{קריצה}} --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:58, 22 ביולי 2015 (UTC)

::::::שום בעיה. קח את זה בקלות. אגב אני יודע מי האנונימי, והוא לא נרשם לפני. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באב ה'תשע"ה, למניינם 16:35, 22 ביולי 2015 (UTC)
:::::::אולי נרשם אחריך אבל יש לשער שתרם לא פחות... [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 17:17, 22 ביולי 2015 (UTC)

שיחת פורטל:גאולה ומשיח/מלך המשיח

2015-07-22T15:08:48Z

נגאלים מהעצלות:

איך ממקמים את הקישורים לערכים באמצע הדף?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:54, 22 ביולי 2015 (UTC)
:באמצעות תבנית הנקראת יישור. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 15:08, 22 ביולי 2015 (UTC)

יקותיאל מנחם ראפ

2015-06-30T21:37:58Z

נגאלים מהעצלות:

[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב ראפ בהתוועדות [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' ([[ט' אב]] [[תש"ח]] - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]]) היה מנהל בית חב"ד שדה התעופה JFK שבניו-יורק, יו"ר [[ועד המחנכים]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]].

==תולדות חיים==
נולד ביישוב 'יסודות' ב[[ט' מנחם אב]] [[תש"ח]] להוריו ציפורה ושרגא ראפ.

למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה לאחד ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

===פעילות ציבורית===
עוד באותו בחור החל לעסוק בפעילות '[[מבצעים]]' עם חברי אל-על בשדה התעופה JFK על-שם קנדי. מאז, בזכות קשריו הענפים הביא אורחים ואישים מכובדים רבים אל הרבי ל[[חלוקת דולרים]] ובהזדמנויות נוספות.

עקב פעילותו נותר הרב ראפ בחצר הרבי ולא חזר לארץ בסיום שנת ה'קבוצה', והוא התמנה על ידי הרב [[דוד רסקין]] מנהל הישיבה והרב [[מרדכי מנטליק]] ראש הישיבה להיות [[משגיח]] על נוכחות הבחורים בסדרי הישיבה, והמשיך בתפקיד זה גם לאחר חתונתו כשעם השנים הוטלו עליו גם תפקידי השפעה על הבחורים.

בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להקים את '[[ועד המחנכים]]' שתפקידו יהיה לכנס את מחנכי ו[[משפיע|משפיעי]] חב"ד בהגיעם ל[[770]] לחודש החגים, ובכל אסיפה כזו יהיו [[החלטות טובות]] בנוגע לחינוך הבחורים שיוגשו כדו"ח ל[[הרבי]].

ביוזמת הועד, מתקיים בכל שנה בחודש תשרי כינוס לתלמידי התמימים הנמצאים ב-[[770]] ובו מדברים הרבנים והמשפיעים בפני הבחורים כיצד עליהם להתנהג כ'[[תמימים]]' הלומדים בישיבה של הרבי. כינוס זה נקרא בשם "[[כינוס התמימים העולמי]]". על פי הוראת הרבי, מידי שנה בסיום הכינוס חילק הרב ראפ '[[משקה]]' למשתתפים.

עמד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", שדאג בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] לארגן ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב-770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הקדושים של [[הרבי]] בנושא ה[[שמחה]] בטהרתה לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.

נמנה לאורך כל השנים על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על-ידי הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום כובד לדבר וקישר את ההלכות הנלמדות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה{{מקור}} לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם אמר בסיומים אלו, והם נדפסו מידי שבוע בעלון שהוציא לאור בשם "תקות מנחם". חלק גדול מתוכן עלונים אלו נדפס בספריו [http://www.tikvasmenachem.com/ 'תקוות מנחם'].

שימש כחבר הנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ווזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ואף עורר על כך בכל הזדמנות.

בשעות אחר הצהריים של [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]] נדרס בשגגה על ידי אפרו-אמריקאי, ולאחר שעה קלה נפטר בשנתו ה-67. הלוויתו התקיימה למחרת והוא נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

במהלך הלוויה הוכרז כי בנו ימלא את מקומו בניהול בית חב"ד בשדה התעופה?

==משפחתו==
* זוגתו מרת פייגי.
*ילדיו: חיה מושקא מוסקוביץ, חני, יוסי ושניאור זלמן.
*אחותו, רחל לאה, אשת הרב חיים ברויער, מנהל ישיבת תפרת בחורים, תפרח.
*אחותו, אסתר, אשת הרב שלמה פרוביין, ד"ר לתנ"ך, ירושלים.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.tikvasmenachem.com/ האתר של הרב ראפ 'תקוות מנחם']
*חיים ברוק, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68015 מצות בשחקים]''', סקירה על משלוחי המנות לארץ הקודש בארגונו של הרב ראפ, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} י"ב ניסן התשע"ב (04.04.2012)

{{מיון רגיל:ראפ, יקותיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

מגן דוד

2015-06-24T16:47:24Z

נגאלים מהעצלות:

[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל מגן דוד על ציונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של הרבי]]
ה'''מגן דוד''' הוא סמל יהודי עתיק, שהיה מזוהה במשך אלפי שנים עם המסורת היהודית, ושולב ברקמות על ארונות קודש בעיטורים במצבות בבתי עלמין, בכניסות לבתי כנסת, ובאלמנטים יהודיים נוספים. הסמל נקרא בשם 'מגן דוד' היות ועל פי המסורת צורתו הייתה חקוקה על המגנים שעטו עליהם הלוחמים בצבאו של דוד המלך.

==היסטוריית הסמל==
האיזכור הראשון של הסמל נמצא בספר [[קראים|קראי]] בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר '[[רזיאל המלאך]]' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של [[אדם הראשון]].

צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו.

בזמן ה[[שואה]], הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים.

עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדים הפסיקו להשתמש בסמל כדי למנוע מאנשים להעניק השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית.

==יחס הרבי לסמל==
ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] ולאחר החג התקבלה בקשתו והוא רצה שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות אך הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]], ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה.

על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד.

הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח לאדמו"ר הריי"צ מעטפה עם כמה מאות רובלים,
אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה.

בנוגע לשימוש בסמל, אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי במפורש להסיר את הסמל{{הערה|כאשר ביקר הרבי ב[[קעמפ גן ישראל]] וסייר בחדרי השינה הבחין
במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. כאשר ר' [[יצחק פלור]] הגיש לרבי כמתנה חנוכיה מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' [[חנוך גליצנשטיין]] הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.}}, אך יחד עם זאת אירעו מספר מקרים בהם הורה הרבי להשאיר את הסמל{{הערה|1=על מצבת אביו של הרבי המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' [[מרדכי מנשה גורליק]] הוסר הסמל ו[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9770&CategoryID=1763 הרבי הורה להחזירו].}}.

הרבי בעצמו השתמש באופן קבוע בציבור בגביע ל[[קידוש]] עליו היה חרוט סמל המגן דוד.

==קישורים חיצוניים==
*סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} ל"ג בעומר תשע"ה
*נפתלי סילברברג, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/942896/jewish/-.htm מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד

==ראו גם==
*[[ציונות]]
*[[מדינת ישראל]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ציונות]]

שיחה:המכון להפצת תורתו של משיח

2015-06-24T14:55:49Z

נגאלים מהעצלות:

צריך להוסיף פיסקא '''ביקורת''', עם היות שאין מקורות בשבילה... • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:53, 24 ביוני 2015 (UTC)
:ביקורת עם תוכן או ביקורת שנכתבת רק בגלל שהוא נמצא בצד זה או אחר של המפה הפוליטית?!... [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 05:05, 24 ביוני 2015 (UTC)
::ודאי שתוכנית! שמטרתו היתה דמכיון שמה שלה"ק מדפיסים זה עם זי"ע, ממילא זה לא קיים, וצריך להדפיס משהו חדש.. ולכן חסרים מאמרים רבים.
::ולכן גם הוא כותב בפתח דבר כאילו הם כלל לא קיימים ומו"ל מאמרים במשך שנים.
::זאת בנוסף לכך, שהסיבה האמיתית שזה יוצא ע"פ סדר הפרשיות היא - כמו שהוא בעצמו אמר - בשביל שיקנו, כי כבר יש סט יותר מוצלח לפי השנים, וד"ל..• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:11, 24 ביוני 2015 (UTC)
:::מה שהוא לא מכניס המאמרים של לה"ק (אגב, לא רק בגלל הזי"ע אלא גם בגלל שזה לא רק מאמרים של הרבי אלא של העורכים, וסליחה על החריפות) לא צריך לבוא בתור ביקורת, שהרי זו מדיניותו הרשמית של המכון, ואפשר לציין את זה בעיקר הערך.
:::ולגבי סדר המאמרים - לפי השנה - מובן שהוא עשה את זה כדי שיהיה יותר נוח ויקנו יותר! מה חשבת, שהוא קיבל הארה מלמעלה שכך צריך להיות?... ומה הבעיה בזה? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:42, 24 ביוני 2015 (UTC)
::::בלי להתערב כאן בויכוח ורק על הטענה שהמאמרים כביכול הם של העורכים שנראה מהסגנון שזה לא רק ייצוג טענתם כי אם הוא גם טענתך... להווי ידוע לך שבכל השנים(!) הן המאמרים והן השיחות הוכנס תמיד עריכה על יד המניחים כך שההנחה היא לא בדיוק איך שהרבי אמר זאת בשיחה יש לכך ריבוי דוגמאות, חפש ותמצא. וממילא אם בא מישהו אח"כ ועורך את ההנחה שנכתבה במהירות ובפזיזות ומתקנה וכו' הרי אדרבה כך עשו תמיד וכך רצה הרבי שייעשו (ודרך אגב ידוע המענה של הרבי אודות ההנחה של בהעלותך נ"א)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:50, 24 ביוני 2015 (UTC)
:::::מה פשר הויכוח העקר? הרי אף אחד כאן לא הולך להשתכנע... אפשר לכתוב ביקורת, אבל בצורה מכובדת שמשאירה מקום גם לצד השני וכותבת מה המענה על הטענות. ומכל מקום, אין מצווה בכתיבת ביקורת שלא מועילה לאף אחד, אלא אם כן זה ממש נוגע למישהו בעצם הנשמה (בדיוק כמו שבערך על [[ועד הנחות בלה"ק]] לא מופיעה הביקורת, שאכן יש לה בסיס גם אם היא לא מוצדקת במאת האחוזים, בנוגע להתנהלות דרכי העריכה וכו'). [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 12:06, 24 ביוני 2015 (UTC)
::::::ראשית כל הרבי הורה שבפירוש לא יכתבו את המאמרים מילה במילה כפי שנאמרו, אלא יעיינו וכו'. ושנית, לכתוב בערך שהוא מדפיס מאמרים ששנים רבות לא היו בדפוס תוך התעלמות מוחלטת מכך שהם נדפסו ע"י לה"ק זוהי שטות, ולזה כוונתי. ו..אם יש ביקורת עליהם, אולי באמת כדאי לכותבה בערך..• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 13:39, 24 ביוני 2015 (UTC)
:::::::כדי לא להרוס את האוירה אני לא אמשיך בויכוח (למרות שיש ויש מה להמשיך...). רק במענה לקטע הקודם של כתית - ישנם כמה מאמרים שהוא מצא שלא נמצאים בספרים של לה"ק (אם מישהו רוצה, אני אנסה להזכר בדוגמאות). --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:30, 24 ביוני 2015 (UTC)
:::::::::אני רוצה. ואני גם רוצה שסוף סוף מישהו יפרסם רשימה מסודרת של מה שחסר שיהיה זמין באינטרנט כך שמי שאכפת לו יוכל לנסות לעזור. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 14:55, 24 ביוני 2015 (UTC)

שיחת משתמש:24.228.90.213

2015-06-24T14:53:10Z

נגאלים מהעצלות:

שיחת משתמש:24.228.90.213

2015-06-24T11:44:15Z

נגאלים מהעצלות:

שיחה:מאיר הרליג

2015-06-24T05:07:48Z

נגאלים מהעצלות:

מדוע השם שלו לא מופיע בשחור בטבלה למטה?? לכאורה צריך להחליף את שם הערך ולהותיר הפניה, או לחילופין לתקן בטבלה - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]
:{{בוצע}}[[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 05:07, 24 ביוני 2015 (UTC)

שיחה:המכון להפצת תורתו של משיח

2015-06-24T05:05:23Z

נגאלים מהעצלות:

תבנית:נאמני בית רבינו

2015-06-24T05:01:03Z

נגאלים מהעצלות:

{| class="collapsible autocollapse navbox nowraplinks" style="width: 80%;border: 1px solid #E4DB77; background-color: #F6F4D5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right"

! style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E5E5FF" colspan="2" | '''נאמני בית רבינו'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירים]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[מאיר ליבר קלר]] · [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] · [[יהודה לייב גרונר]] · [[ירחמיאל בנימין קליין]] · [[חיים יהודה קרינסקי]] · [[שלום מנחם מנדל סימפסון]] · [[אברהם אליהו קווינט]] · [[משה לייב רודשטיין]] · [[ניסן מינדל]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|[[משמש בקודש|משמשים בקודש]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[שלום בער גנזבורג]] · [[מנחם מענדל גאנזבורג]] · [[דובער יוניק]] · [[חיים ברוך הלברשטם]] · [[חס"ד הלברשטאם]] · [[יעקב צבי הולצמן]] · [[עמרם מלכא]] · [[עזרא ערד]] · [[אברהם ביסטריצקי|אברהם (אינגי) ביסטריצקי]] · [[משה קליין]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|נאמני בית רבינו}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[מאיר הרליג]] · [[חנינא משולם שפרלין]]
|-
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות תורת החסידות]]</noinclude>

ספר המאמרים - מלוקט

2015-06-24T00:29:28Z

נגאלים מהעצלות:

[[תמונה:מאמרים מלוקט.jpg|left|thumb|250px|ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים שלא הוגהו על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על-ידי [[ועד להפצת שיחות]].
==הדפסת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית ע"י קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תשנ"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==סידור מחודש==
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]. בהוצאה זו נכנסו הגהות רבות של הרבי שלא נכנסו במהדורה הקודמת ותוקנו טעויות דפוס מוכחות שנפלו בה וכן טעויות שנפלו במאמרים תוך כדי הכנתם לדפוס אחרי שעברו את הגהתו של הרבי מתוך דפי ההגהה המקוריים השמורים תחת ידם.

הוצאת הסידרה מחדש נשענה על סמך פסק דין שניתן על ידי ה[[בד"צ קראון הייטס]] בדין תורה שהתקיים בין ה[[ועד להפצת שיחות]] ובין [[ועד הנחות בלה"ק]], בו נפסק על ידי הרבנים [[יהודה קלמן מארלו|מארלו]] [[אברהם אזדבא|אזדבא]] ו[[יוסף אברהם העלער|העלער]] שהסידרה שייכת להוצאת קה"ת, ועל כן ב' הצדדים רשאים להדפיס את הסידרה, זאת מאחר שרובם ככולם של המאמרים בסדרה הוכנו לדפוס ונמסרו להגהת הרבי על ידי חברי [[ועד הנחות בלה"ק]].

לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערת שוליים|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==ראו גם==
* [[מוגה]]

==קישורים חיצוניים==

* המהדורה הותיקה - ששה חלקים, [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].

*[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/index.htm המהדורה החדשה] - אתר [[ספריית חב"ד ליובאוויטש|חב"ד לייבורי]], פורמט טקסט.

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
{{הערות שוליים}}

ישראל פרידמן

2015-06-24T00:18:27Z

נגאלים מהעצלות:

[[קובץ:ישראל פרידמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן נואם במעמד 'צאתכם לשלום' לתלמידים השלוחים של אהלי תורה (חשון, תשע"ג)]]
הרב '''ישראל פרידמן''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936) הוא ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ישראל פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בוחן את תלמידי אהלי תורה מתיבתא, לצד ראש הישיבה הרב [[זושא וילהלם]]]]
נולד ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] שב[[רוסיה]] ב[[ו' טבת]] [[תרצ"ו]] לאביו ר' יעקב ולאמו מרת גיטל פרידמן.

בשנת [[תש"ז]] יצא יחד עם משפחתו מרוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', ובמשך כשנתיים התגוררו בפריז, כשהוא עצמו נשלח לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.

בהמשך, עלה עם משפחתו בשנת תש"י לארץ הקודש ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת חנה לובא, בתו של החסיד ר' [[יעקב יוסף גורקוב]] והתיישב ב[[קראון הייטס]] שם התקבל למשרת [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].

כיום, מכהן הרב פרידמן כראש ישיבת 'אהלי תורה זאל', והוא עומד בשורה הראשונה של הלמדנים החב"דיים.

בנוסף, ידוע הרב פרידמן כבעל לחלוחית חסידית, והוא [[התוועדות|מתוועד]] לעיתים קרובות עם התלמידים ועם אנ"ש בקראון הייטס.

==משפחתו==
*אחיו, ר' [[מאיר פרידמן]] - חבר הנהלת [[בית רבקה]], ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] כפר חב"ד.
*אחיו, ר' [[אהרון נחמן פרידמן]] - שימש 40 שנה כמזכיר המועצה האזורית, בכפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד אינפו|85737|בימים ההם||{{תע|01/13/2015}}}}
*{{קישור שטורעם|523|multimedia|שלש שעות של התוועדות נדירה|מערכת שטורעם|י"ב בתמוז תשס"ז}}

{{מיון רגיל:פרידמן, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]

יעקב פרידמן

2015-06-24T00:17:37Z

נגאלים מהעצלות:

הרב '''יעקב פרידמן''' (?-[[ב' אדר|ב' אדר א']] [[תשס"א]]) היה מראשי הפעילים בהחזקת מוסדות [[חדרי תורה אור]], ופעיל בהפצת מעיינות החסידות בשכונת [[בארא פארק]] בהוראת הרבי.

==תולדות חייו==
נולד בקאשדאר שבליטא לאביו ר' נפתלי הירץ ולאמו אלטע חוה פרידמן.

בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, וכשהגיע לגיל הנישואין התחתן עם בת העיירה קובנה הסמוכה, וקבע בה את מגוריו. בזמן מגוריו בעיר החל להתקרב לתורת החסידות והשתתף בשיעוריו של המשפיע הרב [[יהושע אייזיק בארוך]] ושל ר' [[איצ'ה דער מתמיד]].

כאשר החלה [[מלחמת העולם השניה]], נלקח על ידי הנאצים לגטו שאוול הסמוך לקובנה שם סבל עינויים רבים, ואף הוכרח להשתתף בצעדת המוות במהלכה הוכרח יחד עם אלפי יהודים לצעוד רגלים מרחק עצום של מאות קילומטרים עם מנות זעומות של אוכל ומים.

בניסים גלויים הצליח לשרוד את הצעדה כשלאורך כל הדרך הוא מעוטף בגווילי ספר תורה שהציל מהגטו בשאוול, ובסיומה החל להיטלטל בין מחנות המוות השונים ושרד את אימות השואה בגפו, כאשר אשתו ושני ילדיו נספו על קידוש ה'.

===בעסקנות הכלל===
[[קובץ:תפארת יעקב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר ביוגרפיה שיצא לאור לזכרו]]
בסיום המלחמה הגיע למחנה המעבר ב[[פוקינג]] שם החל לעסוק באיסוף מצרכים וכספים לנזקקים, וכך הציל את חייהם של יהודים רבים שכשל כוחם מהסבל שעברו במחנות על ידי הנאצים.

בתקופה זו נישא בשנית, והתחתן עם בת למשפחת קלח, והמשיך להתגורר במחנה ולדאוג לצרכי הנזקקים שהגיעו למקום.

כאשר נסגר המחנה, עבר למחנה מעבר אחר בשם פערנוואלד שם דאג להקים ישיבה בראשה העמיד את ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], וניהל אותה במשך תקופת זמן עד שקיבל הוראה מהרבי להגר ל[[ארצות הברית]] שם התיישב בשכונת בדפורד שבברוקלין והחל לעסוק במסחר יהלומים. משחלפו חודשים ספורים התבקש לשמש כמלמד בתלמוד תורה 'דרכי נועם', והוא נענה לבקשה.

עם ייסוד [[חדרי תורה אור]] בארץ הקודש, קיבל את ברכתו של הרבי לעזוב את משרתו כמלמד, ולהתחיל לעסוק בגיוס כספים ברחבי ארצות הברית עבור מוסדות אלו.

בסביבות שנת [[תש"כ]] קיבל הוראה מהרבי לעבור להתגורר בשכונת [[בארא פארק]] על מנת להפיץ חסידות בין תושבי השכונה במקביל לעבודתו בגיוס כספים, והוא מילא את שליחותו בנאמנות והיה מוסר שיעורים קבועים בתורת החסידות במספר בתי כנסת בשכונת מגוריו.

נפטר ב[[ב' אדר|ב' אדר א']] [[תשס"א]].

בשנת [[תשע"ה]] יצא לזכרו הספר 'תפארת יעקב' הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו להחזקת רשת מוסדות 'תורה אור'.

==משפחתו==
*רעייתו בנישואין שניים, יהודית.
*בתו מרת מרים, רעייתו של ר' שלום הורביץ - קראון הייטס
*בתו מרת שרה רחל, רעייתו (בנישואים ראשונים) של הרב [[ישעיהו הרצל]] - רב העיר [[נצרת עלית]]
*בתו מרת חווה, רעייתו של ר' יהודה וולף

==לקריאה נוספת==
*'''תשורה מנישואי ר' יחיאל מיכל מרוזוב''', י"ט שבט תשס"ז
*'''תפארת יעקב''', ספר הסוקר את תולדות חייו מאת נכדו הרב הורביץ, תשע"ד

{{מיון רגיל:פרידמן, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בארא פארק: אישים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

אחי תמימים תל אביב

2015-06-23T20:56:45Z

נגאלים מהעצלות:

{{ישיבה|
|שם=אחי תמימים תל אביב
|תמונה=[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|250px]]
|כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=ראש חודש אייר [[תרח"צ]]
|תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]
|מיקום=[[תל אביב]]
|מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]
|ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]
|משגיח ראשי=הרב [[ניסן הבר]]
|משפיע ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]
|מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]
|מספר תלמידים=כמה עשרות
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].

במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב.

== פתיחת הישיבה ==

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תומכי תמימים==
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

==הנהלת הישיבה==
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).

'''הועד הרוחני''':
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*הרב [[משה גוראריה]].
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].

'''הועד הכספי''':
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*הרב [[משה דובער גנזבורג]].
*הרב [[שמריהו גוראריה]].

'''צוות הישיבה''':
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, משפיע ומשגיח (בתקופות שונות).
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.
*הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.

'''הר"מים:'''
*הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]].
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש [[ישיבת פונוביז']]).
*הרב [[ניסן עבער]].
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*הרב [[דוד חנזין]].

'''משגיחים:'''
*הרב [[יצחק ברמן]] - משגיח בנגלה.
*הרב [[שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה משגיח בחסידות.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

==תלמידים מפורסמים==
* הרב [[יצחק גנזבורג]]
* הרב [[יואל כהן]]
*הרב [[אורי בן שחר]]
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]
* הרב [[יעקב פלס]]
* הרב [[שניאור זלמן לוין]]
* הרב [[זושא וילימובסקי]]
* הרב [[ישראל צבי הבר]]
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר לאחמ"כ לפוניבז') נשא את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]

==לקריאה נוספת==
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס"ג]].
* [[יצחק גינזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
* שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג.
* [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]

[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ת]]

אלימלך צוויבל

2015-06-19T04:16:40Z

נגאלים מהעצלות:

{{אין תמונה}} Elimelech Zweibel
הרב '''אלימיך צוויבל''' (יליד שנת [[תש"א]], 1941) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], חבר בוועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וחבר ה[[ועד להפצת שיחות]] ומערכת [[מכון חסידות מבוארת]]. שימש בעברו כ[[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] של תורת הרבי.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' יעקב צוויבל ב[[י"ז אב]] [[תש"א]], למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וזכה להימנות על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי ב-[[770]] בשנת [[תשכ"ב]] וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי. בעקבות קבוצה זו הפך הדבר למנהג של קבע ועם השנים נעשה לחלק ממסלול הלימודים החב"די.

בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] והיה מה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי ואך הניח [[שיחה|שיחות]] רבות שהוכנסו לרבי ל[[מוגה|הגהה]] ועברו את אישורו.

לאחר נישואיו בחורף [[תשכ"ה]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], והשפעתו האישית על בחורים וידועתיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא משמש כמשפיע ראשי וכ[[ר"מ]] במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי [[הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון]] שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי{{הערה|1=ראו [http://www.yomanim.com/images/8/81/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%22%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9%22.pdf סקירה נרחבת בגליון 'התמים': '''האור שבהערות'''], אב תשס"ד.}}.

במקביל לתפקידיו בישיבה, נמנה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארה"ב, והוא מכהן כחבר וועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכן פועל במסגרת [[מכון חסידות מבוארת]] ומכהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה.

==משפחתו==
*בנו, ר' אברהם צוויבל

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|19082|news|שבעה סיפורים מהרב צוויבל|מערכת שטורעם|י"ב בתשרי תשס"ח}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צוויבל, אלימלך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]

משתמש:יעקב פריידסון

2015-06-17T15:58:59Z

נגאלים מהעצלות:

אני עודני בימי בחרותי, הוספתי בעבר כמה ערכים על אף אי שייכותי למיזם זה. אלא שבראותי שפעולותי מוגבולות כגון להוסיף תמונות וכיו"ב, שישנן ברשותי אלא שאני מנוע מלפרסמם עדיין, מקווה לטוב.

עוד כמה עריכות עלי לערוך ע"מ לצרף תמונות?

:עזוב. אל תחכה. אתה אוחז רק ב25 מתוך 300 והתרומות שלך חשובות לחבדפדיה. תבקש ממפעיל מערכת בדף המיועד לכך. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 15:58, 17 ביוני 2015 (UTC)

שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד

2014-10-28T19:04:36Z

נגאלים מהעצלות:

__TOC__

==רשימת קישורים לתאריכי יארצייט==
*[http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=-232 תשרי]
*[http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=-58 אדר]
*[http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=-29 ניסן]
*[http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=0 אייר]
*[http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=25 סיון]
*[http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=58 תמוז]
*[http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=116 אב]

צריך למצוא את השאר. אני לא מצליח להגיע אליהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:06, 28 באפריל 2014 (UTC)

:נראה לי שהכל מיותר. [http://www.col.org.il/memboard.asp?offset=29 בקישור הזה אפשר לטייל לאורך כל ימות השנה]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:52, 29 במאי 2014 (UTC)

מייסד ולא נייסד את ישיבת תותל

האוכלוסיה החב"דית

2014-10-28T18:57:47Z

נגאלים מהעצלות: אנשים בקהילות

{{בעבודה מתמשכת}}
'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי שליט"א]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

כיום מונה קהילת חסידי חב"ד ברחבי העולם מעל ל-???? איש, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים{{דרושה הבהרה}}.

==האוכלוסיה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת ליטא לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה אדמו"ר הזקן להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי רוסיה ואוקראינה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות, עמוד 29.}}, מה שהביא לכך שאדמו"ר הזקן הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה העיירה החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בחודש אלול [[תרנ"ז]] הקים אדמו"ר הרש"ב את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי רוסיה גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה בפולין שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
ארבע שנים לאחר עלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה בסיביר שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל הנישואין והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ברוסיה מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד בפולין ליטא ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי שליט"א]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסיה החב"דית כיום==
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. ברשימה זו נכללו רק קהילות חב"דיות המונות מעל לחמישים משפחות.

===שלוחי הרבי===
*'''[[אסיה]]''' - ?.
*'''[[אירופה]]''' - 1200.
*'''[[אפריקה]]''' - ?.
*'''[[אוסטרליה]]''' - ?.
*'''[[ארצות הברית]]''' - 800.

===ארצות הברית===
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3,300.
*'''בורו פארק''' -
*'''מונסי''' -

===קנדה===
*'''[[מונטריאול]]''' - 180.
*'''[[טורונטו]]''' - ?.

===ישראל===
*'''[[באר שבע]]''' - 130.
*'''[[בית שמש]]''' - 300.
*'''[[ביתר]]''' - 350.
*'''[[בני ברק]]''' - 300.
*'''ברקת''' - 60
*'''[[הרצליה]]''' - 100.
*'''[[חיפה]]''' - 140.
*'''[[ירושלים - גילה]]''' - 50.
*'''[[ירושלים - הר נוף]]''' - 60.
*'''[[ירושלים - נווה יעקב]]''' - 90.
*'''[[ירושלים - רמת שלמה]]''' - 120.
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1,800.
*'''[[לוד]]''' - 350.
*'''[[מגדל העמק]]''' - 170.
*'''[[נצרת עלית]]''' - 160.
*'''[[נתניה]]''' - 180.
*'''[[עמנואל]]''' - 80.
*'''[[עפולה]]''' - 70.
*'''[[פתח תקוה]]''' - 80.
*'''[[צפת]]''' - 750.
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.
*'''[[קרית גת]]''' - 260.
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 370.
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120
*'''[[רחובות]]''' - 300.

===צרפת===
*'''[[פריז]]''' - 3,500.
*'''[[ברינואה]]''' - ?.

===רוסיה===

{{הערות שוליים}}

מרדכי מנשה לאופר

2014-10-07T19:38:13Z

נגאלים מהעצלות:

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] לאשדוד ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע וציפורה לאופר]].

בשנת [[תשמ"ז]] נישא לרעייתו לאה, ביתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה.

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]''' (3 כרכים של "[[היכל מנחם]]").
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]''', תש"נ - תשנ"א.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2014-06-11T05:26:12Z

נגאלים מהעצלות: שירות בצהל

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון|רשימת ארכיונים]]{{ש}}
[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==

אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע"ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
:לענ"ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע"ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
::המתכנת יערוך בעז"ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב"דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)

== שם הערך עזרת ישראל ==

לדעתי יש להחליף את שם הערך "[[עזרת ישראל]]" ל"העזרה", או אפילו "עזרת כהנים" (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)

== קבוצע'ס עד תשל"ט ==

הקבוצע'ס עד שנת תשל"ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ז-תשכ"ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ח-תשכ"ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)
:מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ"ד לא צריך להסתבך. עד תשל"ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: "בשנת ____ נסע ללמוד ב..."). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה ("ומה? לא יהיה קבוצה תשל"ט?" - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)
::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)

== מעקב אחר שינויים אחרונים ==

כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
:ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)
:::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)
::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)

== [[תורת אמת חברון]] ==

מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)
:ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)
::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)

== ערכי חסידות ==

מה דעתכם אודות ערכים כגון [[עשר ספירות הגנוזות|זה]] ו[[אחדות פשוטה|זה]]? וכי ניתן להסביר בכלל ענינים עמוקים כאלו אופן שיהיה שווה לכל נפש? לענד לא שייך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ד, למניינם 03:32, 27 בינואר 2014 (UTC)
:בשלימות - לא. בקווים כלליים, כן. שאדם ידע פחות או יותר על מה מדובר, ולפחות שיבין מה הוא לא מבין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:24, 27 בינואר 2014 (UTC)
::וודאי שאפשר. כפי שהם מוצגים עכשיו זה לא דוגמא, כי לא נעשה ניסיון, ולא הקלוש ביותר, להנגיש אותם לציבור הרחב. אבל כמו שמסבירים לילד בכיתה ח' את סדר ההשתלשלות, אפשר להסביר כאן כל מושג. נכון, לא הכול יהיה מובן בקריאה ראשונית ושטחית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ד 14:09, 27 בינואר 2014 (UTC)
::::בשביל זה יש קישורים פנימיים, אי אפשר שבכל ערך יהיה מפורט כל סדר ההשתלשלות, שהרי לא לכך נועד הערך, אלא רק להסביר את המושג המסויים הזה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ד, למניינם 15:32, 27 בינואר 2014 (UTC)
::::::אה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בשבט ה'תשע"ד, למניינם 21:18, 28 בינואר 2014 (UTC)

== העברה מבקשות למפעיל מערכת ==

== תקלה!!!! ==

ההשלמה האוטומטית בחיפוש לא עובדת! היא עבדה! מה קורה כאן?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:08, 10 במרץ 2014 (UTC)
:גם מסנן הספאם לא עובד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 23:41, 10 במרץ 2014 (UTC)
::וגם הקישור לאינפו נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:54, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::אציג את התקלות בפני המתכנת ובעז"ה הם יסודרו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:10, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::'להתראות' היכן היה קישור לאינפו שנעלם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:29, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::מצד ימין מתחת לתיבת הכלים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::גם מספר הצפיות בדפים נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::::בויקיפדיה יש גישה דרך דף ההיסטוריה, אבל אצלנו אין, ויצאנו קרחים מכל הכיוונים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::::הקישור לאינפו, מופיע כעת (לפחות אצלי) מעל ה'כלים' ומתחת ל'פורטלים'. ניתן לראות את מספר הצפיות בדף, בסרגל מימין, תחת הכותרת 'כלים' בקישור 'מידע על הדף'. הנה לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&action=info דף זה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע"ד 19:46, 12 במרץ 2014 (UTC)
:::::::::א. יישר כח על התשובה. זה אמנם פחות נח ממה שהיה קודם (בתחתית הדף בקטן מעל הכיתוב מדיניות חב"דפדיה, בעבר לא היה צריך להיכנס לדף נוסף בשביל לראות את המספר), אבל מעז יצא מתוק: א) אני רואה בדף שציינת שבנוגע להעברה מצויין "כל המשתמשים מורשים", כיצד עושים זאת? ב) מהי 'מילת קסם'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:50, 12 במרץ 2014 (UTC)
::::::::::א. "כדי להעביר ערך או להעביר דפים ממרחב שם אחד לאחר, יש ללחוץ על המשולש השחור ההפוך MediaWiki Vector skin action arrow.png הנמצא בראש הדף, ולאחר מכן על לשונית "העברה". אז יש לבחור את המרחב אליו יועבר הדף ואת שמו החדש. אם ברצונך להעביר למרחב הערכים, יש לבחור בתיבה הימנית את האפשרות "(מרחב הערכים)" (מרחב ויקיפדיה אינו מרחב הערכים)." מויקיפדיה. ב. איני יודע מה מילת קסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשע"ד 13:15, 17 במרץ 2014 (UTC)
:::::::::::לא מוצא. אבקש ממשתמשים אחרים לומר אם הם כן מוצאים, או לחילופין להעלות תצלום מסך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 19 במרץ 2014 (UTC)

== קטגוריות על משפחות ==

לא נראה לי לעניין לפתוח קטגוריה על כל משפחה חב"דית שיש עליה כמה ערכים הקשורים למשפחה. הקטגוריות על משפחות מיועדות עבור משפחות מפורסמות, מכובדות ומיוחסות במיוחד, כמו משפחת גוראריה, חן ואפילו וילישאנסקי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 22:46, 11 במרץ 2014 (UTC)
:קטגוריה לא נועדה להביע חשיבות, אלא לסייע בסידור ואיתור ערכים מאותה קטגוריה, אם ישנה משפחה שלה מספר מסויים של ערכים, מן הראוי לדעתי לפתוח לה קטגוריה. מה שצריך להחליט, זה כמה ערכים מצדיקים קטגוריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ב' ה'תשע"ד 12:50, 19 במרץ 2014 (UTC)

== כפר חב"ד ב' - קטגוריות ==

כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב', ההצעה וטעמה:
* [כפר חב"ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב"ד השונות.
* [אישים בכפר חב"ד ב'] - כפר חב"ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב"ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב"ד: מוסדות], [נחלת הר חב"ד: אישים]) הרי שבכפר חב"ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב"ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב"ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב'] או [אישים בכפר חב"ד ב'].

מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)

== בוגרי תומכי תמימים ==

צריך לקבוע אחידות לבוגרי הישיבות. האם לקרוא לקטגוריות "בוגרי '''ישיבת''' תומכי תמימים ####" או "בוגרי תומכי תמימים ####" • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 11:14, 24 במרץ 2014 (UTC)
:לדעתי עדיפה הקצרה: בוגרי תומכי תמימים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע"ד 15:01, 1 באפריל 2014 (UTC)

==סדר בבלאגן==

חג שמח!
כבר מתקרבים למחצית האלף השישי והקרדיט לכל הכותבים ענקית, אבל למה שלא יעבדו מסודר קצת וישפרו את הקיים? ישנם ערכים רבים עם פרטים חסרים או מקורות חסרים או ערכים שלמים דלילים וחסרים, על כן באתי בהצעה שמי שאחראי פה על הענינים יעשה חלוקת עבודה בין הכותבים פה וכל אחד יקח על עצמו איזה ענין כמו לדוגמא אחד יתמקד בהכנסת מראי מקומות לערכים שבהם חסר או אחד יתמקד לשפר את הערכים בחסידות, וכו' וכו' ולפחות לתקופה מסוימת... --[[משתמש:חצקל--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:29, 15 באפריל 2014 (UTC)
:{{בעד}} גם אני מצתרף להנ"ל, באמת כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר, אולי גם כדאי לבקש מרבנים ומשפעים לכתוב ערכים בחסידות ובגאולה ומשיח, בהצלחה יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:27, 16 באפריל 2014 (UTC)
::{{בעד}} לדעתי שיעצרו ביצירת ערכים חדשים ויתמקדו בקיים--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:07, 16 באפריל 2014 (UTC)
:::{{בעד}}. אני יכול להוסיף מקורות בעיקר בנוגע להיסטוריה חסידית. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 18:49, 16 באפריל 2014 (UTC)
::::כולם בעד, אבל צר לי לצנן את ההתלהבות ולהיות הראשון שמכריז שהנסיון בעבר הוכיח שהדבר פשוט לא פרקטי מהפן המעשי. מצד שני, אפשר להתנחם בכך שתוך כדי עבודה על ערכים חדשים, גם הערכים הישנים משתפרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::מה שכן, אולי כדאי באמת לפנות למשפעים בישיבות (אולי בתשלום..) שיקחו על עצמם לכתוב ערכים שחסרים בחסידות ובגאולה ומשיח, ויש הרבה מה להוסיף, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:27, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::אני לא רוצה לנסות לדמיין לעצמי איך זה יראה אם משפיע ירשום כאן איזה ערך שלא יהיה... זה לא נקודה של ידע, לרובנו יש מספיק ידע בשביל למלא כאן עשרות אם לא מאות ערכים בתוכן איכותי וכו', אלא שהדבר דורש מאמץ להוריד את ההסברים המופשטים למילים שגם אדם פשוט מהרחוב יוכל להבין, וזו הסיבה להזנחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:21, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::::לדעתי הבעיה היעקרית היא שאין פה מערכת ניהול נורמלית שבקשר עם הכותבים ותוכל לעשות "חלוקת עבודה" נורמלית (בשונה מויקיפדיה העורכת ...). ודא"ג זה לא נכון מה שאתה אומר ר' [[שיחת משתמש:להתראות|להתראות]] שלנו יש מספיק ידע, יש ערכים רבים שפשוט כתוב בהם שטויות או שחסר תוכן רב, אם זה ערכים בחסידות או בגאומ"ש ואפילו בהיסטוריה חבדי"ת. ולכן באמת כדאי לבקש ממישהו שהוא קצת "מבין" שיכנס ויכתוב ואח"כ יגיהו את דבריו. מועדים לשמחה. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:32, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::::אתה רשאי לחלוק עלי, אבל באותה מידה אני רשאי לחלוק עליך (לשם שמים כמובן...). לא יודע מהי רמת הידע שלך, אבל אני יכול להעיד על עצמי בפה מלא שיש בידי לכתוב עשרות ערכים מלאים ומפורטים בתורת החסידות, אלא שאין לי את הפנאי והחשק לכך. ולעומת זאת, גם המשפיע בעל חוש ההסברה המפותח ביותר לא יצליח לכתוב כאן אפילו ערך נורמלי אחד ואפילו על המושג הכי פשוט וטריוויאלי, מכיון שהוא לא מכיר את הסגנון ולא התנסה לא בכתיבה בתוכנת הויקי ולא בהנגשת תוכן לקהל הרחב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::::::לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד ישמח אם העבודה פה בחב"דפדיה תיהיה יותר מסודרת, בצורה שיוכלו לנצל את המירב מכל אחד מהעורכים לדעתי התועלת מכך תיהיה רבה ונוכלו לנצל יותר את הכוחות המשותפים של כולנו בצורה משמעותית.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:52, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::::::הדבר הפשוט ביותר הוא שתיקח לעצמך רשימת ערכים עליהם אתה "יושב" עד שישופרו באופן ראוי. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2014 (UTC)
להבנתי הבעיה שהועלתה כאן מתחלקת לשתיים: 1. נוספים ערכים חדשים, ורבים מהישנים עדיין גרועים. 2. אין סדר וכל אחד עובד לעצמו.

באשר ל-1. פשוט שרוב בני האדם, יעדיפו לעבוד על חדש מאשר לשפר את הקיים. כך הפעולה האישית ניכרת יותר, (וכך גם אפשר לכתוב בדף המשתמש שיצרתי כך וכך ערכים חדשים...).

הבעיה הגדולה היא, שהתנהלות כזו, יוצרת מיזם ברמה נמוכה, רווי שגיאות עובדתיות, ניסוחים לקויים, פרטים חסרים, תקלדות ועוד.

נראה לי שהפתרון לכך, הוא מודעות גבוהה והחלטה, להפנות את מרב האנרגיה לשיפור ערכים קיימים. אך כדי להצליח בכך, עבודה משותפת נותנת הרבה מוטיבציה וחשק וזה מביא אותנו לסעיף השני.

2. לעניין הסדר. אני מאמין שאם ניצור מיזם שבו כולם עובדים בתחום אחד, נוכל לראות שיפור דרמטי ברמה ובמקצועיות של חב"דפדיה

נ.ב. אבהיר שבניגוד לדברים שכתב מישהו לעיל, בויקיפדיה אין 'אחראים' מטעם. יש משתמשים פשוטים שלקחו יוזמה והחליטו ליצור ולנהל מיזמים. עוד דבר שיש שם ואין כאן, זו מסה אדירה של משתמשים. מצד שני, יש לנו משתמשים עם מוטיבציה גבוהה, שעוסקים בתחום מוגדר. והכי חשוב סייעתא דשמיא ונחת רוח לרבי מלך המשיח.

:אם הצלחתם להגיע עד כה {{חיוך}}, אעבור להצעה מעשית. הבה נבחר קטגוריה ונתגייס כולנו לעובד עליה. מא' עד ת'. קטגוריות, מקורות, ניסוחים, השלמות וכו'. לדוגמה, קטגוריית ניגונים, ובתוכה נתחיל בקטגוריית ניגוני רבותינו נשיאנו, כ"א יתנדב להוסיף בתחום בו הוא יכול. ומשם נמשיך למשל לקטגוריית ניגוני שמחה. כמובן שזו רק דוגמה, ואפשר לבחור קטגוריה אחרת, שתהיה מתאימה/חשובה יותר. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ד 10:10, 23 באפריל 2014 (UTC)

::{{בעד}} הרעיון אדיר, אולי כדאי לכתוב בדף שינוים אחרונים, בתבנית שמעל השנויים האחרונים את המיזם באותו זמן וכך כל המשתמשים הפעילים יוכלו לעבוד על אותו קטגוריה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 10:35, 23 באפריל 2014 (UTC)
:::{{בעד}}. אך לא הייתי לוקח את הניגונים כי אין כמעט מה לכתוב בהם, לדעתי עדיף להשקיע בהיסטוריה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:00, 23 באפריל 2014 (UTC)
:::::{{בעד}} אני כמובן ממליץ על ערכי חסידות, אך אני מבטל את דעתי מפני דעתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:46, 23 באפריל 2014 (UTC)
::::::למרות מה שכתבתי לעיל, אם כבר מחליטים על מיזם לא אעמוד מהצד ואצטרף. כפשוט. ואם כבר, אז אני בדעה אחת עם רבינו שלום, זה תחום שלוקה בחסר בצורה דרסטית יחסית לכל תחום אחר בחב"דפדיה, וזה ספינת הדגל של '''חב"ד'''. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:18, 23 באפריל 2014 (UTC)

תודה על כל העצות והשיתוף פעולה, לגבי מה שכתבת [[שיע.ק]] אחלה רעיון, רואים שאתה יותר מבין מאיתנו בענינים באלו, (אגב לגבי מה שכתבת על אותם שרוצים לכתוב בדף משתמש שלהם ערכים חדשים אפשר להסביר להם לכתוב גם "ערכים ששיפרתי משמעותית" וכד' כמו שאני עשיתי לאחרונה...{{קריצה}}).

גם אני מצטרף לדברי ר שלום, כשאומרים "חסידות" הכוונה לא רק ערכים על מושגים בחסידות כמו אצילות וכו' אלא גם ובעיקר על כל מושג (גם)יהדותי להוסיף את המבט והההסתכלות של החסידות על הענין!!!. (לגבי ויקיפדיה יכול להיות שטעיתי, אבל אני עדיין חושב ששם יש מערכת יותר מסודרת עם יותר צוות)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)
:ראשית יש בויקיפדיה קהילה רחבה יותר כך שכאשר כמה מתמשים נרתמים למיזם אחד שאר הקהילה משיכה כרגיל. שנית שם כל מיזם מרוכז בדף ומדווח בו על כל התקדמות לעומת מרבית המיזמים כאן שמתקבלים באולם הדיונים ונשכחים. בנוגע לפועל כדאי לפתוח דף מיזם עם רשימת ערכים ולעבור עליהם ולציין את הערכים ששופרו. כמו כן צריך לשים למטרה להפוך את [[פורטל:תורת החסידות]] לפורטל במבנה נורמאלי (כדוגמת [[פורטל:קראון הייטס]]). [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:46, 23 באפריל 2014 (UTC)

:שיע נמצא תמיד בגל הנכון. הייתי מעדיף את הקטגוריה של רבותינו נשיאינו, שהיא-היא העיקר כאן, והיא-היא מהומזנחים שכאן!. למרות שהערכים על רבותינו נשיאינו עצמם ארוכים ונראים מכובדים, אם מישהו יתחיל לקרוא אותם יראה כמה שהם כתובים גרוע ומלאי שגיאות. בכלל, עם כמויות המידע שיש בתקשורת החב"דית (הכתובה והאלקטרונית) ובספרות שיצאה בשנים האחרונות, הערכים האלו צריכים להיות אין-סופיים. אבל גם אם לא נגיע לזה, הם דורשים שיפור עצום.
:מלבד זאת, ובמקביל, יש להתמקד גם על קטגוריות המשנה שלהם. כמו, ספרי רבותינו נשיאינו (המחולקים ל'ספרי אדמו"ר שליט"א), אירועים הקשורים בהיסטוריה האישית שלהם, ועוד ועוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 10:04, 24 באפריל 2014 (UTC)
::אני דווקא הייתי ממליץ על להתחיל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:31, 26 באפריל 2014 (UTC)
=== 100 ערכים ===
כשנתקלתי בערך [[ישיבת תומכי תמימים]] וגיליתי את רמתו הירודה, חרף היותו ערך כל כך מרכזי ונצפה, נזכרתי במיזם שנמצא בויקיפדיה ושמו: "ויקיפדיה:100 ערכים".

הדף "[[חב"דפדיה:100 ערכים]]" יהיה טבלה של רשימת מאה הערכים הבסיסיים ביותר של חב"דפדיה, ומצבם.
הדפים שיזכו להיות ברשימת המפתח יבחרו על פי דעתם של חברי הקהילה, ועליהם יקדישו העורכים את מירב הזמן והכוח לשיפור, שיפוץ, תיקון ועדכון - עד למראה מושלם, כיאה לבמה מחוב"דת זו.

כמובן שזוהי הצעתי שלי, וזכותכם לחלוק עליה. לשם המחשה, ומקוצר הרוח והזמן, תוכלו לראות את [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:100_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D דף המקור באתר ויקיפדיה ולחזות בענינו]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:30, 24 באפריל 2014 (UTC)
:אהבתי שהערך 'תורה שבעל פה' נמצא תחת הקטגוריה אומנות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 24 באפריל 2014 (UTC)
אנסה לסכם את הדיון עד כה. רובם ככולם של המשתשמים בעד הירתמות לפרוייקט ממוקד לשיפור איכות הערכים בחב"דפדיה. השאלה היא באילו להתחיל, והדעות הם כמעט כמספר המשתתפים בדיון.

1. היסטוריה. (צריך למקד יותר) 2. ערכי חסידות. (שוב למקד את ההצעה) 3. ערכי רבותינו נשיאנו. (צריך לקבוע סדר, למשל לעבור רבי רבי, הערך הראשי, ערכי משפחה, ספרים ניגונים וכו') 4. ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. 5. 100 ערכי יסוד (צריך לגבש רשימה כזו).

בואו נצביע ואחר כך ננסה למקד את ההצעה שתזכה ברוב קולות. ההצבעה צריכה להיעשות על ידי העתקת הקוד הבא מתחת לכותרת המועדפת עליכם. <nowiki># ~~~~</nowiki>
==הצבעה==
לענ"ד ניתן לתת למשתמש אחד להצביע פעמיים, בשני קטגוריות, כמו ששנוזל ורובן אכן עשו. מי שמתנגד שירים יד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:44, 27 באפריל 2014 (UTC)
====ערכי היסטוריה====

====ערכים בחסידות====
# '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 05:22, 27 באפריל 2014 (UTC)
# ערכים במבט החסידות (וגאומ"ש)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 07:28, 27 באפריל 2014 (UTC)
# [[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:39, 27 באפריל 2014 (UTC)

====רבותינו נשיאנו====

====הנצפים ביותר====
#[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 27 באפריל 2014 (UTC)
#• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 11:46, 27 באפריל 2014 (UTC) בהסתייגות קטנה, מערכים רבים שעומדים בראש הרשימה ונצפו רבות רק בתקופה מאוד מסוימת, או בשל עריכות רבות, ולא באמת מצפיות חיצוניות.
# --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תשע"ד 15:02, 27 באפריל 2014 (UTC) אולי כפי שכתב שנוזעל לאחד את ההצעות של הנצפים ביותר, עם 100 ערכי יסוד. כלומר, לבחור מתוך הנצפים ביותר, רק ערכים שאכן 'יסודיים'.

====100 ערכי יסוד====
# • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:46, 26 באפריל 2014 (UTC)
# נראה לי שזה כולל את שאר הקטגוריות וקולי יכו להיספר בכל אחת מהן. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:52, 27 באפריל 2014 (UTC) ואגב לאו דווקא מאה, כדאי לבחור במספר קל יותר. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:27, 27 באפריל 2014 (UTC)
# ב100 ערכי יסוד כדאי לכתוב ערכים בגאולה ומשיח שמאוד חסרים פה...--[[מיוחד:תרומות/95.86.113.56|95.86.113.56]] 14:47, 27 באפריל 2014 (UTC)
:מי זה האנונימי הלזה? אין לאנונימיים זכות הצבעה. אא"כ מדובר במשתמש רשום שיזדהה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:40, 27 באפריל 2014 (UTC)
::וודאי, ב-100 ערכים תהיה במה מכובדת לערכים מרכזיים בגאולה ומשיח, כנדרש באנציקלופדיה '''חב"דית'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 16:00, 27 באפריל 2014 (UTC)
===מסקנא===
אם כוללים את ר'ובן (שכותב כי ניתן להוסיף את קולו לכל הקטגוריות), יש לנו רוב. בכל אופן מכיון שהתוצאות די צמודות, אני מציע לכונן שני קבוצות, שכן קשה לי להאמין שמשתמשים ישקיעו במיזם שהם אינם חושבים שהם כ"כ נחוץ, ועדיף שיהיו שני קבוצות של 4 - 4, האחת של ערכי חסידות, והשני של ערכי היסוד הנצפים ביותר. מה דעתכם? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"ד, למניינם 13:39, 29 באפריל 2014 (UTC)
:שלום, לא ראיתי רוב באף אחת מהקבוצות (ראיתי שלוש הצבעות בכל אחת מהם), וגם לא ראיתי את דעתו של ר'ובן, אלא רק במקום אחד.
:ולגבי עצם הדברים שכתבת, אני בכלל חושב שאין טעם לפתח ציפיות, וזה עוד רעיון טוב.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 21:30, 29 באפריל 2014 (UTC)
::אני חושש מאוד מ-2 קבוצות. אין לנו מספיק כח אדם. מכיון שההצבעה הייתה צמוד כ"כ, אולי הפיתרון יהיה, בחירה בשלושה ערכים 1 מכל קטגוריה , ועבודה עליהם לפי הסדר. אח"כ בחירה בשלושה אחרים אחד מכל קטגוריה וכו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:59, 1 במאי 2014 (UTC)

===סוף דבר===
תכלס לא נראה לי יצא מכל ההצבעה והדיון הזה כלום, כי פשוט נזכרנו קצת מאוחר, וכמה וכמה מהמשתמשים פה ובינהם אנכי הקטן כבר חזרו לשקוד על תורתם הקדושה בישבות הקדושות, אך פעם הבאה בתחילת בין הזמנים כדאי להתחיל כזה פרויקט כתיבה, ובינתיים המושכות בידיכם --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:36, 30 באפריל 2014 (UTC)
:את רשימת הערכים אפשר להתחיל להרכיב כבר עכשיו לפחות באופן כללי, כך שבפעם הבאה שיהיה חופשת בין הזמנים, לא יתבזבז זמן יקר על דיונים חסרי טעם ויוכלו להתרכז בעבודה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:49, 2 ביוני 2014 (UTC)
::אז פתחתי רק בשביל להתחיל. [[חב"דפדיה:100 ערכים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 13:01, 2 ביוני 2014 (UTC)

== התיבה בשינויים אחרונים ==

הייתי מסיר את התיבה 'ערכים חדשים', כיוון שאינה מתעדכנת זה זמן רב, וקשה מאוד להתמיד במצב שהיא תתעדכן יום יום (כפי שצריך). היא לא ממש גורמת לכניסות, ולענ"ד חבל על המאמץ הכרוך בכך. (אם כבר מחפשים איפה להשקיע בעדכונים, יש את תבנית החדשות זצ"ל... שמושכת הרבה יותר. וכמובן, תבנית ימי השבוע.). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)
:ואפשר להטיל סימן שאלה גם על 'ערכים לכתיבה'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)
::בוא נשמע, מה חושבים האחרים. (לי אין דעה בעניין, איני מסתכל ומשתמש לא בראשונה ולא בשניה). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:06, 27 באפריל 2014 (UTC)
:::די צודק, אם כי לא ממש עקרוני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:43, 27 באפריל 2014 (UTC)

==חסידי חב"ד לפי קהילות ==
מה דעתכם על קטגוריות המשנה [[:קטגוריה:חסידי חב"ד לפי קהילות]]. יש שם כרגע קטוגריות שארכם כאורך הגלות {{חיוך}}, למשל [[:קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]] וכהנה רבות. צריך להחליט על מדינויות כללית לכל הקטגוריות שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בניסן ה'תשע"ד 10:12, 29 באפריל 2014 (UTC)
:כשפתחנו את הקטגוריות הגענו לידי הסכמה שהקטגוריות על קהילות חבד יראו כך: [קהילת חב"ד ירושלים] ובתוכה קטגוריות משנה [קהילת חב"ד ירושלים: אישים] ו[קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות] וכהנה אם יש עוד, בשביל לתת צורה אחידה לכל קטגוריות המשנה, והקטגוריות על קהילות בכלל. האורך הוא בלתי נמנע, כיוון שהאפשרויות הבאות (או דומות) לא אפשריות כל אחת מסיבתה היא:
*סמרקנד: אישים - כולל אישים בכלל ולאו דווקא חסידי חב"ד, ולא זה ייעודה ומטרתה של הקטגוריה. בסמרקנד זה לא בעיה, אבל מה תעשה למשל בירושלים?
*אישים בסמרקנד - כנ"ל.
*אישים בקהילת חב"ד סמרקנד או חסידי חב"ד בקהילה בסמרקנד וכד' - ארוך ולא אסתטי.

האופן העכשווי, הוא הקצר והקולע: '''{{מונחון|קהילת|קהילה. ייעודה של הקטגוריה}} {{מונחון|חב"ד|דווקא חבד, ולא כל איש}} {{מונחון|סמרקנד:|שם המקום. כפשוט}} {{מונחון|אישים|ודווקא בסדר זה, בשביל הסדר בקטגוריות המשנה, וכך זה גם מראה על ה'קהילה' בכלל - שיש אישים, ומן הסתם יש גם עוד..}}'''.

מה שכן, המראה של הקטגוריה לא נראה טוב, מאבדים בו ידיים ורגליים. אבל לזה לא מצאתי עצה, וכך נהוג גם באתר האם (שם רשעים ירקב {{קריצה}}. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:08, 29 באפריל 2014 (UTC)
:מקבל את ההסבר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:56, 1 במאי 2014 (UTC)
::ובכל זאת "לא מצאתי עצה", ואולי יש פיתרון קסם.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 18:26, 3 במאי 2014 (UTC)

=== לא יודע אם זה היה נכון ===
לא יודע אם זה היה נכון להסיר את כל הקהילות מהקטגוריה הראשית "חסידי חב"ד לפי קהילות" ולצמצם אותם לקטגוריות משנה לפי מדינות ויבשות, שכן הפסדנו במידה ניכרת את סקרנותם של צופים רבים, שהקטגוריה 'חסידי חב"ד לפי קהילות' אמורה למשוך אותם, מה שאין כן בקטגוריה כמו 'קהילות חב"ד בארץ הקודש: אישים'. אך זה הועיל במקצת לעשות סדר בעיניים בקטגוריות האלה.

תחליטו אתם האם היה נכון, האם להשאיר או.. חלילה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 19:26, 3 במאי 2014 (UTC)
:במחשבה שניה, כך נכון לעשות למרות שזה ימשוך פחות צפיות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 19:40, 3 במאי 2014 (UTC)

== 5,500 ערכים! ==

מזל טוב. הושלמו כתיבתם של 5,500 [[חב"דפדיה:ציוני דרך|בתוך פחות משנה]]. בראוו! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:34, 29 באפריל 2014 (UTC)
:ותוך תשעה חודשים, 5 מליון צפיות!. מה שהמתחילים לא עשו בארבע שנים.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 21:36, 29 באפריל 2014 (UTC)
::זו מגמת ירידה! אם מאייר ע"א עד אב ע"ג (27 חודשים) היו 31 מליון צפיות, זה אומר ממוצע של יותר ממליון צפיות בחודש, ואילו אצלנו מדובר על תשעה חודשים שהממוצע שבהם עומד על קצת יותר מחצי מליון צפיות בחודש... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:33, 29 באפריל 2014 (UTC)
:::ובכל זאת עליה מהתקופה האחרונה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:44, 29 באפריל 2014 (UTC)
::::אגב, עדיין אף אחד לא עלה על הסיבה שמספר הצפיות ירד בצורה דרסטית כל כך מאז שהאתר עבר לכתובת החדשה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:44, 29 באפריל 2014 (UTC)
:::::אם זה מעניין מישהו, בזכות הפרסומות באינפו לאחרונה גבר מספר הצפיות והוא עומד על ממוצע של 18,000 ביום (במקום 12,000 לפני שהתחילו הפרסומות). יש להתמיד בכך, ולמצוא כיצד לפרסם לפחות פעם בשבוע בצורה שתעניין ולא תגרום לאנשים להתרגל לכך. לא תמיד צריך לצעוק 'חב"דפדיה', אלא אפשר סתם לכתוב סיפור מעניין ובלתי ידוע מתוך שמועות וסיפורים שכל מילה שניה בו תקשר לערך אחר בחב"דפדיה. מהנסיון, החבר'ה באינפו מאוד קשובים ומשתדלים לעזור ככל יכולתם. צריך רק ליזום ולשלוח להם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:52, 2 ביוני 2014 (UTC)

== כדאי מאוד לדעת! ==
ציטוט מתוך אתר ontop-seo.com : "מנוע החיפוש של גוגל והעכביש של גוגל הוא מנוע טיפש אך יחד עם זאת חכם מאוד, מה הפרדוקס כאן? פשוט המנוע די טיפש בנוגע למה שהוא רואה ברשת, הוא משווה בין תוכן של אתרים ו'''פוסל אתרים עם תוכן משוכפל'''".

זה בקשר לכמה ערכים חדשים שנכנסו כאן בחודש האחרון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:49, 29 באפריל 2014 (UTC)
:אני בעדך בכיוון הכללי אבל אתה כותב שטויות. אם אתה רגיל לחפש בגוגל, אתה אמור לדעת עד כמה זה שטויות מה שכתבת מעלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:02, 29 באפריל 2014 (UTC)
::לא מתווכח עם מומחים. איזה שתרצה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ל' בניסן ה'תשע"ד 09:02, 30 באפריל 2014 (UTC)
::להתראות, אם רוצים שהדיון יהיה מועיל, לא מומלץ לתקוף באופן אישי, ולא במילים פוגעניות.
::לגופו של עניין, למיטב ידיעתי (ואני יודע קצת בנושא), הדברים ששנוזעל ציטט שגוגל ''''פוסל אתרים עם תוכן משוכפל'''' הם מדוייקים. ואסביר: יש (או יותר נכון בעיקר היו, כפי שיפורט) הרבה אתרים שרוצים לקדם תחום מסויים, או להנות מפרסומות. כדי למשוך תנועה צריך שיהיה באתר חומר קריאה איכותי ומעניין. השיטה שלהם היא להעתיק מאתרים רציניים (אתרים עם תוכן מקצועי) ולפרסם לצד פרסומות, או קישורים לאתרים שהם רוצים וכו'. גוגל כבר זיהתה מזמן את הבעיה, ולא רק שתוכן כזה לא מוסיף ל'דירוג' [כלומר למיקום של האתר בתוצאות החיפוש], אלא להפך מוריד מה'דירוג' כי גוגל מזהה שהאתר לא מייצר תוכן אלא מעתיק.
::לכן מומלץ מאוד, לא להעתיק טקסט ארוך כפי שהוא אלא לבצע בו שינויים (מה גם שהדבר בד"כ נדרש בכל מקרה). כמובן שמשפטים בודדים לא רלוונטיים לעניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:54, 1 במאי 2014 (UTC)
:::מעתה ואילך אל תאמר "פוסל", אלא "מוריד בדירוג". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:57, 1 במאי 2014 (UTC)
::::קטונתי מלהבין את ההבדל הנוגע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 18:29, 3 במאי 2014 (UTC)
::::::ואם ניכנס לקטנות, אז עלול גם 'לפסול'. כלומר לא רק שהאתר יחשב בדירוג נמוך, אלא שהאתר יסומן כאתר 'זבל' שיש למחוק אותו מהאינדקס של גוגל וכבר היו דברים מעולם. במקרה שלנו כמובן זה לא עד כדי כך כי רוב החומר שלנו פה, הוא ייחודי, כך שאין חשש כזה. וגם רואים בפועל שאנחנו בדירוג די טוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באייר ה'תשע"ד 19:52, 3 במאי 2014 (UTC)

== מספר עגול ==

כבר הרבה זמן לא היה לנו מספר עגול, אז הנה תתעדכנו ותרשמו ביומן: כ"ב אייר תשע"ד הגענו ל-5,555. רבי שלום, נא לא להרוס לנו את המספר ולהיזכר כעת למחוק/לאחד ערכים מתוך הרשימה השחורה. תעשה את זה בהמשך... {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:57, 22 במאי 2014 (UTC)

== הפניות ==

האם יש טעם שכשכותבים אוטבוצק בשורת החיפוש הוא נותן חמש אפשרויות איך לכתוב זאת? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:23, 23 במאי 2014 (UTC)
:לא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:03, 29 במאי 2014 (UTC)
::לענ"ד דוקא כן. עדיף לי קצת בלבול בעיניים מאשר שמשתמש חסר בינה וידע בסיסי באיות לא יצליח להגיע לזה. במיוחד בעיירה כזו שאני בטוח שאם תסתבוב ב770 עם דף ועט ותבקש באופן אקראי מבחורים לאיית אותה - שמונים אחוז ייכשלו! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:46, 29 במאי 2014 (UTC)

== דבר מלכות ==

מה אתם אומרים על פתיחת מיזם דבר מלכות, שיתן סקירה על מאחורי השיחה (ראה כתבה ראשונה כל שבוע בחדור בד"ם) ועוד?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:14, 23 במאי 2014 (UTC)
:לא רוצה לקרר, אבל ההיסטוריה לימדה שקצת קשה להרים פה מיזם. חב"דפדיה מתקדמת ללא הפסקה, אבל מדובר בעיקר בעבודות יחיד. כאשר כל משתמש מתקדם במקום ש'ליבו חפץ' והאחרים מסייעים קלות. כך שאם אתה לוקח על עצמך את זה, כמובן שזה רעיון גדול. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באייר ה'תשע"ד 18:45, 24 במאי 2014 (UTC)

== למה אנשים לא תורמים לחב"דפדיה ==

שלוש סיבות עיקריות שמונעות מאנשים לתרום לחב"דפדיה, כפי ששמעתי אותם בעצמי:
#לא יודעים איך עובדת המערכת, לא יודעים עד כמה היא קלה ופשוטה.
#מפחדים שישחזרו אותם, חלקם מתוך ניסיון העבר. וסיבה זו מהווה קול קורא אלינו, 'אל תשחזרו אנונימיים'! הם לא פושעים, אלא אם כן זו השחתה. גם אם הוסיפו או שינו מידע בלי מקור, אלא אם כן אתם בטוחים שאתם יודעים טוב יותר. גם אם הם שינו קצת את הלשון והסגנון אולי זה שיקול להשאיר או לבצע שינויים קלים בלבד.
#הם מקלידים לאט... ואין להם כוח. אפשר להבין. אולי נפתח קורס?...

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 10:27, 26 במאי 2014 (UTC)
::באמת דרוש בדחיפות פרסומות קלילות ופשוטות בשבועון בית משיח שיסבירו עד כמה זה פשוט. לדעתי כל שאר הטענות הם סתם תירוצים. לא מוחקים כאן עריכות עם בעיות סגנון, אלא רק עריכות שמהוות השחתה, או פתיחת ערכים חסרי ערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:46, 2 ביוני 2014 (UTC)

== הזכירו אותנו! ==

*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40 [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:31, 28 במאי 2014 (UTC)
:באיזה דף אספו את זה בעבר? אני לא מוצא בכוחות עצמי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:41, 29 במאי 2014 (UTC)
::{{בוצע}} על ידי שלום שיחיה לנצח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:43, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::מי שיחפש את זה בעתיד, זה נמצא [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה|בדף הזה]] [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:44, 2 ביוני 2014 (UTC)

== החלפת קטעי הידעת באמצעות תבנית:בחירת מידע ==

בעבודה חד פעמית ניתן יהיה לעשות שקטעי הידעת יתרעננו מעצמם בכל פעם. השיטה היא באמצעות [[תבנית:בחירת מידע]] שבוחרת תוכן באקראי מתוך גלריה.

בעיה קטנה, זה יהרוס את ארכיון קטעי הידעת שהכרנו עד כה, ומעתה הוא יוצג בצורה שונה.

אני חושב שזה כדאי, אך זו פעולה כירוגית רצינית וצריך את הסכמת הקהילה.

כמובן שכל זה עד שיבוא אדם שיסביר לי, או יסדר בעצמו, את תבניות התאריכים שיעבדו כראוי (כמו [[תבנית:תאריך עברי נוכחי]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 00:12, 29 במאי 2014 (UTC)
:{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:02, 29 במאי 2014 (UTC)
::לא רואה בזה בעיה. אם כי אני לא מבין מה הבעיה שיהיה טקסט כפול. כלומר להשאיר את הארכיון כמו שהוא, ולשכפל אותו לתבניות אחרות כפי הנדרש. הרי בינתיים הנהלת האתר לא הגבילה אותנו במספר הדפים שמותר לנו לפתוח, ואם כל דבר מקוטלג בצורה נכונה, הרי שזה לא עלול ליצור בלבול כלל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:18, 29 במאי 2014 (UTC)

== שימוש במכשירים ניידים ==

אני מנצל את ההזדמנות שמבקרים במחיצתנו אישים רבים וחשובים על מנת לעורר על נושא חשוב:

הזמן לידי השבוע מכשיר חכם (סמארטפון בלע"ז) ונכנסתי דרכו לחב"דפדיה כדי לראות את חווית המשתמש לאחר עבודתו המסורה של הטכנאי. יש לומר שהתפעלתי רבות, והגעתי למסקנה שזה הרבה יותר יפה ונוח לקרוא.

ואחרי הבעת היישר כח, רציתי להתעכב על מספר נקודות:
#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:נראה לי שהיסטוריית הערכיות מראה שכן אפשר לערוך משם בצורה אנונימית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 10:16, 29 במאי 2014 (UTC)
::ואם כבר הזכירו את המערכת שם - כדאי לשים אל ליבנו, שהתמונות מוצגות בראשית כל פסקה בה הם נמצאות. צריך לקחת בחשבון כשמעצבים ערך ומאילוצים שונים מניחים את התמונה שורה לפני תחילת הפסקה המתאימה. בתצוגה בניידים התמונה תוצג בפסקה הלא נכונה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 10:16, 29 במאי 2014 (UTC)
:::דייקת בלשונך. '''היסטוריית העריכות'''. שים לב שבשבועות האחרונים כל העריכות ממכשיר נייד בוצעו על ידי משתמשים רשומים. אולי זה גם תלוי בסוג המכשיר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:39, 29 במאי 2014 (UTC)
::::בנוגע לעיצוב, אני לא יודע עד כמה צריך לקחת את זה בחשבון, לענ"ד זה לא כ"כ עקרוני מיקום התמונות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:39, 29 במאי 2014 (UTC)
:::::להתראות, אם בן אדם פותח ערך ובמקום כיתוב הוא צריך לגלול 3 תמונות או יותר, זה בהחלט משמעותי, וזו הפעם הראשונה שאני שומע שכך זה בנייד (למרות שזה הגיוני כמובן, כי האתר המותאים לא ידע כמובן לפזר את התמונות לאורך הערך אם כולם נמצאים בתחילתו. לגבי שאר התלונות, אעביר את זה לדף השיחה של המתכנת. ובהזדמנות חגיגית זו, מי שיש לו רעיון או יכול לקחת יוזמה ולמצוא מתכנת לאתר, אודה לו מאוד, רפו קצת ידי אחרי שחיפשתי רבות, ושניים שהסכימו סוף סוף, רק התחילו המלאכה ונעלמו לבלי שוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:42, 1 ביוני 2014 (UTC)
::::::אז קדימה, בואו ונעבור על כל הערכים לפי הסדר ונפזר את התמונות בגוף הערך. אני מוכן להתגייס, דרוש רק מנהל עבודה שיחלק את המשימות בצורה מסודרת כדי למנוע כפילויות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:43, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::::::אגב, אם כבר עוסקים בענין, נזכרתי בעוד פרט מציק שראיתי בזמנו, שאין אפשרות לעבור בקלות לדף השיחה של הערך במכשיר נייד, ועוד יותר מציק - שאי אפשר ליצור דף כזה! ובהתחשב בעובדה שגם את תיבת המשוב הסירו לנו, הרי שמי שגולש במכשיר נייד לא יכול להביע מאומה בנוגע לערך ובכך הפסדנו רבות!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:43, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::::::בבקשה לנסח כל תקלה או הצעה לשיפור, בדף השיחה של 'פיתוח תשתית'. כך כאשר בעז"ה נמצא מתכנת לאתר, יהיה מקום מסודר ובו כל הבקשות לשיפורים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ד 08:10, 9 ביוני 2014 (UTC)

== (סבא רבא דוד אדמו"ר מקרמנצ'וג) ==

למה כל אישיות שיש לה זיקה כל שהיא למשפחת נשיאי חב"ד צריך לציין זאת בסוגריים בשם הערך. אתם לא חושבים שזה מיותר ותקוע? ובכלל, לפי מה מחליטים מה לציין, הרי כל 'אחיין' של אדמו"ר, הוא גם נין לאדמו"ר קודם...

'''למעשה''', אני חושב שצריך להסיר את כל הסוגריים האלו (מקסימום להשאיר אי אלו נצרכים ממש). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ד 10:18, 30 במאי 2014 (UTC)
:גם אני בעד הסרת סוגריים בכל מקום שאינם נצרכים. אפשר להתחיל לעשות רשימה, וכל מה שיהיה מוסכם נסיר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:38, 1 ביוני 2014 (UTC)
::באופן כללי אני נגד הסרת סוגריים. אולי יהיו מקרים בודדים שעליהם אסכים. אגב, אני חושב שההגיון הוא הפוך בדיוק - בנו של הצמח צדק שכיהן בעצמו כאדמו"ר, אין טעם שיופיע בצמוד לשמו סוגריים המבהירים את ייחוסו המשפחתי, אך דווקא בנוגע לדור שלישי ורביעי לדעתי יש להשאיר את הסוגריים על כנת, היות וזה מבהיר בדיוק כבר בשורה הראשונה של הערך את חשיבותם וייחוסם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:40, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::רק שלא נבוא לכתוב גם [[יצחק גליצנשטיין|יצחק גליצנשטיין (מנהל בנק התפילין הראשון)]]. הבהרת יחוסו מקומה בגוף הערך ובשורה הראשונה. אולי קצת הגזמתי בדוגמא, אבל אני חושב שהגזמה גדולה יותר יש בנתינת הסוגריים. למשל, כל תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי הרב המגיד. זו דעתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:36, 2 ביוני 2014 (UTC)
::::לפחות אני שמח שהספקת לקרוא את הערכים שהעליתי ביממה האחרונה. לפחות מישהו אחד קורא אותם... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::::מה תגיד על דוגמא כמו חנה גוראריה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 2 ביוני 2014 (UTC)
::::::אכן, להשאיר כפי שכעת.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 12:58, 2 ביוני 2014 (UTC)

== זלזול ==
הדיון הועבר למקומו הראוי [[שיחה:חיים יהודה קרינסקי]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ד 08:08, 9 ביוני 2014 (UTC)

== סיפורי חסידים בעמוד הראשי ==

חשבתי לפתוח תיבה נוספת בעמוד הראשי בה יוצגו סיפורים חסידיים '''יחודיים''', בנוסף לשאר התבניות המתחלפות. רגע אחרי התחרטתי, כי נראה לי שזאת משימה קשה מידי. אבל מה, זה יכול להיות פצצה. מה אומרים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' בסיוון ה'תשע"ד 20:35, 31 במאי 2014 (UTC)
:תן דוגמא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 01:08, 1 ביוני 2014 (UTC)
::יהודי הגיע לר' זושא מאניפולי וסיפר שאביו התגלה אליו בחלום ודרש ממנו להמיר את דתו. ר' זושא ענה לו כי וודאי יש בקברו חפץ טומאה, וכשיסירו אותו יפסיק אביו מבקשתו. כשפתחו את הקבר מצאו שם מטבעות עם צורת שתי וערב עליהם שנפלו בעת כריית הבור. ואכן מאז הפסיק אביו לבוא אליו בחלום. הסיפור התגלגל והתגלגל, עד שהגיע לתלמידיו של הגר"א. הגר"א הגיב, "מה הפלא, זה ירושלמי מפורש. אבל הפלא הוא שרב של חסידים יודע את הירושלמי". הלך הסיפור והתגלגל לצד השני עד שהגיע לתלמידיו של ר' זושא. שאלו אותו אלו כיצד לא אמר שזה כתוב בירושלמי, ורק עשה כביכול נס. חשב רגע ר' זושא וענה להם שאמנם את הירושלמי לא ראה, אך ראה את המקור ממנו ראה הירושלמי.

::הסיפור הודפס בספר "סיפורי חסידים" של הרב זוין. כששלח את הספר לרבי, השיב לו הרבי במכתב "אם יכול להראות לי היכן נמצא אותו ירושלמי, כי אני לא מצאתי אותו..."

::שמע מינה תלת: 1. ללמדך כיצד זה שר' זושא לא "ראה" את הירושלמי... 2. גודל ענוונותו של ר' זושא, שאף שפגעו בכבודו ויכל לומר שאין כזה ירושלמי ולהחזיר מנה אחת אפיים, השיב כי אכן לא ראה אותו, אך ראה את מקורו. 3. ר' זושא ראה את המקור של הירושלמי, כלומר, ראה את הדברים כפי שהם בעולמות העליונים.

::(מטורו של הרב חיטריק בעיתון כפר חב"ד האחרון).

::• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בסיוון ה'תשע"ד 10:16, 1 ביוני 2014 (UTC)
:::אם זה הסגנון, אזי אני {{נגד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:24, 1 ביוני 2014 (UTC)
::::בעד, רק לאחר שיוקם מאגר של כשלוש מאות סיפורים מתאימים. זו אכן משימה כבדה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:34, 1 ביוני 2014 (UTC)
:::::בעד סיפורים בלי שמעת מינה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בסיוון ה'תשע"ד, למניינם 22:16, 8 ביוני 2014 (UTC)
::::::לרגע לא חשבתי להכניס בפנים את השמעת מינה, אבל כדי שתבינו את הסיפור.. {{קריצה}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשע"ד 08:11, 9 ביוני 2014 (UTC)
:::::::הסיפור באורכו הנוכחי יוצא לגמרי מגדר אנציקלופדיה, וגולש לתחום אחר לגמרי. אין לי עם זה בעיה עקרונית רק שאני חושב שזה לא מתאים וכנ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:38, 9 ביוני 2014 (UTC)

==חסידים ששירתו בצה"ל==
מה דעתכם לפתוח קטגוריה שתאגד חסידים ששירתו בצבא הגנה לישראל? [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 05:26, 11 ביוני 2014 (UTC)

ברוך נחשון

2014-06-11T05:23:43Z

נגאלים מהעצלות: פרט

[[קובץ:ברוך נחשון וזוגתו בחלוקת דולרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון וזוגתו ב[[חלוקת דולרים]]]]ר' [[ברוך נחשון]] נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תרצ"ט]] בעיר [[חיפה]]. כיום מתגורר ב[[חברון]], היה מהראשונים שפרצו לשם וזכה על מעשה זה לברכות ועידוד מ[[הרבי]]. זכה בפרס בר אילן לאמנות יהודית.

== תולדות חייו ==
נחשון החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל.

את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע ל[[חב"ד]]. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.

לאחר סיום שירותו ה[[צה"ל]]י גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.

בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קרית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ה]] נישא לזוגתו שרה ומיד נסעו אל [[הרבי]]. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ל[[יחידות]] בן שלוש שעות עם [[הרבי]]. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן ה[[יהודי]] בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור ב[[ניו יורק]], ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.

לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ"ט]], בהם נטבחו יהודי חברון.

בו' כסלו [[תשל"ט]], 15 שנה מהיחידות הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר [[הרבי]] הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]] בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה ב[[מרכז חב"ד העולמי]], ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים [[חסידים]] [[שמחה|שמחים]] ורוקדים.

== הרבי בתערוכת הציורים של נחשון ==
<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 1.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 3.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 4.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 6.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 7.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 8.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 9.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 10.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 5.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 2.jpg
</gallery>

== ציוריו ==
[[קובץ:ברוך נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו]]בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי ה[[גאולה]] הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ו[[שמחה]]. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב ה[[תנ"ך]], ה[[מדרש]], [[חגים]] וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, דגים ושושנה כמסמלים את [[עם ישראל]] ועוד.

לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-‏300 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.

נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות ב[[ארגנטינה]], ב[[ברזיל]], ב[[קנדה]], ובמדינות שונות ב[[ארצות הברית]]. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של [[הקב"ה]], אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות להקב"ה על הכל".

== בנם אברהם ידידיה ==
בחורף [[תשל"ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קרית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]].

[[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.

== משפחתו ==
'''בניו:'''
* הרב יהודה אדם נחשון, [[חברון]].
* הרב יוסף שבע אור נחשון, [[שליח]] ברמת ממרא - [[קרית ארבע]].
* הרב ניסן חסדיאל נחשון, [[שליח]] ב[[אפרת]].
* הרב שניאור חברון נחשון, [[רחובות]].
* הרב יצחק אריאל צמח קודש נחשון, קרית ארבע.
'''חתניו:'''
* הרב [[ויקטור עטיה]], שליח בקרית ארבע.
* הרב [[ארז קרלנשטיין]], סמנכ"ל מוסדות [[חב"ד]] ב[[רחובות]].
* הרב [[יגאל הושיאר]], מנהל חברת [[ניצוצות של קדושה]], [[נצרת עילית]].
* הרב עמית חזי, [[צפת]].
* הרב אבשלום מעטוף, רחובות.

== לקריאה נוספת ==
*'''לצייר פני רבו''', מוסף [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], חודש [[אדר]] [[תשע"ג]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.nachshonart.com/ אתר האינטרנט של ברוך נחשון]
* [http://hebron.co.il/agdot/ag26.html סיפור קבורת הבן באתר חברון]
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=197&article=1752 צייר בחסד עליון] {{חב}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36121 "הרבי גילה בי את חוש הציור"] - ראיון ל'[[ארץ ישראל שלנו]]'
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=3827 צייר בשליחות הרבי] - כתבה מעיתון "בשבע"
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64784 שר האוצר, מר יובל שטייניץ, בביקור אצל ברוך נחשון]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775194 אומנות אבודה]''' - הרב נחשון מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:נחשון, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חברון: אישים]]
[[קטגוריה:ציירים]]

תבנית:תמונה מומלצת/23

2014-06-10T22:47:03Z

נגאלים מהעצלות: גם כאן זו טעות

{{תמונה מומלצת/תבנית תמונה|
|שם תמונה=תערוכת ברוך נחשון 6.jpg
|גודל=450
|תיאור=[[הרבי שליט"א]] מבקר בשנת [[תשל"ט]] ב[[ברוך נחשון#הרבי בתערוכת הציורים של נחשון|תערוכת ציורים]] של הצייר החסידי ר' [[ברוך נחשון]] שנערכה ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים]] הסמוך ל-[[770]]}}

----

{{תמונה מומלצת/תבנית תמונה|
|שם תמונה=שלוחים.jpg
|גודל=450
|תיאור=התמונה הקבוצתית של [[שליחות|שלוחי הרבי]] ברחבי העולם בה מצטלמים מידי שנה קרוב לארבעת אלפים חסידים המגיעים ל[[כינוס השלוחים העולמי]] הנערך בסמיכות ל[[ראש חודש כסלו]]}}

ברוך נחשון

2014-06-10T22:36:17Z

נגאלים מהעצלות: המיקום האמיתי של התערוכה

[[קובץ:ברוך נחשון וזוגתו בחלוקת דולרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון וזוגתו ב[[חלוקת דולרים]]]]ר' [[ברוך נחשון]] נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תרצ"ט]] בעיר [[חיפה]]. כיום מתגורר ב[[חברון]], היה מהראשונים שפרצו לשם וזכה על מעשה זה לברכות ועידוד מ[[הרבי]]. זכה בפרס בר אילן לאמנות יהודית.

== תולדות חייו ==
נחשון החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל.

את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע ל[[חב"ד]]. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.

לאחר סיום שירותו הצה"לי החל גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.

בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קרית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ה]] נישא לזוגתו שרה ומיד נסעו אל [[הרבי]]. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ל[[יחידות]] בן שלוש שעות עם [[הרבי]]. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן ה[[יהודי]] בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור ב[[ניו יורק]], ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.

לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ"ט]], בהם נטבחו יהודי חברון.

בשנת [[תשל"ט]], 15 שנה מהיחידות הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר [[הרבי]] הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג ב [[ 788 איסטרן פארקקוי|בניין המשרדים התמוד ל-770 ]] בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה ב[[מרכז חב"ד העולמי]], ואך הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים [[חסידים]] [[שמחה|שמחים]] ורוקדים.

== הרבי בתערוכת הציורים של נחשון ==
<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 1.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 3.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 4.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 6.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 7.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 8.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 9.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 10.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 5.jpg
קובץ:תערוכת ברוך נחשון 2.jpg
</gallery>

== ציוריו ==
[[קובץ:ברוך נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו]]בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי ה[[גאולה]] הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ו[[שמחה]]. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב ה[[תנ"ך]], ה[[מדרש]], [[חגים]] וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, דגים ושושנה כמסמלים את [[עם ישראל]] ועוד.

לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-‏300 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.

נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות ב[[ארגנטינה]], ב[[ברזיל]], ב[[קנדה]], ובמדינות שונות ב[[ארצות הברית]]. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של [[הקב"ה]], אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות להקב"ה על הכל".

== בנם אברהם ידידיה ==
בחורף [[תשל"ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קרית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]].

[[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.

== משפחתו ==
'''בניו:'''
* הרב יהודה אדם נחשון, [[חברון]].
* הרב יוסף שבע אור נחשון, [[שליח]] ברמת ממרא - [[קרית ארבע]].
* הרב ניסן חסדיאל נחשון, [[שליח]] ב[[אפרת]].
* הרב שניאור חברון נחשון, [[רחובות]].
* הרב יצחק אריאל צמח קודש נחשון, קרית ארבע.
'''חתניו:'''
* הרב [[ויקטור עטיה]], שליח בקרית ארבע.
* הרב [[ארז קרלנשטיין]], סמנכ"ל מוסדות [[חב"ד]] ב[[רחובות]].
* הרב [[יגאל הושיאר]], מנהל חברת [[ניצוצות של קדושה]], [[נצרת עילית]].
* הרב עמית חזי, [[צפת]].
* הרב אבשלום מעטוף, רחובות.

== לקריאה נוספת ==
*'''לצייר פני רבו''', מוסף [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], חודש [[אדר]] [[תשע"ג]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.nachshonart.com/ אתר האינטרנט של ברוך נחשון]
* [http://hebron.co.il/agdot/ag26.html סיפור קבורת הבן באתר חברון]
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=197&article=1752 צייר בחסד עליון] {{חב}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36121 "הרבי גילה בי את חוש הציור"] - ראיון ל'[[ארץ ישראל שלנו]]'
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=3827 צייר בשליחות הרבי] - כתבה מעיתון "בשבע"
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64784 שר האוצר, מר יובל שטייניץ, בביקור אצל ברוך נחשון]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775194 אומנות אבודה]''' - הרב נחשון מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:נחשון, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חברון: אישים]]
[[קטגוריה:ציירים]]

איסטרן פארקווי

2014-06-10T22:33:38Z

נגאלים מהעצלות: התערוכה הייתה ב788

[[קובץ:איסטרן פארקווי מלמעלה.jpg|שמאל|ממוזער|190px|צומת הרחובות איסטרן פארקוויי וקינגסטון, הבית השמאלי בצומת הוא מספר [[788 איסטרן פארקווי|788]], ואחריו [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]]]
[[קובץ:469px-Champs-Élysées.jpg|שמאל|ממוזער|190px|שדרת ה"שאנז אליזה" ב[[פריז]]. שדרת איסטרן פארקווי נבנתה בהשראתה]]
'''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' (ב{{קישור אם קיים|אנגלית}}: '''Eastern Parkway''') היא השדרה המרכזית העוברת ברובע [[ברוקלין]] של [[ניו יורק]] והרחוב המרכזי ב[[שכונה|שכונת]] [[איסטרן פארקוויי]]. הרחוב מתחיל ב"גרנד פלאזה" וב"פרוספקט פארק" ומסתיים בבית הקברות אברגרינס (Cemetery of the Evergreens).

הרחוב מורכב משדרה רחבה ובה ששה נתיבי נסיעה בנוסף לכביש שרות (service) משני צידיה. במנהרה מתחת לשדרה עוברת הרכבת התחתית של העיר (Subway). עצים רבים לאורך הכביש מוקדשים לזכרם של חללים ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. עיצוב הרחוב בנוי על פי דגם ה"שאנז אליזה" (בצרפתית: Avenue des Champs-Élysées) ב[[פריז]], אחד הרחובות המפורסמים ביותר בעולם, ובקצהו יש חיקוי לשער הניצחון.

הכביש נסלל בשנת [[תרכ"ו]], והיה לכביש המהיר הראשון בעולם{{הערה|מקור: ויקיפדיה האנגלית}}. הכביש מהווה חיבור בין פרברי העיר למרכזה.

== מבנים מפורסמים ==
[[קובץ:770 איכותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[770]]]]
=== 770 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]}}
הבניין הבולט והמשמעותי ביותר ברחוב הוא ללא ספק בניין מספר '''[[770]] - מרכז חב"ד העולמי'''. המבנה ייחודי בצורתו הארכיטקטונית, ובייחוד בפן ה[[רוחני]] של הבניין. ב[[שיחת קודש|שיחות]] שאמר [[הרבי]], דיבר רבות על המעלות הנפלאות והייחודיות של הבניין וייעודו, דבר שמתבטא גם בגימטריה של מספר הבניין - 770 = "[[ופרצת]]" ו"[[בית משיח]]". ב"[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]" שחילק [[הרבי]] ב[[כ' חשוון]] [[תשנ"ב]] מבואר שבמקום זה ירד [[בית המקדש השלישי]] [[לעתיד לבוא]], ומשם, כשהוא מחובר ל-770 יעברו שניהם ל[[ירושלים]]. מבניין זה נשמעה ה[[נבואה בזמן הזה|נבואה]] של "{{קישור אם קיים|הנה זה משיח בא}}" ו"{{קישור אם קיים|ענווים הגיע זמן גאולתכם}}", וממנו "יוצאת אורה לכל העולם".

770 הוא מרכז חב"ד העולמי, והוא המנוע של כל מפעל ה[[שליחות]] והחיים החסידיים בעולם. בתוכו נמצאים חדרו של הרבי (המכונה בפי החסידים "[[גן עדן העליון]]") - מקום קבלת אנשים ל'[[יחידות]]' ו[[חלוקת הדולרים]] לצדקה. [[מרכז חב"ד העולמי - 770#קומה שניה|דירתו של הרבי הריי"צ]] ו[[מרכז חב"ד העולמי - 770#קומה שלישית|דירתו של הרש"ג]], וה'[[זאל הקטן]]' - בית המדרש ו[[בית הכנסת]] בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, שם גם התקיימו ה[[התוועדות|התוועדויות]]. אחרי פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]] לא יצא [[הרבי]] מהבניין לשום מטרה מלבד תפילה על [[אוהל הרבי הריי"צ|ציון חותנו]], [[הרבי הריי"צ]].

הבניין נרכש ב[[י"ב במנחם אב]] [[ת"ש]] עבור מעונו של הרבי הריי"צ לאחר שהגיע ל[[ארצות הברית]] ב[[ט' באדר]]. ביום [[י"ט באלול]] עבר הרבי הריי"צ להשתכן בבניין, ויומיים אחר כך, ב[[כ"א אלול]] נערכה חגיגת "[[חנוכת הבית]]".

הבניין מחובר מימין לבית מספר לבית מספר [[766 איסטרן פארקווי|766]] ובו [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] באמצעות גשר מהקומה השניה ובמעבר תת קרקעי, ובצד שמאל לבניין מספר [[788 איסטרן פארקווי|788]] המגיע עד לרחוב [[קינגסטון]].
[[קובץ:788.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בניין המשרדים. צילום: מפות גוגל]]

=== 788 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[788 איסטרן פארקווי]]}}
בצמוד ל-[[770]] מצד שמאל, שוכן בניין ובו המשרדים המרכזיים של תנועת חב"ד, וממנו מתופעלת הפעילות החב"דית בעולם כולו. בין הארגונים הפועלים ממנו [[המרכז לענייני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].

בעבר, שכן במקום משרד עריכה ובית דפוס של ה[[ועד להפצת שיחות]], שהיה אחראי על הדפסה מהירה של דברי הרבי בסמיכות לזמן אמירתם ושליחתם לכל העולם.

בבניין ארבע קומות, והוא שופץ באופן שיתאים לצרכים של אנשי המשרדים, ולהגיע לניצול מקסימלי של השטח.

במרתף הבניין, שוכן בית המדרש המרכזי של תנועת חב"ד שמכונה בפי החסידים 'ה[[זאל]] הגדול'. בבית מדרש זה מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] הגדולות של הרבי בחגים ובמועדי חב"ד, והוא משמש לתפילות עם הרבי, ל[[ראלי|כינוסים]] ו[[יחידות|יחידויות כלליות]] בהשתתפות הרבי.

[[קובץ:ספריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[ספריית אגו"ח|ספריה]], מחובר ל-[[770]]]]

=== 766 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]}}
בשנת [[תשכ"ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד הבניין הצמוד ל-[[770]] מצד ימין, על מנת לאחסן במקום את אוסף הספרים של רבותינו נשיאינו, שהתרחב לממדים גדולים, על מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.

מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים כאולם אירוח לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.
[[קובץ:המוזיאון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין [[מוזיאון צבאות השם]]]]
בשנת [[תשמ"ט]] נבנה גשר המחבר את הבניין עם [[770]], על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש"ג]].

=== 749 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[749 איסטרן פארקווי]]}}
בבניין 749 שוכנת אחת הפנימיות של התלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה ב-770]]. הפנימיה מיועדת עבור התלמידים הבוגרים יותר, אלו שכבר למדו שנה אחת או יותר במסגרת '[[שנת הקבוצה]]'.

הבניין ישן, ותחזוקתו לקויה. מכבי האש עורכים בבניין ביקורות תכופות, ומספר פעמים אף סגרו את הבניין לשימוש למשך תקופה. בפעם הראשונה נאסרה הכניסה לבניין במשך יותר משנה.

בבניין שוכנים המשרדים של [[ועד חיילי בית דוד]], מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770|הערות התמימים ואנ"ש]] של 770, מערכת שבועון [[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]] ומערכת [[שיחת הגאולה]] ב[[ארצות הברית]].

במרתף הבניין שוכן '''[[מקווה ישראל]]''', מהמקוואות הגדולים בשכונה.

=== מוזיאון הילדים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מוזיאון צבאות השם]]}}
מול 770, בצדו השני של רחוב [[קינגסטון]] בבית מספר 792 נמצא [[מוזיאון צבאות השם]]. המוזיאון ייחודי בעולם, ומושך אליו מידי שנה אלפי מבקרים, ביניהם ילדים יהודים מכל הזרמים ואף גויים, אנשי ממשל ושררה. המוזיאון הוקם בשנת [[תשס"ד]] (2004), משתרע לגובה 6 קומות והושקעו בבנייתו מעל 40 מליון דולר.

את המוזיאון מפעיל ארגון [[צבאות השם]] הפועל ב[[קראון הייטס]], בתוכו אולם אירועים מפואר, [[בית כנסת]] פעיל, משרדי ארגון צבאות השם ומסעדה בשרית וחלבית. בעבר הייתה פעילה חנות למוצרי "צבאות השם".

ב[[ג' באייר]] [[תשס"ו]] (2006) זכה המוזיאון בפרס לאומנות ותרבות{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22184 מוזיאון צבאות השם זכה בפרס לאומנות ותרבות] באתר [[חב"ד אינפו]]}}

== מוסדות ברחוב ==
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין מוסדות [[אוהלי תורה קראון הייטס|אוהלי תורה]]]]
איסטרן פארקווי הוא הרחוב העמוס ביותר במוסדות וארגונים. בתוך שלושה בלאקים בלבד נמצאים בניינים ומשרדים של מעל עשרים מוסדות וארגונים.

=== מוסדות חינוך ===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]], [[אוהלי תורה]], [[אוהלי מנחם קראון הייטס|אוהלי מנחם]], [[חובבי תורה]], [[הדר התורה]]}}
ברחוב נמצאים יותר מוסדות חינוך מכל רחוב אחר בשכונה. המוסדות הגדולים והמרכזיים שבהם הם ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], [[אוהלי תורה]] וה[[תלמוד תורה]] [[אוהלי מנחם קראון הייטס|אוהלי מנחם]], [[ישיבת חובבי תורה]] ו[[ישיבת הדר התורה]]. בשנים מסוימות שכן ברחוב גם [[מכון חנה]].

ישיבת תומכי תמימים נמצאת ב-[[770]], ומשרדיה נמצאים בבניין 756. אוהלי תורה ואוהלי מנחם ממוקמים בין רחובות ברוקלין וניו יורק, ויחד תופסים כמעט בלאק שלם. חובבי תורה ממוקם בפינת רחוב אולבני, והדר התורה בבלאק הסמוך ל-770.

===ארגונים===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[JLI]], [[של"ה]], [[כולל חב"ד]], [[את"ה העולמי]], [[ועד הנחות בלה"ק]], [[מרכז דוברי עברית (ניו יורק)|מרכז דוברי עברית]]}}
ברחוב שוכנים משרדי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ובו משרדי ההוצאה לאור של השבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', המהווים את ליבת הפעילות החב"דית בעניני גאולה ומשיח ברחבי העולם.

בבלאק בין הרחובות [[קינגסטון]] ואולבני, הבלאק הסמוך ביותר ל-[[770]] נמצאים משרדי ארגונים רבים. ביניהם: [[המכון החב"די ללמודי יהדות ע"ש ראהר]] (JLI), [[של"ה]], משרדי [[כולל חב"ד]] ו[[מרכז שליחות]].

משרדים של ארגונים נוספים נמצאים ברחוב, כגון משרד [[את"ה העולמי]] השוכן בקומת מרתף התחתון של בניין [[770]], ארגון ההוצאה לאור [[ועד הנחות בלה"ק]] שבבניין [[788]] הסמוך, ו[[מרכז דוברי עברית]] בבניין 845.

=== בתי כנסת ===
לאורך הרחוב פזורים ששה בתי כנסת מלבד [[770]]. בבניין ישיבת [[חובבי תורה]] פועלים שני בתי כנסת מלבד זה של הישיבה. הגדול שבהם נמצא במרתף הבניין ונוסף נמצא באחת מכיתות הלימוד בקומת הכניסה. בתי כנסת נוספים נמצאים בבניין ישיבת [[אוהלי תורה]] (ר' מיכאל'ס מניין), ב[[מרכז דוברי עברית ניו יורק|מרכז דוברי עברית]], וב[[מוזיאון צבאות השם]]. בית כנסת נוסף נמצא רחוק יותר, בסמיכות לרחוב טרוי.

=== מקוואות ===
ה[[מקווה]] המרכזי בשכונה, [[מקווה ישראל]] נמצא ברחוב מול [[770]] במרתף בניין [[749 איסטרן פארקווי|749]]. מקווה ישראל הוא המקווה הגדול ביותר בשכונה, וטובלים בו מרבית אנ"ש.

בעבר היה פעיל מקווה נוסף ב[[אוהלי תורה]], ומקווה נשים בפינת רחוב ברוקלין.

===בהיסטוריה===
בעבר, פעל בפינת טרוי בניין קהילת "יאנג יזרעאל" שם היו ניתנים תמיכה וסיעוד לנזקקים וקשישים, והמקום אף היווה מרכז תרבותי, שם התקיימו חגיגות ואירועים קטנים, והוא היה האולם הראשון בו התקיימו חתונות חב"דיות בשכונה.

בנוסף, מול המקום בו שוכן כיון בניין ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בבניין מספר 676 פעל בעבר המטבח וחדר האוכל של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], והרבי ביקר במקום מספר פעמים בליל חג הפסח להשתתף במשך כמה דקות בשולחן ליל הסדר אותו ערכו הבחורים.

== אירועים ברחוב ==
[[קובץ:פאראד עג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקהל אלפי [[צבאות השם|חיילי צבאות השם]]]]
=== אירועים עונתיים ===
במהלך ימות השנה מתקיימים לאורך הרחוב אירועים המובילים לחסימת הכביש.

האירוע הגדול מכולם הוא ה[[פאראד]] שנערך בשנים בהם [[ל"ג בעומר]] חל ביום ראשון. ביום הפאראד נחסם הכביש למשך יממה, והרחוב מתמלא בעשרות אלפי ילדים יהודיים מכל רחבי [[ניו יורק]] לכינוס ראלי לכבוד [[רבי שמעון בר יוחאי]]. זמנים נוספים בהם נחסם הכביש הראשי, ב[[חג החנוכה]] וב[[י' בשבט]] כאשר שיירת ה[[טנקי המצוות|טנקים]] יוצאת לכיוון מנהטן, ולהבדיל ביום העבודה האמריקאי (ה'לייבור דיי', Labor Day) אז צועדים ברחוב מאות אלפי כושים.

===תאונות מפורסמות===
בגלל המהירות הגבוהה בה נוסעים הרכבים בכביש, והצפיפות בנתיבים, קורות תאונות רבות, לעתים קטלניות.

==== התאונה בתשנ"א ====
[[קובץ:6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכב הפוך כתוצאה מהמהומות]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תשנ"א]] חזר [[הרבי]] מ[[אוהל הרבי הריי"צ|ציון חותנו]] ל[[שכונה]], כשהוא מלווה בשיירת רכבים שכללה ניידת משטרה וחסידים שהצטרפו לנסיעה. בצומת רחוב יוטיקה עברה השיירה בהכוונת הניידת באור אדום, כשברכב האחרון התנגש רכב והעיף אותו על המדרכה. הרכב פגע בילד שנהרג ובילדה שנפצעה קשה.

אמבולנס של ארגון '[[הצלה קראון הייטס]]' טיפל בפצועים, אך בהוראת המשטרה לקח רק את הנהג הפצוע והסתלק מהמקום מחשש להתפרעויות השחורים. בעקבות התאונה פרצו '''[[מהומות קראון הייטס]]''' בהם התפרעו השחורים בתושבים היהודיים בשכונה במשך שלושה ימים, בהם נהרג [[חסיד חב"ד]], נפצעו עשרות ונזק רב נגרם לרכוש.

האירועים חשפו מערכת יחסים עכורה בין גורמי ממשל שונים לבנים מול שחורים, הובילו את [[ארצות הברית]] לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש העירייה מר דייוויד דינקינס.

==== התאונה בראש השנה תשע"ד ====
[[קובץ:זירת התאונה..jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת התאונה בצומת מול [[770]] ב[[ראש השנה]] [[תשע"ד]] (צולם על ידי גוי)]]
ביום הראשון של [[ראש השנה]] בשנת [[תשע"ד]] אירעה תאונת דרכים קשה בצומת הרחובות איסטרן פארקווי ו[[קינגסטון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77838 אורחים נפצעו בתאונה מחרידה בליל ראש השנה מול 770] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}, בצומת שמול [[770]]. בתאונה נפגעו שלושה [[חסידים]] מ[[ארץ ישראל]] [[נסיעה לרבי#חודש תשרי|שהגיעו לחודש תשרי]] ל{{ה|רבי}}, והמתינו ברמזור להולכי רגל במטרה להגיע להתפלל ב-770.

התאונה קרתה לאחר [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של [[ראש השנה]] בזמן שמרבית החסידים עמדו לאמירת [[תשליך]] בסוכת 770. רכב שהגיע מכיוון מערב ניסה לפנות שמאלה אל תוך רחוב קינגסטון, בזמן שרכב אחר הגיע במהירות של 80 מייל מכיוון מזרח. הרכב שפנה שמאלה פגע בדופן הרכב, וזה עף על המדרכה שם פגע באנשים שעמדו במדרכה עד שנעצר בעמוד תאורהם.

כתוצאה מהפגיעה נפצעו קשה מאוד שתי אורחות מהארץ, כאשר אחת נמחצה תחת הגלגלים ונפגעה פגיעות פנימיות קשות, בעוד שהשניה נמחצה בין הרכב לעמוד תאורה ואיבדה את רגלה. אברך נוסף עף מספר מטרים ונפגע באורח קל. נהג הרכב הפוגע נהרג, בעוד שהנהג השני כמעט ולא נפגע. שני אנשים נוספים לקו בחרדה.

שניות לאחר שקרתה התאונה כבר היו במקום אנשי [[הצלה קראון הייטס|הצלה]] רבים שיצאו מ-770 והעניקו לפצועים טיפול ראשוני. המשטרה חששה שמדובר בפיגוע דריסה וסגרה את האזור כולו לתנועה. הכביש עצמו נותר חסום למשך שעות ארוכות, עד לאמצע הלילה.

הפצועים פונו לבתי רפואה שנמצאים בתחתית רחוב קינגסטון, שם עברו מספר ניתוחים להצלת חייהם. פצועה ראשונה הוטסה לארץ לשיקום והמשך טיפול ב[[חול המועד סוכות]], כשהפצועה האחרת נותרה עוד שבועות ארוכים בלי יכולת לזוז. כשהתייצב מעט מצבה הגיעה לביקור ב-770 בליווי צוות רפואי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78072 בלעדי: אחת מפצועות התאונה הגיע לביקור ב770] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

בעקבות התאונה הותקן רמזור חדש לפונים שמאלה מרחוב איסטרן פארקווי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79930 הותקן רמזור חדש]}}.

===== גלריית תמונות מהתאונה =====
<gallery widths="150px" heights="150px">
קובץ:הרמזור שנוסף.jpg|הרמזור שנוסף לפונים שמאלה בעקבות התאונה
קובץ:הרכב הפוגע מול 770.jpg|הרכב הפוגע
קובץ:הרכב הפוגע במקום התאונה.jpg|הרכב הפוגע. זוית הצילום מהמדרכה עליה עמדו האנשים
קובץ:הפצועה מגיעה.jpg|אחת הפצועות מגיעה לביקור ב-770
</gallery>

==== תאונות בסרוויס ====
מלבד התאונות שקורות על הכביש המהיר, גם בסרוויס קורות תאונות רבות, בגלל הרכבים שחונים בצידי הכביש והראיה המוגבלת של הנהגים. פעמים רבות נדרסו אנשים שחצו את הכביש לכיוון השדרה.

קטע הסרוויס ביציאה מ[[מקווה ישראל]] הוא המסוכן ביותר, בו נדרסו אנשים רבים כאשר יצאו מהמקווה ורצו לחצות לכיוון השדרה במרכז{{הערה|1=לדוגמא: [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75445 יומיים לפני הבר-מצוה: נער נפצע בתאונה]}}.

==== פעולות המשטרה למניעת תאונות ====
בגלל מיקום {{קישור אם קיים|749 איסטרן פארקווי|הפנימיה של הבחורים הבוגרים}} ו{{קישור אם קיים|מקווה ישראל}} בבית 749 מול 770, אנשים רבים מעדיפים לחצות את הכביש באמצעו במקום ללכת למעבר חציה. בחציית הכביש יש סכנה רבה, וברוב הפעמים זה כרוך בסיכון חמור. מספר פעמים נפגעו בחורים שחצו את הכביש באמצעו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A1_37834.html שוב: בחור חצה את 'איסטרן פארקווי' - ונדרס] באתר [[col]]}}

בשל כך, בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] כשמספר האורחים גודל, מציבה המשטרה גדרות לאורך הכביש כדי למנוע חצייה לא בטוחה. מידי פעם נמצאים במקום שוטרים סמויים, הנותנים קנסות בדמות המתנה של 10 דקות לאלו שחוצים בסיכון{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57058 איסטרן פארקווי: גדרות ושוטרים סמויים]}}.

האגדה מספרת{{הערה|1=מספרים בשם ר' [[בנימין קליין]]. ראה את הדברים מוזכרים גם [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25556 כאן]}} שבאחת ההזדמנויות ראה [[הרבי הריי"צ]] מ[[770#קומה שניה|חדרו]] את הרב [[שמואל לויטין]] חוצה את השדרה באמצעה, ולאחר שקרא לו אמר כי ראה אותו חוצה את הכביש בצורה מסוכנת ו"ליבי החסיר פעימה"{{הערה|יש הגורסים כי הרבי אמר: "ולבי חלל בקרבי"}}.

ב[[ב' אלול]] [[תשע"ג]] צומצם הכביש בנתיב אחד לטובת שוליים רחבות יותר. השוליים מקנות רווחים גדולים יותר בין הרכבים השועטים על הכביש, ואפשרות בריחה במקרה של כמעט תאונה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77388 איסטרן פארקווי עם נתיב אחד פחות]}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68668 שדרת איסטערן פארקוויי לפני 90 שנה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75586 זעקה נואשת: אל תשחקו עם החיים שלכם], טור של אמא בקראון הייטס על חציית הכביש באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רחובות בקראון הייטס]]

ספריית אגודת חסידי חב"ד

2014-06-10T22:31:15Z

נגאלים מהעצלות: פשוט לא נכון

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספריית אגודת חסידי חב"ד|ראו=[[ספריית חב"ד (פירושונים)]]}}
[[תמונה:ספריה.jpg|left|thumb|350px|ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770]]
'''ספריית אגודת חסידי חב"ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - [[איסטערן פארקוויי]] [[770]], ברוקלין נ. י.

ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.

הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]] וקדם לו ר' [[חיים ליברמן]].

==אוספים עיקריים בספריה==
*אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.

*ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

*גנזך חפצי קודש שנשארו בירושה מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.

*אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו.

*ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים.

צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.

אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר האינטרנט של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים.

בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד.

==היסטוריה==
לאורך ימי חסידות חב"ד, היה קיים אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.

אוסף הדורות הראשונים של החסידות כמעט ולא שרד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.
עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן.

מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה.

אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים.

בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השלחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]].

כ"ק בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו"ר בדור השני של חב"ד, התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.

אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], וגדל מדור לדור.

על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]] - אחר הסתלקותו, ולידי יורשי כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] - אחר הסתלקותו.

רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. וכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.

== אוסף שניאורסון==
{{ערך מורחב|ערך=[[אוסף שניאורסון]]}}
[[הרבי הרש"ב]], האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה.

בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ב[[רוסטוב]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית במוסקבא.

במשך השנים פעל והשתדל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם.

כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ"א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים.

כיום חלק מהספרים נמצאים במוזיאון היהודי במוסקבה.

==אוסף אדמו"ר הריי"צ==
באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית במוסקבה בשנת תרפ"ד, התחיל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.

בשנת [[תרפ"ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים.

בשנת [[תרפ"ז]] נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחילה לא התירו לו לקחת עמו את האוסף החדש הזה, אך לאחר הודעתו האיתנה שבלי הספרים אינו נוסע משם, ניתן לו הרשיון והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חסידות חב"ד בעיר ריגא.

משם פנה במכתבים והודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל להעשיר את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים. ונמשך גם לאחר העברת מרכז חב"ד לפולין, בעיר ווארשא וב[[אטוואצק]].

במסעותיו של אדמו"ר הריי"צ לא משו ממנו 3 מזוודות ובהם כתבי יד, רק במסעו לארה"ק בשנת תרפ"ט הפקידם בידי הרבי בפרידתו ממנו בטריאסט שבאיטליה.

בתחלת ימי מלחמת העולם השניה, היה האדמו"ר בווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף ת"ש יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ. י.

אוסף הספרים נשאר בפולין הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, על ידי אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום ובדרך לא דרך תוך כדי המלחמה, עד אשר הגיע לנ. י. בשלהי שנת תש"א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש [[770]] איסטערן פארקוויי.

חלק נוסף של האוסף היקר והקדוש הזה, אבד שם למשך שלושים ושמונה שנים. אמנם ה' ברחמיו המרובים
לא השבית חסדו מעלינו, וכעבור שנים רבות נמצא האוסף בספריה בווארשא, ובראשית שנת תשל"ח הוחזר לספרייה המרכזית בנ. י.

חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאיחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ובמשך שנים רבות לא נודע מה עלה בגורלם.

בשנת תשנ"ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, וע"פ הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב"ד. מערכת "אוצר החסידים" צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב"ד ושל הממשל האמריקאי.

==אוסף [[הרבי]]==
מיד כשהגיע הרבי לנ. י. בקיץ תש"א, מונה על ידי כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ לעמוד בראש ה"[[מרכז לענייני חינוך]]". הרבי בנה אז אוסף ספרים ב[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ב[[י' שבט תש"י]], עברה נשיאות חב"ד לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל.

בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.

במשך השנים תשכ"ח-תשמ"ה התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבית הסמוך ל770.

בשנים תשמ"ו-ז התקיים [[משפט הספרים]] בו טען נכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית אגודת חסידי חב"ד.

אחרי נצחון הספריה במשפט, הכריז הרבי על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.

בשנת [[תשנ"ב]] הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.

בשנת [[תשנ"ד]] נפתח לצבור הרחב אולם התערוכות של הספריה.

==אוסף כתבי היד והארכיון==
במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

הדבר התחיל בתקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, בשעה שכ"ק אדמו"ר הזקן עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש
מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד
של תורת חסידות חב"ד.

אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]] - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.

מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם
בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.

גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר הסתלקותו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם
נשרפו כרכים רבים.

אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.

לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף על ידי נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".

בספריה נמצאים כיום כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.

כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד (אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.

על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, העורך ומדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

==מבנה הספרייה==
בשנת [[תשכ"ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד בניין מספר 766 בשדרת [[איסטרן פארקווי]] הצמוד מצידו הימני לבניין מרכז תנועת חב"ד העולמית - [[770]]. הבניין נרכש על מנת לאחסן במקום את ארכיון הספרייה, שהתרחב לממדים גדולים, ועל מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.

מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים למטרות שונות, וביניהם ששימש כאולם לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.

לאחר פטירתו של [[הרש"ג]] בשנת [[תש"נ]] התפנתה הקומה העליונה של [[770]] והרבי הורה לפנות אותה ולהכשיר את המקום לפתיחת תצוגה מתחלפת מארכיון הספרייה. בעקבות זאת נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש"ג]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A9770_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_82534.html כש-770 חובר לספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד' {{*}} תמונות נדירות] {{COL}}}}. כמו כן במהלך שיפוצים אלו חוברו מרתפי הבניין עם קומת המרתף של 770.

במהלך השנים התרחב ארכיון הספריה בצורה משמעותית ונוצר צורך ממשי להרחיב את המקום. לאחר פטירתו של הרב [[מאיר איטקין]] בשנת [[תשס"ז]] החלו להתנהל מגעים עם המשפחה לרכישת ביתו הצמוד לבניין הספרייה, ובשנת [[תשע"ד]] הושלמה הרכישה והחלו השיפוצים לאיחודם של הבתים ואבטחתם משריפות וחדירת מים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81639 הבית הצמוד לבית חיינו נמכר לספריית ליובאוויטש] {{אינפו}} ו' אייר התשע"ד (06.05.2014)}}.

===אולם התערוכות===
הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.

כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. בתערוכות הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות, כך, גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.

לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור.

==לקריאה נוספת==
*'''[[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]]''', מאת שלום דובער לוין, קה"ת, תשע"א.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://chabadlibrary.org chabadlibrary.org] אתר ספריית אגו"ח
* [http://chabadlibrary.org/books מדור טקסט] חלק מספרי רבותינו נשיאנו בפורמט טקסט, באתר ספריית אגו"ח

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]

שמעון בן-ציון אייזנבך

2014-06-06T17:08:25Z

נגאלים מהעצלות: תקלדה

{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' שמעון בן ציון, שוחט בירושלים שנהרג במלחמת תש"ח|אחר=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|ראו=[[שמעון אייזנבך]]}}
הרב '''שמעון בן-ציון אייזנבך''', מחשובי חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ובית ישראל ב[[ירושלים]]. נהרג על קידוש השם מפגז ירדני ב[[מלחמת העצמאות]].

== תולדות חייו ==
הרב שמעון בן-ציון נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה יהושע ולאמו מרת יענטל ב[[י"ז באב]] [[תר"ע]]. נשא את חנה רחל בת ר' צבי הירש היילפרין והתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, ועבד לפרנסתו במועצה הדתית בעיר כאחראי שכונתי על התרומות ומעשרות וכשוחט. הוא היה מפורסם כבעל תפילה מיוחד ואיש ירא שמים. הוא היה שוחטו האישי של ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרון מבעלז]].

בתקופת [[מלחמת העצמאות]] בשנת [[תש"ח]] נאלץ לעזוב את ביתו עם אשתו וילדיו בגלל שדירתם הייתה בקומה העליונה של בניין מגורים והיה חשש כבד שיפגע מפגזי הירדנים. משפחתו עברה לידיד קרוב בשכונת בתי ורשה.

ב[[י"ד באייר]] - [[פסח שני]] שרר מחסור חמור בבית ידידו, ויחד עם אשתו חרף את נפשו ללכת לביתם ולהביא שק קמח לאפות ממנו לחמים. לאחר שהבצק היה מוכן יצא לכיוון מאפיה בודדת שעוד פעל בה החשמל ובדרך עצר בבית הוריו. כשרצה להמשיך בדרכו עצרו אביו בתואנה שיש לו ילדים רכים ומסוכן לצעוד למאפיה שנמצאת סמוך לגבול. רגעים ספורים לאחר שיצא אביו עם העיסה החלה הרעשה כבדה ופגז נפל בסמיכות למקום עומדו של הרב שמעון ופצע אותו קשה. במשך מספר שעות שכב שותת דם, עד שנפטר.

ימים אחרי פטירתו פגש בנו, הרב [[צבי אייזנבך]] לוחם ממתנדבי "שומרי העם" ששהה ליד אביו ברגעיו האחרונים, ועל פי בקשתו העביר לבני המשפחה את הצוואה האחרונה: "אנא מסור לילדיי שכל חיי לא פגעתי באיש, ושיֵלכו בדרכי זו".

מספר פעמים במהלך אותה שנה רמז כביכול על פטירתו הקרובה. ב[[י"ז בכסלו]] אותה שנה, לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל אמר כי "הלוואי שאזכה להגיע לקבר ישראל".
ב[[ערב פסח]] איחל לאביו את האיחול הרגיל "שנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים" ומיד אחר כך הוסיף "ב[[פסח שני]]" - יום פטירתו.

בשל הקרבות העזים לא היה אפשר להביא את החללים הרבים לקבר ישראל, כפי שחשש בחייו, וקברו אותו יחד עם חללים נוספים בקבר אחים זמני, בכפר הערבי המשוחרר שיח באדר (כיום שכונת גבעת רם).

כעבור מספר שנים כשהקימו את [[בית העלמין הר המנוחות|בית העלמין בהר המנוחות]] העבירו את החללים לקבר עולמים, וגופו של הרב שמעון היה שלם כביום פטירתו.

== משפחתו ==
אחרי פטירתו הותיר אחריו ארבעה בנים וארבע בנות.

;ילדיו
* ר' [[יצחק צבי אייזנבך]]
* ר' [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], וראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]] [[תומכי תמימים בני ברק]] בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה ב[[בריסל]].
* ר' שלום לייב אייזנבך, [[מונטריאול]]
* ר' אברהם אייזנבך, [[ירושלים]]

{{מיון רגיל: אייזנבך שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]

שמעון בן-ציון אייזנבך

2014-06-06T17:07:51Z

נגאלים מהעצלות: תקלדה

{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב שמעון בן ציון, שוחט בירושלים שנהרג במלחמת תש"ח|אחר=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|ראו=[[שמעון אייזנבך]]}}
הרב '''שמעון בן-ציון אייזנבך''', מחשובי חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ובית ישראל ב[[ירושלים]]. נהרג על קידוש השם מפגז ירדני ב[[מלחמת העצמאות]].

== תולדות חייו ==
הרב שמעון בן-ציון נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה יהושע ולאמו מרת יענטל ב[[י"ז באב]] [[תר"ע]]. נשא את חנה רחל בת ר' צבי הירש היילפרין והתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, ועבד לפרנסתו במועצה הדתית בעיר כאחראי שכונתי על התרומות ומעשרות וכשוחט. הוא היה מפורסם כבעל תפילה מיוחד ואיש ירא שמים. הוא היה שוחטו האישי של ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרון מבעלז]].

בתקופת [[מלחמת העצמאות]] בשנת [[תש"ח]] נאלץ לעזוב את ביתו עם אשתו וילדיו בגלל שדירתם הייתה בקומה העליונה של בניין מגורים והיה חשש כבד שיפגע מפגזי הירדנים. משפחתו עברה לידיד קרוב בשכונת בתי ורשה.

ב[[י"ד באייר]] - [[פסח שני]] שרר מחסור חמור בבית ידידו, ויחד עם אשתו חרף את נפשו ללכת לביתם ולהביא שק קמח לאפות ממנו לחמים. לאחר שהבצק היה מוכן יצא לכיוון מאפיה בודדת שעוד פעל בה החשמל ובדרך עצר בבית הוריו. כשרצה להמשיך בדרכו עצרו אביו בתואנה שיש לו ילדים רכים ומסוכן לצעוד למאפיה שנמצאת סמוך לגבול. רגעים ספורים לאחר שיצא אביו עם העיסה החלה הרעשה כבדה ופגז נפל בסמיכות למקום עומדו של הרב שמעון ופצע אותו קשה. במשך מספר שעות שכב שותת דם, עד שנפטר.

ימים אחרי פטירתו פגש בנו, הרב [[צבי אייזנבך]] לוחם ממתנדבי "שומרי העם" ששהה ליד אביו ברגעיו האחרונים, ועל פי בקשתו העביר לבני המשפחה את הצוואה האחרונה: "אנא מסור לילדיי שכל חיי לא פגעתי באיש, ושיֵלכו בדרכי זו".

מספר פעמים במהלך אותה שנה רמז כביכול על פטירתו הקרובה. ב[[י"ז בכסלו]] אותה שנה, לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל אמר כי "הלוואי שאזכה להגיע לקבר ישראל".
ב[[ערב פסח]] איחל לאביו את האיחול הרגיל "שנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים" ומיד אחר כך הוסיף "ב[[פסח שני]]" - יום פטירתו.

בשל הקרבות העזים לא היה אפשר להביא את החללים הרבים לקבר ישראל, כפי שחשש בחייו, וקברו אותו יחד עם חללים נוספים בקבר אחים זמני, בכפר הערבי המשוחרר שיח באדר (כיום שכונת גבעת רם).

כעבור מספר שנים כשהקימו את [[בית העלמין הר המנוחות|בית העלמין בהר המנוחות]] העבירו את החללים לקבר עולמים, וגופו של הרב שמעון היה שלם כביום פטירתו.

== משפחתו ==
אחרי פטירתו הותיר אחריו ארבעה בנים וארבע בנות.

;ילדיו
* ר' [[יצחק צבי אייזנבך]]
* ר' [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], וראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]] [[תומכי תמימים בני ברק]] בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה ב[[בריסל]].
* ר' שלום לייב אייזנבך, [[מונטריאול]]
* ר' אברהם אייזנבך, [[ירושלים]]

{{מיון רגיל: אייזנבך שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2014-06-03T04:09:07Z

נגאלים מהעצלות: שטויות

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.

הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== שלוחיו ברחבי העולם ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}

הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת [[תשס"ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.

==== רגע של שתיקה ====
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).

==הרבי כמלך המשיח==
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.
בשנים ההם אף אישר הרבי את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד איצ'ה שפרינגער להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו הק' וההכרזה "יחי המלך המשיח", וכן ביו"ד שבט תשנ"ג אישר הרבי למטה להבאת המשיח בניו יורק לעשות שידור עולמי (סאטעלייט) בטעלעוויזיא שבו יראה איך מעודד הרבי את הכרזת הקודש "יחי אדונינו", ועוד רבות{{הערה|להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלינו", ברוקלין תשנ"ד.}}.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
{{להשלים}}
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]

מרדכי שמואל אשכנזי

2014-06-02T05:25:40Z

נגאלים מהעצלות: תקלדה

[[תמונה:הרב מרדכי שמואל אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אשכנזי]]

הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' הוא רבו של הישוב [[כפר חב"ד]]<ref>כמו כן מכהן כרב המועצה האזורית עמק לוד.</ref> וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חייו==
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בתל אביב, ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל-אביב ובבחרותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ניו יורק]] וב[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].

כבחור הורה לו [[הרבי]] סדר בלימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה מתחיל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרך חיים (יעקב מליסא)|דרך חיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבה של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. תקופה קצרה גם היה לו קביעות יומית ללימוד עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]]. שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרבה של כפר חב"ד והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב [[נחום טרבניק]] מונה הרב אשכנזי לרבה של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשנ"ד התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

==מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן==

בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ. י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל770, באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג [[יודל קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מא"י.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו ל[[שז"ר]] ו[[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן על אי יכולתו.

== ספריו ==
* '''מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה'''
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד
* ביאור על הלכות תלמוד תורה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*הרב [[חיים אשכנזי]], רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש (ז"ל)
*הרב [[נתן אשכנזי]], תושב כפר חב"ד (ז"ל)

'''גיסיו:'''

למשפחת אשכנזי:
*הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], ראש רשת ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]]
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]

למשפחת וולפא:
*הרב [[שלום בער וולפא]], רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא [[שלימות הארץ]]
*הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי ב[[נתניה]]

'''בניו:'''
*הרב מאיר אשכנזי - [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו, [[כפר חב"ד]].
*הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[כפר חב"ד]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*ר' יהודה לייב אשכנזי.

'''חתניו:'''
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת [[תומכי תמימים דטרויט]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1970 נאום בכנס חסידי חב"ד בב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69606 תפקיד הרבנים בחיזוק האמונה שהרבי משיח (תשנ"ה)] {{וידאו}}
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה {{בית משיח}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2014-05-30T18:03:42Z

נגאלים מהעצלות:

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון|רשימת ארכיונים]]{{ש}}
[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==

אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע"ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
:לענ"ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע"ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
::המתכנת יערוך בעז"ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב"דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)

== שם הערך עזרת ישראל ==

לדעתי יש להחליף את שם הערך "[[עזרת ישראל]]" ל"העזרה", או אפילו "עזרת כהנים" (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)

== קבוצע'ס עד תשל"ט ==

הקבוצע'ס עד שנת תשל"ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ז-תשכ"ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ח-תשכ"ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)
:מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ"ד לא צריך להסתבך. עד תשל"ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: "בשנת ____ נסע ללמוד ב..."). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה ("ומה? לא יהיה קבוצה תשל"ט?" - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)
::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)

== מעקב אחר שינויים אחרונים ==

כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
:ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)
:::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)
::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)

== [[תורת אמת חברון]] ==

מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)
:ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)
::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)

== ערכי חסידות ==

מה דעתכם אודות ערכים כגון [[עשר ספירות הגנוזות|זה]] ו[[אחדות פשוטה|זה]]? וכי ניתן להסביר בכלל ענינים עמוקים כאלו אופן שיהיה שווה לכל נפש? לענד לא שייך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ד, למניינם 03:32, 27 בינואר 2014 (UTC)
:בשלימות - לא. בקווים כלליים, כן. שאדם ידע פחות או יותר על מה מדובר, ולפחות שיבין מה הוא לא מבין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:24, 27 בינואר 2014 (UTC)
::וודאי שאפשר. כפי שהם מוצגים עכשיו זה לא דוגמא, כי לא נעשה ניסיון, ולא הקלוש ביותר, להנגיש אותם לציבור הרחב. אבל כמו שמסבירים לילד בכיתה ח' את סדר ההשתלשלות, אפשר להסביר כאן כל מושג. נכון, לא הכול יהיה מובן בקריאה ראשונית ושטחית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ד 14:09, 27 בינואר 2014 (UTC)
::::בשביל זה יש קישורים פנימיים, אי אפשר שבכל ערך יהיה מפורט כל סדר ההשתלשלות, שהרי לא לכך נועד הערך, אלא רק להסביר את המושג המסויים הזה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ד, למניינם 15:32, 27 בינואר 2014 (UTC)
::::::אה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בשבט ה'תשע"ד, למניינם 21:18, 28 בינואר 2014 (UTC)

== העברה מבקשות למפעיל מערכת ==

== תקלה!!!! ==

ההשלמה האוטומטית בחיפוש לא עובדת! היא עבדה! מה קורה כאן?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:08, 10 במרץ 2014 (UTC)
:גם מסנן הספאם לא עובד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 23:41, 10 במרץ 2014 (UTC)
::וגם הקישור לאינפו נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:54, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::אציג את התקלות בפני המתכנת ובעז"ה הם יסודרו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:10, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::'להתראות' היכן היה קישור לאינפו שנעלם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:29, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::מצד ימין מתחת לתיבת הכלים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::גם מספר הצפיות בדפים נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::::בויקיפדיה יש גישה דרך דף ההיסטוריה, אבל אצלנו אין, ויצאנו קרחים מכל הכיוונים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::::הקישור לאינפו, מופיע כעת (לפחות אצלי) מעל ה'כלים' ומתחת ל'פורטלים'. ניתן לראות את מספר הצפיות בדף, בסרגל מימין, תחת הכותרת 'כלים' בקישור 'מידע על הדף'. הנה לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&action=info דף זה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע"ד 19:46, 12 במרץ 2014 (UTC)
:::::::::א. יישר כח על התשובה. זה אמנם פחות נח ממה שהיה קודם (בתחתית הדף בקטן מעל הכיתוב מדיניות חב"דפדיה, בעבר לא היה צריך להיכנס לדף נוסף בשביל לראות את המספר), אבל מעז יצא מתוק: א) אני רואה בדף שציינת שבנוגע להעברה מצויין "כל המשתמשים מורשים", כיצד עושים זאת? ב) מהי 'מילת קסם'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:50, 12 במרץ 2014 (UTC)
::::::::::א. "כדי להעביר ערך או להעביר דפים ממרחב שם אחד לאחר, יש ללחוץ על המשולש השחור ההפוך MediaWiki Vector skin action arrow.png הנמצא בראש הדף, ולאחר מכן על לשונית "העברה". אז יש לבחור את המרחב אליו יועבר הדף ואת שמו החדש. אם ברצונך להעביר למרחב הערכים, יש לבחור בתיבה הימנית את האפשרות "(מרחב הערכים)" (מרחב ויקיפדיה אינו מרחב הערכים)." מויקיפדיה. ב. איני יודע מה מילת קסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשע"ד 13:15, 17 במרץ 2014 (UTC)
:::::::::::לא מוצא. אבקש ממשתמשים אחרים לומר אם הם כן מוצאים, או לחילופין להעלות תצלום מסך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 19 במרץ 2014 (UTC)

== קטגוריות על משפחות ==

לא נראה לי לעניין לפתוח קטגוריה על כל משפחה חב"דית שיש עליה כמה ערכים הקשורים למשפחה. הקטגוריות על משפחות מיועדות עבור משפחות מפורסמות, מכובדות ומיוחסות במיוחד, כמו משפחת גוראריה, חן ואפילו וילישאנסקי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 22:46, 11 במרץ 2014 (UTC)
:קטגוריה לא נועדה להביע חשיבות, אלא לסייע בסידור ואיתור ערכים מאותה קטגוריה, אם ישנה משפחה שלה מספר מסויים של ערכים, מן הראוי לדעתי לפתוח לה קטגוריה. מה שצריך להחליט, זה כמה ערכים מצדיקים קטגוריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ב' ה'תשע"ד 12:50, 19 במרץ 2014 (UTC)

== כפר חב"ד ב' - קטגוריות ==

כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב', ההצעה וטעמה:
* [כפר חב"ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב"ד השונות.
* [אישים בכפר חב"ד ב'] - כפר חב"ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב"ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב"ד: מוסדות], [נחלת הר חב"ד: אישים]) הרי שבכפר חב"ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב"ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב"ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב'] או [אישים בכפר חב"ד ב'].

מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)

== בוגרי תומכי תמימים ==

צריך לקבוע אחידות לבוגרי הישיבות. האם לקרוא לקטגוריות "בוגרי '''ישיבת''' תומכי תמימים ####" או "בוגרי תומכי תמימים ####" • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 11:14, 24 במרץ 2014 (UTC)
:לדעתי עדיפה הקצרה: בוגרי תומכי תמימים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע"ד 15:01, 1 באפריל 2014 (UTC)

==סדר בבלאגן==

חג שמח!
כבר מתקרבים למחצית האלף השישי והקרדיט לכל הכותבים ענקית, אבל למה שלא יעבדו מסודר קצת וישפרו את הקיים? ישנם ערכים רבים עם פרטים חסרים או מקורות חסרים או ערכים שלמים דלילים וחסרים, על כן באתי בהצעה שמי שאחראי פה על הענינים יעשה חלוקת עבודה בין הכותבים פה וכל אחד יקח על עצמו איזה ענין כמו לדוגמא אחד יתמקד בהכנסת מראי מקומות לערכים שבהם חסר או אחד יתמקד לשפר את הערכים בחסידות, וכו' וכו' ולפחות לתקופה מסוימת... --[[משתמש:חצקל--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:29, 15 באפריל 2014 (UTC)
:{{בעד}} גם אני מצתרף להנ"ל, באמת כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר, אולי גם כדאי לבקש מרבנים ומשפעים לכתוב ערכים בחסידות ובגאולה ומשיח, בהצלחה יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:27, 16 באפריל 2014 (UTC)
::{{בעד}} לדעתי שיעצרו ביצירת ערכים חדשים ויתמקדו בקיים--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:07, 16 באפריל 2014 (UTC)
:::{{בעד}}. אני יכול להוסיף מקורות בעיקר בנוגע להיסטוריה חסידית. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 18:49, 16 באפריל 2014 (UTC)
::::כולם בעד, אבל צר לי לצנן את ההתלהבות ולהיות הראשון שמכריז שהנסיון בעבר הוכיח שהדבר פשוט לא פרקטי מהפן המעשי. מצד שני, אפשר להתנחם בכך שתוך כדי עבודה על ערכים חדשים, גם הערכים הישנים משתפרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::מה שכן, אולי כדאי באמת לפנות למשפעים בישיבות (אולי בתשלום..) שיקחו על עצמם לכתוב ערכים שחסרים בחסידות ובגאולה ומשיח, ויש הרבה מה להוסיף, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:27, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::אני לא רוצה לנסות לדמיין לעצמי איך זה יראה אם משפיע ירשום כאן איזה ערך שלא יהיה... זה לא נקודה של ידע, לרובנו יש מספיק ידע בשביל למלא כאן עשרות אם לא מאות ערכים בתוכן איכותי וכו', אלא שהדבר דורש מאמץ להוריד את ההסברים המופשטים למילים שגם אדם פשוט מהרחוב יוכל להבין, וזו הסיבה להזנחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:21, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::::לדעתי הבעיה היעקרית היא שאין פה מערכת ניהול נורמלית שבקשר עם הכותבים ותוכל לעשות "חלוקת עבודה" נורמלית (בשונה מויקיפדיה העורכת ...). ודא"ג זה לא נכון מה שאתה אומר ר' [[שיחת משתמש:להתראות|להתראות]] שלנו יש מספיק ידע, יש ערכים רבים שפשוט כתוב בהם שטויות או שחסר תוכן רב, אם זה ערכים בחסידות או בגאומ"ש ואפילו בהיסטוריה חבדי"ת. ולכן באמת כדאי לבקש ממישהו שהוא קצת "מבין" שיכנס ויכתוב ואח"כ יגיהו את דבריו. מועדים לשמחה. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:32, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::::אתה רשאי לחלוק עלי, אבל באותה מידה אני רשאי לחלוק עליך (לשם שמים כמובן...). לא יודע מהי רמת הידע שלך, אבל אני יכול להעיד על עצמי בפה מלא שיש בידי לכתוב עשרות ערכים מלאים ומפורטים בתורת החסידות, אלא שאין לי את הפנאי והחשק לכך. ולעומת זאת, גם המשפיע בעל חוש ההסברה המפותח ביותר לא יצליח לכתוב כאן אפילו ערך נורמלי אחד ואפילו על המושג הכי פשוט וטריוויאלי, מכיון שהוא לא מכיר את הסגנון ולא התנסה לא בכתיבה בתוכנת הויקי ולא בהנגשת תוכן לקהל הרחב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::::::לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד ישמח אם העבודה פה בחב"דפדיה תיהיה יותר מסודרת, בצורה שיוכלו לנצל את המירב מכל אחד מהעורכים לדעתי התועלת מכך תיהיה רבה ונוכלו לנצל יותר את הכוחות המשותפים של כולנו בצורה משמעותית.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:52, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::::::הדבר הפשוט ביותר הוא שתיקח לעצמך רשימת ערכים עליהם אתה "יושב" עד שישופרו באופן ראוי. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2014 (UTC)
להבנתי הבעיה שהועלתה כאן מתחלקת לשתיים: 1. נוספים ערכים חדשים, ורבים מהישנים עדיין גרועים. 2. אין סדר וכל אחד עובד לעצמו.

באשר ל-1. פשוט שרוב בני האדם, יעדיפו לעבוד על חדש מאשר לשפר את הקיים. כך הפעולה האישית ניכרת יותר, (וכך גם אפשר לכתוב בדף המשתמש שיצרתי כך וכך ערכים חדשים...).

הבעיה הגדולה היא, שהתנהלות כזו, יוצרת מיזם ברמה נמוכה, רווי שגיאות עובדתיות, ניסוחים לקויים, פרטים חסרים, תקלדות ועוד.

נראה לי שהפתרון לכך, הוא מודעות גבוהה והחלטה, להפנות את מרב האנרגיה לשיפור ערכים קיימים. אך כדי להצליח בכך, עבודה משותפת נותנת הרבה מוטיבציה וחשק וזה מביא אותנו לסעיף השני.

2. לעניין הסדר. אני מאמין שאם ניצור מיזם שבו כולם עובדים בתחום אחד, נוכל לראות שיפור דרמטי ברמה ובמקצועיות של חב"דפדיה

נ.ב. אבהיר שבניגוד לדברים שכתב מישהו לעיל, בויקיפדיה אין 'אחראים' מטעם. יש משתמשים פשוטים שלקחו יוזמה והחליטו ליצור ולנהל מיזמים. עוד דבר שיש שם ואין כאן, זו מסה אדירה של משתמשים. מצד שני, יש לנו משתמשים עם מוטיבציה גבוהה, שעוסקים בתחום מוגדר. והכי חשוב סייעתא דשמיא ונחת רוח לרבי מלך המשיח.

:אם הצלחתם להגיע עד כה {{חיוך}}, אעבור להצעה מעשית. הבה נבחר קטגוריה ונתגייס כולנו לעובד עליה. מא' עד ת'. קטגוריות, מקורות, ניסוחים, השלמות וכו'. לדוגמה, קטגוריית ניגונים, ובתוכה נתחיל בקטגוריית ניגוני רבותינו נשיאנו, כ"א יתנדב להוסיף בתחום בו הוא יכול. ומשם נמשיך למשל לקטגוריית ניגוני שמחה. כמובן שזו רק דוגמה, ואפשר לבחור קטגוריה אחרת, שתהיה מתאימה/חשובה יותר. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ד 10:10, 23 באפריל 2014 (UTC)

::{{בעד}} הרעיון אדיר, אולי כדאי לכתוב בדף שינוים אחרונים, בתבנית שמעל השנויים האחרונים את המיזם באותו זמן וכך כל המשתמשים הפעילים יוכלו לעבוד על אותו קטגוריה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 10:35, 23 באפריל 2014 (UTC)
:::{{בעד}}. אך לא הייתי לוקח את הניגונים כי אין כמעט מה לכתוב בהם, לדעתי עדיף להשקיע בהיסטוריה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:00, 23 באפריל 2014 (UTC)
:::::{{בעד}} אני כמובן ממליץ על ערכי חסידות, אך אני מבטל את דעתי מפני דעתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:46, 23 באפריל 2014 (UTC)
::::::למרות מה שכתבתי לעיל, אם כבר מחליטים על מיזם לא אעמוד מהצד ואצטרף. כפשוט. ואם כבר, אז אני בדעה אחת עם רבינו שלום, זה תחום שלוקה בחסר בצורה דרסטית יחסית לכל תחום אחר בחב"דפדיה, וזה ספינת הדגל של '''חב"ד'''. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:18, 23 באפריל 2014 (UTC)

תודה על כל העצות והשיתוף פעולה, לגבי מה שכתבת [[שיע.ק]] אחלה רעיון, רואים שאתה יותר מבין מאיתנו בענינים באלו, (אגב לגבי מה שכתבת על אותם שרוצים לכתוב בדף משתמש שלהם ערכים חדשים אפשר להסביר להם לכתוב גם "ערכים ששיפרתי משמעותית" וכד' כמו שאני עשיתי לאחרונה...{{קריצה}}).

גם אני מצטרף לדברי ר שלום, כשאומרים "חסידות" הכוונה לא רק ערכים על מושגים בחסידות כמו אצילות וכו' אלא גם ובעיקר על כל מושג (גם)יהדותי להוסיף את המבט והההסתכלות של החסידות על הענין!!!. (לגבי ויקיפדיה יכול להיות שטעיתי, אבל אני עדיין חושב ששם יש מערכת יותר מסודרת עם יותר צוות)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)
:ראשית יש בויקיפדיה קהילה רחבה יותר כך שכאשר כמה מתמשים נרתמים למיזם אחד שאר הקהילה משיכה כרגיל. שנית שם כל מיזם מרוכז בדף ומדווח בו על כל התקדמות לעומת מרבית המיזמים כאן שמתקבלים באולם הדיונים ונשכחים. בנוגע לפועל כדאי לפתוח דף מיזם עם רשימת ערכים ולעבור עליהם ולציין את הערכים ששופרו. כמו כן צריך לשים למטרה להפוך את [[פורטל:תורת החסידות]] לפורטל במבנה נורמאלי (כדוגמת [[פורטל:קראון הייטס]]). [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:46, 23 באפריל 2014 (UTC)

:שיע נמצא תמיד בגל הנכון. הייתי מעדיף את הקטגוריה של רבותינו נשיאינו, שהיא-היא העיקר כאן, והיא-היא מהומזנחים שכאן!. למרות שהערכים על רבותינו נשיאינו עצמם ארוכים ונראים מכובדים, אם מישהו יתחיל לקרוא אותם יראה כמה שהם כתובים גרוע ומלאי שגיאות. בכלל, עם כמויות המידע שיש בתקשורת החב"דית (הכתובה והאלקטרונית) ובספרות שיצאה בשנים האחרונות, הערכים האלו צריכים להיות אין-סופיים. אבל גם אם לא נגיע לזה, הם דורשים שיפור עצום.
:מלבד זאת, ובמקביל, יש להתמקד גם על קטגוריות המשנה שלהם. כמו, ספרי רבותינו נשיאינו (המחולקים ל'ספרי אדמו"ר שליט"א), אירועים הקשורים בהיסטוריה האישית שלהם, ועוד ועוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 10:04, 24 באפריל 2014 (UTC)
::אני דווקא הייתי ממליץ על להתחיל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:31, 26 באפריל 2014 (UTC)
=== 100 ערכים ===
כשנתקלתי בערך [[ישיבת תומכי תמימים]] וגיליתי את רמתו הירודה, חרף היותו ערך כל כך מרכזי ונצפה, נזכרתי במיזם שנמצא בויקיפדיה ושמו: "ויקיפדיה:100 ערכים".

הדף "[[חב"דפדיה:100 ערכים]]" יהיה טבלה של רשימת מאה הערכים הבסיסיים ביותר של חב"דפדיה, ומצבם.
הדפים שיזכו להיות ברשימת המפתח יבחרו על פי דעתם של חברי הקהילה, ועליהם יקדישו העורכים את מירב הזמן והכוח לשיפור, שיפוץ, תיקון ועדכון - עד למראה מושלם, כיאה לבמה מחוב"דת זו.

כמובן שזוהי הצעתי שלי, וזכותכם לחלוק עליה. לשם המחשה, ומקוצר הרוח והזמן, תוכלו לראות את [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:100_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D דף המקור באתר ויקיפדיה ולחזות בענינו]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:30, 24 באפריל 2014 (UTC)
:אהבתי שהערך 'תורה שבעל פה' נמצא תחת הקטגוריה אומנות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 24 באפריל 2014 (UTC)
אנסה לסכם את הדיון עד כה. רובם ככולם של המשתשמים בעד הירתמות לפרוייקט ממוקד לשיפור איכות הערכים בחב"דפדיה. השאלה היא באילו להתחיל, והדעות הם כמעט כמספר המשתתפים בדיון.

1. היסטוריה. (צריך למקד יותר) 2. ערכי חסידות. (שוב למקד את ההצעה) 3. ערכי רבותינו נשיאנו. (צריך לקבוע סדר, למשל לעבור רבי רבי, הערך הראשי, ערכי משפחה, ספרים ניגונים וכו') 4. ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. 5. 100 ערכי יסוד (צריך לגבש רשימה כזו).

בואו נצביע ואחר כך ננסה למקד את ההצעה שתזכה ברוב קולות. ההצבעה צריכה להיעשות על ידי העתקת הקוד הבא מתחת לכותרת המועדפת עליכם. <nowiki># ~~~~</nowiki>
==הצבעה==
לענ"ד ניתן לתת למשתמש אחד להצביע פעמיים, בשני קטגוריות, כמו ששנוזל ורובן אכן עשו. מי שמתנגד שירים יד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:44, 27 באפריל 2014 (UTC)
====ערכי היסטוריה====

====ערכים בחסידות====
# '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 05:22, 27 באפריל 2014 (UTC)
# ערכים במבט החסידות (וגאומ"ש)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 07:28, 27 באפריל 2014 (UTC)
# [[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:39, 27 באפריל 2014 (UTC)

====רבותינו נשיאנו====

====הנצפים ביותר====
#[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 27 באפריל 2014 (UTC)
#• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 11:46, 27 באפריל 2014 (UTC) בהסתייגות קטנה, מערכים רבים שעומדים בראש הרשימה ונצפו רבות רק בתקופה מאוד מסוימת, או בשל עריכות רבות, ולא באמת מצפיות חיצוניות.
# --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תשע"ד 15:02, 27 באפריל 2014 (UTC) אולי כפי שכתב שנוזעל לאחד את ההצעות של הנצפים ביותר, עם 100 ערכי יסוד. כלומר, לבחור מתוך הנצפים ביותר, רק ערכים שאכן 'יסודיים'.

====100 ערכי יסוד====
# • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:46, 26 באפריל 2014 (UTC)
# נראה לי שזה כולל את שאר הקטגוריות וקולי יכו להיספר בכל אחת מהן. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:52, 27 באפריל 2014 (UTC) ואגב לאו דווקא מאה, כדאי לבחור במספר קל יותר. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:27, 27 באפריל 2014 (UTC)
# ב100 ערכי יסוד כדאי לכתוב ערכים בגאולה ומשיח שמאוד חסרים פה...--[[מיוחד:תרומות/95.86.113.56|95.86.113.56]] 14:47, 27 באפריל 2014 (UTC)
:מי זה האנונימי הלזה? אין לאנונימיים זכות הצבעה. אא"כ מדובר במשתמש רשום שיזדהה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:40, 27 באפריל 2014 (UTC)
::וודאי, ב-100 ערכים תהיה במה מכובדת לערכים מרכזיים בגאולה ומשיח, כנדרש באנציקלופדיה '''חב"דית'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 16:00, 27 באפריל 2014 (UTC)
===מסקנא===
אם כוללים את ר'ובן (שכותב כי ניתן להוסיף את קולו לכל הקטגוריות), יש לנו רוב. בכל אופן מכיון שהתוצאות די צמודות, אני מציע לכונן שני קבוצות, שכן קשה לי להאמין שמשתמשים ישקיעו במיזם שהם אינם חושבים שהם כ"כ נחוץ, ועדיף שיהיו שני קבוצות של 4 - 4, האחת של ערכי חסידות, והשני של ערכי היסוד הנצפים ביותר. מה דעתכם? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"ד, למניינם 13:39, 29 באפריל 2014 (UTC)
:שלום, לא ראיתי רוב באף אחת מהקבוצות (ראיתי שלוש הצבעות בכל אחת מהם), וגם לא ראיתי את דעתו של ר'ובן, אלא רק במקום אחד.
:ולגבי עצם הדברים שכתבת, אני בכלל חושב שאין טעם לפתח ציפיות, וזה עוד רעיון טוב.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 21:30, 29 באפריל 2014 (UTC)
::אני חושש מאוד מ-2 קבוצות. אין לנו מספיק כח אדם. מכיון שההצבעה הייתה צמוד כ"כ, אולי הפיתרון יהיה, בחירה בשלושה ערכים 1 מכל קטגוריה , ועבודה עליהם לפי הסדר. אח"כ בחירה בשלושה אחרים אחד מכל קטגוריה וכו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:59, 1 במאי 2014 (UTC)

===סוף דבר===
תכלס לא נראה לי יצא מכל ההצבעה והדיון הזה כלום, כי פשוט נזכרנו קצת מאוחר, וכמה וכמה מהמשתמשים פה ובינהם אנכי הקטן כבר חזרו לשקוד על תורתם הקדושה בישבות הקדושות, אך פעם הבאה בתחילת בין הזמנים כדאי להתחיל כזה פרויקט כתיבה, ובינתיים המושכות בידיכם --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:36, 30 באפריל 2014 (UTC)

== התיבה בשינויים אחרונים ==

הייתי מסיר את התיבה 'ערכים חדשים', כיוון שאינה מתעדכנת זה זמן רב, וקשה מאוד להתמיד במצב שהיא תתעדכן יום יום (כפי שצריך). היא לא ממש גורמת לכניסות, ולענ"ד חבל על המאמץ הכרוך בכך. (אם כבר מחפשים איפה להשקיע בעדכונים, יש את תבנית החדשות זצ"ל... שמושכת הרבה יותר. וכמובן, תבנית ימי השבוע.). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)
:ואפשר להטיל סימן שאלה גם על 'ערכים לכתיבה'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)
::בוא נשמע, מה חושבים האחרים. (לי אין דעה בעניין, איני מסתכל ומשתמש לא בראשונה ולא בשניה). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:06, 27 באפריל 2014 (UTC)
:::די צודק, אם כי לא ממש עקרוני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:43, 27 באפריל 2014 (UTC)

==חסידי חב"ד לפי קהילות ==
מה דעתכם על קטגוריות המשנה [[:קטגוריה:חסידי חב"ד לפי קהילות]]. יש שם כרגע קטוגריות שארכם כאורך הגלות {{חיוך}}, למשל [[:קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]] וכהנה רבות. צריך להחליט על מדינויות כללית לכל הקטגוריות שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בניסן ה'תשע"ד 10:12, 29 באפריל 2014 (UTC)
:כשפתחנו את הקטגוריות הגענו לידי הסכמה שהקטגוריות על קהילות חבד יראו כך: [קהילת חב"ד ירושלים] ובתוכה קטגוריות משנה [קהילת חב"ד ירושלים: אישים] ו[קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות] וכהנה אם יש עוד, בשביל לתת צורה אחידה לכל קטגוריות המשנה, והקטגוריות על קהילות בכלל. האורך הוא בלתי נמנע, כיוון שהאפשרויות הבאות (או דומות) לא אפשריות כל אחת מסיבתה היא:
*סמרקנד: אישים - כולל אישים בכלל ולאו דווקא חסידי חב"ד, ולא זה ייעודה ומטרתה של הקטגוריה. בסמרקנד זה לא בעיה, אבל מה תעשה למשל בירושלים?
*אישים בסמרקנד - כנ"ל.
*אישים בקהילת חב"ד סמרקנד או חסידי חב"ד בקהילה בסמרקנד וכד' - ארוך ולא אסתטי.

האופן העכשווי, הוא הקצר והקולע: '''{{מונחון|קהילת|קהילה. ייעודה של הקטגוריה}} {{מונחון|חב"ד|דווקא חבד, ולא כל איש}} {{מונחון|סמרקנד:|שם המקום. כפשוט}} {{מונחון|אישים|ודווקא בסדר זה, בשביל הסדר בקטגוריות המשנה, וכך זה גם מראה על ה'קהילה' בכלל - שיש אישים, ומן הסתם יש גם עוד..}}'''.

מה שכן, המראה של הקטגוריה לא נראה טוב, מאבדים בו ידיים ורגליים. אבל לזה לא מצאתי עצה, וכך נהוג גם באתר האם (שם רשעים ירקב {{קריצה}}. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:08, 29 באפריל 2014 (UTC)
:מקבל את ההסבר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:56, 1 במאי 2014 (UTC)
::ובכל זאת "לא מצאתי עצה", ואולי יש פיתרון קסם.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 18:26, 3 במאי 2014 (UTC)

=== לא יודע אם זה היה נכון ===
לא יודע אם זה היה נכון להסיר את כל הקהילות מהקטגוריה הראשית "חסידי חב"ד לפי קהילות" ולצמצם אותם לקטגוריות משנה לפי מדינות ויבשות, שכן הפסדנו במידה ניכרת את סקרנותם של צופים רבים, שהקטגוריה 'חסידי חב"ד לפי קהילות' אמורה למשוך אותם, מה שאין כן בקטגוריה כמו 'קהילות חב"ד בארץ הקודש: אישים'. אך זה הועיל במקצת לעשות סדר בעיניים בקטגוריות האלה.

תחליטו אתם האם היה נכון, האם להשאיר או.. חלילה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 19:26, 3 במאי 2014 (UTC)
:במחשבה שניה, כך נכון לעשות למרות שזה ימשוך פחות צפיות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 19:40, 3 במאי 2014 (UTC)

== 5,500 ערכים! ==

מזל טוב. הושלמו כתיבתם של 5,500 [[חב"דפדיה:ציוני דרך|בתוך פחות משנה]]. בראוו! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:34, 29 באפריל 2014 (UTC)
:ותוך תשעה חודשים, 5 מליון צפיות!. מה שהמתחילים לא עשו בארבע שנים.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 21:36, 29 באפריל 2014 (UTC)
::זו מגמת ירידה! אם מאייר ע"א עד אב ע"ג (27 חודשים) היו 31 מליון צפיות, זה אומר ממוצע של יותר ממליון צפיות בחודש, ואילו אצלנו מדובר על תשעה חודשים שהממוצע שבהם עומד על קצת יותר מחצי מליון צפיות בחודש... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:33, 29 באפריל 2014 (UTC)
:::ובכל זאת עליה מהתקופה האחרונה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:44, 29 באפריל 2014 (UTC)
::::אגב, עדיין אף אחד לא עלה על הסיבה שמספר הצפיות ירד בצורה דרסטית כל כך מאז שהאתר עבר לכתובת החדשה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:44, 29 באפריל 2014 (UTC)

== כדאי מאוד לדעת! ==
ציטוט מתוך אתר ontop-seo.com : "מנוע החיפוש של גוגל והעכביש של גוגל הוא מנוע טיפש אך יחד עם זאת חכם מאוד, מה הפרדוקס כאן? פשוט המנוע די טיפש בנוגע למה שהוא רואה ברשת, הוא משווה בין תוכן של אתרים ו'''פוסל אתרים עם תוכן משוכפל'''".

זה בקשר לכמה ערכים חדשים שנכנסו כאן בחודש האחרון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:49, 29 באפריל 2014 (UTC)
:אני בעדך בכיוון הכללי אבל אתה כותב שטויות. אם אתה רגיל לחפש בגוגל, אתה אמור לדעת עד כמה זה שטויות מה שכתבת מעלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:02, 29 באפריל 2014 (UTC)
::לא מתווכח עם מומחים. איזה שתרצה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ל' בניסן ה'תשע"ד 09:02, 30 באפריל 2014 (UTC)
::להתראות, אם רוצים שהדיון יהיה מועיל, לא מומלץ לתקוף באופן אישי, ולא במילים פוגעניות.
::לגופו של עניין, למיטב ידיעתי (ואני יודע קצת בנושא), הדברים ששנוזעל ציטט שגוגל ''''פוסל אתרים עם תוכן משוכפל'''' הם מדוייקים. ואסביר: יש (או יותר נכון בעיקר היו, כפי שיפורט) הרבה אתרים שרוצים לקדם תחום מסויים, או להנות מפרסומות. כדי למשוך תנועה צריך שיהיה באתר חומר קריאה איכותי ומעניין. השיטה שלהם היא להעתיק מאתרים רציניים (אתרים עם תוכן מקצועי) ולפרסם לצד פרסומות, או קישורים לאתרים שהם רוצים וכו'. גוגל כבר זיהתה מזמן את הבעיה, ולא רק שתוכן כזה לא מוסיף ל'דירוג' [כלומר למיקום של האתר בתוצאות החיפוש], אלא להפך מוריד מה'דירוג' כי גוגל מזהה שהאתר לא מייצר תוכן אלא מעתיק.
::לכן מומלץ מאוד, לא להעתיק טקסט ארוך כפי שהוא אלא לבצע בו שינויים (מה גם שהדבר בד"כ נדרש בכל מקרה). כמובן שמשפטים בודדים לא רלוונטיים לעניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:54, 1 במאי 2014 (UTC)
:::מעתה ואילך אל תאמר "פוסל", אלא "מוריד בדירוג". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:57, 1 במאי 2014 (UTC)
::::קטונתי מלהבין את ההבדל הנוגע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 18:29, 3 במאי 2014 (UTC)
::::::ואם ניכנס לקטנות, אז עלול גם 'לפסול'. כלומר לא רק שהאתר יחשב בדירוג נמוך, אלא שהאתר יסומן כאתר 'זבל' שיש למחוק אותו מהאינדקס של גוגל וכבר היו דברים מעולם. במקרה שלנו כמובן זה לא עד כדי כך כי רוב החומר שלנו פה, הוא ייחודי, כך שאין חשש כזה. וגם רואים בפועל שאנחנו בדירוג די טוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באייר ה'תשע"ד 19:52, 3 במאי 2014 (UTC)

== מספר עגול ==

כבר הרבה זמן לא היה לנו מספר עגול, אז הנה תתעדכנו ותרשמו ביומן: כ"ב אייר תשע"ד הגענו ל-5,555. רבי שלום, נא לא להרוס לנו את המספר ולהיזכר כעת למחוק/לאחד ערכים מתוך הרשימה השחורה. תעשה את זה בהמשך... {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:57, 22 במאי 2014 (UTC)

== הפניות ==

האם יש טעם שכשכותבים אוטבוצק בשורת החיפוש הוא נותן חמש אפשרויות איך לכתוב זאת? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:23, 23 במאי 2014 (UTC)
:לא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:03, 29 במאי 2014 (UTC)
::לענ"ד דוקא כן. עדיף לי קצת בלבול בעיניים מאשר שמשתמש חסר בינה וידע בסיסי באיות לא יצליח להגיע לזה. במיוחד בעיירה כזו שאני בטוח שאם תסתבוב ב770 עם דף ועט ותבקש באופן אקראי מבחורים לאיית אותה - שמונים אחוז ייכשלו! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:46, 29 במאי 2014 (UTC)

== דבר מלכות ==

מה אתם אומרים על פתיחת מיזם דבר מלכות, שיתן סקירה על מאחורי השיחה (ראה כתבה ראשונה כל שבוע בחדור בד"ם) ועוד?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:14, 23 במאי 2014 (UTC)
:לא רוצה לקרר, אבל ההיסטוריה לימדה שקצת קשה להרים פה מיזם. חב"דפדיה מתקדמת ללא הפסקה, אבל מדובר בעיקר בעבודות יחיד. כאשר כל משתמש מתקדם במקום ש'ליבו חפץ' והאחרים מסייעים קלות. כך שאם אתה לוקח על עצמך את זה, כמובן שזה רעיון גדול. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באייר ה'תשע"ד 18:45, 24 במאי 2014 (UTC)

== למה אנשים לא תורמים לחב"דפדיה ==

שלוש סיבות עיקריות שמונעות מאנשים לתרום לחב"דפדיה, כפי ששמעתי אותם בעצמי:
#לא יודעים איך עובדת המערכת, לא יודעים עד כמה היא קלה ופשוטה.
#מפחדים שישחזרו אותם, חלקם מתוך ניסיון העבר. וסיבה זו מהווה קול קורא אלינו, 'אל תשחזרו אנונימיים'! הם לא פושעים, אלא אם כן זו השחתה. גם אם הוסיפו או שינו מידע בלי מקור, אלא אם כן אתם בטוחים שאתם יודעים טוב יותר. גם אם הם שינו קצת את הלשון והסגנון אולי זה שיקול להשאיר או לבצע שינויים קלים בלבד.
#הם מקלידים לאט... ואין להם כוח. אפשר להבין. אולי נפתח קורס?...

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 10:27, 26 במאי 2014 (UTC)

== הזכירו אותנו! ==

*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40 [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:31, 28 במאי 2014 (UTC)
:באיזה דף אספו את זה בעבר? אני לא מוצא בכוחות עצמי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:41, 29 במאי 2014 (UTC)

== החלפת קטעי הידעת באמצעות תבנית:בחירת מידע ==

בעבודה חד פעמית ניתן יהיה לעשות שקטעי הידעת יתרעננו מעצמם בכל פעם. השיטה היא באמצעות [[תבנית:בחירת מידע]] שבוחרת תוכן באקראי מתוך גלריה.

בעיה קטנה, זה יהרוס את ארכיון קטעי הידעת שהכרנו עד כה, ומעתה הוא יוצג בצורה שונה.

אני חושב שזה כדאי, אך זו פעולה כירוגית רצינית וצריך את הסכמת הקהילה.

כמובן שכל זה עד שיבוא אדם שיסביר לי, או יסדר בעצמו, את תבניות התאריכים שיעבדו כראוי (כמו [[תבנית:תאריך עברי נוכחי]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 00:12, 29 במאי 2014 (UTC)
:{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:02, 29 במאי 2014 (UTC)
::לא רואה בזה בעיה. אם כי אני לא מבין מה הבעיה שיהיה טקסט כפול. כלומר להשאיר את הארכיון כמו שהוא, ולשכפל אותו לתבניות אחרות כפי הנדרש. הרי בינתיים הנהלת האתר לא הגבילה אותנו במספר הדפים שמותר לנו לפתוח, ואם כל דבר מקוטלג בצורה נכונה, הרי שזה לא עלול ליצור בלבול כלל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:18, 29 במאי 2014 (UTC)

== שימוש במכשירים ניידים ==

אני מנצל את ההזדמנות שמבקרים במחיצתנו אישים רבים וחשובים על מנת לעורר על נושא חשוב:

הזמן לידי השבוע מכשיר חכם (סמארטפון בלע"ז) ונכנסתי דרכו לחב"דפדיה כדי לראות את חווית המשתמש לאחר עבודתו המסורה של הטכנאי. יש לומר שהתפעלתי רבות, והגעתי למסקנה שזה הרבה יותר יפה ונוח לקרוא.

ואחרי הבעת היישר כח, רציתי להתעכב על מספר נקודות:
#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:נראה לי שהיסטוריית הערכיות מראה שכן אפשר לערוך משם בצורה אנונימית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 10:16, 29 במאי 2014 (UTC)
::ואם כבר הזכירו את המערכת שם - כדאי לשים אל ליבנו, שהתמונות מוצגות בראשית כל פסקה בה הם נמצאות. צריך לקחת בחשבון כשמעצבים ערך ומאילוצים שונים מניחים את התמונה שורה לפני תחילת הפסקה המתאימה. בתצוגה בניידים התמונה תוצג בפסקה הלא נכונה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 10:16, 29 במאי 2014 (UTC)
:::דייקת בלשונך. '''היסטוריית העריכות'''. שים לב שבשבועות האחרונים כל העריכות ממכשיר נייד בוצעו על ידי משתמשים רשומים. אולי זה גם תלוי בסוג המכשיר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:39, 29 במאי 2014 (UTC)
::::בנוגע לעיצוב, אני לא יודע עד כמה צריך לקחת את זה בחשבון, לענ"ד זה לא כ"כ עקרוני מיקום התמונות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:39, 29 במאי 2014 (UTC)

== (סבא רבא דוד אדמו"ר מקרמנצ'וג) ==

למה כל אישיות שיש לה זיקה כל שהיא למשפחת נשיאי חב"ד צריך לציין זאת בסוגריים בשם הערך. אתם לא חושבים שזה מיותר ותקוע? ובכלל, לפי מה מחליטים מה לציין, הרי כל 'אחיין' של אדמו"ר, הוא גם נין לאדמו"ר קודם...

'''למעשה''', אני חושב שצריך להסיר את כל הסוגריים האלו (מקסימום להשאיר אי אלו נצרכים ממש). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ד 10:18, 30 במאי 2014 (UTC)

== זלזול ==

ב"ה

אנציקלופדיה אינה מקום לניגוח, והעובדה שאנשים מסויימים מופיעים בקביעות ללא תואר "רב" רק בגלל שכמה מצורעים החליטו, זה לא הוגן.

אם מחליטים שכל המזכירים אינם רבנים - אזי יש להוריד לכולם את התואר, אבל אי אפשר להוריד התואר רק לקרינסקי שמטוב וקוטלרסקי.
:עקרונית אני מסכים איתך בנוגע לתוארים אבל יש דרך להעביר ביקורת. זה לא הגיוני שאתה משמיץ באותו משפט שאתה מבקש לא להשמיץ. תחשוב רגע בהגיון ותקלוט שבאופן כזה שום ביקורת לא תתקבל. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 18:02, 30 במאי 2014 (UTC)

::להעיר שגם דפי השיחה אינם מקום לניגוח ולא משנה של איזה צד במפה... [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 18:03, 30 במאי 2014 (UTC)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2014-05-30T18:02:20Z

נגאלים מהעצלות: תגובה

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון|רשימת ארכיונים]]{{ש}}
[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==

אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע"ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
:לענ"ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע"ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
::המתכנת יערוך בעז"ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב"דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)

== שם הערך עזרת ישראל ==

לדעתי יש להחליף את שם הערך "[[עזרת ישראל]]" ל"העזרה", או אפילו "עזרת כהנים" (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)

== קבוצע'ס עד תשל"ט ==

הקבוצע'ס עד שנת תשל"ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ז-תשכ"ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ח-תשכ"ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)
:מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ"ד לא צריך להסתבך. עד תשל"ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: "בשנת ____ נסע ללמוד ב..."). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה ("ומה? לא יהיה קבוצה תשל"ט?" - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)
::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)

== מעקב אחר שינויים אחרונים ==

כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
:ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)
:::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)
::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)

== [[תורת אמת חברון]] ==

מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)
:ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)
::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)

== ערכי חסידות ==

מה דעתכם אודות ערכים כגון [[עשר ספירות הגנוזות|זה]] ו[[אחדות פשוטה|זה]]? וכי ניתן להסביר בכלל ענינים עמוקים כאלו אופן שיהיה שווה לכל נפש? לענד לא שייך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ד, למניינם 03:32, 27 בינואר 2014 (UTC)
:בשלימות - לא. בקווים כלליים, כן. שאדם ידע פחות או יותר על מה מדובר, ולפחות שיבין מה הוא לא מבין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:24, 27 בינואר 2014 (UTC)
::וודאי שאפשר. כפי שהם מוצגים עכשיו זה לא דוגמא, כי לא נעשה ניסיון, ולא הקלוש ביותר, להנגיש אותם לציבור הרחב. אבל כמו שמסבירים לילד בכיתה ח' את סדר ההשתלשלות, אפשר להסביר כאן כל מושג. נכון, לא הכול יהיה מובן בקריאה ראשונית ושטחית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשע"ד 14:09, 27 בינואר 2014 (UTC)
::::בשביל זה יש קישורים פנימיים, אי אפשר שבכל ערך יהיה מפורט כל סדר ההשתלשלות, שהרי לא לכך נועד הערך, אלא רק להסביר את המושג המסויים הזה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בשבט ה'תשע"ד, למניינם 15:32, 27 בינואר 2014 (UTC)
::::::אה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בשבט ה'תשע"ד, למניינם 21:18, 28 בינואר 2014 (UTC)

== העברה מבקשות למפעיל מערכת ==

== תקלה!!!! ==

ההשלמה האוטומטית בחיפוש לא עובדת! היא עבדה! מה קורה כאן?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:08, 10 במרץ 2014 (UTC)
:גם מסנן הספאם לא עובד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 23:41, 10 במרץ 2014 (UTC)
::וגם הקישור לאינפו נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:54, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::אציג את התקלות בפני המתכנת ובעז"ה הם יסודרו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:10, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::'להתראות' היכן היה קישור לאינפו שנעלם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:29, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::מצד ימין מתחת לתיבת הכלים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::גם מספר הצפיות בדפים נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::::בויקיפדיה יש גישה דרך דף ההיסטוריה, אבל אצלנו אין, ויצאנו קרחים מכל הכיוונים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::::הקישור לאינפו, מופיע כעת (לפחות אצלי) מעל ה'כלים' ומתחת ל'פורטלים'. ניתן לראות את מספר הצפיות בדף, בסרגל מימין, תחת הכותרת 'כלים' בקישור 'מידע על הדף'. הנה לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&action=info דף זה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע"ד 19:46, 12 במרץ 2014 (UTC)
:::::::::א. יישר כח על התשובה. זה אמנם פחות נח ממה שהיה קודם (בתחתית הדף בקטן מעל הכיתוב מדיניות חב"דפדיה, בעבר לא היה צריך להיכנס לדף נוסף בשביל לראות את המספר), אבל מעז יצא מתוק: א) אני רואה בדף שציינת שבנוגע להעברה מצויין "כל המשתמשים מורשים", כיצד עושים זאת? ב) מהי 'מילת קסם'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:50, 12 במרץ 2014 (UTC)
::::::::::א. "כדי להעביר ערך או להעביר דפים ממרחב שם אחד לאחר, יש ללחוץ על המשולש השחור ההפוך MediaWiki Vector skin action arrow.png הנמצא בראש הדף, ולאחר מכן על לשונית "העברה". אז יש לבחור את המרחב אליו יועבר הדף ואת שמו החדש. אם ברצונך להעביר למרחב הערכים, יש לבחור בתיבה הימנית את האפשרות "(מרחב הערכים)" (מרחב ויקיפדיה אינו מרחב הערכים)." מויקיפדיה. ב. איני יודע מה מילת קסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשע"ד 13:15, 17 במרץ 2014 (UTC)
:::::::::::לא מוצא. אבקש ממשתמשים אחרים לומר אם הם כן מוצאים, או לחילופין להעלות תצלום מסך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 19 במרץ 2014 (UTC)

== קטגוריות על משפחות ==

לא נראה לי לעניין לפתוח קטגוריה על כל משפחה חב"דית שיש עליה כמה ערכים הקשורים למשפחה. הקטגוריות על משפחות מיועדות עבור משפחות מפורסמות, מכובדות ומיוחסות במיוחד, כמו משפחת גוראריה, חן ואפילו וילישאנסקי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 22:46, 11 במרץ 2014 (UTC)
:קטגוריה לא נועדה להביע חשיבות, אלא לסייע בסידור ואיתור ערכים מאותה קטגוריה, אם ישנה משפחה שלה מספר מסויים של ערכים, מן הראוי לדעתי לפתוח לה קטגוריה. מה שצריך להחליט, זה כמה ערכים מצדיקים קטגוריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ב' ה'תשע"ד 12:50, 19 במרץ 2014 (UTC)

== כפר חב"ד ב' - קטגוריות ==

כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב', ההצעה וטעמה:
* [כפר חב"ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב"ד השונות.
* [אישים בכפר חב"ד ב'] - כפר חב"ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב"ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב"ד: מוסדות], [נחלת הר חב"ד: אישים]) הרי שבכפר חב"ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב"ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב"ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב'] או [אישים בכפר חב"ד ב'].

מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)

== בוגרי תומכי תמימים ==

צריך לקבוע אחידות לבוגרי הישיבות. האם לקרוא לקטגוריות "בוגרי '''ישיבת''' תומכי תמימים ####" או "בוגרי תומכי תמימים ####" • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 11:14, 24 במרץ 2014 (UTC)
:לדעתי עדיפה הקצרה: בוגרי תומכי תמימים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע"ד 15:01, 1 באפריל 2014 (UTC)

==סדר בבלאגן==

חג שמח!
כבר מתקרבים למחצית האלף השישי והקרדיט לכל הכותבים ענקית, אבל למה שלא יעבדו מסודר קצת וישפרו את הקיים? ישנם ערכים רבים עם פרטים חסרים או מקורות חסרים או ערכים שלמים דלילים וחסרים, על כן באתי בהצעה שמי שאחראי פה על הענינים יעשה חלוקת עבודה בין הכותבים פה וכל אחד יקח על עצמו איזה ענין כמו לדוגמא אחד יתמקד בהכנסת מראי מקומות לערכים שבהם חסר או אחד יתמקד לשפר את הערכים בחסידות, וכו' וכו' ולפחות לתקופה מסוימת... --[[משתמש:חצקל--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:29, 15 באפריל 2014 (UTC)
:{{בעד}} גם אני מצתרף להנ"ל, באמת כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר, אולי גם כדאי לבקש מרבנים ומשפעים לכתוב ערכים בחסידות ובגאולה ומשיח, בהצלחה יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:27, 16 באפריל 2014 (UTC)
::{{בעד}} לדעתי שיעצרו ביצירת ערכים חדשים ויתמקדו בקיים--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:07, 16 באפריל 2014 (UTC)
:::{{בעד}}. אני יכול להוסיף מקורות בעיקר בנוגע להיסטוריה חסידית. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 18:49, 16 באפריל 2014 (UTC)
::::כולם בעד, אבל צר לי לצנן את ההתלהבות ולהיות הראשון שמכריז שהנסיון בעבר הוכיח שהדבר פשוט לא פרקטי מהפן המעשי. מצד שני, אפשר להתנחם בכך שתוך כדי עבודה על ערכים חדשים, גם הערכים הישנים משתפרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::מה שכן, אולי כדאי באמת לפנות למשפעים בישיבות (אולי בתשלום..) שיקחו על עצמם לכתוב ערכים שחסרים בחסידות ובגאולה ומשיח, ויש הרבה מה להוסיף, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:27, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::אני לא רוצה לנסות לדמיין לעצמי איך זה יראה אם משפיע ירשום כאן איזה ערך שלא יהיה... זה לא נקודה של ידע, לרובנו יש מספיק ידע בשביל למלא כאן עשרות אם לא מאות ערכים בתוכן איכותי וכו', אלא שהדבר דורש מאמץ להוריד את ההסברים המופשטים למילים שגם אדם פשוט מהרחוב יוכל להבין, וזו הסיבה להזנחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:21, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::::לדעתי הבעיה היעקרית היא שאין פה מערכת ניהול נורמלית שבקשר עם הכותבים ותוכל לעשות "חלוקת עבודה" נורמלית (בשונה מויקיפדיה העורכת ...). ודא"ג זה לא נכון מה שאתה אומר ר' [[שיחת משתמש:להתראות|להתראות]] שלנו יש מספיק ידע, יש ערכים רבים שפשוט כתוב בהם שטויות או שחסר תוכן רב, אם זה ערכים בחסידות או בגאומ"ש ואפילו בהיסטוריה חבדי"ת. ולכן באמת כדאי לבקש ממישהו שהוא קצת "מבין" שיכנס ויכתוב ואח"כ יגיהו את דבריו. מועדים לשמחה. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:32, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::::אתה רשאי לחלוק עלי, אבל באותה מידה אני רשאי לחלוק עליך (לשם שמים כמובן...). לא יודע מהי רמת הידע שלך, אבל אני יכול להעיד על עצמי בפה מלא שיש בידי לכתוב עשרות ערכים מלאים ומפורטים בתורת החסידות, אלא שאין לי את הפנאי והחשק לכך. ולעומת זאת, גם המשפיע בעל חוש ההסברה המפותח ביותר לא יצליח לכתוב כאן אפילו ערך נורמלי אחד ואפילו על המושג הכי פשוט וטריוויאלי, מכיון שהוא לא מכיר את הסגנון ולא התנסה לא בכתיבה בתוכנת הויקי ולא בהנגשת תוכן לקהל הרחב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 17 באפריל 2014 (UTC)
:::::::::לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד ישמח אם העבודה פה בחב"דפדיה תיהיה יותר מסודרת, בצורה שיוכלו לנצל את המירב מכל אחד מהעורכים לדעתי התועלת מכך תיהיה רבה ונוכלו לנצל יותר את הכוחות המשותפים של כולנו בצורה משמעותית.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:52, 17 באפריל 2014 (UTC)
::::::::::הדבר הפשוט ביותר הוא שתיקח לעצמך רשימת ערכים עליהם אתה "יושב" עד שישופרו באופן ראוי. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2014 (UTC)
להבנתי הבעיה שהועלתה כאן מתחלקת לשתיים: 1. נוספים ערכים חדשים, ורבים מהישנים עדיין גרועים. 2. אין סדר וכל אחד עובד לעצמו.

באשר ל-1. פשוט שרוב בני האדם, יעדיפו לעבוד על חדש מאשר לשפר את הקיים. כך הפעולה האישית ניכרת יותר, (וכך גם אפשר לכתוב בדף המשתמש שיצרתי כך וכך ערכים חדשים...).

הבעיה הגדולה היא, שהתנהלות כזו, יוצרת מיזם ברמה נמוכה, רווי שגיאות עובדתיות, ניסוחים לקויים, פרטים חסרים, תקלדות ועוד.

נראה לי שהפתרון לכך, הוא מודעות גבוהה והחלטה, להפנות את מרב האנרגיה לשיפור ערכים קיימים. אך כדי להצליח בכך, עבודה משותפת נותנת הרבה מוטיבציה וחשק וזה מביא אותנו לסעיף השני.

2. לעניין הסדר. אני מאמין שאם ניצור מיזם שבו כולם עובדים בתחום אחד, נוכל לראות שיפור דרמטי ברמה ובמקצועיות של חב"דפדיה

נ.ב. אבהיר שבניגוד לדברים שכתב מישהו לעיל, בויקיפדיה אין 'אחראים' מטעם. יש משתמשים פשוטים שלקחו יוזמה והחליטו ליצור ולנהל מיזמים. עוד דבר שיש שם ואין כאן, זו מסה אדירה של משתמשים. מצד שני, יש לנו משתמשים עם מוטיבציה גבוהה, שעוסקים בתחום מוגדר. והכי חשוב סייעתא דשמיא ונחת רוח לרבי מלך המשיח.

:אם הצלחתם להגיע עד כה {{חיוך}}, אעבור להצעה מעשית. הבה נבחר קטגוריה ונתגייס כולנו לעובד עליה. מא' עד ת'. קטגוריות, מקורות, ניסוחים, השלמות וכו'. לדוגמה, קטגוריית ניגונים, ובתוכה נתחיל בקטגוריית ניגוני רבותינו נשיאנו, כ"א יתנדב להוסיף בתחום בו הוא יכול. ומשם נמשיך למשל לקטגוריית ניגוני שמחה. כמובן שזו רק דוגמה, ואפשר לבחור קטגוריה אחרת, שתהיה מתאימה/חשובה יותר. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ד 10:10, 23 באפריל 2014 (UTC)

::{{בעד}} הרעיון אדיר, אולי כדאי לכתוב בדף שינוים אחרונים, בתבנית שמעל השנויים האחרונים את המיזם באותו זמן וכך כל המשתמשים הפעילים יוכלו לעבוד על אותו קטגוריה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 10:35, 23 באפריל 2014 (UTC)
:::{{בעד}}. אך לא הייתי לוקח את הניגונים כי אין כמעט מה לכתוב בהם, לדעתי עדיף להשקיע בהיסטוריה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:00, 23 באפריל 2014 (UTC)
:::::{{בעד}} אני כמובן ממליץ על ערכי חסידות, אך אני מבטל את דעתי מפני דעתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:46, 23 באפריל 2014 (UTC)
::::::למרות מה שכתבתי לעיל, אם כבר מחליטים על מיזם לא אעמוד מהצד ואצטרף. כפשוט. ואם כבר, אז אני בדעה אחת עם רבינו שלום, זה תחום שלוקה בחסר בצורה דרסטית יחסית לכל תחום אחר בחב"דפדיה, וזה ספינת הדגל של '''חב"ד'''. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:18, 23 באפריל 2014 (UTC)

תודה על כל העצות והשיתוף פעולה, לגבי מה שכתבת [[שיע.ק]] אחלה רעיון, רואים שאתה יותר מבין מאיתנו בענינים באלו, (אגב לגבי מה שכתבת על אותם שרוצים לכתוב בדף משתמש שלהם ערכים חדשים אפשר להסביר להם לכתוב גם "ערכים ששיפרתי משמעותית" וכד' כמו שאני עשיתי לאחרונה...{{קריצה}}).

גם אני מצטרף לדברי ר שלום, כשאומרים "חסידות" הכוונה לא רק ערכים על מושגים בחסידות כמו אצילות וכו' אלא גם ובעיקר על כל מושג (גם)יהדותי להוסיף את המבט והההסתכלות של החסידות על הענין!!!. (לגבי ויקיפדיה יכול להיות שטעיתי, אבל אני עדיין חושב ששם יש מערכת יותר מסודרת עם יותר צוות)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)
:ראשית יש בויקיפדיה קהילה רחבה יותר כך שכאשר כמה מתמשים נרתמים למיזם אחד שאר הקהילה משיכה כרגיל. שנית שם כל מיזם מרוכז בדף ומדווח בו על כל התקדמות לעומת מרבית המיזמים כאן שמתקבלים באולם הדיונים ונשכחים. בנוגע לפועל כדאי לפתוח דף מיזם עם רשימת ערכים ולעבור עליהם ולציין את הערכים ששופרו. כמו כן צריך לשים למטרה להפוך את [[פורטל:תורת החסידות]] לפורטל במבנה נורמאלי (כדוגמת [[פורטל:קראון הייטס]]). [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:46, 23 באפריל 2014 (UTC)

:שיע נמצא תמיד בגל הנכון. הייתי מעדיף את הקטגוריה של רבותינו נשיאינו, שהיא-היא העיקר כאן, והיא-היא מהומזנחים שכאן!. למרות שהערכים על רבותינו נשיאינו עצמם ארוכים ונראים מכובדים, אם מישהו יתחיל לקרוא אותם יראה כמה שהם כתובים גרוע ומלאי שגיאות. בכלל, עם כמויות המידע שיש בתקשורת החב"דית (הכתובה והאלקטרונית) ובספרות שיצאה בשנים האחרונות, הערכים האלו צריכים להיות אין-סופיים. אבל גם אם לא נגיע לזה, הם דורשים שיפור עצום.
:מלבד זאת, ובמקביל, יש להתמקד גם על קטגוריות המשנה שלהם. כמו, ספרי רבותינו נשיאינו (המחולקים ל'ספרי אדמו"ר שליט"א), אירועים הקשורים בהיסטוריה האישית שלהם, ועוד ועוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 10:04, 24 באפריל 2014 (UTC)
::אני דווקא הייתי ממליץ על להתחיל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:31, 26 באפריל 2014 (UTC)
=== 100 ערכים ===
כשנתקלתי בערך [[ישיבת תומכי תמימים]] וגיליתי את רמתו הירודה, חרף היותו ערך כל כך מרכזי ונצפה, נזכרתי במיזם שנמצא בויקיפדיה ושמו: "ויקיפדיה:100 ערכים".

הדף "[[חב"דפדיה:100 ערכים]]" יהיה טבלה של רשימת מאה הערכים הבסיסיים ביותר של חב"דפדיה, ומצבם.
הדפים שיזכו להיות ברשימת המפתח יבחרו על פי דעתם של חברי הקהילה, ועליהם יקדישו העורכים את מירב הזמן והכוח לשיפור, שיפוץ, תיקון ועדכון - עד למראה מושלם, כיאה לבמה מחוב"דת זו.

כמובן שזוהי הצעתי שלי, וזכותכם לחלוק עליה. לשם המחשה, ומקוצר הרוח והזמן, תוכלו לראות את [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:100_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D דף המקור באתר ויקיפדיה ולחזות בענינו]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:30, 24 באפריל 2014 (UTC)
:אהבתי שהערך 'תורה שבעל פה' נמצא תחת הקטגוריה אומנות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 24 באפריל 2014 (UTC)
אנסה לסכם את הדיון עד כה. רובם ככולם של המשתשמים בעד הירתמות לפרוייקט ממוקד לשיפור איכות הערכים בחב"דפדיה. השאלה היא באילו להתחיל, והדעות הם כמעט כמספר המשתתפים בדיון.

1. היסטוריה. (צריך למקד יותר) 2. ערכי חסידות. (שוב למקד את ההצעה) 3. ערכי רבותינו נשיאנו. (צריך לקבוע סדר, למשל לעבור רבי רבי, הערך הראשי, ערכי משפחה, ספרים ניגונים וכו') 4. ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. 5. 100 ערכי יסוד (צריך לגבש רשימה כזו).

בואו נצביע ואחר כך ננסה למקד את ההצעה שתזכה ברוב קולות. ההצבעה צריכה להיעשות על ידי העתקת הקוד הבא מתחת לכותרת המועדפת עליכם. <nowiki># ~~~~</nowiki>
==הצבעה==
לענ"ד ניתן לתת למשתמש אחד להצביע פעמיים, בשני קטגוריות, כמו ששנוזל ורובן אכן עשו. מי שמתנגד שירים יד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:44, 27 באפריל 2014 (UTC)
====ערכי היסטוריה====

====ערכים בחסידות====
# '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 05:22, 27 באפריל 2014 (UTC)
# ערכים במבט החסידות (וגאומ"ש)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 07:28, 27 באפריל 2014 (UTC)
# [[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:39, 27 באפריל 2014 (UTC)

====רבותינו נשיאנו====

====הנצפים ביותר====
#[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 27 באפריל 2014 (UTC)
#• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 11:46, 27 באפריל 2014 (UTC) בהסתייגות קטנה, מערכים רבים שעומדים בראש הרשימה ונצפו רבות רק בתקופה מאוד מסוימת, או בשל עריכות רבות, ולא באמת מצפיות חיצוניות.
# --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תשע"ד 15:02, 27 באפריל 2014 (UTC) אולי כפי שכתב שנוזעל לאחד את ההצעות של הנצפים ביותר, עם 100 ערכי יסוד. כלומר, לבחור מתוך הנצפים ביותר, רק ערכים שאכן 'יסודיים'.

====100 ערכי יסוד====
# • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:46, 26 באפריל 2014 (UTC)
# נראה לי שזה כולל את שאר הקטגוריות וקולי יכו להיספר בכל אחת מהן. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:52, 27 באפריל 2014 (UTC) ואגב לאו דווקא מאה, כדאי לבחור במספר קל יותר. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:27, 27 באפריל 2014 (UTC)
# ב100 ערכי יסוד כדאי לכתוב ערכים בגאולה ומשיח שמאוד חסרים פה...--[[מיוחד:תרומות/95.86.113.56|95.86.113.56]] 14:47, 27 באפריל 2014 (UTC)
:מי זה האנונימי הלזה? אין לאנונימיים זכות הצבעה. אא"כ מדובר במשתמש רשום שיזדהה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"ד, למניינם 16:40, 27 באפריל 2014 (UTC)
::וודאי, ב-100 ערכים תהיה במה מכובדת לערכים מרכזיים בגאולה ומשיח, כנדרש באנציקלופדיה '''חב"דית'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 16:00, 27 באפריל 2014 (UTC)
===מסקנא===
אם כוללים את ר'ובן (שכותב כי ניתן להוסיף את קולו לכל הקטגוריות), יש לנו רוב. בכל אופן מכיון שהתוצאות די צמודות, אני מציע לכונן שני קבוצות, שכן קשה לי להאמין שמשתמשים ישקיעו במיזם שהם אינם חושבים שהם כ"כ נחוץ, ועדיף שיהיו שני קבוצות של 4 - 4, האחת של ערכי חסידות, והשני של ערכי היסוד הנצפים ביותר. מה דעתכם? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"ד, למניינם 13:39, 29 באפריל 2014 (UTC)
:שלום, לא ראיתי רוב באף אחת מהקבוצות (ראיתי שלוש הצבעות בכל אחת מהם), וגם לא ראיתי את דעתו של ר'ובן, אלא רק במקום אחד.
:ולגבי עצם הדברים שכתבת, אני בכלל חושב שאין טעם לפתח ציפיות, וזה עוד רעיון טוב.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 21:30, 29 באפריל 2014 (UTC)
::אני חושש מאוד מ-2 קבוצות. אין לנו מספיק כח אדם. מכיון שההצבעה הייתה צמוד כ"כ, אולי הפיתרון יהיה, בחירה בשלושה ערכים 1 מכל קטגוריה , ועבודה עליהם לפי הסדר. אח"כ בחירה בשלושה אחרים אחד מכל קטגוריה וכו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:59, 1 במאי 2014 (UTC)

===סוף דבר===
תכלס לא נראה לי יצא מכל ההצבעה והדיון הזה כלום, כי פשוט נזכרנו קצת מאוחר, וכמה וכמה מהמשתמשים פה ובינהם אנכי הקטן כבר חזרו לשקוד על תורתם הקדושה בישבות הקדושות, אך פעם הבאה בתחילת בין הזמנים כדאי להתחיל כזה פרויקט כתיבה, ובינתיים המושכות בידיכם --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:36, 30 באפריל 2014 (UTC)

== התיבה בשינויים אחרונים ==

הייתי מסיר את התיבה 'ערכים חדשים', כיוון שאינה מתעדכנת זה זמן רב, וקשה מאוד להתמיד במצב שהיא תתעדכן יום יום (כפי שצריך). היא לא ממש גורמת לכניסות, ולענ"ד חבל על המאמץ הכרוך בכך. (אם כבר מחפשים איפה להשקיע בעדכונים, יש את תבנית החדשות זצ"ל... שמושכת הרבה יותר. וכמובן, תבנית ימי השבוע.). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)
:ואפשר להטיל סימן שאלה גם על 'ערכים לכתיבה'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)
::בוא נשמע, מה חושבים האחרים. (לי אין דעה בעניין, איני מסתכל ומשתמש לא בראשונה ולא בשניה). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תשע"ד 00:06, 27 באפריל 2014 (UTC)
:::די צודק, אם כי לא ממש עקרוני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:43, 27 באפריל 2014 (UTC)

==חסידי חב"ד לפי קהילות ==
מה דעתכם על קטגוריות המשנה [[:קטגוריה:חסידי חב"ד לפי קהילות]]. יש שם כרגע קטוגריות שארכם כאורך הגלות {{חיוך}}, למשל [[:קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]] וכהנה רבות. צריך להחליט על מדינויות כללית לכל הקטגוריות שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בניסן ה'תשע"ד 10:12, 29 באפריל 2014 (UTC)
:כשפתחנו את הקטגוריות הגענו לידי הסכמה שהקטגוריות על קהילות חבד יראו כך: [קהילת חב"ד ירושלים] ובתוכה קטגוריות משנה [קהילת חב"ד ירושלים: אישים] ו[קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות] וכהנה אם יש עוד, בשביל לתת צורה אחידה לכל קטגוריות המשנה, והקטגוריות על קהילות בכלל. האורך הוא בלתי נמנע, כיוון שהאפשרויות הבאות (או דומות) לא אפשריות כל אחת מסיבתה היא:
*סמרקנד: אישים - כולל אישים בכלל ולאו דווקא חסידי חב"ד, ולא זה ייעודה ומטרתה של הקטגוריה. בסמרקנד זה לא בעיה, אבל מה תעשה למשל בירושלים?
*אישים בסמרקנד - כנ"ל.
*אישים בקהילת חב"ד סמרקנד או חסידי חב"ד בקהילה בסמרקנד וכד' - ארוך ולא אסתטי.

האופן העכשווי, הוא הקצר והקולע: '''{{מונחון|קהילת|קהילה. ייעודה של הקטגוריה}} {{מונחון|חב"ד|דווקא חבד, ולא כל איש}} {{מונחון|סמרקנד:|שם המקום. כפשוט}} {{מונחון|אישים|ודווקא בסדר זה, בשביל הסדר בקטגוריות המשנה, וכך זה גם מראה על ה'קהילה' בכלל - שיש אישים, ומן הסתם יש גם עוד..}}'''.

מה שכן, המראה של הקטגוריה לא נראה טוב, מאבדים בו ידיים ורגליים. אבל לזה לא מצאתי עצה, וכך נהוג גם באתר האם (שם רשעים ירקב {{קריצה}}. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:08, 29 באפריל 2014 (UTC)
:מקבל את ההסבר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:56, 1 במאי 2014 (UTC)
::ובכל זאת "לא מצאתי עצה", ואולי יש פיתרון קסם.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 18:26, 3 במאי 2014 (UTC)

=== לא יודע אם זה היה נכון ===
לא יודע אם זה היה נכון להסיר את כל הקהילות מהקטגוריה הראשית "חסידי חב"ד לפי קהילות" ולצמצם אותם לקטגוריות משנה לפי מדינות ויבשות, שכן הפסדנו במידה ניכרת את סקרנותם של צופים רבים, שהקטגוריה 'חסידי חב"ד לפי קהילות' אמורה למשוך אותם, מה שאין כן בקטגוריה כמו 'קהילות חב"ד בארץ הקודש: אישים'. אך זה הועיל במקצת לעשות סדר בעיניים בקטגוריות האלה.

תחליטו אתם האם היה נכון, האם להשאיר או.. חלילה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 19:26, 3 במאי 2014 (UTC)
:במחשבה שניה, כך נכון לעשות למרות שזה ימשוך פחות צפיות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 19:40, 3 במאי 2014 (UTC)

== 5,500 ערכים! ==

מזל טוב. הושלמו כתיבתם של 5,500 [[חב"דפדיה:ציוני דרך|בתוך פחות משנה]]. בראוו! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:34, 29 באפריל 2014 (UTC)
:ותוך תשעה חודשים, 5 מליון צפיות!. מה שהמתחילים לא עשו בארבע שנים.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 21:36, 29 באפריל 2014 (UTC)
::זו מגמת ירידה! אם מאייר ע"א עד אב ע"ג (27 חודשים) היו 31 מליון צפיות, זה אומר ממוצע של יותר ממליון צפיות בחודש, ואילו אצלנו מדובר על תשעה חודשים שהממוצע שבהם עומד על קצת יותר מחצי מליון צפיות בחודש... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:33, 29 באפריל 2014 (UTC)
:::ובכל זאת עליה מהתקופה האחרונה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:44, 29 באפריל 2014 (UTC)
::::אגב, עדיין אף אחד לא עלה על הסיבה שמספר הצפיות ירד בצורה דרסטית כל כך מאז שהאתר עבר לכתובת החדשה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:44, 29 באפריל 2014 (UTC)

== כדאי מאוד לדעת! ==
ציטוט מתוך אתר ontop-seo.com : "מנוע החיפוש של גוגל והעכביש של גוגל הוא מנוע טיפש אך יחד עם זאת חכם מאוד, מה הפרדוקס כאן? פשוט המנוע די טיפש בנוגע למה שהוא רואה ברשת, הוא משווה בין תוכן של אתרים ו'''פוסל אתרים עם תוכן משוכפל'''".

זה בקשר לכמה ערכים חדשים שנכנסו כאן בחודש האחרון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 22:49, 29 באפריל 2014 (UTC)
:אני בעדך בכיוון הכללי אבל אתה כותב שטויות. אם אתה רגיל לחפש בגוגל, אתה אמור לדעת עד כמה זה שטויות מה שכתבת מעלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:02, 29 באפריל 2014 (UTC)
::לא מתווכח עם מומחים. איזה שתרצה.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ל' בניסן ה'תשע"ד 09:02, 30 באפריל 2014 (UTC)
::להתראות, אם רוצים שהדיון יהיה מועיל, לא מומלץ לתקוף באופן אישי, ולא במילים פוגעניות.
::לגופו של עניין, למיטב ידיעתי (ואני יודע קצת בנושא), הדברים ששנוזעל ציטט שגוגל ''''פוסל אתרים עם תוכן משוכפל'''' הם מדוייקים. ואסביר: יש (או יותר נכון בעיקר היו, כפי שיפורט) הרבה אתרים שרוצים לקדם תחום מסויים, או להנות מפרסומות. כדי למשוך תנועה צריך שיהיה באתר חומר קריאה איכותי ומעניין. השיטה שלהם היא להעתיק מאתרים רציניים (אתרים עם תוכן מקצועי) ולפרסם לצד פרסומות, או קישורים לאתרים שהם רוצים וכו'. גוגל כבר זיהתה מזמן את הבעיה, ולא רק שתוכן כזה לא מוסיף ל'דירוג' [כלומר למיקום של האתר בתוצאות החיפוש], אלא להפך מוריד מה'דירוג' כי גוגל מזהה שהאתר לא מייצר תוכן אלא מעתיק.
::לכן מומלץ מאוד, לא להעתיק טקסט ארוך כפי שהוא אלא לבצע בו שינויים (מה גם שהדבר בד"כ נדרש בכל מקרה). כמובן שמשפטים בודדים לא רלוונטיים לעניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ד 12:54, 1 במאי 2014 (UTC)
:::מעתה ואילך אל תאמר "פוסל", אלא "מוריד בדירוג". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:57, 1 במאי 2014 (UTC)
::::קטונתי מלהבין את ההבדל הנוגע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע"ד 18:29, 3 במאי 2014 (UTC)
::::::ואם ניכנס לקטנות, אז עלול גם 'לפסול'. כלומר לא רק שהאתר יחשב בדירוג נמוך, אלא שהאתר יסומן כאתר 'זבל' שיש למחוק אותו מהאינדקס של גוגל וכבר היו דברים מעולם. במקרה שלנו כמובן זה לא עד כדי כך כי רוב החומר שלנו פה, הוא ייחודי, כך שאין חשש כזה. וגם רואים בפועל שאנחנו בדירוג די טוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באייר ה'תשע"ד 19:52, 3 במאי 2014 (UTC)

== מספר עגול ==

כבר הרבה זמן לא היה לנו מספר עגול, אז הנה תתעדכנו ותרשמו ביומן: כ"ב אייר תשע"ד הגענו ל-5,555. רבי שלום, נא לא להרוס לנו את המספר ולהיזכר כעת למחוק/לאחד ערכים מתוך הרשימה השחורה. תעשה את זה בהמשך... {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:57, 22 במאי 2014 (UTC)

== הפניות ==

האם יש טעם שכשכותבים אוטבוצק בשורת החיפוש הוא נותן חמש אפשרויות איך לכתוב זאת? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:23, 23 במאי 2014 (UTC)
:לא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:03, 29 במאי 2014 (UTC)
::לענ"ד דוקא כן. עדיף לי קצת בלבול בעיניים מאשר שמשתמש חסר בינה וידע בסיסי באיות לא יצליח להגיע לזה. במיוחד בעיירה כזו שאני בטוח שאם תסתבוב ב770 עם דף ועט ותבקש באופן אקראי מבחורים לאיית אותה - שמונים אחוז ייכשלו! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:46, 29 במאי 2014 (UTC)

== דבר מלכות ==

מה אתם אומרים על פתיחת מיזם דבר מלכות, שיתן סקירה על מאחורי השיחה (ראה כתבה ראשונה כל שבוע בחדור בד"ם) ועוד?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:14, 23 במאי 2014 (UTC)
:לא רוצה לקרר, אבל ההיסטוריה לימדה שקצת קשה להרים פה מיזם. חב"דפדיה מתקדמת ללא הפסקה, אבל מדובר בעיקר בעבודות יחיד. כאשר כל משתמש מתקדם במקום ש'ליבו חפץ' והאחרים מסייעים קלות. כך שאם אתה לוקח על עצמך את זה, כמובן שזה רעיון גדול. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באייר ה'תשע"ד 18:45, 24 במאי 2014 (UTC)

== למה אנשים לא תורמים לחב"דפדיה ==

שלוש סיבות עיקריות שמונעות מאנשים לתרום לחב"דפדיה, כפי ששמעתי אותם בעצמי:
#לא יודעים איך עובדת המערכת, לא יודעים עד כמה היא קלה ופשוטה.
#מפחדים שישחזרו אותם, חלקם מתוך ניסיון העבר. וסיבה זו מהווה קול קורא אלינו, 'אל תשחזרו אנונימיים'! הם לא פושעים, אלא אם כן זו השחתה. גם אם הוסיפו או שינו מידע בלי מקור, אלא אם כן אתם בטוחים שאתם יודעים טוב יותר. גם אם הם שינו קצת את הלשון והסגנון אולי זה שיקול להשאיר או לבצע שינויים קלים בלבד.
#הם מקלידים לאט... ואין להם כוח. אפשר להבין. אולי נפתח קורס?...

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 10:27, 26 במאי 2014 (UTC)

== הזכירו אותנו! ==

*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40 [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:31, 28 במאי 2014 (UTC)
:באיזה דף אספו את זה בעבר? אני לא מוצא בכוחות עצמי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:41, 29 במאי 2014 (UTC)

== החלפת קטעי הידעת באמצעות תבנית:בחירת מידע ==

בעבודה חד פעמית ניתן יהיה לעשות שקטעי הידעת יתרעננו מעצמם בכל פעם. השיטה היא באמצעות [[תבנית:בחירת מידע]] שבוחרת תוכן באקראי מתוך גלריה.

בעיה קטנה, זה יהרוס את ארכיון קטעי הידעת שהכרנו עד כה, ומעתה הוא יוצג בצורה שונה.

אני חושב שזה כדאי, אך זו פעולה כירוגית רצינית וצריך את הסכמת הקהילה.

כמובן שכל זה עד שיבוא אדם שיסביר לי, או יסדר בעצמו, את תבניות התאריכים שיעבדו כראוי (כמו [[תבנית:תאריך עברי נוכחי]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 00:12, 29 במאי 2014 (UTC)
:{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:02, 29 במאי 2014 (UTC)
::לא רואה בזה בעיה. אם כי אני לא מבין מה הבעיה שיהיה טקסט כפול. כלומר להשאיר את הארכיון כמו שהוא, ולשכפל אותו לתבניות אחרות כפי הנדרש. הרי בינתיים הנהלת האתר לא הגבילה אותנו במספר הדפים שמותר לנו לפתוח, ואם כל דבר מקוטלג בצורה נכונה, הרי שזה לא עלול ליצור בלבול כלל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:18, 29 במאי 2014 (UTC)

== שימוש במכשירים ניידים ==

אני מנצל את ההזדמנות שמבקרים במחיצתנו אישים רבים וחשובים על מנת לעורר על נושא חשוב:

הזמן לידי השבוע מכשיר חכם (סמארטפון בלע"ז) ונכנסתי דרכו לחב"דפדיה כדי לראות את חווית המשתמש לאחר עבודתו המסורה של הטכנאי. יש לומר שהתפעלתי רבות, והגעתי למסקנה שזה הרבה יותר יפה ונוח לקרוא.

ואחרי הבעת היישר כח, רציתי להתעכב על מספר נקודות:
#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:נראה לי שהיסטוריית הערכיות מראה שכן אפשר לערוך משם בצורה אנונימית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 10:16, 29 במאי 2014 (UTC)
::ואם כבר הזכירו את המערכת שם - כדאי לשים אל ליבנו, שהתמונות מוצגות בראשית כל פסקה בה הם נמצאות. צריך לקחת בחשבון כשמעצבים ערך ומאילוצים שונים מניחים את התמונה שורה לפני תחילת הפסקה המתאימה. בתצוגה בניידים התמונה תוצג בפסקה הלא נכונה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 10:16, 29 במאי 2014 (UTC)
:::דייקת בלשונך. '''היסטוריית העריכות'''. שים לב שבשבועות האחרונים כל העריכות ממכשיר נייד בוצעו על ידי משתמשים רשומים. אולי זה גם תלוי בסוג המכשיר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:39, 29 במאי 2014 (UTC)
::::בנוגע לעיצוב, אני לא יודע עד כמה צריך לקחת את זה בחשבון, לענ"ד זה לא כ"כ עקרוני מיקום התמונות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:39, 29 במאי 2014 (UTC)

== (סבא רבא דוד אדמו"ר מקרמנצ'וג) ==

למה כל אישיות שיש לה זיקה כל שהיא למשפחת נשיאי חב"ד צריך לציין זאת בסוגריים בשם הערך. אתם לא חושבים שזה מיותר ותקוע? ובכלל, לפי מה מחליטים מה לציין, הרי כל 'אחיין' של אדמו"ר, הוא גם נין לאדמו"ר קודם...

'''למעשה''', אני חושב שצריך להסיר את כל הסוגריים האלו (מקסימום להשאיר אי אלו נצרכים ממש). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ד 10:18, 30 במאי 2014 (UTC)

== זלזול ==

ב"ה

אנציקלופדיה אינה מקום לניגוח, והעובדה שאנשים מסויימים מופיעים בקביעות ללא תואר "רב" רק בגלל שכמה מצורעים החליטו, זה לא הוגן.

אם מחליטים שכל המזכירים אינם רבנים - אזי יש להוריד לכולם את התואר, אבל אי אפשר להוריד התואר רק לקרינסקי שמטוב וקוטלרסקי.
:עקרונית אני מסכים איתך בנוגע לתוארים אבל יש דרך להעביר ביקורת. זה לא הגיוני שאתה משמיץ באותו משפט שאתה מבקש לא להשמיץ. תחשוב רגע בהגיון ותקלוט שבאופן כזה שום ביקורת לא תתקבל. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 18:02, 30 במאי 2014 (UTC)

שיחה:מנחם זאב גרינגלס

2014-05-22T18:30:02Z

נגאלים מהעצלות: /* תמונות */ פסקה חדשה

מתי הוא נולד???

== תמונות ==

א. למה זה לא באות גודל?
ב. יש [http://chabadinfo.com/?url=article_en&id=33239 כאן] ו[http://chabadinfo.com/index.php?url=article_en&id=21700 כאן] תמונות נוספות שאפשר להכניס. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 18:30, 22 במאי 2014 (UTC)

יוסף יצחק לאש

2014-05-22T18:25:49Z

נגאלים מהעצלות: יצירת דף עם התוכן "הרב '''יוסף יצחק לאש''' הוא מומחה לאסטרונומיה שחיבר ספר המבאר בצורה ברורה את הלכות קידוש הח..."

הרב '''יוסף יצחק לאש''' הוא מומחה לאסטרונומיה שחיבר ספר המבאר בצורה ברורה את הלכות קידוש החודש ב[[ספר הרמב"ם]]. מכהן כגבאי בית הכנסת ובית המדרש של [[770]] למעלה מעשר שנים.

==תולדות חייו==
נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב ישראל ואמו מרים לאה לאש. אביו היה יליד פולין, ושם משפחתו המקורי היה קוק, אלא שבמהלך המלחמה החליף את שמו על מנת להסתיר את זהותו.

בצעירותו, למד בסניפי ישיבות תומכי תמימים בלוד, כפר חב"ד, ניו ג'רזי, ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].

בזמן לימודיו בישיבה, עסק לצד שינון החומר הנצרך לסמיכה לרבנות, בלימוד תורת התכונה וגרמי השמים, כשלצורך הבנת הדברים לעומקם קבע חברותא עם המשגיח בישיבה הרב [[שלום מרוזוב]].

לאחר נישואיו לרעייתו נחמה, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשמ"ח]] הוציא לאור את החוברת [[ספר התכונה למתחיל (קובץ)|ספר התכונה למתחיל]] המבארת בצורה פשוטה וקלה את ההלכות המסובכות בהלכות קידוש החודש בספר הרמב"ם, וזאת על מנת להקל על לומדי השיעורים ב[[תקנת הרמב"ם]] עליה הורה הרבי כארבע שנים קודם לכן.

בשנת תשנ"ט נבחר כאחד הגבאים של בית הכנסת ובית המדרש ב-[[770]] והוא משמש בתפקיד לסירוגין כבר למעלה מעשור.

מידי שנה בשבוע בו חלים פרקי הרמב"ם הנוגעים להלכות קידוש החודש, נוהג להרצות ב-770 על ההלכות בליווי מפות ותרשימים, ודגמים שונים של גרמי השמים אותם יצר על מנת לסייע בהבנת ההלכות. שיעורים החלו כבר בשנת [[תשמ"ז]].

==משפחתו==
*דודו, הרב [[דוד קוק]] מ[[כפר חב"ד]]

{{מיון רגיל:לאש, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2014-05-22T18:19:32Z

נגאלים מהעצלות: /* גבאים */

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-788 בשידרת איסטרן פארקוויי במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע"ב]])]]
[[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[שמיני עצרת]] [[ה'תשע"ד]]]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. כינוי: '''סֶוֶון סֶוֶונְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]], מרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות]] של הרבי בו אמר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]], קיבל הרבי אנשים ל[[יחידות]] ובשנים מאוחרות יותר נערך בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]. המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] וליהודים מכל רחבי העולם, בעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם אירעו [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

[[הרבי]] הסביר את מהות המקום ומעלתו באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, מבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-"770" הוא בגימטריא גם "בית [[משיח]]" והודיע שב[[גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא ירד תחילה ב-770, יתחבר אליו ומשם ימשיכו ל[[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
ביום [[ט' באדר]] [[ת"ש]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב במנחם אב]] שנת [[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום בית הכנסת שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".

ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]].

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]

הדלת הראשית שבחזית קומת הכניסה, נפתחת ללובי ובו דלתות משני הצדדים ומסדרון הממשיך בקו ישר, (בו התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]). הדלת משמאל מובילה לפרוזדור (המכונה "גן עדן התחתון") שבשמאלו ממוקם חדרו הפרטי של הרבי (המכונה "גן עדן העליון"). הדלת מימין נפתחת לגרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של ה[[מזכירות הרבי|מזכיר]] ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממוקם חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' בשבט]] [[תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת [[תשמ"ט]] המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"א]]}}. בשנת [[תשמ"ד]] החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
[[קובץ:גן עדן התחתון.jpg|ימין|ממוזער|150px|הרבי בגן עדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]]
חדרו של הרבי מכונה באופן מסורתי על ידי החסידים 'גן עדן העליון' על שם העולם הרוחני 'גן עדן העליון'. בהתאם לנעשה בעולמות הרוחניים, שהדרך ל'גן עדן העליון' עוברת ב'גן עדן התחתון, כך גם מכונה החלל דרכו נכנסים לחדר הרבי 'גן עדן התחתון'.

בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, המכונה בפי החסידים '''גן עדן התחתון'''

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חדר הרבי]]}}
[[קובץ:החדר הקדוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו ("גן עדן העליון")]]
[[קובץ:770 מהצד.jpg|ימין|ממוזער|100px|חלון חדרו של [[הרבי]] (קומה ראשונה, צד שמאל)]]
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח בסיוון]] שנת [[תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה==
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השניה]]
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותי, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' בשבט]] [[תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.

נכון לשנת תשע"ג הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

==קומה שלישית==
[[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (האולם הגדול)==
בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

===השאלאש===
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבה ראשונה===
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

===הרחבה שניה===
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

===הרחבה שלישית===
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

===הנחת אבן הפינה===
[[תמונה:אבן_הפינה.jpg|ימין|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===המרפסת===
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

===שיפוצים===
בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף תשע"ג נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. ובתשרי תשע"ד נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי.

==ניהול בית הכנסת==
[[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול בית הכנסת יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}.

ב[[חודש טבת]] [[תש"ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב"ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת בית הכנסת מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.

ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}} וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את בית הכנסת ינהלו הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה"ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.

ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו הרבנים שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים]}}.

====גבאים====
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}. בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה סיון הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 קראון הייטס בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.

==תומכי תמימים המרכזית ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==קונטרס בית רבינו שבבבל==
[[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס חדש בשם "בית רבינו שבבבל" ובו ביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.

==בדק הבית==
הקופה המיועדת למימון שיפוצים ותיחזוק 770 נקראת "קופת בדק הבית". תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. את הקופה מנהלים הרבנים; חיים ברוך הלברשטם, אברהם ליפסקר ו[[יצחק שפרינגר]].

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.

==העתקים==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
בשנת [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של [[770 בכפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - בית פרטי.
#[[קרית ארבע]] - נבנה על ידי השליח.
#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.

מבנים בתהליכי בניה:
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - יבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[בית שאן]] - על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]].
#[[יבניאל]].
<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|מגדל העמק
קובץ:770 ירושלים.jpg|ירושלים
קובץ:זכרון יעקב.jpg|זכרון יעקב
קובץ:770 קרית אתא.jpg|קריית אתא
</gallery>

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:770 איתמר.jpg|איתמר
קובץ:770 קרית ארבע.jpg|קרית ארבע
קובץ:770 שלומי.jpg|שלומי (הדמיה)
קובץ:770 אופקים.jpg|אופקים (הדמיה)
</gallery>

<gallery widths="100px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:770 גדרה.jpg|גדרה
</gallery>

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|left|thumb|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, ליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, ארצות הברית - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, ארצות הברית - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב לייבל אלבסקי.
#ס. פאולו, ברזיל.
#[[דנייפרדרז'ינסק]], אוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב לוי סטמבלר.
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על-ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], אוקראינה - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - בבניה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]]

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="4">
קובץ:770 באושן ניו ג'רזי.jpg|אושן, ניו ג'רזי, בית כנסת חב"ד
קובץ:בית ספר חבד לוס אנגלס770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית-ספר חב"ד בנות
קובץ:לוס אנגלס בית חבד770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד
קובץ:770 איטליה.jpg|מילאנו, איטליה
קובץ:770 ארגנטינה.jpg|בואנוס איירס, ארגנטינה
קובץ:770 ברזיל.jpg|ס. פאולו, ברזיל
קובץ:770 מלבורן.jpg|מלבורן, אוסטרליה
קובץ:770 צילה.jpg|סנטיאגו, צ'ילה
קובץ:770אוהיו.jpg|קליבלנד, אוהיו
קובץ:770דנייפרדרזינסק.jpg|דנייפרדרז'ינסק, אוקראינה
קובץ:770 רמינסקאיא.jpg|רמינסקאיא, מוסקבה
קובץ:770האדיטש.jpg|האדיטש, אוקראינה
קובץ:גן ישראל.jpg|מונטריאול, קנדה - קעמפ 'גן ישראל מונטריאול'
קובץ:770_טקומה.jpg|טקומה, וושינגטון
קובץ:770 דרמקוט.jpg|דרמקוט, צפון [[הודו]] (בבניה)
קובץ:770 קווינס.png|קווינס, ניו יורק (בבניה)
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/en770/770video.asp?s1=4848264826639999288214815293811428821233&lang=2&id=1&vid=1&spd=0 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)], [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].
;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל']{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה]{ {תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלרייה שבועית מ'770'] {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011)- {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_770_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג אלול תשע"ג {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}

;העתקים
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בבגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצונים|קישורים חיצונים]] בערך אודות הקונטרס.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:770|*]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: בתי כנסת]]

מנחם נחום גרליצקי

2014-05-22T17:46:20Z

נגאלים מהעצלות:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליצקי בסיום הרמב"ם ב-[[770]]]]
הרה"ח '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי בית הכנסת ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חייו==
נולד במונטריאול בשנת [[תשי"ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]] שהיה משפיע קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בסוף שנת [[תשמ"ב]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]].

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, ובקשתו לערוך התוועדויות בקשר עם סיומי ההלכות, לקח על עצמו את הארגון ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע, בעידודו של [[הרבי]]. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי משקה עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

==משפחתו==
'''קרוביו למשפחת גרליצקי:'''
*אחיו, הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*אחיו, הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (ספר)]].
*גיסו, הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*גיסו, ר' ישראל שם טוב - [[קראון הייטס]].
*גיסו, ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*גיסו, הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.

'''קרוביו למשפחת גרינוולד:'''
*גיסו, ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין
*גיסו, ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין
*גיסו, ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין
*גיסו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*גיסו, ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*גיסו, ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*גיסו, ר' ישראל גרינוולד
*גיסו, ר' שמואל גרינוולד
*גיסו, ר' שלום גרינוולד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2014-05-22T17:45:15Z

נגאלים מהעצלות:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליצקי בסיום הרמב"ם ב-[[770]]]]
הרה"ח '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי בית הכנסת ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חייו==
נולד במונטריאול בשנת [[תשי"ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]] שהיה משפיע קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בסוף שנת [[תשמ"ב]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]].

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, ובקשתו לערוך התוועדויות בקשר עם סיומי ההלכות, לקח על עצמו את הארגון ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע, בעידודו של [[הרבי]]. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי משקה עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

==משפחתו==
'''קרוביו למשפחת גרליצקי:'''
*אחיו, הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*אחיו, הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (ספר)]].
*גיסו, הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*גיסו, ר' ישראל שם טוב - [[קראון הייטס]].
*גיסו, ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*גיסו, הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.

'''קרוביו למשפחת גרינוולד:'''
*גיסו, ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין
*גיסו, ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין
*גיסו, ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין
*גיסו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*גיסו, ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*גיסו, ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*גיסו, ר' ישראל גרינוולד
*גיסו, ר' שמואל גרינוולד
*גיסו, ר' שלום גרינוולד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2014-05-22T17:39:06Z

נגאלים מהעצלות: הרחבה

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליצקי בסיום הרמב"ם ב-[[770]]]]
הרה"ח '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי בית הכנסת ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חייו==
נולד במונטריאול לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]] שהיה משפיע קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בסוף שנת [[תשמ"ב]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]].

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, ובקשתו לערוך התוועדויות בקשר עם סיומי ההלכות, לקח על עצמו את הארגון ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע, בעידודו של [[הרבי]]. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי משקה עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

משמש כגבאי ב-[[770]] לאחר שנבחר פעם נוספת בבחירות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

==משפחתו==
'''קרוביו למשפחת גרליצקי:'''
*אחיו, הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*אחיו, הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (ספר)]].
*גיסו, הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*גיסו, ר' ישראל שם טוב - [[קראון הייטס]].
*גיסו, ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*גיסו, הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.

'''קרוביו למשפחת גרינוולד:'''
*גיסו, ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין
*גיסו, ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין
*גיסו, ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין
*גיסו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*גיסו, ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*גיסו, ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*גיסו, ר' ישראל גרינוולד
*גיסו, ר' שמואל גרינוולד
*גיסו, ר' שלום גרינוולד

{{קצרמר/קוד|אישים}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש

2014-05-22T17:30:41Z

נגאלים מהעצלות:

[[קובץ:כנס_המנהלים_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושב המרכזי בכנס המנהלים (תשע"ב)]]
[[קובץ:כנס_המנהלים_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהלי המוסדות מאזינים להרצאה מקצועית]]
'''כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש''' הינו כינוס שנתי המאורגן על ידי מחלקת הניהול של [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ונועד לתת סיוע מקצועי למנהלי המוסדות. הכינוס נערך מידי שנה בתחילת הקיץ בהשתתפות כשלוש מאות מנהלי מוסדות, שמקבלים הרצאות ממומחים מקוצעיים במגוון נושאי ניהול, ומשתתפים בסדנאות עומק המסייעות להם בהמשך ניהול המוסדות.

לצד הפן הניהולי של הכינוס מהווה התאספותם של המנהלים הזדמנות נאותה לרבנים ואישי ציבור להצדיע לאימפריית המוסדות של חסידי חב"ד בארץ, ומכובדים רבים נוטלים חלק באירועי הסיום של כנס חשוב זה.

הפעם הראשונה בה כונסו כל מנהלי המוסדות היה בשנת [[תשנ"ו]] ביוזמתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ד]], הטילו חברי אגו"ח את ניהול הכנס על הרב [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בלניצקי]], יושב ראש מחלקת הניהול בארגון, ומינו את הרב [[זושא פויזנר]] חבר הארגון ליו"ר הנהלת הכנס.

==ועדת הכינוס==
*הרב [[זושא פויזנר]] - יושב ראש.
*הרב [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בלניצקי]].
*הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

==קישורים חיצוניים==
*תשע"ג - [http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=75949 עוצמה ותנופה בכנס המנהלים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*תשע"ב - [http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=69144 אגודת חסידי חב"ד בתנופה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*תשע"א - [http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=61843 תנופה מחודשת במוסדות חב"ד בישראל] {{תמונה}} {{אינפו}}
*תשנ"ז - [http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=68119 תצלום קבוצתי של מנהלי מוסדות חב"ד] {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=62202 לגיון של מלך] - גליון סיכום של כנס המנהלים {{אינפו}}
*[[הרב יונה יחיאל מצגר|הרב הראשי]] [http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=69224 ביקר בכנס מנהלי מוסדות חב"ד] {{וידאו}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

ישיבת הדר התמימים בת ים

2014-05-22T13:10:58Z

נגאלים מהעצלות: הפניה לדף הדר התמימים בת ים

#הפניה[[הדר התמימים בת ים]]

בת ים

2014-05-22T13:10:26Z

נגאלים מהעצלות:

'''בת ים''' היא עיר במחוז [[תל אביב]]. בת ים הוכרזה כעיר בשנת 1958, ומתגוררים בה כ-130,000 תושבים. בעיר קיימת קהילת [[חב"ד]] מתפתחת המונה נכון לשנת [[תשע"ד]] כ-90 משפחות.

בבת ים קיימת פעילות חב"דית רחבת היקף, והיא מהערים הראשונות בארץ בה מוסדה השליחות החב"דית. כיום פועלים בה ארבעה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד,
*בית חב"ד המרכזי (המצבה), הגבאי - ר' מנחם רווה. רב - הרב [[זימרוני ציק]].
*בית כנסת חב"ד בצפון העיר (המקלט), - הרב [[טוביה דורון]].
*בית משיח דרום בת ים, - הרב מוטי אבוטבול.
*בית כנסת חב"ד אור הגאולה (אזור התעשיה), - גבאי ר' דוד חכימיאן, רב - הרב בנצי פרישמן.
*[[כולל אברכים]], מכון לימוד [[בר מצוה]], שיעורי תורה, עזרה למשפחות נזקקות, גני ילדים, ופעילות ל[[צבאות ה']] ונוער.
לאחרונה נפתח מקווה חב"ד בעיר לגברים ונשים.

בעבר פעלה בעיר ישיבה חב"דית לבעלי תשובה.

== חב"ד בעיר ==
=== היסטוריה ===
בקיץ [[תשל"ד]] פתח הרב [[זמרוני ציק|זמרוני זליג ציק]] בהוראת ה[[רבי]] את ה"ספריה" ([[בית חב"ד]]), שבו נמסרו שעורי תורה והופצו עלונים לבדיקת [[מזוזות]], זה היה מעין פתיחה למוסדות [[חב"ד]] בעיר בת ים.

== מוסדות חב"ד ==
===ישיבת הדר התמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[הדר התמימים בת ים]]}}
בקיץ [[תשל"ט]] הוקמה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[ישיבת הדר התמימים בת ים]], שנועדה ל[[בעלי תשובה]], ה[[ישיבה]] זכתה למענות מיחדות מה[[רבי]], ואף נחשבה ל[[ישיבת תומכי תמימים]] וזה הי הלשון המענה '''"עפ"י התוכנית וכו' הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים"''', בשנת [[תשמ"ב]] ה[[ישיבה]] נסגרה מחוסר תקציב.

* '''[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]''' -
* '''בתי כנסת חב"ד''' - בעיר פועלים ארבעה [[בית כנסת|בתי כנסיות]] חב"ד שנים מתוכם מרכזים, ושנים למקורבים ונוער בתי הכנסת, בית חב"ד המרכזי (המצבה), גבאי - ר' מנחם רווה. רב - הרב [[זימרוני ציק]]. בית כנסת חב"ד בצפון העיר (המקלט) - הרב [[טוביה דורון]]. בית משיח דרום בת ים, - הרב מוטי אבוטבול. בית כנסת חב"ד אור הגאולה (אזור התעשיה), - גבאי ר' דוד חכימיאן, רב - הרב בנצי פרישמן. '''כולל הדר התמימים''' - בעיר קיים [[כולל]], ה[[כולל]] פועל על ידי הרב אהרון הלפרין, הכולל נשאר כהמשך ל[[ישיבת הדר התמימים בת ים|ישיבת הדר התמימים]] שהיתה קימת בעיר.
* '''מדרשת המימד הפנימי חב"ד''' - מנוהלת ע"י מרת חני ציק.
* '''גני חב"ד''' הוקמו מחדש בשנת תשע"א - ופועלים בעיר על ידי הרב בנצי פרישמן.

== שלוחים בעיר ==
שליח ראשי: הרב [[זימרוני ציק]].
שליח בדרום בת ים: הרב מוטי אבוטבול.
שליח בטיילת: הרב אריק לוזון.
שליח בקניון: הרב אבירז בן מתיתיהו.
שליח ברמת יוסף: ר' שניאור בלוך.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel&ezor=&ssloc3=%D7%91%D7%AA+%D7%99%D7%9D אלפון בית חב"ד בת ים], חב"ד בישראל

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

שיחת משתמש:107.188.19.210

2014-05-22T13:03:15Z

נגאלים מהעצלות:

==הקשר המשפחתי בין חזן לשפערלין==
*כתבתי את זה [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7020&view=next&sid=3b056ab8a93a00855c65bd422a4b9ef1 לפי מה שמופיע כאן] - אתה בטוח שאני טועה ולא אתה? [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 05:45, 22 במאי 2014 (UTC)
:אבל לאבא של חנינא לא קוראים חיים ישראל, אלא רפאל משה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15339 ראה כאן], והוא אח של חיים ישראל שהוא השווער של שלום יעקב חזן... - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]
::ולמה יש לחנינא בן בשם חיים ישראל? זה לא תקדים שקוראים על שם הדוד? [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 13:03, 22 במאי 2014 (UTC)

שיחת משתמש:107.188.19.210

2014-05-22T05:45:58Z

נגאלים מהעצלות: יצירת דף עם התוכן "==הקשר המשפחתי בין חזן לשפערלין== *כתבתי את זה [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7020&view=next&sid=3b..."

יעקב שפערלין

2014-05-21T20:54:34Z

נגאלים מהעצלות: הפניה לדף יעקב מנחם מענדל שפרלין

#הפניה[[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]

יעקב שפרלין

2014-05-21T20:54:31Z

נגאלים מהעצלות: הפניה לדף יעקב מנחם מענדל שפרלין

#הפניה[[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]

יעקב מנחם מענדל שפערלין

2014-05-21T20:54:29Z

נגאלים מהעצלות: הפניה לדף יעקב מנחם מענדל שפרלין

#הפניה[[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]

יעקב מנחם מענדל שפרלין

2014-05-21T20:53:50Z

נגאלים מהעצלות: /* משפחתו */

הרב '''יעקב מנחם מענדל שפרלין''' ([[תרנ"ז]]-[[ד' ניסן]] [[תש"נ]]) היה רב חסידי ששימש במשך עשרות שנים כשוחט ובודק בעיירות שונות.

==תולדות חייו==
נולד בעיירה דרויא בשנת [[תרנ"ז]] לאביו הרב רפאל משה שפערלין, ובהיות בן 16 בשנת [[תרע"ג]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ולמד בסניפים השונים שלה ב[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]], [[תומכי תמימים פולטבה|פולטבה]] ו[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]].

בשנת [[תרפ"ד]] סיים את מסלול לימודיו בישיבה אחר שהוסמך לרבנות, נישא לרעייתו אסתר ביתו של החסיד ר' ישראל נאוויק מאושאך, והחל משנת [[תרפ"ה]] החל לשמש כרב מורה הוראה בעיירה אושאץ לצד חמיו שהיה רב העיירה.

לאחר כשנתיים בהם כיהן ברבנות, החל לנדוד בין עיירות שונות בהם שימש כשוחט ובודק, ביניהם שהה ב[[יאלטה]] (תרפ"ז-תרפ"ט){{הערה|1=בזמן שהותו ביאלטה קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ בו בירך אותו ואת זוגתו בבן זכר, ועוד אותם לעסוק בהפצת יהדות. להרחבה, ראו [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=118 חלק יא אגרת ג'תתט].}}, [[חרקוב]], וקווקז.

עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] הבריח את גבולות ברית המועצות ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' יחד עם אלפי חסידים נוספים. במשך מספר חודשים שהה במחנות הפליטים בגרמניה, ובי"ג כסלו תש"ח הורה לו אדמו"ר הריי"צ לנסוע לפריז עד שיקבל הוראה חדשה להיכן להמשיך במסעו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=472 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת ד'תתקמא].}} ובשנת [[תש"ט]] קבע את מושבו בארצות הברית. בשנת [[תשט"ז]] התפרנס משחיטה בעיירה וואודריטש, ומשהודיע לרבי כי החל לעסוק בהפצת יהדות בין תושבי העיירה, קיבל מהרבי מכתב עידוד וקישר את עבודתו בהפצת היהדות עם פרנסתו משחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15941_207.pdf אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת ד'תמב].}}.

הרב שפרלין האריך ימים עד לפטירתו בשיבה טובה בגיל 93 בערב שבת קודש פרשת ויקרא, [[ד' ניסן]] [[תש"נ]] אחר חצות היום.

==משפחתו==
*בנו, הרב רפאל משה שפערלין, נפטר ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]]
*בנו, הרב חיים ישראל שפערלין, נפטר ב[[י"ט חשון]] [[תשמ"ה]]

*נכדו, הרב [[חנינא משולם שפערלין]], עסקן חסידי בקראון הייטס
*נכדתו איטה, רעייתו של הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ועורך ראשי של [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפרלין, יעקב מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]

שלום יעקב חזן

2014-05-21T20:49:36Z

נגאלים מהעצלות: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום יעקב חזן.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב שלום יעקב חזן]]
ר' '''שלום יעקב חזן''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958), הוא חבר מערכת [[אוצר החסידים]] של הוצאת [[קה"ת]], חבר מערכת [[שבועון בית משיח]] וחבר הוועדה הרוחנית של האתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"דפדיה]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ח אייר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב [[אהרון חזן]] ואמו נחמה לאה, בעיר [[מוסקבה]]. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות ב[[מסירות נפש]].

בבחרותו עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]], ומשם המשיך ל[[ארצות הברית]]. לאחר נישואיו לרעייתו בת הרב [[חיים ישראל שפרלין]], נסע בשנת [[תשמ"ג]] ל[[שליחות]] בעיר [[רסיפה]] שב[[ברזיל]] והיה הראשון שניהל [[בית חב"ד]] במקום. הקים שם [[בית כנסת]] ו[[מקווה]]. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשנ"א]].

הרב חזן משמש כחבר במערכת אוצר החסידים - קה"ת, חוקר דברי ימי החסידות והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים.

בנוסף לזאת, משמש כעורך הראשי של [[שבועון בית משיח]] וחבר בועדה הרוחנית של [[חב"דפדיה]].

בעבר כיהן כספרן ב[[ספריית אגו"ח]].

במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של הרבי הריי"צ שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים ל[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי]] ו[[חסיד|חסידי]] חב"ד.

החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות בית משיח ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד. במסגרת זו יצאו לאור בין היתר: ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב', [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ז, [[דברי ימי הרבנית רבקה]], [[רשימת ענינים וסיפורים]] (מסבו של הרבי).

כיום גר הרב חזן ב[[קראון הייטס]].

==חשיפות==
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]:
* מאמרי חסידות רבים של רבותנו נשיאינו.
* סדרה ארוכה של כתבי יד הקשורים לליקוטי דיבורים.
* [[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. (גליון 388).
* לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה שאדמו"ר הריי"צ יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. (גליון 433).
* כתב התקשרות של חסידי ארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב (גיליון 478).
* רשימת ליובאוויטש השניה (גיליון 431).

==ספרים בעריכתו==
כחלק מתפקידו כעורך שותף במערכת אוצר החסידים, ערך ספרים רבים מתורתם של רבותינו נשיאינו. להלן צוינו הספרים שערך בעצמו ללא סיוע:
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] - כרכים כ"ה-כ"ח
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] - כרכים ט"ו-ט"ז
*ספר המאמרים תרס"ג מכ"ק אדמו"ר הרש"ב

==משפחתו==
;גיסו:
*הרב [[חנינא משולם שפרלין]], מעסקני שכונת [[קראון הייטס]] ו[[משמש בקודש]] בחצר הרבי

;חתניו:
*הרב לוי יצחק רביסקי.
*הרב ישעיה הלוי שגלוב.

;בניו:
*הת' חיים ישראל חזן.
*הת' לוי יצחק חזן.

==קישורים חיצוניים==
;טורים פרי עטו:
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב?] {{אינפו}} א' אייר התשע"ד (01.05.2014)

{{מיון רגיל:חזן, שלום יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]

שלום יעקב חזן

2014-05-21T20:48:47Z

נגאלים מהעצלות: /* תולדות חייו */

[[קובץ:שלום יעקב חזן.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב שלום יעקב חזן]]
ר' '''שלום יעקב חזן''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958), הוא חבר מערכת [[אוצר החסידים]] של הוצאת [[קה"ת]], חבר מערכת [[שבועון בית משיח]] וחבר הוועדה הרוחנית של האתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"דפדיה]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ח אייר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב [[אהרון חזן]] ואמו נחמה לאה, בעיר [[מוסקבה]]. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות ב[[מסירות נפש]].

בבחרותו עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]], ומשם המשיך ל[[ארצות הברית]]. לאחר נישואיו לרעייתו בת הרב [[חיים ישראל שפרלין]], נסע בשנת [[תשמ"ג]] ל[[שליחות]] בעיר [[רסיפה]] שב[[ברזיל]] והיה הראשון שניהל [[בית חב"ד]] במקום. הקים שם [[בית כנסת]] ו[[מקווה]]. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשנ"א]].

הרב חזן משמש כחבר במערכת אוצר החסידים - קה"ת, חוקר דברי ימי החסידות והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים.

בנוסף לזאת, משמש כעורך הראשי של [[שבועון בית משיח]] וחבר בועדה הרוחנית של [[חב"דפדיה]].

בעבר כיהן כספרן ב[[ספריית אגו"ח]].

במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של הרבי הריי"צ שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים ל[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי]] ו[[חסיד|חסידי]] חב"ד.

החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות בית משיח ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד. במסגרת זו יצאו לאור בין היתר: ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב', [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ז, [[דברי ימי הרבנית רבקה]], [[רשימת ענינים וסיפורים]] (מסבו של הרבי).

כיום גר הרב חזן ב[[קראון הייטס]].

==חשיפות==
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]:
* מאמרי חסידות רבים של רבותנו נשיאינו.
* סדרה ארוכה של כתבי יד הקשורים לליקוטי דיבורים.
* [[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. (גליון 388).
* לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה שאדמו"ר הריי"צ יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. (גליון 433).
* כתב התקשרות של חסידי ארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב (גיליון 478).
* רשימת ליובאוויטש השניה (גיליון 431).

==ספרים בעריכתו==
כחלק מתפקידו כעורך שותף במערכת אוצר החסידים, ערך ספרים רבים מתורתם של רבותינו נשיאינו. להלן צוינו הספרים שערך בעצמו ללא סיוע:
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] - כרכים כ"ה-כ"ח
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] - כרכים ט"ו-ט"ז
*ספר המאמרים תרס"ג מכ"ק אדמו"ר הרש"ב

==משפחתו==
;חתניו:
*הרב לוי יצחק רביסקי.
*הרב ישעיה הלוי שגלוב.

;בניו:
*הת' חיים ישראל חזן.
*הת' לוי יצחק חזן.

==קישורים חיצוניים==
;טורים פרי עטו:
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב?] {{אינפו}} א' אייר התשע"ד (01.05.2014)

{{מיון רגיל:חזן, שלום יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]