https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A7חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T21:40:37Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=642082משה טרשצ'אנסקי2023-10-26T17:30:57Z<p>משה פיק: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]]<br />
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' (כ"ח ניסן תרי"ח <br />
- [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] בין השנים ([[תרס"ו]] - [[תש"ב]]), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ח]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג.<br />
<br />
===תחילת דרכו===<br />
<br />
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. <br />
<br />
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}.<br />
<br />
===הסמכה לרבנות===<br />
<br />
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
===[[נישואיו]]===<br />
<br />
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}.<br />
<br />
===הכתרתו בכתר הרבנות===<br />
<br />
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.<br />
<br />
===תקופת רבנותו===<br />
<br />
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.<br />
<br />
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}.<br />
<br />
===ועידת הרבנים בקורוסטין===<br />
<br />
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}.<br />
<br />
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}.<br />
<br />
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי===<br />
<br />
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}.<br />
<br />
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית===<br />
<br />
<br />
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]].<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}.<br />
<br />
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. <br />
<br />
לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}.<br />
<br />
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}.<br />
<br />
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* '''סוד אמונים''' על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).<br />
<br />
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)<br />
<br />
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב.<br />
* '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}.<br />
* '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.<br />
* '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
''' על אבותינו ועל יחוסם''' מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).<br />
<br />
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).<br />
<br />
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז.<br />
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=642081משה טרשצ'אנסקי2023-10-26T17:30:33Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]]<br />
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' (כ"ח ניסן תרי"ח <br />
- [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] בין השנים ([[תרס"ו]] - [[תש"ב]]), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ט]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג.<br />
<br />
===תחילת דרכו===<br />
<br />
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. <br />
<br />
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}.<br />
<br />
===הסמכה לרבנות===<br />
<br />
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
===[[נישואיו]]===<br />
<br />
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}.<br />
<br />
===הכתרתו בכתר הרבנות===<br />
<br />
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.<br />
<br />
===תקופת רבנותו===<br />
<br />
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.<br />
<br />
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}.<br />
<br />
===ועידת הרבנים בקורוסטין===<br />
<br />
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}.<br />
<br />
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}.<br />
<br />
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי===<br />
<br />
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}.<br />
<br />
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית===<br />
<br />
<br />
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]].<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}.<br />
<br />
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. <br />
<br />
לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}.<br />
<br />
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}.<br />
<br />
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* '''סוד אמונים''' על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).<br />
<br />
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)<br />
<br />
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב.<br />
* '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}.<br />
* '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.<br />
* '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
''' על אבותינו ועל יחוסם''' מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).<br />
<br />
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).<br />
<br />
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז.<br />
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=642080משה טרשצ'אנסקי2023-10-26T17:29:52Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]]<br />
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' ([[כ"ח ניסן תרי"ח]] - [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] בין השנים ([[תרס"ו]] - [[תש"ב]]), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ט]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג.<br />
<br />
===תחילת דרכו===<br />
<br />
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. <br />
<br />
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}.<br />
<br />
===הסמכה לרבנות===<br />
<br />
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
===[[נישואיו]]===<br />
<br />
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}.<br />
<br />
===הכתרתו בכתר הרבנות===<br />
<br />
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.<br />
<br />
===תקופת רבנותו===<br />
<br />
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.<br />
<br />
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}.<br />
<br />
===ועידת הרבנים בקורוסטין===<br />
<br />
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}.<br />
<br />
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}.<br />
<br />
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי===<br />
<br />
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}.<br />
<br />
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית===<br />
<br />
<br />
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]].<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}.<br />
<br />
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. <br />
<br />
לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}.<br />
<br />
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}.<br />
<br />
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* '''סוד אמונים''' על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).<br />
<br />
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)<br />
<br />
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב.<br />
* '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}.<br />
* '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.<br />
* '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
''' על אבותינו ועל יחוסם''' מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).<br />
<br />
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).<br />
<br />
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז.<br />
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=642079משה טרשצ'אנסקי2023-10-26T17:29:09Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]]<br />
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' ([[כ"ח ניסן]] <br />
[[תרי"ח]] - [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] בין השנים ([[תרס"ו]] - [[תש"ב]]), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ט]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג.<br />
<br />
===תחילת דרכו===<br />
<br />
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. <br />
<br />
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}.<br />
<br />
===הסמכה לרבנות===<br />
<br />
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
===[[נישואיו]]===<br />
<br />
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}.<br />
<br />
===הכתרתו בכתר הרבנות===<br />
<br />
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.<br />
<br />
===תקופת רבנותו===<br />
<br />
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.<br />
<br />
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}.<br />
<br />
===ועידת הרבנים בקורוסטין===<br />
<br />
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}.<br />
<br />
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}.<br />
<br />
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי===<br />
<br />
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}.<br />
<br />
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית===<br />
<br />
<br />
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]].<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}.<br />
<br />
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. <br />
<br />
לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}.<br />
<br />
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}.<br />
<br />
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* '''סוד אמונים''' על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).<br />
<br />
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)<br />
<br />
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב.<br />
* '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}.<br />
* '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.<br />
* '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
''' על אבותינו ועל יחוסם''' מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).<br />
<br />
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).<br />
<br />
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז.<br />
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=642078משה טרשצ'אנסקי2023-10-26T17:28:16Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]]<br />
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' ([[כ"ח ניסן]][[תרי"ט]] - [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] בין השנים ([[תרס"ו]] - [[תש"ב]]), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ט]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג.<br />
<br />
===תחילת דרכו===<br />
<br />
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. <br />
<br />
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}.<br />
<br />
===הסמכה לרבנות===<br />
<br />
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
===[[נישואיו]]===<br />
<br />
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}.<br />
<br />
===הכתרתו בכתר הרבנות===<br />
<br />
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.<br />
<br />
===תקופת רבנותו===<br />
<br />
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.<br />
<br />
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}.<br />
<br />
===ועידת הרבנים בקורוסטין===<br />
<br />
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}.<br />
<br />
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}.<br />
<br />
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי===<br />
<br />
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}.<br />
<br />
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית===<br />
<br />
<br />
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]].<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}.<br />
<br />
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. <br />
<br />
לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}.<br />
<br />
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}.<br />
<br />
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* '''סוד אמונים''' על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).<br />
<br />
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)<br />
<br />
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב.<br />
* '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}.<br />
* '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.<br />
* '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
''' על אבותינו ועל יחוסם''' מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).<br />
<br />
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).<br />
<br />
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז.<br />
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=635000נחום הלל פינסקי2023-09-19T19:54:40Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום הלל פינסקי מעודכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום הלל פינסקי]]<br />
הרב '''נחום הלל פינסקי''' ([[תרנ"ח]]-[[תשי"ג]]) חסיד בעל מסירות נפש שניהל מפעל לרהיטים בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה שהועסקו בו עשרות חסידים מאנ"ש כשהוא מאפשר להם להימנע מחילול שבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד במשפחה חסידית שורשית בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרה"ח הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.<br />
<br />
בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בעת הליכתו באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחר תקופה קצר נפטר{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה| בת דודתה של הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זלדה רחל.}} סלוצקי.<br />
===מאסרו===<br />
<br />
על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]{{הערה|מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66}} ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל לייצור רהיטים בשם מעבלטשיק {{הערה| על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק מתואר בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.}}אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}.<br />
<br />
בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}, והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.}}.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב ב[[טשקנט]], לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, התמים [[מענדל פינסקי]], נפטר בשנת [[תר"ס]] באופן טראגי, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע [[מאמר חסידות]] של [[הרבי הרש"ב]].<br />
*אחיו, הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד מדריך בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש {{הערה|זכרון לבני ישראל עמ' לה.}}, ואחר כך משפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח בשנת תרע"ט בפוגרום שנערך בעיר חרסון{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמ' 298, ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}.<br />
*בנו, ר' זלמן נטע פינסקי, חתנו של הרב [[יצחק וולפוביץ']].<br />
*בנו, ר' יהודה לייב פינסקי.<br />
*בנו, ר' חיים ישראל פינסקי.<br />
*בתו, מרת לאה פולנר.<br />
*בתו, מרת זלדה קצנלבויגן, רעיית ר' [[משה קצנלבויגן]].<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסקי, נחום הלל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=634648משה טרשצ'אנסקי2023-09-18T15:35:05Z<p>משה פיק: /* המלחמה וקץ השושלת הרבנית */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]]<br />
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' ([[תרי"ט]] - [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] באוקראינה בין השנים (תרס"ו - תש"ב), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ט]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג.<br />
<br />
===תחילת דרכו===<br />
<br />
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. <br />
<br />
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}.<br />
<br />
===הסמכה לרבנות===<br />
<br />
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
<br />
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}.<br />
<br />
===הכתרתו בכתר הרבנות===<br />
<br />
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.<br />
<br />
===תקופת רבנותו===<br />
<br />
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.<br />
<br />
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}.<br />
<br />
===ועידת הרבנים בקורוסטין===<br />
<br />
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}.<br />
<br />
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}.<br />
<br />
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי===<br />
<br />
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}.<br />
<br />
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית===<br />
<br />
<br />
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ולפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]].<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}.<br />
<br />
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. <br />
<br />
לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}.<br />
<br />
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}.<br />
<br />
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* '''סוד אמונים''' על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).<br />
<br />
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)<br />
<br />
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב.<br />
* '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}.<br />
* '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.<br />
* '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
''' על אבותינו ועל יחוסם''' מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).<br />
<br />
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).<br />
<br />
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז.<br />
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%A6%27%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=634647משה טרשצ'אנסקי2023-09-18T15:34:16Z<p>משה פיק: /* המלחמה וקץ השושלת הרבנית */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שער סוד אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר סוד אמונים]]<br />
הרב '''משה טרשצ'אנסקי''' ([[תרי"ט]] - [[כ"ב טבת]] [[תש"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] באוקראינה בין השנים (תרס"ו - תש"ב), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שט"ז.}}, התפלל בנוסח חב"ד ונהג בחלק ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בקרמנצ'וג בשנת [[תרי"ט]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשתו שיתערב לעזרתו במינויו כרב העיר הוא מפרט שם את ייחוסו הרם מצד אביו ומצד אמו כאחד הטיעונים לזכותו לתפקיד .}}, ולאמו הרבנית חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג.<br />
<br />
===תחילת דרכו===<br />
<br />
מילדותו התחנך אצל דודו הגאון הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג {{הערה|הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}, וכבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. <br />
<br />
עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת ב[[לובני]] (לובען), אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] והפצרותיו בפני דודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] אב"ד קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ביום ח' אייר תרמ"ג: "'''כבוד ידידי הרב וכו׳ הר"ר ישראל יעקב נ"י אב"ד דק"ק קרעמענטשוג''' חיים וברכה למשמרת שלום, מכתבו קיבלתי, והנה אני אערוך מכתב לשם לבל לשנות דברי. ונא מידידי לכתוב לבעל אחותי ללובען שלא יהיה שום שינוי, אנכי אערבנו מידי תבקשנו...ומסתמא יתן אומן לדברי כי לא אנחם ח"ו, ודברתי לא אשנה...דברי ידידו המברכו, '''מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל''' מתוך הספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד, נמצא גם בספר על אבותינו ועל יחוסם.}} לבסוף מונה לתפקיד הרב מאיר אלתר שפירא גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בו הוא תיאר לפני את מהלך העניינים בלובני ובקשותיו של האדמו"ר מהורינסטייפל, והוא מציין במכתב שם שהוא הורה לאחיינו הרב טרשצ'אנסקי לחזור לקרמנצ'וג כדי לברוח מהמחלוקת.}}{{הערה|רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמוד שכ"ד הערה 421 בתחתית העמוד.}}.<br />
<br />
===הסמכה לרבנות===<br />
<br />
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב [[משה נחום ירושלימסקי]] מקאמינקא, [[הנצי"ב מוולוז'ין]] , האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני מינויו כרב העיר הוא מפרט את כל תעודות הסמיכה שהוא קיבל לרבנות מהרבנים המוזכרים לעיל, תעודות הסמיכה הללו השתמרו אצל הרב טרשצ'אנסקי בבריחתו מהגרמנים ואחר כך אצל נכדו הרב חיים עוזר מרינובסקי ופורסמו לימים בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
<br />
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ובו הוא מתאר את הסיוע רב השנים לדודו הרב ישראל יעקב יעבץ שהתקשה להתמודד לבדו עם כל טרדות העיר.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשאשה צעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה [[האדיטש]], אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תרס"ד הוצעה בפני הרב טרשצ'אנסקי משרת רבנות נוספת בעיר [[באחמוט]], את ההצעה הזו הוא פסל בעצמו בשל הריחוק הרב ממקום מגוריו, ובשל צביונה של העיר בוכמוט שהיה שונה בתכלית מהעיר קרמנצ'וג שהייתה נחשבת כעיר תורנית ואף זכתה בשל כך בתואר: "ירושלים דאוקראינה"{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד ושיתף אותו בהצעת הרבנות שהונחה לפניו ובהתלבטות הקשה שלו בעניין בשל צביונה של העיר שאנשיה היו רחוקים מקיום תורה ומצוות ובשל ריחוקה הפיזי מקרמנצ'וג עיר מגוריו.}}.<br />
<br />
===הכתרתו בכתר הרבנות===<br />
<br />
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש{{הערה|שאיפה זו באה לידי ביטוי במכתבים רבים שהרב ישראל יעקב יעבץ שלח אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי וביקש ממנו פעמים רבות לסייע לו בנסיונותיו לעלות לארץ ישראל, ואף התעניין דרכו על אופן ההסתדרות שלו בארץ.}} כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה{{הערה|כפי שמתואר בהקדמתו של הרב ישראל יעקב יעבץ לספרו תשובות מהרי"ש.}} הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים{{הערה|במכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרס"ד הוא מתאר את חזקת הרבנות שמגיעה לו לפי ההלכה ומפרט במכתב את ההתנגדויות מצד אנשי מדון בעירו להעברת הרבנות בשל אינטרסים אישיים.}} ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.<br />
<br />
===תקופת רבנותו===<br />
<br />
במהלך תקופת רבנותו כרב העיר הרבה הרב טרשצ'אנסקי להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא{{הערה|כתב היד המקורי השתמר על ידי משפחת מרינובסקי ופורסם לימים בספר זכרון משה עמוד קס"ד.}}, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|מכתביו בכתב ידו שנשתמרו במכון שוקן בירושלים.}}, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה"{{הערה| מופיע בספר סדרי טהרה וכמו כן בספר זכרון משה עמוד קס"ט.}}, האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.<br />
<br />
אחת מהתכונות הבולטות אצל הרב טרשצ'אנסקי היה הסדר המופתי שבו הוא התנהל, וכפי עדות בנו הרב שלמה טרשנסקי{{הערה|בהקדמתו לספרו זכרון משה.}} הוא ניהל חיים מסודרים ביותר ומצא זמן לכל עיסוקיו הרבים: להשיב לשאלות הלכתיות מסובכות, וגם ללמוד תורה, ולחדש חידושים בחסידות במדרשים ובשאר מקצועות התורה{{הערה|באחד מהמכתבים ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי הוא כותב שהוא כבר חיבר חיבורים רבים והם מוכנים לדפוס וכשהזמן יתאפשר הוא יעביר אותם להגהה, אך בפועל ככל הנראה הדבר התעכב ולאחר פרוץ המהפכה ברוסיה לא התאפשר יותר.}}, כל זה התאפשר עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה בשנת תרע"ז{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה למרות הרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי המשיך בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואלים בסתר מקרב תושבי עירו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל המחוז של העיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/#/b/146550/p/21/t/10.00.4999729900072263/fs/0/start/0/end/0/c/1692087153867. ספר הזכרונות מאת ר' מאיר גורקאוו עמוד 22], מופיע גם בהקדמה לשו"ת מהר"י תומרקין.}}.<br />
<br />
===ועידת הרבנים בקורוסטין===<br />
<br />
בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים היחיד לאחר פרוץ המהפכה בברית המועצות בעיר קורוסטין, הכינוס התקיים למרות שהרבנים שהשתתפו בכינוס סבלו מאיומים ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי שהתנגד בחריפות לכל פעילות דתית כלשהי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=105&hilite= הפרק על הוועידה הקורסטונית בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמוד פ"ז].}}.<br />
<br />
נשיא הכינוס בקורוסטין היה [[הרבי הריי"צ]], ואחד ממשתתפיו היה הרב טרשצ'אנסקי{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=109 תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית בפרק הנ"ל].}} שדרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס{{הערה|פורסם בגליון כרמים.}}.<br />
<br />
===נסיונות החילוץ מעמק הבכא הסובייטי===<br />
<br />
במהלך השנים היו בפניו מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאחר שהתקבל האישור המיוחל נחסמה דרכו, והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי{{הערה|המכתב ששלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אל הרב ראי"ה קוק מופיע בספר אגרות ר' חיים עוזר כרך ב'.}}.<br />
<br />
===המלחמה וקץ השושלת הרבנית===<br />
<br />
<br />
בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו ברחו על נפשם למקום מרוחק בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה לעיר סרטוב ברוסיה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט דפי חידושים בודדים, רשימות דברים, וקטעים שונים ממה שהוא הצליח לקחת עמו הכל נותר מאחור{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה, ומופיע גם כן בספר על אבותינו ועל יחוסם.}}.<br />
<br />
בהגיעם לסרטוב נחלש מאוד כוחו של הרב טרשצ'אנסקי בשל תלאות הדרך והוא נפטר בגיל שמונים ושלוש שנים{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה נרשם שמונים וארבע שנים, אך בשל שנת לידתו בתרי"ט כנראה שחלה טעות.}} ב[[כ"ב טבת]] שנת [[תש"ב]] ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב{{הערה|בהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של שושלת הרבנות בעיר קרמנצ'וג (תרט"ו - תש"ב) שהרב טרשצ'אנסקי ירש אותה מדודו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] לפניו מסבו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]].<br />
<br />
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
לפי עדותו של נכדו הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] מ[[כפר חב"ד]], הרב משה טרשצ'אנסקי היה מקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]], הוא התפלל בנוסח ה[[אריז"ל]] ואף נהג בחלק ממנהגי חב"ד{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 89.}}.<br />
<br />
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין מתואר שבהגיע אגרת הקודש עם המאמר של ראש השנה לחסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה שמחה גדולה בעיר קרמנצ'וג שנמשכה כשלושה ימים במהלך ימים אלו באחד מאירועי השמחה הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] והרב משה טרשצ'אנסקי פשטו את בגדיהם העליונים ורקדו מתוך שמחה ובמהלך הריקודים אמרו: "ברך ה' חב"ד לעבט, און ה' יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25].}}. <br />
<br />
לאחד ששאל את [[הרבי]] נשיא דורנו על הנהגה זו של רבני קרמנצ'וג ותמה עליהם שהם תיארו ענייני קבלה וספירות ואמרו עליהם שהם חיים?? ענה הרבי על כך תוך שהוא משבח את רבני קרמנצ'וג שהם לא התכוונו לספירות הקבליות עצמם אלא להבדל בין חסידי פולין (חג"ת) לחסידי ליובאוויטש (חב"ד), והתבטא: '''ואמנם רבני קרמנצ'וג הם לא נביאים, אבל בני נביאים הם וכיוונו אל האמת'''{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמודים 89-90.}}.<br />
<br />
באגרות קודש של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם שני מכתבים ששלח הרבי לרב משה טרשצאנסקי שמתאורכים לט"ז תמוז תרפ"ט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=578 אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ט"ז עמוד תקכ"ד].}}.<br />
<br />
בתולדות לוי יצחק מתוארת התכתבות בין הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון רבה של העיר יקטרינוסלב לבין הרב משה טרשצ'אנסקי בנושא גיטין בעקבות שינוי שמה של העיר יקטרינוסלב לדנייפרופטרובסק{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א' עמוד 167, ובהקדמה לספר זכרון משה.}}.<br />
<br />
במאמר "סוד אמונים" על י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם חיבורו היחיד שהרב טרשצ'אנסקי הצליח להוציא בימי חייו הוא מרבה לצטט מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מספר התניא ומליקוטי תורה, ונראה מכך שהייתה לו בקיאות רבה בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37612&st=&pgnum=5 סוד אמונים עמוד ג' הערה ד' ובעוד מקומות רבים נוספים].}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* '''סוד אמונים''' על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם (ירושלים, תרס"ה).<br />
<br />
* '''זכרון משה - אודים מוצלים מאש''' - חידושי תורתו של הרב משה טרשצ'נסקי מהתנ"ך , מדרשי חז"ל, ותפילה יצא לאור על ידי בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א)<br />
<br />
מלבד חיבוריו אלו הרב טרשצ'אנסקי חיבר במהלך חייו כעשרים חיבורים נוספים {{הערה|ראה רשימת חיבורים שנאבדו בסוף ההקדמה בספר זכרון משה.}} בכל מקצועות התורה אך רובם ככולם אבדו, וחבל על דאבדין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחותו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] מקריוקוב.<br />
* '''בנו''' - הרב [[שלמה טרשנסקי]] שימש כרב בניו-יורק ועמד בקשר עם הרבי בהקשר להוצאת ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגאטשוב{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=330 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר כרך כ"ג אגרת תתקכ"ט].}}.<br />
* '''נכדו''' - הרה"ח ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] שבמשך שנים רבות שימש כמוהל בכפר חב"ד.<br />
* '''אחיינו''' - הרה"ח ר' [[יצחק וולפוביץ']] תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
''' על אבותינו ועל יחוסם''' מאת נכדו הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי (כפר חב"ד, תנש"א).<br />
<br />
''' בהקדמה לספר זכרון משה''' מאת בנו הרב שלמה טרשנסקי (ניו יורק, תשל"א).<br />
<br />
''' רבינו הקדוש מהארנסטייפל ''' עמודים שי"ג - שי"ז.<br />
{{מיון רגיל:טרשצ'אנסקי, משה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=633457יצחק וולפוביץ'2023-09-11T08:31:30Z<p>משה פיק: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יצחק וולפוביץ.jpeg|ממוזער|200PX|הרב יצחק וולפוביץ']]<br />
הרב '''יצחק (איצ'ה) וולפוביץ'''' ([[ט"ו בשבט]] [[תרנ"ט]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשל"ב]]) היה תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|ספר התמימים כרך א' עמוד קל"ח.}} בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומחסידי חב"ד במוסקבה.<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב יצחק נולד בעיירה קריוקוב פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של קריוקוב, ולאמו הרבנית יענטע פערל אחותו של הגאון הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג,<br />
כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן לראות פתרון חידה סבוכה שפתר בילדותו בגיליון [[האח]] שיצא בליובאוויטש{{הערה|האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.}}.<br />
===לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש===<br />
<br />
על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר בביקורו בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו קרוביו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה חברה טובה בילדותה של [[הרבנית רבקה]] היות ושניהן היו בנותיהם של שני רבני העיר [[קרמנצ'וג]] והן היו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידידותן זו לאורך השנים.<br />
<br />
בשנת תרד"ע כשהגיעה העת של הרב יצחק לנסוע לליובאוויטש ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה אמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שתדאג לו בקבלתו לישיבה{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 179 הערה 2.}}, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מקובלת וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=29 זכרון לבני ישראל עמוד יג]}}.<br />
הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות{{הערה|לפי אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}.<br />
<br />
===נישואין ומעבר למוסקבה===<br />
<br />
בסיום לימודיו בישיבת תומכי תמימים היה אמור הרב יצחק להתמנות לממלא מקומו של אביו כרב העיירה קריוקוב{{הערה|שמועה מאת אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}, אבל הדבר נמנע בשל המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בימים ההם ברוסיה.<br />
<br />
בי"ד אדר א' תרפ"ד נשא את מרת שפרה איידלאה (למשפחת לבקובסקי) בתו של החסיד הרב ישראל לבקובסקי מקרמנצ'וג, ואחותו של המשגיח הרב [[נחום לבקובסקי]].<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב יצחק ורעייתו בקרמנצ'וג, <br />
ולאחר מספר שנים עברו להתגורר במוסקבה בסמיכות לבית הכנסת מרינה רושצ'ה החב"די.<br />
<br />
ביתו של הרב יצחק היה פתוח לרווחה לכל יהודי ורבים מאנ"ש חסידי חב"ד במוסקבה היו מגיעים להתפלל בדירתו הקטנה (יחידת דיור בת שני חדרים) ומתוועדים שם בשבתות ובימים טובים{{הערה|כפי שסיפרו לימים החסידים ר' ישראל פינסקי ור' [[זאב רפופורט]] שהעידו שהם התפללו שם לעיתים.}}, ולעיתים הצטופפו שם עשרות אנשים בעיקר בחג הפסח{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}.<br />
<br />
אלו שהכירו אותו העידו שהיה לו ראש חריף ביותר ושהוא ידע לענות על שאלות סבוכות בהלכה לעיתים אפילו ללא עיון כלשהו{{הערה|לפי עדות של אחיינו ר' יעקב (יאן) רוגאצקי מקראון הייטס שהתגורר בסמיכות אליו בימים ההם.}}.<br />
<br />
כמו כן נהג ללמוד בספר מורה נבוכים למרות שבחב"ד לא נהגו ללומדו, אך עליו לא נפל ספק מפני בקיאותו הרבה בנגלה, בהלכה, ובחסידות{{הערה|לפי עדות של אחיינו הרב [[ישראל לבקובסקי]] ראש ישיבת חובבי תורה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
חודשיים לפני פטירתו הספיק לערוך חופה וקידושין לקרובי משפחתו{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}, הרב יצחק נפטר בט"ז תמוז תשל"ב ונטמן בבית החיים ב[[מלחובקה]] (ליד מוסקבה) על מצבתו נרשם הנוסח הבא: ''' הרב ר' יצחק בהרב מנחם מענדיל מורה הוראה בעל צדקה '''.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''חתנו''' - ר' זלמן נטע פינסקי, מחסידי חב"ד במוסקבה, בנו של הרב [[נחום הלל פינסקי]].<br />
<br />
* '''בנו''' - ר' דוד וולפוביץ'.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[דוד לבקובסקי]] הי"ד, תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נשלח באשמת פעילות דתית מחתרתית למחנה עבודה בסיביר ומאז נעלמו עקבותיו.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[נחום לבקובסקי]], היה משגיח במשך שנים רבות בישיבת תומכי תמימים בברינואה בצרפת.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=633301אברהם דוד שלונסקי2023-09-10T14:11:55Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]]<br />
'''אברהם דוד שלונסקי''' ([[ה' אדר ב']] [[תר"ס]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי ה[[עברית|שפה העברית]], נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו מרת ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי]].<br />
{{ציטוט-צף|<br />
ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב<br />
ברוקלין, נ. י.<br />
ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי<br />
שלום וברכה!<br />
<br />
אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה - אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי - לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי').<br />
<br />
כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}}<br />
==תולדות חיים==<br />
אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] בעיירה קריוקוב שבפרברי [[קרמנצ'וג]], במזרח [[אוקראינה]], להוריו טוביה וציפורה שלונסקי.<br />
<br />
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר [[ניקולייב]].<br />
<br />
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי התנועה הציונית, אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - [[הרבי]].<br />
<br />
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו.<br />
<br />
על אף שאביו חפץ היה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]], אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת [[בר מצוה|בר המצווה]] שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=במהלך ה[[בר מצווה]] העניק לו הרב שניאורסון את ספר ה[[תניא]].}}, נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב{{הערה|1=על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון [[האח (גליון)|האח]], שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.}}.<br />
<br />
לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב.<br />
<br />
ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר.<br />
<br />
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של [[תל אביב]], נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר החב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז.<br />
<br />
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב..."{{הערה|1='[[ידיעות אחרונות]]', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).<br />
<br />
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב.<br />
<br />
בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר הנפטר.<br />
<br />
==קשריו החב"דיים==<br />
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערה|"לאחיי קוראי האח!<br />
<br />
אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו.<br />
<br />
אחיכם אברהם שליאנסקי".}}.<br />
<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==פועלו הספרותי==<br />
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו ל[[משיח]] ול[[רוחניות]].<br />
<br />
על תרגומיו החב"דיים נמנים:<br />
*קול קורא: '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]'.<br />
*[[חיים גראביצער]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* רני יגר, '''אברהם המאמין העברי''' - ההתכתבות בין הרבי לשלונסקי, בהוצאת כרמל <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*הרב אליהו שוויכה, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf נשיא וסופר]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ{{הערה|פורסם גם עם מספר הוספות בשבועון כפר חב"ד גליון 1844 עמוד 48.}}<br />
*[https://chabad.info/magazine/669790/ המשורר שלמד עם הרבי בחדר • מיוחד] [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132013 המשורר המאמין: עדויות חדשות על הקשר של שלונסקי עם הרבי]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שלונסקי אברהם}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משוררים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92&diff=628186קרמנצ'וג2023-08-23T09:33:47Z<p>משה פיק: /* החסיד הראשון בעיר */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה שבו הייתה ישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]]]<br />
[[קובץ:קרמנצ'וג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[שלמה סלומון]] בבית התבשיל של הקהילה]]<br />
<br />
'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שב[[אוקראינה]].<br />
<br />
הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרבנים: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]], ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], הגבירים הנדיבים האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.<br />
<br />
==העיר קרמנצ'וג==<br />
העיר [[קרמנצ'וג]] שוכנת על הגדה השמאלית של נהר הדנייפר, באיזור פלך פולטבה. העיר הוקמה בערך בשנת ה'של"א (1571).<br />
בעיר ישנו נמל וצומת מסילות רכבת, שהפכו אותה לעיר מפותחת כלכלית. המסחר התמקד בשלושה תחומים: תבואה, טבק ועצים. בעיר היו בתי ריחיים גדולים, מהם נשלחה תוצרת התבואה נמכרה לכל רחבי אוקראינה. כמו כן היו בעיר בתי חרושת גדולים לתעשיית טבק וסיגריות. דרך נהר הדנייפר, הגיעו לעיר משלוחי ענק של עצים שנכרתו ביערות אוקראינה, ובעיר היו נחתכים לקורות ונסרים. <br />
<br />
==ירושלים דאוקראינה==<br />
המידע הראשון על התיישבות יהודית בעיר הוא משנת ה'תקמ"ב (1782). בשנת ה'תקס"א (1801) נמנו ברשימת משלמי המיסים 454 יהודים במחוז קרמצ'וג. הקהילה היהודית צמחה בעקבות הגירה ובשנת ה'תרנ"ז (1897) מנו היהודים כ-30,000 איש והיוו כ-50% מתושבי העיר. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כ-40,000 יהודים מתוך אוכלוסייה של קרוב ל-90,000 תושבים.<br />
<br />
על יהודי העיר ככלל, ניתן לומר כי תורה וגדולה נמצאו אצלם במקום אחד. בקהילה היהודית היו עשירים גדולים, לצד בעלי תורה וחסידים דגולים; הם אלו שהשפיעו על רוח ה[[יהדות]] בעיר בכלל, ועל רוחה של [[ליובאוויטש]] בפרט. לרבים מעשירים אלו היה בית-כנסת אותם בנו, ורבים מבני העיר היו מתפללים בהם. <br />
<br />
בשבתות שררה אווירה שבתית מובהקת, באשר כל עסקי היהודים היו סגורים, ולא נמצאה אף לא חנות אחת פתוחה. לא ייפלא אפוא שבגין כך זכתה [[קרמנצ'וג]] לכינוי "ירושלים דאוקראינה".<br />
<br />
==אדמו"ר הזקן מבקש להתיישב בקרעמנצ'וג==<br />
<br />
קרמנצ'וג כמעט והפכה למרכז [[חסידות חב"ד]], היה זה בעת ש[[אדמו"ר הזקן]] ברח מנפוליון וצבאו בלוויית בני משפחתו וחסידים רבים. ביקש [[אדמו"ר הזקן]] להתיישב בקרמנצ'וג ולבנות מחדש את ממלכתו; לשם כך אף שיגר לקרמנצ'וג את בנו ה[[אדמו"ר האמצעי]] ובתו [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] בכדי שישיגו מקומות מגורים הולמים. בעוד הם תרים אחר מקומות מגורים נאותים, הסתלק [[אדמו"ר הזקן]] כמעט במפתיע. <br />
<br />
התוכנית ליישב את בני משפחת הרבי וחסידים רבים בקרמנצ'וג, ירדה מהפרק. [[אדמו"ר האמצעי]] אמנם התגורר בעיר במשך מספר חודשים, אך לאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]], לבקשת החסידים, עזב הרבי את העיר יחד עם מלווים רבים כשפניו מועדות ל[[ליובאוויטש]], שם נבנתה מחדש הממלכה החב"דית{{הערה|הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תולדות אדמו"ר הזקן]], פרק שנותיו האחרונות ופטירתו}}. <br />
<br />
=== החסיד הראשון בעיר ===<br />
<br />
לפי הידוע, ראשון ה[[חסידים]] שהתגורר בעיר, היה הרב [[אהרן (נכד אדמו"ר הזקן)|אהרן]], בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]]. הוא כיהן כרבה של קרמנצ'וג. מספרים כי היה גדול מאוד ב[[תורה]] וב[[חסידות]]. <br />
<br />
לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות ל[[רב]] עיר, מטעמם, את הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]]. כך אכן נעשה, ומיני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של [[חסידי חב"ד]] והשני לחסידי [[צ'רנוביל]]. <br />
<br />
לאחר פטירתו, מונה הרב [[יוסף תומרקין]] לרבם של [[חסידי חב"ד]] בעיר. <br />
<br />
ביום כ"ג תמוז תרל"ד נפטר הרב תומארקין בפתאומיות, במקומו מונה אחיו, הרב [[צבי תומרקין]], אולם גם הוא לא האריך שנים בתפקידו, ולאחר תשע שנים נפטר. במקומו מונה הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] (חתנו של ר' יוסף) לרבה של קרמנצ'וג. <br />
<br />
בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי [[הרש"ב]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] עלה רבם של חסידי טשרנוביל, הרב [[ישראל יעקב יעבץ]], לארץ הקודש, ובן אחותו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] נתמנה לממלא מקומו{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45}}. הרב טרשצ'אנסקי אף על פי שהיה מחסידי צ'רנוביל, הושפע רבות מ[[חב"ד]], התפלל ב[[נוסח האריז"ל]] והתנהג בכמה מ[[מנהגי חב"ד]]. נכדו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]] הפך לחסיד [[חב"ד]]. <br />
<br />
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל רפאלוביץ והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==='''ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך''''===<br />
בתוך הקהילה החב"דית היו קבוצות שכונו בשמות חיבה ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך'{{הערה|ראה [[ניגון קרמנצ'וג בערלאך]].}}. באגרת ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] אל החסיד הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הוא מבקשו לכתוב זכרונות אודות ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך' מקרמנצ'וג. <br />
<br />
על הכינוי "בעראלאך" הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת אחרת: <br />
<br />
"בקרמנצ'וג היו אז (תקופת הרבי המהר"ש) מחסידי חב"ד החסידים המפורסמים בשם 'בעראלאך', היינו שעל צד ההזדמנות נקראו בשם דוב החסיד ר' [[דוב דוברוסקין|דוב ב"ר משה, 'בעריל משה'ס']], החסיד ר' [[דוב מאסייעוו]], החסיד ר' [[חיים דוב וילענסקי]] ועוד כשלושה או ארבעה שנקראו בשם דוב. <br />
<br />
"ויהי לפתגם 'די קרעמנטשוקער בערעלעך' (מכיוון שדוב בתרגום ל[[אידיש]]: בער). הם היו בעלי שכל אדיר, ואבירי לב מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים גם בני [[פולין]] שבקרמנצ'וג היו יראים ומכבדים אותם" {{הערה|'[[התמים]]' חוברת ב' עמוד ס'.}}.<br />
<br />
=== הגבירים גור אריה ===<br />
בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גוראריה המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת [[גוראריה]] הייתה מהמשפחות החב"דיות החשובות בעיר, ידועה בייחוסה. <br />
<br />
לשלושת האחים, הרב [[שמואל גוראריה]] הרב [[נתן גוראריה]] והרב [[מנחם מענדל גוראריה]] (אביו של [[הרש"ג]]), היו עסקים משגשגים, בתי חרושת של טבק, יערות רבים ועוד. שלושתם דבקו בדרכי רבותינו נשיאינו, והרימו תרומות נכבדות לעניינים שונים, על פי הכוונת רבותינו נשיאינו. <br />
<br />
הללו אף דאגו לפרנסתם של החסידים. בבית החרושת לטבק שהיה להם, עבדו כחמישים עובדים - כולם חסידים ותמימים, בעלי תריסין בנגלה וחסידות. אחד העובדים המפורסמים היה החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בליניצקי]], ששימש כגזבר ורואה חשבון במפעל במשך שנים רבות. <br />
<br />
בשנים שלפני המהפכה הקומניסטית, ניהל הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] בנו הבכור של ר' [[נתן גוראריה]], את המפעל הגדול. אף הוא מחשובי חסידי [[חב"ד]] בעיר ובכלל. <br />
<br />
בימים ההם היה '[[גן עדן]] חסידי' בעיר, כאשר רובם ככולם היו מסודרים ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]; בתי המדרש היו מלאים תדיר, שיעורי תורה ו[[התוועדויות]] היו בשופי.<br />
<br />
==המהפיכה הקומוניסטית==<br />
גן עדן החסידי הזה קרס עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית. עם עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הקומוניסטים את בתי הכנסת הרבים, בתי הספר ותלמודי תורה, הספריה הציבורית, ואפילו את בית הרפואה היהודיים. הכול הולאם לטובת "אמא רוסיה". במקביל החלו רדיפות קשות נגד בעלי המפעלים והעשירים. מפעל הטבק של משפחת גוראריה הולאם, כאשר הקומוניסטים "הצניחו" מנהלים חדשים. <br />
<br />
כל החסידים שעבדו במפעל נאלצו לעוזבו לאחר שסרבו לעבוד ב[[שבת]], לפי תביעת המנהלים החדשים. על כנו נותר רק מנהל החשבונות ר' [[ישראל נח בליניצקי]], וזאת כאות הערכה על כך שעמד בגבורה נגד שודד שניסה לשדוד ממנו סכום כסף גדול השייך למפעל.<br />
<br />
הקומוניסטים עשו הכל בכדי לדכא את שמירת המצוות ולעומת זאת החסידים נלחמו למען שמירת היהדות וזאת בהכוונת אדמו"רי ליובאוויטש. <br />
<br />
בקרמנצ'וג נטל הרב ישראל נח בליניצקי חלק בראש העושים למען חיזוק היהדות בעת קשה זו בכל דרך אפשרית{{הערה|[[ישראל נח הגדול]] עמוד 38}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הסניף המרכזי==<br />
<br />
בימי מלחמת העולם הראשונה, ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] נאלצה לנדוד מ[[ליובאוויטש]] לערים אחרות, נוסד הסניף המרכזי ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' רכט, ספר התמימים חלק א עמוד צז, רשימות דברים}}, והאחים גוראריה תרמו בניינים וסכומי כסף אדירים לטובת קיומה של ה[[ישיבה]].<br />
<br />
הגביר ר' הירשל גורארי תרם בניין בו למדו תלמידי "האולם" במשך שנתיים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F.pdf הבית ברחוב הנצחון] [[שבועון בית משיח]] גיליון 997 עמוד 37}}.<br />
<br />
אולם מצב זה לא נמשך זמן רב, לאחר שכל בני המשפחה נאלצו להימלט מקרמנצ'וג מאימת הקומוניסטים. <br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[גלגולי ישיבת תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית#סניף קרמנצ'וג]]}}<br />
במשך זמן לא רב, הייתה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג, אולם בקיץ [[תר"פ]] נאלצו תלמידי ה'אולם' - התלמידים המבוגרים - לעזוב את העיר. רק הצעירים נותרו עוד זמן מה, אך גם הם נאלצו לרדת למחתרת.<br />
<br />
==ישיבה מחתרתית==<br />
מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי רע, והיה צורך במנהל שיקח על עצמו את האחריות הכבדה לדאוג לקיומה של הישיבה שהפכה למחתרתית. ר' [[ישראל נח בליניצקי]] הסכים לקחת על עצמו את המשימה הכבדה.<br />
<br />
הכספים שנאספו מדי פעם, לא הספיקו לקיום הישיבה. מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי-רע, ולעיתים ר' ישראל נח נאלץ היה ללוות סכומי כסף מקופת המפעל בו עבד, לטובת הישיבה - מעשה שהיה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש. <br />
<br />
בתקופה ההיא למדו בקרמנצ'וג יותר ממאה תמימים בקבוצות קטנות במקומות שונים ברחבי העיר. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ח]] דיווח הרב [[בן ציון מרוז]] לאדמו"ר הריי"צ כי החדרים בעירו עומדים בסכנת סגירה ומספר כי שכר שישה מלמדים ל120 תלמידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד מ}}.<br />
<br />
===סגירת הישיבה===<br />
ב[[חודש אייר]] [[תר"צ]], נאסר הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] שהיה מגיד שיעור בישיבה והוטל עליו גזר דין של עבודת ניקוי רחובות, כעונש על שלימד נערים תורה. <br />
<br />
בהנהלת ה[[ישיבה]] הבינו שהשלטונות עלו עליהם, והכול רק שאלה של זמן. בעקבות זאת נסגרה ה[[ישיבה]] והתמימים התפזרו בין סניפים אחרים ברחבי [[אוקראינה]] ו[[רוסיה]]. <br />
<br />
==="חדרים"===<br />
לאחר סגירת הישיבה, נותרו בקרמנצ'וג רק ה[[חיידר|חדרים]] בהם למדו הילדים. את ה'חדרים' ניהל החסיד ר' [[בן ציון מרוז]] שהיה מהר"מים בישיבה. בשל הרדיפות הקשות, שיגר ר' בן ציון מדי פעם מכתבים אל הרבי [[הריי"צ]], בהם פירט את הקשיים לצד ההישגים של התלמידים. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, ור' בן ציון מרוז הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו{{הערה|אודות תומכי תמימים קרמנצ'וג נכתב בהרחבה בתולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נו - הישיבה בקרעמענטשוג}}.<br />
<br />
==סגירת המקווה==<br />
בשלב מסויים דרשו השלטונות לסגור את ה[[מקווה]] בקרמנצ'וג, ומי שניהל את המקווה התפטר לאחר שחשש לנפשו. במקומו לקח את התפקיד ר' [[דובער קוזניצוב]], שהיה [[משגיח]] בישיבה המקומית. הוא אף החתים יהודים רבים על עצומת מחאה כנגד סגירת המקווה. אף על פי שהעיתונות התקיפה את מעשיו, המשיך לנהל את המקווה ללא חת. <br />
<br />
הלחצים כנגדו הלכו וגברו מיום ליום, וכשאנשי היבסקציה ראו כי לא ייכנע להם, סגרו את המקווה בכוח. בשל סכנת הצנזורה הקפדנית ששררה באותם ימים, שלח ר' [[ישראל נח בליניצקי]] מכתב מוצפן בו דיווח לרבי הריי"צ על המצב{{מקור}}. <br />
<br />
<br />
===בתי הכנסת נסגרים===<br />
<br />
11 בתי כנסת היו בקרמנצ'וג, מהם שניים של חסידי חב"ד. אחד מהם נקרא 'קליין חב"ד' (חב"ד הקטן) והשני היה נקרא 'גרויס חב"ד' (חב"ד הגדול). בזה האחרון הייתה ממוקמת ישיבת 'תומכי תמימים' במשך תקופה, ובו גם היה המקווה. <br />
<br />
===התוועדויות===<br />
<br />
בתקופה ההיא, אירח ר' ישראל נח הגדול בביתו התוועדויות רבות, אף על פי שביתו לא היה גדול. ילדיו שהיו לנים מחוסר מקום גם בסלון הבית, נאלצו בלילות בהם התקיימו התוועדויות, להצטופף יחד בחדר קטן אחד.<br />
<br />
מדי [[מוצאי שבת]] נערכה סעודת '[[מלוה מלכה]]' בבית אחד החסידים, בהשתתפות קרוב לארבעה מניינים. בשנת [[תר"צ]], סגרו השלטונות את רוב בתי הכנסת בעיר ובתוכם גם את שני בתי כנסת חב"ד. החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת שנקרא 'יורובסקי' שם התקיים מניין חב"די. <br />
<br />
בגין הרדיפות, הקהילה החב"דית הלכה והצטמקה עם הזמן. משפחות רבות נדדו לערים אחרות, אולם היו גם שנותרו בעיר עד פרוץ המלחמה. החסיד הרב [[משה ניסלביץ]] סיפר בבירור כי בעיר הייתה קהילה חב"דית עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]{{מקור}}.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה== <br />
לעומת קהילות רבות ב[[אוקראינה]] שהושמדו כמעט כליל על ידי הנאצים ימ"ש, דווקא בקרמנצ'וג, הצליחו רוב היהודים להימלט מהעיר מבעוד מועד. השמועות על התקרבותם של הנצאים לעיר, הניסו יהודים רבים, ובהם חסידי חב"ד, אל מחוזות רחוקים. <br />
<br />
ביום י"ז ב[[אלול]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים. רק כ-9,000 יהודים נותרו בה מתוך כ-40,000 שהיו בה רק שבועות ספורים קודם לכן. <br />
<br />
כיום הרב [[שלמה סלמון]] הינו שליח הרבי בעיר ומנהל בית חב"ד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br />
*[[ניגון לר' אברהם חריטונוב]]<br />
*[[ניגון קרמנצ'וג בערלאך]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''', [[תשס"ו]].<br />
*[[חיים עוזר מרינובסקי]], '''[[על אבותינו ועל יחוסם]]''', [[תנש"א]] .<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשמ"ד]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F.pdf הבית ברחוב הנצחון]''' סקירה על בנין ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג בימי מלחמת העולם הראשונה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F%20%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות [[נעוועל]] וקרמנצ'וג<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
<br />
[[קטגוריה:אוקראינה]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=628184לבקובסקי (פירושונים)2023-08-23T09:23:09Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*הרב [[דוד לבקובסקי]] הי"ד - תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נאסר בעקבות אישום על פעילות יהודית מחתרתית ונשלח למחנה עבודה בסיביר ומאז אבדו עקבותיו .<br />
*הרב [[נחום לבקובסקי]] - מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]<br />
*הרב [[שמואל לבקובסקי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]<br />
*הרב [[ישראל לבקובסקי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[חובבי תורה קראון הייטס]], וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
*הרב [[שלום בער לבקובסקי]] - מ[[השלוחים לארץ הקודש]], וראש [[כולל אברכים]] [[כפר חב"ד]]<br />
* הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]] - [[שליח]] במרסיי, [[צרפת]]<br />
}}</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%91&diff=628035דובער לברטוב2023-08-22T17:29:19Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דובער לברטוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובער לברטוב]]<br />
הרב '''דובער לברטוב''' (ידוע בכינויו: '''בערל קאביליאקער'''; [[תרמ"ה]] - [[תש"ט]]), מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מוהל ושוחט שכיהן ברבנות בעיירה קאבילאק, והיה מהפעילים הבולטים בקהילה המחתרתית ב[[מוסקבה]] עד ל[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים השלישי - תש"ח|מאסרו]] בשנת [[תש"ח]]. נפטר בגלות ב[[סיביר]] בגיל 64.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קרמנצ'וג]] (לפי גירסה אחרת: ב[[קריוקוב]]) בשנת [[תרמ"ה]]. <br />
<br />
בהיותו בן ט"ו שנים שלחו אביו ללמוד בישיבת לומז'ה, אך לאחר זמן מה הגיעה לאוזנו שמעה של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומייד קם ונסע לליובאוויטש בה למד בין השנים [[תרס"א]]-[[תרס"ז]]. <br />
<br />
הוא הוסמך להוראה, ולאחר נישואיו שימש שנה אחת כרב ושוחט בעיירה קאבילאק הסמוכה ל[[פולטבה]], ומשם קיבל את הכינוי "בערל קאביליאקער". <br />
<br />
במשך הזמן למד גם את אומנות המילה.<br />
<br />
בשנות המהפיכה הראשונות ב[[רוסיה]], כשהמצב בעיירות הקטנות הפך בלתי נסבל, עבר כמו רבים מהחסידים באותה תקופה להתגורר ב[[מוסקבה]]. <br />
<br />
הוא היה מהדמויות הבולטות בפעילות [[בית הכנסת]] "[[מרינא רושצ'א]]", ערך בריתות במחתרת, אירגן [[התוועדות|התוועדויות]] רבות בביתו, והיה כתובת עבור כל הצריך עזרה גשמית או רוחנית. למרות הסכנה שבדבר לא שלח את בניו ל"שקאלע" (בית הספר בעיר) אפילו יום אחד, ולמד איתם בביתו. <br />
<br />
עקב פעילותו נקרא מספר פעמים לחקירה ב[[נ.ק.וו.ד.]] אולם בטרם הספיקו לאוסרו פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנות המלחמה ברח לדרום והתגורר שם בכפר נידח, ולאחריה חזר ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
בבריחה הגדולה של החסידים לאחר המלחמה, הצליחו שני בניו - ר' [[משה לברטוב]] ור' [[שלום לברטוב]] - לצאת מרוסיה. הוא עצמו גם ניסה לברוח, אך ללא הצלחה. בשלב זה, החלו חוקרי הנ.ק.וו.ד. להדק סביבו את החגורה.<br />
<br />
כפי שעולה מתיק החקירה{{הערה|התפרסם ב[[גליון בית משיח]] 104.}}, מסתבר שהחוקרים שמו את ליבם בעיקר לקשריו עם הבורחים. המידע בתיק החקירה - שהינו תקציר מדיווחי הסוכנים השונים - פותח בפרשת הבריחה של שני בניו, ומציין את קשריו ועזרתו לאנשים שונים שניסו לברוח או היו קשורים לבורחים - כמו חתנו של ר' [[יעקב יוסף רסקין]], ר' [[דוד ברוומן]], שחמיו ברח מ[[לבוב]] באותה תקופה.<br />
<br />
בתיק מפורטים גם "פשעים" רבים אחרים: ארגון התוועדויות, ארגון "מלמדים" עבור בני החסידים, גיוס כספים עבור תלמידי ה[[תמימים]], ועריכת בריתות.<br />
<br />
בעניין האחרון נעוצה סיבת נסיעתו לקאזאן ממנה לא שב: הוא נסע לשם כדי לערוך בריתות למספר אנשים, אך שם תפסוהו ה[[נ.ק.וו.ד.]] ואסרו אותו בעיר פאטמע. הוא נפטר מהתקף לב במאסרו ב[[ז' אלול]] [[תש"ט]], לאחר שהטמאים ימ"ש גילחו את זקנו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*הרב [[משה לברטוב]] - מייסד ומנהל [[לשכת עזרת אחים]]<br />
*הרב [[שלום לברטוב]] - [[שליח ציבור|חזן]] ובעל מנגן חסידי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו - הרב [[נחום זלמן גורעוויטש]] - משלוחי כ"ק הריי"ץ וכ"ק אדמו"ר לאוסטרליה, מלבורן אוסטרליה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תיק החקירה של ר' בערל קאביליאקער''', בית משיח גליון 104 ע' 64<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/312429/jewish/The-Man-Who-Mocked-The-KGB.htm האיש שלעג לקג"ב], אנגלית {{בית חב"ד (אתר)|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לברטוב, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%91%D7%A5&diff=627759משולם זוסיא אהרן יעבץ2023-08-21T19:06:55Z<p>משה פיק: /* משפחתו */תיקנתי</p>
<hr />
<div>[[קובץ:התכתבות תורנית.png|שמאל|ממוזער|250px|התכתבות הלכתית עם אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
הרב '''משולם זוסיא אהרן יעבץ''' (?- [[תרכ"ח]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] באוקראינה בין השנים (תרט"ו - תרכ"ח), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי הרבנים בדורו.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
הרב משולם זוסיא אהרן היה צאצא ישיר בן אחר בן לגאון הרב הלל אשכנזי בעל ה"בית הילל", בתחילת דרכו הרבנית היה מורה צדק בעיירה קריוקוב הסמוכה לעיר קרמנצ'וג{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=103 תשובות מהרי"ש סימן ס"ד].}}. <br />
<br />
בשנת תרט"ו מסיבה שאיננה ברורה פנה אליו הרב [[אהרן זסלבסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג והציע לו לשמש ברבנות העיר במקביל אליו{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 13}}, בקרמנצ'וג התקיימו באותם הימים שני קהילות גדולות של חסידים, אחת של חסידי חב"ד והשנייה של חסידי צ'רנוביל, והרב משולם זוסיא אהרן שהשתייך לחסידי צ'רנוביל נאות להצעה, ומאותו היום והלאה במשך שלושה דורות שימשו שני רבנים בכתר הרבנות בעיר קרמנצ'וג: אחד מחסידי חב"ד והשני מחסידי צ'רנוביל, ואף תשלום המשכורת לרבנים מקופת הקהל חולק ביניהם בשווה{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני עלייתו לארץ ישראל בבקשתו שיסייע לבן אחותו הרב טרשצ'אנסקי להיבחר לממלא מקומו ברבנות העיר, מכתב דומה נשלח אל הרב חיים ברלין ומופיע בעל אבותינו ועל יחוסם עמוד 49.}}. <br />
<br />
הקשר בין שני רבני העיר בפרט ובין קהילות חב"ד וצ'רנוביל בעיר בכלל היה טוב מאוד במשך כל השנים, ולאחר פטירתו הטרגית של בנו של הרב אהרן זסלבסקי הגיע הרב משולם זוסיא אהרן לנחמו והוא כל כך הצטער עד שהרב אהרן זסלבסקי בעצמו היה צריך להרגיע אותו{{הערה| שמועה מהרב התמים ר' [[יצחק וולפוביץ']] שביקר אצל משפחת בת דודתו מרת פייגא מרינובסקי מרינובסקי בטשקנט וסיפר זאת באותה ההזדמנות, מופיע בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 181, הערה 2.}}.<br />
<br />
הרב משולם זוסיא אהרן שימש בכתר הרבנות בעיר קרמנצ'וג במשך שלוש עשרה שנה{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ופרש לפניו את טענותיו לזכותו לכתר הרבנות בקרמנצוג, מופיע גם בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 57.}} עד לפטירתו בשנת תרכ"ח.<br />
<br />
את מקומו בכתר הרבנות ירש בנו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] בעל "תשובות מהרי"ש".<br />
<br />
==התכתבות הלכתית עם אדמו"ר הצמח צדק==<br />
<br />
בספר תשובות מהרי"ש שחיבר בנו הרב ישראל יעקב יעבץ מופיעה התכתבות{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=20&hilite= תשובות מהרי"ש סימן ח'.]}} בין [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבין הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ מהתקופה שבה הוא כיהן עדיין כמו"ץ בקריוקוב העוסקת בדיני נדה ובסוף ההתכתבות כותב אדמו"ר הצמח צדק: '''"לכן אני מסכים לדעת רום מעלתו"''', בהתכתבות נוספת בספר זה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=25 תשובות מהרי"ש סימן י"א.]}} בין הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ להרב [[יוסף תומרקין]] רבה השני של העיר קרמנצ'וג כותב הרב משולם זוסיא אהרן: '''"אך אם אפשר תיקן כך אדמו"ר מלובאוויץ' שליט"א בטלה דעתי הקלושה נגד דעתו הרמה"''', מהתכתבויות אלו ניתן לראות איך אדמו"ר הצמח צדק והרב משולם זוסיא אהרן יעבץ כיבדו והעריכו את הדעות האחד של השני ואף התחשבו בכך בבואם לפסוק הלכה למעשה.<br />
<br />
בנוסף התכתב הרב משולם זוסיא אהרן עם שאר גדולי דורו כגון: רבי שלמה קלוגער{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=27&hilite= תשובות מהרי"ש סימן י"ג].}}, רבי אהרן מטשוואס{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=107&hilite= תשובות מהרי"ש סימן ס"ז].}}, רבי שמואל אביגדור תוספאה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=42 תשובות מהרי"ש סימנים י"ז ו-י"ח].}}, רבי פישל מדענאברג (דווינסק) ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''בנו''' - הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג.<br />
* '''בתו''' - הרבנית חנה גיטל אשת הרב שאול טרשצ'אנסקי משדה לבן.<br />
* '''נכדו''' - הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של קרמנצ'וג לאחר עלייתו של בנו הרב ישראל יעקב לארץ ישראל.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''על אבותינו ועל יחוסם''' מאת הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ח]]<br />
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=627754יצחק וולפוביץ'2023-08-21T18:21:55Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יצחק וולפוביץ.jpeg|ממוזער|200PX|הרב יצחק וולפוביץ']]<br />
הרב '''יצחק (איצ'ה) וולפוביץ'''' ([[ט"ו בשבט]] [[תרנ"ט]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשל"ב]]) היה תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|ספר התמימים כרך א' עמוד קל"ח.}} בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומחסידי חב"ד במוסקבה.<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב יצחק נולד בעיירה קריוקוב פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של קריוקוב, ולאמו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ אחותו של הגאון הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג,<br />
כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן לראות פתרון חידה סבוכה שפתר בילדותו בגיליון [[האח]] שיצא בליובאוויטש{{הערה|האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.}}.<br />
===לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש===<br />
<br />
על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר בביקורו בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו קרוביו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה חברה טובה בילדותה של [[הרבנית רבקה]] היות ושניהן היו בנותיהם של שני רבני העיר [[קרמנצ'וג]] והן היו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידידותן זו לאורך השנים.<br />
<br />
בשנת תרד"ע כשהגיעה העת של הרב יצחק לנסוע לליובאוויטש ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה אמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שתדאג לו בקבלתו לישיבה{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 179 הערה 2.}}, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מקובלת וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=29 זכרון לבני ישראל עמוד יג]}}.<br />
הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות{{הערה|לפי אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}.<br />
<br />
===נישואין ומעבר למוסקבה===<br />
<br />
בסיום לימודיו בישיבת תומכי תמימים היה אמור הרב יצחק להתמנות לממלא מקומו של אביו כרב העיירה קריוקוב{{הערה|שמועה מאת אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}, אבל הדבר נמנע בשל המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בימים ההם ברוסיה.<br />
<br />
בי"ד אדר א' תרפ"ד נשא את מרת שפרה איידלאה (למשפחת לבקובסקי) בתו של החסיד הרב ישראל לבקובסקי מקרמנצ'וג, ואחותו של המשגיח הרב [[נחום לבקובסקי]].<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב יצחק ורעייתו בקרמנצ'וג, <br />
ולאחר מספר שנים עברו להתגורר במוסקבה בסמיכות לבית הכנסת מרינה רושצ'ה החב"די.<br />
<br />
ביתו של הרב יצחק היה פתוח לרווחה לכל יהודי ורבים מאנ"ש חסידי חב"ד במוסקבה היו מגיעים להתפלל בדירתו הקטנה (יחידת דיור בת שני חדרים) ומתוועדים שם בשבתות ובימים טובים{{הערה|כפי שסיפרו לימים החסידים ר' ישראל פינסקי ור' [[זאב רפופורט]] שהעידו שהם התפללו שם לעיתים.}}, ולעיתים הצטופפו שם עשרות אנשים בעיקר בחג הפסח{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}.<br />
<br />
אלו שהכירו אותו העידו שהיה לו ראש חריף ביותר ושהוא ידע לענות על שאלות סבוכות בהלכה לעיתים אפילו ללא עיון כלשהו{{הערה|לפי עדות של אחיינו ר' יעקב (יאן) רוגאצקי מקראון הייטס שהתגורר בסמיכות אליו בימים ההם.}}.<br />
<br />
כמו כן נהג ללמוד בספר מורה נבוכים למרות שבחב"ד לא נהגו ללומדו, אך עליו לא נפל ספק מפני בקיאותו הרבה בנגלה, בהלכה, ובחסידות{{הערה|לפי עדות של אחיינו הרב [[ישראל לבקובסקי]] ראש ישיבת חובבי תורה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
חודשיים לפני פטירתו הספיק לערוך חופה וקידושין לקרובי משפחתו{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}, הרב יצחק נפטר בט"ז תמוז תשל"ב ונטמן בבית החיים ב[[מלחובקה]] (ליד מוסקבה) על מצבתו נרשם הנוסח הבא: ''' הרב ר' יצחק בהרב מנחם מענדיל מורה הוראה בעל צדקה '''.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''חתנו''' - ר' זלמן נטע פינסקי, מחסידי חב"ד במוסקבה, בנו של הרב [[נחום הלל פינסקי]].<br />
<br />
* '''בנו''' - ר' דוד וולפוביץ'.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[דוד לבקובסקי]] הי"ד, תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נשלח באשמת פעילות דתית מחתרתית למחנה עבודה בסיביר ומאז נעלמו עקבותיו.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[נחום לבקובסקי]], היה משגיח במשך שנים רבות בישיבת תומכי תמימים בברינואה בצרפת.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=627753יצחק וולפוביץ'2023-08-21T18:20:54Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יצחק וולפוביץ.jpeg|ממוזער|200PX|הרב יצחק וולפוביץ']]<br />
הרב '''יצחק (איצ'ה) וולפוביץ'''' ([[ט"ו בשבט]] [[תרנ"ט]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשל"ב]]) היה תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|ספר התמימים כרך א' עמוד קל"ח.}} בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומחסידי חב"ד במוסקבה.<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב יצחק נולד בעיירה קריוקוב פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של קריוקוב, ולאמו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ אחותו של הגאון הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג,<br />
כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן לראות פתרון חידה סבוכה שפתר בילדותו בגיליון [[האח]] שיצא בליובאוויטש{{הערה|האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.}}.<br />
===לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש===<br />
<br />
על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר בביקורו בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו קרוביו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה חברה טובה בילדותה של [[הרבנית רבקה]] היות ושניהן היו בנותיהם של שני רבני העיר [[קרמנצ'וג]] והן היו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידידותן זו לאורך השנים.<br />
<br />
בשנת תרד"ע כשהגיעה העת של הרב יצחק לנסוע לליובאוויטש ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה אמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שתדאג לו בקבלתו לישיבה{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 179 הערה 2.}}, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מקובלת וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=29 זכרון לבני ישראל עמוד יג]}}.<br />
הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות{{הערה|לפי אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}.<br />
<br />
===נישואין ומעבר למוסקבה===<br />
<br />
בסיום לימודיו בישיבת תומכי תמימים היה אמור הרב יצחק להתמנות לממלא מקומו של אביו כרב העיירה קריוקוב{{הערה|שמועה מאת אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}, אבל הדבר נמנע בשל המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בימים ההם ברוסיה.<br />
<br />
בי"ד אדר א' תרפ"ד נשא את מרת שפרה איידלאה (למשפחת לבקובסקי) בתו של החסיד הרב ישראל לבקובסקי מקרמנצ'וג, ואחותו של המשגיח הרב [[נחום לבקובסקי]].<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב יצחק ורעייתו בקרמנצ'וג, <br />
ולאחר מספר שנים עברו להתגורר במוסקבה בסמיכות לבית הכנסת מרינה רושצ'ה החב"די.<br />
<br />
ביתו של הרב יצחק היה פתוח לרווחה לכל יהודי ורבים מאנ"ש חסידי חב"ד במוסקבה היו מגיעים להתפלל בדירתו הקטנה (יחידת דיור בת שני חדרים) ומתוועדים שם בשבתות ובימים טובים{{הערה|כפי שסיפרו לימים החסידים ר' ישראל פינסקי ור' [[זאב רפופורט]] שהעידו שהם התפללו שם לעיתים.}}, ולעיתים הצטופפו שם עשרות אנשים בעיקר בחג הפסח{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}.<br />
<br />
אלו שהכירו אותו העידו שהיה לו ראש חריף ביותר ושהוא ידע לענות על שאלות סבוכות בהלכה לעיתים אפילו ללא עיון כלשהו{{הערה|לפי עדות של אחיינו ר' יעקב (יאן) רוגאצקי מקראון הייטס שהתגורר בסמיכות אליו בימים ההם.}}.<br />
<br />
כמו כן נהג ללמוד בספר מורה נבוכים למרות שבחב"ד לא נהגו ללומדו, אך עליו לא נפל ספק מפני בקיאותו הרבה בנגלה, בהלכה, ובחסידות{{הערה|לפי עדות של אחיינו הרב [[ישראל לבקובסקי]] ראש ישיבת חובבי תורה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
חודשיים לפני פטירתו הספיק לערוך חופה וקידושין לקרובי משפחתו{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}, הרב יצחק נפטר בט"ז תמוז תשל"ב ונטמן בבית החיים ב[[מלחובקה]] (ליד מוסקבה) על מצבתו נרשם הנוסח הבא: ''' הרב ר' יצחק בהרב מנחם מענדיל מורה הוראה בעל צדקה '''.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''חתנו''' - ר' זלמן נטע פינסקי בנו של הרב [[נחום הלל פינסקי]].<br />
<br />
* '''בנו''' - ר' דוד וולפוביץ'.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[דוד לבקובסקי]] הי"ד, תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נשלח באשמת פעילות דתית מחתרתית למחנה עבודה בסיביר ומאז נעלמו עקבותיו.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[נחום לבקובסקי]], היה משגיח במשך שנים רבות בישיבת תומכי תמימים בברינואה בצרפת.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=627655פינסקי (פירושונים)2023-08-21T14:03:46Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*התמים [[מענדל פינסקי]] - מהתלמידים הראשונים בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר עקב מחלה לאחר טביעה טרגית בעת מסעו לליובאוויטש.<br />
<br />
*הרב [[שניאור פינסקי]] - משומרי הגחלת בברית המועצות, מלמד שזכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ בתקופת שהותו במחלובקה, ובאחרית ימיו בירושלים.<br />
<br />
*הרב [[אליעזר פינסקי]] - משפיע סניפי ישיבות תומכי תמימים בברדיטשוב וזיטומיר, [[בעל שמועה]], עובד, ולמדן גדול בנגלה וחסידות.<br />
<br />
*הרב [[יהודה פינסקי]] - רב בסימפורופל שבקרים, ולאחר שנרדף שימש כשוחט ברציצה.<br />
<br />
*הרב [[משה מרדכי פינסקי]] (עפשטיין) - רב בלנינגרד, ומאוחר יותר בארץ הקודש.<br />
<br />
*הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ניהל במסירות נפש מפעל לרהיטים שאיפשר לחסידים להתפרנס ללא חילול שבת.<br />
<br />
*הרב התמים [[נטע פינסקי]] - ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
*הרב [[צבי הירש פינסקי]] - שוחט ובודק במינסק.<br />
<br />
*הרב [[שמואל יצחק פינסקי]] - שוחט ובודק במאלין.<br />
}}</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627654מענדל פינסקי2023-08-21T14:02:29Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' (? - תר"ס) מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בשנת תר"ס בעקבות מחלה לאחר טביעה טרגית{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד, מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ניהל במסירות נפש מפעל לרהיטים שאיפשר לחסידים להתפרנס ללא חילול שבת.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627652נטע פינסקי2023-08-21T13:58:34Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נטע פינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב התמים נטע פינסקי הי"ד]]<br />
הרב התמים '''נטע פינסקי''' (בעגה החב"דית: נטע אזריצ'ער{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה}}) (? - [[תרע"ט]]) מבחירי ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.}} .<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=51 זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה].}}.<br />
<br />
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של [[אדמו"ר האמצעי]] מתוך הספר [[אמרי בינה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=58&hilite= זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב].}} .<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי {{הערה|מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.}}, אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}.<br />
<br />
==בישיבת תומכי תמימים בחרסון==<br />
<br />
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון{{הערה|ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.}} בניו של הרה"ק הרב [[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]] מראמען בנו של האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'{{הערה|מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''' - התמים [[מענדל פינסקי]], מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נפטר לאחר מחלה בעקבות טביעה טרגית.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]], מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ניהל במסירות נפש מפעל לרהיטים שאיפשר לחסידים להתפרנס ללא חילול שבת.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627651נטע פינסקי2023-08-21T13:58:14Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נטע פינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב התמים נטע פינסקי הי"ד]]<br />
הרב התמים '''נטע פינסקי''' (בעגה החב"דית: נטע אזריצ'ער{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה}}) (? - [[תרע"ט]]) מבחירי ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.}} .<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=51 זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה].}}.<br />
<br />
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של [[אדמו"ר האמצעי]] מתוך הספר [[אמרי בינה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=58&hilite= זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב].}} .<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי {{הערה|מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.}}, אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}.<br />
<br />
==בישיבת תומכי תמימים בחרסון==<br />
<br />
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון{{הערה|ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.}} בניו של הרה"ק הרב [[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]] מראמען בנו של האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'{{הערה|מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''' - התמים [[מענדל פינסקי]], מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נפטר לאחר מחלה בעקבות טביעה טרגית.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ניהל במסירות נפש מפעל לרהיטים שאיפשר לחסידים להתפרנס ללא חילול שבת.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627649נטע פינסקי2023-08-21T13:56:07Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נטע פינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב התמים נטע פינסקי הי"ד]]<br />
הרב התמים '''נטע פינסקי''' (בעגה החב"דית: נטע אזריצ'ער{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה}}) (? - [[תרע"ט]]) מבחירי ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.}} .<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=51 זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה].}}.<br />
<br />
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של [[אדמו"ר האמצעי]] מתוך הספר [[אמרי בינה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=58&hilite= זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב].}} .<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי {{הערה|מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.}}, אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}.<br />
<br />
==בישיבת תומכי תמימים בחרסון==<br />
<br />
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון{{הערה|ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.}} בניו של הרה"ק הרב [[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]] מראמען בנו של האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'{{הערה|מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''' - התמים [[מענדל פינסקי]], מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נפטר לאחר מחלה בעקבות טביעה טרגית.<br />
<br />
* '''אחיו''' - החסיד בעל מסירות הנפש הרב [[נחום הלל פינסקי]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=627644פינסקי (פירושונים)2023-08-21T13:39:16Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*התמים [[מענדל פינסקי]] - מהתלמידים הראשונים בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר עקב מחלה לאחר טביעה טרגית בעת מסעו לליובאוויטש.<br />
*הרב [[שניאור פינסקי]] - משומרי הגחלת בברית המועצות, מלמד שזכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ בתקופת שהותו במחלובקה, ובאחרית ימיו בירושלים.<br />
*הרב [[אליעזר פינסקי]] - משפיע סניפי ישיבות תומכי תמימים בברדיטשוב וזיטומיר, [[בעל שמועה]], עובד, ולמדן גדול בנגלה וחסידות.<br />
*הרב [[יהודה פינסקי]] - רב בסימפורופל שבקרים, ולאחר שנרדף שימש כשוחט ברציצה.<br />
*הרב [[משה מרדכי פינסקי]] (עפשטיין) - רב בלנינגרד, ומאוחר יותר בארץ הקודש.<br />
*הרב [[נחום הלל פינסקי]] - עסקן חב"די שניהל מפעל שהצליח עשרות מאנ"ש מחילול שבת.<br />
*הרב התמים [[נטע פינסקי]] - ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
*הרב [[צבי הירש פינסקי]] - שוחט ובודק במינסק.<br />
*הרב [[שמואל יצחק פינסקי]] - שוחט ובודק במאלין.<br />
}}</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627637מענדל פינסקי2023-08-21T13:22:51Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' (? - תר"ס) מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בשנת תר"ס בעקבות מחלה לאחר טביעה טרגית{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד, מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627635מענדל פינסקי2023-08-21T13:21:53Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' (? - תר"ס) מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בשנת תר"ס בעקבות מחלה לאחר טביעה טרגית{{הערה|ספר התמימים כרך א'עמוד ס"ה.}}.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד, מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627633נחום הלל פינסקי2023-08-21T13:18:58Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום הלל פינסקי מעודכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום הלל פינסקי]]<br />
הרב '''נחום הלל פינסקי''' ([[תרנ"ח]]-[[תשי"ג]]) חסיד בעל מסירות נפש שניהל מפעל לרהיטים בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה שהועסקו בו עשרות חסידים מאנ"ש כשהוא מאפשר להם להימנע מחילול שבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד במשפחה חסידית שורשית בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרה"ח הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.<br />
<br />
בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בעת הליכתו באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחר תקופה קצר נפטר{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה| בת דודתה של הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.}} סלוצקי.<br />
===מאסרו===<br />
<br />
על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]{{הערה|מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66}} ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל לייצור רהיטים בשם מעבלטשיק {{הערה| על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק מתואר בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.}}אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}.<br />
<br />
בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}, והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.}}.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב ב[[טשקנט]], לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ג]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, התמים [[מענדל פינסקי]], נפטר בשנת [[תר"ס]] באופן טראגי, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע [[מאמר חסידות]] של [[הרבי הרש"ב]].<br />
*אחיו, הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד מדריך בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש {{הערה|זכרון לבני ישראל עמ' לה.}}, ואחר כך משפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח בשנת תרע"ט בפוגרום שנערך בעיר חרסון{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמ' 298, ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}.<br />
*בנו, ר' זלמן נטע פינסקי, חתנו של הרב [[יצחק וולפוביץ']].<br />
*בנו, ר' יהודה לייב פינסקי.<br />
*בנו, ר' חיים ישראל פינסקי.<br />
*בתו, מרת לאה פולנר.<br />
*בתו, מרת זלדה קצנלבויגן, רעיית ר' [[משה קצנלבויגן]].<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסקי, נחום הלל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627632מענדל פינסקי2023-08-21T13:18:19Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד, מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627631מענדל פינסקי2023-08-21T13:17:33Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה. טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד, מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627630מענדל פינסקי2023-08-21T13:17:07Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה. טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]], מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] הי"ד - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627629מענדל פינסקי2023-08-21T13:16:34Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה. טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]], מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627628מענדל פינסקי2023-08-21T13:16:00Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה. טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]], מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627627מענדל פינסקי2023-08-21T13:15:39Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה. טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ'ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]], מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627626מענדל פינסקי2023-08-21T13:15:14Z<p>משה פיק: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה. טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ'ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]], מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - מבוגרי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627625מענדל פינסקי2023-08-21T13:14:24Z<p>משה פיק: יצירת דף עם התוכן "התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בשנת תרנ"ז ב..."</p>
<hr />
<div>התמים '''מענדל פינסקי''' מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר בעקבות מחלה לאחר טביעה. טרגית.<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד כבן בכור לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] שהיה שו"ב בעיירה אזאריץ'ברוסיה הלבנה.<br />
<br />
באלול תרנ"ז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגרעין המייסד של הישיבה{{הערה|לפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
<br />
בשנת תר"ס בתקופת בין הזמנים שהה בדאצ'ה על יד ליובאוויטש למנוחה, בעת שהותו שם הגיעה אליו שמועה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] עתיד לומר מאמר חסידות בשבת הקרובה, בשל רצונו העז לשמוע את המאמר החליט להגיע באופן רגלי לליובאוויטש (מפני שלא היו ברשותו האמצעים לשכור עגלה) בדרך היה עליו לעבור גשר הבנוי מגלילי עצים המחוברים האחד לשני (כפי שהיו בנויים אז הגשרים) והוא מעד מהגשר ונפל למים הקרים, והיות וגופו היה חם מהמאמץ של ההליכה וקור המים הוא נחלה באופן קשה ביותר ולאחר כמה ימים נפטר{{הערה|מפי אחיינו ר' ישראל פינסקי.}}.<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב התמים [[נטע פינסקי]], מדריך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ור"מ בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
<br />
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]] - חסיד בעל מסירות נפש שהיה פעיל בענייני ציבור ונאסר ונשפט למאסר עקב פעילות יהודית מחתרתית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=627623פינסקי (פירושונים)2023-08-21T12:58:46Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*התמים [[מענדל פינסקי]] - מהתלמידים הראשונים בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנת תרנ"ז בעת ייסוד הישיבה, נפטר עקב מחלה לאחר טביעה טרגית בעת מסעו לליובאוויטש.<br />
*הרב [[שניאור פינסקי]] - משומרי הגחלת בברית המועצות, מלמד שזכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ בתקופת שהותו במחלובקה, ובאחרית ימיו בירושלים.<br />
*הרב [[אליעזר פינסקי]] - משפיע סניפי ישיבות תומכי תמימים בברדיטשוב וזיטומיר, [[בעל שמועה]], עובד, ולמדן גדול בנגלה וחסידות.<br />
*הרב [[יהודה פינסקי]] - רב בסימפורופל שבקרים, ולאחר שנרדף שימש כשוחט ברציצה.<br />
*הרב [[משה מרדכי פינסקי]] (עפשטיין) - רב בלנינגרד, ומאוחר יותר בארץ הקודש.<br />
*הרב [[נחום הלל פינסקי]] - עסקן חב"די שניהל מפעל שהצליח עשרות מאנ"ש מחילול שבת.<br />
*הרב התמים [[נטע פינסקי]] - ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
*ר' צבי הירש פינסקי - שוחט ובודק במינסק.<br />
*שמואל יצחק פינסקי - שוחט ובודק במאלין.<br />
}}</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=627622פינסקי (פירושונים)2023-08-21T12:56:20Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*הרב [[שניאור פינסקי]] - משומרי הגחלת בברית המועצות, מלמד שזכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ בתקופת שהותו במחלובקה, ובאחרית ימיו בירושלים.<br />
*הרב [[אליעזר פינסקי]] - משפיע סניפי ישיבות תומכי תמימים בברדיטשוב וזיטומיר, [[בעל שמועה]], עובד, ולמדן גדול בנגלה וחסידות.<br />
*הרב [[יהודה פינסקי]] - רב בסימפורופל שבקרים, ולאחר שנרדף שימש כשוחט ברציצה.<br />
*הרב [[משה מרדכי פינסקי]] (עפשטיין) - רב בלנינגרד, ומאוחר יותר בארץ הקודש.<br />
*הרב [[נחום הלל פינסקי]] - עסקן חב"די שניהל מפעל שהצליח עשרות מאנ"ש מחילול שבת.<br />
*הרב התמים [[נטע פינסקי]] - ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט.<br />
*ר' צבי הירש פינסקי - שוחט ובודק במינסק.<br />
*שמואל יצחק פינסקי - שוחט ובודק במאלין.<br />
}}</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=627621פינסקי (פירושונים)2023-08-21T12:55:26Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*הרב [[שניאור פינסקי]] - משומרי הגחלת בברית המועצות, מלמד שזכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ בתקופת שהותו במחלובקה, ובאחרית ימיו בירושלים<br />
*הרב [[אליעזר פינסקי]] - משפיע סניפי ישיבות תומכי תמימים בברדיטשוב וזיטומיר, [[בעל שמועה]], עובד, ולמדן גדול בנגלה וחסידות<br />
*הרב [[יהודה פינסקי]] - רב בסימפורופל שבקרים, ולאחר שנרדף שימש כשוחט ברציצה<br />
*הרב [[משה מרדכי פינסקי]] (עפשטיין) - רב בלנינגרד, ומאוחר יותר בארץ הקודש<br />
*הרב [[נחום הלל פינסקי]] - עסקן חב"די שניהל מפעל שהצליח עשרות מאנ"ש מחילול שבת<br />
*הרב התמים [[נטע פינסקי]] - ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח על ידי פורעים בשנת תרע"ט<br />
*ר' צבי הירש פינסקי - שוחט ובודק במינסק<br />
*שמואל יצחק פינסקי - שוחט ובודק במאלין<br />
}}</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627620נטע פינסקי2023-08-21T12:53:58Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נטע פינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב התמים נטע פינסקי הי"ד]]<br />
הרב התמים '''נטע פינסקי''' (בעגה החב"דית: נטע אזריצ'ער{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה}}) (? - [[תרע"ט]]) מבחירי ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.}} .<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=51 זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה].}}.<br />
<br />
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של [[אדמו"ר האמצעי]] מתוך הספר [[אמרי בינה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=58&hilite= זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב].}} .<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי {{הערה|מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.}}, אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}.<br />
<br />
==בישיבת תומכי תמימים בחרסון==<br />
<br />
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון{{הערה|ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.}} בניו של הרה"ק הרב [[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]] מראמען בנו של האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'{{הערה|מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''' - החסיד בעל מסירות הנפש הרב [[נחום הלל פינסקי]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=627619נטע פינסקי2023-08-21T12:53:17Z<p>משה פיק: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נטע פינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב התמים נטע פינסקי הי"ד]]<br />
הרב התמים '''נטע פינסקי''' (בעגה החב"דית: נטע אזריצער{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה}}) (? - [[תרע"ט]]) מבחירי ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.}} .<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=51 זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה].}}.<br />
<br />
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של [[אדמו"ר האמצעי]] מתוך הספר [[אמרי בינה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=58&hilite= זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב].}} .<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי {{הערה|מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.}}, אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}.<br />
<br />
==בישיבת תומכי תמימים בחרסון==<br />
<br />
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון{{הערה|ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.}} בניו של הרה"ק הרב [[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]] מראמען בנו של האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'{{הערה|מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''' - החסיד בעל מסירות הנפש הרב [[נחום הלל פינסקי]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92&diff=627501קרמנצ'וג2023-08-21T08:54:28Z<p>משה פיק: /* המהפיכה הקומוניסטית */</p>
<hr />
<div>{{מקורות}}<br />
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה שבו הייתה ישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]]]<br />
[[קובץ:קרמנצ'וג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[שלמה סלומון]] בבית התבשיל של הקהילה]]<br />
<br />
'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שב[[אוקראינה]].<br />
<br />
הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרבנים: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]], ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], הגבירים הנדיבים האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.<br />
<br />
==העיר קרמנצ'וג==<br />
העיר [[קרמנצ'וג]] שוכנת על הגדה השמאלית של נהר הדנייפר, באיזור פלך פולטבה. העיר הוקמה בערך בשנת ה'של"א (1571).<br />
בעיר ישנו נמל וצומת מסילות רכבת, שהפכו אותה לעיר מפותחת כלכלית. המסחר התמקד בשלושה תחומים: תבואה, טבק ועצים. בעיר היו בתי ריחיים גדולים, מהם נשלחה תוצרת התבואה נמכרה לכל רחבי אוקראינה. כמו כן היו בעיר בתי חרושת גדולים לתעשיית טבק וסיגריות. דרך נהר הדנייפר, הגיעו לעיר משלוחי ענק של עצים שנכרתו ביערות אוקראינה, ובעיר היו נחתכים לקורות ונסרים. <br />
<br />
==ירושלים דאוקראינה==<br />
המידע הראשון על התיישבות יהודית בעיר הוא משנת ה'תקמ"ב (1782). בשנת ה'תקס"א (1801) נמנו ברשימת משלמי המיסים 454 יהודים במחוז קרמצ'וג. הקהילה היהודית צמחה בעקבות הגירה ובשנת ה'תרנ"ז (1897) מנו היהודים כ-30,000 איש והיוו כ-50% מתושבי העיר. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כ-40,000 יהודים מתוך אוכלוסייה של קרוב ל-90,000 תושבים.<br />
<br />
על יהודי העיר ככלל, ניתן לומר כי תורה וגדולה נמצאו אצלם במקום אחד. בקהילה היהודית היו עשירים גדולים, לצד בעלי תורה וחסידים דגולים; הם אלו שהשפיעו על רוח ה[[יהדות]] בעיר בכלל, ועל רוחה של [[ליובאוויטש]] בפרט. לרבים מעשירים אלו היה בית-כנסת אותם בנו, ורבים מבני העיר היו מתפללים בהם. <br />
<br />
בשבתות שררה אווירה שבתית מובהקת, באשר כל עסקי היהודים היו סגורים, ולא נמצאה אף לא חנות אחת פתוחה. לא ייפלא אפוא שבגין כך זכתה [[קרמנצ'וג]] לכינוי "ירושלים דאוקראינה".<br />
<br />
==אדמו"ר הזקן מבקש להתיישב בקרעמנצ'וג==<br />
<br />
קרמנצ'וג כמעט והפכה למרכז [[חסידות חב"ד]], היה זה בעת ש[[אדמו"ר הזקן]] ברח מנפוליון וצבאו בלוויית בני משפחתו וחסידים רבים. ביקש [[אדמו"ר הזקן]] להתיישב בקרמנצ'וג ולבנות מחדש את ממלכתו; לשם כך אף שיגר לקרמנצ'וג את בנו ה[[אדמו"ר האמצעי]] ובתו [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] בכדי שישיגו מקומות מגורים הולמים. בעוד הם תרים אחר מקומות מגורים נאותים, הסתלק [[אדמו"ר הזקן]] כמעט במפתיע. <br />
<br />
התוכנית ליישב את בני משפחת הרבי וחסידים רבים בקרמנצ'וג, ירדה מהפרק. [[אדמו"ר האמצעי]] אמנם התגורר בעיר במשך מספר חודשים, אך לאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]], לבקשת החסידים, עזב הרבי את העיר יחד עם מלווים רבים כשפניו מועדות ל[[ליובאוויטש]], שם נבנתה מחדש הממלכה החב"דית{{הערה|הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תולדות אדמו"ר הזקן]], פרק שנותיו האחרונות ופטירתו}}. <br />
<br />
=== החסיד הראשון בעיר ===<br />
<br />
לפי הידוע, ראשון ה[[חסידים]] שהתגורר בעיר, היה הרב [[אהרן (נכד אדמו"ר הזקן)|אהרן]], בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]]. הוא כיהן כרבה של קרמנצ'וג. מספרים כי היה גדול מאוד ב[[תורה]] וב[[חסידות]]. <br />
<br />
לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות ל[[רב]] עיר, מטעמם, את הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]]. כך אכן נעשה, ומיני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של [[חסידי חב"ד]] והשני לחסידי צ'רנוביל. <br />
<br />
לאחר פטירתו, מונה הרב [[יוסף תומרקין]] לרבם של [[חסידי חב"ד]] בעיר. <br />
<br />
ביום כ"ג תמוז תרל"ד נפטר הרב תומארקין בפתאומיות, במקומו מונה אחיו, הרב [[צבי תומרקין]], אולם גם הוא לא האריך שנים בתפקידו, ולאחר תשע שנים נפטר. במקומו מונה הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] (חתנו של ר' יוסף) לרבה של קרמנצ'וג. <br />
<br />
בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי [[הרש"ב]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] עלה רבם של חסידי טשרנוביל, הרב [[ישראל יעקב יעבץ]], לארץ הקודש, ובן אחותו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] נתמנה לממלא מקומו{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45}}. הרב טרשצ'אנסקי אף על פי שהיה מחסידי צ'רנוביל, הושפע רבות מ[[חב"ד]], התפלל ב[[נוסח האריז"ל]] והתנהג בכמה מ[[מנהגי חב"ד]]. נכדו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]] הפך לחסיד [[חב"ד]]. <br />
<br />
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל רפאלוביץ והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==='''ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך''''===<br />
בתוך הקהילה החב"דית היו קבוצות שכונו בשמות חיבה ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך'{{הערה|ראה [[ניגון קרמנצ'וג בערלאך]].}}. באגרת ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] אל החסיד הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הוא מבקשו לכתוב זכרונות אודות ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך' מקרמנצ'וג. <br />
<br />
על הכינוי "בעראלאך" הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת אחרת: <br />
<br />
"בקרמנצ'וג היו אז (תקופת הרבי המהר"ש) מחסידי חב"ד החסידים המפורסמים בשם 'בעראלאך', היינו שעל צד ההזדמנות נקראו בשם דוב החסיד ר' [[דוב דוברוסקין|דוב ב"ר משה, 'בעריל משה'ס']], החסיד ר' [[דוב מאסייעוו]], החסיד ר' [[חיים דוב וילענסקי]] ועוד כשלושה או ארבעה שנקראו בשם דוב. <br />
<br />
"ויהי לפתגם 'די קרעמנטשוקער בערעלעך' (מכיוון שדוב בתרגום ל[[אידיש]]: בער). הם היו בעלי שכל אדיר, ואבירי לב מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים גם בני [[פולין]] שבקרמנצ'וג היו יראים ומכבדים אותם" {{הערה|'[[התמים]]' חוברת ב' עמוד ס'.}}.<br />
<br />
=== הגבירים גור אריה ===<br />
בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גוראריה המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת [[גוראריה]] הייתה מהמשפחות החב"דיות החשובות בעיר, ידועה בייחוסה. <br />
<br />
לשלושת האחים, הרב [[שמואל גוראריה]] הרב [[נתן גוראריה]] והרב [[מנחם מענדל גוראריה]] (אביו של [[הרש"ג]]), היו עסקים משגשגים, בתי חרושת של טבק, יערות רבים ועוד. שלושתם דבקו בדרכי רבותינו נשיאינו, והרימו תרומות נכבדות לעניינים שונים, על פי הכוונת רבותינו נשיאינו. <br />
<br />
הללו אף דאגו לפרנסתם של החסידים. בבית החרושת לטבק שהיה להם, עבדו כחמישים עובדים - כולם חסידים ותמימים, בעלי תריסין בנגלה וחסידות. אחד העובדים המפורסמים היה החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בליניצקי]], ששימש כגזבר ורואה חשבון במפעל במשך שנים רבות. <br />
<br />
בשנים שלפני המהפכה הקומניסטית, ניהל הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] בנו הבכור של ר' [[נתן גוראריה]], את המפעל הגדול. אף הוא מחשובי חסידי [[חב"ד]] בעיר ובכלל. <br />
<br />
בימים ההם היה '[[גן עדן]] חסידי' בעיר, כאשר רובם ככולם היו מסודרים ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]; בתי המדרש היו מלאים תדיר, שיעורי תורה ו[[התוועדויות]] היו בשופי.<br />
<br />
==המהפיכה הקומוניסטית==<br />
גן עדן החסידי הזה קרס עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית. עם עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הקומוניסטים את בתי הכנסת הרבים, בתי הספר ותלמודי תורה, הספריה הציבורית, ואפילו את בית הרפואה היהודיים. הכול הולאם לטובת "אמא רוסיה". במקביל החלו רדיפות קשות נגד בעלי המפעלים והעשירים. מפעל הטבק של משפחת גוראריה הולאם, כאשר הקומוניסטים "הצניחו" מנהלים חדשים. <br />
<br />
כל החסידים שעבדו במפעל נאלצו לעוזבו לאחר שסרבו לעבוד ב[[שבת]], לפי תביעת המנהלים החדשים. על כנו נותר רק מנהל החשבונות ר' [[ישראל נח בליניצקי]], וזאת כאות הערכה על כך שעמד בגבורה נגד שודד שניסה לשדוד ממנו סכום כסף גדול השייך למפעל.<br />
<br />
הקומוניסטים עשו הכל בכדי לדכא את שמירת המצוות ולעומת זאת החסידים נלחמו למען שמירת היהדות וזאת בהכוונת אדמו"רי ליובאוויטש. <br />
<br />
בקרמנצ'וג נטל הרב ישראל נח בליניצקי חלק בראש העושים למען חיזוק היהדות בעת קשה זו בכל דרך אפשרית{{הערה|[[ישראל נח הגדול]] עמוד 38}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הסניף המרכזי==<br />
<br />
בימי מלחמת העולם הראשונה, ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] נאלצה לנדוד מ[[ליובאוויטש]] לערים אחרות, נוסד הסניף המרכזי ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' רכט, ספר התמימים חלק א עמוד צז, רשימות דברים}}, והאחים גוראריה תרמו בניינים וסכומי כסף אדירים לטובת קיומה של ה[[ישיבה]].<br />
<br />
הגביר ר' הירשל גורארי תרם בניין בו למדו תלמידי "האולם" במשך שנתיים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F.pdf הבית ברחוב הנצחון] [[שבועון בית משיח]] גיליון 997 עמוד 37}}.<br />
<br />
אולם מצב זה לא נמשך זמן רב, לאחר שכל בני המשפחה נאלצו להימלט מקרמנצ'וג מאימת הקומוניסטים. <br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[גלגולי ישיבת תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית#סניף קרמנצ'וג]]}}<br />
במשך זמן לא רב, הייתה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג, אולם בקיץ [[תר"פ]] נאלצו תלמידי ה'אולם' - התלמידים המבוגרים - לעזוב את העיר. רק הצעירים נותרו עוד זמן מה, אך גם הם נאלצו לרדת למחתרת.<br />
<br />
==ישיבה מחתרתית==<br />
מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי רע, והיה צורך במנהל שיקח על עצמו את האחריות הכבדה לדאוג לקיומה של הישיבה שהפכה למחתרתית. ר' [[ישראל נח בליניצקי]] הסכים לקחת על עצמו את המשימה הכבדה.<br />
<br />
הכספים שנאספו מדי פעם, לא הספיקו לקיום הישיבה. מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי-רע, ולעיתים ר' ישראל נח נאלץ היה ללוות סכומי כסף מקופת המפעל בו עבד, לטובת הישיבה - מעשה שהיה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש. <br />
<br />
בתקופה ההיא למדו בקרמנצ'וג יותר ממאה תמימים בקבוצות קטנות במקומות שונים ברחבי העיר. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ח]] דיווח הרב [[בן ציון מרוז]] לאדמו"ר הריי"צ כי החדרים בעירו עומדים בסכנת סגירה ומספר כי שכר שישה מלמדים ל120 תלמידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד מ}}.<br />
<br />
===סגירת הישיבה===<br />
ב[[חודש אייר]] [[תר"צ]], נאסר הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] שהיה מגיד שיעור בישיבה והוטל עליו גזר דין של עבודת ניקוי רחובות, כעונש על שלימד נערים תורה. <br />
<br />
בהנהלת ה[[ישיבה]] הבינו שהשלטונות עלו עליהם, והכול רק שאלה של זמן. בעקבות זאת נסגרה ה[[ישיבה]] והתמימים התפזרו בין סניפים אחרים ברחבי [[אוקראינה]] ו[[רוסיה]]. <br />
<br />
==="חדרים"===<br />
לאחר סגירת הישיבה, נותרו בקרמנצ'וג רק ה[[חיידר|חדרים]] בהם למדו הילדים. את ה'חדרים' ניהל החסיד ר' [[בן ציון מרוז]] שהיה מהר"מים בישיבה. בשל הרדיפות הקשות, שיגר ר' בן ציון מדי פעם מכתבים אל הרבי [[הריי"צ]], בהם פירט את הקשיים לצד ההישגים של התלמידים. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, ור' בן ציון מרוז הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו{{הערה|אודות תומכי תמימים קרמנצ'וג נכתב בהרחבה בתולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נו - הישיבה בקרעמענטשוג}}.<br />
<br />
==סגירת המקווה==<br />
בשלב מסויים דרשו השלטונות לסגור את ה[[מקווה]] בקרמנצ'וג, ומי שניהל את המקווה התפטר לאחר שחשש לנפשו. במקומו לקח את התפקיד ר' [[דובער קוזניצוב]], שהיה [[משגיח]] בישיבה המקומית. הוא אף החתים יהודים רבים על עצומת מחאה כנגד סגירת המקווה. אף על פי שהעיתונות התקיפה את מעשיו, המשיך לנהל את המקווה ללא חת. <br />
<br />
הלחצים כנגדו הלכו וגברו מיום ליום, וכשאנשי היבסקציה ראו כי לא ייכנע להם, סגרו את המקווה בכוח. בשל סכנת הצנזורה הקפדנית ששררה באותם ימים, שלח ר' [[ישראל נח בליניצקי]] מכתב מוצפן בו דיווח לרבי הריי"צ על המצב. <br />
<br />
<br />
===בתי הכנסת נסגרים===<br />
<br />
11 בתי כנסת היו בקרמנצ'וג, מהם שניים של חסידי חב"ד. אחד מהם נקרא 'קליין חב"ד' (חב"ד הקטן) והשני היה נקרא 'גרויס חב"ד' (חב"ד הגדול). בזה האחרון הייתה ממוקמת ישיבת 'תומכי תמימים' במשך תקופה, ובו גם היה המקווה. <br />
<br />
===התוועדויות===<br />
<br />
בתקופה ההיא, אירח ר' ישראל נח הגדול בביתו התוועדויות רבות, אף על פי שביתו לא היה גדול. ילדיו שהיו לנים מחוסר מקום גם בסלון הבית, נאלצו בלילות בהם התקיימו התוועדויות, להצטופף יחד בחדר קטן אחד.<br />
<br />
מדי [[מוצאי שבת]] נערכה סעודת '[[מלוה מלכה]]' בבית אחד החסידים, בהשתתפות קרוב לארבעה מניינים. בשנת [[תר"צ]], סגרו השלטונות את רוב בתי הכנסת בעיר ובתוכם גם את שני בתי כנסת חב"ד. החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת שנקרא 'יורובסקי' שם התקיים מניין חב"די. <br />
<br />
בגין הרדיפות, הקהילה החב"דית הלכה והצטמקה עם הזמן. משפחות רבות נדדו לערים אחרות, אולם היו גם שנותרו בעיר עד פרוץ המלחמה. החסיד הרב [[משה ניסלביץ]] הנו כנראה חסיד חב"ד האחרון הנמצא עמנו שהתגורר בקרמנצ'וג עד תקופה קצרה לפני [[השואה]]. הוא זוכר בבירור כי בעיר הייתה קהילה חב"דית עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה== <br />
לעומת קהילות רבות ב[[אוקראינה]] שהושמדו כמעט כליל על ידי הנאצים ימ"ש, דווקא בקרמנצ'וג, הצליחו רוב היהודים להימלט מהעיר מבעוד מועד. השמועות על התקרבותם של הנצאים לעיר, הניסו יהודים רבים, ובהם חסידי חב"ד, אל מחוזות רחוקים. <br />
<br />
ביום י"ז ב[[אלול]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים. רק כ-9,000 יהודים נותרו בה מתוך כ-40,000 שהיו בה רק שבועות ספורים קודם לכן. <br />
<br />
כיום הרב [[שלמה סלמון]] הינו שליח הרבי בעיר ומנהל בית חב"ד<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br />
*[[ניגון לר' אברהם חריטונוב]]<br />
*[[ניגון קרמנצ'וג בערלאך]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''', [[תשס"ו]].<br />
*[[חיים עוזר מרינובסקי]], '''[[על אבותינו ועל יחוסם]]''', [[תנש"א]] .<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשמ"ד]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F.pdf הבית ברחוב הנצחון]''' סקירה על בנין ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג בימי מלחמת העולם הראשונה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F%20%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות [[נעוועל]] וקרמנצ'וג<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
<br />
[[קטגוריה:אוקראינה]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92&diff=627500קרמנצ'וג2023-08-21T08:53:52Z<p>משה פיק: /* המהפיכה הקומוניסטית */</p>
<hr />
<div>{{מקורות}}<br />
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה שבו הייתה ישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]]]<br />
[[קובץ:קרמנצ'וג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[שלמה סלומון]] בבית התבשיל של הקהילה]]<br />
<br />
'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שב[[אוקראינה]].<br />
<br />
הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרבנים: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]], ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], הגבירים הנדיבים האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.<br />
<br />
==העיר קרמנצ'וג==<br />
העיר [[קרמנצ'וג]] שוכנת על הגדה השמאלית של נהר הדנייפר, באיזור פלך פולטבה. העיר הוקמה בערך בשנת ה'של"א (1571).<br />
בעיר ישנו נמל וצומת מסילות רכבת, שהפכו אותה לעיר מפותחת כלכלית. המסחר התמקד בשלושה תחומים: תבואה, טבק ועצים. בעיר היו בתי ריחיים גדולים, מהם נשלחה תוצרת התבואה נמכרה לכל רחבי אוקראינה. כמו כן היו בעיר בתי חרושת גדולים לתעשיית טבק וסיגריות. דרך נהר הדנייפר, הגיעו לעיר משלוחי ענק של עצים שנכרתו ביערות אוקראינה, ובעיר היו נחתכים לקורות ונסרים. <br />
<br />
==ירושלים דאוקראינה==<br />
המידע הראשון על התיישבות יהודית בעיר הוא משנת ה'תקמ"ב (1782). בשנת ה'תקס"א (1801) נמנו ברשימת משלמי המיסים 454 יהודים במחוז קרמצ'וג. הקהילה היהודית צמחה בעקבות הגירה ובשנת ה'תרנ"ז (1897) מנו היהודים כ-30,000 איש והיוו כ-50% מתושבי העיר. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כ-40,000 יהודים מתוך אוכלוסייה של קרוב ל-90,000 תושבים.<br />
<br />
על יהודי העיר ככלל, ניתן לומר כי תורה וגדולה נמצאו אצלם במקום אחד. בקהילה היהודית היו עשירים גדולים, לצד בעלי תורה וחסידים דגולים; הם אלו שהשפיעו על רוח ה[[יהדות]] בעיר בכלל, ועל רוחה של [[ליובאוויטש]] בפרט. לרבים מעשירים אלו היה בית-כנסת אותם בנו, ורבים מבני העיר היו מתפללים בהם. <br />
<br />
בשבתות שררה אווירה שבתית מובהקת, באשר כל עסקי היהודים היו סגורים, ולא נמצאה אף לא חנות אחת פתוחה. לא ייפלא אפוא שבגין כך זכתה [[קרמנצ'וג]] לכינוי "ירושלים דאוקראינה".<br />
<br />
==אדמו"ר הזקן מבקש להתיישב בקרעמנצ'וג==<br />
<br />
קרמנצ'וג כמעט והפכה למרכז [[חסידות חב"ד]], היה זה בעת ש[[אדמו"ר הזקן]] ברח מנפוליון וצבאו בלוויית בני משפחתו וחסידים רבים. ביקש [[אדמו"ר הזקן]] להתיישב בקרמנצ'וג ולבנות מחדש את ממלכתו; לשם כך אף שיגר לקרמנצ'וג את בנו ה[[אדמו"ר האמצעי]] ובתו [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] בכדי שישיגו מקומות מגורים הולמים. בעוד הם תרים אחר מקומות מגורים נאותים, הסתלק [[אדמו"ר הזקן]] כמעט במפתיע. <br />
<br />
התוכנית ליישב את בני משפחת הרבי וחסידים רבים בקרמנצ'וג, ירדה מהפרק. [[אדמו"ר האמצעי]] אמנם התגורר בעיר במשך מספר חודשים, אך לאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]], לבקשת החסידים, עזב הרבי את העיר יחד עם מלווים רבים כשפניו מועדות ל[[ליובאוויטש]], שם נבנתה מחדש הממלכה החב"דית{{הערה|הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תולדות אדמו"ר הזקן]], פרק שנותיו האחרונות ופטירתו}}. <br />
<br />
=== החסיד הראשון בעיר ===<br />
<br />
לפי הידוע, ראשון ה[[חסידים]] שהתגורר בעיר, היה הרב [[אהרן (נכד אדמו"ר הזקן)|אהרן]], בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]]. הוא כיהן כרבה של קרמנצ'וג. מספרים כי היה גדול מאוד ב[[תורה]] וב[[חסידות]]. <br />
<br />
לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות ל[[רב]] עיר, מטעמם, את הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]]. כך אכן נעשה, ומיני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של [[חסידי חב"ד]] והשני לחסידי צ'רנוביל. <br />
<br />
לאחר פטירתו, מונה הרב [[יוסף תומרקין]] לרבם של [[חסידי חב"ד]] בעיר. <br />
<br />
ביום כ"ג תמוז תרל"ד נפטר הרב תומארקין בפתאומיות, במקומו מונה אחיו, הרב [[צבי תומרקין]], אולם גם הוא לא האריך שנים בתפקידו, ולאחר תשע שנים נפטר. במקומו מונה הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] (חתנו של ר' יוסף) לרבה של קרמנצ'וג. <br />
<br />
בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי [[הרש"ב]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] עלה רבם של חסידי טשרנוביל, הרב [[ישראל יעקב יעבץ]], לארץ הקודש, ובן אחותו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] נתמנה לממלא מקומו{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45}}. הרב טרשצ'אנסקי אף על פי שהיה מחסידי צ'רנוביל, הושפע רבות מ[[חב"ד]], התפלל ב[[נוסח האריז"ל]] והתנהג בכמה מ[[מנהגי חב"ד]]. נכדו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]] הפך לחסיד [[חב"ד]]. <br />
<br />
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל רפאלוביץ והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==='''ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך''''===<br />
בתוך הקהילה החב"דית היו קבוצות שכונו בשמות חיבה ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך'{{הערה|ראה [[ניגון קרמנצ'וג בערלאך]].}}. באגרת ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] אל החסיד הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הוא מבקשו לכתוב זכרונות אודות ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך' מקרמנצ'וג. <br />
<br />
על הכינוי "בעראלאך" הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת אחרת: <br />
<br />
"בקרמנצ'וג היו אז (תקופת הרבי המהר"ש) מחסידי חב"ד החסידים המפורסמים בשם 'בעראלאך', היינו שעל צד ההזדמנות נקראו בשם דוב החסיד ר' [[דוב דוברוסקין|דוב ב"ר משה, 'בעריל משה'ס']], החסיד ר' [[דוב מאסייעוו]], החסיד ר' [[חיים דוב וילענסקי]] ועוד כשלושה או ארבעה שנקראו בשם דוב. <br />
<br />
"ויהי לפתגם 'די קרעמנטשוקער בערעלעך' (מכיוון שדוב בתרגום ל[[אידיש]]: בער). הם היו בעלי שכל אדיר, ואבירי לב מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים גם בני [[פולין]] שבקרמנצ'וג היו יראים ומכבדים אותם" {{הערה|'[[התמים]]' חוברת ב' עמוד ס'.}}.<br />
<br />
=== הגבירים גור אריה ===<br />
בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גוראריה המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת [[גוראריה]] הייתה מהמשפחות החב"דיות החשובות בעיר, ידועה בייחוסה. <br />
<br />
לשלושת האחים, הרב [[שמואל גוראריה]] הרב [[נתן גוראריה]] והרב [[מנחם מענדל גוראריה]] (אביו של [[הרש"ג]]), היו עסקים משגשגים, בתי חרושת של טבק, יערות רבים ועוד. שלושתם דבקו בדרכי רבותינו נשיאינו, והרימו תרומות נכבדות לעניינים שונים, על פי הכוונת רבותינו נשיאינו. <br />
<br />
הללו אף דאגו לפרנסתם של החסידים. בבית החרושת לטבק שהיה להם, עבדו כחמישים עובדים - כולם חסידים ותמימים, בעלי תריסין בנגלה וחסידות. אחד העובדים המפורסמים היה החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בליניצקי]], ששימש כגזבר ורואה חשבון במפעל במשך שנים רבות. <br />
<br />
בשנים שלפני המהפכה הקומניסטית, ניהל הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] בנו הבכור של ר' [[נתן גוראריה]], את המפעל הגדול. אף הוא מחשובי חסידי [[חב"ד]] בעיר ובכלל. <br />
<br />
בימים ההם היה '[[גן עדן]] חסידי' בעיר, כאשר רובם ככולם היו מסודרים ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]; בתי המדרש היו מלאים תדיר, שיעורי תורה ו[[התוועדויות]] היו בשופי.<br />
<br />
==המהפיכה הקומוניסטית==<br />
גן עדן החסידי הזה קרס עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית. עם עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הקומוניסטים את בתי הכנסת הרבים, בתי הספר ותלמודי תורה, הספריה הציבורית, ואפילו את בית הרפואה היהודיים. הכול הולאם לטובת "אמא רוסיה". במקביל החלו רדיפות קשות נגד בעלי המפעלים והעשירים. מפעל הטבק של משפחת גוראריה הולאם, כאשר הקומוניסטים "הצניחו" מנהלים חדשים. <br />
<br />
כל החסידים שעבדו במפעל נאלצו לעוזבו לאחר שסרבו לעבוד ב[[שבת]], לפי תביעת המנהלים החדשים. על כנו נותר רק מנהל החשבונות ר' [[ישראל נח בליניצקי]], וזאת כאות הערכה על כך שעמד בגבורה נגד שודד שניסה לשדוד ממנו סכום כסף גדול השייך למפעל.<br />
<br />
הקומוניסטים עשו הכל בכדי לדכא את שמירת המצוות ולעומת זאת החסידים נלחמו למען שמירת היהדות וזאת בהכוונת אדמו"רי ליובאוויטש. <br />
<br />
בקרעמנצ'וג נטל הרב ישראל נח בליניצקי חלק בראש העושים למען חיזוק היהדות בעת קשה זו בכל דרך אפשרית{{הערה|[[ישראל נח הגדול]] עמוד 38}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים הסניף המרכזי==<br />
<br />
בימי מלחמת העולם הראשונה, ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] נאלצה לנדוד מ[[ליובאוויטש]] לערים אחרות, נוסד הסניף המרכזי ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' רכט, ספר התמימים חלק א עמוד צז, רשימות דברים}}, והאחים גוראריה תרמו בניינים וסכומי כסף אדירים לטובת קיומה של ה[[ישיבה]].<br />
<br />
הגביר ר' הירשל גורארי תרם בניין בו למדו תלמידי "האולם" במשך שנתיים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F.pdf הבית ברחוב הנצחון] [[שבועון בית משיח]] גיליון 997 עמוד 37}}.<br />
<br />
אולם מצב זה לא נמשך זמן רב, לאחר שכל בני המשפחה נאלצו להימלט מקרמנצ'וג מאימת הקומוניסטים. <br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[גלגולי ישיבת תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית#סניף קרמנצ'וג]]}}<br />
במשך זמן לא רב, הייתה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג, אולם בקיץ [[תר"פ]] נאלצו תלמידי ה'אולם' - התלמידים המבוגרים - לעזוב את העיר. רק הצעירים נותרו עוד זמן מה, אך גם הם נאלצו לרדת למחתרת.<br />
<br />
==ישיבה מחתרתית==<br />
מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי רע, והיה צורך במנהל שיקח על עצמו את האחריות הכבדה לדאוג לקיומה של הישיבה שהפכה למחתרתית. ר' [[ישראל נח בליניצקי]] הסכים לקחת על עצמו את המשימה הכבדה.<br />
<br />
הכספים שנאספו מדי פעם, לא הספיקו לקיום הישיבה. מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי-רע, ולעיתים ר' ישראל נח נאלץ היה ללוות סכומי כסף מקופת המפעל בו עבד, לטובת הישיבה - מעשה שהיה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש. <br />
<br />
בתקופה ההיא למדו בקרמנצ'וג יותר ממאה תמימים בקבוצות קטנות במקומות שונים ברחבי העיר. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ח]] דיווח הרב [[בן ציון מרוז]] לאדמו"ר הריי"צ כי החדרים בעירו עומדים בסכנת סגירה ומספר כי שכר שישה מלמדים ל120 תלמידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד מ}}.<br />
<br />
===סגירת הישיבה===<br />
ב[[חודש אייר]] [[תר"צ]], נאסר הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] שהיה מגיד שיעור בישיבה והוטל עליו גזר דין של עבודת ניקוי רחובות, כעונש על שלימד נערים תורה. <br />
<br />
בהנהלת ה[[ישיבה]] הבינו שהשלטונות עלו עליהם, והכול רק שאלה של זמן. בעקבות זאת נסגרה ה[[ישיבה]] והתמימים התפזרו בין סניפים אחרים ברחבי [[אוקראינה]] ו[[רוסיה]]. <br />
<br />
==="חדרים"===<br />
לאחר סגירת הישיבה, נותרו בקרמנצ'וג רק ה[[חיידר|חדרים]] בהם למדו הילדים. את ה'חדרים' ניהל החסיד ר' [[בן ציון מרוז]] שהיה מהר"מים בישיבה. בשל הרדיפות הקשות, שיגר ר' בן ציון מדי פעם מכתבים אל הרבי [[הריי"צ]], בהם פירט את הקשיים לצד ההישגים של התלמידים. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, ור' בן ציון מרוז הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו{{הערה|אודות תומכי תמימים קרמנצ'וג נכתב בהרחבה בתולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נו - הישיבה בקרעמענטשוג}}.<br />
<br />
==סגירת המקווה==<br />
בשלב מסויים דרשו השלטונות לסגור את ה[[מקווה]] בקרמנצ'וג, ומי שניהל את המקווה התפטר לאחר שחשש לנפשו. במקומו לקח את התפקיד ר' [[דובער קוזניצוב]], שהיה [[משגיח]] בישיבה המקומית. הוא אף החתים יהודים רבים על עצומת מחאה כנגד סגירת המקווה. אף על פי שהעיתונות התקיפה את מעשיו, המשיך לנהל את המקווה ללא חת. <br />
<br />
הלחצים כנגדו הלכו וגברו מיום ליום, וכשאנשי היבסקציה ראו כי לא ייכנע להם, סגרו את המקווה בכוח. בשל סכנת הצנזורה הקפדנית ששררה באותם ימים, שלח ר' [[ישראל נח בליניצקי]] מכתב מוצפן בו דיווח לרבי הריי"צ על המצב. <br />
<br />
<br />
===בתי הכנסת נסגרים===<br />
<br />
11 בתי כנסת היו בקרמנצ'וג, מהם שניים של חסידי חב"ד. אחד מהם נקרא 'קליין חב"ד' (חב"ד הקטן) והשני היה נקרא 'גרויס חב"ד' (חב"ד הגדול). בזה האחרון הייתה ממוקמת ישיבת 'תומכי תמימים' במשך תקופה, ובו גם היה המקווה. <br />
<br />
===התוועדויות===<br />
<br />
בתקופה ההיא, אירח ר' ישראל נח הגדול בביתו התוועדויות רבות, אף על פי שביתו לא היה גדול. ילדיו שהיו לנים מחוסר מקום גם בסלון הבית, נאלצו בלילות בהם התקיימו התוועדויות, להצטופף יחד בחדר קטן אחד.<br />
<br />
מדי [[מוצאי שבת]] נערכה סעודת '[[מלוה מלכה]]' בבית אחד החסידים, בהשתתפות קרוב לארבעה מניינים. בשנת [[תר"צ]], סגרו השלטונות את רוב בתי הכנסת בעיר ובתוכם גם את שני בתי כנסת חב"ד. החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת שנקרא 'יורובסקי' שם התקיים מניין חב"די. <br />
<br />
בגין הרדיפות, הקהילה החב"דית הלכה והצטמקה עם הזמן. משפחות רבות נדדו לערים אחרות, אולם היו גם שנותרו בעיר עד פרוץ המלחמה. החסיד הרב [[משה ניסלביץ]] הנו כנראה חסיד חב"ד האחרון הנמצא עמנו שהתגורר בקרמנצ'וג עד תקופה קצרה לפני [[השואה]]. הוא זוכר בבירור כי בעיר הייתה קהילה חב"דית עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה== <br />
לעומת קהילות רבות ב[[אוקראינה]] שהושמדו כמעט כליל על ידי הנאצים ימ"ש, דווקא בקרמנצ'וג, הצליחו רוב היהודים להימלט מהעיר מבעוד מועד. השמועות על התקרבותם של הנצאים לעיר, הניסו יהודים רבים, ובהם חסידי חב"ד, אל מחוזות רחוקים. <br />
<br />
ביום י"ז ב[[אלול]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים. רק כ-9,000 יהודים נותרו בה מתוך כ-40,000 שהיו בה רק שבועות ספורים קודם לכן. <br />
<br />
כיום הרב [[שלמה סלמון]] הינו שליח הרבי בעיר ומנהל בית חב"ד<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br />
*[[ניגון לר' אברהם חריטונוב]]<br />
*[[ניגון קרמנצ'וג בערלאך]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''', [[תשס"ו]].<br />
*[[חיים עוזר מרינובסקי]], '''[[על אבותינו ועל יחוסם]]''', [[תנש"א]] .<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשמ"ד]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F.pdf הבית ברחוב הנצחון]''' סקירה על בנין ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג בימי מלחמת העולם הראשונה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F%20%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות [[נעוועל]] וקרמנצ'וג<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
<br />
[[קטגוריה:אוקראינה]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A9%D7%A7%D7%A0%D7%98&diff=627249טשקנט2023-08-20T14:27:31Z<p>משה פיק: /* חסידים שנפטרו בטשקנט */</p>
<hr />
<div>'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי מאוזבקית: "עיר האבן") היא בירתה של אוזבקיסטן. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נסו מליוני אזרחי ברית המועצות אל חלקיה הפנימיים של ברית המועצות, שם קיוו למצוא משכן בטוח מחיילי הגרמנים שכבשו שטחים עצומים, כמו גם מאימת המלחמה שהפילה מליוני חללים. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה. <br />
<br />
בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.<br />
<br />
== ראשוני החסידים בטשקנט ==<br />
ראשוני החסידים הגיעו לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם הדלה של בודדים שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים. <br />
<br />
לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים. <br />
<br />
משפחות רבות מ[[אנ"ש]] ברחו מאזור [[מוסקבה]] שהייתה אחד ממוקדי החסידים באותה התקופה.<br />
<br />
כבר בחודשים הראשונים לשהותם בעיר, התגבשו שני ריכוזים חסידיים - הגדול שבהם היה באיזור ה'סטרי-גורד' (העיר העתיקה), והריכוז השני ב'קרסו', [[שכונה]] בקצה העיר. בהמשך התיישבו רוב החסידים ב'סטרי גורד'. <br />
<br />
== המצב הגשמי בטשקנט ==<br />
הנחשול האדיר של הפליטים בטשקנט פרץ בעיקר בין קיץ תש"א - תש"ב, אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. <br />
<br />
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. <br />
<br />
עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארצות הברית]], והם שהקלו מעט את המצב. <br />
<br />
הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי. <br />
<br />
== עזרת אנ"ש זה לזה ==<br />
על אף המצב הקשה, המשפחה החסידית המורחבת עשתה הכל כדי להתאגד ולהתדבק, לעזור איש לרעהו ככל האפשר. אנשים נתנו זה לזה מהמעט שהיה להם. אם לא היה, לפחות התנחמו זה בקרבתו של זה. <br />
<br />
הפליטים החדשים שהגיעו העירה, מצאו מקום בימים הראשונים אצל הפליטים "הוותיקים" שאך הם עצמם הגיעו העירה זמן לא רב קודם לכן. כך למשל היה בבית משפחת ר' [[יחיאל ריבקין]], שם התגוררו עשרים איש בחדר אחד. <br />
<br />
משפחתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] התארחה תקופה ממושכת בביתו של הרב [[שמואל פרוס]], כמו גם [[תמימים]] נוספים שהתגוררו בביתם תקופות כאלו ואחרות. הרב [[בערל ריקמן]] סבל ממצוקת הפרנסה, ועבד קשה כדי לקנות [[לחם]] לבני ביתו. אף על פי כן, הכניס לביתו פליט יהודי בשם ישעיה גרבר, שהפך לבן בית אצלו עד תום המלחמה. <br />
<br />
בין הפעילים המרכזיים, היו הרב [[מרדכי סירוטה]] והרב מנדל קליין. שניים אלו פעלו במלוא כוחם למען הפליטים בכלל, והפליטים החב"דיים בפרט. <br />
<br />
הרב [[חייקל חאנין]] ורעייתו מרת חיה לאה הגיעו לטשקנט כפליטים עם שתי בנותיהם. הם הגיעו ב[[ראש חודש]] [[אלול]] שנת [[תש"ב]], ומאז ועד תום המלחמה, הקדישו את כל כוחם לסייע לפליטים החב"דיים. <br />
<br />
כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
== החיים החסידיים בטשקנט == <br />
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים.<br />
<br />
[[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די למהדרין. בבית כנסת זה התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב[[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' מרדכי סירוטה, התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' ישראל נעוועלער, ר' פרץ מוצ'קין, ר' שלמה חיים קסלמן ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". <br />
<br />
כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?"<br />
<br />
== הקמת תלמודי תורה == <br />
כמה חסידים דאגו לשכור 'מלמדים' שילמדו עם הבנים, כל אחד בביתו. ר' [[פרץ מוצ'קין]] שכר לילדיו את ר' ישראל נעוולער כמלמד, ואילו מרת חיה פערלא גלפרין, דאגה שהרב [[דוד לבקובסקי]] ילמד עם בנה שלמה. <br />
<br />
לאחר תקופה מסויימת, החלו להתגבש כיתות קטנות ללימוד גמרא. הרב שלמה חיים קסלמן לימד שתי כיתות, שכל אחת מנתה תלמידים בודדים. <br />
<br />
לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. <br />
<br />
על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל נעוולער והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. <br />
<br />
גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. <br />
<br />
כיתת 'חדר' אחת הוקמה בביתה של מרת חיה פערלא גלפרין, שם לימד הרב ישראל נעוולער. <br />
<br />
למרות התמתנות הרדיפות, מדי פעם ניסו שוטרים ואנשי [[המשטרה החשאית]] ללכוד תלמידי 'חדר' וישיבות. בשל ארועים אלה ואחרים, עברו ה'חדרים' והישיבות ממקום למקום בתדירות רבה. ר' ישראל נעוולער ותלמידיו נדדו מבית אחד למשנהו.<br />
<br />
כתה אחרת הוקמה בבית משפחת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. בעל הבית היה מגוייס לצבא האדום, וההיגיון אמר שהשלטונות לא יחפצו להתנכל לגב' רייזל אסטולין שעה שבעלה נלחם למען המולדת. כך התקבצו התלמידים בביתם מדי יום, בשעה מוקדמת כדי שלא להיחשף לעינא בישא. גם בערב לא עזבו את הבית עד שכלו רגלי המסתובבים ברחובות. גב' רייזל אסטולין התמסרה לסידור המקום, ולהכנת אוכל מזין לתלמידים. <br />
<br />
בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. <br />
<br />
הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]] וועלוועל סירוטה, [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו בערל שייקביץ, ישראל דוכמן, שמריה פרוס, ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד.<br />
<br />
== 'חדרים' לכלל הציבור == <br />
מלבד ה'חדרים' עבור ילדי חסידי חב"ד, הוקמו גם 'חדרים' עבור ילדים לא חב"דיים. מי שדאג להם, היו חסידי חב"ד. הרב אלי ליפסקר פנה - בשנת תש"ד - אל הרב [[אהרן חזן]] וביקשו שיטול על עצמו את מלאכת הקודש. הרב חזן נענה בחיוב, וכעבור מספר חודשים הקים ארבעה 'חדרים' בטשקנט, בהם למדו כשמונים תלמידים, החל מקריאה בסידור ועד לימוד גמרא, ועד בכלל. <br />
<br />
הרב חזן ביקר בבתי יהודים והסביר כי מן הראוי שילדיהם ידעו מעט יהדות, בהבטיחו שאת השיעורים יקבלו חינם. לאחר שההורים הביעו את הסכמתם, החל הרב חזן ללמד את הילדים בביתם. הוא כתב במחברת את [[אותיות]] הא' ב' ובמשך ימים ספורים הילדים ידעו את האותיות. או אז הסביר להורים כי בכדי להרחיב את ידיעות ילדיהם, כדאי שיעברו ללמוד ב'חדר'. <br />
<br />
== התקציב למוסדות ==<br />
התקציב להקמת מוסדות אלו היה גדול מאד. ההוצאות הכספיות היו עצומות, משכורתם של ה'מלמדים' בלבד הסתכמה בעשרים אלף רובל לחודש. מלבד זאת, ניתנה לתלמידים ארוחה אחת בכל יום, שעלתה עשרות אלפי רובלים. על כך יש להוסיף את שכר הדירות של ה'חדרים'. <br />
<br />
בעול ההוצאות נשאו בעיקר חסידי חב"ד אמידים, את רווחיהם השיגו באופן בלתי חוקי. בתנאי המשטר הסובייטי היה זה דבר שכרוך בסכנת נפשות. כמו כן לבעלי העסקים החב"דיים היו מכרים שעמדו עמם בקשרי מסחר - יהודים הרחוקים מתורה, אולם חסידי חב"ד השפיעו עליהם לתרום ביד נדיבה למען מוסדות התורה. <br />
<br />
הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך. <br />
<br />
== חסידים שנפטרו בטשקנט ==<br />
כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט באותם ימים, ביניהם:<br />
<br />
הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער) עליו אמרו שהוא בדרגת '[[בינוני]]' של [[ספר התניא]]. הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]], שכונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] "עזרא הסופר" על שם היותו סופר סת"ם מומחה. הרב [[זלמן פרוס]], הרב [[פייטל לוין]], גיסו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] הרב [[נחום הלל פינסקי]] ועוד. <br />
<br />
אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר [[מזון]] חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים.<br />
<br />
== טשקנט לאחר המלחמה ==<br />
בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
בשנות החמישים והשישים טשקנט הייתה ממוסדת עם חסידים. והרבה פעילויות לכלל רוסיה כולל הריפובליקות הגיעו מטשקנט.<br />
<br />
ההתוועדויות היו פעילות עם קודים וסימנים מי ומי הבאים בין החסידים.<br />
<br />
היו חסידים שפעלו רבות בנוגע ליהדות המקום, ביניהם:<br />
* הרב [[זלמן בובר פוזנר]] - ישב בבית האסורים שנים רבות והיה רב דאנ"ש.<br />
* הרב [[לוי פרסמן]].<br />
* הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
* הרב [[מוטל קוזלינר]] - בין העסקנים הבולטים שהיה אחראי לחינוך, מקוואות ועוד, תעוזתו ותושיתו היה שם דבר ובמיוחד בין הבחורים סביבו. <br />
* [[אשר סאסאנקא]] - איש של מסירות נפש.<br />
* האחים ר' [[שניאור זלמן קליין]], ר' [[שואל משה קליין]], שהי' מעמודי התווך של קהילת חב"ד, ור' [[ליפא קליין]].<br />
* הרב [[יעקב נוטיק]].<br />
* הרב [[בערל יפה]].<br />
* משפחת סירוטה - בעלי חסד ואמת שהשליכו עצמם עבור הזולת. היו מהראשונים שאפו מצות במחתרת. <br />
* משפחת לבקיבקר - שהיו גם מארחים המניין בביתם עם חסידים אחרים.<br />
<br />
== שליח הרבי לטשקנט ==<br />
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br />
<br />
בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, הכוללת בית כנסת, ישיבה ובית ספר בו לומדים מאות תלמידים. <br />
<br />
בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו ומסייעים לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br />
<br />
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A9%D7%A7%D7%A0%D7%98&diff=627247טשקנט2023-08-20T14:26:31Z<p>משה פיק: /* חסידים שנפטרו בטשקנט */</p>
<hr />
<div>'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי מאוזבקית: "עיר האבן") היא בירתה של אוזבקיסטן. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נסו מליוני אזרחי ברית המועצות אל חלקיה הפנימיים של ברית המועצות, שם קיוו למצוא משכן בטוח מחיילי הגרמנים שכבשו שטחים עצומים, כמו גם מאימת המלחמה שהפילה מליוני חללים. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה. <br />
<br />
בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.<br />
<br />
== ראשוני החסידים בטשקנט ==<br />
ראשוני החסידים הגיעו לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם הדלה של בודדים שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים. <br />
<br />
לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים. <br />
<br />
משפחות רבות מ[[אנ"ש]] ברחו מאזור [[מוסקבה]] שהייתה אחד ממוקדי החסידים באותה התקופה.<br />
<br />
כבר בחודשים הראשונים לשהותם בעיר, התגבשו שני ריכוזים חסידיים - הגדול שבהם היה באיזור ה'סטרי-גורד' (העיר העתיקה), והריכוז השני ב'קרסו', [[שכונה]] בקצה העיר. בהמשך התיישבו רוב החסידים ב'סטרי גורד'. <br />
<br />
== המצב הגשמי בטשקנט ==<br />
הנחשול האדיר של הפליטים בטשקנט פרץ בעיקר בין קיץ תש"א - תש"ב, אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. <br />
<br />
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. <br />
<br />
עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארצות הברית]], והם שהקלו מעט את המצב. <br />
<br />
הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי. <br />
<br />
== עזרת אנ"ש זה לזה ==<br />
על אף המצב הקשה, המשפחה החסידית המורחבת עשתה הכל כדי להתאגד ולהתדבק, לעזור איש לרעהו ככל האפשר. אנשים נתנו זה לזה מהמעט שהיה להם. אם לא היה, לפחות התנחמו זה בקרבתו של זה. <br />
<br />
הפליטים החדשים שהגיעו העירה, מצאו מקום בימים הראשונים אצל הפליטים "הוותיקים" שאך הם עצמם הגיעו העירה זמן לא רב קודם לכן. כך למשל היה בבית משפחת ר' [[יחיאל ריבקין]], שם התגוררו עשרים איש בחדר אחד. <br />
<br />
משפחתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] התארחה תקופה ממושכת בביתו של הרב [[שמואל פרוס]], כמו גם [[תמימים]] נוספים שהתגוררו בביתם תקופות כאלו ואחרות. הרב [[בערל ריקמן]] סבל ממצוקת הפרנסה, ועבד קשה כדי לקנות [[לחם]] לבני ביתו. אף על פי כן, הכניס לביתו פליט יהודי בשם ישעיה גרבר, שהפך לבן בית אצלו עד תום המלחמה. <br />
<br />
בין הפעילים המרכזיים, היו הרב [[מרדכי סירוטה]] והרב מנדל קליין. שניים אלו פעלו במלוא כוחם למען הפליטים בכלל, והפליטים החב"דיים בפרט. <br />
<br />
הרב [[חייקל חאנין]] ורעייתו מרת חיה לאה הגיעו לטשקנט כפליטים עם שתי בנותיהם. הם הגיעו ב[[ראש חודש]] [[אלול]] שנת [[תש"ב]], ומאז ועד תום המלחמה, הקדישו את כל כוחם לסייע לפליטים החב"דיים. <br />
<br />
כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
== החיים החסידיים בטשקנט == <br />
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים.<br />
<br />
[[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די למהדרין. בבית כנסת זה התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב[[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' מרדכי סירוטה, התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' ישראל נעוועלער, ר' פרץ מוצ'קין, ר' שלמה חיים קסלמן ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". <br />
<br />
כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?"<br />
<br />
== הקמת תלמודי תורה == <br />
כמה חסידים דאגו לשכור 'מלמדים' שילמדו עם הבנים, כל אחד בביתו. ר' [[פרץ מוצ'קין]] שכר לילדיו את ר' ישראל נעוולער כמלמד, ואילו מרת חיה פערלא גלפרין, דאגה שהרב [[דוד לבקובסקי]] ילמד עם בנה שלמה. <br />
<br />
לאחר תקופה מסויימת, החלו להתגבש כיתות קטנות ללימוד גמרא. הרב שלמה חיים קסלמן לימד שתי כיתות, שכל אחת מנתה תלמידים בודדים. <br />
<br />
לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. <br />
<br />
על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל נעוולער והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. <br />
<br />
גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. <br />
<br />
כיתת 'חדר' אחת הוקמה בביתה של מרת חיה פערלא גלפרין, שם לימד הרב ישראל נעוולער. <br />
<br />
למרות התמתנות הרדיפות, מדי פעם ניסו שוטרים ואנשי [[המשטרה החשאית]] ללכוד תלמידי 'חדר' וישיבות. בשל ארועים אלה ואחרים, עברו ה'חדרים' והישיבות ממקום למקום בתדירות רבה. ר' ישראל נעוולער ותלמידיו נדדו מבית אחד למשנהו.<br />
<br />
כתה אחרת הוקמה בבית משפחת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. בעל הבית היה מגוייס לצבא האדום, וההיגיון אמר שהשלטונות לא יחפצו להתנכל לגב' רייזל אסטולין שעה שבעלה נלחם למען המולדת. כך התקבצו התלמידים בביתם מדי יום, בשעה מוקדמת כדי שלא להיחשף לעינא בישא. גם בערב לא עזבו את הבית עד שכלו רגלי המסתובבים ברחובות. גב' רייזל אסטולין התמסרה לסידור המקום, ולהכנת אוכל מזין לתלמידים. <br />
<br />
בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. <br />
<br />
הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]] וועלוועל סירוטה, [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו בערל שייקביץ, ישראל דוכמן, שמריה פרוס, ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד.<br />
<br />
== 'חדרים' לכלל הציבור == <br />
מלבד ה'חדרים' עבור ילדי חסידי חב"ד, הוקמו גם 'חדרים' עבור ילדים לא חב"דיים. מי שדאג להם, היו חסידי חב"ד. הרב אלי ליפסקר פנה - בשנת תש"ד - אל הרב [[אהרן חזן]] וביקשו שיטול על עצמו את מלאכת הקודש. הרב חזן נענה בחיוב, וכעבור מספר חודשים הקים ארבעה 'חדרים' בטשקנט, בהם למדו כשמונים תלמידים, החל מקריאה בסידור ועד לימוד גמרא, ועד בכלל. <br />
<br />
הרב חזן ביקר בבתי יהודים והסביר כי מן הראוי שילדיהם ידעו מעט יהדות, בהבטיחו שאת השיעורים יקבלו חינם. לאחר שההורים הביעו את הסכמתם, החל הרב חזן ללמד את הילדים בביתם. הוא כתב במחברת את [[אותיות]] הא' ב' ובמשך ימים ספורים הילדים ידעו את האותיות. או אז הסביר להורים כי בכדי להרחיב את ידיעות ילדיהם, כדאי שיעברו ללמוד ב'חדר'. <br />
<br />
== התקציב למוסדות ==<br />
התקציב להקמת מוסדות אלו היה גדול מאד. ההוצאות הכספיות היו עצומות, משכורתם של ה'מלמדים' בלבד הסתכמה בעשרים אלף רובל לחודש. מלבד זאת, ניתנה לתלמידים ארוחה אחת בכל יום, שעלתה עשרות אלפי רובלים. על כך יש להוסיף את שכר הדירות של ה'חדרים'. <br />
<br />
בעול ההוצאות נשאו בעיקר חסידי חב"ד אמידים, את רווחיהם השיגו באופן בלתי חוקי. בתנאי המשטר הסובייטי היה זה דבר שכרוך בסכנת נפשות. כמו כן לבעלי העסקים החב"דיים היו מכרים שעמדו עמם בקשרי מסחר - יהודים הרחוקים מתורה, אולם חסידי חב"ד השפיעו עליהם לתרום ביד נדיבה למען מוסדות התורה. <br />
<br />
הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך. <br />
<br />
== חסידים שנפטרו בטשקנט ==<br />
כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט באותם ימים, ביניהם:<br />
<br />
הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער) עליו אמרו שהוא בדרגת '[[בינוני]]' של [[ספר התניא]]. הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]], שכונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] "עזרא הסופר" על שם היותו סופר סת"ם מומחה. הרב [[זלמן פרוס]], הרב [[פייטל לוין]], גיסו של ה[[משפיע]] הב [[שלמה חיים קסלמן]] הרב [[נחום הלל פינסקי]] ועוד. <br />
<br />
אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר [[מזון]] חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים.<br />
<br />
== טשקנט לאחר המלחמה ==<br />
בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
בשנות החמישים והשישים טשקנט הייתה ממוסדת עם חסידים. והרבה פעילויות לכלל רוסיה כולל הריפובליקות הגיעו מטשקנט.<br />
<br />
ההתוועדויות היו פעילות עם קודים וסימנים מי ומי הבאים בין החסידים.<br />
<br />
היו חסידים שפעלו רבות בנוגע ליהדות המקום, ביניהם:<br />
* הרב [[זלמן בובר פוזנר]] - ישב בבית האסורים שנים רבות והיה רב דאנ"ש.<br />
* הרב [[לוי פרסמן]].<br />
* הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
* הרב [[מוטל קוזלינר]] - בין העסקנים הבולטים שהיה אחראי לחינוך, מקוואות ועוד, תעוזתו ותושיתו היה שם דבר ובמיוחד בין הבחורים סביבו. <br />
* [[אשר סאסאנקא]] - איש של מסירות נפש.<br />
* האחים ר' [[שניאור זלמן קליין]], ר' [[שואל משה קליין]], שהי' מעמודי התווך של קהילת חב"ד, ור' [[ליפא קליין]].<br />
* הרב [[יעקב נוטיק]].<br />
* הרב [[בערל יפה]].<br />
* משפחת סירוטה - בעלי חסד ואמת שהשליכו עצמם עבור הזולת. היו מהראשונים שאפו מצות במחתרת. <br />
* משפחת לבקיבקר - שהיו גם מארחים המניין בביתם עם חסידים אחרים.<br />
<br />
== שליח הרבי לטשקנט ==<br />
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br />
<br />
בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, הכוללת בית כנסת, ישיבה ובית ספר בו לומדים מאות תלמידים. <br />
<br />
בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו ומסייעים לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br />
<br />
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=627077יצחק וולפוביץ'2023-08-20T05:38:41Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יצחק וולפוביץ.jpeg|ממוזער|200PX|הרב יצחק וולפוביץ']]<br />
הרב '''יצחק (איצ'ה) וולפוביץ'''' ([[ט"ו בשבט]] [[תרנ"ט]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשל"ב]]) היה תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|ספר התמימים כרך א' עמוד קל"ח.}} בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומחסידי חב"ד במוסקבה.<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
הרב יצחק נולד בעיירה קריוקוב פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של קריוקוב, ולאמו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ אחותו של הגאון הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג,<br />
כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן לראות פתרון חידה סבוכה שפתר בילדותו בגיליון [[האח]] שיצא בליובאוויטש{{הערה|האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.}}.<br />
===לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש===<br />
<br />
על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר בביקורו בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו קרוביו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה חברה טובה בילדותה של [[הרבנית רבקה]] היות ושניהן היו בנותיהם של שני רבני העיר [[קרמנצ'וג]] והן היו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידידותן זו לאורך השנים.<br />
<br />
בשנת תרד"ע כשהגיעה העת של הרב יצחק לנסוע לליובאוויטש ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה אמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שתדאג לו בקבלתו לישיבה{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 179 הערה 2.}}, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מקובלת וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=29 זכרון לבני ישראל עמוד יג]}}.<br />
הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות{{הערה|לפי אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}.<br />
<br />
===נישואין ומעבר למוסקבה===<br />
<br />
בסיום לימודיו בישיבת תומכי תמימים היה אמור הרב יצחק להתמנות לממלא מקומו של אביו כרב העיירה קריוקוב{{הערה|שמועה מאת אחיינו הרב [[שלום דובער לבקובסקי]] מכפר חב"ד.}}, אבל הדבר נמנע בשל המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בימים ההם ברוסיה.<br />
<br />
בי"ד אדר א' תרפ"ד נשא את מרת שפרה איידלאה (למשפחת לבקובסקי) בתו של החסיד הרב ישראל לבקובסקי מקרמנצ'וג, ואחותו של המשגיח הרב [[נחום לבקובסקי]].<br />
<br />
לאחר נישואיהם התגוררו הרב יצחק ורעייתו בקרמנצ'וג, <br />
ולאחר מספר שנים עברו להתגורר במוסקבה בסמיכות לבית הכנסת מרינה רושצ'ה החב"די.<br />
<br />
ביתו של הרב יצחק היה פתוח לרווחה לכל יהודי ורבים מאנ"ש חסידי חב"ד במוסקבה היו מגיעים להתפלל בדירתו הקטנה (יחידת דיור בת שני חדרים) ומתוועדים שם בשבתות ובימים טובים{{הערה|כפי שסיפרו לימים החסידים ר' ישראל פינסקי ור' [[זאב רפופורט]] שהעידו שהם התפללו שם לעיתים.}}, ולעיתים הצטופפו שם עשרות אנשים בעיקר בחג הפסח{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}.<br />
<br />
אלו שהכירו אותו העידו שהיה לו ראש חריף ביותר ושהוא ידע לענות על שאלות סבוכות בהלכה לעיתים אפילו ללא עיון כלשהו{{הערה|לפי עדות של אחיינו ר' יעקב (יאן) רוגאצקי מקראון הייטס שהתגורר בסמיכות אליו בימים ההם.}}.<br />
<br />
כמו כן נהג ללמוד בספר מורה נבוכים למרות שבחב"ד לא נהגו ללומדו, אך עליו לא נפל ספק מפני בקיאותו הרבה בנגלה, בהלכה, ובחסידות{{הערה|לפי עדות של אחיינו הרב [[ישראל לבקובסקי]] ראש ישיבת חובבי תורה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
חודשיים לפני פטירתו הספיק לערוך חופה וקידושין לקרובי משפחתו{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ'.}}, הרב יצחק נפטר בט"ז תמוז תשל"ב ונטמן בבית החיים ב[[מלחובקה]] (ליד מוסקבה) על מצבתו נרשם הנוסח הבא: ''' הרב ר' יצחק בהרב מנחם מענדיל מורה הוראה בעל צדקה '''.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* '''חתנו''' - ר' זלמן נטע פינסקי בנו של הרב [[נחום הלל פינסקי]].<br />
<br />
* '''בנו''' - ר' דוד וולפוביץ'.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[דוד לבקובסקי]] הי"ד, תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נשלח באשמת פעילות דתית מחתרתית למחנה עבודה בסיביר ומאז נעלמו עקבותיו.<br />
<br />
* '''גיסו''' - הרב [[נחום לבקובסקי]], היה משגיח במשך שנים רבות בישיבת תומכי תמימים בברינואה בצרפת.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=626990מנחם מענדל דוברבסקי2023-08-19T21:53:33Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוברבסקי''' ([[תרל"ה]] - [[תשי"ח]]) היה ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו ר' [[יהושע דוברבסקי (קרלביץ')|יהושע]], ולאמו מרת צביה בתו של הרב [[יואל חייקין]] רבה של העיירה פודוברנקה.<br />
<br />
בצעירותו למד אצל סבו יחד עם בן דודו ובן גילו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א'.}}.<br />
<br />
נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br />
<br />
כיהן ברבנות בעיירות [[קרלביץ']], [[ז'לובין]], [[סטרשין]] ו[[בורוזנה]].<br />
<br />
היה מה[[ר"מ|רמי"ם]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. למשך תקופה קצרה שימש כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמסגרת כך נכח באחד משיעוריו [[הרבי הריי"צ]] - המנהל פועל של הישיבה. כאשר נסע לבקר את משפחתו בסטרשין ל[[חג השבועות]], התבקש על ידי הנהלת הישיבה (בראשות [[הרבי הריי"צ]]) לחזור לליובאוויטש, אך בגלל לחץ מבני משפחתו נשאר בסטרשין. כל ימי חייו לאחר מכן התחרט על כך, ואף תלה צרות רבות שפקדו אותו בעניין זה{{הערה|מספר נכדו ר' יהושע: "כשסבא היה מספר זאת בצער עמוק ובחרטה, ואני הייתי שומע זאת בעצב ילדותי רב, היה חוזר "זכור, צריך להקשיב לרבי..." (בית משיח גליון 760 ע' 48).}}.<br />
<br />
עמד בתוקף על שמירת היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]], ובמהלך אותן שנים אף בנה [[מקווה]] חשאית ב[[קרלביץ']]. לאחר התגברות הרדיפות מה[[ק.ג.ב.]] ברח מקרלביץ' ל[[לנינגרד]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח עם המוני הפליטים שנמלטו מאיזורי המלחמה ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] בשנת [[תש"ו]], ובשנת [[תשי"ג]] היגר ל[[ארצות הברית]]. התגורר ב[[פיטסבורג]] ושם נפטר בשנת [[תשי"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו - הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת חנה אשת ר' [[דובער קרסיק (לנינגרד)|דובער קרסיק]]<br />
*בנו, ר' [[אייזיק דוברבסקי]]<br />
*בנו, ר' [[מאיר דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת צביה אשת הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] - רבה של [[קראון הייטס]]<br />
*נכדו - הרב [[יהושע דוברבסקי]] - סופר חבד"י מוערך, שאף הזכיר את סבו רבות במהלך כתבותיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''הזיידע רב''' - זכרונותיו של נכדו הרב [[יהושע דוברבסקי]], ב'''[[בית משיח]]''' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/759.pdf '''חלק א''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/760.pdf '''חלק ב''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/761.pdf '''חלק ג'''']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: דוברבסקי, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=626989מנחם מענדל דוברבסקי2023-08-19T21:52:48Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוברבסקי''' ([[תרל"ה]] - [[תשי"ח]]) היה ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו ר' [[יהושע דוברבסקי (קרלביץ')|יהושע]], ולאמו מרת צביה בתו של הרב [[יואל חייקין]] רבה של העיירה פודוברנקה. בצעירותו למד אצל סבו יחד עם בן דודו ובן גילו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א'.}}.<br />
<br />
נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br />
<br />
כיהן ברבנות בעיירות [[קרלביץ']], [[ז'לובין]], [[סטרשין]] ו[[בורוזנה]].<br />
<br />
היה מה[[ר"מ|רמי"ם]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. למשך תקופה קצרה שימש כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמסגרת כך נכח באחד משיעוריו [[הרבי הריי"צ]] - המנהל פועל של הישיבה. כאשר נסע לבקר את משפחתו בסטרשין ל[[חג השבועות]], התבקש על ידי הנהלת הישיבה (בראשות [[הרבי הריי"צ]]) לחזור לליובאוויטש, אך בגלל לחץ מבני משפחתו נשאר בסטרשין. כל ימי חייו לאחר מכן התחרט על כך, ואף תלה צרות רבות שפקדו אותו בעניין זה{{הערה|מספר נכדו ר' יהושע: "כשסבא היה מספר זאת בצער עמוק ובחרטה, ואני הייתי שומע זאת בעצב ילדותי רב, היה חוזר "זכור, צריך להקשיב לרבי..." (בית משיח גליון 760 ע' 48).}}.<br />
<br />
עמד בתוקף על שמירת היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]], ובמהלך אותן שנים אף בנה [[מקווה]] חשאית ב[[קרלביץ']]. לאחר התגברות הרדיפות מה[[ק.ג.ב.]] ברח מקרלביץ' ל[[לנינגרד]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח עם המוני הפליטים שנמלטו מאיזורי המלחמה ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] בשנת [[תש"ו]], ובשנת [[תשי"ג]] היגר ל[[ארצות הברית]]. התגורר ב[[פיטסבורג]] ושם נפטר בשנת [[תשי"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו - הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת חנה אשת ר' [[דובער קרסיק (לנינגרד)|דובער קרסיק]]<br />
*בנו, ר' [[אייזיק דוברבסקי]]<br />
*בנו, ר' [[מאיר דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת צביה אשת הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] - רבה של [[קראון הייטס]]<br />
*נכדו - הרב [[יהושע דוברבסקי]] - סופר חבד"י מוערך, שאף הזכיר את סבו רבות במהלך כתבותיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''הזיידע רב''' - זכרונותיו של נכדו הרב [[יהושע דוברבסקי]], ב'''[[בית משיח]]''' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/759.pdf '''חלק א''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/760.pdf '''חלק ב''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/761.pdf '''חלק ג'''']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: דוברבסקי, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=626988מנחם מענדל דוברבסקי2023-08-19T21:51:29Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוברבסקי''' ([[תרל"ה]] - [[תשי"ח]]) היה ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו ר' [[יהושע דוברבסקי (קרלביץ')|יהושע]], ולאמו מרת צביה בתו של הרב [[יואל חייקין]] רבה של העיירה פודוברנקה. בצעירותו למד אצל סבו הרב [[יואל חייקין]], רב העיירה, יחד עם בן דודו ובן גילו, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א'.}}.<br />
<br />
נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br />
<br />
כיהן ברבנות בעיירות [[קרלביץ']], [[ז'לובין]], [[סטרשין]] ו[[בורוזנה]].<br />
<br />
היה מה[[ר"מ|רמי"ם]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. למשך תקופה קצרה שימש כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמסגרת כך נכח באחד משיעוריו [[הרבי הריי"צ]] - המנהל פועל של הישיבה. כאשר נסע לבקר את משפחתו בסטרשין ל[[חג השבועות]], התבקש על ידי הנהלת הישיבה (בראשות [[הרבי הריי"צ]]) לחזור לליובאוויטש, אך בגלל לחץ מבני משפחתו נשאר בסטרשין. כל ימי חייו לאחר מכן התחרט על כך, ואף תלה צרות רבות שפקדו אותו בעניין זה{{הערה|מספר נכדו ר' יהושע: "כשסבא היה מספר זאת בצער עמוק ובחרטה, ואני הייתי שומע זאת בעצב ילדותי רב, היה חוזר "זכור, צריך להקשיב לרבי..." (בית משיח גליון 760 ע' 48).}}.<br />
<br />
עמד בתוקף על שמירת היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]], ובמהלך אותן שנים אף בנה [[מקווה]] חשאית ב[[קרלביץ']]. לאחר התגברות הרדיפות מה[[ק.ג.ב.]] ברח מקרלביץ' ל[[לנינגרד]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח עם המוני הפליטים שנמלטו מאיזורי המלחמה ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] בשנת [[תש"ו]], ובשנת [[תשי"ג]] היגר ל[[ארצות הברית]]. התגורר ב[[פיטסבורג]] ושם נפטר בשנת [[תשי"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו - הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת חנה אשת ר' [[דובער קרסיק (לנינגרד)|דובער קרסיק]]<br />
*בנו, ר' [[אייזיק דוברבסקי]]<br />
*בנו, ר' [[מאיר דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת צביה אשת הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] - רבה של [[קראון הייטס]]<br />
*נכדו - הרב [[יהושע דוברבסקי]] - סופר חבד"י מוערך, שאף הזכיר את סבו רבות במהלך כתבותיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''הזיידע רב''' - זכרונותיו של נכדו הרב [[יהושע דוברבסקי]], ב'''[[בית משיח]]''' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/759.pdf '''חלק א''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/760.pdf '''חלק ב''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/761.pdf '''חלק ג'''']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: דוברבסקי, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=626987מנחם מענדל דוברבסקי2023-08-19T21:50:50Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוברבסקי''' ([[תרל"ה]] - [[תשי"ח]]) היה ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו ר' [[יהושע דוברבסקי (קרלביץ')|יהושע]], אמו מרת צביה, בתו של הרב [[יואל חייקין]] רבה של העיירה פודוברנקה. בצעירותו למד אצל סבו הרב [[יואל חייקין]], רב העיירה, יחד עם בן דודו ובן גילו, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א'.}}.<br />
<br />
נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br />
<br />
כיהן ברבנות בעיירות [[קרלביץ']], [[ז'לובין]], [[סטרשין]] ו[[בורוזנה]].<br />
<br />
היה מה[[ר"מ|רמי"ם]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. למשך תקופה קצרה שימש כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמסגרת כך נכח באחד משיעוריו [[הרבי הריי"צ]] - המנהל פועל של הישיבה. כאשר נסע לבקר את משפחתו בסטרשין ל[[חג השבועות]], התבקש על ידי הנהלת הישיבה (בראשות [[הרבי הריי"צ]]) לחזור לליובאוויטש, אך בגלל לחץ מבני משפחתו נשאר בסטרשין. כל ימי חייו לאחר מכן התחרט על כך, ואף תלה צרות רבות שפקדו אותו בעניין זה{{הערה|מספר נכדו ר' יהושע: "כשסבא היה מספר זאת בצער עמוק ובחרטה, ואני הייתי שומע זאת בעצב ילדותי רב, היה חוזר "זכור, צריך להקשיב לרבי..." (בית משיח גליון 760 ע' 48).}}.<br />
<br />
עמד בתוקף על שמירת היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]], ובמהלך אותן שנים אף בנה [[מקווה]] חשאית ב[[קרלביץ']]. לאחר התגברות הרדיפות מה[[ק.ג.ב.]] ברח מקרלביץ' ל[[לנינגרד]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח עם המוני הפליטים שנמלטו מאיזורי המלחמה ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] בשנת [[תש"ו]], ובשנת [[תשי"ג]] היגר ל[[ארצות הברית]]. התגורר ב[[פיטסבורג]] ושם נפטר בשנת [[תשי"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו - הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת חנה אשת ר' [[דובער קרסיק (לנינגרד)|דובער קרסיק]]<br />
*בנו, ר' [[אייזיק דוברבסקי]]<br />
*בנו, ר' [[מאיר דוברבסקי]]<br />
*בתו, מרת צביה אשת הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] - רבה של [[קראון הייטס]]<br />
*נכדו - הרב [[יהושע דוברבסקי]] - סופר חבד"י מוערך, שאף הזכיר את סבו רבות במהלך כתבותיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''הזיידע רב''' - זכרונותיו של נכדו הרב [[יהושע דוברבסקי]], ב'''[[בית משיח]]''' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/759.pdf '''חלק א''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/760.pdf '''חלק ב''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/761.pdf '''חלק ג'''']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: דוברבסקי, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=626975נחום לבקובסקי2023-08-19T21:39:22Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום לבקובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נחום לבקובסקי בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]]]<br />
הרב '''נחום לבקובסקי''' (ו' [[אלול]] [[תרס"ח]] - [[כ"ג טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים]] באירופה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' אלול]] [[תרס"ח]] בעיירה קריוקוב פרבר של העיר [[קרמנצ'וג]] לאביו הרב ישראל בן הרב דוד הלוי ולאמו מרת רחל בת ר' יוסף לבית קסווין, בשנים [[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]] למד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] היה ה[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים וויטבסק]] וב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב]].<br />
<br />
נשא את מרת איטא בת הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר.<br />
<br />
בסוף חודש [[מנחם אב]] שנת [[תש"ז]] הגיע ממחנות הפליטים באוסטריה לעיר הקיט [[ברינואה]], הנמנית על פרברי [[פריז]]. ומיד עם ייסוד ה[[ישיבה]] התמנה כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
שימש כ[[משגיח]] במשך שנים רבות. עד שעבר אירוע מוחי שגרם לו לשיתוק חלקי. נפטר ב[[כ"ג טבת]] [[תשמ"ב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''': הרב [[דוד לבקובסקי]], תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בעקבות אישום על פעילות יהודית מחתרתית נידון לגלות ונשלח למחנה עבודה בסיביר ולא חזר משם.<br />
* '''גיסו''': הרב [[יצחק וולפוביץ']], תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ומחסידי חב"ד במוסקבה. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]], מראשי ישיבת [[חובבי תורה קראון הייטס]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
* הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.<br />
* הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]] - [[שליח]] במרסיי, [[צרפת]].<br />
* הרב [[שלום בער לבקובסקי]] - מ[[השלוחים לארץ הקודש]], ראש [[כולל אברכים]], [[כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - לוס אנג'לס, קליפורניה.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה קטנה בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
'''בתו''':<br />
* מרת לאה - אשת הרב [[ישראל העשיל גרינברג]] - רב ו[[שליח]] בבופולו, ניו יורק, ובנו של הרב [[מאיר גרינברג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבקובסקי, נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=626964נחום לבקובסקי2023-08-19T21:28:24Z<p>משה פיק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום לבקובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נחום לבקובסקי בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]]]<br />
הרב '''נחום לבקובסקי''' (ו' [[אלול]] [[תרס"ח]] - [[כ"ג טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים]] באירופה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' אלול]] [[תרס"ח]] בעיירה קריוקוב הסמוכה ל[[קרמנצ'וג]] לאביו הרב ישראל בן הרב דוד הלוי ולאמו מרת רחל בת ר' יוסף לבית קסווין, בשנים [[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]] למד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] היה ה[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים וויטבסק]] וב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב]].<br />
<br />
נשא את מרת איטא בת הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר.<br />
<br />
בסוף חודש [[מנחם אב]] שנת [[תש"ז]] הגיע ממחנות הפליטים באוסטריה לעיר הקיט [[ברינואה]], הנמנית על פרברי [[פריז]]. ומיד עם ייסוד ה[[ישיבה]] התמנה כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
שימש כ[[משגיח]] במשך שנים רבות. עד שעבר אירוע מוחי שגרם לו לשיתוק חלקי. נפטר ב[[כ"ג טבת]] [[תשמ"ב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''': הרב [[דוד לבקובסקי]], תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בעקבות אישום על פעילות יהודית מחתרתית נידון לגלות ונשלח למחנה עבודה בסיביר ולא חזר משם.<br />
* '''גיסו''': הרב [[יצחק וולפוביץ']], תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ומחסידי חב"ד במוסקבה. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]], מראשי ישיבת [[חובבי תורה קראון הייטס]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
* הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.<br />
* הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]] - [[שליח]] במרסיי, [[צרפת]].<br />
* הרב [[שלום בער לבקובסקי]] - מ[[השלוחים לארץ הקודש]], ראש [[כולל אברכים]], [[כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - לוס אנג'לס, קליפורניה.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה קטנה בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
'''בתו''':<br />
* מרת לאה - אשת הרב [[ישראל העשיל גרינברג]] - רב ו[[שליח]] בבופולו, ניו יורק, ובנו של הרב [[מאיר גרינברג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבקובסקי, נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]</div>משה פיקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=626963נחום לבקובסקי2023-08-19T21:28:00Z<p>משה פיק: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום לבקובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נחום לבקובסקי בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]]]<br />
הרב '''נחום לבקובסקי''' (ו' [[אלול]] [[תרס"ח]] - [[כ"ג טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים]] באירופה.<br />
<br />
ẳ==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' אלול]] [[תרס"ח]] בעיירה קריוקוב הסמוכה ל[[קרמנצ'וג]] לאביו הרב ישראל בן הרב דוד הלוי ולאמו מרת רחל בת ר' יוסף לבית קסווין, בשנים [[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]] למד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] היה ה[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים וויטבסק]] וב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב]].<br />
<br />
נשא את מרת איטא בת הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר.<br />
<br />
בסוף חודש [[מנחם אב]] שנת [[תש"ז]] הגיע ממחנות הפליטים באוסטריה לעיר הקיט [[ברינואה]], הנמנית על פרברי [[פריז]]. ומיד עם ייסוד ה[[ישיבה]] התמנה כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
שימש כ[[משגיח]] במשך שנים רבות. עד שעבר אירוע מוחי שגרם לו לשיתוק חלקי. נפטר ב[[כ"ג טבת]] [[תשמ"ב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אחיו''': הרב [[דוד לבקובסקי]], תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בעקבות אישום על פעילות יהודית מחתרתית נידון לגלות ונשלח למחנה עבודה בסיביר ולא חזר משם.<br />
* '''גיסו''': הרב [[יצחק וולפוביץ']], תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ומחסידי חב"ד במוסקבה. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]], מראשי ישיבת [[חובבי תורה קראון הייטס]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
* הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.<br />
* הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]] - [[שליח]] במרסיי, [[צרפת]].<br />
* הרב [[שלום בער לבקובסקי]] - מ[[השלוחים לארץ הקודש]], ראש [[כולל אברכים]], [[כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - לוס אנג'לס, קליפורניה.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה קטנה בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
'''בתו''':<br />
* מרת לאה - אשת הרב [[ישראל העשיל גרינברג]] - רב ו[[שליח]] בבופולו, ניו יורק, ובנו של הרב [[מאיר גרינברג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבקובסקי, נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]</div>משה פיק