https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A7 2026-04-29T01:42:17Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=655074 2024-01-26T08:15:19Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום בער נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום בער נוטיק]]<br /> הרב '''שלום בער נוטיק''' (מכונה בשם '''שלום בער הגדול''') [[תרפ&quot;ג]]-[[ג' תשרי]] [[תשס&quot;ב]] היה מחשובי קהילת חסידי חב&quot;ד ב[[פריז]] שב[[צרפת]], [[בעל שמועה]] ומחנך חסידי. עסק כ[[שד&quot;ר]] לאיסוף כספים עבור ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] [[קפוסט]] שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] (שמואל קריסלאבער) שכיהן כרב העיר, ולאמו מרים.<br /> <br /> בילדותו לא למד בבית ספר חרף רדיפות השלטונות ובשנת [[תרצ&quot;ח]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ונדד בין הסניפים המחתרתיים השונים.<br /> <br /> יצא את גבולות [[רוסיה]] בשנת [[תש&quot;ז]] ובמחנות המעבר למד בסניפי תומכי תמימים הארעיים שנפתחו במקום, ובשנת [[תש&quot;ח]] ו[[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה שיינא, בתו של החסיד הרב [[סעדיה ליברוב]].<br /> <br /> על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התיישב ב[[פריז]] שב[[צרפת]] שם נמנה על חשובי קהילת חב&quot;ד המקומית. חילק את זמנו בין עיסוק בתחום החינוך לבין נסיעות ברחבי העולם כ[[שד&quot;ר]] לאיסוף כספים עבור ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> נודע כבעל שמועה, וכתב מספר מחברות של סיפורי חסידים, כשאת חלקם הגדול שמע מאביו הרב שמואל נוטיק שנחשב לדמות אמינה ומוסמכת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] חלה במחלה הידועה וכשנחלש בצורה קשה עבר להתגורר בבית בנו הרב [[צבי הירש נוטיק]] ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ביום חמישי [[ג' תשרי|צום גדליה]] [[תשס&quot;ב]] נפטר, ומסע הלוויה יצא בצהריים מבית הלוויות 'שומרי הדת' ב[[בארא פארק]] ועצר בדרכו מול [[770]], כשלאחר מכן נמשך לארץ הקודש שם נטמן ב[[בית העלמין בצפת]] ב[[ערב שבת]] קודש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, רבקה שיינא בת הרב [[סעדיה ליברוב]], - נפטרה י' סיון [[תשע&quot;ט]].<br /> * בתו, שטערנא שרה פארטוש - נפטרה י&quot;ז שבט תשע&quot;ט.<br /> *בנו, הרב [[צבי הירש נוטיק]] - חבר [[ועד הנחות התמימים]], [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרב משה שמעון נאטיק - מונטריאל<br /> *בנו, ר' שמואל נוטיק- [[ביתר]]<br /> <br /> ==כתביו==<br /> *'''רשימת סיפורים ומעשיות''' - יער,צרפת תשל&quot;ו<br /> *'''קובץ הערות וביאורים בפרש&quot;י על התורה ובשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן''' - תשמ&quot;ד<br /> *'''פיטטיא דאורייתא''' - י&quot;א [[ניסן]] תנש&quot;א<br /> *'''סיפורים ופתגמים''' - [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת פרטוש, [[סיוון]] תשס&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:נוטיק, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שד&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=651874 2024-01-12T08:10:59Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]<br /> רבי '''ישראל אבוחצירא''' - '''הבאבא סאלי'''; [[א' בתשרי]] [[תר&quot;נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] (1984) היה רב וצדיק גדול, אב&quot;ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הבבא סאלי נולד ב[[א' תשרי]] [[תר&quot;נ]] בעיר ריסאני שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.<br /> <br /> כיהן כרב ואב&quot;ד בעיר [[ארפוד]] ב[[מרוקו]], ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרב למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]] אשר החל את הקשר בין חב&quot;ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב&quot;ד בארפוד.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;א]] הבבא סאלי עלה לארץ הקודש, הרבי כתב לו אגרות ייחודיות. בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה בצרפת, בה היה מתארח גם בישיבת חב&quot;ד בברינואה שבצרפת. בשנת [[תשכ&quot;ד]] שב ל[[ארץ הקודש]] ובתחילה התיישב ב[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש כולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].<br /> <br /> הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].<br /> <br /> בתו אסתר נשאה לרב [[ישר אדרעי]] [[שליח הרבי]] ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[נתיבות]], שנטל חלק בקשריו עם הרבי.<br /> <br /> ==קשרים עם הרבי==<br /> זכה לעמוד בקשר מכתבים עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].<br /> <br /> ===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===<br /> מספר חודשים לאחר שהבבא סאלי הגיע לארץ הקודש, שלח איליו הרבי - בכ&quot;ו טבת [[תשי&quot;ב]] - אגרת ובה דברי ברכה ועידוד לפעול עם בני עדת הספרדים. ובפתח האגרת הרבי מכנה את הבבא סאלי בתארים נדירים, אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי [[תניא]]: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עליה מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}.<br /> <br /> ובאגרת כותב הרבי: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אמן כן יהי רצון, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב&quot;ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת&quot;ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחינו בני ישראל הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר&quot;ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. <br /> <br /> ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי&quot;ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}} {{הערה| אגרות קודש אגרת א'שע}}.<br /> <br /> ===מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים===<br /> בספר תולדותיו &quot;סידנא באבא סאלי&quot;{{הערה|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר, כי כבר בשנת [[תשי&quot;ב]] התייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי אודות שאיפתו לעזוב את צאן מרעיתו בארץ הקודש ולהגר לארצות הברית: <br /> <br /> &quot;כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל... חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית... שם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו&quot;ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז&quot;ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות... באגרתו לאדמו&quot;ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו&quot;ר להיות &quot;איש כללי ומנהיג בישראל&quot; אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט&quot;א הצמאים לדבר ה'... ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ&quot;. <br /> <br /> ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי&quot;ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו... אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה&quot;ק ת&quot;ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}.<br /> <br /> הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] &quot;איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו... הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר&quot;ג שליט&quot;א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי&quot;ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם&quot;.<br /> הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה &quot;בכבוד הוקרה '''והערצה'''&quot;.<br /> <br /> ובו ביום הרבי כתב אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב&quot;ד ויו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|מוסגר פה העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה&quot;ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת&quot;ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ&quot;ל בביתו, ויאמרו לו שעל פי בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.<br /> <br /> בי&quot;ג ב[[ניסן]] [[תשי&quot;ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנזכר שיעץ לו &quot;להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא&quot;.<br /> <br /> ===&quot;קירוב הדעת בטח יביא תועלת&quot;===<br /> ב[[כ&quot;א בתמוז]] [[תשי&quot;ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}.<br /> <br /> שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי&quot;ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה&quot;ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.<br /> <br /> ===מעודד ומסייע בפעולות חב&quot;ד===<br /> מאז הכיר את חב&quot;ד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי. כאשר שב ל[[מרוקו]] ב[[תשי&quot;ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.<br /> <br /> כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו&quot;ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק&quot;ל.<br /> <br /> בין השנים [[תשי&quot;ד]] - [[תשכ&quot;ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]].<br /> <br /> ===תמיכה במבצעי הרבי===<br /> כאשר חזר לארה&quot;ק בשנת [[תשכ&quot;ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על &quot;[[מבצע תפילין]]&quot;, יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך.<br /> <br /> במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו &quot;גיור כהלכה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=8916 מתוך שמן ששון מחבריך] {{אינפו}}.<br /> <br /> ===נגד פגיעה ברבי===<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש&quot;ט הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת חב&quot;ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו&quot;ע זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט&quot;א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א}}.<br /> <br /> ===אגרת תנחומין על פטירת הבאבא מאיר===<br /> סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה&quot;ח ר' ישר אדרעי: &quot;בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל&quot;ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ&quot;ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;א [מהדורה חדשה], עמ' 31.}}.<br /> <br /> ===הרבי הוא המשיח===<br /> מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה&quot;ח הרב [[ישר אדרעי]]: &quot;משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום &quot;הרבי - שלושים שנות נשיאוּת&quot; תוך שהוא לוחש לו: &quot;אומרים שהוא [=הרבי] [[המשיח]]&quot;. הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: &quot;איסתאהל כל שיי!&quot; (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). {{הערה|[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.}}.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> הסתלק ב[[ד' שבט]] בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:<br /> <br /> &quot;משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר&quot;ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> *בנו בבא ברוך, רבי [[ברוך אבוחצירא]] - [[נתיבות]]<br /> *בנו בבא מאיר, רבי [[מאיר אבוחצירא]] זצ&quot;ל<br /> *בתו הרבנית אסתר ע&quot;ה ובעלה הרב [[ישר אדרעי]] [[נתיבות]]<br /> *נכדו רבי [[אלעזר אבוחצירא]] זצ&quot;ל<br /> *נכדו רבי [[דוד אבוחצירא]] [[נהריה]]<br /> *נכדתו רעיית הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] רבה של קרית ביאליק<br /> *נכדתו רעיית הרב [[חיים פינטו]] רב הערים [[אשדוד]] ו[[קרית מלאכי]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[יהדות ספרד]]<br /> *[[שושלת אבוחצירא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]] [[שבועון בית משיח]] גיליון 448 '''הקשר השמיימי בין הרבי והבבא סאלי''' {{בית משיח}}.<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרקים ח, לח.<br /> *ר' [[שבתי ווינטרוב]], ספר '''בסוד שיח''' ע' 21-27.<br /> *הרב [[שלום בער וולפא]], שמן ששון מחבריך, חלק א, [מהדורה חדשה] עמ' 23 ואילך.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%91%d7%91%d7%90-%d7%a1%d7%90%d7%9c%d7%99/ תגית בבא סאלי] {{אינפו}}<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=239&amp;hilite= מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב [[ישר אדרעי]]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה&quot;מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות&quot;ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79590 ה&quot;בבא ברוך&quot; בראיון נדיר: &quot;הקשר של אבי עם חב&quot;ד התחיל כבר בימי הריי&quot;צ&quot;], א' שבט התשע&quot;ד (02.01.2014) {{אינפו}}<br /> * אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל{{שבועון בית משיח}} (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי ו[[חסידות חב&quot;ד]], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}, כ&quot;ט טבת התשע&quot;ד (01.01.2014)<br /> *'''[https://col.org.il/news/128791 נשיא אלוקים בתוכנו]''', הבבא סאלי מעודד את [[מבצעי הרבי]] {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר&quot;נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד&quot;מ]]|הבא=האדמו&quot;ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו&quot;ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבוחצירא, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=651143 2024-01-07T14:46:24Z

<p>נאטיק: /* הרב וולפא מצדד בממשלה */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו למעלה מ-300 יהודים.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}.<br /> <br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> <br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג מאות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריאקית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים נשקים ממתיישבים בחוות.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, היתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שיחרר 4 נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> בשבוע הששי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושת שרי מפלגת 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגדו.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקא{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35-37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> ==חיילים חב&quot;דיים שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון [[רצועת עזה]], בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> ==פרסום דעת הרבי==<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]: <br /> *עמידה בתוקף מול האויב<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}. <br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלימותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה.<br /> <br /> ===הרב וולפא מצדד בממשלה===<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם:חמש הערות על המצב}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}. <br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמר נוקב בבית משיח{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות <br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> וכאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ===בכלי התקשורת===<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. במהלך המלחמה שהה מספר ימים ב-[[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}.<br /> <br /> ===פעילות בקרב החיילים===<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> <br /> ===פעולות בערים מופגזות ומפונות===<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות לאחדות==<br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים העולמי===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ==גיזרת לבנון==<br /> <br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> <br /> '''כ&quot;ג תשרי התשפ&quot;ד, יום אחרי הטבח:'''<br /> <br /> פצצות מרגמה נורו הבוקר (ראשון) לעבר מוצבים בצפון הארץ. צה&quot;ל הגיב בירי ארטילרי למרחב ממנו בוצע הירי מלבנון, ולפי הודעת דובר צה&quot;ל הצבא ערוך לתרחישים בכל הגזרות. התושבים באזור התבקשו להישאר בקרבת המרחבים המוגנים ולהישמע להוראות פיקוד העורף. המקלטים הציבוריים באזור נפתחו.<br /> <br /> זמן לא רב לאחר מכן נטל ארגון חיזבאללה אחריות על שיגור פצצות המרגמה לעבר המוצבים. מצה&quot;ל נמסר כי תקף בתגובה תשתיות של חיזבאללה באמצעות כטב&quot;ם. מדובר במתחם האוהל שהקים חיזבאללה בהר דב.<br /> <br /> בעקבות ההתפתחות בצפון, רשות הטבע והגנים החליטה לסגור את שמורות הטבע והגנים הלאומיים הסמוכים לגבול. האתרים הסגורים הם: קלעת נמרוד, תל דן, שניר, בניאס, חורשת טל, ברעם, אכזיב ונחל עיון.<br /> <br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> <br /> <br /> '''י&quot;ד חשוון התשפ&quot;ד:'''<br /> <br /> כלי טיס של צה״ל תקף לפני זמן קצר חוליית מחבלים שזוהתה במרחב הר דב, מדובר בחוליה שביצעה שיגורים לעבר שטח ישראל מוקדם יותר היום. בתקיפה הושמדו גם אמצעי לחימה רבים איתם תכננו המחבלים לבצע שיגורים נוספים לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> בנוסף, מטוסי קרב תקפו תשתיות צבאיות של ארגון הטרור חיזבאללה בתגובה לשיגורים שבוצעו משטח לבנון לעבר מרחב הר דב מוקדם יותר היום.<br /> <br /> בהמשך לדיווח הראשוני על התרעת בצפון הארץ, זוהו שלושה שיגורים משטח לבנון לעבר שטח ישראל, לוחמי ההגנה האווירית יירטו שני שיגורים בהצלחה, שיגור נוסף נפל בשטח פתוח.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל מגיבים באש לעבר מקורות הירי.<br /> <br /> '''י&quot;ד טבת התשפ&quot;ד:'''<br /> <br /> מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו לפני זמן קצר תשתיות טרור של ארגון הטרור חיזבאללה בשטח לבנון.<br /> <br /> בנוסף, תצפיתניות צה&quot;ל זיהו מבנה אליו ברח המחבל ששיגר את טיל הנ&quot;ט לעבר כנסייה במרחב שומרה מוקדם יותר היום, כוחות צה&quot;ל תקפו את המבנה.<br /> <br /> כתוצאה מהירי לעבר מרחב שומרה נפצעו מספר לוחמי צה&quot;ל שהגיעו לפינוי אזרח שנפצע קודם לכן בנקודה, אחד הלוחמים נפצע באורח קשה ושמונה לוחמים באורחים בינוני וקל.<br /> <br /> הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית רפואה ומשפחותיהם עודכנו.<br /> <br /> כמו כן, זוהה ירי לעבר מרחב דובב אשר בוצע מסמוך למסגד שממוקם בלב הכפר יארון שבדרום לבנון.<br /> <br /> בתקיפה זו ארגון הטרור חיזבאללה מוכיח שוב את ניצולו הציני של אזרחי דרום לבנון ו&quot;האתרים הקדושים&quot;.<br /> <br /> בנוסף, בשעות האחרונות מספר שיגורים לעבר מרחב יפתח והר דב. צה&quot;ל תקף בירי טנקים וארטילריה מקורות הירי.<br /> <br /> '''המרכז הרפואי לגליל:'''<br /> <br /> למרכז הובאו שבעה פצועים ממרחב שומרה, הסובלים מפגיעות רסיסים ו/או פגיעות הדף.<br /> <br /> שניים מהם, אחד במצב קשה והשני בינוני, הוכנסו לחדר הלם, ולאחר ייצוב מצבם הועברו לחדר ניתוח.<br /> <br /> שאר הפצועים, שמצבם קל עד בינוני, מקבלים טיפול במחלקה לרפואה דחופה.<br /> <br /> כמו כן, זוהו מוקדם יותר היום מספר שיגורים לעבר מרחב מלכיה ומרחב עראמשה. אין נפגעים. כוחות צה&quot;ל מגיבים באש לעבר מקורות הירי.<br /> <br /> לפני כמה שעות צה&quot;ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ&quot;ט בגבול לבנון<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל תקפו לפני זמן קצר חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ&quot;ט משטח לבנון לעבר שטח ישראל במרחב אביבים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=650889 2024-01-05T06:27:09Z

<p>נאטיק: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]<br /> [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י&quot;ז בסיוון]] [[תשי&quot;ז]] - [[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב&quot;ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ז]] במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב&quot;ד ברוש|בית ספר חב&quot;ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], היה תלמיד של הרב [[סעדיה דהן]] והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר &quot;קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: &quot;לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה&quot; (ע&quot;פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח אדר]] [[תשס&quot;ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי &quot;זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח&quot;. הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו &quot;ויקרב משיחיה&quot; המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].<br /> <br /> לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -[[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב&quot;ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד{{הערה|הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]. הרב [[משה מרינובסקי]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2041}}.<br /> <br /> הבן הרב ישראל אברג'ל ביקר ב-770, והרב [[מנחם מענדל הנדל]] ערך לרב סיור מיוחד בבית חיינו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/248565/ הרב ישראל אברג'ל בבית חיינו] {{אינפו}}}}<br /> [[קובץ:הרב אברגל בבית חיינו.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב ישראל אברג'ל והרב מנחם מענדל הענדל בבית חיינו]]<br /> <br /> ==מענות מהרבי==<br /> בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי:<br /> &quot;זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ&quot;ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ&quot;ל קיבל בשעתו...<br /> ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל.<br /> ובפעם נוספת בקרב כל ישראל{{הערה| כפר חב&quot;ד 2041 עמוד 28}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית וקירבתו לחב&quot;ד==<br /> ב[[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ&quot;ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם &quot;קול רינה רב פעלים&quot;, שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך &quot;באר [[מים]] חיים&quot;, הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - &quot;בניהו&quot; בנתיבות ו&quot;באר [[מים]] חיים&quot; בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות &quot;יבוא ברינה&quot; (על שם אמו), תיכון לבנות &quot;שפתי רננות&quot; וישיבה קטנה &quot;תפארת בחורים&quot;. הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד &quot;ברכת יוסף ופעולת צדיק&quot; המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.<br /> <br /> בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br /> <br /> שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב&quot;ד, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב&quot;ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.<br /> <br /> ==הרבי הוא מלך המשיח==<br /> הרב יורם אברג'יל פירסם כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. <br /> <br /> <br /> מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}}: הרב העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים. פעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכיר הרב, בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, הבין לאן המתלונן חותר ואמר למזכירו שימסור ש&quot;אנחנו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח&quot; אחר כך הסביר למזכירו<br /> 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון&quot;.<br /> באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו &quot;אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!&quot; הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. <br /> <br /> באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי &quot;כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!&quot;. במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו &quot;שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!&quot; &quot;כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש&quot; {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור &quot;הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע&quot;ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br /> בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים &quot;אמרי נעם&quot;, ד' חלקים.<br /> כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br /> כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב&quot;ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים.<br /> <br /> בניו:<br /> *הרב חיים דוד אברג'יל<br /> *הרב ישראל אברג'יל<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[[שבועון בית משיח]], [[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/739166/ בנו הרב חיים דוד אברג'יל: הקשר בין אבא הרב יורם אברג'יל לרבי ולספר התניא]''' {{בית משיח}}, כסלו [[תשפ&quot;ב]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79535 &quot;כל מי שקם על חב&quot;ד - קרס. רק הם נשארו!&quot;]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ&quot;ג טבת [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39534 &quot;הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב&quot;ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95.jpeg&diff=650888 2024-01-05T06:25:13Z

<p>נאטיק: הרב ישראל אברגל {{אינפו}}</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> הרב ישראל אברגל {{אינפו}}</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=650886 2024-01-05T06:22:45Z

<p>נאטיק: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]<br /> [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י&quot;ז בסיוון]] [[תשי&quot;ז]] - [[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב&quot;ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ז]] במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב&quot;ד ברוש|בית ספר חב&quot;ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], היה תלמיד של הרב [[סעדיה דהן]] והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר &quot;קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: &quot;לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה&quot; (ע&quot;פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח אדר]] [[תשס&quot;ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי &quot;זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח&quot;. הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו &quot;ויקרב משיחיה&quot; המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].<br /> <br /> לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -[[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב&quot;ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד{{הערה|הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]. הרב [[משה מרינובסקי]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2041}}.<br /> <br /> הבן הרב ישראל אברג'ל ביקר ב-770, והרב [[מנחם מענדל הנדל]] ערך לרב סיור מיוחד בבית חיינו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/248565/ הרב ישראל אברג'ל בבית חיינו] {{אינפו}}}}<br /> <br /> ==מענות מהרבי==<br /> בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי:<br /> &quot;זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ&quot;ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ&quot;ל קיבל בשעתו...<br /> ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל.<br /> ובפעם נוספת בקרב כל ישראל{{הערה| כפר חב&quot;ד 2041 עמוד 28}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית וקירבתו לחב&quot;ד==<br /> ב[[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ&quot;ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם &quot;קול רינה רב פעלים&quot;, שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך &quot;באר [[מים]] חיים&quot;, הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - &quot;בניהו&quot; בנתיבות ו&quot;באר [[מים]] חיים&quot; בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות &quot;יבוא ברינה&quot; (על שם אמו), תיכון לבנות &quot;שפתי רננות&quot; וישיבה קטנה &quot;תפארת בחורים&quot;. הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד &quot;ברכת יוסף ופעולת צדיק&quot; המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.<br /> <br /> בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br /> <br /> שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב&quot;ד, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב&quot;ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.<br /> <br /> ==הרבי הוא מלך המשיח==<br /> הרב יורם אברג'יל פירסם כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. <br /> <br /> <br /> מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}}: הרב העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים. פעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכיר הרב, בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, הבין לאן המתלונן חותר ואמר למזכירו שימסור ש&quot;אנחנו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח&quot; אחר כך הסביר למזכירו<br /> 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון&quot;.<br /> באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו &quot;אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!&quot; הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. <br /> <br /> באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי &quot;כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!&quot;. במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו &quot;שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!&quot; &quot;כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש&quot; {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור &quot;הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע&quot;ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br /> בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים &quot;אמרי נעם&quot;, ד' חלקים.<br /> כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br /> כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב&quot;ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים.<br /> <br /> בניו:<br /> *הרב חיים דוד אברג'יל<br /> *הרב ישראל אברג'יל<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[[שבועון בית משיח]], [[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/739166/ בנו הרב חיים דוד אברג'יל: הקשר בין אבא הרב יורם אברג'יל לרבי ולספר התניא]''' {{בית משיח}}, כסלו [[תשפ&quot;ב]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79535 &quot;כל מי שקם על חב&quot;ד - קרס. רק הם נשארו!&quot;]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ&quot;ג טבת [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39534 &quot;הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב&quot;ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=650885 2024-01-05T06:03:25Z

<p>נאטיק: /* חיים אישיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]<br /> [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י&quot;ז בסיוון]] [[תשי&quot;ז]] - [[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב&quot;ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ז]] במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב&quot;ד ברוש|בית ספר חב&quot;ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], היה תלמיד של הרב [[סעדיה דהן]] והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר &quot;קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: &quot;לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה&quot; (ע&quot;פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח אדר]] [[תשס&quot;ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי &quot;זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח&quot;. הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו &quot;ויקרב משיחיה&quot; המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].<br /> <br /> לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -[[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב&quot;ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד{{הערה|הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]. הרב [[משה מרינובסקי]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2041}}.<br /> <br /> ==מענות מהרבי==<br /> בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי:<br /> &quot;זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ&quot;ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ&quot;ל קיבל בשעתו...<br /> ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל.<br /> ובפעם נוספת בקרב כל ישראל{{הערה| כפר חב&quot;ד 2041 עמוד 28}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית וקירבתו לחב&quot;ד==<br /> ב[[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ&quot;ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם &quot;קול רינה רב פעלים&quot;, שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך &quot;באר [[מים]] חיים&quot;, הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - &quot;בניהו&quot; בנתיבות ו&quot;באר [[מים]] חיים&quot; בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות &quot;יבוא ברינה&quot; (על שם אמו), תיכון לבנות &quot;שפתי רננות&quot; וישיבה קטנה &quot;תפארת בחורים&quot;. הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד &quot;ברכת יוסף ופעולת צדיק&quot; המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.<br /> <br /> בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br /> <br /> שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב&quot;ד, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב&quot;ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.<br /> <br /> ==הרבי הוא מלך המשיח==<br /> הרב יורם אברג'יל פירסם כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. <br /> <br /> <br /> מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}}: הרב העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים. פעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכיר הרב, בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, הבין לאן המתלונן חותר ואמר למזכירו שימסור ש&quot;אנחנו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח&quot; אחר כך הסביר למזכירו<br /> 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון&quot;.<br /> באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו &quot;אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!&quot; הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. <br /> <br /> באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי &quot;כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!&quot;. במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו &quot;שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!&quot; &quot;כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש&quot; {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור &quot;הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע&quot;ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br /> בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים &quot;אמרי נעם&quot;, ד' חלקים.<br /> כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br /> כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב&quot;ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים.<br /> <br /> בניו:<br /> *הרב חיים דוד אברג'יל<br /> *הרב ישראל אברג'יל<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[[שבועון בית משיח]], [[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/739166/ בנו הרב חיים דוד אברג'יל: הקשר בין אבא הרב יורם אברג'יל לרבי ולספר התניא]''' {{בית משיח}}, כסלו [[תשפ&quot;ב]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79535 &quot;כל מי שקם על חב&quot;ד - קרס. רק הם נשארו!&quot;]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ&quot;ג טבת [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39534 &quot;הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב&quot;ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=650884 2024-01-05T06:02:01Z

<p>נאטיק: /* פעילות ציבורית וקירבתו לחב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]<br /> [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י&quot;ז בסיוון]] [[תשי&quot;ז]] - [[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב&quot;ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ז]] במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב&quot;ד ברוש|בית ספר חב&quot;ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], היה תלמיד של הרב [[סעדיה דהן]] והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר &quot;קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: &quot;לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה&quot; (ע&quot;פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח אדר]] [[תשס&quot;ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי &quot;זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח&quot;. הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו &quot;ויקרב משיחיה&quot; המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].<br /> <br /> לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -[[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב&quot;ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד{{הערה|הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]. הרב [[משה מרינובסקי]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2041}}.<br /> <br /> ==מענות מהרבי==<br /> בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי:<br /> &quot;זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ&quot;ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ&quot;ל קיבל בשעתו...<br /> ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל.<br /> ובפעם נוספת בקרב כל ישראל{{הערה| כפר חב&quot;ד 2041 עמוד 28}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית וקירבתו לחב&quot;ד==<br /> ב[[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ&quot;ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם &quot;קול רינה רב פעלים&quot;, שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך &quot;באר [[מים]] חיים&quot;, הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - &quot;בניהו&quot; בנתיבות ו&quot;באר [[מים]] חיים&quot; בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות &quot;יבוא ברינה&quot; (על שם אמו), תיכון לבנות &quot;שפתי רננות&quot; וישיבה קטנה &quot;תפארת בחורים&quot;. הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד &quot;ברכת יוסף ופעולת צדיק&quot; המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.<br /> <br /> בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br /> <br /> שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב&quot;ד, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב&quot;ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.<br /> <br /> ==הרבי הוא מלך המשיח==<br /> הרב יורם אברג'יל פירסם כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. <br /> <br /> <br /> מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}}: הרב העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים. פעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכיר הרב, בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, הבין לאן המתלונן חותר ואמר למזכירו שימסור ש&quot;אנחנו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח&quot; אחר כך הסביר למזכירו<br /> 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון&quot;.<br /> באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו &quot;אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!&quot; הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. <br /> <br /> באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי &quot;כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!&quot;. במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו &quot;שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!&quot; &quot;כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש&quot; {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור &quot;הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע&quot;ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br /> בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים &quot;אמרי נעם&quot;, ד' חלקים.<br /> כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br /> כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב&quot;ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[[שבועון בית משיח]], [[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/739166/ בנו הרב חיים דוד אברג'יל: הקשר בין אבא הרב יורם אברג'יל לרבי ולספר התניא]''' {{בית משיח}}, כסלו [[תשפ&quot;ב]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79535 &quot;כל מי שקם על חב&quot;ד - קרס. רק הם נשארו!&quot;]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ&quot;ג טבת [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39534 &quot;הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב&quot;ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=650883 2024-01-05T05:55:00Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]<br /> [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י&quot;ז בסיוון]] [[תשי&quot;ז]] - [[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב&quot;ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ז]] במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב&quot;ד ברוש|בית ספר חב&quot;ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], היה תלמיד של הרב [[סעדיה דהן]] והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר &quot;קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: &quot;לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה&quot; (ע&quot;פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח אדר]] [[תשס&quot;ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי &quot;זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח&quot;. הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו &quot;ויקרב משיחיה&quot; המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].<br /> <br /> לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -[[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשע&quot;ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב&quot;ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד{{הערה|הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]. הרב [[משה מרינובסקי]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2041}}.<br /> <br /> ==מענות מהרבי==<br /> בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי:<br /> &quot;זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ&quot;ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ&quot;ל קיבל בשעתו...<br /> ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל.<br /> ובפעם נוספת בקרב כל ישראל{{הערה| כפר חב&quot;ד 2041 עמוד 28}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית וקירבתו לחב&quot;ד==<br /> ב[[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ&quot;ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם &quot;קול רינה רב פעלים&quot;, שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך &quot;באר [[מים]] חיים&quot;, הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - &quot;בניהו&quot; בנתיבות ו&quot;באר [[מים]] חיים&quot; בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות &quot;יבוא ברינה&quot; (על שם אמו), תיכון לבנות &quot;שפתי רננות&quot; וישיבה קטנה &quot;תפארת בחורים&quot;. הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד &quot;ברכת יוסף ופעולת צדיק&quot; המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.<br /> <br /> בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br /> <br /> שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב&quot;ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב&quot;ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.<br /> <br /> העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.<br /> <br /> מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש&quot;אנחנו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח&quot; אחר כך הסביר למזכירו<br /> 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון&quot;.<br /> באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו &quot;אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!&quot; הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי &quot;כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!&quot;. במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו &quot;שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!&quot; &quot;כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש&quot; {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור &quot;הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע&quot;ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br /> בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים &quot;אמרי נעם&quot;, ד' חלקים.<br /> כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br /> כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב&quot;ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[[שבועון בית משיח]], [[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/739166/ בנו הרב חיים דוד אברג'יל: הקשר בין אבא הרב יורם אברג'יל לרבי ולספר התניא]''' {{בית משיח}}, כסלו [[תשפ&quot;ב]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79535 &quot;כל מי שקם על חב&quot;ד - קרס. רק הם נשארו!&quot;]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ&quot;ג טבת [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39534 &quot;הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב&quot;ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95&diff=648502 2023-12-20T04:39:22Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]]<br /> '''בית רומנו''' היא חצר ב[[חברון]], שנקנתה על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובה שכנה [[ישיבת תורת אמת]]. ב[[פרעות תרפ&quot;ט]] השתלטו הערבים על המבנה, שהחזיקו בו תקופה ארוכה. בשנת [[תשמ&quot;א]] נגאל הבית על ידי הרב משה לוינגר. כיום פועלת בבית רומנו ישיבת שבי חברון.<br /> <br /> ==קנית חצר רומנו==<br /> <br /> עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי&quot;ת, גדלה הקהילה, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל&quot;וועד הפקידים והאמרכלים&quot; באמסטרדם, אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ.<br /> <br /> רק כעבור שני עשורים נוספים, בשנת [[תרי&quot;ג]], נקנה בית כנסת נוסף מתרומתם של האחים הגבירים מנשה וששון. כעבור שנים, לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו&quot;ר הצמח צדק, נקרא [[בית הכנסת]] הגדול על שמו - &quot;בית מנחם&quot;. משנת [[תר&quot;ל]] החלו היהודים לבנות בתים מחוץ ל&quot;חצר היהודים&quot;, שהייתה כמין גטו בתוך העיר חברון. אחד מהראשונים ואולי הראשון שבנה בית מחוץ ל&quot;חצר היהודים&quot; היה הגביר ר' אברהם רומנו, שכינויו היה מרקדו רומנו.<br /> <br /> בין העולים שבאו מאיסטנבול להשתקע בחברון, והיו ברובם בעלי אמצעים והצליחו לתפוס עמדה חשובה בקרב היישוב החברוני, היה צ'יליבי מרקאדו רומנו. היו לו בנים בקושטא, ששלחו לאביהם כסף רב כדי שיקים ארמון לתפארת בעיר האבות. ואכן, הוא היה אחד מחלוצי העדה היהודית שפרץ את חומות הגיטו והקים לעצמו ארמון של עשרות חדרים.<br /> <br /> מאז ועד שהחצר נמכרה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (בשלהי קיץ [[תרס&quot;ח]]), התגוררו בבית זה זקנים עשירים שהגיעו מתורכיה. בתוך הארמון אף בנו בית כנסת בשם &quot;בית הכנסת האיסטנבולי&quot;, ובשנת [[תרס&quot;א]] שיכנו באחד הבתים את הרב הגאון חזקיה מדיני, בעל &quot;השדי חמד&quot;. באותן שנים, נקלע הגביר אברהם רומנו, בעל הארמון, לקשיים כספיים והוא הציע את הנחלה למכירה. ברכישת הנחלה התעניינו גורמים אחדים (ערביי העיר, גורמי המסיון וחברת אליאנס - למטרת הקמת בית ספר), ובשלב מסויים כמעט נמכרה לאחד מנכבדי הערביים בעיר. אך הר&quot;ש הויזמאן, שהיה סוחר אמיד מתקיפי הקהילה ועמד בקשרים טובים עם רומנו, הצליח להשפיע עליו להימנע מהמכירה והבטיח למצוא לו קונה יהודי שישלם לו אותו סכום שהבטיח הערבי.<br /> <br /> למעלה מחמש שנים טיפל הר&quot;ש הויזמאן במכירת הנחלה, בהן עמד תמיד על המשמר שלא תימכר לאחד מערביי חברון, וביום [[כ&quot;א במנחם אב]] [[תרס&quot;ח]] רכש את הנחלה בשליחות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בסך 22.000 רובל.<br /> <br /> עם קניית החצר הגדולה, כתב הר&quot;ש הויזמאן מכתב לרבי הרש&quot;ב ול[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו הוא מציע לקנות גם את החצר הקטנה יותר, הממוקמת סמוך מאוד לחצר הגדולה. הוא כותב עוד, ששביל הכניסה משותף לשתי החצרות וחלונות הבתים סמוכים מאוד זה לזה, וכיון שבעל החצר [משומד בשם דאהוד אפנדי] עומד למכור את החצר, ואי אפשר לדעת מי יקנה אותה ואלו קשיים יסבלו מהשכן החדש - לכן מוטב שיתאמצו להשיג עוד כסף ויקנו גם את החצר הקטנה. גם סביב קניין זה נערמו קשיים וכמעט שהמשומד מכר את תצרו ל[[גוי]] רשע. רק בנס הצליח הר&quot;ש הויזמאן לשכנעו שלא למכור את הנחלה.<br /> <br /> כעבור כמה חודשים קנה הר&quot;ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש&quot;ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר&quot;ש הויזמאן: &quot;הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש&quot;ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ&quot;ש, כי עש&quot;ק נפגר דאהוד הנ&quot;ל המשומד ימ&quot;ש מחולי פתאומית ר&quot;ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'&quot;.<br /> <br /> ===ישיבת תורת אמת===<br /> בשנים תרע&quot;ב-תרע&quot;ד, ישיבת תורת אמת שכנה בבית רומנו. תורת אמת בעיר [[חברון]] נוסדה בשנת [[תרע&quot;ב]] על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. היה זה כאשר בתחילת אותה שנה שלח קבוצה מתלמידי הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ובראשם הרב [[שלמה זלמן הבלין]] במטרה לייסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> קבוצת התמימים, מנתה שבעה: הרב [[אלתר שימחוביץ]], הרב [[יחזקאל פייגין]], הרב [[הלל פרוטקין]], הרב צבי הירש קצב, הרב ישראל זלמן אסנאס, הרב [[אברהם אליהו אשרוב]] והרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]]. עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון הייתה למוסד תורני רב-השפעה ולמרכז ל[[חסידות]] בכלל, ולמשנת חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> למימון הישיבה דאגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחרים, עבור הישיבה. הלימודים נמשכו במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת [[תרע&quot;ד]], אז פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד [[גרמניה]], והתלמידים אזרחי [[רוסיה]] נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ ובכך תמה תקופת ישיבת תורת אמת בחברון. <br /> <br /> בוגרי הישיבה מפורסמים: הרב [[יצחק אביגדור אורנשטין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[משה אריה לייב שפירא]], הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. <br /> <br /> ==השתלטות על בית רומנו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פרעות תרפ&quot;ט]]}}<br /> בפרעות [[תרפ&quot;ט]] עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון כאשר ערביי המקום רצחו ופגעו באכזריות רבה ביהודי חברון, וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה - בית רומנו, שכאמור היה בידי הממשלה. הוא נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת [[תרצ&quot;ד]], אז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות.<br /> <br /> כשנודע הדבר לרבי הריי&quot;צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לרב [[אברהם יצחק קוק]], וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטחו הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה.<br /> <br /> בחורף [[תר&quot;צ]] שלח הר&quot;ש הויזמאן מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם שאל מה עליו לעשות עם נחלותיו שלו בחברון וכן מה יעשה עם נחלות הרבי הריי&quot;צ. במכתב מ[[ד' בניסן]], עונה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] שהוא עדיין לא החליט מה לעשות עם נחלותיו, אבל אל לו לקשור את גורל נחלותיו בגורלם של נחלות רבינו.<br /> <br /> כעבור כמה חודשים, בחנוכה [[תרצ&quot;א]] הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] &quot;להשכירה בכל אופן, למען שמירת הנחלה&quot; וכמו כן הורה לו להעביר את הנחלה - שכאמור לעיל הייתה בבעלותו הרשמית של הרש&quot;ז הבלין - על שמו של רבינו. למעשה הועברה הנחלה רק בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> מפנה דרמטי בנחלות רבינו אירע בשלהי חורף [[תרצ&quot;ו]]: מושל העיר חברון החליט להפקיע את נחלות רבינו מידיו, וכדי שלא ייראה המעשה כגזילה ממש - הציע לשלם סכום נמוך לרבינו כ&quot;דמי מכירה&quot;. [[הרבי הריי&quot;צ]] קיבל את הידיעה על כך במכתב ששיגר לו הרש&quot;ז הבלין, בו גם כתב כי התייעץ עם עורך דין ונראה שאין דרך למנוע ממושל חברון להשתלט על הנחלה.<br /> <br /> עם זאת, לא זנח [[הרבי הריי&quot;צ]] את האפשרות למנוע ממושל חברון לקחת את הנחלה בכוח הזרוע והוא שלח מכתב לשופט גד פרומקין, ראש השופטים בירושלים, שהיה ידוע ומוכר בקרב חוגי המימשל בארץ ישראל וביקשו להשפיע על הממשלה שלא יבצעו את זממם. עוד כתב לרש&quot;ז הבלין, שיפנה לעורך דין נוסף כדי לשמוע חוות דעת משפטית נוספת באשר לחוקיות מעשיו של מושל העיר חברון.<br /> <br /> כעבור פחות משבועיים, ב[[ט&quot;ו בניסן]], נפטר [[שלמה זלמן הבלין|הרש&quot;ז הבלין]], כנראה לפני שהספיק לקבל ולבצע את בקשת הרבי הריי&quot;צ. ב[[חודש אייר]] [[תרצ&quot;ו]] מונה בנו, [[חנוך הענדל הבלין]], לממונה הרשמי על הנחלאות במקום אביו ומעתה פנה אליו הרבי הרי&quot;צ בקשר לנחלאות.<br /> <br /> כפי הנראה, הועילה הפעילות העניפה שננקטה על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ממרחקים ומושל חברון שוב לא ביקש להפקיע את הנחלה מידיו.<br /> <br /> ==גאולת הבית==<br /> בשנים המאוחרות יותר שכן ב&quot;בית רומנו&quot; בית-ספר ערבי גדול. על חלק מהשטח היו בנויות חנויות של הערבים, ובחלק גדול ממנו מוקמה התחנה המרכזית של חברון הערבית.<br /> <br /> בתחילת [[חודש ניסן]] [[תשמ&quot;א]] נסע הרב משה לוינגר ל[[רבי]] ופרס את תוכניותיו, לפיהן הוא יגאל את הבית מידי הערבים ויפתח במקום ישיבה לצעירים. הרבי הקשיב ולבסוף הסכים להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לפעול בשמו כדי לגאול את הנחלה החב&quot;דית.<br /> <br /> בינתיים אירעו כמה אירועים בטחוניים בעיר, בתגובה, נקטה הממשלה בשורת הצעדים, כחלק מהם, החרים משרד הבטחון את הנחלה כולה (למעט שורת החנויות שבנו הערבים לאחר [[תרפ&quot;ט]]) לצרכים ביטחוניים ולפיתרון בעיית תלמידי בית הספר הערבי - העניקו לעיריית חברון תוספת כיתות לימוד בבתי-ספר אחרים בעיר.<br /> <br /> המהלך כולו תואם בין הרב לוינגר לשר הביטחון דאז, [[אריאל שרון]], שתכנן להקים בשטח הריק מחנה צבאי, ואת הבניין להעביר בשלב מאוחר יותר לרשות המתיישבים היהודיים כדי שהללו יפתחו ישיבה לצעירים במקום, לפי התוכנית המקורית של הרב לוינגר.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשמ&quot;ב]] נפתחה ישיבת &quot;שבי-חברון&quot; ב&quot;בית רומנו&quot;. עם הגידול במספר התלמידים, נוצר צורך דחוף להרחיב את המבנה הקיים. הוחלט לשפץ את הבניין כולו ולהוסיף עליו עוד קומה. בשנת [[תנש&quot;א]] קיבלה התוכנית את אישורו של שר השיכון דאז, אריאל שרון, שהתחייב להעניק 2 מיליון ש&quot;ח לשיקום הישיבה. עם תחילת השיפוצים התגלה במקום מבנה תת-קרקעי עתיק, שלא היה ידוע עליו. מסתבר, שמאות, ואולי אלפי שנים קודם שבנה רומנו את הבניין, היה במקום בית גדול, שלא היה ידוע עליו עד כה. הקומה התת-קרקעית שופצה אף היא, בתיאום עם ארכיאולוגים מומחים, וכיום שוכנים בה מחסני הישיבה וחדרים שונים.<br /> <br /> בקיץ [[תשנ&quot;ב]], עם עליית ממשלת השמאל לשלטון, הודיעה הממשלה כי היא לא תכבד את ההסכמים עליהם חתמה הממשלה הקודמת, והתקציבים שהיו אמורים להגיע לישיבה - הוקפאו. הנהלת הישיבה תבעה את הממשלה בבית-משפט והצליחה להוציא את הכסף המובטח.<br /> <br /> ==תוכנית להקמת שיכון חב&quot;ד==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], כשנתיים לאחר ש&quot;בית רומנו&quot; נגאל מידי הערבים, הוכנו במשרדי [[כולל חב&quot;ד]] תוכניות להקמת ישיבה-גדולה חב&quot;דית ב&quot;בית רומנו&quot;. לפי התוכניות, יציב [[כולל חב&quot;ד]] מבנים זמניים בקרבת &quot;בית רומנו&quot;, לשם יעברו תלמידי ישיבת &quot;שבי חברון&quot; עד שיימצא עבורם מבנה מתאים בחברון ובינתיים ישפצו את הבניין הקיים כדי שיהיה ראוי לשימוש.<br /> <br /> בתחילה, היחס של הרבי היה מאוד חיובי, והתוכניות הללו זכו להסכמתו וברכתו של הרבי. בשלב זה נכנס לתמונה אחד מידידי [[חב&quot;ד]] בחוץ לארץ, שעמד בקשר מצויין עם הרב [[אריה לייב קפלן]] ושמע על התוכנית, הוא הביע את הסכמתו לממן את כל הפרוייקט. בשלב זה נכנס לתמונה גם [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], לפי התוכניות שגובשו אז, דובר על [[שכונה]] חב&quot;דית מסביב לישיבה, שאת ההשקעה הבטיח לממן התורם.<br /> <br /> תוך כמה שבועות עלתה התוכנית על פסים מעשיים: מבנים זמניים הובאו והוצבו סמוך ל&quot;בית רומנו&quot;; עסקני חב&quot;ד קיימו ישיבות עם ראש-הממשלה, מר [[מנחם בגין]], ושר השיכון מר דוד לוי, שהסכימו בעיקרון לתוכניות; ואפילו ישבו על המפות של הבניין והכינו תוכניות בנייה מפורטות, במטרה לשפץ את הבניין בשלב ראשון, ולהוסיף קומה או שתיים בשלב מאוחר יותר.<br /> <br /> בשלב מסוים הקפיא [[הרבי]] את התוכנית, במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב&quot;די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. לכן, כל עוד המצב הבטחוני ישאר כמות-שהוא - הרבי לא ישלח את חסידיו להתיישבות מאורגנת בחברון. הרבי מסיים את מכתבו בהבטחה, שברגע שהמצב ישתנה, ויהיה ניתן להתיישב בחברון ללא סכנה בטחונית - תועלה התוכנית שוב.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] זרקו ערבים שני בקבוקי תבערה לעבר הבית.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> * הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *'''הישיבה החב&quot;דית הראשונה בארץ ישראל''', [[שבועון בית משיח]] 1280 עמוד 44<br /> <br /> [[קטגוריה:חברון]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=647259 2023-12-13T10:49:09Z

<p>נאטיק: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי גלזמן.jpg|ממוזער|הרב גלזמן מקבל עיטור כבוד מנשיא המדינה]]<br /> הרב '''מרדכי גלזמן''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא השליח הראשי ללטביה ומדינות הים הבלטי ויושב ראש ועד הרבנים ומערכת הכשרות של המדינות הבלטיות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ' תמוז]] [[תשכ&quot;ה]] ב[[בני ברק]] לאביו ר' שלום דב בער גלזמן, ולאמו מרת רחל.<br /> הרב גלזמן הוא נכדו של הרב אברהם יצחק גלזמן מגדולי רבני חב&quot;ד בדור השישי<br /> <br /> עם סיום מסלול שנות לימודיו בישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש, נסע ללמוד בשנת [[תשמ&quot;ה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ושהה בחצר הרבי עד לשנת [[תשנ&quot;ב]], ולאורך כל השנים כתב לעצמו יומנים המתעדים את ההתרחשויות בבית חיינו ואת הנהגות ודברי הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' שמואל ולאה מרמולשטיין, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] תנש&quot;א מונה לשמש כמזכיר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> בשנות הנ' הראשונות, שלוחי הרבי יצאו לברית המועצות במסגרת [[עזרת אחים]] ו[[חמ&quot;ה]], ואילו הרב גלזמן אשר הגיע ל[[ריגא]] ב[[לטביה]], הינו השליח הראשון של הרבי לברית המועצות שנשלח דרך ה[[מרכז לעניני חינוך]]. ואת הפעילות שלו חלק בריגא עם השליח והרב הראשי ללטביה - הרב [[נתן נטע ברכהן]].<br /> <br /> בכינוס השלוחים תשנ&quot;ג נשא נאום חוצב להבות בסעודת שבת בלילה באולם &quot;אהלי תורה&quot;, ע&quot;ד חיזוק האמונה ברבי ובנבואתו העיקרית.<br /> <br /> במשך השנים שיפץ וחידש את בית הכנסת העתיק של הקהילה היהודית בעיר והחזיר אותו לפעילות שוקקת חיים. בית הכנסת ממוקם במרכז העיר ומתקיימים בו מידי יום חול תפילות שחרית וערבית ותפילות שבת חג, ומידי יום לאחר התפילה מוגשת בו ארות בוקר ליהודים המקומיים ולאנשי עסקים הפוקדים את המקום.<br /> <br /> על מנת להעניק לתושבי העיר אפשרות לרכישת מזון כשר, ייסד בעיר חנות כשרה בה ניתן גם לרכוש מוצרי יודיאקה, כשהחנות מספקת גם ארוחות צהריים לתיירים. לצד זאת המטבח המנוהל על ידי בית חב&quot;ד מספק ארוחות ומצרכי מזון לאלו הזקוקים לכך, ואף דואג לשינוע של המצרכים עד ביתם הפרטי.<br /> <br /> יחד עם הרב שניאור קוט שהגיע לסייע לו במערך השליחות בעיר, הקים בעיר גן ילדים ובית ספר מגיל היסודי ועד התיכון, המשרת את אנשי הקהילה ומעניק חינוך יהודי, ואף מפעיל קייטנות יהדות בחופשות.<br /> <br /> תחת הנהלתו, מתקיים בעיר מערך שיעורי תורה ולימודי יהדות המקיף את כל אנשי הקהילה, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, אנשי עסקים וסטודנטים, ובמגוון רמות המאפשרים לכל יהודי להשתלב בשיעור המתאים לו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הצטרף לשליחות חתנו הרב עקיבא קרמר שאחראי על הפעילות עם הצעירים ודוברי העברית.<br /> <br /> בבנין בית חב&quot;ד פועל גמ&quot;ח להשאלת ציוד רפואי<br /> <br /> כמו כן, ייסד בעיר מקווה טהרה מהודר 'מי מנחם'.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] קיבל הרב גלזמן עיטור כבוד מנשיא לטביה על פעולתו ותרומתו לחינוך ולתרבות היהודית במדינה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=102426 דיווח באתר שטורעם].}}.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''לטביא ורבניה''', אלול תש&quot;פ{{הערה|1=[https://anash.org/latvias-shliach-authors-book-on-countrys-rabbinic-history/ סקירה אודות הספר באתר אנ&quot;ש] (אנגלית)}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גלזמן - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת חיה מושקא קרמר - ריגא<br /> *בתו, מרת שיינא חאנאוויטש - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת שפרה, רעיית הרב יוסף יצחק שלמה פבזנר - [[ביתר עילית]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גלזמן מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ה]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646408 2023-12-04T22:56:25Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]) פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' [[ברוך יוסף קוזלינר]] ולאמו מרת רחל מרים הי&quot;ד. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 29-30}}.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק קטז. [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 35-40. תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 18}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה{{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 83}}. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין בן הרב [[שמואל לייב לוין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס&quot;ח]] {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], וישלח [[תשפ&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ&quot;ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=646407 2023-12-04T22:53:58Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:לוי וויינברג.jpg|ממוזער|הרב לוי ויינברג בשדה התעופה בן גוריון (תשס&quot;ה)]]<br /> הרב '''לוי''' הלוי '''ויינברג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הינו שליח הרבי רב קהילת חב&quot;ד וראש ישיבת תומכי תמימים ב[[יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[יוסף ויינברג]] ולאמו מרת אסתר, בשנת [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> בבחרותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים ברינוא]] ובישיבת חב&quot;ד במלבורן שבאוסטרליה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נשלח על ידי הרבי ליוהנסברג שבדרום אפריקה, על מנת לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, לצד הרב [[שלום דובער גרונר]] והמשפיע הרב [[יוסף יצחק קסלמן]].<br /> <br /> לצד תפקידו בישיבה, משמש כשליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד המקומית, וראש מכון הוראה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מענדי קורטס]], '''תניא בשידור חי''' - ריאיון עם הרב לוי וינברג, ובו שורת גילויים וחשיפות סביב הכנת [[שיעורים בספר התניא]] של אביו, במעורבות הרבי, ועריכתם בספרים, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 2036.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן ויינברג<br /> *בנו, הרב צבי ויינברג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-letters-that-made-the-rebbe-ecstatic/ כשהרבי נהנה מהתכתבות בחסידות]''' {{אנש}} (אנגלית), חשון [[תשפ&quot;ב]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/159069/ ההתכתבות בין האחים שהוכנסה לרבי]''' {{COL}} (עברית) כסלו [[תשפ&quot;ד]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ויינברג, לוי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינברג]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646192 2023-12-03T08:05:04Z

<p>נאטיק: /* צוות בעבר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> [[קובץ:קופת צדקה של הרבי משלוח לישיבת קוזלינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משלוח תכולת קופת הרבי אל הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> ==הרבי תורם לישיבה==<br /> בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה{{הערה|תשורה משפחת רסקין תשפ&quot;ג עמוד 41}}<br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> ===ראשי הישיבה=== <br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> *הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] <br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> ===משפיעים=== <br /> *הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] <br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> ===ר&quot;מים=== <br /> *הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]]<br /> *הרב [[טוביה ליצמן]]<br /> *הרב שעיה גרצמן<br /> *הרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק אודות ר' [[מרדכי קוזלינר]], בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין (חולון)]] ,[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf תשורה מנישואי משפחת רסקין] י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=646191 2023-12-03T08:03:58Z

<p>נאטיק: /* בארץ הקודש */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]<br /> [[קובץ:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]<br /> הרב '''יעקב נוטיק''' ([[כ&quot;א באייר]] [[תרפ&quot;א]] - [[א' בסיוון]] [[תשס&quot;ז]]) היה ממקימי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כ&quot;א אייר]] [[תרפ&quot;א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב ה[[עיירה]] [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. <br /> <br /> לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בגרוזיה== <br /> <br /> דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.<br /> <br /> כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער. <br /> <br /> יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.<br /> <br /> הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ&quot;ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] בעל פה. <br /> <br /> לאחר זמן התמנה לר&quot;מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה. <br /> <br /> ==נישואיו==<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] [[חתונה|התחתן]] הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ&quot;ד]], שם שימש כ[[שו&quot;ב]].<br /> <br /> ==בסמרקנד== <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף וב[[מסירות נפש]] שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ&quot;ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים ב[[שבת]] לבית ספר.<br /> <br /> בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.<br /> <br /> כמו כן, נמנה על חברי ה[[חברה קדישא]] בעיר, ועסק בכך במסירות הנפש, כשבין השאר הצליח באומץ ובמסירות נפש להרחיב את גבול בית העלמין{{הערה|היה זה כאשר קצין משטרה יהודי ביקש מאנשי החברה קדישא בחשאי שיקברו את אביו בקבורה יהודית, והוא התנה זאת בכך שימציא לידיהם משאית מלאה בחומרי בנין, שוק שנשלט אז באופן בלעדי בידי המדינה, ובחשכת הלילה שברו את קיר בית העלמין ובנו אותו מחדש במרחק מספר מטרים.}}.<br /> <br /> תפקידו היה שו&quot;ב, ואחרי פטירת הרב [[אליהו לוין]] רב אנ&quot;ש ב[[סמרקנד]] , היה עונה לשואלים בדבר הלכה.<br /> <br /> ==בארץ הקודש== <br /> <br /> ===בישיבת תומכי תמימים===<br /> בשנת [[תשל&quot;א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור ואף בחן בחורים בלימודי רבנות והעניק תעודות סמיכה. בתפקידים אלו נשא עד שנותיו האחרונות. <br /> <br /> ===פטירתו===<br /> הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש&quot;ק, [[א' סיוון]] [[תשס&quot;ז]] והוא בן 86.<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ועל מצבתו נחקק: &quot;פ&quot;נ הרה&quot;ח הרה&quot;ת הר&quot;ר יעקב בן הרה&quot;ג החסיד התמים ר' שמואל נוטיק ע&quot;ה למד בתו&quot;ת במחתרת ברוסיה הסובייטית שימש שו&quot;ב ומורה הוראה בסמרקנד ובערים נוספות הקים בביתו ישיבה ומקווה טהרה הרביץ תורה העמיד תלמידים הרבה וחינך את ילדיו מתוך מסירות נפש אחר עלותו לארה&quot;ק היה מעמודי התווך של ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב&quot;ד כל ימיו עסק בלימוד התורה בהתמדה ושקידה כפו פרש לעני ולא החזיק טיבותא לנפשיה מקושר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מנחם מענדל מליובאוויטש נשיא דורנו ומסור בלב ונפש למבצעיו הקדושים נלב&quot;ע ערש&quot;ק לס' במדבר ר&quot;ח סיון ה'תשס&quot;ז ונטמן בו ביום אחר חצות תנצב&quot;ה&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו מרת חנה ביילא רייזא בת ר' חיים זייט (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע&quot;ד]]).<br /> *בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.<br /> *בנו הרב [[אברהם זרח נוטיק]] ואשתו מרת אסתר - ממשפיעי קהילת חב&quot;ד ב[[פתח תקווה]].<br /> *בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל (בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]].<br /> *בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה (בת למשפחת ולס) - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת בת שבע אשת הרב יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[זלמן ניסן פינחס נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הלוחם''', שבועון בית משיח גליון 602 עמוד 52<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&amp;lang=he קוים לדמותו של הרב יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=646190 2023-12-03T08:02:20Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]] ושד&quot;ר בחו&quot;ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח {{מקור}} או תרס&quot;ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי&quot;ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. בשל היותו יתום מאב, גדל ר' מענדל אצל סבו החסיד ר' [[חיים פוטרפס]] ב[[חרקוב]], שהיה אחד ממעצבי אישיותו וממנו קיבל סיפורי חסידים רבים. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.<br /> משנת [[תרפ&quot;ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ&quot;ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> ===משגיח בתומכי תמימים===<br /> בשנת תר&quot;צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.<br /> <br /> ===&quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot;===<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> ==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==<br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ===לטובת החסידים===<br /> בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים ימ&quot;ש פלשו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מדי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> החל משלהי חורף [[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים {{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל &quot;חדר&quot; ורובם בגיל ישיבה.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה מאסר וגלות==<br /> ===ממארגני היציאה מרוסיה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ===מאסר תשעת החסידים===<br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שהעריך כי אנשי המשטרה החשאית יעלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:<br /> <br /> הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה &quot;בנים&quot; של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב&quot;ד אורג]]: &quot;נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב&quot;ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש&quot;ט&quot;{{הערה|התזכיר שנחשף בחב&quot;ד אורג מתורגם בחב&quot;ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], [[ארבעה חסידים]]}}.<br /> <br /> ===גלות סיביר ותיק לבוב===<br /> [[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה. {{חב&quot;ד אורג}}, {{חב&quot;ד און ליין}}]]<br /> [[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. {{אנש}}]]<br /> [[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב&quot;ד)]] <br /> [[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]<br /> לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].<br /> <br /> במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, כאשר השלטונות חקרו רבים בענין [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.<br /> <br /> בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> <br /> <br /> ==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.==<br /> מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ&quot;ב-תשפ&quot;ג בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[חב&quot;ד אורג]], [[חב&quot;ד און ליין]], [[אנ&quot;ש (אתר)|אנ&quot;ש]]}}.<br /> <br /> *אלול תשפ&quot;ב. באתר חב&quot;ד אורג (ובתרגום לעברית בחב&quot;ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש&quot;י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:<br /> <br /> &quot;בין ראשי חב&quot;ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן (&quot;פולטאבר&quot;, נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ו[[מרדכי דובין]] (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)&quot;.<br /> <br /> *תמוז תשפ&quot;ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו&quot;ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב&quot;דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}.<br /> <br /> *בי&quot;א תמוז תשפ&quot;ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס{{הערה|[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל]}}. (אנ&quot;ש)<br /> <br /> *בי&quot;ז תמוז תשפ&quot;ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי&quot;ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ, סמרקנד==<br /> לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.<br /> *אירגן פעילות מחתרתית לאנ&quot;ש והתמימים<br /> *פתח מקוואות<br /> *פעל עם יהודים רבים<br /> <br /> ===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==מסמרקנד ללונדון==<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בי&quot;ט אייר [[תשל&quot;א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן מהמזכירות אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי&quot;ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י&quot;ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב&quot;ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב&quot;ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י&quot;ב תמוז [[תשל&quot;ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב&quot;ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.<br /> <br /> עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש ברחבי ארץ הקודש כולה.<br /> בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ&quot;ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב. <br /> <br /> הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.<br /> <br /> ==לטובת הכלל==<br /> במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד&quot;ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד&quot;ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי &quot;לדחוף את האף&quot; בכל ענייני חב&quot;ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.<br /> <br /> כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]], על רקע ההעלם והסתר שהופיעו אז ואפפו את עדת החסידים, זהרה דמותו החסידית של ר' מענדל ואמונתו והתקשרותו האיתנים:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.<br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט&quot;א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט&quot;א ובשער הספר לציין: &quot;תהא שנת נפלאות דגולות&quot;{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל770 עוד בתחילת תשרי תשנ&quot;ג.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל אז ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ&quot;ג) ע' 3}}.<br /> <br /> במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ&quot;ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמיד קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא מ&quot;המשיחסטים&quot; - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ&quot;ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין &quot;יחי אדוננו&quot; ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===<br /> בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.<br /> <br /> הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו&quot;ר הזקן &quot;ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> {{להשלים|פיסקה=כן}}<br /> בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[שי סוקניק]], ועוד רבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1387, שיעורי התניא של ר' מענדל פוטרפס<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> *'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב&quot;ד]] מספר 2016, י&quot;ז בתמוז תשפ&quot;ג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> רב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס===<br /> * [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}<br /> *קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ&quot;ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]<br /> *[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ&quot;ש)<br /> *[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646189 2023-12-03T08:00:50Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> [[קובץ:קופת צדקה של הרבי משלוח לישיבת קוזלינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משלוח תכולת קופת הרבי אל הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> ==הרבי תורם לישיבה==<br /> בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה{{הערה|תשורה משפחת רסקין תשפ&quot;ג עמוד 41}}<br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: <br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> *הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] <br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: <br /> *הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] <br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: <br /> *הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]]<br /> *הרב [[טוביה ליצמן]]<br /> *הרב שעיה גרצמן<br /> *הרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק אודות ר' [[מרדכי קוזלינר]], בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין (חולון)]] ,[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf תשורה מנישואי משפחת רסקין] י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646188 2023-12-03T07:59:44Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> [[קובץ:קופת צדקה של הרבי משלוח לישיבת קוזלינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משלוח תכולת קופת הרבי אל הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> ==הרבי תורם לישיבה==<br /> בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה{{הערה|תשורה משפחת רסקין תשפ&quot;ג עמוד 41}}<br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: <br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> *הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] <br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: <br /> *הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] <br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: <br /> *הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]]<br /> *הרב [[טוביה ליצמן]]<br /> *הרב שעיה גרצמן<br /> *הרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק אודות ר' [[מרדכי קוזלינר]], בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין (חולון)]], תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646187 2023-12-03T07:58:44Z

<p>נאטיק: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> [[קובץ:קופת צדקה של הרבי משלוח לישיבת קוזלינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משלוח תכולת קופת הרבי אל הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> ==הרבי תורם לישיבה==<br /> בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה{{הערה|תשורה משפחת רסקין תשפ&quot;ג עמוד 41}}<br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: <br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> *הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] <br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: <br /> *הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] <br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: <br /> *הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]]<br /> *הרב [[טוביה ליצמן]]<br /> *הרב שעיה גרצמן<br /> *הרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק אודות ר' [[מרדכי קוזלינר]], בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין (חולון)]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646186 2023-12-03T07:56:47Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> [[קובץ:קופת צדקה של הרבי משלוח לישיבת קוזלינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משלוח תכולת קופת הרבי אל הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> ==הרבי תורם לישיבה==<br /> בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה{{הערה|תשורה משפחת רסקין תשפ&quot;ג עמוד 41}}<br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: <br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> *הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] <br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: <br /> *הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] <br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: <br /> *הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]]<br /> *הרב [[טוביה ליצמן]]<br /> *הרב שעיה גרצמן<br /> *הרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646185 2023-12-03T07:55:02Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> [[קופת צדקה של הרבי משלוח לישיבת קוזלינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משלוח תכולת קופת הרבי אל הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> ==הרבי תורם לישיבה==<br /> בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה{{הערה|תשורה משפחת רסקין תשפ&quot;ג עמוד 41}}<br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] והרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] והרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[טוביה ליצמן]], הרב שעיה גרצמן והרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8.jpg&diff=646184 2023-12-03T07:53:32Z

<p>נאטיק: קופת_צדקה_של_הרבי_משלוח_לישיבת קוזלינר.jpg</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> קופת_צדקה_של_הרבי_משלוח_לישיבת קוזלינר.jpg</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646183 2023-12-03T07:50:14Z

<p>נאטיק: /* התפתחות הישיבה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> <br /> ==הרבי תורם לישיבה==<br /> בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה{{הערה|תשורה משפחת רסקין תשפ&quot;ג עמוד 41}}<br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] והרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] והרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[טוביה ליצמן]], הרב שעיה גרצמן והרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646182 2023-12-03T07:46:50Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שב[[רוסיה]], להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|הרב [[שמואל רסקין (חולון)]] [https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם הי&quot;ד (לחם בנאצים ונהרג בי&quot;ט כסלו תש&quot;ב) ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100. תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 31}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה ל[[ארץ הקודש]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים ל[[רבי]]. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}} {{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 469}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{הערה|תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 39}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין (חולון)]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646181 2023-12-03T07:45:50Z

<p>נאטיק: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שב[[רוסיה]], להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|הרב [[שמואל רסקין]] [https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם הי&quot;ד (לחם בנאצים ונהרג בי&quot;ט כסלו תש&quot;ב) ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100. תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 31}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה ל[[ארץ הקודש]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים ל[[רבי]]. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}} {{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 469}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{הערה|תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 39}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646180 2023-12-03T07:43:35Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה ל[[ארץ הקודש]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים ל[[רבי]]. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}} {{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 469}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{הערה|תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 39}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646179 2023-12-03T07:43:00Z

<p>נאטיק: /* במפגש עם הרב משה פיינשטיין */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה ל[[ארץ הקודש]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים ל[[רבי]]. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}} {{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 469}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{הערה|תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 39}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646178 2023-12-03T07:41:00Z

<p>נאטיק: /* ניסיון בריחה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 29-30}}.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק קטז. [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 35-40. תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמוד 18}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה{{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 83}}. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס&quot;ח]] {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], וישלח [[תשפ&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ&quot;ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646175 2023-12-03T07:00:50Z

<p>נאטיק: /* ביכלאך לרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה ל[[ארץ הקודש]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים ל[[רבי]]. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}} {{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 469}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646174 2023-12-03T06:59:41Z

<p>נאטיק: /* ביכלאך לרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}} {{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד(ספר)]], עמוד 469}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646173 2023-12-03T06:55:16Z

<p>נאטיק: /* שחרורו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 29-30}}.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק קטז}} {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 35-40}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה{{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 83}}. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס&quot;ח]] {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], וישלח [[תשפ&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ&quot;ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646172 2023-12-03T06:42:47Z

<p>נאטיק: /* ניסיון בריחה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 29-30}}.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק קטז}} {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 35-40}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס&quot;ח]] {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], וישלח [[תשפ&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ&quot;ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646171 2023-12-03T06:41:49Z

<p>נאטיק: /* ניסיון בריחה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 29-30}}.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק קטז}} {{[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 35-40}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס&quot;ח]] {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], וישלח [[תשפ&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ&quot;ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646170 2023-12-03T06:40:00Z

<p>נאטיק: /* מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 29-30}}.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק קטז}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס&quot;ח]] {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], וישלח [[תשפ&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ&quot;ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646169 2023-12-03T06:37:09Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק קטז}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס&quot;ח]] {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], וישלח [[תשפ&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ&quot;ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646168 2023-12-03T06:19:04Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> [[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פרידלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]] בישיבה]]<br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] והרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] והרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[טוביה ליצמן]], הרב שעיה גרצמן והרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646167 2023-12-03T06:16:14Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק קטז}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], תולדות חיים הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא קוזלינר ובני משפחתם '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא כפר חב&quot;ד, וישלח תשפ&quot;ד <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646166 2023-12-03T06:15:32Z

<p>נאטיק: /* ניסיון בריחה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק קטז}}.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], תולדות חיים הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא קוזלינר ובני משפחתם '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא כפר חב&quot;ד, וישלח תשפ&quot;ד <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646165 2023-12-03T06:14:10Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], תולדות חיים הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא קוזלינר ובני משפחתם '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא כפר חב&quot;ד, וישלח תשפ&quot;ד <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646164 2023-12-03T06:07:59Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסור על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לקלגסים כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן לא היה במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], תולדות חיים הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא קוזלינר ובני משפחתם '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} <br /> * תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא כפר חב&quot;ד, וישלח תשפ&quot;ד <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646163 2023-12-03T06:05:07Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסור על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לקלגסים כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן לא היה במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], תולדות חיים הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא קוזלינר ובני משפחתם '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} <br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא כפר חב&quot;ד, וישלח תשפ&quot;ד <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646162 2023-12-03T06:04:31Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''') ([[תרס&quot;א]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסור על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף ולאמו מרת רחל מרים. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע&quot;ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו ב[[סיון]] [[תרפ&quot;ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט&quot;ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לקלגסים כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית.<br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן לא היה במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===בארץ הקודש=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], תולדות חיים הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא קוזלינר ובני משפחתם '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} <br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19<br /> *ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא כפר חב&quot;ד, וישלח תשפ&quot;ד <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב<br /> *הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב<br /> * הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646161 2023-12-03T06:02:54Z

<p>נאטיק: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ&quot;ג]] עמודים 12-19}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646160 2023-12-03T05:57:51Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==התפתחות הישיבה==<br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> ==הישיבה כיום==<br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] והרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] והרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[טוביה ליצמן]], הרב שעיה גרצמן והרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=646159 2023-12-03T05:56:49Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב&quot;ד''' נוסדה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] עבור נערים יוצאי [[רוסיה]], והוקמה על ידי ר' [[מרדכי קוזלינר]], ר' [[יחיאל מיכל רפופורט]] ור' [[יעקב נוטיק]]. הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב&quot;ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.<br /> <br /> בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב&quot;דיות בחבר העמים. <br /> <br /> כיום הישיבה מנוהלת על ידי הרב שמואל אלעזר קוזלינר ומשמשת בתור [[בית כנסת]], ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.<br /> <br /> == צוות בעבר ==<br /> <br /> *ראשי הישיבה: הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] והרב [[יעקב צירקוס]].<br /> <br /> *משפיעים: הרב [[יוסף יצחק פרידמן]] והרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]].<br /> <br /> *ר&quot;מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[טוביה ליצמן]], הרב שעיה גרצמן והרב [[צבי בורלא]].<br /> <br /> *רכז סמינריונים ושבתונים: ר' רונן סולובייצ'יק.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646158 2023-12-03T05:48:56Z

<p>נאטיק: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}.<br /> <br /> ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646157 2023-12-03T05:09:52Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}.<br /> <br /> נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע, ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב [[יעקב גלנט]] הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ורבי מרדכי הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646156 2023-12-03T05:07:04Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 31-32}}.<br /> <br /> נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע, ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב [[יעקב גלנט]] הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ורבי מרדכי הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 102-104}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=646155 2023-12-03T05:05:49Z

<p>נאטיק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]]<br /> הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז&quot;ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב&quot;ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 31-32}}.<br /> <br /> נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה&quot;ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע, ביום [[ג' תמוז]] [[תשי&quot;ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 100}}.<br /> <br /> ===הפצת יהדות במחתרת===<br /> [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]<br /> ר' מרדכי היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 101}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב [[יעקב גלנט]] הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ורבי מרדכי הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ&quot;ש]].<br /> קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 101}}.<br /> <br /> ==ביכלאך לרבי==<br /> כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 102-104}}.<br /> <br /> ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין==<br /> מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.<br /> <br /> באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל&quot;ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 102-106}}.<br /> <br /> ==עוסק בצרכי ציבור==<br /> יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמודים 106-107}}.<br /> <br /> בליל שבת קודש [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה&quot;ק ירושלים{{הערה|[[מעשה אבות סימן לבנים]], עמוד 109}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה.<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] - יו&quot;ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.<br /> *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}}<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י&quot;ב [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

נאטיק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C&diff=646020 2023-11-30T08:14:02Z

<p>נאטיק: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי יצחק ידידיה פרנקל<br /> |תמונה=יצחק ידידה פרנקל.JPG<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=רב ראשי ב[[תל אביב]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ו בתשרי]] [[תרע&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[פולין]]<br /> |תאריך פטירה=[[ד' באלול]] [[תשמ&quot;ו]]<br /> |מקום פטירה=[[תל אביב]]<br /> |מקום פעילות=ריפין, [[פולין]] ותל אביב<br /> |תפקידים נוספים=רב [[בית הכנסת]] &quot;אהבת חסד&quot; <br /> |רבותיו=רבי מאיר דן פלוצקי, רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=&quot;דרך ישרה&quot;<br /> |השתייכות=[[חסידות גור]]<br /> }}<br /> רבי '''יצחק ידידיה פרנקל''' היה רב בעיר ריפין שב[[פולין]] ורבה הראשי של [[תל אביב]]. היה ידיד של [[הרבי]] ו[[חסידות חב&quot;ד]]. נולד ביום [[כ&quot;ו בתשרי]] [[תרע&quot;ד]] ונפטר ביום [[ד' באלול]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי יצחק ידידיה פרנקל נולד ביום [[כ&quot;ו בתשרי]] שנת [[תרע&quot;ד]] ב[[עיירה]] לינטשיץ שב[[פולין]] לרב אהרן פרנקל שהיה גדול בתורה{{הערה|על גדלותו התורנית שלא אביו, העיד בנו, הרב יצחק ידידיה: &quot;בקיאותו הייתה כה גדולה עד שגם ספר ה&quot;אגלי טל&quot; היה שגור על לשונו&quot;.}}, רב ב[[פולין]] ונכד לגדולי חסידי קוצק ומיוחס ל[[מהר&quot;ל מפראג]].<br /> <br /> בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלוצקי, רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה וכבר אז נודע כעילוי ובעל הוראה גדול. הוסמך להוראה על ידי רבותיו וכן על ידי רבי שלום פרלוב מקודינוב (מחבר הספר &quot;משמרת שלום&quot;). הרב פרנקל גם היה בקיא בחלקי הדרוש ובספרי גדולי ה[[חסידות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] נשא לאשה את מרת חנה לאה ברנד וכעבור שנה, בשנת [[תרצ&quot;ג]], בהיותו בן תשע עשרה, מונה לרב בעיר ריפין שבפולין. בתפקיד רב העיר ריפין, שימש כשנתיים, עד שרבו, ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל &quot;אמרי אמת&quot;) הורה לו לעלות ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] שנת [[תרצ&quot;ה]] הגיע לארץ והוסמך לרבנות על ידי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. הוא התיישב בשכונת פלורנטין בדרום [[תל אביב]] והחל ללמד בתלמוד תורה &quot;סיני&quot;. מיד לאחר הגיעו למקום נבחר כרב השכונה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו. כמו כן כיהן כרב [[בית הכנסת]] &quot;אהבת חסד&quot; בשכונתו. בשנת [[תש&quot;ח]] התמנה לחבר בית הדין של תל אביב-יפו בראשות הראב&quot;ד הרב טולידאנו ובשנת [[תשל&quot;ג]] נבחר לרבה האשכנזי ולראב&quot;ד של העיר תל אביב. בתפקיד זה כיהן שלוש עשרה שנה, עד לפטירתו.<br /> <br /> הרב פרנקל היה חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית (1984) ופרס הרב מימון על ספרו &quot;דרך ישרה&quot;. בשנת חייו האחרונה נבחר כ&quot;אזרח כבוד&quot; של העיר תל אביב.<br /> <br /> חידושי תורתו נקבצו בספריו &quot;דרך ישרה&quot;.<br /> <br /> ביום [[ד' באלול]] שנת [[תשמ&quot;ו]] נפטר ומנוחתו כבוד בבית הקברות 'נחלת יצחק' בתל אביב.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] יצא לאור ספר בשם 'למדתי ממנו' המאגד את חידושי התורה שלו.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> [[קובץ:יצחק ידידה פרנקל נואם בסיום הרמבם.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פרנקל נואם בחגיגת [[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[תל אביב]]]]<br /> הרב פרנקל היה בקשר עם תלמידי ישיבת חב&quot;ד ב[[פולין]]. לאחר שעלה לארץ יצר קשר עם הרבנים החב&quot;דים בתל אביב; רבי [[שאול דוב זיסלין]], רבי [[אלכסנדר יודסין]], רבי [[פנחס אלטהויז]] וחסידים נוספים במקום. הרב פרנקל היה משתתף בקביעות בהתוועדויות שנערכו ב[[י&quot;ט בכסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. באחד הפעמים אמר: {{ציטוטון|חשתי ביום הזה, שרגלי מובילות אותי מעצמן לכפר חב&quot;ד, להיות במחיצת העדה המופלאה הזאת ביום חגה}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] ביקר לראשונה אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שנמשכה כשעתיים{{הערה|פגישה זו הייתה בקשר לפעילותו של הרב פרנקל ב[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]]}}. לאחר היחידות כתב מכתב למשפחתו: {{ציטוטון|לבני היקרים והחביבים. עתה השעה שתים בלילה יום ה'. אני חוזר מיחידות עם האדמו&quot;ר מליובאוויטש. שעתיים הוא ישב אתי. הוא אישיות אצילה. הוא ביקשני מאוד למסור לך (לבנו הרב איסר שליט&quot;א) דרישת שלום, ואמר שתרבה לכתוב, ושתדע שהוא קורא את כל מאמריך. הוא דיבר אתי על רבנות [[תל אביב]] ועל מצב הרבנות בכלל}}. לאחר שחזר לארץ תיאר הרב פרנקל למשפחתו את פרטי תוכן השיחה עם הרבי והפליא ברושם שנותר בו מאישיותו הקורנת של הרבי{{הערה|מפי בנו ר' איסר פרנקל.}}. ביום [[כ&quot;ו באדר]] שנת [[תשכ&quot;ח]] שיגר לו הרבי מכתב ברכה ל[[בר מצווה]] של נכדו חיים אליעזר{{הערה|בשולי מכתב כותב הרבי: &quot;תשואות חן על הבשורות טובות על דבר הנער.. ובטח, כפי המדובר בביקור כבוד תורתו כאן - מתעניין גם אודות אחות הנ&quot;ל&quot;. מקטע זה ניתן להבחין עד כמה עמד עמו הרבי בקשר מעודכן בענין עסקנותו הציבורית בתל אביב.}}. בשנת [[תש&quot;ל]] ביקר שוב אצל הרבי ביחידות ובין היתר התעניין אצלו הרבי לגבי מינויו כרב ראשי בתל אביב, כאשר הרב פרנקל טרם חשב על כך. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל&quot;ב]] אכן מונה כרב ראשי בתל אביב{{הערה|על פי תיאור של הרב פרנקל בעצמו: &quot;זכורני כשנכנסתי ל[[הרבי|רבי]]ל[[יחידות]] בשנת [[תש&quot;ל]], הוא קם ממקומו ונגש אלי בחמימות ושאלתו הראשונה הייתה &quot;מה בקשר לרבנות ב[[תל אביב]]&quot;? הייתי המום ונדהם, לא העלתי אז בדעתי לכהן כרב הראשי בתל אביב. אמרתי לו שאיני חושב על כך. כשהוא לא הרפה אמרתי לו שזה הרי תלוי במפלגות ולהם הרי יש את הרב שלהם. אמר לי אז הרבי: &quot;זה אני יודע ואולם מה אומרת [[תל אביב]] עצמה&quot;?! ממש נדהמתי, ראיתי את החלטתו שאני אהיה רבה של [[תל אביב]] וזהו! הסוף אתם יודעים, כעבור שנתיים נבחרתי לרבה הראשי של תל אביב, הוא כבר ראה זאת אז. &quot;מאד התפעלתי אז, כאשר הוא שוחח עמי בפרוטרוט על הרבה נושאים הקשורים לעולם הרבנות וארץ הקודש בהתמצאות מופלאה, עד שנוכחתי כי נהירין לו שבילין דארץ הקודש כמו שנהירין לו שבילין דרקיעא.}}.<br /> <br /> כאשר אחד מנכדיו מסר את ה[[תפילין]] שלו לבדיקה והיה איזשהו חסר בכשרותן, יעץ לו סבו, הרב פרנקל, לכתוב על כך לרבי{{הערה|תשובת הרבי הגיעה ביום [[י&quot;ב באדר]] [[תשל&quot;ד]]: &quot;ישתדל להיות בקי בהלכות [[תפילין]] הצריכות, וגם בתוכן ב-ג מאמרי חסידות המדברים על דבר תפילין. בטח משתתף (וישתתף ביתר שאת) ב[[מבצע תפילין]] וה' יצליחם. בוודאי שומר על שלושת השעורים השוים לכל נפש, בחומש [[תהלים]] ותניא, ועל כל פנים יעשה כן מכאן ולהבא&quot;}}.<br /> <br /> {| class=&quot;infobox&quot; style=&quot;width:45%; border: 2px solid #E5E5FF; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: right; font-size: 85%; clear:right;&quot; <br /> |-<br /> |&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt; '''קטעים מראיון עם הרב פרנקל לאחר ביקורו אצל הרבי'''<br /> &lt;/div&gt;<br /> הפגישה הזאת לפני שבוע עם הרבי, באה לאחר ארבע עשרה שנה שלא התראינו. היה זה ביום שני [[פרשת בחוקותי]]. נכנסתי לבית המדרש בשעה 3:00 אחרי הצהרים לקראת תפילת מנחה. יום זה הוא אחד מימי התענית של בה&quot;ב, והרבי היה שרוי בתענית. הקהל כולו, זקנים, אברכים וצעירים, המתין בחרדת קודש לבואו של הרבי. הרב חודקוב שליט&quot;א הישיש, עמד באותו ביטול רציני כפי שפגשתיו אז לפני 14 שנה. לפתע נפתחה דלת חדרו של הרבי, והוא נכנס אל בית המדרש. כאשר ראה אותי הוא חייך חיוך רחב, ניגש אלי ואמר במאור פנים: תודה להשי&quot;ת שאנו מתראים שוב, בינתיים ערכתם שמחות, נכדים ונינים ושידוכים, ה' יעזור שהכל יהיה בשמחה ומתוך הרחבה וטוב לבב. אמרתי לרבי: אנו רוצים לעשות משהו בתל אביב, מדובר על בנין ל&quot;בית חב&quot;ד&quot;. והרבי השיב: &quot;כן, קיבלתי את המכתב, עליכם לדעת שאתם האפוטרופוס{{הערה|הכוונה היא לכך שהרב היה אפוטרופוס על בנין שהיה שייך למנוח בשם בידרמן והוא מסר חלק מהבנין לשימוש ל&quot;בית חב&quot;ד.}}. אמרתי שהבנין נמצא במרכז החילוניות, ליד ככר מלכי ישראל, והרבי אמר: &quot;העיקר למלאות אותו בתוכן שיוכל להשפיע על העיר כולה&quot;.<br /> <br /> &quot;לאחר מכן אמר לי הרבי:.. יעזור השי&quot;ת שיהיו כל מעשיך בברכה והצלחה. כך דיבר עמי הרבי כעשרים דקות בבית המדרש, כאשר כל הקהל עומד ומביט בנו בהשתאות. לאחר מכן הסתובב הרבי, כשחיוך רחב זורח על פניו ונפנה לתפילת מנחה. התפילה נסתיימה, והנה הרבי שוב הסתובב אלי, כאשר הוא אוחז את הסידור בידו הק', ושוב החל לדבר עמי: &quot;ראיתי שדיברתם בכינוס על קידוש ה', וגם ביום רביעי תדברו בענין זה. קידוש ה' זהו מסירות נפש, ובחסידות מבואר ש[[מסירות נפש]] זהו מסירת הרצון, להתקרב לקב&quot;ה, ולכן אין ברכה על קידוש ה', כי אין ברכה על רצון&quot;. כך שוחחנו כחצי שעה והכל עדיין בבית הכנסת, כאשר הרבי מסביר בהרחבה את הענין של קידוש ה' ברבים דוקא וכו'. והוסיף: &quot;יכולים לקיים קידוש ה' גם מתוך הרחבת הדעת&quot;. בסוף השיחה אמר: אני עושה אתכם לשליח למסור פריסת-שלום לאנ&quot;ש וכן לשאר היהודים בארץ הקודש. הרי שמכם הוא ידידיה - ידיד ה', שזה מורה על השלום&quot;. וסיים בברכה: &quot;ברכנוכם מבית ה'&quot;. לאחר כמה רגעים יצא הרב גרונר ואמר בשם הרבי, שכוונתו היא לכך, שאף על פי שהרבי שוחח אתי בבית הכנסת ולא בחדרו ביחידות, הרי הכבוד של קבלת פנים בבית ה' הוא גדול יותר, וגם הברכה גדולה יותר.<br /> <br /> &quot;ביום רביעי מצלצל אלי הרב גרונר ואומר, שהוא רואה חובה נעימה להודיעני, כי ייתכן שבערב יקיים [[הרבי]] התועדות לרגל פסח שני. אלא שכרגיל הרבי לא מודיע קודם לכן.. הרבי נוסע לאוהל, ורק בערב סמוך לשעת ההתועדות ידעו.. מיהרתי לנסוע אל בית המדרש והגעתי אל האולם בדיוק כשהרבי פתח בדבריו. הושבתי מאחוריו בספסל המיוחד שבו ישבו כל הנכבדים וזקני החסידים, שהאזינו בחרדת קודש לכל מילה היוצאת מפי הרבי.<br /> <br /> &quot;מה אומר לכם, בעיני היה הרבי לאחר 14 שנים מהביקור הקודם, צעיר יותר ב 20- שנה מכפי שנראה היה אז. עד עכשיו אני המום ואיני יכול לעכל את הפלא הגדול הזה.. ממש קשה לתאר את המחזה הנדיר והקדוש כאשר הרבי מטייל בפרדס ובים הראשונים והאחרונים, כשכל מאחז&quot;ל הוא מצטט עם המקור בדיוק, וכן תשובות הראשונים והאחרונים הכל בציטוט מדויק. הוא בונה בנין על גבי בנין בעמקות ורעננות נפלאה. עד עכשיו איני יכול להרגע מהרעננות והכוח העל טבעי שנגלה לעיני, שעות ארוכות בלי שום מנוחה ובלי סימני עייפות כלשהן, כשקהל אלפים ענק עומד על רגליו מבלי לאבד מילה.<br /> <br /> &quot;הדבר המפליא ביותר הוא הכוחות של הרבי. כשאדם מדבר במשך שעות הוא חייב להיות צרוד מעט או לחוש חולשה, אבל הרבי נשאר רענן וצלול ומלא כוחות, ממש לא יאומן כי יסופר. שמעתי הרבה דרשות מגדולים, גם מאמרי חסידות וביאורי חסידות שמעתי מפי גדולי המסבירים בחסידות בדורנו ובדור הקודם. אבל כל אלו אינם מגיעים לאפס קצהו מההסברה העמוקה והנפלאה של הרבי. כשהוא מסביר משהו אפילו תינוקות של בית רבן יכולים להבין. הוא מניח את הדבר על השלחן כמו מנה על צלחת. ברור פשוט ובהיר. הרעננות והחיות העצומה של הרבי בהתועדות זה דבר שלא יאמן. זו חויה קדושה עצומה שלא תישכח, ואשר אני כל הזמן חי עדיין תחת רישומה. &quot;לסיכום אינני יכול שלא לשוב ולהביע את התרגשותי והתפעלותי מהחוויה הקדושה, שאינה מרפה ממני, להפגש שוב עם הרבי. היום דיברתי עם אב&quot;ד מהחשובים והותיקים בארץ הקודש, וגם הוא התבטא כמוני, כי חבל מאד שבארה&quot;ק לא זכינו למנהיג רוחני בשיעור קומתו של הרבי. מי שלא רואה קשה לו להאמין עד כמה ל[[הרבי|רבי]]אין חיים גשמיים בכלל, וכי כל חייו 24 שעות ביממה, מסור ונתון בכל כחותיו הנפשיים והגופניים לכלל ישראל. האם אפשר למצוא עוד דוגמה של צדיק שלא יצא מד' אמותיו עשרות שנים, וכל כולו ממש מוקדש לכלל ישראל, בהשפעה קדושה שאין לה אח ורע.<br /> |}<br /> הרב פרנקל התכתב רבות עם הרבי בנושאי תורה ועבודת הרבנות. במכתב שכותב לו הרבי ביום [[כ&quot;ח בטבת]] [[תשל&quot;ו]], מודה לו על הערתו ב[[לקוטי שיחות]] ל[[פרשת ויגש]] ומסיים באיחול: &quot;בכבוד ובברכה להצלחה בעבודתו בקודש, בקהילה קדישא, לעם קדוש, בארץ הקודש&quot;.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] שנת [[תשמ&quot;ג]] כאשר חסידי סאטמר פגעו בחסידי חב&quot;ד שלימדו חסידות בוויליאמסבורג, פרסם הרב פרנקל מכתב מחאה נגד מעשי האלימות: {{ציטוטון|הננו מצטרפים בדברינו אלה אל המחאה של גדולי התורה והיראה ב[[ארצות הברית]] בראשות הגאון הגדול רבי [[משה פיינשטיין]] שליט&quot;א, אשר מחו נגד מעשה הפשע שבצעו אנשים רעים, בפגיעה גסה ובמכות קשות בחכמי [[תורה]] וגדולים ב[[יראה]] והשחתת זקנם כמעשה רשעים רחמנא-ליצלן, והכל בשל הרבצת תורת ה[[חסידות]] של [[חב&quot;ד]], שחסידיה מסרו נפשם על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בכל ארצות תבל}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב באייר]] שנת [[תשמ&quot;ד]] הגיע הרב פרנקל פעם נוספת לביקור ב-[[770]]. היה זה לפני תפילת מנחה. כשנכנס הרבי לתפילה, הבחין ברב פרנקל שעמד בצד, התקדם לעברו ונתן לו &quot;שלום עליכם&quot; בשתי ידיו. הם שוחחו זמן ממושך וביקש ממנו שימתין לו אחר תפילת מנחה{{הערה|שיחתם הודפסה בספר &quot;בצל החכמה&quot; ע' 281.}}. כעבור מספר ימים השתתף ב[[התוועדות]] [[פסח שני]] של הרבי. את התרשמותו מהשיחה עם הרבי ומההשתתפות בהתוועדות, תיאר מאוחר יותר בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|1=גיליון מספר 146. קטעים נבחרים ממנו מצוטטים בחלונית בצד שמאל. במהלך הראיון אמר הרב פרנקל על אחד הנושאים עליהם דיבר הרבי בהתוועדות, שיש ללמוד מ[[פסח שני]] ש&quot;אין דבר אבוד&quot; וההוראה היא שאנו צריכים לבקש מ[[הקב&quot;ה]] &quot;למה נגרע? אנו רוצים את הגאולה!&quot;, הוסיף הרב פרנקל: &quot;אולי, כוונתו של הרבי כשמסר לי את השליחות למסור ד&quot;ש לאנ&quot;ש וליהודים בארה&quot;ק, הייתה לעורר על חובת הדרישה לגאולה&quot;. כאשר כתב זאת העורך, הרב [[אהרן דב הלפרין]], אל הרבי, מחק הרבי את המילה &quot;אולי&quot; והוסיף: &quot;וכפתגם הידוע: עס איז ניטא קין פארפאלן (=אין דבר אבוד) ובפרט שככותבו עושה זאת (הרב פרנקל) בפועל, והרי אפילו הרהור אחד של יהודי אחד יכול להכריע כו'. על אחת כמה וכמה כו', וזכות הרבים מסייעתו&quot;.}}. כאשר חזר לארץ, קיבלו את פניו משלחת של חסידי חב&quot;ד, על פי הוראת הרבי, בנמל התעופה.<br /> <br /> בספר &quot;היכל מנחם&quot;{{הערה|עמודים ס&quot;ב-ס&quot;ג}} נדפס מכתב תורני שכתב אליו הרבי בנושא התרת נידוי{{הערה|המכתב מיום [[ה' בסיוון]] [[תשמ&quot;ד]]. עוסק בביאור דברי [[הרמב&quot;ם]] בהלכות תלמוד תורה פרק ז' הלכה ז'. צילום מהמכתב נדפס בקובץ &quot;בית חיינו&quot; מס' 116.}}.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשמ&quot;ד]] שלח לו הרב מברק ברכה לקראת השנה החדשה, בו כותב לו הרבי: &quot;בכבוד ובברכה בפרט להצלחה בעבודת הקודש&quot;. בשולי המכתב הוסיף הרבי תודה על ספר נדיר ששלח לו הרב פרנקל ובתמורה הוא שולח ספר מראי מקומות ליד החזקה, שיצא לאור על ידי אברכי הכולל בניו יורק.<br /> <br /> ב[[יום ראשון]] [[כ&quot;א באדר א']] [[תשמ&quot;ו]] בא שוב הרב פרנקל לבקר את הרבי. מיד כשהרבי ראה אותו, ניגש אליו ואמר לו: &quot;כבוד-תורתו הדפיס בשנת [[תשמ&quot;א]] ספר אחד, בשנת [[תשמ&quot;ג]] ספר שני, הגיע הזמן להוציא לאור ספר שלישי&quot;. הרב פרנקל ביקש ברכה לבריאות. הרבי ענה לו: &quot;אם מחזקים את הנפש, זה [[משפיע]] על בריאות הגוף. הרי נאמר שמועה טובה תדשן עצם, כלומר שבשורה טובה מבריאה את הנפש וגם תדשן עצם, היינו שלא רק הבשר אלא גם העצם מתחזקת&quot;. אחר כך הם דיברו על [[סיום הרמב&quot;ם]](במחזור השני) שהיה אמור להערך בתל אביב זמן לא רב לאחר מכן.<br /> <br /> כשחזר הרב פרנקל לארץ הקודש, נאלץ לעבור ניתוח מסובך ועוד לפני שהחלים מהניתוח, ביקש שיקחוהו לסיום הרמב&quot;ם. המצב לא אפשר זאת ורק לאחר שיכנועי הרופאים הסכים לוותר על הנסיעה. במוצאי [[חג השבועות]], כשהרב [[יוסף גרליצקי]], [[שליח]] הרבי בתל אביב, עבר ב'[[כוס של ברכה]]' נתן לו הרבי בקבוק [[משקה]] עבור הרב פרנקל.<br /> <br /> ביום [[כ' במנחם אב]] שנת [[תשמ&quot;ו]] הייתה הופעתו הפומבית האחרונה של הרב פרנקל. היה זה בחגיגת סיום ה[[ספר תורה של ילדי ישראל]] ב[[כותל המערבי]] ב[[ירושלים]]. במהלך האירוע אמר: {{ציטוטון|נרים ברכה ותהילת עולם לכבוד קדושת מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, שאינו חוסך כל מאמץ, שמקדיש כל חייו יום וליל, להרבצת התורה ולהעמדת הדת על תילה, ולקרב את כל פזורי ישראל לאבינו שבשמים. יחזק השם-יתברך חילו וחיל כל עם ישראל, ובמהרה נזכה לאור חדש שיאיר על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו בהתגלות משיח צדקנו}}. בדרכו חזרה מהחגיגה, אמר לבנו:{{ציטוטון|היושב במרום עדי, שאין לי יותר כוחות [[גוף]] לשאת בנטל. מה שאני עושה, אינני עושה מכוח ה[[גוף]] אלא מכוח הנפש, ומהרגשת האחריות לגבי מה שאני נושא עלי. הפעם קראו לי ילדי ישראל, קמתי ועליתי!}}<br /> <br /> לאחר פטירתו, שלח הרבי מכתב ניחומין לפני משפחתו{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לפטירת יצחק ידידיה פרנקל.JPG|צילום המכתב]]}}.<br /> <br /> ===ציטוטים על הרבי===<br /> [[קובץ:הקדשת יצחק ידידה פרנקל לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ההקדשה שכתב הרב פרנקל לרבי, בספרו &quot;דרך ישרה&quot; חלק ב']]<br /> בספר &quot;כבודה של תורה&quot;{{הערה|[[תל אביב]], [[תשמ&quot;ג]]}} הדפיס הרב פרנקל מאמר תורני ובהקדמתו כתב: {{ציטוטון|מצטרף אני לברכתם של רבים רבים, לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א שהגיע לגבורות. יתן לו השם-יתברך גבורה ועוצמה לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, וילך בכחו זה להושיע את ישראל.}}<br /> <br /> הרב פרנקל מסר חידושי תורה להדפסה בספר &quot;סיומי [[הרמב&quot;ם]] תשמ&quot;ט&quot; ובסופו כתב: {{ציטוטון|הנני שולח ברכה מקרב לב ל[[הרבי|רבי]]שעבר מפ&quot;ג שנים לשנת הד&quot;ף, כן נזכה להתחיל ד&quot;ף חדש, דף שבו תרבה הדעת ותתקרב הגאולה בעגלא דידן.}}<br /> <br /> בשער ספרו &quot;דרך ישרה&quot; ששלח אל הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]], כתב: {{ציטוטון|להוד הדרת כבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובביטש להגיעו לשנת הגבורות, בדיוק ביום הופעת הספר. הנני מגיש בכל הכבוד ויקר. יצחק ידידיה בן לאה}}<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], שלח את החלק השני של הספר &quot;דרך ישרה&quot; ובו כתב: {{ציטוטון|אל כבוד קדושת מאורן של ישראל האדמו&quot;ר שליט&quot;א מלובביטש. החלק השני של ספרי שיצא רק היום. יצחק ידידיה בן לאה פרנקל.}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''רעייתו''': מרת חנה לאה פרנקל.<br /> <br /> *הרב [[איסר פרנקל]] - רב שיכון 'בבלי' בתל אביב.<br /> *הרב יהודה אריה לייב פרנקל - דיין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.<br /> *הרב שמעון מנחם פרנקל - רב בתל אביב.<br /> *הרב יעקב אליהו פרנקל.<br /> *חיה איטה לאו - אשת הרב [[ישראל מאיר לאו]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *רבי [[איסר פרנקל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 97-102.<br /> *[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_220.jpg כרטיסו בספר החסידים ממנו עולה כי למד בתומכי תמימים] , פורסם במנחם אב תש&quot;פ <br /> *'''[https://col.org.il/news/158966 הטופס שנחשף לאחרונה גילה: הרב פרנקל למד בתומכי תמימים]''' {{COL}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ד]]</div>

נאטיק