https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E.+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%A1%D7%99 2026-04-10T04:52:04Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=292185 2017-04-27T22:15:48Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ראובן בורושנסקי]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מנכ&quot;ל=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]]=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח]]<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב שמואל קוביטשעק<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=292184 2017-04-27T22:13:16Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מיכל דאברוסקין]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ראובן בורושנסקי]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מנכ&quot;ל=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]]=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[יחיאל מיכל דאברוסקין]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב ישראל רסקין<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב שמואל קוביטשעק<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=292183 2017-04-27T22:12:18Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[יחיאל מיכל דברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דאברוסקין]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מנכ&quot;ל=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]]=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[יחיאל מיכל דאברוסקין]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב ישראל רסקין<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב שמואל קוביטשעק<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=292182 2017-04-27T22:10:25Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ראובן ברושנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בורושנסקי במהלך [[מבצע חנוכה]] בשכונת רמת אשכול בירושלים]]<br /> הרב '''ראובן בורושנסקי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1982) הוא [[משגיח]] ראשי ב[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים]] ב[[ירושלים]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמת אשכול בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח אייר]] [[תשמ&quot;ב]] להוריו הרב תנחום וחיה (בת הרב [[שלמה קופצ'יק]]). בורושנסקי, שהיו מחסידי חב&quot;ד הראשונים שהגיעו להתגורר ב[[באר שבע]] והחלו בפעילות חב&quot;דית בעיר בשליחותו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס&quot;ב]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עוד במסגרת לימודיו בישיבת [[תות&quot;ל נתניה]], הקים [[גמ&quot;ח]] שעמד לרשות הבחורים, אחר כך המשיך בזה במסגרת לימודיו ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]], וכן אחר כך בשנת הקבוצה. עמד לצידם של תמימים רבים בסיוע כספי, ופעל במסגרת משרדי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].<br /> <br /> לאחר נישואיו ב[[חודש תמוז]] [[תשס&quot;ה]] עם רעייתו מירל ברכה בת הרב [[ראובן שניאורסון]] מ[[ירושלים]], התיישב בירושלים והחל לפעול כמחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וכן החל למסור שיעורים כ[[ר&quot;מ]] בישיבת חב&quot;ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br /> <br /> מאוחר יותר כשהתיישב בשכונת רמת אשכול, החל לפעול כ[[שליח]] [[הרבי]] במקום.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]], בשנת הלימודים [[תש&quot;ע]] התמנה לעמוד בראשות ה[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים]], ולקראת שנה&quot;ל [[תשע&quot;ח]] חזר לכהן כ[[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/753849030428.html ראיון חינוכי עם הרב בורושנסקי בשבועון בית משיח]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בורושנסקי, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=292181 2017-04-27T22:09:39Z

<p>מ. פינחסי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ראובן ברושנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בורושנסקי במהלך [[מבצע חנוכה]] בשכונת רמת אשכול בירושלים]]<br /> הרב '''ראובן בורושנסקי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1982) הוא [[משגיח]] ראשי ב[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים|חב&quot;ד תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמת אשכול בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח אייר]] [[תשמ&quot;ב]] להוריו הרב תנחום וחיה (בת הרב [[שלמה קופצ'יק]]). בורושנסקי, שהיו מחסידי חב&quot;ד הראשונים שהגיעו להתגורר ב[[באר שבע]] והחלו בפעילות חב&quot;דית בעיר בשליחותו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס&quot;ב]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עוד במסגרת לימודיו בישיבת [[תות&quot;ל נתניה]], הקים [[גמ&quot;ח]] שעמד לרשות הבחורים, אחר כך המשיך בזה במסגרת לימודיו ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]], וכן אחר כך בשנת הקבוצה. עמד לצידם של תמימים רבים בסיוע כספי, ופעל במסגרת משרדי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].<br /> <br /> לאחר נישואיו ב[[חודש תמוז]] [[תשס&quot;ה]] עם רעייתו מירל ברכה בת הרב [[ראובן שניאורסון]] מ[[ירושלים]], התיישב בירושלים והחל לפעול כמחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וכן החל למסור שיעורים כ[[ר&quot;מ]] בישיבת חב&quot;ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br /> <br /> מאוחר יותר כשהתיישב בשכונת רמת אשכול, החל לפעול כ[[שליח]] [[הרבי]] במקום.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]], בשנת הלימודים [[תש&quot;ע]] התמנה לעמוד בראשות ה[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים]], ולקראת שנה&quot;ל [[תשע&quot;ח]] חזר לכהן כ[[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/753849030428.html ראיון חינוכי עם הרב בורושנסקי בשבועון בית משיח]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בורושנסקי, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=292180 2017-04-27T22:08:55Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ראובן ברושנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בורושנסקי במהלך [[מבצע חנוכה]] בשכונת רמת אשכול בירושלים]]<br /> הרב '''ראובן בורושנסקי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1982) הוא [[משגיח]] ראשי ב[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים|חב&quot;ד תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמת אשכול בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח אייר]] [[תשמ&quot;ב]] להוריו הרב תנחום וחיה (בת הרב [[שלמה קופצ'יק]]). בורושנסקי, שהיו מחסידי חב&quot;ד הראשונים שהגיעו להתגורר ב[[באר שבע]] והחלו בפעילות חב&quot;דית בעיר בשליחותו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס&quot;ב]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עוד במסגרת לימודיו בישיבת [[תות&quot;ל נתניה]], הקים [[גמ&quot;ח]] שעמד לרשות הבחורים, אחר כך המשיך בזה במסגרת לימודיו ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]], וכן אחר כך בשנת הקבוצה. עמד לצידם של תמימים רבים בסיוע כספי, ופעל במסגרת משרדי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].<br /> <br /> לאחר נישואיו ב[[חודש תמוז]] [[תשס&quot;ה]] עם רעייתו מירל ברכה בת הרב [[ראובן שניאורסון]] מ[[ירושלים]], התיישב בירושלים והחל לפעול כמחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וכן החל למסור שיעורים כ[[ר&quot;מ]] בישיבת חב&quot;ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br /> <br /> מאוחר יותר כשהתיישב בשכונת רמת אשכול, החל לפעול כ[[שליח]] [[הרבי]] במקום.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]], בשנת הלימודים [[תש&quot;ע]] התמנה לעמוד בראשות ה[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> בעקבות התמנותו כראש ישיבה, נאלץ להמעיט בפעילות בשכונת רמת אשכול, והוא מקדיש את רוב זמנו להשקעה בחינוך התלמידים והדרכתם בדרכי [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/753849030428.html ראיון חינוכי עם הרב בורושנסקי בשבועון בית משיח]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בורושנסקי, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8)&diff=292179 2017-04-27T22:08:16Z

<p>מ. פינחסי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יחיאל דברוסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דברוסקין]]<br /> הרב '''יחיאל מיכל דאברוסקין''' (יליד שנת [[תשל&quot;ט]], 1979) הוא חסיד חב&quot;ד תושב [[ביתר עלית]] המכהן כ[[ראש הישיבה]] ב[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ד סיון]] [[תשל&quot;ט]] להוריו הרב חיים אהרון וביילא דוברוסקין, ונקרא על שם סבו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] (רב קהילת חב&quot;ד בחיפה וחבר [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארה&quot;ק]]), שנפטר קצת יותר משנה קודם לכן.<br /> <br /> בילדותו למד ב'[[תלמוד תורה|חיידרים]]' חסידיים בעיר [[חיפה]], ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> במסגרת לימודיו בשנת ה'קבוצה', היה בין התמימים שהקימו את [[מכון מלכות שבתפארת]], כאשר תפקידו העיקרי היה פיענוח מראי מקומות וכתיבת סיכומים על שיחות ה[[דבר מלכות]] עבור ספר [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה לבית משפחת [[שארף]] מ[[ביתר עילית]], התיישב בסמיכות למגורי הורי רעייתו ונכנס ללמוד ב[[כולל]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ט]], התמנה כר&quot;מ לגירסא ו[[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]]. מאוחר יותר החל לשמש בישיבה גם כ[[משגיח|משגיח ראשי]].<br /> <br /> בעקבות מינויו כ[[משגיח]] ראשי, נאלץ להמעיט בפעולותיו ב[[מכון ממש]].<br /> <br /> לקראת שנה&quot;ל [[תשע&quot;ח]] מונה לתפקיד [[ראש הישיבה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[מנחם דב דוברוסקין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *חמיו, הרב [[יהושע שארף]] - [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]].<br /> *אחיו הרב שניאור זלמן דוברוסקין-[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.<br /> גיסיו:<br /> *הרב שניאור זלמן שארף<br /> *הרב [[שמואל שארף]] - שליח הרבי בניו דלהי שב[[הודו]].<br /> *הרב מנחם מענדל שארף.<br /> *הרב שלום דובער שארף - [[משגיח]] ב[[ישיבה גדולה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/753849030428.html ראיון חינוכי עם צוות ישיבת 'תורת אמת' בשבועון בית משיח]<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/9/513843930479.html כך מחנכים לאהבת התורה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב דוברוסקין ב[[שבועון בית משיח]] ערב [[חג השבועות]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:דאברוסקין, יחיאל מיכל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8)&diff=292178 2017-04-27T22:07:29Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יחיאל דברוסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דברוסקין]]<br /> הרב '''יחיאל מיכל דאברוסקין''' (יליד שנת [[תשל&quot;ט]], 1979) הוא חסיד חב&quot;ד תושב [[ביתר עלית]] המכהן כ[[ראש הישיבה]] ב[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ד סיון]] [[תשל&quot;ט]] להוריו הרב חיים אהרון וביילא דוברוסקין, ונקרא על שם סבו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] (רב קהילת חב&quot;ד בחיפה וחבר [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארה&quot;ק]]), שנפטר קצת יותר משנה קודם לכן.<br /> <br /> בילדותו למד ב'[[תלמוד תורה|חיידרים]]' חסידיים בעיר [[חיפה]], ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> במסגרת לימודיו בשנת ה'קבוצה', היה בין התמימים שהקימו את [[מכון מלכות שבתפארת]], כאשר תפקידו העיקרי היה פיענוח מראי מקומות וכתיבת סיכומים על שיחות ה[[דבר מלכות]] עבור ספר [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה לבית משפחת [[שארף]] מ[[ביתר עילית]], התיישב בסמיכות למגורי הורי רעייתו ונכנס ללמוד ב[[כולל]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ט]], התמנה כר&quot;מ לגירסא ו[[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]]. מאוחר יותר החל לשמש בישיבה גם כ[[משגיח|משגיח ראשי]].<br /> <br /> בעקבות מינויו כ[[משגיח]] ראשי, נאלץ להמעיט בפעולותיו ב[[מכון ממש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[מנחם דב דוברוסקין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *חמיו, הרב [[יהושע שארף]] - [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]].<br /> *אחיו הרב שניאור זלמן דוברוסקין-[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.<br /> גיסיו:<br /> *הרב שניאור זלמן שארף<br /> *הרב [[שמואל שארף]] - שליח הרבי בניו דלהי שב[[הודו]].<br /> *הרב מנחם מענדל שארף.<br /> *הרב שלום דובער שארף - [[משגיח]] ב[[ישיבה גדולה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/753849030428.html ראיון חינוכי עם צוות ישיבת 'תורת אמת' בשבועון בית משיח]<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/9/513843930479.html כך מחנכים לאהבת התורה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב דוברוסקין ב[[שבועון בית משיח]] ערב [[חג השבועות]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:דאברוסקין, יחיאל מיכל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A6%27%D7%94_(%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94)&diff=288432 2017-03-01T21:35:54Z

<p>מ. פינחסי: /* אישים הקשורים לבית הכנסת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית כנסת מרינה רושצה במוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת השוכן בקומה הראשונה של הבנין ([[אב]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> '''מארינה רושצ'ה''' (ברוסית: Московская Синагога Хабада в Марьиной Роще) הוא שמו המיתולוגי של בנין בית הכנסת של חסידי חב&quot;ד בתקופת הקומוניזם ב[[מוסקבה]], עיר הבירה של [[רוסיה]]. על חורבות בית הכנסת מרוכזים כיום משרדיו ומוסדותיו של &quot;המרכז היהודי-קהילתי מוסקבה&quot;, המנוהל על ידי רבה הראשי של רוסיה הרב [[דובער פנחס לזר]].<br /> <br /> שמו של הבית כנסת ניתן לו על שם השכונה בה הוא ממוקם.<br /> <br /> המבנה נחשב למרכז החשוב ביותר של הקהילה היהודית במוסקבה, שהינה גם הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינת רוסיה כולה, ורבנים ואישי ציבור המבקרים ברוסיה רואים לעצמם חובה לערוך ביקור נימוסין במקום.<br /> <br /> ==תולדות בית הכנסת==<br /> ===תקופת הקומוניזם===<br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית [[מוסקבה]] לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת מארינה רושצ'ה, עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת טקסים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה.<br /> <br /> על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם פקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש, והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, והיווה את מרכז העצבים של הפעילות החב&quot;דית, והפך לסמל של [[מסירות נפש]] ועוצמה יהודית של חסידים שלא התפעלו מהשלטון הסובייטי.<br /> <br /> אל בית כנסת זה נהגו להגיע שלוחיו החשאיים של הרבי, שנכנסו לרוסיה עם מטרה מוצהרת של השתתפות בכנסי מחקר וכדומה, ולהעביר בחשאי לחסידים את ההוראות ואת חפצי הקדושה שהבריחו על ידם אל מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> עם התפטרותו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת רוסיה מר מיכאיל גורבצ'וב ונפילת מסך הברזל, הוקם במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> שלוש שנים לאחר מכן, ב[[חג החנוכה]] [[תשנ&quot;ד]] הועלה המבנה באש, ועל חורבותיו הוקם המרכז היהודי קהילתי של מוסקבה, בבנין מפואר המתנשא לגובה של 8 קומות.<br /> <br /> ===המרכז הקהילתי החדש===<br /> הבנין החדש הוקם על ידי שליח הרבי ב[[מוסקבה]] הרב [[דובער פנחס לזר]], ותחת הנהלתו של מנכ&quot;ל הבניין הרב מרדכי וייסברג, הוא הפך למרכז העצבים של יהדות [[מוסקבה]] בו מתקיימים עשרות מניני תפילה בכל יום, וכן עשרות שמחות יהודיות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] קיבל הבניין תנופה גדולה עם בחירתו של הרב לזר כרבה הראשי של [[רוסיה]], וריכוז לשכות הרבנות הראשית בבנין.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] נעשה נסיון על ידי מחבל לחדור מבעד למערך האבטחה של בית הכנסת ולתקוף את המתפללים, ולאחר שלא הצליח פנה אל בית הכנסת החב&quot;די [[בולשיא ברוינא]] ופגע במתפללים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|17008|המפגע גילה: ניסיתי לחדור ל'מארינה רושצ'ה'||י&quot;ט טבת תשס&quot;ו}}}}.<br /> <br /> ==המבנה כיום==<br /> הקומה הראשונה של הבניין מוקדשת עבור בית הכנסת, כאשר התקרה מעל החלל המרכזי מתנוססת לגובה, ובצידי בית הכנסת בנויה גזוזטראה המשמשת כ[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף, פועלות בקומת הכניסה שתי מסעדות כשרות ברמה גבוהה (מסעדה בשרית ומסעדה [[חלב]]ית), עם כשרותה המהודרת של הרבנות הראשית לרוסיה, וכן [[מקווה טהרה]] לגברים.<br /> <br /> בקומה החמישית שוכנים משרדי הרבנות הראשית לרוסיה, ובהם משרדו של הרב הראשי לרוסיה שליח הרבי ורב הקהילה, הרב [[דובער פנחס לזר]].<br /> <br /> ==אישים הקשורים לבית הכנסת==<br /> <br /> *ר' [[זושא פז]], [[גבאי]] בית הכנסת בתקופת הקומוניזם.<br /> <br /> *ר' [[אברהם גנין]], [[מוהל]] ומהפעילים הבולטים ב[[מחתרת החב&quot;דית במוסקבה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כתבות:<br /> *{{קישור חבד אינפו|46154|&quot;רשמי ביקור במוסקבה&quot; בעיתון המודיע||{{תע|05/09/2009}}}}<br /> <br /> ;מדיה:<br /> *{{2קישור חבד וידפו|3296|חופה חסידית במרינה רושצ'ה ● וידאו מרגש}}<br /> *{{קישור חבד וידפו|3493|מארינה רושצ'ה בשנת תש&quot;נ ● וידאו נדיר}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|76303|בוקר טוב, מארינה רושצ'ה ● תיעוד מרהיב||ט' תמוז תשע&quot;ג}}<br /> *{{קישור חבד אינפו|54974|כינוס תורה רב רושם במוסקבה||{{תע|05/25/2010}}}}<br /> *{{קישור חבד אינפו|53326|פורים ללא הפסקה ב[[מוסקבה]] ● גלריה||{{תע|03/02/2010}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=288431 2017-03-01T21:33:58Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div>ר' '''אברהם גנין''', מהפעילים הבולטים במחתרת החב&quot;דית ב[[מוסקבה]], ומוהל שהכניס מאות יהודים בבריתו של אברהם אבינו.<br /> [[קובץ:Авраам генин.jpg|200px||left|]]<br /> <br /> ==בצעירותו==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] בעיירה קושטיקוביץ שברוסיה הלבנה, כ-30 קילומטר מה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']], לאביו ר' יחזקאל ולאמו מרת ביילא{{הערה|ע&quot;פ מצבת קבורתו.}}. אביו היה יהודי ירא שמים שנאלץ לברוח ולהסתתר כל הזמן מאימת הקומוניסטים.<br /> <br /> בצעירותו למד תקופה אצל הרב המקומי, עד שהלה נעצר. לאחר מכן, עבר ללמוד בבית ספר יהודי-קומוניסטי עד שנזרק כעבור תקופה קצרה בעקבות תקרית שהיתה לו עם תלמיד אחר ממשפחה קומוניסטית נחשבת.<br /> <br /> לאחר שכבר לא למד החל לעזור בפרנסת הבית מאחר שאביו נאלץ להסתתר, הוא התחיל לעבוד בתור שוליה של נפח, ועסק בזה עד 1939.<br /> <br /> ==במוסקבה==<br /> <br /> בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס לצבא האדום, ושירת ב[[איראן]] ואחר כך ב[[מוסקבה]] וב-1943 איבד את רגלו מפצצה גרמנית. כשנה שלמה שהה בבתי רפואה, עד שנרפא.<br /> <br /> כשיצא מבית הרפואה התגורר אצל דודו במוסקבה, והתפרנס מעשיית מפתחות. יום אחד נודע לו שיש בית כנסת באיזור, ובעקבות זה התחיל להופיע בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]]. שם התחיל ר' [[ישראל פינסקי]] לקרב אותו וללמד אותו על יהדות.<br /> <br /> מיני אז נהיה לאחד הפעילים הבולטים שם. עד בואו היה כל שבת קידוש קטן, ואילו עם בואו התחיל לארגן כל שבת חלות והרינג ו[[משקה]] בכמות גדולה שתספיק ל[[התוועדות]] גדולה בשבת. מדי שבת היו מתחילים את ההתוועדות עם לימוד פרק [[תניא]], אחר כך היו אומרים הרבה [[לחיים]] ומנגנים [[ניגונים חסידיים]], ואלו שהבינו היו קוראים בקול [[שיחות]] של הרבי, שגונבו לרוסיה במחתרת. כמו כן היה מארגן התוועדויות מדי פעם בבתי אנ&quot;ש, במיוחד כאשר הגיעו שלוחים מהרבי.<br /> <br /> במוסקבה גם התחתן עם אשתו מרת אספיר שהגיעה מבית קומוניסטי שדיברו בו [[אידיש]]. במשך תקופה התגורר בבית חותנו, והם הציקו לו בשל פעילותו ועקשנותו לשמור על הלכות [[כשרות]].<br /> <br /> מידי שבת היה צריך ללכת מרחק הליכה של כשעה וחצי לבית עם רגל אחת. הוא היה מגיע בשבת בבוקר, ונשאר בבית הכנסת עד מוצאי שבת.<br /> <br /> כמו כן שימש כ&quot;שר האוצר&quot; של המחתרת החב&quot;דית, והיה דייקן גדול בכל הקשור לכספי ציבור{{הערה|מעדות ר' משה לברטוב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 490, במדור &quot;קוראים/כותבים&quot;.}}.<br /> <br /> ==כמוהל==<br /> מכיון שבמוסקבה היה רק מוהל ש[[ברית מילה|מל]] ילדים קטנים (ר' [[ברוך מרדכי ליפשיץ|מוטל ליפשיץ]]) אולם מוהל למבוגרים לא היה, התחיל ביוזמת ר' [[געצל וילנסקי|געטשע וילנסקי]], לערוך בריתות ליהודים שנזקקו לכך.<br /> <br /> אופן סידור הברית היה כזה: יהודי היה מגיע לקיוסק שלו בשוק (שם היה עוסק בעשיית מפתחות), ואומר שנשלח על ידי ר' געטשע. הוא היה סוגר את החנות, והיה קושר ליהודי את העיניים ולוקח אותו ברכב לבית שהיה אמור להתקיים בו הברית מילה. שם היה הוא מברך ומבצע את החתיכה, ולידו עמד רופא יהודי מסויים (שהסכים לבוא למרות שלא היה שומר תורה ומצוות) שהיה משלים וחובש. ר' געטשע היה עושה את המציצה ונותן את השם היהודי החדש.<br /> <br /> בכל פעם היו עורכים את הברית בבית אחר, הוא היה מחפש בין אנ&quot;ש מי שיסכים – למרות הסכנה שבדבר – לערוך את הברית בביתו. בשלב מסויים אשה חב&quot;דית זקנה בשם &quot;בבושקה טשארנע&quot; נידבה את ביתה, ומיני אז היו עושים שם את הבריתות.<br /> <br /> מכל רחבי רוסיה בערים שבהם פעלה המחתרת החב&quot;דית שלחו אליו יהודים מבוגרים על מנת למול אותם, ופעמים רבות אחד שנימול הביא אחר כך את כל משפחתו.<br /> <br /> בשל פעילותו העניפה נעצר ונחקר פעמים רבות על ידי ה[[קג&quot;ב]], אולם הוא לא נרתע והמשיך בפעילותו. הציעו לו גם לעבוד כמלשין, אולם הוא התעקש על כך שאינו מבין [[אידיש]] ו[[רוסית]] ולכן אינו יכול לעשות זאת.<br /> <br /> ==בניית המקוה במרינה רושצ'ה==<br /> יום אחד הודיעו לו, אשר [[הרבי]] רוצה שיבנו [[מקוה]] מחתרתי בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]] והטיל את המשימה עליו.<br /> <br /> בדרך לא דרך הצליח להשיג חומרים לבניה, ובבניה בפועל התעסק ר' [[אלכסנדר לוקצקי]]. בעקבות הלשנה הגיעו שוטרים לסגור את המקוה, והוא התעקש שהם לא בנו מבנה חדש, אלא רק תיקנו צינורות שנסתמו במבנה ישן.<br /> <br /> כמו כן, כאשר השלטונות הרסו את בית הכנסת, השתדל הוא להשיג חומרים על מנת לבנותו מחדש.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> כאשר הוקל קצת המצב ברוסיה, החליט לנסוע לרבי. לאחר שאסף כסף, השיג אישורים, וקנה כרטיס – החליט שצריך להביא לרבי מתנה.<br /> <br /> ערב נסיעתו הוא ערך [[התוועדות]]. בהתוועדות השתתפו הרבה מאנ&quot;ש ובעלי התשובה מהישיבה. הוא עבר עם בקבוק [[משקה]] בין כל השולחנות, ניגש מאחד לאחד וביקש מכל אחד להגיד [[לחיים]] ולאחל לרבי בריאות ואריכות ימים, ושיזכה להביא את ה[[גאולה]] השלמה. אחרי שכולם בירכו כתב [[דוד קרפוב]] על הבקבוק מה איחלו החסידים.<br /> <br /> כשהגיע לבית הרבי ב[[ט' שבט]] [[תשמ&quot;ט]], הציגו אותו לפני הרבי, וכשאמר שהוא עושה את כל הבריתות אמר לו הרבי &quot;איהר האָט [[אברהם אבינו]] אויף אייער זייט&quot; [=יש לכם את [[אברהם אבינו]] לצידכם].<br /> <br /> הוא הגיש לרבי את הבקבוק, והרבי נתן לו דולר עבור מרינה רושצ'ה. כשהרבי עלה לאחר התפילה הסתובב לכיוונו ועודד.<br /> <br /> כמו כן נתן לו הרבי דולר עבור ר' געטשע.<br /> <br /> ==סוף ימיו==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הדליק את ה[[מנורה]] המרכזית ב[[מוסקבה]] בתוכנית ה&quot;[[חנוכה לייוו]]&quot;.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ז אב]] [[תשנ&quot;ט]], ונקבר בבית העלמין ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==לקריאה נופסת==<br /> *'''חייל אלמוני''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 488<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''התרגשות החסיד מרוסיה כשהגיע לרבי'''] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנין, אברהם}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מוהלים]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=288430 2017-03-01T21:28:18Z

<p>מ. פינחסי: /* אצל הרבי */</p> <hr /> <div>ר' '''אברהם גנין''', מהפעילים הבולטים במחתרת החב&quot;דית ב[[מוסקבה]], ומוהל שהכניס מאות יהודים בבריתו של אברהם אבינו.<br /> [[קובץ:Авраам генин.jpg|250px||left|]]<br /> <br /> ==בצעירותו==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] בעיירה קושטיקוביץ שברוסיה הלבנה, כ-30 קילומטר מה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']], לאביו ר' יחזקאל ולאמו מרת ביילא{{הערה|ע&quot;פ מצבת קבורתו.}}. אביו היה יהודי ירא שמים שנאלץ לברוח ולהסתתר כל הזמן מאימת הקומוניסטים.<br /> <br /> בצעירותו למד תקופה אצל הרב המקומי, עד שהלה נעצר. לאחר מכן, עבר ללמוד בבית ספר יהודי-קומוניסטי עד שנזרק כעבור תקופה קצרה בעקבות תקרית שהיתה לו עם תלמיד אחר ממשפחה קומוניסטית נחשבת.<br /> <br /> לאחר שכבר לא למד החל לעזור בפרנסת הבית מאחר שאביו נאלץ להסתתר, הוא התחיל לעבוד בתור שוליה של נפח, ועסק בזה עד 1939.<br /> <br /> ==במוסקבה==<br /> <br /> בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס לצבא האדום, ושירת ב[[איראן]] ואחר כך ב[[מוסקבה]] וב-1943 איבד את רגלו מפצצה גרמנית. כשנה שלמה שהה בבתי רפואה, עד שנרפא.<br /> <br /> כשיצא מבית הרפואה התגורר אצל דודו במוסקבה, והתפרנס מעשיית מפתחות. יום אחד נודע לו שיש בית כנסת באיזור, ובעקבות זה התחיל להופיע בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]]. שם התחיל ר' [[ישראל פינסקי]] לקרב אותו וללמד אותו על יהדות.<br /> <br /> מיני אז נהיה לאחד הפעילים הבולטים שם. עד בואו היה כל שבת קידוש קטן, ואילו עם בואו התחיל לארגן כל שבת חלות והרינג ו[[משקה]] בכמות גדולה שתספיק ל[[התוועדות]] גדולה בשבת. מדי שבת היו מתחילים את ההתוועדות עם לימוד פרק [[תניא]], אחר כך היו אומרים הרבה [[לחיים]] ומנגנים [[ניגונים חסידיים]], ואלו שהבינו היו קוראים בקול [[שיחות]] של הרבי, שגונבו לרוסיה במחתרת. כמו כן היה מארגן התוועדויות מדי פעם בבתי אנ&quot;ש, במיוחד כאשר הגיעו שלוחים מהרבי.<br /> <br /> במוסקבה גם התחתן עם אשתו מרת אספיר שהגיעה מבית קומוניסטי שדיברו בו [[אידיש]]. במשך תקופה התגורר בבית חותנו, והם הציקו לו בשל פעילותו ועקשנותו לשמור על הלכות [[כשרות]].<br /> <br /> מידי שבת היה צריך ללכת מרחק הליכה של כשעה וחצי לבית עם רגל אחת. הוא היה מגיע בשבת בבוקר, ונשאר בבית הכנסת עד מוצאי שבת.<br /> <br /> כמו כן שימש כ&quot;שר האוצר&quot; של המחתרת החב&quot;דית, והיה דייקן גדול בכל הקשור לכספי ציבור{{הערה|מעדות ר' משה לברטוב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 490, במדור &quot;קוראים/כותבים&quot;.}}.<br /> <br /> ==כמוהל==<br /> מכיון שבמוסקבה היה רק מוהל ש[[ברית מילה|מל]] ילדים קטנים (ר' [[ברוך מרדכי ליפשיץ|מוטל ליפשיץ]]) אולם מוהל למבוגרים לא היה, התחיל ביוזמת ר' [[געצל וילנסקי|געטשע וילנסקי]], לערוך בריתות ליהודים שנזקקו לכך.<br /> <br /> אופן סידור הברית היה כזה: יהודי היה מגיע לקיוסק שלו בשוק (שם היה עוסק בעשיית מפתחות), ואומר שנשלח על ידי ר' געטשע. הוא היה סוגר את החנות, והיה קושר ליהודי את העיניים ולוקח אותו ברכב לבית שהיה אמור להתקיים בו הברית מילה. שם היה הוא מברך ומבצע את החתיכה, ולידו עמד רופא יהודי מסויים (שהסכים לבוא למרות שלא היה שומר תורה ומצוות) שהיה משלים וחובש. ר' געטשע היה עושה את המציצה ונותן את השם היהודי החדש.<br /> <br /> בכל פעם היו עורכים את הברית בבית אחר, הוא היה מחפש בין אנ&quot;ש מי שיסכים – למרות הסכנה שבדבר – לערוך את הברית בביתו. בשלב מסויים אשה חב&quot;דית זקנה בשם &quot;בבושקה טשארנע&quot; נידבה את ביתה, ומיני אז היו עושים שם את הבריתות.<br /> <br /> מכל רחבי רוסיה בערים שבהם פעלה המחתרת החב&quot;דית שלחו אליו יהודים מבוגרים על מנת למול אותם, ופעמים רבות אחד שנימול הביא אחר כך את כל משפחתו.<br /> <br /> בשל פעילותו העניפה נעצר ונחקר פעמים רבות על ידי ה[[קג&quot;ב]], אולם הוא לא נרתע והמשיך בפעילותו. הציעו לו גם לעבוד כמלשין, אולם הוא התעקש על כך שאינו מבין [[אידיש]] ו[[רוסית]] ולכן אינו יכול לעשות זאת.<br /> <br /> ==בניית המקוה במרינה רושצ'ה==<br /> יום אחד הודיעו לו, אשר [[הרבי]] רוצה שיבנו [[מקוה]] מחתרתי בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]] והטיל את המשימה עליו.<br /> <br /> בדרך לא דרך הצליח להשיג חומרים לבניה, ובבניה בפועל התעסק ר' [[אלכסנדר לוקצקי]]. בעקבות הלשנה הגיעו שוטרים לסגור את המקוה, והוא התעקש שהם לא בנו מבנה חדש, אלא רק תיקנו צינורות שנסתמו במבנה ישן.<br /> <br /> כמו כן, כאשר השלטונות הרסו את בית הכנסת, השתדל הוא להשיג חומרים על מנת לבנותו מחדש.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> כאשר הוקל קצת המצב ברוסיה, החליט לנסוע לרבי. לאחר שאסף כסף, השיג אישורים, וקנה כרטיס – החליט שצריך להביא לרבי מתנה.<br /> <br /> ערב נסיעתו הוא ערך [[התוועדות]]. בהתוועדות השתתפו הרבה מאנ&quot;ש ובעלי התשובה מהישיבה. הוא עבר עם בקבוק [[משקה]] בין כל השולחנות, ניגש מאחד לאחד וביקש מכל אחד להגיד [[לחיים]] ולאחל לרבי בריאות ואריכות ימים, ושיזכה להביא את ה[[גאולה]] השלמה. אחרי שכולם בירכו כתב [[דוד קרפוב]] על הבקבוק מה איחלו החסידים.<br /> <br /> כשהגיע לבית הרבי ב[[ט' שבט]] [[תשמ&quot;ט]], הציגו אותו לפני הרבי, וכשאמר שהוא עושה את כל הבריתות אמר לו הרבי &quot;איהר האָט [[אברהם אבינו]] אויף אייער זייט&quot; [=יש לכם את [[אברהם אבינו]] לצידכם].<br /> <br /> הוא הגיש לרבי את הבקבוק, והרבי נתן לו דולר עבור מרינה רושצ'ה. כשהרבי עלה לאחר התפילה הסתובב לכיוונו ועודד.<br /> <br /> כמו כן נתן לו הרבי דולר עבור ר' געטשע.<br /> <br /> ==סוף ימיו==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הדליק את ה[[מנורה]] המרכזית ב[[מוסקבה]] בתוכנית ה&quot;[[חנוכה לייוו]]&quot;.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ז אב]] [[תשנ&quot;ט]], ונקבר בבית העלמין ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==לקריאה נופסת==<br /> *'''חייל אלמוני''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 488<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''התרגשות החסיד מרוסיה כשהגיע לרבי'''] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנין, אברהם}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מוהלים]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=286631 2017-02-07T22:18:34Z

<p>מ. פינחסי: /* כתביו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום בער נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום בער נוטיק]]<br /> הרב '''שלום בער נוטיק''' (מכונה בשם '''שלום בער הגדול'''. [[תרפ&quot;ג]]-[[ג' תשרי]] [[תשס&quot;ב]]) היה מחשובי קהילת חסידי חב&quot;ד ב[[פריז]] שב[[צרפת]], [[בעל שמועה]] ומחנך חסידי. עסק כ[[שד&quot;ר]] לאיסוף כספים עבור ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] [[קפוסט]] שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] (שמואל קריסלאבער) שכיהן כרב העיר, ולאמו מרים.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ונדד בין הסניפים השונים, עד שיצא את גבולות [[רוסיה]] בשנת [[תש&quot;ז]] יחד עם משפחתו כשגם במחנות המעבר הוא נכנס ללמוד בסניפים הארעיים שנפתחו במקום, ובשנת [[תש&quot;ח]] סיים את מסלול לימודיו ו[[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה שיינא, בתו של החסיד הרב [[סעדיה ליברוב]].<br /> <br /> על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התיישב ב[[פריז]] שב[[צרפת]] שם נמנה על חשובי קהילת חב&quot;ד המקומית, והוא החל לחלק את זמנו בין עיסוק בתחום החינוך לבין נסיעות ברחבי העולם כ[[שד&quot;ר]] לאיסוף כספים עבור ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> נודע כבעל שמועה, וכתב מספר מחברות של סיפורי חסידים, כשאת חלקם הגדול שמע מאביו שנחשב לדמות אמינה ומוסמכת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] חלה במחלה הנוראה וכשנחלש בצורה קשה עבר להתגורר בבית בנו הרב [[צבי הירש נוטיק]] ב[[קראון הייטס]]. ביום חמישי [[ג' תשרי|צום גדליה]] [[תשס&quot;ב]] נפטר, ומסע הלוויה יצא בצהריים מבית הלוויות 'שומרי הדת' ב[[בארא פארק]] ועצר בדרכו מול [[770]], כשלאחר מכן נמשך לארץ הקודש שם נטמן ב[[בית העלמין בצפת]] ב[[ערב שבת]] קודש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[צבי הירש נוטיק]] - חבר [[ועד הנחות התמימים]], [[קראון הייטס]]<br /> <br /> ==כתביו==<br /> *'''רשימת סיפורים ומעשיות''' - יער תשל&quot;ו<br /> *'''קובץ הערות וביאורים בפרש&quot;י על התורה ובשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן''' - תשמ&quot;ד<br /> *'''פיטטיא דאורייתא''' - י&quot;א [[ניסן]] תנש&quot;א<br /> *'''סיפורים ופתגמים''' - [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת פרטוש, [[סיוון]] תשס&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:נוטיק, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שד&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פריז: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=286630 2017-02-07T22:18:06Z

<p>מ. פינחסי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום בער נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום בער נוטיק]]<br /> הרב '''שלום בער נוטיק''' (מכונה בשם '''שלום בער הגדול'''. [[תרפ&quot;ג]]-[[ג' תשרי]] [[תשס&quot;ב]]) היה מחשובי קהילת חסידי חב&quot;ד ב[[פריז]] שב[[צרפת]], [[בעל שמועה]] ומחנך חסידי. עסק כ[[שד&quot;ר]] לאיסוף כספים עבור ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] [[קפוסט]] שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] (שמואל קריסלאבער) שכיהן כרב העיר, ולאמו מרים.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ונדד בין הסניפים השונים, עד שיצא את גבולות [[רוסיה]] בשנת [[תש&quot;ז]] יחד עם משפחתו כשגם במחנות המעבר הוא נכנס ללמוד בסניפים הארעיים שנפתחו במקום, ובשנת [[תש&quot;ח]] סיים את מסלול לימודיו ו[[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה שיינא, בתו של החסיד הרב [[סעדיה ליברוב]].<br /> <br /> על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התיישב ב[[פריז]] שב[[צרפת]] שם נמנה על חשובי קהילת חב&quot;ד המקומית, והוא החל לחלק את זמנו בין עיסוק בתחום החינוך לבין נסיעות ברחבי העולם כ[[שד&quot;ר]] לאיסוף כספים עבור ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> נודע כבעל שמועה, וכתב מספר מחברות של סיפורי חסידים, כשאת חלקם הגדול שמע מאביו שנחשב לדמות אמינה ומוסמכת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] חלה במחלה הנוראה וכשנחלש בצורה קשה עבר להתגורר בבית בנו הרב [[צבי הירש נוטיק]] ב[[קראון הייטס]]. ביום חמישי [[ג' תשרי|צום גדליה]] [[תשס&quot;ב]] נפטר, ומסע הלוויה יצא בצהריים מבית הלוויות 'שומרי הדת' ב[[בארא פארק]] ועצר בדרכו מול [[770]], כשלאחר מכן נמשך לארץ הקודש שם נטמן ב[[בית העלמין בצפת]] ב[[ערב שבת]] קודש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[צבי הירש נוטיק]] - חבר [[ועד הנחות התמימים]], [[קראון הייטס]]<br /> <br /> ==כתביו==<br /> *'''רשימת סיפורים ומעשיות''' - יער תשל&quot;ו<br /> *'''קובץ הערות וביאורים בפרש&quot;י על התורה ובשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן''' - תשמ&quot;ד<br /> *'''פיטטיא דאורייתא''' - י&quot;א [[ניסן]] תשנ&quot;א<br /> *'''סיפורים ופתגמים''' - [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת פרטוש, [[סיוון]] תשס&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:נוטיק, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שד&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פריז: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=283468 2017-01-22T14:16:17Z

<p>מ. פינחסי: /* התעלמות הרבי */</p> <hr /> <div>זקוק לעריכה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 05:27, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> :כן, אבל לא כל כך דחוף. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ז' באייר ה'תשע&quot;א 06:50, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקורות==<br /> כמה חבל שאין אפי' מקור ''אחד'''...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:29, 25 בדצמבר 2014 (UTC)<br /> <br /> == הצד השני הרגיש שהולך להפסיד כשהמשפט עוד לא התחיל?!... ==<br /> <br /> כתוב בי&quot;ג כסלו מ&quot;ו היה נצחון על הצד השני שרצה שהרבי יבוא להעיד במשפט מכיון שהרגיש שהוא הולך להפסיד... הייתכן?! הרי לפני זה בתחילת הערך כתוב שהמשפט החל בי&quot;ט כסלו מ&quot;ו!!! [[מיוחד:תרומות/81.218.251.251|81.218.251.251]] 11:00, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :וכי זאת הטעות היחידה?! הערך כולו לא עונה על כללים סטנדרטיים של אנציקלופדיה מאימנה, בכל אופן שיפרתי..--[[מיוחד:תרומות/95.86.64.15|95.86.64.15]] 18:19, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == הרחבה - הדברים של הרבי בענין ==<br /> <br /> הוספתי כמה קטעים ארוכים על היחס של הרבי לענין - הן בתחילת הפרשיה והן בסיומה. עשיתי את זה בעיקר מהזכרון בלי הרבה מקורות, ולכן ייתכן גם שטעיתי קצת - אבל הייתי חייב, ממש הפליא אותי שבערך מפורט זה חסר ענין כל כך עיקרי (ואולי הכי עיקרי). מי שיוכל להרחיב ולהוסיף מקורות וכו', תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 12:44, 23 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == תיאור הרבי ==<br /> <br /> הרבי בשיחותו הידועה בי&quot;ב תמוז תיאר את האירוע בצורה שונה מהידועה לנו, והיות והרבי לא סיפק מספיק פרטים שנדע בבירור מה כוונתו ואין איתנו יודע על מה יכוונו הדברים. נראה לי שיש לכתוב את השתלשלות הדברים כפי שתיארו העומדים אל אתר והמעורבים בדברים, ולציין שהרבי בשיחתו תיאר עוד פרטים שאינם ידועים (כשהכוונה גם שאין ידוע מה עומד מאחוריהם).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:06, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :כוונתך למה שהרבי אמר שהיו שלש שלקחו וכו'? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:37, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אכן, וכן לכך שהיו שראו אותם בחוץ (אט דער רבי גלייך באוויזען א נס..) לא כפי שמתואר בדברי הימים ועוד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:43, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::האם ברור שזה שראו אותם כשיצאו מתייחס לכל השלשה? (השנים האחרים לא היו קשורים אליו) '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:54, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::יתכן שלא, אבל האחד והיחיד שידוע עליו לא נודע על ידי שראו אותו בחוץ אלא מתוך המצלמות וגם אם נרצה לומר שהרבי סיפר במכוון (מטעמים השמורים עמו את הסיפור בדרך רמז כשהכוונה שראו הוא על יד מצמות מה היא ההדגשה נס). <br /> ::::השבת סיפר לי יהודי סיפור מתח בשם אחד שבבחרותו נהג לחדור למזכירות ולגנוב כתבי יד וכיו&quot;ב, ופעם נכנסו הוא וחבירו לספריה ושמעו קול וכו' ונבהלו וברחו, ואח&quot;כ הלכו לרבי בקש תיקון ואמרו שנגעו גם בסידור הבעש&quot;ט ושאל הרבי אם היו במקווה ואחד שאמר שכן נתן הרבי תיקון ולאותו של אמר הרבי שאינן יכול לעזור לו...... (וכפי הנראה אתה אמור לאהוב את הסיפורים האלה, שהתאים אותם המספר לרגל שלשים שנה... כדי שכולם יוכלו להבין מה הרבי התכוון בשיחתו ולא יהי ח&quot;ו חלישות באמונה...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:02, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::א. סיפור דומה אכן קרה, ויודעים גם את השמות (את החלק של המקוה וסידור הבעש&quot;ט שמעתי לראשונה שבוע שעבר, מה שסיפרו שהרבי נתן תיקון על גניבת ספרים שילמדו את כל תורת החסידות. אחד מהם (הלא הוא ר' מ.ל. מהשלוחים בקליפורניה אאל&quot;ט) עשה את זה ושב ורפא לו, והשני ירד מהדרך). גם שמעתי השבוע לראשונה איך תפסו אותם.<br /> :::::ב. '''ממש לא'''!!!!! אני שונא כשמתאימים את המציאות לדברי הרבי! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:14, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::::עכ&quot;פ הצלחתי להוציא ממך שיש סיפור דומה עם פרטים... במטותא, תהיה מוכן לכתוב זאת בשילוב בתוך החלק העיקרי העוסק בבערי, שהרבי התבטא כך וכך, ויש מפרשים שכוונתו לסיפור שאליו אתה מציין ומה טוב כמה שיותר פרטים והכי טוב &quot;מ-ק-ו-ר-ו-ת&quot;--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:22, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::::עכשיו הבנתי שרצית להוציא ממני את המחשבה שאתה אוהב, אבל בדיוק בשביל זה הוספתי נקודות.. כלומר, כמה שאתה '''לא אוהב''' {{קריצה}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:24, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> בעז&quot;ה כשאהי' ליד מחשב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:25, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> : {{א|הנחה}}, אומרים שהרבי רצה לתת לו סולם לרדת מהעץ, כשכלל אותו עם שניים אחרים, שכן עד אז לא כולם ידעו מיהם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 17:39, י&quot;א בטבת, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::נראה מדבריך שהיום כן יודעים מי הם, (דרך אגב, מתוכן דבריך נראה שאתה סובר אשר למרות שהסיפור היה שונה, '''שינה''' הרבי את הסיפור צוליב טעמים משלו... וישנם כאלו שרוצים להסביר את טעם הדבר... האמת שלי אישית לא מפריע לומר כך - כוונתי לחלק הראשון של הרעיון, אבל כמדומני שהרבה משתמשים יתנגדו להגדיר כך את הדברים.)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:12, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == סדר ביוגרפי ==<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> *חורף תשמ&quot;ה - נכנס בערי לספריה ולוקח ספרים ללא ידיעה.<br /> *פורים תשמ&quot;ה - מתעורר החשד לראשונה באופן ברור ומותקנת הזעקה.<br /> *אחרון של פסח - בעת ניתוק האזעקה שוב נכנס ולוקח ספרים. מותקנת מצלמה נסתרת.<br /> *שבועות תשמ&quot;ה - בערי נכנס שוב לספריה, כניסתו נקלטת במצלמה, כעת ידועה זהותו של הגנב בבירור.<br /> *ראש חודש תמוז תשמ&quot;ה - הרבי מכנס את חברי אגו&quot;ח ליחידות.<br /> *י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - בעת ההתוועדות הרבי חושף לראשונה את הסיפור בפני הציבור.<br /> *ט&quot;ו תמוז ביחידות - שוב מתייחס הרבי לעניין בציבור בעת יחידות כללית (פירוט...). <br /> *פרשת פנחס (תאריך?) - שוב מתייחס הרבי...<br /> *תשרי תשמ&quot;ו - תחילת החקירות של עורכי הדין אלו את אלו.<br /> *י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו<br /> *י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו - יום תחילת המשפט.<br /> *ח' טבת תשמ&quot;ו - סיום המשפט.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ז - ניתן פסק הדין כי הספרים שייכים לאגו&quot;ח, הרבי אומר שיחה לאחרי מנחה.<br /> *ה' - י&quot;ב טבת מידי לילה מתקיימת ב770 התוועודת וריקודים עד אור הבוקר.<br /> *ו טבת תשמ&quot;ז - הרבי מכריז כי למחרת יהי על האוהל וכל הפושט יד נותנים לו.<br /> *יב טבת תשמ&quot;ז - הרבי מספר את סיפור המדרש בה אמרו היהודים &quot;דידן נצח&quot; וכי יש להסיק מסקנות מדידן נצח של ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ח - קובע הרבי את החג ליום חג שנתי שבו &quot;דידן - דהספרים - נצח&quot; בו יש להוסיף בקניית ספרים אנשים נשים וטף. יו&quot;ל מאמר מוגה מיחד ליום זה.<br /> *ה' טבת תשנ&quot;ב - קורא הרבי להמשיך פדיון הספרים ולהוציא גם את שאר ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים בשביה בממשלת רוסיה.<br /> <br /> == התעלמות הרבי ==<br /> <br /> שמעתי בשבת האחרונה טענה כי התעלמותו של הרבי לאחר ה טבת מהמשפט וכו' נבעה מרצונו להשכיח את הרקע לחגיגה זו (ונימקו שלו, שעד כמה שהשמחה בניצחון גדולה, צערו של הרבי מהרקע גדולה ביותר שנכדו של הרבי וכו' וכו'), ולקבוע אותה על דבר אחד שביום זה יקנו ספרים, וטען הטוען שאלו הקרובים לבית הרב יודעים את הדבר, ואם כן הוא הדבר ערך זה צ&quot;ע. משהו יודע פרטים אודות הנ&quot;ל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:26, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> :שמועה זו שמעתי גם לראשונה השנה, ולכאורה סיבת הפצת השמועה השנה מקורה בכתבה שהתפרסמה בבית משיח השנה עם לקסיקון מושגי [[דידן נצח]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בלקסיקון המושגים שערכנו, כמעט לא תמצאו פרטים אודות המשפט עצמו. במשך כל השנים משתדל 'בית משיח' שלא לפרסם פרטים אודות הסיפור שהוביל למשפט הספרים – זאת בהתאם לדברי הרבי (ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;ז) שכל הסיפור שאירע, לא היה אלא ניסיון בלבד, ועל פי המוסבר בחסידות שלאחר שעומדים בניסיון, מתברר שמלכתחילה לא היה שום מציאות של ניסיון – לכן הורה הרבי שלא לעשות מזה שום מציאות, ולא לדבר על זה.<br /> בהנחה בלתי–מוגה של אותה שיחה, מובא שהרבי הסביר את ההבדל בין הסיפור של חג הפורים, שכן חוזרים מידי שנה על פרטי הגזירה – מכיוון שנהיה חלק מכתבי הקודש. &quot;אמנם כל זה אינו שייך לנידון דידן, מכיון שאין זה אלא עניין של שטות, בעלמא . . ומובן שגם אם אתמול היה שוטה ועסק בזה, הרי, מכאן ולהבא יכול להתנהג כדבעי כו'&quot;.<br /> שנה אחר–כך, כאשר הכריז הרבי על מבצע משלוח הספרים לספריית אגו&quot;ח, והורה להכין מודעות לעיתונות – הכינו נוסח מודעה בו נזכר אודות המשפט והניצחון. הרבי מחק את רוב הנוסח הזה, וכתב &quot;יעורר מחדש את כל השקו&quot;ט<br /> [= השקלא–וטריא] והזכרונות וכו'&quot;.}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:43, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אני שמעתי עדות מהשליח מענדי פרידמן (הר אדר) בה' טבת האחרון, שהוא זוכר שכשהרבי אמר את הנ&quot;ל הרבה מהתמימים זרקו מיד את תמלילי המשפט שברשותם. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 14:15, 22 בינואר 2017 (UTC)</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=283467 2017-01-22T14:15:51Z

<p>מ. פינחסי: /* התעלמות הרבי */</p> <hr /> <div>זקוק לעריכה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 05:27, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> :כן, אבל לא כל כך דחוף. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ז' באייר ה'תשע&quot;א 06:50, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקורות==<br /> כמה חבל שאין אפי' מקור ''אחד'''...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:29, 25 בדצמבר 2014 (UTC)<br /> <br /> == הצד השני הרגיש שהולך להפסיד כשהמשפט עוד לא התחיל?!... ==<br /> <br /> כתוב בי&quot;ג כסלו מ&quot;ו היה נצחון על הצד השני שרצה שהרבי יבוא להעיד במשפט מכיון שהרגיש שהוא הולך להפסיד... הייתכן?! הרי לפני זה בתחילת הערך כתוב שהמשפט החל בי&quot;ט כסלו מ&quot;ו!!! [[מיוחד:תרומות/81.218.251.251|81.218.251.251]] 11:00, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :וכי זאת הטעות היחידה?! הערך כולו לא עונה על כללים סטנדרטיים של אנציקלופדיה מאימנה, בכל אופן שיפרתי..--[[מיוחד:תרומות/95.86.64.15|95.86.64.15]] 18:19, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == הרחבה - הדברים של הרבי בענין ==<br /> <br /> הוספתי כמה קטעים ארוכים על היחס של הרבי לענין - הן בתחילת הפרשיה והן בסיומה. עשיתי את זה בעיקר מהזכרון בלי הרבה מקורות, ולכן ייתכן גם שטעיתי קצת - אבל הייתי חייב, ממש הפליא אותי שבערך מפורט זה חסר ענין כל כך עיקרי (ואולי הכי עיקרי). מי שיוכל להרחיב ולהוסיף מקורות וכו', תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 12:44, 23 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == תיאור הרבי ==<br /> <br /> הרבי בשיחותו הידועה בי&quot;ב תמוז תיאר את האירוע בצורה שונה מהידועה לנו, והיות והרבי לא סיפק מספיק פרטים שנדע בבירור מה כוונתו ואין איתנו יודע על מה יכוונו הדברים. נראה לי שיש לכתוב את השתלשלות הדברים כפי שתיארו העומדים אל אתר והמעורבים בדברים, ולציין שהרבי בשיחתו תיאר עוד פרטים שאינם ידועים (כשהכוונה גם שאין ידוע מה עומד מאחוריהם).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:06, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :כוונתך למה שהרבי אמר שהיו שלש שלקחו וכו'? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:37, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אכן, וכן לכך שהיו שראו אותם בחוץ (אט דער רבי גלייך באוויזען א נס..) לא כפי שמתואר בדברי הימים ועוד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:43, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::האם ברור שזה שראו אותם כשיצאו מתייחס לכל השלשה? (השנים האחרים לא היו קשורים אליו) '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:54, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::יתכן שלא, אבל האחד והיחיד שידוע עליו לא נודע על ידי שראו אותו בחוץ אלא מתוך המצלמות וגם אם נרצה לומר שהרבי סיפר במכוון (מטעמים השמורים עמו את הסיפור בדרך רמז כשהכוונה שראו הוא על יד מצמות מה היא ההדגשה נס). <br /> ::::השבת סיפר לי יהודי סיפור מתח בשם אחד שבבחרותו נהג לחדור למזכירות ולגנוב כתבי יד וכיו&quot;ב, ופעם נכנסו הוא וחבירו לספריה ושמעו קול וכו' ונבהלו וברחו, ואח&quot;כ הלכו לרבי בקש תיקון ואמרו שנגעו גם בסידור הבעש&quot;ט ושאל הרבי אם היו במקווה ואחד שאמר שכן נתן הרבי תיקון ולאותו של אמר הרבי שאינן יכול לעזור לו...... (וכפי הנראה אתה אמור לאהוב את הסיפורים האלה, שהתאים אותם המספר לרגל שלשים שנה... כדי שכולם יוכלו להבין מה הרבי התכוון בשיחתו ולא יהי ח&quot;ו חלישות באמונה...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:02, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::א. סיפור דומה אכן קרה, ויודעים גם את השמות (את החלק של המקוה וסידור הבעש&quot;ט שמעתי לראשונה שבוע שעבר, מה שסיפרו שהרבי נתן תיקון על גניבת ספרים שילמדו את כל תורת החסידות. אחד מהם (הלא הוא ר' מ.ל. מהשלוחים בקליפורניה אאל&quot;ט) עשה את זה ושב ורפא לו, והשני ירד מהדרך). גם שמעתי השבוע לראשונה איך תפסו אותם.<br /> :::::ב. '''ממש לא'''!!!!! אני שונא כשמתאימים את המציאות לדברי הרבי! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:14, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::::עכ&quot;פ הצלחתי להוציא ממך שיש סיפור דומה עם פרטים... במטותא, תהיה מוכן לכתוב זאת בשילוב בתוך החלק העיקרי העוסק בבערי, שהרבי התבטא כך וכך, ויש מפרשים שכוונתו לסיפור שאליו אתה מציין ומה טוב כמה שיותר פרטים והכי טוב &quot;מ-ק-ו-ר-ו-ת&quot;--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:22, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::::עכשיו הבנתי שרצית להוציא ממני את המחשבה שאתה אוהב, אבל בדיוק בשביל זה הוספתי נקודות.. כלומר, כמה שאתה '''לא אוהב''' {{קריצה}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:24, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> בעז&quot;ה כשאהי' ליד מחשב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:25, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> : {{א|הנחה}}, אומרים שהרבי רצה לתת לו סולם לרדת מהעץ, כשכלל אותו עם שניים אחרים, שכן עד אז לא כולם ידעו מיהם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 17:39, י&quot;א בטבת, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::נראה מדבריך שהיום כן יודעים מי הם, (דרך אגב, מתוכן דבריך נראה שאתה סובר אשר למרות שהסיפור היה שונה, '''שינה''' הרבי את הסיפור צוליב טעמים משלו... וישנם כאלו שרוצים להסביר את טעם הדבר... האמת שלי אישית לא מפריע לומר כך - כוונתי לחלק הראשון של הרעיון, אבל כמדומני שהרבה משתמשים יתנגדו להגדיר כך את הדברים.)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:12, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == סדר ביוגרפי ==<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> *חורף תשמ&quot;ה - נכנס בערי לספריה ולוקח ספרים ללא ידיעה.<br /> *פורים תשמ&quot;ה - מתעורר החשד לראשונה באופן ברור ומותקנת הזעקה.<br /> *אחרון של פסח - בעת ניתוק האזעקה שוב נכנס ולוקח ספרים. מותקנת מצלמה נסתרת.<br /> *שבועות תשמ&quot;ה - בערי נכנס שוב לספריה, כניסתו נקלטת במצלמה, כעת ידועה זהותו של הגנב בבירור.<br /> *ראש חודש תמוז תשמ&quot;ה - הרבי מכנס את חברי אגו&quot;ח ליחידות.<br /> *י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - בעת ההתוועדות הרבי חושף לראשונה את הסיפור בפני הציבור.<br /> *ט&quot;ו תמוז ביחידות - שוב מתייחס הרבי לעניין בציבור בעת יחידות כללית (פירוט...). <br /> *פרשת פנחס (תאריך?) - שוב מתייחס הרבי...<br /> *תשרי תשמ&quot;ו - תחילת החקירות של עורכי הדין אלו את אלו.<br /> *י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו<br /> *י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו - יום תחילת המשפט.<br /> *ח' טבת תשמ&quot;ו - סיום המשפט.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ז - ניתן פסק הדין כי הספרים שייכים לאגו&quot;ח, הרבי אומר שיחה לאחרי מנחה.<br /> *ה' - י&quot;ב טבת מידי לילה מתקיימת ב770 התוועודת וריקודים עד אור הבוקר.<br /> *ו טבת תשמ&quot;ז - הרבי מכריז כי למחרת יהי על האוהל וכל הפושט יד נותנים לו.<br /> *יב טבת תשמ&quot;ז - הרבי מספר את סיפור המדרש בה אמרו היהודים &quot;דידן נצח&quot; וכי יש להסיק מסקנות מדידן נצח של ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ח - קובע הרבי את החג ליום חג שנתי שבו &quot;דידן - דהספרים - נצח&quot; בו יש להוסיף בקניית ספרים אנשים נשים וטף. יו&quot;ל מאמר מוגה מיחד ליום זה.<br /> *ה' טבת תשנ&quot;ב - קורא הרבי להמשיך פדיון הספרים ולהוציא גם את שאר ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים בשביה בממשלת רוסיה.<br /> <br /> == התעלמות הרבי ==<br /> <br /> שמעתי בשבת האחרונה טענה כי התעלמותו של הרבי לאחר ה טבת מהמשפט וכו' נבעה מרצונו להשכיח את הרקע לחגיגה זו (ונימקו שלו, שעד כמה שהשמחה בניצחון גדולה, צערו של הרבי מהרקע גדולה ביותר שנכדו של הרבי וכו' וכו'), ולקבוע אותה על דבר אחד שביום זה יקנו ספרים, וטען הטוען שאלו הקרובים לבית הרב יודעים את הדבר, ואם כן הוא הדבר ערך זה צ&quot;ע. משהו יודע פרטים אודות הנ&quot;ל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:26, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> :שמועה זו שמעתי גם לראשונה השנה, ולכאורה סיבת הפצת השמועה השנה מקורה בכתבה שהתפרסמה בבית משיח השנה עם לקסיקון מושגי [[דידן נצח]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בלקסיקון המושגים שערכנו, כמעט לא תמצאו פרטים אודות המשפט עצמו. במשך כל השנים משתדל 'בית משיח' שלא לפרסם פרטים אודות הסיפור שהוביל למשפט הספרים – זאת בהתאם לדברי הרבי (ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;ז) שכל הסיפור שאירע, לא היה אלא ניסיון בלבד, ועל פי המוסבר בחסידות שלאחר שעומדים בניסיון, מתברר שמלכתחילה לא היה שום מציאות של ניסיון – לכן הורה הרבי שלא לעשות מזה שום מציאות, ולא לדבר על זה.<br /> בהנחה בלתי–מוגה של אותה שיחה, מובא שהרבי הסביר את ההבדל בין הסיפור של חג הפורים, שכן חוזרים מידי שנה על פרטי הגזירה – מכיוון שנהיה חלק מכתבי הקודש. &quot;אמנם כל זה אינו שייך לנידון דידן, מכיון שאין זה אלא עניין של שטות, בעלמא . . ומובן שגם אם אתמול היה שוטה ועסק בזה, הרי, מכאן ולהבא יכול להתנהג כדבעי כו'&quot;.<br /> שנה אחר–כך, כאשר הכריז הרבי על מבצע משלוח הספרים לספריית אגו&quot;ח, והורה להכין מודעות לעיתונות – הכינו נוסח מודעה בו נזכר אודות המשפט והניצחון. הרבי מחק את רוב הנוסח הזה, וכתב &quot;יעורר מחדש את כל השקו&quot;ט<br /> [= השקלא–וטריא] והזכרונות וכו'&quot;.}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:43, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אני שמעתי עדות מהשליח מענדי פרידמן (הר אדר) בה' טבת האחרון, שהוא זוכר שכשהרבי אמר את הנ&quot;ל הרבה מהתמימים זרקו מיד את תמלילי השיחות שברשותם. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 14:15, 22 בינואר 2017 (UTC)</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=283465 2017-01-22T14:14:39Z

<p>מ. פינחסי: /* התיחסות למאורעת שלפני המשפט */</p> <hr /> <div>זקוק לעריכה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 05:27, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> :כן, אבל לא כל כך דחוף. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ז' באייר ה'תשע&quot;א 06:50, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקורות==<br /> כמה חבל שאין אפי' מקור ''אחד'''...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:29, 25 בדצמבר 2014 (UTC)<br /> <br /> == הצד השני הרגיש שהולך להפסיד כשהמשפט עוד לא התחיל?!... ==<br /> <br /> כתוב בי&quot;ג כסלו מ&quot;ו היה נצחון על הצד השני שרצה שהרבי יבוא להעיד במשפט מכיון שהרגיש שהוא הולך להפסיד... הייתכן?! הרי לפני זה בתחילת הערך כתוב שהמשפט החל בי&quot;ט כסלו מ&quot;ו!!! [[מיוחד:תרומות/81.218.251.251|81.218.251.251]] 11:00, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :וכי זאת הטעות היחידה?! הערך כולו לא עונה על כללים סטנדרטיים של אנציקלופדיה מאימנה, בכל אופן שיפרתי..--[[מיוחד:תרומות/95.86.64.15|95.86.64.15]] 18:19, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == הרחבה - הדברים של הרבי בענין ==<br /> <br /> הוספתי כמה קטעים ארוכים על היחס של הרבי לענין - הן בתחילת הפרשיה והן בסיומה. עשיתי את זה בעיקר מהזכרון בלי הרבה מקורות, ולכן ייתכן גם שטעיתי קצת - אבל הייתי חייב, ממש הפליא אותי שבערך מפורט זה חסר ענין כל כך עיקרי (ואולי הכי עיקרי). מי שיוכל להרחיב ולהוסיף מקורות וכו', תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 12:44, 23 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == תיאור הרבי ==<br /> <br /> הרבי בשיחותו הידועה בי&quot;ב תמוז תיאר את האירוע בצורה שונה מהידועה לנו, והיות והרבי לא סיפק מספיק פרטים שנדע בבירור מה כוונתו ואין איתנו יודע על מה יכוונו הדברים. נראה לי שיש לכתוב את השתלשלות הדברים כפי שתיארו העומדים אל אתר והמעורבים בדברים, ולציין שהרבי בשיחתו תיאר עוד פרטים שאינם ידועים (כשהכוונה גם שאין ידוע מה עומד מאחוריהם).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:06, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :כוונתך למה שהרבי אמר שהיו שלש שלקחו וכו'? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:37, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אכן, וכן לכך שהיו שראו אותם בחוץ (אט דער רבי גלייך באוויזען א נס..) לא כפי שמתואר בדברי הימים ועוד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:43, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::האם ברור שזה שראו אותם כשיצאו מתייחס לכל השלשה? (השנים האחרים לא היו קשורים אליו) '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:54, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::יתכן שלא, אבל האחד והיחיד שידוע עליו לא נודע על ידי שראו אותו בחוץ אלא מתוך המצלמות וגם אם נרצה לומר שהרבי סיפר במכוון (מטעמים השמורים עמו את הסיפור בדרך רמז כשהכוונה שראו הוא על יד מצמות מה היא ההדגשה נס). <br /> ::::השבת סיפר לי יהודי סיפור מתח בשם אחד שבבחרותו נהג לחדור למזכירות ולגנוב כתבי יד וכיו&quot;ב, ופעם נכנסו הוא וחבירו לספריה ושמעו קול וכו' ונבהלו וברחו, ואח&quot;כ הלכו לרבי בקש תיקון ואמרו שנגעו גם בסידור הבעש&quot;ט ושאל הרבי אם היו במקווה ואחד שאמר שכן נתן הרבי תיקון ולאותו של אמר הרבי שאינן יכול לעזור לו...... (וכפי הנראה אתה אמור לאהוב את הסיפורים האלה, שהתאים אותם המספר לרגל שלשים שנה... כדי שכולם יוכלו להבין מה הרבי התכוון בשיחתו ולא יהי ח&quot;ו חלישות באמונה...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:02, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::א. סיפור דומה אכן קרה, ויודעים גם את השמות (את החלק של המקוה וסידור הבעש&quot;ט שמעתי לראשונה שבוע שעבר, מה שסיפרו שהרבי נתן תיקון על גניבת ספרים שילמדו את כל תורת החסידות. אחד מהם (הלא הוא ר' מ.ל. מהשלוחים בקליפורניה אאל&quot;ט) עשה את זה ושב ורפא לו, והשני ירד מהדרך). גם שמעתי השבוע לראשונה איך תפסו אותם.<br /> :::::ב. '''ממש לא'''!!!!! אני שונא כשמתאימים את המציאות לדברי הרבי! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:14, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::::עכ&quot;פ הצלחתי להוציא ממך שיש סיפור דומה עם פרטים... במטותא, תהיה מוכן לכתוב זאת בשילוב בתוך החלק העיקרי העוסק בבערי, שהרבי התבטא כך וכך, ויש מפרשים שכוונתו לסיפור שאליו אתה מציין ומה טוב כמה שיותר פרטים והכי טוב &quot;מ-ק-ו-ר-ו-ת&quot;--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:22, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::::עכשיו הבנתי שרצית להוציא ממני את המחשבה שאתה אוהב, אבל בדיוק בשביל זה הוספתי נקודות.. כלומר, כמה שאתה '''לא אוהב''' {{קריצה}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:24, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> בעז&quot;ה כשאהי' ליד מחשב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:25, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> : {{א|הנחה}}, אומרים שהרבי רצה לתת לו סולם לרדת מהעץ, כשכלל אותו עם שניים אחרים, שכן עד אז לא כולם ידעו מיהם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 17:39, י&quot;א בטבת, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::נראה מדבריך שהיום כן יודעים מי הם, (דרך אגב, מתוכן דבריך נראה שאתה סובר אשר למרות שהסיפור היה שונה, '''שינה''' הרבי את הסיפור צוליב טעמים משלו... וישנם כאלו שרוצים להסביר את טעם הדבר... האמת שלי אישית לא מפריע לומר כך - כוונתי לחלק הראשון של הרעיון, אבל כמדומני שהרבה משתמשים יתנגדו להגדיר כך את הדברים.)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:12, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == סדר ביוגרפי ==<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> *חורף תשמ&quot;ה - נכנס בערי לספריה ולוקח ספרים ללא ידיעה.<br /> *פורים תשמ&quot;ה - מתעורר החשד לראשונה באופן ברור ומותקנת הזעקה.<br /> *אחרון של פסח - בעת ניתוק האזעקה שוב נכנס ולוקח ספרים. מותקנת מצלמה נסתרת.<br /> *שבועות תשמ&quot;ה - בערי נכנס שוב לספריה, כניסתו נקלטת במצלמה, כעת ידועה זהותו של הגנב בבירור.<br /> *ראש חודש תמוז תשמ&quot;ה - הרבי מכנס את חברי אגו&quot;ח ליחידות.<br /> *י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - בעת ההתוועדות הרבי חושף לראשונה את הסיפור בפני הציבור.<br /> *ט&quot;ו תמוז ביחידות - שוב מתייחס הרבי לעניין בציבור בעת יחידות כללית (פירוט...). <br /> *פרשת פנחס (תאריך?) - שוב מתייחס הרבי...<br /> *תשרי תשמ&quot;ו - תחילת החקירות של עורכי הדין אלו את אלו.<br /> *י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו<br /> *י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו - יום תחילת המשפט.<br /> *ח' טבת תשמ&quot;ו - סיום המשפט.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ז - ניתן פסק הדין כי הספרים שייכים לאגו&quot;ח, הרבי אומר שיחה לאחרי מנחה.<br /> *ה' - י&quot;ב טבת מידי לילה מתקיימת ב770 התוועודת וריקודים עד אור הבוקר.<br /> *ו טבת תשמ&quot;ז - הרבי מכריז כי למחרת יהי על האוהל וכל הפושט יד נותנים לו.<br /> *יב טבת תשמ&quot;ז - הרבי מספר את סיפור המדרש בה אמרו היהודים &quot;דידן נצח&quot; וכי יש להסיק מסקנות מדידן נצח של ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ח - קובע הרבי את החג ליום חג שנתי שבו &quot;דידן - דהספרים - נצח&quot; בו יש להוסיף בקניית ספרים אנשים נשים וטף. יו&quot;ל מאמר מוגה מיחד ליום זה.<br /> *ה' טבת תשנ&quot;ב - קורא הרבי להמשיך פדיון הספרים ולהוציא גם את שאר ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים בשביה בממשלת רוסיה.<br /> <br /> == התעלמות הרבי ==<br /> <br /> שמעתי בשבת האחרונה טענה כי התעלמותו של הרבי לאחר ה טבת מהמשפט וכו' נבעה מרצונו להשכיח את הרקע לחגיגה זו (ונימקו שלו, שעד כמה שהשמחה בניצחון גדולה, צערו של הרבי מהרקע גדולה ביותר שנכדו של הרבי וכו' וכו'), ולקבוע אותה על דבר אחד שביום זה יקנו ספרים, וטען הטוען שאלו הקרובים לבית הרב יודעים את הדבר, ואם כן הוא הדבר ערך זה צ&quot;ע. משהו יודע פרטים אודות הנ&quot;ל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:26, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> :שמועה זו שמעתי גם לראשונה השנה, ולכאורה סיבת הפצת השמועה השנה מקורה בכתבה שהתפרסמה בבית משיח השנה עם לקסיקון מושגי [[דידן נצח]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בלקסיקון המושגים שערכנו, כמעט לא תמצאו פרטים אודות המשפט עצמו. במשך כל השנים משתדל 'בית משיח' שלא לפרסם פרטים אודות הסיפור שהוביל למשפט הספרים – זאת בהתאם לדברי הרבי (ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;ז) שכל הסיפור שאירע, לא היה אלא ניסיון בלבד, ועל פי המוסבר בחסידות שלאחר שעומדים בניסיון, מתברר שמלכתחילה לא היה שום מציאות של ניסיון – לכן הורה הרבי שלא לעשות מזה שום מציאות, ולא לדבר על זה.<br /> בהנחה בלתי–מוגה של אותה שיחה, מובא שהרבי הסביר את ההבדל בין הסיפור של חג הפורים, שכן חוזרים מידי שנה על פרטי הגזירה – מכיוון שנהיה חלק מכתבי הקודש. &quot;אמנם כל זה אינו שייך לנידון דידן, מכיון שאין זה אלא עניין של שטות, בעלמא . . ומובן שגם אם אתמול היה שוטה ועסק בזה, הרי, מכאן ולהבא יכול להתנהג כדבעי כו'&quot;.<br /> שנה אחר–כך, כאשר הכריז הרבי על מבצע משלוח הספרים לספריית אגו&quot;ח, והורה להכין מודעות לעיתונות – הכינו נוסח מודעה בו נזכר אודות המשפט והניצחון. הרבי מחק את רוב הנוסח הזה, וכתב &quot;יעורר מחדש את כל השקו&quot;ט<br /> [= השקלא–וטריא] והזכרונות וכו'&quot;.}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:43, 22 בינואר 2017 (UTC)</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=283464 2017-01-22T14:13:21Z

<p>מ. פינחסי: /* התיחסות למאורעת שלפני המשפט */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>זקוק לעריכה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 05:27, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> :כן, אבל לא כל כך דחוף. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ז' באייר ה'תשע&quot;א 06:50, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקורות==<br /> כמה חבל שאין אפי' מקור ''אחד'''...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:29, 25 בדצמבר 2014 (UTC)<br /> <br /> == הצד השני הרגיש שהולך להפסיד כשהמשפט עוד לא התחיל?!... ==<br /> <br /> כתוב בי&quot;ג כסלו מ&quot;ו היה נצחון על הצד השני שרצה שהרבי יבוא להעיד במשפט מכיון שהרגיש שהוא הולך להפסיד... הייתכן?! הרי לפני זה בתחילת הערך כתוב שהמשפט החל בי&quot;ט כסלו מ&quot;ו!!! [[מיוחד:תרומות/81.218.251.251|81.218.251.251]] 11:00, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :וכי זאת הטעות היחידה?! הערך כולו לא עונה על כללים סטנדרטיים של אנציקלופדיה מאימנה, בכל אופן שיפרתי..--[[מיוחד:תרומות/95.86.64.15|95.86.64.15]] 18:19, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == הרחבה - הדברים של הרבי בענין ==<br /> <br /> הוספתי כמה קטעים ארוכים על היחס של הרבי לענין - הן בתחילת הפרשיה והן בסיומה. עשיתי את זה בעיקר מהזכרון בלי הרבה מקורות, ולכן ייתכן גם שטעיתי קצת - אבל הייתי חייב, ממש הפליא אותי שבערך מפורט זה חסר ענין כל כך עיקרי (ואולי הכי עיקרי). מי שיוכל להרחיב ולהוסיף מקורות וכו', תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 12:44, 23 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == תיאור הרבי ==<br /> <br /> הרבי בשיחותו הידועה בי&quot;ב תמוז תיאר את האירוע בצורה שונה מהידועה לנו, והיות והרבי לא סיפק מספיק פרטים שנדע בבירור מה כוונתו ואין איתנו יודע על מה יכוונו הדברים. נראה לי שיש לכתוב את השתלשלות הדברים כפי שתיארו העומדים אל אתר והמעורבים בדברים, ולציין שהרבי בשיחתו תיאר עוד פרטים שאינם ידועים (כשהכוונה גם שאין ידוע מה עומד מאחוריהם).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:06, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :כוונתך למה שהרבי אמר שהיו שלש שלקחו וכו'? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:37, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אכן, וכן לכך שהיו שראו אותם בחוץ (אט דער רבי גלייך באוויזען א נס..) לא כפי שמתואר בדברי הימים ועוד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:43, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::האם ברור שזה שראו אותם כשיצאו מתייחס לכל השלשה? (השנים האחרים לא היו קשורים אליו) '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:54, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::יתכן שלא, אבל האחד והיחיד שידוע עליו לא נודע על ידי שראו אותו בחוץ אלא מתוך המצלמות וגם אם נרצה לומר שהרבי סיפר במכוון (מטעמים השמורים עמו את הסיפור בדרך רמז כשהכוונה שראו הוא על יד מצמות מה היא ההדגשה נס). <br /> ::::השבת סיפר לי יהודי סיפור מתח בשם אחד שבבחרותו נהג לחדור למזכירות ולגנוב כתבי יד וכיו&quot;ב, ופעם נכנסו הוא וחבירו לספריה ושמעו קול וכו' ונבהלו וברחו, ואח&quot;כ הלכו לרבי בקש תיקון ואמרו שנגעו גם בסידור הבעש&quot;ט ושאל הרבי אם היו במקווה ואחד שאמר שכן נתן הרבי תיקון ולאותו של אמר הרבי שאינן יכול לעזור לו...... (וכפי הנראה אתה אמור לאהוב את הסיפורים האלה, שהתאים אותם המספר לרגל שלשים שנה... כדי שכולם יוכלו להבין מה הרבי התכוון בשיחתו ולא יהי ח&quot;ו חלישות באמונה...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:02, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::א. סיפור דומה אכן קרה, ויודעים גם את השמות (את החלק של המקוה וסידור הבעש&quot;ט שמעתי לראשונה שבוע שעבר, מה שסיפרו שהרבי נתן תיקון על גניבת ספרים שילמדו את כל תורת החסידות. אחד מהם (הלא הוא ר' מ.ל. מהשלוחים בקליפורניה אאל&quot;ט) עשה את זה ושב ורפא לו, והשני ירד מהדרך). גם שמעתי השבוע לראשונה איך תפסו אותם.<br /> :::::ב. '''ממש לא'''!!!!! אני שונא כשמתאימים את המציאות לדברי הרבי! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:14, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::::עכ&quot;פ הצלחתי להוציא ממך שיש סיפור דומה עם פרטים... במטותא, תהיה מוכן לכתוב זאת בשילוב בתוך החלק העיקרי העוסק בבערי, שהרבי התבטא כך וכך, ויש מפרשים שכוונתו לסיפור שאליו אתה מציין ומה טוב כמה שיותר פרטים והכי טוב &quot;מ-ק-ו-ר-ו-ת&quot;--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:22, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::::עכשיו הבנתי שרצית להוציא ממני את המחשבה שאתה אוהב, אבל בדיוק בשביל זה הוספתי נקודות.. כלומר, כמה שאתה '''לא אוהב''' {{קריצה}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:24, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> בעז&quot;ה כשאהי' ליד מחשב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:25, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> : {{א|הנחה}}, אומרים שהרבי רצה לתת לו סולם לרדת מהעץ, כשכלל אותו עם שניים אחרים, שכן עד אז לא כולם ידעו מיהם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 17:39, י&quot;א בטבת, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::נראה מדבריך שהיום כן יודעים מי הם, (דרך אגב, מתוכן דבריך נראה שאתה סובר אשר למרות שהסיפור היה שונה, '''שינה''' הרבי את הסיפור צוליב טעמים משלו... וישנם כאלו שרוצים להסביר את טעם הדבר... האמת שלי אישית לא מפריע לומר כך - כוונתי לחלק הראשון של הרעיון, אבל כמדומני שהרבה משתמשים יתנגדו להגדיר כך את הדברים.)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:12, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == סדר ביוגרפי ==<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> *חורף תשמ&quot;ה - נכנס בערי לספריה ולוקח ספרים ללא ידיעה.<br /> *פורים תשמ&quot;ה - מתעורר החשד לראשונה באופן ברור ומותקנת הזעקה.<br /> *אחרון של פסח - בעת ניתוק האזעקה שוב נכנס ולוקח ספרים. מותקנת מצלמה נסתרת.<br /> *שבועות תשמ&quot;ה - בערי נכנס שוב לספריה, כניסתו נקלטת במצלמה, כעת ידועה זהותו של הגנב בבירור.<br /> *ראש חודש תמוז תשמ&quot;ה - הרבי מכנס את חברי אגו&quot;ח ליחידות.<br /> *י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - בעת ההתוועדות הרבי חושף לראשונה את הסיפור בפני הציבור.<br /> *ט&quot;ו תמוז ביחידות - שוב מתייחס הרבי לעניין בציבור בעת יחידות כללית (פירוט...). <br /> *פרשת פנחס (תאריך?) - שוב מתייחס הרבי...<br /> *תשרי תשמ&quot;ו - תחילת החקירות של עורכי הדין אלו את אלו.<br /> *י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו<br /> *י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו - יום תחילת המשפט.<br /> *ח' טבת תשמ&quot;ו - סיום המשפט.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ז - ניתן פסק הדין כי הספרים שייכים לאגו&quot;ח, הרבי אומר שיחה לאחרי מנחה.<br /> *ה' - י&quot;ב טבת מידי לילה מתקיימת ב770 התוועודת וריקודים עד אור הבוקר.<br /> *ו טבת תשמ&quot;ז - הרבי מכריז כי למחרת יהי על האוהל וכל הפושט יד נותנים לו.<br /> *יב טבת תשמ&quot;ז - הרבי מספר את סיפור המדרש בה אמרו היהודים &quot;דידן נצח&quot; וכי יש להסיק מסקנות מדידן נצח של ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ח - קובע הרבי את החג ליום חג שנתי שבו &quot;דידן - דהספרים - נצח&quot; בו יש להוסיף בקניית ספרים אנשים נשים וטף. יו&quot;ל מאמר מוגה מיחד ליום זה.<br /> *ה' טבת תשנ&quot;ב - קורא הרבי להמשיך פדיון הספרים ולהוציא גם את שאר ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים בשביה בממשלת רוסיה.<br /> <br /> == התעלמות הרבי ==<br /> <br /> שמעתי בשבת האחרונה טענה כי התעלמותו של הרבי לאחר ה טבת מהמשפט וכו' נבעה מרצונו להשכיח את הרקע לחגיגה זו (ונימקו שלו, שעד כמה שהשמחה בניצחון גדולה, צערו של הרבי מהרקע גדולה ביותר שנכדו של הרבי וכו' וכו'), ולקבוע אותה על דבר אחד שביום זה יקנו ספרים, וטען הטוען שאלו הקרובים לבית הרב יודעים את הדבר, ואם כן הוא הדבר ערך זה צ&quot;ע. משהו יודע פרטים אודות הנ&quot;ל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:26, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> :שמועה זו שמעתי גם לראשונה השנה, ולכאורה סיבת הפצת השמועה השנה מקורה בכתבה שהתפרסמה בבית משיח השנה עם לקסיקון מושגי [[דידן נצח]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בלקסיקון המושגים שערכנו, כמעט לא תמצאו פרטים אודות המשפט עצמו. במשך כל השנים משתדל 'בית משיח' שלא לפרסם פרטים אודות הסיפור שהוביל למשפט הספרים – זאת בהתאם לדברי הרבי (ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;ז) שכל הסיפור שאירע, לא היה אלא ניסיון בלבד, ועל פי המוסבר בחסידות שלאחר שעומדים בניסיון, מתברר שמלכתחילה לא היה שום מציאות של ניסיון – לכן הורה הרבי שלא לעשות מזה שום מציאות, ולא לדבר על זה.<br /> בהנחה בלתי–מוגה של אותה שיחה, מובא שהרבי הסביר את ההבדל בין הסיפור של חג הפורים, שכן חוזרים מידי שנה על פרטי הגזירה – מכיוון שנהיה חלק מכתבי הקודש. &quot;אמנם כל זה אינו שייך לנידון דידן, מכיון שאין זה אלא עניין של שטות, בעלמא . . ומובן שגם אם אתמול היה שוטה ועסק בזה, הרי, מכאן ולהבא יכול להתנהג כדבעי כו'&quot;.<br /> שנה אחר–כך, כאשר הכריז הרבי על מבצע משלוח הספרים לספריית אגו&quot;ח, והורה להכין מודעות לעיתונות – הכינו נוסח מודעה בו נזכר אודות המשפט והניצחון. הרבי מחק את רוב הנוסח הזה, וכתב &quot;יעורר מחדש את כל השקו&quot;ט<br /> [= השקלא–וטריא] והזכרונות וכו'&quot;.}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:43, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == התיחסות למאורעת שלפני המשפט ==<br /> <br /> ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] של ה' טבת האחרון התפרסמה תבנית שבה הם מבהירים שהסיבה שהם לא עוסקים במאורעות המשפט עצמו, כיון שהרבי דיבר אחרי המשפט שלא כדאי לעסוק בזה וזה נותן כח לקליפות.<br /> אני אישית שמעתי ממישהו שהיה ב[[770]] באותם ימים, שכששמע את דברים אלו הוא זרק את כל תמלולי המשפט שהיו ברשותו.<br /> האם לכאורה צריך לקצר ולתמצת את הפרקים בערך הזה שמדברים על הגניבה והמשפט עצמם?<br /> {א|חצקל}, אם אתה זוכר, דיברנו על זה בחח&quot;ל קטנה.</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%91_(%D7%A9%D7%96%22%D7%A8)&diff=283462 2017-01-22T14:09:55Z

<p>מ. פינחסי: /* שם הערך */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>צריך שסדר הא-ב יהי' לפי שם המשפחה (באות רי&quot;ש)<br /> ::מי שיודע, בבקשה לייצר הפניה כך שהמחפש את המילה שזר/שז&quot;ר יגיע לערך זה. ובכלל ברצוני להביע את תמיהתי שלעיתים יש המדייקים כאן לכתוב את שמו המלא של האישיות, בעוד הם לא חושבים כי כך איש לא ימצא את הערך הזה. ובמיוחד ששם משפחתו של שזר רוב השנים בהן מילא תפקיד ציבורי היה שזר, ולא רובשוב [[משתמש:פיני|פיני]] 01:32, 31 מאי 2009 (EDT)<br /> :::צודק, ולכך משתמשים [[דף הפניה|דפיה ההפניה]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:33, 2 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> == פרזידנט, נשיא, תכלת ומה שבינהים ==<br /> <br /> המשתמש החשוב מאוד [[משתמש:חסיד]] העלה קישור לחבד אינפו המביא כתבה מהעיתון 'תכלת', שם (בהע' 49) מצוטטים דברי ערך זה והגדרת תפקידו של שז&quot;ר.<br /> יש בסזה מן המחמאה, אכן תכלת מוצא לבדוק את עמדתה של חב&quot;ד, באמצעות אתר זה שזה דבר טוב.<br /> אך חבל שאותו כתב מלומד לא פגש בערך זה הסבר מנומק, או לפחות הפניה לערך בנושא זה, כך היה מקבל תמונת מצב ברורה ויציבה.<br /> אך ודאי שכבוד זה עשה, לחייים!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 16:46, 19 יולי 2009 (IDT)<br /> :ולברכה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br /> <br /> == שניאור זלמן שז&quot;ר?! ==<br /> <br /> שז&quot;ר זה הלא ראשי התיבות של שמו המלא, כולל &quot;שניאור זלמן&quot;? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 19:36, 28 במרץ 2010 (UTC)<br /> :נכון, אבל זהו גם ובעיקר '''שם משפחתו''' הרישמי. עיין בהרחבה ב[[נשיא וחסיד]]. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> ::א&quot;כ אז ללא הר&quot;ת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 15:13, 11 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::אבל הי' חותם עם הר&gt;ת, וגם הרבי כתב לו כך (וכן מספר בספר זכרונותיו שעשה 'שזר' עם ראשי תיבות ע&quot;מ שכל הרואה יתעניין וימצא, ולא יבטל זכר רובאשוו מן העולם{{הערת שוליים|'כוכבי בוקר' או 'בחצר המטרה'}}). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> ::::הוא כותב במפורש שזה כוונתו בגרשיים? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 18:35, 11 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::::כך זכור לי, אבל בנתיים לא הייתי מעביר כי איני זוכר במדויק. מהו שם הערך בויקיפדיה? בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> ::::::&quot;זלמן שזר&quot; ובפנים &quot;זלמן שזר, במקור: שניאור זלמן רובשוב&quot;, אבל משם אין ראיה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 19:07, 11 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::::::נו, שישאר בנתיים כך. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == הנצחה ממשלתית ==<br /> <br /> העם כדאילהזכיר בערך שתמונתו מודפסת על שטרות ה200--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 12:17, 29 ביוני 2014 (UTC)<br /> <br /> == מה הקשר? ==<br /> <br /> יש כאן שתי פסקות שמקומם בערך [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]<br /> :הם נכתבו כאן, כדי להסביר את העובדה שהוא לא מכונה בערך בתואר 'נשיא'. ראה פסקה ראשונה בדף שיחה זה 'פרזידנט, נשיא, תכלת ומה שבינהים'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע&quot;ו 23:41, 15 במרץ 2016 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך ==<br /> <br /> {{א|שף ויתיב}} לכאורה זה צריך להיות כך: שניאור זלמן רובאשוב (שז&quot;ר). לא? [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 14:09, 22 בינואר 2017 (UTC)</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F&diff=282482 2017-01-17T21:46:16Z

<p>מ. פינחסי: ביטול גרסה 282481 של מ. פינחסי (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רויטמן|אריאל רויטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]]<br /> מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מהכהן.<br /> <br /> ==המצווה ודיניה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מכתב הרבי לפדיון הבן<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl{{=}}/admur/ig/2/242 אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב]<br /> |תוכן=<br /> ב&quot;ה, יום כ&quot;ב לתמוז, תש&quot;ו<br /> <br /> כבוד האברך הוו&quot;ח אי&quot;א עוסק בצ&quot;צ באמונה{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו [[רז&quot;ל]] (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.<br /> <br /> וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.<br /> <br /> ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''הרב מנחם שניאורסאהן'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''יו&quot;ר ועד הפועל'''}}<br /> <br /> בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר&quot;ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ&quot;ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש&quot;נ (במדבר ח) וק&quot;ל.}}<br /> מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br /> <br /> טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב&quot;ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב&quot;ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט&quot;ז אב תשע&quot;ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ&quot;ד מתנות כהונה]].<br /> <br /> הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br /> <br /> ===מנהגי הפדיון===<br /> על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית, במהלכה מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב, ואב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המצוייב בפדיה בנוסח: &quot;אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר&quot;, והכהן שואל אותו: &quot;בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?&quot; [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאצה מחוייב לתת לי בפשיון בנך בכורך זה?]. <br /> <br /> האב משיב לכהן: &quot;בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ&quot; [= לפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].<br /> <br /> לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: &quot;.. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן&quot;, וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. <br /> <br /> בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.<br /> <br /> ===דחיית הפדיון===<br /> בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בפדיון הבן==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בערב [[חג החנוכה]] [[תקס&quot;ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.<br /> <br /> ==משמעות המצווה על פי חסידות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ&quot;ג<br /> *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=25055&amp;st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ&quot;ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 42 (עמ' 50)] <br /> *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=55 לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=245 סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן]''' בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב [[לוי יצחק רסקין]]<br /> *[[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 ענין מצות פדיון הבן]'''<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/31 דברי הרבי בקשר לפדיון הבן]''' שנאמרו לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], אב&quot;ד פילדלפיה - י&quot;ח [[ניסן]] תשי&quot;ח<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו]''' - [[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;א שיחה ב' לפרשת בא<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1340173/jewish/-.htm מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור חבד בישראל|105|5254|האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה?||{{תע|06/13/2013}}}}<br /> *{{קישור שטורעם|80683|news|מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות|מערכת שטורעם|ח' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור התקשרות צאח|590|1650||פדיון הבן}} 1650<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F&diff=282481 2017-01-17T21:46:01Z

<p>מ. פינחסי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רויטמן|אריאל רויטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]]<br /> מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מהכהן.<br /> <br /> ==המצווה ודיניה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מכתב הרבי לפדיון הבן<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl{{=}}/admur/ig/2/242 אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב]<br /> |תוכן=<br /> ב&quot;ה, יום כ&quot;ב לתמוז, תש&quot;ו<br /> <br /> כבוד האברך הוו&quot;ח אי&quot;א עוסק בצ&quot;צ באמונה{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו [[רז&quot;ל]] (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.<br /> <br /> וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.<br /> <br /> ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''הרב מנחם שניאורסאהן'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''יו&quot;ר ועד הפועל'''}}<br /> <br /> בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר&quot;ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ&quot;ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש&quot;נ (במדבר ח) וק&quot;ל.}}<br /> מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br /> <br /> טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב&quot;ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב&quot;ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט&quot;ז אב תשע&quot;ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ&quot;ד מתנות כהונה]].<br /> <br /> הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br /> <br /> ===מנהגי הפדיון===<br /> על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית, במהלכה מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב, ואב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המצוייב בפדיה בנוסח: &quot;אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר&quot;, והכהן שואל אותו: &quot;בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?&quot; [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאצה מחוייב לתת לי בפשיון בנך בכורך זה?]. <br /> <br /> האב משיב לכהן: &quot;בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ&quot; [= לפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].<br /> <br /> לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: &quot;.. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן&quot;, וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. <br /> <br /> בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.<br /> <br /> ===דחיית הפדיון===<br /> בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בפדיון הבן==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בערב [[חג החנוכה]] [[תקס&quot;ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.<br /> <br /> ==משמעות המצווה על פי חסידות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ&quot;ג<br /> *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=25055&amp;st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ&quot;ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 42 (עמ' 50)] <br /> *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=55 לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=245 סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן]''' בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב [[לוי יצחק רסקין]]<br /> *[[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 ענין מצות פדיון הבן]'''<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/31 דברי הרבי בקשר לפדיון הבן]''' שנאמרו לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], אב&quot;ד פילדלפיה - י&quot;ח [[ניסן]] תשי&quot;ח<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו]''' - [[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;א שיחה ב' לפרשת בא<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1340173/jewish/-.htm מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור חבד בישראל|105|5254|האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה?||{{תע|06/13/2013}}}}<br /> *{{קישור שטורעם|80683|news|מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות|מערכת שטורעם|ח' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור התקשרות צאח|590|1650||פדיון הבן}}<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F&diff=282480 2017-01-17T21:44:11Z

<p>מ. פינחסי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רויטמן|אריאל רויטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]]<br /> מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מהכהן.<br /> <br /> ==המצווה ודיניה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מכתב הרבי לפדיון הבן<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl{{=}}/admur/ig/2/242 אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב]<br /> |תוכן=<br /> ב&quot;ה, יום כ&quot;ב לתמוז, תש&quot;ו<br /> <br /> כבוד האברך הוו&quot;ח אי&quot;א עוסק בצ&quot;צ באמונה{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו [[רז&quot;ל]] (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.<br /> <br /> וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.<br /> <br /> ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''הרב מנחם שניאורסאהן'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''יו&quot;ר ועד הפועל'''}}<br /> <br /> בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר&quot;ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ&quot;ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש&quot;נ (במדבר ח) וק&quot;ל.}}<br /> מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br /> <br /> טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב&quot;ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב&quot;ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט&quot;ז אב תשע&quot;ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ&quot;ד מתנות כהונה]].<br /> <br /> הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br /> <br /> ===מנהגי הפדיון===<br /> על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית, במהלכה מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב, ואב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המצוייב בפדיה בנוסח: &quot;אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר&quot;, והכהן שואל אותו: &quot;בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?&quot; [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאצה מחוייב לתת לי בפשיון בנך בכורך זה?]. <br /> <br /> האב משיב לכהן: &quot;בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ&quot; [= לפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].<br /> <br /> לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: &quot;.. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן&quot;, וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. <br /> <br /> בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.<br /> <br /> ===דחיית הפדיון===<br /> בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בפדיון הבן==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בערב [[חג החנוכה]] [[תקס&quot;ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.<br /> <br /> ==משמעות המצווה על פי חסידות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ&quot;ג<br /> *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=25055&amp;st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ&quot;ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 42 (עמ' 50)] <br /> *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=55 לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=245 סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן]''' בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב [[לוי יצחק רסקין]]<br /> *[[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 ענין מצות פדיון הבן]'''<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/31 דברי הרבי בקשר לפדיון הבן]''' שנאמרו לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], אב&quot;ד פילדלפיה - י&quot;ח [[ניסן]] תשי&quot;ח<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו]''' - [[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;א שיחה ב' לפרשת בא<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1340173/jewish/-.htm מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור חבד בישראל|105|5254|האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה?||{{תע|06/13/2013}}}}<br /> *{{קישור שטורעם|80683|news|מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות|מערכת שטורעם|ח' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור התקשרות צאח|590|1650||פדיון הבן}} 1650<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282413 2017-01-17T12:57:15Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|בדחיפות, לטפל בסלט הזה!}}<br /> '''עגונה''' הוא כינוי לאישה שבעלה נעדר, ולא ידוע אם הוא חי או מת. כל זמן שלא תגיע עדות על גורלו, לא תוכל האישה להתחתן עם אדם אחר. דיני התרת עגונות נחשבים למסובכים מאוד, כיון שהם נוגעים להתרת אשת איש, ולרוב דנים בהם רק גדולי דור. לפעמים משתמשים חז&quot;ל עם הכינוי &quot;עגונה&quot; גם לאישה גרושה{{הערה|גיטין דף כו: ובגליון הש&quot;ס שם, וכן בתוספות גיטין דף לג. ד&quot;ה ושמעה.}}, או לאישה שבעלה הלך ממנה והשאיר אותה לבדה.<br /> <br /> ==היתר עגונה==<br /> תמיד חיפשו [[חז&quot;ל]] ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל פתח היתר להתיר עגונות, מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין{{הערה|ראה גיטין ג, א: &quot;משום עיגונא אקילו בה רבנן&quot; [משום עיגון הקלו בה חכמים]. ועוד.}}. מסיבה זו התירו אפילו [[עדות|עד]] אחד בלבד שמעיד על מות הבעל, והסתמכו על כך ש&quot;מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה&quot;{{הערה|גיטין פב, ב.}}, דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון - לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאנו==<br /> ===אדמו&quot;ר הזקן===<br /> <br /> אשה עגונה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] באה אל אדמו&quot;ר הזקן. [[אדמו&quot;ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאל'ס]] על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של ה[[עגונה]] (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}.<br /> ==אדמו&quot;ר הצמח צדק==<br /> במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות. <br /> <br /> מסופר{{מקור}}, כי פעם כאשר רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[צאנז]] עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה&quot;צמח צדק&quot; בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].<br /> <br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשאת, ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת &quot;הרה&quot;ג החסיד מצאנז&quot; להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.<br /> <br /> כמו כן ידוע על [[עגונה]] אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלח מכתב לרבי אהרן מצ'רנוביל בנושא, ושם תיארו &quot;שר העליונים ותחתונים&quot; (בגירסא אחרת &quot;שר התורה&quot;){{הערה|1=מפי אחד מהאדמו&quot;רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל{{מקור|מי? איפה נדפס?}}}}.<br /> <br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&amp;search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 יורה דעה סימן כח]}}. ישנה תשובה ששלח רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לצמח צדק בנוגע להיתר עגונה שהיתה עדות למיתת בעלה המת, כשהסימן היחיד לכך שהגופה היא של בעלה היא צפורן עבה. הצמח צדק מצטרף להיתרו של הרה&quot;ק מברדיטשוב, וקובע כי אם ישנה עדות באיזו אצבע הציפורן העבה, הרי זה דומה למה שאמרו חז&quot;ל כי עדות אודות נקב מסויים במקום מסויים של גט מהוה סימן מספק לבעלות הגט.<br /> <br /> ==בהשאלה==<br /> על הפסוק{{הערה|איכה א, א.}} &quot;היתה כאלמנה&quot; - המתאר את מצבם של [[בני ישראל]] בזמן ה[[גלות]] - אמרו חז&quot;ל{{הערה|תענית כ, א. הובא ברש&quot;י איכה שם.}} &quot;'''כאלמנה''', ולא אלמנה ממש - אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור עליה&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מלמד מכאן, שאם לגבי כל אישה עגונה יש למצוא כל דרך להתיר אותה, על אחת כמה וכמה שיש למהר ולהוציא את בני ישראל מן הגלות רגע אחד קודם, ולשחרר אותם מ&quot;עגינותם&quot;{{הערה|דבר מלכות שיחת ש&quot;פ ויגש תשנ&quot;ב הערה 80.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אבן העזר]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282253 2017-01-16T22:23:02Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|בדחיפות, לטפל בסלט הזה!}}<br /> '''עגונה''' הוא כינוי לאישה שבעלה נעדר, ולא ידוע אם הוא חי או מת. כל זמן שלא תגיע עדות על גורלו, לא תוכל האישה להתחתן עם אדם אחר. דיני התרת עגונות נחשבים למסובכים מאוד, כיון שהם נוגעים להתרת אשת איש, ולרוב דנים בהם רק גדולי דור. לפעמים משתמשים חז&quot;ל עם הכינוי &quot;עגונה&quot; גם לאישה גרושה או לאישה שבעלה הלך ממנה והשאיר אותה לבדה.<br /> <br /> עם זאת, תמיד חיפשו חז&quot;ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו אפילו עד אחד בלבד שנוגע על כך, והסתמכו על כך ש&quot;מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה&quot;, דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת.<br /> <br /> ==הדין==<br /> עפ&quot;י ההלכה, אשת איש אסורה להנשא כל זמן שבעלה חי, אם לא קיבלה ממנו גט. כאשר בעלה נסע למקום רחוק ולא חזר, היא לא יכולה להתחתן עם אחר, שמא הוא חי - אך כעת היא כאלמנה, שהרי אין לה בעל.<br /> <br /> מקרה אחר של עגינות, הוא כאשר אדם הלך ולא ידוע אם הוא חי, ובינתיים מת אחיו ללא בנים - אם הוא חי, גיסתו צריכה להתייבם על ידו, אך אם הוא מת היא פטורה מן היבום (אם אין אחים נוספים)<br /> <br /> הגמרא (כתובות ט:) אומרת שהחיילים בצבאותיו של [[דוד המלך]] היו נוהגים לכתוב גט לנשותיהם לפני יציאה למלחמה, שמא ימותו ונשותיהם תשארנה עגונות.<br /> <br /> ==אדמו&quot;ר הזקן==<br /> <br /> אשה עגונה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] באה אל אדמו&quot;ר הזקן. [[אדמו&quot;ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאל'ס]] על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של ה[[עגונה]] (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}.<br /> ==אדמו&quot;ר הצמח צדק==<br /> ===עם הדברי חיים מצאנז===<br /> במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות. כך למשל מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה&quot;צמח צדק&quot; בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].<br /> <br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת &quot;הרה&quot;ג החסיד מצאנז&quot; להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.<br /> ===עם רבי אהרן מטשרנוביל===<br /> כמו כן ידוע על [[עגונה]] אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו &quot;שר העליונים ותחתונים&quot; (בגירסא אחרת{{הערה|1=מפי אחד מהאדמו&quot;רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל}} &quot;שר התורה&quot;).<br /> ===עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב===<br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&amp;search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 יורה דעה סימן כח]}}. ישנה תשובה ששלח רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לצמח צדק בנוגע להיתר עגונה שהיתה עדות למיתת בעלה המת, כשהסימן היחיד לכך שהגופה היא של בעלה היא צפורן עבה. הצמח צדק מצטרף להיתרו של הרה&quot;ק מברדיטשוב, וקובע כי אם ישנה עדות באיזו אצבע הציפורן העבה, הרי זה דומה למה שאמרו חז&quot;ל כי עדות אודות נקב מסויים במקום מסויים של גט מהוה סימן מספק לבעלות הגט.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אבן העזר]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=282249 2017-01-16T22:19:25Z

<p>מ. פינחסי: /* מצוות והנהגות נוספות */</p> <hr /> <div>כחלק עיקרי מ[[האמונה בביאת המשיח|האמונה היהודית בביאת המשיח]] וה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לכך]], מוטלת על כל [[עם ישראל]] החובה והאחריות לפעול על ידי [[מצוות|מעשיהם]] ו[[עבודת ה'|עבודתם]] את '''הבאת ה[[משיח]]''', ובכוחם להצליח ואכן להביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> אחריותו של כל יהודי להבאת המשיח - שהיתה קיימת לאורך כל שנות ה[[גלות]] - מתחזקת במיוחד ב[[דור השביעי|דור הנוכחי]], הדור האחרון של הגלות, ובמיוחד לקראת סיומו. תפנית חשובה באחריות זו היתה באמירת [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], ובה מסר אחריות זו לכל אחד ואחד.<br /> <br /> ==מהות העבודה==<br /> {{ערך מורחב|עבודת הגלות}}<br /> מטרתה הפנימית של ה[[גלות]] היא שעל ידי הירידה בה וההתגברות על הקשיים וה[[ניסיון|ניסיונות]] ב[[עבודת ה']] יגלו [[בני ישראל]] אור אלוקי נעלה יותר, ובכך יביאו את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. ולכן כל עבודת בני ישראל בגלות מכוונת למטרה זו של הבאת המשיח.<br /> <br /> ==פעולתו האישית של כל יהודי==<br /> העבודה להביא את המשיח הינה עבודתו של כל יהודי ויהודי. אחריות זו נמסרה לידי כל יהודי - אף שנשיא הדור יכול לעשות זאת בכוחות עצמו, בכל זאת הוא משתף את כל אנשי הדור בעבודה{{הערה|1= שיחת י' שבט תשי&quot;א, סעיף יג - [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&amp;st=&amp;pgnum=225&amp;hilite= בלקוטי שיחות ח&quot;ב ע' 501, באידיש]; [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/26/213 בעברית]. וראה גם שיחת פורים תשמ&quot;ז סי&quot;ח ואילך ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=617 התוועדויות ח&quot;ב ע' 620]).}} הטעם לכך <br /> <br /> עבודתו של יהודי פועלת לא רק את הבאת המשיח, אלא את כל הגילויים הנפלאים שיהיו בגאולה - כולל אלו שמצד עצמם הם למעלה מכל שייכות עם הנבראים ועבודתם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15804&amp;st=&amp;pgnum=83 לקוטי שיחות חלק י&quot;ב ע' 73] ואילך. וראה גם דבר מלכות ש&quot;פ אמור תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> כאשר יבוא המשיח הוא יודה לכל יהודי על עבודתו ופעולתו בזמן הגלות עבור הבאת הגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&amp;st=&amp;pgnum=173&amp;hilite= שיחת ש&quot;פ ואתחנן תשמ&quot;ח]. וראה גם שיחת [[דבר מלכות]] ש&quot;פ במדבר [[תנש&quot;א]] בסופה.}}.<br /> <br /> ===כוחו של כל יהודי להביא משיח===<br /> [[הרמב&quot;ם]] פוסק{{הערה|הלכות תשובה פרק ג', הלכה ח'.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חצייו זכאי וחצייו חייב . .<br /> <br /> עשה מצוה אחת - הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה}}<br /> <br /> את דברי הרמב&quot;ם אלו הביא הרבי בשיחותיו אינספור פעמים, וביאר אותם. הרבי מסביר את הכח שיש לכל יהודי על ידי פעולה אחת להביא את משיח, כיון שבפעולה זו הוא מגלה את [[עצם הנשמה]] שלו - בחינת ה[[יחידה]], ועל כך חל הכלל ש&quot;העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו&quot;; וממילא ברור שגילוי זה פועל את הגילוי הכללי של העצם, בגאולה; ואדרבה, מתעוררת התמיהה לאידך גיסא - איך ייתכן שלאחר גילוי העצם כזה עוד לא באה הגאולה?{{הערה|1=שיחת עשרה בטבת תשמ&quot;ז הערה 123. וראה גם לקוטי שיחות ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&amp;st=&amp;pgnum=323 חלק ב' ע' 599]; [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&amp;st=&amp;pgnum=535 חלק כ' ע' 522]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&amp;st=&amp;pgnum=376 חלק כ&quot;ט ע' 361]) שמבאר את כוחו של כל יהודי להביא משיח מצד [[ניצוץ המשיח]] שבו.}}<br /> <br /> במקום אחר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&amp;st=&amp;pgnum=454 שיחת י' שבט תשמ&quot;ו].}} מדמה זאת הרבי לפצצת [[אטום]], שאותה יכול להפעיל אפילו אדם קטן שאינו מבין ויודע מה מהותה, וברגע אחד לפעול הרס בכל העולם - ומרובה מידה טובה, שמכך ניתן להבין '''בשכל אנושי''' (ולא רק באמונה) כיצד יכולה פעולה אחת של יהודי להביא גאולה לכל העולם.<br /> <br /> בדורנו זה, שהוא הדור של [[עקבתא דמשיחא]] והנמוך ביותר מבין כל אלו שקדמוהו - עלולה להתעורר עוד יותר השאלה כיצד דור נחות כזה יכול להביא את המשיח. על כך מבאר הרבי שזהו כמשל ה[[ננס על גבי ענק]] - שאף על פי שהננס רואה למרחק קצר, הרבה פחות מהענק, עם זאת כשיעמוד על כתפי הענק יוכל לראות למרחק, אפילו יותר מהענק. כך גם בדורנו מצטברים הכוחות שנפעלו בזכות עבודתם של כל הדורות הקודמים, ומספיקה פעולה אחת של דורנו להביא את המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&amp;st=&amp;pgnum=136&amp;hilite= שיחת אחרון של פסח תשמ&quot;ב]. ובמקורות נוספים, ראה המובא בערך [[ננס על גבי ענק]].}}.<br /> <br /> ענין נוסף מציין הרבי, ש'''דוקא בזכות''' היותנו הדור הנמוך ביותר לכן בכוחנו להעלות את כל הדורות שלפנינו, כיון שעל ידי [[הגבהת התחתון|העליה של התחתון ביותר]] מתעלים ממילא כל החלקים שמעליו{{הערה|ש&quot;פ בהעלותך, וכ&quot;ח סיון תנש&quot;א. וראה גם ש&quot;פ שמיני תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> ===אחריותו של כל יהודי להביא משיח===<br /> בנוסף לכך שבכוחו של כל אחד ואחת להביא את המשיח, הוא צריך לדעת שזוהי אחריות שלו, ולא להטיל את העבודה על אחרים{{הערה|שיחות פורים תשמ&quot;ז, כ&quot;ח ניסן וש&quot;פ שמיני תנש&quot;א.}}; וכמו כן להתמקד בעבודה הפרטית שלו, במצב שבו הוא נמצא, ולא לחשוב מה היה יכול לעשות לו היה במקום ובמצב אחר - כיון שדוקא על ידי שיהפוך את עניניו הפרטיים לגאולה, הוא יביא את הגאולה הכללית{{הערה|ש&quot;פ פנחס תנש&quot;א.}}. אחריות זו הולכת ומתגברת ככל שמתקרבים יותר לגאולה{{הערה|שיחת ש&quot;פ ואתחנן תשמ&quot;ח הנ&quot;ל. ועוד {{מקור}}}}.<br /> <br /> בכמה וכמה שיחות התייחס הרבי בחריפות לגישה כביכול אין צורך לפעול כדי להביא את המשיח - כיון שזהו תפקידו של הקב&quot;ה וממילא &quot;חשבון&quot; שלו, ואין כל דרישה הלכתית מיהודי לפעול במטרה להביא את המשיח. הרבי התייחס לכך כאל חשיבה גלותית של יהודי השקוע בעצמו ובמילוי רצונותיו, וזו הסיבה שאין לו את האכפתיות לכך שהשכינה ובני ישראל נמצאים בגלות, ומוכרחים לצאת ממצב זה במהירות הכי גדולה {{הערה|שיחת ש&quot;פ ואתחנן הנ&quot;ל בהשלמות (שם ע' 163) שיחת ש&quot;פ תצא תשמ&quot;ח (שם ע' 280). ועוד{{מקור}}. וראה גם לקוטי שיחות [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/9/1/182.htm חלק ל' ע' 182].}}.<br /> <br /> הרבי הדגיש שעבודה זו של הבאת המשיח אינה בסתירה לאיסור חז&quot;ל{{הערה|כתובות קיא, א.}} &quot;שלא ידחקו את ה[[קץ]]&quot; - כי אין מדובר בפעולות של השבעות מלאכים וכדומה, אלא בהוספה בקיום התורה ומצוות, רק שיש בזה כוונה לזרז את הגאולה{{מקור}}.<br /> <br /> ==עניני העבודה בגלות הממשיכים גילויים בגאולה==<br /> בספר התניא מבואר:<br /> {{ציטוט|מרכאות|מקור=[[תניא]], תחילת {{קח|ליקוטי אמרים - |פרק ל&quot;ז}}|תוכן=והנה תכלית השלימות הזה של [[ימות המשיח]] ו[[תחיית המתים]], שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ברוך הוא ב[[עולם הזה הגשמי]], תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך ה[[גלות]]}}<br /> <br /> על יסוד זה מבאר הרבי פעמים רבות, שכל גילוי שיהיה לעתיד לבוא, נמשך על ידי העבודה הדומה לו בזמן הזה{{מקור}}. על פי יסוד זה מבאר הרבי בהזדמנויות רבות לגבי גילויים מסויימים מהי העבודה שעל ידה ממשיכים אותם:<br /> *על ידי [[לימוד החסידות]] בהבנה והשגה, וכן על ידי עבודת ה[[מסירות נפש]] שלמעלה מהשגה - ממשיכים את הגילויים שיגלה [[מלך המשיח]] בתור &quot;[[תורתו של משיח|רב]]&quot; ובתור &quot;[[מלכותו של מלך המשיח|מלך]]&quot;{{הערה|1=ד&quot;ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/28/index.htm ונחה תשכ&quot;ה] בסופו. וראה הערה 65 שם.}}. על ידי ה[[ביטול]], ה[[קבלת עול]] והמסירות נפש שבעבודה בזמן הגלות, באופן שהעבודה אינה מצד השגתו ומציאותו של האדם אלא מצד האלוקות - פועלים שהגילויים דלעתיד יהיו באופן של [[בלי גבול]] ועם זאת יחדרו בבשר ובגוף הגשמי{{הערה|1=ד&quot;ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/index.htm כימי צאתך תשי&quot;ב].}}<br /> *על ידי העבודה בשני הקוים - [[מלמטה למעלה]] ו[[מלמעלה למטה]] (המתבטאים בעבודות של: [[תפילה]] ו[[תורה]], [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], ועוד) - ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא &quot;[[ושמתי כדכד שמשותיך]]&quot;{{הערה|1=ד&quot;ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/43/index.htm ושמתי כדכד תשט&quot;ז].}}.<br /> *על ידי [[קיום המצוות]] ב[[מעשה]] בפועל, והעבודה של [[קבלת עול]], ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא &quot;[[מעשה#תלמוד גדול או מעשה גדול|מעשה גדול]]&quot;{{הערה|1=ד&quot;ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/15/index.htm ציון במשפט תשל&quot;ה]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/23/index.htm ביום השמיני תשמ&quot;ו]. וראה גם ד&quot;ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/31/index.htm ועבדי דוד תשמ&quot;ו] סעיף ז.}}.<br /> * על ידי גילוי ה[[יחידה]] כפי שאפשר כעת, ממשיכים את גילוי היחידה הכללית שיהיה בשלימות לעתיד לבוא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/7/index.htm ד&quot;ה פדה בשלום תשמ&quot;ו]. ועוד.}}.<br /> *על ידי הקרבת [[קרבנות]] [[חג הסוכות]] ב[[בית המקדש]] (וכן אמירת הפסוקים שכנגדם בזמן הגלות), שהם כנגד [[אומות העולם]] - ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא{{הערה|ישעיה מט, כג.}} &quot;והיו מלכים אומניך{{הערה|1=ד&quot;ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/18/index.htm בסוכות תשבו תשל&quot;ו] סעיף ח.}}.<br /> <br /> ==ענינים מסוגלים להבאת המשיח==<br /> <br /> אף שעל ידי כל ענין של תורה ומצוות מזרזים את הגאולה, ישנם ענינים מסויימים שלגביהם מבואר שישנה סגולה מיוחדת בהם להבאת המשיח:<br /> <br /> ===ציפיה ותביעת הגאולה===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[ציפיה לגאולה]], [[עד מתי]]}}<br /> פעמים רבות עורר הרבי על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]] ו[[תביעת הגאולה|תביעתה]], והביא את דברי [[החיד&quot;א]] על כך שהציפיה ובקשת הגאולה בכוחם להביא אותה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מדבר קדמות מערכת ק' אות טז|תוכן=אמרו ב{{קס|ילקוט| שמעוני}}... אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווי, כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי... ובזה פירש הרב הגדול מהר&quot;ר יוסף דוד זלה&quot;ה... מטבע ברכת &quot;את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום&quot;, דאומרו &quot;'''כי''' לישועתך&quot;, אינו מובן: מה נתינת טעם היא? דאם מן הדין - נזכה בלא קיווי, והן לא - מה יועיל הקיווי? אבל על פי האמור {{מונחון|אתי שפיר|מובן}}, {{מונחון|והכי|וכך}} פירושה: את צמח דוד וכו', {{מונחון|וכי תימא|ואם תאמר}} שאין לנו זכות, מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו}}<br /> <br /> הרבי ביקש לפרסם דברים אלו, וכן מקורות נוספים מגדולי ישראל על כוחה של בקשת הגאולה והציפיה אליה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= ש&quot;פ האזינו תשמ&quot;ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=541&amp;hilite= ז' מרחשון תשמ&quot;ו] לקוטי שיחות חלק ל' הנ&quot;ל. ובשיחות רבות נוספות, נלקטו בספר '[[עד מתי (ספר)|עד מתי]]'.}}. ועד כדי כך שהתבטא שהדבר היחידי שאליו מחכים הוא עוד צעקה, תביעה ובקשה של יהודי &quot;עד מתי&quot;{{הערה|שיחת ש&quot;פ דברים תנש&quot;א בסופה.}}.<br /> <br /> ===לחיות גאולה===<br /> {{ערך מורחב|לחיות גאולה}}<br /> <br /> ===לימוד התורה===<br /> על [[לימוד התורה]] התבטא הרבי שהוא ה&quot;דרך ישרה&quot;, &quot;הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה&quot;, לפעול את התגלות וביאת המשיח. זאת בגלל מעלתה המיוחדת של ה[[תורה]], שבכוחה לחבר [[אורות]] ו[[כלים]] - שזהו תוכנה הפנימי של הגאולה - ולהכין את הדרך לתפקידו של משיח כרב וכמלך{{הערה|שם=תזומ|דבר מלכות ש&quot;פ תזריע מצורע תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> באותה הזדמנות, ובהזדמנויות נוספות, פירט הרבי חלקים מסויימים בתורה שלגביהם מבואר שיש בהם סגולה מיוחדת להבאת הגאולה:<br /> *'''לימוד [[משניות]]''': אמרו חז&quot;ל{{הערה|ויקרא רבה פ&quot;ז, ג.}} &quot;אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות&quot;. הסיבה לסגולתם המיוחדת של המשניות היא בגלל שבחלק המשנה בתורה מודגש יותר האחדות בין כל ישראל, ולכן היא מבטלת את סיבת הגלות - שנאת חינם{{הערה|1=אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק א', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/132.htm אגרת קלב].}}. ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת המשניות בפנימיות הענינים - שהם שייכים לבחינת [[חכמה]], שבכוחה נפעלת [[עבודת הבירורים]], ועבודה זו מביאה ל[[קיבוץ גלויות]] הפנימי - אסיפת [[רפ&quot;ח ניצוצין|ניצוצות הקדושה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/49c.htm תורה אור שמות מט, ג]. וראה ביאור נוסף ב[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/26/1b.htm לקוטי תורה דברים א, סע&quot;ב].}}.<br /> *'''לימוד [[פנימיות התורה]], ובפרט [[לימוד החסידות]]''': מעלת לימוד פנימיות התורה כדרך להבאת הגאולה מבוארת כבר ב[[ספר הזוהר]], שבו נאמר{{הערה|זח&quot;ג קכד, ב - ברעיא מהימנא.}}: &quot;בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. . יפקון ביה מן גלותא ברחמים&quot; [=בחיבור זה שלך, שהוא ספר הזוהר . . יצאו בו מן הגלות ברחמים]. גם הרב [[חיים ויטאל]] כתב{{הערה|בהקדמתו לשער ההקדמות משמונה שערים.}} דברים חריפים על ההכרח ללמוד את פנימיות התורה, והדגיש שההמנעות מלימוד זה מעכבת את הגאולה. בתורת החסידות מודגשת יותר ויותר חשיבותו של הלימוד להבאת הגאולה וכהכנה אליה, ובתוספת ההבהרה - שלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה כדרוש ללא חשש, יכול להיות רק באמצעות [[תורת חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=ראה בכל זה אגרות קודש חלק ג' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרת תקי]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/601.htm תרא]. חלק ד' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1053.htm א'נג]. ועוד.}}.<br /> *'''[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]''': על לימוד זה בפרט התבטא הרבי שהוא &quot;הדרך הישרה&quot; להבאת המשיח - ובמיוחד כאשר הוא נעשה ברבים. הרבי ביקש לפרסם את הדברים{{הערה|שם=תזומ}}.<br /> *'''לימוד [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]]''': על ידי ההחלטה ללמוד את שני ספרים אלו כל חלקיהם עד סיומם, ממהרים את המשכת הגאולה בפועל{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב בסופו.}}.<br /> *'''חידוש [[חידושי תורה]]''': על ידי שיהודי מחדש בתורה, הוא מוציא חלק בתורה שהיה עד עכשיו בהעלם ומגלה אותו; ובכך הוא מזרז את גילויים המושלם של כל חלקי התורה הנמצאים בהעלם, שיתגלו ב&quot;[[תורה חדשה מאתי תצא]]&quot; בגאולה{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ נשא תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> ===הפצת המעיינות===<br /> {{ערך מורחב|הפצת המעיינות}}<br /> <br /> ===צדקה===<br /> {{ערך מורחב|צדקה}}<br /> <br /> ===מצוות והנהגות נוספות===<br /> *'''[[אמונה]] ו[[ביטחון]]''':<br /> *'''[[צדקה]]''':<br /> *'''[[אהבת ישראל]]''':<br /> *'''[[פריה ורביה]]''':<br /> *'''[[שמחה]]''':<br /> *'''הודיה לה' על הניסים''':<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282248 2017-01-16T22:17:56Z

<p>מ. פינחסי: הפניה לדף עגונה</p> <hr /> <div>#הפניה [[עגונה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282247 2017-01-16T22:16:40Z

<p>מ. פינחסי: מ. פינחסי העביר את הדף שיחה:היתר עגונה ל־שיחה:עגונה</p> <hr /> <div>#הפניה [[שיחה:עגונה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282246 2017-01-16T22:16:40Z

<p>מ. פינחסי: מ. פינחסי העביר את הדף שיחה:היתר עגונה ל־שיחה:עגונה</p> <hr /> <div>== הערה ==<br /> <br /> #יש להוסיף את דברי הצ&quot;צ (לא זוכר מ&quot;מ) שכשפוסקים שהבעל מת, הוא ימות מיד.<br /> #יש את הסיפור עם אדה&quot;ז, ושאסרו את הבשר בחתונה..(כמדומני היה עם עגונה).<br /> #צריך לפרט יותר על דרכי ההיתר, וכו'.<br /> • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:12, 26 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == ??? ==<br /> <br /> מה הולך פה? בפסקה על רלו&quot;י מברדיטשוב מוזכר שו&quot;ת שהיה לו עם הצמח צדק (-? רלו&quot;י נסתלק בהיות הצ&quot;צ בן 26 ובחיי אדהאמ&quot;צ, אינני בטוח שהפרטים מסתדרים). בהערה מצויין למראה מקום לא נכון, והקישור מקשר למראה מקום שלישי...<br /> <br /> הריני לפסוק בזאת בהחלטיות שערך זה נכתב בין השעות 3:00-5:00 בבוקר, ומקומו לא יכירנו באנציקלופדיה המכבדת את עצמה!! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:34, י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ז<br /> :בנוסף לעוד הרבה יציאות בערך הזה. אין לי כח לגעת בו. בושה לאנציקלופדיה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:36, י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ז</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282245 2017-01-16T22:16:40Z

<p>מ. פינחסי: מ. פינחסי העביר את הדף היתר עגונה ל־עגונה תוך דריסת הפניה</p> <hr /> <div>#הפניה [[עגונה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282244 2017-01-16T22:16:40Z

<p>מ. פינחסי: מ. פינחסי העביר את הדף היתר עגונה ל־עגונה תוך דריסת הפניה</p> <hr /> <div>{{לעריכה|בדחיפות, לטפל בסלט הזה!}}<br /> '''עגונה''' הוא כינוי לאישה שבעלה נעדר, ולא ידוע אם הוא חי או מת. כל זמן שלא תגיע עדות על גורלו, לא תוכל האישה להתחתן עם אדם אחר. דיני התרת עגונות נחשבים למסובכים מאוד, כיון שהם נוגעים להתרת אשת איש, ולרוב דנים בהם רק גדולי דור. לפעמים משתמשים חז&quot;ל עם הכינוי &quot;עגונה&quot; גם לאישה גרושה או לאישה שבעלה הלך ממנה והשאיר אותה לבדה.<br /> <br /> עם זאת, תמיד חיפשו חז&quot;ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו אפילו עד אחד בלבד שנוגע על כך, והסתמכו על כך ש&quot;מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה&quot;, דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת.<br /> ==אדמו&quot;ר הזקן==<br /> <br /> אשה עגונה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] באה אל אדמו&quot;ר הזקן. [[אדמו&quot;ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאל'ס]] על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של ה[[עגונה]] (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}.<br /> ==אדמו&quot;ר הצמח צדק==<br /> ===עם הדברי חיים מצאנז===<br /> במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות. כך למשל מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה&quot;צמח צדק&quot; בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].<br /> <br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת &quot;הרה&quot;ג החסיד מצאנז&quot; להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.<br /> ===עם רבי אהרן מטשרנוביל===<br /> כמו כן ידוע על [[עגונה]] אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו &quot;שר העליונים ותחתונים&quot; (בגירסא אחרת{{הערה|1=מפי אחד מהאדמו&quot;רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל}} &quot;שר התורה&quot;).<br /> ===עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב===<br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&amp;search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 יורה דעה סימן כח]}}. ישנה תשובה ששלח רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לצמח צדק בנוגע להיתר עגונה שהיתה עדות למיתת בעלה המת, כשהסימן היחיד לכך שהגופה היא של בעלה היא צפורן עבה. הצמח צדק מצטרף להיתרו של הרה&quot;ק מברדיטשוב, וקובע כי אם ישנה עדות באיזו אצבע הציפורן העבה, הרי זה דומה למה שאמרו חז&quot;ל כי עדות אודות נקב מסויים במקום מסויים של גט מהוה סימן מספק לבעלות הגט.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אבן העזר]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=282243 2017-01-16T22:16:12Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|בדחיפות, לטפל בסלט הזה!}}<br /> '''עגונה''' הוא כינוי לאישה שבעלה נעדר, ולא ידוע אם הוא חי או מת. כל זמן שלא תגיע עדות על גורלו, לא תוכל האישה להתחתן עם אדם אחר. דיני התרת עגונות נחשבים למסובכים מאוד, כיון שהם נוגעים להתרת אשת איש, ולרוב דנים בהם רק גדולי דור. לפעמים משתמשים חז&quot;ל עם הכינוי &quot;עגונה&quot; גם לאישה גרושה או לאישה שבעלה הלך ממנה והשאיר אותה לבדה.<br /> <br /> עם זאת, תמיד חיפשו חז&quot;ל ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי להתיר עגונות מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו אפילו עד אחד בלבד שנוגע על כך, והסתמכו על כך ש&quot;מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה&quot;, דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת.<br /> ==אדמו&quot;ר הזקן==<br /> <br /> אשה עגונה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] באה אל אדמו&quot;ר הזקן. [[אדמו&quot;ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאל'ס]] על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של ה[[עגונה]] (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}.<br /> ==אדמו&quot;ר הצמח צדק==<br /> ===עם הדברי חיים מצאנז===<br /> במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות. כך למשל מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה&quot;צמח צדק&quot; בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].<br /> <br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת &quot;הרה&quot;ג החסיד מצאנז&quot; להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.<br /> ===עם רבי אהרן מטשרנוביל===<br /> כמו כן ידוע על [[עגונה]] אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו &quot;שר העליונים ותחתונים&quot; (בגירסא אחרת{{הערה|1=מפי אחד מהאדמו&quot;רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל}} &quot;שר התורה&quot;).<br /> ===עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב===<br /> בשו&quot;ת צמח צדק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&amp;search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 יורה דעה סימן כח]}}. ישנה תשובה ששלח רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לצמח צדק בנוגע להיתר עגונה שהיתה עדות למיתת בעלה המת, כשהסימן היחיד לכך שהגופה היא של בעלה היא צפורן עבה. הצמח צדק מצטרף להיתרו של הרה&quot;ק מברדיטשוב, וקובע כי אם ישנה עדות באיזו אצבע הציפורן העבה, הרי זה דומה למה שאמרו חז&quot;ל כי עדות אודות נקב מסויים במקום מסויים של גט מהוה סימן מספק לבעלות הגט.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אבן העזר]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95&diff=282242 2017-01-16T22:10:53Z

<p>מ. פינחסי: ויקיזציה</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו מכון למען.jpg|שמאל|ממוזער|130px|לוגו מכון למען ילמדו]]<br /> [[קובץ:הראשונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px| 40 מסיימי המחזור הראשון - [[תשע&quot;ו]], מקבלים את תעודות ההסמכה מאת הרבנים: [[יוחנן גוראריה|גוראריה]], [[אפרים בוגרד|בוגרד]], [[יוסף חיים גינזבורג|גינזבורג]] ו[[ברוך בועז יורקוביץ'|יורקוביץ']]]]<br /> [[קובץ:טקס השקה 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים: [[שלמה יצחק פרנק|פרנק]], [[יוחנן גוראריה|גוראריה]] ו[[דב טברדוביץ|טברדוביץ]] בטקס ההשקה]] <br /> [[קובץ:סניף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף של מכון למען ילמדו בירושלים]]<br /> '''מכון למען ילמדו''' הוא מכון חב&quot;די הראשון מסוגו ללימודי [[הלכה]], אשר פיתח שיטת לימוד חדשנית להעברת חומר הלכתי סבוך בצורה קלילה, באופן המאפשר גם לאברכים נשואים, אנשי עסקים ו[[שלוחים]] אשר אינם פנויים ללימוד במתכונת מלאה לקבל תעודת [[סמיכה]]. החומר ערוך בצורה ייחודית, מלווה במצגות, ואולם לימודים חדשני עם אביזרי טכנולוגיה מתקדמת. המכון מקיים מספר מסלולי לימוד, הבולט שביניהם הינו מסלול ראשוני להכנת שלוחים למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, על מנת שיכולו לממש את השפעתם בשליחות ביתר שאת.<br /> <br /> המכון ממוקם ב[[תל אביב]] ומתפעל גם סניפים ב[[ירושלים]] וב[[חיפה]], כיום המכון מונה למעלה מ-100 תלמידים.<br /> <br /> ==הקמת המכון==<br /> המכון הוקם ב[[תשע&quot;ה]] על ידי הרב [[ישראל מעל]] בעל וותק רב בלימוד הלכה בכלל וסמיכה בפרט, אשר גם כתב את החיבור הפופולארי סיכומים וביאורים על החומר של &quot;[[סמיכה]]&quot; המסכם בצורה תמציתית את החומר הנצרך למבחני הסמיכה, בחיבור זה משתמשים כיום ברוב מכוני הסמיכה ברחבי העולם. <br /> <br /> ב[[תשע&quot;ו]] בטקס השקה מפואר חונך מקום חדיש משופץ ומאובזר בשכונת רמת אביב, בהשתתפות רבני חב&quot;ד המלווים את המכון מתחילתו, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[דב טברדוביץ']], הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב[[ אברהם הרוניין]], הרב [[משה קורנווייץ]] והרב [[יוסף גינזבורג]] שהינו גם מחברי הנהלת המכון.<br /> <br /> ב[[כינוס השלוחים העולמי]] של [[תשע&quot;ז]] השיק המכון המכון מסלול חדש ומהפכני אשר מטרתו להפוך שלוחים צעירים לרבנים עם תעודות כרצון [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|ספר השליחות עמ' 612}}, לצורך כך הצטרף למכון הרב [[עדאל קידר]], מחבר שו&quot;ת היכל שלמה, אשר מלווה את הלימודים ואת ההכנה למבחנים הסופיים, הקורס מועבר בכיתה חדשנית במרכז המכון, באמצעות חומר ערוך עבור הכנה למבחני הרבנות, ומתוך שימוש בשיטת פרזנטציה - מצגות וטבלאות ממחושבות.<br /> <br /> ==מסלולי המכון==<br /> המכון מקיים שלושה מסלולי לימוד עיקריים:<br /> * '''סמיכה חב&quot;ד''' - סמיכה רגילה בהלכות איסור והיתר מתוך חלק [[יורה דעה]] שב[[שולחן ערוך]], אשר ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] חובה על כל בחור לפני החתונה ללמוד, הקורס כולל לימוד הלכות &quot;בשר בחלב&quot;, &quot;מליחה&quot;, ו&quot;תערובות&quot;.<br /> * '''היכל שלמה''' - מסלול המיועד בעיקרו לשלוחים, הקורס בנוי עבור אברכים העוסקים בשליחות רוב שעות היום והשבוע ואין בידם את הפנאי ללמוד בכולל במסגרת מלאה את כל החומר למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, בקורס הזה המלווה ע&quot;י הרב [[עדאל קידר]] מתמקדים בהכנת התלמיד למבחן ומאמנים על הבנת וסיכום נכון בחומר, וכן לכתיבה קולעת למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה.<br /> * '''הלכות שבת''' - מסלול במתכונת יותר בסיסית ופשוטה המיועדת גם למקורבים, בה נלמדת בצורה יסודית הלכות שבת הלכה למעשה על פי פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], מתוך חומר מיוחד המבוסס במילואו על ה[[שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], החומר נכתב על ידי המכון ברמה גבוהה, ומועבר באמצעות עזרים טכנולוגים חדשניים.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> * הרב [[ישראל מעל]] - יו&quot;ר המכון<br /> * הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] - הנהלת המכון.<br /> * הרב [[עדאל קידר]] - מחבר שו&quot;ת היכל שלמה ועורך מסלול היכל שלמה.<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - מעורכי מסלול הלכות שבת.<br /> * הרב [[דב טברדוביץ]] - מעורכי ומלווי מסלול ה&quot;סמיכה&quot;. <br /> * הרב [[יוחנן גוראריה]] - בוחן ומסמיך.<br /> * הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]].<br /> * תמימים נוספים שמסייעים למערכת.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://lp.vp4.me/rtbn אתר מכון למען ילמדו]<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95/ מעמד הסמכה הגדול של המחזור הראשון של למען ילמדו] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A7-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99/ הושק מכון &quot;למען ילמדו&quot; ללימודי הלכה] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95/ המהפכה מגיעה גם לירושלים: נפתח מרכז הלכה חדש] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91/ למען ילמדו מובילים את מהפכת הלימוד החב&quot;די '''סרט תיעוד''']<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ‏[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95&diff=282241 2017-01-16T22:07:33Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו מכון למען.jpg|שמאל|ממוזער|130px|לוגו מכון למען ילמדו]]<br /> [[קובץ:הראשונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px| 40 מסיימי המחזור הראשון - תשע&quot;ו מקבלים את תעודות ההסמכה מאת הרבנים: [[יוחנן גוראריה|גוראריה]], [[אפרים בוגרד|בוגרד]], [[יוסף חיים גינזבורג|גינזבורג]] ו[[ברוך בועז יורקוביץ'|יורקוביץ']]]]<br /> [[קובץ:טקס השקה 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים: [[שלמה יצחק פרנק|פרנק]], [[יוחנן גוראריה|גוראריה]] ו[[דב טברדוביץ|טברדוביץ]] בטקס ההשקה]] <br /> [[קובץ:סניף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף של מכון למען ילמדו בירושלים]]<br /> '''מכון למען ילמדו''' - המכללה החבד&quot;ית הראשונה ללימודי הלכה, אשר פיתח שיטת לימוד חדשנית להעברת חומר הלכתי סבוך גם לנשואים, אנשי עסקים ו[[שלוחים]] אשר אינם פנויים ללימוד במתכונת מלאה, באמצעות חומר ערוך בצורה יחודית, מצגות, ואולם לימודים חדשנית וטכנולוגית. המכון מקיים מספר מסלולי לימוד, הבולט שביניהם הינו מסלול ראשוני להכנת שלוחים למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, על מנת שיכולו לממש את השפעתם בשליחות ביתר שאת,<br /> <br /> המכון ממוקם ב[[תל אביב]] ומתפעל גם סניפים ב[[ירושלים]] וב[[חיפה]], כיום המכון מונה למעלה מ-100 תלמידים.<br /> <br /> ==הקמת המכון==<br /> המכון הוקם ב[[תשע&quot;ה]] על ידי הרב [[ישראל מעל]] בעל וותק רב בלימוד הלכה בכלל וסמיכה בפרט, אשר גם כתב את החיבור הפופולארי סיכומים וביאורים על החומר של &quot;[[סמיכה]]&quot; המסכם בצורה תמציתית את החומר הנצרך למבחני הסמיכה, בחיבור זה משתמשים כיום ברוב מכוני הסמיכה ברחבי העולם. <br /> <br /> ב[[תשע&quot;ו]] בטקס השקה מפואר חונך מקום חדיש משופץ ומאובזר בשכונת רמת אביב, בהשתתפות רבני חב&quot;ד המלווים את המכון מתחילתו, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[דב טברדוביץ']], הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב[[ אברהם הרוניין]], הרב [[משה קורנווייץ]] והרב [[יוסף גינזבורג]] שהינו גם מחברי הנהלת המכון.<br /> <br /> ב[[כינוס השלוחים העולמי]] של [[תשע&quot;ז]] השיק המכון המכון מסלול חדש ומהפכני אשר מטרתו להפוך שלוחים צעירים לרבנים עם תעודות כרצון [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|ספר השליחות עמ' 612}}, לצורך כך הצטרף למכון הרב [[עדאל קידר]], מחבר שו&quot;ת היכל שלמה, אשר מלווה את הלימודים ואת ההכנה למבחנים הסופיים, הקורס מועבר בכיתה חדשנית במרכז המכון, באמצעות חומר ערוך עבור הכנה למבחני הרבנות, ומתוך שימוש בשיטת פרזנטציה - מצגות וטבלאות ממחושבות.<br /> <br /> ==מסלולי המכון==<br /> המכון מקיים שלושה מסלולי לימוד עיקריים:<br /> * '''סמיכה חב&quot;ד''' - סמיכה רגילה בהלכות איסור והיתר מתוך חלק [[יורה דעה]] שב[[שולחן ערוך]], אשר ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] חובה על כל בחור לפני החתונה ללמוד, הקורס כולל לימוד הלכות &quot;בשר בחלב&quot;, &quot;מליחה&quot;, ו&quot;תערובות&quot;.<br /> * '''היכל שלמה''' - מסלול המיועד בעיקרו לשלוחים, הקורס בנוי עבור אברכים העוסקים בשליחות רוב שעות היום והשבוע ואין בידם את הפנאי ללמוד בכולל במסגרת מלאה את כל החומר למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, בקורס הזה המלווה ע&quot;י הרב [[עדאל קידר]] מתמקדים בהכנת התלמיד למבחן ומאמנים על הבנת וסיכום נכון בחומר, וכן לכתיבה קולעת למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה.<br /> * '''הלכות שבת''' - מסלול במתכונת יותר בסיסית ופשוטה המיועדת גם למקורבים, בה נלמדת בצורה יסודית הלכות שבת הלכה למעשה על פי פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], מתוך חומר מיוחד המבוסס במילואו על ה[[שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], החומר נכתב על ידי המכון ברמה גבוהה, ומועבר באמצעות עזרים טכנולוגים חדשניים.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> * הרב [[ישראל מעל]] - יו&quot;ר המכון<br /> * הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] - הנהלת המכון.<br /> * הרב [[עדאל קידר]] - מחבר שו&quot;ת היכל שלמה ועורך מסלול היכל שלמה.<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - מעורכי מסלול הלכות שבת.<br /> * הרב [[דב טברדוביץ]] - מעורכי ומלווי מסלול ה&quot;סמיכה&quot;. <br /> * הרב [[יוחנן גוראריה]] - בוחן ומסמיך.<br /> * הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]].<br /> * תמימים נוספים שמסייעים למערכת.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://lp.vp4.me/rtbn אתר מכון למען ילמדו]<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95/ מעמד הסמכה הגדול של המחזור הראשון של למען ילמדו] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A7-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99/ הושק מכון &quot;למען ילמדו&quot; ללימודי הלכה] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95/ המהפכה מגיעה גם לירושלים: נפתח מרכז הלכה חדש] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91/ למען ילמדו מובילים את מהפכת הלימוד החב&quot;די '''סרט תיעוד''']<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ‏[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=282240 2017-01-16T22:06:33Z

<p>מ. פינחסי: /* ראה גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הלוגו של '''מכון הלכה חב&quot;ד''']]<br /> <br /> '''מכון הלכה חב&quot;ד''' הינו מכון שנותן מענה למגוון צרכים [[הלכה|הלכתיים]] עבור [[חסיד]]י וקהילות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי ה[[עולם]]. מטרות המכון היא להנגיש את עולם ההלכה לציבור הרחב, תוך זמינות מרבית; וחידוד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון ושימת לב. המכון נוסד בשנת [[תשע&quot;ו]], ביוזמת מספר רבנים וכיום פועלים בו למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה חב&quot;דיים. <br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אסיפת רבני מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת רבני מכון הלכה חב&quot;ד ([[סיוון]], [[תשע&quot;ו]]). נוכחים (מימין לשמאל): הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב מנחם כהן, ר' שניאור גורפינקל (מנכ&quot;ל, עומד), הרב משה קורנוויץ, הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב אברהם הרוניין, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]]]<br /> עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצרו אפשרויות ואמצעים חדשים לבירורי שאלות הלכתיות, בהם האפשרות לקבל מענה תוך זמן קצר על שאלות שמתעוררות תוך כדי חיי היום יום. מודלים של רבנים שונים שעונים תשובות דרך מסרונים, העלה את הצורך שגם בציבור החב&quot;די יהיה גוף מקצועי שייתן מענה מהיר ותמציתי לשאלות הציבור, תוך דגש על פסיקה לפי המקובל אצל חסידי חב&quot;ד ובתוספת מנהגי והנהגות חב&quot;ד.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשע&quot;ו]], נועדו יחד הרבנים: [[יצחק שלמה פרנק]], [[אברהם הרוניין]] ו[[משה קורנוויץ]] ויזמו הקמה של מכון שיטפל בשאלות הלכתיות שיתקבלו באמצעות מסרונים{{הערה|מוטי הולצברג, [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב&quot;דית בראיון ראשון], מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע&quot;ו}}. השאלות יופנו למורי הוראה שיתחייבו לענות במהירות האפשרית. הרבנים פנו לחברי ארגון [[התאחדות החסידים]] שלקח על עצמו את הפיתוח של מערכת ממוחשבת ואנונימית שמקבלת את מסרוני השאלות, ממיינת אותם לפי רבנים שפנויים און-ליין, מקבלת את התשובה ממורה ההוראה הזמין ומחזירה את התשובה לשואל. בכך מקבל השואל תשובה מהירה לשאלתו, תוך שמירה מקסימלית על פרטיותו.<br /> <br /> ב[[חודש]] [[אדר ראשון]] עלתה היוזמה לאוויר בשם &quot;מוקד SMS הלכה למעשה&quot;, ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-sms-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ&quot;ש פונים בהמוניהם]}}. עם הצלחת יוזמת המסרונים, התרחב השירות גם למוקד טלפוני שמאויש במשך על שעות היום על ידי רבנים, במשמרות. אלפי השאלות שהגיעו למערכת בכתב ובעל פה, העשירו את המכון בידע הלכתי עצום וניסיון רב בתחום מענק שירותים הלכתיים. עקב כך החל המכון להפיק הוצאות לאור בהלכה; פרסומים יומיים, מדריכים וקורסים הלכתיים מקוונים.<br /> <br /> ==פעילות המכון‏==<br /> ===מוקדי הלכה===<br /> [[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל מוקד &quot;SMS לרב&quot;]]<br /> <br /> *'''SMS לרב''' - מוקד מסרוני לשאלות הלכתיות מעשיות, קצרות ותמציתיות, בכל תחומי ההלכה והמנהג. המוקד מקבל ומשיב על מאות שאלות מידי יום{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-10/ חצי שנה למוקד ההלכה החב&quot;די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!] ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> [[קובץ:לוגו קו לרב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|סמל מוקד &quot;קו לרב&quot;]]<br /> <br /> *'''קו לרב''' - מוקד טלפוני לבירור שאלות הלכתיות בשיחה ישירה עם רב. המוקד הטלפוני החל לפעול במתכונת חלקית בחודש סיוון [[תשע&quot;ו]] ובחודש [[מנחם אב]] אותה שנה, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני למשך כל היום{{הערה|[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/ynet-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב&quot;די] {{אינפו}} {{וידאו}} י&quot;א [[סיוון]] תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> ===הוצאות לאור===<br /> <br /> *'''עלון &quot;שונה הלכות&quot;''' - עלון הלכה יומי המיועד לעידוד לימוד ההלכה. החל לצאת לאור ב[[חודש אב]] [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב&quot;די] {{אינפו}} י&quot;ד אב תשע&quot;ו}}. העלון מודפס על דף כרומו צבעוני דו-צדדי ומכיל את המדורים: &quot;הלכה מבוארת&quot;, &quot;שואל ומשיב&quot; ובו מספר שאלות ממוקד ה-SMS שיש בהם עניין לציבור בתוספת הרחבת נימוקים ומקורות, ומדור &quot;מעשה רב&quot; עם מנהגי והוראות הרבי מסביב למעגל השנה. העלון מופץ בקהילות חב&quot;ד, בכחמשת אלפי עותקים ונערך על ידי ר' שמואל מקמל{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A8/ מכון הלכה חב&quot;ד: מיזם &quot;שונה הלכות&quot; יוצא לדרך] {{אינפו}} כ&quot;ח [[מנחם אב]] תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> *'''&quot;מדריך הלכתי&quot;''' - הדרכה מעשית ופרקטית להלכות ומנהגי החגים. לקראת חגי תשרי [[תשע&quot;ז]] יצאו לאור המדריכים ההלכתיים הראשונים עבור חגי תשרי ולקראת חג החנוכה הופק מדריך להלכות חנוכה ולהנהגות הקשורות עם [[מבצע חנוכה]]. בנוסף יוצאים מטעם רבני המכון מכתבים שונים על מנת לחדד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון והתעוררות. המדריכים נערכים על ידי ר' יוסף יצחק בקשי.<br /> <br /> ==קורסי הלכה מקוונים ([http://www.smichanet.com/ סמיכה.נט])==<br /> [[קובץ:סמיכה נט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר &quot;סמיכה.נט&quot;]]<br /> עם הצלחת פעילות המכון בנתינת מענה לשאלות הלכתיות, הוחלט על הקמת מערך מסודר של לימודי הסמכה לרבנות, באמצעות צוות ייעודי ובמתכונת ייחודית. כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להשתתף במערך הלמידה, הוחלט שתוכנית הלימודים תהיה מקוונת, כך יהיה ניתן להשתתף בתוכנית ללא צורך בנוכחות פיזית. על החפץ ללמוד, לבחור אחד מהקורסים המקוונים המוצעים באתר, אותו ניתן ללמוד באמצעות תוכנה של כיתה וירטואלית, שמאפשרת קשר ישיר בין מגיד השיעור למשתתפי הקורס. התוכנה מעניקה תחושה של שיעור פרונטלי, כולל האפשרות לראות את מגיד השיעור ושאר התלמידים, ולשאול שאלות בדיבור ישיר, אף ללא צורך בהקלדה. פרויקט זה שם לעצמו מטרה, לאפשר למידה מסודרת ורצינית של ההלכה בקרב חסידי חב&quot;ד בארץ ובעולם. <br /> <br /> המיזם יצא לאור בחודש כסלו [[תשע&quot;ז]], בשיתוף עם מכון &quot;הלכה למעשה&quot;. הוקם אתר בשם &quot;סמיכה.נט - בית הספר הוירטואלי ללימודי הלכה&quot; ועובדים בו צוות רוחני שמורכב מאברכים ורבנים בעלי ניסיון רב בתחום לימוד והוראת ההלכה, בניית תוכניות לימודים, הרצאות והכשרת אברכים להסמכה לרבנות. כמו כן, ישנו צוות טכני של מומחי מדיה ומיחשוב, המופקדים על בניית מצגות מקצועיות המנגישות את חומר הלימוד.<br /> <br /> '''הקורסים המוצעים''':<br /> *איסור והיתר (מתכונת רגילה)<br /> *איסור והיתר (היכל שלמה)<br /> *חופה וקידושין<br /> *מקוואות<br /> <br /> '''הצוות הרוחני''':<br /> *הרב מרדכי מנשה אמיתי – ראש [[ישיבת חב&quot;ד הרצליה]] וראש מכון הלכה למעשה.<br /> *הרב שניאור זלמן פלדמן – עורך הקורסים.<br /> *הרב ישראל מעטוף - מגיש שיעור.<br /> *הרב חיים דוד לנדא - מגיש שיעור.<br /> <br /> '''הרבנים הבוחנים''':<br /> <br /> *הרב [[יחיאל גברא]] - רב קהילת חב&quot;ד יבנה ורב אזורי גדרות.<br /> *הרב [[שלמה יצחק פראנק]] - רב מרכז העיר עכו.<br /> <br /> ==רשימת רבני המכון (לפי סדר אלפביתי)==<br /> {{טורים|תוכן= <br /> *הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב&quot;ד רמת בית שמש א'<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב&quot;ד ואב&quot;ד ב[[חיפה]]<br /> *הרב [[יחיאל גברא]] - רב קהילת חב&quot;ד יבנה ורב אזורי גדרות<br /> *הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ומו&quot;צ בירושלים<br /> *הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב הישוב כפר ורדים<br /> *הרב [[משה הלל]] - דיין ומו&quot;צ בקרית מלאכי, וראש ישיבה באשקלון<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]] - יו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד ורב קהילת חב&quot;ד הרצליה<br /> *הרב [[שלמה הלפרן]] - רב קהילת חב&quot;ד [[תל אביב]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר <br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד ורב קהילת חב&quot;ד אופקים<br /> *הרב נפתלי ועקנין - רב שכונות ואחראי מערכת הכשרות בלוד<br /> *הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ביתר עילית<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'<br /> *הרב [[שלום דובער טאלר]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד אור יהודה<br /> *הרב [[דוב טברדוביץ']] - מו&quot;צ בכפר חב&quot;ד <br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוד]] ואב&quot;ד היכל ליובאוויטש<br /> *הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהלת חב&quot;ד ב[[באר שבע]]<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב&quot;ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ומראשי ישיבת חב&quot;ד הגדולה ב[[צפת]]<br /> *הרב [[יהושע ליפש]] - דיין ומו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ב[[חיפה]]<br /> *הרב [[שמואל מעטוף]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד אדם<br /> *הרב [[אלחנן נחמנסון]] - ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]]<br /> *הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד רחובות<br /> *הרב [[שאול סילם]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד גילה<br /> *הרב [[יעקב סינגאווי]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ורב בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי קרית גת<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - מו&quot;צ וראש [[כולל אברכים|כולל]] ברמת אביב<br /> *הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר עכו, ומו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד בעיר<br /> *הרב פנחס קדיש - רב ומו&quot;צ ברחובות<br /> *הרב [[משה קורנוויץ]] - מו&quot;צ ב[[נצרת עלית]], ורב קהילת חב&quot;ד בשכונת הר יונה בעיר<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב&quot;ד וחבר ביה&quot;ד הרבני ב[[עמנואל]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב&quot;ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]<br /> <br /> }}<br /> <br /> צוות ניהול המכון:<br /> *ר' שניאור גורפינקל, מנכ&quot;ל.<br /> *ר' מאיר רוזנבלט, מזכיר.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[מכון למען ילמדו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf המדריך ההלכתי לחגי תשרי להורדה]'''<br /> <br /> *'''[http://www.smichanet.com/ אתר סמיכה.נט]'''<br /> <br /> *'''[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A9%D7%99/ מכון הלכה חב&quot;ד מסכם שנה פוריה ומלאת עשיה]''', אלול תשע&quot;ו<br /> <br /> *'''[http://chabad.info/special/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90/ המהפכה ההלכתית בחב&quot;ד: רבנים ומו&quot;צים נרתמים למען אנ&quot;ש]''', סיוון תשע&quot;ו<br /> <br /> *'''[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ הרב קורנוויץ על המהפיכה ההלכתית בחב&quot;ד]''', {{אינפו}} כ&quot;ב [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מכון הלכה - חב&quot;ד]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95&diff=282239 2017-01-16T22:06:27Z

<p>מ. פינחסי: /* ראה גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו מכון למען.jpg|שמאל|ממוזער|130px|לוגו מכון למען ילמדו]]<br /> [[קובץ:הראשונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px| 40 מסיימי המחזור הראשון - תשע&quot;ו מקבלים את תעודות ההסמכה מאת הרבנים: [[יוחנן גוראריה|גוראריה]], [[אפרים בוגרד|בוגרד]], [[יוסף חיים גינזבורג|גינזבורג]] ו[[ברוך בועז יורקוביץ'|יורקוביץ']]]]<br /> [[קובץ:טקס השקה 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים: [[שלמה יצחק פרנק|פרנק]], [[יוחנן גוראריה|גוראריה]] ו[[דב טברדוביץ|טברדוביץ]] בטקס ההשקה]] <br /> [[קובץ:סניף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף של מכון למען ילמדו בירושלים]]<br /> '''מכון למען ילמדו''' - המכללה החבד&quot;ית הראשונה ללימודי הלכה, אשר פיתח שיטת לימוד חדשנית להעברת חומר הלכתי סבוך גם לנשואים, אנשי עסקים ו[[שלוחים]] אשר אינם פנויים ללימוד במתכונת מלאה, באמצעות חומר ערוך בצורה יחודית, מצגות, ואולם לימודים חדשנית וטכנולוגית. המכון מקיים מספר מסלולי לימוד, הבולט שביניהם הינו מסלול ראשוני להכנת שלוחים למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, על מנת שיכולו לממש את השפעתם בשליחות ביתר שאת,<br /> <br /> המכון ממוקם ב[[תל אביב]] ומתפעל גם סניף ב[[ירושלים]], כיום המכון מונה למעלה מ-100 תלמידים.<br /> <br /> ==הקמת המכון==<br /> המכון הוקם ב[[תשע&quot;ה]] על ידי הרב [[ישראל מעל]] בעל וותק רב בלימוד הלכה בכלל וסמיכה בפרט, אשר גם כתב את החיבור הפופולארי סיכומים וביאורים על החומר של &quot;[[סמיכה]]&quot; המסכם בצורה תמציתית את החומר הנצרך למבחני הסמיכה, בחיבור זה משתמשים כיום ברוב מכוני הסמיכה ברחבי העולם. <br /> <br /> ב[[תשע&quot;ו]] בטקס השקה מפואר חונך מקום חדיש משופץ ומאובזר בשכונת רמת אביב, בהשתתפות רבני חב&quot;ד המלווים את המכון מתחילתו, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[דב טברדוביץ']], הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב[[ אברהם הרוניין]], הרב [[משה קורנווייץ]] והרב [[יוסף גינזבורג]] שהינו גם מחברי הנהלת המכון.<br /> <br /> ב[[כינוס השלוחים העולמי]] של [[תשע&quot;ז]] השיק המכון המכון מסלול חדש ומהפכני אשר מטרתו להפוך שלוחים צעירים לרבנים עם תעודות כרצון [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|ספר השליחות עמ' 612}}, לצורך כך הצטרף למכון הרב [[עדאל קידר]], מחבר שו&quot;ת היכל שלמה, אשר מלווה את הלימודים ואת ההכנה למבחנים הסופיים, הקורס מועבר בכיתה חדשנית במרכז המכון, באמצעות חומר ערוך עבור הכנה למבחני הרבנות, ומתוך שימוש בשיטת פרזנטציה - מצגות וטבלאות ממחושבות.<br /> <br /> ==מסלולי המכון==<br /> המכון מקיים שלושה מסלולי לימוד עיקריים:<br /> * '''סמיכה חב&quot;ד''' - סמיכה רגילה בהלכות איסור והיתר מתוך חלק [[יורה דעה]] שב[[שולחן ערוך]], אשר ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] חובה על כל בחור לפני החתונה ללמוד, הקורס כולל לימוד הלכות &quot;בשר בחלב&quot;, &quot;מליחה&quot;, ו&quot;תערובות&quot;.<br /> * '''היכל שלמה''' - מסלול המיועד בעיקרו לשלוחים, הקורס בנוי עבור אברכים העוסקים בשליחות רוב שעות היום והשבוע ואין בידם את הפנאי ללמוד בכולל במסגרת מלאה את כל החומר למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, בקורס הזה המלווה ע&quot;י הרב [[עדאל קידר]] מתמקדים בהכנת התלמיד למבחן ומאמנים על הבנת וסיכום נכון בחומר, וכן לכתיבה קולעת למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה.<br /> * '''הלכות שבת''' - מסלול במתכונת יותר בסיסית ופשוטה המיועדת גם למקורבים, בה נלמדת בצורה יסודית הלכות שבת הלכה למעשה על פי פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], מתוך חומר מיוחד המבוסס במילואו על ה[[שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], החומר נכתב על ידי המכון ברמה גבוהה, ומועבר באמצעות עזרים טכנולוגים חדשניים.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> * הרב [[ישראל מעל]] - יו&quot;ר המכון<br /> * הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] - הנהלת המכון.<br /> * הרב [[עדאל קידר]] - מחבר שו&quot;ת היכל שלמה ועורך מסלול היכל שלמה.<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - מעורכי מסלול הלכות שבת.<br /> * הרב [[דב טברדוביץ]] - מעורכי ומלווי מסלול ה&quot;סמיכה&quot;. <br /> * הרב [[יוחנן גוראריה]] - בוחן ומסמיך.<br /> * הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]].<br /> * תמימים נוספים שמסייעים למערכת.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://lp.vp4.me/rtbn אתר מכון למען ילמדו]<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95/ מעמד הסמכה הגדול של המחזור הראשון של למען ילמדו] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A7-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99/ הושק מכון &quot;למען ילמדו&quot; ללימודי הלכה] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95/ המהפכה מגיעה גם לירושלים: נפתח מרכז הלכה חדש] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91/ למען ילמדו מובילים את מהפכת הלימוד החב&quot;די '''סרט תיעוד''']<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ‏[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95&diff=282238 2017-01-16T22:06:12Z

<p>מ. פינחסי: /* צוות המכון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו מכון למען.jpg|שמאל|ממוזער|130px|לוגו מכון למען ילמדו]]<br /> [[קובץ:הראשונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px| 40 מסיימי המחזור הראשון - תשע&quot;ו מקבלים את תעודות ההסמכה מאת הרבנים: [[יוחנן גוראריה|גוראריה]], [[אפרים בוגרד|בוגרד]], [[יוסף חיים גינזבורג|גינזבורג]] ו[[ברוך בועז יורקוביץ'|יורקוביץ']]]]<br /> [[קובץ:טקס השקה 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים: [[שלמה יצחק פרנק|פרנק]], [[יוחנן גוראריה|גוראריה]] ו[[דב טברדוביץ|טברדוביץ]] בטקס ההשקה]] <br /> [[קובץ:סניף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף של מכון למען ילמדו בירושלים]]<br /> '''מכון למען ילמדו''' - המכללה החבד&quot;ית הראשונה ללימודי הלכה, אשר פיתח שיטת לימוד חדשנית להעברת חומר הלכתי סבוך גם לנשואים, אנשי עסקים ו[[שלוחים]] אשר אינם פנויים ללימוד במתכונת מלאה, באמצעות חומר ערוך בצורה יחודית, מצגות, ואולם לימודים חדשנית וטכנולוגית. המכון מקיים מספר מסלולי לימוד, הבולט שביניהם הינו מסלול ראשוני להכנת שלוחים למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, על מנת שיכולו לממש את השפעתם בשליחות ביתר שאת,<br /> <br /> המכון ממוקם ב[[תל אביב]] ומתפעל גם סניף ב[[ירושלים]], כיום המכון מונה למעלה מ-100 תלמידים.<br /> <br /> ==הקמת המכון==<br /> המכון הוקם ב[[תשע&quot;ה]] על ידי הרב [[ישראל מעל]] בעל וותק רב בלימוד הלכה בכלל וסמיכה בפרט, אשר גם כתב את החיבור הפופולארי סיכומים וביאורים על החומר של &quot;[[סמיכה]]&quot; המסכם בצורה תמציתית את החומר הנצרך למבחני הסמיכה, בחיבור זה משתמשים כיום ברוב מכוני הסמיכה ברחבי העולם. <br /> <br /> ב[[תשע&quot;ו]] בטקס השקה מפואר חונך מקום חדיש משופץ ומאובזר בשכונת רמת אביב, בהשתתפות רבני חב&quot;ד המלווים את המכון מתחילתו, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[דב טברדוביץ']], הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב[[ אברהם הרוניין]], הרב [[משה קורנווייץ]] והרב [[יוסף גינזבורג]] שהינו גם מחברי הנהלת המכון.<br /> <br /> ב[[כינוס השלוחים העולמי]] של [[תשע&quot;ז]] השיק המכון המכון מסלול חדש ומהפכני אשר מטרתו להפוך שלוחים צעירים לרבנים עם תעודות כרצון [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|ספר השליחות עמ' 612}}, לצורך כך הצטרף למכון הרב [[עדאל קידר]], מחבר שו&quot;ת היכל שלמה, אשר מלווה את הלימודים ואת ההכנה למבחנים הסופיים, הקורס מועבר בכיתה חדשנית במרכז המכון, באמצעות חומר ערוך עבור הכנה למבחני הרבנות, ומתוך שימוש בשיטת פרזנטציה - מצגות וטבלאות ממחושבות.<br /> <br /> ==מסלולי המכון==<br /> המכון מקיים שלושה מסלולי לימוד עיקריים:<br /> * '''סמיכה חב&quot;ד''' - סמיכה רגילה בהלכות איסור והיתר מתוך חלק [[יורה דעה]] שב[[שולחן ערוך]], אשר ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] חובה על כל בחור לפני החתונה ללמוד, הקורס כולל לימוד הלכות &quot;בשר בחלב&quot;, &quot;מליחה&quot;, ו&quot;תערובות&quot;.<br /> * '''היכל שלמה''' - מסלול המיועד בעיקרו לשלוחים, הקורס בנוי עבור אברכים העוסקים בשליחות רוב שעות היום והשבוע ואין בידם את הפנאי ללמוד בכולל במסגרת מלאה את כל החומר למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה, בקורס הזה המלווה ע&quot;י הרב [[עדאל קידר]] מתמקדים בהכנת התלמיד למבחן ומאמנים על הבנת וסיכום נכון בחומר, וכן לכתיבה קולעת למבחני הרבנות הראשית - היכל שלמה.<br /> * '''הלכות שבת''' - מסלול במתכונת יותר בסיסית ופשוטה המיועדת גם למקורבים, בה נלמדת בצורה יסודית הלכות שבת הלכה למעשה על פי פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], מתוך חומר מיוחד המבוסס במילואו על ה[[שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], החומר נכתב על ידי המכון ברמה גבוהה, ומועבר באמצעות עזרים טכנולוגים חדשניים.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> * הרב [[ישראל מעל]] - יו&quot;ר המכון<br /> * הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] - הנהלת המכון.<br /> * הרב [[עדאל קידר]] - מחבר שו&quot;ת היכל שלמה ועורך מסלול היכל שלמה.<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - מעורכי מסלול הלכות שבת.<br /> * הרב [[דב טברדוביץ]] - מעורכי ומלווי מסלול ה&quot;סמיכה&quot;. <br /> * הרב [[יוחנן גוראריה]] - בוחן ומסמיך.<br /> * הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]].<br /> * תמימים נוספים שמסייעים למערכת.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://lp.vp4.me/rtbn אתר מכון למען ילמדו]<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95/ מעמד הסמכה הגדול של המחזור הראשון של למען ילמדו] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A7-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99/ הושק מכון &quot;למען ילמדו&quot; ללימודי הלכה] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95/ המהפכה מגיעה גם לירושלים: נפתח מרכז הלכה חדש] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91/ למען ילמדו מובילים את מהפכת הלימוד החב&quot;די '''סרט תיעוד''']<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ‏[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=282237 2017-01-16T22:04:56Z

<p>מ. פינחסי: /* רשימת רבני המכון (לפי סדר אלפביתי) */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הלוגו של '''מכון הלכה חב&quot;ד''']]<br /> <br /> '''מכון הלכה חב&quot;ד''' הינו מכון שנותן מענה למגוון צרכים [[הלכה|הלכתיים]] עבור [[חסיד]]י וקהילות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי ה[[עולם]]. מטרות המכון היא להנגיש את עולם ההלכה לציבור הרחב, תוך זמינות מרבית; וחידוד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון ושימת לב. המכון נוסד בשנת [[תשע&quot;ו]], ביוזמת מספר רבנים וכיום פועלים בו למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה חב&quot;דיים. <br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אסיפת רבני מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת רבני מכון הלכה חב&quot;ד ([[סיוון]], [[תשע&quot;ו]]). נוכחים (מימין לשמאל): הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב מנחם כהן, ר' שניאור גורפינקל (מנכ&quot;ל, עומד), הרב משה קורנוויץ, הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב אברהם הרוניין, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]]]<br /> עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצרו אפשרויות ואמצעים חדשים לבירורי שאלות הלכתיות, בהם האפשרות לקבל מענה תוך זמן קצר על שאלות שמתעוררות תוך כדי חיי היום יום. מודלים של רבנים שונים שעונים תשובות דרך מסרונים, העלה את הצורך שגם בציבור החב&quot;די יהיה גוף מקצועי שייתן מענה מהיר ותמציתי לשאלות הציבור, תוך דגש על פסיקה לפי המקובל אצל חסידי חב&quot;ד ובתוספת מנהגי והנהגות חב&quot;ד.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשע&quot;ו]], נועדו יחד הרבנים: [[יצחק שלמה פרנק]], [[אברהם הרוניין]] ו[[משה קורנוויץ]] ויזמו הקמה של מכון שיטפל בשאלות הלכתיות שיתקבלו באמצעות מסרונים{{הערה|מוטי הולצברג, [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב&quot;דית בראיון ראשון], מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע&quot;ו}}. השאלות יופנו למורי הוראה שיתחייבו לענות במהירות האפשרית. הרבנים פנו לחברי ארגון [[התאחדות החסידים]] שלקח על עצמו את הפיתוח של מערכת ממוחשבת ואנונימית שמקבלת את מסרוני השאלות, ממיינת אותם לפי רבנים שפנויים און-ליין, מקבלת את התשובה ממורה ההוראה הזמין ומחזירה את התשובה לשואל. בכך מקבל השואל תשובה מהירה לשאלתו, תוך שמירה מקסימלית על פרטיותו.<br /> <br /> ב[[חודש]] [[אדר ראשון]] עלתה היוזמה לאוויר בשם &quot;מוקד SMS הלכה למעשה&quot;, ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-sms-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ&quot;ש פונים בהמוניהם]}}. עם הצלחת יוזמת המסרונים, התרחב השירות גם למוקד טלפוני שמאויש במשך על שעות היום על ידי רבנים, במשמרות. אלפי השאלות שהגיעו למערכת בכתב ובעל פה, העשירו את המכון בידע הלכתי עצום וניסיון רב בתחום מענק שירותים הלכתיים. עקב כך החל המכון להפיק הוצאות לאור בהלכה; פרסומים יומיים, מדריכים וקורסים הלכתיים מקוונים.<br /> <br /> ==פעילות המכון‏==<br /> ===מוקדי הלכה===<br /> [[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל מוקד &quot;SMS לרב&quot;]]<br /> <br /> *'''SMS לרב''' - מוקד מסרוני לשאלות הלכתיות מעשיות, קצרות ותמציתיות, בכל תחומי ההלכה והמנהג. המוקד מקבל ומשיב על מאות שאלות מידי יום{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-10/ חצי שנה למוקד ההלכה החב&quot;די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!] ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> [[קובץ:לוגו קו לרב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|סמל מוקד &quot;קו לרב&quot;]]<br /> <br /> *'''קו לרב''' - מוקד טלפוני לבירור שאלות הלכתיות בשיחה ישירה עם רב. המוקד הטלפוני החל לפעול במתכונת חלקית בחודש סיוון [[תשע&quot;ו]] ובחודש [[מנחם אב]] אותה שנה, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני למשך כל היום{{הערה|[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/ynet-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב&quot;די] {{אינפו}} {{וידאו}} י&quot;א [[סיוון]] תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> ===הוצאות לאור===<br /> <br /> *'''עלון &quot;שונה הלכות&quot;''' - עלון הלכה יומי המיועד לעידוד לימוד ההלכה. החל לצאת לאור ב[[חודש אב]] [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב&quot;די] {{אינפו}} י&quot;ד אב תשע&quot;ו}}. העלון מודפס על דף כרומו צבעוני דו-צדדי ומכיל את המדורים: &quot;הלכה מבוארת&quot;, &quot;שואל ומשיב&quot; ובו מספר שאלות ממוקד ה-SMS שיש בהם עניין לציבור בתוספת הרחבת נימוקים ומקורות, ומדור &quot;מעשה רב&quot; עם מנהגי והוראות הרבי מסביב למעגל השנה. העלון מופץ בקהילות חב&quot;ד, בכחמשת אלפי עותקים ונערך על ידי ר' שמואל מקמל{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A8/ מכון הלכה חב&quot;ד: מיזם &quot;שונה הלכות&quot; יוצא לדרך] {{אינפו}} כ&quot;ח [[מנחם אב]] תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> *'''&quot;מדריך הלכתי&quot;''' - הדרכה מעשית ופרקטית להלכות ומנהגי החגים. לקראת חגי תשרי [[תשע&quot;ז]] יצאו לאור המדריכים ההלכתיים הראשונים עבור חגי תשרי ולקראת חג החנוכה הופק מדריך להלכות חנוכה ולהנהגות הקשורות עם [[מבצע חנוכה]]. בנוסף יוצאים מטעם רבני המכון מכתבים שונים על מנת לחדד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון והתעוררות. המדריכים נערכים על ידי ר' יוסף יצחק בקשי.<br /> <br /> ==קורסי הלכה מקוונים ([http://www.smichanet.com/ סמיכה.נט])==<br /> [[קובץ:סמיכה נט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר &quot;סמיכה.נט&quot;]]<br /> עם הצלחת פעילות המכון בנתינת מענה לשאלות הלכתיות, הוחלט על הקמת מערך מסודר של לימודי הסמכה לרבנות, באמצעות צוות ייעודי ובמתכונת ייחודית. כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להשתתף במערך הלמידה, הוחלט שתוכנית הלימודים תהיה מקוונת, כך יהיה ניתן להשתתף בתוכנית ללא צורך בנוכחות פיזית. על החפץ ללמוד, לבחור אחד מהקורסים המקוונים המוצעים באתר, אותו ניתן ללמוד באמצעות תוכנה של כיתה וירטואלית, שמאפשרת קשר ישיר בין מגיד השיעור למשתתפי הקורס. התוכנה מעניקה תחושה של שיעור פרונטלי, כולל האפשרות לראות את מגיד השיעור ושאר התלמידים, ולשאול שאלות בדיבור ישיר, אף ללא צורך בהקלדה. פרויקט זה שם לעצמו מטרה, לאפשר למידה מסודרת ורצינית של ההלכה בקרב חסידי חב&quot;ד בארץ ובעולם. <br /> <br /> המיזם יצא לאור בחודש כסלו [[תשע&quot;ז]], בשיתוף עם מכון &quot;הלכה למעשה&quot;. הוקם אתר בשם &quot;סמיכה.נט - בית הספר הוירטואלי ללימודי הלכה&quot; ועובדים בו צוות רוחני שמורכב מאברכים ורבנים בעלי ניסיון רב בתחום לימוד והוראת ההלכה, בניית תוכניות לימודים, הרצאות והכשרת אברכים להסמכה לרבנות. כמו כן, ישנו צוות טכני של מומחי מדיה ומיחשוב, המופקדים על בניית מצגות מקצועיות המנגישות את חומר הלימוד.<br /> <br /> '''הקורסים המוצעים''':<br /> *איסור והיתר (מתכונת רגילה)<br /> *איסור והיתר (היכל שלמה)<br /> *חופה וקידושין<br /> *מקוואות<br /> <br /> '''הצוות הרוחני''':<br /> *הרב מרדכי מנשה אמיתי – ראש [[ישיבת חב&quot;ד הרצליה]] וראש מכון הלכה למעשה.<br /> *הרב שניאור זלמן פלדמן – עורך הקורסים.<br /> *הרב ישראל מעטוף - מגיש שיעור.<br /> *הרב חיים דוד לנדא - מגיש שיעור.<br /> <br /> '''הרבנים הבוחנים''':<br /> <br /> *הרב [[יחיאל גברא]] - רב קהילת חב&quot;ד יבנה ורב אזורי גדרות.<br /> *הרב [[שלמה יצחק פראנק]] - רב מרכז העיר עכו.<br /> <br /> ==רשימת רבני המכון (לפי סדר אלפביתי)==<br /> {{טורים|תוכן= <br /> *הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב&quot;ד רמת בית שמש א'<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב&quot;ד ואב&quot;ד ב[[חיפה]]<br /> *הרב [[יחיאל גברא]] - רב קהילת חב&quot;ד יבנה ורב אזורי גדרות<br /> *הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ומו&quot;צ בירושלים<br /> *הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב הישוב כפר ורדים<br /> *הרב [[משה הלל]] - דיין ומו&quot;צ בקרית מלאכי, וראש ישיבה באשקלון<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]] - יו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד ורב קהילת חב&quot;ד הרצליה<br /> *הרב [[שלמה הלפרן]] - רב קהילת חב&quot;ד [[תל אביב]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר <br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד ורב קהילת חב&quot;ד אופקים<br /> *הרב נפתלי ועקנין - רב שכונות ואחראי מערכת הכשרות בלוד<br /> *הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ביתר עילית<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'<br /> *הרב [[שלום דובער טאלר]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד אור יהודה<br /> *הרב [[דוב טברדוביץ']] - מו&quot;צ בכפר חב&quot;ד <br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוד]] ואב&quot;ד היכל ליובאוויטש<br /> *הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהלת חב&quot;ד ב[[באר שבע]]<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב&quot;ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ומראשי ישיבת חב&quot;ד הגדולה ב[[צפת]]<br /> *הרב [[יהושע ליפש]] - דיין ומו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ב[[חיפה]]<br /> *הרב [[שמואל מעטוף]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד אדם<br /> *הרב [[אלחנן נחמנסון]] - ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]]<br /> *הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד רחובות<br /> *הרב [[שאול סילם]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד גילה<br /> *הרב [[יעקב סינגאווי]] - מו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד ורב בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי קרית גת<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - מו&quot;צ וראש [[כולל אברכים|כולל]] ברמת אביב<br /> *הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר עכו, ומו&quot;צ בקהילת חב&quot;ד בעיר<br /> *הרב פנחס קדיש - רב ומו&quot;צ ברחובות<br /> *הרב [[משה קורנוויץ]] - מו&quot;צ ב[[נצרת עלית]], ורב קהילת חב&quot;ד בשכונת הר יונה בעיר<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב&quot;ד וחבר ביה&quot;ד הרבני ב[[עמנואל]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב&quot;ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]<br /> <br /> }}<br /> <br /> צוות ניהול המכון:<br /> *ר' שניאור גורפינקל, מנכ&quot;ל.<br /> *ר' מאיר רוזנבלט, מזכיר.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[מכון למען ילמדו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf המדריך ההלכתי לחגי תשרי להורדה]'''<br /> <br /> *'''[http://www.smichanet.com/ אתר סמיכה.נט]'''<br /> <br /> *'''[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A9%D7%99/ מכון הלכה חב&quot;ד מסכם שנה פוריה ומלאת עשיה]''', אלול תשע&quot;ו<br /> <br /> *'''[http://chabad.info/special/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90/ המהפכה ההלכתית בחב&quot;ד: רבנים ומו&quot;צים נרתמים למען אנ&quot;ש]''', סיוון תשע&quot;ו<br /> <br /> *'''[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ הרב קורנוויץ על המהפיכה ההלכתית בחב&quot;ד]''', {{אינפו}} כ&quot;ב [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מכון הלכה - חב&quot;ד]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91&diff=282236 2017-01-16T22:01:22Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלישיב]]<br /> הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי&quot;ש אלישיב; נולד ב[[א' ניסן]] [[תר&quot;ע]] 10 באפריל 1910, נפטר ב[[כ&quot;ח תמוז]] [[תשע&quot;ב]] 18 ביולי 2012) היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, וממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא{{הערה|1=יש הסוברים כי שמה המקורי היה '''חיה מושקא''', כשם אשתו של הרבי. ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62203 מאמר] באתר חב&quot;ד אינפו}}, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר &quot;לשם שבו ואחלמה&quot; העוסק בענייני [[קבלה]]. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי &quot;אברהם אראנער&quot;, כתב את ספר ההלכה &quot;ביכורי אברהם&quot; ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ&quot;הרב מהאמלע&quot;‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]‏&lt;/ref&gt;. ב[[תרפ&quot;ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל&quot;אלישיב&quot; על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של &quot;אבי האסירים&quot;, הרב [[אריה לוין]].<br /> <br /> לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב [[בית הכנסת]] &quot;תפארת בחורים&quot; בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף ב[[תפילות]] [[בית הכנסת]] ומסר בו שיעורים בגמרא מידי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.<br /> <br /> בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר [[רמלה]], אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בתאריך 3.12.50 (תשי&quot;א) מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול‏‏&lt;ref&gt;‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה&quot;ד האזורי ובביה&quot;ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד&quot;ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה&quot;ד האזורי (על פי הספר &quot;השקדן&quot;).&lt;/ref&gt;.<br /> [[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב לטובת [[הרבי]]]]<br /> הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל&quot;ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית.<br /> <br /> כאשר בשנת [[תשט&quot;ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב&quot;ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל [[הרבנות הראשית לישראל]], בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו&quot;רים מ[[ליובאוויטש]].}}. במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי [[הרש&quot;ב]] ו[[הריי&quot;צ]]. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: &quot;מיהו מנהיג חב&quot;ד כיום?&quot;; ענה לו הבלין ספונטאנית: &quot;[[הרבי]]&quot;. אמר לו הרב אלישיב: &quot;הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב&quot;ד&quot;. לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין{{הערה|סופר על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]].}}.<br /> <br /> בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, התעוררו בינו לבין הרב אלישיב פולמוסים הלכתיים, ובעקבות כך פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד אחר ראוי למלא את מקומם.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה{{הערה|1=נדפס בספר [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]].}}. כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים [[מקווה חב&quot;ד]] בשכונת רמות ג' ב[[ירושלים]], נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים [[מתנגדים]] בסביבה. כאשר פנה לרב אלישיב, הורה לו הרב אלישיב לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב&quot;ד{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37628 הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב&quot;דית] {{אינפו}}‎‎}}.<br /> <br /> לאחר הרצח ב[[בית חב&quot;ד בומביי]] ב[[תשס&quot;ט]], ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר &quot;הלא הם היו חב&quot;דניקים...&quot;, הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס&quot;ט]].}}.<br /> [[קובץ:אלישיב2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלישיב עם אחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]], בנו ונכדו]]<br /> לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב&quot;ד: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב&quot;ד הפזורים בארץ ובעולם.<br /> <br /> למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת [[תש&quot;ע]] כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב&quot;די [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה המרכזית בכפר חב&quot;ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב&quot;דניק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תש&quot;ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52334 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] בחשיפה על יחסו החיובי של הרב אלישיב לפסקיו של הרב [[חיים נאה]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63097 הפוסק הליטאי תומך בפוסק החב&quot;די]. עוד באותו באותו עניין: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63113 גילוי נוסף: &quot;הודעתי שנוהגים כר&quot;ח נאה&quot;] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_76420.html ניגון צמאה לך נפשי]''' במעמד אלפים ביום השנה לפטירת הרב אלישיב, באתר חב&quot;ד און ליין.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70391 הרב אלישיב התפלא: מדוע לא אמר &quot;ויקרב משיחי'ה?!&quot;] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|אלישיב יוסף שלום]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA.jpeg&diff=282042 2017-01-15T10:02:28Z

<p>מ. פינחסי: מ. פינחסי העלה גרסה חדשה של הקובץ קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg</p> <hr /> <div></div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=282041 2017-01-15T10:00:01Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[יחיאל מיכל דברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דאברוסקין]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מנכ&quot;ל=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]]=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[ראובן בורושנסקי]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב ישראל רסקין<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=282040 2017-01-15T09:58:12Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[יחיאל מיכל דברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דאברוסקין]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מנכ&quot;ל=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]]=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[ראובן בורושנסקי]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב ישראל רסקין<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=282039 2017-01-15T09:55:02Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[יחיאל מיכל דברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דברוסקין]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[ראובן בורושנסקי]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב ישראל רסקין<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA.jpeg&diff=282038 2017-01-15T09:50:13Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div></div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=282037 2017-01-15T09:43:21Z

<p>מ. פינחסי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע&quot;ב]]<br /> [[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br /> הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה גם בשם '''ר' וועלוועל''', יליד שנת [[תש&quot;ד]], 1944) הינו חסיד חב&quot;ד תושב [[ירושלים]] שכיהן בראשות ישיבות חב&quot;ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|בית הר&quot;מ]]' ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש&quot;ד]] להוריו אסתר ו[[חיים שלום סגל]]. בצעירותו, למד בישיבת &quot;סלבודקה&quot;, ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], (בין תלמידי החבורה - האחים הרבנים [[משה הבלין|משה]] ו[[יוסף יצחק הבלין]]). בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר נישואיו עם מרת חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]], וכעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך גם כראש ישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[קרית מלאכי]]. לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]] עבר לכהן כראש הישיבה הגדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ועבר לגור בעיר. בין השנים [[תשס&quot;ח]]-[[תש&quot;ע]] כיהן במקביל כ[[ישיבה קטנה תורת אמת|ראש הישיבה קטנה]] וכראש הישיבה גדולה, בשנת [[תש&quot;ע]] נשאר לכהן רק כראש הישיבה הגדולה, ובשנת [[תשע&quot;ג]] סיים גם את כהונתו זאת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב קלונימוס קלמן, [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]].<br /> *בנו, הרב אליהו, שליח הרבי בשכונת נעורים וקדמת ראשון ב[[ראשון לציון]].<br /> *ביתו, מרת שרה שפרה, אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]], [[ירושלים]].<br /> *חתנו הרב [[יוסף פינקוביץ]]<br /> *חתנו הרב [[יהושע נויהויזר]]<br /> *בנו, הרב חיים שלום, רפובליקת מלטה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=282036 2017-01-15T09:39:35Z

<p>מ. פינחסי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע&quot;ב]]<br /> [[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br /> הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה גם בשם '''ר' וועלוועל''', יליד שנת [[תש&quot;ד]], 1944) הינו חסיד חב&quot;ד תושב [[ירושלים]] שכיהן בראשות ישיבות חב&quot;ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|בית הר&quot;מ]]' ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש&quot;ד]] להוריו אסתר ו[[חיים שלום סגל]]. בצעירותו, למד בישיבת &quot;סלבודקה&quot;, ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], (בין תלמידי החבורה האחים הרבנים [[משה הבלין|משה]] ו[[יוסף יצחק הבלין]] ). בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] לאחר נישואיו עם מרת חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]], וכעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך גם כראש ישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[קרית מלאכי]]. לאחר מכן עבר לכהן כראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ועבר לגור בעיר. בתחילה כיהן במקביל כראש הישיבה קטנה וכראש הישיבה גדולה, בשנת [[תש&quot;ע]] נשאר לכהן רק כראש הישיבה הגדולה, ובשנת [[תשע&quot;ג]] סיים גם את כהונתו זאת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב קלונימוס קלמן, [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]].<br /> *בנו, הרב אליהו, שליח הרבי בשכונת נעורים וקדמת ראשון ב[[ראשון לציון]].<br /> *ביתו, מרת שרה שפרה, אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]], [[ירושלים]].<br /> *חתנו הרב [[יוסף פינקוביץ]]<br /> *חתנו הרב [[יהושע נויהויזר]]<br /> *בנו, הרב חיים שלום, רפובליקת מלטה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=282035 2017-01-15T09:37:40Z

<p>מ. פינחסי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע&quot;ב]]<br /> [[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br /> הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה גם בשם '''ר' וועלוועל''', יליד שנת [[תש&quot;ד]], 1944) הינו חסיד חב&quot;ד תושב [[ירושלים]] שכיהן בראשות ישיבות חב&quot;ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|בית הר&quot;מ]]' ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש&quot;ד]] להוריו אסתר ו[[חיים שלום סגל]]. בצעירותו, למד בישיבת &quot;סלבודקה&quot;, ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], (בין תלמידי החבורה האחים הרבנים [[משה הבלין]] ו[[יוסף יצחק הבלין|יוסף יצחק]] ). בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot; ד]] לאחר נישואיו עם מרת חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]], וכעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך גם כראש ישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[קרית מלאכי]]. לאחר מכן עבר לכהן כראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ועבר לגור בעיר. בתחילה כיהן במקביל כראש הישיבה קטנה וכראש הישיבה גדולה, בשנת [[תש&quot;ע]] נשאר לכהן רק כראש הישיבה הגדולה, ובשנת [[תשע&quot;ג]] סיים גם את כהונתו זאת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב קלונימוס קלמן, [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]].<br /> *בנו, הרב אליהו, שליח הרבי בשכונת נעורים וקדמת ראשון ב[[ראשון לציון]].<br /> *ביתו, מרת שרה שפרה, אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]], [[ירושלים]].<br /> *חתנו הרב [[יוסף פינקוביץ]]<br /> *חתנו הרב [[יהושע נויהויזר]]<br /> *בנו, הרב חיים שלום, רפובליקת מלטה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A1&diff=282034 2017-01-15T09:35:55Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף צבי צירקוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צירקוס מוסר שיעור בכולל 'אור מנחם מענדל' שבראשותו]]<br /> הרב '''יוסף צבי צירקוס''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הוא רב קהילת 'אור מנחם מענדל' ב[[ירושלים]], מרבני ישיבה גדולה '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' בעיר, ומשתתף קבוע ב[[תכנית מלווה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]], ברדיו מורשת של קול ישראל&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ז]] ב[[קרית מלאכי]] לאביו הרב [[יעקב צירקוס]] ולאמו מרת אסתר, והתחנך במוסדות הלימוד החב&quot;דיים, ובסיומם בשנת [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד שנה נוספת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עם השלמת מסלול לימודיו ו[[סמיכה|הסמכתו לרבנות]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה שפרה בת הרב [[בנימין זאב סגל]] והתמנה כר&quot;מ בישיבה.<br /> <br /> מאז שנת תשס&quot;א מוסר שיעור בקביעות בליקוטי שיחות, בבית חב&quot;ד קטמון ירושלים.<br /> <br /> עם הקמתה של קהילת 'אור מנחם מענדל' בבניין כולל חב&quot;ד הסמוך לרחוב יפו בירושלים, התמנה כרב הקהילה וראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד רמב&quot;ם וחסידות, במקביל לתפקידו כר&quot;מ בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> בנוסף, מידי [[מוצאי שבת]] משתתף בתוכנית הקבועה ברדיו 'קול ישראל' ומביא את דברי הרבי להמונים המאזינים לתכנית הפופולארית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' שלום דובער כ&quot;ץ<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/25/432683591497.html ה' טבת - חג שהרבי קבע]''', ראיון לרגל חג הספרים ה' טבת [[תשע&quot;ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 954<br /> <br /> {{מיון רגיל:צירקוס, יוסף צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=282033 2017-01-15T09:34:33Z

<p>מ. פינחסי: /* פתיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לפידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לפידות בהיכל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]]]<br /> הרב '''אברהם יואל לפידות''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו ראש הישיבה הגדולה &quot;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]&quot; ב[[ירושלים]], לשעבר ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[בואנוס איירס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;א באדר]] [[ה'תשל&quot;ד]] ב[[ארגנטינה]]. <br /> <br /> בישיבה קטנה למד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בארגנטינה, ומאוחר יותר בשנת [[תשנ&quot;א]] למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בסמיכות לחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. בשנים [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ה]] שימש כ[[שליח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]]. בהגיעו לגיל חופה [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].<br /> <br /> משנת [[תשנ&quot;ט]] עד שנת [[תשע&quot;ב]] כיהן כראש ישיבה גדולה בארגנטינה, ולאחר ארבע-עשרה שנים בתפקיד בראש חודש [[אייר]] [[תשע&quot;ג]] התמנה כראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. מינויו הביא להגדלת מספר הבחורים הלומדים בישיבת &quot;תורת אמת&quot;.<br /> <br /> {{מיון רגיל:לפידות, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=282032 2017-01-15T09:31:24Z

<p>מ. פינחסי: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *הרב [[אהרן לייב רסקין]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים סיגייט]]<br /> *הרב [[אריה זאב רסקין]] - שליח הרבי ורבה של קפריסין<br /> *הרב [[דוד רסקין]] - מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ויו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]]<br /> *הרב [[חיים בן ציון רסקין]] - מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *הרב [[יהודה לייב רסקין]] - שליח הרבי ל[[מרוקו]]<br /> *הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - [[מוהל]] חסיד חב&quot;ד, שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בשנות גלותו ב[[אלמא אטא]]<br /> *הרב [[יצחק רסקין]] - מנהל המחתרת החסידית ב[[לנינגרד]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]] - גבאי [[בית הכנסת]] 'המרכזי' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שאול רסקין]] - מראשוני החלקאים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלום דובער רסקין]] - מנהל המחתרת החסידית בניז'ני נובגורד<br /> *הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנהל [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[שמואל רסקין]] - שליח הרבי ורב הקהילה הישראלית ב[[הונגריה]]<br /> *הרב [[לוי יצחק רסקין]] - רב קהילת חב&quot;ד בלונדון, דיין בבית ההוראה של התאחדות החרדים בעיר, ומראשי [[מרכז רבני אירופה]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין|*]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=282031 2017-01-15T09:30:50Z

<p>מ. פינחסי: מ. פינחסי העביר את הדף שיחה:אהרון לייב רסקין ל־שיחה:אהרן לייב רסקין</p> <hr /> <div>#הפניה [[שיחה:אהרן לייב רסקין]]</div>

מ. פינחסי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D)&diff=282030 2017-01-15T09:30:50Z

<p>מ. פינחסי: מ. פינחסי העביר את הדף שיחה:אהרון לייב רסקין ל־שיחה:אהרן לייב רסקין</p> <hr /> <div>התמונה שייכת לו? כמדומני שהיא שייכת לראסקין אחר, לא? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> :שייכת לו. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב&quot;דפדית על רגל אחת]]<br /> ::ישנם שני א&quot;ל ראסקין, המדובר כאן הוא מקה&quot;ת, והוא הוא המצולם, יש עוד אחד שכותב ספרים באנגלית.[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]</div>

מ. פינחסי