חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישיבת נחלת יצחק

2026-04-10T15:51:28Z

מ. רובין: החלפת הדף בתוכן "{{למ|אין קשר לחב"דפדיה}}"

חב"דפדיה:אולם דיונים

2026-04-10T15:30:27Z

מ. רובין: /* AI */ תגובה

{{/פתיח}}
{{דיווח מצב}}

== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה נסגר בסוף לגבי הניגונים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:45, 19 באוקטובר 2025 (IDT)
:::רק עכשיו רואה את הדיון. @[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] אשמח שתכין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו 14:39, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::::רואה שיצרת את [[תבנית:שמע|התבנית שמע בעבר]], אפשר להשתמש בה. או ש{{א|שיע.ק|התכוונת}} למשהו אחר? ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז בכסלו ה'תשפ"ו • 09:34, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::::שכחתי ממנה. נראה לי בעייתי בתבנית - שלא ברור איך להפעיל את השמע, וגם שכשלוחצים על השמעה אין שום לחצנים או אינדיקציה איך לעצור את השמע... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בטבת ה'תשפ"ו 03:49, 28 בדצמבר 2025 (IST)
::::::לכן כתבתי שצריך קודם להחליט איך רוצים שזה יראה כדי שיהיה אפשר ליצור את התבנית. מה אמור להיות כתוב לפני הלחיצה ומה אחריה, והאם בכלל השמע צריך להיות מיד או במעבר דף וכד'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 00:00, 6 בינואר 2026 (IST)
:::::::@[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]. זה צריך להיות שיהיה נגן בדומה לתבנית הנוכחית שיש בה את המאפיינים הבאים: כפתור המאפשר הפעלה ועצירה של הנגינה. כפתור שליטה על העוצמה. וכפתור המאפשר מעבר לחלק הרצוי בקובץ השמע (כלומר קדימה אחורה).
:::::::בנוסף צריך למצוא דרך שתענה על הבעיות שהוצגו לעיל? שזה יהיה אסטתי, ושיהיה ברור שם הקובץ, וכפתור הורדה (בקשת יוסף בן מלמד שתהיה אפשרות להורדה בלי לעבור דף, נראה לי לא אפשרית, גם כיום וגם בתבנית עתידית). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בטבת ה'תשפ"ו 02:43, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::::לכל המשתתפים בדיון @[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]]@[[משתמש:להתראות|להתראות]]@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]]@
::::::::אני חושב שהתבנית הבאה, נותנת פתרון די טוב. מה דעתכם: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94
::::::::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בטבת ה'תשפ"ו 02:49, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::::::חושבני שאפשרות להורדה היא דווקא כן פרקטית ותעזור המון, (בעבר היו 3 נקודות בצד הימני של הקובץ עם אפשרות ישירה להורדה). כמו כן, תבנית זו שהצעת נמצאת (קצת בשינוי) בדף [[משתמש:יוסף בן מלמד/כל ניגוני חב"ד להאזנה ישירה]] והיא מעולה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:54, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 23:54, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::::::לא חושב שצריך קישור להורדה בערכים, אפשר בקלות להיכנס לקובץ עצמו ומשם להוריד. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 00:20, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]], אתה בעצם רוצה תבנית אותו דבר כמו התבנית הקיימת רק בצבע אחר שפחות תופס את העין? בדומה לגרסה הישנה? כי אי אפשר שזה יהיה בתור טקסט ויהיה אפשרות שליטה בעוצמה או מעבר לחלק אחר של השיר בלחיצה. נראה לי שאם התבנית השחורה תכנס זה יכביד על הערכים ויזואלית ויקשה על הקריאה. וגם בקישור שהבאת מוויקיפדיה זה לדעתי פחות יפה בתוך הערכים עצמם (אולי לכן הם לא שמו אותה בכל ערכי השירים). אולי בתור תמונה שיר אחד אם יש מקום פנוי וזה ממש קשור לערך המנגינה בביצוע הזה. כי אם יהיה עכשיו בכל ערך רשימת השמעות של מלא ביצועים לכל ניגון זה לדעתי כבר לא יפה. ודווקא התבנית {{תב|שמע}} נראית לי ממש נחמדה להכנסה לגוף הערך בתוך טקסט ואפשר להכניס אותה לכל ביצוע בנפרד - זה לא נראה מכביד. כמובן שמי שרוצה שליטה בעוצמה או העברה יכול להכנס לקובץ הניגון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בטבת ה'תשפ"ו • 10:54, 9 בינואר 2026 (IST)
:::::::::בקיצור מבין שדעת הרוב כאן להשתמש בתבנית 'שמע'. מקבל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 15:08, 11 בינואר 2026 (IST)
::::::::::עדיף {{תב|רשימת מדיה}}, אבל זה קצת יותר מורכב להכניס בערכים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:16, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::אם אני מנסה לסכם, יוסף וחלוקת בעד תבנית שמע, ונגד נגן מובנה בערכים. (הן באמצעות קישור לקובץ עצמו, והן באמצעות (תבנית רשימת מדיה). יוסף בעד יצירת כפתור מובנה להורדה (אני גם בעד אבל לא יודע אם זה אפשרי טכנית).
:::::::::::שיע ורובין בעד 'רשימת מדיה'. גם להתראות, היה בעד אם זה יראה כמו תמונה (במסגרת ומיושר לשמאל) שזה בעצם מה ש'רשימת מדיה' עושה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 16:57, 11 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::שיניתי את תבנית שמע. כך שיהיה כתוב ברור 'לחצו להאזנה' כך: {{שמע|קובץ=ניגון הורודישטשר.mp3}}
::::::::::::מה אומרים? נסתפק בזה וזהו? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בטבת ה'תשפ"ו 20:08, 14 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::נראה מעולה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:11, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו) 17:11, 15 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::אחלה, אם זה משהו שולי כמו ביצוע מסויים לניגון אז אפשר להשאיר ככה וזה יפה להכנסה בקישורים חיצוניים וכד'. אם זה משהו משמעותי שקשור ישירות לערך הביצוע הזה באופן ספציפי אפשר להכניס ברשימת מדיה כתמונה. תודה שיע ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:12, 18 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::לדעתי ביצוע לניגון זה ממש לא שולי, אלא מרכזי ועיקרי '''בכל''' ערכי הניגונים. ויתכן מאוד שזה הדבר העיקרי שמבוקש בערכים אלו, אבל התפשרתי על הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשפ"ו 16:13, 19 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::כנראה שלא הבנת את כוונתי, אני יקצין את המקרה: דמיין שילד מקליט את עצמו בפלאפון שר ניגון ומכניס את זה בתור רשימת מדיה כתמונה... יש ביצועים נחשבים יותר ונחשבים פחות, את המרכזיים שבהם (אם בכלל) נכון להכניס כתמונה, את כל השאר, בקישורים חיצוניים או בהערות. הגיוני? ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 13:11, 27 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::הבנתי. גם לדעתי לא כל ביצוע צריך להכנס. ואפילו במקרה של שפע ביצועים טובים, יש לצמצם את הגלריה לכמות מוגבלת (האם לקבוע כלל למקסימום?) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ו 20:39, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::אז יוצא שיש פה רוב גדול בעד רשימת מדיה (של קבצים נבחרים ולא של כולם) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ו 20:45, 28 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::אז תכלס {{תב|שמע}} או {{תב|רשימת מדיה}}? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 10:48, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::הוספתי ב[[עזרה:העלאת קובץ מדיה#ערכים העוסקים בניגונים|עזרה:העלאת קובץ מדיה#]] את הפסקה הבאה:
:::::::::::::::::::בערכים העוסקים בניגונים, מקובל בחב"דפדיה לקשר לביצועים של הניגון שניתן להאזין להם. כאשר מדובר בביצועים שניתן להעלות אותם לחב"דפדיה כקובץ (שהם הופצו לציבור ללא הפרת זכויות יוצרים), מומלץ לעשות זאת.
:::::::::::::::::::בערך, ניתן להציג רשימה מצומצמת של ביצועים נבחרים. באמצעות התבנית {{תב|רשימת מדיה}} שמציגה נגן מלא של הקבצים. בנוסף ניתן לקשר לרשימת ביצועים באמצעות {{תב|תבנית:שמע}} שמציגה סמליל קטן המאפשר נגינה של הקובץ. מומלץ להציג לא יותר מ-4 ניגונים נבחרים, ואם ישנם ביצועים נוספים להציג אותם באמצעות התבנית {{תב|שמע}}. לתשומת לבכם: הקבצים ב'רשימת מדיה' מוצגים באופן בולט ולכן אין לבחור ביצועים איזוטריים, שוליים, או עיבודים שאינם נאמנים למקור. במקרה שאין ביצועים מתאימים, יש לוותר על התבנית.
:::::::::::::::::::עד כאן. כמובן ניתן לערוך שם, להעיר או לשפר לפי דעת שאר המשתמשים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ו 22:52, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::כדאי להגדיר ערך כזה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:13, 10 באפריל 2026 (IDT)

== ערכי מלחמות ==
כגון מלחמת לבנון השני', חרבות ברזל וכו' (שאחרי ג' תמוז), שהינם כמעט ללא שום קשר חב"די - מה החשיבות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)
:א. יש הקשר חב"די ב. אפשר להוסיף. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 16 ביוני 2025 (IDT)
::אין (ולא יהי') הקשר '''משמעותי'''. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:30, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::אכן, אבל יועיל באם מישהוא יחפש את דעת הרבי בנידון, (בחיפוש:"חרבות ברזל - חב"ד", וןכיצ"ב). ע"ה שבויקיקליפע כמובן יותר מפורט וכו', יוכלו כאן למצוא את דעת הרבי (הכללית אמנם, אבל אנן סהדי שלא יחפש את מלחמת ששת הימים-מל' יוה"כ ויקיש לזמנינו...).
:::::לכן לדעתי כדאי בערך קצר ותמציתי.
::: בטח שיש אפשר לכתוב על פעילות חב"ד במלחמה ועל טיסת החטופים לרבי וכו' וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 15:35, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 15:35, 16 ביוני 2025 (IDT)
::::::אפשר א"כ לסכם בערך מקוצר 'מלחמות ישראל' (ורק על ששת הימים, יוכ"פ וכו' לעשות גם ערך מורחב). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:12, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::::אין התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::אם - כי שלא יהי' מורחב מידי. די בערך קצר, עם הרחבה אודות עמדת חב"ד\שיטת הרבי\וכה"ג (מה שבטוחני שיהיו אזלכע ... שידאגו למלאת א"ז בכל פרט אפשרי..)[[שיחת משתמש:שפי"ץקייט]] ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א. 23:32, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::וקריינא דאגרתא כו'.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:36, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::אין אפשרות לכתוב ערכים שההקשר החב"די שלהם יהיה: עמדת / שיטת הרבי על מלחמות שהתרחשו בתקופה בה לא שומעים דברים חדשים מהרבי. אם רוצים לכתוב עמדת / שיטת הרבי על נושאים מסוימים זה צריך להיות בערכים כלליים כגון 'שלמות הארץ' 'הסכמי שלום וכו'. צריך לראות האם יש מספיק הקשר עדכני במובן של אירועים במלחמה שקשורים בחב"ד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:37, 19 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::::ישנם הקשרים נוספים, כמו למשל פעולות חסידי חב"ד בקשר למלחמה ופעילות חסידות חב"ד במלחמה זאת, פגיעות בחסידי חב"ד, כמו שניתן לראות בהרחבה בערך על [[מלחמת חרבות ברזל]]. לדעתי ערכים כאלו שנכתבו כראוי ועם הרחבה רבה להקשר החבדי אין כל הצדקה למחקם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 04:12, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 04:12, 23 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::::@[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] מסכים איתך. תגובתי התייחסה רק לרעיון שהובא לעיל. ליצור ערך שההקשר החב"די שלו מתבסס על שיחות מהרבי משנים עברו וקישורם למאורעות עכשווים. שעל זה הגבתי שזה יכול להכנס רק בערך כללי בנושא שלמות הארץ וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)

== נכדים בקטגוריית משפחות ==
האם גם מי שהוא נכד של אדם למשפחה מסוימת שכבר לא נושא את שם המשפחה ראוי להיכלל תחת הקטגוריה. א"כ האם גם בעל\אישה של אדם כזה צריך להיות בקטגוריה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 12:46, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:46, 18 ביוני 2025 (IDT)
:בוודאי שכן, הוא הרי חלק מהמשפחה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 12:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:52, 18 ביוני 2025 (IDT)
:: בפועל לא נהוג כך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:56, 18 ביוני 2025 (IDT)
::: כמדומני ש[[משתמש:יוסף בן מלמד]] כתב שלא ואף הסיר בפועל קטגוריות שהוספו לנכדים. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:44, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:44, 19 ביוני 2025 (IDT)
:::: בויקיקליפה הקטנה (המכלול) וכנראה גם בויקיקליפה הגדולה נהוג כמו שכתבתי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:26, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:26, 25 ביוני 2025 (IDT)
:::::אם כך, אין לדבר סוף. בעבר הוסכם לצרף לקטגוריה רק בנים וחתנים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:22, ב' באב, ה'תשפ"ה)
::::::אני חושב שצריך לעשות כמו 'המכלול' ולצרף גם נכדים וכו', גם אם אין לדבר סוף משתמשים רוצים לראות מי המשפחה (ולא רק המשפחה המצומצמת) [[משתמש:חבדניק 111|חבדניק 111]] - [[שיחת משתמש:חבדניק 111|שיחה]], 00:11, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ו 00:11, 2 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::מסכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 14:00, 11 בינואר 2026 (IST)

== מספר הצפיות בדפים ==
רק עכשיו אני רואה שניתן סו"ס לראות את מספר הצפיות בכל דף. אחרי שנים שלא היה אפשר. המספרים שרואים עכשיו זה ממתי? מזמן הקמת האתר? ממתי שתיקנו? למישהו יש מושג? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:14, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ה
:ממתי שהתקינו, לפני מס' חודשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 13:50, 14 ביולי 2025 (IDT)
::ב"ה. כי זה דיי נמוך.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:03, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::מה פתאום? הצפיות מאז הקמת האתר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:35, 15 ביולי 2025 (IDT)
::::מה יודעים לומר בנושא מפעילי המערכת? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:08, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::::אם הצפיות היו מאז הקמת האתר היה כמה מאות מליוני צפיות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:20, 15 ביולי 2025 (IDT)
:::::היכן ניתן לראות כמה צפו? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:39, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:39, 15 בדצמבר 2025 (IST)
::::::אם שאלתך על צפיות מהקמת האתר, זה אבד במרוצת מעברים ושידרוגים במהלך השנים... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:37, 11 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות אישים שנולדו בשנת____ ==

מה דעתכם להחליף את כל הקטגוריות בילידי____? כמובן שיבוצע ע"י בוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:52, 28 ביולי 2025 (IDT)
:מה הבעי' בניסוח הנכחי? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:58, 28 ביולי 2025 (IDT)
::ארוך תמיד עדיף לקצר כמה שאפשר כך גם בוויקיפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:01, 28 ביולי 2025 (IDT)
:::מה דעת @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:07, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אני בעד. כדאי לשמוע עוד דיעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באב ה'תשפ"ה 02:58, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::בתקווה שנוסח "ילידי" לא יחליט מאן-דהו לכתוב את שם הרך הנולד, אחיו וכו' [[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 18:02, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 18:02, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::{{חב"דפדים פעילים}} יש התנגדות? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:45, 4 בספטמבר 2025 (IDT)
:לדעתי זה ניסוח לא נכון, כי המושג 'ילידים' מזכיר את המושג (נותן קונוטציא) של ילידים מקומיים. לדוגמא: 'פלוני הינו יליד גרמניא'. ופעמים רבות מצוי שהמילה 'ילידים' מזכירה במיוחד בהקשר של 'שבטים' שונים ומשונים לדוגמא: 'ילידים אינדיאנים' וכיוצ"ב)...
:נכון שלהבדיל אלף אלפי הבדלות מאוד מצוי באג"ק שרואים שהרבי מברך "נחת מכל ילידיהם שיחיו", אבל זה כתוב בסגנון של לה"ק (לא עברית) ובטח שאם מתבטאים בסגנון של אנציקלופדיא (עברית) אז צריך לשים לב שלא לתת קונוטציא לדברים שאנחנו לא רוצים לתת... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:34, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:34, 15 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::לא. {{בעד חזק}} ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ו באלול]] [[ה'תשפ"ה]] ''(8 בספט' למניינם)''
{{שבירה}} @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני חושב כבר אפשר לבצע את ההחלפות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:07, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

:הניסוח הגיע מההשוואה לאישים לפי מיקום, אישים לפי פטירה ואישים לפי ילודה. כך שאם משנים יש לשים לב לכמה דברים: א. לקחת בחשבון שאישים לפי מוצא כבר לא יהיה דומה. ב. בגלל שבמקרה שלנו מדובר בשנה עברית ולא במספר יהיה נכון יותר להוסיף את המילה 'שנת' כך שיהיה כתוב 'ילידי שנת תשפ"ו' וכד'. ג. לשנות גם את אישים שנפטרו בשנת... ל'נפטרי שנת...'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ו • 23:23, 14 באוקטובר 2025 (IDT)
::א. עדיין יש יתרון לקיצור. ב. לא הצלחתי להבין למה אי אפשר ילידי תשפ"ו - בלי שנת. ג. בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:49, 11 בינואר 2026 (IST)
:::ב. כי חשבתי שאם תכתוב ילידי תר"ח - הקורא החיצוני עלול לחשוב שמדובר בר"ת כלשהם ולא בשנה עברית. אם לדעתך זה לא עלול לבלבל אפשר להוריד גם את 'שנת' ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:37, 18 בינואר 2026 (IST)

== מושגים בחסידות ==

לאחרונה אני מגלה עוד ועוד ערכים רבים העוסקים במושגים בחסידות כפולים או כמעט כפולים (בשינוי קטן בשם הערך), מהם קיימים כבר כו"כ שנים וא"א לא שם לב (!), מהם רבים הממשיכים להיווצר עד לתקופה האחרונה ממש. בחיפוש קצר של שם המושג על שלל הטיותיו ושמותיו ניתן למנוע בקלות תופעה מצערת זו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:39, 31 ביולי 2025 (IDT)

:ישר כח. אנא שימו לבכם לפני יצירת ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה 17:00, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אשמח לדוגמאות קונקרטיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:20, י' באב, ה'תשפ"ה 00:20, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
:::[[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]], [[יחודא תתאה]], [[דעת עליון]], ועוד הרבה ערכים שכבר נמחקו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:26, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
::::לא הבנתי. תן דוגמאות לערך המיותר והערך הקרוב אליו שהוא כפול ומיותר עם שם כמעט זהה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:19, י"ג באב, ה'תשפ"ה 15:19, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::[[המשכה]] - [[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]] - [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]], [[יחודא תתאה]] - [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]], [[דעת עליון]] - [[דעת עליון ודעת תחתון]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::תבורך על הרעיון (ועל הביצוע?).
::::::להעיר: ספציפית הערך [[יחודא תתאה]] לענ"ד לא דורש איחוד. למרות שמו, הפתיח ורוב התוכן עוסק בעיקר ב[[יחוד זו"ן]]. לכן יש להעביר לשם זה, להשמיט את החלק העוסק ביחודא תתאה, ולציין לאיזה מקום המבאר שיחוד זו"ן הוא יחודא תתאה (ראיתי מציינים ללקו"ת פקודי ה, ג), אבל יש מקום לשני הערכים בנפרד למרות שהמושג חופף. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:03, ט"ז באב ה'תשפ"ה 15:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

== עריכות שעשיתי עם כתובת ה-IP שלי ==

אם ערכתי בלי להתחבר לחשבון שלי, האם ניתן "להעביר" את העריכות שלי מכתובת ה-IP שלי לחשבון שלי? [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 12:52, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה 12:52, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

:אין כזו אפשרות . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:12, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה) 23:12, 21 בספטמבר 2025 (IDT)
::"למה החשבון שלי מתנתק מעצמו כל עשר דקות?" [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 19:19, ז' בתשרי, ה'תשפ"ו 19:19, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::אולי כי לא סימנת בוי את תיבת לזכור שנכנסתי . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:49, ח' בתשרי, ה'תשפ"ו) 12:49, 30 בספטמבר 2025 (IDT)
::::זה באג ישן. @[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] זכור לי שדיווחת עליו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:59, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

== הפניות ==

כאשר ישנם ב' ערכים על ב' אישים בעלי אותו שם, לאיזה ערך כדאי לקשר (והב' לשים במפנה) - את האישיות הקדומה יותר או המפורסמת (והמקושרת יותר, מן הסתם) יותר? בהגיון מסתבר כהאפשרות הב', אך מרפרוף קל באתר נראה שהאפשרות הראשונה היא הנהוגה והמקובלת יותר בהווה. דוגמא לדילמה זו: הערך [[ישראל שמעון קלמנסון]]. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|ספרא וסייפא]] 23:11, 5 בנובמבר 2025 (IST)

:שאלה טובה, דוגמה פחות טובה. שני הדברים שכתבת לא ברורים בהקשר זה - הערך על קלמנסון השוחט גם נצפה הרבה יותר פעמים, וגם מקושר להרבה יותר ערכים - אבל אני לא בטוח שהאחרון אכן מוכר יותר. בכל אופן בדרך הטבע ומכיוון שהאתר ותיק למדי ערכים על אישים צעירים נכתבים אחרי שהשם כבר נתפס על ידי הדמות המבוגרת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 21:42, 4 בינואר 2026 (IST)

== היכן ניתן לשלב ==

מידע אינצקלופדי רב שאין עליו ערך מוגדר?

(לדוגמה - מאמרים ןשיחות שהוגהו ע"י הרבי יותר מפ"א (לדוגמה - לא היו ימים טובים ל"ה, קידוש החודש, חלק מ'), בתבנית דומה לזו שבמפתח.[[משתמש:למך|למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 22:07, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ו 22:07, 6 בנובמבר 2025 (IST)

:שולב בשיחת המשתמש שלי.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 21:23, י"ז בחשוון, ה'תשפ"ו 21:23, 8 בנובמבר 2025 (IST)
::יש"כ. כל דבר לגופו. על הגהה יותר מפעם אחת לכאורה אפשר להכניס ב[[מוגה]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 21:24, 4 בינואר 2026 (IST)
:::מקום נוסף לאפיזודות ועובדות מעניינות שלא שייך לכתוב עליהן ערך, זה 'הידעת' שמופיע במקום מכובד בדף הראשי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ"ו 00:46, 26 בינואר 2026 (IST)

== עשרה ניגונים, באופן שיגרתי או לא? ==

בעמוד של עשרה ניגונים כתוב כך:

יש הנוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר, בנוגע לניגון [[ד' בבות (ניגון)|ארבע בבות]] זהו לא רק מנהג חסידים אלא הוראה מפורשת מ[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]].

מי מהיודעים האם יש מקור להוראה זו בהקשר לעשרת הניגונים?

והאם באמת כך המנהג?

תודה מראש

[[משתמש:מכון שירו למלך|מכון שירו למלך]] - [[שיחת משתמש:מכון שירו למלך|שיחה]], 23:24, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ו 23:24, 3 בדצמבר 2025 (IST)

:אני מבין שמסתמא מדובר על עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.
:פעם ראשונה שאני שומע על מנהג כזה... גם לא לימדונו דבר כזה לא בחיידר ולא בישיבות תו"ת בהם למדתי...
:מעניין גם לדעת מי הם ה'יש נוהגים'... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:06, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:06, 15 בדצמבר 2025 (IST)

== למה חב"דטקסט לא נקראת "מאגר טקסטים חב"דיים"?? ==

למה חב"דטקסט נקראת "'''מאגר טקסטים חופשיים'''" ולא "'''מאגר טקסטים חב"דיים'''" או משהו בסגנון... {{אנונימי}}

:א. "חופשיים" זה ס'פאסט נישט. ב. "חופשיים" זה גם לא נכון עובדתית... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:58, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 19:58, 15 בדצמבר 2025 (IST)

:מה הבעי'ה בזה? זה חופשי לעריכה אז קוראים לזה חופשי... [[מיוחד:תרומות/95.86.80.239|95.86.80.239]] 01:04, 19 בדצמבר 2025 (IST)
::אני אסביר: חופשי זה אומר שאפשר לכתוב מה שרוצים, וזה לא נכון!, כי חב"דטקסט זה רק ספרי חסידות וספרים תורניים. זה לא משהו שהעורך כותב לפי דעתו אלא רק את מה שכתבו בספרים -ספרי קודש (!). (אני לא מדבר על אולם דיונים ודפי שיחה).
::מילא על חב"דפדי'ה זה עוד נכון לומר 'חופשי' כי באמת כל אחד יכול לערוך וליצור בעצמו לפי מה שהוא מבין - יש איזה כללים כלליים אבל תכל'ס זה יצירה שכל אחד מתבטא בה כפי דעתו סגנונו והבנתו. אבל חב"דטקסט זה לא ככה.
::דבר שני המושג 'ספרים חופשיים' או 'ספריה חופשית' הוא מושג בלתי רצוי כידוע ליודעים (לימודי חול או גרוע מכך ה"י)... אז ברור שלספרי'ה של ספרי קודש - חב"דטקסט - לא מתאים לקרוא בכינוי כזה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:44, ב' בטבת, ה'תשפ"ו 19:44, 22 בדצמבר 2025 (IST)
:::דף שיחה (בנושא) זה, נערך בשנית על ידי {{א|המכריז}}. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:10, י"א בטבת, ה'תשפ"ו 21:10, 31 בדצמבר 2025 (IST)
::::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]]. מה דעתך בענין? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:37, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:37, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::בכדי להבדיל מוויקיטקסט אז היא נקראת מאגר טקסטים חב"דיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 00:12, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] ברור שלזה התכוונתי. שיהי' כתוב חב"דיים ולא כמו שכתבו חופשיים (בתבנית של מיזמי חב"דפדי') [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:06, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 22:06, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::אגב, אותו ענין צריך לתקן על חב"דציטוט. שיהי' כתוב "מאגר ציטוטים חב"די" וכיוצ"ב. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:16, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 22:16, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::שיניתי. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:18, 11 בינואר 2026 (IST)

== מרחב טיוטה ==

{{חב"דפדים פעילים}} לפני כשנתיים העלה המשתמש צוברענגען משיח הצעה להקמת מרחב טיוטה, אך הדיון הסתיים ללא הכרעה.

לדעתי, כיום הצורך במרחב כזה ברור אף יותר: ישנם עשרות, ואולי אף מאות, ערכים שאינם בשלים למרחב הערכים ונמצאים בדפי שיחה, ללא מסגרת מסודרת שתאפשר עבודה רציפה והבשלה אמיתית של הערכים.

אשמח לשמוע את דעת המשתמשים בנושא. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:24, 6 בינואר 2026 (IST)

:{{בעד}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:35, 6 בינואר 2026 (IST)
::כנ"ל בברכה, [[יחי המלך|יחי המלך המשיח!]] - [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]]. 16:50, 6 בינואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]]. אילו ערכים לדוגמא? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:52, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 19:52, 6 בינואר 2026 (IST)
:::[[שיחה:הוד מנחם אהרון]], [[שיחה:אברהם מאיר אייזנשטיין]], [[שיחה:שמואל גינזבורג]], [[שיחה:סאטעלייט י' שבט תשע"ה]], [[שיחה:פנחס וולך]], [[שיחה:מנחם מענדל חסקינד]], [[שיחה:דוד אקסלרוד]], [[שיחה:שלמה יעקב וילהלם]], [[שיחה:חיים מאיר זלמנוב]], [[שיחה:שלום דובער טל]].
:::ועוד המון... [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:46, 6 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 11:46, 8 בינואר 2026 (IST)
:בעד [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:59, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 20:59, 8 בינואר 2026 (IST)
:אשמח להסבר קצת יותר מפורט על מהו מרחב טיוטה, ומה נרוויח אם נעשה אותו. תודה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:24, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:24, 8 בינואר 2026 (IST)
::כנראה שמי שהציע מרחב טיוטה לא לגמרי הבין מה זה אומר.
::מרחב טיוטה הוא המקום בו מכינים ערך חדש לפני שהוא מושלם וראוי למרחב הערכים. באם לאחר סיומו הוחלט שאין לו חשיבות הוא לא נשאר במרחב טיוטה אלא מועבר למרחב האישי. לאחר חצי שנה (בויקי) אם השתנו הנסיבות והערך נהיה יותר חשוב, ניתן לשחזר אותו למרחב טיוטה ולהוסיף בו פרטים ולאחר הסכמה שהוא ראוי לערך ניתן להוציא אותו למרחב הראשי.
::וכאן לענייננו, אם הכוונה ליצור מרחב טיוטה שיכיל את כל הערכים שנקבע בהם חוסר חשיבות אז היתה חסרה בהבנה מהו מרחב טיוטה וראה לעיל. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בטבת ה'תשפ"ו • 11:13, 9 בינואר 2026 (IST)
:::חלוקת. מה מפריע לנו שיהיה מרחב כזה, ושכל הערכים הלא שלמים ישארו בו בלי הגבלת זמן? (אגב, בלי קשר לזה שאנו יכולים לקבוע כללים שונים, אם נראה לנכון, לא הצלחתי למצוא בויקיפדיה את הכלל של חצי שנה). ומעניין לעניין האם גם לדעתך כדאי שיהיה מרחב טיוטה רק שימוש באופן שונה, או שלדעתך עדיף בלי? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:38, 11 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]. אני {{בעד}}. אם יהי' מרחב טיוטה כמו שתיארתם - מקום בו מקובצים כל הערכים שעדיין זקוקים לעריכה ולא יצאו לאוויר חב"דפדיא - אני חושב שזה יעשה סדר בעבודה: כל עורך שמחפש ערכים שדרושים שיפור, ימצא אותם בקלות. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:23, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ו 18:23, 14 בינואר 2026 (IST)
::::אם המטרה היא כמו בויקי שם עובדים על הערכים במרחב טיוטה ולאחר השלמתם יצאו למרחב הראשי - אז יש בה צורך, אבל כמו שאני מבין זה לא הרצון, הרצון הוא להכניס לשם "ערכים שאינם בשלים למרחב הערכים ונמצאים בדפי שיחה" - הדפים שנמצאים בדפי שיחה לרוב הם כאלו שהיו במרחב הראשי ונקבע עבורם חוסר חשיבות. אם הם יעברו למרחב טיוטה על מנת להישאר שם כ"מקום של ערכים לא מושלמים" אז לדעתי המרחב מיותר. זה לא נכון לשמור באתר ערכים חסרי חשיבות על בסיס קבוע.
::::לכן, אם המדובר בערכים שעדין לא הוגדרו כחסרי חשיבות ויש מחשבה להתחיל ליצור אותם במרחב טיוטה על מנת להיעזר בשאר החברים אז זה רעיון מבורך (אם כי אני לא מאמין שזה יקרה - כמות הנסיונות לבקש ממשתמשים מסויימים להתחיל יצירה במרחב האישי ואחרי הסיום להעביר למרחב הראשי עלו בתהו). ואילו אם המדובר אודות הערכים ש"נמצאים בדפי שיחה" (כלשון ההצעה) אז לדעתי זה עלול להזיק ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:54, 18 בינואר 2026 (IST)
:::::ישנם ערכים רבים שנמצאים בשלבים שונים של עריכה, אבל מכיוון שהם במרחב של משתמש מסויים - משתמשים אחרים לא שמים לב לערך ולא משפרים אותו ולכן הוא נשאר תקוע [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 16:06, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ו 16:06, 18 בינואר 2026 (IST)
::::::אז שוב, אם המטרה היא לערוך יחד ערכים ראויים, זה רעיון טוב, אם המטרה להעביר את הערכים שנמחקו עקב חוסר חשיבות לדפי טיוטה אז יצא שכרנו בהפסדנו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 12:47, 27 בינואר 2026 (IST)
:::::[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]. אמרת ש"כמות הנסיונות לבקש ממשתמשים מסויימים להתחיל יצירה במרחב האישי ואחרי הסיום להעביר למרחב הראשי עלו בתהו". יכול להיות שזה קורה '''דווקא''' כי אין מרחב טיוטה... ר"ל: לא תמיד משתמש אחד יודע איך לסיים את העבודה. כמו שכתב כאן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] "(על הערכים בדפי שיחה): "מכיוון שהם במרחב של משתמש מסויים - משתמשים אחרים לא שמים לב לערך ולא משפרים אותו ולכן הוא נשאר תקוע". (ובינינו, בעיקרון לפי המדיניות אסור לערוך דברים שנמצאים במרחב אישי של משתמש אחר...) אם תנתן האפשרות לכל אחד לסיים ערכים לא מושלמים, אז זה יכול מאוד לזרז את סיום עריכת הערכים.
:::::דבר נוסף: כתבת ([[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת]]) ש"אם המדובר אודות הערכים ש"נמצאים בדפי שיחה" (כלשון ההצעה) אז לדעתי זה עלול להזיק". אני מבין מדבריך שהסיבה לכך היא: כי אם ישנם ערכים שלא מעוניינים לפרסמם בכלל, אז אין ענין לשבץ אותם במקום המיועד לערכים שמכינים אותם לפרסום - כי לא מעוניינים לפרסם אותם...
:::::(אגב, במאמר המוסגר: תוכל לתת דוגמאות לערכים כאלו שאינם חשובים ונמצאים בדפי שיחה?)
:::::למרות זאת דעתי היא, שטוב להכניס, את כל הערכים הדורשים עריכה, כולל אותם הערכים שנמצאים בדפי השיחה - לדף הטיוטה. כי בין כך מה זה משנה אם הערך חשוב או לא? כל עוד הוא לא מפורסם לעיני כל בגלוי במרחב הראשי, אין שום בעי'. ע"ד כמו שכתב [[משתמש:שיע.ק|שיע]]: "מה מפריע לנו שיהיה מרחב כזה, ושכל הערכים הלא שלמים ישארו בו בלי הגבלת זמן?" [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:58, א' בשבט, ה'תשפ"ו 18:58, 19 בינואר 2026 (IST)
::::::הסיבה שהיה קשה למשתמשים רבים להתחיל במרחב האישי היתה חוסר הבנה בחשיבות של המרחב הראשי והרצון למלא את הדף האישי בעוד ערכים שהם כתבו...
::::::לגבי מה שכתב שולם עניתי לו.
::::::לגבי ההיזק הבנת נכון - יש ערכים ששמו עליהם תבנית חשיבות ולא ניתנה בדף שיחתם חשיבות, או שהוחלט על פי רוב למחוק את הערך. אך מאחר שבפועל היה תוכן בערך, הנוהג היה (ואולי עדין) להעביר אותו למרחב האישי של יוצר הערך או במקרה שמדובר במשתמש אנונימי לדף השיחה על מנת שיהיה אפשר למצוא אותו לאחר מכן.
::::::בפועל, הקושי למצוא ערך במרחב אישי שווה לקושי למצוא אותו במרחב טיוטה, כך שהחיסרון הקיים לא גדול.
::::::ושוב, אני לא חושב שיש בעיה במרחב טיוטה כאשר הוא מנוהל נכון והמשתמשים עורכים יחד במרחב וכל ערך שעולה עם חוסר מועבר לשם ומיד אחרי החלטה הוא יוצא למרחב הראשי או האישי..., אני כן חושב שאם הוא לא מנוהל נכון ויכניסו לשם ערכים חסרי חשיבות שיישארו שם לנצח עדיף שלא יהיה מלכתחילה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 13:03, 27 בינואר 2026 (IST)
:::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אולי אפשר לערוך הצבעה בעניין? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:40, ט"ז בשבט, ה'תשפ"ו 22:40, 3 בפברואר 2026 (IST)
::::::::לא נראה לי שצריך הצבעה. חלוקת מעלה נקודות שאפשר לפתור על ידי כללים. למשל: במרחב הטיוטה הכללי ניתן להשאיר רק ערכים שנושאם ראוי לערך והסיבה שאינם מועברים למרחב הערכים היא רק בשל תוכנם/ניסוחם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בשבט ה'תשפ"ו 00:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::אז אפשר להתקין את המרחב? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:39, 5 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::הוא הותקן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:20, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::מזל טוב! היכן הוא נמצא? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:28, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 20:28, 17 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] איפה ניתן למצוא את מרחב הטיוטה וכיצד ניתן להעביר אליו דפים? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:04, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 21:04, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::המרחב לא הותקן תקין. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:28, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::{{א|שיע.ק}}, המרחב טיוטה הותקן ב"שיחת טיוטה", והמרחב עצמו לא הותקן. בנוסף יש לבקש שהמספר של המרחב יהיה 118 ו119 כפי שמוגדר באתר ולא 3009 כמו עכשיו. זה יפתור את השגיאות שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 09:59, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::אעביר [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ה'תשפ"ו 20:42, 22 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::אם אפשר לשחזר את [[טיוטה:הוד מנחם אהרון]], [[טיוטה:דיי קעמפ חיילי משיח קריות]], [[טיוטה:טבילת עזרא]] ו[[טיוטה:התוספות יום טוב]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:33, 1 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] @[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] איפה ניתן למצוא את מרחב הטיוטה (ואיך ניתן להעביר אליו דפים?) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:15, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 02:15, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::::::::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D?from=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&to=&namespace=118 כאן] [[חב"דפדיה:העברה לטיוטה|וכאן]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:03, 14 במרץ 2026 (IST)

== חב"דציטוט - חסום? ==

לתשומת לב - אתר חב"ד ציטוט חסום ב'הגנה הרמטית' של אינטרנט רימון. כדאי לטפל בזה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:57, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 20:57, 8 בינואר 2026 (IST)

:לי עובד, תנסה לבקש שיפתחו לך. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:38, 8 בינואר 2026 (IST)
::לכאורה - אם זה חסום לי, זה חסום גם לאנשים אחרים [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:35, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:36, 8 בינואר 2026 (IST)
:::החסימה מותקנת כאפליקציה על המכשיר? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:46, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 23:46, 8 בינואר 2026 (IST)
::::גם לי חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 09:50, 9 בינואר 2026 (IST)
::::לא. חסימה רגילה של רימון - על האינטרנט [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:31, כ"א בטבת, ה'תשפ"ו 20:31, 10 בינואר 2026 (IST)
:::::כשהחסימה לא מותקנת על המכשיר אכן האתר לא יפתח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:23, כ"א בטבת, ה'תשפ"ו) 22:23, 10 בינואר 2026 (IST)
::::::כמה שיותר אנשים שיפנו, זה יעזור שיפתחו את זה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:37, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::האתר '''אינו''' חסום . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:36, ג' בשבט, ה'תשפ"ו) 23:36, 21 בינואר 2026 (IST)
::::::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 18:33, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 18:33, 22 בינואר 2026 (IST)
:::::::::אצלי עדיין חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 18:44, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::מאחר והחסימה לא מותקנת במכשיר . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:54, ד' בשבט, ה'תשפ"ו) 18:54, 22 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::אצלי החסימה לא מותקנת במכשיר. לפני כמה ימים היה חסום ועכשיו לא [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 19:57, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::מעניין . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:34, ה' בשבט, ה'תשפ"ו) 01:34, 23 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::אצלי זה חסום •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:28, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::למרות שמותקנת חסימה? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:58, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 19:58, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::@[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] אולי כדאי לטפל בזה? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:01, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו 20:01, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::לא מותקנת, אבל שולם אמר שעובד גם אם לא מותקנת •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 20:30, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::אצלי מותקנת ועדיין חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:57, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::רימון או אתרוג? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:15, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 23:15, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::רימון הרמטית. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:35, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::אפשר לפנות אליהם בקשר לסינון תכנים בוואצאפ במספר 052-5525720. לי יש טלפון פשוט, אז אני לא יכול •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 23:50, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::אוקי, שלחתי פניה גם לרימון וגם לאתרוג (כנראה באתרוג אין בעייה ממה שאני שאני מבין) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:56, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 23:56, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::{{חב"דפדים פעילים}} עדיין הבעיה קיימת? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:52, 11 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 14 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::אצלי היא נפתרה מזמן, אבל גם אחרי שהיא נפתרה אצלי - @[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] @[[משתמש:נעם|נעם]] אמרו שזה חסום אצלם. צריך לשאול אותם [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:06, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 20:06, 14 במרץ 2026 (IST)
{{שבירה|23}}
אצלי עדיין חסום. הם פתחו שירות לקוחות חדש במייל, אני אדווח שם (הם כבר חסמו לבקשתי כמה תמונות)•[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 00:57, 16 במרץ 2026 (IST)

:פתחו עכשיו •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 17:14, 16 במרץ 2026 (IST)
::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:53, 16 במרץ 2026 (IST)

== אי כתיבת פרטים חשובים בערכים ==

נראה שהרוח בחבדפדיה היא לא לכתוב דברים לא טובים על אותו איש. .
כלומר, יש כל מיני פרטים שהם בגדר נייעס וכו' שמכיון כבודו של האיש לא כותבים את זה בערך.. למרות שזה דברים חשובים על האדם.

אני יתן פירוט קצר..

1. יוסף בלוי (היה עוזר של אפי וולף במ"ט באירגון הגג) לא מוזכר במילה על מעלליו באירגון ואף בחוסר ידע ואחיזה בקרקע המשיחיסטית מפנים לסדרת כתבות שבניו כתבו עליו בכדי שיווצר מצב שאכן הוא חסיד גדול...
2. אברהם מאיור דרייזין לא מוזכר במילה על שהותו אצל הרבי שליטא מהמ למרות שהרבי שליטא לא רצה שיגיע ואף לא התייחסו אליו.
3. ח. גוראריה - לא הייתה מרוצה שהרבי שליטא מהמ נבחר להיות רבי למרות שהרש"ג גדול ממנו (זה נכתב בצורה גסה אבל זה האמת ומוזר שלא כתוב בערך..)

אשמח לתגובה.. [[משתמש:זמן הגאולה|זמן הגאולה]] - [[שיחת משתמש:זמן הגאולה|שיחה]], 02:42, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 02:42, 15 בינואר 2026 (IST)
:לחב"דפדיה יש מטרה והיא הפצת תורת החסידות וקירוב משיח צדקינו. לא כל התבוססות ברוע משרתת את המטרה. הזכרת הפרטים שאמרת לא מביאים כבוד לא להקב"ה, לא לרבי ולא לחב"ד, חלק מהם מתאימים לצהובונים. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:08, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 03:08, 15 בינואר 2026 (IST)
::אבל לתת לו כבוד זה בסדר?
::אם הרבי שליטא מהמ התנהג ככה האם יש הווא אמינא לחלול השם? [[משתמש:זמן הגאולה|זמן הגאולה]] - [[שיחת משתמש:זמן הגאולה|שיחה]], 03:28, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 03:28, 15 בינואר 2026 (IST)
:::אף אחד לא הופך למכובד גדול יותר אם כותבים עליו ערך.
:::ובכלל ידוע ענין הזהירות ע"פ שו"ע מלה"ר וההיתר אם יש תועלת באמירתו אינו קיים בנדו"ד וד"ל. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:30, י' בשבט, ה'תשפ"ו 21:30, 28 בינואר 2026 (IST)
1. בהמשך לדברי שלום עליכם. אם יש לך מקור, תוסיף בבקשה, או שתכתוב בדף השיחה של הערך את המקור כדי שאחרים יוכלו להכניס. 2. לא מכיר את הסיפור, אבל נראה לי שהוא עונה לכלל הוא שלא כותבים על עניינים אישים ופרטיים. 3. לא 'מתעסקים' עם בית הרב. מוזר שאתה לא יודע את זה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בטבת ה'תשפ"ו 23:24, 17 בינואר 2026 (IST)

:על פי הנ"ל צריך למחוק את הביקורת בערך של הרב יודל קרינסקי ובארגון הפנסאים [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:40, י' בשבט, ה'תשפ"ו 22:40, 28 בינואר 2026 (IST)

== קישור ל'ביצועים' של ניגונים ==

שלום חברים, בהמשך לדיון הקודם. עלתה בי מחשבה, שיהיה נכון ליצור כותרת חדשה בערכי ניגונים, 'להאזנה' או משהו דומה, ובה תהיה רשימת הביצועים שניתן להאזין להם ולהוריד אותם מתוך חב"דפדיה (באמצעות {{תב|תבנית:שמע}}). ולאחרי כותרת זו, תופיע הכותרת קישורים חיצוניים, עם קישורים לביצועים שנמצאים באתרים אחרים (אינפו וכיו"ב). ולא כמו היום שכל הביצועים, מופיעים תחת הכותרת 'קישורים חיצוניים' למרות שחלקם קישורים פנימיים. מלבד העניין שזה נכון יותר, זה גם יהיה מסודר ופרקטי יותר שיש חלוקה בין ביצועים שאפשר להאזין להם מיידית בלי לצאת מחב"דפדיה. דעתכם? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בשבט ה'תשפ"ו 00:40, 2 בפברואר 2026 (IST)

:אני בעד. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:39, 5 בפברואר 2026 (IST)
::אבל ע"מ לבצע א"ז נזדקק לביצועים שאין עליהם זכויות יוצרים...
::או שיתרמו לחב"דפדיה {{קריצה}}...[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:28, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 00:28, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רעיון מעולה. (באמת מעניין מה עושים עם זכויות היוצרים, בכ"מ יש גם ביצועים ללא זכויות יוצרים) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:57, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 13:57, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::בעזרת השם לפי קצב ההתקדמות הנוכחית, בתוך זמן לא ארוך יהיה אפשר לבקש מגברת בינה תליט"א ליצור עבורנו קובץ מקורי של ביצוע הניגון עם סוגי כלים שנבחר ובאיזה סגנון שנבחר.... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:54, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 15:54, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::לפחות כרגע, Suno לא יודע לייצר ניגונים מדוייקים על פי כללי הנגינה - מה שחשוב מאוד בניגונים שהרצון הוא להוציאם בדיוק המירבי . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:59, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 15:59, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::יש ערוץ יוטיוב שכולו ניגוני חב״ד בביצוע AI, אך חלקים גדולים ממנו לא מדוייקים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:02, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 16:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::כמו הרבה מכלי הAI אחרי שלמדו את העיקרון, תוך מספר שבועות / חודשים המודלים השתפרו והצליחו להוציא תחת ידיהם עבודות מדוייקות, ובחינם. הוא אשר דייקתי וכתבתי שבעזרת השם לפי הקצב הנוכחי '''בעתיד''' הלא רחוק '''יהיה''' אפשר לעשות זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:00, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 09:00, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אני מקווה שאכן כן יהיה בעז"ה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:30, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו) 14:30, 9 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש ב"ה גם כיום שפע ביצועים שאפשר להעלות תוך ייחוס ליוצרים.
:::::::::אבהיר רק, שאין להעלות ביצועים של יוצרים שמוכרים את שיריהם, כמו הרב עמר, או פרוייקט 'צמאה'. אלא אם כן משתמש פונה אליהם ומקבל את רשותם (לא מופרך לי שיאשרו, כמו שהם מעלים ליוטיוב וכיו"ב).
:::::::::אבל יוצרים רבים מעלים את הניגונים שלהם לאינפו ואתרים אחרים כיו"ב, ואז אפשר להוריד ולהעלות כאן כקובץ שמע, עם ייחוס למקור בדף השיחה וכיו"ב. היות שמי שהעלה לשם, אין בכוונתו ובאפשרותו להרוויח מההשמעות אלא רק לפרסם את עצמו וכו'. (מלבד מי שמוכר כנ"ל, שאז גם אם פרסם, מטרתו שאנשים יכירו וירכשו הדיסק). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ו 22:26, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::https://chabad.info/musicnews/1295622/ . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:40, ו' באדר, ה'תשפ"ו) 00:40, 23 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::: יש כבר אלבום... [https://chabadinfo.com/news/listen-chabad-niggunim-in-a-fresh-innovative-performance/] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 19:03, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 19:03, 15 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::מדובר באותו ערוץ . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:18, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:18, 15 במרץ 2026 (IST)

== 2 מילים במקום 7 ==

הערה חשובה לגבי נישואין, הכתיבה בערך אנציקלופדי צריכה להיות אינפורמטיבית וממוקדת ואין טעם בקישוטי לשון וניסוח ספרותי, לכן אין לכתוב: '''בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת''' אלא יש לכתוב '''התחתן עם'''. (2 מילים - במקום 7, שלא מוסיפות שום מידע). כל מי שרואה ניסוחים כאלו, מומלץ לתקן... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בשבט ה'תשפ"ו 19:41, 12 בפברואר 2026 (IST)

:לא צ"ל "נשא את"? כך זכור לי שהוחלט בעבר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 19:56, 12 בפברואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] אם כך, אתקן בעזרת הבוט. בכל אופן תיקנתי בינתים רבים מהאזכורים של בהגיעו לגיל נישואין' באמצעות הבוט אבל לא ימלט שיש גרסאות וניסוחים שהבוט לא קלט. אז חשוב לשים לב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בשבט ה'תשפ"ו 20:29, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::הוחלט "נשא את" אבל אני חושב "שהתחתן עם" יותר מתאים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:52, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::אם הוחלט, למה לשנות? וזה גם 3 אותיות במקום 5... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:04, ב' באדר, ה'תשפ"ו 19:04, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::העניין כבר נדון באריכות, על כל הניסוחים למיניהם. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 21:28, 19 בפברואר 2026 (IST)

== בוטים חכמים בתורת רבותינו נשיאנו ==

הוספתי היום בערך ספר הליקוטים בוט מבוסס notebooklm שמכיל את ספרי הליקוטים.

מדובר בכלי עזר שמנגיש את כל הערכים שנמצאים בספר. ניתן לתשאל אותו בכל נושא בתורת החסידות ולקבל מיידית את המראי מקומות + ביאורים וסיכומים.

אני מציע להוסיף הפניה בדף הראשי לדף שבו קישורים לבוטים שכאלו, שיחילו בנפרד בוט עבור כל אדמו״ר מרבתינו נשיאנו. ניתן גם לייצר בוטים משניים כגון בוט רק עבור מאמרי הרבי , בוט עבור הליקוטי שיחות, וכו׳

כל מה שנדרש כדי לצור בוט שכזה הוא העלאת המקורות כpdf או כטקסט לתוך הבוט ומתן הרשאות.

מיד אחר כך הבוט ניהיה נגיש לכל. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 19:10, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ו 19:10, 11 בפברואר 2026 (IST)
: לגבי [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&curid=8137&diff=825521&oldid=810951 עריכותיך בדף נר מצוה ותורה אור], ניכר שהשתמשת בבינה. הוחלט ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_34#%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%95_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA!]) שלא להשתמש ללא זהירות ומשנה בדיקות
[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:44, כ"ו בשבט, ה'תשפ"ו 16:44, 13 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ישר כח על תשומת הלב. העריכות הנ"ל שוחזרו, והסברתי את הסיבה לכך ב[[שיחת משתמש:איש ימיני]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:19, 17 בפברואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]]. לדעתי זה לא יהיה נכון להתחיל לקשר מכל ערך (למשל לקו"ש או אגרות קודש) לבוט מסוג זה, גם מכיון שזה לא עניינה של חב"דפדיה. וגם מכיון שזה תחום מתפתח ומשתנה. מחודש לחודש ולפעמים גם מיום ליום. זה לא כמו לקשר לאתר יציב ומוכר = מקור מידע קביל. גם זה שמדובר בבוטים פרטיים ולא משהו ציבורי או מוסדי זה בעייתי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ה'תשפ"ו 00:01, 23 בפברואר 2026 (IST)

==AI==
מה אתם אומרים להכניס דף של AI - כלומק דף שיוכ לעזור למשתמשים, למפעילים ולתיירים באתר. הוא יודע את כל האינטרנט בע"פ - יכול לעזור למשתמשים. אפשר לתת לו את קוד האתר לעריכה ושדרוג, או לחפש אחר בעיות באתר (מפעיל מערכת). ולתיירים - הוא מכיר את האתר, הוא יכול לחפש להם יותר טוב דברים או אפילו להיות צ'אטבוט אישי באתר! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 19:53, כ"ז בשבט, ה'תשפ"ו 19:53, 14 בפברואר 2026 (IST)

:יש פה כמה תחומים שונים, שלא נראה לי נכון לקשר ביניהם. ובכל מקרה לא מכיר אפשרות טכנית ליישום. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:08, 17 בפברואר 2026 (IST)

תתן לג'מיני את הקוד של האתר נראה כיצד הוא ישרג את האתר או שתבקש ממנו להוסיף כלים נוספים (כמובן שיהיה זה בטיוטה...), ועוד לא הבנתי מה הבעיה בכלי AI, הוא יכול לעזור בחיפוש, ביצירת תוכן למשתמשים, בהבאת מקורות - הוא יכול להשלים את החסר! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 15:57, ב' באדר, ה'תשפ"ו 15:56, 19 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]], תוכל לתת דוגמאות מפורטות איך הבינה מלאכותית יכולה לעזור לחב"דפדי'? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:11, ב' באדר, ה'תשפ"ו 18:11, 19 בפברואר 2026 (IST)
::הקוד של האתר מפותח על ידי 'מדיה ויקי' העולמית, ואנחנו עושים לו התאמות לפי הצורך על ידי מתכנת שעובד עבורנו. לכן אין לי אפשרות 'לתת את הקוד שלו'. כדי להקים צ'אטבוט אישי באתר (דבר שאיני בטוח שנצרך), נצטרך מישהו שיתכנת את זה ויטמיע באתר, ובנוסף לשלם לחברת AI שתהיה המנוע מאחוריו. בקיצור לא נראה לי נחוץ כרגע, אבל כמו כל הפיתוחים שהיו עד כה באתר, אם יהיו עוד תומכים ברעיון כזה או אחר, אנסה להביא אותו לפועל עם המתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ"ו 03:12, 20 בפברואר 2026 (IST)

א. אז תבקש ממנו את הקוד! ב. לא צריך בינה מלאכותית שעבודת על כסף - הכל בחינם! (סטודיו AI, ג'מיני ועוד) [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 13:34, ג' באדר, ה'תשפ"ו 13:34, 20 בפברואר 2026 (IST)
:::א. אני לא לא רואה אפשרות מעשית כזו. להרחבה תתקשר. ב. כנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באדר ה'תשפ"ו 20:58, 21 בפברואר 2026 (IST)
:את הקוד אתה יכול לקחת לבד מהאתר של מדיה ויקי. אתה כנראה לא מודע לזה שזה לא קוד של כמה שורות שאפשר לשלוח לג'מיני וגם לא כמה עשרות אלפי שורות... מדובר בעץ תיקייות ענק. מצד שני אם אתה חושב שזה ממש נצרך אתה יכול להכין הרחבה פשוטה ולעשות את זה לבד... לפחות במשתמש שלך. אחרי שזה יעבוד אצלך תוכל לשכנע אותנו יותר בקלות לקבל את זה גם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 10:09, 22 בפברואר 2026 (IST)

אני לא מבין גדול בזה, ולא הייטקיסט מושבע, סה"כ הצעתי ולא כ"כ הבנתי את רעיונך. אם אין זה פרקטי אין על מה להתווכח יותר; א פריילעכן פורים!! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 17:49, ה' באדר, ה'תשפ"ו 17:49, 22 בפברואר 2026 (IST)

:זה דווקא נשמע לי הגיוני ומעניין אם תהיה הרחבה כזו (גאדג'ט לדוגמא), אבל זה עולם בלי סוף שלכן קשה למנהל לומר לך "כן, אני ידבר עם המתכנת שיכניס". לכן הצעתי שתכין את מה שאתה מתכוון (בעזרת AI) וכשזה יהיה מוכן זה יהיה יותר מבוסס ויהיה אפשר להכניס את זה לא כמשהו פרטי אלא בהרחבה של כל המשתמשים ואולי אפילו משהו שיעלה כחלק מהטעינה של האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 22:09, 22 בפברואר 2026 (IST)
::אולי אפשר לעשות משהו כמו ה[https://ai.chabadlive.org/ בינה גאולתית] של לחלוחית גאולתית. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 14:34, 16 במרץ 2026 (IST)
:::הבינה הגאולתית של לחלוחית היא סוג של בוט שנתנו לו את הספר עבודת התפילה בדור השביעי והוא מבצע חיפוש רק בתוך ספר כך שאם תשאל אותו לדוגמה מה השעה הוא יענה לך "אני לא יכול לעזור בשאלה זו על פי המקורות שבידי." [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:30, 10 באפריל 2026 (IDT)

== קישורים שבורים לשטורעם ==

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&curid=25272&diff=827199&oldid=727162] הוחלט להסירם? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:01, ה' באדר, ה'תשפ"ו 06:01, 22 בפברואר 2026 (IST)

:בעיקרון יש תבנית קישור שבור בדיוק בשביל זה. יש להוסיף בו תאריך כמובן. במקביל אפשר לפתוח דיון כמה זמן אחרי קישור שבור דינו להימחק. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 10:12, 22 בפברואר 2026 (IST)
::היה דיון על זה [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 30#האתר שטורעם.נט]]. לא יודע אם הוכרע. בכל אופן מציע את הכללים הבאים. כמובן זו רק הצעה פתוחה לדיון. הכנסתי בינתיים ב[[תבנית:קישור שבור#טיפול בקישורים שבורים]]. בסוף הדיון פה, אפשר לעדכן שם.
::'''טיפול בקישורים שבורים'''
::* קישור שניתן למצוא לו תחליף, יש להחליף את הקישור בקישור אחר תקין.
::* קישור שאין לו תחליף, אך עותק ממנו קיים בארכיון האינטרנט, יש לקשר לשם.
::* קישור שאין לו תחליף, אך נראה שהמידע שהיה בו שולי ואינו בעל חשיבות משמעותית ניתן להסירו.
::* קישור שאין לו תחליף, אך מספק עדות למידע משמעותי, יש להשאירו עם התבנית קישור שבור, זאת למטרת תיעוד המקור גם אם אין אליו גישה.
::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ה'תשפ"ו 21:25, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::יש אפשרות כניסה ל(חלק מ)שטורעם, כאן. <nowiki>https://web.archive.org/web/20220616041901/http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=99630</nowiki>.
:::אינני יודע עד כמה יהיה ניתן לשוטט בו בקישורים פנימיים וכו.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 23:26, י"א באדר, ה'תשפ"ו 23:26, 28 בפברואר 2026 (IST)

== חב"דמונח ==

מה דעת הפעילים שליט"א לעשות מאגר מונחים חבדיים, ליצור כעין מילון למונחים, מושגים, קודים וביטויים חבדיים? [[משתמש:א. טראכט|א. טראכט]] - [[שיחת משתמש:א. טראכט|שיחה]], 07:01, ו' באדר, ה'תשפ"ו 07:01, 23 בפברואר 2026 (IST)

:לדוגמא?[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 23:22, י"א באדר, ה'תשפ"ו 23:22, 28 בפברואר 2026 (IST)
::זה לא כ"כ מתאים לפורמט של חב"דפדיה. צריך לשם כך מיזם נפרד כמו חב"ד-מילון.

== ערכי ניגונים והמנונים ==

מהי החשיבות לערכים הנוצרים לאחרונה ([[:קטגוריה:ניגונים לשבת ויום טוב]] ו[[:קטגוריה:המנוני קעמפים ]]) על המנוני [[אוי רבי (אלבום)]] ולערכי ניגונים קצרים שכוללים מידע מעט? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:37, י"ד באדר, ה'תשפ"ו 07:37, 3 במרץ 2026 (IST)

:אכן אין ליצור ערכים שכוללים מעט מידע. 'המנוני קעמפים' זה לא ערכים חדשים כמדומני, ובכל מקרה יש בהם קצת יותר תוכן בגלל המילים. לדעתי חבל להשקיע בהם אבל הם לא מזיקים. בטח שלא צריך ליצור ערך לכל המנון, אבל אפשר למפורסמים יותר. ובתנאי שיש מידע שאפשר לכתוב עליהם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשפ"ו 01:24, 5 במרץ 2026 (IST)
::היות וככל הנראה הכוונה לערכים שאני יוצר, אז אענה את דעתי, ואני יודע שיש החולקים עלי, ואפשר לעשות הצבעה ואם אשאר בעמדת מיעוט אקבל דעת חברי ואבקש שזה לא יימחק אלא יועבר למרחב האישי. בנוגע למה ששאלת על ההמנונים, אכן מדובר על ערכים חדשים, אבל לא יצרתי ערך על סתם המנונים, שבכל שנה נוצרים ומצטרפים עוד למעלה מעשרה כאלו, אלא דווקא להמנונים של אלבום 'אוי רבי' שהפכו לנכס צאן ברזל ובעיני יש להם חשיבות רבה. סתם בשביל ההמחשה, אין הרבה המנונים שמקבלים ביצוע מחודש אחרי שלושים שנה גם על ידי מקהלת צבאות השם וגם על ידי מקהלת הפנסאים... בנוגע לניגונים לשבת ויום טוב וכיו"ב, השאיפה שלי היא שכל ניגון חב"ד יהיה לו ערך בפני עצמו, ולו בשביל שיהיה לו 'בית יד' עם שם שעוזר לזכור אותו וללמוד אותו, ושהוא לא יהיה סתם עוד 'מספר' בספר הניגונים, ועל כן, אם אני מוצא מידע שאפשר באמצעותו 'לזהות' את הניגון ולבדל אותו משאר הקטגוריה של 'ניגוני וואלאך', 'ניגונים לשבת ויום טוב', ו'ניגון געגועים', אני יוצר לו ערך. גם אם הוא יהיה קצר, יש לענ"ד חשיבות בכך שהוא יעמוד כערך בפני עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:25, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 09:25, 5 במרץ 2026 (IST)
:::דברי טעם... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשפ"ו 23:33, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: לענ"ד מיותר, ערך ללא מידע רב מוריד את הרמה, אפשר ללמוד על ניגון ממה שמופיע עליו ברשימת הניגונים בערך וכדי לזכור אותו אפשר לשנן את מספרו. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:45, י"ז באדר, ה'תשפ"ו 01:45, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::מעטים אלו שיכולים לזכור ניגון על פי מספר. בקשר לערך ללא מידע רב, מוזמן לפתוח אנציקלופדיות מכל סוג שהוא ולהיווכח בעצמך האם כל הערכים בהכרח ארוכים, או שיש גם ערכים קצרים. החשיבות של ערך והרמה שלו לא נקבעים לפי האורל. יכול להיות ערך ארוך מאוד שמוריד את הרמה כי הוא ערוך ברמה ירודה או שכולל מידע רב שאינו אנציקלופדי, ולחילופין ערך קצר אך איכותי שמקיף את כל התוכן הרלוונטי, וממילא הוא אנציקלופדי שלא מוריד את הרמה. אנחנו כבר לא במקום שמודדים אותנו במספר הערכים ובאורכם, ויכולים לאפשר לעצמנו קצת בגרות וחשיבה עצמאית, מה נכון לנו כאנציקלופדיה ולא 'איך זה נראה'. שוב, לענ"ד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:12, י"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:12, 7 במרץ 2026 (IST)
:::::: הערכים הקצרים בויקיקליפה-המכלול הינם ערכים על מושגים חשובים או אישים מפורסמים וכיו"ב, משא"כ ביצירת ערכים על ניגוני שבת ויום טוב כשכל מה שמבדיל מערך א' על ניגון לערך אחר הוא לאיזה המנון שימש בקעמפ אורו או לאיזה פרק תניא הולבש על ידי ולנר, עדיף שהפרטים ה'זוטרים' יופיעו ברשימת הניגונים ואילו ערכים שלמים יווצרו רק על ניגונים עם מידע רב. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:44, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 07:44, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::ולא תהיה כוהנת כפונדקית. אם תרצה לרדת לרזולוציות אפשר, אבל בעיני פרט 'זוטר' של ניגון חסידי עולה לאין ערוך ומצדיק בהחלט ערך בפני עצמו על פני מידע רב ארוך ומפורט על סוג 'דינוזאור' ש"כנראה" התקיים לפני מליון שנים... שוב, אני לא מתווכח. אין לי טיעונים נוספים להצדיק את קיומו של הערך, את נקודת המבט שלי שיתפתי. אפשר לגשת להצבעה ולהעביר למרחב טיוטה באם תצליח לגייס רוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:32, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 09:32, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::: מתייג {{חב"דפדים פעילים|}} [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 17:12, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 17:12, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::מהתרשמותי, ערכי הניגונים הם מהמבוקשים והשימושיים אצלנו, ולכן בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באדר ה'תשפ"ו 21:35, 9 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::אני גם מצטרף לכך שאין כל בעיה בערך קצר, א םזהו כל המידע הקיים[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 14:56, כ"ב באדר, ה'תשפ"ו 14:56, 11 במרץ 2026 (IST)
{{שבירה}}
(הועתק מדף שיחה: דמעה נושרת מעיניו (המנון))

לא כל כך זכיתי להבין מפני מה כל המנון-קעמפים מרגש וכל שיר-ילדים-חב"די מיוחד זוכה לערך.

לענ"ד זו טעות חמורה שיש לנקות ממנה את חב"דפדי'. אין מקום לערכים שלמים על דברים כאלו זוטריים, חסרי משמעות ותועלת כל שהיא.

באם מישהו רוצה לרגש את מבקרי ו"גולשי" האתר עם ההמנונים המדמיעים, (=לא כי הם מרגשים, אלא השומעים בוכים על הרס הניגונים האמיתיים, [במקרים -הרבים דווקא- בהם זכינו שבכלל זהו ניגון ולא איזה שיר שהקעמפ החליט לגייר אותו]), הוא מוזמן לכתוב חוברת / ספר / סידרה, ולהכניס לתוכה את כל ההמנונים שהוא מכיר, את הסיפורים שמאחוריהם [בעקבות התוועדות של מי נכתבו..], מי כתבם, מי שרו אותם ומתי, מי תירגמם, מי עיבדם, ומה מספרם בדיסק פלוני של מקהלת צ"ה; ובשונה מבאתר עצמו - גם את כל ההרגשים שלו לגביהם (כי באתר אסור לכתוב לע"ע, לצערם של המספימים, "ההמנון נחשב למרגש במיוחד. חיילי צבאות ה' אוהבים לשיר אותו שוב ושוב, כדי להתגעגע לרבי" וכה"ג), ולהכניס קישור של החוברת /וכו' שלו באיזשהו ערך שעוסק בהמנונים [אם יש. מסתמא כבר דאגו לכך כל המספימים שכותבים ערכים על המנונים] או אף בערך העוסק בקעמפים, כך מבקרי חב"דפדי' ייחשפו לעושר הרגש והפיוטיות החב"דיים ויהנו מלא חפניים.

לא ראיתי שכבר דיברו על זה באיזה מקום, אז כאן, בדף שיחה של ערך הניצב בדף הבית של האתר כערך חדש(-לע"ע, כמובן), מצאתי לנכון להביע את תמיהתי זו.

בתקווה לשיח תקין, ושאצליח לכתוב בצורה שיותר מכבדת אחרים, משתמש לוח אור זרוע שלא מצליח כ"כ להכנס לחשבון שלו ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 10:42, 10 במרץ 2026 (IST)
:אכן שם נכתב במה הוא שונה מסתם המנון קעמפים. ומלבד זאת, איפה הבעיה בדיוק? מכיר את השיחה של הרבי מוישב תשנ"ב על ניגוני חב"ד? אם זה אכן מושר בצורה פנימית ורצינית במקהלות חסידים, לא בתנועה של התפרקות אלא בתנועה של התקשרות לרבי - בעיני, לפי ההגדרות של הרבי עצמו, זה עצמו הופך לניגון חב"ד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:04, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 20:04, 10 במרץ 2026 (IST)
::: הוספתי [[חב"דפדיה:בקשת ערכים#המונים]] שלישטתכם ראויים (אף שלא מאלבום בית רבי) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:28, כ"ב באדר, ה'תשפ"ו 21:28, 11 במרץ 2026 (IST)
::::אולי כדאי לעשות ערך אחד עבור כל ההמנונים, תימלולם וקישורים לשמיעתם . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:24, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:24, 15 במרץ 2026 (IST)
:מקוה שהקוראים מבינים כי דברים אלו העתקו לכאן ללא ידיעתי. כאן אמנם אכן מקומם, ויישר חילי' של [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] שהעבירם לכאן, אך הם לא נכתבו בצורה המתאימה להמשך הדיון ובכלל, ולערוך אותם כבר אין בכוחי חבל.
:לוח אור זרוע ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 01:32, 18 במרץ 2026 (IST)
::::: ערך א' להמנונים? אנציקלופדי? יש את זה: [[משתמש:להתראות/המנוני הקעמפים]] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 04:06, כ"ט באדר, ה'תשפ"ו 04:06, 18 במרץ 2026 (IST)
::::::יש את זה גם בערך [[המנון]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:02, 18 במרץ 2026 (IST)

== מה זה? ==

onlinechitas.miraheze.org/wiki/עמוד_ראשי ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 22:14, 11 במרץ 2026 (IST)

:אתר טיוטה של א' מהמשתמשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:03, 11 במרץ 2026 (IST)

== אימיילים באתר ==

שמח לעדכן שב"ה נוספה לאתר האפשרות לשלוח אימיילים (ואפשר לשחזר סיסמה לקבל תזכורות וכיו"ב). (לפני כשבוע). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באדר ה'תשפ"ו 00:26, 12 במרץ 2026 (IST)

:{{ישר כוח}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:41, 14 במרץ 2026 (IST)
::ישר כח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:19, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:19, 15 במרץ 2026 (IST)
:::בטח יפרטו יותר מה האופן לעשות את זה. עצם הידיעה על כך משמח מאד, אבל האופן המעשי של זה לא ידוע מאליו..
:::לוח אור זרוע ממחשב אחר - ‫[[מיוחד:תרומות/147.234.101.225|147.234.101.225]]‬ 23:17, 26 במרץ 2026 (IST)
::::אם אפשר לתקן גם בחב"דציטוט וחב"דטקסט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:30, 27 במרץ 2026 (IDT)

== הערך על זיידה ==

לאחרונה נרשמה בקשה בדף בקשות ממפעילים למחיקת הערך [[אברהם יוסף זיידה]] בתואנה שהערך הזוי. האם המשתמשים שליט"א חושבים גם כך? (כלומר, האם יש להסתכל על ערוץ היוטיוב עם 'ישיבה' ושיעורים או על מסריו וכו') [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:27, כ"ד באדר, ה'תשפ"ו 21:27, 13 במרץ 2026 (IST)

:לכאורה צריך היכרות אם האדם לדעת האם אכן דמות נורמטיבית. אשמח שחברי קהילה בביתר יחוו דעתם (מי שלא אכפת לו שידעו איפה הוא גר...) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ו 21:52, 15 במרץ 2026 (IST)

== קישורים מחב"דפדיה לחב"דציטוט ==

כעת לא מתאפשר לקשר מערך בחב"דפדיה לחב"דציטוט (לחב"דטקסט אפשר). אשמח לטיפול בעניין [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 17:21, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 17:22, 17 במרץ 2026 (IST)

:ב{{תב|מיזמים}}? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:48, 17 במרץ 2026 (IST)
::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:09, 17 במרץ 2026 (IST)
:::ניסיתי לקשר מדף המשתמש שלי לדף שלי בחב"דציטוט ולעמוד הראשי של חב"דציטוט והתגובה (כשלחצתי על 'שמירת השינויים') הייתה שהמילים עצמן, שמהן קישרתי - נמחקו (ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A1.&diff=prev&oldid=834602 כאן]) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 23:29, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 23:29, 17 במרץ 2026 (IST)
::::לא מקשרים עם [[:zitut:]] מקשרים עם [[ציטוט:]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:36, 17 במרץ 2026 (IST)

== הרביים ==

ידוע שכ"ק אדה"ז חכ', אדהאמ"צ בינה והצ"צ דעת.

# מי יכול לציין לי מ"מ ?
# האם כ"ה גם גבי אדמהר"ש, אדנ"ע ואילך?[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 16:45, ח' בניסן, ה'תשפ"ו 16:45, 26 במרץ 2026 (IST)

:תוכל לכתוב ב[[חב"דפדיה:פארבריינגען]] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:56, 26 במרץ 2026 (IST)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==

חב"דפדיה עכשיו זמינה גם באפליקציה לנייד!

[https://play.google.com/store/apps/details?id=il.co.chabadpedia.app&pcampaignid=web_share&pli=1 להורדה] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:28, 3 באפריל 2026 (IDT)

== משחית טרי ==

נא לחסום את משתמש שניאר זייפוד הלוי.

השחית: ספר הזכרונות, עכו. [[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:20, י"ט בניסן, ה'תשפ"ו 00:20, 6 באפריל 2026 (IDT)

== תארי אישים - רבנים וצדיקים ==

*שלום חברים, מעתיק להלן מדיון בבקשות מפעילים. אני חושב שהגיע הזמן לדון בזה מחדש. בעבר נצמדנו למדיניות של ויקיפדיה, גם בגלל שהיה לנו חשוב הכתיבה האנציקלופדית (ובאנציקלופדיות רבנים לא מופיעים עם תארים). וגם בגלל המחשבה שזה ישפר את הקידום שלנו בחיפוש. אני חושב שהגיע הזמן לחשוב מחדש על הכללים.
[[יוסף קארו]] להעביר ל'''[[יוסף קארו|רבי]] '''[[יוסף קארו]]•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:33, 16 בפברואר 2026 (IST)
: לא נהוג בחב"דפדיה לציין תואר בשם הערך . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:59, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ו) 23:59, 16 בפברואר 2026 (IST)
:: עובדה שלגבי שאר גדולי ישראל מזמנו כן נהוג כך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 07:56, 17 בפברואר 2026 (IST)
:: [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף]], ע"פ דבריך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] להעביר ל[[מנחם מענדל שניאורסון]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:34, 17 בפברואר 2026 (IST)
::: וכן [[רבי שלמה לוריא]], [[רבי ישראל נג'ארה]] ו[[רבי משה איסרליש]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:43, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::: ו[[רבי יעקב בן אשר]] ועוד רבים.
:::: ואם להשאיר את ה "רבי" אז להעביר גם את [[משה קורדובירו]] ל[[רבי משה קורדובירו]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:49, 17 בפברואר 2026 (IST)
::::: מעניין, יש פה חוסר אחידות. בגדול לא כותבים תארים חוץ מאדמורי חב"ד . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:27, ל' בשבט, ה'תשפ"ו) 12:27, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::: למה? •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 15:27, 18 בפברואר 2026 (IST)
:::::: באולם דיונים העלו את זה כבר פעם, בעיקרון המדיניות היא שלראשונים כן מוסיפים התואר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 22:48, 18 בפברואר 2026 (IST)
::::::: ולאחרונים? ראה [[תבנית:אחרונים]] להמחשה. •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 13:12, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::::: @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה אומר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:55, 9 במרץ 2026 (IST)
* סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 00:41, 10 באפריל 2026 (IDT)
מחשבותי בנושא. א. לא נראה לי שצריך להתחשב במקובל אצל אנצי' שנכתבו על ידי גויים או לא שומת"צ. בנוסף עניין האינדקס לא רלוונטי, שכן הערכים ממויינים בקטגוריות לפי סדר הא' גם כשמוסיפים תואר (באמצעות קידוד מתאים בקטגוריה). ב. עולם החיפוש השתנה מהותית מאז נוסדה חב"דפדיה ושמות הערכים הרבה פחות רלוונטיים. ג. מצורף בזה כללים מ'המכלול' שיכולים לתת אולי כיוון או מחשבה. אבל כמובן שאנחנו צריכים לחשוב ולקבוע כללים לפי מה שמתאים לנו. אשמח לדעות נוספות, ואם אכן תהיה הסכמה לשינוי המדיניות אז אנא השתתפו בגיבוש משותף של כללים חדשים.

*ציטוט מהמכלול: '''תארים בשמות ערכי רבנים'''
שם ערך של רב, יכיל את השם הפרטי, ואם שם משפחתו ו/או עירו מוכרים כחלק משמו - יִכָּתְבוּ גם הם.

התואר שיקדים את שמו של הרב, בשם הערך: (מובהר שכל איזכור של אישיות זאת במקום שאינו שם הערך, יכתב כפי שרגילים לקרותה)

אישיות תורנית שליט"א: לכל אישיות תורנית שהיא בין החיים, יש להקדים את התואר הרב.

אישיות תורנית חרדית ז"ל: לכל אישיות תורנית שאינה בין החיים, יש להקדים את התואר רבי. (לדוגמא רבי ישראל מסלנט)

אישיות תורנית לא חרדית: לכל אישיות תורנית לא חרדית, בין החיים או לא, יש להקדים את התואר הרב. (כגון ח"כ שכיהן בעבר כראש כולל וזכאי לערך משום היותו ח"כ ולא משום היותו ראש כולל לשעבר)

בכל מקרה שתפקידה התורני אינו התפקיד שבגינה היא זכאית לערך - אין להקדים לה את התואר.

(דף זה מסכם מסקנות הצבעות במועצת, ארכיונים 6 ו-7.)

*סוף ציטוט מהמכלול. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 00:41, 10 באפריל 2026 (IDT)
:לא חושב שהכלל של התאר "רבי" ולא "הרב" לאנשים ז"ל תקף לחב"דפדיה, מכיוון שכלל זה אינו נהוג בחב"ד. אך יש לקחת בחשבון שיצטרכו לשנות אלפי ערכים את הציונים הקיימים בתוכם. מדובר בלפחות עשרות אלפי ציונים. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ג בניסן ה'תשפ"ו, בשעה

חב"דפדיה:אולם דיונים

2026-04-10T15:13:21Z

מ. רובין: /* ניגונים בערכים */ תגובה

{{/פתיח}}
{{דיווח מצב}}

== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה נסגר בסוף לגבי הניגונים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:45, 19 באוקטובר 2025 (IDT)
:::רק עכשיו רואה את הדיון. @[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] אשמח שתכין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו 14:39, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::::רואה שיצרת את [[תבנית:שמע|התבנית שמע בעבר]], אפשר להשתמש בה. או ש{{א|שיע.ק|התכוונת}} למשהו אחר? ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז בכסלו ה'תשפ"ו • 09:34, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::::שכחתי ממנה. נראה לי בעייתי בתבנית - שלא ברור איך להפעיל את השמע, וגם שכשלוחצים על השמעה אין שום לחצנים או אינדיקציה איך לעצור את השמע... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בטבת ה'תשפ"ו 03:49, 28 בדצמבר 2025 (IST)
::::::לכן כתבתי שצריך קודם להחליט איך רוצים שזה יראה כדי שיהיה אפשר ליצור את התבנית. מה אמור להיות כתוב לפני הלחיצה ומה אחריה, והאם בכלל השמע צריך להיות מיד או במעבר דף וכד'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 00:00, 6 בינואר 2026 (IST)
:::::::@[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]. זה צריך להיות שיהיה נגן בדומה לתבנית הנוכחית שיש בה את המאפיינים הבאים: כפתור המאפשר הפעלה ועצירה של הנגינה. כפתור שליטה על העוצמה. וכפתור המאפשר מעבר לחלק הרצוי בקובץ השמע (כלומר קדימה אחורה).
:::::::בנוסף צריך למצוא דרך שתענה על הבעיות שהוצגו לעיל? שזה יהיה אסטתי, ושיהיה ברור שם הקובץ, וכפתור הורדה (בקשת יוסף בן מלמד שתהיה אפשרות להורדה בלי לעבור דף, נראה לי לא אפשרית, גם כיום וגם בתבנית עתידית). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בטבת ה'תשפ"ו 02:43, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::::לכל המשתתפים בדיון @[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]]@[[משתמש:להתראות|להתראות]]@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]]@
::::::::אני חושב שהתבנית הבאה, נותנת פתרון די טוב. מה דעתכם: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94
::::::::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בטבת ה'תשפ"ו 02:49, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::::::חושבני שאפשרות להורדה היא דווקא כן פרקטית ותעזור המון, (בעבר היו 3 נקודות בצד הימני של הקובץ עם אפשרות ישירה להורדה). כמו כן, תבנית זו שהצעת נמצאת (קצת בשינוי) בדף [[משתמש:יוסף בן מלמד/כל ניגוני חב"ד להאזנה ישירה]] והיא מעולה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:54, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 23:54, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::::::לא חושב שצריך קישור להורדה בערכים, אפשר בקלות להיכנס לקובץ עצמו ומשם להוריד. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 00:20, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]], אתה בעצם רוצה תבנית אותו דבר כמו התבנית הקיימת רק בצבע אחר שפחות תופס את העין? בדומה לגרסה הישנה? כי אי אפשר שזה יהיה בתור טקסט ויהיה אפשרות שליטה בעוצמה או מעבר לחלק אחר של השיר בלחיצה. נראה לי שאם התבנית השחורה תכנס זה יכביד על הערכים ויזואלית ויקשה על הקריאה. וגם בקישור שהבאת מוויקיפדיה זה לדעתי פחות יפה בתוך הערכים עצמם (אולי לכן הם לא שמו אותה בכל ערכי השירים). אולי בתור תמונה שיר אחד אם יש מקום פנוי וזה ממש קשור לערך המנגינה בביצוע הזה. כי אם יהיה עכשיו בכל ערך רשימת השמעות של מלא ביצועים לכל ניגון זה לדעתי כבר לא יפה. ודווקא התבנית {{תב|שמע}} נראית לי ממש נחמדה להכנסה לגוף הערך בתוך טקסט ואפשר להכניס אותה לכל ביצוע בנפרד - זה לא נראה מכביד. כמובן שמי שרוצה שליטה בעוצמה או העברה יכול להכנס לקובץ הניגון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בטבת ה'תשפ"ו • 10:54, 9 בינואר 2026 (IST)
:::::::::בקיצור מבין שדעת הרוב כאן להשתמש בתבנית 'שמע'. מקבל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 15:08, 11 בינואר 2026 (IST)
::::::::::עדיף {{תב|רשימת מדיה}}, אבל זה קצת יותר מורכב להכניס בערכים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:16, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::אם אני מנסה לסכם, יוסף וחלוקת בעד תבנית שמע, ונגד נגן מובנה בערכים. (הן באמצעות קישור לקובץ עצמו, והן באמצעות (תבנית רשימת מדיה). יוסף בעד יצירת כפתור מובנה להורדה (אני גם בעד אבל לא יודע אם זה אפשרי טכנית).
:::::::::::שיע ורובין בעד 'רשימת מדיה'. גם להתראות, היה בעד אם זה יראה כמו תמונה (במסגרת ומיושר לשמאל) שזה בעצם מה ש'רשימת מדיה' עושה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 16:57, 11 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::שיניתי את תבנית שמע. כך שיהיה כתוב ברור 'לחצו להאזנה' כך: {{שמע|קובץ=ניגון הורודישטשר.mp3}}
::::::::::::מה אומרים? נסתפק בזה וזהו? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בטבת ה'תשפ"ו 20:08, 14 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::נראה מעולה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:11, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו) 17:11, 15 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::אחלה, אם זה משהו שולי כמו ביצוע מסויים לניגון אז אפשר להשאיר ככה וזה יפה להכנסה בקישורים חיצוניים וכד'. אם זה משהו משמעותי שקשור ישירות לערך הביצוע הזה באופן ספציפי אפשר להכניס ברשימת מדיה כתמונה. תודה שיע ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:12, 18 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::לדעתי ביצוע לניגון זה ממש לא שולי, אלא מרכזי ועיקרי '''בכל''' ערכי הניגונים. ויתכן מאוד שזה הדבר העיקרי שמבוקש בערכים אלו, אבל התפשרתי על הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשפ"ו 16:13, 19 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::כנראה שלא הבנת את כוונתי, אני יקצין את המקרה: דמיין שילד מקליט את עצמו בפלאפון שר ניגון ומכניס את זה בתור רשימת מדיה כתמונה... יש ביצועים נחשבים יותר ונחשבים פחות, את המרכזיים שבהם (אם בכלל) נכון להכניס כתמונה, את כל השאר, בקישורים חיצוניים או בהערות. הגיוני? ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 13:11, 27 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::הבנתי. גם לדעתי לא כל ביצוע צריך להכנס. ואפילו במקרה של שפע ביצועים טובים, יש לצמצם את הגלריה לכמות מוגבלת (האם לקבוע כלל למקסימום?) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ו 20:39, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::אז יוצא שיש פה רוב גדול בעד רשימת מדיה (של קבצים נבחרים ולא של כולם) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ו 20:45, 28 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::אז תכלס {{תב|שמע}} או {{תב|רשימת מדיה}}? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 10:48, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::הוספתי ב[[עזרה:העלאת קובץ מדיה#ערכים העוסקים בניגונים|עזרה:העלאת קובץ מדיה#]] את הפסקה הבאה:
:::::::::::::::::::בערכים העוסקים בניגונים, מקובל בחב"דפדיה לקשר לביצועים של הניגון שניתן להאזין להם. כאשר מדובר בביצועים שניתן להעלות אותם לחב"דפדיה כקובץ (שהם הופצו לציבור ללא הפרת זכויות יוצרים), מומלץ לעשות זאת.
:::::::::::::::::::בערך, ניתן להציג רשימה מצומצמת של ביצועים נבחרים. באמצעות התבנית {{תב|רשימת מדיה}} שמציגה נגן מלא של הקבצים. בנוסף ניתן לקשר לרשימת ביצועים באמצעות {{תב|תבנית:שמע}} שמציגה סמליל קטן המאפשר נגינה של הקובץ. מומלץ להציג לא יותר מ-4 ניגונים נבחרים, ואם ישנם ביצועים נוספים להציג אותם באמצעות התבנית {{תב|שמע}}. לתשומת לבכם: הקבצים ב'רשימת מדיה' מוצגים באופן בולט ולכן אין לבחור ביצועים איזוטריים, שוליים, או עיבודים שאינם נאמנים למקור. במקרה שאין ביצועים מתאימים, יש לוותר על התבנית.
:::::::::::::::::::עד כאן. כמובן ניתן לערוך שם, להעיר או לשפר לפי דעת שאר המשתמשים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ו 22:52, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::כדאי להגדיר ערך כזה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:13, 10 באפריל 2026 (IDT)

== ערכי מלחמות ==
כגון מלחמת לבנון השני', חרבות ברזל וכו' (שאחרי ג' תמוז), שהינם כמעט ללא שום קשר חב"די - מה החשיבות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)
:א. יש הקשר חב"די ב. אפשר להוסיף. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 16 ביוני 2025 (IDT)
::אין (ולא יהי') הקשר '''משמעותי'''. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:30, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::אכן, אבל יועיל באם מישהוא יחפש את דעת הרבי בנידון, (בחיפוש:"חרבות ברזל - חב"ד", וןכיצ"ב). ע"ה שבויקיקליפע כמובן יותר מפורט וכו', יוכלו כאן למצוא את דעת הרבי (הכללית אמנם, אבל אנן סהדי שלא יחפש את מלחמת ששת הימים-מל' יוה"כ ויקיש לזמנינו...).
:::::לכן לדעתי כדאי בערך קצר ותמציתי.
::: בטח שיש אפשר לכתוב על פעילות חב"ד במלחמה ועל טיסת החטופים לרבי וכו' וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 15:35, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 15:35, 16 ביוני 2025 (IDT)
::::::אפשר א"כ לסכם בערך מקוצר 'מלחמות ישראל' (ורק על ששת הימים, יוכ"פ וכו' לעשות גם ערך מורחב). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:12, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::::אין התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::אם - כי שלא יהי' מורחב מידי. די בערך קצר, עם הרחבה אודות עמדת חב"ד\שיטת הרבי\וכה"ג (מה שבטוחני שיהיו אזלכע ... שידאגו למלאת א"ז בכל פרט אפשרי..)[[שיחת משתמש:שפי"ץקייט]] ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א. 23:32, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::וקריינא דאגרתא כו'.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:36, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::אין אפשרות לכתוב ערכים שההקשר החב"די שלהם יהיה: עמדת / שיטת הרבי על מלחמות שהתרחשו בתקופה בה לא שומעים דברים חדשים מהרבי. אם רוצים לכתוב עמדת / שיטת הרבי על נושאים מסוימים זה צריך להיות בערכים כלליים כגון 'שלמות הארץ' 'הסכמי שלום וכו'. צריך לראות האם יש מספיק הקשר עדכני במובן של אירועים במלחמה שקשורים בחב"ד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:37, 19 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::::ישנם הקשרים נוספים, כמו למשל פעולות חסידי חב"ד בקשר למלחמה ופעילות חסידות חב"ד במלחמה זאת, פגיעות בחסידי חב"ד, כמו שניתן לראות בהרחבה בערך על [[מלחמת חרבות ברזל]]. לדעתי ערכים כאלו שנכתבו כראוי ועם הרחבה רבה להקשר החבדי אין כל הצדקה למחקם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 04:12, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 04:12, 23 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::::@[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] מסכים איתך. תגובתי התייחסה רק לרעיון שהובא לעיל. ליצור ערך שההקשר החב"די שלו מתבסס על שיחות מהרבי משנים עברו וקישורם למאורעות עכשווים. שעל זה הגבתי שזה יכול להכנס רק בערך כללי בנושא שלמות הארץ וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)

== נכדים בקטגוריית משפחות ==
האם גם מי שהוא נכד של אדם למשפחה מסוימת שכבר לא נושא את שם המשפחה ראוי להיכלל תחת הקטגוריה. א"כ האם גם בעל\אישה של אדם כזה צריך להיות בקטגוריה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 12:46, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:46, 18 ביוני 2025 (IDT)
:בוודאי שכן, הוא הרי חלק מהמשפחה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 12:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:52, 18 ביוני 2025 (IDT)
:: בפועל לא נהוג כך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:56, 18 ביוני 2025 (IDT)
::: כמדומני ש[[משתמש:יוסף בן מלמד]] כתב שלא ואף הסיר בפועל קטגוריות שהוספו לנכדים. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:44, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:44, 19 ביוני 2025 (IDT)
:::: בויקיקליפה הקטנה (המכלול) וכנראה גם בויקיקליפה הגדולה נהוג כמו שכתבתי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:26, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:26, 25 ביוני 2025 (IDT)
:::::אם כך, אין לדבר סוף. בעבר הוסכם לצרף לקטגוריה רק בנים וחתנים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:22, ב' באב, ה'תשפ"ה)
::::::אני חושב שצריך לעשות כמו 'המכלול' ולצרף גם נכדים וכו', גם אם אין לדבר סוף משתמשים רוצים לראות מי המשפחה (ולא רק המשפחה המצומצמת) [[משתמש:חבדניק 111|חבדניק 111]] - [[שיחת משתמש:חבדניק 111|שיחה]], 00:11, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ו 00:11, 2 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::מסכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 14:00, 11 בינואר 2026 (IST)

== מספר הצפיות בדפים ==
רק עכשיו אני רואה שניתן סו"ס לראות את מספר הצפיות בכל דף. אחרי שנים שלא היה אפשר. המספרים שרואים עכשיו זה ממתי? מזמן הקמת האתר? ממתי שתיקנו? למישהו יש מושג? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:14, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ה
:ממתי שהתקינו, לפני מס' חודשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 13:50, 14 ביולי 2025 (IDT)
::ב"ה. כי זה דיי נמוך.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:03, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::מה פתאום? הצפיות מאז הקמת האתר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:35, 15 ביולי 2025 (IDT)
::::מה יודעים לומר בנושא מפעילי המערכת? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:08, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::::אם הצפיות היו מאז הקמת האתר היה כמה מאות מליוני צפיות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:20, 15 ביולי 2025 (IDT)
:::::היכן ניתן לראות כמה צפו? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:39, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:39, 15 בדצמבר 2025 (IST)
::::::אם שאלתך על צפיות מהקמת האתר, זה אבד במרוצת מעברים ושידרוגים במהלך השנים... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:37, 11 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות אישים שנולדו בשנת____ ==

מה דעתכם להחליף את כל הקטגוריות בילידי____? כמובן שיבוצע ע"י בוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:52, 28 ביולי 2025 (IDT)
:מה הבעי' בניסוח הנכחי? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:58, 28 ביולי 2025 (IDT)
::ארוך תמיד עדיף לקצר כמה שאפשר כך גם בוויקיפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:01, 28 ביולי 2025 (IDT)
:::מה דעת @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:07, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אני בעד. כדאי לשמוע עוד דיעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באב ה'תשפ"ה 02:58, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::בתקווה שנוסח "ילידי" לא יחליט מאן-דהו לכתוב את שם הרך הנולד, אחיו וכו' [[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 18:02, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 18:02, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::{{חב"דפדים פעילים}} יש התנגדות? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:45, 4 בספטמבר 2025 (IDT)
:לדעתי זה ניסוח לא נכון, כי המושג 'ילידים' מזכיר את המושג (נותן קונוטציא) של ילידים מקומיים. לדוגמא: 'פלוני הינו יליד גרמניא'. ופעמים רבות מצוי שהמילה 'ילידים' מזכירה במיוחד בהקשר של 'שבטים' שונים ומשונים לדוגמא: 'ילידים אינדיאנים' וכיוצ"ב)...
:נכון שלהבדיל אלף אלפי הבדלות מאוד מצוי באג"ק שרואים שהרבי מברך "נחת מכל ילידיהם שיחיו", אבל זה כתוב בסגנון של לה"ק (לא עברית) ובטח שאם מתבטאים בסגנון של אנציקלופדיא (עברית) אז צריך לשים לב שלא לתת קונוטציא לדברים שאנחנו לא רוצים לתת... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:34, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:34, 15 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::לא. {{בעד חזק}} ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ו באלול]] [[ה'תשפ"ה]] ''(8 בספט' למניינם)''
{{שבירה}} @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני חושב כבר אפשר לבצע את ההחלפות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:07, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

:הניסוח הגיע מההשוואה לאישים לפי מיקום, אישים לפי פטירה ואישים לפי ילודה. כך שאם משנים יש לשים לב לכמה דברים: א. לקחת בחשבון שאישים לפי מוצא כבר לא יהיה דומה. ב. בגלל שבמקרה שלנו מדובר בשנה עברית ולא במספר יהיה נכון יותר להוסיף את המילה 'שנת' כך שיהיה כתוב 'ילידי שנת תשפ"ו' וכד'. ג. לשנות גם את אישים שנפטרו בשנת... ל'נפטרי שנת...'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ו • 23:23, 14 באוקטובר 2025 (IDT)
::א. עדיין יש יתרון לקיצור. ב. לא הצלחתי להבין למה אי אפשר ילידי תשפ"ו - בלי שנת. ג. בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:49, 11 בינואר 2026 (IST)
:::ב. כי חשבתי שאם תכתוב ילידי תר"ח - הקורא החיצוני עלול לחשוב שמדובר בר"ת כלשהם ולא בשנה עברית. אם לדעתך זה לא עלול לבלבל אפשר להוריד גם את 'שנת' ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:37, 18 בינואר 2026 (IST)

== מושגים בחסידות ==

לאחרונה אני מגלה עוד ועוד ערכים רבים העוסקים במושגים בחסידות כפולים או כמעט כפולים (בשינוי קטן בשם הערך), מהם קיימים כבר כו"כ שנים וא"א לא שם לב (!), מהם רבים הממשיכים להיווצר עד לתקופה האחרונה ממש. בחיפוש קצר של שם המושג על שלל הטיותיו ושמותיו ניתן למנוע בקלות תופעה מצערת זו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:39, 31 ביולי 2025 (IDT)

:ישר כח. אנא שימו לבכם לפני יצירת ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה 17:00, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אשמח לדוגמאות קונקרטיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:20, י' באב, ה'תשפ"ה 00:20, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
:::[[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]], [[יחודא תתאה]], [[דעת עליון]], ועוד הרבה ערכים שכבר נמחקו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:26, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
::::לא הבנתי. תן דוגמאות לערך המיותר והערך הקרוב אליו שהוא כפול ומיותר עם שם כמעט זהה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:19, י"ג באב, ה'תשפ"ה 15:19, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::[[המשכה]] - [[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]] - [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]], [[יחודא תתאה]] - [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]], [[דעת עליון]] - [[דעת עליון ודעת תחתון]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::תבורך על הרעיון (ועל הביצוע?).
::::::להעיר: ספציפית הערך [[יחודא תתאה]] לענ"ד לא דורש איחוד. למרות שמו, הפתיח ורוב התוכן עוסק בעיקר ב[[יחוד זו"ן]]. לכן יש להעביר לשם זה, להשמיט את החלק העוסק ביחודא תתאה, ולציין לאיזה מקום המבאר שיחוד זו"ן הוא יחודא תתאה (ראיתי מציינים ללקו"ת פקודי ה, ג), אבל יש מקום לשני הערכים בנפרד למרות שהמושג חופף. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:03, ט"ז באב ה'תשפ"ה 15:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

== עריכות שעשיתי עם כתובת ה-IP שלי ==

אם ערכתי בלי להתחבר לחשבון שלי, האם ניתן "להעביר" את העריכות שלי מכתובת ה-IP שלי לחשבון שלי? [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 12:52, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה 12:52, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

:אין כזו אפשרות . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:12, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה) 23:12, 21 בספטמבר 2025 (IDT)
::"למה החשבון שלי מתנתק מעצמו כל עשר דקות?" [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 19:19, ז' בתשרי, ה'תשפ"ו 19:19, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::אולי כי לא סימנת בוי את תיבת לזכור שנכנסתי . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:49, ח' בתשרי, ה'תשפ"ו) 12:49, 30 בספטמבר 2025 (IDT)
::::זה באג ישן. @[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] זכור לי שדיווחת עליו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:59, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

== הפניות ==

כאשר ישנם ב' ערכים על ב' אישים בעלי אותו שם, לאיזה ערך כדאי לקשר (והב' לשים במפנה) - את האישיות הקדומה יותר או המפורסמת (והמקושרת יותר, מן הסתם) יותר? בהגיון מסתבר כהאפשרות הב', אך מרפרוף קל באתר נראה שהאפשרות הראשונה היא הנהוגה והמקובלת יותר בהווה. דוגמא לדילמה זו: הערך [[ישראל שמעון קלמנסון]]. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|ספרא וסייפא]] 23:11, 5 בנובמבר 2025 (IST)

:שאלה טובה, דוגמה פחות טובה. שני הדברים שכתבת לא ברורים בהקשר זה - הערך על קלמנסון השוחט גם נצפה הרבה יותר פעמים, וגם מקושר להרבה יותר ערכים - אבל אני לא בטוח שהאחרון אכן מוכר יותר. בכל אופן בדרך הטבע ומכיוון שהאתר ותיק למדי ערכים על אישים צעירים נכתבים אחרי שהשם כבר נתפס על ידי הדמות המבוגרת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 21:42, 4 בינואר 2026 (IST)

== היכן ניתן לשלב ==

מידע אינצקלופדי רב שאין עליו ערך מוגדר?

(לדוגמה - מאמרים ןשיחות שהוגהו ע"י הרבי יותר מפ"א (לדוגמה - לא היו ימים טובים ל"ה, קידוש החודש, חלק מ'), בתבנית דומה לזו שבמפתח.[[משתמש:למך|למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 22:07, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ו 22:07, 6 בנובמבר 2025 (IST)

:שולב בשיחת המשתמש שלי.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 21:23, י"ז בחשוון, ה'תשפ"ו 21:23, 8 בנובמבר 2025 (IST)
::יש"כ. כל דבר לגופו. על הגהה יותר מפעם אחת לכאורה אפשר להכניס ב[[מוגה]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 21:24, 4 בינואר 2026 (IST)
:::מקום נוסף לאפיזודות ועובדות מעניינות שלא שייך לכתוב עליהן ערך, זה 'הידעת' שמופיע במקום מכובד בדף הראשי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ"ו 00:46, 26 בינואר 2026 (IST)

== עשרה ניגונים, באופן שיגרתי או לא? ==

בעמוד של עשרה ניגונים כתוב כך:

יש הנוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר, בנוגע לניגון [[ד' בבות (ניגון)|ארבע בבות]] זהו לא רק מנהג חסידים אלא הוראה מפורשת מ[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]].

מי מהיודעים האם יש מקור להוראה זו בהקשר לעשרת הניגונים?

והאם באמת כך המנהג?

תודה מראש

[[משתמש:מכון שירו למלך|מכון שירו למלך]] - [[שיחת משתמש:מכון שירו למלך|שיחה]], 23:24, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ו 23:24, 3 בדצמבר 2025 (IST)

:אני מבין שמסתמא מדובר על עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.
:פעם ראשונה שאני שומע על מנהג כזה... גם לא לימדונו דבר כזה לא בחיידר ולא בישיבות תו"ת בהם למדתי...
:מעניין גם לדעת מי הם ה'יש נוהגים'... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:06, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:06, 15 בדצמבר 2025 (IST)

== למה חב"דטקסט לא נקראת "מאגר טקסטים חב"דיים"?? ==

למה חב"דטקסט נקראת "'''מאגר טקסטים חופשיים'''" ולא "'''מאגר טקסטים חב"דיים'''" או משהו בסגנון... {{אנונימי}}

:א. "חופשיים" זה ס'פאסט נישט. ב. "חופשיים" זה גם לא נכון עובדתית... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:58, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 19:58, 15 בדצמבר 2025 (IST)

:מה הבעי'ה בזה? זה חופשי לעריכה אז קוראים לזה חופשי... [[מיוחד:תרומות/95.86.80.239|95.86.80.239]] 01:04, 19 בדצמבר 2025 (IST)
::אני אסביר: חופשי זה אומר שאפשר לכתוב מה שרוצים, וזה לא נכון!, כי חב"דטקסט זה רק ספרי חסידות וספרים תורניים. זה לא משהו שהעורך כותב לפי דעתו אלא רק את מה שכתבו בספרים -ספרי קודש (!). (אני לא מדבר על אולם דיונים ודפי שיחה).
::מילא על חב"דפדי'ה זה עוד נכון לומר 'חופשי' כי באמת כל אחד יכול לערוך וליצור בעצמו לפי מה שהוא מבין - יש איזה כללים כלליים אבל תכל'ס זה יצירה שכל אחד מתבטא בה כפי דעתו סגנונו והבנתו. אבל חב"דטקסט זה לא ככה.
::דבר שני המושג 'ספרים חופשיים' או 'ספריה חופשית' הוא מושג בלתי רצוי כידוע ליודעים (לימודי חול או גרוע מכך ה"י)... אז ברור שלספרי'ה של ספרי קודש - חב"דטקסט - לא מתאים לקרוא בכינוי כזה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:44, ב' בטבת, ה'תשפ"ו 19:44, 22 בדצמבר 2025 (IST)
:::דף שיחה (בנושא) זה, נערך בשנית על ידי {{א|המכריז}}. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:10, י"א בטבת, ה'תשפ"ו 21:10, 31 בדצמבר 2025 (IST)
::::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]]. מה דעתך בענין? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:37, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:37, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::בכדי להבדיל מוויקיטקסט אז היא נקראת מאגר טקסטים חב"דיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 00:12, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] ברור שלזה התכוונתי. שיהי' כתוב חב"דיים ולא כמו שכתבו חופשיים (בתבנית של מיזמי חב"דפדי') [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:06, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 22:06, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::אגב, אותו ענין צריך לתקן על חב"דציטוט. שיהי' כתוב "מאגר ציטוטים חב"די" וכיוצ"ב. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:16, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 22:16, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::שיניתי. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:18, 11 בינואר 2026 (IST)

== מרחב טיוטה ==

{{חב"דפדים פעילים}} לפני כשנתיים העלה המשתמש צוברענגען משיח הצעה להקמת מרחב טיוטה, אך הדיון הסתיים ללא הכרעה.

לדעתי, כיום הצורך במרחב כזה ברור אף יותר: ישנם עשרות, ואולי אף מאות, ערכים שאינם בשלים למרחב הערכים ונמצאים בדפי שיחה, ללא מסגרת מסודרת שתאפשר עבודה רציפה והבשלה אמיתית של הערכים.

אשמח לשמוע את דעת המשתמשים בנושא. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:24, 6 בינואר 2026 (IST)

:{{בעד}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:35, 6 בינואר 2026 (IST)
::כנ"ל בברכה, [[יחי המלך|יחי המלך המשיח!]] - [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]]. 16:50, 6 בינואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]]. אילו ערכים לדוגמא? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:52, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 19:52, 6 בינואר 2026 (IST)
:::[[שיחה:הוד מנחם אהרון]], [[שיחה:אברהם מאיר אייזנשטיין]], [[שיחה:שמואל גינזבורג]], [[שיחה:סאטעלייט י' שבט תשע"ה]], [[שיחה:פנחס וולך]], [[שיחה:מנחם מענדל חסקינד]], [[שיחה:דוד אקסלרוד]], [[שיחה:שלמה יעקב וילהלם]], [[שיחה:חיים מאיר זלמנוב]], [[שיחה:שלום דובער טל]].
:::ועוד המון... [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:46, 6 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 11:46, 8 בינואר 2026 (IST)
:בעד [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:59, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 20:59, 8 בינואר 2026 (IST)
:אשמח להסבר קצת יותר מפורט על מהו מרחב טיוטה, ומה נרוויח אם נעשה אותו. תודה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:24, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:24, 8 בינואר 2026 (IST)
::כנראה שמי שהציע מרחב טיוטה לא לגמרי הבין מה זה אומר.
::מרחב טיוטה הוא המקום בו מכינים ערך חדש לפני שהוא מושלם וראוי למרחב הערכים. באם לאחר סיומו הוחלט שאין לו חשיבות הוא לא נשאר במרחב טיוטה אלא מועבר למרחב האישי. לאחר חצי שנה (בויקי) אם השתנו הנסיבות והערך נהיה יותר חשוב, ניתן לשחזר אותו למרחב טיוטה ולהוסיף בו פרטים ולאחר הסכמה שהוא ראוי לערך ניתן להוציא אותו למרחב הראשי.
::וכאן לענייננו, אם הכוונה ליצור מרחב טיוטה שיכיל את כל הערכים שנקבע בהם חוסר חשיבות אז היתה חסרה בהבנה מהו מרחב טיוטה וראה לעיל. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בטבת ה'תשפ"ו • 11:13, 9 בינואר 2026 (IST)
:::חלוקת. מה מפריע לנו שיהיה מרחב כזה, ושכל הערכים הלא שלמים ישארו בו בלי הגבלת זמן? (אגב, בלי קשר לזה שאנו יכולים לקבוע כללים שונים, אם נראה לנכון, לא הצלחתי למצוא בויקיפדיה את הכלל של חצי שנה). ומעניין לעניין האם גם לדעתך כדאי שיהיה מרחב טיוטה רק שימוש באופן שונה, או שלדעתך עדיף בלי? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:38, 11 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]. אני {{בעד}}. אם יהי' מרחב טיוטה כמו שתיארתם - מקום בו מקובצים כל הערכים שעדיין זקוקים לעריכה ולא יצאו לאוויר חב"דפדיא - אני חושב שזה יעשה סדר בעבודה: כל עורך שמחפש ערכים שדרושים שיפור, ימצא אותם בקלות. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:23, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ו 18:23, 14 בינואר 2026 (IST)
::::אם המטרה היא כמו בויקי שם עובדים על הערכים במרחב טיוטה ולאחר השלמתם יצאו למרחב הראשי - אז יש בה צורך, אבל כמו שאני מבין זה לא הרצון, הרצון הוא להכניס לשם "ערכים שאינם בשלים למרחב הערכים ונמצאים בדפי שיחה" - הדפים שנמצאים בדפי שיחה לרוב הם כאלו שהיו במרחב הראשי ונקבע עבורם חוסר חשיבות. אם הם יעברו למרחב טיוטה על מנת להישאר שם כ"מקום של ערכים לא מושלמים" אז לדעתי המרחב מיותר. זה לא נכון לשמור באתר ערכים חסרי חשיבות על בסיס קבוע.
::::לכן, אם המדובר בערכים שעדין לא הוגדרו כחסרי חשיבות ויש מחשבה להתחיל ליצור אותם במרחב טיוטה על מנת להיעזר בשאר החברים אז זה רעיון מבורך (אם כי אני לא מאמין שזה יקרה - כמות הנסיונות לבקש ממשתמשים מסויימים להתחיל יצירה במרחב האישי ואחרי הסיום להעביר למרחב הראשי עלו בתהו). ואילו אם המדובר אודות הערכים ש"נמצאים בדפי שיחה" (כלשון ההצעה) אז לדעתי זה עלול להזיק ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:54, 18 בינואר 2026 (IST)
:::::ישנם ערכים רבים שנמצאים בשלבים שונים של עריכה, אבל מכיוון שהם במרחב של משתמש מסויים - משתמשים אחרים לא שמים לב לערך ולא משפרים אותו ולכן הוא נשאר תקוע [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 16:06, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ו 16:06, 18 בינואר 2026 (IST)
::::::אז שוב, אם המטרה היא לערוך יחד ערכים ראויים, זה רעיון טוב, אם המטרה להעביר את הערכים שנמחקו עקב חוסר חשיבות לדפי טיוטה אז יצא שכרנו בהפסדנו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 12:47, 27 בינואר 2026 (IST)
:::::[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]. אמרת ש"כמות הנסיונות לבקש ממשתמשים מסויימים להתחיל יצירה במרחב האישי ואחרי הסיום להעביר למרחב הראשי עלו בתהו". יכול להיות שזה קורה '''דווקא''' כי אין מרחב טיוטה... ר"ל: לא תמיד משתמש אחד יודע איך לסיים את העבודה. כמו שכתב כאן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] "(על הערכים בדפי שיחה): "מכיוון שהם במרחב של משתמש מסויים - משתמשים אחרים לא שמים לב לערך ולא משפרים אותו ולכן הוא נשאר תקוע". (ובינינו, בעיקרון לפי המדיניות אסור לערוך דברים שנמצאים במרחב אישי של משתמש אחר...) אם תנתן האפשרות לכל אחד לסיים ערכים לא מושלמים, אז זה יכול מאוד לזרז את סיום עריכת הערכים.
:::::דבר נוסף: כתבת ([[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת]]) ש"אם המדובר אודות הערכים ש"נמצאים בדפי שיחה" (כלשון ההצעה) אז לדעתי זה עלול להזיק". אני מבין מדבריך שהסיבה לכך היא: כי אם ישנם ערכים שלא מעוניינים לפרסמם בכלל, אז אין ענין לשבץ אותם במקום המיועד לערכים שמכינים אותם לפרסום - כי לא מעוניינים לפרסם אותם...
:::::(אגב, במאמר המוסגר: תוכל לתת דוגמאות לערכים כאלו שאינם חשובים ונמצאים בדפי שיחה?)
:::::למרות זאת דעתי היא, שטוב להכניס, את כל הערכים הדורשים עריכה, כולל אותם הערכים שנמצאים בדפי השיחה - לדף הטיוטה. כי בין כך מה זה משנה אם הערך חשוב או לא? כל עוד הוא לא מפורסם לעיני כל בגלוי במרחב הראשי, אין שום בעי'. ע"ד כמו שכתב [[משתמש:שיע.ק|שיע]]: "מה מפריע לנו שיהיה מרחב כזה, ושכל הערכים הלא שלמים ישארו בו בלי הגבלת זמן?" [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:58, א' בשבט, ה'תשפ"ו 18:58, 19 בינואר 2026 (IST)
::::::הסיבה שהיה קשה למשתמשים רבים להתחיל במרחב האישי היתה חוסר הבנה בחשיבות של המרחב הראשי והרצון למלא את הדף האישי בעוד ערכים שהם כתבו...
::::::לגבי מה שכתב שולם עניתי לו.
::::::לגבי ההיזק הבנת נכון - יש ערכים ששמו עליהם תבנית חשיבות ולא ניתנה בדף שיחתם חשיבות, או שהוחלט על פי רוב למחוק את הערך. אך מאחר שבפועל היה תוכן בערך, הנוהג היה (ואולי עדין) להעביר אותו למרחב האישי של יוצר הערך או במקרה שמדובר במשתמש אנונימי לדף השיחה על מנת שיהיה אפשר למצוא אותו לאחר מכן.
::::::בפועל, הקושי למצוא ערך במרחב אישי שווה לקושי למצוא אותו במרחב טיוטה, כך שהחיסרון הקיים לא גדול.
::::::ושוב, אני לא חושב שיש בעיה במרחב טיוטה כאשר הוא מנוהל נכון והמשתמשים עורכים יחד במרחב וכל ערך שעולה עם חוסר מועבר לשם ומיד אחרי החלטה הוא יוצא למרחב הראשי או האישי..., אני כן חושב שאם הוא לא מנוהל נכון ויכניסו לשם ערכים חסרי חשיבות שיישארו שם לנצח עדיף שלא יהיה מלכתחילה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 13:03, 27 בינואר 2026 (IST)
:::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אולי אפשר לערוך הצבעה בעניין? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:40, ט"ז בשבט, ה'תשפ"ו 22:40, 3 בפברואר 2026 (IST)
::::::::לא נראה לי שצריך הצבעה. חלוקת מעלה נקודות שאפשר לפתור על ידי כללים. למשל: במרחב הטיוטה הכללי ניתן להשאיר רק ערכים שנושאם ראוי לערך והסיבה שאינם מועברים למרחב הערכים היא רק בשל תוכנם/ניסוחם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בשבט ה'תשפ"ו 00:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::אז אפשר להתקין את המרחב? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:39, 5 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::הוא הותקן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:20, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::מזל טוב! היכן הוא נמצא? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:28, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 20:28, 17 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] איפה ניתן למצוא את מרחב הטיוטה וכיצד ניתן להעביר אליו דפים? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:04, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 21:04, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::המרחב לא הותקן תקין. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:28, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::{{א|שיע.ק}}, המרחב טיוטה הותקן ב"שיחת טיוטה", והמרחב עצמו לא הותקן. בנוסף יש לבקש שהמספר של המרחב יהיה 118 ו119 כפי שמוגדר באתר ולא 3009 כמו עכשיו. זה יפתור את השגיאות שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 09:59, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::אעביר [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ה'תשפ"ו 20:42, 22 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::אם אפשר לשחזר את [[טיוטה:הוד מנחם אהרון]], [[טיוטה:דיי קעמפ חיילי משיח קריות]], [[טיוטה:טבילת עזרא]] ו[[טיוטה:התוספות יום טוב]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:33, 1 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] @[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] איפה ניתן למצוא את מרחב הטיוטה (ואיך ניתן להעביר אליו דפים?) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:15, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 02:15, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::::::::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D?from=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&to=&namespace=118 כאן] [[חב"דפדיה:העברה לטיוטה|וכאן]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:03, 14 במרץ 2026 (IST)

== חב"דציטוט - חסום? ==

לתשומת לב - אתר חב"ד ציטוט חסום ב'הגנה הרמטית' של אינטרנט רימון. כדאי לטפל בזה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:57, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 20:57, 8 בינואר 2026 (IST)

:לי עובד, תנסה לבקש שיפתחו לך. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:38, 8 בינואר 2026 (IST)
::לכאורה - אם זה חסום לי, זה חסום גם לאנשים אחרים [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:35, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:36, 8 בינואר 2026 (IST)
:::החסימה מותקנת כאפליקציה על המכשיר? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:46, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 23:46, 8 בינואר 2026 (IST)
::::גם לי חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 09:50, 9 בינואר 2026 (IST)
::::לא. חסימה רגילה של רימון - על האינטרנט [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:31, כ"א בטבת, ה'תשפ"ו 20:31, 10 בינואר 2026 (IST)
:::::כשהחסימה לא מותקנת על המכשיר אכן האתר לא יפתח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:23, כ"א בטבת, ה'תשפ"ו) 22:23, 10 בינואר 2026 (IST)
::::::כמה שיותר אנשים שיפנו, זה יעזור שיפתחו את זה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:37, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::האתר '''אינו''' חסום . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:36, ג' בשבט, ה'תשפ"ו) 23:36, 21 בינואר 2026 (IST)
::::::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 18:33, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 18:33, 22 בינואר 2026 (IST)
:::::::::אצלי עדיין חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 18:44, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::מאחר והחסימה לא מותקנת במכשיר . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:54, ד' בשבט, ה'תשפ"ו) 18:54, 22 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::אצלי החסימה לא מותקנת במכשיר. לפני כמה ימים היה חסום ועכשיו לא [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 19:57, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::מעניין . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:34, ה' בשבט, ה'תשפ"ו) 01:34, 23 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::אצלי זה חסום •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:28, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::למרות שמותקנת חסימה? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:58, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 19:58, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::@[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] אולי כדאי לטפל בזה? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:01, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו 20:01, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::לא מותקנת, אבל שולם אמר שעובד גם אם לא מותקנת •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 20:30, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::אצלי מותקנת ועדיין חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:57, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::רימון או אתרוג? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:15, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 23:15, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::רימון הרמטית. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:35, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::אפשר לפנות אליהם בקשר לסינון תכנים בוואצאפ במספר 052-5525720. לי יש טלפון פשוט, אז אני לא יכול •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 23:50, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::אוקי, שלחתי פניה גם לרימון וגם לאתרוג (כנראה באתרוג אין בעייה ממה שאני שאני מבין) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:56, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 23:56, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::{{חב"דפדים פעילים}} עדיין הבעיה קיימת? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:52, 11 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 14 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::אצלי היא נפתרה מזמן, אבל גם אחרי שהיא נפתרה אצלי - @[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] @[[משתמש:נעם|נעם]] אמרו שזה חסום אצלם. צריך לשאול אותם [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:06, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 20:06, 14 במרץ 2026 (IST)
{{שבירה|23}}
אצלי עדיין חסום. הם פתחו שירות לקוחות חדש במייל, אני אדווח שם (הם כבר חסמו לבקשתי כמה תמונות)•[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 00:57, 16 במרץ 2026 (IST)

:פתחו עכשיו •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 17:14, 16 במרץ 2026 (IST)
::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:53, 16 במרץ 2026 (IST)

== אי כתיבת פרטים חשובים בערכים ==

נראה שהרוח בחבדפדיה היא לא לכתוב דברים לא טובים על אותו איש. .
כלומר, יש כל מיני פרטים שהם בגדר נייעס וכו' שמכיון כבודו של האיש לא כותבים את זה בערך.. למרות שזה דברים חשובים על האדם.

אני יתן פירוט קצר..

1. יוסף בלוי (היה עוזר של אפי וולף במ"ט באירגון הגג) לא מוזכר במילה על מעלליו באירגון ואף בחוסר ידע ואחיזה בקרקע המשיחיסטית מפנים לסדרת כתבות שבניו כתבו עליו בכדי שיווצר מצב שאכן הוא חסיד גדול...
2. אברהם מאיור דרייזין לא מוזכר במילה על שהותו אצל הרבי שליטא מהמ למרות שהרבי שליטא לא רצה שיגיע ואף לא התייחסו אליו.
3. ח. גוראריה - לא הייתה מרוצה שהרבי שליטא מהמ נבחר להיות רבי למרות שהרש"ג גדול ממנו (זה נכתב בצורה גסה אבל זה האמת ומוזר שלא כתוב בערך..)

אשמח לתגובה.. [[משתמש:זמן הגאולה|זמן הגאולה]] - [[שיחת משתמש:זמן הגאולה|שיחה]], 02:42, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 02:42, 15 בינואר 2026 (IST)
:לחב"דפדיה יש מטרה והיא הפצת תורת החסידות וקירוב משיח צדקינו. לא כל התבוססות ברוע משרתת את המטרה. הזכרת הפרטים שאמרת לא מביאים כבוד לא להקב"ה, לא לרבי ולא לחב"ד, חלק מהם מתאימים לצהובונים. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:08, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 03:08, 15 בינואר 2026 (IST)
::אבל לתת לו כבוד זה בסדר?
::אם הרבי שליטא מהמ התנהג ככה האם יש הווא אמינא לחלול השם? [[משתמש:זמן הגאולה|זמן הגאולה]] - [[שיחת משתמש:זמן הגאולה|שיחה]], 03:28, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 03:28, 15 בינואר 2026 (IST)
:::אף אחד לא הופך למכובד גדול יותר אם כותבים עליו ערך.
:::ובכלל ידוע ענין הזהירות ע"פ שו"ע מלה"ר וההיתר אם יש תועלת באמירתו אינו קיים בנדו"ד וד"ל. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:30, י' בשבט, ה'תשפ"ו 21:30, 28 בינואר 2026 (IST)
1. בהמשך לדברי שלום עליכם. אם יש לך מקור, תוסיף בבקשה, או שתכתוב בדף השיחה של הערך את המקור כדי שאחרים יוכלו להכניס. 2. לא מכיר את הסיפור, אבל נראה לי שהוא עונה לכלל הוא שלא כותבים על עניינים אישים ופרטיים. 3. לא 'מתעסקים' עם בית הרב. מוזר שאתה לא יודע את זה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בטבת ה'תשפ"ו 23:24, 17 בינואר 2026 (IST)

:על פי הנ"ל צריך למחוק את הביקורת בערך של הרב יודל קרינסקי ובארגון הפנסאים [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:40, י' בשבט, ה'תשפ"ו 22:40, 28 בינואר 2026 (IST)

== קישור ל'ביצועים' של ניגונים ==

שלום חברים, בהמשך לדיון הקודם. עלתה בי מחשבה, שיהיה נכון ליצור כותרת חדשה בערכי ניגונים, 'להאזנה' או משהו דומה, ובה תהיה רשימת הביצועים שניתן להאזין להם ולהוריד אותם מתוך חב"דפדיה (באמצעות {{תב|תבנית:שמע}}). ולאחרי כותרת זו, תופיע הכותרת קישורים חיצוניים, עם קישורים לביצועים שנמצאים באתרים אחרים (אינפו וכיו"ב). ולא כמו היום שכל הביצועים, מופיעים תחת הכותרת 'קישורים חיצוניים' למרות שחלקם קישורים פנימיים. מלבד העניין שזה נכון יותר, זה גם יהיה מסודר ופרקטי יותר שיש חלוקה בין ביצועים שאפשר להאזין להם מיידית בלי לצאת מחב"דפדיה. דעתכם? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בשבט ה'תשפ"ו 00:40, 2 בפברואר 2026 (IST)

:אני בעד. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:39, 5 בפברואר 2026 (IST)
::אבל ע"מ לבצע א"ז נזדקק לביצועים שאין עליהם זכויות יוצרים...
::או שיתרמו לחב"דפדיה {{קריצה}}...[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:28, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 00:28, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רעיון מעולה. (באמת מעניין מה עושים עם זכויות היוצרים, בכ"מ יש גם ביצועים ללא זכויות יוצרים) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:57, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 13:57, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::בעזרת השם לפי קצב ההתקדמות הנוכחית, בתוך זמן לא ארוך יהיה אפשר לבקש מגברת בינה תליט"א ליצור עבורנו קובץ מקורי של ביצוע הניגון עם סוגי כלים שנבחר ובאיזה סגנון שנבחר.... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:54, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 15:54, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::לפחות כרגע, Suno לא יודע לייצר ניגונים מדוייקים על פי כללי הנגינה - מה שחשוב מאוד בניגונים שהרצון הוא להוציאם בדיוק המירבי . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:59, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 15:59, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::יש ערוץ יוטיוב שכולו ניגוני חב״ד בביצוע AI, אך חלקים גדולים ממנו לא מדוייקים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:02, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 16:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::כמו הרבה מכלי הAI אחרי שלמדו את העיקרון, תוך מספר שבועות / חודשים המודלים השתפרו והצליחו להוציא תחת ידיהם עבודות מדוייקות, ובחינם. הוא אשר דייקתי וכתבתי שבעזרת השם לפי הקצב הנוכחי '''בעתיד''' הלא רחוק '''יהיה''' אפשר לעשות זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:00, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 09:00, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אני מקווה שאכן כן יהיה בעז"ה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:30, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו) 14:30, 9 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש ב"ה גם כיום שפע ביצועים שאפשר להעלות תוך ייחוס ליוצרים.
:::::::::אבהיר רק, שאין להעלות ביצועים של יוצרים שמוכרים את שיריהם, כמו הרב עמר, או פרוייקט 'צמאה'. אלא אם כן משתמש פונה אליהם ומקבל את רשותם (לא מופרך לי שיאשרו, כמו שהם מעלים ליוטיוב וכיו"ב).
:::::::::אבל יוצרים רבים מעלים את הניגונים שלהם לאינפו ואתרים אחרים כיו"ב, ואז אפשר להוריד ולהעלות כאן כקובץ שמע, עם ייחוס למקור בדף השיחה וכיו"ב. היות שמי שהעלה לשם, אין בכוונתו ובאפשרותו להרוויח מההשמעות אלא רק לפרסם את עצמו וכו'. (מלבד מי שמוכר כנ"ל, שאז גם אם פרסם, מטרתו שאנשים יכירו וירכשו הדיסק). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ו 22:26, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::https://chabad.info/musicnews/1295622/ . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:40, ו' באדר, ה'תשפ"ו) 00:40, 23 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::: יש כבר אלבום... [https://chabadinfo.com/news/listen-chabad-niggunim-in-a-fresh-innovative-performance/] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 19:03, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 19:03, 15 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::מדובר באותו ערוץ . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:18, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:18, 15 במרץ 2026 (IST)

== 2 מילים במקום 7 ==

הערה חשובה לגבי נישואין, הכתיבה בערך אנציקלופדי צריכה להיות אינפורמטיבית וממוקדת ואין טעם בקישוטי לשון וניסוח ספרותי, לכן אין לכתוב: '''בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת''' אלא יש לכתוב '''התחתן עם'''. (2 מילים - במקום 7, שלא מוסיפות שום מידע). כל מי שרואה ניסוחים כאלו, מומלץ לתקן... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בשבט ה'תשפ"ו 19:41, 12 בפברואר 2026 (IST)

:לא צ"ל "נשא את"? כך זכור לי שהוחלט בעבר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 19:56, 12 בפברואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] אם כך, אתקן בעזרת הבוט. בכל אופן תיקנתי בינתים רבים מהאזכורים של בהגיעו לגיל נישואין' באמצעות הבוט אבל לא ימלט שיש גרסאות וניסוחים שהבוט לא קלט. אז חשוב לשים לב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בשבט ה'תשפ"ו 20:29, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::הוחלט "נשא את" אבל אני חושב "שהתחתן עם" יותר מתאים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:52, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::אם הוחלט, למה לשנות? וזה גם 3 אותיות במקום 5... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:04, ב' באדר, ה'תשפ"ו 19:04, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::העניין כבר נדון באריכות, על כל הניסוחים למיניהם. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 21:28, 19 בפברואר 2026 (IST)

== בוטים חכמים בתורת רבותינו נשיאנו ==

הוספתי היום בערך ספר הליקוטים בוט מבוסס notebooklm שמכיל את ספרי הליקוטים.

מדובר בכלי עזר שמנגיש את כל הערכים שנמצאים בספר. ניתן לתשאל אותו בכל נושא בתורת החסידות ולקבל מיידית את המראי מקומות + ביאורים וסיכומים.

אני מציע להוסיף הפניה בדף הראשי לדף שבו קישורים לבוטים שכאלו, שיחילו בנפרד בוט עבור כל אדמו״ר מרבתינו נשיאנו. ניתן גם לייצר בוטים משניים כגון בוט רק עבור מאמרי הרבי , בוט עבור הליקוטי שיחות, וכו׳

כל מה שנדרש כדי לצור בוט שכזה הוא העלאת המקורות כpdf או כטקסט לתוך הבוט ומתן הרשאות.

מיד אחר כך הבוט ניהיה נגיש לכל. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 19:10, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ו 19:10, 11 בפברואר 2026 (IST)
: לגבי [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&curid=8137&diff=825521&oldid=810951 עריכותיך בדף נר מצוה ותורה אור], ניכר שהשתמשת בבינה. הוחלט ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_34#%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%95_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA!]) שלא להשתמש ללא זהירות ומשנה בדיקות
[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:44, כ"ו בשבט, ה'תשפ"ו 16:44, 13 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ישר כח על תשומת הלב. העריכות הנ"ל שוחזרו, והסברתי את הסיבה לכך ב[[שיחת משתמש:איש ימיני]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:19, 17 בפברואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]]. לדעתי זה לא יהיה נכון להתחיל לקשר מכל ערך (למשל לקו"ש או אגרות קודש) לבוט מסוג זה, גם מכיון שזה לא עניינה של חב"דפדיה. וגם מכיון שזה תחום מתפתח ומשתנה. מחודש לחודש ולפעמים גם מיום ליום. זה לא כמו לקשר לאתר יציב ומוכר = מקור מידע קביל. גם זה שמדובר בבוטים פרטיים ולא משהו ציבורי או מוסדי זה בעייתי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ה'תשפ"ו 00:01, 23 בפברואר 2026 (IST)

==AI==
מה אתם אומרים להכניס דף של AI - כלומק דף שיוכ לעזור למשתמשים, למפעילים ולתיירים באתר. הוא יודע את כל האינטרנט בע"פ - יכול לעזור למשתמשים. אפשר לתת לו את קוד האתר לעריכה ושדרוג, או לחפש אחר בעיות באתר (מפעיל מערכת). ולתיירים - הוא מכיר את האתר, הוא יכול לחפש להם יותר טוב דברים או אפילו להיות צ'אטבוט אישי באתר! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 19:53, כ"ז בשבט, ה'תשפ"ו 19:53, 14 בפברואר 2026 (IST)

:יש פה כמה תחומים שונים, שלא נראה לי נכון לקשר ביניהם. ובכל מקרה לא מכיר אפשרות טכנית ליישום. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:08, 17 בפברואר 2026 (IST)

תתן לג'מיני את הקוד של האתר נראה כיצד הוא ישרג את האתר או שתבקש ממנו להוסיף כלים נוספים (כמובן שיהיה זה בטיוטה...), ועוד לא הבנתי מה הבעיה בכלי AI, הוא יכול לעזור בחיפוש, ביצירת תוכן למשתמשים, בהבאת מקורות - הוא יכול להשלים את החסר! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 15:57, ב' באדר, ה'תשפ"ו 15:56, 19 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]], תוכל לתת דוגמאות מפורטות איך הבינה מלאכותית יכולה לעזור לחב"דפדי'? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:11, ב' באדר, ה'תשפ"ו 18:11, 19 בפברואר 2026 (IST)
::הקוד של האתר מפותח על ידי 'מדיה ויקי' העולמית, ואנחנו עושים לו התאמות לפי הצורך על ידי מתכנת שעובד עבורנו. לכן אין לי אפשרות 'לתת את הקוד שלו'. כדי להקים צ'אטבוט אישי באתר (דבר שאיני בטוח שנצרך), נצטרך מישהו שיתכנת את זה ויטמיע באתר, ובנוסף לשלם לחברת AI שתהיה המנוע מאחוריו. בקיצור לא נראה לי נחוץ כרגע, אבל כמו כל הפיתוחים שהיו עד כה באתר, אם יהיו עוד תומכים ברעיון כזה או אחר, אנסה להביא אותו לפועל עם המתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ"ו 03:12, 20 בפברואר 2026 (IST)

א. אז תבקש ממנו את הקוד! ב. לא צריך בינה מלאכותית שעבודת על כסף - הכל בחינם! (סטודיו AI, ג'מיני ועוד) [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 13:34, ג' באדר, ה'תשפ"ו 13:34, 20 בפברואר 2026 (IST)
:::א. אני לא לא רואה אפשרות מעשית כזו. להרחבה תתקשר. ב. כנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באדר ה'תשפ"ו 20:58, 21 בפברואר 2026 (IST)
:את הקוד אתה יכול לקחת לבד מהאתר של מדיה ויקי. אתה כנראה לא מודע לזה שזה לא קוד של כמה שורות שאפשר לשלוח לג'מיני וגם לא כמה עשרות אלפי שורות... מדובר בעץ תיקייות ענק. מצד שני אם אתה חושב שזה ממש נצרך אתה יכול להכין הרחבה פשוטה ולעשות את זה לבד... לפחות במשתמש שלך. אחרי שזה יעבוד אצלך תוכל לשכנע אותנו יותר בקלות לקבל את זה גם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 10:09, 22 בפברואר 2026 (IST)

אני לא מבין גדול בזה, ולא הייטקיסט מושבע, סה"כ הצעתי ולא כ"כ הבנתי את רעיונך. אם אין זה פרקטי אין על מה להתווכח יותר; א פריילעכן פורים!! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 17:49, ה' באדר, ה'תשפ"ו 17:49, 22 בפברואר 2026 (IST)

:זה דווקא נשמע לי הגיוני ומעניין אם תהיה הרחבה כזו (גאדג'ט לדוגמא), אבל זה עולם בלי סוף שלכן קשה למנהל לומר לך "כן, אני ידבר עם המתכנת שיכניס". לכן הצעתי שתכין את מה שאתה מתכוון (בעזרת AI) וכשזה יהיה מוכן זה יהיה יותר מבוסס ויהיה אפשר להכניס את זה לא כמשהו פרטי אלא בהרחבה של כל המשתמשים ואולי אפילו משהו שיעלה כחלק מהטעינה של האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 22:09, 22 בפברואר 2026 (IST)
::אולי אפשר לעשות משהו כמו ה[https://ai.chabadlive.org/ בינה גאולתית] של לחלוחית גאולתית. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 14:34, 16 במרץ 2026 (IST)

== קישורים שבורים לשטורעם ==

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&curid=25272&diff=827199&oldid=727162] הוחלט להסירם? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:01, ה' באדר, ה'תשפ"ו 06:01, 22 בפברואר 2026 (IST)

:בעיקרון יש תבנית קישור שבור בדיוק בשביל זה. יש להוסיף בו תאריך כמובן. במקביל אפשר לפתוח דיון כמה זמן אחרי קישור שבור דינו להימחק. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 10:12, 22 בפברואר 2026 (IST)
::היה דיון על זה [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 30#האתר שטורעם.נט]]. לא יודע אם הוכרע. בכל אופן מציע את הכללים הבאים. כמובן זו רק הצעה פתוחה לדיון. הכנסתי בינתיים ב[[תבנית:קישור שבור#טיפול בקישורים שבורים]]. בסוף הדיון פה, אפשר לעדכן שם.
::'''טיפול בקישורים שבורים'''
::* קישור שניתן למצוא לו תחליף, יש להחליף את הקישור בקישור אחר תקין.
::* קישור שאין לו תחליף, אך עותק ממנו קיים בארכיון האינטרנט, יש לקשר לשם.
::* קישור שאין לו תחליף, אך נראה שהמידע שהיה בו שולי ואינו בעל חשיבות משמעותית ניתן להסירו.
::* קישור שאין לו תחליף, אך מספק עדות למידע משמעותי, יש להשאירו עם התבנית קישור שבור, זאת למטרת תיעוד המקור גם אם אין אליו גישה.
::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ה'תשפ"ו 21:25, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::יש אפשרות כניסה ל(חלק מ)שטורעם, כאן. <nowiki>https://web.archive.org/web/20220616041901/http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=99630</nowiki>.
:::אינני יודע עד כמה יהיה ניתן לשוטט בו בקישורים פנימיים וכו.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 23:26, י"א באדר, ה'תשפ"ו 23:26, 28 בפברואר 2026 (IST)

== חב"דמונח ==

מה דעת הפעילים שליט"א לעשות מאגר מונחים חבדיים, ליצור כעין מילון למונחים, מושגים, קודים וביטויים חבדיים? [[משתמש:א. טראכט|א. טראכט]] - [[שיחת משתמש:א. טראכט|שיחה]], 07:01, ו' באדר, ה'תשפ"ו 07:01, 23 בפברואר 2026 (IST)

:לדוגמא?[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 23:22, י"א באדר, ה'תשפ"ו 23:22, 28 בפברואר 2026 (IST)
::זה לא כ"כ מתאים לפורמט של חב"דפדיה. צריך לשם כך מיזם נפרד כמו חב"ד-מילון.

== ערכי ניגונים והמנונים ==

מהי החשיבות לערכים הנוצרים לאחרונה ([[:קטגוריה:ניגונים לשבת ויום טוב]] ו[[:קטגוריה:המנוני קעמפים ]]) על המנוני [[אוי רבי (אלבום)]] ולערכי ניגונים קצרים שכוללים מידע מעט? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:37, י"ד באדר, ה'תשפ"ו 07:37, 3 במרץ 2026 (IST)

:אכן אין ליצור ערכים שכוללים מעט מידע. 'המנוני קעמפים' זה לא ערכים חדשים כמדומני, ובכל מקרה יש בהם קצת יותר תוכן בגלל המילים. לדעתי חבל להשקיע בהם אבל הם לא מזיקים. בטח שלא צריך ליצור ערך לכל המנון, אבל אפשר למפורסמים יותר. ובתנאי שיש מידע שאפשר לכתוב עליהם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשפ"ו 01:24, 5 במרץ 2026 (IST)
::היות וככל הנראה הכוונה לערכים שאני יוצר, אז אענה את דעתי, ואני יודע שיש החולקים עלי, ואפשר לעשות הצבעה ואם אשאר בעמדת מיעוט אקבל דעת חברי ואבקש שזה לא יימחק אלא יועבר למרחב האישי. בנוגע למה ששאלת על ההמנונים, אכן מדובר על ערכים חדשים, אבל לא יצרתי ערך על סתם המנונים, שבכל שנה נוצרים ומצטרפים עוד למעלה מעשרה כאלו, אלא דווקא להמנונים של אלבום 'אוי רבי' שהפכו לנכס צאן ברזל ובעיני יש להם חשיבות רבה. סתם בשביל ההמחשה, אין הרבה המנונים שמקבלים ביצוע מחודש אחרי שלושים שנה גם על ידי מקהלת צבאות השם וגם על ידי מקהלת הפנסאים... בנוגע לניגונים לשבת ויום טוב וכיו"ב, השאיפה שלי היא שכל ניגון חב"ד יהיה לו ערך בפני עצמו, ולו בשביל שיהיה לו 'בית יד' עם שם שעוזר לזכור אותו וללמוד אותו, ושהוא לא יהיה סתם עוד 'מספר' בספר הניגונים, ועל כן, אם אני מוצא מידע שאפשר באמצעותו 'לזהות' את הניגון ולבדל אותו משאר הקטגוריה של 'ניגוני וואלאך', 'ניגונים לשבת ויום טוב', ו'ניגון געגועים', אני יוצר לו ערך. גם אם הוא יהיה קצר, יש לענ"ד חשיבות בכך שהוא יעמוד כערך בפני עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:25, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 09:25, 5 במרץ 2026 (IST)
:::דברי טעם... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשפ"ו 23:33, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: לענ"ד מיותר, ערך ללא מידע רב מוריד את הרמה, אפשר ללמוד על ניגון ממה שמופיע עליו ברשימת הניגונים בערך וכדי לזכור אותו אפשר לשנן את מספרו. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:45, י"ז באדר, ה'תשפ"ו 01:45, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::מעטים אלו שיכולים לזכור ניגון על פי מספר. בקשר לערך ללא מידע רב, מוזמן לפתוח אנציקלופדיות מכל סוג שהוא ולהיווכח בעצמך האם כל הערכים בהכרח ארוכים, או שיש גם ערכים קצרים. החשיבות של ערך והרמה שלו לא נקבעים לפי האורל. יכול להיות ערך ארוך מאוד שמוריד את הרמה כי הוא ערוך ברמה ירודה או שכולל מידע רב שאינו אנציקלופדי, ולחילופין ערך קצר אך איכותי שמקיף את כל התוכן הרלוונטי, וממילא הוא אנציקלופדי שלא מוריד את הרמה. אנחנו כבר לא במקום שמודדים אותנו במספר הערכים ובאורכם, ויכולים לאפשר לעצמנו קצת בגרות וחשיבה עצמאית, מה נכון לנו כאנציקלופדיה ולא 'איך זה נראה'. שוב, לענ"ד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:12, י"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:12, 7 במרץ 2026 (IST)
:::::: הערכים הקצרים בויקיקליפה-המכלול הינם ערכים על מושגים חשובים או אישים מפורסמים וכיו"ב, משא"כ ביצירת ערכים על ניגוני שבת ויום טוב כשכל מה שמבדיל מערך א' על ניגון לערך אחר הוא לאיזה המנון שימש בקעמפ אורו או לאיזה פרק תניא הולבש על ידי ולנר, עדיף שהפרטים ה'זוטרים' יופיעו ברשימת הניגונים ואילו ערכים שלמים יווצרו רק על ניגונים עם מידע רב. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:44, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 07:44, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::ולא תהיה כוהנת כפונדקית. אם תרצה לרדת לרזולוציות אפשר, אבל בעיני פרט 'זוטר' של ניגון חסידי עולה לאין ערוך ומצדיק בהחלט ערך בפני עצמו על פני מידע רב ארוך ומפורט על סוג 'דינוזאור' ש"כנראה" התקיים לפני מליון שנים... שוב, אני לא מתווכח. אין לי טיעונים נוספים להצדיק את קיומו של הערך, את נקודת המבט שלי שיתפתי. אפשר לגשת להצבעה ולהעביר למרחב טיוטה באם תצליח לגייס רוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:32, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 09:32, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::: מתייג {{חב"דפדים פעילים|}} [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 17:12, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 17:12, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::מהתרשמותי, ערכי הניגונים הם מהמבוקשים והשימושיים אצלנו, ולכן בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באדר ה'תשפ"ו 21:35, 9 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::אני גם מצטרף לכך שאין כל בעיה בערך קצר, א םזהו כל המידע הקיים[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 14:56, כ"ב באדר, ה'תשפ"ו 14:56, 11 במרץ 2026 (IST)
{{שבירה}}
(הועתק מדף שיחה: דמעה נושרת מעיניו (המנון))

לא כל כך זכיתי להבין מפני מה כל המנון-קעמפים מרגש וכל שיר-ילדים-חב"די מיוחד זוכה לערך.

לענ"ד זו טעות חמורה שיש לנקות ממנה את חב"דפדי'. אין מקום לערכים שלמים על דברים כאלו זוטריים, חסרי משמעות ותועלת כל שהיא.

באם מישהו רוצה לרגש את מבקרי ו"גולשי" האתר עם ההמנונים המדמיעים, (=לא כי הם מרגשים, אלא השומעים בוכים על הרס הניגונים האמיתיים, [במקרים -הרבים דווקא- בהם זכינו שבכלל זהו ניגון ולא איזה שיר שהקעמפ החליט לגייר אותו]), הוא מוזמן לכתוב חוברת / ספר / סידרה, ולהכניס לתוכה את כל ההמנונים שהוא מכיר, את הסיפורים שמאחוריהם [בעקבות התוועדות של מי נכתבו..], מי כתבם, מי שרו אותם ומתי, מי תירגמם, מי עיבדם, ומה מספרם בדיסק פלוני של מקהלת צ"ה; ובשונה מבאתר עצמו - גם את כל ההרגשים שלו לגביהם (כי באתר אסור לכתוב לע"ע, לצערם של המספימים, "ההמנון נחשב למרגש במיוחד. חיילי צבאות ה' אוהבים לשיר אותו שוב ושוב, כדי להתגעגע לרבי" וכה"ג), ולהכניס קישור של החוברת /וכו' שלו באיזשהו ערך שעוסק בהמנונים [אם יש. מסתמא כבר דאגו לכך כל המספימים שכותבים ערכים על המנונים] או אף בערך העוסק בקעמפים, כך מבקרי חב"דפדי' ייחשפו לעושר הרגש והפיוטיות החב"דיים ויהנו מלא חפניים.

לא ראיתי שכבר דיברו על זה באיזה מקום, אז כאן, בדף שיחה של ערך הניצב בדף הבית של האתר כערך חדש(-לע"ע, כמובן), מצאתי לנכון להביע את תמיהתי זו.

בתקווה לשיח תקין, ושאצליח לכתוב בצורה שיותר מכבדת אחרים, משתמש לוח אור זרוע שלא מצליח כ"כ להכנס לחשבון שלו ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 10:42, 10 במרץ 2026 (IST)
:אכן שם נכתב במה הוא שונה מסתם המנון קעמפים. ומלבד זאת, איפה הבעיה בדיוק? מכיר את השיחה של הרבי מוישב תשנ"ב על ניגוני חב"ד? אם זה אכן מושר בצורה פנימית ורצינית במקהלות חסידים, לא בתנועה של התפרקות אלא בתנועה של התקשרות לרבי - בעיני, לפי ההגדרות של הרבי עצמו, זה עצמו הופך לניגון חב"ד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:04, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 20:04, 10 במרץ 2026 (IST)
::: הוספתי [[חב"דפדיה:בקשת ערכים#המונים]] שלישטתכם ראויים (אף שלא מאלבום בית רבי) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:28, כ"ב באדר, ה'תשפ"ו 21:28, 11 במרץ 2026 (IST)
::::אולי כדאי לעשות ערך אחד עבור כל ההמנונים, תימלולם וקישורים לשמיעתם . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:24, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:24, 15 במרץ 2026 (IST)
:מקוה שהקוראים מבינים כי דברים אלו העתקו לכאן ללא ידיעתי. כאן אמנם אכן מקומם, ויישר חילי' של [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] שהעבירם לכאן, אך הם לא נכתבו בצורה המתאימה להמשך הדיון ובכלל, ולערוך אותם כבר אין בכוחי חבל.
:לוח אור זרוע ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 01:32, 18 במרץ 2026 (IST)
::::: ערך א' להמנונים? אנציקלופדי? יש את זה: [[משתמש:להתראות/המנוני הקעמפים]] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 04:06, כ"ט באדר, ה'תשפ"ו 04:06, 18 במרץ 2026 (IST)
::::::יש את זה גם בערך [[המנון]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:02, 18 במרץ 2026 (IST)

== מה זה? ==

onlinechitas.miraheze.org/wiki/עמוד_ראשי ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 22:14, 11 במרץ 2026 (IST)

:אתר טיוטה של א' מהמשתמשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:03, 11 במרץ 2026 (IST)

== אימיילים באתר ==

שמח לעדכן שב"ה נוספה לאתר האפשרות לשלוח אימיילים (ואפשר לשחזר סיסמה לקבל תזכורות וכיו"ב). (לפני כשבוע). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באדר ה'תשפ"ו 00:26, 12 במרץ 2026 (IST)

:{{ישר כוח}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:41, 14 במרץ 2026 (IST)
::ישר כח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:19, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:19, 15 במרץ 2026 (IST)
:::בטח יפרטו יותר מה האופן לעשות את זה. עצם הידיעה על כך משמח מאד, אבל האופן המעשי של זה לא ידוע מאליו..
:::לוח אור זרוע ממחשב אחר - ‫[[מיוחד:תרומות/147.234.101.225|147.234.101.225]]‬ 23:17, 26 במרץ 2026 (IST)
::::אם אפשר לתקן גם בחב"דציטוט וחב"דטקסט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:30, 27 במרץ 2026 (IDT)

== הערך על זיידה ==

לאחרונה נרשמה בקשה בדף בקשות ממפעילים למחיקת הערך [[אברהם יוסף זיידה]] בתואנה שהערך הזוי. האם המשתמשים שליט"א חושבים גם כך? (כלומר, האם יש להסתכל על ערוץ היוטיוב עם 'ישיבה' ושיעורים או על מסריו וכו') [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:27, כ"ד באדר, ה'תשפ"ו 21:27, 13 במרץ 2026 (IST)

:לכאורה צריך היכרות אם האדם לדעת האם אכן דמות נורמטיבית. אשמח שחברי קהילה בביתר יחוו דעתם (מי שלא אכפת לו שידעו איפה הוא גר...) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ו 21:52, 15 במרץ 2026 (IST)

== קישורים מחב"דפדיה לחב"דציטוט ==

כעת לא מתאפשר לקשר מערך בחב"דפדיה לחב"דציטוט (לחב"דטקסט אפשר). אשמח לטיפול בעניין [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 17:21, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 17:22, 17 במרץ 2026 (IST)

:ב{{תב|מיזמים}}? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:48, 17 במרץ 2026 (IST)
::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:09, 17 במרץ 2026 (IST)
:::ניסיתי לקשר מדף המשתמש שלי לדף שלי בחב"דציטוט ולעמוד הראשי של חב"דציטוט והתגובה (כשלחצתי על 'שמירת השינויים') הייתה שהמילים עצמן, שמהן קישרתי - נמחקו (ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A1.&diff=prev&oldid=834602 כאן]) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 23:29, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 23:29, 17 במרץ 2026 (IST)
::::לא מקשרים עם [[:zitut:]] מקשרים עם [[ציטוט:]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:36, 17 במרץ 2026 (IST)

== הרביים ==

ידוע שכ"ק אדה"ז חכ', אדהאמ"צ בינה והצ"צ דעת.

# מי יכול לציין לי מ"מ ?
# האם כ"ה גם גבי אדמהר"ש, אדנ"ע ואילך?[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 16:45, ח' בניסן, ה'תשפ"ו 16:45, 26 במרץ 2026 (IST)

:תוכל לכתוב ב[[חב"דפדיה:פארבריינגען]] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:56, 26 במרץ 2026 (IST)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==

חב"דפדיה עכשיו זמינה גם באפליקציה לנייד!

[https://play.google.com/store/apps/details?id=il.co.chabadpedia.app&pcampaignid=web_share&pli=1 להורדה] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:28, 3 באפריל 2026 (IDT)

== משחית טרי ==

נא לחסום את משתמש שניאר זייפוד הלוי.

השחית: ספר הזכרונות, עכו. [[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:20, י"ט בניסן, ה'תשפ"ו 00:20, 6 באפריל 2026 (IDT)

== תארי אישים - רבנים וצדיקים ==

*שלום חברים, מעתיק להלן מדיון בבקשות מפעילים. אני חושב שהגיע הזמן לדון בזה מחדש. בעבר נצמדנו למדיניות של ויקיפדיה, גם בגלל שהיה לנו חשוב הכתיבה האנציקלופדית (ובאנציקלופדיות רבנים לא מופיעים עם תארים). וגם בגלל המחשבה שזה ישפר את הקידום שלנו בחיפוש. אני חושב שהגיע הזמן לחשוב מחדש על הכללים.
[[יוסף קארו]] להעביר ל'''[[יוסף קארו|רבי]] '''[[יוסף קארו]]•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:33, 16 בפברואר 2026 (IST)
: לא נהוג בחב"דפדיה לציין תואר בשם הערך . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:59, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ו) 23:59, 16 בפברואר 2026 (IST)
:: עובדה שלגבי שאר גדולי ישראל מזמנו כן נהוג כך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 07:56, 17 בפברואר 2026 (IST)
:: [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף]], ע"פ דבריך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] להעביר ל[[מנחם מענדל שניאורסון]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:34, 17 בפברואר 2026 (IST)
::: וכן [[רבי שלמה לוריא]], [[רבי ישראל נג'ארה]] ו[[רבי משה איסרליש]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:43, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::: ו[[רבי יעקב בן אשר]] ועוד רבים.
:::: ואם להשאיר את ה "רבי" אז להעביר גם את [[משה קורדובירו]] ל[[רבי משה קורדובירו]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:49, 17 בפברואר 2026 (IST)
::::: מעניין, יש פה חוסר אחידות. בגדול לא כותבים תארים חוץ מאדמורי חב"ד . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:27, ל' בשבט, ה'תשפ"ו) 12:27, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::: למה? •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 15:27, 18 בפברואר 2026 (IST)
:::::: באולם דיונים העלו את זה כבר פעם, בעיקרון המדיניות היא שלראשונים כן מוסיפים התואר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 22:48, 18 בפברואר 2026 (IST)
::::::: ולאחרונים? ראה [[תבנית:אחרונים]] להמחשה. •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 13:12, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::::: @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה אומר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:55, 9 במרץ 2026 (IST)
* סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 00:41, 10 באפריל 2026 (IDT)
מחשבותי בנושא. א. לא נראה לי שצריך להתחשב במקובל אצל אנצי' שנכתבו על ידי גויים או לא שומת"צ. בנוסף עניין האינדקס לא רלוונטי, שכן הערכים ממויינים בקטגוריות לפי סדר הא' גם כשמוסיפים תואר (באמצעות קידוד מתאים בקטגוריה). ב. עולם החיפוש השתנה מהותית מאז נוסדה חב"דפדיה ושמות הערכים הרבה פחות רלוונטיים. ג. מצורף בזה כללים מ'המכלול' שיכולים לתת אולי כיוון או מחשבה. אבל כמובן שאנחנו צריכים לחשוב ולקבוע כללים לפי מה שמתאים לנו. אשמח לדעות נוספות, ואם אכן תהיה הסכמה לשינוי המדיניות אז אנא השתתפו בגיבוש משותף של כללים חדשים.

*ציטוט מהמכלול: '''תארים בשמות ערכי רבנים'''
שם ערך של רב, יכיל את השם הפרטי, ואם שם משפחתו ו/או עירו מוכרים כחלק משמו - יִכָּתְבוּ גם הם.

התואר שיקדים את שמו של הרב, בשם הערך: (מובהר שכל איזכור של אישיות זאת במקום שאינו שם הערך, יכתב כפי שרגילים לקרותה)

אישיות תורנית שליט"א: לכל אישיות תורנית שהיא בין החיים, יש להקדים את התואר הרב.

אישיות תורנית חרדית ז"ל: לכל אישיות תורנית שאינה בין החיים, יש להקדים את התואר רבי. (לדוגמא רבי ישראל מסלנט)

אישיות תורנית לא חרדית: לכל אישיות תורנית לא חרדית, בין החיים או לא, יש להקדים את התואר הרב. (כגון ח"כ שכיהן בעבר כראש כולל וזכאי לערך משום היותו ח"כ ולא משום היותו ראש כולל לשעבר)

בכל מקרה שתפקידה התורני אינו התפקיד שבגינה היא זכאית לערך - אין להקדים לה את התואר.

(דף זה מסכם מסקנות הצבעות במועצת, ארכיונים 6 ו-7.)

*סוף ציטוט מהמכלול. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 00:41, 10 באפריל 2026 (IDT)
:לא חושב שהכלל של התאר "רבי" ולא "הרב" לאנשים ז"ל תקף לחב"דפדיה, מכיוון שכלל זה אינו נהוג בחב"ד. אך יש לקחת בחשבון שיצטרכו לשנות אלפי ערכים את הציונים הקיימים בתוכם. מדובר בלפחות עשרות אלפי ציונים. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ג בניסן ה'תשפ"ו, בשעה

לימוד האותיות והנקודות

2026-04-10T14:54:40Z

מ. רובין: /* ראו גם */

[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
לאורך השנים עודד [[הרבי]] '''לימוד האותיות והנקודות''' בשיטה המסורתית, וראה בלימוד זה הדגשה ב[[קדושה|קדושת]] האותיות המחדיר בילדים [[יראת שמים]]. לפי השיטה המסורתית, יש ללמוד [[אותיות]] לחוד ו[[נקודות]] לחוד, על מנת להדגיש את קדושתן של האותיות והנקודות.

==סדר הלימוד==
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח ה[[אל"ף בי"ת]] וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]]
במכתב מ[[ב' טבת]] [[תשי"ד]],{{הערה|[[אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=96 חלק ח']''', עמ' פ"ב, אגרת ב'שכה, באתר [[היברובוקס]].}} כותב [[הרבי]] שחייבים [[לימוד|ללמוד]] עם התלמידים את ה[[אותיות]] לחוד ואת ה[[נקודות]] לחוד, ושנאבקו על כך [[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|ראו [[היום יום]], ח' אד"ר א'; [[לקוטי דיבורים]], ח"ד, תרמא, א.}} על מנת לחקוק בתלמידים את [[קדושה|קדושת]] האותיות וקדושת הנקודות.
במענה{{הערה|'''קובץ הוראות''', הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], עמ' 23.}} לאדם ששאל את הרבי האם צריך להתחיל דוקא בלימוד כל האותיות ורק לאחר מכן את הנקודות, או שניתן ללמוד אחרי אות אחת את הניקוד שלה, או לאחר שלמדו מספר אותיות ללמוד אתה נקודות שלהם, ענה הרבי שניתן ללמוד מספר אותיות ולאחר מכן את הנקודות שלהם. וכן במענה מ[[י"ג כסלו]] [[תשי"ד]], לאדם ששאל אם אפשר ללמוד עם ילדים האותיות והנקודות הידועים להם מכבר, קודם שיודעים את כל הנקודות, הגיב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=53 חלק ח']''', עמ' ל"ט, אגרת ב'רפג, באתר [[היברובוקס]].}} שאין קפידא בזה אף שלכאורה בקל יותר ללמדם כל הנקודות בהמשך אחד מאשר להפסיק באמצע בעניינים אחרים, אך הרבי הבהיר שזוהי שאלה [[חינוך|חינוכית]] ויש לפתור אותה בהתאמה להתלמידים בכתה שלו ואופן קליטתם את הלימודים.

הרבי הזכיר את המנהג שיש להתחיל את לימוד האותיות מתוך האותיות מ[[ליקוטי אמרים - דף השער|דף השער]] של ספר ה[[תניא]], או בתחלת ספר התניא, על פי הלימוד מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] בתניא, ש"משביעים אותו תהי צדיק", כלומר שמשביעים את הילד במעי אמו, מלשון שובע - [[תענוג]], שזו לימוד [[פנימיות התורה]]{{הערה|[[ז' מנחם אב]], [[פרשת דברים]], [[שבת חזון]] [[תשמ"ט]], [[תורת מנחם - התוועדויות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=137&hilite= ח"ד, עמ' 109-110], באתר [[היברובוקס]].}}

ר' [[מוטל קוזלינר]] נהג ללמד את תלמידי ישיבתו את האותיות מתוך צילום של [[סידור תורה אור]], הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק{{הערה|מפי ר' [[זושא גורליק]].}}.

===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה===
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות.

ב[[התוועדות]] [[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשמ"ב]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=387 ח"ד]''', עמ' 2123.}} הזכיר הרבי את הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפני עצמו, לימוד הנקודות בפני עצמו, ולאחר זה לחברם ביחד, שלא כדעת הטועים שלימוד באופן כזה מעכב את התקדמותו של הילד, אלא אדרבא, דוקא על ידי הלימוד באופן האמור מחדירים אצל הילד את האל"ף דכללות ענין ה[[יהדות]].
וכן ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]], שכאשר לומדים עם ילד יהודי קמץ "אל"ף אָ", הרי זה קשור עם האל"ף של תיבת "אנכי", אל"ף - [[אלופו של עולם]], שבתיבה זו נכלל הדיבור הראשון של עשרת הדברות, שבו כלולים כל עשרת הדברות, ובהם כלולים כל הענינים של [[תורה שבכתב]], וכן כל העניינים של [[תורה שבעל פה]], על פי הלימוד מהנאמר "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", שעוד טרם ידע הנער קרוא וכתוב, נוטעים ומחדירים בו את הענין דאל"ף, 'אלופו של עולם'.

בנוגע לשינוי ההבהרות, במענה ליהודי שכתב שלומד 'קמ"ץ אל"ף א', שהנקוד והאותיות בנפרד כהוראת רבותינו נשיאינו ("אשר השתדלו בזה בחרף נפשם", כלשון הרבי במכתב), ושואל איך להתנהג בלימוד ההברה כיון שכתתו היא מילדי ה[[תימנים]], כותב הרבי במכתב מ[[ו' תשרי]] [[תשט"ו]] שמכיוון שאחינו [[הספרדים]] הורגלו בהברה זו כמה דורות דור אחר דור, אין צריך לשנות מנהגם בזה שמנהג אבותיהם בידיהם, ובודאי חזרת דא"ח בהברה הספרדית שאוחזין בה מפני שקבלוה מאבות ואבות אבותיהם, "בני מס"נ על שמו ית' תגרום נח"ר למעלה ותפעול פעולתה למטה".{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=22 כרך י']''', [[קיץ]] [[תשי"ד]], עמ' ה', אגרת ב'תתקסט.}}

==לימוד הנקודות==
במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר{{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמה 'צירא' הוא עשרים וכיוצא בזה,{{הערה|ומפנה הרבי במכתב ל'תקוני זהר' בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיוצא בזה.}} ולפעמים מחשבים הנקודות על פי שמם, וכמו בהקדמת התקני זהר:{{הערה|'''תקני זהר''', שם (ז, ב).}} "פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד", שפירשו המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו - בגימטריה עשרים (במספר קטן).
===סדר הנקודות===
בנוגע לכללות ענין הנקודות, מביא הרבי ב[[שיחה]] מ[[ראש חודש]] [[אלול]],{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=385&hilite= ח"ד עמ' 2121].}} המבואר בפרדס שער הנקודות בתחלתו, שהנקודות נחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות, מלכים ועבדים, וכל תנועה קטנה סמוכה לתנועה גדולה שלה (כל עבד סמוך למלך שלו): קמץ - תנועה גדולה, פתח - תנועה קטנה שלה. צירה - תנועה גדולה, סגול - תנועה קטנה שלה. חולם - תנועה גדולה, קמץ קטן - תנועה קטנה שלה. שורק או מלאופם (נקודה באמצע הוא"ו) - תנועה גדולה, קבוץ (שלש נקודות באלכסון) - תנועה קטנה שלה. וישנה גם נקודת השבא – שאינה תנועה בפני עצמו. בהמשך השיחה הסביר הרבי, ש"סידור" הוא "דבר השוה לכל נפש", וגם לילד קטן, וגם ליהודי שעוסק בהתחלת העבודה, (אמירת "מודה אני לפניך" בקומו משינתו, שאז נמצא הוא במעמד ומצב בדוגמת קטן), ולכן, כאשר מדובר אודות סדר הנקודות כפי שנדפסו בסידור, צריך להיות סדרם בהתאם לכללי הדקדוק וההברה בפשטות, באופן המובן גם לקטן. ולכן, צריך לבוא השורק לפני הקבוץ - כאמור לעיל שכן הוא הסדר ע"פ כללי הדקדוק, מכיון ששורק היא תנועה גדולה וקבוץ היא התנועה הקטנה שלה, ותנועה קטנה איננה יכולה לבוא לפני התנועה הגדולה שלה.

בהמשך השיחה מסביר הרבי{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=386 ח"ד]''', עמ' 2122.}} שהנקודות מתחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות,{{הערה|ומביא הרבי מ'''תקוני זהר''', שם, קל"ה ב, ובכמה מקומות, שיש חמש תנועות גדולות וסימנך: "פּתּוּחֵי חוֹתָם", כלומר, שחמש הנקודות שבתיבות אלו – חיריק, שורק, צירה, חולם וקמץ – הן תנועות גדולות, ושאר הנקודות הן תנועות קטנות.}} ותנועות גדולות נקראות "[[מלך|מלכים]]", ותנועות קטנות "[[עבד (תואר)|עבדים]]" (של המלכים), ולכן תנועות גדולות קודמות לתנועות קטנות, כשם שלעולם קודם ה"מלך" ל"עבד".
ודבר זה בא לידי ביטוי גם בהברת הנקודות בפשטות, כאשר ילד קטן מבטא את הנקודות בפיו: תנועה גדולה היא ארוכה יותר, ותנועה קטנה, קצרה יותר. ולכן תנועה גדולה היא "מלך" ותנועה קטנה "עבד".{{הערה|כשם ש"מלך" הוא גדול מ"עבד", ויתרה מזו, שהעבד מקבל את סמכותו מהמלך, וכן הוא בנוגע לנקודות שתנועה גדולה היא גדולה יותר מתנועה קטנה, והתנועה הקטנה באה מהתנועה הגדולה.}}

אף שיוצא שהסדר בסידור צריך להיות שונה ומקומו של השוו"א הוא אחרי כל הנקודות, הרבי שלל שינוי בפועל בסדר הנקודות בסידור{{הערה|[[סידור תהילת ה'#סדר הניקוד|סידור תהילת ה']].}}.

==החשיבות בלימוד השיטה המסורתית==
[[קובץ:שיטת לימוד האותיות.jpg|ממוזער|הוספת הרבי ב[[גוף כתב יד קודש]] לר' [[נחום יצחק קפלן]] ([https://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%20-%20%D7%94%27%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%94%27%D7%AA%D7%A9%D7%A4%27%27%D7%95.pdf תשורה רייטפורט-חזקלביץ עמוד 21])]]
בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי.{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}

הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו.

הרבי עורר על כך, שיש להתעכב עם הילדים ולהחדיר בהם את קדושת האותיות, ולא למהר שיהיה "ציפור המצפצפת".{{הערה|שיחת פורים ה'תשט"ז.}}

בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים.{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}

==קמץ אלף א==
'''[[קמץ]] [[א|אלף]] אָ''' היא שיטת לימוד ה[[אותיות]] עם [[ילדים]] המקובלת בתפוצות ישראל מאז ומעולם. [[רבותינו נשיאנו]] נלחמו על הלימוד בשיטה זו דוקא.

==בלימוד עם ילדים==
כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד.

הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}.

וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]:
{{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}}
{{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים.
כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''.

הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ז', עמוד קמו}}

כמו כן מציין הרבי בכמה מקומות ש"דרך הלימוד דאל"ף-בי"ת, להסביר לילדים התוכן הפנימי דצורת האותיות"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ע1 502 הע' 44, ושם מציין ל"היום יום ח' אדר א'. וראה שם בנוגע לאות ב' והאות יו"ד}}, וכן הורה הרבי בפועל למלמד דרדקי ב[[חלוקת דולרים]]{{מקור}}.

==ראו גם==
*[[אותיות האל"ף בי"ת]]
*[[אויפן פריפעטשיק]]

==קישורים חיצוניים==
*רפאל דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77489 שערוריה: נסיון להחדיר שיטת המשכילים למוסדות חב"ד]''', [[עיתון|שבועון]] [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ט' אלול]] [[תשע"ג]], לקריאה באתר [[חב"ד אינפו]] {{חב"ד אינפו|}}
*'''[https://asktherav.com/18878-hebrew-how-to-teach-alef-beis/ אופן לימוד א-ב לתינוקות של בית רבן על פי המסורה]''', באתר 'אתרא דרב'
*'''[https://anash.org/when-rabbi-chodakov-took-a-stance-on-a-kriah-debate/ כאשר הרב חודקוב נקט עמדה בוויכוח קריאה]''' {{אנש}} (אנגלית)
*{{קישור חבד אינפו|805954|רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה|הרב אליהו מטוסוב|ח׳ בתמוז ה׳תשפ"ב}} - '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/37/מכתבי-רבנים--קריאה-עם-צלילים.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}}
* {{קישור חבד אינפו|758978|להורדה: חשיבות לימוד קריאה לפי המסורה|MendyL|ל׳ בשבט ה׳תשפ"ב}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/13/לימוד_קריאה_לפי_המסורה.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:אותיות]]

לימוד האותיות והנקודות

2026-04-10T14:54:11Z

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */ , קידוד קישורים

[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
לאורך השנים עודד [[הרבי]] '''לימוד האותיות והנקודות''' בשיטה המסורתית, וראה בלימוד זה הדגשה ב[[קדושה|קדושת]] האותיות המחדיר בילדים [[יראת שמים]]. לפי השיטה המסורתית, יש ללמוד [[אותיות]] לחוד ו[[נקודות]] לחוד, על מנת להדגיש את קדושתן של האותיות והנקודות.

==סדר הלימוד==
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח ה[[אל"ף בי"ת]] וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]]
במכתב מ[[ב' טבת]] [[תשי"ד]],{{הערה|[[אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=96 חלק ח']''', עמ' פ"ב, אגרת ב'שכה, באתר [[היברובוקס]].}} כותב [[הרבי]] שחייבים [[לימוד|ללמוד]] עם התלמידים את ה[[אותיות]] לחוד ואת ה[[נקודות]] לחוד, ושנאבקו על כך [[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|ראו [[היום יום]], ח' אד"ר א'; [[לקוטי דיבורים]], ח"ד, תרמא, א.}} על מנת לחקוק בתלמידים את [[קדושה|קדושת]] האותיות וקדושת הנקודות.
במענה{{הערה|'''קובץ הוראות''', הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], עמ' 23.}} לאדם ששאל את הרבי האם צריך להתחיל דוקא בלימוד כל האותיות ורק לאחר מכן את הנקודות, או שניתן ללמוד אחרי אות אחת את הניקוד שלה, או לאחר שלמדו מספר אותיות ללמוד אתה נקודות שלהם, ענה הרבי שניתן ללמוד מספר אותיות ולאחר מכן את הנקודות שלהם. וכן במענה מ[[י"ג כסלו]] [[תשי"ד]], לאדם ששאל אם אפשר ללמוד עם ילדים האותיות והנקודות הידועים להם מכבר, קודם שיודעים את כל הנקודות, הגיב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=53 חלק ח']''', עמ' ל"ט, אגרת ב'רפג, באתר [[היברובוקס]].}} שאין קפידא בזה אף שלכאורה בקל יותר ללמדם כל הנקודות בהמשך אחד מאשר להפסיק באמצע בעניינים אחרים, אך הרבי הבהיר שזוהי שאלה [[חינוך|חינוכית]] ויש לפתור אותה בהתאמה להתלמידים בכתה שלו ואופן קליטתם את הלימודים.

הרבי הזכיר את המנהג שיש להתחיל את לימוד האותיות מתוך האותיות מ[[ליקוטי אמרים - דף השער|דף השער]] של ספר ה[[תניא]], או בתחלת ספר התניא, על פי הלימוד מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] בתניא, ש"משביעים אותו תהי צדיק", כלומר שמשביעים את הילד במעי אמו, מלשון שובע - [[תענוג]], שזו לימוד [[פנימיות התורה]]{{הערה|[[ז' מנחם אב]], [[פרשת דברים]], [[שבת חזון]] [[תשמ"ט]], [[תורת מנחם - התוועדויות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=137&hilite= ח"ד, עמ' 109-110], באתר [[היברובוקס]].}}

ר' [[מוטל קוזלינר]] נהג ללמד את תלמידי ישיבתו את האותיות מתוך צילום של [[סידור תורה אור]], הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק{{הערה|מפי ר' [[זושא גורליק]].}}.

===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה===
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות.

ב[[התוועדות]] [[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשמ"ב]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=387 ח"ד]''', עמ' 2123.}} הזכיר הרבי את הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפני עצמו, לימוד הנקודות בפני עצמו, ולאחר זה לחברם ביחד, שלא כדעת הטועים שלימוד באופן כזה מעכב את התקדמותו של הילד, אלא אדרבא, דוקא על ידי הלימוד באופן האמור מחדירים אצל הילד את האל"ף דכללות ענין ה[[יהדות]].
וכן ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]], שכאשר לומדים עם ילד יהודי קמץ "אל"ף אָ", הרי זה קשור עם האל"ף של תיבת "אנכי", אל"ף - [[אלופו של עולם]], שבתיבה זו נכלל הדיבור הראשון של עשרת הדברות, שבו כלולים כל עשרת הדברות, ובהם כלולים כל הענינים של [[תורה שבכתב]], וכן כל העניינים של [[תורה שבעל פה]], על פי הלימוד מהנאמר "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", שעוד טרם ידע הנער קרוא וכתוב, נוטעים ומחדירים בו את הענין דאל"ף, 'אלופו של עולם'.

בנוגע לשינוי ההבהרות, במענה ליהודי שכתב שלומד 'קמ"ץ אל"ף א', שהנקוד והאותיות בנפרד כהוראת רבותינו נשיאינו ("אשר השתדלו בזה בחרף נפשם", כלשון הרבי במכתב), ושואל איך להתנהג בלימוד ההברה כיון שכתתו היא מילדי ה[[תימנים]], כותב הרבי במכתב מ[[ו' תשרי]] [[תשט"ו]] שמכיוון שאחינו [[הספרדים]] הורגלו בהברה זו כמה דורות דור אחר דור, אין צריך לשנות מנהגם בזה שמנהג אבותיהם בידיהם, ובודאי חזרת דא"ח בהברה הספרדית שאוחזין בה מפני שקבלוה מאבות ואבות אבותיהם, "בני מס"נ על שמו ית' תגרום נח"ר למעלה ותפעול פעולתה למטה".{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=22 כרך י']''', [[קיץ]] [[תשי"ד]], עמ' ה', אגרת ב'תתקסט.}}

==לימוד הנקודות==
במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר{{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמה 'צירא' הוא עשרים וכיוצא בזה,{{הערה|ומפנה הרבי במכתב ל'תקוני זהר' בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיוצא בזה.}} ולפעמים מחשבים הנקודות על פי שמם, וכמו בהקדמת התקני זהר:{{הערה|'''תקני זהר''', שם (ז, ב).}} "פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד", שפירשו המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו - בגימטריה עשרים (במספר קטן).
===סדר הנקודות===
בנוגע לכללות ענין הנקודות, מביא הרבי ב[[שיחה]] מ[[ראש חודש]] [[אלול]],{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=385&hilite= ח"ד עמ' 2121].}} המבואר בפרדס שער הנקודות בתחלתו, שהנקודות נחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות, מלכים ועבדים, וכל תנועה קטנה סמוכה לתנועה גדולה שלה (כל עבד סמוך למלך שלו): קמץ - תנועה גדולה, פתח - תנועה קטנה שלה. צירה - תנועה גדולה, סגול - תנועה קטנה שלה. חולם - תנועה גדולה, קמץ קטן - תנועה קטנה שלה. שורק או מלאופם (נקודה באמצע הוא"ו) - תנועה גדולה, קבוץ (שלש נקודות באלכסון) - תנועה קטנה שלה. וישנה גם נקודת השבא – שאינה תנועה בפני עצמו. בהמשך השיחה הסביר הרבי, ש"סידור" הוא "דבר השוה לכל נפש", וגם לילד קטן, וגם ליהודי שעוסק בהתחלת העבודה, (אמירת "מודה אני לפניך" בקומו משינתו, שאז נמצא הוא במעמד ומצב בדוגמת קטן), ולכן, כאשר מדובר אודות סדר הנקודות כפי שנדפסו בסידור, צריך להיות סדרם בהתאם לכללי הדקדוק וההברה בפשטות, באופן המובן גם לקטן. ולכן, צריך לבוא השורק לפני הקבוץ - כאמור לעיל שכן הוא הסדר ע"פ כללי הדקדוק, מכיון ששורק היא תנועה גדולה וקבוץ היא התנועה הקטנה שלה, ותנועה קטנה איננה יכולה לבוא לפני התנועה הגדולה שלה.

בהמשך השיחה מסביר הרבי{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=386 ח"ד]''', עמ' 2122.}} שהנקודות מתחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות,{{הערה|ומביא הרבי מ'''תקוני זהר''', שם, קל"ה ב, ובכמה מקומות, שיש חמש תנועות גדולות וסימנך: "פּתּוּחֵי חוֹתָם", כלומר, שחמש הנקודות שבתיבות אלו – חיריק, שורק, צירה, חולם וקמץ – הן תנועות גדולות, ושאר הנקודות הן תנועות קטנות.}} ותנועות גדולות נקראות "[[מלך|מלכים]]", ותנועות קטנות "[[עבד (תואר)|עבדים]]" (של המלכים), ולכן תנועות גדולות קודמות לתנועות קטנות, כשם שלעולם קודם ה"מלך" ל"עבד".
ודבר זה בא לידי ביטוי גם בהברת הנקודות בפשטות, כאשר ילד קטן מבטא את הנקודות בפיו: תנועה גדולה היא ארוכה יותר, ותנועה קטנה, קצרה יותר. ולכן תנועה גדולה היא "מלך" ותנועה קטנה "עבד".{{הערה|כשם ש"מלך" הוא גדול מ"עבד", ויתרה מזו, שהעבד מקבל את סמכותו מהמלך, וכן הוא בנוגע לנקודות שתנועה גדולה היא גדולה יותר מתנועה קטנה, והתנועה הקטנה באה מהתנועה הגדולה.}}

אף שיוצא שהסדר בסידור צריך להיות שונה ומקומו של השוו"א הוא אחרי כל הנקודות, הרבי שלל שינוי בפועל בסדר הנקודות בסידור{{הערה|[[סידור תהילת ה'#סדר הניקוד|סידור תהילת ה']].}}.

==החשיבות בלימוד השיטה המסורתית==
[[קובץ:שיטת לימוד האותיות.jpg|ממוזער|הוספת הרבי ב[[גוף כתב יד קודש]] לר' [[נחום יצחק קפלן]] ([https://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%20-%20%D7%94%27%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%94%27%D7%AA%D7%A9%D7%A4%27%27%D7%95.pdf תשורה רייטפורט-חזקלביץ עמוד 21])]]
בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי.{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}

הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו.

הרבי עורר על כך, שיש להתעכב עם הילדים ולהחדיר בהם את קדושת האותיות, ולא למהר שיהיה "ציפור המצפצפת".{{הערה|שיחת פורים ה'תשט"ז.}}

בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים.{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}

==קמץ אלף א==
'''[[קמץ]] [[א|אלף]] אָ''' היא שיטת לימוד ה[[אותיות]] עם [[ילדים]] המקובלת בתפוצות ישראל מאז ומעולם. [[רבותינו נשיאנו]] נלחמו על הלימוד בשיטה זו דוקא.

==בלימוד עם ילדים==
כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד.

הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}.

וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]:
{{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}}
{{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים.
כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''.

הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ז', עמוד קמו}}

כמו כן מציין הרבי בכמה מקומות ש"דרך הלימוד דאל"ף-בי"ת, להסביר לילדים התוכן הפנימי דצורת האותיות"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ע1 502 הע' 44, ושם מציין ל"היום יום ח' אדר א'. וראה שם בנוגע לאות ב' והאות יו"ד}}, וכן הורה הרבי בפועל למלמד דרדקי ב[[חלוקת דולרים]]{{מקור}}.

==ראו גם==
*[[אותיות האל"ף בי"ת]]
*[[אויפן פריפעטשיק (שיר)]]
==קישורים חיצוניים==
*רפאל דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77489 שערוריה: נסיון להחדיר שיטת המשכילים למוסדות חב"ד]''', [[עיתון|שבועון]] [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ט' אלול]] [[תשע"ג]], לקריאה באתר [[חב"ד אינפו]] {{חב"ד אינפו|}}
*'''[https://asktherav.com/18878-hebrew-how-to-teach-alef-beis/ אופן לימוד א-ב לתינוקות של בית רבן על פי המסורה]''', באתר 'אתרא דרב'
*'''[https://anash.org/when-rabbi-chodakov-took-a-stance-on-a-kriah-debate/ כאשר הרב חודקוב נקט עמדה בוויכוח קריאה]''' {{אנש}} (אנגלית)
*{{קישור חבד אינפו|805954|רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה|הרב אליהו מטוסוב|ח׳ בתמוז ה׳תשפ"ב}} - '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/37/מכתבי-רבנים--קריאה-עם-צלילים.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}}
* {{קישור חבד אינפו|758978|להורדה: חשיבות לימוד קריאה לפי המסורה|MendyL|ל׳ בשבט ה׳תשפ"ב}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/13/לימוד_קריאה_לפי_המסורה.pdf הקובץ להורדה ישירה]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:אותיות]]

שלום פוזנר

2026-04-10T14:52:11Z

מ. רובין: קידוד קישורים, סידור קטגוריות

{{דמות
|שם= שלום פויזנר
|תמונה= Posner Sholom.jpg
|כינוי=
|תיאור= הרב שלום פויזנר
|תאריך לידה= [[י"א חשון]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]]
|מקום פעילות= [[פיטסבורג]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[הרבי הרש"ב]] [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

[[קובץ:Pozner, Sholom 01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פויזנר עומד לצד הרבי]]
הרב '''שלום פויזנר''' ([[י"ב חשון]] [[תרס"ב]] - [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]]) היה חסיד של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[שליח]] הרבי ב[[פיטסבורג]] וראש ישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תרס"ב]] בעיר 'באטורין' שבפלך [[טשרניגוב]] לאביו ר' יצחק זלמן ואמו מרת סוניא.

בין השנים [[תרע"ה]] - [[תרפ"ה]] למד בישיבות [[תומכי תמימים ראמען]] ו[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לישיבה בליובאוויטש נכנס בלי לעבור מבחני קבלה. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא כי "על איצ'ה - ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ע מתמיד]], מחנכו של ר' שלום - הנני סומך".

הרבי הריי"צ התבטא עליו: "שלום איז א [[תמים]]" [= שלום הוא 'תמים'], ובהזדמנות אחרת: "שלום איז מיינער" [= שלום הוא שלי].

עסק בישיבות המחתרתיות ברוסיה הסובייטית.

קודם חתונתו נהרג אביו על קידוש השם{{הערה|1=[http://www.shluchim.org/files/weekly/Sermon_Shlach-5777~hebfile_2533.pdf קובץ]}}.

בשנת [[תרפ"ו]] עלה לארץ הקודש, התחתן עם חיה - נפטרה כ"ו טבת תש"נ - בת הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומיל]], וכך הפך לגיסם של החסיד הנודע הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].
לאחר נישואיו התיישב ביישוב [[בלפוריה]]. כעבור זמן עבר להתגורר ב[[ראשון לציון]].

בארץ הקודש עסק בשחיטה וגורמים התנכלו אליו על היותו חסיד חב"ד.

בין לבין עבד בסלילת כבישים, גם בעבודת הכפיים הקשה הקפיד על טלית קטן בצמר וכל עניני תורה ומצות בהידור, ההתפעלות של הסובבים אותו מכך, הביא שגם הם יקיימו תורה ומצוות.

בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"ט]], הורה לו הרבי להגר ל[[ארצות הברית]] ובחודש אדר [[תר"צ]] הצליח לנסוע לארצות הברית.

בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]] נכנסה רעייתו חיה ל[[יחידות]] עם שני ילדיה [[יצחק זלמן פוזנר|יצחק זלמן]] ו[[ יהודה לייב פוזנר|יהודה לייב]] ושאלה לגבי עתידם הרוחני (שאלתה כוונה לגבי מצבה הרוחני של יהדות אמריקה באותו זמן) אדמו"ר הריי"צ בתגובה הליט את פניו בידיו למשך מספר רגעים ולאחר מכן אמר בחיוך: "זיי וועועלן גאנץ זיין" [=הם יהיו שלמים]{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''חסיד מבראשית''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2119 עמוד 24.}}.

בתחילה שימש כ[[שוחט ובודק]] בעיר ראזעל שבמדינת [[ניו ג'רסי]] ואחר כך עבר ל[[שיקגו]], שם נתמנה לשמש בית הכנסת 'בני ראובן' ול[[ראש ישיבה]] בה[[תלמוד תורה]] של בית הכנסת 'בית ראובן', בנוסף התעסק והפיץ את תורת החסידות בבתי הכנסיות בעיר.

בשנת [[תש"ג]] על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ החל לנהל את ישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג]]{{הערה|לפניו היה הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].}}.

==התקשרות לרבי==

במהלך השנה כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי, היה מאלו שהפצירו ברבי על כך. באגרת מיום י"ג כסלו תשי"א כותב לו הרבי:

{{ציטוט|תוכן=בענין מה שכותב בהנוגע לסדר כמו שהי' אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כו' - הנה כבר כתבתי לאחד, שהרי לזה נצרך שיהיו אצלי כוחות עצמיים המתאימים לזה, וכן בנוגע לכוחות הגלויים, וכן בנוגע לג' הלבושים דמחדו"מ וכו'.|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/823.htm אגרות קודש כרך ד אגרת תתכג]}}

בשנותיו האחרונות אחרי פטירת רעייתו כוחותיו לא עמדו לו להמשיך לפעול בשליחות הרבי בפיטסבורג, ובשנת [[תש"נ]] עבר להתגורר בארץ הקודש, במושב [[אביטל]] שבחבל [[תענכים|התענך]] אצל בתו מרת שרה רבקה וחתנו הרב [[אברהם יצחק ששונקין]].

הרב פויזנר נפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]].

==משפחתו==
רעייתו, חיה - נפטרה ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]]{{הערה|[https://sinun770.org/הרבי-מליובאוויטש-משתתף-בהלווית-השליח/ הרבי מליובאוויטש משתתף בהלווית השליחה] סינון חב"ד}}
.
;בניו
*הרב [[יצחק זלמן פויזנר]] - שליח הרבי לנאשוויל, טנסי משנת [[תש"ט]]
*הרב [[יהודה לייב פוזנר]] - קראון הייטס
*הרב [[זושא פויזנר]] - מ[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|שלוחי הרבי לארץ הקודש (תשט"ז)]] ומשפיע בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש

;בנותיו
*הרבנית קעניא - נפטרה כ שבט תשע"ד - אשת הרב [[יחזקאל דערן]] - עסקן חסידי ושו"ב ב[[פיטסבורג]], פנסילבניה
*הרבנית שרה רבקה אשת הרב [[אברהם יצחק ששונקין]] - משפיע קהילת חב"ד באביטל שבחבל תענך
*הרבנית בתיה אשת הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - שליח הרבי ורב במילאנו שבאיטליה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Feller-Deren%20-%20RC%20Marcheshvan%205780.pdf מכתבי הרבי לרב פויזנר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו עמוד 11 ואילך
*[https://anash.org/the-posner-family-and-their-beards/ תולדות משפחת פויזנער והמאבק לגידול זקן בארצות הברית] {{אנש}}
*[https://col.org.il/news/167460 הרבי משתתף בהלווית אשתו מרת חיה - כ"ו טבת תש"נ{{וידאו}}{{col}}]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פויזנר, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]
[[קטגוריה:אישים בשיקגו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]

שיחה:שלום פוזנר

2026-04-10T14:51:31Z

מ. רובין: /* קובץ */ תגובה

זה הוא מ'בלשן'? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:לא. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

== שאלה ==

זה שהוא מסר כתב התקשרות במעמד שלשה, רשום שזה מפי זושא פוזנר. אתעניין לדעת מיהו זה אשר שמע זאת מפיו, כי אני לא שמעתי לא כזה ולא כדוותיה ממנו... -- שף ויתיב מחוץ לחשבון

==קובץ==
מי יכול להעלות? file:///C:/Users/HOME/Downloads/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%90%20(3)%20(1).pdf [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 17:20, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ו 17:20, 10 באפריל 2026 (IDT)

:@[[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] לא ניתן לגשת לקובץ. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:51, 10 באפריל 2026 (IDT)

בני פרידמן

2026-04-10T14:08:51Z

מ. רובין: תמונות ישנות ומיותרות

[[קובץ:בצ פרידמן.jpg|ממוזער|בני פרידמן בהופעה בירושלים (תשפ"ב)]]
[[קובץ:אמ אפ בפ.jpg|ממוזער|הזמר בני פרידמן (משמאל) לצד דודו [[אברהם פריד]] ובן דודו [[אלי מרקוס]] (קראון הייטס, תשפ"ג)]]
'''בן-ציון (בני) פרידמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1984) הוא זמר חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד בס. פול, [[מינוסטה]] ב[[ט' כסלו]] [[תשמ"ה]] לאביו הרב [[מאניס פרידמן]], משלוחי הרבי במיניסוטה ומרצה מבוקש לעניני יהדות.

למד בצעירותו בישיבות חב"ד [[פוסטוויל]] איווה וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]], שם הגה תכנית בשם 'השיר והסיפור' איתה הופיע בחוף המערבי.

פריצת דרך משמעותית בדרכו המוזיקלית הייתה כאשר דודו הזמר החב"די ר' [[אברהם פריד]] המליץ עליו בפני המפיק אייזי טאובנפלד שהכניס אותו לדיסק "אמריקה אסק". ועבד איתו על אלבום ראשון "טעמו וראו כי טוב ה'".

בשנת [[תשע"ב]] לאחר הצלחת האלבום הראשון. הוציא אלבום שני "יש תקווה". השיר "יש תקווה" מתוך האלבום הפך ללהיט. הוא מופיע בתזמורת המנגנים.

בתשע"ד הוציא אלבום המכיל שירי שבת "בני היכלא".

בתשע"ה הוציא את אלבום "כל הנשמה שלי".

נשוי עם חנה (למשפחת גופין) אב לשניים ומתגורר ב[[קראון הייטס]].

==דיסקוגרפיה==
===אלבומים===
* "טעמו וראו כי טוב ה' "
* "יש תקווה"
* "בני היכלא"
* "כל הנשמה שלי"
* "למלא את העולם באור" [[תשע"ז]] (2016)
* "כולנו נלך" [[תשע"ט]]
* "לחישות הלב" (וואקלי) [[תש"פ]]
* "לחישות הלב 2" (ווקאלי) [[תשפ"א]]
* "לחישות הלב 3" (ווקאלי) [[תשפ"ב]]
* "נשמע כמו פורים" [[תשפ"ב|תשפ"ג]]
* "נשמע כמו חנוכה" [[תשפ"ב|תשפ"ג]]
* "עם ישראל חי" [[תשפ"ד]]
* "תהא מבורך" [[תשפ"ו]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=86880 בני פרידמן בראיון ראשון על אלבומו החדש להאזנה] {{COL}}

{{מיון רגיל:פרידמן, בני}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (1)]]

ארגון הפנסאים

2026-04-10T14:07:31Z

מ. רובין: שטויות

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]|מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:הפנסאים.png|שמאל|ממוזער|סמל ארגון הפנסאים]]
'''ארגון הפנסאים''' הוא ארגון הפועל עם ילדי [[האוכלוסיה החב"דית|הקהילה החב"דית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ובעולם. לארגון עשרות סניפים ברחבי הארץ, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור, ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של הארגון.

דגש מיוחד בפעילות הארגון מושם על עידוד הילדים ל[[לימוד התורה|לימוד תורה]]. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. יושב ראש הארגון הוא ר' [[שמעון רבינוביץ]], יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]. מרכז הארגון נמצא בכפר חב"ד.

הארגון נמנע מעיסוק ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|אף שגם לדעתם אין ספק שהרבי הוא [[מלך המשיח]], אך לשיטתם אין להתעסק בכך.}}.

==שם הארגון==
שם הארגון לקוח מדברי [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשנת [[תשכ"ב]], בה ביאר באריכות את פתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|[[חסיד הוא פנסאי]]}} שתפקידו להאיר את העולם.

הסלוגן המלווה את פעילות הארגון הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

== היסטוריה ==
=== כארגון מקומי בכפר חב"ד ===
[[קובץ:דער_סאלדאט_15_פורים_תש"עjpg.jpeg|ממוזער|גיליון "דער סאלדאט" מס' 15 שיצא לאור לקראת פורים [[תש"ע]].]]
ב[[חשוון]] [[תש"ע]] הוקם על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ארגון 'צבאות השם [[כפר חב"ד]]', שפעל בכפר במתכונת של לימוד ב[[חברותא|חברותות]] עם בחורי הישיבה.

היוזמה, החלה כחצי שנה לאחר שארגון 'עוגן' הוקם ופעל בקרב ילדי [[כפר חב"ד]], ופרסומיו ופעילויותיו היו חדורים ב[[בשורת הגאולה]] והאמונה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|שהרבי הוא המלך המשיח]] [[נצחיות חייו של הרבי|שליט"א]].

פעילות שני הארגונים עוררה מחלוקת ומריבות בין הילדים בכפר חב"ד, ובעקבות כך הורה רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב"ד שתנוהל על ידי [[ועד כפר חב"ד]]. ארגון 'עוגן' חדל מלפעול וארגון 'צבאות ה' כפר חב"ד' שינה את שמו ל'פנסאים' ועבר לפעול באופן ארצי{{הערה|ראו גם בערך על הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]] ממייסדי 'עוגן'}}.

לאחר מספר שנים החלה גם תנועת הנוער [[בת מלך]], הפועלת במסגרת דומה עם בנות חב"ד, לעבוד בשיתוף פעולה עם הארגון, ויחד עם 'מועדוניות נוער חב"ד' הם הוכרו בשם 'ארגון נוער חב"ד' המאגד את שלושת התנועות, ומתוקצב על ידי משרד החינוך.

הארגון מפעיל את "אגף צבאות השם" ב[[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]] ובשיתוף עם [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם ניו יורק]], ומשרד השלוחים.

== פעילות ארצית ==
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

בשנת [[תשע"ג]] מסרה הנהלת [[צא"ח]] את ניהול "אגף צבאות השם" לארגון הפנסאים

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-30 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת '[[ארגון נוער חב"ד]]'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה, סמוך לבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|שם=שטורעם|{{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

הפעילות כוללת שני מפגשים שבועיים למשך שעה.

לילדים מכיתות א'-ג' מתקיימת פעם בשבוע פעילות בשם ”פנסאים צעירים", בה מוקרן סרטון קצר עם שחקן המנחה את הפעילות, בנוסף לכך מחולק דף קומיקס של [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]] ואחר-כך מתקיים משחק חברתי.

== פעולות ומיזמים ==
===וידאו===
'''מ'זאגט לחיים.''' בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם '[[מ'זאגט לחיים]]' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים. במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

"'''שליחות בפמגוסטה'''" סדרת וידאו בת ארבע חלקים שפורסמה במסגרת 'מ'זאגט לחיים'. עלילת הסדרה עוסקת ב[[אברך]] חבד"י שיוצא לשליחות באי פמגוסטה שבקפריסין ובסוכן מוסד שמואשם בהעברת מידע לאויב. הסדרה פורסמה החל משנת [[תשע"ח]] עד [[חנוכה]] [[תשע"ט]], והופקה על ידי שלמה חיים ריבקין.

הסדרות התפרסמה בערוץ חב"ד.

=== כינוסים שנתיים ===
במהלך השנה מקיימים הפנסאים כנסים גדולים: ב[[חנוכה]], [[י' שבט]],[[י"א בניסן|י"א ניסן]], ו[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], לאחר הכנסים נפתחת "קיוסק" לילדים הרוכשים מתנות ופרסים יקרי ערך באמצעות נקודות.

ב[[חנוכה]], ברחבת [[הכותל המערבי]], בשנים האחרונות הכינוס נערך בפארק המג'יקאס.

ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]], יום הולדתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], בהיכל התרבות (תל אביב) או בגני התערוכה.

ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], הכינוס מתקיים ליד [[770 כפר חב"ד|770 (כפר חב"ד)]].

===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה, נכון לשנת [[תשע"ט]] הוציאה המקהלה 4 דיסקים.

=== רשת מחנות קיץ ===
{{ערך מורחב|רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש}}
בשנת [[תשע"ה]] הוחלט בארגון הפנסאים על הקמת רשת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וקעמפ [[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. החיילים מקבלים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

=== המתמידים ===
[[קובץ:חידון_פנסאים.jpeg|ממוזער|חידון המתמידים]]
בשנת [[תשפ"ד]] החל הארגון מבצע לימוד המתקיים לאורך חודשי החורף, במסגרת המבצע הילדים משננים את ההלכות{{הערה|תשפ"ד - הלכות שבת, תשפ"ה - הלכות בין אדם לחבירו, תשפ"ו - הלכות תפילה}}, ובסוף המבצע משתתפים בשלב הגמר של חידון ההלכה, בהשתתפות חברי [[בית דין רבני חב"ד]], ראשי [[ישיבות תומכי תמימים]] ורבני קהילות אנ"ש, בסיום החידון נבחרים חתן וסגני ההלכה הארציים.

מבצע המתמידים מוקדש לעילוי נשמת הרב [[אברהם יצחק שלוסברג]].

=== טיסת נערי הבר מצווה לרבי ===
{{להשלים}}

===שבת פנסאים===
מדי שנה בסביבות חודש שבט נערכת "שבת פנסאים" בשבת זו החיילים הפנסאים נפגשים עם חבריהם מערים אחרות ועושים פעילויות מהנות בחרבי העיר בה נערכת השבת, השבת הראשונה נערכה בעיר [[לוד]] ומאז היא נערכת ב[[כפר חב"ד]].

===פעילות ארצית עם ילדי חב"ד===
נכון לשנת [[תשפ"ג]] יש לארגון 42 סניפים ברחבי הארץ. במהלך הפעילות הילדים לומדים במשך 45 דקות מתוך ספר לימוד בהוצאת הפנסאים (בשנת תשפ"ו הספר הוא על הלכות תפילה) ולאחר מכן מקבלים חטיף.

=== התמים ===
בחודש אלול של שנת הלימודים [[תשפ"ד]] פתח הארגון תכנית ל[[תמימים]] העולים לישיבות, תכנית מיוחדת בשם 'התמים' - המיועדת להכין את התלמידים מבחינה רוחנית לקראת המעבר לישיבות [[תומכי תמימים]].

=== ליכטעלעך ===
בשנת "[[תשפ"ב]]" נפתחה מחלקה בשם "ליכטעלעך" הפועלת במגזרים החרדים החסידיים ברחבי הארץ, ומונה מעל 10 סניפים.

===ערוץ חב"ד לילדים===
ערוץ חב"ד לילדים הוא אתר [[אינטרנט]] מבית [[ארגון נוער חב"ד]] המציג תכני מדיה לילדים - בעיקר סרטים - ברוח חב"ד. הערוץ הושק בחול המועד [[סוכות]] [[תשפ"ד]], עם הסלוגן 'גלגל הצלה לילדים'. הצפייה בערוץ מותנית במנוי בתשלום. מנהלי הערוץ הם הרב [[בנימין וילהלם]], הרב שמריהו קוביטשעק והרב שלומי אזימוב.

בין תכני הערוץ: סדרות מתח, סרטים לגיל הרך, מדור לבנות בלבד, 'עולם המשחקים' - משחקים מותאמים, עם הוראה בעבודת ה' וניגון חב"די ברקע. ניגונים ושירים חסידיים.

=== מגזינים ועלונים ===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק'''{{הערה|[http://www.col.org.il/files/old/pics/inbox/7835657_7007061.pdf הגיליון של ילדי ה'פנסאים' לפרשת במדבר > להורדה{{col}}]}}) והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע בצירוף למערכת [[שבועון כפר חב"ד]].

==== אבוקות של אור ====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}. לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

==== הכא במאי עסקינן ====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם 'הכא במאי עסקינן' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

===ספרים===
==== ספרי לימוד ====
* ברכות הנהנין
* להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח
* הלכות שבת
* הלכות פסח
* הלכות תפילה
* הלכות אהבת ישראל
* עבודה שבלב (הלכות [[תפילה]])

==== כללי ====
{{להשלים}}
* שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים
* סיפור למופת
* כל השביעין חביבין
* טועמים גאולה
* ללמוד וללמד

== פולמוס וביקורת==
[[קובץ:מכתב הרבנים צ''ה.jpg|ממוזער|מכתב הרב דוד נחשון אליו לרבני הקהילות ולשלוחי הרבי בנושא ה'פנסאים']]
===ביקורת מטעם 'צבאות השם בישראל'===
ביקורת פומבית נמתחה מטעם ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בישראל]] על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]], על השימוש שעושים הפנסאים בשם צבאות השם ללא רשות, ואף תוך התנגשות והתחרות ב'צבאות השם'. לטענתם ארגון צבאות השם בראשות הרב נחשון פועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי, ולכן אין לפעול ולהשתמש בשם צבאות ה' בצורה ממוסדות וארגונית בלא רשותם.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא יו"ר [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש|ארגון צבאות השם]] הרב [[דוד נחשון]] מכתב לשלוחי הרבי ולרבני הקהילות ובו הוא קורא להם שלא לשתף פעולה עם הארגון. אל המכתב הצטרפו כמה מרבני חב"ד ומשלוחי הרבי{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הכתבה המלאה] {{אינפו}}}}.

=== פולמוס בנושא פעילות תחת השם 'צבאות השם' ===
בארגון הפנסאים טוענים שהרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא שהוא פעל במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], וכל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל. גם במסגרת הפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם"{{הערה|שם=שטורעם}}.

בארגון צבאות השם משיבים, שצעירי חב"ד מעולם לא פעלו בתחום 'צבאות השם', מלבד מספר חודשים בשנת [[תש"נ]], שלאחריהם הוציא [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הבהרה{{הערה|ראו את [[:קובץ:Nayadot chabad.jpg|ראו מכתב הבהרה של הרב ירוסלבסקי בשם הרבנים]].}} שפעילות צבאות השם בישראל היא תחת ניידות חב"ד, באופן אוטונומי ללא קשר לצעירי חב"ד.

בארגון הפנסאים מביאים גם את פסק של [[בית דין רבני חב"ד]] בשנת תשמ"ט, העוסק בכלל הפעילות החב"דית בישראל כשבין הפעילויות מוזכרת גם פעילות 'צבאות השם', ומבהיר שכל הפעילות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}.

בצבאות השם מסבירים, שפסק הדין שניתן בתשמ"ט עסק בסוגיה אחרת, ונושא 'צבאות השם' שורבב אליו. הרב נחשון מספר שלאחר שפנה לרבי, הוציא [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] בשנת תש"נ מכתב הבהרה בשם הרבנים, שפעילות 'צבאות השם', מנוהלת על ידי '[[ניידות חב"ד באה"ק|הניידות]]' בראשות הרב דוד נחשון באופן עצמאי{{הערה|הרב דוד נחשון, [http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק], ג' באדר א' ה'תשע"ו}}.

===ההכרעה המשפטית בנושא השימוש בסמל צבאות השם===
החל משנת תשע"ח, התנהלה תביעה משפטית של 'הפנסאים' נגד 'צבאות השם' בבקשה למחוק את הרישום של 'סמל צבאות השם' כ'סימן מסחרי' של תנועת הנוער. בשנת [[תשפ"ג]] פסק רשם העיצובים וסימני המסחר שהסמל יהיה "פתוח לשימוש כלל ציבור
המאמינים" ובכך קיבל את טענות 'הפנסאים' ואף פסק להם הוצאות משפט{{הערה|[https://col.org.il/news/143107 הכתבה המלאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

במשפט העידו שלוחים ועסקנים, ביניהם: ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] שהי' חבר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן המזכיר, הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי|מנחם מנדל קוטלרסקי]] שנמנה עם העוסקים ביצירת הסמל.

==הנהלת הארגון==
* הרב [[שמעון רבינוביץ'|'''שמעון רבינוביץ''']] - יו"ר
* הרב '''שמערלה קוביטשעק''' - מזכיר הארגון
* הרב [[בנימין וילהלם|'''בנימין וילהלם''']], משלוחי הרבי ב[[חולון]]
* הרב [[שלמה לייב אזימוב|'''שלמה אזימוב''']], שליח הרבי ל[[כפר סבא]]
* הרב '''אפי רבינוביץ''''
* הרב '''בעריש ביר'''

=== הוועד הרוחני ===
*הרב [[זלמן גופין|'''זלמן גופין''']] - משפיע ראשי
*הרב [[מנחם מענדל רוט|'''מנחם מענדל רוט''']] - משפיע
*הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)|'''מנחם הלפרין (ירושלים)''']] - מנהל 'אור החינוך'
*הרב '''[[מנחם מענדל מינצברג|מנחם מינצברג]]''' - [[נושא ונותן|משיב]] בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל צפת]]
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|'''אלחנן יהודה לייב רייצעס''']] - משפיע בקהילת חב"ד באלעד ובישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]

==ראו גם==
* [[צבאות השם]]

==לקריאה נוספת==
* '''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה']''' {{אינפו}}
* [https://sinun770.org/מבט-לפעילות-הפנסאים/ '''מבט לפעילות הפנסאים'''] וידאו שנערך בשנת תשע"ב {{וידאו}}
* [https://col.org.il/feed?type=tags&id=28 '''תגית: הפנסאים'''] '''{{חב"ד און ליין}}'''
* [https://sinun770.org/author/ucwsfrzyezquxczcruwxgrra/ '''פנסאים - צבאות ה''''] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
* '''[https://col.org.il/news/143107 'ארגון נוער חב"ד' ניצח במשפט על סמל צבאות השם] {{חב"ד און ליין}}'''
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b551f406221_1672827380.pdf '''החלטת רשם סימני המסחר בנוגע לבעלות על סמל צבאות השם''']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:ארגון הפנסאים]]
[[קטגוריה:צבאות השם|.]]

שלמה רייניץ (כפר חב"ד)

2026-04-10T14:06:43Z

מ. רובין:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שלמה רייניץ|אחר=משב"ק של הרבי בין השנים תשכ"ד - תשכ"ח ((ז' סיון תש"ה - ה' כסלו תשפ"ב)|ראו=חיים שלמה רייניץ}}
[[קובץ:ר' שלמה רייניץ עם תלמיד.jpg|ממוזער|הרב רייניץ עם תלמיד]]
[[קובץ:הרב רייניץ בהרצאה.jpeg|ממוזער|הרב רייניץ בהרצאה]]
הרב '''שלמה רייניץ''' (נולד בשנת [[תשד"מ]] 1984) הוא מרצה וחוקר חינוך במשנת חב"ד, פיתח את שיטת החינוך 'מנהיגות חינוכית'. מנהל ומייעץ חינוכי של [[תלמוד תורה חב"ד חיפה]], ממייסדי מוסדות [[חיידר אור ליובאוויטש]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם יעקב רייניץ]] ולמרת סלוה ב[[שיכון חב"ד לוד]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם חנה בת הרב [[חיים רייכמן]] וקבע את מגוריו בכפר חב"ד.

למד באוניברסיטה הפתוחה בתל אביב.

בשנת [[תש"ע]] ייסד ארגון [[צבאות השם]] בשם "עוגן" שיועד לילדי כפר חב"ד, לאחר חצי שנה של פעילות הוקם בעקבותיו ארגון נוסף בשם "צבאות השם כפר חב"ד", בעקבות שתי תהלוכות ועוד. הורה רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב"ד שתנוהל על ידי ועד כפר חב"ד. בעקבות הדברים חדל ארגון 'עוגן' מלפעול ואילו ארגון 'צבאות ה' כפר חב"ד (פנסאים)' המשיך לפעול נגד ההוראה, אך שינה את שמו ל'פנסאים' וכעבור זמן עבר לפעול באופן ארצי.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] ייסד את חיידר אור ליובאוויטש יחד עם הרב הרב [[אריה קירשנזפט]], הוא עמד בניהול החיידר עד לשנת [[תשע"ה]].

בבחירות שנערכו לועד כפר חב"ד בשנת [[תשע"ט]] התמודד ברשימה החסידית של ר' [[יעקב קעניג]] במקום השני אך לא נבחר{{הערה|[https://chabad.info/special/413289/ בכפר חב"ד הוגשו הרשימות לבחירות • סיקור מלא] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/420429/ תוצאות האמת בבחירות בכפר חב"ד] [https://chabad.info/in-focus/420465/ תמונת הלילה] {{אינפו}}}}.

משמש כמנהל ומייעץ חינוכי של תלמוד תורה חב"ד חיפה.

אחראי על פעילות 'בדרך תמים' של תנועת הנוער [[צבאות ה' (ישראל)|צבאות ה']] בכפר חב"ד.

עוסק בהעברת שיטת החינוך שפיתח 'מנהיגות חינוכית', הוא עושה זאת באמצעות העברת קורסים מקוונים וישירים, ובאמצעות טורים חינוכיים אותם מפרסם לעיתים באתר [[חב"ד אינפו]] ו[[שבועון בית משיח]].
[[קובץ:הרב רייניץ ע''ח.jpg|ממוזער|הרב רייניץ (משמאל)]]
מוסר שיעור [[דבר מלכות]] שבועי בימי שני ב[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], ושיעור ב[[ליקוטי שיחות]] ב[[ליל שבת]] ב[[בית הכנסת בית מנחם#קומת המרתף|בית הכנסת מניין זושא]] בקומת המרתף של בית הכנסת בית מנחם.

==קישורים חיצוניים==
*[n.sendmsg.co.il/Minisites.aspx?p=72275-43896654900-16868 מנהיגות בחינוך] אתר הקורס
*תגית: '''[https://chabad.info/tag/הרב-שלמה-רייניץ/ הרב שלמה רייניץ]''', טורים חינוכיים פרי עטו {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/310865/ "אהבת אותנו, ורצית בנו" • זמן חינוך] טור חינוך של הרב רייניץ שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]
*[//orchayalive.org.il/שות-חינוך-איך-מתמודדים-עם-ילד-שצורך-מת/ שו”ת חינוך: איך מתמודדים עם ילד שצורך מתוקים בצורה מוגזמת?] באתר אור חיה
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייניץ, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:יועצים חינוכיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

שיחה:חיינו (חוברת לימוד)

2026-04-10T13:04:09Z

מ. רובין: /* חוברת לדוגמא */ תגובה

שיחה:ליובא בראצי ליובא

2026-04-10T12:41:08Z

מ. רובין: הסבר

== לא עבוד ==
לא עבוד {{אנונימי}}
:כן עבוד. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:19, 10 באפריל 2026 (IDT)

אבוקה

2026-04-10T12:38:36Z

מ. רובין: (diffedit)

{{מקורות}}
[[קובץ:אבוקה.JPG|ממוזער|אבוקה משמשת כ[[משל]] ככינוי לריבוי אור אלוקי]]
'''אבוקה''' היא משל וכינוי לריבוי אור א-לקי גדול ונעלה, ויש בזה כמה אופנים ומדריגות:

==ב[[ספירת המלכות]]==
ה[[שכינה]] ([[ספירת המלכות]]) כ"שמקבלת האור מכל מדות ה[[זכר]] - תפארת ישראל", שהוא [[אור]] נעלה מהרגיל - נקראת "אבוקה", והיינו, כאשר דבקה ומתיחדת עם בחינת [[ז"א]] ("בעלה" של ספירת המלכות), שהן ששה מדות העליונות שבאצילות ([[חג"ת]] [[נה"י]]), שאז האור שהמלכות מקבלת מז"א הוא נעלה ביותר ונקרא אבוקה.

וכן כשהמלכות מקבלת האור מבחינת [[ספירת הבינה]], שלא על ידי בחינת [[זעיר אנפין]], הנה, גם אז מקבלת אור גדול ונעלה - אבוקה.

אבל כשהמלכות מקבלת מ[[זעיר אנפין]] אור רגיל שלא על ידי יחוד כל-כך, נקראת בשם "נר" - שאינה מאירה כמו אבוקה.
התגלות האור הנעלה שבמלכות (אבוקה), נעשית בה על ידי ירידתה לברר את בחינת '[[אבק]]' - מלכות דקליפה, אשר שרשה גבוה מאד, ומשם נפלה לדרגת הקליפה ו[[סט"א]], ולכן על ידי ירידתה של [[מלכות דאצילות]] לתקן בחינת 'אבק' הנ"ל, נעשה בה עליה - שמקבלת גילוי אור נעלה, ונקראת בשם 'אבוקה'.

==ב[[ספירת הבינה]]==
אם ספירת המלכות המקבלת מספירת הבינה - נקראת "אבוקה", כל שכן ש"אבוקה" הוא כינוי לספירת הבינה עצמה, כאשר מתגלה ושורה בו האור הגדול ד[[אריך אנפין]] - בחינת [[ש"ע נהורין]], ואז מאיר מספירת הבינה אור נעלה ביותר - ונקרא "אבוקה".

==ב[[עצמות אין סוף|עצמות אור אין סוף]]==
"אבוקה" שהוא אור גדול ביותר, הריהו כינוי לבחינת עצמות ה[[אור הבלי גבול]] שלפני ה[[צמצום]], והיינו פנימיות האור, ולכן חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בבית המקדש בעת [[שמחת בית השואבה]] - ואבוקות בידם, כי ה[[שמחה]] נבעה מ[[עצם הנשמה]] שהיא חלק אלקה ממעל - חלק מעצמותו, ולכן הריקוד היה באבוקות.

[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]

כ"ד בניסן

2026-04-10T12:38:12Z

מ. רובין: (diffedit)

{{חודש ניסן}}
'''כ"ד בניסן''' הוא היום העשרים וארבעה ב[[חודש ניסן]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ח – עם ישראל הגיע למקום שנקרא 'מרה', שם המתיק להם משה את המים, ושם נצטוו במצוות [[שבת]], [[פרה אדומה]] ודינים.
*ג'ת"ח – [[דניאל]] ראה את המראה הגדול על נהר חידקל.
* ? – [[גביהא בן פסיסא]] מצליח לנצח בחכמתו את בני אפריקה שטענו שארץ ישראל שייכת להם{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צא, א. לפי [[מגילת תענית]] הדבר אירע ב[[כ"ה סיון]], ו[[הרבי]] כותב הנוסח במגילה עדיף.}}.

==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרס"א]] – הרב [[יהודה הבר]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]] ולאחר מכן מנהל [[תומכי תמימים וורשא]] ו[[תומכי תמימים אטווצק]].
*[[תרפ"ב]] – הרב [[חיים מנחם טייכטל]], מחנך ותיק ב[[ירושלים]] ומחבר ספרי לימוד לילדים.
*[[תרפ"ו]] – הרב [[יצחק דוד גרונר]], מלבורן.
*[[תשמ"ג]] - הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]] משפיע בישיבת תות"ל בני ברק

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תרכ"ו]] – הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[תש"מ]] – הרב [[יהודה לייב סלונים (הראשון)|יהודה לייב סלונים]], מחסידי חב"ד ב[[ירושלים]]
*[[תשע"ד]] – ר' [[יצחק זלמן פוזנר]], [[שליח]] בנשוויל-טנסי, מראשוני השלוחים ומרצה מפורסם ב[[תורת החסידות]]
*[[תשפ"ד]] - הרב [[נחום מזרחי]], בבחרותו שימש כמשב"ק בבית הרב ומנהל מסעדת 770 בכפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד אינפו ישן|81473|נזכרים ונעשים: כ"ד ניסן – יום חג על שניצלו מהגויים}}

{{להיום יום|כ"ד|ניסן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב כד]]

אלעזר קעניג

2026-04-10T12:36:30Z

מ. רובין: ביטול גרסה 840818 של 212.76.105.62 (שיחה), קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בנוף הגליל וישיבת תומכי תמימים המקומית|אחר=שליח הרבי במודיעין עילית|ראו=אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עילית)}}
[[קובץ:הרב אלעזר קניג נואם.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלעזר קניג נואם בכינוס [[משיח בכיכר]]]]
הרב '''אלעזר מרדכי קעניג''' ([[י' בסיוון]] [[תשי"ד]] - [[ד' באייר]] [[תשפ"ג]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נוף הגליל]] וב[[תומכי תמימים נוף הגליל|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], [[טנקיסט]], מוסר שיעורי חסידות, ונואם ב[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסי גאולה ומשיח]].

[[קובץ:רage (2).png|ממוזער|הרב קעניג בכינוס ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבה]] בנצרת עילית]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולחנה. את שנות לימודיו הראשונות עשה בתלמוד תורה "חיי עולם" הירושלמי, וכשנפתח תלמוד תורה חב"ד אביו היה מהראשונים לשלוח את ילדיו ללמוד שם. בהמשך למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים.

בימי הסליחות [[תשכ"ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב"ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי יחד עם שאר הילדים.

לקראת חג הפסח [[תשל"ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי "תחזור לאה"ק, ותמצא שם שידוך טוב".

בשנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל"ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] בנצרת עילית (לימים [[נוף הגליל]]) כשאת יומו חילק בין כתיבת סת"ם ושחיטה לפעילות בהפצת המעיינות בקיבוצים הסמוכים. בשנת [[תשל"ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): "שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד".

בשנת [[תשמ"ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. לאחר זמן נאלץ לעבור עם משפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, כמו כן אמר הרבי 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי [[הרבי]] ולפי קו זה חי במשך ימי מחלתו. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי מתוך הליכה באמונה מוחלטת בדברי הרבי ומתוך שמחה נרפא ממחלתו. כאשר הרופאים נואשו מחייו ביקש מהרבי לחזור לשליחות וכאשר קיבל את ברכתו הקדושה נסע חזרה עם כל ילדיו לנצרת עילית. מאוחר יותר הודו הרופאים שהמחלה נעלמה והוא נסע לרבי שליט"א מלך המשיח להודות לו על ברכתו.

לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי לפעילוּת כ[[טנקיסט]] במשרה מלאה ב[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], וזכה להשתתף בשיירה לקבלת פני משיח צדקנו בחנוכה תשנ"ג שהייתה תחת הסיסמא "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" וגרמה להדים חיוביים בכל הארץ ולפרסום [[בשורת הגאולה]].

מאז שנת [[תשל"ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט"א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנת [[תשנ"ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ"ק אד"ש מה"מ (משמאל), והכריז: "כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים", ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: "יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ"ק בירושלים". הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ"ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן "קבלת המלכות", ליל שמיני עצרת תשנ"ד.}}.בשנים האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם "דיינים מומחים" (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-770 וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. בנוסף לכך היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.

[[קובץ:E45a037fe9bcd8329ae0145432048357 (1).jpg|ממוזער|הרב קעניג מבקש מהקהל לפסוק שהגיע זמן הגאולה]]
בשנים שלאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הרבה להתוועד ולחזק את סביבתו באמונה ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים]] כפשוטו ממש וב[[התגלות מלך המשיח|התגלותו הקרובה]], הרב קעניג אף הכין בביתו מקום מיוחד עבור הרבי.

היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע"ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש לבנה|קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.

במשך השנים שאחרי ג' תמוז המשיך לפעול ב[[נוף הגליל]] ובהכנת העיר ל[[השליחות היחידה|קבלת פני משיח]].

נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת השמחה, וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. כמו כן הסביר בהתוועדויותיו את מעלת התענוג על השמחה והעבודה הנדרשת מאיתנו עתה בשביל לחיות משיח ולהביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

ב[[ד' אייר]] [[תשפ"ג]] בשעות הבוקר, החזיר את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מביתו שב[[נוף הגליל]], עברה דרך בית כנסת חב"ד מיוחד שבעיר ומשם המשיכה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/931402/ ירושלים: מאות מאנ"ש מרחבי הארץ בהלווית הרב קעניג ע"ה] {{אינפו}}}}.

שעות ספורות לאחר פטירתו הלך לעולמו אביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] כשהוא בן תשעים ושתיים.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[חיים צבי קעניג]]{{הערה|נפטר [[ט"ז שבט]] [[תשפ"ה]].}} - היה שליח הרבי לישוב הושעיה, מחבר הספר פסוק לי פסוקך
*בנו, הרב דוב בער קעניג - שליח הרבי בשכונת רסקו [[מגדל העמק]] ומחנך בבית חינוך חב"ד בחוף הכרמל
*בנו, הרב אברהם אהרון קעניג - מחנך בת"ת חב"ד [[טבריה]]
*בנו, הרב [[יוסף יצחק קעניג]] - [[לוד]]. לשעבר מנהל [[תלמוד תורה חדר מנחם|תלמוד תורה חדר מנחם מוסקבה]]
*בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - [[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]] - משלוחי הרבי ב[[קריית גת]], [[משפיע]], מרצה בכיר וממייסדי מכון "[[דרך הבית]]" וממייסדי [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה ראשון לציון]]
*בנו, הרב בן ציון קעניג - שליח הרבי בית חב"ד [[תלפיות]] ומתגורר ב[[ביתר עלית]]
*בנו, הרב שלמה קעניג - [[רחובות]]
*חתנו, הרב [[לוי משה לרנר]] - משלוחי הרבי ב[[נוף הגליל]]
*חתנו, הרב אהרון חורושוכין - נוף הגליל

{{עץ משפחת קעניג}}
==לקריאה נוספת==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1BsaOj_uzz_lcknCcujL6zI_8eH-CmnV-/view?usp=drivesdk באופן המתלהב]''', ראיון עם הרב קעניג, [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]], גיליון 308 עמוד 20–27 {{בית משיח}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1BNGhZhqcYnTo443kcrbXjb9u-B47xePF/view?usp=sharing קבלו מלכותי ואח"כ גזרותי]''', [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]], גליון 383 עמוד 54 {{בית משיח}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1eEI0B-nsJDkotCAX8muHR8kTkU-bzKm9/view?usp=sharing לגלות את המלך]''', [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]], גליון 939 עמוד 28 {{בית משיח}}
*'''החסיד שחי ונושם גאולה''', מאמר שהתפרסם בשבוע שלאחרי פטירתו, [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]], גליון 1358 עמוד 17 {{בית משיח}}
*{{בית|מנחם כהנא|שיח חסידים|1361|44-45|תשפ"ג}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.hageula.com/tag/?term=הרב%20אלעזר%20קעניג '''תגית: הרב אלעזר קעניג'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}.
*'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע"ה • תמונות מחייו]''' - {{אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/931855/ להיות מוכנים! • הרב קעניג ע"ה במאמר מעורר על הנדרש כעת] - {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_44.html הרב אלעזר קעניג: הדרך להתעלות ולחיות גאולה בשמחה • ראיון מרגש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[https://www.hageula.com/vid/kinusim/19013.htm הרב אלעזר קעניג בסיום הרמב"ם תשע"ט] באתר {{הגאולה}}
*'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/15719.htm כיכר הגאולה]''' נאומו של הרב קעניג בעצרת [[משיח בכיכר]] תשע"ו.
*[https://drive.google.com/file/d/1hHqn_1xhtJ9-lnrYSpGaXvnuN5Hi9jN_/view?ts=64ef1006 נאומו של הרב קעניג] ב[[כינוס ברוכים הבאים]] תשע"ה.
*[https://drive.google.com/file/d/1twZyd8Dbm_c_ApYoAp5MTMOkTjtLrac4/view?usp=sharing לשמוח ביום כיפור ב-770] התוועדות עם הרב קעניג ב-770.
*[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwUlZmR1J6N2R0TVk/view?resourcekey=0-2UXydXCsgFx15bAoj5tiGA מגיע לנו משיח!] דברים שאמר בסיום הרמב"ם ב-770
*[https://www.chabad.fm/144/8810.html "משיח - למעלה מטעם ודעת" בשיעור גאומ"ש המרכזי] באתר {{חב"ד FM}}
*[https://www.hageula.com/vid/lesson_moshiach/21807.htm שיעור דבר מלכות] עם הרב קעניג באתר הגאולה {{הגאולה}}.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_25.html הרב אלעזר קעניג בזעקה פנימית לרבי בתשנ"ד: שיבוא משיח!]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קעניג, אלעזר}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפחת בקרמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גרינוולד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

חב"דפדיה:תמונה חופשית

2026-04-10T12:27:47Z

מ. רובין:

{{עזרה:תפריט ראשי/זכויות יוצרים}}
[[קובץ:Telif inceleme.png|190px|שמאל]]
{| cellspacing="0" cellpadding="5" style="margin:auto;border: 1px solid black; margin-bottom: 0; font-weight: bigger;"
|-
|אנו, קהילת [[חב"דפדיה]], שואפים להציג תמונות חופשיות, כשם שאנחנו שואפים להשתמש בטקסט חופשי. תמונה חופשית, מבחינתנו, היא תמונה שרישיון השימוש בה מאפשר את התנאים הבאים:
:[[קובץ:Yes check.svg|20px|קישור=]] '''מותר''' להפיץ את התמונה.
:[[קובץ:Yes check.svg|20px|קישור=]] '''מותר''' ליצור ולהפיץ תמונות נגזרות מהתמונה המקורית.
:[[קובץ:Yes check.svg|20px|קישור=]] '''מותר''' לעשות בתמונה שימוש לכל מטרה, לרבות מטרה מסחרית.
:[[קובץ:Orange check.svg|20px|קישור=]] '''ניתן''' לדרוש הכרה ביוצרי/תורמי התמונה (מתן קרדיט).
:[[קובץ:Orange check.svg|20px|קישור=]] '''ניתן''' לדרוש שתמונות נגזרות תופצנה תחת רישיון זהה.
במילים אחרות, אפשר להטיל על התמונות החופשיות שתי מגבלות בלבד (בכתום) ורישיון המקיים את התנאים הנ"ל מכונה בחב"דפדיה "רישיון חופשי". ([[חב"דפדיה:רישוי/רישיונות חופשיים|מידע נוסף]]).

* צילמתם בעצמכם תמונה?
* ציירתם בעצמכם איור?
* ירשתם תמונה מקרובי משפחה, או רכשתם בדרך אחרת בעלות מלאה על כל הזכויות הכרוכות בה?
* יש בידיכם תמונה שצולמה ופותחה לפני למעלה מ-50 שנה?

אם התשובה לאחת השאלות הנ"ל היא "כן", אז באפשרותכם לאפשר לקוראי ולמשתמשי חב"דפדיה להשתמש בתמונתכם. בפניכם שתי אפשרויות להעלאת תמונתכם לאתר חב"דפדיה:

{| style="width:85%;margin:auto;border:1px solid #000;border-collapse:collapse;" class="wikitable" border="1"
! width="50%" |העלאה בכוחות עצמכם
! [[חב"דפדיה:תמונה חופשית/שליחת תמונה באמצעות דואר אלקטרוני|שליחת התמונה בדואר אלקטרוני]]
|- valign="top"
|על מנת להעלות תמונה לחב"דפדיה:
# עליכם להיות [[חב"דפדיה:משתמש ותיק|משתמש ותיק]] לאחר (4 ימי ותק ו50 עריכות).
# לחצו '''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94 כאן]''' כדי להעלות את תמונתכם לאתר (כמו כן, בכל עת ניתן למצוא את הקישור "העלאת קובץ" בצד ימין של המסך, במסגרת "תיבת הכלים").
#בטופס ההעלאת תמונות אל תשכחו לבחור את הרישיון החופשי המתאים לכם מהרשימה הנפתחת.
# לאחר העלאת התמונה בהצלחה, יש להוסיף את התמונה לערך. ראו [[עזרה:הוספת תמונה לערך]]. התמונה לא תתווסף לערך מעצמה.
| העתיקו את השאלות הבאות לדואר וענו עליהן:
# תארו מה מופיע בתמונה
# באיזה ערך רצוי לדעתכם להציג את התמונה?
# מהיכן לקוחה התמונה? (אם צילמתם או איירתם בעצמכם, אנא ציינו זאת)
# מהו תאריך היצירה של התמונה? (אם הוא אינו ידוע, אנא ציינו זאת)
# מהו שמו של יוצר היצירה? (אם אתם מעוניינים להישאר אנונימיים, בחרו כינוי או שם חיבה כלשהו)
# האם אתם מסכימים להעלות את התמונה תחת [[WP:CC-BY-SA|רישיון cc-by-sa-4.0]]? (אם ברצונכם לבחור רישיון חופשי אחר מרשימת [[חב"דפדיה:OTRS#הרישיונות הקבילים|הרישיונות הקבילים]], אנא ציינו זאת)
# אם התמונה אינה פרי יצירתכם, האם קיבלתם היתר להצגת התמונה ברישיון שבחרתם? (אם כן, אנא הוסיפו את ההיתר)
צרפו את התמונה ושלחו ל - {{מייל חב"דפדיה}}

'''שימו לב: שליחה התמונה ללא ציון מפורש שהתמונה נמסרת לשימוש הוגן, מהווה את הסכמתך לתנאי השימוש ואת הסכמתך הבלתי־חוזרת לתרום את התוכן לחב"דפדיה.'''
|- style="text-align:center;border-top:0;"
| colspan="2" style="border-top:0;width:100%;" |
<div class="ui-button ui-button-blue" style="font-weight:bold;padding:5px 10px;width:100%;box-sizing:border-box;">
[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94 להעלאת תמונה לחב"דפדיה לחץ כאן]
</div>
|}
לכל שאלה או בקשה ניתן לפנות ל[[עזרה:תפריט ראשי|דפי העזרה]]. אם עדיין לא מצאתם מענה לשאלתכם, באפשרותכם לפנות ל[[חב"דפדיה:דלפק ייעוץ|דלפק הייעוץ]].
|}

{| width="90%" align="center" cellspacing="0" cellpadding="5" style="border: 1px solid black; background-color: #FFF0F5; margin-top: 10px; text-align: center; font-weight: bigger; font-size: 110%;"
|-
|
'''שימו לב''': '''מותר''' להעלות לחב"דפדיה '''תמונות שצילמתם בעצמכם''' או ש'''ירשתם מקרובי משפחה'''. '''אין''' להעלות תמונות שנמצאו באתרי אינטרנט, כגון גוגל. תמונות שנמצאו באינטרנט תימחקנה לאלתר, אלא אם '''כתוב במפורש''' שאין עליהן זכויות יוצרים.
|}

[[קטגוריה:חב"דפדיה - זכויות יוצרים]]

שיחה:חיינו (חוברת לימוד)

2026-04-10T11:42:51Z

מ. רובין: /* חוברת לדוגמא */ פסקה חדשה

עזרה:קישורים

2026-04-10T11:37:40Z

מ. רובין: תקלדה

{{קד|[[עז:קישור]]}}
{{חב"דפדיה - עריכה}}
בחב"דפדיה יש אפשרות ליצור '''קישור''' - קטע מסומן בדף אינטרנט שלחיצה עליו עם העכבר מובילה ליעד אחר באותו דף או לדף אחר.

דף עזרה זה מציג את הקישורים השונים שעומדים לרשותכם ומסביר כיצד יש להשתמש בהם. שימו לב שזהו דף עזרה טכני בנושא, להנחיות ומדיניות בנושא קישורים חיצוניים ראו [[חב"דפדיה:קישורים חיצוניים]]

קיימים מספר סוגי קישורים:
* '''קישור פנימי''' – מקשר לדף אחר בחב"דפדיה.
* [[חב"דפדיה:קישורים חיצוניים|'''קישור חיצוני''']] – מקשר לאתר אינטרנט. מופיעים בפסקה ייעודית בסוף הערך או ב[[חב"דפדיה:הערת שוליים|הערות השוליים]].
* קישורי בינוויקי – קישורים לחב"דפדיה בשפות אחרות המופיעים מימין לערך, כרגע קיימת רק חב"דפדיה באנגלית.

==קישורים פנימיים==
=== קישורים פנימיים בעורך החזותי ===
==== הוספת קישור חדש ====
כדי להוסיף קישור בעורך החזותי:
# יש לסמן את המילה או המילים שרוצים להפוך לקישור (לסמן בעכבר או באמצעות מקלדת: {{Charbuttons|Shift}} ומקשי חצים).
# יש ללחוץ על כפתור השרשרת [[קובץ:Vector toolbar insert link button.png]] בסרגל הכלים (או קיצור המקלדת: {{Charbuttons|Ctrl-K}} בחלונות ובלינוקס, או {{Charbuttons|Command-K}} במק).
# תוצג חלונית. תחילה, היא תנסה להשלים אוטומטית את יעד הקישור. למשל, אם סימנתם את המילה "אמריקה", הפריט הראשון ברשימת ההשלמות האוטומטיות יהיה "אמריקה". ניתן גם לבחור אחת מההשלמות האחרות באמצעות לחיצה על הפריט. אם אתם רוצים לקשר לדף אחר שאינו מופיע ברשימת ההשלמות, למשל "ארצות הברית", צריך פשוט להקליד את שמו.
# כשיעד הקישור הרצוי מופיע בשורת הקלט, יש ללחוץ על <kbd>{{int:visualeditor-dialog-action-done}}</kbd>.

==== עריכת קישור קיים ====
כדי לערוך את הטקסט של קישור קיים, יש פשוט ללחוץ בו תוך כדי עריכת הדף, ולהקליד או למחוק את מה שכתוב שם.

<div style="border:1px solid #aaa;padding:3px">
[[קובץ:Noia 64 apps ktip.png|18px]] '''נהוג לקשר את הסיפא, ולא לקשר אותיות שימוש בתחילת המילה''' - נא לשים לב לכך שכשמוסיפים אותיות בתחילת המילה או בסופה, הסמן יכול להימצא בתוך הקישור או מחוץ אליו. אם הקישור מואר במסגרת כחולה, אז הסמן נמצא בתוכו, והטקסט שיוקלד יהיה חלק מהקישור, ואחרת לא יהיה חלק מהקישור. בתחילת המילה זה אפשרי עם מילות יחס, למשל "ל[[אמריקה]]", אבל בסוף המילה זה בדרך כלל לא הדבר הרצוי, למשל, יש לכתוב "[[ניו יורק|ניו יורקי]]" ולא "[[ניו יורק]]<nowiki/>י". אולם, סימני פיסוק, כמו נקודה (.) מירכאות ("), וכיוצא בזה, אמורים להיות בדרך־כלל מחוץ לקישור.
</div>

==== הסרת קישור ====
כדי להסיר קישור יש ללחוץ עליו, ואז ללחוץ על האייקון האדום בחלונית שתיפתח.

כדי להסיר קישור יחד עם כל הטקסט שלו, ניתן למחוק אותו כמו שמוחקים טקסט רגיל – עם מקשי {{Charbuttons|Backspace}} או {{Charbuttons|Delete}}.

=== קישורים פנימיים בעורך קוד מקור ===
{| border="1" class="wikitable" style="clear: both;"
! סוג הקישור והסבר !! תחביר !! דוגמה
|-
| קישור פנימי פשוט משמש לקישור בין דפי חב"דפדיה. || <code><nowiki>[[קישור]]</nowiki></code> || דוגמה: <code><nowiki>[[השיחה הידועה]]</nowiki></code> תוצאה: [[השיחה הידועה]]
|-
| קישור פנימי עם כותרת שונה משם הערך || <code><nowiki>[[קישור|כותרת הקישור]]</nowiki></code> || דוגמה: <code><nowiki>[[כלב|איזו חיה נובחת?]]</nowiki></code> תוצאה: [[כלב|איזו חיה נובחת?]]
|- style="background:#ffffde"
| colspan="2" | '''טיפ''': כאשר שם הערך כולל סיפא, כגון ניווט'''ים''' או חייל'''י''', ניתן לקשר לערך בצורת יחיד בצורה זו: <code><nowiki>[[קישור]]סיפא</nowiki></code> שימו לב: קישור לערכים שבצורת היחיד שלהם מסתיימים באות סופית, לא יעבדו כראוי. || דוגמה: <code><nowiki>[[ניווט]]ים</nowiki></code> תוצאה: [[ניווט]]ים
|- style="background:#ffffde"
| colspan="2" | '''טיפ''': כאשר בכותרת הערך המקושר יש סוגריים, כגון הערך [[וושינגטון (מדינה)]], ניתן להוסיף קו אנכי ללא כותרת הקישור. קישור מסוג זה יתעלם מהסוגריים ויציג רק את התוכן המופיע לפני הסוגריים. || דוגמה: <code><nowiki>[[וושינגטון (מדינה)|]]</nowiki></code> תוצאה: [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]]
|- style="background:#ffffde"
| colspan="2" | '''טיפ''': כאשר בכותרת הדף המקושר במרחב אחר{{הבהרה}}, ניתן להוסיף קו אנכי ללא כותרת הקישור. קישור מסוג זה יתעלם מהמרחב ויציג רק את שם הדף. || דוגמה: <code><nowiki>[[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים|]]</nowiki></code> תוצאה: [[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים|מדריך לעיצוב דפים]]
|}

====קישורים לתמונות ודפים ממרחבי שם אחרים ====
ניתן ליצור קישור לדף ב[[עזרה:מרחב שם|מרחב שם]] שאינו המרחב הראשי, כגון לדף במרחב חב"דפדיה או מרחב עזרה. קישור זה דומה לקישור הפשוט, אולם יש להוסיף את שם המרחב ולאחריו נקודתיים לפני שם הדף. לדוגמה, יצירת קישור לדף "תמונות" שבמרחב "עזרה" תראה כך: <code><nowiki>[[עזרה:תמונות]]</nowiki></code>, שתוצאת קוד זה היא: [[עזרה:תמונות]].

ישנם שני יוצאי דופן: מרחב התמונות ומרחב הקטגוריות. כדי ליצור קישור לתמונה או לקטגוריה, יש להוסיף נקודתיים לפני שם המרחב. לדוגמה, כדי ליצור קישור לקטגוריה "ארץ ישראל", נכתוב את הקוד <code><nowiki>[[:קטגוריה:ארץ ישראל]]</nowiki></code>, שתוצאתו: [[:קטגוריה:ארץ ישראל]]. אם רוצים לקשר לקובץ התמונה אך לא להציגו יש להוסיף נקודתיים לפני המילה "קובץ": <nowiki>[[:קובץ:PictureFileName.jpg|טקסט הקישור]]</nowiki>

==קווים מנחים ליצירת קישורים==
להלן קווים המנחים לקישורים מתייחסים בעיקר ל[[עזרה:מרחב שם|מרחבי התוכן]]. במרחבים אחרים, הוספת קישורים נעשית על פי שיקול דעת של הכותב/ת ואין לראות בחריגה מכך בעיה הדורשת תיקון.

'''הימנעו מקישור חוזר''': בעת יצירת קישורים פנימיים בערך מסוים, אין לחזור שוב ושוב על קישור של אותו מושג. בדרך כלל די בקישור יחיד, במופע הראשון של המושג בערך. לפעמים קישור לערך מהווה סוג של הדגשה שהנושא המקושר הוא מושג מפתח בפסקה. בערכים ארוכים ניתן לתת קישור חוזר כאשר יש מרחק ניכר בינו ובין הקישור הקודם. רצוי להימנע מקישורים פנימיים בכותרות ובכותרות המשנה.

ניתן לחזור בערך על קישורים לאותו הדף, במספר מצבים:
* כאשר הקישורים רחוקים מספיק, למשל, קישור בפתיח והקישור הבא בפרק השלישי או הרביעי. כלל אצבע - שני {{Charbuttons|PgDn}} - כלומר מודדים את המרחק בין שני הקישורים באמצעות גלילת הערך באמצעות הכפתור PageDown פעמיים, במקרה כזה ניתן לקשר שוב לאותו הערך.
* <nowiki>כאשר הקישור הנוסף הוא מתבנית מידע (למשל {{</nowiki>[[תבנית:דמות|דמות]]<nowiki>}} וכן הלאה).</nowiki>
* כאשר הקישור הנוסף הוא בתיאור תמונה או בגלריה.
* כאשר הקישור הנוסף הוא בהערת שוליים, בפרק "[[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים#ראו גם ולקריאה נוספת|ראו גם]]", או ברשימה
* וכיוצא באלו.

'''קשרו למושגים חשובים, והימנעו מקישור יתר''': צריך לקשר למושגים שאינם מוכרים לרוב הקוראים. כאשר מקשרים לשם של איש, מדינה, עיר, מושג וכולי, בדרך כלל יש לקשר. אין ליצור קישורים לא מועילים. דוגמה קיצונית: כשכותבים ש"בניית הסכר ארכה ארבע שנים", אין לקשר ל"שנה". קורא סביר יודע מהי שנה, והמידע הרב והמעניין בערך "שנה", לא ישים למאמר על הסכר. לעומת זאת, כשמצוין שהסכר נבנה מבטון מזוין, בהחלט כדאי לקשר ל[[בטון מזוין]] - המידע שם ישים וחשוב למידע על הסכר. דוגמא נוספת "קבוצת כדורגל... הקבוצה הוקמה בשנת 1934 ותור הזהב שלה היה במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80", אין לקשר ל-1934, שנות-70 ושנות ה-80. קישורים כאלה אינם תורמים דבר לערך.

אין מה לקשר לקישור ש-99% מהקוראים לא ייכנסו אליו.

'''הימנעו מקישורים בציטוטים''' - רצוי להימנע מקישורים פנימיים בתוך ציטוט. אם אין ברירה אפשר להוסיף [[חב"דפדיה:כתיבת מונחון|מונחון]].

'''הימנעו מקישור ממרחב הערכים למרחבים אחרים''' - בדרך כלל אין לתת קישור ממרחב הערכים (המרחב הראשי) למרחבי העזרה למיניהם - אלה נועדו לשימוש פנים חב"דפדיהאי בלבד.

===קישורים לפסקאות===
קישורים לפסקאות נעשה באמצעות סולמית {{Charbuttons|#}} המפרידה בין שם הדף לבין כותרת הפסקה:
:<code><nowiki>[[קישור#שם הפסקה]]</nowiki></code>
לדוגמה, קישור לפסקה "ההתייחסות הבינלאומית לאפרטהייד" בערך "אפרטהייד" נעשה באמצעות הקוד <code><nowiki>[[אפרטהייד#ההתייחסות הבינלאומית לאפרטהייד]]</nowiki></code>. תוצאתו של קוד זה היא: [[אפרטהייד#ההתייחסות הבינלאומית לאפרטהייד]]. רצוי להוסיף קו אנכי לאחר שם הפסקה וכותרת מתאימה. לדוגמה: תוצאתו של הקוד <code><nowiki>[[אפרטהייד#ההתייחסות הבינלאומית לאפרטהייד|ההתייחסות הבינלאומית לאפרטהייד]]</nowiki></code> היא: [[אפרטהייד#ההתייחסות הבינלאומית לאפרטהייד|ההתייחסות הבינלאומית לאפרטהייד]].

קישור לתת-פסקאות (כותרות משנה) פנימיות יותר בהיררכיה נעשה באותה הדרך, ואין צורך לציין את ההיררכיה המלאה, אלא רק את כותרת הפסקה (הסופית) הרצויה. לדוגמה, קישור לתת-תת-תת-הפסקה: "ישראל -> תנאים פיזיים וטבע -> גאוגרפיה וגאולוגיה -> קו החוף" ייעשה כך: [[ישראל#קו החוף]].

בקישור לפסקה בערך אחר עשויות להיות בעיות:
*הקורא קופץ לאמצע ערך אחר ולא בהכרח יבין את ההקשר (הקורא עשוי לדלג על פסקת הפתיח ופסקת הרקע)
*עורכים של הערך המקושר לא מודעים לקישורים אל הפסקה ועשויים לשנות את מבנה הכותרות בערך ובכך לשבור את הקישורים
יש לשקול בעיות אלו כשמקשרים לפסקה בערך אחר.

ניתן בתוך ערך לקשר לפסקה אחרת באותו ערך, על ידי סולמית ושם הפסקה, בלי שם הערך. 
לדוגמה, קישור לפסקה "קישורים פנימיים" בערך "עזרה:קישורים", '''כאשר הקישור מוצב בתוך הערך "עזרה:קישורים"''' יכול להיעשות כך <code><nowiki>[[#קישורים פנימיים]]</nowiki></code>. תוצאתו של קוד זה היא: [[#קישורים פנימיים]].

===קישור למיקום שאיננו פסקה===
לעיתים רחוקות עולה הצורך לקשר למקום ספציפי שאיננו פסקה. דבר זה יכול להיעשות על ידי הצבת "'''עוגן'''" באותו מקום, וקישור אליו.

הצבת עוגן תיעשה בדרך הבאה:
:<code><nowiki>{{עוגן|שם עוגן}}</nowiki></code>
כשם עוגן אפשר לבחור כל רצף תווים (כולל רווחים; לא כולל תו גרשיים: '''"''').

קישור לעוגן נעשה כמו קישור לפסקה:
* מבחוץ: על ידי התו שם הערך + '''#''' + שם העוגן
* מבפנים: על ידי '''#''' + שם העוגן

{{עוגן|העוגן שלנו}} לדוגמה: בתחילת השורה הזאת הוצב עוגן בשם "העוגן שלנו", על ידי כתיבת <code><nowiki>{{עוגן|העוגן שלנו}}</nowiki></code>, קישור אליו יעשה ככה:
* <code><nowiki>[[#העוגן שלנו]]</nowiki></code> – [[#העוגן שלנו]]
* <code><nowiki>[[עזרה:קישורים#העוגן שלנו]]</nowiki></code> – [[עזרה:קישורים#העוגן שלנו]]

בשל בעיה עם דפדפן [[אינטרנט אקספלורר|אקספלורר]] ודומיו, נוצר הצורך להשתמש בשתי תבניות:
* עוגן – לשימוש בטבלה (או בתחילת פסקה)
* עוגן2 – לשימוש בשאר המקרים (ברשימה, באמצע פסקה וכולי)
(ראו [[תבנית:עוגן#הערה]])

===קישורים לדפי משנה===
אופן יצירת קישור לדפי משנה מתוארת בדף [[עזרה:דף משנה]].

==קישורים חיצוניים==
''שימו לב שפסקה זו, עוסקת בעזרה והסבר כיצד יוצרים ומשלבים קישורים חיצוניים בערכים, להנחיות ומדיניות בנושא קישורים חיצוניים ראו ב[[חב"דפדיה:קישורים חיצוניים]].
''
{{ערך מורחב|חב"דפדיה:קישורים חיצוניים}}

קישורים חיצוניים הם קישורים מתוך ערכי חב"דפדיה ל[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] אחרים, המרחיבים בנושא הערך. השם "קישורים חיצוניים" בא להבדיל קישורים אלה מ"[[עזרה:קישורים|קישורים פנימיים]]", שהם קישורים לערכים אחרים בחב"דפדיה.

קישור חיצוני הוא מהצורה הבאה (ניתן ליצור את הקוד הבא באופן אוטומטי באמצעות כפתור [[קובץ:Vector toolbar insert link button.png]] או כפתור [[קובץ:Button extlink.png]] בסרגל העריכה):

:<code><nowiki>[http://www.example.com כותרת הקישור לתצוגה]</nowiki></code>
לדוגמה, יצירת קישור לשער הממשלה (<nowiki>www.gov.il</nowiki>) תעשה באמצעות הקוד <code><nowiki>[www.gov.il שער הממשלה]</nowiki></code>. התוצאה שתתקבל תיראה כך: [www.gov.il שער הממשלה].
{{ש}}אם ברצונכם להציג את כתובת האתר ככותרת הקישור, אין צורך להשתמש בסימונים כלשהם, אלא רק לכתוב את כתובת האתר - www.gov.il.

===קישורים חיצוניים בעזרת תבנית===
קיימים מספר כלים שנועדו לעזור בקישור לאתרים חיצוניים:
#[[חב"דפדיה:בוקמרקלטים|בוקמרקלטים]] - סימניה ב"מועדפים" שיוצרת בלחיצת כפתור קישור בתבנית עבור אתרים פופולריים.
#[[:קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים|תבניות קישורים חיצוניים]] - עבור אתרים רבים שיש אליהם קישורים רבים מחב"דפדיה, נוצרו תבניות העוזרות לקשר אליהם. אם האתר המבוקש לא נמצא באחת משתי האופציות הקודמות כדאי לחפש תבנית מתאימה עבורו ברשימה זו, ולפעול על-פי ההנחיות בדף התבנית. השימוש בתבניות מומלץ ועוזר למנוע קישורים שבורים בעתיד.
#[[תבנית:קישור כללי]] - מומלץ עבור קישור לאתרים שאין להם תבנית קישור ייעודית.

===תבניות מבוססות סדר עם פרמטרים המכילים את התו '=' ===
בחלק מהתבניות המשמשות לקישורים עלולות להיווצר בעיות כאשר תוכן הפרמטר המוזן מכיל את התו '='.

יש שתי דרכים להתגבר על הבעיה:
#להחליף את הסימן "=" בתוכן הפרמטר בתבנית <nowiki>{{=}}</nowiki>.
#להתייחס לתבנית כאילו היא תבנית עם פרמטרים מבוססי שם, כששמות הפרמטרים הם "1", "2", "3" וכולי. למשל בתבנית {{תב|הערה}}, אם תוכן ההערה מכיל "=", נשתמש בצורה <nowiki>{{הערה|1=תוכן ההערה, למשל 2=1+1}}</nowiki>
:דוגמה כללית נוספת:
:במקום להשתמש בצורה הרגילה של התבנית בה כל פרמטר מופרד בקו אנכי בלבד נשתמש בצורה הבאה:
::{| border=1
|
<nowiki>{{שם התבנית</nowiki> 
<nowiki>|1=תוכן הפרמטר הראשון</nowiki> 
<nowiki>|2=תוכן הפרמטר השני בו מופיע סימן '='</nowiki> 
<nowiki>|3=תוכן הפרמטר השלישי וכולי</nowiki> 
<nowiki>}}</nowiki>
|}

דוגמה לאתר בו הקישור עלול לכלול '=' ולשבש את הצגת התבנית הוא האתר "[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]".{{ש}}
קישור אפשרי למאמר באתר זה הוא '''<nowiki>daat/daat_index/index2.asp?klali=%F7%E0%F4%E7&x=6&y=7</nowiki>'''

:בדרך הראשונה במקום לכתוב:
:<code><nowiki>{{</nowiki>דעת|הרב יוסף קאפח|daat/daat_index/index2.asp?klali=%F7%E0%F4%E7&x=6&y=7|מאמרים של הרב יוסף קאפח<nowiki>}}</nowiki></code>
:שתוצאתו תהיה: "{{דעת|הרב יוסף קאפח|daat/daat_index/index2.asp?klali=%F7%E0%F4%E7&x=6&y=7|מאמרים של הרב יוסף קאפח}}", כשהקישור שנוצר לא מוביל למקום שרצינו,
:נכתוב כך (שימו לב ל-<nowiki>{{=}}</nowiki> ):
: <code><nowiki>{{דעת|הרב יוסף קאפח|daat/daat_index/index2.asp?klali{{=}}%F7%E0%F4%E7&x{{=}}6&y{{=}}7|מאמרים של הרב יוסף קאפח}}</nowiki></code>
:והתוצאה המתקבלת תהיה: {{דעת|הרב יוסף קאפח|daat/daat_index/index2.asp?klali{{=}}%F7%E0%F4%E7&x{{=}}6&y{{=}}7|מאמרים של הרב יוסף קאפח}}.

:בדרך השנייה נכתוב:
:{| border=1
|
<nowiki>{{דעת</nowiki> 
<nowiki>|1=הרב יוסף קאפח</nowiki> 
<nowiki>|2=daat/daat_index/index2.asp?klali=%F7%E0%F4%E7&x=6&y=7</nowiki> 
{{כ}}<nowiki>|3=מאמרים של הרב יוסף קאפח</nowiki> 
<nowiki>}}</nowiki>
|}

===קישורים חיצוניים עם רווח===
קישור חיצוני לאתר שכתובתו כוללת רווחים ללא תווים. לדוגמה הקישור הבא.<div class="mw-content-ltr"><nowiki>http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב יעקב יוסף</nowiki></div> מניב בתחביר רגיל קישור שבור: http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב יעקב יוסף ניתן לקשר אליו על ידי הוספת התווים: %20 במקום רווח, כך:<div class="mw-content-ltr"><nowiki>http://www.old2.ih.info/#!g=1&tag=הרב%20יעקב%20יוסף</nowiki></div> התוצאה תהיה קישור תקין: http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20יעקב%20יוסף.

==קישורים מתוך הערך לחב"דפדיה באנגלית==
על מנת להוסיף בגוף הערך קישורים לערכי חב"דפדיה באנגלית, יש להשתמש ב[[עזרה:הערת שוליים|הערות שוליים]] (לא כמקור, אלא רק כהפניה), ואין לרשום אותם ישירות בגוף הערך. הסבר ליצירת קישורים אלו נמצא בדף [[עזרה:בינוויקי]]. {{תב|קישור שפה}}. לחב"דפדיה באנגלית ניתן לקשר באמצעות התבנית {{תב|אנ}}.

==קישורים למיזמים אחרים==
{{הפניה לערך מורחב|חב"דפדיה:קישורים למיזמים נוספים}}
קישור למיזמי חב"דטקסט וחב"דציטוט
==קישורים ישירים==
קישור מדף הנמצא מחוץ לחב"דפדיה אל ערך בחב"דפדיה הוא לעיתים מסובך ומסורבל, עקב האותיות העבריות בקישור עצמו. לדוגמה, קישור לערך (או דף פירושונים במקרה הזה) [[אלף]] נעשה באמצעות הקישור "hamichlol.org.il/%D7%90%D7%9C%D7%A3". מקישור זה לא ניתן לדעת מהו שם הדף ולכן צורה עדיפה יותר תהיה: "hamichlol.org.ilאלף" (עקב בעיית דו-כיווניות, המילה "אלף" מוצגת בתחילת הקישור). לנוחיותכם, כתובת זו מופיעה בתחתיתו של כל ערך וכל שצריך הוא להעתיקה משם. במקרה ששם הערך מורכב מכמה מילים, יש לחברן באמצעות קו תחתון {{Charbuttons|_}}.

==צבעי הקישורים==
קישורים מופיעים ב[[צבע]]ים אחדים:
* [[מנחם בגין]] - ערך רחב בחב"דפדיה, יופיע בצבע [[כחול]], או [[סגול]] אם ביקרת בערך לאחרונה.
* [www.knesset.gov.il/vip/begin/heb/contents.htm במלאת 10 למותו, באתר הכנסת] - קישור חיצוני, יופיע בצבע [[תכלת|כחול בהיר]].
* [[אריאן 3]] - ערך שאינו קיים עדיין, יופיע בצבע [[אדום]].

למשתמשים רשומים מוצג קישור לדף [[חב"דפדיה:פירושונים|פירושונים]] עם רקע [[צהוב]], שמבליט קישור זה על מנת להוביל לתיקונו (ניתן לבטל זאת ב<kbd>העדפות-גאדג'טים-עיצוב</kbd>).

==מדריך וידאו==
* [www.youtube.com/watch?v=BY_fL4XHSwg מדריך וידאו] המסביר בקצרה כיצד ליצור קישורים פנימיים וחיצוניים.

==ראו גם==
* [[עזרה:תיקון קישורים פנימיים]], [[חב"דפדיה:קישורים חיצוניים שבורים]] - דפי עזרה למציאת קישורים שבורים (שמגיעים למקומות הלא נכונים) ותיקונם.
* [[עזרה:גאדג'טים]] - כלים ואפשרויות מתקדמים לקישורים
** [[עזרה:גאדג'טים|צ'קטי]] ("כפתור <kbd>בדיקה</kbd> למי שהפעיל את הגאדג'ט) - כלי שיודע להתריע על כפילות קישורים, ומסייע בדילולם.
* [[עזרה:דפי CSS אישיים]] - אפשרויות מתקדמות לשליטה בעיצוב, ובפרט בעיצוב קישורים

[[קטגוריה:חב"דפדיה - תמיכה טכנית|קישורים]]

תבנית:קישור שפה

2026-04-10T11:32:43Z

מ. רובין:

<noinclude>{{ניהול פרמטרים/תוכן}}</noinclude><includeonly>{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}{{#שווה:כן|{{{מירכאות|{{{מירכאות|}}}}}}|"|}}[[{{{3|}}}|{{{4|{{{3|}}}}}}]]{{#שווה:כן|{{{מירכאות|{{{מירכאות|}}}}}}|"|}}{{#קיים:{{{3|}}}|{{#תנאי:{{מרחב השם}}||[[קטגוריה:ערכים עם קישור שפה לערך שכבר קיים בעברית]]}}|{{רווח קל}}([[:{{קוד שפה|{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}|אנגלית}}}}:{{{2}}}|{{#תנאי:{{{שם מלא|}}}|{{{2}}}|{{Str left|{{החלף|{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}|אנגלית}}|'|}}|2}}'}}]])}}</includeonly><noinclude>
התבנית מאפשרת להציג קישור אדום לערך לא קיים תוך הצגת קישור לערך בשפה אנגלית. אם הערך קיים, יוצג קישור לערך העברי בלבד.

התבנית מיועדת להצגת קישור לערך מקביל בחב"דפדיה בשפה האנגלית, כאשר הערך בחב"דפדיה בעברית עדיין לא נכתב.

==פרמטרים==
הפרמטרים מבוססי מיקום, כלומר חובה להשאיר סימן "|" במקרה דילוג.
* פרמטר 1: השפה שאליה מקשר קישור זה. ברירת מחדל: אנגלית.
* פרמטר 2: שם הערך בחב"דפדיה האנגלית
* פרמטר 3: שם הערך בחב"דפדיה העברית
* פרמטר 4: השם שבו יוצג הערך בעברית (מיותר בדרך כלל)
* שם מלא: הפרמטר "שם מלא=כן" מציין להציג את שם הערך גם בשפה הזרה (בנוסף להצגתו בעברית).
* פרמטר "מירכאות" או "מירכאות": להוספת " מסביב לקישור (כך שלא יוכל להכיל גם את הקישור לשפה אנגלית; כדי להציג אותו, יש להכניס את המילה "כן").

==דוגמאות==
{| class="wikitable"
|-
!קוד ויקי!!התוצאה!!הערות
|-
|<nowiki>{{קישור שפה||Aharon Kozin|אהרון קוזין}}</nowiki>||{{קישור שפה|Aharon Kozin|אהרון קוזין}} || ללא הגדרת שפה, תתקבל ברירת המחדל - אנגלית
|-
|<nowiki>{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין}}</nowiki>||{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין}} ||
|-
|<nowiki>{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}</nowiki>||{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}
|-
|<nowiki>{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}</nowiki>||{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}
|}

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ערכים עם קישור שפה לערך שכבר קיים בעברית]]
*[[חב"דפדיה:בוט/הסרת קישורי שפה]] - דף המכיל את כל השגיאות הנוגעות לתבנית, בתוספת המיקום בערך בו נמצאת כל שגיאה.

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "שפה",
"suggested": true,
"default": "אנגלית"
},
"2": {
"label": "שם הערך בשפה",
"required": true
},
"3": {
"label": "שם הערך העברי",
"required": true
},
"4": {
"label": "שם תצוגה"
},
"שם מלא": {
"label": "שם מלא בשפה זרה",
"description": "הצגת השם המלא גם בשפה הזרה"
},
"מירכאות": {
"description": "האם להציג מירכאות בצדי הקישור",
"aliases": [
"מרכאות"
]
}
},
"format": "inline"
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים|קישור שפה]]
[[קטגוריה:תבניות לקישור לחב"דפדיה האנגלית|*]]
</noinclude>

תבנית:קישור שפה

2026-04-10T11:30:21Z

מ. רובין: /* דוגמאות */

<noinclude>{{ניהול פרמטרים/תוכן}}</noinclude><includeonly>{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}{{#שווה:כן|{{{מירכאות|{{{מירכאות|}}}}}}|"|}}[[{{{3|}}}|{{{4|{{{3|}}}}}}]]{{#שווה:כן|{{{מירכאות|{{{מירכאות|}}}}}}|"|}}{{#קיים:{{{3|}}}|{{#תנאי:{{מרחב השם}}||[[קטגוריה:ערכים עם קישור שפה לערך שכבר קיים בעברית]]}}|{{רווח קל}}([[:{{קוד שפה|{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}|אנגלית}}}}:{{{2}}}|{{#תנאי:{{{שם מלא|}}}|{{{2}}}|{{Str left|{{החלף|{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}|אנגלית}}|'|}}|2}}'}}]])}}</includeonly><noinclude>
התבנית מאפשרת להציג קישור אדום לערך לא קיים תוך הצגת קישור לערך בשפה אנגלית. אם הערך קיים, יוצג קישור לערך העברי בלבד.

התבנית מיועדת להצגת קישור לערך מקביל בחב"דפדיה בשפה האנגלית, כאשר הערך בחב"דפדיה בעברית עדיין לא נכתב.

==פרמטרים==
הפרמטרים מבוססי מיקום, כלומר חובה להשאיר סימן "|" במקרה דילוג.
* פרמטר 1: השפה שאליה מקשר קישור זה. ברירת מחדל: אנגלית.
* פרמטר 2: שם הערך בחב"דפדיה האנגלית
* פרמטר 3: שם הערך בחב"דפדיה העברית
* פרמטר 4: השם שבו יוצג הערך בעברית (מיותר בדרך כלל)
* שם מלא: הפרמטר "שם מלא=כן" מציין להציג את שם הערך גם בשפה הזרה (בנוסף להצגתו בעברית).
* פרמטר "מירכאות" או "מירכאות": להוספת " מסביב לקישור (כך שלא יוכל להכיל גם את הקישור לשפה אנגלית; כדי להציג אותו, יש להכניס את המילה "כן").

==דוגמאות==
{| class="wikitable"
|-
!קוד ויקי!!התוצאה!!הערות
|-
|<nowiki>{{קישור שפה|Aharon Kozin|אהרון קוזין}}</nowiki>||{{קישור שפה|Aharon Kozin|אהרון קוזין}} || ללא הגדרת שפה, תתקבל ברירת המחדל - אנגלית
|-
|<nowiki>{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין}}</nowiki>||{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין}} ||
|-
|<nowiki>{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}</nowiki>||{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}
|-
|<nowiki>{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}</nowiki>||{{קישור שפה|אנגלית|Aharon Kozin|אהרון קוזין|מרכאות=כן}}
|}

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ערכים עם קישור שפה לערך שכבר קיים בעברית]]
*[[חב"דפדיה:בוט/הסרת קישורי שפה]] - דף המכיל את כל השגיאות הנוגעות לתבנית, בתוספת המיקום בערך בו נמצאת כל שגיאה.

<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "שפה",
"suggested": true,
"default": "אנגלית"
},
"2": {
"label": "שם הערך בשפה",
"required": true
},
"3": {
"label": "שם הערך העברי",
"required": true
},
"4": {
"label": "שם תצוגה"
},
"שם מלא": {
"label": "שם מלא בשפה זרה",
"description": "הצגת השם המלא גם בשפה הזרה"
},
"מירכאות": {
"description": "האם להציג מירכאות בצדי הקישור",
"aliases": [
"מרכאות"
]
}
},
"format": "inline"
}
</templatedata>
[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים|קישור שפה]]
[[קטגוריה:תבניות לקישור לחב"דפדיה האנגלית|*]]
</noinclude>

שיחה:ארגון הפנסאים

2026-04-10T11:28:58Z

מ. רובין: /* למה */ תגובה

{{תיבת ארכיון|[[שיחה:ארגון הפנסאים/ארכיון 1|1]]}}

== שם הארגון ==

שם הארגון הוא "צבאות השם - הפנסאים", (גם אם יש מחלוקת על השם הזה, בכ"מ זה השם) ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) ט"ז בניסן ה'תשפ"ו 17:31, 3 באפריל 2026 (IDT)

:{{חב"דפדים פעילים}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) כ"ב בניסן ה'תשפ"ו 16:54, 9 באפריל 2026 (IDT)
::א. לא ראיתי בשום מקום שכך כתוב ב. אם זה השם אז בכלל צריך למחוק את הערך. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:06, 9 באפריל 2026 (IDT)
:::א. www.guidestar.org.il/organization/580336535 ב. למה? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) כ"ב בניסן ה'תשפ"ו 20:04, 9 באפריל 2026 (IDT)

==למה==
:@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] למה מחקת את ההערה "על אף שצא"ח פעלו בנושא עוד משנת תשמ"א."? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) ט"ז בניסן ה'תשפ"ו 18:20, 3 באפריל 2026 (IDT)
::כי צא"ח לא פעלו בנושא '''מ'''שנת תשמ"א, אלא פעלו באופן זמני '''ב'''שנת תשמ"א, לפני שצ"ה הארצי של נחשון התבסס והפך להיות הארגון הארצי הרשמי. ולכן הניסיון לקשר את הפעילות דאז לניסיון שהבי"ד עצרו בתנש"א, ואז לפעילות האנרכיסטית של הפנסאים בהווה מטעה ולא ראוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בניסן ה'תשפ"ו 22:30, 4 באפריל 2026 (IDT)
:::צא"ח פעלו גם אחרי תשמ"א ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"ז בניסן ה'תשפ"ו 22:38, 4 באפריל 2026 (IDT)
::::למיטב ידיעתי, וחקרתי קצת את הנושא, לא הייתה להם פעילות 'צבאות ה'. כלומר לא הייתה מחלקה, ואפילו לא אדם בודד שפעל בנושא. זה לא שולל שהם השתמשו בביטוי צ"ה, אבל לא בצורה מסודרת כארגון. גם בתי ספר מדברים על צבאות השם וכו' אבל זה לא ארגון, אם יש לך מקורות אחרים תשתף. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשפ"ו 00:57, 5 באפריל 2026 (IDT)
:::::www.hamichlol.org.il/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D#%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93 ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) כ"ב בניסן ה'תשפ"ו 16:53, 9 באפריל 2026 (IDT)
::::::זה לא מקור, גם ערך בויקיפדיה אינו מקור. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשפ"ו 22:48, 9 באפריל 2026 (IDT)
:::::::"הצבא שכבש את העולם" פרק ו' ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) כ"ב בניסן ה'תשפ"ו 23:11, 9 באפריל 2026 (IDT)
::::::::תן בבקשה קישור למקור, או צילום שלו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 01:32, 10 באפריל 2026 (IDT)
:::::::::"אסור לצלם דף מספר המוגן בזכויות יוצרים" ([[חב"דפדיה:זכויות יוצרים]])
:::::::::קצת מתוכן הספר:
:::::::::בשנת [[תשמ"ב]] אמר הרבי{{הערה|שליחות כהלכתה, הוראות והדרכות לשלוחים ולמוסדות חב"ד עמ' 237}} ש"'''מבצע צבאות ה' - שייך להנהלת צאגו"ח'''".
:::::::::לאחר הפסק דין בתשמ"ט קרא הרבי למזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] ואמר להם להתקשר לנוגעים בדבר ולהודיע להם (בין היתר) ש"'''בקשר לעניין צעירי אגודת חב"ד באה"ק ומכתב ועד רבני אנ"ש שי' בזה: כתב הרבנים מתשמ"ט בדבר בתי חב"ד - בתקפו ועל כולם לציית לו ולקיימו'''"{{הערה|תרגום מדברי הרבי ביידיש}}
:::::::::בשנת תשע"ג מסרה הנהלת צא"ח את ניהול "אגף צבאות השם" ל[[ארגון הפנסאים]] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 13:42, 10 באפריל 2026 (IDT)
::::::::::אתה לא מעודכן אבל צעירי אגודת חב"ד נסגרה ממזמן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:28, 10 באפריל 2026 (IDT)

תבנית:גיליון ליובאוויטש

2026-04-10T11:26:58Z

מ. רובין:

[[קובץ:לוגו גיליון ליובאוויטש.jpg|40px|קישור=ליובאוויטש (גיליון)]]<noinclude>[[קטגוריה:תבניות סמל אתר לקישורים חיצוניים]]</noinclude>

פני מלך

2026-04-10T11:26:29Z

מ. רובין: /* ראו גם */

[[קובץ:סמל חברת פני מלך.jpeg|ממוזער|250px|לוגו הערוץ]]
'''פני מלך''' הוא אתר [[אינטרנט]] חב"די מבוסס מנויים בתשלום, הכולל בתוכו סרטונים מונפשים ("אנימציה") במגוון נושאים כגון: [[תניא]], [[ספר הזכרונות]], סיפורי [[רבותינו נשיאינו]], [[סיפורי חסידים]], ומשחקי מחשב על [[פרשת השבוע]], ה[[חג]]ים, [[יומא דפגרא|תאריכים חסידיים]] ועוד.

==הקמה==
את החברה הקים הרב [[דורון הגי]] כאשר בתחילה מכר בה תמונות של הרבי ולאחר מכן התחיל להפיק סרטונים מונפשים על התניא לחבריו, ולאחר מכן החברה עברה הסבה לאתר ילדים שמטרתו היא להחדיר יהדות וחסידות באמצעות סרטוני אנימציה המתאימים לגיל הרך.

המיזם נועד לספק לילדים "מראות קודש טהורים". התכנים ממוקדים ביישום "[[חוש הציור]]" החב"די של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], שכן כל מושג ה"[[התבוננות]]" דורש "ציור" של הדבר הנלמד כדי שיהפוך מוחשי ומובן. בכך, הסרטונים עוזרים לילדים "לצייר בעיניהם את הדבר הנלמד".

==האתר==
מטרתו המרכזית של 'פני מלך' היא לתת מדיה איכותית, נקייה וחסידית לילדים. הנהלת המיזם מצהירה כי אינה מכריעה בסוגיה העקרונית האם נכון לעודד שימוש במדיה, אך מכיוון שילדים רבים חשופים לה, חובה לספק להם תוכן [[יהדות|יהודי]] ו[[חסיד]]י איכותי במטרה למלא את החלל ולספק "ריגושים שבקדושה", כדי למנוע מהם לחפש תכנים זרים ומסוכנים.

באתר עולים מדי שבוע שני סרטוני אנימציה חדשים. בנוסף, ניתן למצוא בו גם משחקים לילדים, דפי צביעה, בלוג עם חדשות האתר ועוד.

הסרטונים יצאו בעשרות דיסקים שנמכרים דרך האתר.

בין נושאי הסרטונים הקיימים באתר ניתן למצוא סדרה על [[ספר הזכרונות]], על ה[[תניא]] ועל חודשי השנה, מבוארים בצורת אנימציה מדובבת ומיועדים לילדים.

==ראו גם==
*[[דורון הגי]]

==לקריאה נוספת==
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/02/63dcfa860fd69_1675426438.pdf מלב אל לב], [[ליובאוויטש (גיליון)|גיליון ליובאוויטש]] 54 עמוד 4 {{גיליון ליובאוויטש}}

==קישורים חיצוניים==
{{אתר רשמי|https://www.pneimelech.com/}}
*[https://chabad.info/video/news-video/965514/ היוצר החב"די בריאיון מטלטל] {{אינפו}}
*אביאל הלוי, '''[https://karovel.co.il/3d-flip-book/108-בא-תשעד/ עבודת הנפש]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 108 פרשת בא תשע"ו
*[https://www.hidabroot.org/article/1171828 אנימציה יהודית: כך ילדים (והורים) לומדים רעיונות גבוהים בתורה] באתר הידברות.

[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

פני מלך

2026-04-10T11:26:03Z

מ. רובין:

[[קובץ:סמל חברת פני מלך.jpeg|ממוזער|250px|לוגו הערוץ]]
'''פני מלך''' הוא אתר [[אינטרנט]] חב"די מבוסס מנויים בתשלום, הכולל בתוכו סרטונים מונפשים ("אנימציה") במגוון נושאים כגון: [[תניא]], [[ספר הזכרונות]], סיפורי [[רבותינו נשיאינו]], [[סיפורי חסידים]], ומשחקי מחשב על [[פרשת השבוע]], ה[[חג]]ים, [[יומא דפגרא|תאריכים חסידיים]] ועוד.

==הקמה==
את החברה הקים הרב [[דורון הגי]] כאשר בתחילה מכר בה תמונות של הרבי ולאחר מכן התחיל להפיק סרטונים מונפשים על התניא לחבריו, ולאחר מכן החברה עברה הסבה לאתר ילדים שמטרתו היא להחדיר יהדות וחסידות באמצעות סרטוני אנימציה המתאימים לגיל הרך.

המיזם נועד לספק לילדים "מראות קודש טהורים". התכנים ממוקדים ביישום "[[חוש הציור]]" החב"די של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], שכן כל מושג ה"[[התבוננות]]" דורש "ציור" של הדבר הנלמד כדי שיהפוך מוחשי ומובן. בכך, הסרטונים עוזרים לילדים "לצייר בעיניהם את הדבר הנלמד".

==האתר==
מטרתו המרכזית של 'פני מלך' היא לתת מדיה איכותית, נקייה וחסידית לילדים. הנהלת המיזם מצהירה כי אינה מכריעה בסוגיה העקרונית האם נכון לעודד שימוש במדיה, אך מכיוון שילדים רבים חשופים לה, חובה לספק להם תוכן [[יהדות|יהודי]] ו[[חסיד]]י איכותי במטרה למלא את החלל ולספק "ריגושים שבקדושה", כדי למנוע מהם לחפש תכנים זרים ומסוכנים.

באתר עולים מדי שבוע שני סרטוני אנימציה חדשים. בנוסף, ניתן למצוא בו גם משחקים לילדים, דפי צביעה, בלוג עם חדשות האתר ועוד.

הסרטונים יצאו בעשרות דיסקים שנמכרים דרך האתר.

בין נושאי הסרטונים הקיימים באתר ניתן למצוא סדרה על [[ספר הזכרונות]], על ה[[תניא]] ועל חודשי השנה, מבוארים בצורת אנימציה מדובבת ומיועדים לילדים.

==ראו גם==
*[[דורון הגי]]
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/02/63dcfa860fd69_1675426438.pdf מלב אל לב], [[ליובאוויטש (גיליון)|גיליון ליובאוויטש]] 54 עמוד 4 {{גיליון ליובאוויטש}}

==קישורים חיצוניים==
{{אתר רשמי|https://www.pneimelech.com/}}
*[https://chabad.info/video/news-video/965514/ היוצר החב"די בריאיון מטלטל] {{אינפו}}
*אביאל הלוי, '''[https://karovel.co.il/3d-flip-book/108-בא-תשעד/ עבודת הנפש]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 108 פרשת בא תשע"ו
*[https://www.hidabroot.org/article/1171828 אנימציה יהודית: כך ילדים (והורים) לומדים רעיונות גבוהים בתורה] באתר הידברות.

[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

משתמש:יוסף כ./שלמה גדליהו טאלר

2026-04-10T11:15:59Z

מ. רובין: נוצר

הרב שלמה גדליה טאלר מחשובי אנ"ש בקהילת חב"ד בהר נוף [[ירושלים]] עיה"ק, מנהל את אגף נשי ובנות חב"ד ב[[אנגלית]].

== תולדות חיים ==
נשא את מרת לאה לבית לייבוביץ'. היה גם ממקורבי הצדיק [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מריבניץ]] שבזכות ברכתו נולדו להם בנים. מנהל אגף [[נשי ובנות חב"ד ארץ הקודש]] - באנגלית. מוסר שיעורים. כמו כן פעיל ב[[מבצע תפילין]]. במקור מחו"ל. מחשובי אנ"ש בקהילת חב"ד בהר נוף.

== משפחתו ==
'''בניו:'''

*ר' [[משה שמואל טאלר|משה טאלר]] שליח הרבי שליט"א בברדיטשוב, אוקרינא.
*ר' [[יעקב אלימלך טאלר|מיילך טאלר]] בית שמש מראשי ניידות חב"ד.
*ר' [[שלום דובער טאלר|בערלה טאלר]] אור יהודה שליח שם ומשפיע בישיבה גדולה הבוכרים.
*הרב [[מנחם מענדל טאלר|מענדי טאלר]] מנהל רוחני של ישיבה גדולה ליובאוויטש ועסקן.
*ר' [[פנחס טאלר]] שליח הרבי שליט"א מלך המשיח ברמת אביב
*ר' שניאור זלמן, קראון הייטס, חתן ליפסקר כפ"ח.
*ביתו, אשת הרב ישי בוגרד, אלעד.
*ביתו רבקה, אשת ר' ברוך שמואל ליברוב - שליח בוקא רטון פלורידה.
*בתו אשת ר' [[מאיר ישראל בוקצין]] - עסקן ומנהל [[CHK - ועד הכשרות]] בקראון הייטס.
*ביתו אשת ר' שוקי שכטר, מזכיר בחח"ל צפת קטנה.
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת טאלר]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שלמה גדליה טאלר

2026-04-10T11:14:35Z

מ. רובין: /* הערות שוליים */

[[קובץ:שלמה גדליה טאלר.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גדליה טאלר]]
הרב '''שלמה גדליה טאלר''' (יליד [[א' אדר]] [[תש"ט]]), מחשובי אנ"ש בקהילת חב"ד ב[[הר נוף (ירושלים)]], מנהל את האגף ב[[אנגלית]] של [[נשי ובנות חב"ד]].

== תולדות חיים ==
נולד במחנה פליטים פלדפינג ב[[גרמניה]], לרב יצחק טאלר ורעייתו מרת ויקה.

ב[[אלול]] [[תשי"ב]] עברה משפחתו ל[[ארה"ב]]. למד ב[[ישיבת תורה ודעת]], שם קיבל '[[סמיכה]]' מהרב [[משה דובער ריבקין]]. אח"כ למד באוניברסיטת ברוקלין, ונבחר ל'נשיא הסטודנטים'.

בשנת [[תשל"א]] נשא את מרת לאה חנה לבית לייבוביץ'. היה גם ממקורבי הצדיק [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מריבניץ]], שבזכות ברכתו נולדו להם בנים. מנהל האגף ב[[אנגלית]] של [[נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש]]. מוסר שיעורים, ופעיל ב[[מבצע תפילין]].

== משפחתו ==
'''בניו:'''
*ר' [[משה שמואל טאלר]] - שליח ב[[ברדיטשוב]], [[אוקראינה]].
*ר' [[יעקב אלימלך טאלר]] - [[בית שמש]], מראשי [[ניידות חב"ד]].
*ר' [[שלום דובער טאלר]] - [[אור יהודה]] שליח שם ומשפיע ב[[ישיבת הבוכרים|ישיבה גדולה הבוכרים]].
*ר' [[מנחם מענדל טאלר]] - מנהל רוחני של [[ישיבה גדולה בית שמש]] ועסקן.
*ר' פנחס טאלר - שליח ב[[רמת אביב]].
*ר' שניאור זלמן טאלר - [[קראון הייטס]].<ref>נשוי למשפחת ליפסקר מכפ"ח</ref>
'''בנותיו:'''
*בתו, אשת הרב ישי בוגרד - [[אלעד]].
*בתו רבקה, אשת ר' ברוך שמואל ליברוב - שליח בוקא רטון [[פלורידה]].
*בתו, אשת ר' [[מאיר ישראל בוקצין]] - עסקן ומנהל [[CHK - ועד הכשרות]] ב[[קראון הייטס]].
*בתו, אשת ר' שניאור זלמן יהושע שכטר.

== לקריאה נוספת ==
*'''יהודי שאכפת לו''', [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]] גליון 1355 ע' 19-24.
*'''[https://col.org.il/news/129478 שרדה השואה והעמידה משפחה חב"דית מפוארת: ויקה טאלר ע"ה]''', כתבה על פטירתה של מרת ויקה טאלר ע"ה (אמו של שלמה גדליה) {{col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שטלר, שלמה גדליה}}
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת טאלר]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:עמוד ראשי

2026-04-10T10:18:33Z

מ. רובין: /* ימי חב"ד 2 */ תגובה

[{{fullurl:{{{page|עמוד ראשי}}}|action=purge}} {{כפתור לחיץ|צבע=אדום|ניקוי המטמון|{{{1|{{int:code-rev-purge-link}}}}}}}]
{{עמוד ראשי/שיחה}}
{{מעבר לתחתית הדף}}

==הוספת מדור==
{{חב"דפדים פעילים}} מה דעתכם להוסיף את זה בתחתית הדף מעל היחי:
{| class="plainlinks" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; width: 95%; רקע-צבע: שקוף; ריפוד סלולרי: 5"
|-valign="top"
| style="width: 33%;" |
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:חבדטקסט.png|50px|קישור=https://text.chabadpedia.com/index.php]]
[https://text.chabadpedia.com/index.php חב"דטקסט - מאגר טקסטים חב"דיים]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|50px|קישור=https://chabadpedia.co.il]]
[https://chabadpedia.co.il חב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" | [[קובץ:חבדציטוט.png|50px|קישור=https://zitut.chabadpedia.com/index.php]]
[https://zitut.chabadpedia.com/index.php חב"דציטוט - מאגר ציטוטים חב"די]
|-valign="top"
|}
|}
. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:41, 17 ביולי 2025 (IDT)

:רעיון מצוין! --[[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 16:06, כ"ה בתמוז, ה'תשפ"ה 16:06, 21 ביולי 2025 (IDT)
::א. מעולה ב. אין צורך בקישור לחב"דפדיה. ג. בלי קשר, יש להחליף את סמל חב"דציטוט וחב"דטקסט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:07, ג' באב, ה'תשפ"ה)
:::אז נחליף לחב"דפדיה האנגלית. מה דעת {{א|שיע.ק}}?. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:01, 31 ביולי 2025 (IDT)
:::יש כבר קישור בסרגל הצד. נראה לי מיותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה

== קישור ==

כדאי לערוך את הקישור "י"ז '''באב'''" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 10:56, י"ז באב, ה'תשפ"ה 10:56, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

== ג' תשרי ==

כתוב שבג' תשרי נרצח גדליה בן אחיקם, וזה לא פשוט, כי יש הסבר שנרצח בא' תשרי [[מיוחד:תרומות/37.60.47.194|37.60.47.194]] 15:35, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

:תוקן. יש"כ [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשפ"ו 00:27, 26 בספטמבר 2025 (IDT)
==הייתכן?==
קראתי את קטע הידעת ונדהמתי!
הייתכן שאת אברהם מאיאר מכנים "המשפיע הרב"?!
{{ש}}

נהגו לחתום. אף שלא חתמת - אענה שח"ו לדבר בכזו שפה בוטה על יהודי חסידי שאינך מגיע לקרסוליו, אפילו בעניני התקשרות.
משתמש לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:59, 13 במרץ 2026 (IST)

== כ"ה כסלו ==

"[[כ"ה בכסלו]] [[תרנ"ב]] - נולד הרב [[מאיר אשכנזי]], רבה של [[שנחאי]], איש מסירות נפש וחסיד מופלג."

הקישור צריך להיות ל[[מאיר אשכנזי (שנגחאי)]], לא ל[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]]. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 17:07, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ו 17:07, 16 בדצמבר 2025 (IST)

:{{תוקן}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 19:38, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::בדקתי עכשיו וזה עדיין לא תוקן. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 00:36, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"ו 00:36, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::זה תוקן, זה לוקח זמן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:43, 17 בדצמבר 2025 (IST)

== את ה'מטרת חב"דפדיא' לציין רק בסוף?! ==

בהאייקונים (סמלים) [[תבנית:ברוכים הבאים|שבתבנית ברוכים הבאים]], מופיע הקטלוג של הנושאים הכללים שנסקרים בחב"דפדיא: '''[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]''' '''[[פורטל:בית רבי|בית רבי]]''' '''[[פורטל:תורת החסידות|תורת החסידות]]''' '''[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]''' '''[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]''' '''[[פורטל:ספרות חב"ד|ספרות חב"ד]]''' '''[[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]]''' '''[[פורטל:אישי חב"ד|אישי חב"ד]]''' '''[[פורטל:תורת הנגלה|תורת הנגלה]]''' '''[[פורטל:הפצת המעיינות|הפצת המעיינות]].'''

כל מי ששואל את עצמו מה זה חב"דפדיא ונכנס לדף [[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]], מגלה שמטרת חב"דפדיא היא - הפצת המעיינות:

{{ציטוטון|מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי. ...המטרה היא ליצור אנציקלופדיה חב"דית שתקיף את כל הערכים שבחסידות חב"ד,}}

אינו מובן לי: '''מטרת חבדפדי"א מופיעה רק בסוף הרשימה של קטלוג הנושאים?!''' מדוע? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:31, י"א בטבת, ה'תשפ"ו 22:31, 31 בדצמבר 2025 (IST)

:יחי. האתר מפיץ את המעיינות, ולזה הוא הוקם, כדי להפיץ בצורה מענינת ומושכת את הערכים של המעיינות לכולם. עניני הפצת המעיינות הם החלק והערכים במעיינות שפחות חשוב לנו להפיץ למי שנמצא ב"חוצה".. זה דבר מאד פשוט. לא הבנתי במה הסתכת [אם כי להסביר את זה מעט קשה לי].
:לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:32, 13 במרץ 2026 (IST)
:ואם אתה מתקשה לכתוב את השם של האתר ככתבו כיוון שבחב"ד נוהגים שלא לסיים מילה ביו"ד ולאחרי' ה"א - עשה כמו שהרבי כותב את המילה "אנציקלופדי' (תלמודית)" - שם גרש במקום הה"א, לסמן על קיצור המילה.
:הנ"ל, שם ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:34, 13 במרץ 2026 (IST)
::@[[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] (שמשתמש במחשב של ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬)
::חחח...איזו טעות...
::אתה צודק, בלבלתי בין ערכים ששיכים לקיום מצוות ותורת החסידות ((הפצת) המעיינות) לבין ערכים על בתי חב"ד ופעולות שליחות (הפצת (המעיינות)).
::בכל אופן: ע"פ ה'סטייטמענט' שאמר הרבי ביו"ד שבט ה'תשי"א: התכלית והחלק החשוב ביותר בכל פעולת חסידי חב"ד בשטח ה'חוצה' הוא להפיץ את (קיום תומ"צ בכלל) ומעיינות החסידות (בפרט) בקרב בני ישראל, ובתקופה זו במיוחד כהכנה לביאת המשיח. כתיבה, שיפור, דיוק של ערכים בעניני יהדות ותורת החסידות הם למעשה כלי שמאפשר הפצת המעיינות . (וכמובן שלא הכוונה רק ל'''לימוד''' התורה והחסידות אלא שיהי' בבחי' מביא לידי '''מעשה''' כפשוט). שאר הערכים בנושאים ההסטוריים יפים וחשובים ככל שיהיו ואפי' ערכים כאלו שהם משלימים את היריעה בהבנת מושגים בתורת החסידות עדיין הם לא העיקר.
::למעשה השאלה שלי לא היתה רק שאלה טכנית, אלא גם רמזה (מבחינתי לפחות...) לשאלה כללית מדוע לא מטפחים את הערכים האלו דווקא.
::ותרשה לי לומר בכנות: האתר לא אחראי, לא אמור, ולא צריך לעשות פעולות שכנוע למשוך אליו קוראים ולכתוב סתם כל מיני ערכים מסקרנים, כי זו לא הדרך האידיאלית להפצת המעיינות בצורה מושלמת. וקצרה היריעה להסביר כרגע.
::נ.ב. כתבתי אנציקלופדיא (באל"ף) כי זו מילה שאינה בלשון הקודש /// עברית וק"ל. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:52, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 21:52, 14 במרץ 2026 (IST)
:::דבריך - ארבעה הם:
:::א. דברים שאמרתי טעות הם בידי (תוך הסברה מפורטת יותר ובטוב טעם, מה שאני -ל.א.ז.- התקשתי למצוא את המילים הנכונות לזה).
:::ב. אבל '''באמת''' התכוונתי להגיד משהו אחר - למה רוב העורכים עוסקים בערכים שאינם ממטרתו העקרית של האתר, ושל ליובאוויטש בפרט.
:::ג. (? לא הבנתי כל-כך מה אתה רוצה, כנראה זה לא קשור אלי.. -להרשות לך לדבר בכנות אני מרשה בשמחה ובטוב לבב.)
:::ד. אני אמשיך לכתוב "אנציקלופדיא" למרות שהרבי כותב "אנציקלופדי"'/"אנצי'" [="חב"דפדי'"].
:::בתקוה שאכן הבנתי את דבריך כדבעי - [[משתמש:לוח אור זרוע|משתמש לוח אור זרוע]] שמשתמש במחשב אחר [וממילא אין מקום לתייג אותו בעצמו..] ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 21:44, 17 במרץ 2026 (IST)
::::א. אכן. (הטעות בהחלפת שמות מושגים).
::::ב. קרוב, להביע את הדחיפות והצורך בטיפוח הערכים שמתאימים עם מטרתו העקרית של האתר (כחלק מפעולות חסידי ליובאוויטש די בכל אתר ואתר). אני יכול להבין גם למה יש מחסור בשטח זה מפני כמה סיבות ואכ"מ.
::::ג. הוא שני נושאים (ולא אחד): "שאלתי אינה רק טכנית וכו'" ו"מה שאמרתי בכנות וכו'".
::::ד. בערך, אני אמרתי את הסיבה מדוע נהגתי לכתוב פדיא בא'. אני לא מצהיר הצהרה נצחית שלא אשנה את הנוסח...
::::ענין נוסף: נדמה לי כאילו מדבריך נשמעת שאלה בין השורות: היתכן לאיית מילה בצורה אחרת ממה שהרבי מאיית? ההבנתי נכונה? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:05, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:05, 17 במרץ 2026 (IST)
:::::ב. אין הבדל בין מה שכתבתי למה שאתה כתבת..
:::::ג. [כנ"ל, לא כ"כ הבנתי מה אתה רוצה.]
:::::ד. לא "מבין השורות", אלא זה '''בדיוק''' מה שהתכוונתי לומר. או באופן אחר: הייתכן לחשוב שהאופן בו הרבי נהג לכתוב מילה מסוימת נובע מקריאה לא נכונה (בה"א) שלה?
:::::הנ"ל, שם- ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 02:13, 19 במרץ 2026 (IST)
::::::לאחר זמן ראיתי שאכן ישנם כמה אופנים בשיחות וכו' שהרבי מציין לאנציקלופדי', וביניהם ג"כ 'אנציקלופדיא'. ואני חוזר בי מדברי הקודמים בנושא.
::::::לוח אור זרוע. ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|37.60.47.181]]‬ 03:53, 9 באפריל 2026 (IDT)
:::::::{{לייק}} {{שכוייח}} [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:04, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ו 20:04, 9 באפריל 2026 (IDT)

== אשת אדמו"ר ==

אשת אדמו"ר הרש"ב. חשוב לנסח מכובד: הרבנית [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 09:05, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ו 09:05, 4 בינואר 2026 (IST)

:{{תוקן}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:01, 5 בינואר 2026 (IST)

== תבנית הגנה ==

{{מפעילי מערכת}} בבקשה תוסיפו בתחתית העמוד את התבנית <nowiki>{{ללא הודעת הגנה אוטומטית}}</nowiki>. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:21, 8 בינואר 2026 (IST)

:בוצע . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:26, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 14:26, 8 בינואר 2026 (IST)
::{{תודה רבה}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:45, 8 בינואר 2026 (IST)

== קישור תקין ==

כדאי לשנות את הקישור בכותרת כך שיכלול רק את "חב"דפדיה" ולא את "לחב"דפדיה" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:17, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 19:17, 8 בינואר 2026 (IST)

:זה בכוונה ככה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:24, 8 בינואר 2026 (IST)

== ימי חב"ד ==

הנני די תמה על מה שראיתי היום '''בראש הכותרת''' של המדור ימי חב"ד:

== ימי חב"ד ==

* ב[[כ"א בשבט]] [[תרע"ג]] - נולד הרב [[משה צבי נריה]], מחנך ומנהיג רוחני מזרם [[הציונות הדתית]], מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה.
* ב[[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - נולד הרב [[שלמה גורן]], הרב הצבאי הראשי, הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]], ו[[הרב הראשי לישראל]].
* ב[[כ"א בשבט]] [[תשמ"ב]] - נפטר רבי [[חסידות ביאלא#רבי יחיאל יהושע מביאלא|יחיאל יהושע רבינוביץ']] מ[[ביאלה]].

----

* ב[[כ"א בשבט]] ? - נפטרה מרת [[דבורה (אחות אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה]], אחותו מאביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונכדתו של רבי [[אהרן מקרלין]].
* ב[[כ"א בשבט]] [[תרנ"ח]] - נולד הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], [[בעל שמועה]] חסידי, [[שוחט ובודק]] ושלוחם של רבותינו נשיאינו בבאטום שבגרוזיה ב[[צרפת]] ובאוסטרליה.
* ב[[כ"א בשבט]] [[תש"י]] - נולד הרב [[שלמה רוזנברג]], מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
* ב[[כ"א בשבט]] [[תשכ"ז]] - נפטר [[זאב וואלף שטיינגארט]] (וועלוול באטשייקאווער), מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ברוסיה הסובייטית.
* ב[[כ"א בשבט]] [[תשל"ד]] - נולד הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]], סופר ומרצה בנושא [[בית המקדש]].
* ב[[כ"א בשבט]] [[תשנ"א]] - נפטר הרב [[יוסף יהודה חן]], שד"ר של מוסדות חב"ד בצרפת ומאנשי קהילת חב"ד המקומית, שהתגורר בערוב ימיו בכפר חב"ד.
* ב[[כ"א בשבט]] [[תשנ"ה]] - נפטר הרב [[מרדכי גרוזמן]], מייסד [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[רמת גן]], ומדמויות המפתח בהנהגת הקהילה החב"דית בעיר.
* ב[[כ"א בשבט]] [[תשס"ט]] - נפטר הרב [[שלמה הוכלר]], [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד ב[[טורונטו]], קנדה.
* ב[[כ"א בשבט]] [[תשע"ד]] - נפטר הרב [[שלמה לייקין]], עסקן ציבורי תושב [[קראון הייטס]], מייסד תלמוד תורה 'דרכי מנחם'.

עורך יקר, תסלח לי, אבל זה לא נקרא '''ימי חב"ד.'''
ימי חב"ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת.
למדור כמו זה אולי אפשר לקרוא '''"היום לפני..."''' או משהו כזה...
ועוד, והוא היותר דחוף:
צריך לשים הבדל בין חיים להיפך החיים!!!
יהודים נוהגים '''''ומקפידים''''' לומר "יבדל לחיים"!
(ואולי אפילו גם כדאי לשים הבדל בין יום הולדת ליארצייט... מדור אחד יציין ימי הולדת, ומדור שני יציין ימי יארצייט).
הענין מחכה לתיקון ויפה שעה אחת קודם.
כ"ט ובשו"ט.[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:50, כ' בשבט, ה'תשפ"ו 20:50, 7 בפברואר 2026 (IST)

:יחי המלך.
:המכריז הכריז: "ימי חב"ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת.", ובדגש. אבל אין לי שמץ של מושג מאיפה הגיע לזה. וכי בגלל שרובו של ספר ימי חב"ד הם תאריכים שלא מציינים אותם בצרה מיוחדת? אמנם יש הבדל בינו לבין שכאן, ששם זה בעקר רבותינו נשיאינו, אבל ערבך ערבא צריך: וכי רי"י קמינצקי יקבע מהם ימי חב"ד? וכיוון שלע"ע אין אף אחד אחר מלבדו שנתן הגדרה לימי חב"ד, הרי שבהחלט ניתן לשחק בענין הזה, ואם מי שכתב את דף הבית נתן הגדרה פלונית לימי חב"ד ש'''מסתדרת עם הפשט''' - מותר לו.
:הכריז המכריז: "צריך לשים הבדל בין חיים להיפך החיים!!! יהודים נוהגים '''''ומקפידים''''' לומר "יבדל לחיים"!" - אך חבל שלא בדק: בחבדפדי' לא נותנים תארי כבוד שמשתמשים בהם לעניני חיים ומוות ל'''אף אחד'''. למה? אני לא יודע. אבל זאת אני יודע, שחוץ מעל הרבי אסור כאן באתר על אף אחד לכתוב תואר כבוד שנהוג להשתמש בו בשביל חיים והיפך החיים כמו זצוקללה"ה, נבג"מ, זיע"א, נר"ו, ני"ו, שי', וכל כי האי גוונא בכלל, מטעמי אנציקלופדיות ורצון להידמות לאתר (המכונה אצל הרוצים-להידמות אליו) "ויקיקליפה". כך קבעו יוצרי האתר ואין אחר דבריהם כלום.
:הציע המכריז: "ואולי אפילו גם כדאי לשים הבדל בין יום הולדת ליארצייט..." - ייתכן, רעיון חמוד, אך אינו קשור להמדובר לפני זה: גם ביום שציטטת, ניתן לראות כי אחד מהנולדים הוא הרב בצלאל ווילשאנסקי יבדלחט"א, אה סליחה, הוא כבר נפטר..ואה, בעצם גם הרמ"צ נרי' ור"ש גורן ור"ש רוזנברג נפטרו.. -והובא תאריך יום ההולדת שלהם. - כך שאין זה קשור להבדיל בין החיים לחיי החיים.
:המכריז, אנחנו איתך, אנחנו אוהבים אותך! תמשיך לזעוק בקול רם על דברים שאתה חושב שהם עוולות, רק קח בחשבון שייתכן שזה לא באמת עוולה...
:לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של - ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:56, 13 במרץ 2026 (IST)
::נהנתי ממה שאמרת שאני צריך להמשיך לזעוק... זה הוא תפקידי: @[[משתמש:המכריז|המכריז]] ;-)
::בוא נעשה סדר:
::א) ימי חב"ד פירוש הפשוט - ימי השייכים עם חסידות חב"ד. '''העובדה''' היא שהביטוי הזה משמש לימי חב"ד בעלי משמעות '''רוחנית או חינוכית''' (קח לדוגמא את י"ט כסלו ר"ה לחסידות, חגי הגאולה, ימי יארצייט של הרביים או הרבניות, ימים שמציינים אותם בהתוועדות חסידית מיוחדת הקשורה ל'''תוכן''' יום זה), ולא לסתם עובדות היסטוריות (קח לדוגמא אפילו את את פטירתם של חסידים גדולים שתאריכים אלו לא הפכו ליום המצוין "ימים נזכרים ונעשים בכל דור ודור" או כל מיני מאורעות שקרו בחייהם של הרביים שלא מציינים אותם..). אני לא קבעתי הגדרות על פי הספר של הרב קמינצקי, אלא ההגדרה כבר נקבעה ע"י בנ"א בשימוש בה במציאות.
::ב) אסביר את תלונתי: יש ענין להבדיל בין חיים לחיים כאמור לעיל, ויהודים מקפידים על כך. לא מדובר על עניני תארי כבוד.
::הצעתי הנ"ל היא לחלק למדורים: שתיים שהם שלוש:
::ימי יארצייט. ימי הולדת של אלו שאינם חיים עימנו. ימי הולדת של החיים עימנו יבדלו לחים טובים.
::אני יודע שיש כל מיני חברה עם כריזות להדמות לויקיקליפה. אני לא מכיר אותם אבל אפשר להרגיש את הנוכחות שלהם... כנראה הלימוד זכות עליהם שהיות והם למדו מסתמא את השיחה של הרבי (דבר מלכות וישב כמדומה) שהמברר צריך להתלבש בלבושי המתברר והלך בנימוסי' וכו', והם רצו להתלבש עד הסוף כדי לעשות את השליחות עד הסוף... אבל כמובן שצריך להתלבש כמו חסיד... באמת הי' טוב שהיו קובעים באופן רַשׂמי שאם כותבים כו' יוסיפו יבדלח"ט ולא להתרשם מהמלעיגים.
::בשו"ט [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:22, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 22:22, 14 במרץ 2026 (IST)
:::א. זעק המכריז: "אלא ההגדרה כבר נקבעה ע"י בנ"א בשימוש בה במציאות.".
:::אנסח את דבריי בנושא בצורה יותר ברורה: "ערבך ערבא צריך, וכי שימושם המציאותי של בנ"א יקבע מה הפירוש הנכון"?
:::ודאי שעדיף להשתמש בזה כפי שרוב בני האדם משתמשים בזה, אך כשהאופצי' היא "'''"היום לפני..."''' או משהו כזה.." -כלשונך הזהב, אז העדיפו לקרוא לזה בשם שיותר מרגיש קשור - ימי חב"ד. כנלענ"ד.
:::ב. פילסף המכריז: "הצעתי הנ"ל היא לחלק למדורים: שתיים שהם שלוש:" - פירושים מיותרים. כדאי שתפתח אתר חדש.
:::לוח אור זרוע שאינו יודע גדולת ומעלת נשמתו ונשמת המכריז, שלכן [[אהבת ישראל|אוהב אותו כנפשו]] ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 21:57, 17 במרץ 2026 (IST)
:::[קצת דקדוק: כמדומני שכותבים "קריזות" בקו"ף. גם לא הבנתי למה אם [[אנציקלופדיה|מילה מסוימת]] היא בלועזית, עלי' להיכתב באל"ף במקום בה"א (-בדיון העליון שלנו).
:::בכל אופן אין זה כלל קריזה, אלא -לשיטתם- חלק מה"סדר ונקיון" של האתר, שיראה יפה, כדי שיוכל יותר להועיל בהפצת המעיינות, כבדיון הקודם שלנו. וק"ל.]
:::<nowiki>[[אם כי אולי כן יש צדק בדבריו שכל זה הוא רק בזי"ע ושליט"א, אך לא ביבדלחט"א.]]</nowiki>
:::לוח אור זרוע שמתלבש בלבושי המתברר - הוא ניהו חשבון מספר ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 22:05, 17 במרץ 2026 (IST)
::::ראשית כל: אינני פילוסוף (נקודה). (והמכריז - לא זעק...)
::::א. וכי שימושם המציאותי של בנ"א יקבע מה הפירוש הנכון"? - אמת, בני אדם אינם קובעים מה הפירוש הנכון למושג. אלא במקרה זה היות שהמושג עצמו הינו המושג שנוצר ע"י בנ"א אזי גם השם שלו (יכול להיות ו)ניתן לו על ידי בני אדם.
::::ב. מדורים: לא מדורים שלמים ממש, אלא באותו מדור פשוט להפריד עם קו כזה (ראה בקוד מקור):
::::* יאר צייט הרב [[...]] ז"ל
::::----
::::* יום הולדת הרב [[...]] ז"ל
::::----
::::* יום הולדת הרב [[...]] שליט"א
::::[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:22, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:22, 17 במרץ 2026 (IST)
:::::.*השתמשתי בתארים רק כדי לסמן ולהבדיל בין מדור החיים להיפך כו'. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:33, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:33, 17 במרץ 2026 (IST)
::::::ואני לא חושב שהסיבה שישנם אלו שנמנעו מלכתוב תארים היא מפני היופי של האתר ושיראה יפה וימצא חן בעיני כל מיני בני אדם (ועל דברים כגון דא אמרתי לעיל (מה שאמרתי בכנות וכו') שהאתר אינו צריך לעשות פעולות שכנוע למשיכת קוראים (היינו למצוא חן בעיניהם)). [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:37, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:37, 17 במרץ 2026 (IST)
:::::טען המכריז: "המכריז -לא זעק..". אבל כבר הסכים לזה לעיל מיני', כשכתב: "נהנתי ממה שאמרת שאני צריך להמשיך לזעוק... זה הוא תפקידי: @[[משתמש:המכריז|המכריז]] ;-)"?!
:::::א. בכל אופן אני מקוה שלמסקנא את מצליח להגיע להבנה מה גרם למי שגרם לקרוא למדור ימי חב"ד, רק שאתה סבור שלפי ההבנה שלך (שאפשר לחלוק עלי', כי מאי שנא "בני אדם" א' מ"בני אדם" ב', הוא ניהו מי שקרא למדור הזה ימי חב"ד?..) זה לא נכון. אבל אתה גם מסכים שדבריך אלה -"עורך יקר, תסלח לי, אבל זה לא נקרא '''ימי חב"ד.''' ימי חב"ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת."- אינם מדויקים.
:::::ב. כבר הבעתי דעתי בנושא.
:::::הנ"ל, שם ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 02:21, 19 במרץ 2026 (IST)
:::::ובנוגע מ"ש לאחרי זה -הנה ע"ע לא הבנתי דבריו בזה. רק עכשו הבנתי - טוען שאין על האתר להלך בנימוסי' של כל העולם. ולענ"ד דברים אלו תמוהים והינם נגד שיחות מפורשות של הרבי, ואולי עתה כבר יש לו הזמן להאריך בזה?
:::::לוח אור זרוע הנ"ל. ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 02:27, 19 במרץ 2026 (IST)
::::::אינני רואה בכתיבת המילה 'אנציקלופדיא' בא' סתירה לכך שהרבי כתב בלקו"ש אנציקלופדי'. כי אין בקיצור זה הוכחה חד משמעית שדעת הרבי קובעת שהדרך הנכונה לכתוב היא דווקא בה'. סימן זה מהווה קיצור למילים. אינני יודע מדוע הרבי קיצר כך. הסברה שאתה אמרת היא שהרבי מקצר כך כדי לא לכתוב ה' אחר י', ויתכן שזה מפני סיבה אחרת. יש גם להעיר שהרבי עצמו כותב בסגנון זה - של א' כניקוד - במילים אחרות שמקורם אינו בעברית.
::::::"זהו תפקידי לזעוק" - בתוספת הסימן ;-) שהוא ציור של חיוך וקריצה - רמז וסימן לכך שהענין לעיל מיני' נאמר בדרך צחות/בדיחה. (ותיארתי לעצמי שודאי שמת לב (גם בלי סימנים) לכך...) אמנם יש מן האמת בבדיחה זו, כי לפעמים אני מביע ביקורת על מה שראיתי לנכון.
::::::"המכריז לא זעק" כלומר: במענה לטענתך (לא"ז) שאמרתי את טענתי בליווי זעקה ומחאה רבתי - אינו נכון. רק הזכרתי עובדה זו (שהכינוי ימי חב"ד נפוץ בהקשר של כינוי כללי למועדי חב"ד) ללא תוספת זעקות ומחאות.
::::::הבנתי ממה שאמרת שהסיבה לכך שקראו למדור ציון תאריכים בשם "ימי חב"ד" כי רק כך ישנו קשר בין שם המדור לתוכן הכללי של האתר. שאלת מה ההבדל בין בנ"א אלו שקבעו כי למדור כזה ראוי השם "ימי חב"ד" לבין בנ"א אלו שקבעו את השם "ימי חב"ד" ככינוי למועדי חב"ד וימים מיוחדים (בעלי תוכן מיוחד). הנה, הכינוי "ימי חב"ד" אמנם הוא כינוי שהתעורר ע"י בנ"א, אך פירושו המילולי (ולכן הוא גם הנפוץ יותר - כמדומה - בקרב בנ"א) הוא מתאים להיות ככינוי למועדי חב"ד, והוא גם קולע - לענ"ד - אל תוכנם העמוק יותר של ימים אלו: הפירוש המילולי: ימי-חב"ד: ימים הקשורים עם (חסידות) חב"ד. במילים אחרות: ימים בעלי משמעות פנימית בדרך החב"דית. (סגנון פי' נוסף: ימים הנוגעים לכלל חסידי חב"ד). לעומת הפירוש השני שימי חב"ד פירושו ימים שמציינים אותם באתר חב"דפדי'... ודאי תסכים עימי שיום הולדתו או להבדיל פטירתו של אדמו"ר או רב או עסקן פלוני אינה ענין חב"די - ענין רוחני - יום חב"די. לפלא מדוע אוסף תאריכים כאלו ואחרים יתהדרו בשם "חב"די". (אמנם ישנם שיחות בהם הרבי אומר שכל מאורע פרטי שקורה עם כל יהודי יש לו השפעה על כלל ישראל, אך לא אומר שבהכרח עלינו לציין זאת ולקחת מכך מסר כללי עבורינו מכל יום כזה).
::::::בענין היתכן לומר היפך דעתו הק' של הרבי לומר שאין ללכת בנימוסי' דהעולם: ההסבר הוא פשוט מאוד - פשוט שישנו ענין זה דאזלת כו' בהפצת המעיינות כפי שהרבי מבאר בשיחותיו. אלא יש לשים לב, שהרבי הדגיש (ואני חושב שלא רק פעם אחת), שהענין דאזלת בנימוסי' ענינו הוא אך ורק בשביל לשרת את עניני עבודת ה', ואינו יכול לבוא על חשבון ההנהגה כפי שיהודי צריך לנהוג (ויהודי-חסידי על אחת כמה וכמה), אלא אדרבה, הוא צריך לחזק את עניני עבודת ה' והשפעה על החוצה. הענין שיהודים אומרים 'להבדיל' בין חיים לחיים הוא מנהג ישראל, ומנהג ישראל תורה, ולכן אין להתרשם מהנחות המצויות באנציקליפ' האחרות כאשר הם אינם מתאימים עם ההנהגה הפשוטה במנהג ישראל.
::::::יש לזכור כי עניני הנימוסים אינם מחוייבי המציאות מצד עצמם, אך הם משקפים את המציאות הנוכחית לאותו זמן לפי'ה צריכים להתאים את פעולות עבודת ה' (בתחומים מסוימים) והפצת המעיינות באותו זמן ומקום ובנ"א. ומטרת ותכלית ההליכה בנימוסים אלו היא שהם ישרתו את עניני עבודת ה'. אם בענין השליחות: להביא את המקבל אל המעיינות עד כמה שהוא מסוגל לקבל מהם. ואם בכלל: הליכה בנימוסים כדי להעלותם לקדושה, היינו: שבאמצעותם יכולים להוסיף ולחזק ולהדר בקיום תורה ומצוות אצלו או אצל סביבתו.
::::::חשוב להעיר, שהרבי לא דיבר בשיחות על שצריך לקיים נימוסים ספיציפים אלא דיבר באופן כללי שצריכים להשתמש בנימוסים בשביל המטרות האמורות ובאופנים המתאימים. וענין זה הוא אבן הבוחן עבורנו לפני כל נימוס שחושבים לעשות - כפשוט.
::::::מסתמא מונח גם אצלך (לא"ז) שעניני חוקי נימוסים שהם תמוהים מידי בלאו הכי (ובטח אם אינם חשובים מידי לעושיהם), או שהם נחלתם של יחידים, אינני חושב שע"ז הכוונה בדברי הרבי שצריכים ללכת בנימוסי' - לרדוף אחר כל מיני מנהגי נימוסים, אלא אזלת כו' הכוונה על מה שיש בו תועלת לעבודת ה' כאמור.
::::::לדוגמא: נימוסים שהם בבחי' תנאי הכרחי למנוע מחסומים ומניעות בין המשפיע (השליח) אל המקבל - לדבר בשפתו של המקבל, ולהתבטא בסגנונו ע"מ שיוכל להבין (בשכלו) ולקבל (בליבו) - כמובן בצורה המתאימה לחסיד מכל הבחינות, ולהתבטא בצורה הנעימה ומושכת את הלב וכו'. לפעמים עשיית ענינים שמוסיפים הערכה וחביבות מצד המקבל אל המשפיע הם הכרחיים בבחינת הסרת מחסום ולא בבחי' מותרות (בפרט שענין קירוב ואחדות וכו' בין בנ"י כאו"א וכולם יחד הוא ענין נעלה בפני עצמו). ותן לחכם ויחכם עוד וימצא עוד ריבוי דוגמאות בענינים אלו. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:43, א' בניסן, ה'תשפ"ו 19:43, 19 במרץ 2026 (IST)
:::::::[להעיר גם כן שבחבדפדי' לא נהוג משום מה לכתוב ברוך ה' בראש כל דף (בקשר עם הנ"ל ע"ד שליט"א וז"ל). ודבר זה צ"ע גדול.]
:::::::לוח אור זרוע ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|37.60.47.181]]‬ 03:57, 9 באפריל 2026 (IDT)
::::::::@[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|לוח אור זרוע]], מסכים אתך מאוד!!! לצערנו לא מופיע כלל אפילו בעמוד הראשי... בטוחני שתיקון ענין זה הוא דחוף וחשוב הרבה יותר מכל התיקונים שישנם!. מצדיע על שימת לבבו (וזה מעורר להבא לשים לב והיתכן שע"ע לא שמו {{עצב}}...) [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:31, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ו 21:31, 9 באפריל 2026 (IDT)
:::::::::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]]. [[שיחה:עמוד ראשי#c-37.60.47.181-20260409005700-המכריז-20260319174300|ראה כאן]] [[שיחה:עמוד ראשי#c-המכריז-20260409183100-37.60.47.181-20260409005700|וכאן]]. מה אתה אומר על לכתוב ברוך ה' איפה שנמצא כיום הסמל של חב"דפדיא בראש כל עמוד?. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:38, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ו 22:38, 9 באפריל 2026 (IDT)
::::::::::כנראה שלא שמת לב אבל בתוך הסמל שמופיע יש ב"ה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:18, 10 באפריל 2026 (IDT)

חיים יצחק דריזין

2026-04-09T19:26:48Z

מ. רובין: /* פתיח */

{{אין תמונה|איש}}
הרב '''חיים יצחק דריזין''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) פעל כשליח הרבי בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר ב[[פלורידה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול]] [[תש"ט]] ב[[לוד]] לחסיד הנודע ר' [[אברהם מאיור]], כבן זקונים והצעיר מבין עשרת ילדיו.

בגיל 12 היגרה המשפחה לארצות הברית וקבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]] בסמוך לחצר הרבי.

בשנת [[תש"ל]] התחתן עם רעייתו בת הרב [[יוסף גולדשטיין]].

זמן קצר לאחר החתונה קיבל הצעה מהרב [[שמואל דוד רייטשיק]] לצאת לפעול בשליחות הרבי באזור ס. פרנסיצקו, ולאחר קבלת הרבי יצא לפעול בשליחות הרבי והתמנה לשמש כרב בית הכנסת של קהילת 'עדת ישראל' בעיר.

כעבור שנה, כחלק מהיוזמה של הקמת [[ע"א מוסדות]] לכבוד יום הולדתו השבעים של הרבי בי"א ניסן תשל"ב, קיבל הצעה מהרב [[שלמה קונין]] לייסד בית חב"ד ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] ברקלי, ובתחילה הרב חודוקוב עצמו שלל את הרעיון אך לאחר שכתב על כך לרבי אישר הרבי את המעבר, ובכך היה מראשוני השלוחים שפעלו בשליחות הרבי באופן ייעודי באוניברסיטאות.

בשנת [[תשל"ו]] יזם את הקמת [[חנוכיות ציבוריות|החנוכיה הציבורית]] הגדולה הראשונה בעולם, שהתנשאה לגובה שבעה מטרים והוצבה בלב הכיכר המרכזית של העיר.

הרב דרייזין פעל בברקלי במשך תשע שנים ובהמשך עבר לפעול באלבוקרקי שבניו מקסיקו.

כיום מתגורר עם משפחתו ב[[פלורידה]].

==לקריאה נוספת==
*מענדי קורטס, '''הרבי וההיפים''', מוסף שבועון כפר חב"ד לגליון חג הפסח ה'תשפ"ו, עמוד 6

{{מיון רגיל:דרייזין, חיים יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים בפלורידה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת דריזין]]

חיים יצחק דריזין

2026-04-09T19:26:36Z

מ. רובין: /* פתיח */

{{אין תמנוה|איש}}
הרב '''חיים יצחק דריזין''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) פעל כשליח הרבי בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר ב[[פלורידה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' אלול]] [[תש"ט]] ב[[לוד]] לחסיד הנודע ר' [[אברהם מאיור]], כבן זקונים והצעיר מבין עשרת ילדיו.

בגיל 12 היגרה המשפחה לארצות הברית וקבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]] בסמוך לחצר הרבי.

בשנת [[תש"ל]] התחתן עם רעייתו בת הרב [[יוסף גולדשטיין]].

זמן קצר לאחר החתונה קיבל הצעה מהרב [[שמואל דוד רייטשיק]] לצאת לפעול בשליחות הרבי באזור ס. פרנסיצקו, ולאחר קבלת הרבי יצא לפעול בשליחות הרבי והתמנה לשמש כרב בית הכנסת של קהילת 'עדת ישראל' בעיר.

כעבור שנה, כחלק מהיוזמה של הקמת [[ע"א מוסדות]] לכבוד יום הולדתו השבעים של הרבי בי"א ניסן תשל"ב, קיבל הצעה מהרב [[שלמה קונין]] לייסד בית חב"ד ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] ברקלי, ובתחילה הרב חודוקוב עצמו שלל את הרעיון אך לאחר שכתב על כך לרבי אישר הרבי את המעבר, ובכך היה מראשוני השלוחים שפעלו בשליחות הרבי באופן ייעודי באוניברסיטאות.

בשנת [[תשל"ו]] יזם את הקמת [[חנוכיות ציבוריות|החנוכיה הציבורית]] הגדולה הראשונה בעולם, שהתנשאה לגובה שבעה מטרים והוצבה בלב הכיכר המרכזית של העיר.

הרב דרייזין פעל בברקלי במשך תשע שנים ובהמשך עבר לפעול באלבוקרקי שבניו מקסיקו.

כיום מתגורר עם משפחתו ב[[פלורידה]].

==לקריאה נוספת==
*מענדי קורטס, '''הרבי וההיפים''', מוסף שבועון כפר חב"ד לגליון חג הפסח ה'תשפ"ו, עמוד 6

{{מיון רגיל:דרייזין, חיים יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים בפלורידה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת דריזין]]

קטגוריה:מדינות אירופה

2026-04-09T18:09:22Z

מ. רובין: הוספת קטגוריה:אירופה באמצעות HotCat

קטגוריה זו מכילה את רשימת המדינות והטריטוריות ביבשת [[אירופה]].

[[קטגוריה:מדינות לפי יבשת|אירופה]]
[[קטגוריה:אירופה]]

קרואטיה

2026-04-09T18:06:42Z

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */

{{קצרמר}}'''קרואטיה''' היא מדינה ביבשת [[אירופה]] הגובלת בחבל הבלקן, ב[[הונגריה]] ועוד.

שטחה של המדינה הוא כ-56,600 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה המדינה כ-4 מיליון תושבים, מתוכם כ-2,000 [[בני ישראל|יהודים]]. רובם מתגוררים בעיר הבירה - זאגרב.

== היסטוריה ==
=== בשואה ===
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] נרצחו בקרואטיה כ-30,000 [[עם ישראל|יהודים]].

כיום ישנן בקרואטיה 3 קהילות יהודיות מרכזיות.

=== הקשר לחב"ד ===
בשנת [[תשס"ד]] הגיע הרב [[פנחס ירוחם פישל זקלס]] לזאגרב ומאז - משמש כ[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] הראשי לקרואטיה.

בבית חב"ד כיום: [[בית כנסת]] מפואר, [[מקווה]], חדר אירוח ואוכל, גני ילדים, בית ספר יהודי, ועוד.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://col.org.il/news/24163 סוכה ראשונה בקרואטיה אחרי 80 שנה] {{חב"ד און ליין}}

{{מדינות באירופה}}
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קזחסטן

2026-04-09T18:03:37Z

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שלוחים קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שמונה שלוחים מקזחסטן שהגיעו להשתתף בכינוס השלוחים העולמי בתמונה משותפת בחזית בית חיינו]]
'''קזחסטן''' היא מדינה השוכנת בעיקרה במרכז אסיה, כשחלקה הקטן נמצא ב[[אירופה]]. היא גובלת ברוסיה מצפון וממערב, בסין ממזרח ובקירגיזסטן ובאוזבקיסטן מדרום.

שטחה של המדינה הוא כ-2,700,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-21 מיליון תושבים, מתוכם כ-5,000 [[בני ישראל|יהודים]].

קזחסטן הייתה אחת מתוך חמש עשרה הרפובליקות שהרכיבו את [[ברית המועצות]] לשעבר. בשנת [[תנש"א]], עם פירוקה של ברית המועצות הייתה קזחסטן לאחת המדינות הראשונות שהכריזה על עצמאותה. זמן קצר לאחר מכן הגיע לעיר הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליחו של [[הרבי מליובאוויטש]] שהקים את המרכז היהודי בקזחסטן, מרכז הכולל רשת של מוסדות הנותנים מענה לכל הצרכים היהודיים במדינה, צרכים פיזיים וצרכים רוחניים ודתיים.

בעיר [[אלמא אטא]] (אלמטי) שבקזחסטן נמצא ציונו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

==היסטוריה==
בשל מיקומה של המדינה על נתיב הסוחרים העתיק המכונה 'דרך המשי', סוחרים יהודים שהובילו סחורה בין רוסיה וסין דרך מרכז אסיה התיישבו במשך השנים באזורים המיושבים של קזחסטן ונהנו ממסחר ער שהתנהל במקום, ולפי ההשערות ראשית ההתיישבות היהודית במדינה החלה כבר בתקופת גלות בבל.

בתקופת הצאר, התגבשה במדינה קבוצה משמעותית של קהילת ה[[קנטוניסטים]] שהורשו להתיישב בערים המרכזיות ואף קיבלו אישור להקים בית כנסת עבור הקהילה שלהם.

בהמשך התגבשו במדינה גם קהילות נוספות של יוצאי [[בוכרה]] ואיראן. לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו למדינה פליטי המלחמה מאירופה. בזמן זה הוקם בית כנסת חב"די שפעל עד שנות הנו"נים. כמו כן בביתו של הרב [[יוסף נימוטין]] - שומר האוהל של רבי לוי יצחק - פעל מקווה כשר.

===רבי לוי יצחק===
בזמן עליית השלטון הקומוניסטי ב[[רוסיה הסובייטית]], שימשו ערבות קזחסטן להגליית אישים שהיו לצנינים בעיני השלטון, ובשל כך הוגלה הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של הרבי מליובאוויטש, לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ'יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר [[דנייפרופטרובסק]] בה כיהן כרב עד מאסרו בשנת [[תרצ"ט]]. בראשית שנת [[תש"ד]] הגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן ושם נפטר חודשים ספורים לאחר מכן.

בתקופה הקצרה בה פעל רבי לוי יצחק בעיר, הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים שסבלו עד אז מניתוק מכל גורם דתי, וראו ברבי לוי יצחק מנהיג רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו, שימשה דמותו מקור של השראה רוחנית ליהודים המקומיים בקשר שלהם ליהדותם.

[[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]]

===פריחת היהדות במדינה===
[[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]]
כיובל שנים לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק, באביב של שנת [[תשנ"ד]] הגיע לפעול בעיר שליח הרבי הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שהחל בתנופת פעילות שזכתה להיענות מצד הקהילה היהודית בעיר, והצליח לרתום את ראשי השלטונות במדינה ולהקים רשת עניפה של מוסדות יהודיים; בתי כנסת, מקוואות, מערכת שחיטה ופיקוח על כשרות ושירותי דת לכל מעגל החיים היהודי החל מברית מילה, בר-מצוה ו[[נישואין]] וכלה בשירותי קבורה יהודית שעד אז סבלה מהזנחה חמורה.

עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים.
מספר היהודים כיום בקזחסטאן הוא 20000

==שלוחים בקזחסטן==
* הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] - השליח הראשון של הרבי למדינה, והרב הראשי.
* הרב אלחנן הכהן - [[אלמא אטא]].
* הרב מרדכי הכהן - [[אלמא אטא]].
* הרב סעדי' ליברוב - [[אלמא אטא]].
* הרב שמואל קרנאוך - אסטנה.
* הרב שמעון אש - פבלדאר.
* הרב אסף פיינשטיין - אוסט קמינגורסק.
* הרב אשר תומרקין - קרגנדה.
* הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - קוסטנאי.
* הרב מרדכי מרוזוב - צ'ימקנט.

==לקריאה נוספת==
*'''ממלכת הרבי בקזחסטן''', שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 50

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.kz/index.asp?siteLang=3 אתר חב"ד קזחסטן]
*[http://chabad.info/news/%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%9F/ נחתם בהצלחה כינוס השלוחים בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ שיירת האור של קזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ מהפיכת כשרות בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/822227/ קזחסטאן: למעלה מ-1,000 אורחים בהתוועדות כ' אב המרכזית] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/822426/ בו ביום: משפחת שלוחים חדשה הגיעה לקזחסטאן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/548830/ השלוחים למדינת קזחסטן נעמדו לתמונה משותפת לרגלי ביית חיינו – 770] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/696338/ "חמש מאות פעמים ככה": גליון לכבוד כ"ף מנחם אב] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/650150/ ערוץ 20 על חיי הקהילה היהודית בקזחסטן] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/821098/ קזחסטן: תות"ל אור יהודה בהכנות לרגל יום ההילולא] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
[[קטגוריה:קזחסטן|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

צרפת

2026-04-09T18:03:13Z

מ. רובין: /* קישורים חיצונים */

{{לשכתב|כל הערך=כן}}
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]
'''צרפת''' היא מדינה במערב אירופה. היא גובלת בבלגיה, בלוקסמבורג ובגרמניה מצפון, בשוויץ ובאיטליה ממזרח ובספרד מדרום.

שטחה של המדינה הוא כ-640,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-67 מיליון תושבים.

[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]

בצרפת חיים כיום כ-550,000 יהודים, והיא ריכוז היהודים השני בגודלו בתפוצות (אחרי [[ארצות הברית]]). למרבית הקהילה זיקה חזקה ליהדות ולישראל{{הערה|הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם}}.

צרפת מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.

ברחבי המדינה בתי חב"ד רבים, ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר "סיני" אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים.

בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]].

==צרפת בתנ"ך==
===השם צרפת===
המקום היחיד שבו נזכרת המילה "צרפת" במפורש בתנ"ך הוא בנבואת עובדיה:
* {{ציטוטון|וְגָלוּת הַחֵיל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד '''צָרְפַת''', וְגָלוּת יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב}}. {{הערה|עובדיה א', כ'}}
פרשני המקרא מסבירים שאכן מדובר במדינת צרפת של היום, רש"י על הפסוק מסביר : ''"צָרְפַת – מדינה רחוקה שגלו לשם מבני ישראל"'', ובתרגום יונתן בן עוזיאל : ''"עַד צָרְפַת – עד מדינת צרפתי שבמערב"''.

יש עוד מקום בתנ"ך - בספר מלכים א, בו מוזכרת המילה "צרפתה" אולם לא מדובר על מדינת צרפת של היום:
* {{ציטוטון|קוּם לֵךְ '''צָרְפַתָה''' אֲשֶׁר לְצִידוֹן, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, לְכַלְכְּלֶךָ}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק ט'}}.
* {{ציטוטון|וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ '''צָרְפַתָה''', וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר, וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, קְחִי-נָא לִי מְעַט-מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק י'}}.

ופרשני המקרא מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון שבספר מלכים לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה, והעיר זו ממוקמת בין הערים צור וצידון שבלבנון של ימינו, כיום נקראת העיר בערבית "סַרַפַנְד".

==יהדות צרפת==
{{להשלים}}

== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].

== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==

שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.

אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.

== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.

ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."

אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):

[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .

[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].

[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.

[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.

[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.

[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.

את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".

[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.

באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.

אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].

[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.

[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.

לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.

== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את משפחות אנ"ש הנמצאים שם, ולצורכי עסקנות הכלל.

ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):

[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי

[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.

ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.

כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.

[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).

יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".

[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.

[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).

[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".

תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.

תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.

בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

== צרפת ו[[הרבי]] ==
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.

בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].

== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
{{פסקה חסרה}}

=== מהפכת צרפת ===
{{פסקה חסרה}}

=== יחס [[הרבי]] ===
ב[[דבר מלכות וישב|דבר מלכות פרשת וישב]] התשנ"ב, [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.

== מוסדות חב"ד במדינה ==
{{פסקה חסרה}}
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]
ברחבי המדינה בתי חב"ד רבים, עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.

בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה. שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה.

ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, בתי ספר וסמינר "בית רבקה" בעיירה ייער, בבתי ספר "סיני" אלפי תלמידים, אימפריית [[בית ליובאוויטש פריז]] ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים, קהילת "שניאור" ומוסדותיה.
.

=== פריז ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
{{ערך מורחב|פריז}}
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]

=== ברינוא ===
{{הפניה לערך מורחב|ברינוא}}
{{להשלים}}
פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.

=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).

בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.

=== ליאון ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ']].

=== מרסיי ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]].

==ראו גם==
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]
* [[תומכי תמימים ברינוא]]
* [[בית ליובאוויטש פריז]]
* [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)]]
* [[הגרופ הצרפתי]]
* [[פריז]]
* [[ליאון]]
* [[הרב שמואל אזימוב]]
* [[מארש נפוליאון]]
* [[מענטאן]]
* [[דבר מלכות וישב]]

==לקריאה נוספת==
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - מפוקינג לצרפת
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}

==קישורים חיצונים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6829515/jewish/15-Facts-You-Should-Know-About-the-Jews-of-France.htm 15 עובדות שכדאי לדעת על יהודי צרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם
* המהפכה הצרפתית למעליותא - [https://teshura.com/Erentroy%20-%20Azimov%207B.pdf תשורה מנישואין ערנטרוי אזימוב].
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם
* [[שמואל לובצקי]] [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? ] - אתר שטורעם
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}

{{מדינות אירופה}}
{{עיירות בצרפת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צרפת|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

פולין

2026-04-09T18:02:48Z

מ. רובין: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|310px|גטו בעיר [[לודז']] שבפולין]]
'''פולין''' היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובליטא מצפון, בבלארוס ובאוקראינה ממזרח, בסלובקיה ובצ'כיה מדרום ובגרמניה ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-310,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-38 מיליון תושבים, מתוכם כ-7,000 [[בני ישראל|יהודים]].

לפני [[השואה]] התגוררו בפולין כ-3.3 מיליון [[יהדות|יהודים]]{{הערה|והייתה הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם}} במהלך המלחמה נרצחו כ-3 מיליון מתוכם.
[[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבנים]]]]

==מלכות פולין==

ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י"ט בסיוון]] [[תנש"א]]{{הערה|1=(התוועדויות תנש"א, כרך ג,
עמוד 345 ואילך).}} דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.

כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא,
שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי
זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי [[הקב"ה]] עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.{{הערה|1=ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.}}ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

==חסידויות פולין==
בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם [[גור]], [[ויז'ניץ|ויז'ניץ,]] [[צאנז|צאנז,]] [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]], [[חסידות זוויהל|זוויהל,]] [[חסידות לעלוב|לעלוב,]] [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב,]] [[חסידות ראדזין|ראדזין]], [[חסידות ביאלא|ביאלא,]] [[חסידות פשיסחא|פשיסחא,]] [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב,]] [[חסידות בעלז|בעלז]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ועוד...

==[[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין==
{{ערך מורחב|ערך=[[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה]]}}
ב[[כ"ח שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לביקור ב[[פולין]] לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.

ב[[התוועדות]] [[תשל"ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}

זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות [[הרבי הריי"צ]] בפולין,
הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין.

ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה
ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות [[תורת החסידות]] בווארשה על ידי הרבי [[הריי"צ]] (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם זמבא]].}} גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.

עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.

==חוש הריח==

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקחה את חוש הריח.{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח [[תשכ"ג]] אות ה'.}}

==התייסדות קהילת חב"ד בפולין==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בפולין}}
'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.

==בתי חב"ד בפולין==
* '''[[וורשא]]''' - [[בית חב"ד]] המפעיל [[בית כנסת]], [[מקווה]], כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]. הרב [[נחמיה סגל]] שימש בעברו כשליח בוורשא.
* '''[[קראקוב]]''' - בהנהלת הרב [[אליעזר גוראריה]].
* '''קטוביץ'''' - בית חב"ד לסטודנטים לרפואה, בהנהלת הרב רפאל פופאק.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66026 '''תחיית היהדות בפולין''' - הרב מנחם יוסקוביץ רבה הראשי של פולין בחלוקת דולרים אצל הרבי] ● וידאו - {{אינפו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf '''סקירה אודות התייחסויות רבותינו נשיאינו לפולין ופעילות חב"דית במדינה''', מתוך תשורה מחתונת שלום דובער ונחמה דינה סטמבלר.]
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3508267 מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61028 נשיא פולין ריגש את הרבנים]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%a9%d7%81%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%94-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b4%d7%99%d7%9f/ רבי לילדים: שלוה בפולין]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_81.html הרבי הריי"צ מסביר: לזלזל בצדיקים אחרים? היפך מנהג חסידי חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]] [[תשע"א]]

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פולין|*]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]

קטגוריה:רוסיה

2026-04-09T18:02:27Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]

קטגוריה:רומניה

2026-04-09T18:02:01Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קטגוריה:קזחסטן

2026-04-09T18:01:29Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קטגוריה:צרפת

2026-04-09T17:49:42Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

מולדובה

2026-04-09T17:47:45Z

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:מולדובה תשפה.jpg|250px|ממוזער|התוועדות בבית חב"ד מולדובה, י' שבט תשפ"ה]]
'''מולדובה''' היא מדינה במזרח [[אירופה]], היא גובלת ב[[אוקראינה]] מצפון וממזרח, וב[[רומניה]] ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-34,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-3 מיליון תושבים, מתוכם כ-3,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==חב"ד במולדובה==
עם נפילת מסך הברזל בשנת [[תש"נ]], נשלח למדינה הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], שבהמשך כיהן כשליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ובירתה קשינב, אביהם הרוחני של יהודי מולדובה וקישינב, ראשון השלוחים שיצא לשליחות איש וביתו ל[[מדינות חבר העמים]] בארגון [[עזרת אחים]] בהסכמת וברכת [[הרבי]]. הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי מייסד ומנהל מוסדות חב"ד ליובאוויטש ברחבי מולדובה, הקים וחידש את הקהילות היהודיות במדינה, והביא את תחייתה של יהודי ויהדות מולדובה ויוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ד]], עם פטירתו של הרב זלמן אבלסקי, מונו בניו ונכדיו להמשיך את שליחותו. {{דמות|תמונה=אבלסקי.jpg}}

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש===
;בתי כנסת חב"ד
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קשינב הקים וחידש את החיים היהודים במולדובה ובהם בתי כנסת ברחבי מולדובה:
*קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", מבנה שלם היחיד שנותר בעיר לאחר השואה.
*בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה – בתי כנסת פעילים הנתמכים על ידי השליח הרב זלמן אבעלסקי, כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה.
*בית הכנסת המרכזי בקישינב – בית כנסת שנבנה בסביבות שנת [[תר"נ]] , מאז שופץ ומשמש כמרכז הפעילות החב"דית במדינה.
*בית הכנסת בבנדרי.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת תש"נ נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, אשר הכשירה שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם.
*גן ילדים יהודי
*בית הספר אחר הצהריים
[[קובץ:מקווה מולדובה.jpg|250px|ממוזער|מקווה טהרה לנשים שנבנה ע"י חב"ד במולודבה]]
;מקווה
*מקווה נשים "מקוה ליאל" – שיפוץ המקווה שבנה השליח הרב זלמן אבעלסקי, תורמה לשיפוץ לזכרה של ליאל דינה נמדר

===פעילות חב"ד===
*בתי תמחוי בקישינב ובנדרי – מספקים ארוחות חמות לנזקקים.
*סיוע קהילתי ורווחה
*מרכזי חסד בערים בנדרי וקישינב
*חב"ד לקהילות קטנות – תוכניות תמיכה רוחנית וחומרית ליהודים בערי השדה.
*פעילות חברתית וקהילתית
*נשי חב"ד – פעילויות לנשים ויולדות.
*שפרה ופועה – תמיכה וסיוע ליולדות.
*פרויקט לנוער יהודי.
*צעירים עובדים – מפגשים ופעילויות לצעירים יהודים.
*סיוע לפליטים מאוקראינה - מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, חב"ד מולדובה מובילה את מאמצי הסיוע לפליטים יהודים, ומספקת מחסה, מזון וצרכים בסיסיים. עד כה, למעלה מ-20,000 פליטים קיבלו סיוע דרך מוסדות חב"ד במדינה.
*תמיכה בסטודנטים ישראלים
*עשרות סטודנטים ישראלים הלומדים במוסדות רפואיים בקישינב זוכים לתמיכה רוחנית וחומרית, כולל סעודות שבת ואירועים קהילתיים.
*פעילות יהודית בשדה התעופה הבינלאומי של קישינב, בית חב"ד בשדה התעופה, כדי לסייע ליהודים המגיעים למדינה.
*אירועים חינוכיים וקהילתיים
*ברוחו של השליח הרב זלמן אבעלסקי מייסד ומנהל חב"ד מולדובה מאורגנים אירועים קהילתיים, התוועדויות, שיעורי תורה ופעילויות חינוכיות לכל הגילאים, במטרה לחזק את הזהות היהודית והקשר למסורת.
*שירותים למטיילים יהודים
*חב"ד מספקת למטיילים שירותים כגון אוכל כשר, סעודות שבת ומידע על אתרים יהודיים חשובים.

בשנת [[תשנ"ה]] הוקמה [[אגודת ידידי קישינב]] בארצות הברית במטרה לתמוך בפעילות חב"ד במולדובה ולסייע בפיתוח הקהילה היהודית במדינה. האגודה שהוקמה על ידי הרב זושא אבלסקי עוסקת בגיוס משאבים, ארגון התרמה ויצירת קשרים עם תורמים ושותפים למען שגשוג פעילות חב"ד במולדובה

==ראו גם==
*[[קישינב]]
*[[לשכת עזרת אחים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94/ ידיעות על הפעילות החב"דית במולדובה] - {{אינפו}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קטגוריה:פולין

2026-04-09T17:38:26Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קטגוריה:ליטא

2026-04-09T17:37:43Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קטגוריה:לטביה

2026-04-09T17:37:05Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

לטביה

2026-04-09T17:31:25Z

מ. רובין: הוספת קטגוריה:לטביה באמצעות HotCat

{{עריכה|כל הערך=כן}}
'''לטביה''' היא מדינה בצפון מזרח [[אירופה]]. היא גובלת באסטוניה מצפון, ב[[רוסיה]] ממזרח, וב[[בלארוס]] וב[[ליטא]] מדרום.

שטחה של המדינה הוא כ-65,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-1.9 מיליון תושבים, מתוכם כ-4,500 [[בני ישראל|יהודים]].

== התיישבות הראשונה של חסידי חב"ד בדווינסק ==
{{ערך מורחב|דווינסק}}
עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] החלה התיישבות חסידי חב"ד בלטביה, רבה של העיר [[דווינסק]] היה רבי [[זלמן זזמר]] תלמידו של אדמו"ר הזקן.

ארבעת הרבנים הראשונים של [[דווינסק]] היו חסידים, אולם מאז החל פילוג ברבנות והחל להיות רב אחד ליטאי ואחד חסידי.

רבה החמישי של העיר היה הגאון רבי [[יוסף רוזי'ן - הרוגוטשובר]].

===בתי כנסת החב"דים===
באת תקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] היו כארבעה בתי כנסת חב"דים בעייר [[דווינסק]] ששמותיהם היו:
*'''מניין הצבעים'''
*'''בית-המדרש של אידל רייסקעס'''
*'''דער פלאנאווער מנין'''
*'''קאדעשעס מנין'''

===חיזוק הקהילה===
ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ז]] התקיימה התוועדות גדולה בדווינסק שבה הוחלט על חיזוק הקהילה בלימוד החסידות וכן הקמת שיעור בחסידות.

השיעור קיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], וכך כותב מארגן השיעור:

{{ציטוט|תוכן=מכתב קדשו מכ"ט כסלו ש.ז. קבלתי, ואוכל להודיע לכ"ק, אשר החלטתנו לקבוע לימוד דא"ח יצאה לפועל באופן מזהיר. בכל מוצש"ק לומדים אנו 2 פרקים מתניא, ונוסף לזה עוברים על השיחות, או חוזרים איזו מאמר מד"ח. לימודינו מצא הד בעיר, ומתאספים חוץ מהצעירים גם אנ"ש מדור הישן. הפעמים האחרונות באו מ40–50 איש כ"י.}}

==ההתיישבות החב"דית ב[[ריגה]]==
{{ערך מורחב|ריגה}}
תחילה ההתיישבות החב"דית בריגה הייתה בערך בשנת [[תרל"ח]], בשנת [[תרס"א]] הוקם בית הכנסת הראשון החב"די בריגה.

עיקר ההגירה לריגה החלה עם סיום [[מלחמת עולם הראשונה]], בין חסידיה החשובים של הקהילה היה הרב [[מרדכי דובין]].

במכתב משנת [[תרפ"ה]] מתאר הרב גייקובסון את מצב הקהילה:

{{ציטוט|תוכן=בבואי לשם באמצע הקיץ, חזרתי דא"ח בבית הכנסת נוסח האר"י שהי' נק' באזאר בערג (זה הי' בנין של שטח רב, שהרבה עסקים של מקצועות שונות היו בו, וגם ביהכנ"ס הנ"ל) ושם היו הרבה מתפללים.

בין המתפללים בביהכנ"ס זה הי' גם ר' מרדכי דובין ע"ה. גם התמים השו"ב ר' מרדכי חפץ ז"ל הי' מתפלל בביהכנ"ס הזה, והוא הי' משפיע וחוזר בו דא"ח}}

באותו העת היו כארבעה בתי כנסת חב"דיים בריגה.[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[יעקב לנדא|הרב לנדא]] בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
==ההתיישבות ב[[ליבוי]]==
{{ערך מורחב|ליבוי}}
בשנת [[תר"נ]] הוקמה קהילת חב"ד בליבוי, אז גם הוקם בית הכנסת.

רב הקהילה היה הרב [[יעקב לנדא]].

==התיישבות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגה]]==
זמן קצר אחר שחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו]] בשנת [[תרפ"ז]] חופש לו מקום אשר בו יגור, בעקבות החשש שיאסר שוב.

בהשתדלות העסקן [[מרדכי דובין]] אדמו"ר הריי"צ בא לעיר ריגה, בשביל למצוא סיבה למה אדמו"ר הריי"צ יגור בריגה מינו אותו הקהילה החב"דית לרב הכולל בריגה.

ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]] יצא אדמו"ר הריי"צ מרוסיה ולמחרת הגיע לריגה.

עם הגעתו לריגה החל אדמו"ר הריי"צ בשליחת מכתבים למען יהודי רוסיה.
[[קובץ:ריגא.jpg|ממוזער|הרבי הריי"צ בריגא, תרפ"ט.]]
עם הגעתו לריגה ביקשו הקהילה בוורשה ישבוא אליהם, אולם אדמו"ר הריי"צ סירב אולם הסכים לבקר בעיר, בדרך לביקור הוא עצר בעיר [[דווינסק]] וחיזק את הקהילה החב"דית.

בקיץ של שנת [[תרפ"ח]] נסע אדמו"ר הריי"צ לעיירת נופש הסמוכה לריגה.

בשנת [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]] היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורים בארה"ק ובארצות הברית.

אדמו"ר הריי"צ נשאר שנתיים בריגה עקב מצבו הבריאותי ובשנת [[תרצ"ג]] עבר לפולין.

==לאחר שנת [[תרצ"ג]]==
לאחר ההגירה של אדמו"ר הריי"צ מלריגה, היו הרוח החיה של הקהילה הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] והרב [[רפאל נחמן הכהן]].

זמן קצר לאחר העזיבה של אדמו"ר הריי"צ, הוא הגיע לביקור קצר של כמה ימים במקום.

הרב אולטיהז היה שולח מידי פעם לאדמו"ר הריי"צ דיווחים מריגה, כגון מכתב המתאר את התוועדות י"ט כסלו תרצ"ז:

{{ציטוט|תוכן=ימי משתה ושמחה של חג הגאולה "י"ט-כ כסלו", עברו עלינו אנ"ש שי' השתא, די באתרא הדין, ודיא בכל אתר ואתר אשר אנ"ש נמצאים שם, ב"ה בתוספות שמחה ויתרון אור.

קיצור סיפור מעשה המאסר והחופש בלשון המדוברת, אשר קבלנו בשנה זו לכבוד החג, עם מכ' ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, הם הֵפיחו רוח חיים חדשה בלב כל אחד ואחד...

בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כן ירבו, והאחד אשר נבחר לקראתה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכֻלנו יושבים באֹזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצא מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה...

חפצתי לידע אֵיך הייתה פעולתה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאר הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והֶחליפה כֹח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה...

בליל י"ט כסלו, כמו בכל שנה חגגו בהמנינים דרייסן, ובהמנין הגדול דבאזאר בערג, הנקרא עתה "ביהמ"ד חב"ד (חוק חדש יצא מהממשלה ליתן שם מיוחד לכל מנין ומנין).

אנחנו אנ"ש דמנין אדמו"ר שליט"א נקראנו לבא לחוג אתם, אני בחרתי לבא להמנין חב"ד, מצאתי שולחן ערוך בהיכל גדול סעודה גדולה ועשירה, נכנסתי לההיכל, ומה מאד נשתוממתי על המראה היפה, יושבים צפופים סביב השלחן, רבנים, שו"בים, גבירים, בעלי בתים, ויתר מעשרה מנינים כן ירבו, ועל כולם שררה דומי' ארוכה, וידידינו הר"ש שי' בלינר עומד וקורא בשפה ברורה, את המגילה החדשה, וכל אחד ואחד בפנים רצינית ובלב שמח יושב ושומע ברוב קבלת עול...

בתוך הסעודה חלקו את הש"ס על כל השנה, וידידינו הר"ש שי' בלינר דבר דברי-התעוררות על פי דרך החסידות...

ובגמר הסעודה אמר ידידינו הרא"א שו"ב שי' מאמר דא"ח יותר משעה ומחצה, המאמר מכ"ק שליט"א הנדפסים...

בערך שעה רביעית נגמרה הסעודת מצוה ברוב שמחה וריקודים, וכל אחד ואחד בֵרך את חברו, והִתדברו להתראות בשובע שמחות מחר במנין כ"ק אדמו"ר שליט"א1.

ביום מחר י"ט כסלו, נודעתי כי בערך ואופן כזה חגגו את החג גם בשארי המנינים, ובפרט חגגו ברוב פאר והדר וברוב עם במנין של צעירי אגודת ישראל, שם קראו את המגילה בהמון חוגג, וידידי הר"צ שי' גאר חזר מאמר דא"ח...

חסל סדר יו"ט הראשון של חג הגאולה דשנת תרצ"ז בעי"ת ריגה.

יו"ט שני של חג הגאולה הַשַתא, כלומר, ליל כ' כסלו, אור ליום ו' עש"ק, חגגו ב[...] מנינים! במנין הגדול הנקרא בשם "מנין של ראגאצאוויר" ע"ש הגאון ראגאצאוור ז"ל [...] "מעלניצניוו 109", שם הגבאי הוא ה' יאכנין, והמגיד הוא ידידי' ה"ר קדיש שי' ראמאנאוו.

ובמנין של כ"ק אדמו"ר שליט"א, קורמאנאווא 20/0112.

ליחידי סגולה ממנין אדמו"ר שליט"א, הייתה הַזמנה לבֹא להסעודה למנין ראגאצאוור, לשעה 8 בערב, והקרואים היו הרה"ג הרר"כ שי', הרז"ז שי', הרמ"ח שי', ואני.

באנו בדיוק לשעה הנ"ל, וכבר מצאנו שם עולם רב, כן ירבו ... בתחלה עשו סיום מסכת כתובות, וידידינו הר"ק שי' ראמאנאוו אמר אַ הדרן ע"ד החסידות.

אנחנו היחידי סגולה דמנין אדמו"ר שליט"א לא יכולנו להתמהמה כי מוכרחים היינו לילך על הסעודה להמנין שלנו.

אחר נודעתי, כי אחרי הסיום מסכת, הייתה קריאת המגילה. אח"כ חזר הרה"ג מאמר דא"ח "הסכת ושמע" מאדמו"ר שליט"א. אח"כ דרש הרה"ג קילאוו דרשה לכבוד החג. הסעודה גדולה נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה.

"מנין אדמו"ר שליט"א" שמו מוכיח עליו, כי הוא ה"מֶרכז" החסיד'שעֶר של כל המנינים, לשם מתאספים בכל יומא דפגרא השייך לחסידי חב"ד, מכל המנינים בלי שום הזמנה, שם לומדים דא"ח ברבים בכל יום ויום, וכל מי שלבו ער להתקרב לאילנא דחיי, יודע הוא אשר צריכים לבֹא "אין ליובאוויטצר רבי'נס מנין" – כן הוא נקרא בפי כֹל, ונדמה לו כאלו הוא בא להיכל כ"ק אדמו"ר שלט"א. לשם יבֹאו לשאול משלום כ"ק שליט"א? לידע אם בביתו הוא כ"ק שליט"א? מי שנצרך לו לכתוב פ"נ, או מכתב עם שאלת עצה מכ"ק שליט"א, יודע הוא אשר שם "אֻון רֶבינ'ס מנין" ימצא תמיד את מי שישיב לו, ומי שביכלתו להפיק רוחו, שם ישמע חַזרה ממאמרים הַחדשים, שם ישיג אַ קונטרס, אַ שיחה, אַ כשרה'ן ט"ק, אַ ליובאוויצר פעקיל ציצית, שֵם "ליובאוויץ" לא ימוש מפי המתפללים, ושגור תמיד בפי כל אחד ואחד של אנ"ש שי' המתפללים בהמנין כאלו הוא חַי.

לא אַגזם אם אומר כי לא יעבור גם יום אחד, אשר לא יסופר איזה מעשה מליובאוויץ – עצמה, או מחסידי ליובאוויץ, אחר התפלה בבֹקר, או אחר הלימוד שיעורי דא"ח בערב.

וכדוגמה מעין דוגמה "דיא קליינע זאל אין ליובאוויץ" בעת דער רבי איז אין אויסלאנד, און דיא תמימים זענען אין גרויסן זאל, אבער עס פילט זיך פארט עפיס אַ חיות.

יותר אין מילה בלשוני לתאר לפני כת"ר, ובמִלה אחת "דעם רֶבינס מנין", והָבן.

ביום חג הגדול – ליל כ' כסלו – הזה, באו יחידי סגולה מכל המנינים של אנ"ש שי', ומה נהדר הי' לראות את היופי וההדר בלילה הזאת ... בראש השלחן ישבו הרבנים הרב כהן, הרב קילאוו, שלשה רבנים מופלגי תורה אורחים מרוססלאנד, הרב ר' מרדכי שי' מפאנדעליא, הרב רא"א שי' אשעראוו, הרמ"ח שי', וזקני החסידים שי', התמימים הצעירים המשוררים עומדים עליהם לשמוע כל הגה היוצא מפיהם, מצדיהם ונגדם יושבים כל אנ"ש שי', גבירים בע"ב.}}

===אחות תמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחות תמימים]]}}
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג [[סיוון]] [[תרצ"ז]] (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.

נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.

בשנת [[תרצ"ח]] נוסד סניף ב[[דווניסק]] לאגודה.

==בשואה==
בעת תקופת השואה נשמדה רוב הקהילה החב"דית. קורות הקהילות, הרבנים ובתי הכנסת תועדו באלבום בתי כנסת ורבנים בלטביה ותיעודי מסמכים ישנם בתולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה. ואילו רבני לטביה מתועדים בספר לטביה ורבניה.

== כיום ==
המקום מונה כ5,000 יהודים.

השליח (בריגא וב)במדינה הוא הרב [[מרדכי גלזמן]] ורעייתו רבקה אשר הגיעו בשנת תשנ"ב.

הרב מרדכי גלזמן מנהל במקום: בית כנסת, בית ספר, מטבח כשר וחנות כשרה ועוד.

{{מדינות אירופה}}
==לקריאה נוספת==
*הרב [[מרדכי גלזמן]], '''לטביה ורבניה''', תשרי ה'תשפ"א, 440 עמודים{{הערה|1=[https://anash.org/latvias-shliach-authors-book-on-countrys-rabbinic-history/ סקירה על הספר בליווי תצלומים מתוכו] {{אנש}}}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התייסדות קהילות חב"ד|ל]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:לטביה|*]]

לטביה

2026-04-09T17:30:31Z

מ. רובין: /* לקריאה נוספת */

קטגוריה:גרמניה

2026-04-09T17:27:38Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

מנחם מענדל ליפקין

2026-04-09T17:27:14Z

מ. רובין: {{מיון רגיל}} שונה ל-ליפקין, מנחם מענדל באמצעות סקריפט

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם מענדל ליפקין''' הוא ר"מ בגמרא לעיון בש"ב, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
נולד בלוד בכ"ב אייר [[תשנ"ו]] לאביו הסופר הרב [[בנימין ליפקין]] ולאימו מרת נחמה דינה בת הרב [[שלמה יהודה ויגלר]].

למד בישיבת [[תות"ל לוד|תות"ל המרכזית לוד]] וב[[תות"ל כפר חב"ד|תות"ל המרכזית כפר חב"ד]].

לאחר חתונתו בשנת [[תשע"ט]] עם בת הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)]] עבר לגור בסמיכות לחותנו בשכונת [[רמת שלמה]] [[ירושלים]].

בשנת [[תש"פ]] התמנה ל[[ר"מ]] בישיבת תות"ל לוד. בתחילה בש"א, ובאלול [[תשפ"ד]] עבר לש"ב. ידוע בכושר ההסברה הרהוט שלו ובחיבה לתלמידיו.

מ[[אלול]] [[תשפ"ג]] מג"ש (אחר הצהרים) בזאל מכינה תורת אמת.

==משפחתו==
*גיסו הרב אברהם יהושע העשל הלפרין - גן חיים.
*גיסו הרב אפרים פיקארסקי - שליח כ"ק אדמו"ר באוניברסיטת בר אילן.
*גיסו הרב שמואל הלפרין - ביתר עילית.
*אחיו הרב יהושע מרדכי ליפקין - ביתר עילית.
*אחיו הרב שולם ליפקין - נחלת הר חב"ד.

{{מיון רגיל:ליפקין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:משפחת ליפקין]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]]

מנחם מענדל ליפקין

2026-04-09T17:26:52Z

מ. רובין: (diffedit)

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם מענדל ליפקין''' הוא ר"מ בגמרא לעיון בש"ב, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
נולד בלוד בכ"ב אייר [[תשנ"ו]] לאביו הסופר הרב [[בנימין ליפקין]] ולאימו מרת נחמה דינה בת הרב [[שלמה יהודה ויגלר]].

למד בישיבת [[תות"ל לוד|תות"ל המרכזית לוד]] וב[[תות"ל כפר חב"ד|תות"ל המרכזית כפר חב"ד]].

לאחר חתונתו בשנת [[תשע"ט]] עם בת הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)]] עבר לגור בסמיכות לחותנו בשכונת [[רמת שלמה]] [[ירושלים]].

בשנת [[תש"פ]] התמנה ל[[ר"מ]] בישיבת תות"ל לוד. בתחילה בש"א, ובאלול [[תשפ"ד]] עבר לש"ב. ידוע בכושר ההסברה הרהוט שלו ובחיבה לתלמידיו.

מ[[אלול]] [[תשפ"ג]] מג"ש (אחר הצהרים) בזאל מכינה תורת אמת.

==משפחתו==
*גיסו הרב אברהם יהושע העשל הלפרין - גן חיים.
*גיסו הרב אפרים פיקארסקי - שליח כ"ק אדמו"ר באוניברסיטת בר אילן.
*גיסו הרב שמואל הלפרין - ביתר עילית.
*אחיו הרב יהושע מרדכי ליפקין - ביתר עילית.
*אחיו הרב שולם ליפקין - נחלת הר חב"ד.

[[קטגוריה:משפחת ליפקין]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]]

תלמוד בבלי

2026-04-09T17:26:13Z

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */

'''תלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.

במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.

החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים תר"פ-תרפ"ג נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.

== סגנונו של התלמוד בבלי ==
סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (בניגוד ל[[תלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי בגלל ש"שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה", והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.

== תקופת חיבור התלמוד ==
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע"ט ועד ד'ר"ס לבריאת העולם). וסוכם ע"י אחרוני ה[[אמוראים]]<ref>לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע"י רב אשי ורבינא</ref> בחיבור מסודר.

== אגדה בתלמוד ==
{{ערך מורחב|אגדה}}
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי. חלקם מעוררים פליאה כמו "אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]" בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים<ref>לדוגמה ה[[מהרש"א]]</ref> לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]].

מבואר ב[[כתבי האריז"ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם<ref>ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.</ref>. והנגלות שבו, הם "דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו".

== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==
[[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד<ref>[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 834.</ref>.

כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו ה[[תלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)<ref>ראו ספר המאמרים תש"ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ"ב חלק ד עמוד 2080</ref>.

למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות

# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.
# דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול<ref>ש"פ מקץ תש"מ. שיחות קודש תש"מ כרך א' עמ' 723-722</ref>.

== דפוסים ומהדורות של התלמוד ==
מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ"ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ"ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג, וזכתה לכינוי ש"ס ונציה. ש"ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.

====== ש"ס זיטומיר ======
[[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש"ס זה בלבד.

====== ש"ס מאורות ======
בסוף שנות היו"דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את "הש"ס החב"די" - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש"ס וילנה ע"י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.

====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש"ס שטיינזלץ]] ======
מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.[דרושה הבהרה].[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]

== הדרנים על הש"ס ==
{{ערך מורחב|הדרנים על הש"ס}}

[[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]
'''הדרנים על הש"ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש"ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.

במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י"ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].

רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.

בשנת [[תשנ"ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש"ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].

בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].

בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.

עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

==ראו גם==
* [[תלמוד ירושלמי]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דציטוט = תלמוד בבלי|חב"דטקסט = תלמוד בבלי}}

{{מסכתות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורה]]

קטגוריה:אנגליה

2026-04-09T17:25:31Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קטגוריה:איטליה

2026-04-09T17:25:12Z

מ. רובין:

[[קטגוריה:מדינות אירופה]]