חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:לוי יצחק מברדיטשוב

2022-04-23T23:04:33Z

משה נפתלין:

היה ראוי להוסיף בערך בנוגע לפתגם הידוע בנוגע לשבת חזון, שלפי התרשמותי נזכר הרבה פעמים בשיחותיו של הרבי, דבר נדיר ולא מצוי בייחס למאורי החסידות מחוץ לחב"ד. --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 21:00, ז' באב, ה'תש"ף 21:00, 28 ביולי 2020 (UTC)
:ראה [[שבת חזון]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:16, ח' באב, ה'תש"ף.

== ברית המילה שלו ==

אני שמעתי שהמוהל של ר' לוי יצחק מברדיטשוב היה הבעל שם טוב בכבודו ובעצמו, והסנדק היה הרב המגיד ממעזריטש. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:34, י"ד באב, ה'תש"ף 15:34, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== שם משפחתו ==

להעיר מסיפור מפורסם שהשם "דערווארעמדיקער" נוסד ע"י ר' לוי"צ עצמו, ואכ"מ להאריך. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]]

שיחה:לוי יצחק מברדיטשוב

2022-04-23T23:00:23Z

משה נפתלין: /* שם משפחתו */ פסקה חדשה

שצעדרין

2020-08-31T18:31:56Z

משה נפתלין:

[[קובץ:עבודת האדמה בשעצדרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עבודת האדמה בשעצדרין]]
[[קובץ:שטר שצדרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר העברת הבעלות המקורי מתאריך [[כ"ט שבט]] [[תרי"ב]]]]
העיירה '''שצעדרין''' (מבטאים: '''שטשעדרין''', באנגלית: '''Shchedrin''', ברוסית: '''Щедрин'''), הינה מושבה יהודית-חסידית שהוקמה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בפלך [[מינסק]] ברוסיה הלבנה, ותושביה עסקו בחקלאות.

==מיקום ואוכלוסיה==
העיירה ממוקמת בפלך מינסק שברוסיה הלבנה בסמיכות לבוברויסק. שטח המושבה מתפרש על קצת יותר מעשר דונם, וממוקם בסמיכות לנהר בריוזע, דבר שאיפשר התיישבות חקלאית פורה.

אוכלוסיית העיירה בראשיתה מנתה כשלוש מאות משפחות, ובמהלך מאה שנות קיומה הלכה והתרחבה עד שהגיעה לשיא ההתיישבות בה בשנת [[תרנ"ז]], עם אוכלוסיה של 4234 תושבים{{הערה|'בוברויסק', ספר זכרון לקהילת בוברוסיק ובנותיה, עמוד 821.}}.

==תולדות העיירה==
===הרקע===
[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|נשיאי חסידות חב"ד]] לאורך הדורות, התעסקו בהטבת המצב הגשמי של היהודים, ועודדו רבים מהם לעזוב את הערים הגדולות, ולהתגורר במושבים ולהתפרנס מעיסוק בעבודת האדמה.

בשנים שקדמו לשנת [[תקצ"ח]], יצא הצאר הרוסי בקריאה ליהודים להתעסק בעבודת האדמה, והדבר היווה תמריץ נוסף ליהודים לעבור אל הכפרים והמושבות, ואדמו"ר הצמח צדק מימש את הפוטנציאל, והחל לעסוק בהקמת מושבה יהודית לחסידי חב"ד, שיעסקו בעבודת כפיים.

===הקמת המושבה===
שטח העיירה שצעדרין נקנה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ט]] מהנסיך שצעדרינוב, ונקראה על שמו{{הערה|ישנם הטוענים כי השליח לביצוע הקניה בפועל היה ר' חיים גולדוץ. ראו גליון 'העבר' תשי"ג, עמוד 94.}}.

לאחר קניית שטח האדמה, עודד [[אדמו"ר הצמח צדק]] את חסידיו לעבור להתגורר במושבה היהודית, כשהוא תומך כספית במשפחות, מעניק להם כלים שיסייעו להם בעיבוד השדות החקלאיים של המושבה, והקים ועד מיוחד לניהול עניני התושבים, ובשנת [[תר"ב]] החלה בפועל ההתיישבות היהודית במקום.

המיוחד במושבה זו היה שכל תושביה היו יהודים חסידי חב"ד, ועל פי הוראתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היו זמנים מיוחדים בשנה בהם כל התושבים לקחו הפסקה בת כמה ימים מהעבודה, וישבו לעסוק בלימוד.

ההתיישבות היהודית הצליחה במאוד, התושבים הצליחו בעבודתם ונהנו משפע כלכלי, והממשל הרוסי הוקיר את פעולתו של הצמח צדק בענין זה, ובשנת תר"ב העניק לו תעודת 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_81665.html תצלומי המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}.}}.

רוב שטח העיירה לא נשאר בבעלותו של אדמו"ר הצמח צדק, אלא הועבר על שמם של תושבי העיירה ללא תשלום. בהשתדלותו של הצמח צדק, קיבלו התושבים הטבות ממשלתיות נוספות, שכללו הלוואה ארוכת טווח, אותה פרעו על ידי תשלום של אחוזי תבואה מהיבול שגידלו.

את השטח המיוער של המושבה, מכר הצמח צדק לאחד מהגבירים החסידיים מהעיירה בוברויסק, ואת הכסף שקיבל מהמכירה, שלח לביסוסו של [[כולל חב"ד]]{{הערה|במכירה התנה הצמח צדק שהגביר ייתן אפשרות לתושבי העיירה לכרות עצים בחינם לצורך בניית בתים.}}.

===חיי הקהילה בעיירה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים שצעדרין]]}}
בשנותיה הראשונות של המושבה, היה מגיע [[אדמו"ר הצמח צדק]] מידי שנה לבקר במקום, להתוועד ולועדד את החסידים שעברו להתגורר במושבה, אך בשנים מאוחרות יותר פסק נוהג זה, ובמקומו היה מגיע אחד מבניו לדרוש בשלום התושבים, ולהתעניין במצבם הרוחני והגשמי.

העיירה הייתה ממוקמת בסמיכות לעיר פאריץ', שם התגורר ה[[משפיע]] ר' [[הלל מפאריטש]], שהיה מגיע לבקר את תושבי העיירה מפעם לפעם ולעורר אותם ב[[עבודת ה']].

לקראת חג הסוכות, היו תושבי העיירה מספקים לולבים והדסים לכל חסידי ליובאוויטש ברוסיה הלבנה, ואף לרבותינו נשיאינו עצמם.

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] התקשרו רוב תושבי העיירה ל[[אדמו"ר המהר"ש]], על אף סמיכותה הרבה של העיירה לבוברויסק, מקום מושבו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]].

בשנת [[תרס"ט]] התנפלה קבוצה של גזלנים ורוצחים על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה. אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל [[אדמו"ר הרש"ב]] וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים.

הצעתם התקבלה, ובראשית שנת [[עת"ר]] עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש).

עם התייסדות הישיבה התיישבו במקום דמויות חסידיות ידועות כגון ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]] והרב [[אלתר שימחוביץ]], והדבר הפיח רוח חיים חדשה בקהילה.

המצב הרוחני והגשמי של יהודי העיירה היה טוב כל כך, עד שהיו כאלו שהתבטאו על העיירה כ"ארץ ישראל של רוסיה", וילידי העיירה העידו שכאשר אמרו שמצב היהדות ברוסיה דחוק והיהודים נרדפים - הם לא הצליחו להבין על אלו צרות מדברים.

===סופה של העיירה===
ההתיישבות היהודית במקום נמשכה מאה שנה, וב[[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תש"ב]], ברחו רוב תושבי העיירה ונטשו אותה מאימת הנאצים, אך נשארו שם כשש מאות נפשות של אנשים חלושים שלא יכלו לעמוד בטלטולי הדרך ונותרו בעיירה.

כאשר הגיעו החיילים הנאצים למקום, הובילו את כל תושבי העיירה אל מחוץ לעיר בסמיכות ל[[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי, ירו בהם, וקברו אותם בקבר אחים.

כיום אוכלוסיית העיירה כוללת כ-800 תושבים רוסים, ואין זכר לחיים היהודיים שפרחו במקום בשנותיה המאושרות של העיירה.

==אישים הקשורים לעיירה==
===רבני העיירה===
*רבה הראשון - '''[[יהודה לייב אסתרין|הרב יהודה לייב אסתרין]]''', כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרע"ב]].
*רבה השני - '''[[רפאל כהן (רב העיר שצעדרין)|רפאל כהן]]''', כיהן בין השנים [[תרע"ב]]-[[תרפ"ב]].
*רבה השלישי - '''[[ירחמיאל בנימינסון|הרב ירחמיאל בנימינסון]]''', כיהן בין השנים [[תרפ"ב]]-[[תרפ"ה]].
*רבה הרביעי - '''[[חיים אליעזר קרסיק|הרב חיים אליער קרסיק]]''', כיהן בין השנים [[תרפ"ה]]-[[תרצ"ב]].
*רבה החמישי - '''[[מנחם קרסיק|הרב מנחם (נאחע) קרסיק]]''', כיהן בין השנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ו]].

===[[משפיע|משפיעי]] העיירה===
*ירוחם פישל מיאנוביץ'.
*ישראל משה משצעדרין.

===ילידי העיירה===
*הרב [[יעקב ישראל זובער]], מרבני אנ"ש שכיהן ב[[שליח|שליחות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] בערי גרוזיא, בשטוקהולם, ובבוסטון.
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

==לקריאה נוספת==
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=4 [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה]''', עמוד 4 ואילך.
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[ספר התולדות]] חלק ו', '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15807&st=&pgnum=112 יסוד העיירה שצעדרין]'''.
*יהודה סלוצקי, '''באברויסק - ספר זכרון לקהילת באברויסק ובנותיה''', עמודים 804-828. תל אביב, תשכ"ז.
*[[שניאור ברגר]], סדרת כתבות במגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] ב[[חודש אדר]] ראשון תשע"ד: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/2/27/944803310838.html פרק א' - הכפר החב"די הראשון] • [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/6/649440239255.html פרק ב' - דמויות חסידיות]''' • '''[http://www.scribd.com/doc/214707149/921 פרק ג' - הישיבה שהאצילה מהודה (עמוד 48)]''' • '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/3/078337791619.html פרק ד' - סופה של המושבה החב"דית]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=44 לקט קטעי עיתונות מתורגמים העוסקים בעיירה שצעדרין]''' {{שטורעם}} י"א אדר תשס"ח
*זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81678 חשיפה: העברת קרקע בשצעדרין לאדמו"ר הצמח צדק]''' - תצלום שטר המכירה {{אינפו}} ח' [[אייר]] התשע"ד (08.05.2014)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}

מילון חסידי:שפיץ חב"ד

2020-08-12T20:25:29Z

משה נפתלין:

הביטוי "'''שפיץ חב"ד'''", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת וקיצונית. התנהגות כזו מכונה '''שפיצקאייט'''.

בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.

==הגדרת המושג==
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריקטריונים החסידיים. ולדוגמא: [[הרבי]] פעם הזכיר שב[[ניקולייב]] פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את [[חזרת דא"ח|אמירת המאמר]] שאמרו ב[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] כאשר הגיע זמן התפילה{{מקור|}}.

המשורר [[אברהם שלונסקי]] (קרוב משפחתו של הרבי), הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.

בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט}}, הסביר הרבי: שכמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".

מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.

==חיקוי מעשי הרבי==
אחד המאפיינים של אלו המכונים "שפיץ חב"ד", הוא חיקוי הרבי. לדוגמא: לכתוב בכתב הדומה לכתב ידו של הרבי, וכמו שכתב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}}: "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם". דבר קיבל משמעות כל כך גדולה, עד שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, ועד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה יא, א.}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.

הרבי ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו כתב לעצמו הנהגות רבות שהיו ייחודיות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[בית הרב]]. וכמו כן במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ובהם גם הספרים [[מעשה מלך]] ו[[ארחות מנחם]].

==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]

בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג, להלן מספר דוגמאות:
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז<ref>אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח</ref>: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''<ref>ההדגשה לא במקור.</ref>, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...

===להביט על הרבי בשעת התפילה===
בהתוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז אמר הרבי אודות הבחורים שכל התפילה היו עומדים ומסתכלים עליו, במקום להביט בסידור:

"ישנו מנהג של ה'שפיץ חב"ד'…שלא שיערו אבותינו…; הגמרא אומרת "אסור להסתכל בפני נשיא, ובירושלמי נאמר יתירה מזו 'ראוני נערים ונחבאו'. …מילא 'ירושלמי' איננו מחויב לדעת,…אבל "אסור להסתכל' נאמר הרי ב'בבלי', ואעפ"כ הוא מתנהג אחרת. אם כן ממה נפשך, או שמעוניין לעשות מפלוני צחוק, או שרוצה להראות שהוא עם הארץ שאינו יודע מהגמרא הזאת".

הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] מתאר את המצב שעליו דיבר הרבי: אני זוכר, ואודה וכן אבוש, שעמדתי פעם ביחד עם חבריי, והיה זה בתפילת שחרית בבית המדרש הקטן של הרבי (מה שמכונה 'הזאל הקטן'), והתרכזנו במעין חצי גורן סביב מקום תפילתו של הרבי, ולפתע הרבי פונה אלינו ואומר: "איר שטייט דאך מיט תפילין, פארוואס דאווענט איר נישט!" (=אתם עומדים הרי עם תפילין – מדוע אינכם מתפללים!). ולא שלא מלמלנו בשפתותינו את התפילה, אלא, בפשטות כוונתו הק' הייתה – מדוע אתם עושים דבר שלא נדרש מכם – וזאת, במקום להתפלל בכוונה הלב כמו שמצפים מחסיד שיתפלל.

===לימוד 'נגלה' בשבת===
בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו מתייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". לאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוא מוסיף:

מדי שבת בשבתו (כמו בסדר התפילה שבכל יום ויום) ישנו לימוד ענינים בנגלה דתורה, החל מהמשנה וברייתא דפאה, "אלו דברים שאין להם שיעור", עד לפרק "איזהו מקומן של זבחים", אשר לכל לראש ישנו הפירוש הפשוט שבדבר - נגלה דתורה, ובהכרח ללמוד זאת באופן של הבנה והשגה, שגם בתורה שבעל פה אינו יוצא ידי חובתו אם אינו מבין מה שלומד.

ועוד - וגם זה עיקר: לפני שנזהר בלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה - ייזהר לכל לראש מדיבור של חולין... ובכן, ייזהר תחילה שלא לדבר ביום השבת בדברי הרשות, ואחר-כך יחשוב על הזהירות מלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה!...

והרבי סיים:

ובכל אופן, אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'.

===להזהר שלא לרחק===
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:

"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!

===נשבר ה"שפיץ"===
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.

הרבי, אף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ל[[יחידות]] מיוחדת ודיבר איתם בחריפות, תפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפילה וכו', תוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשליכו על השולחן באופן כזה שהשפיץ נשבר, הבחורים הבינו שהרבי התכוון לומר להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד{{מקור}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDMxMDQxNzI3NTcyMTg2NDIzNDMBczZhSHN1ZG5Bd0FKATAuMQEBdjI&authuser=0 '''"שהמקורב יהיה 'שפיץ חב"ד'!"'''] בתוך קובץ 'ומלכותו בכל משלה' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

מילון חסידי:שפיץ חב"ד

2020-08-12T20:23:03Z

משה נפתלין:

הביטוי "'''שפיץ חב"ד'''", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת וקיצונית. התנהגות כזו מכונה '''שפיצקייט'''.

בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.

==הגדרת המושג==
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריקטריונים החסידיים. ולדוגמא: [[הרבי]] פעם הזכיר שב[[ניקולייב]] פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את [[חזרת דא"ח|אמירת המאמר]] שאמרו ב[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] כאשר הגיע זמן התפילה{{מקור|}}.

המשורר [[אברהם שלונסקי]] (קרוב משפחתו של הרבי), הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.

בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט}}, הסביר הרבי: שכמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".

מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.

==חיקוי מעשי הרבי==
אחד המאפיינים של אלו המכונים "שפיץ חב"ד", הוא חיקוי הרבי. לדוגמא: לכתוב בכתב הדומה לכתב ידו של הרבי, וכמו שכתב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}}: "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם". דבר קיבל משמעות כל כך גדולה, עד שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, ועד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה יא, א.}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.

הרבי ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו כתב לעצמו הנהגות רבות שהיו ייחודיות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[בית הרב]]. וכמו כן במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ובהם גם הספרים [[מעשה מלך]] ו[[ארחות מנחם]].

==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]

בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג, להלן מספר דוגמאות:
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז<ref>אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח</ref>: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''<ref>ההדגשה לא במקור.</ref>, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...

===להביט על הרבי בשעת התפילה===
בהתוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז אמר הרבי אודות הבחורים שכל התפילה היו עומדים ומסתכלים עליו, במקום להביט בסידור:

"ישנו מנהג של ה'שפיץ חב"ד'…שלא שיערו אבותינו…; הגמרא אומרת "אסור להסתכל בפני נשיא, ובירושלמי נאמר יתירה מזו 'ראוני נערים ונחבאו'. …מילא 'ירושלמי' איננו מחויב לדעת,…אבל "אסור להסתכל' נאמר הרי ב'בבלי', ואעפ"כ הוא מתנהג אחרת. אם כן ממה נפשך, או שמעוניין לעשות מפלוני צחוק, או שרוצה להראות שהוא עם הארץ שאינו יודע מהגמרא הזאת".

הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] מתאר את המצב שעליו דיבר הרבי: אני זוכר, ואודה וכן אבוש, שעמדתי פעם ביחד עם חבריי, והיה זה בתפילת שחרית בבית המדרש הקטן של הרבי (מה שמכונה 'הזאל הקטן'), והתרכזנו במעין חצי גורן סביב מקום תפילתו של הרבי, ולפתע הרבי פונה אלינו ואומר: "איר שטייט דאך מיט תפילין, פארוואס דאווענט איר נישט!" (=אתם עומדים הרי עם תפילין – מדוע אינכם מתפללים!). ולא שלא מלמלנו בשפתותינו את התפילה, אלא, בפשטות כוונתו הק' הייתה – מדוע אתם עושים דבר שלא נדרש מכם – וזאת, במקום להתפלל בכוונה הלב כמו שמצפים מחסיד שיתפלל.

===לימוד 'נגלה' בשבת===
בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו מתייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". לאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוא מוסיף:

מדי שבת בשבתו (כמו בסדר התפילה שבכל יום ויום) ישנו לימוד ענינים בנגלה דתורה, החל מהמשנה וברייתא דפאה, "אלו דברים שאין להם שיעור", עד לפרק "איזהו מקומן של זבחים", אשר לכל לראש ישנו הפירוש הפשוט שבדבר - נגלה דתורה, ובהכרח ללמוד זאת באופן של הבנה והשגה, שגם בתורה שבעל פה אינו יוצא ידי חובתו אם אינו מבין מה שלומד.

ועוד - וגם זה עיקר: לפני שנזהר בלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה - ייזהר לכל לראש מדיבור של חולין... ובכן, ייזהר תחילה שלא לדבר ביום השבת בדברי הרשות, ואחר-כך יחשוב על הזהירות מלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה!...

והרבי סיים:

ובכל אופן, אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'.

===להזהר שלא לרחק===
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:

"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!

===נשבר ה"שפיץ"===
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.

הרבי, אף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ל[[יחידות]] מיוחדת ודיבר איתם בחריפות, תפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפילה וכו', תוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשליכו על השולחן באופן כזה שהשפיץ נשבר, הבחורים הבינו שהרבי התכוון לומר להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד{{מקור}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDMxMDQxNzI3NTcyMTg2NDIzNDMBczZhSHN1ZG5Bd0FKATAuMQEBdjI&authuser=0 '''"שהמקורב יהיה 'שפיץ חב"ד'!"'''] בתוך קובץ 'ומלכותו בכל משלה' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

דוד ברוך לידר

2020-08-06T14:34:46Z

משה נפתלין:

[[קובץ:דודו לידר 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דודו לידר]]
הרב '''דוד ברוך (דודו) לידר''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] לישראלים ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]].

==תולדות חייו==
נולד לאביו הרב [[צבי לידר]] ב[[שיכון חב"ד לוד]]. למד במוסדות חב"ד המקומיים ולאחר מכן בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
בהמשך נסע ללמוד במכון הסמיכה של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]], שם בנוסף ללימודיו סייע לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]], אז מנהל בית חב"ד למטיילים ישראלים במלבורן.

הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]], ששם לב לחיבור המיוחד של הרב לידר עם המטיילים, ביקשו בתום שנת הלימודים, להשאר לשנה נוספת ולהתמקד בלימוד ופעילות עם המטיילים. הוא נענה להצעה והמשיך בפעילות.

לקראת סוף השנה קיבל מענה מהרבי לחזור לארץ ישראל, שם נישא לרעייתו מרת שרה, בתו של הרב פרופ' [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], כששניהם מקבלים על עצמם לצאת לשליחות לאחר החתונה. כשנה לאחר החתונה קיבל הרב לידר כמה הצעות לשליחות, וביניהם גם הצעה לחזור ל[[אוסטרליה]]. את ההצעה קיבל משליח הרבי לאוסטרליה ורב קהילת חב"ד במלבורן, הרב [[יצחק דוד גרונר]], יחד עם בנו הרב [[חיים צבי גרונר]], שזכרו לטובה את פעילותו בתור בחור, ומכיוון שהרב שניאור שניאורסון עבר לשליחות ב[[רמת אביב]], ביקשו את הרב לידר למלא את החלל החסר.

הרב לידר ואשתו כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש וקיבלו תשובה ברורה על שליחות באוסטרליה וכך בשנת [[תשס"ד]] נסעו בשליחות הרבי למלבורן{{הערה|[https://col.org.il/news/4322 ידיעה על יציאתו לשליחות באתר col]}}.

==השליחות באוסטרליה==
המטיילים הישראלים שמגיעים לאוסטרליה לטיול רגוע, משולב בעבודה זמנית, למשך שנה לשנתיים, מבקרים בבית חב"ד רבות. הביקורים נושאים אופי רציני, וגם ההשתתפות בשיעורים עקבית, מה שמביא בדרך ממילא רבים מהמטיילים למסלול של חזרה בתשובה.

במהלך השנים זכה הרב לידר לקרב לאור התורה והיהדות עשרות צעירים, רבים מהם הפכו לחסידי חב"ד במלוא מובן המילה, וכמה מהם אף נהיו לשלוחי הרבי בעצמם.

תופעת המטיילים שחוזרים בתשובה בבית חב"ד, תפסה תאוצה, לאחר הקמת הישיבה המיוחדת במסגרת בית חב"ד. בישיבה יכולים המטיילים ללמוד תקופה ארוכה, להתחזק כראוי בשמירת התורה והמצוות, תוך שילוב עם עבודות מזדמנות שבית חב"ד מסייע למצוא ורק אז יחזרו לארץ ישראל, כשהם בשלים בדרכם החדשה.

תחילת הפעילות עם המטיילים הייתה במסגרת בית הכנסת "אוהל דבורה", השייך לקהילה קטנה במלבורן שתרמו את האולם לפעילות. אולם עם השנים הפעילות גדלה, ונוצר צורך לעבור למקום גדול יותר.

בשלב הראשון עברו הרב לידר ומשפחתו למבנה בן שתי קומות ברחוב הראשי, כשקומה אחת משמשת למגורים והשניה לפעילות הבית חב"ד.

החל משנת [[תשע"ה]] עסוק הרב לידר בבניית בניין גדול לבית חב"ד, והוא עומד לקראת סיום הבנייה.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
הרב לידר ידוע בחיות הרבה שיש לו בנושא ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]. בפיו סיפורים מאלפים על תשובות מדויקות שקיבל הן בזמן יציאתו לשליחות והן במהלך פעילותו עם המטיילים ועם הגבירים שתורמים לבית חב"ד שמנהל.

בהתוועדויות הרבות שהוא מוזמן אליהם ברחבי העולם הוא מעורר על נושא הכתיבה לרבי ללא הרף.

בשנת [[תשע"ח]] אחד ממקורביו של ראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]] כתב יחד עם הרב לידר לרבי והמענה של הרבי דיבר בין השאר על שלילת הקדמת הבחירות. בהמשך לכך הציג הרב לידר את המכתב לנתניהו במהלך פגישה שקיים הרב [[דוד נחשון]] עם ראש הממשלה שבחלקה נכח גם הרב לידר.

בנוסף, הרב לידר פועל רבות בנושא ה[[אחדות ישראל|אחדות]] בתוך חב"ד. במהלך [[כינוס השלוחים]] מידי שנה הוא יוזם התוועדויות משותפות בהן משתתפים חסידים מכל הגוונים. פעילותו הרבה בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במלבורן מתקבלת בעין יפה אצל שאר השלוחים ואנשי הקהילה הפועלים בעיר.

=משפחתו=
אביו - הרב צבי לידר ע"ה

אחיו - הרב משה לידר - ראש ישיבת תות"ל בית שמש קטנה

אחיו - הרב שניאור לידר - מנכ"ל מוסדות בית שמש

אחיו - הרב שאולי לידר - [[שליח]] בקריית איילון, ומחנך ומורה אחה"צ בחיידר [[אהלי תורה כפר חב"ד]]

אחיו - הרב דוב לידר

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/158400/ הרבי מלווה אותנו צעד אחרי צעד] ראיון עם הרב דודו בשבועון בית משיח
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A8/ ידיעות וכתבות על הרב דודו לידר] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לידר, דוד ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]

דוד ברוך לידר

2020-08-06T14:34:14Z

משה נפתלין:

[[קובץ:דודו לידר 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דודו לידר]]
הרב '''דוד ברוך (דודו) לידר''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] לישראלים ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]].

==תולדות חייו==
נולד לאביו הרב [[צבי לידר]] ב[[שיכון חב"ד לוד]]. למד במוסדות חב"ד המקומיים ולאחר מכן בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
בהמשך נסע ללמוד במכון הסמיכה של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]], שם בנוסף ללימודיו סייע לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]], אז מנהל בית חב"ד למטיילים ישראלים במלבורן.

הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]], ששם לב לחיבור המיוחד של הרב לידר עם המטיילים, ביקשו בתום שנת הלימודים, להשאר לשנה נוספת ולהתמקד בלימוד ופעילות עם המטיילים. הוא נענה להצעה והמשיך בפעילות.

לקראת סוף השנה קיבל מענה מהרבי לחזור לארץ ישראל, שם נישא לרעייתו מרת שרה, בתו של הרב פרופ' [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], כששניהם מקבלים על עצמם לצאת לשליחות לאחר החתונה. כשנה לאחר החתונה קיבל הרב לידר כמה הצעות לשליחות, וביניהם גם הצעה לחזור ל[[אוסטרליה]]. את ההצעה קיבל משליח הרבי לאוסטרליה ורב קהילת חב"ד במלבורן, הרב [[יצחק דוד גרונר]], יחד עם בנו הרב [[חיים צבי גרונר]], שזכרו לטובה את פעילותו בתור בחור, ומכיוון שהרב שניאור שניאורסון עבר לשליחות ב[[רמת אביב]], ביקשו את הרב לידר למלא את החלל החסר.

הרב לידר ואשתו כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש וקיבלו תשובה ברורה על שליחות באוסטרליה וכך בשנת [[תשס"ד]] נסעו בשליחות הרבי למלבורן{{הערה|[https://col.org.il/news/4322 ידיעה על יציאתו לשליחות באתר col]}}.

==השליחות באוסטרליה==
המטיילים הישראלים שמגיעים לאוסטרליה לטיול רגוע, משולב בעבודה זמנית, למשך שנה לשנתיים, מבקרים בבית חב"ד רבות. הביקורים נושאים אופי רציני, וגם ההשתתפות בשיעורים עקבית, מה שמביא בדרך ממילא רבים מהמטיילים למסלול של חזרה בתשובה.

במהלך השנים זכה הרב לידר לקרב לאור התורה והיהדות עשרות צעירים, רבים מהם הפכו לחסידי חב"ד במלוא מובן המילה, וכמה מהם אף נהיו לשלוחי הרבי בעצמם.

תופעת המטיילים שחוזרים בתשובה בבית חב"ד, תפסה תאוצה, לאחר הקמת הישיבה המיוחדת במסגרת בית חב"ד. בישיבה יכולים המטיילים ללמוד תקופה ארוכה, להתחזק כראוי בשמירת התורה והמצוות, תוך שילוב עם עבודות מזדמנות שבית חב"ד מסייע למצוא ורק אז יחזרו לארץ ישראל, כשהם בשלים בדרכם החדשה.

תחילת הפעילות עם המטיילים הייתה במסגרת בית הכנסת "אוהל דבורה", השייך לקהילה קטנה במלבורן שתרמו את האולם לפעילות. אולם עם השנים הפעילות גדלה, ונוצר צורך לעבור למקום גדול יותר.

בשלב הראשון עברו הרב לידר ומשפחתו למבנה בן שתי קומות ברחוב הראשי, כשקומה אחת משמשת למגורים והשניה לפעילות הבית חב"ד.

החל משנת [[תשע"ה]] עסוק הרב לידר בבניית בניין גדול לבית חב"ד, והוא עומד לקראת סיום הבנייה.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
הרב לידר ידוע בחיות הרבה שיש לו בנושא ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]. בפיו סיפורים מאלפים על תשובות מדויקות שקיבל הן בזמן יציאתו לשליחות והן במהלך פעילותו עם המטיילים ועם הגבירים שתורמים לבית חב"ד שמנהל.

בהתוועדויות הרבות שהוא מוזמן אליהם ברחבי העולם הוא מעורר על נושא הכתיבה לרבי ללא הרף.

בשנת [[תשע"ח]] אחד ממקורביו של ראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]] כתב יחד עם הרב לידר לרבי והמענה של הרבי דיבר בין השאר על שלילת הקדמת הבחירות. בהמשך לכך הציג הרב לידר את המכתב לנתניהו במהלך פגישה שקיים הרב [[דוד נחשון]] עם ראש הממשלה שבחלקה נכח גם הרב לידר.

בנוסף, הרב לידר פועל רבות בנושא ה[[אחדות ישראל|אחדות]] בתוך חב"ד. במהלך [[כינוס השלוחים]] מידי שנה הוא יוזם התוועדויות משותפות בהן משתתפים חסידים מכל הגוונים. פעילותו הרבה בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במלבורן מתקבלת בעין יפה אצל שאר השלוחים ואנשי הקהילה הפועלים בעיר.

=משפחתו=
אביו - הרב צבי לידר

אחיו - הרב משה לידר - ראש ישיבת תות"ל בית שמש קטנה

אחיו - הרב שניאור לידר - מנכ"ל מוסדות בית שמש

אחיו - הרב שאולי לידר - [[שליח]] בקריית איילון, ומחנך ומורה אחה"צ בחיידר [[אהלי תורה כפר חב"ד]]

אחיו - הרב דוב לידר

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/158400/ הרבי מלווה אותנו צעד אחרי צעד] ראיון עם הרב דודו בשבועון בית משיח
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A8/ ידיעות וכתבות על הרב דודו לידר] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לידר, דוד ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]

דוד ברוך לידר

2020-08-06T14:33:24Z

משה נפתלין:

[[קובץ:דודו לידר 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דודו לידר]]
הרב '''דוד ברוך (דודו) לידר''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] לישראלים ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]].

==תולדות חייו==
נולד לאביו הרב [[צבי לידר]] ב[[שיכון חב"ד לוד]]. למד במוסדות חב"ד המקומיים ולאחר מכן בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
בהמשך נסע ללמוד במכון הסמיכה של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]], שם בנוסף ללימודיו סייע לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]], אז מנהל בית חב"ד למטיילים ישראלים במלבורן.

הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)]], ששם לב לחיבור המיוחד של הרב לידר עם המטיילים, ביקשו בתום שנת הלימודים, להשאר לשנה נוספת ולהתמקד בלימוד ופעילות עם המטיילים. הוא נענה להצעה והמשיך בפעילות.

לקראת סוף השנה קיבל מענה מהרבי לחזור לארץ ישראל, שם נישא לרעייתו מרת שרה, בתו של הרב פרופ' [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], כששניהם מקבלים על עצמם לצאת לשליחות לאחר החתונה. כשנה לאחר החתונה קיבל הרב לידר כמה הצעות לשליחות, וביניהם גם הצעה לחזור ל[[אוסטרליה]]. את ההצעה קיבל משליח הרבי לאוסטרליה ורב קהילת חב"ד במלבורן, הרב [[יצחק דוד גרונר]], יחד עם בנו הרב [[חיים צבי גרונר]], שזכרו לטובה את פעילותו בתור בחור, ומכיוון שהרב שניאור שניאורסון עבר לשליחות ב[[רמת אביב]], ביקשו את הרב לידר למלא את החלל החסר.

הרב לידר ואשתו כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש וקיבלו תשובה ברורה על שליחות באוסטרליה וכך בשנת [[תשס"ד]] נסעו בשליחות הרבי למלבורן{{הערה|[https://col.org.il/news/4322 ידיעה על יציאתו לשליחות באתר col]}}.

==השליחות באוסטרליה==
המטיילים הישראלים שמגיעים לאוסטרליה לטיול רגוע, משולב בעבודה זמנית, למשך שנה לשנתיים, מבקרים בבית חב"ד רבות. הביקורים נושאים אופי רציני, וגם ההשתתפות בשיעורים עקבית, מה שמביא בדרך ממילא רבים מהמטיילים למסלול של חזרה בתשובה.

במהלך השנים זכה הרב לידר לקרב לאור התורה והיהדות עשרות צעירים, רבים מהם הפכו לחסידי חב"ד במלוא מובן המילה, וכמה מהם אף נהיו לשלוחי הרבי בעצמם.

תופעת המטיילים שחוזרים בתשובה בבית חב"ד, תפסה תאוצה, לאחר הקמת הישיבה המיוחדת במסגרת בית חב"ד. בישיבה יכולים המטיילים ללמוד תקופה ארוכה, להתחזק כראוי בשמירת התורה והמצוות, תוך שילוב עם עבודות מזדמנות שבית חב"ד מסייע למצוא ורק אז יחזרו לארץ ישראל, כשהם בשלים בדרכם החדשה.

תחילת הפעילות עם המטיילים הייתה במסגרת בית הכנסת "אוהל דבורה", השייך לקהילה קטנה במלבורן שתרמו את האולם לפעילות. אולם עם השנים הפעילות גדלה, ונוצר צורך לעבור למקום גדול יותר.

בשלב הראשון עברו הרב לידר ומשפחתו למבנה בן שתי קומות ברחוב הראשי, כשקומה אחת משמשת למגורים והשניה לפעילות הבית חב"ד.

החל משנת [[תשע"ה]] עסוק הרב לידר בבניית בניין גדול לבית חב"ד, והוא עומד לקראת סיום הבנייה.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
הרב לידר ידוע בחיות הרבה שיש לו בנושא ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]. בפיו סיפורים מאלפים על תשובות מדויקות שקיבל הן בזמן יציאתו לשליחות והן במהלך פעילותו עם המטיילים ועם הגבירים שתורמים לבית חב"ד שמנהל.

בהתוועדויות הרבות שהוא מוזמן אליהם ברחבי העולם הוא מעורר על נושא הכתיבה לרבי ללא הרף.

בשנת [[תשע"ח]] אחד ממקורביו של ראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]] כתב יחד עם הרב לידר לרבי והמענה של הרבי דיבר בין השאר על שלילת הקדמת הבחירות. בהמשך לכך הציג הרב לידר את המכתב לנתניהו במהלך פגישה שקיים הרב [[דוד נחשון]] עם ראש הממשלה שבחלקה נכח גם הרב לידר.

בנוסף, הרב לידר פועל רבות בנושא ה[[אחדות ישראל|אחדות]] בתוך חב"ד. במהלך [[כינוס השלוחים]] מידי שנה הוא יוזם התוועדויות משותפות בהן משתתפים חסידים מכל הגוונים. פעילותו הרבה בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במלבורן מתקבלת בעין יפה אצל שאר השלוחים ואנשי הקהילה הפועלים בעיר.

=משפחתו=
אביו - הרב צבי לידר

אחיו - הרב משה לידר - ראש ישיבת תות"ל בית שמש קטנה

אחיו - הרב שניאור לידר - מנכ"ל מוסדות בית שמש

אחיו - הרב שאולי לידר - [[שליח]] בקריית איילון, ומחנך ומורה אחה"צ בחיידר [[אהלי תורה - כפר חב"ד]]

אחיו - הרב דוב לידר

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/158400/ הרבי מלווה אותנו צעד אחרי צעד] ראיון עם הרב דודו בשבועון בית משיח
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A8/ ידיעות וכתבות על הרב דודו לידר] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לידר, דוד ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]

שיחת משתמש:משה נפתלין

2020-08-06T14:23:44Z

משה נפתלין:

{{בה}}--נכתב בשעה 19:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]

==משה נפתלין==
מה בנוגע לערך על ר' [[משה נפתלין]] עליו השלום? קשור אליך באיזושהי צורה? תוכל בבקשה ליצור עליו ערך? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:55, י"ב באב, ה'תש"ף 17:55, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

דוד שלי ע"ה, אח של - יבדלחט"א - אבא שלי. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:00, י"ג באב, ה'תש"ף 15:00, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

אני מצטער אבל כרגע אין לי הרבה חומר. בעזרת ה' אני מקווה שיהיה לי מהר ואני אוכל ליצור עליו ערך בעז"ה. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 11:47, י"ד באב, ה'תש"ף 11:47, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
==לומד==
אתה לומד ב[[בני ברק]]?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:26, י"ד באב, ה'תש"ף 19:26, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

לא מה שידוע לי... [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 09:26, ט"ו באב, ה'תש"ף 09:26, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

==גר==
אתה גר בכפ"ח? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:03, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:מה ההתעניינות הזו פתאום? למה אתה שואל? ולא, אני לא גר בכפר [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 14:12, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:12, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::סתם, מתעניין.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:14, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::אגב, זהותי חסויה ואינני מתכוון לחשוף אותה. כלשונך בדף שיחת המשתמש שלך "כל הודעה שתוסיף (ולא רק אתה, אני רק מצטט) בנושא זה מעכשיו לא תזכה למענה".

{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב"דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב"דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב"דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב"דפדיה בשו"ת בהצלחה!}}

שיחת משתמש:משה נפתלין

2020-08-06T14:13:17Z

משה נפתלין:

{{בה}}--נכתב בשעה 19:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]

==משה נפתלין==
מה בנוגע לערך על ר' [[משה נפתלין]] עליו השלום? קשור אליך באיזושהי צורה? תוכל בבקשה ליצור עליו ערך? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:55, י"ב באב, ה'תש"ף 17:55, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

דוד שלי ע"ה, אח של - יבדלחט"א - אבא שלי. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:00, י"ג באב, ה'תש"ף 15:00, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

אני מצטער אבל כרגע אין לי הרבה חומר. בעזרת ה' אני מקווה שיהיה לי מהר ואני אוכל ליצור עליו ערך בעז"ה. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 11:47, י"ד באב, ה'תש"ף 11:47, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
==לומד==
אתה לומד ב[[בני ברק]]?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:26, י"ד באב, ה'תש"ף 19:26, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

לא מה שידוע לי... [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 09:26, ט"ו באב, ה'תש"ף 09:26, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

==גר==
אתה גר בכפ"ח? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:03, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

מה ההתעניינות הזו פתאום? למה אתה שואל? ולא, אני לא גר בכפר [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 14:12, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:12, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב"דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב"דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב"דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב"דפדיה בשו"ת בהצלחה!}}

שיחת משתמש:משה נפתלין

2020-08-06T14:12:56Z

משה נפתלין:

{{בה}}--נכתב בשעה 19:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]

==משה נפתלין==
מה בנוגע לערך על ר' [[משה נפתלין]] עליו השלום? קשור אליך באיזושהי צורה? תוכל בבקשה ליצור עליו ערך? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:55, י"ב באב, ה'תש"ף 17:55, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

דוד שלי ע"ה, אח של - יבדלחט"א - אבא שלי. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:00, י"ג באב, ה'תש"ף 15:00, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

אני מצטער אבל כרגע אין לי הרבה חומר. בעזרת ה' אני מקווה שיהיה לי מהר ואני אוכל ליצור עליו ערך בעז"ה. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 11:47, י"ד באב, ה'תש"ף 11:47, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
==לומד==
אתה לומד ב[[בני ברק]]?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:26, י"ד באב, ה'תש"ף 19:26, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

לא מה שידוע לי... [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 09:26, ט"ו באב, ה'תש"ף 09:26, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

==גר==
אתה גר בכפ"ח? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:03, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
מה ההתעניינות הזו פתאום? למה אתה שואל? ולא, אני לא גר בכפר [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 14:12, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:12, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב"דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב"דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב"דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב"דפדיה בשו"ת בהצלחה!}}

תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד

2020-08-06T14:11:40Z

משה נפתלין:

{{תלמוד תורה|
|שם=אהלי תורה כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:חיידר אידיש.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש]]
|כתובית=מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער"
|אפיון=מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש
|תאריך יסוד=תשל"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=המשפיע [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[משה וישצקי]]
|מנכ"ל=הרב [[משה וישצקי]]
|מנהל גשמי=[[בן ציון וישצקי]]
|מנהל חינוכי=יוסף הרשקוביץ
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=500
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תלמוד תורה]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.

נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.

==היסטוריה==
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן.

בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].

בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של [[הרבי]], פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].

בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.

בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.

==צוות המוסד==
צוות המוסד בשנותיו הראשונות:
חברי הנהלה:
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[אהרן הלפרין]]
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]]
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את התלמוד תורה בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה.}}
*הרב יונתן בנימין בורגן - מנהל חינוכי
מורים:
*הרב [[אהרן דב הלפרין]]
*הרב [[זלמן גופין]] (מנהל רוחני)
*הרב דוד זילברשטרום
*הרב [[יעקב אצרף]]

;צוות המוסד כיום:

;הנהלה:
*הרב חיים בן ציון וישצקי - מנכ"ל.
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל.
*הרב יוסף הרשקוביץ - מנהל חינוכי.
;עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
*הרב נתאי אבל.
*הרב חיים בן נתן.
*הרב יוסף המבורגר.
*הרב משה מיידנצ'יק.
*הרב חיים משה אלפרוביץ'.
;מחנכים:
*הרב שלמה גרינפלד.
*הרב מרדכי פישמן.
*הרב חיים בורגן.
*הרב אפרים פישל הניג.
*הרב יהודה קוזלובסקי.
*הרב לוי יצחק סוסובר.
*הרב מנחם מענדל הרשקוביץ.
*הרב לוי לוין.
*הרב לוי יצחק ליפש.
*הרב מנחם מענדל ליסון.
*הרב מנחם מענדל ביינדמן.
*הרב שאול לידר.
*הרב מנחם מענדל הכהן.
*הרב אליעזר קרוגליאק.
*הרב משה אסולין.
*הרב לוי יצחק זילברשטרום.
*הרב דוד פלדמן.
*הרב מנחם מענדל וולוסוב.
*הרב דוד זילברשטרום.
;מורים אחה"צ:
*הרב אפרים פישל הניג.
*הרב מנחם מענדל ליסון.
*הרב אליעזר קרוגליאק.
*הרב שאול לידר.
*הרב פנחס סלפושניק.
*הרב יוסף יצחק חמו.
*הרב משה אסולין.
==ראו גם==
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[חדר ליובאוויטש כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד

2020-08-06T14:02:06Z

משה נפתלין:

{{תלמוד תורה|
|שם=אהלי תורה כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:חיידר אידיש.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש]]
|כתובית=מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער"
|אפיון=מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש
|תאריך יסוד=תשל"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=המשפיע [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[משה וישצקי]]
|מנכ"ל=הרב [[משה וישצקי]]
|מנהל גשמי=[[בן ציון וישצקי]]
|מנהל חינוכי=יוסף הרשקוביץ
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=500
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תלמוד תורה]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.

נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.

==היסטוריה==
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן.

בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].

בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של [[הרבי]], פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].

בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.

בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.

==צוות המוסד==
צוות המוסד בשנותיו הראשונות:
חברי הנהלה:
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[אהרן הלפרין]]
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]]
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את התלמוד תורה בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה.}}
*הרב יונתן בנימין בורגן - מנהל חינוכי
מורים:
*הרב [[אהרן דב הלפרין]]
*הרב [[זלמן גופין]] (מנהל רוחני)
*הרב דוד זילברשטרום
*הרב [[יעקב אצרף]]

;צוות המוסד כיום:
*הרב חיים בן ציון וישצקי - מנכ"ל.
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל.
*הרב יוסף הרשקוביץ - מנהל חינוכי.
*הרב נתאי אבל - עוזר.
*הרב חיים בן נתן - עוזר.
*הרב יוסף המבורגר - עוזר.
*הרב משה מיידנצ'יק - עוזר.
*הרב חיים משה אלפרוביץ' - עוזר.
*הרב שלמה גרינפלד - מחנך.
*הרב מרדכי פישמן - מחנך.
*הרב חיים בורגן - מחנך.
*הרב אפרים פישל הניג - מחנך.
*הרב יהודה קוזלובסקי - מחנך.
*הרב לוי יצחק סוסובר - מחנך.
*חיים משה אלפרוביץ - מחנך.
*הרב לוי לוין - מחנך.
*הרב לוי יצחק ליפש - מחנך.
*הרב מנחם מענדל ליסון - מחנך.
*הרב אליעזר קרוגליאק - מחנך.
*הרב משה אסולין - מחנך.
*הרב דוד פלדמן - מחנך.
*הרב דוד זילברשטרום - מחנך.

==ראו גם==
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[חדר ליובאוויטש כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

חיים שלום סגל

2020-08-06T13:53:09Z

משה נפתלין:

[[קובץ:חיים שלום סגל ירושלים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל]]
::{{פירוש נוסף|נוכחי=רב חיים שלום סגל מירושלים|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]]|ראו=[[חיים שלום סגל (עפולה)]]}}
הרב '''חיים שלום''' הלוי '''סגל''' ([[תרע"ח]] - [[תשמ"ג]]) היה מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד 'בית יהודה' בשכונת נחלאות ב[[ירושלים]], גאון ומחבר ספרים מצאצאי רבינו הזקן שעסק רבו בפירוש רש"י על התורה וזכה לקירובים רבים מהרבי, וביניהם התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית' על ארץ ישראל כחלק מה'[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|או"ם החסידי]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז חשון]] [[תרע"ח]] לאביו הרב [[שלמה יהודה סגל]], מתלמידי ישיבת [[תורת אמת חברון]] ולאמו הרבנית יוכבד דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו ר' משה, בעיר [[חברון]] בשנת [[תרע"ח]].

בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים', ובהיותו בגיל 16 בלבד קיבל על עצמו שנה וחצי של תענית דיבור, ובמהלכם למד 4 פעמים את כל הש"ס.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת פרומא אסתר, בתו של רבי נחמיה חשין, ולאחר החתונה התמנה לכהן כר"מ בישיבה לצעירים שע"י 'עץ חיים'.

היה מחסידי ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] - בעת ביקורו הראשון בחצרות קודשנו - מינה [[הרבי]] [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|בעל בתים לכל מדינה בעולם]], ואת הרב סגל מינה לבעל הבית{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על [[ארץ הקודש]].

במשך ארבעים שנה עסק בפירוש [[רש"י]] על התורה וחיבר את ספרי '''תוספת רש"י''' בהם העמיק בפירוש רש"י על התורה, במסגרת מכון הרי פישל, על מלאכתו זו זכה לקירובים עצומים מ[[הרבי]].

שימש כ[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] 'בית יהודה' בשכונת מזכרת משה (נחלאות) ב[[ירושלים]], אותו הקים יחד עם אחיו הרב [[מרדכי זלמן סגל]], שכיהן כ[[גבאי]] בית הכנסת. בהשפעתם הפך המקום למרכז לפעילות חב"דית בכל האזור.

ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשמ"ג]] נפטר, טמון ליד ציונו של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד", ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד]] במרומי [[הר הזיתים]] בירושלים.

==משפחתו==
;בניו:
* הרב פנחס דוד סגל - ירושלים.
* הרב [[בנימין זאב סגל]] - כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ נחלה]] ו[[תורת אמת ירושלים]].
* הרב אברהם צבי סגל - ר"מ בישיבת באר יעקב.
* הרב שניאור זלמן סגל - כיהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב אהרון סגל - ירושלים.
* הרב [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[מגדל העמק]] ו[[משפיע]] ב[[תות"ל מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]].

;בנותיו:
* מרת יהודית ולדנברג
* מרת מרים גוטא רוזנבאום
* מרת חיה פלדמן.
* מרת בת שבע, רעיית הר' משה חיים דנדרוביץ.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraBirnhakMayers5778.pdf פרקי חיים ושלום]''', תשורה מנישואי צאצאיו כוללת את תולדות חייו וחלופת המכתבים שלו עם הרבי {{PDF}} {{שטורעם}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:סגל חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2020-08-06T13:51:09Z

משה נפתלין:

[[קובץ:מרדכי אייזיק חודקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חודוקוב לצידו של הרבי (ימין) במעמד [[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]]]
הרב '''חיים מרדכי אייזיק חודוקוב''' ([[ד' שבט]] [[תרס"ב]]-[[ג' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מזכירם האישי של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. שימש כמנהל "[[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת לטביה.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חודוקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בזאל הגדול ב-770]]
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדוקוב ב[[התוועדות חסידית]] בריגה, בתמונה נראה [[מרדכי דובין]] מחלק [[לחיים]]]]
הרב חודוקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך על ידי הרב [[יואל ברנצ'יק]]. כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל.

הוא היה אחראי על "[[תפארת בחורים]]" בתקופת מלחמת עולם הראשונה, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מ[[רוסיה]] ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]].

מגיל 18 שימש הרב חודקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ.

הרב חודקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך.

הרב חודקוב היה חבר אגודת ישראל בלטביה.

בשנת [[תרפ"ז]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חודקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"[[הרבי|אורח]] מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]].

==ארצות הברית==
הרב חודקוב ורעייתו הגיעו ל[[ארה"ב]] עם [[הרבי הריי"צ]] ב[[חודש אדר ב']] [[ת"ש]].

התמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של [[הרבי הריי"צ]] - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חודקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]].

לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חודקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חודקוב היה אחראי על סדר ה'יחידות' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג.

הרב חודקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמא חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית.

סבל [[יסורים]] רבים במשך שנים רבות. נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית עטל צערנא חודקוב - נפטרה כ' [[סיון]] [[תשס"ו]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21333 הדיווח על פטירתה] {{אינפו}}}} - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה ה[[אידית]].
*'''בנו''': הרב [[שלום ישראל חודקוב]] - [[קראון הייטס]].
*'''בתו''': גברת חיה קרמר - [[קראון הייטס]].

== ספרו ==
*'''החינוך והמחנך''' - לקט הוראות בעניני [[חינוך]]. יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תשנ"ה]] בעריכת הרב [[חיים מאיר דיין]] מ[[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], תשס"ט.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45892 תיאור פטירתו] - מתוך יומן [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=497 הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=608 העיתונות מדווחת על חתונתו של הרב חודקוב] {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59597 מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%91_75117.html תמונות נדירות מחייו] {{תמונה}} {{COL}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], ''' [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_20_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7_75106.html הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא]''', לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון [[שבועון התקשרות]] במדור 'ניצוצי רבי' {{COL}}
{{סדרה|הקודם=[[הרבי]]|הבא=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשי"א]] - [[תשנ"ג]]}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חודוקוב, חיים מרדכי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2020-08-06T13:18:51Z

משה נפתלין:

[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].

הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].

בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].

== משפחתו ==
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|שניאורסון]]

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2020-08-06T13:18:05Z

משה נפתלין:

[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתן נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].

הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].

בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].

== משפחתו ==
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|שניאורסון]]

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2020-08-06T13:17:13Z

משה נפתלין:

[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתן נכדתו (הרבנית דבורה לאה, ראה ספר הזכרונות קורותיו בהרחבה) של רבי [[ברוך בטלן]] ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].

הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].

בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].

== משפחתו ==
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|שניאורסון]]

יקותיאל מליעפלי

2020-08-05T15:06:33Z

משה נפתלין:

רבי '''יקותיאל ליפעלי''' היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

== אצל [[אדמו"ר הזקן]] ==
היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, כשנודע לו הענין של [[רבי]] ו[[חסידות]] הוא התפעל מאוד ונסע ל[[ליאזנא]], ורצה מיד להיכנס ל[[יחידות]]. [[זקני החסידים]] אמרו לו שצריך הכנה וכו', אך הוא לא רצה לשמוע. כשלא אפשרו לו להיכנס הוא טיפס על החלון וקפץ פנימה דרך החלון לעלית הבית של [[אדמו"ר הזקן]], וזעק בבכיה מעומק ה[[לב]]: "[[רבי]] גדע לי את הצד השמאלי מקומו של [[היצר הרע]]". רבינו הזקן ישב אז מעוטר ב[[תפילין]] ד[[רבינו תם]], הרבי רמז לו שירד מהחלון, נשען על ידיו הקדושות ואמר: [[רבונו של עולם]], ואתה מחיה את כולם כתיב. ר' יקותיאל יצא ב[[שמחה]] גדולה, ואמר שה[[רבי]] המשיך בו [[חיות]]. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, ונמשך בו [[חיות]] חדשה,עברו כמה שנים עד שה[[חיות]] הביאה אותו לידי הבנה - בימי [[אדמו"ר האמצעי]], אך את ה[[חיות]] קיבל מיד. חיות זאת הייתה באופן של [[גילוי]] [[אור]] אלוקי.

על כך אמרו רבותינו, כי מכיון שהזעקה שלו היתה באופן [[מקיף]], גם מה שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] עבור זאת היה באופן של [[‏‏‏‏מקיף]], וכל עבודתו הייתה באופן של [[מקיף]], בניגוד לר' [[משה ווילענקער]] שעמל שלוש שנים להיכנס ל[[יחידות]], וכל עבודתו הייתה באופן [[פנימי]].

כשרצה [[רבינו הזקן]] לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מ[[לימוד החסידות]] והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' חשוון|היום יום, ו' מר חשון]].}}.

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך,הייתי אז כבן ארבעים,לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש,וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]].

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.
ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי:"אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]]..וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.
האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.

== אצל הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] התקשר ונעשה חסיד של [[הצמח צדק]] והיה נוסע להסתופף אצלו פעמים רבות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה ל'הלביש' את ר' יקותיאל ב'[[לבושים]]', ונתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך הדבר לא בא בקלות.
==אצל הרבי המהר"ש==
כשנסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא סיפרו על כך לר' יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: "טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם". הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]].

בבואו לליובאוויטש אמר: "לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו'; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי". הוא שם פעמיו אל הציון של ה[[צמח צדק]] והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר "צריכים לצאת בריקוד".

כשהגיע הרב יקותיאל ליעפלי לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו"ר מבין בניו של ה"צמח צדק". הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל]], מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו "חבוש את הכובע ותגיד חסידות". ר' יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר' יקותיאל ואמר: "אתה הרבי שלי".

בזכות ברכתו של [[אדמו"ר הזקן]], האריך ימים ונפטר בשיבה טובה, בגיל קרוב למאה שנים.

== ראו גם ==
[[אמרי בינה#החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה|החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ליעפלי יקותיאל]]

יקותיאל מליעפלי

2020-08-05T14:57:37Z

משה נפתלין:

רבי '''יקותיאל ליפעלי''' היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

== אצל [[אדמו"ר הזקן]] ==
היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, כשנודע לו הענין של [[רבי]] ו[[חסידות]] הוא התפעל מאוד ונסע ל[[ליאזנא]], ורצה מיד להיכנס ל[[יחידות]]. [[זקני החסידים]] אמרו לו שצריך הכנה וכו', אך הוא לא רצה לשמוע. כשלא אפשרו לו להיכנס הוא טיפס על החלון וקפץ פנימה דרך החלון לעלית הבית של [[אדמו"ר הזקן]], וזעק בבכיה מעומק ה[[לב]]: "[[רבי]] גדע לי את הצד השמאלי מקומו של [[היצר הרע]]". רבינו הזקן ישב אז מעוטר ב[[תפילין]] ד[[רבינו תם]], הרבי רמז לו שירד מהחלון, נשען על ידיו הקדושות ואמר: [[רבונו של עולם]], ואתה מחיה את כולם כתיב. ר' יקותיאל יצא ב[[שמחה]] גדולה, ואמר שה[[רבי]] המשיך בו [[חיות]]. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, ונמשך בו [[חיות]] חדשה,עברו כמה שנים עד שה[[חיות]] הביאה אותו לידי הבנה - בימי [[אדמו"ר האמצעי]], אך את ה[[חיות]] קיבל מיד. חיות זאת הייתה באופן של [[גילוי]] [[אור]] אלוקי.

על כך אמרו רבותינו, כי מכיון שהזעקה שלו היתה באופן [[מקיף]], גם מה שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] עבור זאת היה באופן של [[‏‏‏‏מקיף]], וכל עבודתו הייתה באופן של [[מקיף]], בניגוד לר' [[משה ווילענקער]] שעמל שלוש שנים להיכנס ל[[יחידות]], וכל עבודתו הייתה באופן [[פנימי]].

כשרצה [[רבינו הזקן]] לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מ[[לימוד החסידות]] והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' חשוון|היום יום, ו' מר חשון]].}}.

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דוב מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך,הייתי אז כבן ארבעים,לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש,וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]].

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.
ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי:"אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]]..וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.
האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.

== אצל הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] התקשר ונעשה חסיד של [[הצמח צדק]] והיה נוסע להסתופף אצלו פעמים רבות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה ל'הלביש' את ר' יקותיאל ב'[[לבושים]]', ונתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך הדבר לא בא בקלות.
==אצל הרבי המהר"ש==
כשנסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא סיפרו על כך לר' יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: "טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם". הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]].

בבואו לליובאוויטש אמר: "לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו'; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי". הוא שם פעמיו אל הציון של ה[[צמח צדק]] והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר "צריכים לצאת בריקוד".

כשהגיע הרב יקותיאל ליעפלי לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו"ר מבין בניו של ה"צמח צדק". הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל]], מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו "חבוש את הכובע ותגיד חסידות". ר' יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר' יקותיאל ואמר: "אתה הרבי שלי".

בזכות ברכתו של [[אדמו"ר הזקן]], האריך ימים ונפטר בשיבה טובה, בגיל קרוב למאה שנים.

== ראו גם ==
[[אמרי בינה#החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה|החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ליעפלי יקותיאל]]

משה ווילענקער

2020-08-05T14:57:12Z

משה נפתלין: הפניה לדף משה וילנקר

#הפניה: [[משה וילנקר]]

יקותיאל מליעפלי

2020-08-05T14:54:47Z

משה נפתלין:

רבי '''יקותיאל ליפעלי''' היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

== אצל [[אדמו"ר הזקן]] ==
היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, כשנודע לו הענין של [[רבי]] ו[[חסידות]] הוא התפעל מאוד ונסע ל[[ליאזנא]], ורצה מיד להיכנס ל[[יחידות]]. [[זקני החסידים]] אמרו לו שצריך הכנה וכו', אך הוא לא רצה לשמוע. כשלא אפשרו לו להיכנס הוא טיפס על החלון וקפץ פנימה דרך החלון לעלית הבית של [[אדמו"ר הזקן]], וזעק בבכיה מעומק ה[[לב]]: "[[רבי]] גדע לי את הצד השמאלי מקומו של [[היצר הרע]]". רבינו הזקן ישב אז מעוטר ב[[תפילין]] ד[[רבינו תם]], הרבי רמז לו שירד מהחלון, נשען על ידיו הקדושות ואמר: [[רבונו של עולם]], ואתה מחיה את כולם כתיב. ר' יקותיאל יצא ב[[שמחה]] גדולה, ואמר שה[[רבי]] המשיך בו [[חיות]]. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, ונמשך בו [[חיות]] חדשה,עברו כמה שנים עד שה[[חיות]] הביאה אותו לידי הבנה - בימי [[אדמו"ר האמצעי]], אך את ה[[חיות]] קיבל מיד. חיות זאת הייתה באופן של [[גילוי]] [[אור]] אלוקי.

על כך אמרו רבותינו, כי מכיון שהזעקה שלו היתה באופן [[מקיף]], גם מה שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] עבור זאת היה באופן של [[‏‏‏‏מקיף]], וכל עבודתו הייתה באופן של [[מקיף]], בניגוד לר' [[משה וילנקר]] שעמל שלוש שנים להיכנס ל[[יחידות]], וכל עבודתו הייתה באופן [[פנימי]].

כשרצה [[רבינו הזקן]] לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מ[[לימוד החסידות]] והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' חשוון|היום יום, ו' מר חשון]].}}.

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דוב מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך,הייתי אז כבן ארבעים,לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש,וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]].

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.
ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי:"אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]]..וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.
האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.

== אצל הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] התקשר ונעשה חסיד של [[הצמח צדק]] והיה נוסע להסתופף אצלו פעמים רבות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה ל'הלביש' את ר' יקותיאל ב'[[לבושים]]', ונתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך הדבר לא בא בקלות.
==אצל הרבי המהר"ש==
כשנסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא סיפרו על כך לר' יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: "טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם". הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]].

בבואו לליובאוויטש אמר: "לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו'; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי". הוא שם פעמיו אל הציון של ה[[צמח צדק]] והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר "צריכים לצאת בריקוד".

כשהגיע הרב יקותיאל ליעפלי לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו"ר מבין בניו של ה"צמח צדק". הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל]], מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו "חבוש את הכובע ותגיד חסידות". ר' יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר' יקותיאל ואמר: "אתה הרבי שלי".

בזכות ברכתו של [[אדמו"ר הזקן]], האריך ימים ונפטר בשיבה טובה, בגיל קרוב למאה שנים.

== ראו גם ==
[[אמרי בינה#החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה|החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ליעפלי יקותיאל]]

יקותיאל מליעפלי

2020-08-05T14:54:28Z

משה נפתלין:

רבי '''יקותיאל ליפעלי''' היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

== אצל [[אדמו"ר הזקן]] ==
היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, כשנודע לו הענין של [[רבי]] ו[[חסידות]] הוא התפעל מאוד ונסע ל[[ליאזנא]], ורצה מיד להיכנס ל[[יחידות]]. [[זקני החסידים]] אמרו לו שצריך הכנה וכו', אך הוא לא רצה לשמוע. כשלא אפשרו לו להיכנס הוא טיפס על החלון וקפץ פנימה דרך החלון לעלית הבית של [[אדמו"ר הזקן]], וזעק בבכיה מעומק ה[[לב]]: "[[רבי]] גדע לי את הצד השמאלי מקומו של [[היצר הרע]]". רבינו הזקן ישב אז מעוטר ב[[תפילין]] ד[[רבינו תם]], הרבי רמז לו שירד מהחלון, נשען על ידיו הקדושות ואמר: [[רבונו של עולם]], ואתה מחיה את כולם כתיב. ר' יקותיאל יצא ב[[שמחה]] גדולה, ואמר שה[[רבי]] המשיך בו [[חיות]]. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, ונמשך בו [[חיות]] חדשה,עברו כמה שנים עד שה[[חיות]] הביאה אותו לידי הבנה - בימי [[אדמו"ר האמצעי]], אך את ה[[חיות]] קיבל מיד. חיות זאת הייתה באופן של [[גילוי]] [[אור]] אלוקי.

על כך אמרו רבותינו, כי מכיון שהזעקה שלו היתה באופן [[מקיף]], גם מה שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] עבור זאת היה באופן של [[‏‏‏‏מקיף]], וכל עבודתו הייתה באופן של [[מקיף]], בניגוד לר' [[משה וילענקער]] שעמל שלוש שנים להיכנס ל[[יחידות]], וכל עבודתו הייתה באופן [[פנימי]].

כשרצה [[רבינו הזקן]] לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מ[[לימוד החסידות]] והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' חשוון|היום יום, ו' מר חשון]].}}.

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דוב מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך,הייתי אז כבן ארבעים,לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש,וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]].

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.
ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי:"אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]]..וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.
האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.

== אצל הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] התקשר ונעשה חסיד של [[הצמח צדק]] והיה נוסע להסתופף אצלו פעמים רבות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה ל'הלביש' את ר' יקותיאל ב'[[לבושים]]', ונתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך הדבר לא בא בקלות.
==אצל הרבי המהר"ש==
כשנסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא סיפרו על כך לר' יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: "טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם". הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]].

בבואו לליובאוויטש אמר: "לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו'; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי". הוא שם פעמיו אל הציון של ה[[צמח צדק]] והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר "צריכים לצאת בריקוד".

כשהגיע הרב יקותיאל ליעפלי לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו"ר מבין בניו של ה"צמח צדק". הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל]], מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו "חבוש את הכובע ותגיד חסידות". ר' יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר' יקותיאל ואמר: "אתה הרבי שלי".

בזכות ברכתו של [[אדמו"ר הזקן]], האריך ימים ונפטר בשיבה טובה, בגיל קרוב למאה שנים.

== ראו גם ==
[[אמרי בינה#החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה|החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ליעפלי יקותיאל]]

שיחה:משה מייזליש

2020-08-05T14:10:20Z

משה נפתלין: /* "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר" */ פסקה חדשה

== "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר" ==

זוהי השערה של העורך בלבד, שאת האגרת הזו שלח רבנו האמצעי לר' משה מייליש. אחד מצאצאי ר' אהרון מסטראשעלע זייף את האגרת שתהיה "ממוענת" לסבו הרה"ק, וכזו הביאה לרב היללמאן שערך באותה תקופה את הספר "בית רבי". ההשערה הכי מקובלת היא, שאת האגרת הזו שלח כ"ק אדמו"ר האמצעי לד"ר יצחק גיל. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 14:10, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:10, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

נחמיה בירך מדוברובנה

2020-08-05T12:37:24Z

משה נפתלין:

הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה'''{{הערת שוליים| אודות ייחוסו ראה "שמן ששון" להרב בנימין דוד לעווין, ווארשא [[תרס"ה]] עמוד 10: הרב הגדול ר' משה לאפיטון היו לו ארבעה חתנים, א' הגאון הגדול מו"ה ר' לוי אב"ד דק"ק קאדנא בעל המחבר ספר "עטרת ראש" על ברכות ועוד חיבר עשרה ספרים . היה אביו של הרב הגאון מ' נחמי' אשר הרב הגאון הגדול מ' נחמי' מדובראווני בעל המחבר שאלות ותשובות דברי נחמי' היה נכדו. הסבא ר' נחמי' היה גיסו של השר ר' יהושע צייטלין משקלוב.}} ([[ט"ו בשבט]] [[תקמ"ח]]) היה מגדולי חסידיהם של שלושת נשיאי חב"ד הראשונים. בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן וועלקעס מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].
למד אצל הרב ארי' קאלאניער.{{הערת שוליים| זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}
לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל.
הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר ה[[שריפה]] המפעל עבד ביצור [[טלית]]ות, והתעשר מעסק זה.

נפטר ביום לידתו - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]]{{הערת שוליים| ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.}}

==אביו==
הרב אברהם בירך מ[[סמיליאן]] היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. כל ימיו היה סוחר. ובמלאת לו ששים שנה עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמי' היה לו בן נוסף ר' לוי שהיה חתנו של בעל ה"משכנות יעקב". ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ (תרי"ב-) התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק.

== גדולתו ==
לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את [[אדמו"ר הזקן]] כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו [[אדמו"ר הזקן]] "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.

נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).

אדמו"ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.

פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".

תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך {{הערת שוליים| ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.}}

הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.

== פטירתו ==
בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.

בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.

== משפחתו==

בניו:
* רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
* רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
* רבי דובער ליב גינזבורג ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
* רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
* רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.
==תלמידיו==
מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומרקין]]
==ספריו==
*שו"ת "[[דברי נחמיה]]" - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו {{הערת שוליים| הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד".
*הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]

נחמיה בירך מדוברובנה

2020-08-05T12:35:55Z

משה נפתלין:

הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה'''{{הערת שוליים| אודות ייחוסו ראה "שמן ששון" להרב בנימין דוד לעווין, ווארשא [[תרס"ה]] עמוד 10: הרב הגדול ר' משה לאפיטון היו לו ארבעה חתנים, א' הגאון הגדול מו"ה ר' לוי אב"ד דק"ק קאדנא בעל המחבר ספר "עטרת ראש" על ברכות ועוד חיבר עשרה ספרים .. היה אביו של הרב הגאון מ' נחמי' אשר הרב הגאון הגדול מ' נחמי' מדובראווני בעל המחבר שאלות ותשובות דברי נחמי' היה נכדו. הסבא ר' נחמי' היה גיסו של השר ר' יהושע צייטלין משקלוב.}} ([[ט"ו בשבט]] [[תקמ"ח]]) היה חסידם של שלושת נשיאי חב"ד הראשונים. בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן וועלקעס מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]]. רבי נחמיה היה תלמידו של [[אדמו"ר הזקן]] ומגדולי חסידיו של [[אדמו"ר האמצעי]].
למד אצל הרב ארי' קאלאניער.{{הערת שוליים| זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}
לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל.
הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר ה[[שריפה]] המפעל עבד ביצור [[טלית]]ות, והתעשר מעסק זה.

נפטר ביום לידתו - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]]{{הערת שוליים| ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.}}

==אביו==
הרב אברהם בירך מ[[סמיליאן]] היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. כל ימיו היה סוחר. ובמלאת לו ששים שנה עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמי' היה לו בן נוסף ר' לוי שהיה חתנו של בעל ה"משכנות יעקב". ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ (תרי"ב-) התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק.

== גדולתו ==
לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את [[אדמו"ר הזקן]] כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו [[אדמו"ר הזקן]] "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.

נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).

אדמו"ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.

פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".

תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך {{הערת שוליים| ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.}}

הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.

== פטירתו ==
בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.

בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.

== משפחתו==

בניו:
* רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
* רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
* רבי דובער ליב גינזבורג ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
* רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
* רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.
==תלמידיו==
מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומרקין]]
==ספריו==
*שו"ת "[[דברי נחמיה]]" - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו {{הערת שוליים| הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד".
*הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]

נחמיה בירך מדוברובנה

2020-08-05T12:30:59Z

משה נפתלין:

הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה'''{{הערת שוליים| אודות ייחוסו ראה "שמן ששון" להרב בנימין דוד לעווין, ווארשא [[תרס"ה]] עמוד 10: הרב הגדול ר' משה לאפיטון היו לו ארבעה חתנים, א' הגאון הגדול מו"ה ר' לוי אב"ד דק"ק קאדנא בעל המחבר ספר "עטרת ראש" על ברכות ועוד חיבר עשרה ספרים .. היה אביו של הרב הגאון מ' נחמי' אשר הרב הגאון הגדול מ' נחמי' מדובראווני בעל המחבר שאלות ותשובות דברי נחמי' היה נכדו. הסבא ר' נחמי' היה גיסו של השר ר' יהושע צייטלין משקלוב.}} נולד ב[[ט"ו שבט תקמ"ח]]. בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן וועלקעס מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]]. רבי נחמיה היה תלמידו של [[אדמו"ר הזקן]] ומגדולי חסידיו של [[אדמו"ר האמצעי]].
למד אצל הרב ארי' קאלאניער.{{הערת שוליים| זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}
לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל.
הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר ה[[שריפה]] המפעל עבד ביצור [[טלית]]ות, והתעשר מעסק זה.

נפטר ביום לידתו - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]]{{הערת שוליים| ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.}}

==אביו==
הרב אברהם בירך מ[[סמיליאן]] היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. כל ימיו היה סוחר. ובמלאת לו ששים שנה עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמי' היה לו בן נוסף ר' לוי שהיה חתנו של בעל ה"משכנות יעקב". ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ (תרי"ב-) התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק.

== גדולתו ==
לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את [[אדמו"ר הזקן]] כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו [[אדמו"ר הזקן]] "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.

נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).

אדמו"ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.

פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".

תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך {{הערת שוליים| ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.}}

הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.

== פטירתו ==
בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.

בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.

== משפחתו==

בניו:
* רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
* רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
* רבי דובער ליב גינזבורג ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
* רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
* רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.
==תלמידיו==
מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומרקין]]
==ספריו==
*שו"ת "[[דברי נחמיה]]" - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו {{הערת שוליים| הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד".
*הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]

שיחה:מאיר רפאל'ס

2020-08-05T12:12:55Z

משה נפתלין:

==המעשיות==
כתוב "כפי שסיפרם אדמו"ר הרש"ב" והציטוט הוא מזווין... יש מקור חב"די? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:36, 5 ביולי 2012 (IDT)

==פרטים במעשה השני==
במעשה השני יש גירסא אחרת (שמעות וסיפורים ח"א ע' 30).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 04:33, 7 ביולי 2016 (UTC)

== הוויכוח בין כ"ק אדמו"ר הזקן לבין כ"ק אדמו"ר האמצעי ==

שישים גיבורים?! לא מאה עשרים? כי אני יודע שעפ"י המסורת החב"דית, לבעל שם טוב היו שישים תלמידים, ולמגיד ממעזריטש היה כפול מזה (60 * 2 = 120) [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 12:12, ט"ו באב, ה'תש"ף 12:12, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:מאיר רפאל'ס

2020-08-05T12:12:37Z

משה נפתלין: /* הוויכוח בין כ"ק אדמו"ר הזקן לבין כ"ק אדמו"ר האמצעי */ פסקה חדשה

==המעשיות==
כתוב "כפי שסיפרם אדמו"ר הרש"ב" והציטוט הוא מזווין... יש מקור חב"די? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:36, 5 ביולי 2012 (IDT)

==פרטים במעשה השני==
במעשה השני יש גירסא אחרת (שמעות וסיפורים ח"א ע' 30).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 04:33, 7 ביולי 2016 (UTC)

== הוויכוח בין כ"ק אדמו"ר הזקן לבין כ"ק אדמו"ר האמצעי ==

שישים גיבורים?! לא מאה עשרים? כי אני יודע שעפ"י המסורת החב"דית, לבעל שם טוב היו שישים תלמידים, ולמגיד ממעזריטש היה כפול מזה (60*2=120) [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 12:12, ט"ו באב, ה'תש"ף 12:12, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

תבנית:היום יום/כ"ב חשוון

2020-08-05T09:55:57Z

משה נפתלין:

אחת מתורות ה[[מגיד ממעזריטש]] ששמע [[רבינו הזקן]] בהיותו שם בפעם הראשונה - שלהי קייץ [[תקכ"ד]] עד אחרי [[חג הפסח]] [[תקכ"ה]]:

"[[אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי]]". "אנכי" - מי שאנכי, שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים היותר עליונים, הלביש [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]] בכמה [[צמצום|צמצומים]] להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים, [[שרפים]] [[חיות]] ו[[אופנים]] [[מלאכים]] ועולמות עד אין מספר, ובצמצומים עד אין שיעור עשיתי ארץ הלזו ה[[גשמי]]ת. "ואדם עליה בראתי" - האדם הוא תכלית ההתהוות, ו"בראתי" ב[[גימטריה]] [[תרי"ג]] הוא תכלית האדם, וכדאיתא ב[[פרדס]] בשם ספר הבהיר, אמרה מדת ה[[חסד]] לפני ה[[קדוש ברוך הוא]], רבונו של עולם מימי היות [[אברהם אבינו|אברם]] בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא [[נשמה]] ב[[גוף]], ועוסק ב[[הכנסת אורחים]] לפרסם [[אלקות]]ו יתברך בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מדת החסד ד[[אצילות]]. ואמרה [[מידת החסד]] לפני הקדוש ברוך הוא, הוא קנאת מדת החסד ד[[אצילות]], אשר קנאה בעבודת [[אברהם אבינו|אברהם]] עליו השלום.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"א מר-חשוון|כ"א מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ג מר-חשוון|כ"ג מר-חשוון]]}}</noinclude><noinclude>[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude>

יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2020-08-05T09:44:35Z

משה נפתלין:

{{דמות
|שם=יהודה לייב שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "[[אהלי צדיקים]]" [[כסלו]] [[תש"ע]].
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תקס"א]]
|מקום לידה=[[ליאדי]]
|תאריך פטירה=[[ג' חשוון]] [[תרכ"ז]]
|מקום פטירה=[[קאפוסט]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=[[קאפוסט]]
|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
|מקום מגורים=[[ליאדי]], [[ליובאוויטש]], [[קאפוסט]].
|מקום פעילות=[[קאפוסט]]
|מספר בשושלת=ראשון
|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] .
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|אם=[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצ"צ)]]
|בת זוג=
|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "מגן אבות"
|השתיכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}
רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' (מכונה '''המהרי"ל מקאפוסט'''. [[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]], ונקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]], {{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}} הוא היה בנו השני של ה'צמח צדק'. [[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו. בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.

בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה. חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, התיישב בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל [[המגן אבות]].

== תפילתו ==

סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח על התנאי.

פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח על התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}
== משפחתו ==
*בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]].
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצי'צע]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98 הערות לאג"ק]}}
*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].
*נכדו רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]] בן רבי שלום בער שניאורסון.

==קישורים חיצוניים==
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים ממהרי"ל].
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקס"ח]] - [[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהודה לייב]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יהודה לייב]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]

שיחת משתמש:משה נפתלין

2020-08-05T09:26:28Z

משה נפתלין:

שיחה:יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2020-08-05T09:25:56Z

משה נפתלין: /* נקרא על שם המהרי"ל מיאנוביטש (אח אדה"ז) */ פסקה חדשה

== נקרא על שם המהרי"ל מיאנוביטש (אח אדה"ז) ==

יש סיבה לזה שקראו לו על שם אדם שהיה בין החיים? [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 09:25, ט"ו באב, ה'תש"ף 09:25, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:לוי יצחק מברדיטשוב

2020-08-04T15:34:02Z

משה נפתלין: /* ברית המילה שלו */ פסקה חדשה

שיחה:חיים וולפר

2020-08-04T15:30:15Z

משה נפתלין:

אל דאגה חבריא, עוד מעט אני אוסיף בכפל כפליים...--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 04:51, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
:ב' הערות: כרם חב"ד 4 באחד החלקים יש מאמר שלם וארוך עליו. שמו חיים וואלפער. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::ידעתי בני ידעתי, לא זכרתי בדיוק מה שמו, ותכננתי לבדוק, כמו"כ ראיתי בקובץ בית אהרון וישראל של חסידי קרלין עוד כמה גילויים מרעישים שאפילו שייקה דער פייפער לא העלה ברשתו--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:57, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
:::בבית רבי כתוב שלא נודע מה שמו. כמו כן ישנם פרטים שכדאי לשנוות לפי הנ"ל.--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 23:31, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
:::: נו אז מה עם להמן לא ידע מה שמו אני מחוייב לא לדעת ג"כ, זה לא ספר קדוש, כתב אותו אדם כמוני וכמוך!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 01:45, 19 אוגוסט 2009 (IDT)

ובפרט אשר אותו היללמאן היה חסיד קאפוסט, וככל הנראה לא היה בקי בפרטים הקטנים. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:30, י"ד באב, ה'תש"ף 15:30, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

לפלא בעיני, שכן נאמר שנפל לטיפה המרה, ואולם מקורות מקארלין ופינסק מדברים על כך שהקים בית-כנסת ובית-מדרש עצמאי, ובו לימד לתלמידים עץ-חיים וכו'. מישהו יכול לבאר את הסתירה, ולא באופן של סברת יישוב, ובטח ובטח לא באופן של מגדל הפורח באוויר רק כדי לזרוק עניין דחוק. וכן, האם מישהו מכיר כתבי-יד שנותרו ממנו? אולי בספריית חב"ד ב-770?

אני שמעתי כפי הכתוב. כן שמעתי ממקור מוסמך שאותו ווילנאי שהוואלפער אמר לו ליסוע לליאזנא, היה מגדולי המתנגדים, והוואלפער היה בדיוק בתחנה הראשונה שלו אחרי ששמע מכ"ק אדמו"ר הזקן את המאמר בליאזנא. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:29, י"ד באב, ה'תש"ף 15:29, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:חיים וולפר

2020-08-04T15:29:02Z

משה נפתלין:

אל דאגה חבריא, עוד מעט אני אוסיף בכפל כפליים...--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 04:51, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
:ב' הערות: כרם חב"ד 4 באחד החלקים יש מאמר שלם וארוך עליו. שמו חיים וואלפער. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::ידעתי בני ידעתי, לא זכרתי בדיוק מה שמו, ותכננתי לבדוק, כמו"כ ראיתי בקובץ בית אהרון וישראל של חסידי קרלין עוד כמה גילויים מרעישים שאפילו שייקה דער פייפער לא העלה ברשתו--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:57, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
:::בבית רבי כתוב שלא נודע מה שמו. כמו כן ישנם פרטים שכדאי לשנוות לפי הנ"ל.--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 23:31, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
:::: נו אז מה עם להמן לא ידע מה שמו אני מחוייב לא לדעת ג"כ, זה לא ספר קדוש, כתב אותו אדם כמוני וכמוך!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 01:45, 19 אוגוסט 2009 (IDT)

לפלא בעיני, שכן נאמר שנפל לטיפה המרה, ואולם מקורות מקארלין ופינסק מדברים על כך שהקים בית-כנסת ובית-מדרש עצמאי, ובו לימד לתלמידים עץ-חיים וכו'. מישהו יכול לבאר את הסתירה, ולא באופן של סברת יישוב, ובטח ובטח לא באופן של מגדל הפורח באוויר רק כדי לזרוק עניין דחוק. וכן, האם מישהו מכיר כתבי-יד שנותרו ממנו? אולי בספריית חב"ד ב-770?

אני שמעתי כפי הכתוב. כן שמעתי ממקור מוסמך שאותו ווילנאי שהוואלפער אמר לו ליסוע לליאזנא, היה מגדולי המתנגדים, והוואלפער היה בדיוק בתחנה הראשונה שלו אחרי ששמע מכ"ק אדמו"ר הזקן את המאמר בליאזנא. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:29, י"ד באב, ה'תש"ף 15:29, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:שער הכולל

2020-08-04T13:57:14Z

משה נפתלין:

== שער הספר ==

יש סיבה לזה שדף השער של "שער הכולל" הוא דף השער של כ"ק אדמו"ר הצ"צ? [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 13:57, י"ד באב, ה'תש"ף 13:57, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:שער הכולל

2020-08-04T13:57:00Z

משה נפתלין: /* שער הספר */ פסקה חדשה

== שער הספר ==

יש סיבה לזה שדף השער של "שער הכולל" הוא דף השער של כ"ק אדמו"ר הצ"צ?

שיחה:מאיר שלמה ינובסקי

2020-08-04T13:48:27Z

משה נפתלין:

[[תמונה:מאיר שלמה.jpg|left|thumb|280px|הרב מאיר שלמה ינובסקי]]

להוסיף: הלוי. כבר פורסם שהתמונה שיש כאן על האתר אינה של הר' מאיר שלמה הלוי אביו של [[הרבנית חנה]].
תמונה זו נתפרסמה לראשונה בבית משיח ובשבוע שלאח"ז פרסמו שזה לא תמונה של הנ"ל.
::באיזה גיליון פורסמה התמונה, ובאיזה ההבהרה? פיני 08:02, 9 במרץ 2010 (UTC)

== להוסיף בסגוריים (סב הרבי) ==

יש מצב? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג באב ה'תשע"ג, למניינם 02:21, 30 ביולי 2013 (UTC)
:אני אשמח אם לא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשע"ג 20:23, 30 ביולי 2013 (UTC)

== עריכה ==

חושבני שאפשר להוריד את התבנית, אם לא תהיה התנגדות בשבוע הקרוב, הוריד אותה--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 15:04, 18 בספטמבר 2015 (UTC)
:יש כמה בעיות דחופות. למשל ראו בקטע נכדו הרבי - יש המון רווחים מיותרים בין השורות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 14:52, 20 בספטמבר 2015 (UTC)

== יש טעם לאותה תמונה פעמיים ? ==

יש טעם לאותה תמונה פעמיים ?

(כהטעם שיש לאותה שאלה פעמיים).
--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 03:32, 15 בינואר 2018 (UTC)

עכשיו ברצינות, באמת יש טעם לכך?! אפשר לכתוב מתחת לתמונה הראשונה משהו כמו: "תמונת הרה"ק ר' מאיר שלמה ינובסקי (סב כ"ק אדמו"ר) שנמצאה אצל בתו הרבנית חנה". לפענ"ד מיותר לשים את אותה תמונה פעמיים. [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 13:48, י"ד באב, ה'תש"ף 13:48, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

2020-08-04T13:33:08Z

משה נפתלין:

[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|thumb|left|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו"ר המהר"ש]]
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|thumb|left|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ"ז]] - [[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]]) היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נקרא על שם סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.

==תולדות חיים==
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.

הוא עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.

ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת הרה"ג עקיבא קארניצער מקארקא - נכד ה"[[חתם סופר]]". בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.

בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו"ר הצמח צדק)|בתיה]] בת הרה"ק [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)]].

בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ומאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכני בעיר בסטיה.

נפטר ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.

==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל==
בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל. בשנת [[תשט"ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]] {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=231 חלק י' עמ' רי"ד]]}}, הרב"א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר"ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.
האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט"ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך "חצוי לערך").
זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל.

המשכו של הסיפור בשנת [[תשל"ט]]. זמן קצר לאחרי שהר"ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קרית חב"ד ב[[צפת]] עיה"ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב"ד]] בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.
כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו"ר הרש"ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ"י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.
לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש"ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט"ז]] לצפת עיה"ק.
אך היות ובתו של הרמ"מ היתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה"ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.

===הצבת מצבה===
{{חלונית
|כותרת=נוסח המצבה
|תוכן=
{{יישור טקסט|מרכז|'''פ"נ'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו"ר מהר"ש'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'''}}
}}
'''מליובאוויטש'''
המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:
א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?
ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.
כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:
על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: "הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך". והוסיף לעשות מצבה בהקדם.
התואר - "ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו"ח אדמו"ר]]".

לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "[[הקריאה והקדושה]]" ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] נמצא התואר המבוקש.
מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.

לשם כך הלכו [[אנ"ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו"ח מפורט. בדו"ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ"ש דעיה"ק צפת. והכניס את הדו"ח ל[[מזכירות]].

כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ"א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל"ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש ה[[מל"ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.

לאחר פטירת בתו של הר"ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה"ק [[צפת]] ת"ו.

ב[[י"ג באייר]] [[תשע"א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

===תעודת פטירתו===
בקיץ [[תשע"א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ"ג [[תשרי]] תש"ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ"מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

==מסעו לארצות הברית==
ב[[חודש סיוון]] [[תשע"ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא היתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
* בתו מרת שרה. התגוררה עם בעלה בבני ברק אך לא זכתה לזחו"ק. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: "פ"נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ"ו. ת.נ.צ.ב.ה.
בזיווג שני
* בנו ישראל דובער.
* בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.
* בתו מרת חנה (עוזרמאן).
בזיווג ג'
* בנו בנימין - נפטר עודנו נער.
* בתו מרת מענדעלה (עדמה).Edmee-Minette Schneersohn(נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר בבני ברק

==קישורים חיצונים==
* מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ואחיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס"ח.
* יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%9E%27%D7%9E-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע"ט.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

שיחה:חיים אברהם שניאורי

2020-08-04T11:55:49Z

משה נפתלין:

==תאריך פטירתו==
בספר של זליגסון כתוב שהוא נפטר בשנת תר"י בהיותו בן 73... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:29, 21 ביוני 2013 (UTC)
:ו[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf כאן כתוב] שנפטר בשנת '''תר"ח''' (בשונה ממה שכתוב בגוף הערך שנפטר בשנת תר"ה). מישהו יכול להבהיר מה קורה כאן? יש מקור מוסמך? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:32, 21 ביוני 2013 (UTC)

== שמו ==

אני קראתי ברשימת היומן שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה גם "חיים" ולא רק מלאך. (בהערה 1 כתוב שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה נשמה ולא מלאך). [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 14:45, י"ד באב, ה'תש"ף 14:45, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

אגב. לזקנו אבי אמו קראו ר' יהודה לייב סגל. לא אברהם (משא"כ שנכתב בערך עצמו). [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 11:55, י"ד באב, ה'תש"ף 11:55, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:חיים אברהם שניאורי

2020-08-04T11:55:34Z

משה נפתלין:

==תאריך פטירתו==
בספר של זליגסון כתוב שהוא נפטר בשנת תר"י בהיותו בן 73... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:29, 21 ביוני 2013 (UTC)
:ו[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf כאן כתוב] שנפטר בשנת '''תר"ח''' (בשונה ממה שכתוב בגוף הערך שנפטר בשנת תר"ה). מישהו יכול להבהיר מה קורה כאן? יש מקור מוסמך? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:32, 21 ביוני 2013 (UTC)

== שמו ==

אני קראתי ברשימת היומן שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה גם "חיים" ולא רק מלאך. (בהערה 1 כתוב שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה נשמה ולא מלאך). [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 14:45, י"ד באב, ה'תש"ף 14:45, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

אגב. לזקנו רבי אמו קראו ר' יהודה לייב סגל. לא אברהם (משא"כ שנכתב בערך עצמו). [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 11:55, י"ד באב, ה'תש"ף 11:55, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחת משתמש:משה נפתלין

2020-08-04T11:47:21Z

משה נפתלין:

שיחת משתמש:משה נפתלין

2020-08-04T11:47:09Z

משה נפתלין:

שיחה:חיים אברהם שניאורי

2020-08-04T11:45:43Z

משה נפתלין:

שיחה:חיים אברהם שניאורי

2020-08-04T11:45:10Z

משה נפתלין:

==תאריך פטירתו==
בספר של זליגסון כתוב שהוא נפטר בשנת תר"י בהיותו בן 73... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:29, 21 ביוני 2013 (UTC)
:ו[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf כאן כתוב] שנפטר בשנת '''תר"ח''' (בשונה ממה שכתוב בגוף הערך שנפטר בשנת תר"ה). מישהו יכול להבהיר מה קורה כאן? יש מקור מוסמך? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:32, 21 ביוני 2013 (UTC)

== שמו ==

אני קראתי ברשימת היומן שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה גם "חיים" ולא רק מלאך. (בהערה 1 כתוב שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה נשמה ולא מלאך). [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 11:45, י"ד באב, ה'תש"ף 11:45, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:חיים אברהם שניאורי

2020-08-04T11:44:55Z

משה נפתלין: /* שמו */ פסקה חדשה

חיים אברהם שניאורי

2020-08-04T11:40:38Z

משה נפתלין:

ר' '''חיים אברהם שניאורי''' ([[אלול]] [[תקל"ז]] / [[תקל"ח]] -[[תר"ה]]) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ובעל [[חוש]]ים נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ ל[[תורה]] ו[[עבודה]] והיה מתמיד גדול ומאריך ב[[תפילה]]. תמיד היה מקבל כל [[אדם]] בסבר פנים יפות.

נולד לאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא. לאחר חגיגת [[ברית מילה|ברית המילה]], אמר [[אדמו"ר הזקן]] שהוא קרא לו בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם.

כאשר היה בן שלוש חלה, והיה בגדר חולה מסוכן, [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, וסיפר להם, כי מורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו ב[[חלום]] ושאל אותו מדוע אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי על שם הילד ישנו קפידא מאבי אמו, על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]] שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו בכדי להוסיף לו את השם חיים{{הערת שוליים|1=כך נכתב ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד], ואילו ב[[ספר התולדות]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] נכתב, כי השם חיים התווסף היות ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה שיהיה [[נשמה]] ולא מלאך.}}.

ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה [[הרבנית רבקה]] - היה נהיה [[טוב]] על ה[[לב]]. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים [[אדמו"ר האמצעי]] היה שולח אליו [[חסידים]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=22b41fc3-a04b-4143-92f8-7896dab3d065&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=245 רשימות].}}.

לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, קיבלו את מרותו של אחיו - [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר-מכן של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

שמו בא על החתום בהסכמת [[ספר התניא]] וכן בהקדמת השולחן ערוך.

נפטר בשנת [[תר"ה]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

==משפחתו==

*בנו - הרב ברוך שמואל שניאורסון, מחותן עם ר' [[הלל מפאריטש]], בנו ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון|רפאל מרדכי]] נשא את בתו של ר' הלל.

*בנו - הרב דובער שניאורסון - בשנת תקס"ט התחתן ו[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונתו [[מאמר דא"ח]] ד"ה [[מים]] רבים.{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן בתוך כרם חב"ד מס' 4 עמ' 400 הערה 21.}} בניו של רבי דובער היו החסידים הגבירים ר' לוי יצחק ור' יהושע אבלי שניאורסון, הנזכרים בהקדמת ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שו"ע]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית (44).]}}.

* חתנו - רבי [[נחמיה גינזבורג]] מדוברובנה, בעל שו"ת [[דברי נחמיה]] והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבי [[אייזיק מהומיל]], נפטר [[ט"ו שבט]] [[תרט"ו]].

*חתנו - ר' [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בן אחיו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]].

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שניאורי חיים אברהם]]

שיחה:שמואל מונקס

2020-08-03T15:48:39Z

משה נפתלין:

צריך עיון עד כמה זה לעניין שיש סיפורים על אדם, בתוך ערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 17:36, 5 בינואר 2010 (UTC)

:הנקודה מאד פשוטה, בערך מסוים לא אמורים להופיע סיפורים אלא אם כן סיפורים אלו משקפים את מציאות האיש, ישנם עשרות סיפורים על ר' שמואל, אך שים לב שבשלושת סיפורים אלו מודגשת מעלתו של ר' שמואל (ובאופן שונה ממה שלצערינו הוא מצויר בכל מיני ספרי ילדים וכדו'): א. חסיד גדול עד כדי כך שאדמו"ר הזקן נועץ בו האם ללכת למאסר!. ב. עבודת ה' באופן מפליא למרות שכלפי חוץ נראה או כאחד הליצנים. ג. בעל לב רחב אשר כל רכושו עולה בלהבות והוא שולט על ליבו.

:הבעי' היחידה שפרשנות אי אפשר להכניס לערך, נו בשביל זה יש את דף השיחה. {{שכח|shalom}}
::אם כן, צריך לציין זאת בגוף הערך. לא כפשרנות אלא כחלק מהשקפת דמותו, בדיוק כבמקביל לחריגה בהכנסת סיפור על אדם. אי-לכך שיניתי בגוף הערך ועדיין אני שואל האם זה אנציקלופדי? האם אין דרך אחרת לשקף את דמותו האמיתית ללא הסיפורים? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:18, 5 בינואר 2010 (UTC)
::שיניתי. אם מישהו חושב שהשינוי אינו מתאים, בשמחה שיערוך מחדש. כפי שהערך היה קודם, הוא הזכיר קצת ספר סיפורים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:35, 5 בינואר 2010 (UTC)
:::[[משתמש:shalom]] נימק קודם את הצורך בכל אחד מהסיפורים ומן הראוי להוסיף נימוק על כל הסרה של אנקדוטה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:41, 5 בינואר 2010 (UTC)
::::צודק. המחיקה הייתה פזיזה מדי. יש מקום לסיפור רק לא כפי שהוא הופיע. אכניס אותו מחדש, ומקווה שתבין את כוונתי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:50, 5 בינואר 2010 (UTC)
:::::עדיין נראה לי שהסיפור הזה פחות מתאים לערך, אבל מילא. גם כך הערך דל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:54, 5 בינואר 2010 (UTC)
:לכשהערך אכן יקיף את חייו של ר' שמואל, דומני שכבר לא יהיה צורך בסיפורים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:04, 5 בינואר 2010 (UTC)
::השאלה היא, מאיפה תדע להקיף את חייו של ר' שמואל מונקס. [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:::עדיין לא מוצו כל המקורות העוסקים אודות חייו של שמואל מונקס. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באדר ב' ה'תשע"א 13:12, 23 במרץ 2011 (UTC)
::::בויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A2%D7%A1 היה פעם] ערך העוסק בר' שמואל מונקס. יש לפנות לכל מפעיל זוטר שם, ולבקש ממנו לשלוח את הערך שנמחק, ולשלוח אותו בדוא"ל. חיים או שיע, מי מוכן לפנות? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 02:54, 24 במרץ 2011 (UTC)

ישנו סיפור על ר' שמואל שהיה בקי גם בחכמת הכישוף. כדלהלן:

בעיירה בה התגורר ר' שמואל, חיו שני מכשפים גויים שהפילו את חיתתם על יהודי הסביבה. רשעותם התבטאה בעיקר כאשר סובבו בשוק העיירה, אולם הם חוללו הרס גם בשאר חלקי קאליסק. היה רק אדם אחד ממנו הם פחדו... כן, ר' שמואל מונקעס. בו הם לא העזו לגעת.
יום אחד, שני המכשפים הזדמנו לפונדק העיירה בזמן שגם ר' שמואל נוכח שם. כשרונם גירה אותם להעמיד את ר' שמואל פעם אחת ולתמיד במבחן הכישוף, ולראות האם באמת יש להם סיבה לפחד ממנו. הם ניגשו אליו והחלו לפתח אתו שיחה בענייני אמונות ודתות, ועד מהרה נסובה השיחה לחכמת הכישוף.

השניים החלו להתפאר באזני ר' שמואל כי הם יכולים להפוך גם את האדם המשכיל ביותר "פאר דער משיגינער פון די שטעטל". ר' שמואל שמע והניף את ידו בביטול "וויטשקראַפט, אויך קלוג. וויסן אַז איך בין אַ גרעסערע מכשף ווי איר" (כישוף, גם כן חכמה. דעו שאני מכשף גדול יותר מכם).

שני המכשפים המשיכו לטוות את "קורי העכביש" כפי שהם וודאי תיארו (בדגש על תיארו, הם לא ידעו לאיזה פח הם נולים) לעצמם, והציעו לר' שמואל להעמיד את כשרון הכישוף שלו בניסיון. כל צד ייתן לצד השני כוס יי"ש לאחר שאותו צד "לחש" עליו את כישופיו, ולאחר מכן יצטרך כל צד לשתות את הכוס. המנצח: מי שיחיה ולא ימות. ר' שמואל הסכים.

כשכל בני העיירה צופים - חלקם בדאגה, חלקם בסקרנות, וחלקם בשמחה לאיד היהודי התמים - בנעשה, נתנו שני המכשפים את הכוס ה"נלחשת" לר' שמואל, וזה שתה אותה וניצל בלא כל פגע. שני המכשפים, שניסו בבהלה להמלט מן המקום, נגררו אל השולחן בידי התושבים ואולצו לשתות את הכוסות שהגיש להם ר' שמואל. הללו חשו ברע ולאחר כמה ימים מתו. השמועה נפוצה בשמחה בעיירה והכל צהלו והללו את ר' שמואל הפיקח והאמיץ.

היה זה בשנת תקנ"ח, ולקראת יוה"כ של שנת תקנ"ט נסע ר' שמואל לליאזנא, לכ"ק אדמו"ר הזקן. הוא כבר ראה את בתי העיר מבעוד יום, אלא שלפתע הותקף ר' שמואל בכנפי עשרות עורבים שלא נתנו לו להתקדם לשום מקום. במאמץ רב הצליח ר' שמואל לחזור אחורה ולהתפלל ביחידות את תפילת מנחה של ערב יום כיפור.

בליאזנא, בליל התקדש החג, הקהל ציפה לתחילת "כל נדרי" ותפילת ערבית, אלא שכ"ק אדמו"ר הזקן מצווה על החזן להמתין. לאחר שעה קלה הוא פונה לבנו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, ומבקש ממנו שיצא ביחד עם ר' פנחס רייזעס ועוד חסיד שאינני זוכר כרגע את שמו, לצאת ולעזור לר' שמואל לבקוע את חומת הערובים ולהגיע לליאזנא. אדמו"ר הזקן עצמו, יצא לצפות מרחוק במעשיהם. הם - כמובן - הצליחו לעזור לר' שמואל לפלס לעצמו דרך לעיירה, וזה האחרון, כשכולו שבור ורצוץ לא הופיע לתפילת ערבית בבית הכנסת. לאחר החג נכנס ר' שמואל ליחידות, וכ"ק אדמו"ר הזקן גער בו על מעשה המכשפים ואמר לו כי מעשה המכשפים גרר את מעשה העורבים.

אמרו: לא היו ימים מועטים, שבאו ואסרו את כ"ק אדמו"ר הזקן וחבשוהו בבית האסורים.

(כ"ק אדמו"ר שאל פעם את כ"ק אדמו"ר הריי"צ האם הוא יודע את הסיבה שבגללה מצמידים את המשפט האחרון לסיפור. כ"ק אדמו"ר הריי"צ אמר לו, כי הוא אינו יודע, אולם כך היה המנהג בליובאוויטש.) [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:47, י"ג באב, ה'תש"ף 15:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

== אכן אדמו"ר הזקן נועץ בר שמואל מונקעס בביתו? ==

אני שמעתי שאדמו"ר הזקן ברח לבית הקברות והתחבא שם ושם הוא נועץ ע"י ר שמואל מונקעס--[[משתמש:מנחם מענדל שור|מנחם מענדל שור]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל שור|שיחה]], 14:36, כ"ח באדר, ה'תש"ף 14:36, 24 במרץ 2020 (UTC)

אכן, גם אני שמעתי כך [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:17, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:17, 3 ביולי 2020 (UTC)

אני קראתי את הסיפור ברשימת היומן ואינו מובא [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:47, י"ג באב, ה'תש"ף 15:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC).

== סיפורי שמואל מונקס ==

אני ראיתי שבערך אין כמעט סיפורים עליו, אלא בעיקר תולדות חייו וכדו', אני רוצה להוסיף סיפורים, איך להוסיף את זה,? בקריאה נוספת/קישורים חיצוניים? איך כדאי [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:19, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:19, 3 ביולי 2020 (UTC)
:אם זה קישור תכניס לקישורים חיצוניים, אם זה ספר שאין לך את הקישור אליו תכניס בלקריאה נוספת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 11:03 • י"א בתמוז ה'תש"ף
לא, זה לא בתור קישור אלא פשוט לקחת מספרים או מהזיכרון ופשוט לכתוב. השאלה היא איך יותר מתאים לעשות את זה.
בעצם, אני יעשה את זה בקריאה נוספת, מי יכול לעזור לכתוב את הסיפורים בקריאה נוספת? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:14, י"א בתמוז, ה'תש"ף 15:14, 3 ביולי 2020 (UTC)
::פסקת [[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים#ראו גם ולקריאה נוספת|לקריאה נוספת]] מיועדת לספרים שבהם נושא הערך מתבאר בהם. אם יש לך כאלו אתה יכול להוסיף, סיפורים לא נהוגים באנציקלופדיה, אם זה סיפור שמורה על אישיותו של האיש תוכל להכניס לתוך גוף הערך, רק שים לב שלא להפוך את הערך לסיפור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:11 • י"א בתמוז ה'תש"ף

אהה. בסדר גמור [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:52, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:52, 6 ביולי 2020 (UTC)

אני יחפש [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:52, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:52, 6 ביולי 2020 (UTC)

== למה זה לא שומר? ==

ניסיתי להוסיף כתובת קישור ל"סיפורי שמואל מונקס"
ושבאתי לשמור היה כתוב -שגיאה, העריכה לא נשמרה-. מישהו יודע למה? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 19:36, י"ט בתמוז, ה'תש"פ 19:36, 11 ביולי 2020 (UTC)
:קישור לאתר אינטרנט? זה בגלל שכל האתרים נמצאים אוטמטית ברשימה השחורה. --נכתב בשעה 19:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::תוכל להכניס את הקישור לערך ללא הקידומת ולבקש ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]] שיפתחו אותו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 10:43 • כ' בתמוז ה'תש"ף
:::כן, זה קישור ממעינותיך כמדומני. אני יבקש מהם [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 16:34, כ"א בתמוז, ה'תש"פ 16:34, 13 ביולי 2020 (UTC)

== הערך חסר מקורות. ==

וגם חסר דברים עיקריים כמו הפגישה שלו הראשונה עם אדמה"ז. מה גם שיש שיחה של הרבי על זה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 12:29, י"ג באב, ה'תש"ף 12:29, 3 באוגוסט 2020 (UTC) [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 12:29, י"ג באב, ה'תש"ף 12:29, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:שמואל מונקס

2020-08-03T15:47:07Z

משה נפתלין:

צריך עיון עד כמה זה לעניין שיש סיפורים על אדם, בתוך ערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 17:36, 5 בינואר 2010 (UTC)

:הנקודה מאד פשוטה, בערך מסוים לא אמורים להופיע סיפורים אלא אם כן סיפורים אלו משקפים את מציאות האיש, ישנם עשרות סיפורים על ר' שמואל, אך שים לב שבשלושת סיפורים אלו מודגשת מעלתו של ר' שמואל (ובאופן שונה ממה שלצערינו הוא מצויר בכל מיני ספרי ילדים וכדו'): א. חסיד גדול עד כדי כך שאדמו"ר הזקן נועץ בו האם ללכת למאסר!. ב. עבודת ה' באופן מפליא למרות שכלפי חוץ נראה או כאחד הליצנים. ג. בעל לב רחב אשר כל רכושו עולה בלהבות והוא שולט על ליבו.

:הבעי' היחידה שפרשנות אי אפשר להכניס לערך, נו בשביל זה יש את דף השיחה. {{שכח|shalom}}
::אם כן, צריך לציין זאת בגוף הערך. לא כפשרנות אלא כחלק מהשקפת דמותו, בדיוק כבמקביל לחריגה בהכנסת סיפור על אדם. אי-לכך שיניתי בגוף הערך ועדיין אני שואל האם זה אנציקלופדי? האם אין דרך אחרת לשקף את דמותו האמיתית ללא הסיפורים? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:18, 5 בינואר 2010 (UTC)
::שיניתי. אם מישהו חושב שהשינוי אינו מתאים, בשמחה שיערוך מחדש. כפי שהערך היה קודם, הוא הזכיר קצת ספר סיפורים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:35, 5 בינואר 2010 (UTC)
:::[[משתמש:shalom]] נימק קודם את הצורך בכל אחד מהסיפורים ומן הראוי להוסיף נימוק על כל הסרה של אנקדוטה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:41, 5 בינואר 2010 (UTC)
::::צודק. המחיקה הייתה פזיזה מדי. יש מקום לסיפור רק לא כפי שהוא הופיע. אכניס אותו מחדש, ומקווה שתבין את כוונתי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:50, 5 בינואר 2010 (UTC)
:::::עדיין נראה לי שהסיפור הזה פחות מתאים לערך, אבל מילא. גם כך הערך דל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:54, 5 בינואר 2010 (UTC)
:לכשהערך אכן יקיף את חייו של ר' שמואל, דומני שכבר לא יהיה צורך בסיפורים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:04, 5 בינואר 2010 (UTC)
::השאלה היא, מאיפה תדע להקיף את חייו של ר' שמואל מונקס. [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:::עדיין לא מוצו כל המקורות העוסקים אודות חייו של שמואל מונקס. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באדר ב' ה'תשע"א 13:12, 23 במרץ 2011 (UTC)
::::בויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A2%D7%A1 היה פעם] ערך העוסק בר' שמואל מונקס. יש לפנות לכל מפעיל זוטר שם, ולבקש ממנו לשלוח את הערך שנמחק, ולשלוח אותו בדוא"ל. חיים או שיע, מי מוכן לפנות? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 02:54, 24 במרץ 2011 (UTC)

ישנו סיפור על ר' שמואל שהיה בקי גם בחכמת הכישוף. כדלהלן:
בעיירה בה התגורר ר' שמואל, חיו שני מכשפים גויים שהפילו את חיתתם על יהודי הסביבה. רשעותם התבטאה בעיקר כאשר סובבו בשוק העיירה, אולם הם חוללו הרס גם בשאר חלקי העיירה. היה רק אדם אחד ממנו הם פחדו... כן, ר' שמואל מונקעס. בו הם לא העזו לגעת.
יום אחד, שני המכשפים הזדמנו לפונדק העיירה בזמן שגם ר' שמואל נוכח שם. כשרונם גירה אותם להעמיד את ר' שמואל פעם אחת ולתמיד במבחן הכישוף, ולראות האם באמת יש להם סיבה לפחד ממנו. הם ניגשו אליו והחלו לפתח אתו שיחה בענייני אמונות ודתות, ועד מהרה נסובה השיחה לחכמת הכישוף.
השניים החלו להתפאר באזני ר' שמואל כי הם יכולים להפוך גם את האדם המשכיל ביותר "פאר דער משיגינער פון די שטעטל". ר' שמואל שמע והניף את ידו בביטול "וויטשקראַפט, אויך קלוג. וויסן אַז איך בין אַ גרעסערע מכשף ווי איר" (כישוף, גם כן חכמה. דעו שאני מכשף גדול יותר מכם).
שני המכשפים המשיכו לטוות את "קורי העכביש" כפי שהם וודאי תיארו (בדגש על תיארו, הם לא ידעו לאיזה פח הם נולים) לעצמם, והציעו לר' שמואל להעמיד את כשרון הכישוף שלו בניסיון. כל צד ייתן לצד השני כוס יי"ש לאחר שאותו צד "לחש" עליו את כישופיו, ולאחר מכן יצטרך כל צד לשתות את הכוס. המנצח: מי שיחיה ולא ימות. ר' שמואל הסכים.
כשכל בני העיירה צופים - חלקם בדאגה, חלקם בסקרנות, וחלקם בשמחה לאיד היהודי התמים - בנעשה, נתנו שני המכשפים את הכוס ה"נלחשת" לר' שמואל, וזה שתה אותה וניצל בלא כל פגע. שני המכשפים, שניסו בבהלה להמלט מן המקום, נגררו אל השולחן בידי התושבים ואולצו לשתות את הכוסות שהגיש להם ר' שמואל. הללו חשו ברע ולאחר כמה ימים מתו. השמועה נפוצה בשמחה בעיירה והכל צהלו והללו את ר' שמואל הפיקח והאמיץ.
היה זה בשנת תקנ"ח, ולקראת יוה"כ של שנת תקנ"ט נסע ר' שמואל לליאזנא, לכ"ק אדמו"ר הזקן. הוא כבר ראה את בתי העיר מבעוד יום, אלא שלפתע הותקף ר' שמואל בכנפי עשרות עורבים שלא נתנו לו להתקדם לשום מקום. במאמץ רב הצליח ר' שמואל לחזור אחורה ולהתפלל ביחידות את תפילת מנחה של ערב יום כיפור.
בליאזנא, בליל התקדש החג, הקהל ציפה לתחילת "כל נדרי" ותפילת ערבית, אלא שכ"ק אדמו"ר הזקן מצווה על החזן להמתין. לאחר שעה קלה הוא פונה לבנו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, ומבקש ממנו שיצא ביחד עם ר' פנחס רייזעס ועוד חסיד שאינני זוכר כרגע את שמו, לצאת ולעזור לר' שמואל לבקוע את חומת הערובים ולהגיע לליאזנא. אדמו"ר הזקן עצמו, יצא לצפות מרחוק במעשיהם. הם - כמובן - הצליחו לעזור לר' שמואל לפלס לעצמו דרך לעיירה, וזה האחרון, כשכולו שבור ורצוץ לא הופיע לתפילת ערבית בבית הכנסת. לאחר החג נכנס ר' שמואל ליחידות, וכ"ק אדמו"ר הזקן גער בו על מעשה המכשפים ואמר לו כי מעשה המכשפים גרר את מעשה העורבים.
אמרו: לא היו ימים מועטים, שבאו ואסרו את כ"ק אדמו"ר הזקן וחבשוהו בבית האסורים.
(כ"ק אדמו"ר שאל פעם את כ"ק אדמו"ר הריי"צ האם הוא יודע את הסיבה שבגללה מצמידים את המשפט האחרון לסיפור. כ"ק אדמו"ר הריי"צ אמר לו, כי הוא אינו יודע, אולם כך היה המנהג בליובאוויטש.) [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:47, י"ג באב, ה'תש"ף 15:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

== אכן אדמו"ר הזקן נועץ בר שמואל מונקעס בביתו? ==

אני שמעתי שאדמו"ר הזקן ברח לבית הקברות והתחבא שם ושם הוא נועץ ע"י ר שמואל מונקעס--[[משתמש:מנחם מענדל שור|מנחם מענדל שור]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל שור|שיחה]], 14:36, כ"ח באדר, ה'תש"ף 14:36, 24 במרץ 2020 (UTC)

אכן, גם אני שמעתי כך [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:17, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:17, 3 ביולי 2020 (UTC)

אני קראתי את הסיפור ברשימת היומן ואינו מובא [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:47, י"ג באב, ה'תש"ף 15:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC).

== סיפורי שמואל מונקס ==

אני ראיתי שבערך אין כמעט סיפורים עליו, אלא בעיקר תולדות חייו וכדו', אני רוצה להוסיף סיפורים, איך להוסיף את זה,? בקריאה נוספת/קישורים חיצוניים? איך כדאי [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:19, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:19, 3 ביולי 2020 (UTC)
:אם זה קישור תכניס לקישורים חיצוניים, אם זה ספר שאין לך את הקישור אליו תכניס בלקריאה נוספת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 11:03 • י"א בתמוז ה'תש"ף
לא, זה לא בתור קישור אלא פשוט לקחת מספרים או מהזיכרון ופשוט לכתוב. השאלה היא איך יותר מתאים לעשות את זה.
בעצם, אני יעשה את זה בקריאה נוספת, מי יכול לעזור לכתוב את הסיפורים בקריאה נוספת? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:14, י"א בתמוז, ה'תש"ף 15:14, 3 ביולי 2020 (UTC)
::פסקת [[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים#ראו גם ולקריאה נוספת|לקריאה נוספת]] מיועדת לספרים שבהם נושא הערך מתבאר בהם. אם יש לך כאלו אתה יכול להוסיף, סיפורים לא נהוגים באנציקלופדיה, אם זה סיפור שמורה על אישיותו של האיש תוכל להכניס לתוך גוף הערך, רק שים לב שלא להפוך את הערך לסיפור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:11 • י"א בתמוז ה'תש"ף

אהה. בסדר גמור [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:52, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:52, 6 ביולי 2020 (UTC)

אני יחפש [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:52, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:52, 6 ביולי 2020 (UTC)

== למה זה לא שומר? ==

ניסיתי להוסיף כתובת קישור ל"סיפורי שמואל מונקס"
ושבאתי לשמור היה כתוב -שגיאה, העריכה לא נשמרה-. מישהו יודע למה? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 19:36, י"ט בתמוז, ה'תש"פ 19:36, 11 ביולי 2020 (UTC)
:קישור לאתר אינטרנט? זה בגלל שכל האתרים נמצאים אוטמטית ברשימה השחורה. --נכתב בשעה 19:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::תוכל להכניס את הקישור לערך ללא הקידומת ולבקש ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]] שיפתחו אותו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 10:43 • כ' בתמוז ה'תש"ף
:::כן, זה קישור ממעינותיך כמדומני. אני יבקש מהם [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 16:34, כ"א בתמוז, ה'תש"פ 16:34, 13 ביולי 2020 (UTC)

== הערך חסר מקורות. ==

וגם חסר דברים עיקריים כמו הפגישה שלו הראשונה עם אדמה"ז. מה גם שיש שיחה של הרבי על זה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 12:29, י"ג באב, ה'תש"ף 12:29, 3 באוגוסט 2020 (UTC) [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 12:29, י"ג באב, ה'תש"ף 12:29, 3 באוגוסט 2020 (UTC)