חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:משיחיסט

2020-09-13T08:14:01Z

משיחיסט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - אוהב חסידות|}}
{{משתמש - דגלון|}}
{{משתמש - כיפת יחי|}}
{{משתמש - ניגוני חב"ד|}}
}}

[[קובץ:אין פאר כאדוננו.png|ימין|750px]]

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

2020-09-04T00:07:33Z

משיחיסט:

[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.

לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[הרבי המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, הרבי הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.

באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.

==ציור פני הרב==
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.

כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל הרבי את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.

==ציור הבעל שם טוב==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות {{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.

==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==

{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור אדמו"ר הזקן]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|216px|הציור המקורי]]

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}

== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]]
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.

על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.

{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.

בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.

כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.

==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]
|}
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.

[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לאחד מבני דודיו של הרבי הרש"ב שנהג אף הוא באדמו"רות{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.

==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}

===הציור משנת [[תר"פ]]===
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}

===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").

הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.

===קבלת האזרחות===
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.

===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.

==צילום [[הרבי]]==
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]

===י' שבט תש"ל===
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדיות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.

===צילום הרבי בחתונות===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.

===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".

כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}

==ראו גם==
*[[תמונה]]
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגורייה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]
*[[JEM]]

==קישורים חצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]

הדפסת התניא

2020-09-04T00:00:53Z

משיחיסט: /* היסטוריה */

{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשד''מ]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}
צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ח]]) הודפס ספר התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#להדפיס לפחות 100 עותקים.
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
#בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ"ד בטבת ה'תשע"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ"ב]
*'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל"ח]
{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

אליעזר ויינר

2020-09-03T23:52:29Z

משיחיסט: /* משפחתו */

{{קובץ|אליעזר ויינר|הרב ויינר}}
הרב '''אליעזר אליהו ויינר''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963) הוא שליח הרבי ב[[בית שמש]] ורב בית הכנסת 'בית מנחם' בגבעת שרת, וחבר ועדת הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד אייר]] [[תשכ"ג]] בארצות הברית לאביו הרב [[אברהם זלמן ויינר]].

לאחר שהשלים את מסלול לימודיו, נישא עם רעייתו מרת חנה, בת ר' [[שמואל גרינברג]] מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ח]] התמנה לפעול כשליח הרבי ב[[בית שמש]], והיה לחסיד חב"ד הראשון שהתיישב בעיר.

עם תנופת ההתפתחות של העיר, ייסד את בית ספר חב"ד המקומי 'תפארת שמואל' שנקרא על שם חמיו הרב שמואל גרינברג.

משמש כחבר ועדת הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב בצלאל גבעוני - רב בצבא.
*חתנו, הרב מנחם מענדל זלמנוב - שליח הרבי מה"מ למחוז קוסטנאי קזאחסטאן.
*בנו, ר' שמואל ויינר
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - מעורכי [[מכון הלכה חב"ד]]
*חתנו, הרב שניאור געליס

{{מיון רגיל:ויינר אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג]]

משתמש:משיחיסט/ספר כתובים

2020-08-30T12:06:03Z

משיחיסט: /* בלובויטש */

'''כתובים''' הוא החלק השלישי בתנ"ך.
בחלק כתובים יש אחד-עשר ספרים.

== חלוקת הספרים ==
רגילים לחלק את ספרי הכתובים לשני חלקים, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תכנית ועניינית:
*ספרי אמת: [[תהילים]], [[משלי]], [[איוב]] (הקבוצה קרויה בראשי לתיבות לשלושת הספרים בסדר הפוך).
*מגילות: [[שיר השירים]], [[מגילת רות]], [[מגילת איכה]], [[קהלת]] ו[[מגילת אסתר]].

== מחברי הספרים ==
[[חז"ל]] מייחסים את ככתיבת הספרים באופן דלהלן:

*[[ספר תהילים]] -נכתב בידי דוד.

*[[ספר משלי]] -נכתב בידי שלמה.

*[[ספר איוב]] - נערך בידי ---.

*[[שיר השירים ]] -נכתב בידי שלמה.

*[[מגילת רות]] -נכתב בידי שמואל הנביא.

*[[מגילת איכה]] -נערך בידי ירמיהו.

*[[מגילת קהלת]] -נכתב בידי שלמה.
*[[מגילת אסתר]] -נכתב בידי מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

==בליובאוויטש ==
[[הרבי]] אמר שלעתיד לבוא ספר נביאים וכתובים יבטלו{{מקור}}.

==קישורים חיצונים ==

• ספרי כתובים עם פירושים, באתר "תורת אמת"

משתמש:משיחיסט/ספר כתובים

2020-08-30T12:05:14Z

משיחיסט: /* מחברי הספרים */

'''כתובים''' הוא החלק השלישי בתנ"ך.
בחלק כתובים יש אחד-עשר ספרים.

== חלוקת הספרים ==
רגילים לחלק את ספרי הכתובים לשני חלקים, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תכנית ועניינית:
*ספרי אמת: [[תהילים]], [[משלי]], [[איוב]] (הקבוצה קרויה בראשי לתיבות לשלושת הספרים בסדר הפוך).
*מגילות: [[שיר השירים]], [[מגילת רות]], [[מגילת איכה]], [[קהלת]] ו[[מגילת אסתר]].

== מחברי הספרים ==
[[חז"ל]] מייחסים את ככתיבת הספרים באופן דלהלן:

*[[ספר תהילים]] -נכתב בידי דוד.

*[[ספר משלי]] -נכתב בידי שלמה.

*[[ספר איוב]] - נערך בידי ---.

*[[שיר השירים ]] -נכתב בידי שלמה.

*[[מגילת רות]] -נכתב בידי שמואל הנביא.

*[[מגילת איכה]] -נערך בידי ירמיהו.

*[[מגילת קהלת]] -נכתב בידי שלמה.
*[[מגילת אסתר]] -נכתב בידי מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

==בלובויטש ==
[[הרבי]] אמר שלעתיד לבוא ספר נביאים וכתובים יבטלו{{מקור}}.

==קישורים חיצונים ==

• ספרי כתובים עם פירושים, באתר "תורת אמת"

משתמש:משיחיסט/ספר כתובים

2020-08-30T12:04:41Z

משיחיסט: /* חלוקת הספרים */

'''כתובים''' הוא החלק השלישי בתנ"ך.
בחלק כתובים יש אחד-עשר ספרים.

== חלוקת הספרים ==
רגילים לחלק את ספרי הכתובים לשני חלקים, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תכנית ועניינית:
*ספרי אמת: [[תהילים]], [[משלי]], [[איוב]] (הקבוצה קרויה בראשי לתיבות לשלושת הספרים בסדר הפוך).
*מגילות: [[שיר השירים]], [[מגילת רות]], [[מגילת איכה]], [[קהלת]] ו[[מגילת אסתר]].

== מחברי הספרים ==
[[חז"ל]] מייחסים את ככתיבת הספרים באופן דלהלן:

*[[ספר תהילים]] -נכתב בידי דוד.

*[[ספר משלי]] -נכתב בידי שלמה.

*[[ספר איוב]] - נערך בידי ---.

*[[שיר השירים ]] -נכתב בידי שלמה.

*[[מגילת רות]] -נכתב בידי שמואל הנביא.

*[[מגילת איכה]] -נערך בידי ירמיהו.

*[[ספר קהלת]] -נכתב בידי שלמה.
*[[מגילת אסתר]] -נכתב בידי מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

==בלובויטש ==
[[הרבי]] אמר שלעתיד לבוא ספר נביאים וכתובים יבטלו{{מקור}}.

==קישורים חיצונים ==

• ספרי כתובים עם פירושים, באתר "תורת אמת"

משתמש:משיחיסט/ספר כתובים

2020-08-30T11:56:18Z

משיחיסט: יצירת דף עם התוכן "'''כתובים''' הוא החלק השלישי בתנ"ך. בחלק כתובים יש אחד-עשר ספרים. == חלוקת הספרים == רגילים לח..."

'''כתובים''' הוא החלק השלישי בתנ"ך.
בחלק כתובים יש אחד-עשר ספרים.

== חלוקת הספרים ==
רגילים לחלק את ספרי הכתובים לשני חלקים, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תכנית ועניינית:
*ספרי אמת: [[תהילים]], [[משלי]], [[איוב]] (הקבוצה קרויה בראשי לתיבות לשלושת הספרים בסדר הפוך).
*מגילות: [[שיר השירים]], [[רות], [[איכה]], [[קהלת]] ו[[מגילת אסתר]].

== מחברי הספרים ==
[[חז"ל]] מייחסים את ככתיבת הספרים באופן דלהלן:

*[[ספר תהילים]] -נכתב בידי דוד.

*[[ספר משלי]] -נכתב בידי שלמה.

*[[ספר איוב]] - נערך בידי ---.

*[[שיר השירים ]] -נכתב בידי שלמה.

*[[מגילת רות]] -נכתב בידי שמואל הנביא.

*[[מגילת איכה]] -נערך בידי ירמיהו.

*[[ספר קהלת]] -נכתב בידי שלמה.
*[[מגילת אסתר]] -נכתב בידי מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

==בלובויטש ==
[[הרבי]] אמר שלעתיד לבוא ספר נביאים וכתובים יבטלו{{מקור}}.

==קישורים חיצונים ==

• ספרי כתובים עם פירושים, באתר "תורת אמת"

משתמש:משיחיסט

2020-08-26T08:07:27Z

משיחיסט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - אוהב חסידות|}}
{{משתמש - דגלון|}}
{{משתמש - כיפת יחי|}}
{{משתמש - התגלות היום|}}
{{משתמש - ניגוני חב"ד|}}
}}

[[קובץ:אין פאר כאדוננו.png|ימין|750px]]

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

אברהם חנוך גליצנשטיין

2020-08-25T05:15:36Z

משיחיסט: /* תרגומים */

[[תמונה:גליצנשטיין.jpg|left|thumb|250px|הרב חנוך גליצנשטיין]]
הרב '''אברהם חנוך גליצנשטיין''' ([[תרפ"ט]] - [[כ' אדר]] [[תשע"ה]]) היה סופר ועסקן חסידי. שימש כמזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. תרגם ליקט והוציא לאור עשרות ספרים בעולמה של חסידות חב"ד.

==תולדות חיים==
[[קובץ:חנוך_גליצנשטיין_יריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין מקבל את פניהם של המבקרים בדוכן הספרים של [[קה"ת כפר חב"ד]] ביריד שבוע הספר העברי (תש"ל)]]
נולד בשנת [[תרפ"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אברהם יצחק קוק]].

למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו עם בתו של החסיד ר' [[אברהם פאריז]] שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ב[[כ' בכסלו]] [[תש"י]] (1950) קיבל מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], נסתלק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תשכ"ג]] ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו מילא עד פטירתו.

ב[[יו"ד שבט הגדול]] ([[תש"ל]]) נסע לרבי כ[[נסיעה לרבי#הגרלות על נסיעה לרבי|זוכה בגורל]], וזכה לקירובים מיוחדים.

בשנים הראשונות שלאחר הקמת [[בית דין רבני חב"ד]] שימש בתפקיד מזכיר בית הדין.

ב[[כ' אדר]] [[תשע"ה]] נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

== בקירוב יהודים ==
בין שאר תפקידיו עסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר [[אליעזר שטיינמן]].

== ספרות ==
נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים{{מקור}}, ותירגם עשרות.

גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד [[תורת החסידות]], [[הבעש"ט]], עד [[אדמו"ר הריי"צ]]. זו סדרת [[ספר התולדות]], ובה חמישה-עשר כרכים.

במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא ליקט את כל החומר משיחות ואיגרות אדמו"רי חב"ד, תרגם ללה"ק, ערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.

בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה [[אוצר סיפורי חב"ד]] שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים ב[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.

== ספריו ==
[[תמונה:שערי החכמה העליונה.jpg|left|thumb|100px|שער הספר]]
*סדרת '''[[אור החסידות]]''' (4 כרכים), [[תשכ"ב]] - [[תשד"ם]].
*סדרת '''[[ארעסט און באפרייאונג פון אלטן רבי'ן]]''', (2 כרכים). [[תשכ"א]] - [[תשל"ו]].
*'''חסידות'''; [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*'''יחידות'''; [[תשמ"ט]], [[כפר חב"ד]].
*סדרת [[ישראל בעל שם טוב]], (4 כרכים) [[תש"כ]] - תשל"ה.
*'''תומכי תמימים''', [[תשכ"ט]], כפר חב"ד.
*'''[[תורת שלום]]''', [[תשנ"ד]], כפר חב"ד.
*'''[[תורת שמואל]]''', [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*'''שערי החכמה העליונה''' - ליקוט מתורת [[אדמו"רי חב"ד]] בנושא לימוד [[תורת החסידות]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.

===ליקוטים===
*'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', (17 כרכים).
*'''[[ספר התולדות]]''', (15 כרכים).

===תרגומים===
*'''[[לקוטי דבורים]]''', [[תשמ"ט]], [[כפר חב"ד]].
*'''[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ (מתורגם)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]]''', (3 כרכים) [[תשנ"ב]].
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''', (4 כרכים) [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ג]].
*'''[[ספר הזכרונות]] בעברית''', (2 כרכים) .

==משפחתו==
*אביו, הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]
*אחיו, הרב [[יצחק גליצנשטיין]]
*חתנו, הרב מנחם וייספיש, ירושלים

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15752&st=&pgnum=1&hilite= הספר 'שערי החכמה העליונה' בהיברו-בוקס].
*'''[http://www.col.org.il/files/0.85089848984_9918211.pdf בבירת ליובאוויטש]''' מכתבים שכתב למשפחתו בהם מסקר את חודש החגים במחיצת הרבי {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע"ו

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[https://www.scribd.com/doc/259312370/966 איש אשר רוח בו]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 966 עמוד 25

{{מיון רגיל:גליצשטיין, אברהם חנוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]

משתמש:משיחיסט

2020-08-25T04:50:31Z

משיחיסט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - יחי}}
}}

[[קובץ:אין פאר כאדוננו.png|ימין|750px]]
[[קובץ:תמנה של הרבי.png|ימין|750px]]
{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

משתמש:משיחיסט

2020-08-25T04:44:45Z

משיחיסט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - יחי}}
}}

[[קובץ:אין פאר כאדוננו.png|ימין|750px]]
{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

שיחת משתמש:משיחיסט

2020-08-25T04:40:39Z

משיחיסט: /* תכנית המאה */

{{בה}}

==תכנית המאה==
נוצר בעבר על זה ערך והוחלט לא לעשות אליו--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:10, ד' באלול, ה'תש"ף 12:10, 24 באוגוסט 2020 (UTC)

:במה זה שונה מאסלו [[משתמש:משיחיסט|משיחיסט]] - [[שיחת משתמש:משיחיסט|שיחה]], 13:57, ד' באלול, ה'תש"ף 13:57, 24 באוגוסט 2020 (UTC)
::אתה מוזמן לראות את הדיון [[שיחה:תוכנית המאה|כאן]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:00 • ד' באלול תש"פ

תודה[[משתמש:משיחיסט|משיחיסט -יחי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסט|שיחה]], 04:40, ה' באלול, ה'תש"ף 04:40, 25 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחת משתמש:משיחיסט

2020-08-24T14:53:41Z

משיחיסט: /* תכנית המאה */

משתמש:משיחיסט

2020-08-24T14:10:10Z

משיחיסט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - התגלות היום}}
}}

[[קובץ:אין פאר כאדוננו.png|ימין|750px]]
{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

משתמש:משיחיסט

2020-08-24T14:07:13Z

משיחיסט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - התגלות היום}}
}}

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

שיחת משתמש:משיחיסט

2020-08-24T13:57:41Z

משיחיסט: /* תכנית המאה */

שיחת משתמש:משיחיסט

2020-08-24T13:57:26Z

משיחיסט: /* תכנית המאה */

שיחת משתמש:משיחיסט

2020-08-24T13:56:46Z

משיחיסט: /* תכנית המאה */

תוכנית ההתנתקות

2020-08-24T13:03:05Z

משיחיסט: /* תוצאות ההתנתקות */

[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]
'''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה בשנת קיץ [[תשס"ה]] (2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.

התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.

למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה"ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.

מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב"ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[יוסף גערליצקי]] הרב [[שלום בער וולפא]] הרב [[קותי ראפ]] הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[דוד נחשון]].

==הרקע לתכנית==
בשנת [[תשס"ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה אם ישוב והצהיר "דין נצרים כדין תל אביב".

למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.

בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.

לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.

עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.

== המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ==
המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים ב[[י"א אייר]] [[תשס"ד]].

לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית ב[[י"א חשון]] [[תשס"ה]], התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.

המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.

==פעולות מחאה נגד התוכנית==
===שרשרת אנושית===
ב[[ז' אב]] [[תשס"ד]] נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם [[ירושלים]], ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.

השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.

בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.

===התנגדות הרבנים===
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד תוכנית ההתנתקות ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]
במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.

אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ב[[חודש טבת]] [[תשס"ה]], בארגון שליח הרבי ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]], האדמו"ר מסדיגורא הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], רבה של [[קרית ארבע]] ו[[חברון]] הרב [[דב ליאור]], והרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]].

בנוסף, ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר א']] התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב [[שלום דב וולפא]] והרב [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת "מי לה' אלי", וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.

כחודש וחצי לאחר מכן בכ"ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.

===תומכי תמימים===
בזמן ההכנות להתנתקות נפתחה ישיבת תומכי תמימים לבחורים אמריקאים בגוש קטיף.

הישיבה נפתחה בנווה דקלים בגוש קטיף וכראש הישיבה כיהן הרב [[אלי פולטרק]].

ב[[תשעה באב]] [[תשס"ה]] במסגרת התוכנית, גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.

===פולסא דנורא===
ב[[י"ב תמוז]] [[תשס"ה]], נערך ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ראש פינה]] טקס [[פולסא דנורא]] בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מ[[ספר הזוהר]].

למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.

===כפר מיימון===
באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מ[[נתיבות]] לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב"צעדת התחברות". עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.

===העצרת בכותל===
ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס"ה]] עצרת תפילה המונית בארגון ה[[מטה לשלום העם והארץ]] שתחת אגודת [[צעירי חב"ד ארץ הקודש]].

מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת [[הכותל המערבי]] למעלה מחצי מיליון איש.

בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], אדמו"רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13401 תמונות מהעצרת] {{תמונה}} {{COL}}}}.

===קמפיין אוטובוסים===
המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: "תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל", ו"הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים". במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.

==תוצאות ההתנתקות==
{{ערך חסר}}

===התמקמות המפונים===
{{ערך חסר}}

===יש דין ויש דיין===
זמן קצר לאחר ש[[אריאל שרון]] יזם את התוכנית לקה באירוע מוחי{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}}. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}}. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע"ד]].

‏{{ערך חסר}}

==אישים בולטים הקשורים להתנתקות==
*[[שלום בער וולפא]]
*[[יוסף גערליצקי]]
*[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה
*[[אריאל שרון]] - יוזם התכנית

==קישורים חצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4598 לקראת הכרעה בדיני נפשות] מאמר מאת הרב [[טוביה בלוי]] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

תוכנית ההתנתקות

2020-08-24T12:59:00Z

משיחיסט: /* יש דין ויש דיין */

[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]
'''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה בשנת קיץ [[תשס"ה]] (2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.

התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.

למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה"ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.

מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב"ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[יוסף גערליצקי]] הרב [[שלום בער וולפא]] הרב [[קותי ראפ]] הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[דוד נחשון]].

==הרקע לתכנית==
בשנת [[תשס"ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה אם ישוב והצהיר "דין נצרים כדין תל אביב".

למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.

בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.

לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.

עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.

== המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ==
המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים ב[[י"א אייר]] [[תשס"ד]].

לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית ב[[י"א חשון]] [[תשס"ה]], התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.

המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.

==פעולות מחאה נגד התוכנית==
===שרשרת אנושית===
ב[[ז' אב]] [[תשס"ד]] נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם [[ירושלים]], ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.

השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.

בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.

===התנגדות הרבנים===
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד תוכנית ההתנתקות ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]
במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.

אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ב[[חודש טבת]] [[תשס"ה]], בארגון שליח הרבי ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]], האדמו"ר מסדיגורא הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], רבה של [[קרית ארבע]] ו[[חברון]] הרב [[דב ליאור]], והרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]].

בנוסף, ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר א']] התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב [[שלום דב וולפא]] והרב [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת "מי לה' אלי", וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.

כחודש וחצי לאחר מכן בכ"ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.

===תומכי תמימים===
בזמן ההכנות להתנתקות נפתחה ישיבת תומכי תמימים לבחורים אמריקאים בגוש קטיף.

הישיבה נפתחה בנווה דקלים בגוש קטיף וכראש הישיבה כיהן הרב [[אלי פולטרק]].

ב[[תשעה באב]] [[תשס"ה]] במסגרת התוכנית, גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.

===פולסא דנורא===
ב[[י"ב תמוז]] [[תשס"ה]], נערך ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ראש פינה]] טקס [[פולסא דנורא]] בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מ[[ספר הזוהר]].

למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.

===כפר מיימון===
באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מ[[נתיבות]] לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב"צעדת התחברות". עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.

===העצרת בכותל===
ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס"ה]] עצרת תפילה המונית בארגון ה[[מטה לשלום העם והארץ]] שתחת אגודת [[צעירי חב"ד ארץ הקודש]].

מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת [[הכותל המערבי]] למעלה מחצי מיליון איש.

בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], אדמו"רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13401 תמונות מהעצרת] {{תמונה}} {{COL}}}}.

===קמפיין אוטובוסים===
המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: "תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל", ו"הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים". במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.

==תוצאות ההתנתקות==
{{ערך חסר}}

===התמקמות המפונים===
{{ערך חסר}}

===יש דין ויש דיין===
זמן קצר לאחר שאריאל שרון יזם את התוכנית לקה באירוע מוחי,{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}}. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}}. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע"ד]].

‏{{ערך חסר}}

==אישים בולטים הקשורים להתנתקות==
*[[שלום בער וולפא]]
*[[יוסף גערליצקי]]
*[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה
*[[אריאל שרון]] - יוזם התכנית

==קישורים חצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4598 לקראת הכרעה בדיני נפשות] מאמר מאת הרב [[טוביה בלוי]] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

תוכנית ההתנתקות

2020-08-24T12:55:07Z

משיחיסט: /* תוצאות ההתנתקות */

[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]
'''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה בשנת קיץ [[תשס"ה]] (2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.

התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.

למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה"ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.

מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב"ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[יוסף גערליצקי]] הרב [[שלום בער וולפא]] הרב [[קותי ראפ]] הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[דוד נחשון]].

==הרקע לתכנית==
בשנת [[תשס"ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה אם ישוב והצהיר "דין נצרים כדין תל אביב".

למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.

בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.

לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.

עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.

== המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ==
המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים ב[[י"א אייר]] [[תשס"ד]].

לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית ב[[י"א חשון]] [[תשס"ה]], התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.

המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.

==פעולות מחאה נגד התוכנית==
===שרשרת אנושית===
ב[[ז' אב]] [[תשס"ד]] נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם [[ירושלים]], ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.

השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.

בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.

===התנגדות הרבנים===
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד תוכנית ההתנתקות ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]
במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.

אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ב[[חודש טבת]] [[תשס"ה]], בארגון שליח הרבי ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]], האדמו"ר מסדיגורא הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], רבה של [[קרית ארבע]] ו[[חברון]] הרב [[דב ליאור]], והרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]].

בנוסף, ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר א']] התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב [[שלום דב וולפא]] והרב [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת "מי לה' אלי", וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.

כחודש וחצי לאחר מכן בכ"ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.

===תומכי תמימים===
בזמן ההכנות להתנתקות נפתחה ישיבת תומכי תמימים לבחורים אמריקאים בגוש קטיף.

הישיבה נפתחה בנווה דקלים בגוש קטיף וכראש הישיבה כיהן הרב [[אלי פולטרק]].

ב[[תשעה באב]] [[תשס"ה]] במסגרת התוכנית, גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.

===פולסא דנורא===
ב[[י"ב תמוז]] [[תשס"ה]], נערך ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ראש פינה]] טקס [[פולסא דנורא]] בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מ[[ספר הזוהר]].

למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.

===כפר מיימון===
באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מ[[נתיבות]] לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב"צעדת התחברות". עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.

===העצרת בכותל===
ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס"ה]] עצרת תפילה המונית בארגון ה[[מטה לשלום העם והארץ]] שתחת אגודת [[צעירי חב"ד ארץ הקודש]].

מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת [[הכותל המערבי]] למעלה מחצי מיליון איש.

בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], אדמו"רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13401 תמונות מהעצרת] {{תמונה}} {{COL}}}}.

===קמפיין אוטובוסים===
המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: "תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל", ו"הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים". במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.

==תוצאות ההתנתקות==
‏טילים על ישובי הארץ
{{ערך חסר}}
===התמקמות המפונים===
{{ערך חסר}}

===יש דין ויש דיין===
‏{{ערך חסר}}

==אישים בולטים הקשורים להתנתקות==
*[[שלום בער וולפא]]
*[[יוסף גערליצקי]]
*[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה
*[[אריאל שרון]] - יוזם התכנית

==קישורים חצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4598 לקראת הכרעה בדיני נפשות] מאמר מאת הרב [[טוביה בלוי]] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

שלמות הארץ

2020-08-24T12:52:22Z

משיחיסט: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום לוין משטח ארץ ישראל]]
'''שלימות הארץ''' (או '''המערכה על שלימות הארץ''') הייתה מערכה שניהל הרבי למניעת '''מסירת שטחים''' משטחי [[ארץ ישראל]] או שטחים החיוניים לבטחונה ("'''שטחים תמורת שלום'''"). כמו כן כלל המאבק לחצים על השלטון בישראל להשיג הכרעה ברורה במלחמותיו. המאבק החל מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ונמשך עד היום.

במרבית המקרים ממשלת ישראל לא עשתה כעצת הרבי למרות שנכונותם הוכחה בבירור{{הבהרה|לנסח משפט זה בצורה אחרת, אנציקלופדית וברורה יותר}}.
==זכותינו על הארץ==
הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן ב[[או"ם]] או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור ודומיה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שייך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל "זכות היסטורית" על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=280&CategoryID=254. זכותינו על הארץ] באתר צעירי חב"ד מתוך הספר '''שלמות הארץ''' עמ' 33-36.}}, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולים לדרוש זכות על ארצות הברית למרות שגרו בה.

הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על [[ארץ הקודש]] היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות ש[[הקב"ה]] הבטיח ל[[אברהם אבינו]] "לזרעך נתתי את כל הארץ הזאת"{{הערה|בראשית פרק י"ב פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח [[הקב"ה]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|"והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". בראשית פרק כ"ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה| "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בראשית פרק כ"ח פסוק י"ג.}}. וכן ב[[יציאת מצרים]] הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"{{הערה|שמות פרק ו' פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של [[הקב"ה]] מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות ה[[יחידות]] שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ"ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.
[[קובץ:עצרת כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עצרת תפילה בכותל למען [[שלימות הארץ]]]]
מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם [[ישמעאל]] היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם{{הערה|בראשית כ"ה פסוק ו'.}}, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.

==ההסברה בעולם==
הרבי הסביר שהטיעון היחידי שיתקבל בעולם על בעלות עם ישראל על הארץ הוא ציטוטו של הפירוש [[רש"י]] על התורה על הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|בראשית א, א.}}:

{{ציטוט|תוכן=אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש"י בראשית א', א'. |מרכאות=כן}}

רש"י מסביר שהסיבה שהתורה מספרת את סיפור [[בריאת העולם]] ולא מתחילה מהמצוות, היא כדי שכאשר יהיה זמן ויבוא עם שיאמר שעם ישראל גזל את ארצו תהיה לעם ישראל תשובה מן המוכן, ש[[הקב"ה]] ברא את העולם והוא מנהל בכוחו את העולם, והוא נתן את הארץ לשבע אומות ולאחר מכן נתנה לנו לאחוזת עולם, ואם כן עם ישראל רק שחרר את ארצו ולא גזל אותה.

במהלך השנים נעשה כמה פעמים שימוש בפסוק זה אך זה נעשה רק בשיחות סגורות או בנאומים בתוך ישראל ולא באו"ם או בנאום לעולם.

==שטחים תמורת שלום==
מאז מלחמת ששת הימים עלו רעיונות של החזרת שטחים ששוחררו במלחמה תמורת הסכם שלום. הרבי הביע התנגדות עזה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על כך פעמים רבות. את התנגדותו ביסס הרבי על שלש סיבות מרכזיות.

1. '''פיקוח נפש''' - עמדת מומחי הצבא כי כל מסירה של שטחים תביא לסיכון ביטחונם של תושבי [[מדינת ישראל]]{{הערה|הרבי הדגיש כי קיימים גם מומחי צבא הקובעים כי מסירת שטחים לא תגרום ל[[פיקוח נפש]] אך זאת כיוון שהם מערבים נטיות ודעות פוליטיות בשיקול הצבאי הטהור.}}.

2. '''חוסר סמכות''' - ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל יחד ולשלטון בארץ ישראל אין את הסמכות למסור חלקים ממנה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=283&CategoryID=254. איש אינו בעל הבית למסור שטחים] באתר צעירי חב"ד. מתוך '''שלמות הארץ''' עמ' 37.}}.

3. '''הלכה''' - ההלכה קובעת{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט.}} כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק הרבי כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב. הרבי ציין כי הלכה זו חלה גם בחו"ל ולא רק בתחום ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=292&CategoryID=255 פסק ההלכה אפילו בחו"ל] באתר צעירי חב"ד.}}.

הרבי הביע התנגדות נחרצת להבנת הסכסוך כסכסוך על שליטה ועל שטחים, הרבי ראה את התביעה הערבית על הארץ כערעור על עצם קיומו של עם ישראל. לכן גם ראה הרבי סכנת נפשות בכל נסיגה של צה"ל אפילו בשטח שאינו מוגדר כשטח של ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&CategoryID=213 מהו באמת הסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב"ד, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&CategoryID=213 שטחים תמורת שלום] באתר בית חב"ד.}}.

==היסטוריה==
===רקע===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה]], [[מלחמת יום כיפור]]}}
[[מלחמת ששת הימים]] שהסתיימה בנצחון ישראלי מוחץ ([[תשכ"ז]]) באה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות עצומה בארץ מפני המלחמה, הרבי היה היחיד שחזה את הניצחון ושלח מסרים מרגיעים לישראל. במהלך המלחמה שחררה ישראל את [[ירושלים]] ואת שטחי יהודה ושומרון שהיו בשליטה ירדנית, את רמת הגולן מהסורים וכבשה את חצי האי סיני מידי המצרים.

בסיום המלחמה החלו גורמים ישראלים לדבר על מוכנות להשיב את השטחים ששוחררו בתמורה לכינון שלום בין ישראל לאויביה. הצד הערבי סרב אך מיד החל במערכה דיפלומטית כבירה שמטרתה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים שכבשה ללא התחייבות ערבית. הרבי דיבר רבות על כך שהסיבה היחידה לכך היא שישראל הציעה בעצמה הצעה שהביאה את הערבים להכרה בכך שיוכלו להשיג את השטחים על ידי לחץ. הרבי הסביר שהדבר נובע מכך שיהודי מרגיש את עצמו נחות לעומת הגוי וחש צורך לרצותו, לעומת זאת לו הגוי היה רואה שהיהודי מתנהג ב"גאון יעקב" הגוי מבטל את עצמו בפני היהודי.

בסוף המלחמה נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים. מצרים הפרה את הפסקת האש בכך שקידמה טילים לעבר תעלת סואץ בניגוד לנחתם. הרבי דחף רבות לכך שצה"ל יפציץ את המצרים ולא יחכה לכך שהמצרים יתקפו ראשונים, הרבי טען שתגובה קשה על הפרת הפסקת האש תביא להרתעה שתמנע מחיר דמים כבד בעתיד. בפועל צה"ל נמנע מלהגיב והדבר יצר את [[מלחמת ההתשה]] במהלכה ספג צה"ל אבידות כבדות ונמנע להשמיד את מערך הטילים המצרי שגרם לאבידות כבדות במלחמת יום כיפור.

בתקופת המלחמה התאמץ נשיא [[ארצות הברית]] דאז ניקסון להשיג הפסקת אש בין הצדדים. הרבי העביר ללא הרף מסרים לישראל במכתבים לבכירים וכן דיבר על כך בשיחות שאסור להסכים להפסקת אש משום שהיא תשמש את מצרים לחימוש מסיבי שיביא בסופו של דבר למלחמה שתגבה קרבנות רבים בהרבה. לפועל ישראל חתמה על הפסקת האש. כעשרים וארבע שעות לאחר שנכנסה לתוקף, הפרו המצרים את הפסקת האש בכך שקידמו טילים רבים לעבר התעלה{{הערה|ראה '''שלום שלום ואין שלום''', שלום דובער ולפא.}}, הרבי דחק להפציץ את המשגרים אך ישראל הסתפקה במחאות מדיניות בלבד.

ב[[יום כיפור]] [[תשל"ד]] פרצה [[מלחמת יום כיפור]]. המלחמה פרצה לאחר שישראל סרבה לגייס מילואים מחשש שתחשב כזו שפתחה את המלחמה. מאוחר יותר אמר על כך הרבי שגם ההימנעות ממתקפת מנע הייתה מרגש הנחיתות שחשו יהודים כלפי הגוי ותחושה זו עלתה לישראל בהרוגים רבים{{הערה|ש"פ חיי שרה תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 314 ואילך ועוד.}}. בתחילת המלחמה הצליח הכוח המצרי לפרוץ את מערך ההגנה של צה"ל, בשבוע השני למלחמה הצליחה ישראל לכבוש מחדש את סיני ואף לחצות את התעלה, צה"ל איגף כוח מצרי גדול אך נמנע מלשבות אותו גם על כך דיבר הרבי את אותם הדברים. בצפון הצליחה ישראל להדוף את הסורים ולהיכנס לתוך שטח סוריה והגיעה עד לפאתי דמשק. הרבי דחק לכבוש את דמשק לזמן קצר על מנת ליצור הרתעה גדולה ותהווה כוח שידחק את הסורים לחתום על הסכם שלום עם ישראל{{הערה|ש"פ נח תשל"ד.}}.

לפועל ישראל לא כבשה את דמשק, וגם בגבול מצרים הסכימה לחזור לגבול הפסקת האש הקודמת.

===קעמפ דייויד===
בשנת [[תשל"ז]] ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום{{הערה|דברי הרבי על ביקור סאדאת, במוצ"ש שבת פרשת ויצא תשל"ח, '''קראתי ואין עונה''' חלק א' עמ' 210 ואילך.}}. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה"ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו"ש וסרב לחלק את ירושלים.

בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט{{הערה|הובא לעיל.}}. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה{{הערה|הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ"ט [[אלול]] תש"מ, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח"י [[אלול]] תשמ"א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ"ב, שם עמ' 233 ואילך.}}. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין [[ירושלים]] הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 375.}}. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי{{הערה| '''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 220 ואילך.}}.

לפועל, ראש הממשלה [[מנחם בגין]] חתם ב"קעמפ דייויד" (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם{{הערה|על ההפרות הרבות של המצרים ראה '''שלום שלום ואין שלום''', [[שלום דובער וולפא]], [[תשמ"א]].}} כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי.

לפועל ישראל השלימה את נסיגתה ממצרים. בשנים שלאחר מכן טען הרבי שכעת מחבלים רבים נכנסים מסיני לישראל וההסכם הביא לריבוי נפגעים{{הערה|תענית אסתר תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''', חלק ב' עמ' 337 ואילך. [[פורים]] תשמ"ה, שם עמ' 355 ואילך.}}. כאשר פרצה [[מלחמת לבנון הראשונה]] דיבר הרבי על כך שזה בגלל ההרתעה שנשחקה בגלל הסכמי קעמפ דייויד, מלחמה זו הופסקה עקב הלחץ הבינלאומי למרות נצחונות גדולים בשדה הקרב, גם כאן לחץ הרבי שלא להיכנע ללחץ אלא לסיים את המלאכה ולמגר את ארגון אש"ף. בפועל ישראל נתנה למחבלים לעזוב את לבנון עם נשקם והסיגה את צה"ל מלבנון. הרבי הסביר על כך שזה גם כן עקב העובדה שהיהודי חש נחות מול הגוי גורמת לכך שמעדיפים אינטרסים זרים על האינטרס הבטחוני והדבר גורם להרצחם של יהודים רבים{{הערה|[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''' ח"ב, עמ' 317 ואילך.}}.

===הסכמים עם הפלסטינים===
לחתימת הסכמי קעמפ דייויד צורפה הצהרה בכתב של מנחם בגין המדגישה את כי [[ירושלים]] תישאר בירת ישראל ועל הסכמתו לנהל משא ומתן על נתינת אוטונומיה לפלסטינים.

טיוטת ההסכם של בגין אומנם לא יושמה, אך שיחות על כינון אוטונומיה התחילו. התנועה הלאומית הפלסטינית ואש"ף לא השתתפו בשיחות ולמעשה התנגדו לתוכנית. התוכנית הוקפאה עם קבלת חוק היסוד [[ירושלים]] בירת ישראל באב [[תש"מ]]{{הערה|1= החקיקה הושלמה ב-תש"ס.}}. רצח סאדאת עירער את התוכנית, והשיחות הופסקו סופית בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-[[תשמ"ב]].

הרבי שלל את התכנית מכל וכל, וכן אמר שאף הדיבורים על משא ומתן בנושא גורמים להתגברות הטרור ומגבירים את הלחץ העולמי על ישראל. הרבי אמר שהתביעות הפלסטניות לא יסתכמו באוטונומיה אלא יתגברו ולאחר שתכונן אוטונומיה תעלה דרישה להקמת מדינה פלסטינית כשהמטרה הסופית היא מדינה פלסטינית על כל שטחי ארץ ישראל.

בשנת [[תשמ"ז]] פרצה התקוממות פלסטינית (האינתיפאדה הראשונה), האינתיפאדה גרמה לכך שנציגים ישראלים ופלסטיניים ייפגשו וידונו בהסכם שלום. הרבי דיבר על כך שהשיחות רק מראות לערבים כי דרך הטרור היא הדרך הנכונה ושהמחבלים רק שואבים עידוד מהשיחות.

כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של [[יצחק שמיר]] במסגרת [[התרגיל המסריח]] (בשנת [[תש"נ]]) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח"כ [[אליעזר מזרחי]] שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.

בתקופת משלתו של שמיר החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת ועידת מדריד שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ו[[יצחק רבין]] עלה לשלטון.

עם עלייתו החל רבין לדון עם הפלסטינים על "הסכם אוסלו" שמטרתם הייתה ליצור הסכם שלום ואוטונומיה פלסטינית, באותה תקופה היה מענה מהרבי כי על חב"ד לפעול על כך בגלוי ובשמה הרשמי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79664 הפגנות נגד הממשלה? "לפעול בזה בגלוי בשם חב"ד"]. {{אינפו}}.}} ממשלתו של רבין חתמה על שני הסכמי אוסלו עם הפלסטינים (ב[[תשנ"ג]]), חתימת ההסכמים לוותה במחאה ציבורית חריפה. לאחר רצח רבין ועלית [[בנימין נתניהו]] לשלטון הוחל יישום חלקיו הראשונים של ההסכם, חסידי חב"ד שתמכו בו בבחירות התנערו ממנו עקב כך{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו] {{וידאו}} {{אינפו}}.}}. השלבים המתקדמים של ההסכם נעצרו עקב התגברות הטרור הפלסטיני. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם נאם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת ביוהנסבורג{{הערה|בנאום שכונה "נאום יוהנסבורג".}} בו קרא להמשיך בדרך הטרור עד לכיבושה של כל ישראל.

כשנבחר אהוד ברק ב[[תשנ"ט]] החל לדון עם הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית. כשלון השיחות יצר התקוממותות פלסטינית חמושה כך יצא שהסכם אוסלו גרם במישרין לאינתיפאדה השנייה שפרצה בסוף [[תשנ"ט]] במהלכה נהרגו כאלפיים יהודים. רק לאחר מבצע חומת מגן שיזם [[אריאל שרון]] בשנת [[תשס"ג]] נעצרה האינתיפאדה.

עם זאת יזם שרון את [[תוכנית ההתנתקות]] ([[תשס"ה]]) במהלכה נמסרה רצועת עזה בצעד חד צדדי לפלסטינים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=724 על תוכנית ההתנתקות ותוצאותיה] באתר צעירי חב"ד.}}, בפועל הביאה ההתנתקות לעליית ארגון הטרור "חמאס" לשלטון בעזה ומאז סובלים תושבי ישראל מירי טילים מהשטח שנמסר לערבים. גם לאחר מכן נמשכו נסיונות משא ומתן עם הרשות הפלסטינית לכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. כיום גם רבים מהגוש הימני בישראל תומכים בהקמת מדינה פלסטינית וחילוקי הדעות הם רק באשר לגודלה ולסידורי הביטחון.

בשנת ([[תשע"ד]]) עקב הלחץ הבינלאומי ניהל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] משא ומתן לשלום בו תוקם מדינה פלסטינית. רבני חב"ד ניהלו פעילות ענפה שאמורה להביא להפלת כל ממשלה שתנסה למסור חלקים מארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68674 רבני 'פיקוח נפש' לשרים: "הכינו מכתבי התפטרות"] באתר טורעם נט.}}. לבסוף קרס המשא ומתן.

הארגונים שפועלים בנדון הם קונגרס רבני פיקוח נפש, [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], ועוד.

==משאל עם==
לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=262&CategoryID=213 "שטחים תמורת שלום", שאלה מגמתית]. באתר צעירי חב"ד}} משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום.

הרבי אמר ב[[יחידות]] לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך:

{{ציטוט|תוכן=האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?|מרכאות=כן}}

==הפתרון ללחץ הבינלאומי==
הפתרון היחידי ללחץ הבינלאומי על ישראל למסור את השטחים המשוחררים לערבים הוא "קביעת עובדות בשטח" על ידי החלת התיישבות מידית על '''כל''' השטחים שאינם מיושבים{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=300&CategoryID=255 ליישב את כל השטחים], באתר צעירי חב"ד.}}. המעלה הגדולה של הפתרון הוא סתימת הגולל על כל אפשרות של ייסוד מדינה בתוך שטח ישראל, משום שכאשר מספר מתיישבים גדול שאינו ניתן לפינוי מתיישב בכל חלקי השטחים בלא להותיר שטח ריאלי למדינה פלסטינית, יכיר העולם וגם הפלסטינים בעצמם בכך שההתיישבות היהודית בשטחים הינה עובדה מוגמרת שכבר וממילא יחדלו הלחצים.

הרבי הבהיר כי התיישבות איטית ובנקודות ספורות רק מזמינה לחץ נוסף כיון שמדינות העולם רואות שישראל אינה נחושה ליישב את השטחים ועושה זאת באטיות ובהיסוס הן רק מגבירות את הלחץ, היות שהן מבינות שישראל אינה משוכנת בבעלותה על שטחים אלו, כך שאם יגבר הלחץ ישראל תעצור את ההתיישבות ואף תפרק אותה. לעומת זאת התיישבות מהירה על כל השטחים בבת אחת מאותת לעולם על נחישות שמונעת לחץ. מספר פעמים אמר הרבי שצריך להביא "מליון מתיישבים".

הרבי הכיר בכך כי התיישבות שכזאת יעורר גל גינויים ולחץ ממדינות העולם אך הסביר כי התגובה הזועמת תהייה לזמן קצר יחסית ולאחר מכן יחדלו הלחצים, ואילו ההתנחלות האיטית גורמת לאותם הגינויים אך ללא הפסקה.

הרבי הבהיר כי על הדבר להיעשות בשקט וללא הכרזות פומביות שיגררו לחץ רב מהעולם שעלול להביא לביטול ההתישבות. הרבי באר שכאשר היהודי מראה את כוחו הדבר מרגיז את הגוי והוא מוכרח לגנות את הדבר, ולעומת זאת ראו במוחש שכאשר החלו התיישבות במקומות מסויימים בנחישות וללא הכרזה פומבית המעצמות נמנעו מלהגיב, הרבי הביא כדוגמה את הכור הגרעיני הישראלי שנבנה ללא הכרזות ובנחישות והעולם לא אמר דבר. הרבי הוסיף שברור שהשקט בהתיישבות לא צריכה להיות על חשבון ההסברה הפומבית בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל.

==ראו גם==

* [[הסכם השלום עם מצרים]]
* [[מלחמת לבנון הראשונה]]
* [[הסכמי אוסלו]]
* [[תכנית ההתנתקות]]

==לקריאה נוספת==
[[תמונה:בנפשנו הדבר1.jpg|left|thumb|250px|שער הספר "בנפשנו הדבר"]]
*לוי יצחק גרונר, משה לייב קרישבסקי, '''[[קראתי ואין עונה]]''' - כל שיחותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ (2 כרכים)
*[[יוסי אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''שלימות הארץ''' - ליקוט משיחות הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעולותיו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום, תשנ"ו{{הערה|הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.}}.
*[[שלום דובער וולפא]], '''דעת תורה''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ.
*שלום דובער וולפא, '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - חוסר האפשרות לשלום, תשמ"א.
*שלום דובער וולפא, '''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - מדברי גדולי ישראל נגד מסירת שטחים, תשמ"ב.
*'''בנפשנו הדבר - סקירה בטחונית''' עוסק במשנת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א בנושא שלימות הארץ. הספר בעל כריכה רכה, והינו בן 46 עמודים. תורגם מ[[אנגלית]] על-ידי הרב יוסף בער תגר, מתוך הספר "Eyes Upon the Land". חלק ראשון - העקרונות המנחים ביסוד הסכסוך הישראלי-ערבי.
חלק שני - שלבים בסכסוך הישראלי-ערבי: הגישות הישראליות שנוסו והצעות חילופיות. י"ל על ידי ה[[ועד שיחות באנגלית]] שבראשו עומד הרב [[יונה אבצן]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497495 משנתו של הרבי על הסכסוך היהודי ערבי] ב[[אתר בית חב"ד]].
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497509 סקירה היסטורית על הסכסוך היהודי ערבי והדרכים שנוסו], באתר בית חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=213 עמדתו של הרבי על מסירת שטחים והסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב"ד.
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66475 בנאום בכנסת: השר ארדן מצטט את הרש"י הראשון] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/602742 סקירה על תוכנית המאה בעיתון בית משיח] באתר חב"ד אינפו
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

שיחת משתמש:משיחיסט

2020-08-24T12:43:31Z

משיחיסט:

משתמש:משיחיסט/תכנית המאה

2020-08-24T11:18:12Z

משיחיסט: /* תוכני המאה. */

== תוכנית המאה. ==
תוכנית המאה אי תכנית שהגתה על ידי נשיא ארצות הברית מטרתה אי לחלק את י"ש לישראל ולערבים שיקימו עוד חמש שנים מדינה שתתחבר לעזה דרך כביש ולירדן דרך מנרה.
התנאים להקמת מדינה פלסטינית ב-70% משטחי איו"ש וב-120% ברצועת עזה:
פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה,
ויתור על זכות השיבה אל שטחי מדינת ישראל,
הכרה בישראל כמדינה יהודית,
הכרה בגבולותיה החדשים של ישראל,
הכרה בירושלים כבירת ישראל,
הסכמה לשליטה צבאית ממערב לירדן,
הפסקת העברת משכורות למחבלים,
הפסקת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית,

משתמש:משיחיסט/תכנית המאה

2020-08-24T11:17:55Z

משיחיסט:

== תוכני המאה. ==
תוכנית המאה אי תכנית שהגתה על ידי נשיא ארצות הברית מטרתה אי לחלק את י"ש לישראל ולערבים שיקימו עוד חמש שנים מדינה שתתחבר לעזה דרך כביש ולירדן דרך מנרה.
התנאים להקמת מדינה פלסטינית ב-70% משטחי איו"ש וב-120% ברצועת עזה:
פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה,
ויתור על זכות השיבה אל שטחי מדינת ישראל,
הכרה בישראל כמדינה יהודית,
הכרה בגבולותיה החדשים של ישראל,
הכרה בירושלים כבירת ישראל,
הסכמה לשליטה צבאית ממערב לירדן,
הפסקת העברת משכורות למחבלים,
הפסקת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית,

משתמש:משיחיסט/תכנית המאה

2020-08-24T10:58:00Z

משיחיסט:

== תוכני המאה. ==
תוכנית המאה אי תכנית שהגתה על ידי נשי ארצות הברית מטרתה אי לחלק את י"ש לישראל ולערבים שיקימו עוד חמש שנים מדינה שתתחבר לעזה דרך כביש ולירדן דרך מנרה.
התנאים להקמת מדינה פלסטינית ב-70% משטחי איו"ש וב-120% ברצועת עזה:
פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה,
ויתור על זכות השיבה אל שטחי מדינת ישראל,
הכרה בישראל כמדינה יהודית,
הכרה בגבולותיה החדשים של ישראל,
הכרה בירושלים כבירת ישראל,
הסכמה לשליטה צבאית ממערב לירדן,
הפסקת העברת משכורות למחבלים,
הפסקת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית,

משתמש:משיחיסט/תכנית המאה

2020-08-24T04:04:02Z

משיחיסט: יצירת דף עם התוכן "== תוכני המאה. == תוכנית המאה אי תכנית שהגתה על ידי נשי ארצות הברית מטרתה אי לחלק את י"ש לישר..."

== תוכני המאה. ==
תוכנית המאה אי תכנית שהגתה על ידי נשי ארצות הברית מטרתה אי לחלק את י"ש לישראל ולערבים שיקימו עוד חמש שנים מדינה שתתחבר לעזה דרך כביש ולירדן דרך מנרה.
התנאים להקמת מדינה פלסטינית ב-70% משטחי איו"ש וב-120% ברצועת עזה:
פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה
ויתור על זכות השיבה אל שטחי מדינת ישראל
הכרה בישראל כמדינה יהודית
הכרה בגבולותיה החדשים של ישראל
הכרה בירושלים כבירת ישראל
הסכמה לשליטה צבאית ממערב לירדן
הפסקת העברת משכורות למחבלים
הפסקת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית

שיחה:סירטוק

2020-08-24T03:45:39Z

משיחיסט:

'''סירטוק''' (או בשם אחר '''פְרָאק''') הוא בגד עליון מהודר, שארכו של עד למטה מהברך, בחלקו העליון הוא מסתיים בצווארון גבוה המתקפל לצדדים, הוא שסוע מאחור החל ממרכז הגב, ומעל השסע 2 כפתורים לקישוט.
שייך לדף [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:33, י"א באייר, ה'תש"ף 00:33, 5 במאי 2020 (IST)
:רק להעיר, הכתיב הנכון הוא סורטוק או סיורטוק, ונהגה במלרע (כמנהג אנשי מדינתינו, דלא כמנהג אנשי אא"י). -- • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:05, 5 במאי 2020 (IST)
::רק להעיר מהדיון בדף השיחה של [[מנהג]], וכמובן שהשאלה היא לא רק איך אומרים, אלא איך לובשים... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:43, י"א באייר, ה'תש"ף 10:43, 5 במאי 2020 (IST)
:::רק להעיר, שאיני בטוח למה כוונתך, ורק להעיר שאם כוונתך שבפועל קוראים לזה במלרע אז רק להעיר שאינך צודק כי רק להעיר שישנו עולם מחוץ לארץ אוכלת יושביה...
:::נ.ב. רק להעיר שיש בעיה מעצבנת עם תמונות באתר כאן (זה שיריים מה„תיקונים” שקרו בעקבות מתכנת חדש שהיה בזמני?) -- • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:54, 7 במאי 2020 (IST)
::::קח את הדברים בקלילות ובידידות: זמנך עדיין נמשך... לא התכוונתי למשהו עמוק, מלבד להעיר בשובבות שיש שאלה מה פירוש 'מנהג אנשי מדינתנו', מה קובע את המנהג? או שהתכוונת ל"אנשי מדינתנו מלפנים" בהתייחסות אחר אבי האם... מחוץ ל'ארץ אוכלת יושביה' יש את 'ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה', דבר שהתקיים בהידור על ידי עצומ"ה כפי שהעמיד עצמו בגוף, ודיו לעבד להיות כרבו - להתמקד במעלות שבכל יהודי וחסיד ולא בחסרונותיו, אף אם הוא דיב, ולא לחפש את האיפכא מסתברא שבכל דבר... באגב דאגב, היכן מקום מושבך איתן בזמנים אלו? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:28, י"ג באייר, ה'תש"ף 20:28, 7 במאי 2020 (IST)
:::::מושבי איתן ב-770 תמיד כל הימים, וזוהי בל״נ עריכתי האחרונה בחבדפיליה. • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:00, 14 ביוני 2020 (IST)

== להוסיף ==

הסיפור שהרבי הפך את הסירטוק (בעקבותיו התחוללה התקנה), המקור במאמרי אדמו"ר הרש"ב, והסיפור שהרבי הרש"ב הורה לרוש סירטוק משי בזהב וכו'.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:12, ב' באב, ה'תש"ף 16:12, 23 ביולי 2020 (UTC)

== שינוי ==

אחד הערכים המרוחים ביותר באתר, צריך לדאוג ש: א. כל דבר יהיה כתוב רק פעם אחת. ב. שיהיה בערך רק דברים הנוגעים לסירטוק. לכובע ודומיו יש ערכים משלהם. ג. בלי יותר מדי מילות קישור ברצף - ללקט את התוכן ולזרוק את הרקע לתוכן. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:06 • ג' באב ה'תש"ף
:בעז"ה אתפנה לכך במוצאי שבת. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:08, 24 ביולי 2020 (UTC)
::כדי שיהיה לי יותר קל להבין אותך, אשמח אם תביא לי דוגמאות. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:08, 24 ביולי 2020 (UTC)
:::למשל קטע 'בחסידות' יכול להיכנס בחצי אורך ממה שהוא ובמיוחד שהרבה ממנו כתוב ב'מבנה הסירטוק' שהרבה מזה נמצא בקטע הראשון של 'מנהגים מיוחדים'... אגב, לא נעים אבל יש הרבה שגיאות.. תעשה עוד הגהה, תודה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:52 • ה' באב ה'תש"ף

== הרבי המהר"ש ==

אף פעם לא זכיתי לראות הסבר בחסידות בעניין, ואני רואה שכתוב בערך שיש עשרות מאמרים מהרבי המהר"ש בעניין, אשמח שיהיה קישור לאחד מהם. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:12, ג' באב ה'תש"ף
:אני עדיין לא מוצא את המאמרים, אבל בטוח ישד. זה על מעלת המשי.. אני בינתיים מחפש אך אם מישהו ימצא את המקורות אני ישמח אם הוא יכניס. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 15:01, 24 ביולי 2020 (UTC)
::ציינתי לכך לעיל. עפ"י זכרוני מדובר על כך במאמר של אדמו"ר הרש"ב, בנוגע לבירור בשבת גם מ[[דומם]]. כמדוני שהרבי הזכיר זאת בעת ההוראה על לבישת סירטוק.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:10, ד' באב, ה'תש"ף 19:10, 25 ביולי 2020 (UTC)
::: צריך להיות ברור מה ההבדל בין צמר למשי... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:57, ה' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(26 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 04:57, 26 ביולי 2020 (UTC)

== תמימים ואברכים ==

בקטע תחת הכותרת מנהגי חב"ד כתוב:"ותמימים ואברכים שעדיין לא נישאו". וכי יש אברכים שאינם נשואים?--[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 14:57, ג' באב, ה'תש"ף 14:57, 24 ביולי 2020 (UTC)
:חחח! תוקן.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:59, 24 ביולי 2020 (UTC)

== להעיר. ==

קראתי בעיתון כפר חב"ד מהעלונים הכי ראשונים (עלון 2 או 3) כתבה או ראיון של אדם חרדי בצרפת שאכל יחד עם הרבי בסוכה בשמיני עצרת (כי האשכנזים כבר סגרו את הסוכה.) והוא מספר שהרבי לבש בגד מיוחד. והרבי הסביר לו שבשבת ויום טוב "צריך ללבוש משי, לא משנה באיזה צורה".--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:17, י"ד באב, ה'תש"ף 14:17, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:ישר כח על ההערה! יש לי את העלונים הראשונים של כפר חב"ד ואני יעיין בהם, ובעז"ה גם יוסיף את זה לערך.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:18, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== הסבר חסר-מקור למנהג שסולף ==
[[קובץ:מאורעות מיוחדים בשנת תשנ.png|ממוזער]]
"מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל הרבי. החל משנת תש"נ, בה החל הרבי ללכת עם סירטוק משי של שבת גם בימי חול, היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג ללבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים".

אשמח לדעת מה מקור ההסבר הנ"ל, למיטב ידיעתי לבישת המעיל על הסירטוק לא החלה בשנת תש"נ (ואדרבה - בשנים אלו הרבי כמעט ולא יצא מ-770 כך שלא ידוע לי על פעם שהרבי אכן עשה זאת באותה תקופה), וכן לא נעשתה באופן גורף במשך כל השבת, אלא רק ביציאת הרבי לרחוב! והסיבה לא היתה בתור לבוש לשבת אלא אדרבה - לכסות ולהסתיר את המשי (זכור לי שזו הוראה מבעל ההילולא, אאל"ט). -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 08:29, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:מבלי להתייחס למה שכתבת, {{א|ד. שטרן}}! התגעגענו! | נכתב בשעה 08:33 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::ראה בצילום המצו"ב.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 08:49, כ"א באב, ה'תש"ף 08:49, 11 באוגוסט 2020 (UTC)
:::אם תוכל למקד מה בדיוק אפשר לראות בצילום? -- '''[[משתמש:ד. שטרן|<span style="color: darkgoldenrod">ד. שטרן &lowast;</span>]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|<span style="color: goldenrod">השמים מספרים</span>]]''' • 15:40, כ"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(12 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
== להעיר. ==
"מתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, ועד לנשיאותו של אדמו"ר המהר"ש לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק".
אדמו"ר הצמח צדק לבש גם סירטוק שחור לא?--[[משתמש:משיחיסט|משיחיסט]] - [[שיחת משתמש:משיחיסט|שיחה]], 03:45, ד' באלול, ה'תש"ף 03:45, 24 באוגוסט 2020 (UTC)

מגבעת קנייטש

2020-08-24T03:39:35Z

משיחיסט: /* רקע */

{{לעריכה|אי דיוקים}}
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, בשנת [[תשי"א]] עם כובע קנייטש.]]
'''מגבעת קנייטש''' היא מגבעת אותה חובשים [[חסידי חב"ד]], הנקראת כך על שם הקיפול שיש בכובע בצדו העליון, ותרגום המילה קנייטש מ[[אידיש]] הוא "קיפול". חסידי חב"ד נוהגים לעשות כמין משולש בצדו העליון של הכובע ובכך ליצור לו שלושה פינות{{הערה|יש האומרים בדרך הצחות, כי המשולש מכוון כנגד שלושת הספירות [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]}}.

==רקע==
מאז ומעולם נהגו חסידי חב"ד לחבוש לראשם מגבעת לשם [[כיסוי שני]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 6}}, כיום לא ידוע איזו מגבעת חבשו [[חסידי חב"ד]] לפני הקנייטש, אך מה שידוע שבזמנים המסוגלים חבשו לראשם חסידי חב"ד [[שטריימל]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}, ובעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]] החליפו את השטריימל ואת המגבעת שחבשו עד אז ב[[קסקט]].

הפעם הראשונה בה הגיע הקנייטש לחב"ד הוא מזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|נתן לראות זאת בתמונות שהצטלמו בתקופתו}}, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]. אם כי עד אז המגבעת בכלל, והקנייטש בפרט נחשב בעיני חסידים הגדולים כלבוש מודרני, ומשום כך רוב חסידי חב"ד העדיפו לחבוש לראשם את ה[[קסקט]].

יש אומרים שר' ניסן נמנוב לא אישר לתמימים עם קניטש להיכנס לישיבה בברינואה, בטענה שהם מודרניים עד שאמרו לו שהרבי לובש כובע קנייטש.

==תולדות הקנייטש בחב"ד==
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע לחופי [[ארה"ב]] ב [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]] כשלראשו שטריימל. בצד שמאל נתן לראות את [[הרש"ג]] שלראשו מגבעת מסוג צילינדר, שאר החסידים מהלכים עם מגבעות קנייטש]]
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויתו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] ב[[י"א אדר]] [[תרצ"ו]], החסידים המלווים נראים רובם עם מגבעות קנייטש ועם [[קסקט]]]]
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק. ב[[גזירת הלבוש]] גזר הצאר ניקולאי כי היהודים ילכו עם כובע בעל מצחייה דווקא. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה – כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}. החסיד ר' [[הלל מפאריטש]] הלך בעקבות כך בכובע חורפי לו הייתה חתיכת בד מחוברת מאחור (על מנת להגן על העורף) גם בימי הקיץ על מנת שלא להסתיר את השמיים באמצעות המצחייה{{הערה|רשימות דברים עמוד 245}}.

חסיד שהיה בימים ההם אמר שבתחילה היו החסידים הולכים עם כובע גרב שהיה ללא מצחייה וללא שוליים, וכך כשראו דבר מה יפה היו יכולים להסתכל למעלה ולראות מי ברא דברים אלה. אך אז באו שלטונות [[רוסיה]] וגזרו שעל ה[[יהודים]] להוסיף מצחייה לראשם, ודבר זה שהפריע להם להסתכל למעלה, אך היו עוד יכולים להפוך אותו וכך דבר זה לא הפריע להם. ואז ראו השלטונות שהיהודים ממשיכים לראות "מי ברא דברים אלה" וציוו עליהם להוסיף שוליים לכובעם, וכך לכל כיוון שלא הפכו אותו לא היו יכולים להסתכל מעלה ולכוון לבם לשמים{{הערה|מתוך ספר זכרון לבני ישראל ל[[ישראל ג'ייקובסון]] עמ' קצ-קצא}}.

[[חסידי חב"ד]] נהגו ללכת עם קנייטש עוד לפני ש[[הרבי]] קיבל על עצמו את הנשיאות, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ראה תמונת הלווית האדמו"ר מקאפוסט כאשר כל חסידי חב"ד הלכו שם בקנייטש}}, מה שידוע זה שכבר מזמן [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו חלק גדול מחסידי חב"ד להלך עם קנייטש כמרבית הסוחרים בימים ההם, וכשקיבל על עצמו הרבי את הנשיאות ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] החלו מרבית חסידי חב"ד לחבוש את מגבעת הקנייטש. אך היו חסידים שהלכו עם המגבעת שהייתה להם עוד לפני כן, כדוגמת [[הרש"ג]] שהלך עם מגבעת אחרת מסוג צילינדר{{הערה|בהמשך שינה את מגבעת הצילנידר למגבעת אחרת, אך לא קנייטש}}. או שהמשיכו ללכת עם ה[[קסקט]], כדוגמת המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'ל פוטרפס]] והמשפיע ר' [[בערק'ה חן]].

כיום כובע הקנייטש הוא הכובע ה'רשמי' של [[חסידי חב"ד]], ול[[תלמידי התמימים]] יש קרנות חסד שתורמות תלושים לכובעי קנייטש במחירים זולים. כיום יש שלוש קרנות שמחלקות כובעי קנייטש ל[[תמימים]], קרן אחת מממן הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] ואת הכובעים מקבלים ברשת החנויות "ברון כובעים", הקרן הזאת היא מטעם [[קרן חסדי אברהם]] בשיתוף עם [[את"ה המרכזי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח|מרכז חב"ד העולמי]]. את הרשת השנייה מממן הנגיד הרב [[שמואל חיים דוד פישר]] את הכובעים מקבלים ברשת החנויות "המקום הנכון", קרן זו היא מטעם [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] בשיתוף עם [[קרן חסדי שמשון]]. הקרן השלישית היא לתלמידי ה[[קבוצה]] שהם מקבלים כובע קנייטש מסוג "בורסולינו" שהוא הסוג האיכותי ביותר בכובעים. את התלושים מקבלים בדרך כלל לקראת [[חג הפסח]].

==אצל רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו עם מגבעת קנייטש]]
רבותינו נשיאנו מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] נהגו ללכת עם שטריימל לראשם בכל ימות השבוע, ולא נהגו ללכת במגבעת כזו או אחרת. אך בשנת [[תר"ד]] (תקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) גזר הצאר ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], בה גזר הצאר על ה[[יהודים]] לקצר את מלבושיהם ולשנותם. בעקבות הגזירה החליפו חסידי חב"ד את מגבעתם{{הערה|לא ידועי איזה מגבעת הייתה להם, אך ידוע שגם עז נהגו הרבה מהחסידים להלך עם קסקט}} ב[[קסקט]] ואת הקפוטה שאותה לבשו ב[[סירטוק]].

הפעם הראשונה שבה נראה הקנייטש בחב"ד היה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש שהיה במצב בריאותי לקוי{{הערה|ראה [[ספר התולדות]] לאדמו"ר המהר"ש, עמ'44}} והיה צריך מפאת כך לנדוד בין העיירות השונות{{הערה|שם, עמ' 57}} לא חפץ שיראו בו שהוא רבי, ועלך כן התלבש כסוחר, דבר שהתבטא ב[[סירטוק]] שלבש ובכך שהחליף את השטריימל במגבעת, יש אומרים שבקנייטש{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 ראה כאן]}}. וכשנדד בין העיירות לא חפץ שידעו שהוא הרבי, ולכן התלבש כמנהג הסחורים באותם ימים{{הערה|[[סירטוק]] וקנייטש היה סימן ההיכר של הסוחרים בימים ההם}}. אך חוץ מהקנייטש היה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] עוד מגבעות שאותם נהג ללבוש{{הערה|ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז}}.

לאומת זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לשים כובע אחר מסוג המבורג{{הערה|כמו שנתן לראות בתמונה המפורסמת}}, אך מעדות [[הרבנית חיה מושקא]] ידוע שזה לא היה הרגל תמידי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא בדרך כלל כשהיה ב[[ליובאוויטש]] הלך עם שטריימל, ורק כשהיה יוצא מ[[ליובאוויטש]] היה מהלך עם מגבעת, בדרך כלל מסוג המבורג{{הערה|מגבעת שכיום נוהגים ללכת אתה חלק מחסידי [[סאטמר]]}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו הילך עם מגבעת קנייטש כששוליה עולים כלפי מעלה כשהקמט בכובעו היה בצורת משולש כמנהג הסוחרים בימים ההם, לאחר זמן מה שינה את הרמט המשולש לעיגול, כמנהג הרבנים{{הערה| רשימות דברים עמוד 187}}. כך היה כמה שנים עד שהחליף את הקנייטש בשטריימל שירש מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]].

[[הרבי]] נהג ללכת עם מגבעת קנייטש עוד מימי [[נישואים|נישואיו]] ב[[י"ד כסלו]] [[תרע"ט]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ויש אומרים שעוד לפני כן. הרבי נהג להוריד את שולי הקנייטש למטה, ועל כך התבטא [[אדמו"ר הריי"צ]] שהקמט בצד הקדמי מראה עלך ה[[ענווה]] שהגדולה של [[הרבי]].

ב[[י' שבט]] [[תש"י]] נפטר [[הרבי הריי"צ]] וכשנה לאחר מכן, ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו הרבי]] את נשיאות [[חב"ד]], בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללם כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבנית נחמה דינה]] תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו. עוד אפשרות שמעלים היא שאשת [[הרש"ג]] חפצה להעניק את השטריימל לבעלה הרש"ג, ולכן לא לכח אותו הרבי.

==מנהגים==
{{להשלים}}
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9}}. הסיבה לכך שמתפללים עם חליפה ומלבוש נאה היא על דרך משל כמו שאדם שילך מול מלך בשר ודם ילבש לגופו בגדים נאים ומהודרים, ק"ו כשעומד בתפילתו מול מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]], יח, ס"ד.}}. והסיבה לכך שחובשים מגבעת ב[[תפילה]] היא כדי שהיא תשמש כ[[כיסוי שני]]{{הערה|ראה [[ספר המנהגים]] שם}}.

==עניינו==
יש עניין לייחד כובע לשבת, משום שחבישת הכובע מכוונת כלפי כתר תורה שנתן בשבת{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.

את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] שעליהם מבוססת [[חסידות חב"ד]]. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הקדמי של הקנייטש החל [[הרבי]] עוד בשנות צעירותו, [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא על כך{{הערה|אדמו"ר הריי"צ אמר זאת כש[[הרבי]] הגיע לחופי ארה"ב ב[[כ"ח ניסן]]}} שלמרות ש{{ציטוטון|הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס{{הערה|הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'}} - מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה}}. בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שקיפול הקנייטש כלפי מטה מורה על ענווה ושפלות.

==צורתו==
בכיפתו של הכובע ישנו קמט אחד מרכזי לכל אורכה של הכיפה. בקדמתה של כיפת הכובע (במקום אחיזת הכובע) ישנם גם עוד שני קמטים קטנים יותר ("עיניים"). הכובע מיוצר כאשר התיתורה המקיפה אותו מוטה כלפי מעלה בדומה לקאפעלוש. מסביב לכיפת הכובע ומעל השוליים שלו יש סרט מתוח לאורך, ולסרט קשור חוט שבקצהו יש כפתור. הסיבה לכך היא שבימים שבהם היו הסוחרים נוהגים ללכת עם הכובע הם היו נוהגים להדק אותו ע"י הכפתור למקום מיוחד שיועד לכך בחליפתם{{הערה|כמו כן גם ב[[סירטוק]] יש כפתור מיוחד שיועד בשביל הסוחרים כך שיוכלו להדקו לכובע}}.

==ראו גם==
*[[שטריימל]]
*[[קסקט]]
*[[סירטוק]]
*[[גרטל]]

==קישורים חיצוניים==
[https://col.org.il/news/19149/ כתבה על לבושי חב"ד, בחב"ד און ליין]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חודש מנחם אב

2020-08-24T02:54:20Z

משיחיסט: /* נסתלקו */

{{חודש אב}}
'''חודש מנחם-אב''' הוא החודש החמישי לחדשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על [[חודש ניסן]] "החודש הזה לכם ראש חדשים".

בימיו הראשונים של החודש נוהגים מנהגי אבילות ומציינים בהם את [[חורבן בית המקדש]], ואילו המשכו נחשב לימים שמחים{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.

==שם החודש ומזלו==
[[מזל|מזלו]] של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.

[[חודש אב]] מסמל מצב שלילי - חורבן [[בית המקדש|המקדש]]. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, ש[[הקב"ה]] ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.

אולם השם אב כשלעצמו אף על פי שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם.
וכמארז"ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו'
שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת [[אב (חכמה)|אב]] - [[ספירת החכמה]], ואילו הנחמה נובעת מבחינת [[אם (בינה)|אם]] - [[ספירת הבינה]], שלמטה מהחכמה.

ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הנה הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא.
ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין ואפס, על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו [[ספירת הבינה]] - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות - היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת.

שלושה ענינים הם:
1
) [[חודש אב]] - שלילי (חורבן).
2
) [[מנחם אב]] - נחמה על מצב שלילי.
3
) אב - חיובי (רחמים).

וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;

בתחילה -קודם עבודת האדם - הרי "משנכנס אב ממעטין וכו'" - לגריעותא.
ואחר-כך על ידי עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, על ידי כח הבינה - "אם".
ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר.

ומכל מקום נשאר השם [[מנחם אב]] גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה?!

אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח"ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. לכן צריכה החכמה להתיחד עם [[ספירת הבינה]] כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] - מנחם-אב.

זה שהוא החודש החמישי מרמז אף הוא על הגאולה הנצחית, שכן [[שלוש]] הוא תוקף הקשור עם הטבע, ו[[ארבע]] שלמעלה מהטבע; אך [[חמש]] הוא לגמרי למעלה מהטבע, כיון ש"היד החמישית לפרעה" "דאתפרעיהו מיניה כל נהורין".

==ימי חב"ד==
*[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לביקור ב[[ארץ ישראל]].
*[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ז]] - [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] הגיעו ל[[ארץ הקודש]], בעקבות הפיגוע הקטלני בבית-הספר למלאכה ב[[כפר חב"ד]] ב[[א' באייר]] [[תשט"ז]].
*[[י"א במנחם אב]] [[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] נסע מ[[פטרבורג]] ל[[ליאדי]], [[פלך מאהליב]].
*[[י"ב במנחם אב]] [[תק"כ]] - [[אדמו"ר הזקן]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[סטערנא]].
*[[י"ב במנחם אב]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] קנה את הבית [[770 איסטרן פארקווי|770]] ברחוב [[איסטרן פארקווי]] בברוקלין, ניו יורק.
*[[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] קבע את מושבו בעיר [[ליאדי]].
*[[ט"ו במנחם אב]] [[תקפ"ו]] - מרת [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].
*[[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] סיים את ביקורו ב[[ארץ הקודש]] ויצא ברכבת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].
*[[כ"ו במנחם אב]] [[תר"ג]] - [[אדמו"ר הצמח צדק]] יצא מהעיר בו נערכה [[ועידת הרבנים תר"ג|הוועדה של הממשלה הצארית]], לאחר ניצחון על שמירת עיקרי הדת. במהלך הוועדה נעצר 22 פעמים.
*[[כ"ט במנחם אב]] [[תקע"ב]] - [[אדמו"ר הזקן]] נאלץ להימלט מהעיר [[ליאדי]], בעקבות תמיכתו בצאר הרוסי ב[[מלחמת נפוליאון]].

===נולדו===
*[[כ"ה במנחם אב]] [[תרנ"ט]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].

===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
* [[א']] [[ר"ח]] [[מנחם אב]]- [[אהרון הכהן]].
*[[ה' מנחם אב]] - [[האר"י]] הקדוש.
*[[י"א במנחם אב]] [[תרכ"ד]] - רבי [[הלל מפאריטש]], חסידם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ומנוחתו כבוד בעיר [[אלמא אטא]].
*[[כ"ד במנחם אב]] [[תר"ט]] - ר' [[משה מייזליש]], חסיד של [[אדמו"ר הזקן]].
*[[י"ז במנחם אב]] [[תש"פ]] - [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}

{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|*]]

חודש מנחם אב

2020-08-24T02:51:52Z

משיחיסט: /* נסתלקו */

{{חודש אב}}
'''חודש מנחם-אב''' הוא החודש החמישי לחדשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על [[חודש ניסן]] "החודש הזה לכם ראש חדשים".

בימיו הראשונים של החודש נוהגים מנהגי אבילות ומציינים בהם את [[חורבן בית המקדש]], ואילו המשכו נחשב לימים שמחים{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.

==שם החודש ומזלו==
[[מזל|מזלו]] של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.

[[חודש אב]] מסמל מצב שלילי - חורבן [[בית המקדש|המקדש]]. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, ש[[הקב"ה]] ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.

אולם השם אב כשלעצמו אף על פי שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם.
וכמארז"ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו'
שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת [[אב (חכמה)|אב]] - [[ספירת החכמה]], ואילו הנחמה נובעת מבחינת [[אם (בינה)|אם]] - [[ספירת הבינה]], שלמטה מהחכמה.

ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הנה הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא.
ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין ואפס, על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו [[ספירת הבינה]] - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות - היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת.

שלושה ענינים הם:
1
) [[חודש אב]] - שלילי (חורבן).
2
) [[מנחם אב]] - נחמה על מצב שלילי.
3
) אב - חיובי (רחמים).

וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;

בתחילה -קודם עבודת האדם - הרי "משנכנס אב ממעטין וכו'" - לגריעותא.
ואחר-כך על ידי עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, על ידי כח הבינה - "אם".
ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר.

ומכל מקום נשאר השם [[מנחם אב]] גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה?!

אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח"ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. לכן צריכה החכמה להתיחד עם [[ספירת הבינה]] כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] - מנחם-אב.

זה שהוא החודש החמישי מרמז אף הוא על הגאולה הנצחית, שכן [[שלוש]] הוא תוקף הקשור עם הטבע, ו[[ארבע]] שלמעלה מהטבע; אך [[חמש]] הוא לגמרי למעלה מהטבע, כיון ש"היד החמישית לפרעה" "דאתפרעיהו מיניה כל נהורין".

==ימי חב"ד==
*[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לביקור ב[[ארץ ישראל]].
*[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ז]] - [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] הגיעו ל[[ארץ הקודש]], בעקבות הפיגוע הקטלני בבית-הספר למלאכה ב[[כפר חב"ד]] ב[[א' באייר]] [[תשט"ז]].
*[[י"א במנחם אב]] [[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] נסע מ[[פטרבורג]] ל[[ליאדי]], [[פלך מאהליב]].
*[[י"ב במנחם אב]] [[תק"כ]] - [[אדמו"ר הזקן]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[סטערנא]].
*[[י"ב במנחם אב]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] קנה את הבית [[770 איסטרן פארקווי|770]] ברחוב [[איסטרן פארקווי]] בברוקלין, ניו יורק.
*[[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] קבע את מושבו בעיר [[ליאדי]].
*[[ט"ו במנחם אב]] [[תקפ"ו]] - מרת [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].
*[[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] סיים את ביקורו ב[[ארץ הקודש]] ויצא ברכבת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].
*[[כ"ו במנחם אב]] [[תר"ג]] - [[אדמו"ר הצמח צדק]] יצא מהעיר בו נערכה [[ועידת הרבנים תר"ג|הוועדה של הממשלה הצארית]], לאחר ניצחון על שמירת עיקרי הדת. במהלך הוועדה נעצר 22 פעמים.
*[[כ"ט במנחם אב]] [[תקע"ב]] - [[אדמו"ר הזקן]] נאלץ להימלט מהעיר [[ליאדי]], בעקבות תמיכתו בצאר הרוסי ב[[מלחמת נפוליאון]].

===נולדו===
*[[כ"ה במנחם אב]] [[תרנ"ט]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].

===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
* [[א']] [[ר"ח]] [[מנחם אב]]- [[אהרון הכהן]].
*[[ה' מנחם אב]] - [[האר"י]] הקדוש.
*[[י"א במנחם אב]] [[תרכ"ד]] - רבי [[הלל מפאריטש]], חסידם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ומנוחתו כבוד בעיר [[אלמא אטא]].
*[[כ"ד במנחם אב]] [[תר"ט]] - ר' [[משה מייזליש]], חסיד של [[אדמו"ר הזקן]].

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}

{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|*]]

משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק

2020-08-24T02:19:05Z

משיחיסט: /* עמנואל */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!<br>'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על חסיד חב"ד בעולם'''</CENTER></div>

ערך זה הוא אחת הדוגמאות לערך שאליו מתכוון {{א|שמואל חיים}}.

==אנ"ש ב[[כפר חב"ד]]==
*'''[[יצחק מרדכי אבוקסיס|אבוקסיס, יצחק מרדכי]] ''' - ר' יצחק מרדכי אבוקסיס היה מנהל חינוכי ומרכז ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ומנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה צמח צדק]] ב[[פתח תקווה]].
*'''[[משה אדרעי|אדרעי, משה]]''' - משה אדרעי נולד בשנת [[תש"ד]] בעיירה סופי ב[[מרוקו]], בעבר נמנה על מנהלי [[בית ספר למלאכה]], כיום הוא שומר עם בוגריהם על קשר רציף.
*'''[[חיים אהרן|אהרן, חיים]]''' - ר' חיים אהרן נולד ב[[י"ד אדר ב']] [[תשי"ט]]. כיום הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] וחבר הועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].
* '''[[יוסף יצחק אהרונוב|אהרונוב, יוסף יצחק]]''' - ר' יוסף יצחק אהרונוב (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}
*'''[[יחיאל אופנר|אופנר , יחיאל פנחס]]''' - ר' יחיאל אופנר (יליד שנת [[תשל"ד]] - 1974) הינו צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד, המכהן גם כמורה ומחנך.
*'''[[מאיר אשכנזי|אשכנזי, מאיר]]''' - הרב מאיר אשכנזי הוא מד"א ד[[כפר חב"ד]], הוא נולד לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. בעבר שימש כר"מ ב[[ישיבת חח"ל צפת]] עד שנפטר אביו ומאז משמש כמד"א דק"ק [[כפר חב"ד]].
*'''אליהו, דניאל הכהן''' - להשלים.
*'''[[עוזר אלפרוביץ'|אלפרוביץ' , עוזר]]'''' - הרב אלפרוביץ' הוא [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]. ר' עוזר היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]].
*'''[[מנחם מענדל אלפרוביץ'|אלפרוביץ', מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], בעבר היה במשפיע של התלמוד תורה בכפר, כיום הוא מנהל הבית חב"ד בתחנת הרכבת.
*'''[[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|אלפרוביץ', חיים משה]]''' - חיים משה אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], כיום הוא משפיע ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה בראשון לציון]] ועוזר מלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''ברכהן, יצחק''' - להשלים.
*'''בליניצקי, חיים''' - חיים בלינציקי הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הוא מתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|בליניצקי, מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל בלינצקי הוא יו"ר [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], וממנהלי מוסדות אור ליובאוויטש ב[[כפר חב"ד]].
*'''גרינברג, שניאור זלמן''' - שניאור זלמן גרינברג נולד לאביו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]], כיום ר' שניאור גרינברג משמש כקבלן בניה.
*'''ירוסלבסקי, מנחם מענדל''' - הינו בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], וכן צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד.
*'''כהן, אהרן''' - אהרן כהן נולד ב[[אנגליה]] ולאחר מס' שנים עבר ל[[כפר חב"ד]]. כיום יש לו בכפר צרכניה (צרכניית אהרן כהן) והוא משווק הלחמים של כל החנויות בכפר.
*'''לנדאו, זכריה''' - זכריה לנדאו נולד ב[[צפת]], בבחרותו למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]] ולאחר שנת ה[[קבוצה]] נשא לרעייתו מרת חיה מושקא בלינצקי.
*'''[[דובער מנדלזון|מנדלזון, דובער]]''' - דובער (בערק'ה) מנדלסון הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ומתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]]. בערק'ה הוא חבר ב[[ועדת החינוך החב"די]] שתחת [[אגו"ח]] והוא מכהן בהנהלת "אור שמחה" ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[ישראל מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, ישראל]]''' - ישראל מיידנצ'יק נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ישראל מיידנצ'יק הוא מנהל [[בית אגו"ח]] ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[נחמן יוסף מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, נחמן יוסף]]''' נחמן מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], נחמן משמש כמנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד]], ומכהן כחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק ]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר שיש כפקיד בבנק.
*'''מיידנצ'יק, יעקב משה''' - מוישה מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשכ"ב]] ב[[כפר חב"ד]], כיום משמש כעוזר למלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש (הרשי) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, יצחק מאיר''' - יצחק מאיר (איצ'ה) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] והוא חתנו של ר' שלום לבנהרץ (בנו של ר' [[יונה לבנהרץ]]).
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], הוא חתנו של ר' [[חיים רייכמן]] מכפר חב"ד ומתגורר ב{{ה|שיכונים}}.
*'''מיידנצ'יק, שמואל''' - שמואל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], כיוךם הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]] וכיום הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[שמעון רבינוביץ'|רבינוביץ', שמעון]]''' - שמעון רבינוביץ' הוא יו"ר [[ועד מקומי כפר חב"ד]], בעבר אף יו"ר [[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה בכפר חב"ד]], כמו כן הוא משמש כיו"ר ומייסד ארגון [[הפנסאים]], ארגון אשר שנוי במחלוקת מימי הקמתו.
*'''[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)|ריבקין, יחיאל יוסף]]''' - יוסף ריבקין נולד לאביו ר' [[חיים ריבקין]] בשנת [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]], הוא ממנהלי קייטרינג ריבקין ומשמש כגבאי בבית הכנסת [[בית מנחם]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[קרית מלאכי]]==
*'''אבקוסיס, אברהם''' - בנו של ר' [[יצחק מרדכי אבוקסיס]].
*'''הלפרין, אפרים''' -
*'''[[יצחק יהודה ירוסלבסקי|ירוסלבסקי, יצחק יהודה]]''' הרב ירוסלבסקי (נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].
*'''כהן, אברהם ומזל''' -
*'''כהן, אברהם ועופרה''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[לוד]]==
*'''ברכהן, מנחם מענדל''' - להשלים
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[צפת]]==
*'''כהן, אברהם צבי''' - (מכונה אבצי) הוא מהמשב"קים של [[770]]. כיום הוא מפעיל מערכת צילום עם עוד [[תמים|תמימים]] מהקבוצה.
*'''כהן, אהרון''' -
*'''[[עופר מיודובניק|מיודובניק, עופר]]''' - עופר מיודובניק היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], וממושפעיו הקרובים של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] (לימים נהיה מחותן איתו). כיום הר מיודובניק הוא משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*'''שחר, שניאור זלמן''' - חותנו של הרב [[עופר מיודובניק]], משפיע בישיבת [[חנוך לנוער צפת]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ירושלים]]==
*'''בן חיים שוורצבורד, יעקב יצחק הכהן''' -
*'''כהן, אברהם''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[רחובות]]==
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ביתר עילית]]==
*'''הלפרין, דוב בער''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש בשאר הערים ברחבי [[ארץ הקודש]]==
===[[אלעד]]===
*'''בורוכוב, אליעזר הכהן ''' -
*'''דרשן, אליהו הכהן''' -

===[[אשקלון]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[מעלה אדומים]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[קרית גת]]===
*'''כהן, אביאל''' -
*'''כהן, אברהם''' -
*'''כהן, יזהר''' -

===[[רמת ישי]]===
*'''אוריאן כהן, אהרן''' -
*'''אוריאן כהן יהודה''' -
===[[תל אביב]]===
*'''כהן, מנחם מענדל''' -
{{להשלים}}

===[[עמנואל]]===
*'''מלוב, אפרים''' -
*'''[[חיים קיז'נר]] ''' - רב קהילת חב"ד
*'''הרב יהודה אלחרר''' -
{{להשלים}}

==שלוחי [[חב"ד]] בארה"ק==
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
{{להשלים}}
{{הערות שוליים}}

משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק

2020-08-24T02:18:48Z

משיחיסט: /* עמנואל */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!<br>'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על חסיד חב"ד בעולם'''</CENTER></div>

ערך זה הוא אחת הדוגמאות לערך שאליו מתכוון {{א|שמואל חיים}}.

==אנ"ש ב[[כפר חב"ד]]==
*'''[[יצחק מרדכי אבוקסיס|אבוקסיס, יצחק מרדכי]] ''' - ר' יצחק מרדכי אבוקסיס היה מנהל חינוכי ומרכז ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ומנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה צמח צדק]] ב[[פתח תקווה]].
*'''[[משה אדרעי|אדרעי, משה]]''' - משה אדרעי נולד בשנת [[תש"ד]] בעיירה סופי ב[[מרוקו]], בעבר נמנה על מנהלי [[בית ספר למלאכה]], כיום הוא שומר עם בוגריהם על קשר רציף.
*'''[[חיים אהרן|אהרן, חיים]]''' - ר' חיים אהרן נולד ב[[י"ד אדר ב']] [[תשי"ט]]. כיום הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] וחבר הועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].
* '''[[יוסף יצחק אהרונוב|אהרונוב, יוסף יצחק]]''' - ר' יוסף יצחק אהרונוב (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}
*'''[[יחיאל אופנר|אופנר , יחיאל פנחס]]''' - ר' יחיאל אופנר (יליד שנת [[תשל"ד]] - 1974) הינו צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד, המכהן גם כמורה ומחנך.
*'''[[מאיר אשכנזי|אשכנזי, מאיר]]''' - הרב מאיר אשכנזי הוא מד"א ד[[כפר חב"ד]], הוא נולד לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. בעבר שימש כר"מ ב[[ישיבת חח"ל צפת]] עד שנפטר אביו ומאז משמש כמד"א דק"ק [[כפר חב"ד]].
*'''אליהו, דניאל הכהן''' - להשלים.
*'''[[עוזר אלפרוביץ'|אלפרוביץ' , עוזר]]'''' - הרב אלפרוביץ' הוא [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]. ר' עוזר היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]].
*'''[[מנחם מענדל אלפרוביץ'|אלפרוביץ', מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], בעבר היה במשפיע של התלמוד תורה בכפר, כיום הוא מנהל הבית חב"ד בתחנת הרכבת.
*'''[[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|אלפרוביץ', חיים משה]]''' - חיים משה אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], כיום הוא משפיע ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה בראשון לציון]] ועוזר מלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''ברכהן, יצחק''' - להשלים.
*'''בליניצקי, חיים''' - חיים בלינציקי הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הוא מתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|בליניצקי, מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל בלינצקי הוא יו"ר [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], וממנהלי מוסדות אור ליובאוויטש ב[[כפר חב"ד]].
*'''גרינברג, שניאור זלמן''' - שניאור זלמן גרינברג נולד לאביו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]], כיום ר' שניאור גרינברג משמש כקבלן בניה.
*'''ירוסלבסקי, מנחם מענדל''' - הינו בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], וכן צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד.
*'''כהן, אהרן''' - אהרן כהן נולד ב[[אנגליה]] ולאחר מס' שנים עבר ל[[כפר חב"ד]]. כיום יש לו בכפר צרכניה (צרכניית אהרן כהן) והוא משווק הלחמים של כל החנויות בכפר.
*'''לנדאו, זכריה''' - זכריה לנדאו נולד ב[[צפת]], בבחרותו למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]] ולאחר שנת ה[[קבוצה]] נשא לרעייתו מרת חיה מושקא בלינצקי.
*'''[[דובער מנדלזון|מנדלזון, דובער]]''' - דובער (בערק'ה) מנדלסון הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ומתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]]. בערק'ה הוא חבר ב[[ועדת החינוך החב"די]] שתחת [[אגו"ח]] והוא מכהן בהנהלת "אור שמחה" ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[ישראל מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, ישראל]]''' - ישראל מיידנצ'יק נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ישראל מיידנצ'יק הוא מנהל [[בית אגו"ח]] ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[נחמן יוסף מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, נחמן יוסף]]''' נחמן מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], נחמן משמש כמנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד]], ומכהן כחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק ]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר שיש כפקיד בבנק.
*'''מיידנצ'יק, יעקב משה''' - מוישה מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשכ"ב]] ב[[כפר חב"ד]], כיום משמש כעוזר למלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש (הרשי) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, יצחק מאיר''' - יצחק מאיר (איצ'ה) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] והוא חתנו של ר' שלום לבנהרץ (בנו של ר' [[יונה לבנהרץ]]).
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], הוא חתנו של ר' [[חיים רייכמן]] מכפר חב"ד ומתגורר ב{{ה|שיכונים}}.
*'''מיידנצ'יק, שמואל''' - שמואל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], כיוךם הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]] וכיום הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[שמעון רבינוביץ'|רבינוביץ', שמעון]]''' - שמעון רבינוביץ' הוא יו"ר [[ועד מקומי כפר חב"ד]], בעבר אף יו"ר [[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה בכפר חב"ד]], כמו כן הוא משמש כיו"ר ומייסד ארגון [[הפנסאים]], ארגון אשר שנוי במחלוקת מימי הקמתו.
*'''[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)|ריבקין, יחיאל יוסף]]''' - יוסף ריבקין נולד לאביו ר' [[חיים ריבקין]] בשנת [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]], הוא ממנהלי קייטרינג ריבקין ומשמש כגבאי בבית הכנסת [[בית מנחם]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[קרית מלאכי]]==
*'''אבקוסיס, אברהם''' - בנו של ר' [[יצחק מרדכי אבוקסיס]].
*'''הלפרין, אפרים''' -
*'''[[יצחק יהודה ירוסלבסקי|ירוסלבסקי, יצחק יהודה]]''' הרב ירוסלבסקי (נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].
*'''כהן, אברהם ומזל''' -
*'''כהן, אברהם ועופרה''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[לוד]]==
*'''ברכהן, מנחם מענדל''' - להשלים
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[צפת]]==
*'''כהן, אברהם צבי''' - (מכונה אבצי) הוא מהמשב"קים של [[770]]. כיום הוא מפעיל מערכת צילום עם עוד [[תמים|תמימים]] מהקבוצה.
*'''כהן, אהרון''' -
*'''[[עופר מיודובניק|מיודובניק, עופר]]''' - עופר מיודובניק היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], וממושפעיו הקרובים של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] (לימים נהיה מחותן איתו). כיום הר מיודובניק הוא משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*'''שחר, שניאור זלמן''' - חותנו של הרב [[עופר מיודובניק]], משפיע בישיבת [[חנוך לנוער צפת]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ירושלים]]==
*'''בן חיים שוורצבורד, יעקב יצחק הכהן''' -
*'''כהן, אברהם''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[רחובות]]==
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ביתר עילית]]==
*'''הלפרין, דוב בער''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש בשאר הערים ברחבי [[ארץ הקודש]]==
===[[אלעד]]===
*'''בורוכוב, אליעזר הכהן ''' -
*'''דרשן, אליהו הכהן''' -

===[[אשקלון]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[מעלה אדומים]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[קרית גת]]===
*'''כהן, אביאל''' -
*'''כהן, אברהם''' -
*'''כהן, יזהר''' -

===[[רמת ישי]]===
*'''אוריאן כהן, אהרן''' -
*'''אוריאן כהן יהודה''' -
===[[תל אביב]]===
*'''כהן, מנחם מענדל''' -
{{להשלים}}

===[[עמנואל]]===
*'''מלוב, אפרים''' -
*'''[[חיים קיז'נר]] ''' - רב קהילת חב"ד
*'''הרב יהודה אלחרר'''
{{להשלים}}

==שלוחי [[חב"ד]] בארה"ק==
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
{{להשלים}}
{{הערות שוליים}}

משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק

2020-08-24T02:16:31Z

משיחיסט: /* עמנואל */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!<br>'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על חסיד חב"ד בעולם'''</CENTER></div>

ערך זה הוא אחת הדוגמאות לערך שאליו מתכוון {{א|שמואל חיים}}.

==אנ"ש ב[[כפר חב"ד]]==
*'''[[יצחק מרדכי אבוקסיס|אבוקסיס, יצחק מרדכי]] ''' - ר' יצחק מרדכי אבוקסיס היה מנהל חינוכי ומרכז ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ומנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה צמח צדק]] ב[[פתח תקווה]].
*'''[[משה אדרעי|אדרעי, משה]]''' - משה אדרעי נולד בשנת [[תש"ד]] בעיירה סופי ב[[מרוקו]], בעבר נמנה על מנהלי [[בית ספר למלאכה]], כיום הוא שומר עם בוגריהם על קשר רציף.
*'''[[חיים אהרן|אהרן, חיים]]''' - ר' חיים אהרן נולד ב[[י"ד אדר ב']] [[תשי"ט]]. כיום הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] וחבר הועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].
* '''[[יוסף יצחק אהרונוב|אהרונוב, יוסף יצחק]]''' - ר' יוסף יצחק אהרונוב (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}
*'''[[יחיאל אופנר|אופנר , יחיאל פנחס]]''' - ר' יחיאל אופנר (יליד שנת [[תשל"ד]] - 1974) הינו צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד, המכהן גם כמורה ומחנך.
*'''[[מאיר אשכנזי|אשכנזי, מאיר]]''' - הרב מאיר אשכנזי הוא מד"א ד[[כפר חב"ד]], הוא נולד לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. בעבר שימש כר"מ ב[[ישיבת חח"ל צפת]] עד שנפטר אביו ומאז משמש כמד"א דק"ק [[כפר חב"ד]].
*'''אליהו, דניאל הכהן''' - להשלים.
*'''[[עוזר אלפרוביץ'|אלפרוביץ' , עוזר]]'''' - הרב אלפרוביץ' הוא [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]. ר' עוזר היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]].
*'''[[מנחם מענדל אלפרוביץ'|אלפרוביץ', מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], בעבר היה במשפיע של התלמוד תורה בכפר, כיום הוא מנהל הבית חב"ד בתחנת הרכבת.
*'''[[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|אלפרוביץ', חיים משה]]''' - חיים משה אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], כיום הוא משפיע ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה בראשון לציון]] ועוזר מלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''ברכהן, יצחק''' - להשלים.
*'''בליניצקי, חיים''' - חיים בלינציקי הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הוא מתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|בליניצקי, מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל בלינצקי הוא יו"ר [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], וממנהלי מוסדות אור ליובאוויטש ב[[כפר חב"ד]].
*'''גרינברג, שניאור זלמן''' - שניאור זלמן גרינברג נולד לאביו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]], כיום ר' שניאור גרינברג משמש כקבלן בניה.
*'''ירוסלבסקי, מנחם מענדל''' - הינו בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], וכן צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד.
*'''כהן, אהרן''' - אהרן כהן נולד ב[[אנגליה]] ולאחר מס' שנים עבר ל[[כפר חב"ד]]. כיום יש לו בכפר צרכניה (צרכניית אהרן כהן) והוא משווק הלחמים של כל החנויות בכפר.
*'''לנדאו, זכריה''' - זכריה לנדאו נולד ב[[צפת]], בבחרותו למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]] ולאחר שנת ה[[קבוצה]] נשא לרעייתו מרת חיה מושקא בלינצקי.
*'''[[דובער מנדלזון|מנדלזון, דובער]]''' - דובער (בערק'ה) מנדלסון הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ומתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]]. בערק'ה הוא חבר ב[[ועדת החינוך החב"די]] שתחת [[אגו"ח]] והוא מכהן בהנהלת "אור שמחה" ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[ישראל מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, ישראל]]''' - ישראל מיידנצ'יק נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ישראל מיידנצ'יק הוא מנהל [[בית אגו"ח]] ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[נחמן יוסף מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, נחמן יוסף]]''' נחמן מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], נחמן משמש כמנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד]], ומכהן כחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק ]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר שיש כפקיד בבנק.
*'''מיידנצ'יק, יעקב משה''' - מוישה מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשכ"ב]] ב[[כפר חב"ד]], כיום משמש כעוזר למלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש (הרשי) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, יצחק מאיר''' - יצחק מאיר (איצ'ה) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] והוא חתנו של ר' שלום לבנהרץ (בנו של ר' [[יונה לבנהרץ]]).
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], הוא חתנו של ר' [[חיים רייכמן]] מכפר חב"ד ומתגורר ב{{ה|שיכונים}}.
*'''מיידנצ'יק, שמואל''' - שמואל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], כיוךם הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]] וכיום הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[שמעון רבינוביץ'|רבינוביץ', שמעון]]''' - שמעון רבינוביץ' הוא יו"ר [[ועד מקומי כפר חב"ד]], בעבר אף יו"ר [[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה בכפר חב"ד]], כמו כן הוא משמש כיו"ר ומייסד ארגון [[הפנסאים]], ארגון אשר שנוי במחלוקת מימי הקמתו.
*'''[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)|ריבקין, יחיאל יוסף]]''' - יוסף ריבקין נולד לאביו ר' [[חיים ריבקין]] בשנת [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]], הוא ממנהלי קייטרינג ריבקין ומשמש כגבאי בבית הכנסת [[בית מנחם]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[קרית מלאכי]]==
*'''אבקוסיס, אברהם''' - בנו של ר' [[יצחק מרדכי אבוקסיס]].
*'''הלפרין, אפרים''' -
*'''[[יצחק יהודה ירוסלבסקי|ירוסלבסקי, יצחק יהודה]]''' הרב ירוסלבסקי (נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].
*'''כהן, אברהם ומזל''' -
*'''כהן, אברהם ועופרה''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[לוד]]==
*'''ברכהן, מנחם מענדל''' - להשלים
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[צפת]]==
*'''כהן, אברהם צבי''' - (מכונה אבצי) הוא מהמשב"קים של [[770]]. כיום הוא מפעיל מערכת צילום עם עוד [[תמים|תמימים]] מהקבוצה.
*'''כהן, אהרון''' -
*'''[[עופר מיודובניק|מיודובניק, עופר]]''' - עופר מיודובניק היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], וממושפעיו הקרובים של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] (לימים נהיה מחותן איתו). כיום הר מיודובניק הוא משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*'''שחר, שניאור זלמן''' - חותנו של הרב [[עופר מיודובניק]], משפיע בישיבת [[חנוך לנוער צפת]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ירושלים]]==
*'''בן חיים שוורצבורד, יעקב יצחק הכהן''' -
*'''כהן, אברהם''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[רחובות]]==
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ביתר עילית]]==
*'''הלפרין, דוב בער''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש בשאר הערים ברחבי [[ארץ הקודש]]==
===[[אלעד]]===
*'''בורוכוב, אליעזר הכהן ''' -
*'''דרשן, אליהו הכהן''' -

===[[אשקלון]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[מעלה אדומים]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[קרית גת]]===
*'''כהן, אביאל''' -
*'''כהן, אברהם''' -
*'''כהן, יזהר''' -

===[[רמת ישי]]===
*'''אוריאן כהן, אהרן''' -
*'''אוריאן כהן יהודה''' -
===[[תל אביב]]===
*'''כהן, מנחם מענדל''' -
{{להשלים}}

===[[עמנואל]]===
*'''מלוב, אפרים''' -
*'''[[חיים קיז'נר]] ''' - רב קהילת חב"ד
{{להשלים}}

==שלוחי [[חב"ד]] בארה"ק==
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
{{להשלים}}
{{הערות שוליים}}

משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק

2020-08-24T02:11:54Z

משיחיסט: /* אנ"ש בשאר הערים ברחבי ארץ הקודש */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!<br>'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על חסיד חב"ד בעולם'''</CENTER></div>

ערך זה הוא אחת הדוגמאות לערך שאליו מתכוון {{א|שמואל חיים}}.

==אנ"ש ב[[כפר חב"ד]]==
*'''[[יצחק מרדכי אבוקסיס|אבוקסיס, יצחק מרדכי]] ''' - ר' יצחק מרדכי אבוקסיס היה מנהל חינוכי ומרכז ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ומנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה צמח צדק]] ב[[פתח תקווה]].
*'''[[משה אדרעי|אדרעי, משה]]''' - משה אדרעי נולד בשנת [[תש"ד]] בעיירה סופי ב[[מרוקו]], בעבר נמנה על מנהלי [[בית ספר למלאכה]], כיום הוא שומר עם בוגריהם על קשר רציף.
*'''[[חיים אהרן|אהרן, חיים]]''' - ר' חיים אהרן נולד ב[[י"ד אדר ב']] [[תשי"ט]]. כיום הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] וחבר הועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].
* '''[[יוסף יצחק אהרונוב|אהרונוב, יוסף יצחק]]''' - ר' יוסף יצחק אהרונוב (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}
*'''[[יחיאל אופנר|אופנר , יחיאל פנחס]]''' - ר' יחיאל אופנר (יליד שנת [[תשל"ד]] - 1974) הינו צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד, המכהן גם כמורה ומחנך.
*'''[[מאיר אשכנזי|אשכנזי, מאיר]]''' - הרב מאיר אשכנזי הוא מד"א ד[[כפר חב"ד]], הוא נולד לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. בעבר שימש כר"מ ב[[ישיבת חח"ל צפת]] עד שנפטר אביו ומאז משמש כמד"א דק"ק [[כפר חב"ד]].
*'''אליהו, דניאל הכהן''' - להשלים.
*'''[[עוזר אלפרוביץ'|אלפרוביץ' , עוזר]]'''' - הרב אלפרוביץ' הוא [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]. ר' עוזר היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]].
*'''[[מנחם מענדל אלפרוביץ'|אלפרוביץ', מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], בעבר היה במשפיע של התלמוד תורה בכפר, כיום הוא מנהל הבית חב"ד בתחנת הרכבת.
*'''[[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|אלפרוביץ', חיים משה]]''' - חיים משה אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], כיום הוא משפיע ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה בראשון לציון]] ועוזר מלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''ברכהן, יצחק''' - להשלים.
*'''בליניצקי, חיים''' - חיים בלינציקי הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הוא מתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|בליניצקי, מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל בלינצקי הוא יו"ר [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], וממנהלי מוסדות אור ליובאוויטש ב[[כפר חב"ד]].
*'''גרינברג, שניאור זלמן''' - שניאור זלמן גרינברג נולד לאביו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]], כיום ר' שניאור גרינברג משמש כקבלן בניה.
*'''ירוסלבסקי, מנחם מענדל''' - הינו בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], וכן צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד.
*'''כהן, אהרן''' - אהרן כהן נולד ב[[אנגליה]] ולאחר מס' שנים עבר ל[[כפר חב"ד]]. כיום יש לו בכפר צרכניה (צרכניית אהרן כהן) והוא משווק הלחמים של כל החנויות בכפר.
*'''לנדאו, זכריה''' - זכריה לנדאו נולד ב[[צפת]], בבחרותו למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]] ולאחר שנת ה[[קבוצה]] נשא לרעייתו מרת חיה מושקא בלינצקי.
*'''[[דובער מנדלזון|מנדלזון, דובער]]''' - דובער (בערק'ה) מנדלסון הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ומתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]]. בערק'ה הוא חבר ב[[ועדת החינוך החב"די]] שתחת [[אגו"ח]] והוא מכהן בהנהלת "אור שמחה" ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[ישראל מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, ישראל]]''' - ישראל מיידנצ'יק נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ישראל מיידנצ'יק הוא מנהל [[בית אגו"ח]] ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[נחמן יוסף מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, נחמן יוסף]]''' נחמן מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], נחמן משמש כמנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד]], ומכהן כחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק ]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר שיש כפקיד בבנק.
*'''מיידנצ'יק, יעקב משה''' - מוישה מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשכ"ב]] ב[[כפר חב"ד]], כיום משמש כעוזר למלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש (הרשי) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, יצחק מאיר''' - יצחק מאיר (איצ'ה) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] והוא חתנו של ר' שלום לבנהרץ (בנו של ר' [[יונה לבנהרץ]]).
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], הוא חתנו של ר' [[חיים רייכמן]] מכפר חב"ד ומתגורר ב{{ה|שיכונים}}.
*'''מיידנצ'יק, שמואל''' - שמואל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], כיוךם הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]] וכיום הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[שמעון רבינוביץ'|רבינוביץ', שמעון]]''' - שמעון רבינוביץ' הוא יו"ר [[ועד מקומי כפר חב"ד]], בעבר אף יו"ר [[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה בכפר חב"ד]], כמו כן הוא משמש כיו"ר ומייסד ארגון [[הפנסאים]], ארגון אשר שנוי במחלוקת מימי הקמתו.
*'''[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)|ריבקין, יחיאל יוסף]]''' - יוסף ריבקין נולד לאביו ר' [[חיים ריבקין]] בשנת [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]], הוא ממנהלי קייטרינג ריבקין ומשמש כגבאי בבית הכנסת [[בית מנחם]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[קרית מלאכי]]==
*'''אבקוסיס, אברהם''' - בנו של ר' [[יצחק מרדכי אבוקסיס]].
*'''הלפרין, אפרים''' -
*'''[[יצחק יהודה ירוסלבסקי|ירוסלבסקי, יצחק יהודה]]''' הרב ירוסלבסקי (נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].
*'''כהן, אברהם ומזל''' -
*'''כהן, אברהם ועופרה''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[לוד]]==
*'''ברכהן, מנחם מענדל''' - להשלים
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[צפת]]==
*'''כהן, אברהם צבי''' - (מכונה אבצי) הוא מהמשב"קים של [[770]]. כיום הוא מפעיל מערכת צילום עם עוד [[תמים|תמימים]] מהקבוצה.
*'''כהן, אהרון''' -
*'''[[עופר מיודובניק|מיודובניק, עופר]]''' - עופר מיודובניק היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], וממושפעיו הקרובים של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] (לימים נהיה מחותן איתו). כיום הר מיודובניק הוא משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*'''שחר, שניאור זלמן''' - חותנו של הרב [[עופר מיודובניק]], משפיע בישיבת [[חנוך לנוער צפת]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ירושלים]]==
*'''בן חיים שוורצבורד, יעקב יצחק הכהן''' -
*'''כהן, אברהם''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[רחובות]]==
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ביתר עילית]]==
*'''הלפרין, דוב בער''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש בשאר הערים ברחבי [[ארץ הקודש]]==
===[[אלעד]]===
*'''בורוכוב, אליעזר הכהן ''' -
*'''דרשן, אליהו הכהן''' -

===[[אשקלון]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[מעלה אדומים]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[קרית גת]]===
*'''כהן, אביאל''' -
*'''כהן, אברהם''' -
*'''כהן, יזהר''' -

===[[רמת ישי]]===
*'''אוריאן כהן, אהרן''' -
*'''אוריאן כהן יהודה''' -
===[[תל אביב]]===
*'''כהן, מנחם מענדל''' -
{{להשלים}}

===[[עמנואל]]===
*'''מלוב, אפרים''' -
*''' קיז'נר, חיים ''' -
{{להשלים}}

==שלוחי [[חב"ד]] בארה"ק==
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
{{להשלים}}
{{הערות שוליים}}

משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק

2020-08-24T02:09:40Z

משיחיסט: /* אנ"ש בשאר הערים ברחבי ארץ הקודש */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!<br>'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על חסיד חב"ד בעולם'''</CENTER></div>

ערך זה הוא אחת הדוגמאות לערך שאליו מתכוון {{א|שמואל חיים}}.

==אנ"ש ב[[כפר חב"ד]]==
*'''[[יצחק מרדכי אבוקסיס|אבוקסיס, יצחק מרדכי]] ''' - ר' יצחק מרדכי אבוקסיס היה מנהל חינוכי ומרכז ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ומנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה צמח צדק]] ב[[פתח תקווה]].
*'''[[משה אדרעי|אדרעי, משה]]''' - משה אדרעי נולד בשנת [[תש"ד]] בעיירה סופי ב[[מרוקו]], בעבר נמנה על מנהלי [[בית ספר למלאכה]], כיום הוא שומר עם בוגריהם על קשר רציף.
*'''[[חיים אהרן|אהרן, חיים]]''' - ר' חיים אהרן נולד ב[[י"ד אדר ב']] [[תשי"ט]]. כיום הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] וחבר הועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].
* '''[[יוסף יצחק אהרונוב|אהרונוב, יוסף יצחק]]''' - ר' יוסף יצחק אהרונוב (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}
*'''[[יחיאל אופנר|אופנר , יחיאל פנחס]]''' - ר' יחיאל אופנר (יליד שנת [[תשל"ד]] - 1974) הינו צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד, המכהן גם כמורה ומחנך.
*'''[[מאיר אשכנזי|אשכנזי, מאיר]]''' - הרב מאיר אשכנזי הוא מד"א ד[[כפר חב"ד]], הוא נולד לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. בעבר שימש כר"מ ב[[ישיבת חח"ל צפת]] עד שנפטר אביו ומאז משמש כמד"א דק"ק [[כפר חב"ד]].
*'''אליהו, דניאל הכהן''' - להשלים.
*'''[[עוזר אלפרוביץ'|אלפרוביץ' , עוזר]]'''' - הרב אלפרוביץ' הוא [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]. ר' עוזר היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]].
*'''[[מנחם מענדל אלפרוביץ'|אלפרוביץ', מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], בעבר היה במשפיע של התלמוד תורה בכפר, כיום הוא מנהל הבית חב"ד בתחנת הרכבת.
*'''[[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|אלפרוביץ', חיים משה]]''' - חיים משה אלפרוביץ' נולד לאביו ר' [[עוזר אלפרוביץ']] ב[[כפר חב"ד]], כיום הוא משפיע ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה בראשון לציון]] ועוזר מלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''ברכהן, יצחק''' - להשלים.
*'''בליניצקי, חיים''' - חיים בלינציקי הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הוא מתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|בליניצקי, מנחם מענדל]]''' - מנחם מענדל בלינצקי הוא יו"ר [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], וממנהלי מוסדות אור ליובאוויטש ב[[כפר חב"ד]].
*'''גרינברג, שניאור זלמן''' - שניאור זלמן גרינברג נולד לאביו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]], כיום ר' שניאור גרינברג משמש כקבלן בניה.
*'''ירוסלבסקי, מנחם מענדל''' - הינו בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], וכן צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד.
*'''כהן, אהרן''' - אהרן כהן נולד ב[[אנגליה]] ולאחר מס' שנים עבר ל[[כפר חב"ד]]. כיום יש לו בכפר צרכניה (צרכניית אהרן כהן) והוא משווק הלחמים של כל החנויות בכפר.
*'''לנדאו, זכריה''' - זכריה לנדאו נולד ב[[צפת]], בבחרותו למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]] ולאחר שנת ה[[קבוצה]] נשא לרעייתו מרת חיה מושקא בלינצקי.
*'''[[דובער מנדלזון|מנדלזון, דובער]]''' - דובער (בערק'ה) מנדלסון הוא חתנו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ומתגורר כיום בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]]. בערק'ה הוא חבר ב[[ועדת החינוך החב"די]] שתחת [[אגו"ח]] והוא מכהן בהנהלת "אור שמחה" ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[ישראל מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, ישראל]]''' - ישראל מיידנצ'יק נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ישראל מיידנצ'יק הוא מנהל [[בית אגו"ח]] ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[נחמן יוסף מיידנצ'יק|מיידנצ'יק, נחמן יוסף]]''' נחמן מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], נחמן משמש כמנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד]], ומכהן כחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק ]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר שיש כפקיד בבנק.
*'''מיידנצ'יק, יעקב משה''' - מוישה מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשכ"ב]] ב[[כפר חב"ד]], כיום משמש כעוזר למלמד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, צבי הירש''' - צבי הירש (הרשי) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, יצחק מאיר''' - יצחק מאיר (איצ'ה) מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] והוא חתנו של ר' שלום לבנהרץ (בנו של ר' [[יונה לבנהרץ]]).
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], הוא חתנו של ר' [[חיים רייכמן]] מכפר חב"ד ומתגורר ב{{ה|שיכונים}}.
*'''מיידנצ'יק, שמואל''' - שמואל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]], כיוךם הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''מיידנצ'יק, מנחם מענדל''' - מנחם מענדל מיידנצ'יק נולד לאביו ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] ב[[כפר חב"ד]] וכיום הוא עובד תחת אביו ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ומתגורר בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*'''[[שמעון רבינוביץ'|רבינוביץ', שמעון]]''' - שמעון רבינוביץ' הוא יו"ר [[ועד מקומי כפר חב"ד]], בעבר אף יו"ר [[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה בכפר חב"ד]], כמו כן הוא משמש כיו"ר ומייסד ארגון [[הפנסאים]], ארגון אשר שנוי במחלוקת מימי הקמתו.
*'''[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)|ריבקין, יחיאל יוסף]]''' - יוסף ריבקין נולד לאביו ר' [[חיים ריבקין]] בשנת [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]], הוא ממנהלי קייטרינג ריבקין ומשמש כגבאי בבית הכנסת [[בית מנחם]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[קרית מלאכי]]==
*'''אבקוסיס, אברהם''' - בנו של ר' [[יצחק מרדכי אבוקסיס]].
*'''הלפרין, אפרים''' -
*'''[[יצחק יהודה ירוסלבסקי|ירוסלבסקי, יצחק יהודה]]''' הרב ירוסלבסקי (נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].
*'''כהן, אברהם ומזל''' -
*'''כהן, אברהם ועופרה''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[לוד]]==
*'''ברכהן, מנחם מענדל''' - להשלים
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[צפת]]==
*'''כהן, אברהם צבי''' - (מכונה אבצי) הוא מהמשב"קים של [[770]]. כיום הוא מפעיל מערכת צילום עם עוד [[תמים|תמימים]] מהקבוצה.
*'''כהן, אהרון''' -
*'''[[עופר מיודובניק|מיודובניק, עופר]]''' - עופר מיודובניק היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], וממושפעיו הקרובים של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] (לימים נהיה מחותן איתו). כיום הר מיודובניק הוא משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*'''שחר, שניאור זלמן''' - חותנו של הרב [[עופר מיודובניק]], משפיע בישיבת [[חנוך לנוער צפת]].
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ירושלים]]==
*'''בן חיים שוורצבורד, יעקב יצחק הכהן''' -
*'''כהן, אברהם''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[רחובות]]==
{{להשלים}}

==אנ"ש ב[[ביתר עילית]]==
*'''הלפרין, דוב בער''' -
{{להשלים}}

==אנ"ש בשאר הערים ברחבי [[ארץ הקודש]]==
===[[אלעד]]===
*'''בורוכוב, אליעזר הכהן ''' -
*'''דרשן, אליהו הכהן''' -

===[[אשקלון]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[מעלה אדומים]]===
*'''כהן, אברהם''' -
===[[קרית גת]]===
*'''כהן, אביאל''' -
*'''כהן, אברהם''' -
*'''כהן, יזהר''' -

===[[רמת ישי]]===
*'''אוריאן כהן, אהרן''' -
*'''אוריאן כהן יהודה''' -
===[[תל אביב]]===
*'''כהן, מנחם מענדל''' -
{{להשלים}}

===[[עמנואל]]===
*'''מלוב, אפרים''' -
*''' קיז'נר, חיים ''' -

==שלוחי [[חב"ד]] בארה"ק==
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
{{להשלים}}
{{הערות שוליים}}

שלום בער כהן

2020-08-22T19:37:32Z

משיחיסט:

[[תמונה:בית הר"מ נחלת הר חב"ד.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה שבה מכהן כראש ישיבה]]
הרב '''שלום בער כהן''' הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים בית הר"מ]].

== תולדות חיים ==
הרב שלום בער כהן נולד ב[[ו' אדר]] [[תש"ח]] לאביו הרב [[אברהם הערש כהן]] ב[[ירושלים]], ולאמו רבקה מאטיל לבית וויספיש.
את חוק לימודיו בישיבה עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת]] בשנת [[תשכ"ט]] עבר ל[[נחלת הר חב"ד]] ושימש כמורה ב[[תלמוד תורה]] שב[[נחלת הר חב"ד]] בחודש [[אלול]] [[תשמ"ח]] התחיל לכהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[תומכי תמימים]] [[בית הר"מ]]

== שיעוריו ותפקידיו בישיבה ==
שיעוריו של הרב כהן ב[[ליקוטי שיחות]] מתייחדים בצורה שבה הוא מנתח ו"מסדר" את השיחות כך שהם נחקקים בזיכרון תלמידיו שנים רבות, השיעורים מתקיימים מידי יום שישי ולפני כל חג ומועד.

בנוסף לתפקידו בתור [[ראש ישיבה]] הרב כהן מכהן גם [[מגיד שיעור]] לשיעור ג' ומוסר שיעור [[תניא]] כללי יומי ובנוסף גם שיעור כללי בעיונא מידי יום חמישי.

== משפחתו ==
* בנו, הרב אלחנן ישראל כהן - [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ומתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]
* בנו, הרב שמואל כהן - שליח ב[[באר גנים]] וראש [[כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]]
* חתנו, הרב משה יהודה בלוי - [[שליח הרבי]] ורב המועצה האזורית הערבה התיכונה
* בנו, הרב שניאור זלמן כהן - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]
* חתנו, הרב פנחס טודרוס אלטהויז - שליח הרבי ורב באלראי - קרית חרושת (קרית טבעון)
* חתנו, הרב שניאור זלמן מושקוביץ - שליח הרבי באשקלון ומשגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]
* בנו, הרב נחום כהן - שליח בראש העין
* חתנו, הרב שניאור זלמן רבינוביץ' - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים קרית גת

{{מיון רגיל:כהן, שלום בער}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]

חסידות פינסק-קרלין

2020-08-20T12:43:20Z

משיחיסט: /* פינסק קארלין וחב"ד */

'''חסידות פינסק קארלין''' היא שושלת של [[קרלין]].

== תולדות החסידות ==
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א בכסלו]] [[תשי"ז]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק הצעיר קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקארלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". וזקני "חסידי קארלין" (די אלטע קרלינער'ס), קבלו את רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב למורה דרכם כאדמו"ר מקארלין-לעלוב. ולאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.

לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, בחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין.

רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קארלין.

== שיעורים בחסידות בישיבת פינסק קארלין ==
כאשר רבי [[חיים שלום דייטש]] היה עדיין צעיר לימים הוא שישמש כמגיד שיעור בישיבת פינסק קארלין, שם הוא לימד שיורי גמרא בעיון וכן פנימיות התורה (בעיקר של"ה).

כאשר הוקם כולל צ"צ הציעו לרב דייטש לשמש כראש הכולל, הרב דייטש פנה אל [[הרבי]] והרבי בירך אותו בהצלחה רבה, והוסיף ואמר: אבער קארלין ניט אפלאזן [-אבל את קארלין לא לעזוב].

ואכן עד לימים אלו הרב דייטש מוסר שם שיעור אחת לכמה חודשים.

השיעורים הם בדרך כלל בספר 'בית אהרן' כשדבריו העמוקים מובנים היטב לאור תורת חב"ד.

==פינסק קארלין וחב"ד==
האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין חתם על קול קורא בענין המלכת הרבי שליט"א למלך המשיח ולהתגלותו המיידית.

האדמו"ר הנוכחי מפינסק קארלין - רבי אריה רוזנפלד, למד בחבורתא עם הרב זלמן גופין ועם הרב דייטש כל אחד בנפרד אחת לשבוע כאשר החלוקה היא שבוע נלמד [[ספר התניא]] - שבוע נלמד הספר 'בית אהרן'.

{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידות קרלין]]

מגבעת קנייטש

2020-08-20T09:36:09Z

משיחיסט: /* רקע */

{{לעריכה|אי דיוקים}}
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, בשנת [[תשי"א]] עם כובע קנייטש.]]
'''מגבעת קנייטש''' היא מגבעת אותה חובשים [[חסידי חב"ד]], הנקראת כך על שם הקיפול שיש בכובע בצדו העליון, ותרגום המילה קנייטש מ[[אידיש]] הוא "קיפול". חסידי חב"ד נוהגים לעשות כמין משולש בצדו העליון של הכובע ובכך ליצור לו שלושה פינות{{הערה|יש האומרים בדרך הצחות, כי המשולש מכוון כנגד שלושת הספירות [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]}}.

==רקע==
מאז ומעולם נהגו חסידי חב"ד לחבוש לראשם מגבעת לשם [[כיסוי שני]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 6}}, כיום לא ידוע איזו מגבעת חבשו [[חסידי חב"ד]] לפני הקנייטש, אך מה שידוע שבזמנים המסוגלים חבשו לראשם חסידי חב"ד [[שטריימל]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}, ובעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]] החליפו את השטריימל ואת המגבעת שחבשו עד אז ב[[קסקט]].

הפעם הראשונה בה הגיע הקנייטש לחב"ד הוא מזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|נתן לראות זאת בתמונות שהצטלמו בתקופתו}}, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]. אם כי עד אז המגבעת בכלל, והקנייטש בפרט נחשב בעיני חסידים הגדולים כלבוש מודרני, ומשום כך רוב חסידי חב"ד העדיפו לחבוש לראשם את ה[[קסקט]].

יש אומרים שר' ניסן נמנוב לא אישר לתמימים עם קניטש להיכנס לישיבה ברינואה, בטענה שהם מודרניים עד שאמרו לו שהרבי לובש כובע קנייטש.

==תולדות הקנייטש בחב"ד==
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע לחופי [[ארה"ב]] ב [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]] כשלראשו שטריימל. בצד שמאל נתן לראות את [[הרש"ג]] שלראשו מגבעת מסוג צילינדר, שאר החסידים מהלכים עם מגבעות קנייטש]]
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויתו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] ב[[י"א אדר]] [[תרצ"ו]], החסידים המלווים נראים רובם עם מגבעות קנייטש ועם [[קסקט]]]]
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק. ב[[גזירת הלבוש]] גזר הצאר ניקולאי כי היהודים ילכו עם כובע בעל מצחייה דווקא. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה – כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}. החסיד ר' [[הלל מפאריטש]] הלך בעקבות כך בכובע חורפי לו הייתה חתיכת בד מחוברת מאחור (על מנת להגן על העורף) גם בימי הקיץ על מנת שלא להסתיר את השמיים באמצעות המצחייה{{הערה|רשימות דברים עמוד 245}}.

חסיד שהיה בימים ההם אמר שבתחילה היו החסידים הולכים עם כובע גרב שהיה ללא מצחייה וללא שוליים, וכך כשראו דבר מה יפה היו יכולים להסתכל למעלה ולראות מי ברא דברים אלה. אך אז באו שלטונות [[רוסיה]] וגזרו שעל ה[[יהודים]] להוסיף מצחייה לראשם, ודבר זה שהפריע להם להסתכל למעלה, אך היו עוד יכולים להפוך אותו וכך דבר זה לא הפריע להם. ואז ראו השלטונות שהיהודים ממשיכים לראות "מי ברא דברים אלה" וציוו עליהם להוסיף שוליים לכובעם, וכך לכל כיוון שלא הפכו אותו לא היו יכולים להסתכל מעלה ולכוון לבם לשמים{{הערה|מתוך ספר זכרון לבני ישראל ל[[ישראל ג'ייקובסון]] עמ' קצ-קצא}}.

[[חסידי חב"ד]] נהגו ללכת עם קנייטש עוד לפני ש[[הרבי]] קיבל על עצמו את הנשיאות, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ראה תמונת הלווית האדמו"ר מקאפוסט כאשר כל חסידי חב"ד הלכו שם בקנייטש}}, מה שידוע זה שכבר מזמן [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו חלק גדול מחסידי חב"ד להלך עם קנייטש כמרבית הסוחרים בימים ההם, וכשקיבל על עצמו הרבי את הנשיאות ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] החלו מרבית חסידי חב"ד לחבוש את מגבעת הקנייטש. אך היו חסידים שהלכו עם המגבעת שהייתה להם עוד לפני כן, כדוגמת [[הרש"ג]] שהלך עם מגבעת אחרת מסוג צילינדר{{הערה|בהמשך שינה את מגבעת הצילנידר למגבעת אחרת, אך לא קנייטש}}. או שהמשיכו ללכת עם ה[[קסקט]], כדוגמת המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'ל פוטרפס]] והמשפיע ר' [[בערק'ה חן]].

כיום כובע הקנייטש הוא הכובע ה'רשמי' של [[חסידי חב"ד]], ול[[תלמידי התמימים]] יש קרנות חסד שתורמות תלושים לכובעי קנייטש במחירים זולים. כיום יש שלוש קרנות שמחלקות כובעי קנייטש ל[[תמימים]], קרן אחת מממן הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] ואת הכובעים מקבלים ברשת החנויות "ברון כובעים", הקרן הזאת היא מטעם [[קרן חסדי אברהם]] בשיתוף עם [[את"ה המרכזי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח|מרכז חב"ד העולמי]]. את הרשת השנייה מממן הנגיד הרב [[שמואל חיים דוד פישר]] את הכובעים מקבלים ברשת החנויות "המקום הנכון", קרן זו היא מטעם [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] בשיתוף עם [[קרן חסדי שמשון]]. הקרן השלישית היא לתלמידי ה[[קבוצה]] שהם מקבלים כובע קנייטש מסוג "בורסולינו" שהוא הסוג האיכותי ביותר בכובעים. את התלושים מקבלים בדרך כלל לקראת [[חג הפסח]].

==אצל רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו עם מגבעת קנייטש]]
רבותינו נשיאנו מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] נהגו ללכת עם שטריימל לראשם בכל ימות השבוע, ולא נהגו ללכת במגבעת כזו או אחרת. אך בשנת [[תר"ד]] (תקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) גזר הצאר ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], בה גזר הצאר על ה[[יהודים]] לקצר את מלבושיהם ולשנותם. בעקבות הגזירה החליפו חסידי חב"ד את מגבעתם{{הערה|לא ידועי איזה מגבעת הייתה להם, אך ידוע שגם עז נהגו הרבה מהחסידים להלך עם קסקט}} ב[[קסקט]] ואת הקפוטה שאותה לבשו ב[[סירטוק]].

הפעם הראשונה שבה נראה הקנייטש בחב"ד היה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש שהיה במצב בריאותי לקוי{{הערה|ראה [[ספר התולדות]] לאדמו"ר המהר"ש, עמ'44}} והיה צריך מפאת כך לנדוד בין העיירות השונות{{הערה|שם, עמ' 57}} לא חפץ שיראו בו שהוא רבי, ועלך כן התלבש כסוחר, דבר שהתבטא ב[[סירטוק]] שלבש ובכך שהחליף את השטריימל במגבעת, יש אומרים שבקנייטש{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 ראה כאן]}}. וכשנדד בין העיירות לא חפץ שידעו שהוא הרבי, ולכן התלבש כמנהג הסחורים באותם ימים{{הערה|[[סירטוק]] וקנייטש היה סימן ההיכר של הסוחרים בימים ההם}}. אך חוץ מהקנייטש היה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] עוד מגבעות שאותם נהג ללבוש{{הערה|ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז}}.

לאומת זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לשים כובע אחר מסוג המבורג{{הערה|כמו שנתן לראות בתמונה המפורסמת}}, אך מעדות [[הרבנית חיה מושקא]] ידוע שזה לא היה הרגל תמידי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא בדרך כלל כשהיה ב[[ליובאוויטש]] הלך עם שטריימל, ורק כשהיה יוצא מ[[ליובאוויטש]] היה מהלך עם מגבעת, בדרך כלל מסוג המבורג{{הערה|מגבעת שכיום נוהגים ללכת אתה חלק מחסידי [[סאטמר]]}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו הילך עם מגבעת קנייטש כששוליה עולים כלפי מעלה כשהקמט בכובעו היה בצורת משולש כמנהג הסוחרים בימים ההם, לאחר זמן מה שינה את הרמט המשולש לעיגול, כמנהג הרבנים{{הערה| רשימות דברים עמוד 187}}. כך היה כמה שנים עד שהחליף את הקנייטש בשטריימל שירש מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]].

[[הרבי]] נהג ללכת עם מגבעת קנייטש עוד מימי [[נישואים|נישואיו]] ב[[י"ד כסלו]] [[תרע"ט]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ויש אומרים שעוד לפני כן. הרבי נהג להוריד את שולי הקנייטש למטה, ועל כך התבטא [[אדמו"ר הריי"צ]] שהקמט בצד הקדמי מראה עלך ה[[ענווה]] שהגדולה של [[הרבי]].

ב[[י' שבט]] [[תש"י]] נפטר [[הרבי הריי"צ]] וכשנה לאחר מכן, ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו הרבי]] את נשיאות [[חב"ד]], בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללם כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבנית נחמה דינה]] תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו. עוד אפשרות שמעלים היא שאשת [[הרש"ג]] חפצה להעניק את השטריימל לבעלה הרש"ג, ולכן לא לכח אותו הרבי.

==מנהגים==
{{להשלים}}
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9}}. הסיבה לכך שמתפללים עם חליפה ומלבוש נאה היא על דרך משל כמו שאדם שילך מול מלך בשר ודם ילבש לגופו בגדים נאים ומהודרים, ק"ו כשעומד בתפילתו מול מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]], יח, ס"ד.}}. והסיבה לכך שחובשים מגבעת ב[[תפילה]] היא כדי שהיא תשמש כ[[כיסוי שני]]{{הערה|ראה [[ספר המנהגים]] שם}}.

==עניינו==
יש עניין לייחד כובע לשבת, משום שחבישת הכובע מכוונת כלפי כתר תורה שנתן בשבת{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.

את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] שעליהם מבוססת [[חסידות חב"ד]]. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הקדמי של הקנייטש החל [[הרבי]] עוד בשנות צעירותו, [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא על כך{{הערה|אדמו"ר הריי"צ אמר זאת כש[[הרבי]] הגיע לחופי ארה"ב ב[[כ"ח ניסן]]}} שלמרות ש{{ציטוטון|הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס{{הערה|הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'}} - מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה}}. בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שקיפול הקנייטש כלפי מטה מורה על ענווה ושפלות.

==צורתו==
בכיפתו של הכובע ישנו קמט אחד מרכזי לכל אורכה של הכיפה. בקדמתה של כיפת הכובע (במקום אחיזת הכובע) ישנם גם עוד שני קמטים קטנים יותר ("עיניים"). הכובע מיוצר כאשר התיתורה המקיפה אותו מוטה כלפי מעלה בדומה לקאפעלוש. מסביב לכיפת הכובע ומעל השוליים שלו יש סרט מתוח לאורך, ולסרט קשור חוט שבקצהו יש כפתור. הסיבה לכך היא שבימים שבהם היו הסוחרים נוהגים ללכת עם הכובע הם היו נוהגים להדק אותו ע"י הכפתור למקום מיוחד שיועד לכך בחליפתם{{הערה|כמו כן גם ב[[סירטוק]] יש כפתור מיוחד שיועד בשביל הסוחרים כך שיוכלו להדקו לכובע}}.

==ראו גם==
*[[שטריימל]]
*[[קסקט]]
*[[סירטוק]]
*[[גרטל]]

==קישורים חיצוניים==
[https://col.org.il/news/19149/ כתבה על לבושי חב"ד, בחב"ד און ליין]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

משתמש:משיחיסט

2020-08-20T08:35:53Z

משיחיסט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - התגלות היום}}
}}

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=סגול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

משתמש:משיחיסט

2020-08-19T15:47:13Z

משיחיסט:

משתמש:משיחיסט

2020-08-19T12:22:50Z

משיחיסט: יצירת דף עם התוכן "{{תיבות משתמש| {{משתמש - אוהב להתוועד}} {{משתמש - אוהב חסידות}} {{משתמש - תמים}} {{משתמש - מצפה לגא..."

חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)

2020-08-18T16:04:24Z

משיחיסט: /* מושגים ואירועים בחסידות */

לרגל יום הילולא דצדיקא, היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], מנהיגה הרוחני של ברית המועצות, אביו של הרבי ולקראת השנה הבאה עלינו לטובה, נפתח פרויקט 'הכחלת ערכים' לשנת [[תש"פ]] בסימן הפצת המעיינות.
==פרטי הפרויקט==

אחרי 13 שנה , של עריכות, מיזמים, עבודות יסודיות ומעמיקות של המשתמשים, הושק המיזם האדיר הבא, הכחלת הערכים לשנת תש"פ.

בין הזמנים כבר התחיל, וזה הזמן להפיץ את המעיינות!

המיזם מחולק לשני חלקים:

<big>'''א. ליצירת ערכים - ליצור את הערכים אשר ברשימה למטה

'''ב. לערוך ערכים קימים- לתרום מהידע שלכם ולערוך ערכים הזקוקים לעריכה המפרוטים מטה.''''''</big>

את כללי ותנאי הפרויקט - בפסקה הבאה...

==כללי הפרויקט==

כידוע, לא חסרים מושגים אשר העתקה אחת ושנים מאתרי הקליפי (ויקי בלע"ז) והערך כבר מוכן.

אך לא עוד. חב"דפדיה מגנה בכל תוקף (אך בנעימות כפי הנדרש) את העתקות מאתרים כאלו. כמובן שאפשרי להעזר בהם, אך יש לערוך אותם ביסודית.

לפניכם חלק מהכללים:

1. יצירת הערכים מותנת בכך שהעריכות יתבצעו אך ורק ע"פ כללי ומדיניות חב"דפדיה. לפרטים, לחצו [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים|כאן]].

2. הפרויקט יפוקח ע"י מפעילי המערכת ווותיקי המשתמשים הפעילים, ויש להשמע\ להעזר בהם.

3. נקודה חשובה, באם הנך לוקח ע"ע ערך מסויים הינך חייב להשלימו עד כמה שאפשר, שיהיה ראוי להיות ערך, אחרת יצא שכרנו בהפסדנו וכבר יש כאן לצערנו עשרות ערכים חסרים ושבורים.

==מטרות הפרויקט==

* כפי שהרבי דואג שאין יציאה לחופש ח"ו מלימוד התורה והפצת המעיינות, כך יש זכות שהיא חובה על כל חסיד לתרום מידיעותיו ולהפיץ את המעיינות במיוחד בזמן 'בין הזמנים'!
* תרומה נכבדה זו לחב"דפדיה חשובה יותר מתרומה כספית. ערכת? תרמת!
* למידת המשתמשים בידיעת וכללי חב"דפדיה כנדרש.
* והכי חשוב: עוד מעשים טובים אשר יכריעו בעזהי"ת את הכף ויביא את הגואל תיכף ומיד ממש!

==עזרה בכתיבת ערכים==

בכדי שהכתיבה תתבצע בצורה הטובה ביותר - יש להעזר בדפים הבאים:

* [[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]
* [[חב"דפדיה:מדיניות מחיקה]]
* [[חב"דפדיה:חממה]]

==עריכת ערכים קיימים==
חלק בלתי נפרד מהפרוייקט (ואף חשוב בהרבה מעל פני יצירת ערך חדש) לשיפור פני חב"דפדיה ביצירת ערכי חדשים, הוא שיפור הערכים הקיימים הזקוקים לכך, כשלמעשה כאילו הם אינם כלל. בשלב זה ניתן דגש בעיקר על ערכים מרכזיים בהם יש ליתן את הדגש על עריכתם.

מומלץ לקחת ערך אחד ולהתמקד בשיפורו. בנוסף כדאי שכל משתמש יעבור על כל ערך, יערוך יוסיף וישפר אותו, ובנוסף לכך יעבור כל משתמש על כל דף ודף ויערוך ויעיר את הערותיו המואילות, מה שישדרג את הערך.

===רשימת הערכים המרכזיים הזקוקים לעריכה===
{{להשלים}}
*[[חסידות חב"ד]]
*[[כתיבה לרבי]]
*[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]
*[[מיהו יהודי]]
*[[מלחמת המפרץ]]
*[[חסיד]]
*[[התוועדות עם הרבי]]
*[[יצחק אייזיק מהומיל]]
*[[עבודת השם]]
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]
*[[גן ישראל]]
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[תומכי תמימים]]
*[[מבצע תפילין]]
*[[בית חב"ד]]
*[[חורבן ליובאוויטש]]
*[[צאתכם לשלום]]

==ערכים מומלצים ומובחרים==
דבר נוסף עליו ניתן דגש בפרוייקט זה, הוא עבודה על ערכים קיימים בעלי פונטנציאל לכך, ולהפוך אותם ל[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|מומלצים]] ול[[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|מובחרים]].

היעד לבנתיים הוא: '''כשני ערכים מומלצים''' חדשים ו'''שלושה ערכים מובחרים''' חדשים.

===רשימת ערכים פונטנצייאלים===
;ערכים מומלצים
*[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] - באופן כללי קרוב ליעד
*[[חסידות חב"ד - סטרשלה]]
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] - נדרשת עבודה רבה, אך כשיהיה מוכן יהיה בהחלט זכאי לכך
;ערכים מובחרים
*[[יצחק אייזיק מהומיל]]
*[[לוי יצחק שניאורסון]]
*[[חדר הרבי]]
*[[עבודת השם]] - דרושה עוד עבודה
==עובדי הפרויקט==

עובדי הפרויקט אשר יעמלו רבות לתרום לחב"דפדיה יזכו לעיטור מיוחד במינו אשר יושק בעזהי"ת בזמן הקרוב.

פרטים נוספים יבואו בהמשך.

בהצלחה!

==פרטי הפרויקט==
'''אחראי המיזם:''' [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] ומשתמש [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]].

'''תחילת העבודה:''' ליל כ' אב - יום ההילולת רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

'''גמר עבודה:''' עד תחילת השנה הבאה עלינו לטובה בעזהי"ת בל"נ.

==רשימה חלקית של ערכים שטרם נוצרו==
===מושגים ביהדות===
*[[בן חמש למקרא]] - נוסף על [[רש"י]] ו[[שיטת הלימוד של הרבי]]. ניתן להיעזר בפרקו בספר [[כללי רש"י (ספר)]].
*[[בן חמש עשרה לגמרא]] (וכו' וכו' משנה בספ"ה [[מסכת אבות]].
*[[תשמישי קדושה]]
*[[מסורת ישראל]]
*[[עין הרע]]/[[עין רעה]]
*[[סיני ועוקר הרים]] התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם שונות]]
*[[פירוש המילות]] בתפילה, כרגע דף הפניה ל[[פירוש המילות (ספר)]]
*[[חתימה]] - חתימות רבותינו נשיאינו (וגם בנגלה, חתימת העדים..) ראו [[משתמש:חסיד ליובאוויטש/חתימה]].

===מצוות===
*[[הידור מצוה]]
*[[תרומות ומעשרות]]
*[[טומאה וטהרה]]
*[[וידוי מעשר]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג]]

===סיפורי תורה===
* ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך]]

===מושגים בחסידות===
{{ערך מורחב|פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים}}
*[[כסא הכבוד]]
*[[מאור]]
*[[עליון]]
*[[תחתון]]
*[[אויר קדמון]]
*[[אור קדמון]]
*[[טהירו תתאה]]
*[[שמי השמים]]
*[[התלבשות]]
* [[ה' מוצאות הפה]]
*[[אורות דתהו בכלים דתיקון]] - שונה מ[[אורות וכלים]] ואולי אפי' לפצל לשתיים.
‏*[[אור מים רקיע]] - מאמרי חודש תשרי ובאתי לגני י"ט ועוד. יש ע"ז גם בספר סדר ההשתלשלות.
‏* [[התמתקות הדינים בשרשם]]

===אברים וביאורם באופן של מבשרי אחזה אלוקה===
*[[אף]]
*[[דם]]
*[[עצבים]]
*[[ה' מוצאות הפה]]
*[[יד]]
*[[אצבעות]]
*[[כבד]]

=== גאולה ומשיח ===
*[[ידיעת ה' לעתיד לבוא]] - יש ע"ז בערך של ידיעת ה' וימות המשיח. ראוי לערך בפני עצמו. מקורות: הדרנים על הרמבם ועוד.

===שאר דברים בסיסיים===
*[[שבת חול המועד]]
*[[ספר נביאים]]
*[[ספר כתובים]]

===מושגים ואירועים בחסידות===
*[[כיסוי שני]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/כיסוי שני]] וב[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]

===כתוביות אדומות בפורטלים ותבניות===
===שמותיו של הקב"ה===
;כינויו

*[[שלום (שם)]]
;שמותיו
*[[שם קס"א]]
*[[שם קנ"א]]
*[[שם קמ"ג]]

===סדר ההשתלשלות===
*[[מאור]]
*[[קפיצה ודילוג]]

===חגים וזמנים===
*[[ארבע פרשיות]]
*[[שבת שירה]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/שבת שירה]]
*[[שבת שקלים]]
*[[שבת פרה]]
*[[שבת החודש]]

===במחיצת הרבי===
*[[ביקור בסדרים ציבוריים]]
*[[חלוקת משקה]]

=== נאמני בית רבינו ===
*[[מנחם מענדל גאנזבורג]] - כחול בטעות, אין זה אומר שהושלם
*[[מענדל נוטיק]]
*[[עזרא ערד]]

===לבושים חסידים===
'''גמר עבודה!''' - [[סירטוק]], [[קיטל]], [[שטריימל]], [[קסקט]], [[קנייטש]]. [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד לעבודה!]]
ראו [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]
===אמוראים===
*[[רבי חנינא בר חמא]]
*[[רבי אסי]]
*[[רב ששת]]
*[[רמי בר חמא]] ראה [[משתמש:זאבי מינצברג/רמי בר חמא]]
*[[רב אחא בר יעקב]]
*[[רב אידי בר אבין]]
*[[רב חייא בר אבין]]
*[[רבינא]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/רבינא]]

===ראשונים===
{{ערך מורחב|משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך}}

===אחרונים===

ראו [[משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים]]

===בחינות באדם===
;תארים
'''גמר עבודה!''' - [[איש (תואר)]], [[גבר (תואר)]], ו[[אנוש (תואר)]]. [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד לעבודה!]]
;איברים
*[[אף]]
*[[כבד]]
;חושים
*[[מישוש]]
;הנפשות

===ספירות===
(מסתמא מוסבר במאמרים של ספירת העומר)
*[[כתר וחכמה]]
*[[כתר ובינה]]
*[[כתר ודעת]]
*[[חכמה ומלכות]]
*[[יסוד ומלכות]]

===עולמות אבי"ע===
*[[אופן בעשיה]]
*[[גלגלים]]

===תפילה===
{{ערך מורחב|משתמש:כתית למאור/אסם תפילה}}
*[[פרשת העקידה]]
*[[לעולם יהא אדם]]
*[[פרשת תרומת הדשן]]
*[[פרשת התמיד]]
*[[סדר פטום הקטורת]]
*[[אביי הוה מסדר]]
*[[ברייתא די"ג מדות]]
*[[ה' מלך]]
*[[למנצח בנגינות מזמור שיר]]
*[[לשם יחוד]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/לשם יחוד]]
*[[ברכי נפשי]]

===מסעות רבותינו נשיאנו===
*[[המסע להשכנת אחדות (תקצ"ח)]]
*[[מסעות אדמו"ר הרש"ב לצרפת]]
*[[הביקורים במוזינקס (תרנ"א)]]
*[[המסע לליקווד (ת"ש)]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/המסע לליקווד (ת"ש)]]

===אירועים היסטוריים===
*[[האחדות בחב"ד (תש"פ)]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/האחדות בחב"ד (תש"פ)]]

===אדמו"רים בחב"ד===

*רבי [[יהודה ירחמיאל מסירטשין]]
*רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]] ראה [[משתמש:חסיד של המלך/חיים רפאל מסטרשלה]]

==רשימה של ערכים הדרושים השלמה==

'''ערכים הדרושים מקורות'''

'''ערכים ללא תמונות'''

'''ערכים עם חוסר בפרטים קטנים''
ערכים שחסרים בהם פרוים כגון תאריכי ימים הולדת/פטירה, שמות הורים,אחים וכו

*[[ירון בר זוהר]]- תאריך יום הולדת, שמות הורים.
*[[חיים קיז'נר]]- שמות הורים.

==ערכים שנכתבו על ידי מיזם זה==

{{טורים|מספר=4|תוכן=
'''חסידות'''
#[[אין ערוך]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[איש (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[גבר (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[אנוש (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[טעם]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[יצר הטוב]] - {{א|שמואל חיים}}
#:'''אירועים בחסידות'''
#[[מסע ההכתרה (תקע"ג)]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המסע לרוסטוב (תרע"ו)]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המסע לוינה (תרס"ג)]] - {{א|זאבי מינצברג}}
#[[גזירת הלבוש]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[המסע לוינה (תרס"ג)]] - {{א|זאבי מינצברג}}
#[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[הרבי בארצות הברית]] - {{א|שמואל חיים}}
#:'''תקופות בעם ישראל'''
#[[סבוראים]] - {{א|חבר}}
#[[גאונים]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[אנשי כנסת הגדולה]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[אחרונים]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#:'''אישים בעם ישראל'''
#[[רבי יהודה הלוי]] - [[א|שמואל חיים]]
#[[בעלי התוספות]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[פרץ מקורביל]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[ארבעת השבויים]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[משולם בן קלונימוס]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רב ניסים גאון]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רבנו גרשום]] - {{א|חב"דניק}}
#[[רבי שמואל הנגיד]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המהר"ם מרוטנבורג]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רבנו ירוחם]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רב ספרא]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[רבי שמעון בן נתנאל]] - {{א|זאבי מינצברג}}
#:'''קרבנות'''
#[[קרבן העומר]] -{{א|יוסי מ.}}
#[[קרבן תודה]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''במחיצת הרבי'''
#[[חלוקת דולרים לטנקיסטים]] - {{א|ד.ר}}
#[[צאתכם לשלום]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[חלוקת מצות]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"ץ]] - {{א|טאפרו דא פלאחו}}
#:'''לבושים חסידיים'''
#[[סירטוק]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[שטריימל]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[קסקט]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[קיטל]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[מגבעת קנייטש|קנייטש]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''קטעים בתפילה'''
#[[מזמור לתודה]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[איזהו מקומן]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[תהילים ל'|מזמור שיר]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''ספרים'''
#[[ספר המצוות לרמב"ם]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''מקומות'''
#[[בבל]] - {{א|יוסי מ.}}
#:'''מושגים ביהדות'''
#[[השגת גבול]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[חתימה]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[מלך מבית דוד]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[ידיעת השם לעתיד לבוא]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[שלום בית]] - {{א|להתראות}}
#[[שעבוד מצרים]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[נוסח האריז"ל]] - {{א|שמואל חיים}}
#:'''מוסדות'''
#[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
}}

==ערכים שנערכו הורחבו ושופרו על ידי מיזם זה==
#הוספה על [[הפולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]] - {{א|טאפרו דא פלאחו}}

==תבנית==

בשביל לפרסם את הפרויקט יש לשים את תבנית הכחלת ערכים: {{תב|הכחלת ערכים}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/611859/ פרסום הפרויקט באתר חב"ד אינפו]

חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)

2020-08-18T16:03:13Z

משיחיסט: /* מושגים ואירועים בחסידות */

לרגל יום הילולא דצדיקא, היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], מנהיגה הרוחני של ברית המועצות, אביו של הרבי ולקראת השנה הבאה עלינו לטובה, נפתח פרויקט 'הכחלת ערכים' לשנת [[תש"פ]] בסימן הפצת המעיינות.
==פרטי הפרויקט==

אחרי 13 שנה , של עריכות, מיזמים, עבודות יסודיות ומעמיקות של המשתמשים, הושק המיזם האדיר הבא, הכחלת הערכים לשנת תש"פ.

בין הזמנים כבר התחיל, וזה הזמן להפיץ את המעיינות!

המיזם מחולק לשני חלקים:

<big>'''א. ליצירת ערכים - ליצור את הערכים אשר ברשימה למטה

'''ב. לערוך ערכים קימים- לתרום מהידע שלכם ולערוך ערכים הזקוקים לעריכה המפרוטים מטה.''''''</big>

את כללי ותנאי הפרויקט - בפסקה הבאה...

==כללי הפרויקט==

כידוע, לא חסרים מושגים אשר העתקה אחת ושנים מאתרי הקליפי (ויקי בלע"ז) והערך כבר מוכן.

אך לא עוד. חב"דפדיה מגנה בכל תוקף (אך בנעימות כפי הנדרש) את העתקות מאתרים כאלו. כמובן שאפשרי להעזר בהם, אך יש לערוך אותם ביסודית.

לפניכם חלק מהכללים:

1. יצירת הערכים מותנת בכך שהעריכות יתבצעו אך ורק ע"פ כללי ומדיניות חב"דפדיה. לפרטים, לחצו [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים|כאן]].

2. הפרויקט יפוקח ע"י מפעילי המערכת ווותיקי המשתמשים הפעילים, ויש להשמע\ להעזר בהם.

3. נקודה חשובה, באם הנך לוקח ע"ע ערך מסויים הינך חייב להשלימו עד כמה שאפשר, שיהיה ראוי להיות ערך, אחרת יצא שכרנו בהפסדנו וכבר יש כאן לצערנו עשרות ערכים חסרים ושבורים.

==מטרות הפרויקט==

* כפי שהרבי דואג שאין יציאה לחופש ח"ו מלימוד התורה והפצת המעיינות, כך יש זכות שהיא חובה על כל חסיד לתרום מידיעותיו ולהפיץ את המעיינות במיוחד בזמן 'בין הזמנים'!
* תרומה נכבדה זו לחב"דפדיה חשובה יותר מתרומה כספית. ערכת? תרמת!
* למידת המשתמשים בידיעת וכללי חב"דפדיה כנדרש.
* והכי חשוב: עוד מעשים טובים אשר יכריעו בעזהי"ת את הכף ויביא את הגואל תיכף ומיד ממש!

==עזרה בכתיבת ערכים==

בכדי שהכתיבה תתבצע בצורה הטובה ביותר - יש להעזר בדפים הבאים:

* [[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]
* [[חב"דפדיה:מדיניות מחיקה]]
* [[חב"דפדיה:חממה]]

==עריכת ערכים קיימים==
חלק בלתי נפרד מהפרוייקט (ואף חשוב בהרבה מעל פני יצירת ערך חדש) לשיפור פני חב"דפדיה ביצירת ערכי חדשים, הוא שיפור הערכים הקיימים הזקוקים לכך, כשלמעשה כאילו הם אינם כלל. בשלב זה ניתן דגש בעיקר על ערכים מרכזיים בהם יש ליתן את הדגש על עריכתם.

מומלץ לקחת ערך אחד ולהתמקד בשיפורו. בנוסף כדאי שכל משתמש יעבור על כל ערך, יערוך יוסיף וישפר אותו, ובנוסף לכך יעבור כל משתמש על כל דף ודף ויערוך ויעיר את הערותיו המואילות, מה שישדרג את הערך.

===רשימת הערכים המרכזיים הזקוקים לעריכה===
{{להשלים}}
*[[חסידות חב"ד]]
*[[כתיבה לרבי]]
*[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]
*[[מיהו יהודי]]
*[[מלחמת המפרץ]]
*[[חסיד]]
*[[התוועדות עם הרבי]]
*[[יצחק אייזיק מהומיל]]
*[[עבודת השם]]
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]
*[[גן ישראל]]
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[תומכי תמימים]]
*[[מבצע תפילין]]
*[[בית חב"ד]]
*[[חורבן ליובאוויטש]]
*[[צאתכם לשלום]]

==ערכים מומלצים ומובחרים==
דבר נוסף עליו ניתן דגש בפרוייקט זה, הוא עבודה על ערכים קיימים בעלי פונטנציאל לכך, ולהפוך אותם ל[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|מומלצים]] ול[[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|מובחרים]].

היעד לבנתיים הוא: '''כשני ערכים מומלצים''' חדשים ו'''שלושה ערכים מובחרים''' חדשים.

===רשימת ערכים פונטנצייאלים===
;ערכים מומלצים
*[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] - באופן כללי קרוב ליעד
*[[חסידות חב"ד - סטרשלה]]
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] - נדרשת עבודה רבה, אך כשיהיה מוכן יהיה בהחלט זכאי לכך
;ערכים מובחרים
*[[יצחק אייזיק מהומיל]]
*[[לוי יצחק שניאורסון]]
*[[חדר הרבי]]
*[[עבודת השם]] - דרושה עוד עבודה
==עובדי הפרויקט==

עובדי הפרויקט אשר יעמלו רבות לתרום לחב"דפדיה יזכו לעיטור מיוחד במינו אשר יושק בעזהי"ת בזמן הקרוב.

פרטים נוספים יבואו בהמשך.

בהצלחה!

==פרטי הפרויקט==
'''אחראי המיזם:''' [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] ומשתמש [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]].

'''תחילת העבודה:''' ליל כ' אב - יום ההילולת רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

'''גמר עבודה:''' עד תחילת השנה הבאה עלינו לטובה בעזהי"ת בל"נ.

==רשימה חלקית של ערכים שטרם נוצרו==
===מושגים ביהדות===
*[[בן חמש למקרא]] - נוסף על [[רש"י]] ו[[שיטת הלימוד של הרבי]]. ניתן להיעזר בפרקו בספר [[כללי רש"י (ספר)]].
*[[בן חמש עשרה לגמרא]] (וכו' וכו' משנה בספ"ה [[מסכת אבות]].
*[[תשמישי קדושה]]
*[[מסורת ישראל]]
*[[עין הרע]]/[[עין רעה]]
*[[סיני ועוקר הרים]] התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם שונות]]
*[[פירוש המילות]] בתפילה, כרגע דף הפניה ל[[פירוש המילות (ספר)]]
*[[חתימה]] - חתימות רבותינו נשיאינו (וגם בנגלה, חתימת העדים..) ראו [[משתמש:חסיד ליובאוויטש/חתימה]].

===מצוות===
*[[הידור מצוה]]
*[[תרומות ומעשרות]]
*[[טומאה וטהרה]]
*[[וידוי מעשר]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג]]

===סיפורי תורה===
* ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך]]

===מושגים בחסידות===
{{ערך מורחב|פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים}}
*[[כסא הכבוד]]
*[[מאור]]
*[[עליון]]
*[[תחתון]]
*[[אויר קדמון]]
*[[אור קדמון]]
*[[טהירו תתאה]]
*[[שמי השמים]]
*[[התלבשות]]
* [[ה' מוצאות הפה]]
*[[אורות דתהו בכלים דתיקון]] - שונה מ[[אורות וכלים]] ואולי אפי' לפצל לשתיים.
‏*[[אור מים רקיע]] - מאמרי חודש תשרי ובאתי לגני י"ט ועוד. יש ע"ז גם בספר סדר ההשתלשלות.
‏* [[התמתקות הדינים בשרשם]]

===אברים וביאורם באופן של מבשרי אחזה אלוקה===
*[[אף]]
*[[דם]]
*[[עצבים]]
*[[ה' מוצאות הפה]]
*[[יד]]
*[[אצבעות]]
*[[כבד]]

=== גאולה ומשיח ===
*[[ידיעת ה' לעתיד לבוא]] - יש ע"ז בערך של ידיעת ה' וימות המשיח. ראוי לערך בפני עצמו. מקורות: הדרנים על הרמבם ועוד.

===שאר דברים בסיסיים===
*[[שבת חול המועד]]
*[[ספר נביאים]]
*[[ספר כתובים]]

===מושגים ואירועים בחסידות===
*[[כיסוי שני]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/כיסוי שני]] וב[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]
*[[כובע]]

===כתוביות אדומות בפורטלים ותבניות===
===שמותיו של הקב"ה===
;כינויו

*[[שלום (שם)]]
;שמותיו
*[[שם קס"א]]
*[[שם קנ"א]]
*[[שם קמ"ג]]

===סדר ההשתלשלות===
*[[מאור]]
*[[קפיצה ודילוג]]

===חגים וזמנים===
*[[ארבע פרשיות]]
*[[שבת שירה]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/שבת שירה]]
*[[שבת שקלים]]
*[[שבת פרה]]
*[[שבת החודש]]

===במחיצת הרבי===
*[[ביקור בסדרים ציבוריים]]
*[[חלוקת משקה]]

=== נאמני בית רבינו ===
*[[מנחם מענדל גאנזבורג]] - כחול בטעות, אין זה אומר שהושלם
*[[מענדל נוטיק]]
*[[עזרא ערד]]

===לבושים חסידים===
'''גמר עבודה!''' - [[סירטוק]], [[קיטל]], [[שטריימל]], [[קסקט]], [[קנייטש]]. [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד לעבודה!]]
ראו [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]
===אמוראים===
*[[רבי חנינא בר חמא]]
*[[רבי אסי]]
*[[רב ששת]]
*[[רמי בר חמא]] ראה [[משתמש:זאבי מינצברג/רמי בר חמא]]
*[[רב אחא בר יעקב]]
*[[רב אידי בר אבין]]
*[[רב חייא בר אבין]]
*[[רבינא]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/רבינא]]

===ראשונים===
{{ערך מורחב|משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך}}

===אחרונים===

ראו [[משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים]]

===בחינות באדם===
;תארים
'''גמר עבודה!''' - [[איש (תואר)]], [[גבר (תואר)]], ו[[אנוש (תואר)]]. [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד לעבודה!]]
;איברים
*[[אף]]
*[[כבד]]
;חושים
*[[מישוש]]
;הנפשות

===ספירות===
(מסתמא מוסבר במאמרים של ספירת העומר)
*[[כתר וחכמה]]
*[[כתר ובינה]]
*[[כתר ודעת]]
*[[חכמה ומלכות]]
*[[יסוד ומלכות]]

===עולמות אבי"ע===
*[[אופן בעשיה]]
*[[גלגלים]]

===תפילה===
{{ערך מורחב|משתמש:כתית למאור/אסם תפילה}}
*[[פרשת העקידה]]
*[[לעולם יהא אדם]]
*[[פרשת תרומת הדשן]]
*[[פרשת התמיד]]
*[[סדר פטום הקטורת]]
*[[אביי הוה מסדר]]
*[[ברייתא די"ג מדות]]
*[[ה' מלך]]
*[[למנצח בנגינות מזמור שיר]]
*[[לשם יחוד]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/לשם יחוד]]
*[[ברכי נפשי]]

===מסעות רבותינו נשיאנו===
*[[המסע להשכנת אחדות (תקצ"ח)]]
*[[מסעות אדמו"ר הרש"ב לצרפת]]
*[[הביקורים במוזינקס (תרנ"א)]]
*[[המסע לליקווד (ת"ש)]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/המסע לליקווד (ת"ש)]]

===אירועים היסטוריים===
*[[האחדות בחב"ד (תש"פ)]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/האחדות בחב"ד (תש"פ)]]

===אדמו"רים בחב"ד===

*רבי [[יהודה ירחמיאל מסירטשין]]
*רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]] ראה [[משתמש:חסיד של המלך/חיים רפאל מסטרשלה]]

==רשימה של ערכים הדרושים השלמה==

'''ערכים הדרושים מקורות'''

'''ערכים ללא תמונות'''

'''ערכים עם חוסר בפרטים קטנים''
ערכים שחסרים בהם פרוים כגון תאריכי ימים הולדת/פטירה, שמות הורים,אחים וכו

*[[ירון בר זוהר]]- תאריך יום הולדת, שמות הורים.
*[[חיים קיז'נר]]- שמות הורים.

==ערכים שנכתבו על ידי מיזם זה==

{{טורים|מספר=4|תוכן=
'''חסידות'''
#[[אין ערוך]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[איש (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[גבר (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[אנוש (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[טעם]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[יצר הטוב]] - {{א|שמואל חיים}}
#:'''אירועים בחסידות'''
#[[מסע ההכתרה (תקע"ג)]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המסע לרוסטוב (תרע"ו)]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המסע לוינה (תרס"ג)]] - {{א|זאבי מינצברג}}
#[[גזירת הלבוש]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[המסע לוינה (תרס"ג)]] - {{א|זאבי מינצברג}}
#[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[הרבי בארצות הברית]] - {{א|שמואל חיים}}
#:'''תקופות בעם ישראל'''
#[[סבוראים]] - {{א|חבר}}
#[[גאונים]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[אנשי כנסת הגדולה]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[אחרונים]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#:'''אישים בעם ישראל'''
#[[רבי יהודה הלוי]] - [[א|שמואל חיים]]
#[[בעלי התוספות]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[פרץ מקורביל]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[ארבעת השבויים]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[משולם בן קלונימוס]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רב ניסים גאון]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רבנו גרשום]] - {{א|חב"דניק}}
#[[רבי שמואל הנגיד]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[המהר"ם מרוטנבורג]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רבנו ירוחם]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[רב ספרא]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[רבי שמעון בן נתנאל]] - {{א|זאבי מינצברג}}
#:'''קרבנות'''
#[[קרבן העומר]] -{{א|יוסי מ.}}
#[[קרבן תודה]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''במחיצת הרבי'''
#[[חלוקת דולרים לטנקיסטים]] - {{א|ד.ר}}
#[[צאתכם לשלום]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[חלוקת מצות]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"ץ]] - {{א|טאפרו דא פלאחו}}
#:'''לבושים חסידיים'''
#[[סירטוק]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[שטריימל]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[קסקט]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[קיטל]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[מגבעת קנייטש|קנייטש]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''קטעים בתפילה'''
#[[מזמור לתודה]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[איזהו מקומן]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#[[תהילים ל'|מזמור שיר]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''ספרים'''
#[[ספר המצוות לרמב"ם]] - {{א|חסיד של הרבי}}
#:'''מקומות'''
#[[בבל]] - {{א|יוסי מ.}}
#:'''מושגים ביהדות'''
#[[השגת גבול]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[חתימה]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[מלך מבית דוד]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[ידיעת השם לעתיד לבוא]] - {{א|שמואל חיים}}
#[[שלום בית]] - {{א|להתראות}}
#[[שעבוד מצרים]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
#[[נוסח האריז"ל]] - {{א|שמואל חיים}}
#:'''מוסדות'''
#[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}
}}

==ערכים שנערכו הורחבו ושופרו על ידי מיזם זה==
#הוספה על [[הפולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]] - {{א|טאפרו דא פלאחו}}

==תבנית==

בשביל לפרסם את הפרויקט יש לשים את תבנית הכחלת ערכים: {{תב|הכחלת ערכים}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/611859/ פרסום הפרויקט באתר חב"ד אינפו]

חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)

2020-08-18T16:00:06Z

משיחיסט: /* רשימה של ערכים הדרושים השלמה */