https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A3 2026-04-19T15:00:15Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=740625 2025-02-15T18:23:59Z

<p>משקיף: /* בניו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי ישראל פרלוב<br /> |תמונה=קרלין_1.jpg<br /> |כינוי=רבי ישראל מסטולין קרלין<br /> |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[בלארוס]]<br /> |תחומי עיסוק=[[אדמו&quot;ר]]<br /> }}<br /> רבי '''ישראל פרלוב מסטולין - קרלין''' (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו&quot;ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> רבי ישראל נולד לרבי אשר השני מסטולין - קרלין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תרל&quot;ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו&quot;ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. <br /> <br /> בשנת [[ה'תרמ&quot;ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.<br /> <br /> הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של [[הרבנית שטערנא שרה]], שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], שהיה אביו של [[רבי יוסף יצחק מאוורוטש]], אביה של [[הרבנית שטערנא שרה]]. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו&quot;ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] היה נשוי לבתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], סב סבו של רבי ישראל.<br /> <br /> נפטר ביום שני של [[ראש השנה]] ([[ב' תשרי]]) [[ה'תרפ&quot;ב]] בעיירת מרפא ב[[גרמניה]], ולמחרת נטמן ב[[פרנקפורט]]. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> כמה פעמים נפגשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.<br /> <br /> ומסופר, שפעם אחת שאל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] את אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודותיו: &quot;טאטע, דאס איז א רבי&quot;. וענה לו: &quot;יא דאס איז א רבי...&quot;{{הערה|לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.}}.<br /> <br /> ובא' המכתבים ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ממארינ-באד ([[י&quot;א תמוז]] [[ה'תרס&quot;ח]]) מתאר כי המקום מלא באדמו&quot;רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מ[[בוהוש]], רבי ישראל פרידמן מ[[צ'ורטקוב]], ורבי ישראל מסטולין{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ' רפג.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה&quot;ח ר' ישראל אריה גולדהבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובתוך הדברים סיפר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד &quot;גאר הויך&quot;, ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו{{הערה|פרי ישע אהרן ח&quot;ב עמ' עט.}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ==<br /> מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: &quot;א מסירות נפש בחור&quot;{{הערה|פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.}}.<br /> <br /> כשהיה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בעיר קיסינגען שב[[גרמניה]] בשלהי שנת [[ה'תרע&quot;ב]] בא אליו למעונו ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] הרבי מסטולין{{הערה|[[ספר התולדות]] ח&quot;ב עמ' 265.}}.<br /> <br /> והרב [[זעליג סלונים]] סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ב[[תשרי]] [[תרצ&quot;ב]] ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ&quot;ל, וסיפר שלאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אמר אביו שיסעו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] טרם נשיאותו נזדעזע כולו{{הערה|עבד מלך עמ' 140.}}.<br /> <br /> ==בניו==<br /> *רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה, [[כ&quot;ט אלול]] [[ה'תש&quot;ב]] יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.<br /> <br /> *רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה&quot;ש בגטו וורשא ב[[י&quot;א מנחם אב]].<br /> <br /> *רבי יעקב חיים מדטריוט – נפטר חשוך בנים ב[[ו' אייר]] [[ה'תש&quot;ה]].<br /> <br /> כמה חודשים קודם פטירתו, ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תש&quot;ו]] השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים{{הערה|ימי בראשית עמ' 21.}}.<br /> <br /> *רבי משה מסטולין – היה נשוי לדבורה לאה, מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. אביה היה רבי פנחס מקנטקוזבה, חתנו של רבי [[מרדכי דובער טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטומשפול]], בנם של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]] והרבנית דבורה לאה בת רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]].<br /> <br /> *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה&quot;ש בשואה ב[[י&quot;ד חשון]] [[ה'תש&quot;ג]].<br /> <br /> *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ&quot;א כסלו]] [[ה'תשט&quot;ז]].<br /> <br /> *מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.<br /> <br /> *מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.<br /> <br /> *מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.<br /> <br /> *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]).<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[אהרן מקרלין]]<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> *ר' [[אשר מסטאלין]]<br /> *[[חסידות קרלין]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=740624 2025-02-15T18:22:46Z

<p>משקיף: /* בניו */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי ישראל פרלוב<br /> |תמונה=קרלין_1.jpg<br /> |כינוי=רבי ישראל מסטולין קרלין<br /> |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[בלארוס]]<br /> |תחומי עיסוק=[[אדמו&quot;ר]]<br /> }}<br /> רבי '''ישראל פרלוב מסטולין - קרלין''' (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו&quot;ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> רבי ישראל נולד לרבי אשר השני מסטולין - קרלין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תרל&quot;ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו&quot;ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. <br /> <br /> בשנת [[ה'תרמ&quot;ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.<br /> <br /> הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של [[הרבנית שטערנא שרה]], שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], שהיה אביו של [[רבי יוסף יצחק מאוורוטש]], אביה של [[הרבנית שטערנא שרה]]. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו&quot;ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] היה נשוי לבתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], סב סבו של רבי ישראל.<br /> <br /> נפטר ביום שני של [[ראש השנה]] ([[ב' תשרי]]) [[ה'תרפ&quot;ב]] בעיירת מרפא ב[[גרמניה]], ולמחרת נטמן ב[[פרנקפורט]]. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> כמה פעמים נפגשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.<br /> <br /> ומסופר, שפעם אחת שאל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] את אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודותיו: &quot;טאטע, דאס איז א רבי&quot;. וענה לו: &quot;יא דאס איז א רבי...&quot;{{הערה|לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.}}.<br /> <br /> ובא' המכתבים ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ממארינ-באד ([[י&quot;א תמוז]] [[ה'תרס&quot;ח]]) מתאר כי המקום מלא באדמו&quot;רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מ[[בוהוש]], רבי ישראל פרידמן מ[[צ'ורטקוב]], ורבי ישראל מסטולין{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ' רפג.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה&quot;ח ר' ישראל אריה גולדהבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובתוך הדברים סיפר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד &quot;גאר הויך&quot;, ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו{{הערה|פרי ישע אהרן ח&quot;ב עמ' עט.}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ==<br /> מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: &quot;א מסירות נפש בחור&quot;{{הערה|פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.}}.<br /> <br /> כשהיה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בעיר קיסינגען שב[[גרמניה]] בשלהי שנת [[ה'תרע&quot;ב]] בא אליו למעונו ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] הרבי מסטולין{{הערה|[[ספר התולדות]] ח&quot;ב עמ' 265.}}.<br /> <br /> והרב [[זעליג סלונים]] סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ב[[תשרי]] [[תרצ&quot;ב]] ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ&quot;ל, וסיפר שלאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אמר אביו שיסעו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] טרם נשיאותו נזדעזע כולו{{הערה|עבד מלך עמ' 140.}}.<br /> <br /> ==בניו==<br /> *רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה, [[כ&quot;ט אלול]] [[ה'תש&quot;ב]] יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.<br /> <br /> *רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה&quot;ש בגטו וורשא ב[[י&quot;א מנחם אב]].<br /> <br /> *רבי יעקב חיים מדטריוט – נפטר חשוך בנים ב[[ו' אייר]] [[ה'תש&quot;ה]].<br /> <br /> כמה חודשים קודם פטירתו, ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תש&quot;ו]] השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים{{הערה|ימי בראשית עמ' 21.}}.<br /> <br /> *רבי משה מסטולין – היה נשוי לדבורה לאה, מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. אביה היה רבי פנחס מקנטקוזבה, חתנו של רבי [[מרדכי דב מטומשפול]], בנם של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]] והרבנית דבורה לאה בת רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]].<br /> <br /> *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה&quot;ש בשואה ב[[י&quot;ד חשון]] [[ה'תש&quot;ג]].<br /> <br /> *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ&quot;א כסלו]] [[ה'תשט&quot;ז]].<br /> <br /> *מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.<br /> <br /> *מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.<br /> <br /> *מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.<br /> <br /> *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]).<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[אהרן מקרלין]]<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> *ר' [[אשר מסטאלין]]<br /> *[[חסידות קרלין]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=684752 2024-05-28T08:24:39Z

<p>משקיף: /* מתורתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי אהרן מקרלין<br /> |תאריך לידה=[[תצ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ט ניסן]] [[תקל&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[פולסיה]], [[ליטא]]<br /> |תחומי עיסוק= [[אדמו&quot;ר]], [[דרשן]]<br /> }}<br /> '''ר' אהרן מקרלין''' (מכונה '''רבי אהרן הגדול''') היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ומייסד [[חסידות קרלין]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח&quot;א עמ' 12.}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> הרבי הזכיר פעם ביחידות את פתגמו: עצבות איננה עבירה, אך הצרות הגדולות ביותר עלולות לבוא מחמתה{{הערה|יחידות הרב [[דובער יוניק]] עש&quot;ק ויחי תשי&quot;ד. וראה הנסמן בענין פתגם זה ב[[רשימות דברים]] עמ' 58}}.<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> הניגון [[והיא שעמדה (ניגון)|והיא שעמדה]] שלימד הרבי בשנת תשט&quot;ו מיוחס אליו בקרב חסידי קרלין.<br /> <br /> וכן הניגון [[על אחת (ניגון)|על אחת]] מיוחס לחסידיו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=677630 2024-05-02T10:50:11Z

<p>משקיף: /* מתורתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי אהרן מקרלין<br /> |תאריך לידה=[[תצ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ט ניסן]] [[תקל&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[פולסיה]], [[ליטא]]<br /> |תחומי עיסוק= [[אדמו&quot;ר]], [[דרשן]]<br /> }}<br /> '''ר' אהרן מקרלין''' (מכונה '''רבי אהרן הגדול''') היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ומייסד [[חסידות קרלין]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח&quot;א עמ' 12.}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> הניגון [[והיא שעמדה (ניגון)|והיא שעמדה]] שלימד הרבי בשנת תשט&quot;ו מיוחס אליו בקרב חסידי קרלין.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=676215 2024-04-25T15:24:58Z

<p>משקיף: /* מתורתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי אהרן מקרלין<br /> |תאריך לידה=[[תצ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ט ניסן]] [[תקל&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[פולסיה]], [[ליטא]]<br /> |תחומי עיסוק= [[אדמו&quot;ר]], [[דרשן]]<br /> }}<br /> '''ר' אהרן מקרלין''' (מכונה '''רבי אהרן הגדול''') היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ומייסד [[חסידות קרלין]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח&quot;א עמ' 12.}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> הניגון [[והיא שעמדה]] שלימד הרבי בשנת תשט&quot;ו מיוחס אליו בקרב חסידי קרלין.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655940 2024-01-29T17:01:32Z

<p>משקיף: /* בניו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי ישראל פרלוב<br /> |תמונה=[[קובץ:קרלין_1.jpg|ממוזער|250px|רבי ישראל מסטולין קרלין]]<br /> |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[בלארוס]]<br /> |תחומי עיסוק=[[אדמו&quot;ר]]<br /> }}<br /> רבי '''ישראל פרלוב מסטולין - קרלין''' (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו&quot;ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין - קרלין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תרל&quot;ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו&quot;ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. <br /> <br /> בשנת [[ה'תרמ&quot;ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.<br /> <br /> הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של [[הרבנית שטערנא שרה]], שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], שהיה אביו של [[רבי יוסף יצחק מאוורוטש]], אביה של [[הרבנית שטערנא שרה]]. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו&quot;ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] היה נשוי לבתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], סב סבו של רבי ישראל.<br /> <br /> נפטר ביום שני של [[ראש השנה]] ([[ב' תשרי]]) [[ה'תרפ&quot;ב]] בעיירת מרפא ב[[גרמניה]], ולמחרת נטמן ב[[פרנקפורט]]. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> כמה פעמים נפגשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.<br /> <br /> ומסופר, שפעם אחת שאל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] את אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודותיו: &quot;טאטע, דאס איז א רבי&quot;. וענה לו: &quot;יא דאס איז א רבי...&quot;{{הערה|לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.}}.<br /> <br /> ובא' המכתבים ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ממארינ-באד ([[י&quot;א תמוז]] [[ה'תרס&quot;ח]]) מתאר כי המקום מלא באדמו&quot;רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מ[[בוהוש]], רבי ישראל פרידמן מ[[צ'ורטקוב]], ורבי ישראל מסטולין{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ' רפג.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה&quot;ח ר' ישראל אריה גולדהבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובתוך הדברים סיפר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד &quot;גאר הויך&quot;, ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו{{הערה|פרי ישע אהרן ח&quot;ב עמ' עט.}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ==<br /> מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: &quot;א מסירות נפש בחור&quot;{{הערה|פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.}}.<br /> <br /> כשהיה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בעיר קיסינגען שב[[גרמניה]] בשלהי שנת [[ה'תרע&quot;ב]] בא אליו למעונו ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] הרבי מסטולין{{הערה|[[ספר התולדות]] ח&quot;ב עמ' 265.}}.<br /> <br /> והרב [[זעליג סלונים]] סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ב[[תשרי]] [[תרצ&quot;ב]] ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ&quot;ל, וסיפר שלאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אמר אביו שיסעו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] טרם נשיאותו נזדעזע כולו{{הערה|עבד מלך עמ' 140.}}.<br /> <br /> ==בניו==<br /> *רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה, [[כ&quot;ט אלול]] [[ה'תש&quot;ב]] יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.<br /> <br /> *רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה&quot;ש בגטו וורשא ב[[י&quot;א מנחם אב]].<br /> <br /> *רבי יעקב חיים מדטריוט – נפטר חשוך בנים ב[[ו' אייר]] [[ה'תש&quot;ה]].<br /> <br /> כמה חודשים קודם פטירתו, ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תש&quot;ו]] השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים{{הערה|ימי בראשית עמ' 21.}}.<br /> <br /> *רבי משה מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה כנ&quot;ל.<br /> <br /> *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה&quot;ש בשואה ב[[י&quot;ד חשון]] [[ה'תש&quot;ג]].<br /> <br /> *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ&quot;א כסלו]] [[ה'תשט&quot;ז]].<br /> <br /> *מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.<br /> <br /> *מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.<br /> <br /> *מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.<br /> <br /> *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]).<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[אהרן מקרלין]]<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> *ר' [[אשר מסטאלין]]<br /> *[[חסידות קרלין]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655784 2024-01-29T10:27:04Z

<p>משקיף: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי ישראל פרלוב<br /> |תמונה=[[קובץ:קרלין_1.jpg|ממוזער|250px|רבי ישראל מסטולין]]<br /> |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[בלארוס]]<br /> |תחומי עיסוק=[[אדמו&quot;ר]]<br /> }}<br /> רבי '''ישראל פרלוב מסטולין - קרלין''' (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו&quot;ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין - קרלין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תרל&quot;ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו&quot;ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. <br /> <br /> בשנת [[ה'תרמ&quot;ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.<br /> <br /> הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של [[הרבנית שטערנא שרה]], שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], שהיה אביו של [[רבי יוסף יצחק מאוורוטש]], אביה של [[הרבנית שטערנא שרה]]. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו&quot;ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] היה נשוי לבתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], סב סבו של רבי ישראל.<br /> <br /> נפטר ביום שני של [[ראש השנה]] ([[ב' תשרי]]) [[ה'תרפ&quot;ב]] בעיירת מרפא ב[[גרמניה]], ולמחרת נטמן ב[[פרנקפורט]]. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> כמה פעמים נפגשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.<br /> <br /> ומסופר, שפעם אחת שאל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] את אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודותיו: &quot;טאטע, דאס איז א רבי&quot;. וענה לו: &quot;יא דאס איז א רבי...&quot;{{הערה|לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.}}.<br /> <br /> ובא' המכתבים ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ממארינ-באד ([[י&quot;א תמוז]] [[ה'תרס&quot;ח]]) מתאר כי המקום מלא באדמו&quot;רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מ[[בוהוש]], רבי ישראל פרידמן מ[[צ'ורטקוב]], ורבי ישראל מסטולין{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ' רפג.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה&quot;ח ר' ישראל אריה גולדהבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובתוך הדברים סיפר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד &quot;גאר הויך&quot;, ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו{{הערה|פרי ישע אהרן ח&quot;ב עמ' עט.}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ==<br /> מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: &quot;א מסירות נפש בחור&quot;{{הערה|פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.}}.<br /> <br /> כשהיה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בעיר קיסינגען שב[[גרמניה]] בשלהי שנת [[ה'תרע&quot;ב]] בא אליו למעונו ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] הרבי מסטולין{{הערה|[[ספר התולדות]] ח&quot;ב עמ' 265.}}.<br /> <br /> והרב [[זעליג סלונים]] סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ב[[תשרי]] [[תרצ&quot;ב]] ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ&quot;ל, וסיפר שלאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אמר אביו שיסעו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] טרם נשיאותו נזדעזע כולו{{הערה|עבד מלך עמ' 140.}}.<br /> <br /> ==בניו==<br /> *רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה, [[כ&quot;ט אלול]] [[ה'תש&quot;ב]] יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.<br /> <br /> *רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה&quot;ש בגטו וורשא ב[[י&quot;א מנחם אב]].<br /> <br /> *רבי יעקב חיים מדטריוט – נפטר חשוך בנים ב[[ו' אייר]] [[ה'תש&quot;ה]].<br /> <br /> כמה חודשים קודם פטירתו, ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תש&quot;ו]] השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים{{הערה|ימי בראשית עמ' 21.}}.<br /> <br /> *רבי משה מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה כנ&quot;ל.<br /> <br /> *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה&quot;ש בשואה ב[[י&quot;ד מר חשון]] [[ה'תש&quot;ג]].<br /> <br /> *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ&quot;א כסלו]] [[ה'תשט&quot;ז]].<br /> <br /> *מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.<br /> <br /> *מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.<br /> <br /> *מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.<br /> <br /> *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]).<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[אהרן מקרלין]]<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> *ר' [[אשר מסטאלין]]<br /> *[[חסידות קרלין]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655783 2024-01-29T10:25:37Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי ישראל פרלוב<br /> |תמונה=[[קובץ:קרלין_1.jpg|ממוזער|250px|רבי ישראל מסטולין]]<br /> |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[בלארוס]]<br /> |תחומי עיסוק=[[אדמו&quot;ר]]<br /> }}<br /> רבי '''ישראל פרלוב מסטולין - קרלין''' (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו&quot;ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין - קרלין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תרל&quot;ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו&quot;ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. <br /> <br /> בשנת [[ה'תרמ&quot;ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.<br /> <br /> הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של [[הרבנית שטערנא שרה]], שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], שהיה אביו של [[רבי יוסף יצחק מאוורוטש]], אביה של [[הרבנית שטערנא שרה]]. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו&quot;ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] היה נשוי לבתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], סב סבו של רבי ישראל.<br /> <br /> נפטר ביום שני של [[ראש השנה]] ([[ב' תשרי]]) [[ה'תרפ&quot;ב]] בעיירת מרפא ב[[גרמניה]], ולמחרת נטמן ב[[פרנקפורט]]. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> כמה פעמים נפגשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.<br /> <br /> ומסופר, שפעם אחת שאל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] את אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודותיו: &quot;טאטע, דאס איז א רבי&quot;. וענה לו: &quot;יא דאס איז א רבי...&quot;{{הערה|לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.}}.<br /> <br /> ובא' המכתבים ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ממארינ-באד ([[י&quot;א תמוז]] [[ה'תרס&quot;ח]]) מתאר כי המקום מלא באדמו&quot;רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מ[[בוהוש]], רבי ישראל פרידמן מ[[צ'ורטקוב]], ורבי ישראל מסטולין{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ' רפג.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה&quot;ח ר' ישראל אריה גולדהבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובתוך הדברים סיפר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד &quot;גאר הויך&quot;, ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו{{הערה|פרי ישע אהרן ח&quot;ב עמ' עט.}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ==<br /> מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: &quot;א מסירות נפש בחור&quot;{{הערה|פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.}}.<br /> <br /> כשהיה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בעיר קיסינגען שב[[גרמניה]] בשלהי שנת [[ה'תרע&quot;ב]] בא אליו למעונו ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] הרבי מסטולין{{הערה|[[ספר התולדות]] ח&quot;ב עמ' 265.}}.<br /> <br /> והרב [[זעליג סלונים]] סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ב[[תשרי]] [[תרצ&quot;ב]] ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ&quot;ל, וסיפר שלאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אמר אביו שיסעו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] טרם נשיאותו נזדעזע כולו{{הערה|עבד מלך עמ' 140.}}.<br /> <br /> ==בניו==<br /> *רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה, [[כ&quot;ט אלול]] [[ה'תש&quot;ב]] יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.<br /> <br /> *רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה&quot;ש בגטו וורשא ב[[י&quot;א מנחם אב]].<br /> <br /> *רבי יעקב חיים מדטריוט – נפטר חשוך בנים ב[[ו' אייר]] [[ה'תש&quot;ה]].<br /> <br /> כמה חודשים קודם פטירתו, ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תש&quot;ו]] השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים{{הערה|ימי בראשית עמ' 21.}}.<br /> <br /> *רבי משה מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה כנ&quot;ל.<br /> <br /> *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה&quot;ש בשואה ב[[י&quot;ד מר חשון]] [[ה'תש&quot;ג]].<br /> <br /> *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ&quot;א כסלו]] [[ה'תשט&quot;ז]].<br /> <br /> *מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.<br /> <br /> *מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.<br /> <br /> *מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.<br /> <br /> *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]).<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[אהרן מקרלין]]<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F.jpg&diff=655775 2024-01-29T09:54:07Z

<p>משקיף: מקור הקובץ בחב&quot;דפדיה ערך חסידות קרלין</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור הקובץ בחב&quot;דפדיה ערך חסידות קרלין</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655499 2024-01-28T12:33:53Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי אהרן מקרלין<br /> |תאריך לידה=[[תצ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ט ניסן]] [[תקל&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[פולסיה]], [[ליטא]]<br /> |תחומי עיסוק= [[אדמו&quot;ר]], [[דרשן]]<br /> }}<br /> '''ר' אהרן מקרלין''' (מכונה '''רבי אהרן הגדול''') היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ומייסד [[חסידות קרלין]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח&quot;א עמ' 12.}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655454 2024-01-28T10:52:57Z

<p>משקיף: /* הרבי ורבי יעקב חיים מסטולין-קרלין (דטרויט) */</p> <hr /> <div>'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט&quot;ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד. <br /> <br /> == תולדות חסידות קרלין ==<br /> <br /> רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]]. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו&quot;ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה. <br /> <br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[אהרן הגדול מקרלין]], [[שלמה מקרלין]]}}<br /> <br /> רבי [[אשר מקרלין]], בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי [[אשר מסטולין|אשר הראשון]] את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה [[סטולין]] בדרום בלארוס, ובשנת [[תק&quot;ע]] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו&quot;רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-[[כ&quot;ו בתשרי]] [[תקפ&quot;ז]].<br /> <br /> את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם &quot;רבי [[הבית אהרן|אהרן השני]]&quot;. והתפרסם בעיקר בשם ספרו &quot;בית אהרן&quot;. שימש כאדמו&quot;ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו &quot;בית אהרן&quot;, הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י&quot;ז בסיוון]] בשנת [[תרל&quot;ב]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של ה&quot;בית אהרן&quot; מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם &quot;רבי אשר השני&quot; או &quot;האדמו&quot;ר הצעיר&quot;. עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו&quot;ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו&quot;רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל&quot;ג]] ב[[ט&quot;ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא [[רבי ישראל מסטולין]], שכיהן כאדמו&quot;ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו&quot;רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו&quot;רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה לוצק.<br /> <br /> == [[השואה]] והשפעתה על החסידות ==<br /> <br /> לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה&quot;בית אהרן&quot; בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני &quot;הינוקא&quot;, ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של &quot;הינוקא&quot;. שני האדמו&quot;רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת &quot;בית אהרן&quot; בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת&quot;ש]] הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם &quot;פאר ישראל&quot; שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (מראש פינה)|משה הולצברג]] שהיה מכונה רבי משה ראשפינע ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת &quot;בית ישראל&quot; בנשיאותו של רבי משה מסטולין.<br /> <br /> בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו&quot;רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו&quot;ר המרכזי בשושלת אדמו&quot;רי קרלין יותר מחמשת אחיו.<br /> <br /> == רבי יוחנן מקרלין ==<br /> <br /> רבי יוחנן מקרלין (מכונה גם רבי יוחנן מלוצק, ע&quot;ש העיר בה התגורר לפני השואה) נולד בסטולין. לאחר נישואיו התגורר בעיר לוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. כשהתקרבו הגרמנים ללוצק, ברח עם אשתו ושתי בנותיו לברית המועצות. בזמן הבריחה, בשהותם בפרונזה (כיום בישקק), נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. לאחר השואה, שבה נספו ארבעה מאחיו, ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הפך רבי יוחנן לאדמו&quot;ר המרכזי של חסידות קרלין. אחרי מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל ב-[[כ&quot;ג באייר]] [[תש&quot;ו]]. בשנת [[תש&quot;ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים ב[[ארצות הברית]] ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת בהנהגתו. בין השאר, השלים בין ישיבת &quot;בית אהרן&quot; לישיבת &quot;בית ישראל&quot; וקראה בשם &quot;בית אהרן וישראל&quot; שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר [[ראש השנה]] [[תשט&quot;ו]], אז שב ל[[ארצות הברית]] ונפטר שם בכ&quot;א בכסלו [[תשט&quot;ז]] והוא בן 56. <br /> רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים:<br /> * רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מקרלין - מכהן כאדמו&quot;ר החסידות קרלין. <br /> * רבי יוחנן [[שוחט]] מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו&quot;רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו&quot;ר, ונקרא בשם האדמו&quot;ר מלוצק שבחסידות קרלין.<br /> <br /> == המשך השושלת ==<br /> אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו&quot;ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו&quot;ר.<br /> בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'.<br /> <br /> ==חב&quot;ד וקרלין==<br /> <br /> רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו&quot;ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו&quot;ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין).<br /> <br /> בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: &quot;הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ&quot;ל הי&quot;ד סיפר שפעם אחת שאל הרה&quot;ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ&quot;מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ&quot;מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה&quot;ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז&quot;ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב&quot;ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה&quot;ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה&quot;. {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} <br /> <br /> <br /> הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: &quot; שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט&quot;א דומ&quot;צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש&quot;ק יו&quot;ד שבט תש&quot;י יום ההסתלקות, התעניין הרה&quot;ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי&quot;ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי&quot;צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו&quot;ר הגאון רבי משה שפירא זצ&quot;ל אצל אדמו&quot;ר הרה&quot;ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה&quot;ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי&quot;צ] מליובאוויטש&quot; {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}.<br /> <br /> בכתבי חסידות קרלין מסופר: &quot;הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז&quot;ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס&quot;ט בעת כלולת אדמו&quot;ר הר&quot;מ מסטאלין הי&quot;ד וזכה לנסוע אז עם אדמו&quot;ר אור ישראל זיע&quot;א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע&quot;א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה&quot;ק בעל התניא זיע&quot;א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה&quot;.. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }}<br /> <br /> ==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית [[חיה מושקא]]. (תיאור הפגישה מספר שיח שרפי קודש, עמ' 418): הרבי פתח ואמר שעל פי הדין ש&quot;יפתח האבל תחילה&quot; - יפתח בדין שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא בישראל. האדמו&quot;ר שאל בת כמה הרבנית הייתה. בתחילה הרבי ענה לו שבכלל אין מחשבים את מספר השנים, אבל היות ושאל - יום הולדתה בכ&quot;ה אדר שבו היא הייתה צריכה להיות בת פ&quot;ז שנה. האדמו&quot;ר שאל ממה אירעה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל הנ&quot;ל שוב והרבי אמר שכללות העניין של סילוק הנשמה הוא ענין פנימי, ובכלל ה[[הסתלקות]] של צדיקים עניינה עלייה לדרגא נעלית וכו'.<br /> [[קובץ:קרלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב&quot;ם]]<br /> שלוחו של האדמו&quot;ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] [[תשס&quot;ג]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו&quot;ר מקרלין-סטולין ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל לויטין]] שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד [[הרמב&quot;ם]] הולך ומתחזק.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}<br /> <br /> מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, &quot;בכל זאת, על פי מה שנאמר 'חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י&quot;ט עמוד ח}}.<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_1.jpg|רבי ישראל מסטולין<br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר בן ר' ישראל מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק - ארץ ישראל - ארצות הברית<br /> קובץ:קרלין_7.JPG|רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מסטולין קרלין<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[שושלת פינסק קרלין]]<br /> *[[אהרן רוזנפלד]]<br /> *[[אריה רוזנפלד]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''בית משיח | גיליון 598'''<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידות קרלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655453 2024-01-28T10:52:37Z

<p>משקיף: /* הרבי הריי&quot;צ והינוקא מסטולין */</p> <hr /> <div>'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט&quot;ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד. <br /> <br /> == תולדות חסידות קרלין ==<br /> <br /> רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]]. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו&quot;ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה. <br /> <br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[אהרן הגדול מקרלין]], [[שלמה מקרלין]]}}<br /> <br /> רבי [[אשר מקרלין]], בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי [[אשר מסטולין|אשר הראשון]] את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה [[סטולין]] בדרום בלארוס, ובשנת [[תק&quot;ע]] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו&quot;רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-[[כ&quot;ו בתשרי]] [[תקפ&quot;ז]].<br /> <br /> את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם &quot;רבי [[הבית אהרן|אהרן השני]]&quot;. והתפרסם בעיקר בשם ספרו &quot;בית אהרן&quot;. שימש כאדמו&quot;ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו &quot;בית אהרן&quot;, הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י&quot;ז בסיוון]] בשנת [[תרל&quot;ב]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של ה&quot;בית אהרן&quot; מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם &quot;רבי אשר השני&quot; או &quot;האדמו&quot;ר הצעיר&quot;. עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו&quot;ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו&quot;רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל&quot;ג]] ב[[ט&quot;ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא [[רבי ישראל מסטולין]], שכיהן כאדמו&quot;ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו&quot;רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו&quot;רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה לוצק.<br /> <br /> == [[השואה]] והשפעתה על החסידות ==<br /> <br /> לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה&quot;בית אהרן&quot; בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני &quot;הינוקא&quot;, ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של &quot;הינוקא&quot;. שני האדמו&quot;רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת &quot;בית אהרן&quot; בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת&quot;ש]] הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם &quot;פאר ישראל&quot; שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (מראש פינה)|משה הולצברג]] שהיה מכונה רבי משה ראשפינע ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת &quot;בית ישראל&quot; בנשיאותו של רבי משה מסטולין.<br /> <br /> בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו&quot;רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו&quot;ר המרכזי בשושלת אדמו&quot;רי קרלין יותר מחמשת אחיו.<br /> <br /> == רבי יוחנן מקרלין ==<br /> <br /> רבי יוחנן מקרלין (מכונה גם רבי יוחנן מלוצק, ע&quot;ש העיר בה התגורר לפני השואה) נולד בסטולין. לאחר נישואיו התגורר בעיר לוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. כשהתקרבו הגרמנים ללוצק, ברח עם אשתו ושתי בנותיו לברית המועצות. בזמן הבריחה, בשהותם בפרונזה (כיום בישקק), נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. לאחר השואה, שבה נספו ארבעה מאחיו, ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הפך רבי יוחנן לאדמו&quot;ר המרכזי של חסידות קרלין. אחרי מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל ב-[[כ&quot;ג באייר]] [[תש&quot;ו]]. בשנת [[תש&quot;ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים ב[[ארצות הברית]] ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת בהנהגתו. בין השאר, השלים בין ישיבת &quot;בית אהרן&quot; לישיבת &quot;בית ישראל&quot; וקראה בשם &quot;בית אהרן וישראל&quot; שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר [[ראש השנה]] [[תשט&quot;ו]], אז שב ל[[ארצות הברית]] ונפטר שם בכ&quot;א בכסלו [[תשט&quot;ז]] והוא בן 56. <br /> רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים:<br /> * רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מקרלין - מכהן כאדמו&quot;ר החסידות קרלין. <br /> * רבי יוחנן [[שוחט]] מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו&quot;רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו&quot;ר, ונקרא בשם האדמו&quot;ר מלוצק שבחסידות קרלין.<br /> <br /> == המשך השושלת ==<br /> אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו&quot;ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו&quot;ר.<br /> בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'.<br /> <br /> ==חב&quot;ד וקרלין==<br /> <br /> רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו&quot;ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו&quot;ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין).<br /> <br /> בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: &quot;הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ&quot;ל הי&quot;ד סיפר שפעם אחת שאל הרה&quot;ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ&quot;מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ&quot;מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה&quot;ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז&quot;ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב&quot;ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה&quot;ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה&quot;. {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} <br /> <br /> <br /> הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: &quot; שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט&quot;א דומ&quot;צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש&quot;ק יו&quot;ד שבט תש&quot;י יום ההסתלקות, התעניין הרה&quot;ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי&quot;ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי&quot;צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו&quot;ר הגאון רבי משה שפירא זצ&quot;ל אצל אדמו&quot;ר הרה&quot;ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה&quot;ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי&quot;צ] מליובאוויטש&quot; {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}.<br /> <br /> בכתבי חסידות קרלין מסופר: &quot;הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז&quot;ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס&quot;ט בעת כלולת אדמו&quot;ר הר&quot;מ מסטאלין הי&quot;ד וזכה לנסוע אז עם אדמו&quot;ר אור ישראל זיע&quot;א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע&quot;א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה&quot;ק בעל התניא זיע&quot;א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה&quot;.. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }}<br /> <br /> == הרבי ורבי יעקב חיים מסטולין-קרלין (דטרויט)== <br /> <br /> ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[תש&quot;ו]] התקיימה בניו יורק חתונת ר' בנימין לויטין. הרבי השתתף בחתונה, וכן האדמו&quot;ר רבי יעקב חיים מקרלין. בתמונה מסעודת החתונה נראה הרבי יושב בשולחן הכבוד, ובאותו שולחן נראה גם האדמו&quot;ר מקרלין {{הערה|התמונה מופיעה בספר '''ימי בראשית''', עמ' 21.}}.<br /> <br /> ==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית [[חיה מושקא]]. (תיאור הפגישה מספר שיח שרפי קודש, עמ' 418): הרבי פתח ואמר שעל פי הדין ש&quot;יפתח האבל תחילה&quot; - יפתח בדין שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא בישראל. האדמו&quot;ר שאל בת כמה הרבנית הייתה. בתחילה הרבי ענה לו שבכלל אין מחשבים את מספר השנים, אבל היות ושאל - יום הולדתה בכ&quot;ה אדר שבו היא הייתה צריכה להיות בת פ&quot;ז שנה. האדמו&quot;ר שאל ממה אירעה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל הנ&quot;ל שוב והרבי אמר שכללות העניין של סילוק הנשמה הוא ענין פנימי, ובכלל ה[[הסתלקות]] של צדיקים עניינה עלייה לדרגא נעלית וכו'.<br /> [[קובץ:קרלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב&quot;ם]]<br /> שלוחו של האדמו&quot;ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] [[תשס&quot;ג]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו&quot;ר מקרלין-סטולין ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל לויטין]] שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד [[הרמב&quot;ם]] הולך ומתחזק.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}<br /> <br /> מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, &quot;בכל זאת, על פי מה שנאמר 'חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י&quot;ט עמוד ח}}.<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_1.jpg|רבי ישראל מסטולין<br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר בן ר' ישראל מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק - ארץ ישראל - ארצות הברית<br /> קובץ:קרלין_7.JPG|רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מסטולין קרלין<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[שושלת פינסק קרלין]]<br /> *[[אהרן רוזנפלד]]<br /> *[[אריה רוזנפלד]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''בית משיח | גיליון 598'''<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידות קרלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655452 2024-01-28T10:52:00Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי ישראל פרלוב<br /> |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[בלארוס]]<br /> |תחומי עיסוק=[[אדמו&quot;ר]]<br /> }}<br /> רבי ישראל פרלוב מסטולין (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו&quot;ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[חסידות קרלין]]. <br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> <br /> רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תרל&quot;ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו&quot;ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. <br /> <br /> בשנת [[ה'תרמ&quot;ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.<br /> <br /> הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של [[הרבנית שטערנא שרה]], שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], שהיה אביו של [[רבי יוסף יצחק מאוורוטש]], אביה של [[הרבנית שטערנא שרה]]. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו&quot;ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] היה נשוי לבתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], סב סבו של רבי ישראל.<br /> <br /> נפטר ביום שני של [[ראש השנה]] ([[ב' תשרי]]) [[ה'תרפ&quot;ב]] בעיירת מרפא ב[[גרמניה]], ולמחרת נטמן ב[[פרנקפורט]]. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> כמה פעמים נפגשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.<br /> <br /> ומסופר, שפעם אחת שאל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] את אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודותיו: &quot;טאטע, דאס איז א רבי&quot;. וענה לו: &quot;יא דאס איז א רבי...&quot;{{הערה|לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.}}.<br /> <br /> ובא' המכתבים ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ממארינ-באד ([[י&quot;א תמוז]] [[ה'תרס&quot;ח]]) מתאר כי המקום מלא באדמו&quot;רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מ[[בוהוש]], רבי ישראל פרידמן מ[[צ'ורטקוב]], ורבי ישראל מסטולין{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ' רפג.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה&quot;ח ר' ישראל אריה גולדהבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובתוך הדברים סיפר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד &quot;גאר הויך&quot;, ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו{{הערה|פרי ישע אהרן ח&quot;ב עמ' עט.}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ==<br /> מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: &quot;א מסירות נפש בחור&quot;{{הערה|פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.}}.<br /> <br /> כשהיה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בעיר קיסינגען שב[[גרמניה]] בשלהי שנת [[ה'תרע&quot;ב]] בא אליו למעונו ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] הרבי מסטולין{{הערה|[[ספר התולדות]] ח&quot;ב עמ' 265.}}.<br /> <br /> והרב [[זעליג סלונים]] סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ב[[תשרי]] [[תרצ&quot;ב]] ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ&quot;ל, וסיפר שלאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אמר אביו שיסעו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] טרם נשיאותו נזדעזע כולו{{הערה|עבד מלך עמ' 140.}}.<br /> <br /> ==בניו==<br /> *רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה, [[כ&quot;ט אלול]] [[ה'תש&quot;ב]] יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.<br /> <br /> *רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה&quot;ש בגטו וורשא ב[[י&quot;א מנחם אב]].<br /> <br /> *רבי יעקב חיים מדטריוט – נפטר חשוך בנים ב[[ו' אייר]] [[ה'תש&quot;ה]].<br /> <br /> כמה חודשים קודם פטירתו, ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תש&quot;ו]] השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים{{הערה|ימי בראשית עמ' 21.}}.<br /> <br /> *רבי משה מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה כנ&quot;ל.<br /> <br /> *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה&quot;ש בשואה ב[[י&quot;ד מר חשון]] [[ה'תש&quot;ג]].<br /> <br /> *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ&quot;א כסלו]] [[ה'תשט&quot;ז]].<br /> <br /> *מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.<br /> <br /> *מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.<br /> <br /> *מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.<br /> <br /> *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]).<br /> <br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[אהרן מקרלין]]<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655450 2024-01-28T10:48:10Z

<p>משקיף: יצירת דף עם התוכן &quot;{{דמות |שם= רבי ישראל פרלוב |תאריך לידה=י&#039; כסלו ה&#039;תרכ&quot;ט |תאריך פטירה=ב&#039; תשרי ה&#039;תרפ&quot;ב |...&quot;</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי ישראל פרלוב<br /> |תאריך לידה=[[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' תשרי]] [[ה'תרפ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[בלארוס]]<br /> |תחומי עיסוק=[[אדמו&quot;ר]]<br /> }}<br /> רבי ישראל פרלוב מסטולין (מכונה: '''הינוקא מסטולין''', על שם הכתרתו לאדמו&quot;ר בגיל צעיר. '''דער פרנקפורטער''' על שם מקום כבודו. ובפי חסידי קרלין: '''אור ישראל'''), היה האדמו&quot;ר השישי בשושלת קרלין. <br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> <br /> רבי ישראל נולד לאביו רבי אשר השני מסטולין ביום [[י' כסלו]] [[ה'תרכ&quot;ט]], בהיותו בן ארבע וחצי נפטר אביו ביום [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תרל&quot;ג]], והחסידים נתנו בו את עיניהם למנותו עליהם כאדמו&quot;ר, עד שביום ה[[בר מצוה]] הוכתר על ידי זקני החסידים, ועקב גילו הצעיר נודע בתואר 'הינוקא מסטולין'. <br /> <br /> בשנת [[ה'תרמ&quot;ג]] נישא לבת דודתו (בת אחות אביו) הרבנית ברכה שיינדל, בתו של רבי דוד טברסקי מזלטיפולי.<br /> <br /> הרבנית ברכה היתה בת דודה שניה של [[הרבנית שטערנא שרה]], שכן אביה היה בנו של רבי יוחנן מרחמסטריבקה, אחיו הצעיר של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], שהיה אביו של [[רבי יוסף יצחק מאוורוטש]], אביה של [[הרבנית שטערנא שרה]]. כמו כן, שתי הרבניות היו בנות דודות שלישיות של האדמו&quot;ר רבי ישראל, שכן אביהם של שני האחים, [[רבי מרדכי מצ'רנוביל]] היה נשוי לבתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]], סב סבו של רבי ישראל.<br /> <br /> נפטר ביום שני של [[ראש השנה]] ([[ב' תשרי]]) [[ה'תרפ&quot;ב]] בעיירת מרפא ב[[גרמניה]], ולמחרת נטמן ב[[פרנקפורט]]. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> כמה פעמים נפגשו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] עם רבי ישראל מסטולין (בעיקר?) במעיינות המרפא, ושררה ביניהם הערכה הדדית.<br /> <br /> ומסופר, שפעם אחת שאל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] את אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודותיו: &quot;טאטע, דאס איז א רבי&quot;. וענה לו: &quot;יא דאס איז א רבי...&quot;{{הערה|לוח עתים וזמנים (קרלין) ב' ניסן.}}.<br /> <br /> ובא' המכתבים ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ממארינ-באד ([[י&quot;א תמוז]] [[ה'תרס&quot;ח]]) מתאר כי המקום מלא באדמו&quot;רים קטנים כה רבים, עד שכולו מבהיק מבד האטלס של בגדיהם, ומציין כי ביניהם יש שלשה בעלי שם: רבי ישראל שלום יוסף מ[[בוהוש]], רבי ישראל פרידמן מ[[צ'ורטקוב]], ורבי ישראל מסטולין{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ד עמ' רפג.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר כי פעם שלח רבי ישראל מסטולין את חסידו הגה&quot;ח ר' ישראל אריה גולדהבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובתוך הדברים סיפר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכאשר שהיתי במעיינות המרפא יחד עם רבך הוא השתדל לסתיר עצמו ממני, אולם כשאכל תפוח עץ וקילף את הקליפה וראיתי אותו בעת הברכה שברך, נוכחתי אז שהוא אדם גדול מאד &quot;גאר הויך&quot;, ומאז אינו יכול להסתיר את גדלו מאתנו{{הערה|פרי ישע אהרן ח&quot;ב עמ' עט.}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ==<br /> מסופר, כי פעם אחת כאשר ישבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורבי ישראל מסטולין במעיינות המרפא ושוחחו ביניהם, ובאמצע השיחה נכנס לחדר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כאשר ראה אותו רבי ישראל קם מלא קומתו והתבטא עליו: &quot;א מסירות נפש בחור&quot;{{הערה|פרי ישע אהרן (הויזמאן) עמ' סה הערה לז.}}.<br /> <br /> כשהיה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בעיר קיסינגען שב[[גרמניה]] בשלהי שנת [[ה'תרע&quot;ב]] בא אליו למעונו ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] הרבי מסטולין{{הערה|[[ספר התולדות]] ח&quot;ב עמ' 265.}}.<br /> <br /> והרב [[זעליג סלונים]] סיפר, כי כאשר שהה בחצרות קדשו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ב[[תשרי]] [[תרצ&quot;ב]] ראה את אחד מבניו של רבי ישראל מסטולין נכנס ליחידות אצל הרבי, וביציאתו מהיחידות ביקש מהרבי לברך את חסידיו שבאו איתו. כעבור כמה שנים שוב פגש הרב סלונים את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות הנ&quot;ל, וסיפר שלאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אמר אביו שיסעו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שבהזדמנות א' בה ראה אביו את הדרת פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] טרם נשיאותו נזדעזע כולו{{הערה|עבד מלך עמ' 140.}}.<br /> <br /> ==בניו==<br /> *רבי אשר (השלישי) מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה, [[כ&quot;ט אלול]] [[ה'תש&quot;ב]] יחד עם אמו ואחיו רבי משה, ועוד יהודים רבים בסטולין.<br /> <br /> *רבי אהרן מוורשא – נהרג עקה&quot;ש בגטו וורשא ב[[י&quot;א מנחם אב]].<br /> <br /> *רבי יעקב חיים מדטריוט – נפטר חשוך בנים ב[[ו' אייר]] [[ה'תש&quot;ה]].<br /> <br /> כמה חודשים קודם פטירתו, ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תש&quot;ו]] השתתף בחתונת ר' בנימין לויטין, בתמונה מסעודת החתונה ניתן לראות את הרבי יושב בשולחן הכבוד ויחד עמו את רבי יעקב חיים{{הערה|ימי בראשית עמ' 21.}}.<br /> <br /> *רבי משה מסטולין – נהרג עקה&quot;ש בשואה כנ&quot;ל.<br /> <br /> *רבי אברהם אלימלך מקרלין – נהרג עקה&quot;ש בשואה ב[[י&quot;ד מר חשון]] [[ה'תש&quot;ג]].<br /> <br /> *רבי יוחנן מלוצק – נפטר [[כ&quot;א כסלו]] [[ה'תשט&quot;ז]].<br /> <br /> *מ' חוה אשת רבי שלום מקומרנא.<br /> <br /> *מ' מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ.<br /> <br /> *מ' רבקה אשת רבי משה טברסקי מסטפין.<br /> <br /> *מ' חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי [[ישכר דב מבעלז]]).</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=655448 2024-01-28T10:45:33Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט&quot;ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד. <br /> <br /> == תולדות חסידות קרלין ==<br /> <br /> רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]]. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו&quot;ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה. <br /> <br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[אהרן הגדול מקרלין]], [[שלמה מקרלין]]}}<br /> <br /> רבי [[אשר מקרלין]], בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי [[אשר מסטולין|אשר הראשון]] את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה [[סטולין]] בדרום בלארוס, ובשנת [[תק&quot;ע]] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו&quot;רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-[[כ&quot;ו בתשרי]] [[תקפ&quot;ז]].<br /> <br /> את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם &quot;רבי [[הבית אהרן|אהרן השני]]&quot;. והתפרסם בעיקר בשם ספרו &quot;בית אהרן&quot;. שימש כאדמו&quot;ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו &quot;בית אהרן&quot;, הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י&quot;ז בסיוון]] בשנת [[תרל&quot;ב]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של ה&quot;בית אהרן&quot; מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם &quot;רבי אשר השני&quot; או &quot;האדמו&quot;ר הצעיר&quot;. עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו&quot;ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו&quot;רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל&quot;ג]] ב[[ט&quot;ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא [[רבי ישראל מסטולין]], שכיהן כאדמו&quot;ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו&quot;רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו&quot;רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה לוצק.<br /> <br /> == [[השואה]] והשפעתה על החסידות ==<br /> <br /> לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה&quot;בית אהרן&quot; בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני &quot;הינוקא&quot;, ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של &quot;הינוקא&quot;. שני האדמו&quot;רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת &quot;בית אהרן&quot; בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת&quot;ש]] הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם &quot;פאר ישראל&quot; שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (מראש פינה)|משה הולצברג]] שהיה מכונה רבי משה ראשפינע ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת &quot;בית ישראל&quot; בנשיאותו של רבי משה מסטולין.<br /> <br /> בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו&quot;רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו&quot;ר המרכזי בשושלת אדמו&quot;רי קרלין יותר מחמשת אחיו.<br /> <br /> == רבי יוחנן מקרלין ==<br /> <br /> רבי יוחנן מקרלין (מכונה גם רבי יוחנן מלוצק, ע&quot;ש העיר בה התגורר לפני השואה) נולד בסטולין. לאחר נישואיו התגורר בעיר לוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. כשהתקרבו הגרמנים ללוצק, ברח עם אשתו ושתי בנותיו לברית המועצות. בזמן הבריחה, בשהותם בפרונזה (כיום בישקק), נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. לאחר השואה, שבה נספו ארבעה מאחיו, ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הפך רבי יוחנן לאדמו&quot;ר המרכזי של חסידות קרלין. אחרי מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל ב-[[כ&quot;ג באייר]] [[תש&quot;ו]]. בשנת [[תש&quot;ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים ב[[ארצות הברית]] ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת בהנהגתו. בין השאר, השלים בין ישיבת &quot;בית אהרן&quot; לישיבת &quot;בית ישראל&quot; וקראה בשם &quot;בית אהרן וישראל&quot; שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר [[ראש השנה]] [[תשט&quot;ו]], אז שב ל[[ארצות הברית]] ונפטר שם בכ&quot;א בכסלו [[תשט&quot;ז]] והוא בן 56. <br /> רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים:<br /> * רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מקרלין - מכהן כאדמו&quot;ר החסידות קרלין. <br /> * רבי יוחנן [[שוחט]] מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו&quot;רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו&quot;ר, ונקרא בשם האדמו&quot;ר מלוצק שבחסידות קרלין.<br /> <br /> == המשך השושלת ==<br /> אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו&quot;ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו&quot;ר.<br /> בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'.<br /> <br /> ==חב&quot;ד וקרלין==<br /> <br /> רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו&quot;ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו&quot;ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין).<br /> <br /> בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: &quot;הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ&quot;ל הי&quot;ד סיפר שפעם אחת שאל הרה&quot;ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ&quot;מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ&quot;מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה&quot;ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז&quot;ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב&quot;ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה&quot;ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה&quot;. {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} <br /> <br /> === הרבי הריי&quot;צ והינוקא מסטולין ===<br /> <br /> ר' [[זעליג סלונים]] סיפר, שהיה באוטווצק אצל [[הרבי הריי&quot;צ]], וראה את אחד מבניו של הינוקא מסטולין (אדמו&quot;ר ר' ישראל) מגיע לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כאשר יצא מה[[יחידות]], ביקש מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיברך את חסידיו שבאו איתו. <br /> <br /> כעבור כמה שנים שוב פגש ר' זעליג את האדמו&quot;ר הנ&quot;ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות ה[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, וסיפר שלאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הרש&quot;ב]], אמר אביו הינוקא שיסעו לרבי הריי&quot;צ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שפעם נסע הינוקא בעצמו להרים, וגם [[הרבי הריי&quot;צ]] היה שם, וזה היה טרם נשיאותו. וכאשר ראה הינוקא את הדרת פניו של [[הרבי הריי&quot;צ]] - נזדעזע כולו.<br /> <br /> הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: &quot; שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט&quot;א דומ&quot;צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש&quot;ק יו&quot;ד שבט תש&quot;י יום ההסתלקות, התעניין הרה&quot;ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי&quot;ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי&quot;צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו&quot;ר הגאון רבי משה שפירא זצ&quot;ל אצל אדמו&quot;ר הרה&quot;ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה&quot;ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי&quot;צ] מליובאוויטש&quot; {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}.<br /> <br /> בכתבי חסידות קרלין מסופר: &quot;הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז&quot;ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס&quot;ט בעת כלולת אדמו&quot;ר הר&quot;מ מסטאלין הי&quot;ד וזכה לנסוע אז עם אדמו&quot;ר אור ישראל זיע&quot;א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע&quot;א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה&quot;ק בעל התניא זיע&quot;א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה&quot;.. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }}<br /> <br /> == הרבי ורבי יעקב חיים מסטולין-קרלין (דטרויט)== <br /> <br /> ב[[כ&quot;ג אדר שני]] [[תש&quot;ו]] התקיימה בניו יורק חתונת ר' בנימין לויטין. הרבי השתתף בחתונה, וכן האדמו&quot;ר רבי יעקב חיים מקרלין. בתמונה מסעודת החתונה נראה הרבי יושב בשולחן הכבוד, ובאותו שולחן נראה גם האדמו&quot;ר מקרלין {{הערה|התמונה מופיעה בספר '''ימי בראשית''', עמ' 21.}}.<br /> <br /> ==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית [[חיה מושקא]]. (תיאור הפגישה מספר שיח שרפי קודש, עמ' 418): הרבי פתח ואמר שעל פי הדין ש&quot;יפתח האבל תחילה&quot; - יפתח בדין שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא בישראל. האדמו&quot;ר שאל בת כמה הרבנית הייתה. בתחילה הרבי ענה לו שבכלל אין מחשבים את מספר השנים, אבל היות ושאל - יום הולדתה בכ&quot;ה אדר שבו היא הייתה צריכה להיות בת פ&quot;ז שנה. האדמו&quot;ר שאל ממה אירעה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל הנ&quot;ל שוב והרבי אמר שכללות העניין של סילוק הנשמה הוא ענין פנימי, ובכלל ה[[הסתלקות]] של צדיקים עניינה עלייה לדרגא נעלית וכו'.<br /> [[קובץ:קרלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב&quot;ם]]<br /> שלוחו של האדמו&quot;ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] [[תשס&quot;ג]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו&quot;ר מקרלין-סטולין ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל לויטין]] שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד [[הרמב&quot;ם]] הולך ומתחזק.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}<br /> <br /> מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, &quot;בכל זאת, על פי מה שנאמר 'חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י&quot;ט עמוד ח}}.<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:קרלין_1.jpg|רבי ישראל מסטולין<br /> קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר בן ר' ישראל מסטולין<br /> קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט<br /> קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין<br /> קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין<br /> קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק - ארץ ישראל - ארצות הברית<br /> קובץ:קרלין_7.JPG|רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מסטולין קרלין<br /> <br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[שושלת פינסק קרלין]]<br /> *[[אהרן רוזנפלד]]<br /> *[[אריה רוזנפלד]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''בית משיח | גיליון 598'''<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידות קרלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646744 2023-12-10T10:22:12Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי אהרן מקרלין<br /> |תאריך לידה=[[תצ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ט ניסן]] [[תקל&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[פולסיה]], [[ליטא]]<br /> |תחומי עיסוק= [[אדמו&quot;ר]], [[דרשן]]<br /> }}<br /> '''ר' אהרן מקרלין''' (מכונה '''רבי אהרן הגדול''') היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח&quot;א עמ' 12.}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=646743 2023-12-10T10:09:53Z

<p>משקיף: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף תאומים<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ז]]<br /> |תאריך פטירה=[[תקנ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[פולין]] ו[[גרמניה]]<br /> |תחומי עיסוק= מלמד, מחבר ספרים, רב ופוסק <br /> }}<br /> רבי '''יוסף תאומים''' (מכונה גם ה'''פרי מגדים''' על שם ספריו) ([[תפ&quot;ז]] – [[תקנ&quot;ב]]), היה רב ופוסק הלכה. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו על [[שולחן ערוך]] שנהפכו לאבני יסוד בלימוד ההלכה.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> רבי יוסף נולד בשנת [[תפ&quot;ז]], לאחר לידתו התמנה אביו רבי מאיר לדיין ודרשן בעיר [[לבוב]] (למברג) שב[[פולין]]. רבי יוסף למד תורה מאביו, והוכר כעילוי. בסביבות שנת [[תק&quot;ד]] נשא אשה. <br /> <br /> בתחילה שימש כמלמד תינוקות בעיירה קומארנה, וגם אז עסק בעיקר בלימוד תורה ובחיבור ספריו. בשנת [[תקכ&quot;ז]] עבר ל[[ברלין]], ושקד על תלמודו ועל חיבור ספריו בבית מדרשו של הגביר דניאל יפה. <br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ד]] החל למלא את מקום אביו כפוסק ודרשן בלבוב, ובשנת [[תקמ&quot;א]] התמנה לרב ב[[פרנקפורט דאודר]] שבמזרח [[גרמניה]], ובה נפטר בשנת [[תקנ&quot;ב]].<br /> <br /> בספר [[בית רבי]]{{הערה|ח&quot;א פכ&quot;ה.}} כותב כי היה חברו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> פעם שאל הרבי את [[חיים מאיר יחיאל שפירא|הרב מנאראל]] האם היה קשר בינו ובין ה[[בעל שם טוב]], והלה השיב ששמע רק שהיה אצל [[המגיד ממעזריטש]] וקבל ממנו ברכה, וכששאלו אותו איזה רושם עשו עליו החבריא קדישא של המגיד, השיב שמרגיש כ&quot;כ בשפלות נגדם כמו להבדיל האינו יהודי כשקוראים אותו ב[[יום הכפורים]] להדליק נר אצל היהודים ב[[בית הכנסת]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח ח&quot;א עמ' 509-10.}}.<br /> <br /> == פרי מגדים ==<br /> <br /> רבי יוסף נודע בעיקר בזכות חיבורו 'פרי מגדים'. בחלק [[אורח חיים]] כולל הפירוש את 'משבצות זהב' - ביאור על ה[[ט&quot;ז]], ו'אשל אברהם' – ביאור על ה[[מגן אברהם]]. ובחלק יו&quot;ד כולל הפירוש את 'משבצות זהב' על הט&quot;ז, ו'שפתי דעת' על ה[[ש&quot;ך]].<br /> <br /> כיום נדפס ה'פרי מגדים' כמעט בכל מהדורות השו&quot;ע על הדף, ובמהדורות הישנות נדפס בסוף הספר.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] מציין לפרי מגדים רק במהדורה בתרא{{הערה|סי' ב ס&quot;ב. סי' קנו ס&quot;ב. סי' תמז קו&quot;א סק&quot;ב.}}, ובחלק [[יורה דעה]] אינו מציין אליו כלל, וככל הנראה ספר זה טרם הגיע לידיו בעת כתיבתם{{הערה|ראה קובץ [[הערות וביאורים]] אהלי תורה גליון תתטז.}}. אמנם ב[[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]] דן בדבריו כמה פעמים{{הערה|סי' ז, יג, יד.}}.<br /> <br /> בעת [[המאסר השני]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החרימו השלטונות כמה וכמה ספרים מספרייתו, וביניהם הספר 'פרי מגדים'{{הערה|[[ספריית ליובאוויטש]] עמ' ה. וראה [[פרדס חב&quot;ד]] גליונות 6 ו-7.}}.<br /> <br /> חסידים מספרים{{הערה|[[לקוטי ספורים]] מדור [[אדמו&quot;ר הזקן]] אות פג.}} כי פעם התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;קא מכרזי ברקיע הלכה כפרי מגדים&quot;. וכן בקרב [[חסידי פולין]] ישנם כמה סיפורים אודות התקבלות הספר{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]] ב[[בטאון חב&quot;ד]] גליון לג עמ' 20.}}.<br /> <br /> חיבור זה הוא אחד הפירושים החשובים ביותר על השולחן ערוך, ואף נתחברו עליו ביאורים וקיצורים.<br /> <br /> סביו של הרבי, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סיכם בשולי גליון הפרי מגדים שלו את תמצית הדינים העולים מדבריו, ולאחר מכן סידרם לפי ערכים עבור הדפסה. בשנת תשמ&quot;ה הורה הרבי להדפיס זאת בספר בשם 'פסקי פרי מגדים'.<br /> <br /> ==ספרים נוספים==<br /> <br /> בחייו הדפיס הרב תאומים גם את הספרים: 1. '''פורת יוסף''' על יבמות וכתובות וכללים סוגיות הש&quot;ס (זאלקאווא תקט&quot;ז). 2. '''גנת וורדים''' על כללי ושרשי י&quot;ג מדות וכללים רבים (פ&quot;פ דאדר תקכ&quot;ז). 3. '''רב פנינים''' הכולל שלשה ספרים: '''נפת צופים''' של אביו, '''תיבת גמ&quot;א''' על התורה, ו'''שושנת העמקים''' על כללי הש&quot;ס (פפד&quot;א תקמ&quot;ב). <br /> <br /> בתחילת ספרו 'נטריקן' מודיע הרב תאומים בהתנצלות המחבר שחיבר טו&quot;ב (17) ספרים, אשר חלק מהם כבר יצאו לדפוס, ומפרט את אלה אשר כתובים תחת ידו ועדיין לא נדפסו: ראש יוסף, חילוקא דרבנן, פרשת דרכים, זמנים, המגיד, אם לבינה, משח זיתא, נטריקן. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''שיחות לנוער''', תמוז תשל&quot;ד.<br /> <br /> <br /> {{אחרונים|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646583 2023-12-06T11:16:33Z

<p>משקיף: /* עם אדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח&quot;א עמ' 12.}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646582 2023-12-06T11:15:21Z

<p>משקיף: /* עם אדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח&quot;א עמ' 12.}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646581 2023-12-06T11:13:47Z

<p>משקיף: /* מתורתו */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש&quot;ט אות כג, ומדור אדה&quot;ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646580 2023-12-06T11:12:53Z

<p>משקיף: /* במעזריטש */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש{{הערה|האימרה ב[[תורה אור]] (תצוה פב, ב) &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. הבעש&quot;ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין ([[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152).}}, צדיק נסתר וחסיד של ה[[בעש&quot;ט]]. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש&quot;ט לקבל ברכה לבן, הבעש&quot;ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש&quot;ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש&quot;ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש&quot;ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן{{הערה|[[שיחות לנוער]] תמוז תש&quot;ג עמ' 6. [[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב&quot;ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> == מתורתו ==<br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> *רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=טווערסקי&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646021 2023-11-30T08:26:46Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש&quot;ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. <br /> <br /> האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש&quot;ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152.}}.<br /> <br /> אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש&quot;ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש&quot;ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. [[רשימות דברים]] עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן == <br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> <br /> == מתורתו == <br /> <br /> המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ&quot;ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) &quot;ארוממך ה' כי דליתני&quot;, אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט&quot;ו באב ד&quot;ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}.<br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> <br /> *רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> <br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> <br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646019 2023-11-30T08:12:59Z

<p>משקיף: /* עם אדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש&quot;ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. <br /> <br /> האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש&quot;ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152.}}.<br /> <br /> אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש&quot;ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש&quot;ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. רשימות דברים עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן == <br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר דב מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> <br /> *רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> <br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> <br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646017 2023-11-30T08:09:43Z

<p>משקיף: /* במעזריטש */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש&quot;ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. <br /> <br /> האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש&quot;ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152.}}.<br /> <br /> אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש&quot;ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש&quot;ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. רשימות דברים עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{הערה|גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן == <br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> <br /> *רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> <br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> <br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646016 2023-11-30T08:08:58Z

<p>משקיף: /* אביו */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש&quot;ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. <br /> <br /> האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש&quot;ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152.}}.<br /> <br /> אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש&quot;ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש&quot;ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] ח&quot;א עמ' 93. רשימות דברים עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן == <br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> <br /> *רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> <br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> <br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=646012 2023-11-30T07:26:14Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אביו ==<br /> <br /> רבי אהרן נולד בשנת תצ&quot;ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש&quot;ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. <br /> <br /> האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש&quot;ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152.}}.<br /> <br /> אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש&quot;ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש&quot;ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חט&quot;ז עמ' 9. רשימות דברים עמ' 199.}}.<br /> <br /> == במעזריטש ==<br /> <br /> ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון יב עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 287.}}.<br /> <br /> את אופן היראה שלו מהשי&quot;ת המשיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה.}}.<br /> <br /> ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע &quot;המלך&quot; נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז&quot;ל{{גיטין נו, א}} &quot;אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!&quot; (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: &quot;אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 302.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן == <br /> <br /> כשבא [[אדמו&quot;ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי&quot;ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 289.}}.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[ב&quot;ח]] מקנאים בגן עדן שלו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> <br /> *רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> <br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> <br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=645933 2023-11-29T08:46:33Z

<p>משקיף: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> אביו של הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין היה רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש&quot;ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. <br /> <br /> האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש&quot;ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152.}}.<br /> <br /> אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש&quot;ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש&quot;ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. רשימות דברים עמ' 199.}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> היה בקשר קרוב מאד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן אמר עליו שבחים נפלאים, בין השבחים אמר עליו: שאופן ה[[יראה]] שלו מהשי&quot;ת היא כמו אדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה.<br /> <br /> *רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;ב עמ' 41.}}.<br /> <br /> *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> <br /> *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=645932 2023-11-29T08:31:17Z

<p>משקיף: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> אביו של הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין היה רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש&quot;ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. <br /> <br /> האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} &quot;אהרן אותיות נראה&quot; היא מאמר של ה[[בעש&quot;ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש&quot;ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ&quot;נראה כזה צומח אהרן&quot;. היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 152.}}.<br /> <br /> אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש&quot;ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש&quot;ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש&quot;ט]] ח&quot;א עמ' 419 ואילך. רשימות דברים עמ' 199.}}.<br /> <br /> פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ&quot;ה. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חי&quot;ד עמ' 293.}}.<br /> <br /> יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע&quot;ש המייסד - קארלינים.<br /> <br /> בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.<br /> <br /> נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל&quot;ב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> היה בקשר קרוב מאד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן אמר עליו שבחים נפלאים, בין השבחים אמר עליו: שאופן ה[[יראה]] שלו מהשי&quot;ת היא כמו אדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו&quot;ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת.<br /> <br /> פעם סיפר אדמו&quot;ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים&quot;.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בנו היה הרב ר' [[אשר מסטאלין]] (שהיה גם תלמידו של ר' [[שלמה מקרלין]]), היה מיודד עם אדמו&quot;ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב&quot;ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|הלשינו]] על אדמו&quot;ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר &quot;כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים&quot;, מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}.<br /> <br /> ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), היה כבן בית אצל אדמו&quot;ר הזקן, ולאחר התאלמנותו, שידך אותו אדמו&quot;ר הזקן עם משפחת ר' אשר מסטאלין.<br /> <br /> חתנו של רבי אהרן, היה הרה&quot;ק רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], אשר [[נישואין|נשא]] את בתו שרה בזיווג ראשון, וממנה נולדו לו שלושה ילדים, אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב&quot;ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[שלמה מקרלין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9&diff=633164 2023-09-10T07:34:39Z

<p>משקיף: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמעון שלום קאליש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמעון שלום קאליש]]<br /> <br /> רבי '''שמעון שלום קאליש''' ([[תרמ&quot;ג]] - [[י&quot;ט באב]] [[תשי&quot;ד]]) היה האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> רבי שמעון שלום נולד לאביו רבי מנחם קאליש. הוא התגורר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] באוטווצק ועמד בקשר עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בתקופת המלחמה, גלה לשנחאי, יחד עם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].<br /> <br /> לתמימים היה באותה עת בניין נפרד ביפן, ובעליית הגג של אותו בניין התגורר האדמו&quot;ר מאמשינוב. <br /> <br /> עוד בהיות התמימים בוילנה, הורה להם [[הרבי הריי&quot;צ]] כי אם יש להם ספק בנושא כלשהו, ישאלו את פי האדמו&quot;ר מאמשינוב, שכן באותם ימים היה ברור שיקשה על התמימים לשגר מכתבים אל [[הרבי הריי&quot;צ]] ולקבל מענה במהירות בעת הצורך. <br /> <br /> חיבה יתירה נודעה מצד האדמו&quot;ר מאמשינוב אל תלמידי התמימים, שכן אף הוא לעיתים קרובות נהג להתפלל במחיצת בני הישיבה או להיכנס לישיבה להקשיב לקריאת התורה. <br /> <br /> על אפיזודה שהתרחשה בעת אחד מביקוריו אלו בישיבה, סיפר הרב שמעון גולדמן: <br /> <br /> &quot;בבוקרה של אחת השבתות, ירד האדמו&quot;ר מאמשינוב מדירתו להצטרף אלינו לתפילה, ושאל את הבחור הראשון שנקרה בדרכו היכן עומד החזן. היה זה בעת [[חזרת הש&quot;ץ]], והבחור שהיה נרגש מאוד מן העובדה שהאדמו&quot;ר עומד מולו ומדבר אליו - הפטיר בקושי, מתוך התרגשותו כי ה[[שליח ציבור|חזן]] עומד ב&quot;מלך ממית&quot;. הרבי שמע את התשובה רקע ברגלו על הארץ לאות אי שביעות רצון, והוסיף מיד: 'ומחיה... מלך ממית ומחיה!' הבחור חייך במבוכה, ובינתיים קלטנו את המסר איך רואה האדמו&quot;ר את פעולותיו של בורא עולם. הבנו היטב שהעיקר הוא לא ה'ממית' אלא ה'מחיה'!&quot; <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיג לאדמו&quot;ר מאמשינוב ובני ביתו ויזות לארה&quot;ב. {{הערה| תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' רפו, הערה 63. ראו צילום המסמך שם, עמ' שעז, האדמו&quot;ר מאמשינוב ומשפחתו מופיעים במסמך שם במס' 11. וראו שם בעמ' רפז איגרת ברכה שכתב האדמו&quot;ר מאמשינוב לרבי הריי&quot;צ.}}<br /> <br /> הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: &quot;שמעתי מפי הרה&quot;ח ר' דוב מנדלסון שי', משב&quot;ק אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק מאמשינוב שליט&quot;א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז&quot;ל, בנו של הרה&quot;ק מוהרי&quot;מ מאמשינוב זי&quot;ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה&quot;ק רבי שמעון שלום זי&quot;ע לבקר את כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ זיע&quot;א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו&quot;. {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמ.}}.<br /> <br /> כמה פעמים שלח לו הרבי ב[[פורים]] [[משלוח מנות]]{{הערה|אוצר מנהגי חב&quot;ד חודש אדר עמ' רעג (בסוף מגילת אסתר הוצאת היכל מנחם).}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של האדמו&quot;ר מאמשינוב, בשנת תשי&quot;ד, בא הרבי לנחם את בנו, רבי מאיר ירחמיאל. {{הערה|ראו: תורת מנחם - התוועדויות תשי&quot;ד, חלק יב, עמ' 161.}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30820 שבועון בית משיח]<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא, פרק נז (עמ' רפו-רפז).<br /> חב&quot;דפדיה, ערך &quot;חסידות אמשינוב&quot;. <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=633163 2023-09-10T07:33:29Z

<p>משקיף: /* קשרי האדמו&quot;רים עם נשיאי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אמשינוב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי יוסף קאליש מאמשינאוו - אחיו של רבי שמעון שלום]]<br /> [[קובץ:אמשינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מאמשינוב כיום]]<br /> <br /> '''שושלת אמשינוב''', היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מוורקא]]. לאחר פטירת אביו התמנה תלמידו ר' שרגא פייבל מגריצא לאדמו&quot;ר, אך הוא נפטר לאחר חצי שנה, והעדה התפצלה בין שני בניו של ר' יצחק: ר' יעקב דוד ור' מנחם מנדל, &quot;האדמו&quot;ר השותק&quot;. נפטר ב[[ד' בכסלו]] [[תרל&quot;ח]].<br /> <br /> רבי מנחם קאליש ([[תר&quot;כ]]-[[תרע&quot;ח]]), בנו של ר' יעקב דוד. התמנה לאדמו&quot;ר אחרי אביו כשהוא בן 18 שנים בלבד. רבי מנחם דמה מאוד בתכונותיו לאביו, וגם חסידים מבוגרים קיבלו את הנהגתו למרות גילו הצעיר. המסורת החסידית מספרת כי הוא לא הכיר בזמנים ובשעות, וההכנות לתפילות ולקיום המצוות ארכו אצלו שעות ארוכות. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התיישב בוורשה, שם הרבה לעסוק בצרכי הפליטים. הוא נפטר ב[[ט&quot;ז בכסלו]] [[תרע&quot;ח]] בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד בעקבות יגונו העמוק ממאורעות המלחמה, ונטמן בוורשה. שלושת בניו מילאו את מקומו.<br /> <br /> == קשרי האדמו&quot;רים עם נשיאי חב&quot;ד ==<br /> *האדמו&quot;ר רבי [[שמעון שלום קליש]] בנו של רבי מנחם היה בידידות עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. פעם אחת, כשהרבי מאמשינוב ביקר את הרבי הריי&quot;צ, ביקש ממנו הרבי הריי&quot;צ לומר משהו. הרבי מאמשינוב ענה שהוא בא לשמוע ולא לדבר. גם לאחר שהרבי הריי&quot;צ הפציר בו כמה פעמים - לא הסכים לדבר, עד שלבסוף הרבי הריי&quot;צ ביקש ממנו לחזור על דברי התורה שאמר לחסידיו בשבת, אז לא נותרה לו ברירה והוא אמר משהו. לאחר שיצא, אמר עליו הרבי הריי&quot;צ להרמ&quot;ל רודשטיין שזו לו הפעם הראשונה שהוא פוגש אַ גוטער איד מהפוילישער שהוא אן אמתער רבי [רבי אמיתי] {{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע&quot;ו].}}.<br /> :כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות (ראה עוד בערכו).<br /> הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: &quot;שמעתי מפי הרה&quot;ח ר' דוב מנדלסון שי', משב&quot;ק אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק מאמשינוב שליט&quot;א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז&quot;ל, בנו של הרה&quot;ק מוהרי&quot;מ מאמשינוב זי&quot;ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה&quot;ק רבי שמעון שלום זי&quot;ע לבקר את כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ זיע&quot;א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו&quot; {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמ.}}.<br /> <br /> *אחיו רבי יוסף קאליש, עמד בקשרים הדוקים עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ&quot;ז באייר]] [[תשל&quot;ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.<br /> :הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי&quot;ט [[מנחם אב]] [[תשי&quot;ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי [[אמשינוב]] אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא [[כהן]], הרבי לא ויתר ואמר לו, כי [[חסיד]] צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערה|תורת מנחם כרך י&quot;ב עמ' 161.}}.<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> <br /> כיום מכהן כאדמו&quot;ר בן בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר, רבי [[יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי]], חתנו של האדמו&quot;ר רבי אברהם אייגר מ[[לובלין]] זצ&quot;ל. האדמו&quot;ר ידוע כאיש פיקח במיוחד וצדיק עליון, ורבים מכל שדרות הצבור מגיעים להתייעץ עמו, על אף שהוא בורח מכל פרסום ומשתדל לעשות את כל מעשיו בהצנע לכת. התפרסם בעיקר בגלל סדר יומו המיוחד, הפעיל בכל שעות היממה ובולטת במיוחד העובדה כי נוהג להתכונן זמן רב לפני כל דבר ומאריך מאוד ב[[תפילה|תפילותיו]].<br /> <br /> בו' תמוז [[תשמ&quot;ט]] ב[[חלוקת דולרים]] אמר הרבי באוזני גבאי האדמו&quot;ר בקשר למכתב מהאדמו&quot;ר שהביא ובו בירך את הרבי: {{ציטוטון|הרבי מאמשינוב אינו זקוק לברכתי, אלא מכיון שכל המברך מתברך, יאריך ימים על ממלכתו}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר עומד בראשות ישיבת &quot;שם עולם&quot;, אותה הקים סבו האדמו&quot;ר רבי מאיר מאמשינוב. ועוד ישיבה ב[[ביתר עלית]] לחסידות גם שטיבלאך ברחבי הארץ תלמודי תורה ומס' כוללי אברכים ברחבי הארץ.<br /> <br /> מרכז חסידות אמשינוב ממוקם בשכונת בית וגן בירושלים, שם גם גר האדמו&quot;ר מאז הוכתר כאדמו&quot;ר לפני כ-43 שנה. מוסדות החסידות פרוסים בכל רחבי הארץ, והריכוז העיקרי שלה הוא בעיר ביתר עילית שם מתגוררים קהל רב מחסידי אמשינוב, וקיימים שם שלושה בתי מדרש. קבוצות נוספות מחסידי אמשינוב מרוכזות ומגובשות בערים: ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, צפת ועוד. האדמו&quot;ר ידוע בהערצתו המופלגת ל[[הרבי|רבי]] ואף נפגש עמו בשנת [[תשל&quot;ג]] במהלך ביקורו ב[[ארצות הברית]] ושוחחו זמן רב ביחידות.<br /> <br /> יש לציין שבשנת תשמ&quot;ט כאשר ראש ישיבת פוניבז' יחד עם ראשי ישיבות ליטאיים נוספים נלחמו נגד חב&quot;ד, התבטא האדמו&quot;ר מאמשינוב בחריפות נגדם, ואף שהאדמו&quot;ר מאמשינוב למד בישיבת 'קול תורה' אמר על ראש הישיבה: זה לא אותו אחד שהכרתי. <br /> <br /> במקביל לחצר אמשינוב בארץ הממשיכה את מורשת האדמו&quot;ר רבי שמעון שלום ובנו האדמו&quot;ר רבי מאיר, מתקיימת חצר אמשינוב גם בארצות הברית, אותה הקים בנו של האדמו&quot;ר רבי יוסף מאמשינוב האדמו&quot;ר רבי יצחק (שנמלט מציפורני הנאצים ביחד עם דודו האדמו&quot;ר רבי שמעון שלום), נפטר בי&quot;ט באדר [[תשנ&quot;ג]] ונטמן בטבריה, את מקומו מלא בנו רבי יוסף שנפטר ב[[תש&quot;פ]] כיום האדמו&quot;ר מאמשינוב ארצות הברית הוא האדמו&quot;ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=630725 2023-08-31T08:22:10Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>רבי '''שבתי כהן''' ('''הש&quot;ך'''; שפ&quot;ב - [[א' באדר א']] תכ&quot;ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש&quot;ך על ה[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל &quot;מגיני שלמה&quot;, ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל &quot;מגלה עמוקות&quot;. רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ&quot;א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי&quot;א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה&quot;בית הלל&quot;. בתקופת ה[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט&quot;ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש&quot;ך לא ידע מכל זה{{הערה|ספר הזכרונות פרק מ.}}.<br /> <br /> על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש&quot;ך, וכפי שמספרים שאדמו&quot;ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש&quot;יש לו ראש של הש&quot;ך&quot;{{הערה|בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' [[זלמן זעזמער]], ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' [[זלמן קורניצער]].}}. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' [[אייזיק מהומיל]] לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש&quot;ך{{הערה|ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' [[משה ווילנקער]], ובשמועות וסיפורים ח&quot;א עמ' 260 בשם ר' [[שמואל מונקעס]].}}. <br /> <br /> על קדושתו יש ללמוד מדברי [[הרבי]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שעד הש&quot;ך וה[[ט&quot;ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.<br /> <br /> כמו כן יש ללמוד זאת מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש&quot;ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר{{הערה|ספר הזכרונות שם.}}.<br /> <br /> <br /> ==ספריו==<br /> הש&quot;ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש&quot;ך, ועל שמו כונה הש&quot;ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת&quot;ו, בהיותו בן 24. <br /> <br /> באותה תקופה הוציא לאור רבי [[דוד הלוי סגל]] את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש&quot;ך. כמענה להם חיבר הש&quot;ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט&quot;ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'{{הערה|הרבי הביא פעם (שיחת ש&quot;פ עקב תנש&quot;א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש&quot;ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.}}.<br /> <br /> גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ&quot;ע) של רבי [[יהושע פלק כ&quot;ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו&quot;ע חו&quot;מ. <br /> <br /> חיבורו על יורה דעה וחושן משפט הוא אבן יסוד בהלכה, ומובא פעמים רבות ביותר ב[[שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן]] וב[[צמח צדק]], וכן בשאר ספרי [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש&quot;ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.<br /> <br /> ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש&quot;ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ&quot;ד.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> על הרבי הרש&quot;ב מסופר שלא היה שותה מים חמים מהדודים שעמדו בתחנות הרכבת, למרות שבמים אין איסור של [[בישולי עכו&quot;ם]], והיו חסידים שהסבירו שזה משום שדעת הש&quot;ך שאדם חשוב צריך להחמיר בענין בישולי עכו&quot;ם שלא לשתות אפילו מים שנתחממו אצל עכו&quot;ם{{הערה|יראת ה' אוצרו עמ' 76 ובהערה שם.}}.<br /> <br /> בעיתון [[ביטאון חב&quot;ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדעת ה[[ט&quot;ז]] החולק על הש&quot;ך, לאחר מכן התגלה הש&quot;ך בחלום ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש&quot;ך, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שיחות לנוער שבט תש&quot;כ שבט תש&quot;מ<br /> *למען ידעו אות כז<br /> *ליקוטי סיפורים מדור סיפורים אות א<br /> <br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים|ש]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=630724 2023-08-31T08:17:47Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>רבי '''שבתי כהן''' ('''הש&quot;ך'''; שפ&quot;ב - [[א' באדר א']] תכ&quot;ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש&quot;ך על ה[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל &quot;מגיני שלמה&quot;, ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל &quot;מגלה עמוקות&quot;. רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ&quot;א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי&quot;א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה&quot;בית הלל&quot;. בתקופת ה[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט&quot;ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש&quot;ך לא ידע מכל זה{{הערה|ספר הזכרונות פרק מ.}}.<br /> <br /> על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש&quot;ך, וכפי שמספרים שאדמו&quot;ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש&quot;יש לו ראש של הש&quot;ך&quot;{{הערה|בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' [[זלמן זעזמער]], ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' [[זלמן קורניצער]].}}. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' [[אייזיק מהומיל]] לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש&quot;ך{{הערה|ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' [[משה ווילנקער]], ובשמועות וסיפורים ח&quot;א עמ' 260 בשם ר' [[שמואל מונקעס]].}}. <br /> <br /> על קדושתו יש ללמוד מדברי [[הרבי]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שעד הש&quot;ך וה[[ט&quot;ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.<br /> <br /> כמו כן יש ללמוד זאת מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש&quot;ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר{{הערה|ספר הזכרונות שם.}}.<br /> <br /> <br /> ==ספריו==<br /> הש&quot;ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש&quot;ך, ועל שמו כונה הש&quot;ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת&quot;ו, בהיותו בן 24. <br /> <br /> באותה תקופה הוציא לאור רבי [[דוד הלוי סגל]] את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש&quot;ך. כמענה להם חיבר הש&quot;ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט&quot;ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'{{הערה|הרבי הביא פעם (שיחת ש&quot;פ עקב תנש&quot;א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש&quot;ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.}}.<br /> <br /> גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ&quot;ע) של רבי [[יהושע פלק כ&quot;ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו&quot;ע חו&quot;מ. <br /> <br /> חיבורו על יורה דעה וחושן משפט הוא אבן יסוד בהלכה, ומובא פעמים רבות ביותר ב[[שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן]] וב[[צמח צדק]], וכן בשאר ספרי [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש&quot;ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.<br /> <br /> ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש&quot;ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ&quot;ד.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> בעיתון [[ביטאון חב&quot;ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדעת ה[[ט&quot;ז]] החולק על הש&quot;ך, לאחר מכן התגלה הש&quot;ך בחלום ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש&quot;ך, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שיחות לנוער שבט תש&quot;כ שבט תש&quot;מ<br /> *למען ידעו אות כז<br /> *ליקוטי סיפורים מדור סיפורים אות א<br /> <br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים|ש]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=630723 2023-08-31T08:16:57Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> רבי '''שבתי כהן''' ('''הש&quot;ך'''; שפ&quot;ב - [[א' באדר א']] תכ&quot;ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש&quot;ך על ה[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל &quot;מגיני שלמה&quot;, ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל &quot;מגלה עמוקות&quot;. רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ&quot;א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי&quot;א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה&quot;בית הלל&quot;. בתקופת ה[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט&quot;ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש&quot;ך לא ידע מכל זה{{הערה|ספר הזכרונות פרק מ.}}.<br /> <br /> על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש&quot;ך, וכפי שמספרים שאדמו&quot;ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש&quot;יש לו ראש של הש&quot;ך&quot;{{הערה|בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' [[זלמן זעזמער]], ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' [[זלמן קורניצער]].}}. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' [[אייזיק מהומיל]] לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש&quot;ך{{הערה|ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' [[משה ווילנקער]], ובשמועות וסיפורים ח&quot;א עמ' 260 בשם ר' [[שמואל מונקעס]].}}. <br /> <br /> על קדושתו יש ללמוד מדברי [[הרבי]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שעד הש&quot;ך וה[[ט&quot;ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.<br /> <br /> כמו כן יש ללמוד זאת מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש&quot;ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר{{הערה|ספר הזכרונות שם.}}.<br /> <br /> <br /> ==ספריו==<br /> הש&quot;ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש&quot;ך, ועל שמו כונה הש&quot;ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת&quot;ו, בהיותו בן 24. <br /> <br /> באותה תקופה הוציא לאור רבי [[דוד הלוי סגל]] את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש&quot;ך. כמענה להם חיבר הש&quot;ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט&quot;ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'{{הערה|הרבי הביא פעם (שיחת ש&quot;פ עקב תנש&quot;א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש&quot;ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.}}.<br /> <br /> גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ&quot;ע) של רבי [[יהושע פלק כ&quot;ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו&quot;ע חו&quot;מ. <br /> <br /> חיבורו על יורה דעה וחושן משפט הוא אבן יסוד בהלכה, ומובא פעמים רבות ביותר ב[[שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן]] וב[[צמח צדק]], וכן בשאר ספרי [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש&quot;ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.<br /> <br /> ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש&quot;ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ&quot;ד.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> בעיתון [[ביטאון חב&quot;ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדעת ה[[ט&quot;ז]] החולק על הש&quot;ך, לאחר מכן התגלה הש&quot;ך בחלום ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש&quot;ך, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שיחות לנוער שבט תש&quot;כ שבט תש&quot;מ<br /> *למען ידעו אות כז<br /> *ליקוטי סיפורים מדור סיפורים אות א<br /> <br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים|ש]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=630722 2023-08-31T08:12:41Z

<p>משקיף: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> רבי '''שבתי כהן''' ('''הש&quot;ך'''; שפ&quot;ב - [[א' באדר א']] תכ&quot;ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש&quot;ך על ה[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל &quot;מגיני שלמה&quot;, ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל &quot;מגלה עמוקות&quot;. רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ&quot;א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי&quot;א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה&quot;בית הלל&quot;. בתקופת ה[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט&quot;ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש&quot;ך לא ידע מכל זה{{הערה|ספר הזכרונות פרק מ.}}.<br /> <br /> על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש&quot;ך, וכפי שמספרים שאדמו&quot;ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש&quot;יש לו ראש של הש&quot;ך&quot;{{הערה|בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' [[זלמן זעזמער]], ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' [[זלמן קורניצער]].}}. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' [[אייזיק מהומיל]] לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש&quot;ך{{הערה|ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' [[משה ווילנקער]], ובשמועות וסיפורים ח&quot;א עמ' 260 בשם ר' [[שמואל מונקעס]].}}. <br /> <br /> על חשיבות לימוד תורתו יש ללמוד מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש&quot;ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר{{הערה|ספר הזכרונות שם.}}.<br /> <br /> <br /> ==ספריו==<br /> הש&quot;ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש&quot;ך, ועל שמו כונה הש&quot;ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת&quot;ו, בהיותו בן 24. <br /> <br /> באותה תקופה הוציא לאור רבי [[דוד הלוי סגל]] את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש&quot;ך. כמענה להם חיבר הש&quot;ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט&quot;ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'{{הערה|הרבי הביא פעם (שיחת ש&quot;פ עקב תנש&quot;א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש&quot;ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.}}.<br /> <br /> גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ&quot;ע) של רבי [[יהושע פלק כ&quot;ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו&quot;ע חו&quot;מ. <br /> <br /> כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש&quot;ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.<br /> <br /> ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש&quot;ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ&quot;ד.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> [[רבותינו נשיאנו]] הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. בעיתון [[ביטאון חב&quot;ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדעת ה[[ט&quot;ז]] החולק על הש&quot;ך, לאחר מכן התגלה הש&quot;ך בחלום ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש&quot;ך, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.<br /> <br /> [[הרבי]] הזכיר בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שעד הש&quot;ך וה[[ט&quot;ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים|ש]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=630721 2023-08-31T08:09:24Z

<p>משקיף: /* שפתי כהן על השולחן ערוך */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> רבי '''שבתי כהן''' ('''הש&quot;ך'''; שפ&quot;ב - [[א' באדר א']] תכ&quot;ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש&quot;ך על ה[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל &quot;מגיני שלמה&quot;, ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל &quot;מגלה עמוקות&quot;. רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ&quot;א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי&quot;א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה&quot;בית הלל&quot;. בתקופת ה[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט&quot;ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> ===שפתי כהן על השולחן ערוך===<br /> הש&quot;ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש&quot;ך, ועל שמו כונה הש&quot;ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת&quot;ו, בהיותו בן 24. <br /> <br /> באותה תקופה הוציא לאור רבי [[דוד הלוי סגל]] את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש&quot;ך. כמענה להם חיבר הש&quot;ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט&quot;ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'{{הערה|הרבי הביא פעם (שיחת ש&quot;פ עקב תנש&quot;א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש&quot;ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.}}.<br /> <br /> גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ&quot;ע) של רבי [[יהושע פלק כ&quot;ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו&quot;ע חו&quot;מ. <br /> <br /> כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש&quot;ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.<br /> <br /> ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש&quot;ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ&quot;ד.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> [[רבותינו נשיאנו]] הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. בעיתון [[ביטאון חב&quot;ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדעת ה[[ט&quot;ז]] החולק על הש&quot;ך, לאחר מכן התגלה הש&quot;ך בחלום ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש&quot;ך, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.<br /> <br /> [[הרבי]] הזכיר בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שעד הש&quot;ך וה[[ט&quot;ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים|ש]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=629973 2023-08-29T09:09:56Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי משה סופר<br /> |תמונה=משה סופר.JPG<br /> |כיתוב=רבי משה סופר<br /> |תאריך לידה=ז' תשרי תקכ&quot;ג<br /> |מקום לידה=פרנקפורט<br /> |תאריך פטירה=כ&quot;ה תשרי ת&quot;ר<br /> |מקום פעילות=הונגריה<br /> |השתייכות=<br /> |תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית.<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=רבי [[נתן אדלר]].<br /> |בני דורו=<br /> }}<br /> [[קובץ:החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך [[אוסטריה]]]]<br /> '''רבי משה סופר''' (מכונה גם '''החתם סופר''') ([[ז' תשרי]] [[תקכ&quot;ג]] - [[כ&quot;ה תשרי]] [[ת&quot;ר]]) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ו[[פרשבורג]] שב[[הונגריה]], מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פרנקפורט]] למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי [[נתן אדלר]] ולאחר מכן אצל רבי [[פנחס הורביץ]], [[הרבי]] כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], גרם לכך שבספרו &quot;החתם סופר&quot; הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|בפרשת בהעלותך ד&quot;ה והאספסוף אשר בקרבו.}}{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&amp;hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&amp;st=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2+%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8&amp;pgnum=172 תשי&quot;א].}}. <br /> <br /> בשנת [[תקמ&quot;ו]] הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ד]] מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת [[תקנ&quot;ח]] מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת [[תקס&quot;ז]] לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] צדיק עליון{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 150.}}.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ&quot;ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ&quot;ה תשרי ת&quot;ר, ונטמן בברטיסלאבה שב[[סלובקיה]].<br /> <br /> ===אצל הרבי===<br /> <br /> ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: &quot;אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה&quot;. (ע&quot;פ ימי מלך ח&quot;ב עמ' 801). <br /> <br /> פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו&quot;ת חו&quot;מ, ח&quot;ו, סימן צח, כי &quot;בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי&quot;ת וישלחו&quot;. עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרבי משה סופר היו ארבע בנים שהיו ממשיכי דרכו ברבנות ובראשות הישיבה: רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה&quot;כתב סופר&quot;, רבי שמחה בונם סופר, בעל ה&quot;שבט סופר&quot;, רבי עקיבא סופר, בעל ה&quot;דעת סופר&quot; ורבי שמואל בנימין סופר. אחד מצאצאיו של רבי משה סופר{{הערה|נכדו של רבי [[שמעון סופר]], שהיה נכדו של רבי משה.}} התחתן עם אחד מילדיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 149.}}.<br /> <br /> * להרחבה אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש, ראה בשמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|חתם סופר}}<br /> * '''חדושי חת&quot;ם סופר''' – חידושים על הש&quot;ס – על שמו ועל שם ספריו האחרים הוא נקרא '''החת&quot;ם''' ('''ח'''ידושי '''ת'''ורת '''מ'''שה) סופר.<br /> * '''שו&quot;ת חת&quot;ם סופר''' (שבעה חלקים) – כולל 1225 תשובות במגוון נושאים.<br /> * '''דרשות חתם סופר (שלשה חלקים)''' – על המועדים.<br /> * '''חתם סופר (חמשה חלקים)''' – פירוש על ה[[תורה]].<br /> * '''תורת משה (חמשה חלקים)''' – פירוש על התורה, על [[חמש מגילות]] ועל [[הגדה של פסח]].<br /> * באור על פירוש [[רמב&quot;ן]] לתורה.<br /> * מאמרים על סוגיות נבחרות בש&quot;ס.<br /> * ציונים והערות ל[[שולחן ערוך]].<br /> * '''שירת משה''' – שירים ופיוטים על דרך הקבלה.<br /> * '''צוואת משה''' – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.<br /> * '''ספר זיכרון''' – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה [[פרשבורג]] הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]] <br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]<br /> <br /> * להרחבה אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש, ראה בשמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201.</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=629972 2023-08-29T09:09:38Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> [[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]<br /> [[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]<br /> הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''' (נודע בכינויו '''הנודע ביהודה''' '''והצל&quot;ח''' (ציון לנפש חי) על שם ספריו) ([[י&quot;ח בחשוון]] ה'תע&quot;ד - [[י&quot;ז באייר]] ה'תקנ&quot;ג) היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראג. אחד מהפוסקים הידועים בתקופת ה[[אחרונים]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> ==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==<br /> הנודע ביהודה חי בתקופת [[הבעל שם טוב]] והייתה להם קירבה משפחתית. הרבי אומר בשיחה{{הערה|יום [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ו]] (בלתי מוגה).}} שלנודע ביהודה הייתה שייכות לבעל שם טוב, ונתברר כבר שלא כסוברים שהנודע ביהודה חלק על הבעל שם טוב{{הערה|יש הסוברים שבתחילה התנגד בחריפות לבעל שם טוב ובסוף ימיו חזר בו{{מקור}}}}.<br /> <br /> אשתו וכן בתו של הנודע ביהודה כיבדו מאד את הבעל שם טוב וביתו אף הייתה משרתת בביתו.<br /> <br /> מסופר, שלאחר שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש&quot;ט אמר &quot;ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו&quot;. <br /> <br /> מסופר עוד, שפעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: &quot;שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב&quot;ם]] פלוני מוקשה&quot;. אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אחד העוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה [[מחשבה]] תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק. <br /> <br /> לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי אביש אב&quot;ד דק&quot;ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: איש שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערה|[[כתבי ר' יאשע שו&quot;ב]] עמ' י&quot;ח אות מ&quot;ט &quot;שמעתי מר 'אהרן אב&quot;ד דק&quot; קראשקוב&quot;.}}.<br /> <br /> למנהג החסידים לומר &quot;לשם ייחוד&quot; לפני כל מצוה התנגד הנודע ביהודה בחריפות והתבטא על כך בספרו{{הערה|שו&quot;ת נודע ביהודה קמא, יורה דעה סימן צג}}: &quot;ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם&quot;. אמנם, יש הטוענים שכוונתו הייתה לקבוצה שהלכה בשיטת השל&quot;ה בקבלה וכונתה &quot;חסידי השל&quot;ה&quot;, ולא לחסידי הבעל שם טוב{{מקור}}.<br /> <br /> מסופר, שכאשר נכדו הדפיס שוב את ספר סבו רצה לשנות את הפסוק לצורתו המקורית, ואחד מהחסידים אמר לו הנח ולא תתקן מאומה: &quot;זקנך עשה מפושעים חסידים ואתה רוצה לעשות מחסידים פושעים!&quot; {{הערה|בית רבי פרק כח הערה ג}}.<br /> <br /> ==בתורת הרבי==<br /> בהתוועדות{{הערה|ש&quot;פ שלח תשל&quot;ד (שיחות קודש תשל&quot;ד כרך ב' עמ' 205}} הסביר הרבי כיצד ניתן לסמוך על פסק-דין של רב, כאשר אינו אלא בשר-ודם, בעת שמדובר בדיני תורתנו הקדושה שהם &quot;תורת אמת&quot;.<br /> <br /> אלא, הסביר הרבי מכיוון ש&quot;לא יאונה לצדיק כל אוון&quot;, וכוונת הרב ורצונו הוא לפסוק דין על-פי תורת-אמת מבלי להתחשב במציאותו האישית ובישות שלו – וגם אם לשם כך עליו לחזור בו מדברים שאמר יום קודם או אפילו כמחצית השעה לפני כן, כאשר מתברר לו שהדברים לא תאמו את הדין – הרי במקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא ו&quot;רצון יראיו יעשה&quot;, הנה מכיוון שעניין זה נוגע למעשה בפועל יש לו סייעתא דשמיא שיוכל לפסוק ולכוון כפי האמת, ומצד זה סומכים על רב.<br /> <br /> כאן המשיך הרבי:<br /> <br /> וכידוע המעשה עם ה&quot;נודע ביהודה&quot;, בבואו לכהן כרב ב[[פראג]], שהייתה עיר מלאה חכמים וסופרים. היה גדול מרובם, והיו כאלה שחשבו עצמם שהם גדולים ממנו וביקשו לקנטרו בהלכה. הציגו לפניו כמה-וכמה שאלות, ועל כולם השיב כדבעי. מלבד שאלה אחת שפסק באופן מסויים, בזמן שלכאורה הפסק-דין היה צריך להיות באופן אחר. כשנשאל הנודע-ביהודה כיצד אירע שהשיב שלא כהוגן, השיב:<br /> <br /> בטוחני שהשאלה לא הייתה שאלה הנוגעת למעשה בפועל, אלא 'שאלה' שהמציאו. וביאר, שאם השאלה הייתה נוגעת לפועל הייתה לו סייעתא דשמיא, שיוכל לכוון ולפסוק לפי האמת. מה שאין כן במה שאינו נוגע למעשה – אינני אלא בשר ודם, ופסקתי כפי שיד שכלי מגעת ולא יותר, ולכן אירעה טעות.<br /> <br /> בהזדמנות נוספת{{הערה|יום שמחת תורה תשל&quot;ו – 'שיחות קודש' תשל&quot;ו כרך א' עמ' 119}} סיפר הרבי סיפור זה כך:<br /> <br /> פראג הייתה עיר ואם בישראל ובה היו לומדים גדולים אשר היו סבורים שאין יאה לעיר כזו שיכהן במשרת הרבנות רב צעיר כל כך (&quot;יכול הוא לכהן ביאמפעל – אך לא בפראג&quot;) והסדר היה אז – על דרך הלשון בש&quot;ס ([[בבא קמא]] עה, א) שהיו מקפחים בהלכות – הרב (בראשית בחירתו למשרת רבנות) היה אומר דרשה בעמקות מלאה סברות וכו', היו בוחנים אותו, וכן היו שואלים אותו שאלות וכו'.<br /> <br /> וכן נהגו בנודע ביהודה: שאלוהו שאלות שונות – והחליטו מראש שאם יענה על כולן כדבעי, טוב; ואם 'יתפסוהו' בדבר שלא ישיב כדבעי, אזי יכריזו שהוא מתאים לכהן כרב בעיר אחרת, אך לא בפראג... עד אשר פעם אחת &quot;ה' סייע בידם&quot; [=כנראה שהמבחן' היה בכמה ימים נפרדים] והם הצליחו להכשילו בתשובה.<br /> <br /> הנודע ביהודה הסביר את פשר העובדה התמוהה שהצליחו להכשילו בדבר הלכה – שכנראה ה&quot;שאלה&quot; הייתה תיאורטית ולא מעשית. כלומר: בעצם נדרש הסבר איך ניתן לצפות שבשר-ודם יפסוק בדיני תורה (&quot;אפילו אם הוא רבה של פראג בעל ראש טוב&quot;) כאשר ישנה ירידת הדורות (&quot;אם הראשונים בני מלאכים כו'&quot;)? אלא – הסביר הנודע ביהודה – מכיוון שמינויו נעשה על-פי תורה, הרי &quot;לא יאונה ל[[צדיק]] כל אוון&quot;, ואז למרות שמצד שכלו (אנושי) אינו שייך לכוון לרצון העליון, הרי מצד הסיוע שיש לו מלמעלה בכוחו לפסוק כדי שלא להכשיל את ישראל, מה שאין כן כשהדבר נוגע לכבודו של הרב (כבודו של בשר-ודם)!... ואכן בדקו ומצאו שה&quot;שאלה&quot; לא הייתה נוגעת למעשה-בפועל.<br /> <br /> בש&quot;פ נשא י&quot;ד סיוון תשל&quot;ו{{הערה|שם כרך ב' עמ' 330}} חזר הרבי על הסיפור בקצרה אך חידד והרחיב בפרט האחרון:<br /> <br /> כשהדברים נוגעים למעשה – מסייע השם-יתברך בידי הרב, שכן מה אשם היהודי שזקוק לדעת חוות-דעת מעשית. לא כן בנוגע לכבודו של הרב – אין בשמים חיוב להתאמץ לכבוד הרב.<br /> <br /> פסק דין של רב זוכה להסכמת הקב&quot;ה<br /> <br /> האדמו&quot;ר מסדיגורא שליט&quot;א ביקר פעמיים ב'יחידות' אצל הרבי. בשתי ההזדמנויות, הן בביקור הראשון בד' תמוז תש&quot;מ ('בצל החכמה' עמ' 102) והן בשני, בט&quot;ו טבת תשד&quot;מ (שם עמ' 241 ואילך), סיפר לו הרבי אותו סיפור עם ה&quot;נודע ביהודה&quot;. בכל אחת מההזדמנויות הללו הוסיף הרבי אי אלו פרטים עליהם נצביע: בשניהם הדגיש הרבי את חשיבות פסקי-דין של רב, כאשר בראשונה ציין כי פסק-דין רבני מקבל תוקף של משה רבינו, שהרי הרב הוא סמוך איש מפי איש עד משה (ראה מסכת ראש השנה כה, א במשנה; ועוד).<br /> <br /> עוד הוסיף הרבי את דברי [[הרמב&quot;ן]] בנימוק הדין בעדים זוממין שאם &quot;הרגו – אין נהרגין&quot; – ש&quot;לא ייתן ה' השופטים הצדיקים העומדים לפניו לשפוך דם נקי, כי המשפט לאלקים הוא ובקרב אלקים ישפוט. . מעלה גדולה בשופטי ישראל וההבטחה שהקב&quot;ה מסכים על-ידם ועמהם בדבר המשפט&quot; (רמב&quot;ן על הפסוק שופטים יט, ט. וראה גם כסף משנה לרמב&quot;ם הלכות עדות פרק כ' הלכה ב).<br /> <br /> ב[[יחידות]] השנייה ציין את מאמר חז&quot;ל &quot;איני מבקש כו' אלא לפי כחן&quot; (בהקשר לכוח המוענק לרב), וכן את הציווי &quot;לא תסור&quot; שבעלי-בתים צריכים לפסקי-דין של הרב.<br /> <br /> בראשונה ציין הרבי שהמעשה אירע כ&quot;שהגיע פעם לעיר שהיו בה הרבה לומדים שסבר שידיעותיהם בלימוד עולות על ידיעותיו&quot;, ובשנייה ציין לגבי העיר פראג שהיו בה הרבה לומדים בעלי &quot;איפכא מסתברא&quot;.<br /> <br /> ==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==<br /> ב[[בית רבי]]{{הערה|פרק כח}} כי הבעל שם טוב היה קרובו של הנודע ביהודה, אשתו של הנודע ביהודה העריצה אותו מאוד, ואילו הנודע ביהודה עצמו התנגד לשיטתו ועם זאת כיבדו מאוד באופן אישי. פעם נאבדה אבידה בבית הנודע ביהודה והבעל שם טוב מצא אותה ברוח הקודש והנודע ביהודה הוכרח להודות על כך.<br /> <br /> גדולי החסידות העריכו אותו. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.{{הערה|1=מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש&quot;ס.}}<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה&quot;תולדות&quot;, נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון{{הערה|בית רבי שם.}}. וכאשר הגיע השמועה מזה לתלמידי בעל התולדות היצר להם מאוד, ואמרו, מי ילך ויתוכח עמו עד שיודה על האמת. והתנדב הגאון רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=237&amp;lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]}}.<br /> <br /> כשרבי [[פנחס הורביץ]], תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו &quot;ההפלאה&quot;, ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני [[קנאה|מקנא]] בגאון הזה (בעל ההפלאה) שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על [[תורת הנגלה]]? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת. פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו&quot;ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.<br /> <br /> מובא בספר &quot;דור דעה&quot; שסיפר מבעל &quot;[[תורת חסד]]&quot; שאמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]]:&quot;הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [[מרדכי מנשה לאופר]], '''ניצוצי רבי''' - [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4928&amp;CategoryID=1160 חלק א'] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4949&amp;CategoryID=1162 חלק ב']<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לנדא, יחזקאל}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=629971 2023-08-29T09:09:15Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br /> |תמונה=החפץ חיים.jpg<br /> |תיאור=תמונה צבועה של &quot;החפץ חיים&quot;<br /> |תאריך לידה=[[תקצ&quot;ח]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ד אלול]] [[תרצ&quot;ג]]<br /> }}<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br /> רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ&quot;ח]] - [[כ&quot;ד באלול]] [[ה'תרצ&quot;ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולמרת דובורושה.<br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס&quot;א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, &quot;אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&amp;hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&amp;st=החפץ+חיים חלק ג' עמ' רסא]}}.<br /> <br /> עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br /> <br /> == ספרו המשנה ברורה ==<br /> הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ומכנהו הגר&quot;ז ולא שו&quot;ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו&quot;ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ&quot;ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר&quot;א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר&quot;ז כדי להשוותו לה[[גר&quot;א]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל &quot;ערוך השולחן&quot; שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו&quot;ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן, מכנה את אדמו&quot;ר הזקן בשם: הגר&quot;ז.}}.<br /> <br /> אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו&quot;ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו{{מקור}}.<br /> <br /> [[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא&quot;צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו &quot;האיש החפץ חיים&quot;, זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br /> ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&amp;hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&amp;st=החפץ+חיים&amp;pgnum=168 התוועדויות תשמ&quot;ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}.<br /> <br /> הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&amp;hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&amp;st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&amp;pgnum=168 שם עמ' 177]}}.<br /> <br /> == עם רבותינו נשיאינו ==<br /> החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב&quot;ד, ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם{{הערה|אגרות קודש לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אגרת תצ&quot;א עמוד תתס&quot;ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ&quot;ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר&quot;ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר&quot;ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}.<br /> <br /> ב[[שבט]] [[תר&quot;ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה&quot;רב מטעם&quot;, בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר&quot;ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר&quot;ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&amp;st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br /> <br /> מסופר{{הערה|ראה &quot;ספר הזוהר מאלף צדיקים&quot;. ראו גם הסיפור על שליחות ר&quot;א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ&quot;ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש&quot;ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: &quot;כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&amp;st=החפץ+חיים&amp;pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו&quot;ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: &quot;החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש&quot;ט]] לא פחות ממשנה ברורה&quot;.<br /> <br /> סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: &quot;הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל...&quot;<br /> <br /> בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: &quot;בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם&quot;{{הערה|&quot;דוגמא מדרכי אבי זצ&quot;ל&quot;, עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=mscatalog&amp;mode=details&amp;volno=730&amp;limit=0&amp;field=TITLE&amp;search=משנה+ברורה&amp;search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=629970 2023-08-29T09:08:57Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יעקב לורברבוים<br /> |תאריך לידה=[[תק&quot;ל]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה אייר]] [[תקצ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[גליציה]], [[אוקראינה]]<br /> |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק ומחבר ספרים<br /> }}<br /> רבי '''יעקב לורברבוים''' (מכונה גם ה'''חוות דעת''', ה'''נתיבות המשפט''' על שם ספריו) ([[תק&quot;ל]] – [[תקע&quot;ג]]), רב, פוסק הלכה, ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בהלכה ובעולם הישיבות.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> רבי יעקב נולד בערך בשנת [[ה'תק&quot;ל]] לאביו רבי משה מזאברוז', נכדו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]] בעל שו&quot;ת [[חכם צבי]]. עוד בצעירותו נודע כעילוי, למד בתחילה אצל הרב יוסף תאומים אב&quot;ד בורשטיין, שהיה חתן דודו הרב צבי הירש אשכנזי, ולאחמ&quot;כ היה תלמידו של רבי [[משולם איגרא]] בסטניסלב. שימש ברבנות בכמה קהילות, ועיקר שמו נקרא על שם רבנותו בליסא, בה גם פתח ישיבה גדולה. נפטר ב[[כ&quot;ה אייר]] [[ה'תקצ&quot;ב]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]]{{הערה|אבן העזר ח&quot;ב בהוספות דף נה, ג.}} כותב עליו כי הוא &quot;מגאוני זמנינו המפורסמים&quot;.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> ===נתיבות המשפט===<br /> <br /> הספר '''נתיבות המשפט''' הוא חיבור על [[שלחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]], ונחלק לשנים – &quot;משפט הכהנים&quot; – חידושים (פסקי הלכה), ו&quot;משפט האורים&quot; – ביאורים (עיונים ומקורות). נדפס לראשונה ב[[זולקבה]] בשנת [[תקס&quot;ט]].<br /> <br /> הספר נכתב בעקבות ספר [[קצות החושן]] של רבי [[אריה לייב הלר]], ובו הוא משיג על דבריו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.<br /> <br /> הספר זכה לתפוצה רבה, ומובא כבר ע&quot;י רבי [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)]] בשו&quot;ת [[שארית יהודה]]{{הערה|חושן משפט סי' ב.}}, וכן אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] מביאו פעמים רבות. <br /> <br /> לימוד הספר נפוץ מאוד בעולם הישיבות.<br /> <br /> ===חוות דעת===<br /> <br /> הספר '''חוות דעת''' הוא חיבור על [[שלחן ערוך]] חלק [[יורה דעה]], באותו סגנון של הספר נתיבות המשפט. נדפס לראשונה בשנת [[תקנ&quot;ט]]. מובא פעמים רבות בשו&quot;ת ה[[צמח צדק]].<br /> <br /> בדרך כלל כאשר הצמח צדק מזכיר את אחד מחיבוריו האחרים הוא מציין שזהו חיבור של בעל החוות דעת (לדוגמא: &quot;בספר מקור חיים לבעל החוות דעת&quot;{{הערה|אורח חיים סי' מ אות א, סי' מה אות ד.}}). ופעמים נדירות מזכיר שהוא גם בעל נתיבות המשפט{{הערה|אבן העזר סי' מא אות א.}}.<br /> <br /> ===דרך החיים===<br /> <br /> סידור עם ליקוטי דינים בשם '''דרך החיים''' - ספר זה זכה לתפוצה רבה בקרב חסידי חב&quot;ד במשך הדורות. הרב [[אברהם דוד לאוואט]] הדפיסו כהוספה לסידור [[תורה אור]] בתוספת הגהות בשם [[נתיב החיים]]. ומסופר כי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעת אשר מאיזה סיבות היה קשה לפתוח [[שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] ביקש שיורו הלכה למעשה מתוך סידור זה {{הערה|אשכבתא דרבי עמ' 88.}}.<br /> <br /> כמו כן בסידור [[תהלת ה']] מובא דין השוכח [[יעלה ויבוא]] בתפילת [[שמונה עשרה]] מתוך ספר זה.<br /> <br /> בכמה [[אגרות קודש]]{{הערה| ח&quot;ז עמ' רלח, חי&quot;א עמ' רפא.}} מעורר הרבי על חשיבות הלימוד של הלכות הצריכות הנוגעות לחיי היום-יום, ועומד על כך כי מפאת קוצר הזמן קשה לקבוע שיעורים ב[[שולחן ערוך]], מציע הרבי ללמוד מתוך ספרי הליקוטים כדוגמת סידור זה. ועל דרך זה הורה ב[[יחידות]] לתמימים ללמוד מתוכו הלכות הצריכות{{הערה|קובץ לחיזוק ההתקשרות גליון צב עמ' 52 – לת' הרב גרשון מענדל גרליק, ולת' הרב שלום דובער הלוי וולפא.}}.<br /> <br /> ===ספרים נוספים===<br /> <br /> *'''אמת ליעקב''' על אגדות הש&quot;ס{{הערה|במענה לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[אגרות קודש]] ח&quot;א עמ' דש ואילך מתווך הרבי את דבריו עם דברי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ספר התניא]].}}.<br /> *'''בית יעקב''' על [[מסכת]] [[כתובות]].<br /> *'''מילי דאגדתא ושו&quot;ת'''.<br /> *'''מעשה נסים''' על [[הגדה של פסח]]{{הערה|ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] עמ' טו וב[[לקוטי שיחות]] חי&quot;ז עמ' 78 מביא הרבי משם שהחילוק בין החיוב של [[זכירת יציאת מצרים]] בליל פסח ובין החיוב בכל השנה, שאין מספיק הזכרה בלבד וצריך להיות סיפור.}}. <br /> *'''מקור חיים''' – חידושים וביאורים על [[שלחן ערוך]] [[אורח חיים]].<br /> *'''נחלת יעקב''' על התורה.<br /> *'''קהלת יעקב''' על הלכות קידושין והלכות יום טוב{{הערה|מובא בשו&quot;ת הצ&quot;צ אבן העזר סי' מא אות א, סי' מו אות א.}}.<br /> *'''תורת גיטין''' על [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]]{{הערה|מובא בשו&quot;ת הצ&quot;צ אבן העזר סי' קמה אות א, אות ג.}}.<br /> *'''תיקון עירובין'''.<br /> *'''חמשה ספרים נפתחים''' על המגילות – &quot;מגילת סתרים&quot; על [[אסתר]], &quot;צרור המור&quot; על [[שיר השירים]], &quot;אמרי יושר&quot; על [[רות]], &quot;פלגי מים&quot; על [[איכה]], &quot;תעלומות חכמה&quot; על [[קהלת]]. <br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *הרב א. י. ברומברג, '''מגדולי התורה והחסידות''' חלק יב.<br /> <br /> <br /> {{אחרונים|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=629969 2023-08-29T09:08:38Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהונתן אייבשיץ (ת&quot;נ - תקכ&quot;ד)]]<br /> רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ&quot;ד - [[כ&quot;א אלול]] [[תקכ&quot;ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ת&quot;ן, לאביו רבי נתן נטע אב&quot;ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב&quot;ד העליישוב ופינטשוב.<br /> <br /> תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב&quot;ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז&quot;ל]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג&quot;ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה&quot;ת.<br /> <br /> בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב&quot;ד בומסלא (ואח&quot;כ אב&quot;ד פראג), כחתן לבתו.<br /> <br /> בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br /> <br /> בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב&quot;ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע&quot;ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ&quot;חד בדרא&quot; בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br /> <br /> בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת [[תפ&quot;ד]], כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש&quot;צ שר&quot;י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש&quot;ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br /> <br /> בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת [[תפ&quot;ז]], כשהתקבל חותנו לאב&quot;ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר &quot;ראב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק&quot;א]], התקבל כאב&quot;ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב&quot;ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ&quot;רבן של כל בני הגולה&quot;. כשנגזרה בשנת [[תק&quot;ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר &quot;ברון&quot;, דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ו]] נבחר כאב&quot;ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר ברוך כ&quot;ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק&quot;ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב&quot;ד שלש הקהילות הגדולות &quot;אה&quot;ו&quot;. שם &quot;למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה&quot;.<br /> <br /> בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב&quot;ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: &quot;[[שבתי צבי|ש&quot;צ]] מלכה משיחא&quot;. ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב&quot;ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב&quot;ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 42.}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תקכ&quot;ד]], ביום [[כ&quot;א באלול]].<br /> <br /> ==הרבי על ר' יהונתן==<br /> על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br /> <br /> במקום אחר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דבריו: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר&quot;ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז&quot;ל כשחר נכון מוצאו עד שת&quot;ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> מספריו שהודפסו:<br /> <br /> * '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br /> * '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br /> * '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br /> * '''יערות דבש''' - דרשות. ב' חלקים.<br /> * '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br /> * '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br /> * '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br /> * '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A8&diff=629968 2023-08-29T09:08:25Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי אריה לייב הכהן הלר<br /> |תאריך לידה=תק&quot;ה<br /> |מקום לידה=קלוש (גליציה)<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ט טבת]] [[תקע&quot;ג]]<br /> |מקום פעילות=גליציה, [[אוקראינה]]<br /> |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק ומחבר ספרים<br /> }}<br /> רבי '''אריה לייב הכהן הלר''' (מכונה גם ה'''קצות החושן''', ה'''אבני מילואים''' או ה'''שב שמעתתא''' על שם ספריו) ([[תק&quot;ה]] – [[תקע&quot;ג]]) רב, פוסק ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בעולם הישיבות.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> רבי אריה לייב הכהן הלר נולד בשנת [[תק&quot;ה]] בעיירה קאלוש שבגליציה לאביו רבי יוסף שהיה אחד משלושת רבני העיירה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב. עוד בצעירותו נודע בגאונותו הרבה, בתחלה למד בישיבתו של רבי משולם איגרא מסטימינץ, אולם עד מהרה החל ללמוד לבדו, ובנערותו כבר כתב את ספרו &quot;שב שמעתתא&quot; (שנדפס מאוחר יותר){{הערה|ראה הקדמתו לספרו זה.}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו המשיך ללמוד תורה לבדו, כשאחיו רבי מרדכי תומך בו כלכלית, אולם בשלב מסויים ירד רבי מרדכי מנכסיו, ובלית ברירה החל לשמש כרב העיירה רזינטב, בעיר זו הוא חי מתוך דחקות גדולה ועניות מרובה, ופרנסה לא היתה לו כמעט.<br /> <br /> בשנת [[תקמ&quot;ח]] הוצע לו לשמש כרב העיר סטרי, לאור מצבו הגשמי העגום הוא החליט לקבל את ההצעה, ועבר לעיר זו. מספר חודשים אחר-כך הדפיס את החלק הראשון ספרו הראשון '''קצות החושן''', שזכה להסכמות נלהבות ממספר מגדולי התורה באיזור ההדפסה - העיר לבוב. בזכות ספרו זה התפרסם שמעו בעולם.<br /> <br /> הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;ד]] הדפיס בנו רבי דוד את ספרו '''שב שמעתתא'''.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ט טבת]] [[תקע&quot;ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> ;אחיו<br /> *'''רבי יהודה''' - אחיו הגדול, רב העיר סיגט ב[[רומניה]], מחבר ספר קונטרס הספקות (שצורף ל'קצות החושן') ו'תרומת הכרי' (ביאור על חלק 'חושן משפט' של ה[[שלחן ערוך]] שנכתב על-ידו לאור בקשת אחיו, רבי אריה לייב, בהמשך לספרו שלו ה'קצות'). נפטר ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תקע&quot;ט]].<br /> *'''רבי חיים''' - התגורר כל ימיו בקלוש הולדתו, ולא הסכים להתפרנס מרבנות. נפטר ב[[כ&quot;ג אלול]] [[תק&quot;צ]].<br /> *'''רבי מרדכי''' - היה רב, אולם לבסוף הפך לסוחר לצורך פרנסתו, ובכך תמך באחיו כלכלית.<br /> ;בניו<br /> *'''רבי דוד''' - [[אב&quot;ד]] פודהייץ. הוציא לאור את ספרי אביו 'שב שמעתתא' ו'אבני מילואים'.<br /> *'''רבי יוסף דוב בעריש''' - [[אב&quot;ד]] קשונז וודיסלב. נפטר ב[[י&quot;ט אדר]] [[תר&quot;ג]].<br /> *'''רבי זאב וואלף'''.<br /> <br /> חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה, וסייע להדפסת ספרי חותנו 'אבני מילואים'.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> ===קצות החושן===<br /> <br /> ספרו הראשון הוא '''קצות החושן''', אותו הדפיס בסביבות שנת [[תקמ&quot;ט]]{{הערה|תאריך ההסכמה על ספרו הוא מחודש [[אלול]] [[תקמ&quot;ח]], מה שמעלה סבירות כי הספר נדפס באזור שנת [[תקמ&quot;ט]].}} בעיר לבוב, חלקו השני של הספר נדפס בשנת [[תקנ&quot;ו]]. הספר סובב על [[שלחן ערוך]] חלק חשן משפט{{הערה|זהו תוכן שמו 'קצות החושן' - הקצה והמסגרת לחשן - חלק חשן משפט.}}, ומעלה דיונים למדניים - עיוניים סביב נושאי השלחן ערוך.<br /> <br /> בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש&quot;ך, העוסק בדיני ספקות ממון.<br /> <br /> הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לוברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.<br /> <br /> מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה.<br /> <br /> על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, הראשון בהם היה רבי [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]] שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. עוד חסיד חב&quot;ד שהוציא לאור ביאור על ה'קצות' הוא הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות.<br /> <br /> ===שב שמעתתא===<br /> <br /> הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק&quot;כ]], אולם הוא יצא לאור על-ידי בנו רק בשנת [[תקס&quot;ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}.<br /> <br /> הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש&quot;ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד.<br /> <br /> גם ספר זה התקבל באהדה וחיבה ורבים כתבו עליו הערות וביאורים.<br /> <br /> ===אבני מילואים===<br /> <br /> הספר '''אבני מילואים''' הוא ביאור לחלק 'אבן העזר' שב[[שלחן ערוך]], אותו כתב רבי אריה לייב כדרכו בספרו הקודם - קצות החושן, ובאותו הסגנון.<br /> <br /> חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת [[תקע&quot;ו]], לאחר פטירתו, על-ידי בנו וחתנו, והחלק השני נדפס בשנת [[תקפ&quot;ו]]. גם על ספר זה נכתבו ביאורים שונים.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> <br /> רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': &quot;החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר&quot;{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.91.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95_.D7.90.D7.A6.D7.9C_.D7.94.D7.A6.D7.9E.D7.97_.D7.A6.D7.93.D7.A7 כאן].}}.<br /> <br /> [[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמא לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמא מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע&quot;ט]].}}.<br /> <br /> הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמא לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש&quot;ג]], [[י' שבט]] [[תשט&quot;ו]], מוצש&quot;ק חיי שרה [[תשל&quot;ט]], ש&quot;פ אחרי קדושים [[תשמ&quot;ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), וכהנה רבות.}}.<br /> <br /> בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו&quot;ת של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''שני כרובים'''- תולדות וייחוס בעל התוספות יום-טוב ובעל הקצות החושן, הרב מאיר הרשקוביץ, ירושלים תש&quot;ס.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> ;ספריו<br /> *{{HebrewBooks||'''קצות החושן חלק א'''|14538|פיעטרקוב, תרע&quot;ג}}, {{HebrewBooks||'''חלק ב'''|14539}}, {{HebrewBooks||'''חלק ג'''|14540}}.<br /> * {{HebrewBooks||'''משובב נתיבות'''|22262|ירושלים תש&quot;נ}}<br /> * {{HebrewBooks||'''שב שמעתתא'''|14496|בני ברק תשמ&quot;ז}}<br /> <br /> {{אחרונים|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הלר, אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=629965 2023-08-29T09:02:54Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= דוד הלוי סגל<br /> |תאריך לידה=שמ&quot;ו<br /> |מקום לידה=וולדימיר<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ו שבט]] תכ&quot;ז.<br /> |מקום פעילות=פולין<br /> |השתייכות=<br /> |תחומי עיסוק=רבנות ופסיקה<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=רבי יצחק הלוי, רבי [[יואל סירקיש]]<br /> |בני דורו=רבי [[שבתי כהן]], הש&quot;ך<br /> }}<br /> רבי '''דוד הלוי סגל''' (ה'שמ&quot;ו - [[כ&quot;ו שבט]] ה'תכ&quot;ז) ידוע בכינוי '''הט&quot;ז''' על שם חיבורו &quot;טורי זהב&quot; היה אחד מגדולי וחשובי הפוסקים ונושאי כלי ה[[שלחן ערוך]], ורבן של קהילות רבות ב[[פולין]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת ה'שמ&quot;ו בלודמיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כצאצא למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה [[עשירות|עשיר]] גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' מתוך הרחבת הדעת.<br /> <br /> בצעירותו למד אצל אחיו רבי יצחק סגל{{הערה|מחבר שו&quot;ת מהר&quot;י הלוי.}} ואצל רבי [[יואל סירקיש]], הב&quot;ח.<br /> <br /> בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם בתו של רבו המובהק הב&quot;ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד התורה ולעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש&quot;ס ובפוסקים.<br /> <br /> בצעירותו כאשר שימש כרבה של העיר קראקא נפטרו לו שני ילדים, והוא תלה זאת בכך שהתגורר מעל בית הכנסת בדירת הקהילה{{הערה|'טורי זהב' הלכות תפילה.}}.<br /> <br /> במשך הזמן היטלטל במשרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום, בזמן זה מצבו הכלכלי התדרדר והוא סבל ממחסור ממשי, אך מנגד שמו הלך והתפרסם ברחבי העולם והוא נודע כפוסק בעל שם. ייסוריו הסתיימו כאשר הוזמן לכהן כרב בעיר אוסטרוג שהייתה מלאה חכמים וסופרים. ראשי הקהילות בעיר סייעו לו בעבודתו הספרותית ועודדו אותו להשלים את חיבורו ה'טורי זהב' על השולחן ערוך, בעוד שהוא עצמו חשש מפרסום הספר בהיותו איש עניו וצנוע שנחבא אל הכלים.<br /> <br /> בשנת ה'ת&quot;א הגיע לעיר אוסטרהה ומונה לשמש כרב העיר, שם כתב את ספרו טורי זהב.<br /> <br /> רבי [[יואל בעל שם]] שלח את בנו רבי אורי ללמוד בישיבתו של רבי דוד הלוי באוסטרא{{הערה|על פי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בספר הזכרונות פרק ס'}}.<br /> <br /> === עם הש&quot;ך ===<br /> בשנת ת&quot;ו הוציא רבי רבי דוד את חיבורו &quot;הטורי זהב&quot;, באותה שנה יצא ב[[ווילנה]] הספר &quot;שפתי כהן&quot; של רבי [[שבתי כהן]] המכונה הש&quot;ך, למרות שהיו ביניהם מחלוקות חריפות בענינים תורניים, עמדו בקשרים טובים והיו ידידים נאמנים.<br /> <br /> במשך הזמן שיתפו ביניהם פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של ה[[שולחן ערוך]], ביחד עם חיבוריהם מסביב לשולחן ערוך והגהות [[הרמ&quot;א]], כמו פירושי [[רש&quot;י]] ו[[תוספות]] מסביב ל[[גמרא]]. כך נדפס השלחן ערוך עד היום, כשבצידיו ספרי הט&quot;ז והש&quot;ך.<br /> <br /> על אף שהט&quot;ז היה מבוגר מהש&quot;ך בכ-35 שנים, לא היסס הש&quot;ך לחלוק עליו, וכתב עליו השגות בשם &quot;נקודות הכסף&quot;, הט&quot;ז השיב עליהן בקונטרס שנקרא &quot;דף אחרון&quot;, והש&quot;ך תקף את התשובות &quot;קונטרס אחרון&quot;.<br /> <br /> בהקדמתו להשגותיו על הט&quot;ז כתב הש&quot;ך:<br /> {{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח&quot;ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו &quot;את והב בסופה&quot;, והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מרכאות=כן|מקור=הקדמת הש&quot;ך לספרו 'נקודות הכסף'}}<br /> <br /> הט&quot;ז התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים, ביניהם: רבי [[מרדכי יפה]] (בעל &quot;הלבושים&quot;), ר' נתן נטע שפירא (המגלה עמוקות), ועוד.<br /> <br /> == גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט והסתלקותו ==<br /> <br /> בשנת ת&quot;ח בעת ה[[פרעות ת&quot;ח ות&quot;ט|פרעות]], כיהן כרב העיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו, מיד אחר כך ברח הט&quot;ז לעיר לובלין. לאחר סיום הפרעות התיישב הט&quot;ז בעיר [[לבוב]], ובשנת תי&quot;ד מונה לשמש כרב העיר במקום רבי יוסף גץ שנפטר לפני כן.<br /> <br /> בשנת תכ&quot;ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסתים, ועד יומו האחרון לא נתן מרגוע לנפשו בעקבות זאת.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו שבט]] תכ&quot;ז הסתלק הט&quot;ז ונטמן בלבוב. לאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאנו==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר: [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבי אדמו&quot;ר]] כותב ששמע בשם [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]], שכל המחברים עד הט&quot;ז והש&quot;ך{{הערה|במקומות אחרים הגירסא היא &quot;עד [[המהרש&quot;א]]&quot;.}}, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה{{הערה|מובא ב[[המשך תרס&quot;ו|המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]], [[ספר השיחות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[לוח היום יום]] [[ו' שבט]].}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[כ' מנחם אב]] [[תש&quot;י]] אמר הרבי שרבי [[נחמיה מדוברובנה]] היה מדייק בלשון הט&quot;ז וה[[מגן אברהם]] ומוציא מזה ענין להלכה{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק א' עמ' 153.}}.<br /> <br /> הרבי כותב{{הערה|ב[[רשימות]]יו ע' רנב.}}: &quot;כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א הי' בלאדמיר, והי' ... על ציון אבי הט&quot;ז [הרב ר' שמואל הלוי] וחותנו [הרב ר' יצחק בצלאל'ס] וגיסו (של אבי הט&quot;ז) [הרב ר' אברהם פאלאק] שם.&quot;<br /> <br /> ==ספריו==<br /> ===טורי זהב===<br /> <br /> חיבורו המפורסם של הט&quot;ז, על שמו הוא נקרא, הוא ה&quot;טורי זהב&quot;, חיבור על ה[[שולחן ערוך]] אותו כתב בכדי לפתור את המחלוקות הרבות שהיו באותו זמן. ה&quot;טורי זהב&quot; נקרא גם בשם &quot;מגן דוד&quot;{{הערה|וביחד עם הספר &quot;מגן אברהם&quot; של רבי [[אברהם אבלי גומבינר]] נקראו &quot;מגיני ארץ&quot;.}}.<br /> <br /> בר הפלוגתא המרכזי של הט&quot;ז הוא הש&quot;ך{{הערה|ראה לעיל בפיסקה [[דוד הלוי סגל#עם הש&quot;ך|עם הש&quot;ך]].}}, ופסקי הט&quot;ז הם שהתקבלו במדינות [[פולין]] ו[[גרמניה]], אך עם השנים התקבלו יותר פסקי הש&quot;ך. [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחנו]] לא פוסק בצורה גורפת כאחד מהם.<br /> <br /> ===דברי דוד===<br /> <br /> חוץ מספרו &quot;טורי זהב&quot;, חיבר הט&quot;ז ספר נוסף לו קרא &quot;דברי דוד - טורי זהב&quot;, והוא פירוש על [[פירוש רש&quot;י]] על התורה, הספר יצא בהוצאה מהודרת ע&quot;י מוסד הרב קוק, בעריכת ר' חיים דוב שעוועל. ה&quot;דברי דוד&quot; מוזכר פעמים רבות ב[[לקוטי שיחות]] ב[[שיחות רש&quot;י|רש&quot;י שיחות]].<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=629964 2023-08-29T09:02:28Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> רבי '''שבתי כהן''' ('''הש&quot;ך'''; שפ&quot;ב - [[א' באדר א']] תכ&quot;ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש&quot;ך על ה[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל &quot;מגיני שלמה&quot;, ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל &quot;מגלה עמוקות&quot;. רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ&quot;א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי&quot;א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה&quot;בית הלל&quot;. בתקופת ה[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט&quot;ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> ===שפתי כהן על השולחן ערוך===<br /> הש&quot;ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש&quot;ך, ועל שמו כונה הש&quot;ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה וחושן משפט, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת&quot;ו, בהיותו בן 24. ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש&quot;ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ&quot;ד.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> [[רבותינו נשיאנו]] הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. בעיתון [[ביטאון חב&quot;ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדעת ה[[ט&quot;ז]] החולק על הש&quot;ך, לאחר מכן התגלה הש&quot;ך בחלום ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש&quot;ך, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.<br /> <br /> [[הרבי]] הזכיר בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שעד הש&quot;ך וה[[ט&quot;ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים|ש]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=629963 2023-08-29T09:01:09Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= אברהם אבלי גומבינר<br /> |תאריך לידה=שצ&quot;ז<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] תמ&quot;ג.<br /> |מקום פעילות=פולין<br /> |השתייכות=<br /> |תחומי עיסוק= ראש ישיבה ופסיקה.<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=רבי יצחק מפוזן<br /> |בני דורו=<br /> }}<br /> <br /> רבי '''אברהם אבֶלי הלוי גומבינר''' (מכונה גם '''המגן אברהם''') ([[שצ&quot;ז]], - [[ג' בתשרי]] [[תמ&quot;ג]]) מגדולי ה[[אחרונים]] ומגדולי ה[[פסק הלכה|פוסקים]], נודע בשל ספרו ה'''מגן אברהם''' (מג&quot;א) - פירוש ל[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> המג&quot;א נולד בעיר גומבין שב[[פולין]] (כיום ב[[אוקראינה]]) בשנת ה'שצ&quot;ז לאביו, ה[[דיין]] רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי ה[[קוזקים]] בשנת [[תט&quot;ו]]. למד תורה אצל ר' יצחק מפוזן, רבהּ הראשי של פולין. בשנת ת&quot;כ הגיע לעיר קליש ב[[פולין]], שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן הוא קיבל משרת [[רב#פוסק הלכה|מו&quot;ץ (מורה צדק)]].<br /> <br /> בעל המג&quot;א נודע כאדם בעל צניעות רבה, שבעטיהּ לא התפרסם כאחד הגדולים אפילו בעירו שלו, שבה לימד בחורים צעירים, שכנראה לא הכירו בטיבו. כאשר ביקר בעירו רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן (הש&quot;ך)]], שאל את הלומדים קושיה חמורה, ושמע תשובה שהפתיעה אותו מפי בחור צעיר. כאשר שמע מפיו כי את התשובה לשאלה זו שמע מרבו, הביע רבי שבתי הכהן את רצונו לפגוש בו. כאשר נפגש עמו ודיבר עמו בדברי תורה, עמד על גדלותו, והתפלא שענק רוח זה חי בדירה מצומצמת ללא משרה רבנית כלשהי. הוא נזף בבני העיר על כך, והם הסכימו לתת לו כל משרה שיחפוץ. היות ששסירב לנשל אף אחד ממשרתו, נמצאה לו בסוף רק משרת [[רב]]. וכך, בניגוד ליתר מפרשי השולחן ערוך שחיו בדורו - ה[[יהושע פלק כץ|סמ&quot;ע]], ה[[דוד הלוי סגל|ט&quot;ז]] וה[[שבתי כהן|ש&quot;ך]], שהיו רבני ערים גדולות או עמדו בראש [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות - ר' גומבינר מעולם לא כהן כרב עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. <br /> <br /> רבי אורי בנו של רבי [[יואל בעל שם]] הלך ללמוד בישיבתו של רבי אברהם אבלי גומבינר בקאליש (לאחר שנפטר רבו רבי דוד הלוי באוסטרא) שם למדו גם תורת המוסר ומדות טובות{{הערה|על פי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בספר הזכרונות פרק ס'}}.<br /> <br /> על פי המסופר, הואיל ובדרך כלל לא היה בידו די כסף לרשום את חידושיו, הוא היה רושם אותם על כותל ביתו. ישנן עדויות מאוחרות מאלו שגרו באותו בית, כי כאשר הסיד היה מתקלף לעיתים, הייתה נראית שכבת הסיד הישנה ועליה כתב ידו של המג&quot;א.{{מקור}}<br /> <br /> גם לאחר שהתפרסם בעירו, עדיין כמעט לא היה מפורסם מחוצה לה; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר פטירתו, הקנה לו את שמו ברחבי העולם היהודי.<br /> <br /> מסופר, כי המילים האחרונות שאמר ה[[צדיק נסתר|צדיק הנסתר]] רבי [[אריה לייב שרה'ס]] לפני פטירתו היו: {{ציטוטון|&quot;בעל המגן אברהם היה גאון אמיתי וצדיק אמיתי&quot;{{הערה|מובא אצל: א' מרקוס, '''החסידות'''.}}.}}<br /> <br /> המגן אברהם הסתלק ביום [[ג' בתשרי]] בשנת תמ&quot;ג.<br /> <br /> ===יצירתו===<br /> המג&quot;א החל לכתוב את ספרו בשנת [[תכ&quot;ה]], ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת [[תל&quot;א]] סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת [[תל&quot;ג]] ל[[אמסטרדם]] כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג&quot;א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו&quot;ת צמח צדק וספר עולת תמיד.<br /> <br /> המגן אברהם נחשב כאחד הפוסקים המוסמכים ביותר.<br /> <br /> בעריכת [[שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן]], התחשב [[אדמו&quot;ר הזקן]] מאוד בפסקיו, גם כשהדבר היה נגד סברתו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לעת זקנותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כאשר הוסיף אומץ וכוח בהלכה כמאמר זקני ת&quot;ח כל זמן שמזקינין דעתן מתיישבת עליהם, הוא חזר בו מהרבה פסקים שלו, מכיון שסבר כי בכוחו להכריע נגד פסקיו של המגן אברהם.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], כי אמנם ראוי הוא המגן אברהם לסמוך עליו, אך מתחרט הוא על כך שסמך יותר מדי על המגן אברהם{{מקור}}.<br /> <br /> על רבי [[נחמיה מדוברובנה]] מסופר שהיה מדייק בלשונותיו של המגן אברהם, ולומד מדקויות אלו הלכות רבות{{הערה|'''תורת מנחם''', א, ה'שי&quot;ת, שיחת כ&quot;ף מנחם-אב ה'שי&quot;ת, 153.}}.<br /> <br /> ===קברו===<br /> המג&quot;א נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל [[אברהם מרדכי אלתר|האמרי אמת]] מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו, (דרך סבו ר' יהודה קמינר).<br /> <br /> אחרי [[השואה]], נעלם האהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=629962 2023-08-29T08:59:59Z

<p>משקיף: יצירת דף עם התוכן &quot;{{דמות |שם= רבי יוסף תאומים |תאריך לידה=תפ&quot;ז |תאריך פטירה=תקנ&quot;ב |מקום פעילות=פולין וג...&quot;</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף תאומים<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ז]]<br /> |תאריך פטירה=[[תקנ&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[פולין]] ו[[גרמניה]]<br /> |תחומי עיסוק= מלמד, מחבר ספרים, רב ופוסק <br /> }}<br /> רבי '''יוסף תאומים''' (מכונה גם ה'''פרי מגדים''' על שם ספריו) ([[תפ&quot;ז]] – [[תקנ&quot;ב]]), היה רב ופוסק הלכה. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו על [[שולחן ערוך]] שנהפכו לאבני יסוד בלימוד ההלכה.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> רבי יוסף נולד בשנת [[תפ&quot;ז]], לאחר לידתו התמנה אביו רבי מאיר לדיין ודרשן בעיר [[לבוב]] (למברג) שב[[פולין]]. רבי יוסף למד תורה מאביו, והוכר כעילוי. בסביבות שנת [[תק&quot;ד]] נשא אשה. <br /> <br /> בתחילה שימש כמלמד תינוקות בעיירה קומארנה, וגם אז עסק בעיקר בלימוד תורה ובחיבור ספריו. בשנת [[תקכ&quot;ז]] עבר ל[[ברלין]], ושקד על תלמודו ועל חיבור ספריו בבית מדרשו של הגביר דניאל יפה. <br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ד]] החל למלא את מקום אביו כפוסק ודרשן בלבוב, ובשנת [[תקמ&quot;א]] התמנה לרב ב[[פרנקפורט דאודר]] שבמזרח [[גרמניה]], ובה נפטר בשנת [[תקנ&quot;ב]].<br /> <br /> בספר [[בית רבי]]{{הערה|ח&quot;א פכ&quot;ה.}} כותב כי היה חברו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. <br /> <br /> == פרי מגדים ==<br /> <br /> רבי יוסף נודע בעיקר בזכות חיבורו 'פרי מגדים'. בחלק [[אורח חיים]] כולל הפירוש את 'משבצות זהב' - ביאור על ה[[ט&quot;ז]], ו'אשל אברהם' – ביאור על ה[[מגן אברהם]]. ובחלק יו&quot;ד כולל הפירוש את 'משבצות זהב' על הט&quot;ז, ו'שפתי דעת' על ה[[ש&quot;ך]].<br /> <br /> כיום נדפס ה'פרי מגדים' כמעט בכל מהדורות השו&quot;ע על הדף, ובמהדורות הישנות נדפס בסוף הספר.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] מציין לפרי מגדים רק במהדורה בתרא{{הערה|סי' ב ס&quot;ב. סי' קנו ס&quot;ב. סי' תמז קו&quot;א סק&quot;ב.}}, ובחלק [[יורה דעה]] אינו מציין אליו כלל, וככל הנראה ספר זה טרם הגיע לידיו בעת כתיבתם{{הערה|ראה קובץ [[הערות וביאורים]] אהלי תורה גליון תתטז.}}. אמנם ב[[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]] דן בדבריו כמה פעמים{{הערה|סי' ז, יג, יד.}}.<br /> <br /> בעת [[המאסר השני]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החרימו השלטונות כמה וכמה ספרים מספרייתו, וביניהם הספר 'פרי מגדים'{{הערה|[[ספריית ליובאוויטש]] עמ' ה. וראה [[פרדס חב&quot;ד]] גליונות 6 ו-7.}}.<br /> <br /> חסידים מספרים{{הערה|[[לקוטי ספורים]] מדור [[אדמו&quot;ר הזקן]] אות פג.}} כי פעם התבטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;קא מכרזי ברקיע הלכה כפרי מגדים&quot;. וכן בקרב [[חסידי פולין]] ישנם כמה סיפורים אודות התקבלות הספר{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]] ב[[בטאון חב&quot;ד]] גליון לג עמ' 20.}}.<br /> <br /> חיבור זה הוא אחד הפירושים החשובים ביותר על השולחן ערוך, ואף נתחברו עליו ביאורים וקיצורים.<br /> <br /> סביו של הרבי, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סיכם בשולי גליון הפרי מגדים שלו את תמצית הדינים העולים מדבריו, ולאחר מכן סידרם לפי ערכים עבור הדפסה. בשנת תשמ&quot;ה הורה הרבי להדפיס זאת בספר בשם 'פסקי פרי מגדים'.<br /> <br /> ==ספרים נוספים==<br /> <br /> בחייו הדפיס הרב תאומים גם את הספרים: 1. '''פורת יוסף''' על יבמות וכתובות וכללים סוגיות הש&quot;ס (זאלקאווא תקט&quot;ז). 2. '''גנת וורדים''' על כללי ושרשי י&quot;ג מדות וכללים רבים (פ&quot;פ דאדר תקכ&quot;ז). 3. '''רב פנינים''' הכולל שלשה ספרים: '''נפת צופים''' של אביו, '''תיבת גמ&quot;א''' על התורה, ו'''שושנת העמקים''' על כללי הש&quot;ס (פפד&quot;א תקמ&quot;ב). <br /> <br /> בתחילת ספרו 'נטריקן' מודיע הרב תאומים בהתנצלות המחבר שחיבר טו&quot;ב (17) ספרים, אשר חלק מהם כבר יצאו לדפוס, ומפרט את אלה אשר כתובים תחת ידו ועדיין לא נדפסו: ראש יוסף, חילוקא דרבנן, פרשת דרכים, זמנים, המגיד, אם לבינה, משח זיתא, נטריקן. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''שיחות לנוער''', תמוז תשל&quot;ד.<br /> <br /> <br /> {{אחרונים|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=627945 2023-08-22T07:32:46Z

<p>משקיף: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=האדמו&quot;ר מבויאן|אחר=חבר הנהלת צא&quot;ח ארה&quot;ב|ראו=[[מרדכי שלמה פרידמן (קראון הייטס)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מרדכי שלמה פרידמן<br /> |תמונה=מרדכי שלמה פרידמן.JPG<br /> |כינוי=האדמו&quot;ר מבויאן<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ג בתשרי]] [[תרנ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=בויאן<br /> |תאריך פטירה=[[ה' באדר]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום פטירה=[[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=בויאן, [[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=אביו, רבי יצחק פרידמן (ה&quot;פחד יצחק&quot;)<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=חסידות בויאן<br /> }}<br /> רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' ([[י&quot;ג בתשרי]] [[תרנ&quot;א]] - [[ה' אדר]] [[תשל&quot;א]]) היה ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[בויאן]], חבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ונשיא אגודת ה[[אדמו&quot;ר]]ים ב[[ארצות הברית]]. נולד ביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרנ&quot;א]] לרבי יצחק פרידמן, ה[[אדמו&quot;ר]] בבויאן ונפטר ביום [[ה' באדר]] [[תשל&quot;א]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן שלוב זרוע עם [[הרבי]] בהלווית הרב משה שלמה הורנשטיין ([[אלול]] [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> [[קובץ:פרידמן ליד הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|יושב לשמאל [[הרבי]] בטקס 'קבלת פנים' ל[[חתן]] ([[תש&quot;ו]])]]<br /> <br /> הרב מרדכי שלמה פרידמן נולד ב[[י&quot;ג בתשרי]] [[תרנ&quot;א]] בעיר בויאן לרבי יצחק בויאן שהיה ה[[אדמו&quot;ר]] בעירו ומחבר הספר &quot;פחד יצחק&quot; (היה נכד של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) אמו הייתה בתו של הרב [[יוחנן טברסקי|יוחנן מרחמסטריבקה]] (בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]). בילדותו התחנך ולמד אצל אביו ונהיה לתלמיד חכם גדול ועובד ה'.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בסיוון]] שנת [[תרס&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממעז'בוז (נכד ה'אוהב ישראל' מאפטא). בשנת [[תרע&quot;ז]], בהיותו בן עשרים ושש שנה, הוכתר למלא את מקום אביו שנפטר, באדמו&quot;רות.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] עזב את בויאן ועבר ל[[ארצות הברית]], שם התיישב ב[[ניו יורק]] ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. ב[[ארצות הברית]] הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו&quot;רים באמריקה, עסק בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות.<br /> <br /> היה [[אהבת ישראל|אוהב ישראל]] ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו&quot;ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ב[[מירון]]. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את [[רב]]ה של [[צפת]]. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי&quot;ג]] יסד את ישיבת &quot;מתיבתא תפארת ישראל&quot; ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל&quot;א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> את מקומו באדמו&quot;רות בויאן מילא נכדו (בן בתו), רבי [[נחום בער ברייר]], רק כעבור כארבע עשרה שנים מהפטירה. בשנת [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==הקשר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> [[קובץ:מכתב הרבי למרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[הרבי]] לאדמו&quot;ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו ([[אדר א']] [[תשי&quot;ז]]). במכתב כותב הרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|הרב הצדיק נחמד ונעים, עוסק בצרכי ציבור, בנם של קדושי עליון, מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט&quot;א הרבי דבויאַן. שלום וברכה! בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט&quot;א. ויהי רצון אשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט&quot;א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות. בכבוד וברכה}}]]<br /> <br /> הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו&quot;רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו&quot;ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אגרת א'תק&quot;כ{{הערה|מכתב מיום [[י&quot;א באלול]] שנת [[תש&quot;א]].}}<br /> |תוכן=מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי&quot;א שליט&quot;א הרצוג]], ידידי הרה&quot;ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה&quot;ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר&quot;י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה&quot;ג [[יחזקאל אברמסקי|הר&quot;י שי' אברמסקי]] ראש אב&quot;ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו&quot;רים תצטרף בהסכמתה.<br /> }}<br /> <br /> הרב פרידמן גם הוא, פנה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=מכתב האדמו&quot;ר מבויאן מיום ג' [[פרשת חיי שרה]] [[תש&quot;ז]]<br /> |תוכן=כ&quot;ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט&quot;א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ&quot;ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ&quot;ק שברצות ה' ביום א' [[פרשת תולדות]] הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת [[ספר התורה]] לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו&quot;רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ&quot;ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.<br /> }}<br /> <br /> על כך ענה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אגרת ב'תתקנא{{הערה|מכתב מיום [[כ&quot;ג בחשוון]] שנת [[תש&quot;ז]].}}<br /> |תוכן=הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' [[שמואל לויטין|שמואל שליט&quot;א הלוי לעוויטין]], להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט&quot;א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת [[ספר תורה]] לזכרון [[נשמה|נשמות]] האדמו&quot;רים, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]].<br /> }}<br /> <br /> ==הקשר עם הרבי==<br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. הידידות בין הרבי לאדמו&quot;ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב &quot;מזל טוב&quot; מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]]. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו &quot;כי זהו מקום קדוש&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב&quot;ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב&quot;ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב&quot;ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע]]ים, וקהל חסידי חב&quot;ד מלוד וכפר חב&quot;ד שבאו לקבל את פני האדמו&quot;ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב&quot;ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני &quot;תפארת ישראל&quot;{{הערה|קובץ נ&quot;ה ע' 67.}} ועיתון &quot;המודיע&quot;{{הערה|&quot;המודיע&quot; מיום [[כ&quot;א בשבט]] [[תשי&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ג באלול]] שנת [[תשכ&quot;ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי{{הערה|הרב משה שלמה הורנשטיין היה בא בראשי חדשים להתפלל ב-[[770]] ובהיותו כהן, היה עולה בעליה הראשונה של קריאת התורה במנין בו התפלל [[הרבי]]. אחרי התפילה היה נכנס לחדרו של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו &quot;להתראות בפעם הבאה&quot;. ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשכ&quot;ו]] לא איחל לו והוא היה מאד מודאג מכך. פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}}. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו&quot;ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו&quot;ר מבויאן יחזור לביתו.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ&quot;ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. על כך ענה לו הרבי במכתב מערב [[חג הפסח]] [[תשכ&quot;ב]]: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], אגרת ח'תב<br /> |תוכן=הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט&quot;א נשיא אגודת האדמו&quot;רים. שלום וברכה. בנועם הנני לאשר קבלת המברק ותשואות-חן תשואות-חן בעד האיחולים והברכות ליום ההולדת. וכל המברך יתברך וכמו שכתוב &quot;ואברכה מברכיך&quot;<br /> }}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]], לאחר [[הסתלקות]]ו של האדמו&quot;ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *הרב [[נחום בער ברייר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 82-85<br /> *'''קשרי מלכות''', ליקוט אודות קשרי אדמו&quot;רי בית רוז'ין-בויאן עם אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד, תשורה משמחת נישואין קופר-טלזנר, אדר תשס&quot;ד.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=יצחק פרידמן|רשימה=שולשלת אדמו&quot;רי בויאן|שנה=משנת [[תרע&quot;ז]] עד [[ה' אדר]] [[תשל&quot;א]]|הבא=[[נחום בער ברייאר]]}}<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי רוז'ין|פרידמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=625104 2023-08-16T06:53:16Z

<p>משקיף: /* שיפוץ הציון */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> |תמונה=לוי יצחק שניאורסון.jpg<br /> |כינוי=ר' לוי'ק<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)<br /> |תאריך פטירה=[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[אלמא אטא]] קזחסטן<br /> |מקום פעילות=[[אוקראינה]], [[ברית המועצות]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הרב [[יואל חייקין]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי לוי יצחק]], [[תורת לוי יצחק]], פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה<br /> |השתייכות=<br /> }}{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> <br /> [[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (מכונה גם '''ר' לויק'''; [[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878) – [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (1944)) אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] בגלות.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד ביום [[י&quot;ח ניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה השוכנת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה&quot;ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.<br /> <br /> אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 91 ואילך. ובכ&quot;מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מיפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה &quot;תולדות לוי יצחק&quot; ח&quot;א ע' 189.}}.<br /> <br /> יש הגורסים כי למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו{{הערה|אך אדמו&quot;רי ליובאוויטש לא ציינו זאת. תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> [[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]<br /> כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי{{הערה|&quot;בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי&quot;, ספר תולדות לוי&quot;צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע&quot;ו{{אינפו}}]}},<br /> <br /> בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י&quot;א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל&quot;ד ול&quot;ה].}}{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view מתי היתה חתונת כ&quot;ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות&quot;ל קווינס גליון כ&quot;ו, כ' אב תשפ&quot;ב עמוד 91.}}.<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס&quot;ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.<br /> <br /> החל משנת [[תרס&quot;ב]] השתתף באסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[משפט בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ&quot;ע שנכתבו ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ, ונדפסו ב[[קובץ ליובאוויטש]] חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.}}.<br /> <br /> ==ברבנות העיר יקטרינוסלב==<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה&quot;אשכנזי&quot; של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב למנות עליהם לרב את הרה&quot;ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.<br /> <br /> אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש&quot;ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש&quot;ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש&quot;ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס&quot;ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.<br /> <br /> בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש&quot;ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב{{הערה| ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים}}. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:<br /> <br /> &quot;וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה&quot;ג המפורסם מו&quot;ה לוי יצחק שניאורסאהן נ&quot;י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו&quot;.<br /> <br /> לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:<br /> <br /> &quot;הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן&quot;.<br /> <br /> המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.<br /> <br /> למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש&quot;ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.<br /> <br /> מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש&quot;ב מכתב תודה.<br /> <br /> וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס&quot;ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ&quot;ט.<br /> <br /> במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.<br /> <br /> אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: &quot;הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה&quot;.<br /> <br /> דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש.<br /> (ראו בערך &quot;דנייפרו&quot; פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> <br /> [[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]<br /> לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.<br /> <br /> בליל [[ט' ניסן תרצ&quot;ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי&quot;צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי&quot;צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה.}} (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש, הם שאלו את הרבנית היכן בעלה ובשעה שהלכה לבשר לו על &quot;האורחים&quot; שהגיעו לביתם, הבחינה היא כי נעמדו הם כשומרים בכל דלתות הבית וחלקם אף צעדו אחריה. כשראו הם את רבי לוי&quot;צ הודיעו לו כי עורכים הם חיפוש בביתו והציגו לפניו צו מעצר. החיפוש נערך בכל ספריו שעמדו בחמישה ארונות גדולים, מבלי לדלג ולו על ספר אחד. אחד מן השוטרים היה איש יודע ספר, וכשלאחד מהם התעוררה שאלה - קראו לו כמומחה.<br /> <br /> בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וכן &quot;[[ביכל]]&quot; חסידות שלם בכתב-ידו של [[הצמח צדק]]. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא!<br /> <br /> מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני [[המשטרה החשאית]] לאחר שביקש בכך, לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק&quot;ג [[מצה|מצות]]. לשאלת הרבנית כיצד תדע את מקום הימצאו כדי שתוכל להעביר לו מעט כסף ומזון, נענתה הרבנית שתגיע למחרת בשעה שתיים בצהריים אל מפקדת המשטרה ושם יודיעו לה.<br /> <br /> כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.<br /> <br /> לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].<br /> <br /> אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.<br /> <br /> ==גלותו==<br /> [[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]<br /> [[קובץ:ב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]<br /> בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.<br /> <br /> בהגיעם ל[[אלמא אטא]] ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.<br /> <br /> עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לצ'יאלי.<br /> <br /> גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]<br /> {{ערך מורחב|אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון}}<br /> למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש&quot;ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.<br /> <br /> לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.<br /> [[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]<br /> על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 1103 ואילך. ח&quot;ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת &quot;בני פחת מואב בן יהודה&quot;, ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.<br /> <br /> עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהווה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד שם הערה 1. סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב ע' סז בהערה.}}.<br /> <br /> ===שיפוץ הציון===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]], לאחר שהרב [[מרדכי גורליק]] מסר לרבי ב[[יחידות]] תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי]. הסיפור שלי גליון 425.}}.<br /> <br /> מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132339 הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי].}}<br /> {{הערה|[https://chabad.info/in-focus/612283/ לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:<br /> *רשת [[כולל]]ים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'<br /> *[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה<br /> *קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1898 עמוד 11}}<br /> *קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - &quot;[[קרן לוי יצחק]]&quot;<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> ===התמונה הראשונה===<br /> כשהוציאו בשנת [[תש&quot;ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - &quot;[[ליקוטי לוי יצחק]]&quot; על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז&quot;ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי &quot;אינו נראה בריא&quot;, כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ&quot;ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.}}. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.<br /> <br /> ===התמונה השנייה===<br /> כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין [https://col.org.il/news/105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=265 עמוד רס&quot;ד והילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ&quot;ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י&quot;ב י&quot;ג תמוז [[תשי&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&amp;st=&amp;pgnum=193 חלק ג', תשי&quot;א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י&quot;ב י&quot;ג תמוז [[תשכ&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&amp;st=&amp;pgnum=141 חלק ל&quot;א, תשכ&quot;א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ&quot;ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב&quot;, [[יומן השליחות המיוחדת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=266 עמוד רס&quot;ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש&quot;א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''&quot;קוקט אויס ניט געזונט&quot;''' [={{כתב קטן|&quot;הוא נראה לא בריא&quot;}}].<br /> <br /> לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=27250 כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&amp;ArticleID=2265 כאן]}}.<br /> <br /> ==הנהגותיו הק'==<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד]] גליון צדי&quot;ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ל]] ואילך; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ&quot;ב]].<br /> * [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש&quot;ס משנה וגמרא, קה&quot;ת, [[תשל&quot;א]]; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ&quot;ב]].<br /> * פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].<br /> * [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;נ]]; הוצאה חדשה [[תש&quot;פ]] - 5 כרכים.<br /> * ילקוט לוי יצחק - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ&quot;א יצאו לאור 4 כרכים.<br /> * טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]<br /> *'''בניו''': [[הרבי מלך המשיח]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתו''': מרת [[דליה רוטמן]].<br /> {{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', שלושה כרכים בהוצאת [[קה&quot;ת]], יצא במספר מהדורות, ומהדורה אחרונה מחודשת עם תוספות מאת הרב [[אלי וולף]].<br /> *[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]] (עורך), '''הרבי מוקיר תודה''', מאמרים וכתבות אודות הרב לוי יצחק שניאורסאהן, מסירות נפש, גלות, אוהל, מופתים באוהל ושליחות היום בקזחסטן. כותבים: הרב [[ישעיה כהן]] השליח הראשי קזחסטן, [[מנחם זיגלבוים]], [[שרגא קרומבי]], הזמר [[בני פרידמן]] ועוד. אב תשפ&quot;ג.<br /> *'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1871 עמוד 73<br /> *'''אדוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 40<br /> *'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 44<br /> *'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 47<br /> *'''אבא של המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב כ' מנחם אב תש&quot;פ<br /> *'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1870 עמוד 25<br /> *'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1870 עמוד 32<br /> *'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1870 עמוד 40<br /> *'''המלאך גבריאל''', אודות שיפוץ המצבה וזהותו של היהודי שזכה לעסוק בכך, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1919 עמוד 23<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 67-84.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]''' {{COL|}} {{PDF|}}<br /> <br /> ;כתבות:<br /> *[https://chabad.info/news/935711/ גט שנכתב בבי&quot;ד של הרלוי&quot;צ שניאורסון] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב&quot;ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח&quot;י ניסן]]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}} <br /> * [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר [[חב&quot;ד אינפו]]. {{אינפו|}}<br /> * ועד חיילי בית דוד, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}. {{שטורעם|}}{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}} <br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה&quot;ק. {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ב]].{{PDF}} {{קישור שבור|י&quot;ח מנחם אב תשפ&quot;א}}.<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע&quot;ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע&quot;ח {{אינפו}}<br /> * מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], [[שבועון בית משיח]], י&quot;ט אב התשע&quot;ג (26.07.2013) {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חב&quot;ד באתר בית חב&quot;ד {{בית חב&quot;ד|}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 &quot;אדוני אבי מורי ורבי ז&quot;ל?&quot;]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ הרב [[דוד דובוב]], השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/news/696338/ 500 פעמים ככה]''', גליון מיוחד לכבוד יום ההילולא תשפ&quot;א, יצא לאור על ידי חב&quot;ד-ליובאוויטש קזחסטן {{אינפו}} {{PDF|}}<br /> *[https://col.org.il/news/140338 התמונה שהרבי כתב עליה אאז&quot;ל? הסיפור המלא] באתר {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_71.html חשיפת מכתב נדיר של ר' לוי יצחק שניאורסהון]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> ;מדיה:<br /> *'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ&quot;ף מנחם אב תש&quot;פ, פליישמן וקמינצקי<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל&quot;ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ז בשבט תשע&quot;ד {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} <br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ד]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%27%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C&diff=608270 2023-07-04T07:58:07Z

<p>משקיף: </p> <hr /> <div>ה[[אדמו&quot;ר]] רבי '''מנחם נחום מ[[צ'רנוביל]]''' (נכתב ב[[אידיש]] '''טשערנאביל''') נולד בשנת [[ת&quot;צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי נחום נולד בעיר [[גורינסק]], במדינת [[וואהלין]] שמערב [[אוקראינה]], בשנת [[ת&quot;צ]], לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי [[אדם בעל שם]].<br /> <br /> בהיותו אברך נמשך ל[[שיטת החסידות]] של ה[[בעל שם טוב]], ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי [[דוב בער ממזריטש]]. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על הבעל שם טוב והחליט להגיע אליו ל[[שבת]]. לפני שהגיע, אמר הבעש&quot;ט לרעייתו, הרבנית [[רחל לאה (אשת הבעל שם טוב)|רחל לאה]], שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית &quot;הזהו גנב?&quot;, ענה לה הבעש&quot;ט &quot;גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את [[העולם הבא]] כולו&quot;. בביקור זה התרשם מאד מהבעש&quot;ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.<br /> <br /> ===כהונתו ברבנות===<br /> לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]], ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות ב[[ואהלין]] לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמו&quot;רות בעיר [[פראהאביטש]], ואחריה ב[[צ'רנוביל]]. רבים מה[[צדיקים]] בזמנו הסתופפו בצילו{{הערה|נכדו רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מ[[טשערקאס]] כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי [[בגד|בגדי]] לבן.}}<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;א חשוון]] [[ה'תקנ&quot;ח]], ונטמן בעיר [[צ'רנוביל]].<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> <br /> על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם אדמו&quot;ר הזקן שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמו&quot;ר הזקן לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&amp;st=&amp;pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון [[אהבת ישראל]] שעל ידי חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]]{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר&quot;ש גרונם - 'רמ&quot;ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב{{הערה|1=ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}: אבי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית &quot;אמן יהא-שמיה-רבא&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] ציווה לקרא לנכדו, בן בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] [[מנחם נחום]] ע&quot;ש חברו.<br /> <br /> == השידוך עם [[האדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] סיפר כי [[המגיד ממזריטש]] אמר פעם לתלמידיו כי [[מלך המשיח]] יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו ([[אדמו&quot;ר הזקן]]). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] בן בנו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל|מרדכי]], נשא לאשה את [[דבורה לאה טברסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|דבורה לאה]] בתו של [[האדמו&quot;ר האמצעי]] ונכדתו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב&quot;ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה&quot;ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;st=&amp;pgnum=92&amp;hilite= אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו].}}.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/24871 מאור עיניים על התורה]<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/24843 ישמח לב על אגדות הש&quot;ס]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]]<br /> *בנו, ר' משה<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *השידוך המופלא בעריסה, תשורה משמחת נישואין, הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], ר&quot;ח כסלו תש&quot;פ.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *מכתב מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות [[ארץ ישראל]] - [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58792&amp;st=&amp;pgnum=203 אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן עמ' קכ&quot;ג]<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;st=&amp;pgnum=172&amp;hilite= סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי&quot;צ עמ' קלה (172)]<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;st=&amp;pgnum=503&amp;hilite= סיפור מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם רבי מנחם נחום, אגרות הריי&quot;צ חלק ד' עמ' תס&quot;ו (503)]<br /> *מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה&quot;ק מאור עיניים [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=452&amp;hilite= אגרות הריי&quot;צ חלק י&quot;ג עמ' תלג]<br /> *ניגון לנטילת לולב של רבי [[נחום מצ'רנוביל]] - מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 008 Nianua Lulav, R Nachum Mitchernobyl.mp3}}<br /> *[[ניגון שמחה]] של רבי [[נחום מצ'רנוביל]] - מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 009 Simchah, R Nachum Mitchernobyl.mp3}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד]]<br /> [[קטגוריה:מגידים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%27%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C&diff=608269 2023-07-04T07:57:02Z

<p>משקיף: /* עם אדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>ה[[אדמו&quot;ר]] רבי '''מנחם נחום מ[[צ'רנוביל]]''' (נכתב ב[[אידיש]] '''טשערנאביל''') נולד בשנת [[ת&quot;צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי נחום נולד בעיר [[גורינסק]], במדינת [[וואהלין]] שמערב [[אוקראינה]], בשנת [[ת&quot;צ]], לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי [[אדם בעל שם]].<br /> <br /> בהיותו אברך נמשך ל[[שיטת החסידות]] של ה[[בעל שם טוב]], ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי [[דוב בער ממזריטש]]. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על הבעל שם טוב והחליט להגיע אליו ל[[שבת]]. לפני שהגיע, אמר הבעש&quot;ט לרעייתו, הרבנית [[רחל לאה (אשת הבעל שם טוב)|רחל לאה]], שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית &quot;הזהו גנב?&quot;, ענה לה הבעש&quot;ט &quot;גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את [[העולם הבא]] כולו&quot;. בביקור זה התרשם מאד מהבעש&quot;ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.<br /> <br /> ===כהונתו ברבנות===<br /> לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]], ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות ב[[ואהלין]] לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמו&quot;רות בעיר [[פראהאביטש]], ואחריה ב[[צ'רנוביל]]. רבים מה[[צדיקים]] בזמנו הסתופפו בצילו{{הערה|נכדו רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מ[[טשערקאס]] כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי [[בגד|בגדי]] לבן.}}<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;א חשוון]] [[ה'תקנ&quot;ח]], ונטמן בעיר [[צ'רנוביל]].<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> <br /> על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם אדמו&quot;ר הזקן שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמו&quot;ר הזקן לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&amp;st=&amp;pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון [[אהבת ישראל]] שעל ידי חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]]{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר&quot;ש גרונם - 'רמ&quot;ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב{{הערה|1=ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}: אבי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית &quot;אמן יהא-שמיה-רבא&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] ציווה לקרא לנכדו, בן בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] [[מנחם נחום]] ע&quot;ש חברו.<br /> <br /> == השידוך עם [[האדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] סיפר כי [[המגיד ממזריטש]] אמר פעם לתלמידיו כי [[מלך המשיח]] יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו ([[אדמו&quot;ר הזקן]]). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] בן בנו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל|מרדכי]], נשא לאשה את [[דבורה לאה טברסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|דבורה לאה]] בתו של [[האדמו&quot;ר האמצעי]] ונכדתו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב&quot;ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה&quot;ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;st=&amp;pgnum=92&amp;hilite= אגרות קודש חלק ב' עמ' כ&quot;ו].}}.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/24871 מאור עיניים על התורה]<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/24843 ישמח לב על אגדות הש&quot;ס]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]]<br /> *בנו, ר' משה<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *מכתב מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות [[ארץ ישראל]] - [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58792&amp;st=&amp;pgnum=203 אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן עמ' קכ&quot;ג]<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;st=&amp;pgnum=172&amp;hilite= סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי&quot;צ עמ' קלה (172)]<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;st=&amp;pgnum=503&amp;hilite= סיפור מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם רבי מנחם נחום, אגרות הריי&quot;צ חלק ד' עמ' תס&quot;ו (503)]<br /> *מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה&quot;ק מאור עיניים [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=452&amp;hilite= אגרות הריי&quot;צ חלק י&quot;ג עמ' תלג]<br /> *ניגון לנטילת לולב של רבי [[נחום מצ'רנוביל]] - מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 008 Nianua Lulav, R Nachum Mitchernobyl.mp3}}<br /> *[[ניגון שמחה]] של רבי [[נחום מצ'רנוביל]] - מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 009 Simchah, R Nachum Mitchernobyl.mp3}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד]]<br /> [[קטגוריה:מגידים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>

משקיף https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=607776 2023-07-03T10:27:13Z

<p>משקיף: /* סכסוך כולל חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>הרב '''חיים אליעזר הכהן ביחובסקי''' (בכתיב אידישי: '''ביכאָווסקי''' או '''ביחאָווסקי'''; ? – [[י&quot;ז באב]] [[תרפ&quot;ד]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], מחסידי רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מ[[חסידות ליאדי|ליאדי]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[חסידות בוברויסק|בוברויסק]], [[ראש ישיבה]] ב[[קיבוץ בוברויסק]], מוציא לאור וחבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו&quot;ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו&quot;ר [[המהרי&quot;ד מליאדי]], ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו&quot;ר [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]].<br /> <br /> התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שב[[פלך צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו{{הערה|על פי השערת שלום דובער לוין, '''כתבי הרח&quot;א ביחובסקי''', תש&quot;נ, עמוד 7.}}.<br /> <br /> משנת תרנ&quot;א חבר בוועד מעות [[כולל חב&quot;ד]] ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.<br /> <br /> משנת תרס&quot;ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד. בין השנים תרע&quot;א-תרע&quot;ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו&quot;ל').<br /> <br /> תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין{{הערה|'''ספר זיכרון לקהילת בוברויסק''', עמוד 296.}}.<br /> <br /> בקיץ תרע&quot;ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.<br /> <br /> במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ז באב]] [[תרפ&quot;ד]], ונטמן בחלקת כולל חב&quot;ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב [[דוד צבי חן]].<br /> <br /> == סכסוך כולל חב&quot;ד ==<br /> סכסוך [[כולל חב&quot;ד]] היה על השליטה בכולל חב&quot;ד, [[הרבי הרש&quot;ב]] רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר&quot;ע החליט אדמו&quot;ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב&quot;ד והקים את &quot;[[כולל חב&quot;ד המיוחד]]&quot;, בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו&quot;ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב&quot;ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] שלח הרבי הרש&quot;ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של [[קרמנצ'וג]] והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על הההתבטאויות, אך אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה{{הערה|לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו&quot;ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב&quot;ד 1882 עמוד 38.}}. במהלך ביקורו נידב תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי&quot;צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.<br /> <br /> לאחר פטירת ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי&quot;צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב. אולם ראה [[עבודת הקודש]] של הרב [[שלום דובער לוין]] עמ' יד שהרבי פקפק בזה שנפגשו.}}.<br /> <br /> אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש&quot;ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב&quot;ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: &quot;עבידא שלמא בינייהו&quot;{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1882 עמוד 38.}} וש&quot;מעז יצא מתוק&quot;{{הערה|הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ&quot;ה}}.<br /> <br /> == כתביו ==<br /> [[קובץ:כתבי הרח''א ביחובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|180px]]<br /> בתשל&quot;ד הודפסו הגהותיו על [[ספר התניא]] בשם &quot;[[לקוטי הגהות]]&quot;, בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> בתשמ&quot;ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של &quot;לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> בתש&quot;נ הוקם בברוקלין &quot;וועד להדפסת כתבי הרח&quot;א ביחובסקי&quot;, הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם &quot;[[כתבי הרח&quot;א ביחובסקי]]&quot;, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].<br /> <br /> === כתביו בעניין הסכסוך ===<br /> *'''תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב&quot;ד''', [[ווילנה]] תרס&quot;ז<br /> *'''הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב&quot;ד''', [[פולטבה]] תרע&quot;ג<br /> *'''מעוז לתום בענייני כולל חב&quot;ד''', פולטבה תרע&quot;ג<br /> *'''למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב&quot;ד''', [[ירושלים]]<br /> <br /> === ספרים שהו&quot;ל ===<br /> *'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע&quot;א<br /> *'''[[דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע&quot;ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש&quot;ב]] (אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;א, עמודים שז-שח), אך האדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] סמך עליו את ידיו.}}<br /> *'''[[דרך מצותיך#&quot;דרך מצותיך חלק שני&quot;|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע&quot;ב<br /> *'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע&quot;ב<br /> *'''חנה אריאל''' (עניינים), ברדיצ'ב, תרע&quot;ב<br /> *'''[[אור התורה]]''', ח&quot;א, בראשית (מאת [[הרבי הצמח צדק]]), ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''חנה אריאל''', ברדיצ'ב, תרע&quot;ג<br /> *'''סדר מאה שערים''', ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''[[סידור מהרי&quot;ד|סדר תפילה, עם פירוש מהרי&quot;ד מליאדי]]''', ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''[[פלח הרימון]] על שיר השירים''', מאת הרב [[הלל מפאריץ']], פולטובה, תרע&quot;ח<br /> *'''שני המאורות''' מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''תהלים, עם פירוש יהל אור''' של אדמו&quot;ר הצמח צדק, פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''לקוטי מאמרים, מאת אדמו&quot;ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי''', פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''גנזי נסתרות''' (מכתבי הבעש&quot;ט, [[המגיד ממעזריטש|הרב המגיד ממעזריטש]] ו[[בעל התניא]] - רבים מהם הם ממכתבי [[הגניזה החרסונית]]), ירושלים תרפ&quot;א<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43291&amp;pgnum=1 בונה ירושלים], באתר [[היברובוקס]]<br /> * [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21494&amp;pgnum=1 גנזי נסתרות], באתר היברובוקס<br /> * {{אוצר החכמה||'''כתבי הרח&quot;א ביחובסקי'''|26496|הועד להדפסת כתבי הרח&quot;א ביחובסקי, ניו יורק תש&quot;נ}}<br /> * {{אוצר החכמה|הרב [[שלום דובער לוין]]|ראשי פרקים מתולדות המחבר|26496|שם, עמ' 7–16|עמוד=6}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ביחובסקי חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]</div>

משקיף