https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T04:35:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=840190מנחם מענדל ליין2026-04-07T01:02:46Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
<br />
הרב '''מנחם מענדל ליין''' היה [[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]] בעיר [[נוול|נעוועל]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים דוד ליין]] ולאמו מרת צביה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 336. [[ספר התמימים]] ח"א עמוד נז.</ref>.<br />
<br />
נשא את מרת רבקה רייזא.<br />
<br />
היה שוחט ומוהל בעיר נעוועל. במשך תקופה היה שוחט בעיר וויעליקיא לוקי<ref>ראה [[האח]] שנה ב' (תער"ב) גליון מס' 1 עמוד 8.</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]]<ref>"וויטבסק" עמוד 225.</ref><br />
<br />
נהרג על [[קידוש השם]] על ידי הנאצים בנעוועל בשנת [[תש"א]]<ref>שם, עמוד 226. וראה [https://tablet.otzar.org/#/book/27967/p/94/t/0.480345310421090971234/fs/0/start/0/end/0/c תשורה "אבני חן" עמוד 54].</ref>.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', עמוד 171 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=840164משה רוזנבלום2026-04-06T22:41:52Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' משה רוזנבלום.png|ממוזער|257x257 פיקסלים|הרב משה רוזנבלום]]<br />
'''משה רוזנבלום''' (מכונה '''הרמ"ר'''; [[ה'תר"י]], 1850 - [[י"ז באב]] [[ה'תרפ"ח]], 1928) היה מחנך, סופר, עסקן ציבורי בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[רוסיה]], מייסד ועורך עיתון הילדים [[האח]]. מנהל לשכתם של רבי [[שלום דובער שניאורסון]] ובנו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] מחב"ד{{הערה|דברי ימי התמימים, [[יהושע מונדשיין]], הוצאת כרמים 2017, עמ' 15}}, מזכיר [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בלובביץ']], מייסד ומנהל ישיבת תומכי תמימים ב[[רוסטוב על הדון]] וחדר בלובביץ'. כתב את הספר "דברי ימי התמימים" המתאר את קורות ישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
נולד לרב מנחם מענדל בשנת [[תר"י]].<br />
<br />
בצעירותו היה בין שלושה יחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר המהר"ש]] בכתב יד קדשו ממש{{הערה|שם=רשימת היומן|רשימת היומן עמ' ש. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמ' 81.}}.<br />
<br />
נעשה רב ב[[נבגרוד-סברסק]] בקיץ [[תרמ"ב]]. אחר חג הסוכות [[תרמ"ג]] שלח לשם הרב מ[[קפוסט]] רב אחר והיתה ביניהם מחלוקת{{הערה|שם=רשימת היומן}}.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] התקבל לעבודה כמזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. במסגרת עבודה זו ערך את הספרים "דברי ימי התמימים", "הודעה מפורטת" ואת הספר לילדים "דברי ימי יותם". בנוסף היה מופקד על עריכת השבועון לילדים '''[[האח (עיתון ילדים)|האח]]'''.<br />
<br />
הרב רוזנבלום היה גם מנהל ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
[[קובץ:מצבת ר' משה רוזנבלום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מצבת ר' משה רוזנבלום בבית החיים ב[[רוסטוב]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]]]<br />
ב[[י"ז אב]] [[תרפ"ח]] נלקח לבית עולמו ונטמן ב[[רוסטוב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הר' [[חיים יוסף רוזנבלום]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''דברי ימי התמימים''' - חיבור המתאר את התפתחות ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנותיה הראשונות (עד תע"ר) - כפי שנערכה על ידו כמנכ"ל הישיבה. כתיבת החיבור התחילה ע"י הרבי הריי"ץ, נמשכה ע"י ר' משה רוזנבלום אך נשארו בה "חורים" רבים (מקומות ריקים שנועדו להעתקת מכתבים וכיוצא בזה). בגליון השלישי של כרם חבד השלים ר' יהושע מונדשיין את העבודה, ואף הוסיף בה הערות רבות השופכות אור חדש על מאורעות התקופה.<br />
*'''דברי ימי יותם''' - ספרון המכיל קיצור דברי ימי מלכי ישראל של המלכים [[יותם]], [[אחז]] ו[[חזקיהו]]. השם "דברי ימי יותם" נבחר על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. נשלח כשי לילדים אשר תמכו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. רובו של החיבור לא שרד. החלקים שכן שרדו - נדפסו ב"[[כרם חב"ד]]" גליון 3.<br />
*'''הודעה מפורטת''' - חוברת ב[[עברית]] ובגרמנית הסוקרת את תולדות ישיבות [[תומכי תמימים]] בכלל וישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בפרט, משנת [[תרנ"ז]] ועד שנת [[תר"ע]] שבה הודפסה החוברת. החוברת נועדה במקורה לעשירים בחו"ל.<br />
*'''[[האח]]''' - שבועון ילדים חב"די, שיצא לאור ברוסיה משנת תר"ע עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בתרע"ד, במטרה להוסיף בחינוך הילדים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[האח (עיתון ילדים)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], תולדות הרב משה רוזנבלום, '''[[האח (עיתון ילדים)|האח]]''', כפר חב"ד: "אהלי שם" – ליובאוויטש, תשע"ב 2012, עמ' 31–84.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[יהושע מונדשיין]], "עורך "האח": הרה"ח ר' משה רוזנבלום ע"ה", '''כפר חב"ד''' 892, [https://www.kramim.info/article/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%90%D7%97-%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%97-%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D/29973657 באתר "כרמים"].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנבלום, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ח]]<br />
[[en:Moshe Rosenblum]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D.png&diff=840161קובץ:ר' משה רוזנבלום.png2026-04-06T22:06:51Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: דברי ימי התמימים</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=840150יהושע מונדשיין2026-04-06T21:25:44Z<p>משולח: תיקון קישור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|ממוזער|הרב יהושע מונדשיין]]<br />
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]] – [[ב' טבת]] [[תשע"ה]]) חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יהושע מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.}}. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל ב[[סידור תהילת ה']], ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו למקורות העוסקים בכך{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.}}.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]]. באותה תקופה החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ"ד]] לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.}}. בעת לימודו בישיבה התעלה מעלה מעלה במעלות התורה, ובייחוד בעבודה הפנימית בדרך החסידות, תחת הדרכתו של המשפיע ר' שלמה חיים. בהמשך נודע כאחד ממושפעיו הגדולים ביותר, והמשיך להעריצו ולצטט מתורתו במשך כל ימי חייו.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל"ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.<br />
<br />
ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
אישיתו של ר' יהושע הייתה לתעלומה בעיני רבים ממכיריו, אשר הודהמו לנוכח ריבוי המאפיינים אשר שימשו בו יחד. מצד אחד נראו הם כסותרים אחד לשני, ומצד שני כמו השלימו זה את זה. ר' יהושע היה עסוק כל העת בעבודה פנימית, מתפלל ב"עבודה" מידי יום ביומו, כל הוויתו היה עוד מאמר בהשכלה ועוד נקודה בעבודה, והעומד בראש מעייניו היה הרצון העליון והוראותיו של הרבי. בעוסקו בעניינים אלו היה נוהג בפשיטות עצומה ואמונה תמימה, תוך ביטול אל כל מילה והגה של רבוה"ק; אך בד בבד היה עוסק בחקירות רבות בעניינים שונים, כאשר כל דבר העובר למראה עיניו אינו מקבל את אמינותו עד שיבורר וינופה שבעתיים. בתוקף היה עומד על דעתו ומתקיף אנשים רבים עם טענות האמת שבפיו.<br />
<br />
ביטוי נוסף לשני קווים ששימשו בו יחדיו, היא העובדה אשר קולו בדיבור כמעט ולא היה נשמע, עד כי אנשים שהתפללו עימו בקביעות באותו בית כנסת כמעט ולא ידעו כיצד נשמע קולו. וכל כולו אמר עדינות רכות ואהבת ישראל. אך מצד שני, כאשר היה לוקח את הקולמוס לידו, היה כותב באריכות, בבהירות ובחריפות עצומה. ולא מעטים זכו לקבל על ראשם מהאש וגפרית שהיה משליך.<br />
<br />
לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב"ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד{{הערה|תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.}}.<br />
<br />
בין השנים [[תשס"ה]] - [[תשע"ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.<br />
<br />
ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב [[מנחם מענדל קסטל]] מכון "כרמים" הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.<br />
<br />
בקשר עם יום השנה השמיני לפטירתו של הרה"ת ר' יהושע מונדשיין ע"ה, מכון "כרמים" העלה לרשת את פרסומיו הרבים לאורך השנים, באתר: Kramim<br />
<br />
==חשיפות ומאמרים==<br />
*פרסום נוסח קדום של [[אגרת הגאולה]] של [[הבעל שם טוב]].<br />
*סיפור פרשיית "[[סידור הבעל שם טוב]]"{{הערה|שפתי צדיקים, גיליון ז', עמ' ע"ב - ק'.}}.<br />
*פרקים במסכת חייו של [[אדמו"ר הזקן]], החל מהנהגתו לאחר הסתלקות רבו [[המגיד ממזריטש]], והמחלוקת עם ר' [[ברוך ממזיבוז]]{{הערה|פורסם ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"א]].}}.<br />
*פרסום תיקי החקירה מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בבטאון [[כרם חב"ד]], ובנוסף פרסם מאמר מקיף בבטאון המוכיח כי התנגדות ה[[גר"א]] לחסידות נבעה מעדויות שקר שהובאו לפניו.<br />
*פרסם מאמרי דא"ח חדשים של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*פרקים בתולדות חייו של [[הצמח צדק]], פועלו ביסוד העיירה [[שצעדרין]], תיאור המאורעות הפנימיים ב[[ליובאוויטש]] בשנים האחרונות לחייו, תיאור ה[[אשכבתא דרבי]] וגילוי מאמרי דא"ח ותולדות חייהם של בניו{{הערה|פורסם ב[[כרם חב"ד]] גיליון א' וב'.}}.<br />
*עסק בפולמוס סביב אמינות דברי של ר' [[ברוך אפשטיין]] בתיאור ביקור אביו [[הערוך שולחן]] אצל הצמח צדק, בו טען כי דבריו מושללים מיסוד{{הערה|סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.}}.<br />
==ביקורת==<br />
מפאת נטייתו לתור רק לאור מקורות ברורים, נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. את פרכותיו בנוגע לסיפורים, כתב במדור "סיפורים וגילגוליהם" באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], שבו הציג את טענותיו בנוגע לסיפורים חסידיים שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"?], באתר {{col}}, מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]}}.<br />
בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף ר' יהושע חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם {{קישור שבור|03/08/22}}.}}.<br />
<br />
באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.<br />
<br />
==ספריו ופרסומיו==<br />
*לקוטי רשימות ומעשיות (ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד), תשכ"ט, 56 עמ'.<br />
*מפתחות ל'[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק]]' (מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'), תשל"ג (נדפס גם בסוף הספר "לקוטי לוי יצחק - א) ליקוטים על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ב) אגרות קודש" - [[קה"ת]], [[תשפ"ב]]), 125 עמ'.<br />
*שבחי הבעש"ט (צילום מכתב יד היחיד שנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס), 280 עמ', תשמ"ב.<br />
<br />
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].<br />
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].<br />
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]],''' כרך א' -אלול-תשרי '''-[[תשנ"ה]],''' כרך ב' -ניסן אייר סיוון '''- [[תשס"ה]].'''<br />
*'''[[מגדל עז]] -''' לזכרו של הרב '''[[עזריאל זעליג סלונים]],''' (תולדות חייו וסיפורי חסידים, וכתבים בנגלה וחסידות של רבותינו נשיאינו), 643 עמ'''', [[תש"מ]].'''<br />
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]]''' כרך א' - התניא ומהדורתיו '''([[תשמ"ב]]),''' כרך ב' - ספרי ההלכה של '''[[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).'''<br />
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]]. הוצאה שני' - תשע"ז.<br />
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.<br />
*'''[[הצופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].<br />
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
*'''[[המאסר הראשון]]''' - מאסרו הראשון של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[ווילנה]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].<br />
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.<br />
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
'''ספרים שערך וההדיר'''<br />
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).<br />
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רעייתו רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה<br />
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]<br />
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]<br />
* גיסו הרב [[דב אלראי]]- נפטר ה' ניסן תשס"ג<br />
*גיסו הרב [[יצחק מאיר הכהן סוסובר]]<br />
'''בניו'''<br />
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד|אור אבנר בחבר העמים]]<br />
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמולנסק]]<br />
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]]<br />
<br />
'''חתניו'''<br />
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש [[ישיבת הבוכרים כפר חב"ד]]<br />
*הרה"ח שניאור זלמן סגל - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל קסטל]], '''ספר סופר וסיפור''', תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ"ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ"א{{הערה|1=[https://anash.org/1100-page-book-memorializes-r-yehoshua-mondshine/ דיווח באתר אנ"ש] (אנגלית) {{אנש}}.}}<br />
*החוקר החסיד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2091 עמוד 50.<br />
*'''עשור לסופר הנודע''', מכתבים שכתב לחבריו, שבועון כפר חב"ד גליון 2091 עמוד 50<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;כתביו:<br />
* אתר '''[https://www.kramim.info כרמים]''' - "אסופת יבולו הספרותי של הרב יהושע מונדשיין"<br />
*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%99%d7%94%d7%95%d7%a9%d7%a2-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9f תגית: הרב יהושע מונדשיין]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/אגרות-מונדשיין.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה<br />
*'''[http://teshura.com/Goldman-Mondshine%20-%20Sivan%2015%2C%205776.pdf אשכילה בדרך תמים]''' - מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו (עמוד 79 ואילך)<br />
<br />
;שונות<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a9d4270dce1_1672074279.pdf זה ספר תולדות אדם].<br />
*סדרת [https://www.kramim.info/category/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D "סיפורים וגלגוליהם"] באתר 'כרמים'<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_להשכיחם_תורתך_על_מחקרים_וגלגוליהם_אהרןדב_הלפרין_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.<br />
*{{קישור חבד אינפו ישן|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}<br />
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה<br />
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}<br />
<br />
;טורי פרידה<br />
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}<br />
*מערכת שטורעם, [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=20625&start=40#p202596 הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"] - ב[[שטורעם (אתר)|אתר שטורעם]]<br />
*מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן, [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=20625&start=40#p202292 בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע ● מאמר פרידה] - ב[[שטורעם (אתר)|אתר שטורעם]]<br />
*מאת הרב שניאור זלמן ברגר, [https://chabad.info/blogs/1168614/ ידידי?! כן ידידי! • חוקרים, דיעות חלוקות וידידות] {{אינפו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]<br />
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]<br />
[[en:Yehoshua Mondshine]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=840149יהושע מונדשיין2026-04-06T21:20:37Z<p>משולח: תיקון קישור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|ממוזער|הרב יהושע מונדשיין]]<br />
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]] – [[ב' טבת]] [[תשע"ה]]) חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יהושע מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.}}. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל ב[[סידור תהילת ה']], ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו למקורות העוסקים בכך{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.}}.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]]. באותה תקופה החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ"ד]] לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.}}. בעת לימודו בישיבה התעלה מעלה מעלה במעלות התורה, ובייחוד בעבודה הפנימית בדרך החסידות, תחת הדרכתו של המשפיע ר' שלמה חיים. בהמשך נודע כאחד ממושפעיו הגדולים ביותר, והמשיך להעריצו ולצטט מתורתו במשך כל ימי חייו.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל"ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.<br />
<br />
ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
אישיתו של ר' יהושע הייתה לתעלומה בעיני רבים ממכיריו, אשר הודהמו לנוכח ריבוי המאפיינים אשר שימשו בו יחד. מצד אחד נראו הם כסותרים אחד לשני, ומצד שני כמו השלימו זה את זה. ר' יהושע היה עסוק כל העת בעבודה פנימית, מתפלל ב"עבודה" מידי יום ביומו, כל הוויתו היה עוד מאמר בהשכלה ועוד נקודה בעבודה, והעומד בראש מעייניו היה הרצון העליון והוראותיו של הרבי. בעוסקו בעניינים אלו היה נוהג בפשיטות עצומה ואמונה תמימה, תוך ביטול אל כל מילה והגה של רבוה"ק; אך בד בבד היה עוסק בחקירות רבות בעניינים שונים, כאשר כל דבר העובר למראה עיניו אינו מקבל את אמינותו עד שיבורר וינופה שבעתיים. בתוקף היה עומד על דעתו ומתקיף אנשים רבים עם טענות האמת שבפיו.<br />
<br />
ביטוי נוסף לשני קווים ששימשו בו יחדיו, היא העובדה אשר קולו בדיבור כמעט ולא היה נשמע, עד כי אנשים שהתפללו עימו בקביעות באותו בית כנסת כמעט ולא ידעו כיצד נשמע קולו. וכל כולו אמר עדינות רכות ואהבת ישראל. אך מצד שני, כאשר היה לוקח את הקולמוס לידו, היה כותב באריכות, בבהירות ובחריפות עצומה. ולא מעטים זכו לקבל על ראשם מהאש וגפרית שהיה משליך.<br />
<br />
לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב"ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד{{הערה|תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.}}.<br />
<br />
בין השנים [[תשס"ה]] - [[תשע"ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.<br />
<br />
ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב [[מנחם מענדל קסטל]] מכון "כרמים" הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.<br />
<br />
בקשר עם יום השנה השמיני לפטירתו של הרה"ת ר' יהושע מונדשיין ע"ה, מכון "כרמים" העלה לרשת את פרסומיו הרבים לאורך השנים, באתר: Kramim<br />
<br />
==חשיפות ומאמרים==<br />
*פרסום נוסח קדום של [[אגרת הגאולה]] של [[הבעל שם טוב]].<br />
*סיפור פרשיית "[[סידור הבעל שם טוב]]"{{הערה|שפתי צדיקים, גיליון ז', עמ' ע"ב - ק'.}}.<br />
*פרקים במסכת חייו של [[אדמו"ר הזקן]], החל מהנהגתו לאחר הסתלקות רבו [[המגיד ממזריטש]], והמחלוקת עם ר' [[ברוך ממזיבוז]]{{הערה|פורסם ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"א]].}}.<br />
*פרסום תיקי החקירה מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בבטאון [[כרם חב"ד]], ובנוסף פרסם מאמר מקיף בבטאון המוכיח כי התנגדות ה[[גר"א]] לחסידות נבעה מעדויות שקר שהובאו לפניו.<br />
*פרסם מאמרי דא"ח חדשים של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*פרקים בתולדות חייו של [[הצמח צדק]], פועלו ביסוד העיירה [[שצעדרין]], תיאור המאורעות הפנימיים ב[[ליובאוויטש]] בשנים האחרונות לחייו, תיאור ה[[אשכבתא דרבי]] וגילוי מאמרי דא"ח ותולדות חייהם של בניו{{הערה|פורסם ב[[כרם חב"ד]] גיליון א' וב'.}}.<br />
*עסק בפולמוס סביב אמינות דברי של ר' [[ברוך אפשטיין]] בתיאור ביקור אביו [[הערוך שולחן]] אצל הצמח צדק, בו טען כי דבריו מושללים מיסוד{{הערה|סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.}}.<br />
==ביקורת==<br />
מפאת נטייתו לתור רק לאור מקורות ברורים, נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. את פרכותיו בנוגע לסיפורים, כתב במדור "סיפורים וגילגוליהם" באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], שבו הציג את טענותיו בנוגע לסיפורים חסידיים שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"?], באתר {{col}}, מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]}}.<br />
בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף ר' יהושע חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם {{קישור שבור|03/08/22}}.}}.<br />
<br />
באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.<br />
<br />
==ספריו ופרסומיו==<br />
*לקוטי רשימות ומעשיות (ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד), תשכ"ט, 56 עמ'.<br />
*מפתחות ל'[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק]]' (מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'), תשל"ג (נדפס גם בסוף הספר "לקוטי לוי יצחק - א) ליקוטים על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ב) אגרות קודש" - [[קה"ת]], [[תשפ"ב]]), 125 עמ'.<br />
*שבחי הבעש"ט (צילום מכתב יד היחיד שנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס), 280 עמ', תשמ"ב.<br />
<br />
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].<br />
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].<br />
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]],''' כרך א' -אלול-תשרי '''-[[תשנ"ה]],''' כרך ב' -ניסן אייר סיוון '''- [[תשס"ה]].'''<br />
*'''[[מגדל עז]] -''' לזכרו של הרב '''[[עזריאל זעליג סלונים]],''' (תולדות חייו וסיפורי חסידים, וכתבים בנגלה וחסידות של רבותינו נשיאינו), 643 עמ'''', [[תש"מ]].'''<br />
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]]''' כרך א' - התניא ומהדורתיו '''([[תשמ"ב]]),''' כרך ב' - ספרי ההלכה של '''[[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).'''<br />
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]]. הוצאה שני' - תשע"ז.<br />
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.<br />
*'''[[הצופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].<br />
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
*'''[[המאסר הראשון]]''' - מאסרו הראשון של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[ווילנה]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].<br />
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.<br />
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
'''ספרים שערך וההדיר'''<br />
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).<br />
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רעייתו רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה<br />
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]<br />
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]<br />
* גיסו הרב [[דב אלראי]]- נפטר ה' ניסן תשס"ג<br />
*גיסו הרב [[יצחק מאיר הכהן סוסובר]]<br />
'''בניו'''<br />
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד|אור אבנר בחבר העמים]]<br />
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמולנסק]]<br />
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]]<br />
<br />
'''חתניו'''<br />
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש [[ישיבת הבוכרים כפר חב"ד]]<br />
*הרה"ח שניאור זלמן סגל - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל קסטל]], '''ספר סופר וסיפור''', תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ"ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ"א{{הערה|1=[https://anash.org/1100-page-book-memorializes-r-yehoshua-mondshine/ דיווח באתר אנ"ש] (אנגלית) {{אנש}}.}}<br />
*החוקר החסיד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2091 עמוד 50.<br />
*'''עשור לסופר הנודע''', מכתבים שכתב לחבריו, שבועון כפר חב"ד גליון 2091 עמוד 50<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;כתביו:<br />
* אתר '''[https://www.kramim.info כרמים]''' - "אסופת יבולו הספרותי של הרב יהושע מונדשיין"<br />
*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%99%d7%94%d7%95%d7%a9%d7%a2-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9f תגית: הרב יהושע מונדשיין]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/אגרות-מונדשיין.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה<br />
*'''[http://teshura.com/Goldman-Mondshine%20-%20Sivan%2015%2C%205776.pdf אשכילה בדרך תמים]''' - מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו (עמוד 79 ואילך)<br />
<br />
;שונות<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a9d4270dce1_1672074279.pdf זה ספר תולדות אדם].<br />
*סדרת [https://www.kramim.info/category/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D "סיפורים וגלגוליהם"] באתר 'כרמים'<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_להשכיחם_תורתך_על_מחקרים_וגלגוליהם_אהרןדב_הלפרין_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.<br />
*{{קישור חבד אינפו ישן|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}<br />
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה<br />
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}<br />
<br />
;טורי פרידה<br />
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}<br />
*מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן, [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=20625&start=40#p202292 בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע ● מאמר פרידה] - ב[[שטורעם (אתר)|אתר שטורעם]]<br />
*מאת הרב שניאור זלמן ברגר, [https://chabad.info/blogs/1168614/ ידידי?! כן ידידי! • חוקרים, דיעות חלוקות וידידות] {{אינפו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]<br />
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]<br />
[[en:Yehoshua Mondshine]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=840144ישראל מאיר הכהן2026-04-06T20:58:10Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם = רבי ישראל מאיר הכהן<br />
| תמונה = רי"מ הכהן - החפץ חיים.jpg<br />
| תיאור = "החפץ חיים"<br />
| תאריך לידה = [[תקצ"ח]]<br />
| תאריך פטירה = [[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
| חיבוריו = חפץ חיים, משנה ברורה<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולדובורושה.<br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם"{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=החפץ+חיים חלק ג' עמ' רסא]}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}.<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=החפץ+חיים&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}.<br />
<br />
עוד מסופר שפעם אחת שלח החפץ חיים אחד משלוחיו לרבי הרש"ב בכדי שיבקש הסכמה לספרו, ובהגיע השליח לרבי הרש"ב ביקש הסכמה, אמר לו הרבי הרש"ב שיגיד לחפץ חיים שני דברים: א'. שבבית הרב (רבותינו נשיאנו) לא נהוג לתת הסכמות. ב'. שעקימת אף (שפתיים) זה גם אבק לשון הרע<sup>[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]</sup>. <br />
<br />
* השליח חזר לחפץ הגיעו להעביר את דברי הרבי הרש"ב, וכשהגיע לחפץ חיים אמר לו את דברי הרבי הרש"ב שדבר ראשון 'בבית הרב לא נהוג לתת הסכמות' והשליח בא להמשיך להגיד את הדבר השני - אלא שתוך כדי ראה שהחפץ חיים מעקם אפו (שפתיו), והשליח נפל והתעלף{{מקור}}. יש לציין שלמרות סיפור זה מקובל מהרבי הרש"ב שאחד הדברים המיוחדים שהיה אצל החפץ חיים שהגיע לדרגת בינוני ללא לימוד חסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".<br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
<br />
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"{{הערה|"דוגמה מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}.<br />
<br />
הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי ב[[ספר התניא]]{{הערה|אשר אהרן קרישבסקי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:הוראת_החפץ_חיים_לרבי_יוסף_קדיש_קרישבסקי_לקבוע_לימוד_יומי_בספר_התניא.png ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט], ירושלים תש"ס.}}.<br />
<br />
על החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"{{מקור}}.<br />
<br />
בעת ימי נסיעתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[ת"ש]] מאירופה ל[[ארה"ב]] נשא בכיסו לוח כיס בשם "המזכיר" בו גם כתב יומן מ[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|אותם הימים]], שעל כריכתו נדפסה תמונת החפץ החיים<ref name=":0">מ[https://col.org.il/news/126747 מכתב] ששלח כ"ק אדמו"ר הרייץ ל"ועד כתיבת ספר תורה ע"ש החפץ חיים" ב[[תרצ"ד]]</ref>.<br />
<br />
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] אמר עליו שזה פלא איך החפץ חיים הגיע למדריגת [[בינוני]] אפילו בלי לימוד החסידות<sup>[<nowiki/>[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]</sup>. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] כינה אותו במכתב "הרה"ג כהנא רבא הרי"מ '''זצ"ל''' זי"ע<ref name=":0" />"<br />
<br />
==מספריו==<br />
{{טורים|*'''[[משנה ברורה]]''', (ששה כרכים), פירוש על חלק "[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]]" של ה[[שולחן ערוך]]. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל אצל רוב שומרי ההלכה.<br />
*'''ביאור הלכה''', מודפס ביחד עם משנה ברורה שבו מבאר בהרחבה את כל הדעות בהלכות מורכבות שמוזכרות במשנה ברורה.<br />
*'''שער הציון''', מודפס ביחד עם משנה ברורה וביאור הלכה שבו מציין בקצרה המקורות של ההלכה שהביא במשנה ברורה.<br />
*'''[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]''', '''[[שמירת הלשון]]''', '''זכור למרים'''', '''חובת השמירה''', '''שפת תמים''', '''כבוד שמיים''' ועוד ספרים על [[איסור לשון הרע]] ושמירת הפה.<br />
*'''אהבת חסד''', מעניין [[מצוות שבין אדם לחברו]] (הלוואה, איסורי ריבית, [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד)<br />
*'''חפץ חיים על התורה''', ביאורים ופירושים על חמשה חומשי תורה, בעריכת הרב שמואל גריינימן.<br />
*'''חפץ חיים על אגדות הש"ס''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ.<br />
*'''חפץ חיים על מסכת אבות''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ, וכן "מסכת אבות עם פרושי הח"ח", בעריכת הרב דוד זריצקי.<br />
*'''חפץ חיים על הנ"ך''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ.<br />
*'''אפתחה במשל פי''', ליקוטי משלים משאר ספריו,<br />
*'''ילקוט משלי הח"ח''', ליקוטי משלים משאר ספריו, בעריכת הרב שבתי שינפלד.<br />
*'''ילקוט עצות והדרכות''', עצות והדרכות בעבודת השם מלוקטים משאר ספריו,<br />
*'''טהרת ישראל''', ספר מוסר והלכה בענייני טהרה וטבילה.<br />
*'''קונטרס מאמר קדישין''', על סדר קדימות בקדישין ותפלות באבלים. <br />
*'''אהבת ישראל''', הלכות איסור שנאה.<br />
*'''תורת כהנים עם הגהות הגר"א מכת"י ופירוש חדש'''.<br />
*'''ליקוטי הלכות''' (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש ה[[רי"ף]] על [[מסכת]]ות ב[[תלמוד]] שעליהם לא חיבר הרי"ף ([[סדר קדשים]], וחלקים מ[[סדר נזיקין]] ו[[סדר מועד]].)<br />
*'''ציפית לישועה''', קובץ מאמרים על הציפייה ל[[גאולה]]. הספר מעורר על החיוב לצפות ל[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות [[ירידת הדורות]] ועל לימוד ענייני קדשים.<br />
*'''תורה אור''', [[אגדות חז"ל]] מהתלמוד, מ[[מדרש]]ים ומ[[ספר הזוהר]], המעוררות ומזכירות על [[תלמוד תורה|לימוד התורה]] ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' "שבזה נחשב כאלו נבנה [[בית המקדש]] בימיו ומקריב עליו [[קרבנות]] וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער)-נדפס בתור פתיחה לאספת זקנים.<br />
*'''דבר בעתו''', על [[מאכלות אסורות]]<br />
*'''גדר עולם''' על הלכות כיסוי ראש לנשים<br />
*'''חומת הדת''', ספר [[מוסר]], קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.<br />
*'''מחנה ישראל''', העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא [[גוי|נכרי]]<br />
*'''נדחי ישראל''', מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים<br />
*'''נפוצות ישראל''', המביע התנגדות להגירה לאמריקה<br />
*'''ספר המצוות הקצר''', ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ<br />
*'''קונטרס תפארת אדם''', בעניין הקפת הראש והשחתת הזקן<br />
*'''שם עולם''', חלק ראשון על [[שמירת שבת]], [[גמילות חסדים|עשיית חסד]] והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות ב[[עבודת ה']].<br />
*'''תורת הבית''' בו יבואר גודל חיוב האדם ללמוד תורה בביתו בכל עת שהוא פנוי ממלאכתו ומעסקיו וגודל שכרו עבור זה ובסופו מאמר עלבונה של תורה.<br />
*'''בית ישראל''' "בו יבוארו הרבה עניינים נחוצים לכלל ישראל"<br />
*'''אגרות החפץ חיים''' (שני כרכים)<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=משנה+ברורה&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
* יהושע קניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/663.pdf#page=14 מי האיש החפץ משיח]''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 663 (עמוד 16)<br />
*[https://col.org.il/news/126747 כשהרבי הזכיר את ה'חפץ חיים' בהתוועדות 13 פעמים • סקירה{{col}}]<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=840120מנחם מענדל ליין2026-04-06T20:17:34Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
<br />
הרב '''מנחם מענדל ליין''' היה [[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]] בעיר [[נוול|נעוועל]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים דוד ליין]] ולאמו מרת צביה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 336. [[ספר התמימים]] ח"א עמוד נז.</ref>.<br />
<br />
נשא את מרת רבקה רייזא.<br />
<br />
היה שוחט ומוהל בעיר נעוועל. במשך תקופה היה שוחט בעיר וויעליקיא לוקי<ref>ראה [[האח]] שנה ב' (תער"ב) גליון מס' 1 עמוד 8.</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]]<ref>"וויטבסק" עמוד 225.</ref><br />
<br />
נהרג על [[קידוש השם]] על ידי הנאצים בנעוועל בשנת [[תש"א]]<ref>שם, עמוד 226.</ref>.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', עמוד 171 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=840117חיים דוד ליין2026-04-06T20:13:46Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים דוד ליין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים דוד ליין]]<br />
הרב '''חיים דוד ליין''' ([[תר"ח]] – [[תרצ"ט]]) היה [[שוחט]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שבעקבות הצעתו ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[תהלים#בשבת מברכים|תקנת אמירת תהלים בשבת מברכים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"ח]] בעיירה [[נעוועל]] לאביו הרב [[משה לייב ליין (חן)]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו צביה, שקד על התורה ועל העבודה בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ונמנה על ה'[[יושבים]]' ב[[ליובאוויטש]] במשך מספר שנים, ולאחר מכן התמנה כ[[שוחט ובודק]] בנעוועל ושימש בתפקיד זה עד לפטירתו גם בגיל זקנה מופלג, כשהיה למעלה מבן תשעים.<br />
<br />
כאשר הגיע לשיבה ובני העיירה התלוננו שאין זה מן הראוי שימשיך לשחוט שמא ירעד והשחיטה תיפסל, החליט הרב ליין לשאול את [[אדמו"ר הרש"ב]] האם להמשיך לשחוט, והמענה היה שיחזיק על כף היד כוס [[יין]] מלאה, ואם יצליח לאחוז בה מבלי שהיין ישפך - ימשיך לשחוט. וכך אכן עשה, והמשיך במלאכת השחיטה.<br />
<br />
בנוסף לעבודתו כשוחט, היה אחראי על גביית [[דמי מעמד]] בנעוול ובסביבותיה.<br />
<br />
===תהלים בשבת מברכים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תהלים#בשבת מברכים|תקנת אמירת תהלים בשבת מברכים]]}}<br />
בקיץ [[תרצ"ה]] הציע הרב ליין ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שמידי שבת יאמרו החסידים את כל ספר התהלים בבוקר קודם התפילה. כמענה, השיב לו הרבי שאמנם הדבר ראוי, אך לא בכל שבת אלא רק ב[[שבת מברכים]], ובצירוף [[התוועדות חסידית]] במשך השבת או במוצאי שבת.<br />
<br />
===שנותיו האחרונות===<br />
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם בנו, והם שוחררו לאחר זמן קצר.<br />
<br />
שנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ט]] נפטר בנעוול ונטמן בבית העלמין של העיירה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יהושע ליין]]<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ליין]]<br />
*בתו מרת מלכה ציפורה, רעייתו של ר' יעקב צינמאן<br />
<br />
על צאציו נמנים המשפחות החב"דיות: מינץ, ראבקין, ווסרמן, שוחט ולוויתן.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, חיים דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=839856יוסף גנזבורג2026-04-06T08:30:05Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף גנזבורג.jpg|ממוזער|ר' יוסף גנזבורג]]<br />
ר' '''יוסף גנזבורג''', בן הרב [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]], היה שומר האוהל בציון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]]. <br />
<br />
==שומר האוהל==<br />
ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. <br />
<br />
שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.<br />
<br />
חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.<br />
<br />
===ישיבה מחתרתית=== <br />
ר' יוסף גנזבורג, ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]). <br />
<br />
===הכחדת הקהילה היהודית=== <br />
<br />
כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש בתקופת הכיבוש הנאצי בימי השואה - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבור, נרצח.<br />
<br />
בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:<br />
<br />
"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.<br />
<br />
באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו, ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - נהרג בשואה בהאדיטש<br />
*אחיו, ר' [[שניאור זלמן גאנזבורג]] – שרד את המלחמה ב[[סמרקנד]] ולאחר המלחמה השתקע ב[[ניו יורק]].<br />
*אחיו, ר' [[יעקב גאנזבורג]] שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע ב[[מילאנו]] איטליה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גנזבורג יוסף }}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהאדיטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|יוסף גנזבורג ]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92.jpg&diff=839855קובץ:יוסף גנזבורג.jpg2026-04-06T08:29:45Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: יד ושם</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=839853יוסף גנזבורג2026-04-06T08:27:24Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div><br />
ר' '''יוסף גנזבורג''', בן הרב [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]], היה שומר האוהל בציון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]]. <br />
<br />
==שומר האוהל==<br />
ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. <br />
<br />
שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.<br />
<br />
חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.<br />
<br />
===ישיבה מחתרתית=== <br />
ר' יוסף גנזבורג, ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]). <br />
<br />
===הכחדת הקהילה היהודית=== <br />
<br />
כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש בתקופת הכיבוש הנאצי בימי השואה - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבור, נרצח.<br />
<br />
בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:<br />
<br />
"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.<br />
<br />
באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו, ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - נהרג בשואה בהאדיטש<br />
*אחיו, ר' [[שניאור זלמן גאנזבורג]] – שרד את המלחמה ב[[סמרקנד]] ולאחר המלחמה השתקע ב[[ניו יורק]].<br />
*אחיו, ר' [[יעקב גאנזבורג]] שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע ב[[מילאנו]] איטליה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גנזבורג יוסף }}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהאדיטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|יוסף גנזבורג ]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F&diff=839848יהודה לייב פריידין2026-04-06T08:03:05Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יהודה (אריה) לייב פריידין''' היה רבה של העיירה פאסטוב שבליטא, בהשתדלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], וכן שימש במשך תקופה ברבנות באוטבוצק שבוורשה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לרב לוי יצחק פריידין.<br />
<br />
נשא את גרוניא בתו של הרב נתן פייטל הכהן אלפרוביץ'.<br />
<br />
שימש במשך תקופה ברבנות באוטבוצק שבוורשה{{הערה|עדות בנו בספר 'הרבי - שלושים שנות נשיאות' עמוד 243.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]], בעקבות עזיבתו של הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]] את תפקידו כרב העיירה פסטוב{{הערה|פאסטאוו, POSTOV, שבפלך וילנא. להבדיל מהעיירה פסטוב (FASTOV) שבוואהלין, בה התגורר רבי [[אברהם המלאך]].}}, פעל [[אדמו"ר הריי"צ]] למען מינוי של הרב פריידין כממלא מקומו, הן בשיגור שליח מיוחד שיפעל על בני העיר שיבחרו בו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"תצ חלק י"א, אגרת ג'תתפח לרב רפאל שטיין: "בזה הנני מבקשו אשר יועיל לנסוע לעי"ת פאסטאווי יע"א, לעורר ולהזכיר את אנ"ש שי' על חובתם בקדש חובת חסידים ענפי עץ אבות חסידים, לבחור ברב חסידי מאנ"ש שי', את ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה בכשרונות נשגבים ובעל פעולות טובות... מוהרי"ל שי' פריידין, כפי אשר הוריתי להם במכתבים אליהם".}}, והן במכתבים ששיגר לאנשים בעלי השפעה, בהם הרב קופרשטוך עצמו, שיפעלו למען מינויו{{הערה|1=ראו תצלום המכתב באתר בית המכירות קדם: [https://www.kedem-auctions.com/he/node/122538 מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב קופרשטוך משנת תרצ"ג אודות ההשתדלות למינוי הרב יהודה ליב פריידין לרבנות פאסטוב].}}, כשדבר בחירתו התפרסם בעיתונים היהודיים של אותו זמן{{הערה|שערי ציון שנה יג, ו-יב ע' לא.}}.<br />
<br />
במקביל אליו, שימש ברבנות הרב שמואל דוד וואלקין, שהתנגד בתחילה למינוי של הרב פריידין, ואף פנה לבית הדין של העיירה ווילנא הסמוכה, אך כעבור זמן נרגעו הרוחות, והם ניהלו את העדה בשלום ביניהם.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נכלל ברשימה אותה הגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות בארצות הברית על מנת לקבל ויזה זמנית להגר לארה"ב עד לסיום המלחמה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/polin.pdf תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, עמוד שעח].}}, אך בסופו של דבר לא הצליח להינצל מגיא ההריגה, ונספה עם משפחתו ב[[י"ג כסלו]] [[תש"ב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב שמואל פריידין - רב בפליסא<br />
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל פריידין]] - שימש ברבנות בטשאריי, מחבר הספר 'עליות מנחם'<br />
*אחיו ר' צבי פריידין - ווילנא<br />
*בנו, ר' [[לוי יצחק פריידין]] - מצלמי החצר אצל [[הרבי]]<br />
*בנו, נתן פייטל - נספה בשואה<br />
*בתו, מלכה - נספתה בשואה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פריידין, יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=839847מרדכי אליהו שווי2026-04-06T07:45:38Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Shvay, Mordechai Eliyahu.jpg|ממוזער|ר' מרדכי אליהו שוויי]]<br />
הרב '''מרדכי אליהו שוויי''' ([[תרס"ד]] – [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לבית הוריו בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
כשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' [[מנחם מענדל דימאנט]], ונכדתו של החסיד ר' [[אהרן יעקב וויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ח]] לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.<br />
<br />
פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל ה[[אפשערניש]], היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
במשך חמש שנים שהה הרב שוויי בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו{{הבהרה}}, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).[[קובץ:משפחת שווי.jpg|250px| שמאל|ממוזער|ילדי משפחת שוויי: הרב [[אהרון יעקב שוויי]] (במרכז), הרב [[ברוך שלום שוויי]] (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]לאחר פטירתו שלחה אשתו את הילדים ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]], הילד הקטן (לימים הרב [[אהרון יעקב שוויי]] רבה של שכונת [[קראון הייטס]]) היה הולך בכל יום לתחנת הרכבת לבדוק אם אמו הגיעה{{הערה|[https://chabad.info/blogs/594610/ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת…] - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי{{אינפו}}}}. בשנת [[תשע"ט]] קעמפ ב'[[גן ישראל מוסקבה]]' כתבו שיר על הסיפור{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/594907/ קליפ מרגש על סיפור הילדות של הרב שוויי ע"ה {{וידפו}}]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, ב[[ט"ו אלול]] [[תש"ב]].<br />
*בנו, הרב [[ברוך שלום שוויי]].<br />
*בנו, הרב [[אייזיק שוויי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*בנו, הרב [[אהרן יעקב שוויי]] - [[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מבוא לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
*מבוא לספר '[[כתבי ר' אהרן יעקב]]'.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שוויי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שוויי]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=839846ניגון מחול היחידות2026-04-06T07:26:13Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ניגון '''מחול ה[[יחידות]]''' הוא [[ניגון שמחה]], מפי ר' [[שלמה מצ'אשניק]] אותו היו החסידים נוהגים לנגן כאשר היו יוצאים מהיחידות.<br />
<br />
==אודות הניגון==<br />
בשלושת הדורות הראשונים של [[חסידות חב"ד]] (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה [[ניגון שכ"ח|ניגון מיוחד]] מפי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן].}}.<br />
<br />
בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.}}.<br />
<br />
כמה וכמה חסידים קבעו יום בואם ל[[ליובאוויטש]] כיום הולדתם, החסיד הרשב"ץ בא לראשונה לליובאוויטש אור ליום שישי [[פרשת משפטים]] [[תר"ח]] ובכל שנה היה ער כל אותו לילה ומכוון להניח תפילין בזמן כניסתו ליחידות{{הערה|[[היום יום]] [[ל' שבט]]. [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/index.htm סה"ש תש"ט, ע' 340].}}.<br />
<br />
את הניגון היה שר הרב [[יצחק ריבקין]] שהיה רב ב[[שווינציאן]]. נרשם מפי בנו ר' [[אליהו לייב ריבקין (כפר חב"ד)|אליהו ריבקין]].<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון שכ"ח ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מדיה:328 Yechidus Tentzel, R' Shlomoh Tchashniker.mp3| להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]]<br />
<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=839844יצחק ריבקין2026-04-06T07:20:02Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|יצחק ריבקין}}<br />
<br />
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]]<br />
הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]] – [[י"ח בתשרי|י"ח תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]].<br />
<br />
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים.<br />
<br />
נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]] - [[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד ב[[שווינציאן]] שבליטא.<br />
<br />
ב[[י"ח בתשרי|י"ח תשרי]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 447.</ref>. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]] - [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ריבקין, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ריבקין (3)]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=839843יצחק ריבקין2026-04-06T07:19:24Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|יצחק ריבקין}}<br />
<br />
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]]<br />
הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]] – [[י"ח בתשרי|י"ח תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]].<br />
<br />
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים.<br />
<br />
נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]] - [[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד ב[[שווינציאן]] שבליטא.<br />
<br />
ב[[י"ח בתשרי|י"ח תשרי]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 447.</ref>. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]] - [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:ריבקין יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ריבקין (3)]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=839840יצחק קרמניקוב2026-04-06T06:46:45Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יצחק קרמניקוב.jpeg|ממוזער|288x288px|שמאל|ר' יצחק קרמניקוב]]<br />
[[קובץ:ר' יצחק קרמניקוב.png|ממוזער|לאחר שהתקרב לחב"ד]]<br />
<br />
ר' '''יצחק (אייזיק{{הערה|בפרסומים שונים - יצחק, במסמך ויזה - אייזיק}}) קרמניקוב''' ([[כ"א שבט]] [[תרמ"ח]] - [[תש"ג]]), היה סוחר יהודי שהתקרב לחב"ד ומשנת [[תרח"צ]] כיהן כגבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס ב[[ריגה]]. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] [[השואה|בשואה]]. נספה בשואה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[רוסיה]] ב[[כ"א שבט]] שנת [[תרמ"ח]], התחתן עם מרת שרה דינה לבית קוגן והיה סוחר עצים{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}. <br />
<br />
===לארץ הקודש וחזרה לרוסיה===<br />
בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]], בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף [[תרפ"ו]] החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות{{הערה|הארץ, אדר תרפ"ו}}. שב לברית המועצות והתיישב בעיר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}. בתקופה לאחר שהגיע לרוסיה, נולד בנו הצעיר אברהם. <br />
<br />
כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת לבדו ללא המשפחה מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. <br />
<br />
===גבאי בית כנסת חב"ד===<br />
בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, ובאותם ימים הביא את משפחתו לריגה. <br />
<br />
בחודש תשרי תרח"צ מונה ל"נאמן" גבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס{{הערה|היינט (ריגא) ה' תשרי תרח"צ. תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי מאז התמנה לתפקיד ועד המלחמה.}}. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג].}}.<br />
<br />
בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם{{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.<br />
<br />
===הבת חברה באחות התמימים===<br />
בתו רבקה קרמניקוב הי"ד היתה חברה{{הערה|לפי כפר חב"ד 2064 "מהמדריכות הבולטות" באחות תמימים. אם כי לא מובן מה המקור לכך}} בארגון [[אחות התמימים]] בריגה שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]. בביטאון [[די אידישע היים]] גיליון תמוז [[תשמ"ב]]{{הערה|גיליון 88}}, פורסם מכתב חברות אחות תמימים אל אדמו"ר הריי"צ בו מספרות על התוועדות י"ט כסלו [[תרצ"ז]], ובין החותמות - רבקה קרמניקוב. באגרת קודש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ב אגרת ד'תג}} לסניף אחות התמימים בדאוגפילס (נקראת גם [[דווינסק]]), מציין את נציגות אחות התמימים בריגא שהגיעו לדאוגפילס, ובהן רבקה קרמניקוב. בתמונה מפורסמת{{הערה|פורסמה ב[[ליובאוויטש וחייליה]], זכרון לבני ישראל, תולדות חב"ד בפולין ועוד}} בה נראות חברות אחות תמימים עם הרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. והרב אשרוב, נראית גם רבקה קרמניקוב.<br />
<br />
==שואה==<br />
===ברשימת הויזות===<br />
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו:<br />
[[קובץ:אברהם קרמניקוב.jpeg|ממוזער|250px|הבן אברהם בילדותו]]<br />
ברשימה שהתפרסמה באינטרנט בחודש שבט תשע"א על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] מופיעים פרטי בנו: "קראמניקוב, אברהם, מלטביא. נולד בשנת תרפ"ד. בשנת תש"א סודרה לו ויזה לארצות הברית בתור תלמיד הישיבה"{{הערה|[https://col.org.il/news/60457 פרק שביעי ב"רשימת התמימים", אותיות צ-ק] {{col}}}} לפי המסמך נראה כי הבן למד באחת מישיבות תומכי תמימים. כמה חודשים אחר כך, באייר תשע"א פירסם הרב שלום דובער לוין את ספר תולדות חב"ד בפולין ובו מידע, קטעים מאגרות קודש ומסמכים השופכים אור על ר' יצחק קרמניקוב רעייתו בנו אברהם ובתו רבקה:<br />
<br />
ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות{{הערה|תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב}}.<br />
<br />
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם{{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], תמצית הבקשות הופיע באתר col [https://col.org.il/news/60457 בפרסום של הרב שלום דובער לוין], שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064}}.<br />
<br />
===נספה===<br />
בשואה, הנאצים כבשו את ריגה וכעבור מספר חודשים בתחילת שנת תש"ב, הוקם הגטו בקצה העיר לשם עבר יחד עם משפחתו, הם שהו בדירה ככל הנראה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו לבקשת רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו{{הערה|[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]] 2064}}. <br />
<br />
בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, ואילו ר' יצחק נרצח כעבור שנה במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}. בנו אברהם קרמניקוב (קרן) תיעד את פרטי אביו במוזיאון יד ושם בירושלים, וכך כתב על הרצח האכזרי: "לפני בריחת הגרמנים מריגא, נחנק באמצעות גז ברכב מיוחד"{{הערה|מאגר השמות יד ושם}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* רעייתו שרה דינה הי"ד, נולדה במינסק תרנ"ד, נספתה בשואה<br />
* בתו הלני (העלענא) הי"ד, נולדה במינסק, תרע"ט, נספתה בשואה<br />
* בתו, רבקה הי"ד -נולדה במינסק תרפ"ג, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשואה בשנת תש"ב<br />
* בנו, אברהם קרן, נולד במינסק י"ב סיון תרפ"ו, למד בתומכי תמימים, בשואה חווה ניסים וניצל. גר בפתח תקווה{{הערה|פרטי המשפחה על פי תולדות חב"ד בפולין ומסמכי אוניברסיטת לטביה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[תשע"א]] משפחת קרמניקוב, עמודים: סה-סח, רצא, שפ, תפה.<br />
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|טלפון אחרי 85 שנה|2062|64|תשפ"ד}}{{הערה|[https://col.org.il/news/162967 לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL] {{חב"ד און ליין}}}}<br />
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|פרשת משפחת קרמניקוב|2064|48|תשפ"ד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קרמניקוב, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=839839יצחק קרמניקוב2026-04-06T06:43:38Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יצחק קרמניקוב.jpeg|ממוזער|288x288px|שמאל|ר' יצחק קרמניקוב]]<br />
[[קובץ:ר' יצחק קרמניקוב.png|ממוזער|לאחר שהתקרב לחב"ד]]<br />
<br />
ר' '''יצחק (אייזיק{{הערה|בפרסומים שונים - יצחק, במסמך ויזה - אייזיק}}) קרמניקוב''' ([[כ"א שבט]] [[תרמ"ח]] - [[תש"ג]]), היה סוחר יהודי שהתקרב לחב"ד ומשנת [[תרח"צ]] כיהן כגבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס ב[[ריגה]]. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] [[השואה|בשואה]]. נספה בשואה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[רוסיה]] ב[[כ"א שבט]] שנת [[תרמ"ח]], התחתן עם מרת שרה דינה לבית קוגן והיה סוחר עצים{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}. <br />
<br />
===לארץ הקודש וחזרה לרוסיה===<br />
בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]], בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף [[תרפ"ו]] החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות{{הערה|הארץ, אדר תרפ"ו}}. שב לברית המועצות והתיישב בעיר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}. בתקופה לאחר שהגיע לרוסיה, נולד בנו הצעיר אברהם. <br />
<br />
כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת לבדו ללא המשפחה מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. <br />
<br />
===גבאי בית כנסת חב"ד===<br />
בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, ובאותם ימים הביא את משפחתו לריגה. <br />
<br />
בחודש תשרי תרח"צ מונה ל"נאמן" גבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס{{הערה|היינט (ריגא) ה' תשרי תרח"צ. תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי מאז התמנה לתפקיד ועד המלחמה.}}. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג].}}.<br />
<br />
בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם{{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.<br />
<br />
===הבת חברה באחות התמימים===<br />
בתו רבקה קרמניקוב הי"ד היתה חברה{{הערה|לפי כפר חב"ד 2064 "מהמדריכות הבולטות" באחות תמימים. אם כי לא מובן מה המקור לכך}} בארגון [[אחות התמימים]] בריגה שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]. בביטאון [[די אידישע היים]] גיליון תמוז [[תשמ"ב]]{{הערה|גיליון 88}}, פורסם מכתב חברות אחות תמימים אל אדמו"ר הריי"צ בו מספרות על התוועדות י"ט כסלו [[תרצ"ז]], ובין החותמות - רבקה קרמניקוב. באגרת קודש אדמו"ר הריי"צ {{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ב אגרת ד'תג}} לסניף אחות התמימים בדאוגפילס (נקראת גם [[דווינסק]]), מציין את נציגות אחות התמימים בריגא שהגיעו לדאוגפילס, ובהן רבקה קרמניקוב. בתמונה מפורסמת{{הערה|פורסמה ב[[ליובאוויטש וחייליה]], זכרון לבני ישראל, תולדות חב"ד בפולין ועוד}} בה נראות חברות אחות תמימים עם הרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. והרב אשרוב, נראית גם רבקה קרמניקוב.<br />
<br />
==שואה==<br />
===ברשימת הויזות===<br />
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו:<br />
[[קובץ:אברהם קרמניקוב.jpeg|ממוזער|250px|הבן אברהם בילדותו]]<br />
ברשימה שהתפרסמה באינטרנט בחודש שבט תשע"א על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] מופיעים פרטי בנו: "קראמניקוב, אברהם, מלטביא. נולד בשנת תרפ"ד. בשנת תש"א סודרה לו ויזה לארצות הברית בתור תלמיד הישיבה"{{הערה|[https://col.org.il/news/60457 פרק שביעי ב"רשימת התמימים", אותיות צ-ק] {{col}}}} לפי המסמך נראה כי הבן למד באחת מישיבות תומכי תמימים. כמה חודשים אחר כך, באייר תשע"א פירסם הרב שלום דובער לוין את ספר תולדות חב"ד בפולין ובו מידע, קטעים מאגרות קודש ומסמכים השופכים אור על ר' יצחק קרמניקוב רעייתו בנו אברהם ובתו רבקה:<br />
<br />
ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות{{הערה|תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב}}.<br />
<br />
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם {{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], תמצית הבקשות הופיע באתר col [https://col.org.il/news/60457 בפרסום של הרב שלום דובער לוין], שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064}}.<br />
<br />
===נספה===<br />
בשואה, הנאצים כבשו את ריגה וכעבור מספר חודשים בתחילת שנת תש"ב, הוקם הגטו בקצה העיר לשם עבר יחד עם משפחתו, הם שהו בדירה ככל הנראה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו לבקשת רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו{{הערה|[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]] 2064}}. <br />
<br />
בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, ואילו ר' יצחק נרצח כעבור שנה במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}. בנו אברהם קרמניקוב (קרן) תיעד את פרטי אביו במוזיאון יד ושם בירושלים, וכך כתב על הרצח האכזרי: "לפני בריחת הגרמנים מריגא, נחנק באמצעות גז ברכב מיוחד"{{הערה|מאגר השמות יד ושם}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* רעייתו שרה דינה הי"ד, נולדה במינסק תרנ"ד, נספתה בשואה<br />
* בתו הלני (העלענא) הי"ד, נולדה במינסק, תרע"ט, נספתה בשואה<br />
* בתו, רבקה הי"ד -נולדה במינסק תרפ"ג, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשואה בשנת תש"ב<br />
* בנו, אברהם קרן, נולד במינסק י"ב סיון תרפ"ו, למד בתומכי תמימים, בשואה חווה ניסים וניצל. גר בפתח תקווה{{הערה|פרטי המשפחה על פי תולדות חב"ד בפולין ומסמכי אוניברסיטת לטביה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[תשע"א]] משפחת קרמניקוב, עמודים: סה-סח, רצא, שפ, תפה.<br />
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|טלפון אחרי 85 שנה|2062|64|תשפ"ד}}{{הערה|[https://col.org.il/news/162967 לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL] {{חב"ד און ליין}}}}<br />
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|פרשת משפחת קרמניקוב|2064|48|תשפ"ד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קרמניקוב, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=839838יצחק קרמניקוב2026-04-06T06:40:36Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יצחק קרמניקוב.jpeg|ממוזער||250px|שמאל|ר' יצחק קרמניקוב]]<br />
[[קובץ:ר' יצחק קרמניקוב.png|ממוזער|לאחר שהתקרב לחב"ד]]<br />
<br />
<br />
ר' '''יצחק (אייזיק{{הערה|בפרסומים שונים - יצחק, במסמך ויזה - אייזיק}}) קרמניקוב''' ([[כ"א שבט]] [[תרמ"ח]] - [[תש"ג]]), היה סוחר יהודי שהתקרב לחב"ד ומשנת [[תרח"צ]] כיהן כגבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס ב[[ריגה]]. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] [[השואה|בשואה]]. נספה בשואה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[רוסיה]] ב[[כ"א שבט]] שנת [[תרמ"ח]], התחתן עם מרת שרה דינה לבית קוגן והיה סוחר עצים{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}. <br />
<br />
===לארץ הקודש וחזרה לרוסיה===<br />
בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]], בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף [[תרפ"ו]] החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות{{הערה|הארץ, אדר תרפ"ו}}. שב לברית המועצות והתיישב בעיר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}. בתקופה לאחר שהגיע לרוסיה, נולד בנו הצעיר אברהם. <br />
<br />
כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת לבדו ללא המשפחה מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. <br />
<br />
===גבאי בית כנסת חב"ד===<br />
בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, ובאותם ימים הביא את משפחתו לריגה. <br />
<br />
בחודש תשרי תרח"צ מונה ל"נאמן" גבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס{{הערה|היינט (ריגא) ה' תשרי תרח"צ. תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי מאז התמנה לתפקיד ועד המלחמה.}}. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג].}}.<br />
<br />
בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם{{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.<br />
<br />
===הבת חברה באחות התמימים===<br />
בתו רבקה קרמניקוב הי"ד היתה חברה{{הערה|לפי כפר חב"ד 2064 "מהמדריכות הבולטות" באחות תמימים. אם כי לא מובן מה המקור לכך}} בארגון [[אחות התמימים]] בריגה שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]. בביטאון [[די אידישע היים]] גיליון תמוז [[תשמ"ב]]{{הערה|גיליון 88}}, פורסם מכתב חברות אחות תמימים אל אדמו"ר הריי"צ בו מספרות על התוועדות י"ט כסלו [[תרצ"ז]], ובין החותמות - רבקה קרמניקוב. באגרת קודש אדמו"ר הריי"צ {{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ב אגרת ד'תג}} לסניף אחות התמימים בדאוגפילס (נקראת גם [[דווינסק]]), מציין את נציגות אחות התמימים בריגא שהגיעו לדאוגפילס, ובהן רבקה קרמניקוב. בתמונה מפורסמת{{הערה|פורסמה ב[[ליובאוויטש וחייליה]], זכרון לבני ישראל, תולדות חב"ד בפולין ועוד}} בה נראות חברות אחות תמימים עם הרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. והרב אשרוב, נראית גם רבקה קרמניקוב.<br />
<br />
==שואה==<br />
===ברשימת הויזות===<br />
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו:<br />
[[קובץ:אברהם קרמניקוב.jpeg|ממוזער|250px|הבן אברהם בילדותו]]<br />
ברשימה שהתפרסמה באינטרנט בחודש שבט תשע"א על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] מופיעים פרטי בנו: "קראמניקוב, אברהם, מלטביא. נולד בשנת תרפ"ד. בשנת תש"א סודרה לו ויזה לארצות הברית בתור תלמיד הישיבה"{{הערה|[https://col.org.il/news/60457 פרק שביעי ב"רשימת התמימים", אותיות צ-ק] {{col}}}} לפי המסמך נראה כי הבן למד באחת מישיבות תומכי תמימים. כמה חודשים אחר כך, באייר תשע"א פירסם הרב שלום דובער לוין את ספר תולדות חב"ד בפולין ובו מידע, קטעים מאגרות קודש ומסמכים השופכים אור על ר' יצחק קרמניקוב רעייתו בנו אברהם ובתו רבקה:<br />
<br />
ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות{{הערה|תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב}}.<br />
<br />
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם {{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], תמצית הבקשות הופיע באתר col [https://col.org.il/news/60457 בפרסום של הרב שלום דובער לוין], שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064}}.<br />
<br />
===נספה===<br />
בשואה, הנאצים כבשו את ריגה וכעבור מספר חודשים בתחילת שנת תש"ב, הוקם הגטו בקצה העיר לשם עבר יחד עם משפחתו, הם שהו בדירה ככל הנראה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו לבקשת רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו{{הערה|[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]] 2064}}. <br />
<br />
בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, ואילו ר' יצחק נרצח כעבור שנה במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}. בנו אברהם קרמניקוב (קרן) תיעד את פרטי אביו במוזיאון יד ושם בירושלים, וכך כתב על הרצח האכזרי: "לפני בריחת הגרמנים מריגא, נחנק באמצעות גז ברכב מיוחד"{{הערה|מאגר השמות יד ושם}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* רעייתו שרה דינה הי"ד, נולדה במינסק תרנ"ד, נספתה בשואה<br />
* בתו הלני (העלענא) הי"ד, נולדה במינסק, תרע"ט, נספתה בשואה<br />
* בתו, רבקה הי"ד -נולדה במינסק תרפ"ג, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשואה בשנת תש"ב<br />
* בנו, אברהם קרן, נולד במינסק י"ב סיון תרפ"ו, למד בתומכי תמימים, בשואה חווה ניסים וניצל. גר בפתח תקווה{{הערה|פרטי המשפחה על פי תולדות חב"ד בפולין ומסמכי אוניברסיטת לטביה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[תשע"א]] משפחת קרמניקוב, עמודים: סה-סח, רצא, שפ, תפה.<br />
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|טלפון אחרי 85 שנה|2062|64|תשפ"ד}}{{הערה|[https://col.org.il/news/162967 לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL] {{חב"ד און ליין}}}}<br />
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|פרשת משפחת קרמניקוב|2064|48|תשפ"ד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קרמניקוב, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91.png&diff=839837קובץ:ר' יצחק קרמניקוב.png2026-04-06T06:40:05Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: יד ושם<br />
<br />
מתוך הפספורט שלו</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A5&diff=839836אליהו וייץ2026-04-06T06:24:59Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פאסטאוו צ"ב - וייץ.png|ממוזער|מימין לשמאל: הרב [[מרדכי חפץ]], '''ר' אליהו וייץ''' (מוסתר בחלקו), [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]], ור' [[מנחם מענדל קופרשטוך]] בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בפאסטאוו, [[תרצ"ב]]]]<br />
הרב '''אליהו וייץ''' ([[י"ח ניסן]] [[תר"ל]] - [[כ"ג אלול]] [[תש"ג]]) היה [[חסיד חב"ד]] ועסקן למען ענייני ליובאוויטש, ומנהל [[תומכי תמימים וילנא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אליהו וייץ, נולד ב[[י"ח ניסן]] [[תר"ל]]{{הערה|לפי מה שכתב בעצמו בבקשת העלייה שלו לארץ ישראל וכן ע"פ המכתב בדרכון שלו. אולם הרישומים משק בית של העיר וילנא נכתב שנולד בשנת [[תרל"א]] ובדף העד שכתבה ביתו נכתב שנולד בשנת [[תרל"ג]] - מתוך התמים גיליון נ"ב}} לר' נפתלי ולביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא.<br />
<br />
[[התחתן]] ב[[ה' אלול]] [[תרנ"ח]] עם לאה גליקע ב[[ווארשא]] - פולין.<br />
<br />
לאחר חתונתו התגורר בווארשא ושם נולדו בנותיו, ולאחר זמן מה עבר להתגורר בעיר אלכסנדר שבסמיכות ל[[לודז']] - פולין.<br />
<br />
היה סוחר עצים וגביר גדול והיה נוסע במסגרת עסקיו ברחבי [[ליטא]] ו[[פולין]].<br />
<br />
==פעולותיו עבור חסידי חב"ד==<br />
<br />
במשך הזמן פעולתו הענפה הייתה על כל ענייני חב"ד באזור מגוריו.<br />
<br />
היה עסקן בעל השפעה רבה ולאיש סודו של אדמו"ר הריי"צ{{הבהרה}}, והיה מהפועלים למען ישיבת תומכי תמימים וילנא, ודאג לכך שהישיבה תקבל תקציב חודשי.<br />
<br />
בשנת תרצ"א הייתה תוכנית שאדמור הריי"צ יהגר לארצות הברית, ור' אליהו נבחר להציע לפניו את כל העניין.<br />
<br />
לאחר ביקור הרבי הריי"צ בפלך ווילנא נעזר רבות בר' אליהו ולאחר מכן גם מסר את תודתו על הביקור.<br />
<br />
בהלווית ה'חפץ חיים' השתתף ר' אליהו בתור שליחו של אדמו"ר הריי"צ, ובהוראה טלפונית שקיבל התבקש להביע בשמו את כאבו העמוק על פטירתו.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בימי השואה, ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק נשלחו לגטו ווילנה, וב[[כ"ג אלול]] [[תש"ג]] נשלחו לבורות ההריגה בפונאר ליד וילנה ונרצחו על קידוש ה'{{הערה| ע"פ התמים גיליון נ"ב}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם מענדל אדלר, [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf התמים גיליון נ"ב] מוסף [[שבועון בית משיח]], גיליון פסח תשפ"ד<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וייץ, אליהו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%95%D7%95_%D7%A6%22%D7%91_-_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A5.png&diff=839835קובץ:פאסטאוו צ"ב - וייץ.png2026-04-06T06:22:20Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf עמוד 49].</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=839831מנחם מענדל ליין2026-04-06T05:43:12Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
<br />
הרב '''מנחם מענדל ליין''' היה [[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]] בעיר [[נוול|נעוועל]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים דוד ליין]] ולאמו מרת צביה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 336. [[ספר התמימים]] ח"א עמוד נז.</ref>.<br />
<br />
נשא את מרת רבקה רייזא.<br />
<br />
היה שוחט ומוהל בעיר נעוועל. במשך תקופה היה שוחט בעיר וויעליקיא לוקי<ref>ראה [[האח]] שנה ב' (תער"ב) גליון מס' 1 עמוד 8.</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם אביו, והם שוחררו לאחר זמן קצר.<br />
<br />
נהרג על [[קידוש השם]] על ידי הנאצים בנעוועל בשנת [[תש"א]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', עמוד 171 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=839822יהושע ליין2026-04-06T05:03:09Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרב ליין ב[[סמיכה לרבנות]] שהעניק לרב [[חיים שאול ברוק]] ראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
הרב '''יהושע ליין''' ([[תרמ"א]] – [[חודש תשרי]] [[תש"ב]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] שכיהן כמנהל סניף ישיבת [[תומכי תמימים דוקשיץ]], ואף שימש כרב במספר עיירות ברוסיה. [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד עליו שהיה [[בינוני]] על פי התניא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרמ"א]] בעיירה [[נעוועל]] לאביו החסיד ר' [[חיים דוד ליין]], כצאצא של [[משפחת חן]] החב"דית.<br />
<br />
בהגיעו לגיל בר מצווה, נשלח לעיירה [[צ'רניגוב]] ללמוד אצל דודו רב העיר הרב [[דוד צבי חן]]. בהמשך, למד את מלאכת ה[[שחיטה]] מאביו, אך לא עסק בכך בפועל היות ואביו אסר עליו לשחוט.<br />
<br />
===במחיצת אדמו"ר הרש"ב===<br />
בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונכנס ל[[יחידות]], ביקש ממנו אדמו"ר הרש"ב להישאר ב[[ליובאוויטש]], והוא השיב בהכנעה "אם הרבי יצווה עלי", אך הרבי לא ציווה עליו להישאר אלא אמר לו: "יעזור ה' יתברך שתרצה ללמוד ותדע ללמוד, ושתהיה יהודי ירא שמים - זה העיקר".<br />
<br />
כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד"ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה [[ישיבת תומכי תמימים]] נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו"ר הרש"ב, שהתבטא עליו פעם בשעת [[התוועדות]] "יהושע הוא שלי".<br />
<br />
באותה תקופה נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל{{ה|גאון הרוגוצ'ובי}} כדי לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות]], ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא "יודע ללמוד".<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת [[תרס"א]], ובשעת ה'הקפות' ב[[שמחת תורה]] רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' [[שלמה דער געלער]] ור' [[אברהם יעקב מאזאריץ]]), ו[[אדמו"ר הרש"ב]] מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: "זהו [[ריקוד]] של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די"...<br />
<br />
===בעסקנות הכלל===<br />
בשנת [[תרס"ב]], בהיותו בן עשרים ואחת שנה בלבד, הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] להתיישב בעיירה [[דוקשיץ]] ולפתוח בה סניף של ישיבת תומכי תמימים. הרב ליין קיבל על עצמו את התפקיד וכיהן במשך שנים כמנהל [[משפיע]] ו[[משגיח]] של הישיבה, בה למדו כ-16 בחורים (בין תלמידיו באותה עת נמנה ר' [[מרדכי פרלוב]]). בתקופה זו, נפטרה רעייתו הראשונה זמן קצר לאחר שילדה.<br />
<br />
לאחר מספר שנים בהן כיהן כמנהל הישיבה, הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו משרת רבנות בעיירה אוסטרובנה הסמוכה ל[[וויטבסק]].<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] [[תרע"א]] מונה לכהן כרב העיר [[בישנקוביץ]] בה כיהן סבא-רבה שלו הרב [[פרץ חן]] כרב העיר. כאשר מונה לרב, התבטאו עליו במליצה בני העיר כי התקיים בו הפסוק "דור רביעי ישובו הנה".<br />
<br />
===במחיצת אדמו"ר הריי"צ===<br />
[[קובץ:מצבת אחים רודניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר אחים של בני הקהילה שנרצחו ב{{ה|שואה}} על ידי הנאצים, אליו הועברו כל הנרצחים בשנת [[תשכ"ד]], וביניהם גם גופתו של הרב ליין]]<br />
בשנת [[תר"פ]] נישא בזיווג שני לרישא, בת החסיד ר' אורי יפה.<br />
<br />
שנתיים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ב]] פרצה [[שריפה]] בבישנקוביץ שכילתה את רוב בתי העיר, ובעקבותיה נדד יחד עם בני משפחתו ל[[נעוועל]] והתגורר עם משפחתו בבית הוריו.<br />
<br />
כשהגיע לנעוועל, רצו בני הקהילה לשאול אותו שאלות בהלכה, אך הוא סירב להשיב היות וכתב הסמיכה לרבנות שלו נשרף, וכאשר הגיע הדבר לאוזניו של הגאון הרוגוצ'ובי, הוא שלח לו כתב 'סמיכה לרבנות' חדש.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, החל לשמש כ[[שד"ר]] שהסתובב בין קהילות חב"ד ברחבי [[רוסיה]] והיה אוסף את כספי ה'[[מעמד]]' עבור אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
===רודניא===<br />
בעקבות רדיפות אנשי המשטרה החשאית, עבר להתגורר בעיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] שם כיהן כרב ושוחט-ובודק, ובמקביל לימד [[נגלה]] וחסידות מספר תמימים שברחו מאימת ה[[ק.ג.ב.]] ומצאו מסתור בביתו.<br />
<br />
בין התלמידים היו התמימים וועלוועל אוורבוך ו[[שלום בער נוטיק]]. והרב ליין היה לומד עמם במשך כל היום ואל השניים היה מצטרף גם בנו [[שלום בער ליין]]. מסופר כי שלום בער נוטיק היה מקבל מיוחד שלו ושמע ממנו מלוא חופניים תורה וחכמה וסיפורי חסידים לרוב{{הערה|אבני חן, עמודים 148-149}}.<br />
ר' שלום בער נוטיק חיבר רשימת סיפורים אודות ומאת הרב יהושע ליין, וסיפורים אלו פורסמו בספר אבני חן בפרק מיוחד{{הערה|פרק מג - פניני יהושע, פתגמיו ואמרותיו של הרה"ג והרה"ח ר' יהושע ליין הי"ד. מרשימות תלמידיו ר' שלום בער נוטיק ("קריסלאווער")}}. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח]] נאסר על ידי אנשי המשטרה החשאית, ושוחרר כעבור זמן קצר על ידי קרוב משפחה שירד מהדרך ונמנה על אנשי המשטרה, והציב לו תנאי שהוא משחרר אותו בתנאי שהוא מפסיק לעסוק בפעילות יהודית, לשחוט עופות לבני העיירה וכדומה. למרות זאת, לאחר שחרורו המשיך ב[[מסירות נפש]] לעסוק בשחיטה ובלימוד התמימים וחזרת מאמרי חסידות בבית הכנסת.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה על יד רודניא לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים, ביניהם נמנה גם הרב ליין ומשפחתו]]<br />
בחודשי הקיץ של שנת [[תש"א]] כבש הצבא הגרמני את [[רודניא]] וריכז את בני העיירה בגטו, ובסיומו של [[חודש תשרי]] [[תש"ב]] הוציאו את כולם אל תעלות הטנקים שמחוץ לעיר וירו בכולם למוות.<br />
<br />
הרב ליין יצא אל התעלות כשבידו ספר תהלים, והמשיך למלמל את פרקי התהלים עד לרגע האחרון, וכך נפטר, כשהספר בידיו. יחד איתו נרצחה גם רעייתו מזיווג שני מרת רישא, בתו נעסע ובנו פרץ, וכן רב העיירה הרב [[שמעון הופמן]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] ביוזמת צאצאי הנרצחים בוצעה העברה של כל הגופות לקבר אחים שנכרה בבית העלמין היהודי של העיירה, ובשעת ההעברה התפלאו למצוא את גופו של הרב ליין כשהוא שלם לגמרי, ובידו הוא אוחז עדיין בספר התהלים.<br />
<br />
==ילדיו==<br />
;מזיווג ראשון:<br />
*ר' [[אהרן לייב ליין]] (הי"ד)<br />
*מרת פריידל<br />
*מרת גוטל (הי"ד)<br />
<br />
;מזיווג שני:<br />
*מרת רבקה, אשת ר' [[שלום דובער רסקין]] - כפר חב"ד{{הערה|כתבה נרחבת אודות רעייתו ושנותיה במחיצת אביה הגדול, '''אור באפלה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1917 עמוד 41.}}<br />
*ר' [[שלום בער ליין]] - איש חינוך במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], תושב [[כפר חב"ד]]<br />
*נעסע (הי"ד)<br />
*פרץ (הי"ד)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]<br />
*שניאור ברגר, '''[https://drive.google.com/file/d/1v3T5ary3pBQGYT0PN28zZAkgXvc6nLIP/view יהושע הוא שלי]''', תולדות חייו של הרב יהושע ליין {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955 עמוד 26 ואילך, י"א טבת תשע"ה<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליין, יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=839821מנחם מענדל ליין2026-04-06T04:59:11Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל ליין''' היה [[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]] בעיר [[נוול|נעוועל]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים דוד ליין]] ולאמו מרת צביה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 336. [[ספר התמימים]] ח"א עמוד נז.</ref>.<br />
<br />
נשא את מרת רבקה רייזא.<br />
<br />
היה שוחט ומוהל בעיר נעוועל. במשך תקופה היה שוחט בעיר וויעליקיא לוקי<ref>ראה [[האח]] שנה ב' (תער"ב) גליון מס' 1 עמוד 8.</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם אביו, והם שוחררו לאחר זמן קצר.<br />
<br />
נהרג על [[קידוש השם]] על ידי הנאצים בנעוועל בשנת [[תש"א]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', עמוד 171 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839820גרשון בער לוין2026-04-06T04:50:24Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[חסיד]] ר' '''גרשון בער לוין''' היה השמש בבית הכנסת החב"די ב[[עיירה]] [[נעוועל]]. נספה על ידי הנאצים בזמן ה[[שואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להחסיד ר' [[דוד אבא לוין]], תושב העיירה החסידית [[נעוול]]. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' ׁׁ(שרגא) פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' גרשון בער נקרא בשם זה על שם ר' [[גרשון בער מפהר]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. יש שהיו מכנים אותו בשל כך "דער קליינע גרשון בער" (=גרשון בער הקטן).<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
נשא את בתו של ר' יענקל ראקשיקער<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 89 הערה 1.</ref>.<br />
<br />
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. הייתה לו [[אהבה]] לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת [[תפילין]] וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. <br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.<br />
<br />
ר' גרשון בער נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השנייה]]<ref>ראה "וויטבסק" עמוד 226.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ה[[בעל מנגן]] החסידי ר' [[שניאור זלמן לוין]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
ר' שניאור זלמן לוין, זכרונות מאביו. פרק ראשון, '''[https://drive.google.com/file/d/1Evwz9SXHhFSjS6EPbu_zQhKAYbFgeVbV/view "אבא שלי!"]''', בית משיח גליון 396 עמוד 44 ואילך. פרק שני, '''[https://drive.google.com/file/d/1-KCHbqSu0jPcpGXZJDfFF142XpSOFKHC/view חסיד יוקד!]''', בית משיח גליון 397 עמוד 52 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין גרשון בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839819דוד אבא לוין2026-04-06T04:49:53Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבא לוין''' (כונה ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref>) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאמו מרת איטא העניא<ref>[https://teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תשורה פלטיאל-ורנר] עמוד 30.</ref>.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא בנו של ר' בנימין שהיה נפח בנעוועל<ref>"וויטבסק" עמוד 227.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839818דוד אבא לוין2026-04-06T04:47:59Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבא לוין''' (כונה ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref>) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאמו מרת איטא העניא<ref>[https://teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תשורה פלטיאל-ורנר] עמוד 30.</ref>.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא בנו של ר' בנימין שהיה נפח בנעוועל<ref>"וויטבסק" עמוד 227.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=839817מנחם מענדל ליין2026-04-06T04:32:44Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל ליין''' היה [[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]] בעיר [[נוול|נעוועל]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים דוד ליין]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 336. [[ספר התמימים]] ח"א עמוד נז.</ref>.<br />
<br />
נשא את מרת רבקה רייזא.<br />
<br />
היה שוחט ומוהל בעיר נעוועל. במשך תקופה היה שוחט בעיר וויעליקיא לוקי<ref>[[האח]] שנה ב' (תער"ב) גליון מס' 1 עמוד 8.</ref>.<br />
<br />
נהרג על [[קידוש השם]] על ידי הנאצים בנעוועל בשנת [[תש"א]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', עמוד 171 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=839816מנחם מענדל ליין2026-04-06T04:32:08Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל ליין''' היה [[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]] בעיר [[נוול|נעוועל]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים דוד ליין]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 336. [[ספר התמימים]] ח"א עמוד נז.</ref>.<br />
<br />
נשא את מרת רבקה רייזא.<br />
<br />
היה שוחט ומוהל בעיר נעוועל. במשך תקופה היה שוחט בעיר וויעליקיא לוקי<ref>[[האח]] שנה ב' (תער"ב) גליון מס' 1 עמוד 8.</ref>.<br />
<br />
נהרג על [[קידוש השם]] על ידי הנאצים בנעוועל בשנת [[תש"א]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', עמוד 171 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=839815מנחם מענדל ליין2026-04-06T04:28:40Z<p>משולח: יצירת דף חדש</p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל ליין''' היה [[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]] בעיר [[נוול|נעוועל]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים דוד ליין]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 336. [[ספר התמימים]] ח"א עמוד נז.</ref>.<br />
<br />
נשא את מרת רבקה רייזא.<br />
<br />
היה שוחט ומוהל בעיר נעוועל. במשך תקופה היה שוחט בעיר וויעליקיא לוקי<ref>[[האח]] שנה ב' (תער"ב) גליון מס' 1 עמוד 8.</ref>.<br />
<br />
נהרג על [[קידוש השם]] על ידי הנאצים בנעוועל בשנת [[תש"א]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', עמוד 171 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839808גרשון בער לוין2026-04-06T03:53:44Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[חסיד]] ר' '''גרשון בער לוין''' היה השמש בבית הכנסת החב"די ב[[עיירה]] [[נעוועל]]. נספה על ידי הנאצים בזמן ה[[שואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להחסיד ר' [[דוד אבא לוין]], תושב העיירה החסידית [[נעוול]]. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' ׁׁ(שרגא) פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' גרשון בער נקרא בשם זה על שם ר' [[גרשון בער מפהר]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. יש שהיו מכנים אותו בשל כך "דער קליינע גרשון בער" (=גרשון בער הקטן).<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
נשא את בתו של ר' יענקל ראקשיקער<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 89 הערה 1.</ref>.<br />
<br />
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. הייתה לו [[אהבה]] לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת [[תפילין]] וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. <br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.<br />
<br />
ר' גרשון בער נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השנייה]]<ref>ראה "וויטבסק" עמוד 226.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ה[[בעל מנגן]] החסידי ר' [[שניאור זלמן לוין]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
ר' שניאור זלמן לוין, זכרונות מאביו. פרק ראשון, '''[https://drive.google.com/file/d/1Evwz9SXHhFSjS6EPbu_zQhKAYbFgeVbV/view "אבא שלי!"]''', בית משיח גליון 396 עמוד 44 ואילך. פרק שני, '''[https://drive.google.com/file/d/1-KCHbqSu0jPcpGXZJDfFF142XpSOFKHC/view חסיד יוקד!]''', בית משיח גליון 397 עמוד 52 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין גרשון בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839807גרשון בער לוין2026-04-06T03:53:27Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[חסיד]] ר' '''גרשון בער לוין''' היה השמש בבית הכנסת החב"די ב[[עיירה]] [[נעוועל]]. נספה על ידי הנאצים בזמן ה[[שואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להחסיד ר' [[דוד אבא לוין]], תושב העיירה החסידית [[נעוול]]. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' ׁׁ(שרגא) פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' גרשון בער נקרא בשם זה על שם ר' [[גרשון בער מפהר]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. יש שהיו מכנים אותו בשל כך "דער קליינע גרשון בער" (=גרשון בער הקטן).<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
נשא את בתו של ר' יענקל ראקשיקער<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 89 הערה 1.</ref>.<br />
<br />
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. הייתה לו [[אהבה]] לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת [[תפילין]] וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. <br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.<br />
<br />
ר' גרשון בער נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השנייה]]<ref>ראה "וויטבסק" עמוד 226.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ה[[בעל מנגן]] החסידי ר' [[שניאור זלמן לוין]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
ר' שניאור זלמן לוין, זכרונות מאביו. פרק ראשון, '''[https://drive.google.com/file/d/1Evwz9SXHhFSjS6EPbu_zQhKAYbFgeVbV/view "אבא שלי!"]''', בית משיח גליון 396 עמוד 44 ואילך. פרק שני, '''[https://drive.google.com/file/d/1-KCHbqSu0jPcpGXZJDfFF142XpSOFKHC/view חסיד יוקד!]''', בית משיח גליון 397 עמוד 52 ואילך.{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין גרשון בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839806גרשון בער לוין2026-04-06T03:44:44Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[חסיד]] ר' '''גרשון בער לוין''' היה השמש בבית הכנסת החב"די ב[[עיירה]] [[נעוועל]]. נספה על ידי הנאצים בזמן ה[[שואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להחסיד ר' [[דוד אבא לוין]], תושב העיירה החסידית [[נעוול]]. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' ׁׁ(שרגא) פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' גרשון בער נקרא בשם זה על שם ר' [[גרשון בער מפהר]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. יש שהיו מכנים אותו בשל כך "דער קליינע גרשון בער" (=גרשון בער הקטן).<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
נשא את בתו של ר' יענקל ראקשיקער<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 89 הערה 1.</ref>.<br />
<br />
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. הייתה לו [[אהבה]] לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת [[תפילין]] וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. <br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.<br />
<br />
ר' גרשון בער נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השנייה]]<ref>ראה "וויטבסק" עמוד 226.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ה[[בעל מנגן]] החסידי ר' [[שניאור זלמן לוין]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין גרשון בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839803גרשון בער לוין2026-04-06T03:35:08Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[חסיד]] ר' '''גרשון בער לוין''' היה השמש בבית הכנסת החב"די ב[[עיירה]] [[נעוועל]]. נספה על ידי הנאצים בזמן ה[[שואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להחסיד ר' [[דוד אבא לוין]], תושב העיירה החסידית [[נעוול]]. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' ׁׁ(שרגא) פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' גרשון בער נקרא בשם זה על שם ר' [[גרשון בער מפהר]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. יש שהיו מכנים אותו בשל כך "דער קליינע גרשון בער" (=גרשון בער הקטן).<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. הייתה לו [[אהבה]] לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת [[תפילין]] וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. <br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.<br />
<br />
ר' גרשון בער נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השנייה]]<ref>ראה "וויטבסק" עמוד 226.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ה[[בעל מנגן]] החסידי ר' [[שניאור זלמן לוין]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין גרשון בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839802גרשון בער לוין2026-04-06T03:34:46Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[חסיד]] ר' '''גרשון בער לוין''' היה השמש בבית הכנסת החב"די ב[[עיירה]] [[נעוועל]]. נספה על ידי הנאצים בזמן ה[[שואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להחסיד ר' [[דוד אבא לוין]], תושב העיירה החסידית [[נעוול]]. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' גרשון בער. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' ׁׁ(שרגא) פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' גרשון בער נקרא בשם זה על שם ר' [[גרשון בער מפהר]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. יש שהיו מכנים אותו בשל כך "דער קליינע גרשון בער" (=גרשון בער הקטן).<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. הייתה לו [[אהבה]] לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת [[תפילין]] וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. <br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים ב[[משקה]] ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.<br />
<br />
ר' גרשון בער נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השנייה]]<ref>ראה "וויטבסק" עמוד 226.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ה[[בעל מנגן]] החסידי ר' [[שניאור זלמן לוין]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין גרשון בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839801דוד אבא לוין2026-04-06T03:07:21Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבא לוין''' (כונה ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref>) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאמו מרת איטא העניא<ref>[https://teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תשורה פלטיאל-ורנר] עמוד 30.</ref>.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839799דוד אבא לוין2026-04-06T02:53:23Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref> ונראה שמקור השם היה אבלי) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאמו מרת איטא העניא<ref>[https://teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תשורה פלטיאל-ורנר] עמוד 30.</ref>.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839798דוד אבא לוין2026-04-06T02:50:04Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref> ונראה שמקור השם היה אבלי) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאמו מרת איטא העניא<ref>[https://teshura.com/teshurapdf/Paltiel-Werner%2013%20Sivan%205782.pdf תשורה פלטיאל-ורנר] עמוד 30.</ref>.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אדמו"ר הריי"צ אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839796דוד אבא לוין2026-04-06T02:41:21Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref> ונראה שמקור השם היה אבלי) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. <br />
<br />
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אדמו"ר הריי"צ אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839795דוד אבא לוין2026-04-06T02:34:31Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' דוד אבאל'ה מלמד ונראה שמקור השם היה אבלי) היה 'מלמד' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. <br />
<br />
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר׳ [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אמרו עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה ןיש אומרים הרבי הרשב "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839794דוד אבא לוין2026-04-06T02:33:55Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' דוד אבאל'ה מלמד ונראה שמקור השם היה אבלי) היה 'מלמד' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. <br />
<br />
נשא את מרת חנה עלקא. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[ישראל לוין]]<br />
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר׳ [[יוסף יהודה חן]] מפריז<br />
<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אמרו עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה ןיש אומרים הרבי הרשב "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839789פייטל לוין2026-04-06T02:27:00Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד ב[[נעוועל]]|אחר=[[בעל מנגן]] מ[[קראון הייטס]]|ראו=שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)}}<br />
[[קובץ:הרב פייטל לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פייטל לוין]]<br />
ה[[חסיד]] ר' '''שרגא פייטל לוין''' ([[תרמ"ה]] – [[כ"ו בניסן]] [[תש"ב]]) מגדולי חסידי חב"ד ב[[נעוועל]], ונחשב ללמדן ובעל מידות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[נעוועל]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו החסיד הנודע ר' [[דוד אבא לוין]]. לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם נמנו לימים על דמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' פייטל, ר' [[ישראל לוין]] ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' פייטל הקפיד שלא ליהנות משל אחרים, אלא מיגיע כפיו. בעת שהתגורר בנעוול "בזמנים הטובים", הקים בית חרושת של מברשות לתעשייה ולצביעה. בית החרושת שגשג והצליח, אך כשהקומוניסטים ראו שהוא מתעשר, החרימו לו את בית-החרושת ואותו עשו למנהל החשבונות. כעבור זמן מה זרקו אותו לגמרי מהמקום. כמו כן שללו ממנו את זכות הבחירה, הזכות לתלושי אוכל. על פי החוק, לאדם במעמד כזה יכלו להציק ככל העולה על רוחם. <br />
<br />
לפרנסתו המשיך לעשות מברשות בצורה לא ליגאלית. הסיידים בנעוול ידעו שאצל פייטל לוין ניתן להשיג מברשת צביעה משובחת. <br />
<br />
את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות. הוא היה בקי בעל-פה ב[[ש"ס]] ובפוסקים וכן בספרי חסידות רבים. סיפר החסיד ר' [[דוד חן]]: "בכל שבת בבוקר היה מתקיים בביתו שיעור ב[[ליקוטי תורה]] והיו מגיעים כחמישה נערים ששהו בנעוול, וכן ילדיו. כולם ישבו סביב השולחן, וכיון שהיה רק ספר אחד של ליקוטי תורה, אחד הנערים היה קורא בקול רם בעוד ר' פייטל היה מסתובב בחדר מצד לצד ומקשיב. כשהקורא קרא בשגיאה, ר' פייטל היה נאנח בקול רם והבחורים כבר ידעו שקראו שלא כשורה (ר' פייטל ידע את הכל בעל פה), והיו חוזרים ומסתכלים בפנים וקוראים נכון. כך ישבו שעתיים ולמדו ליקוטי תורה. <br />
<br />
נפטר ב[[טשקנט]] ב[[כ"ו ניסן]] [[תש"ב]].<br />
<br />
==ניגונו==<br />
*[[ניגון רל"ב]] ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[בנימין לוין]], כפר חב"ד .<br />
*בנו, ר' [[צבי לייב לוין]], פריז, צרפת.<br />
*בנו, ר' [[דובער לוין]], אנגליה.<br />
*חתנו, ר' [[זלמן סודקביץ']], כפר חב"ד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, שרגא פייטל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839788פייטל לוין2026-04-06T02:26:25Z<p>משולח: אריכות יתירה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מגדולי חסידי חב"ד ב[[נעוועל]]|אחר=[[בעל מנגן]] מ[[קראון הייטס]]|ראו=שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)}}<br />
[[קובץ:הרב פייטל לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פייטל לוין]]<br />
ה[[חסיד]] ר' '''שרגא פייטל לוין''' ([[תרמ"ה]] – [[כ"ו בניסן]] [[תש"ב]]) מגדולי חסידי חב"ד ב[[נעוועל]], ונחשב ללמדן ובעל מידות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[נעוועל]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו החסיד הנודע ר' [[דוד אבא לוין]]. לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם נמנו לימים על דמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' פייטל, ר' [[ישראל לוין]] ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. <br />
<br />
ר' פייטל הקפיד שלא ליהנות משל אחרים, אלא מיגיע כפיו. בעת שהתגורר בנעוול "בזמנים הטובים", הקים בית חרושת של מברשות לתעשייה ולצביעה. בית החרושת שגשג והצליח, אך כשהקומוניסטים ראו שהוא מתעשר, החרימו לו את בית-החרושת ואותו עשו למנהל החשבונות. כעבור זמן מה זרקו אותו לגמרי מהמקום. כמו כן שללו ממנו את זכות הבחירה, הזכות לתלושי אוכל. על פי החוק, לאדם במעמד כזה יכלו להציק ככל העולה על רוחם. <br />
<br />
לפרנסתו המשיך לעשות מברשות בצורה לא ליגאלית. הסיידים בנעוול ידעו שאצל פייטל לוין ניתן להשיג מברשת צביעה משובחת. <br />
<br />
את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות. הוא היה בקי בעל-פה ב[[ש"ס]] ובפוסקים וכן בספרי חסידות רבים. סיפר החסיד ר' [[דוד חן]]: "בכל שבת בבוקר היה מתקיים בביתו שיעור ב[[ליקוטי תורה]] והיו מגיעים כחמישה נערים ששהו בנעוול, וכן ילדיו. כולם ישבו סביב השולחן, וכיון שהיה רק ספר אחד של ליקוטי תורה, אחד הנערים היה קורא בקול רם בעוד ר' פייטל היה מסתובב בחדר מצד לצד ומקשיב. כשהקורא קרא בשגיאה, ר' פייטל היה נאנח בקול רם והבחורים כבר ידעו שקראו שלא כשורה (ר' פייטל ידע את הכל בעל פה), והיו חוזרים ומסתכלים בפנים וקוראים נכון. כך ישבו שעתיים ולמדו ליקוטי תורה. <br />
<br />
נפטר ב[[טשקנט]] ב[[כ"ו ניסן]] [[תש"ב]].<br />
<br />
==ניגונו==<br />
*[[ניגון רל"ב]] ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[בנימין לוין]], כפר חב"ד .<br />
*בנו, ר' [[צבי לייב לוין]], פריז, צרפת.<br />
*בנו, ר' [[דובער לוין]], אנגליה.<br />
*חתנו, ר' [[זלמן סודקביץ']], כפר חב"ד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, שרגא פייטל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנוול]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=839785ניגון ברוך הוא אלקינו2026-04-06T02:08:49Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>'''ניגון ברוך הוא אלקינו''' הינו ניגון ישן, עליו סיפרו החסידים רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]] ורבי [[גרשון בער מפאהאר]], אשר חסידים הראשונים היו מנגנים אותו מתחילת נשיאותו של [[רבנו הזקן]] עד חמש שש שנים הראשונות של נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן על פי ציווי מיוחד מאת [[אדמו"ר האמצעי]], פסקו מלנגנו ברבים, ורק יחידי סגולה היו מנגנים אותו ב[[יחידות]] בהטעמה מיוחדת, ומזמן לזמן נתמעטו המנגנים ונשכח.<br />
<br />
ניגון זה הוסד בתחילת נשיאות מורנו [[הבעל שם טוב]], והוא שיר בעל שלש בבות עם תיבות. וזה נוסחו:<br />
<br />
בבא ראשונה צריכים לנגנה בתנועה חרישית ממושכה ובהטעמה גדולה: {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שבראנו להכיר כבודו גדלו ותפארתו, תפארתו גדלו וכבודו}}.<br />
<br />
בבא שנייה צריכים לנגנה ב[[קול]] צוהל וגבוה יותר מכמו בבא ראשונה {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים וטועים, תועים וטועים,<br />
תועים, תועים, תועים}}.<br />
<br />
בבא שלישית צריכים לנגנה ב[[קול]] ממושך וגבוה כפי האפשרי: {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שנתן לנו תורת אמת, להשכיל כוונת הבריאה ולהבין<br />
כוונת ירידת ה[[נשמה]] בעולם זה לעשות רצונו יתברך ויתעלה}}.<br />
<br />
החסיד רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]] שמע ניגון זה מהחסיד רבי [[מרדכי מהורודוק]], והחסיד רבי [[גרשון בער מפאהאר]] שמע ניגון זה מה[[חסידים]] רבי [[יצחק שאול מקלימאוויטש]] ורבי [[יוסף שלום מקלימאוויטש]] זקני חסידי [[קלימוביץ']].<br />
<br />
אמנם בימי [[אדמו"ר הזקן]] הוסיפו החסידים בבבא השלישית כמה תיבות, וכמו כן היה הבדל שבתחילת נשיאות אדמו"ר הזקן הייתה עיקר ההדגשה על הבבא השניה, ואחרי המאסר עיקר ההדגשה היה על האופן השלישי, וההסבר הוא כפי שיובא להלן שעד ביאת משיח העבודה הוא במה שנתן לנו.<br />
== המהות הפנימית של הניגון ==<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על ניגון זה: שלש הבבות של ניגון זה מכוונות כנגד שלש העולמות בריאה-יצירה-עשיה.<br />
<br />
ברוך הוא אלקינו שבראנו להכיר כבודו גדלו ותפארתו, תפארתו גדלו וכבודו - נגד [[עולם הבריאה]], ולהיות כי סדר העבודה הוא בשני אופנים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, לכן הכפיל לאמר, להכיר כבודו גדלו ותפארתו בדרך מלמטה למעלה, וחזר ואמר תפארתו גדלו וכבודו בדרך מלמעלה למטה.<br />
<br />
ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים וטועים, תועים וטועים, תועים, תועים, תועים - נגד [[עולם היצירה]].<br />
<br />
ברוך הוא אלקינו שנתן לנו תורת אמת ו[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] להשכיל כוונת הבריאה ולהבין כוונת ירידת ה[[נשמה]] ל[[עולם]] זה לעשות רצונו יתברך ויתעלה בשעבוד המוח והלב - נגד [[עולם העשייה]].<br />
<br />
לפני [[פטרבורג]] הייתה עבודתם של החסידים בתוכן ובנושא של הבבא השניה, ולאחר פטרבורג הייתה עבודתם של החסידים בבבא השלישית, וההדגשה היא במה שנתן לנו.<br />
<br />
הבבא השלישית היא יסוד החסידות כולה, ובה הוגים החסידים מאז ועד היום, ובזה נקבל פני [[משיח]] גואל צדק במהרה בימינו [[אמן]].<br />
<br />
סוף דבר וראשית הכל הוא, אשר כל התרגשות והתפעלות צריכים לעצרה ולהוליכה בצנורות גלגלים ואופנים, אשר בעזרתו יתברך תביא תועלת ממשית בפועל דבר בקביעות עתים ל[[תורה]], בהתעוררות [[מדות טובות]], בחיזוק דרכי ה[[חסידות]] והחסידים, בתפילה חמה ומאירה, [[קריאת שמע שעל המטה]] נעימה [[גמילות חסדים|ולעשות טובה]] ל[[יהודי]] ב[[גשמיות|גשם]] וב[[רוחניות|רוח]].<br />
<br />
ודבר ברור אשר כל פועל איזה שיהיה גם הפשוט ביותר, אם הוא בא ממקור המעיין חיים בדרכי החסידות הוא נעלה אף קדוש.<br />
<br />
==הניגון שבידינו==<br />
הניגון החסידי שהשתמר בימינו על מילים אלו, לא כולל את המילים כפי שנמסרו מפי רבותינו נשיאינו, והלחן כולו נסוב על המילים בקדושת '[[ובא לציון]]' שבסיום [[תפילת שחרית]] של יום חול:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ הוּא אֱלהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת.{{ש}}<br />
וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ.{{ש}}<br />
הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו.{{ש}}<br />
וְיָשִׂים בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו{{ש}}<br />
לַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם{{ש}}}}<br />
<br />
(על המילים הפותחות, 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו' ישנו לחן נוסף מ[[המגיד ממעזריטש]] בתוך הפיוט [[יצוה צור חסדו]]).<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון צ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br />
==ראו גם==<br />
*[[ונזכה ונחיה ונראה (ניגון)]]<br />
*[[ברוך הוא אלקינו (ניגון)]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/3/3a/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95_-_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
* [[אוצר סיפורי חב"ד]] בשם [[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F&pgnum=60 חלק ד עמודים חצ"ר - ש']''' {{הב}}<br />
* [https://abc770.org/music/audio_%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%9c ניגון ברוך הוא אלוקינו] להאזנה {{צליל}} {{חב"ד אור אין סוף}}<br />
<br />
<br />
{{מסורת הניגונים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוך הוא אלקינו}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים מנוול]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7&diff=839784בערל דאווזיק2026-04-06T02:07:51Z<p>משולח: הפניה לדף דובער דאווזיק</p>
<hr />
<div>#הפניה [[דובער דאווזיק]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7&diff=839782דובער דאווזיק2026-04-06T02:05:32Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[תמים]] '''דובער דאַווזיק''', הידוע גם בשם '''בערל מ[[צ'רניגוב]]''', ([[תר"נ]] (1890) - ?) היה תלמיד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] בשנים [[תרס"ד]]–[[תרס"ו]] (1904–1906).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"נ]] (1890) לערך בעיר [[צ'רניגוב]], והיה בן יחיד להורים ממעמד הביניים.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ד]] (1904) הגיע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. היו לו כישרונות רגילים, והוא נטה לקבל בקלות את דברי האחרים<ref name=":1">[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=68&hilite= כרם חב"ד גליון ג' עמוד 70].</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] (1906), במהלך המהפכה הרוסית הראשונה, בה היו מעורבים רבים מבין אנשי הבונד, הם שכנעו אותו להיגרר אחר ענייני הפוליטיקה שלהם. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ראה זאת, הורה לשני תלמידים חזקים לתפוס אותו ולהכניסו לחדר, ולאחר מכן שלח אותו לביתו.<ref name=":0">[https://chabadlibrary.org/books/5302040013 זכרון לבני ישראל פרק י"א].</ref><br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] (1916), כאשר הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שהה ב[[צ'רניגוב]] ונמלט מן הגיוס אך הושלך לכלא, היה שם גם בערל מצ'רניגוב. לימים העיד עליו [[ישראל ג'ייקובסון|הרב ג'ייקובסון]] כך: "היה נשוי, וחי חיי משפחה שומרת דת. היה בא לבית הכנסת להתפלל, את זקנו סיפר אבל לא גילח. גאנץ פיינער אידישער יונגערמאן [=יהודי צעיר מהוגן מאוד]."<ref name=":0" /><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=142&hilite= מעשה הבחור מטשערניגאוו]''', [[כרם חב"ד (בטאון)|כרם חב"ד]] גליון 3 עמוד 144 ואילך.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצ'רניגוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7&diff=839781דובער דאווזיק2026-04-06T02:05:04Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[תמים]] '''דובער דאַווזיק''', הידוע גם בשם '''בערל מ[[צ'רניגוב]]''', ([[תר"נ]] (1890) - ?) היה תלמיד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] בשנים [[תרס"ד]]–[[תרס"ו]] (1904–1906).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"נ]] (1890) לערך בעיר [[צ'רניגוב]], והיה בן יחיד להורם ממעמד הביניים.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ד]] (1904) הגיע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. היו לו כישרונות רגילים, והוא נטה לקבל בקלות את דברי האחרים<ref name=":1">[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=68&hilite= כרם חב"ד גליון ג' עמוד 70].</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] (1906), במהלך המהפכה הרוסית הראשונה, בה היו מעורבים רבים מבין אנשי הבונד, הם שכנעו אותו להיגרר אחר ענייני הפוליטיקה שלהם. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ראה זאת, הורה לשני תלמידים חזקים לתפוס אותו ולהכניסו לחדר, ולאחר מכן שלח אותו לביתו.<ref name=":0">[https://chabadlibrary.org/books/5302040013 זכרון לבני ישראל פרק י"א].</ref><br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] (1916), כאשר הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שהה ב[[צ'רניגוב]] ונמלט מן הגיוס אך הושלך לכלא, היה שם גם בערל מצ'רניגוב. לימים העיד עליו [[ישראל ג'ייקובסון|הרב ג'ייקובסון]] כך: "היה נשוי, וחי חיי משפחה שומרת דת. היה בא לבית הכנסת להתפלל, את זקנו סיפר אבל לא גילח. גאנץ פיינער אידישער יונגערמאן [=יהודי צעיר מהוגן מאוד]."<ref name=":0" /><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=142&hilite= מעשה הבחור מטשערניגאוו]''', [[כרם חב"ד (בטאון)|כרם חב"ד]] גליון 3 עמוד 144 ואילך.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצ'רניגוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7&diff=839780דובער דאווזיק2026-04-06T02:02:34Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>ה[[תמים]] '''דובער דאַווזיק''', הידוע גם בשם '''בערל מ[[צ'רניגוב]]''', ([[תר"נ]] (1890) - ?) היה תלמיד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] בשנים [[תרס"ד]]–[[תרס"ו]] (1904–1906).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"נ]] (1890) לערך בעיר [[צ'רניגוב]], והיה בן יחיד להורם ממעמד הביניים<ref name=":1">[https://www.kramim.info/article/%D7%9B%D7%A8%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-3-pdf/41102807 כרם חב"ד גליון ג' עמוד 70].</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ד]] (1904) הגיע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. היו לו כישרונות רגילים, והוא נטה לקבל בקלות את דברי האחרים<ref>שם.</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] (1906), במהלך המהפכה הרוסית הראשונה, בה היו מעורבים רבים מבין אנשי הבונד, הם שכנעו אותו להיגרר אחר ענייני הפוליטיקה שלהם. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ראה זאת, הורה לשני תלמידים חזקים לתפוס אותו ולהכניסו לחדר, ולאחר מכן שלח אותו לביתו.<ref name=":0">[https://chabadlibrary.org/books/5302040013 זכרון לבני ישראל פרק י"א].</ref><br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] (1916), כאשר הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שהה ב[[צ'רניגוב]] ונמלט מן הגיוס אך הושלך לכלא, היה שם גם בערל מצ'רניגוב. לימים העיד עליו [[ישראל ג'ייקובסון|הרב ג'ייקובסון]] כך: "היה נשוי, וחי חיי משפחה שומרת דת. היה בא לבית הכנסת להתפלל, את זקנו סיפר אבל לא גילח. גאנץ פיינער אידישער יונגערמאן [=יהודי צעיר מהוגן מאוד]."<ref name=":0" /><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=142&hilite= מעשה הבחור מטשערניגאוו]''', [[כרם חב"ד (בטאון)|כרם חב"ד]] גליון 3 עמוד 144 ואילך.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצ'רניגוב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7&diff=839778דובער דאווזיק2026-04-06T01:58:01Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>'''דובער דאַווזיק''', הידוע גם בשם '''בערל מ[[צ'רניגוב]]''', ([[תר"נ]] (1890) - ?) היה תלמיד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] בשנים [[תרס"ד]]–[[תרס"ו]] (1904–1906).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"נ]] (1890) לערך בעיר [[צ'רניגוב]], והיה בן יחיד להורם ממעמד הביניים<ref name=":1">[https://www.kramim.info/article/%D7%9B%D7%A8%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-3-pdf/41102807 כרם חב"ד גליון ג' עמוד 70].</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ד]] (1904) הגיע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. היו לו כישרונות רגילים, והוא נטה לקבל בקלות את דברי האחרים<ref>שם.</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] (1906), במהלך המהפכה הרוסית הראשונה, בה היו מעורבים רבים מבין אנשי הבונד, הם שכנעו אותו להיגרר אחר ענייני הפוליטיקה שלהם. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ראה זאת, הורה לשני תלמידים חזקים לתפוס אותו ולהכניסו לחדר, ולאחר מכן שלח אותו לביתו.<ref name=":0">[https://chabadlibrary.org/books/5302040013 זכרון לבני ישראל פרק י"א].</ref><br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] (1916), כאשר הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שהה ב[[צ'רניגוב]] ונמלט מן הגיוס אך הושלך לכלא, היה שם גם בערל מצ'רניגוב. לימים העיד עליו [[ישראל ג'ייקובסון|הרב ג'ייקובסון]] כך: "היה נשוי, וחי חיי משפחה שומרת דת. היה בא לבית הכנסת להתפלל, את זקנו סיפר אבל לא גילח. גאנץ פיינער אידישער יונגערמאן [=יהודי צעיר מהוגן מאוד]."<ref name=":0" /><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=142&hilite= מעשה הבחור מטשערניגאוו]''', [[כרם חב"ד (בטאון)|כרם חב"ד]] גליון 3 עמוד 144 ואילך.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצ'רניגוב]]</div>משולח