https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E. 2026-04-17T16:29:35Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=298357 2017-07-30T18:55:14Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חב&quot;ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב&quot;ד בהודו]]<br /> '''הודו''' מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כשנים עשר [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br /> <br /> ==יהדות הודו==<br /> יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br /> <br /> יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br /> <br /> המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br /> <br /> הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב&quot;ד כן ירבו בעזרת השם.<br /> <br /> הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br /> <br /> ==הודו בדברי הרבי==<br /> השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון &quot;הוד והדר&quot; הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות{{הערה|[[התוועדויות]] תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז&quot;ר]]{{הערת שוליים|[[כ&quot;ז אלול]] [[תשי&quot;ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו &quot;... ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי&quot;.<br /> <br /> ==איגוד בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> {{ערך מורחב|איגוד השלוחים בהודו}}<br /> '''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב&quot;ד חדש במדינה. <br /> <br /> מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> [[קובץ:שליחי הודו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השלוחים להודו בחזית [[770]]]]<br /> <br /> כיום פועלים בהודו 20 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> * אנג'ונה - מנהל: הרב נחמן הולצברג (נ.י.) נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות. <br /> * בנגלור - מנהל: הרב צבי ריבקין.<br /> * פאלולם, גואה - מנהל: הרב רועי מרילי.<br /> * דלהי - מנהלים: הרב [[שמואל שארף]] והרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.<br /> * דרום דלהי - מנהל: הרב שניאור קופצ'יק. <br /> * דרמקוט, דאראמסלה - מנהל: הרב דרור משה שאול.<br /> * באגסו, דאראמסלה - מנהל: הרב אורי ציפורי.<br /> * האמפי, וירופפור גאדי - מנהל: מרדכי גרומך. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * ואראנסי - מנהל: הרב שמואל יזהר.<br /> * ווטה קאנאל - מנהל: הרב רן שמיר.<br /> * [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי.<br /> * מנאלי - מנהל: הרב יעקב שץ והרב חזי נפרסטק (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה).<br /> * פונה - מנהל: הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br /> * פושקר - מנהל: הרב [[שמשון גולדשטיין]].<br /> * קאסול - מנהלים: הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.<br /> * קוצ'ין - מנהל: הרב זלמן ברנשטיין. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * קאסר דייוי, אלמורה - מנהל: הרב טל רמות.<br /> * רישיקש - מנהל: הרב זוהר דוד.<br /> * לה, לדאק - מנהלים: הרב עקיבא סודרי והרב דני ווינדרבראום. נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.<br /> <br /> ==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br /> === בית חב&quot;ד בומביי===<br /> [[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד בומביי]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח &quot;בית חב&quot;ד&quot; בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את בומביי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר ה'בית חב&quot;ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br /> <br /> הפעילות היתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br /> <br /> ב[[יום רביעי]], כ&quot;ח [[חשוון]] [[תשס&quot;ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב&quot;ד בומביי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס&quot;ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר&quot;ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br /> <br /> בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br /> <br /> ===פיגוע ליד בית חב&quot;ד בפונה===<br /> [[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב&quot;ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר בומביי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br /> ב[[כ&quot;ט בשבט]] [[תש&quot;ע]] (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב&quot;ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא &quot;מאפייה גרמנית&quot;, תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br /> <br /> ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב&quot;ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח&quot;ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים בבומביי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ&quot;ש לפגוע בבית חב&quot;ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב&quot;ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב&quot;ד המוגן.<br /> <br /> ===מבצע עמוד ענן===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצא [[צה&quot;ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב&quot;ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קרית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר&quot;ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br /> <br /> מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב&quot;ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' [[אלול]] ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;אתרי הבית<br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> * [http://www.chabadhampi.com אתר בית חב&quot;ד האמפי]<br /> ;שונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br /> ;סיקור תקשורתי<br /> * [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95 ידיעות וכתבות] תחת התגית 'הודו' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42350 סרט על בתי חב&quot;ד הודו {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב&quot;ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br /> * נתן אברהם, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64908 בית חב&quot;ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג חשון התשע&quot;ב (10.11.2011)<br /> * מטייל ישראלי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78591 בית חב&quot;ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ&quot;ו חשון התשע&quot;ד (30.10.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80094 כך זה התחיל: חב&quot;ד בהודו לפני 20 שנה], באתר [[חב&quot;ד אינפו]] <br /> * ישי והילה פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf שליחות לכל החיים]''', כתבה בעיתון 'שביעי', י&quot;ב אב [[תשע&quot;ד]] {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יבשת אסיה]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%98&diff=281451 2017-01-12T05:31:55Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:06-01-2017-13-26-02-255A8009-758x505.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרנשטט]]<br /> הרב '''יעקב גרנשטט''' הוא שליח הרבי בשכונת ברוקלין בס. פאולו [[ברזיל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ל]] לאביו הרב שמעון גרנשטט בריו-דה-ז'ינירו שב[[ברזיל]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] נסע למסע [[בר מצווה]] של אחיו הצעיר עם משפחתו, שם נחשף לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]] וכעבור זמן קצר נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבפטרופוליס, ברזיל. כעבור שנה, עבר ללמוד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובהמשך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] נסע לשליחות ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חבריו משה לטינסקי ויצחק מושינסקי.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בלה רחל בת הרב [[טוביה ליצמן]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], וכעבור שנה הצטרף בשנת [[תשנ&quot;ט]] לשלוחי הרבי בס. פאולו שבברזיל תחת הרב [[יצחק משען]], ובהמשך סייע לפעילותם של השלוחים הרב [[יעקב בעגון]] והרב [[שמעון ברנד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] עבר לפעול בשכונת ברוקלין בעיר, ותוך זמן קצר ייסד במקום בית כנסת ומרכז קהילתי. וכן מספר בתי ספר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''להביא את האור מברוקלין לברוקלין''', סקירה על בית חב&quot;ד בהנהלת הרב גרנשטט, [[שבועון בית משיח]] גליון 309 ב' שבט [[תשס&quot;א]] עמוד 20<br /> *בן ציון ששון, '''הרב של ברוקלין''', [[שבועון בית משיח]] גליון 605 ו' תמוז [[תשס&quot;ז]] עמוד 24<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|4043|מסיבת הפורים הברזילאית שלא תישכח במהרה...||ח&quot;י אדר תשס&quot;ד}}<br /> *{{קישור שטורעם|16905|news|1,200 תורמים גייסו 300,000|בני שמחה|כ&quot;ד בתמוז תשס&quot;ז}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרנשטט, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פטרופוליס]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:06-01-2017-13-26-02-255A8009-758x505.jpg&diff=281450 2017-01-12T05:29:52Z

<p>משה מ.: מחב&quot;ד אינפו</p> <hr /> <div>מחב&quot;ד אינפו</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=276787 2016-11-29T13:30:17Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{למחיקה|ראה [[שיחת קטגוריה: ספרים|כאן]]}}<br /> [[קובץ:ילקוט אמרים גאומ&quot;ש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> '''ילקוט אמרים''' הוא ספר בענייני [[גאולה ומשיח]], ובו ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו על שלושים מושגי יסוד בתורת הגאולה.<br /> <br /> הספר נערך על מנת לסייע ללימוד תורת רבותינו נשיאינו בחודש כסלו, כפי הוראתו של [[הרבי]].<br /> <br /> הספר נערך ע&quot;י הרב<br /> [[שמעון ויצהנדלר]], הרב [[משה קורנוויץ]] והרב [[זלמן ברנשטיין]], ויצא לאור על ידי &quot;[[ממש]] הוצאה לאור&quot; בשנת ה'[[תשע&quot;ז]].</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9E%22%D7%A9.jpeg&diff=276786 2016-11-29T13:29:48Z

<p>משה מ.: מאינפו</p> <hr /> <div>מאינפו</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.jpeg&diff=276784 2016-11-29T13:28:16Z

<p>משה מ.: מאינפו</p> <hr /> <div>מאינפו</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%A8&diff=276681 2016-11-27T13:32:38Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[File:ייייייייייי_2016-11-25_02-51.jpg|thumbnail|הרב גרשון שנור]]<br /> הרב '''גרשון חנוך העניך שנור''' הוא שליח חב&quot;ד ב[[גני תקווה]], מרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מגדל העמק]] לאביו הרב [[שמואל שנור|שמואל]] ורבקה שנור, למד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]] בשנת [[תשנ&quot;ו]] נסע לשנת הקבוצה ב770 בניו יורק.<br /> <br /> ב[[תשנ&quot;ז]] פעל שנתיים בשליחות במזרח הרחוק והיה בין ממקימיי בית חב&quot;ד בטוקיו [[יפן]].<br /> ב[[תשנ&quot;ח]] התחתן עם שטרנה ביתו של הרב [[מאיר פריימן]].<br /> <br /> ב[[תשנ&quot;ט]] יצא לשליחות ל[[גני תקווה]] והתמנה כרב חב&quot;ד בגני תקווה ושם הקים בית כנסת וקהילה, רשת גני ילדים, וארגון חסד בית חם בגני תקווה הפועל לרווחת משפחות מעוטי יכולת.<br /> נחשב למרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים. משמש מדריך ויועץ לפונים אליו בנושאי זוגיות ודרך חיים.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://m.youtube.com/watch?v=iJ5DnMDBVsM משפחת שנור - בית ישראלי]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=276644 2016-11-27T00:53:28Z

<p>משה מ.: /* התייחסות הרבי */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרעות בקראון הייטס]]<br /> [[קובץ:6a010536b72a74970b015390c4a251970b-800wi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפגעים מהמהומות]]<br /> [[קובץ:1-יענקל רוזנבאום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'ה[[תמים]]' יענקל רוזנבאום]]<br /> [[קובץ:Dinkins2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר דייוויד דינקינס]]<br /> '''מהומות קראון הייטס''' היו סדרת התפרעויות שהתרחשה בשכונת [[קראון הייטס]] ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]], במשך שלושה ימים, מיום שני - [[ט' אלול]] ועד ליום רביעי [[י&quot;א אלול]] [[תשנ&quot;א]]. המהומות החלו לאחר שילד שחור-עור נהרג בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב שהיה חלק משיירתו של [[הרבי]]. במהלך המהומות נרצח [[חסיד חב&quot;ד]] ונגרם נזק רב לרכוש יהודי.<br /> <br /> המהומות הפכו לסמל לא רק במאבק הפוליטי והתרבותי בין יהודים ושחורים בקראון הייטס, אלא חשפו גם את מערכת היחסים של רדיקלים שחורים נגד הממסד הפוליטי השחור בברוקלין; ראש העיר ומפכ&quot;ל המשטרה השחורים כנגד השוטרים הלבנים; משרד המשפטים של ארה&quot;ב כנגד הפוליטיקאים בניו יורק; הארגונים היהודיים המבוססים במנהטן כנגד יהודים ברבעים החיצוניים; העלו חששות לגבי גובה האנטישמיות השחורה; הובילו את [[ארצות הברית]] לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש עיריית ניו יורק, מר דייוויד דינקינס.<br /> <br /> יש הטוענים כי מדובר באירוע האנטישמי החמור ביותר בהיסטוריה של [[ארצות הברית]]&lt;ref&gt;http://books.google.com/books?id=StQXz-ClGuUC&amp;hl=en&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == רקע ==<br /> <br /> כחודש לפני פרוץ המהומות, לנארד ג'פריז, איש ציבור בולט, נאם בסיטי קולג' נאום רווי אמירות אנטישמיות שכללו תיאורים בוטים על יהודי ארצות הברית. למרות הגינויים בעיתונות, החל ג'פריז לקבל תמיכה משחורים גזעניים כמו הכומר אל שרפטון ואחרים. ליבוי האווירה האנטישמית הכשיר את הקרקע למהומות.<br /> <br /> בצהרי ט' באלול, נסע [[הרבי]] אל [[האוהל|ציונו]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] שבבית החיים מונטיפיורי ברובע [[קווינס]]. כרגיל, ניידת משטרה ליוותה את רכבו של הרבי באורות מהבהבים. בדרך חזרה מה[[האוהל|אוהל]], הצטרף לשיירה רכב נוסף של חסידים צעירים שהיה נהוג בידי יוסף ליפש. כשהשיירה הגיעה לשדרת יוטיקה, מכונית המשטרה ומכוניתו של הרבי שנסעה אחריה חצו את הצומת באור אדום או כתום. הרכב השלישי, ניסה להדביק את השיירה וחצה את הצומת באור אדום. רכב אחר פגע ברכב בו נהגו החסידים, הרכב סטה ימינה, עלה על המדרכה ופגע בילד שחור כבן שבע, גאבין קאטו. הילד הועף אל קיר בניין המגורים שבסביבתו שיחק עם בת דודתו, אנג'לה קאטו בת השבע. הילדה אנג'לה נפצעה קשה והילד גאבין מת מפצעיו.<br /> <br /> כעשר דקות לאחר התאונה הגיעו למקום אמבולנס של הארגון היהודי &quot;הצלה&quot; ואמבולנס עירוני. נהג האמבולנס של &quot;הצלה&quot; טיפל בנהג הרכב, יוסף ליפש.<br /> <br /> במקום האירוע התאספו קבוצת שחורים שתקפו את ליפש וקבוצת החסידים, דקות ספורות לאחר מכן הגיעה המשטרה והורתה לנהג האמבולנס של &quot;הצלה&quot; להסתלק מהמקום עם קבוצת החסידים מחשש לאלימות השחורים. השוטרים אמרו שאמבולנסים נוספים עושים דרכם למקום והם אלה שיטפלו בילדים.<br /> <br /> == טענות הצדדים ==<br /> <br /> לאחר מותו של גאווין קאטו, חברי הקהילה השחורה טענו כי ההחלטה לפנות ראשון את ליפש מהמקום היתה ממניעים גזעניים. הם טענו גם כי זו רק דוגמה ליחס מועדף המוענק ליהודים בקראון הייטס. בנוסף לאכיפת חוק מוטה והקצאת משאבים ממשלתיים, בין היתר. רבים מהקהילה השחורה היו מודאגים גם לגבי ההתרחבות של הקהילה היהודית בשכונה.<br /> <br /> בקהילה היהודית טענו כי טענות השחורים בדבר משוא פנים לא נתמכו בעובדות: מספר מחקרים הפריכו את הטענות, כולל מחקר שנערך במיוחד בתגובה לטענה זו. בקהילה היהודית רווחה הדעה כי טענות אלה היו ניסיון להסוות את האנטישמיות הבוטה במהלך המהומות. כדוגמאות, הם מצביעים על התבטאויות אנטישמיות שנעשו על ידי מפגינים ברחבי המהומות, ואת הדברים שנאמרו בהלוויתו של גאבין קאטו.<br /> <br /> הכומר אל שרפטון השתמש במילים אנטישמיות בוטות במהלך ההספד, והגדיר את היהודים כ&quot;יהלומנים&quot;, הכריז על התנגדות ל&quot;אמבולנס האפרטהייד&quot; וטען כי כוחות ההצלה היהודיים הפקירו את הילדים למותם וכי &quot;אין לעצור את בני הנוער המכלים את זעמם במתעללים בהם&quot;, כמו כן טען שהנהג היה תחת השפעת אלכוהול ונהג ללא רישיון. על פי עדויות, באותו ערב התבטא שרפטון שיש &quot;לרצוח את היהודים&quot;.<br /> <br /> == המהומות ==<br /> <br /> במשך ארבעה ימים לאחר התאונה נחשפו יהודי שכונת [[קראון הייטס]] לתקיפות אלימות ולמעשי בריונות מצד בני נוער מקומיים, אליהם הצטרפו רבים מחוץ לשכונה.<br /> <br /> שלוש שעות לאחר התאונה פנה צ'ארלס פרייס אל הצעירים השחורים בנאום תוקפני וזועם, שפורסם לאחר מכן ברשת NBC. פרייס טען שאילו אדם שחור היה הגורם לתאונה, המשטרה היתה עוצרת אותו ולא דוחפת אותו לאמבולנס למען ביטחונו האישי: &quot;אנחנו לא יכולים לסבול את זה יותר. הם הורגים את ילדינו. היהודים משיגים את כל מה שהם רוצים. המשטרה מגינה עליהם. מה אנחנו הולכים לעשות עם זה? האם נמשיך לסבול? עין תחת עין. אם אין צדק אין שלום... בואו ל[[רחוב קינגסטון]] ונמצא שם יהודים&quot;.<br /> <br /> במהלך המהומות, יהודים נפצעו, חנויות נבזזו, מכוניות ובתים ניזוקו. המתפרעים זיהו בתים יהודיים על ידי ה[[מזוזה|מזוזות]] שעל משקוף דלת הכניסה לבתים. בוזזים צעדו בקראון הייטס ונשאו שלטים ועליהם כתובות אנטישמיות, ושרפו דגלי ישראל. במהלך לוויתו של גאבין הונף שלט: &quot;היטלר לא עשה את העבודה&quot;. המתפרעים השליכו לבנים ובקבוקים גם לעבר השוטרים, נורו יריות לעבר שוטרים וניידות משטרה נרגמו והושחתו.<br /> <br /> באחד המקרים, חבורה של כעשרים שחורים הקיפה את [[יענקל רוזנבאום]], סטודנט אוסטרלי בן 29, שלמד באותה עת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-770, היכתה בו באכזריות וסדקה את גולגלתו. אחד מהם דקר את רוזנבאום שוב ושוב בגבו, והוא נפטר באותו לילה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] קינגס קאונטי.<br /> <br /> בהמשך, נקלע לאספסוף הזועם רוכב אופנוע לא-יהודי בן 67 בשם אנתוני גרזיולי, לאחר שתעה בדרכו ונקלע לרחובות השכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. <br /> <br /> תושבת קראון הייטס, קשישה יוצאת אירופה, שמעה את הזעקות הקוראות לפגיעה ביהודים, וסברה שפורעים מאירופה עשו את דרכם אל מעבר לים לבצע פוגרומים ביהודי ניו יורק. מרוב בהלה היא קפצה מחלון ביתה אל מותה, כדי לא ליפול בידי הפורעים.<br /> <br /> ביומיים הראשונים, משטרת ניו יורק הגיבה בפאסיביות רבה למהומות.<br /> <br /> תושב השכונה, המוזיקאי יצחק ביטון, התחנן בפני השוטרים שילוו אותו הביתה, אך הם סירבו. הוא נלכד בתוך מטר אבנים ובקבוקים ונפצע. לאחר מכן זכה ביטון בתביעה משפטית על סך 200,000 דולר נגד העירייה, משום שהמשטרה, המצוידת באמצעים לפיזור הפגנות, עמדה מן הצד כאשר הותקף על ידי ההמון הזועם.<br /> <br /> לאחר הלילה השני של אדישות המשטרה קיבלו כל [[שלוחים|שליחי חב&quot;ד]] ברחבי [[ארצות הברית]] פקס נואש ממנהיגי הקהילה בקראון הייטס: &quot;ראש העיר שלנו לא עושה דבר, המשטרה לא מגנה עלינו, אנא התקשרו לנבחרים שלכם ובקשו שהם יפעילו לחץ להפסקת האלימות&quot;. בתוך מספר שעות פנו שליחי התנועה לרוב חברי הקונגרס והסנאט, והמהומה שנוצרה הביאה את הבית הלבן לדרוש ממושל ניו יורק להציב בשכונה כוחות אבטחה גדולים.<br /> <br /> המהומות עלו לכותרות בכל רחבי [[ארצות הברית]] וכלי תקשורת מקומיים וארציים גדשו את קראון הייטס. רוב כלי התקשורת בחרו לייחס את ההתפרעויות להתעללות בשחורים על רקע גזעני.<br /> <br /> במהלך המהומות היו גם מקרים של אזרחים שבחרו לנסות לעצור את המהומות. קורטיס סליווה, מייסד ומנהיג ארגון המשמר האזרחי 'משמרות המלאכים', הגיע יחד עם אנשי הארגון לקראון הייטס כדי להגן על אנשי השכונה. בתגובה לתמיהת העיתונות השיב סליווה כי באחד מימי ילדותו, כשלמד בבית ספר קתולי בקראון הייטס &quot;היכה בי בריון בחצר בית הספר, כשהוא מנסה לקחת מידי את הכסף שנועד לארוחת הצהריים. בדיוק אז עבר במקום גבר בלבוש חסידי. מבטינו נפגשו, הוא התערב, גרש את התוקף וקנה לי סודה וגלידה. מעולם לא שכחתי את האיש הזה, והנה אני כאן בקראון הייטס כדי להחזיר את החוב&quot;.<br /> <br /> == תוצאות המהומות ==<br /> <br /> ביום חמישי, לאחר שפלוגה של 200 שוטרים הותקפה ונאלצה לסגת וקבוצות של שחורים צעדו בקראון הייטס בקריאות &quot;מוות ליהודים!&quot;, דיבר ראש העיר דייוויד דינקינס בתחת הרדיו בניו יורק והתחנן בפני &quot;הנוער הסוער&quot; שלא לגרום ל&quot;חוסר שקט&quot; נוסף, משום שהרשויות לא יסבלו התפרעויות חוק ואם יהיה צורך יתבצעו מעצרים. <br /> <br /> רק לאחר התערבות הבית הלבן ולאחר שנציגי השכונה פנו למושל ניו יורק בבקשה לגייס את המשמר הלאומי, שמטפל במקרי חירום ובאסונות, אישר ראש העיר למשטרה לפזר אלפי שוטרים ויחידות אופנועים ברחובות השכונה כדי לדכא את המהומות.<br /> <br /> תוצאות המהומות היו הרוג אחד ועוד אחת שקפצה אל מותה, 188 תקיפות של יהודים, 152 שוטרים ו-38 אזרחים פצועים, 27 כלי רכב שהושחתו, 225 מקרי גניבה, שריפות ובזיזת חנויות של יהודים, ונזק לרכוש בסך מיליון דולר.<br /> <br /> לאור הסערה הציבורית הקים מושל ניו יורק, ב-[[כ&quot;א חשון]] [[תשנ&quot;ג]], ועדת חקירה לבדיקת הטיפול באירועים, בראשות ריצ'רד גירגנטי. דו&quot;ח גירגנטי, שפורסם ב-[[ב' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ג]], נערך על ידי למעלה מ-40 עורכי דין וחוקרים, וכלל שני כרכים ו-600 עמודים של מסמכים. הדו&quot;ח הטיל את מירב האחריות על מפכ&quot;ל המשטרה, לי בראון, ועל ראש העיר דיויד דינקינס, ראש העיר השחור הראשון בניו יורק, שנבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית.<br /> <br /> על פי הדו&quot;ח, דינקינס היסס לפרוס מספר רב של כוחות שיטור כדי לעצור את המהומות משום שהוא נבחר כ'איש שלום'. לדבריו, הוא לא אפשר למשטרה לעצור את המתפרעים מכיוון ש&quot;צריך לאפשר לקהילה לפרוק מתחים&quot;. הוא ציין כי הוא לא רצה שהמשטרה תתערב מהר מדי, כדי למנוע הסלמה מצד הפורעים. עם זאת, דינקינס הכחיש לאחר מכן שהוא מנע מן המשטרה להגן על אזרחים בקראון הייטס: &quot;אני אהיה זה שלעולם יואשם על ידי חלק שמנעתי מהמשטרה לפעול, ונתתי לשחורים לתקוף יהודים. זה לא מדויק וזה לא מה שקרה&quot;.<br /> <br /> מהומות [[קראון הייטס]] היו נושא חשוב במערכת הבחירות ב-[[תשנ&quot;ג]]. רודולף ג'וליאני, לימים ראש העירייה הבא של ניו יורק, כינה את המהומות בקראון הייטס &quot;פוגרום&quot;, משום ש&quot;במשך שלושה ימים אנשים נפצעו ונשלחו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]], כי הם היו יהודים. אין ספק כי לא נעשה כל מה שצריך על ידי ראשי העיר ניו יורק&quot;. התושבים לא שכחו, ובמהלך הבחירות של אותה שנה הביס ג'וליאני את דינקינס בנצחון מוחץ של 53,367 קולות. לאחר בחירתו התנצל ג'וליאני רשמית בשם העיר ניו יורק: &quot;אני מתנצל על אובדן החיים, על הטרגדיה האנושית, על הנזק ועל תפקודה של העיר ניו יורק בפרשה&quot;.<br /> <br /> הכומר אל שרפטון שליבה את המהומות הועבר ממשרתו והורחק מהאזור.<br /> <br /> == משפטי נלסון ==<br /> <br /> באחד המקרים, חבורה של כעשרים שחורים הקיפה את [[יענקל רוזנבאום]], סטודנט אוסטרלי בן 29, שלמד באותה עת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-770, היכתה בו באכזריות וסדקה את גולגלתו. למריק נלסון, בן 16, דקר את רוזנבאום שוב ושוב בגבו. רוזנבאום זיהה את נלסון, כאשר שכב גוסס. מאוחר יותר באותו לילה הוא נפטר מפצעיו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] קינגס קאונטי.<br /> <br /> נלסון, שבעת מעצרו היה בן 16, הכחיש את אשמת הרצח וזוכה על ידי חבר מושבעים ב-[[תשנ&quot;ב]]. הזיכוי עורר סערה וב-[[תשנ&quot;ז]] נפתח משפט נוסף. מכיוון שלפי החוק האמריקאי אי אפשר לשפוט שנית חשוד ברצח שזוכה, ניצלה התביעה פרצה בחוק והגישה נגד נלסון תביעה מחודשת באשמה שהפר את זכויות האדם של הנרצח. בחודש [[סיון]] [[תשנ&quot;ז]] נמצא נלסון אשם בהפרת זכויותיו של רוזנבאום. אך ערכאה גבוהה ביטלה את האשמה בנימוק שהשופט פעל באופן בולט לאזן את הרכב חבר המושבעים במספר שווה של יהודים ולא-יהודים.<br /> <br /> התביעה עירערה והוחלט על משפט שלישי, בו שינה נלסון את עמדתו והודה כי ביצע את הרצח, אך לא משום שרוזנבאום היה יהודי, אלא &quot;הצירוף הנוראי של אלכוהול, נעורים וטרגדיה גרם להתלקחות של אלימות ודחף את למריק נלסון למעשה רצח&quot;. הטיעון שהרצח בוצע תחת השפעת אלכוהול ולא בגין זהותו הדתית של הנרצח, נועד לערער את האשמה כי זכויות האזרח של רוזנבאום הופרו. במשפט שהתקיים לפני חבר מושבעים שרובו שחור, הציגה התביעה שוב את ההצהרות של פרקליטי נלסון משני המשפטים הקודמים, שדחו בתוקף את החשד שנלסון רצח את רוזנבאום. חבר המושבעים קבע כי &quot;בליל הרצח היה למריק נלסון חלק מאספסוף זועם. הוא רצה לנקום וחיפש יהודי שעיר לעזאזל&quot;. הוא הואשם ונדון ל-10 שנות מאסר, אך מכיוון שכבר ריצה את רוב התקופה שנגזרה עליו, הוא שוחרר ב[[תשס&quot;ד]] ולא סיים את ריצוי העונש.<br /> <br /> דו&quot;ח של המדינה משנת [[תשנ&quot;ד]] הסיק כי נראה שרוזנבאום לא היה מת אילו טופל כראוי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הצוות הרפואי לא שם לב לפציעה מן הדקירה. משפחת רוזנבאום תבעה את [[בית רפואה|בית הרפואה]] על רשלנות, וזה הורה לעיריית ניו יורק, ש[[בית רפואה|בית הרפואה]] תחת אחריותה, לשלם לה 1.25 מיליון דולר לאחר שהודתה בטעות.<br /> <br /> ==התייחסות הרבי==<br /> <br /> יום למחרת התאונה ופריצת המהומות, ביום שלישי י' באלול, נסע הרבי שוב פעם [[האוהל|לאוהל]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] (שלא כפי הסדר הרגיל בזה). בשעות אלו הקימו 'הועד המסדר' דופן מעץ, המסתירה את חלון חדרו של הרבי למניעת אפשרות של גרימת נזק ח&quot;ו מצד הפורעים, ושדרת [[איסטערן פארקווי]] נחסמה לתנועה על ידי חסידים, כאות מחאה על התנהלותה הפאסיבית של המשטרה באירועים האלימים.<br /> <br /> כשחזר הרבי מהאוהל, נכנס להתפלל [[תפילת ערבית]] ב[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#קומת מרתף (הזאל הגדול)|'זאל']], ובסיום התפילה החל לומר שיחת קודש. בין הדברים אמר הרבי: '''&quot;ליהודי אין כל שייכות למלחמות, בהיותו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה&quot;'''. השיחה שהיתה רווייה בביטויים שמיימיים{{הערה|היו שראו בשיחה רמז למדינת אוסטרליה - מקום מגוריו של הקדוש הת' יעקב רוזנבאום, בה הרבי התבטא ש&quot;שלחו שלוחים למדינת אוסטרליה, בחצי כדור התחתון, שם יפיצו [[נגלה]] ופנימיות התורה.. &quot;כמותו דהמשלח ממש&quot;...&quot;}}, נסכה בחסידים ביטחון רב, והרגיעה את הרוחות הלוהטות.<br /> <br /> במהלך חלוקות הדולרים שהתקיימו בימי המהומות{{הערה|הרבי חילק דולרים לברכה והצלחה במשך שלושה ימים רצופים, בימים שלישי, רביעי וחמישי.}} ולאחריהם{{הערה|ביום ראשון ט&quot;ו אלול.}}, עברו אנשים שונים שהיו קשורים עם הרגעת המהומות, מפקדי המשטרה, ראשי ארגוני שמירה חיצוניים, ופוליטקאים שסייעו להפעיל לחץ על משטרת ניו-יורק.<br /> <br /> הרבי הודה לכל המסייעים מחד, ומאידך, העביר את כל האחריות על הגנת השכונה והפעולות הצריכות להינקט לידי אלו שנבחרו כנציגי הקהילה.<br /> <br /> להלן לקט נבחר מהתייחסויותיו של הרבי:<br /> <br /> למר גליקר, מפקד משטרת ניו-יורק באזור דרום ברוקלין אמר הרבי: '''&quot;תודה רבה עבור הגנתך, ואני מקווה של יהיה שום צורך בהגנה''' מיוחדת''' מכיון שתביא את כל הרוגע הדרוש לכל האנשים של עיריים ניו-יורק, ובברוקלין במיוחד&quot;'''.<br /> <br /> לכתב הניו-יורק-טיימס אמר הרבי: '''&quot;השם יתברך יברך אותך לכתוב תמיד בשורות טובות אודות כל אוכלוסיית ניו-יורק, ואני בכללם...&quot;'''.<br /> <br /> מר אורי סביר, קונסול ישראל בניו-יורק עבר לפני הרבי באומרו: &quot;כל עם ישראל מתפלל לשלום הקהילה&quot;, והרבי השיב לו: '''&quot;בשורות טובות מכל ארץ ישראל, ולא רק בשביל מה שהם עושים בשביל חו&quot;ל, אלא בעיקר במה שהם עושים בשביל שארץ ישראל&quot;'''.<br /> <br /> עורך העיתון ניו-יורק-פוסט, מר ג'רי נחמן, עבר לפני הרבי באומרו: &quot;אני מקוה שבקרוב יהיה לנו שלום&quot;, והרבי השיב לו: '''&quot;השם יתברך יברך אותך שכל הרצונות שלך יקויימו בעתיד הקרוב, ובאם זה יוקדם ביום אחד - הרי זה ריוח של יום עבור כל אוכלוסיית ניו-יורק, לא רק עבור היהודים&quot;'''.<br /> <br /> לעו&quot;ד בארי סלאטניק אמר הרבי: '''&quot;השי&quot;ת יברך אותך ללכת מחיל אל חיל, כולל גם כל העזר הדרוש לשכונת קראון-הייטס&quot;'''.<br /> <br /> במהלך חלוקת הדולרים ביום ראשון, עבר כתב נוסף של הניו-יורק-טיימס, ושאל את הרבי האם יש לו מה לומר לאנשים הדואגים בקשר למצב בשכונה. הרבי השיב לו: '''&quot;כל ענינים אלו אתה תידון עם ועד הקהל, עם הוועדה המייצגת את האנשים כאן. אני אינני מייצג אותם&quot;'''.<br /> <br /> לאחר המהומות, ראש העיר מר דיוויד דינקינס עבר מול הרבי בחלוקת דולרים, והרבי איחל לו &quot;שכור ההיתוך יהיה כל כך פעיל, שלא יצטרכו להדגיש זה שחור, זה לבן, זה היספני, משום שהם אינם שונים, כולם נבראו על ידי [[הקב&quot;ה]] במטרה להוסיף טוב בסביבתם&quot;.<br /> <br /> למרות הערכות שונות, גם לאחר המהומות הורה הרבי לחסידים להישאר בשכונה והיהודים לא עזבו את קראון הייטס, כפי העמדה החד-משמעית שקבע הרבי בעבר נגד עזיבת השכונה.<br /> <br /> ==כיום==<br /> היחסים בין שחורים ליהודים בקראון הייטס החלו להשתפר כמעט מיד לאחר המהומות. מספר ימים לאחר תום המהומות, זימן נשיא רובע ברוקלין את מנהיגי כל הקהילות, להקמת ה[[גוף]] שמוכר בשם 'קואליציית קראון הייטס' (באנגלית: The Crown Heights Coalition).<br /> <br /> תקופה קצרה לאחר מכן, סטה נהג משאית שחור ופגע בילד יהודי. הילד נהרג במקום. הנהג, שלחלוטין לא התכוון לפגוע באיש, היה בהלם מוחלט. חסידי חב&quot;ד שהיו במקום לא התנפלו עליו או התקיפו אותו - הם סייעו לו, הציעו לו כוס קפה וניסו לעזור לו לצאת מההלם.<br /> <br /> ארבעה שבועות אחרי התאונה הוזמן יוסף ליפש, נהג הרכב שגרם לתאונה שהחלה את המהומות, להעיד לפני חבר מושבעים גדול, הליך קדם משפטי שבו 27 מושבעים קובעים אם יוגש כתב אישום. ליפש העיד במשך שש שעות, שבסופן החליט חבר המושבעים הגדול לא להגיש נגדו כתב אישום. מיד אחר כך עזב ליפש את ארצות הברית, המהומות שפרצו ברעש גדול, שככו במהירות, ובתוך מספר שנים הכפילה כמות החסידים בשכונה את עצמה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9C&diff=276341 2016-11-23T20:24:05Z

<p>משה מ.: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חובש גרטל, במוצאי [[יום כיפור]], ניתן לראות שהגרטל מכוון כנגד גובה המפרקים]]<br /> [[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]]<br /> [[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]<br /> ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''', '''גאַרטעֵל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].<br /> <br /> == מקור המנהג==<br /> בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:<br /> <br /> '''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שתי חלקי ה[[גוף]] באמצעות האבנט.<br /> <br /> '''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב&quot;ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}. <br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד==<br /> *יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד הלב{{הערה|ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (חיטריק)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו רבותינו נשיאינו.<br /> *על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.<br /> *ב[[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ&quot;מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מרבותינו נשיאינו{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי &quot;ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?&quot;.}}.<br /> *הרבי לא נוהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.<br /> <br /> ===סדר חגירת הגארטל===<br /> הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.<br /> <br /> תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.<br /> <br /> לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסירטוק, ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.<br /> <br /> הרבי מקפיד ששני קצות הגארטל יהיו באותו אורך, וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים, מעל הכפתורים האחוריים של הסירטוק.<br /> <br /> ===בזמנים שונים===<br /> *'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי&quot;ב].}}, אך יחד עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: &quot;אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט&quot;.}}.<br /> *'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.<br /> *'''בזמן השינה''' - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי בחלום{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט&quot;ו].}}.<br /> <br /> ===אצל בחורים===<br /> אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב&quot;ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.<br /> <br /> יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב&quot;ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי.<br /> <br /> יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הרואת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אבנט]] ([[בגד|בגדי]] כהונה)<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל&quot;ט)<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&amp;st=&amp;pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&amp;st=&amp;pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא&quot;ח]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|4806|news|גארטל, סירטוק, קנייטש|ישראל הרץ, בקהילה|י&quot;ב בניסן תשס&quot;ו}}<br /> *הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא<br /> *{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=276338 2016-11-23T19:29:51Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם יואל לפידות''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו ראש ישיבת &quot;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]&quot; ב[[ירושלים]], לשעבר ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[בואנוס איירס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;א באדר]] [[ה'תשל&quot;ד]] ב[[ארגנטינה]]. <br /> <br /> בישיבה קטנה למד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בארגנטינה, ומאוחר יותר בשנת [[תשנ&quot;א]] למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בסמיכות לחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. בשנים [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ה]] שימש כ[[שליח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]]. בהגיעו לגיל חופה [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].<br /> <br /> משנת [[תשנ&quot;ט]] עד שנת [[תשע&quot;ב]] כיהן כראש ישיבה גדולה בארגנטינה, ולאחר ארבע-עשרה שנים בתפקיד בראש חודש [[אייר]] [[תשע&quot;ג]] התמנה כראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. מינויו הביא להגדלת מספר הבחורים הלומדים בישיבת &quot;תורת אמת&quot;.<br /> <br /> {{מיון רגיל:לפידות, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=276299 2016-11-23T12:56:37Z

<p>משה מ.: /* אצל הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Jpgבנדקטין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק בנדיקטין בהתוועדות]]<br /> [[משקה]] ה'''בנדיקטין''' (Benedictine) הינו ליקר צרפתי עתיק ומשובח, בעל תפוצה כלל עולמית. בשנים הראשונות לנשיאות נהג היה [[הרבי]] לחלק ממנו ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובעקבות כך חסידים רבים נוהגים להשתמש בו גם הם.<br /> <br /> ==היסטוריה וכשרות==<br /> [[תמונה:בנדיקטין.jpg|left|thumb|120px|בקבוק בנדיקטין]]<br /> מקורו של המשקה הבנדיקטין הינו בנזיר מהכנסיה הבנדיקטנית בתקופת הרנסאנס לפני כ-300 שנה, שיצר אותו באמצעות תערובת של 27 צמחים שונים ממדינות שונות ברחבי העולם. הבסיס של הליקר הינו אלכוהול המופק מ[[סוכר]] סלק, בו מושרים הצמחים השונים לקבלת הטעם המיוחד של המשקה. הכנת המשקה אורכת שבע שנים במהלכן הוא מושרה בחביות עץ אלון.<br /> <br /> בעקבות המהפכה הצרפתית, אבדה הנוסחה של המשקה כאשר סוחר ספרים רכש את ספר הרישומים מהמנזר ולא ידע על תוכן הספר, ורק כעבור תקופת זמן ארוכה מצא את הנוסחה אחד מבני משפחתו של הסוחר והחל לייצר אותו באופן מסחרי.<br /> <br /> כיום משווקים בקבוקי הבנדיקטין כשעליהם מוטבעת תוית אדומה עם האותיות D.O.M המהווים ראשי תיבות של הביטוי הלטיני &quot;Deo Optimo Maximo&quot; (&quot;אלוקים, הטוב והגדול&quot;).<br /> <br /> המשקה מכונה 'קיסר הליקרים' והוא משמש כבסיס נפוץ לקוקטיילים ידועים.<br /> <br /> למרות שהמשקה מיוצר ללא השגחה רבנית ואין לו תעודת כשרות, גם צרכני הכשרות המהדרים ביותר שותים אותו ללא חשש לאחר בדיקה שנערכה על ידי רבנים מוסמכים.<br /> <br /> הרב משה דוד גוטניק מ[[אוסטרליה]] בדק את כשרות המשקה והתברר כי אין חשש שבמשקה מעורב [[יין]], וממילא הינו כשר. גם הרב לנדא שלח את אחד מאנשי מערכת הכשרות שלו לברר את הנושא והוא חזר עם מסקנה דומה כי אין חשש כשרות, ועל סמך כך מתיר הרב לנדא שימוש במשקה באירועים שתחת השגחתו.<br /> <br /> יש לציין כי ישנו סוג בנדיקטין נוסף בשם B&amp;B אשר במוצהר מעורב עם [[יין]].<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בהוספות ל[[המשך תרס&quot;ו]] מובא מה שסיפר [[הרבי הריי&quot;צ]] לרבי שלרגל סיום &quot;ההערות לי&quot;א מאמרים&quot; &quot;אלה הדברים - וה' אמר המכסה&quot;, קרא לו אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] &quot;וציוני להביא בענעדיקטין&quot;, ואשר כן ארע גם עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש בעת סיום המשך וככה תרל&quot;ז. <br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> בשנים הראשונות לנשיאות נהג הרבי לחלק ממשקה הבנדקטין בהתוועדויות, ואף שלח אותו למאורעות ולאישים שונים (בתוך ה[[משלוח מנות]] ועוד).<br /> <br /> כאשר נשאל [[הרבי]] מדוע שלח עם [[שז&quot;ר]] ל[[התוועדות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] את משקה הבנדיקטין, למרות שידוע שהוא מיוצר אצל נזירים וסוד הייצור כמוס, וייתכן שאינו כשר, ענה הרבי כי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח שליחים לברר על המשקה ומצאו שהוא כשר, ומכיוון שלאחר מכן המשיכו [[הרש&quot;ב]] ו[[הריי&quot;ץ]] להשתמש במשקה, גם הוא מתיר להשתמש בו.<br /> <br /> באחת השנים העיר אחד החסידים לרבי, שלכאורה יש חשש [[יין]] נסך, במשקה זה המיוצר על ידי אינם יהודים. לאחר שחזר על דבריו יותר מפעם אחת הודיע [[הרבי]] כי לעת עתה יפסיק לשתות &quot;ברבים&quot; את המשקה הזה עד ש&quot;יבוא משיח צדקינו וישתה אותו יחד עם משה ואהרון&quot;. <br /> <br /> מאז החל הרבי לחלק [[סמירנוף]] שהינו משקה וודקה.<br /> <br /> יחד עם זאת, על פי עדויותיהם של ה[[משב&quot;ק|חסידים שזכו לשמש את הרבי בביתו הפרטי]] ובהזדמנויות נוספות לא פומביות, המשיך [[הרבי]] להשתמש במשקה זה. <br /> <br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%9D._%D7%A0%D7%98&diff=276297 2016-11-23T12:47:57Z

<p>משה מ.: הפניה לדף שטורעם (אתר)</p> <hr /> <div>#הפניה [[שטורעם (אתר)]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=276296 2016-11-23T12:37:04Z

<p>משה מ.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהודה רבינוביץ''' הינו [[חסיד חב&quot;ד]] שכיהן בתפקיד ראב&quot;ד ירושלים עד לפרישתו בשנת [[תשע&quot;ד]], ונחשב לאחד מחשובי הרבנים בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בתוך החומות לר' שמואל בן ציון רבינוביץ ולאמו מרת מירל לבית ברגמן. <br /> <br /> לאחר נישואיו לרעייתו מרת חנקא, בת ר' משה אליהו קאופמן מחסידי אמשינוב ב[[תל אביב]], למד ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובמשך השנים מונה כדיין ושימש בתפקידי מפתח עד שהתמנה לתפקיד הבכיר ביותר במערכת הדיינות בירושלים, כראש אב בית הדין הרבני בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] פרש לגמלאות.<br /> <br /> הרב רבינוביץ נמנה על המתפללים בבית הכנסת חב&quot;ד בשכונת מטרסדורף.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ']] - רב הכותל והמקומות הקדושים<br /> *בתו, עורכת הדין מרת נפתלין<br /> <br /> {{מיון רגיל:רבינוביץ חיים יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבינוביץ]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=276203 2016-11-22T23:56:28Z

<p>משה מ.: /* דרוש השלמה */</p> <hr /> <div>== לעדכן ז&quot;ל ==<br /> <br /> הגב' רינת ברנס, ז&quot;ל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/164.138.123.129|164.138.123.129]] 08:52, 30 באוגוסט 2015 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==דרוש השלמה==<br /> חסר פה הרבה על המוסד, אתר האינטרנט שלו, וכו'. אנשים שיגיעו לכאן מחיפוש בגוגל לא ימצאו את מבוקשם.</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=276202 2016-11-22T23:56:14Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>== לעדכן ז&quot;ל ==<br /> <br /> הגב' רינת ברנס, ז&quot;ל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/164.138.123.129|164.138.123.129]] 08:52, 30 באוגוסט 2015 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==דרוש השלמה==<br /> חסר פה הרבה על המוסד, אתר באינטרנט שלו, וכו'. אנשים שיגיעו לכאן מחיפוש בגוגל לא ימצאו את מבוקשם.</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=276201 2016-11-22T23:41:19Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ספרי המאמרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהספרים בהוצאת המכון]]<br /> '''המכון להפצת תורתו של משיח''' הינו מכון הוצאה לאור חב&quot;די שמרכזו בשכונת [[קראון הייטס]] הפועל לעריכת ספרי [[הרבי]] והוצאתם לאור.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;א]], יצא לאור על ידי המכון 'ספר המאמרים ראש השנה' הכולל את מאמרי הרבי הקשורים עם ראש השנה, מאוחר יותר יצא לאור גם 'ספר המאמרים דרושי חתונה'. בי&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ג]] הודפס מאמר ד&quot;ה פזר נתן לאביונים תשח&quot;י וחולק ב-[[770]].<br /> ===ספר המאמרים - פרשיות===<br /> פרוייקט הדגל של המכון הוא סדרה הכוללת את כל מאמרי הרבי ונדפסה לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה (ולא לפי סדר כרונולגי של אמירת המאמרים, כפי שהמאמרים יוצאים לאור במהדורתם המקורית).<br /> מטרת הסדרה היא להקל על המעיינים למצוא [[מאמר|מאמרי דא&quot;ח]] הקשור לתאריך או לחג בו אוחזים (בדומה למטרת סדרת [[לקוטי שיחות פרשיות]]).<br /> <br /> מאמרי הסדרה נלקטו מתוך ספרי המאמרים הישנים{{הערה|ספרי המאמרים של שנות [[תשי&quot;א]]-[[תשכ&quot;א]], וכן [[תש&quot;ל]]-[[תשל&quot;ז]] שנדפסו על ידי [[ועד כתבי קודש]], וספרי השנים [[תשל&quot;ח]]-[[תנש&quot;א]] שנדפסו על ידי [[ועד הנחות התמימים]].}}, או הנחות פרטיות שהגיעו לידי המו&quot;ל. מאמרי ימות החול (שלא הודפסו בספרים הישנים) - נכתבו מתוך סרט ההקלטה. המאמרים הוקלדו מחדש על ידי המכון, נופו מטעויות דפוס והתווספו להם מראי מקומות להרחבת הדברים. יחד עם זאת, המאמרים לא עברו עריכה (למעט הוספת פיסוק, מילות קישור, פתיחת ראשי תיבות ותרגום במידת הצורך) ונדפסו כפי שנמצאו ב[[הנחה|הנחות]] שהגיעו לידי המו&quot;ל, או ברשימה מסרט ההקלטה{{הערה|זאת בשונה מהמאמרים שיצאו לאור בסדרות &quot;[[ועד הנחות בלשון הקודש#הוצאה לאור|תורת מנחם]]&quot;, שם עובדו המאמרים מתוך השוואה למקורות עליהם מבוסס המאמר, וכן עברו עריכה לשונית ושינויים נרחבים על ידי המערכת.}}.<br /> <br /> בסוף כל ספר נדפסו הנחות [[בלתי מוגה|בלתי-מוגהות]] מהמאמרים שהוגהו על ידי הרבי, מפתח לעניני משיח וגאולה וכתבי יד קודש.<br /> <br /> '''בסדרה נדפסו עשרים וששה כרכים:'''<br /> * '''חמשה חומשי תורה''' - תשעה כרכים (שני כרכים לכל חומש מלבד ספר ויקרא)<br /> * '''ראש השנה'''<br /> * '''עשרת ימי תשובה-יום הכיפורים'''<br /> * '''סוכות-שמחת תורה'''<br /> * '''יו&quot;ד-י&quot;ט כסלו'''<br /> * '''חנוכה'''<br /> * '''ד' פרשיות''' - שני כרכים (ח&quot;א שקלים-זכור, ח&quot;ב פרה-החודש)<br /> * '''פורים'''<br /> * '''חג הפסח''' - שני כרכים (כולל גם י&quot;א [[ניסן]] ושבת הגדול)<br /> * '''ימי הספירה''' (ספירת העומר, פרקי אבות, פסח שני, [[ל&quot;ג בעומר]] ור&quot;ח סיון)<br /> * '''חג השבועות'''<br /> * '''י&quot;ב-י&quot;ג תמוז''' (כולל גם ג' תמוז)<br /> * '''אב-אלול''' (בין המיצרים, תשעה באב, ט&quot;ו באב, חודש אלול)<br /> *'''ראש חודש'''<br /> *'''דרושי חתונה'''<br /> *'''נ&quot;ך-מאחז&quot;ל'''<br /> <br /> הסדרה הושלמה בחודש [[תמוז]] תשע&quot;ו.<br /> <br /> ===סדרת 'דברי משיח'===<br /> עם השלמת סדרת 'ספר המאמרים - פרשיות', החל המכון בהוצאה לאור של סדרת ספרים בשם 'דברי משיח' הכוללת את כל השיחות, הרשימות-דברים בעת חלוקת הדולרים ויחידויות (וכיו&quot;ב) ויומני &quot;בית חיינו&quot; - על פי סדר השנים.<br /> <br /> הסדרה מודפסת ב[[לשון הקודש]], ונקראת בשם זה על יסוד הראשי תיבות שנתן הרבי לשנת [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ספרי הסדרה מודפסים בסדר כרונולוגי הפוך, כאשר הכרכים הראשונים שהודפסו הינם משנת [[תשנ&quot;ב]] ובכוונת המכון להדפיס לאחר מכן כרכים משנת [[תשנ&quot;א]], [[תש&quot;נ]] וכן הלאה.<br /> <br /> עם התחלת ההוצאה לאור, הודיע המכון כי בכוונתו להוציא לאור ספר נוסף כל שלושה חודשים - לכל הפחות.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> *ראש המכון - ר' ישראל גרנובטר.<br /> *הפצה ראשית וראש המכון בארץ הקודש - ר' לוי יצחק ווייס.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82330_he_1.pdf תדפיס מספר המאמרים במדבר בהוצאת המכון] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=276199 2016-11-22T23:30:59Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> הרב '''דב טייכמן''' (יליד שנת [[ת&quot;ש]], 1939) הוא מרבני קהילת חב&quot;ד ב[[טבריה]]. שימש בעבר כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ברומניה ב[[ל' כסלו]] [[ת&quot;ש]] להוריו שמואל ופרידה טייכמן.<br /> <br /> בגיל אחת עשרה, עלתה משפחתו לארץ הקודש, ובעקבות השפעתו של הרב [[זלמן אבלסקי]] - נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ב'פרדס'.<br /> <br /> עם סיום מסלול לימודיו הורה לו הרבי{{הערה|מקדש מלך חלק ג', ע' נד.}} שיעסוק בחינוך בתלמוד תורה נוה זית ובבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] ב[[נס ציונה]], ובזמנו הפנוי ימשיך ללמוד בתומכי תמימים.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] זכה להגיש לרבי את הסטענדער שהכינו עבורו תלמידי [[בית הספר למלאכה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חדוה, התבקש על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] לקחת על עצמו את ניהול ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ושימש בתפקיד זה שנים רבות, ובמסגרת זו השתתף באסיפות של [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] זכה ליחס מיוחד מהרבי כאשר [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ל[[שנת הקהל]] יחד עם זוגתו, והרבי העניק לו ולזוגתו באופן חריג [[יחידות]] על אף ששאר האורחים לא זכו לכך. במהלך ה[[יחידות]] שאל אותו הרבי מדוע לא הביאו עמם גם את הילדים, והעניק להם כסף לרכישת ספרי קודש כפיצוי עבור הילדים.<br /> <br /> לאחר שעבר להתגורר ב[[טבריה]], מונה לשמש כחבר לשכת הרבנות העירונית כרב של טבריה עלית, והממונה על אגף העירובין והמקוואות ורבו של מלון לאונרדו קלאב.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשמ&quot;ג]] הגיש ל[[רבי]], מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.<br /> <br /> נודע כאחד הרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''איש ואשה זכו [[שכינה]] ביניהם''' - [[תשורה]] משמחת נישואיו של בנו ר' מנחם מענדל ומוסיא טייכמן, י&quot;ד כסלו תש&quot;ס<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' ישראל טייכמן - ניו יורק<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק טייכמן - ניו יורק<br /> *בנו, ר' [[מנחם מענדל טייכמן]] - משלוחי הרבי ב[[נתניה]]<br /> *בנו, ר' שמואל טייכמן - ניו יורק<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן טייכמן - צפת<br /> *בתו מרת חני קליין - קרית גת<br /> *בתו מרת טובה יעקובוביץ - ניו יורק<br /> *בתו מרת רוחי ניסלביץ - קרית מלאכי<br /> *בתו מרת דבורה לאה ליפסקר - קרית מלאכי<br /> *בתו מרת מירי לידר - ניו יורק<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טייכמן, דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טבריה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=276197 2016-11-22T23:24:59Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:צפת לוגו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הקעמפ]]<br /> [[תמונה:קבוצתית צפת.jpg|left|thumb|250px|תמונה כללית של הקעמפ (תשס&quot;ח)]]<br /> '''קעמפ גן ישראל - אור מנחם צפת''' הוא מחנה הקעמפ של [[גן ישראל]] ב[[צפת]], ועומד תחת הנהלת [[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם]] בעיר ועל ידי &quot;[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]&quot;. הקעמפ נוסד בשנת [[תשנ&quot;ח]] ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] מתחנכים בו כ-300 ילדים בממוצע (בכל המסגרות).<br /> <br /> == התפתחות הקעמפ ==<br /> בתחלה התקיים &quot;גן ישראל - צפת&quot; כקייטנה, בראשות הרב יהושע שמעוני ור' רפאל מלכא. את החסות הכספית נתן בית הספר &quot;אור מנחם&quot; ובראש הועדה המייעצת עמד הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]. את הקייטנה הפעילו בחורי הישיבה המדריכים בפעילות [[צבאות השם]] המתנהלות מידי שבת לילדי [[צפת]] והסביבה. בשנת [[תשס&quot;ב]] החלה לפעול בנוסף לקיטנה גם [[ישיבת קיץ]].<br /> <br /> מאוחר יותר נפתחה לצד ישיבת הקיץ והקייטנה, גם הקעמפ לילדי הכיתות הגדולות, ומאז מתקיימות שלוש מסגרות אלו זו לצד זו מידי קיץ, כאשר במשך השנים נהייתה הישיבת קיץ לחלק מהקעמפ, כאשר ההבדל העיקרי הוא בכמות וחומר הלימודים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] הוחלפה ההנהלה של צבאות השם והקעמפ והחלו לעמוד תחת חסות &quot;אור מנחם&quot;. כאשר בראש ההנהלה עומד מנהל בית הספר, ר' מרדכי ידגר. כמו כן הוסיפו לשם הקעמפ המילים &quot;אור מנחם&quot;.<br /> <br /> הקעמפ משתכן מאז היווסדו במתחם &quot;בית הספר אור - מנחם חב&quot;ד בנים&quot; (בשנת [[תשס&quot;ו]], עקב מלחמת לבנון השנייה, שכן הקעמפ באופן זמני ב[[כפר חב&quot;ד]] בחסות [[כולל חב&quot;ד]]).<br /> [[קובץ:צפת עד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה כללית של הקעמפ (תשע&quot;ד)]]<br /> ==הפקות והוצאה לאור==<br /> ===בטאון חודשי===<br /> החל משנת [[תשע&quot;ג]] החלה הוצאתו לאור של בטאון חודשי לילדי הקעמפ תחת השם 'נון סטופ', שמטרתו לשמר את הקשר בין החיילים והקעמפ ולהעצים את השפעתו שימשך על פני כל מעגל השנה.<br /> <br /> העלונים מודפסים בפורמט A4 וכוללים כעשרים עמודי תוכן ועוד ארבעה עמודי צבע. נכון לשנת תשע&quot;ו, יצאו לאור 42 עלונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84015_he_1.pdf 'נון סטופ גן ישראל' גליון 14] {{PDF}} {{אינפו}} כ&quot;ז [[אלול]] [[תשע&quot;ד]] (22.09.2014)}}.<br /> <br /> ===תקליטור 'לב הבן הנאמן'===<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הופק על-ידי הקעמפ דיסק שמיעה בשם '''לב הבן הנאמן'''. בדיסק אחד עשר שירים שרובם נכתבו עבור קעמפ גן ישראל צפת, בסגנונות שונים. השירים מלאים במסרי [[התקשרות]] וה[[אהבה]] ל{{ה|רבי}} וקיום הוראותיו. הדיסק נערך על ידי אברהם גדז' והגב' עדי רוזנבלט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=396 קליפ על אחד השירים בדיסק 'לב הבן הנאמן']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%A8&diff=276182 2016-11-22T19:11:47Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> '''הרב אליהו שמרלר''' הוא ראש ישיבות [[צאנז]] ב[[ארץ הקודש]], זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות [[מפעל הש&quot;ס]]. היה איש אמונו של האדמו&quot;ר רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז.<br /> <br /> נולד באוסטריה ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרצ&quot;א]] לאביו הרב יעקב שמרלר.<br /> <br /> חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת [[הרבי]].<br /> <br /> בקיץ [[תשנ&quot;ו]] חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב [[משה אשכנזי]], שכללה עיון בשיחת שבת [[פרשת משפטים]] [[תשנ&quot;ב]]. הוא ובני משפחתו, הבנים והחתנים מאמינים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1097 שבועון בית משיח 451], עדות הרב [[יצחק ליפש]].}}.<br /> <br /> הרב שמרלר מכהן כנשיא מפעל '[[שערי הוראה]]', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות ב[[ארץ הקודש]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שמרלר אליהו שמואל}}<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח‏]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=276181 2016-11-22T19:10:18Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם נוימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם נוימן, [[שליח]] [[הרבי]] לאבן יהודה (במרכז)]]<br /> [[קובץ:אבן יהודה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לימוד משותף בגליונות הטריים של ספר ה[[תניא]] שהודפס באבן יהודה לעילוי נשמת השליחה שרה ע&quot;ה נוימן]]<br /> '''אבן יהודה''' היא מושבה במישור החוף בלב איזור השרון, בין [[נתניה]] ל[[כפר סבא]]. נוסדה ב[[חנוכה]] [[תרצ&quot;ג]] על ידי אגודת &quot;בני בנימין&quot; של בני המושבות הראשונות שחיפשו לרכוש בכספם קרקע להתיישבות חדשה. המושבה כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער &quot;הדסים&quot; של ויצ&quot;ו הדסה. היא גובלת במזרח במועצות המקומיות [[קדימה]] ו[[תל מונד]], בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. ראש המועצה הנוכחי הוא עמוס עזאני. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מונה היישוב 11,000 תושבים. <br /> <br /> == בית חב&quot;ד ==<br /> את בית חב&quot;ד במושבה מנהל הרב '''מנחם נוימן''', אשר הגיע בשנת [[תשנ&quot;א]]. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''חנוך קליין'''. ולאחר מכן הצטרף שליח נוסף הרב שניאור זלמן פלדמן. כיום יש במושב קהילת חב&quot;ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדיות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשס&quot;ה]] התקיימה חגיגה רבת משתתפים, לסיום והכנסת ספר התורה של בית חב&quot;ד. בחורף [[תשס&quot;ח]] בעקבות גל קור, חילק בית חב&quot;ד שמיכות ומפזרי חום, בסיוע הנדיב מר צבי מרום.<br /> <br /> תהלוכות [[ל&quot;ג בעומר]] בעיר, זוכים להצלחה מיוחדת. בעוד שבשנת [[תשס&quot;ו]] השתתפו מאתיים ילדים בתהלוכה, ב[[תשס&quot;ח]] השתתפו אלפיים צועדים בתהלוכה בהשתתפות תנועות הנוער של היישוב, הצופים ובני עקיבא.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *בית חב&quot;ד, נמצא בקניון אבן יהודה.<br /> *בית כנסת חב&quot;ד.<br /> <br /> == חסידי חב&quot;ד בעיר ==<br /> *שחקן התיאטרון '''תומר רטהאוז''' תושב העיר, המופיע רבות באירועי חב&quot;ד בעיר.<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.even-yehuda.org/ אתר הבית של 'בית חב&quot;ד אבן יהודה']<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1437/ כתבה בבית משיח על בית חב&quot;ד]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70235 ראיון עם הרב מנחם נוימן במקומון יהדות בשרון]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=276180 2016-11-22T19:07:27Z

<p>משה מ.: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ====הפסק הראשון====<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשנ&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]]. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.<br /> <br /> באותו ערב, רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ&quot;א|שנת נפלאות אראנו]] <br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, <br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה, <br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].<br /> <br /> הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.<br /> <br /> ====הפסק השני והשליחות לרוסיה====<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב&quot;ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר: <br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל|מרכאות=כן}} <br /> <br /> הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב&quot;ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר &quot;כבר הספקתם?&quot; - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}. <br /> <br /> ביום ההילולא של [[האריז&quot;ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב&quot;ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ====הפסק השלישי====<br /> [[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ====הפסק הרביעי====<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש, בנוסח זה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ&quot;ז]] הגישו רבני חב&quot;ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע&quot;ב.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין==<br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|מספר=4|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא]] <br /> *הרב [[אליהו אבוחצירא]] <br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]] <br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]] <br /> *הרב [[יורם אברג'ל]] <br /> *הרב [[יוסף אברקי]] <br /> *הרב [[יהושע אדוט]] <br /> *הרב [[בנימין אדרעי]] <br /> *הרב [[יעקב אדרעי]] <br /> *הרב [[ישר אדרעי]] <br /> *הרב [[חיים אדרעי]] <br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]] <br /> *הרב [[יהורם אולמן]] <br /> *הרב [[דוד אופן]] <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] <br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]] <br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב <br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]] <br /> *הרב [[יהודה אלחרר]] <br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]] <br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]] <br /> *הרב [[שלמה אמסלם]] <br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]] <br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]] <br /> *הרב [[דוד אסייג]] <br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]] <br /> *הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]] <br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] <br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]] <br /> *הרב יוסף באגד <br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]] <br /> *הרב דוד רפאל באנון <br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]] <br /> *הרב יוסף בוימגרטן <br /> *הרב [[רפאל בוסי]] <br /> *הרב יהונתן בורגן <br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב מאיר בורנשטיין<br /> *הרב יעקב יצחק בידרמן<br /> *הרב יוסף חיים ביטון <br /> *הרב שמעון ביטון <br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]] <br /> *הרב יעקב בלומנפלד <br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] <br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]] <br /> *הרב משה בן אבו <br /> *הרב יוסף בן זכריה <br /> *הרב רחמים בנין <br /> *הרב אהרון בעגון <br /> *הרב אלעזר בקשי <br /> *הרב [[נועם ברטוב]] <br /> *הרב שרגא בראווד <br /> *הרב משה אהרון ברוידא <br /> *הרב ברוך אדלר <br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]] <br /> *הרב חי ברכץ <br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']] <br /> *הרב נח גנזבורג <br /> *הרב אליהו גבאי <br /> *הרב מסעוד גבאי <br /> *הרב יחיאל גברא <br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]] <br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]] <br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]] <br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] <br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']] <br /> *הרב שמואל גורביץ' <br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן <br /> *הרב משה גורקוב <br /> *הרב ירוחם פישל ג'ייקובס <br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]] <br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] <br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] <br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]] <br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]] <br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב יעקב גרנשטט <br /> *הרב ששון גריידי <br /> *הרב דניאל גרין <br /> *הרב [[מאיר גרינברג]] <br /> *הרב אריה גרינברג <br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] <br /> *הרב ישראל גרשטנקורן <br /> *הרב אליהו דהן <br /> *הרב דוד דהברעסער <br /> *הרב אליעזר דוברבסקי <br /> *הרב אריה לייב דודאביץ' <br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק <br /> *הרב מרדכי דיעי <br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי <br /> *הרב ישראל שלום דרעי <br /> *הרב [[משה הבלין]] <br /> *הרב [[משה הויכברג]] <br /> *הרב אריה לייב היינץ <br /> *הרב ישעיה הכהן <br /> *הרב [[ישראל הלפרין]] <br /> *הרב [[יצחק הנדל]] <br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]] <br /> *הרב [[יהושע העכט]] <br /> *הרב [[יצחק הכט]] <br /> *הרב שגיא הר שפר <br /> *הרב [[אברהם הרוניין]] <br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]] <br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]] <br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]] <br /> *הרב נועם וגנר <br /> *הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] <br /> *הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] <br /> *הרב [[רפאל ווילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר <br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]] <br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי <br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] <br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]] <br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]] <br /> *הרב דוד וולפמן <br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]] <br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין <br /> *הרב מנשה זכריהו <br /> *הרב יוסף יצחק זלצמן <br /> *הרב אשר זמל <br /> *הרב יצחק חביב <br /> *הרב ישועה חדד <br /> *הרב ברוך חורי <br /> *הרב משה חזן <br /> *הרב לוי חזקיה <br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק <br /> *הרב אהרון חן <br /> *הרב [[דוד חנזין]] <br /> *הרב שמריהו חריטונוב <br /> *הרב [[דב טברדוביץ']] <br /> *הרב שלמה טובים <br /> *הרב [[אליעזר טורין]] <br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] <br /> *הרב יוסף טייב <br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]] <br /> *הרב [[דב טייכמן]] <br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]] <br /> *הרב גרשון טננבוים <br /> *הרב [[יצחק ידגר]] <br /> *הרב מנשה יום טוב <br /> *הרב [[יעקב יוסף]] <br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] <br /> *הרב זלמן יפה <br /> *הרב אברהם יפרח <br /> *הרב מרדכי יצחקי <br /> *הרב אליהו כהן <br /> *הרב בנימין כהן <br /> *הרב יוסף כהן <br /> *הרב נועם שמעון כהן <br /> *הרב חנן כוחונוסבקי <br /> *הרב יגאל כספי <br /> *הרב זכריה כספי <br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]] <br /> *הרב יונה לייב לבל <br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]] <br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] <br /> *הרב שלמה לוי <br /> *הרב בערל לויטין <br /> *הרב משה לוין <br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני <br /> *הרב אלכסנדר ליברוב <br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] <br /> *הרב זבולון ליברמן <br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש <br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ <br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב מאיר מאירי <br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]] <br /> *הרב אברהם חיים מזרחי <br /> *הרב שלמה מזרחי <br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] <br /> *הרב גואל ישראל מיירס <br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי <br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי <br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]] <br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי <br /> *הרב חיים מילר<br /> *הרב מרדכי מלובני <br /> *הרב חיים מלול <br /> *הרב מיכאל מלכא <br /> *הרב שלמה ממן <br /> *הרב יעקב מנדלסון <br /> *הרב סעדיה מעטוף <br /> *הרב שלום מעטוף <br /> *הרב אהרון מרגולין <br /> *הרב יוסף מרגי <br /> *הרב מנחם נוימן <br /> *הרב דוד נוסבאום <br /> *הרב פרץ ניסים <br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק <br /> *הרב חיים נפתלין <br /> *הרב יוסף יצחק נקי <br /> *הרב מנחם מענדל סבג <br /> *הרב יואל סויסה <br /> *הרב מאיר סויסה <br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] <br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]] <br /> *הרב ברוך סלונים <br /> *הרב חיים סלונים <br /> *הרב שניאור זלמן סלונים <br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק <br /> *הרב רחמים עמרוסי <br /> *הרב [[שמאי ענדע]] <br /> *הרב נחום ערנטרוי <br /> *הרב [[חיים פארו]] <br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]] <br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]] <br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]] <br /> *הרב [[יהודה פרידמן]] <br /> *הרב מנשה פרמן <br /> *הרב פרץ פרטוש <br /> *הרב פנחס פשטר<br /> *הרב ראובן צופין <br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר <br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי <br /> *הרב אברהם צמח <br /> *הרב [[פנחס קארף]] <br /> *הרב יהודה קובלקין <br /> *הרב [[יצחק קוגן]] <br /> *הרב אברהם קוט <br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] <br /> *הרב נטע קופרמן <br /> *הרב [[חיים קיז'נר]] <br /> *הרב אבשלום קיל <br /> *הרב מאיר קירש <br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]] <br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] <br /> *הרב מאיר שמחה קלמנסון <br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]] <br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]] <br /> *הרב מרדכי קנלסקי <br /> *הרב יוסף יצחק קסלמן <br /> *הרב יוסף יצחק קפלן <br /> *הרב שאול יצחק קצין <br /> *הרב מכלוף עמינדב קריספין <br /> *הרב אלכסנדר מענדל קרליבך <br /> *הרב מרדכי אברהם ראדאל <br /> *הרב יעקב מנחם רבינוביץ מביאלא <br /> *הרב ליאור רוזנבוים <br /> *הרב יוסף חיים רוזנבלט <br /> *הרב שאול רוזנבלט <br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין <br /> *הרב יצחק רויטמן <br /> *הרב ניסן מענדל רופו <br /> *הרב יהושע רסקין <br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]] <br /> *הרב יאשיהו שאמע <br /> *הרב שמעון שאער <br /> *הרב דניאל שהינו <br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]] <br /> *הרב אברהם לייב שוחט <br /> *הרב דוד שועדיק <br /> *הרב שלום דובער שטעק <br /> *הרב אליהו שטרן <br /> *הרב ישראל שטרן מנישכיז <br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]] <br /> *הרב יעקב דוד שככטר <br /> *הרב נחמיה שמרלינג <br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]] <br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]] <br /> *הרב ישי שרעבי <br /> *הרב אבינועם תעיזי <br /> *הרב יוסף יצחק תעיזי<br /> }}<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[machiaharrive.com/psakdin.pdf פסק הדין] {{PDF}}<br /> *[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק']{{PDF}}, קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F)&diff=276179 2016-11-22T19:06:14Z

<p>משה מ.: /* ערב השקה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עולמות.PNG|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער של המגזין הראשון, [[חודש ניסן]] [[תשע&quot;ד]]]]<br /> מגזין '''עולמות''', הינו מגזין חודשי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. ופונה לציבור הרחב ומקורבי חב&quot;ד, מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר חב&quot;ד אינפו. <br /> <br /> העיתון החל לצאת ב[[חודש ניסן]] תשע&quot;ד, ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו &quot;עולמות - [[מחשבה]] יהודית בעידן הגאולה&quot;. בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, וטורים. מאחורי המיזם עומד מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו, ומעורבים בו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שיצאו מתוך נקודת הנחה שאין יהודי שלא נחשף לבשורת הגאולה והגואל, אך עדיין חסר רבות בהסברת עניני הגאולה, זאת לצד הגברת המודעות לקיום מצוות והוספה במעשי חסד על מנת לזרז את בא הגאולה.<br /> <br /> ==ערב השקה==<br /> בכ&quot;ט [[אייר]] תשע&quot;ד, נערך למגזין ערב השקה בבית העיתונאים בית סוקולוב. את הערב הנחה מר עודד מנסטר, שגולל את ספור חייו האישי. בין הדוברים היו: ר' [[עמי מימון]], שדרן; ר' [[מתי טוכפלד]], כתב פוליטי; השר גלעד ארדן; הרב [[אסף פרומר]], מהכותבים הבולטים של 'בית משיח'; הרב [[שמשון גולדשטיין]], שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בפושקר, [[הודו]]; הרב אהליאב אבוטבול, מנהל '[[בית משיח]]' בישראל; הרב [[דוד נחשון]], יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] וארגון [[צבאות השם (ישראל)]]; הרב שמואל הנדל, יו&quot;ר [[מטה משיח]].<br /> <br /> == ראיונות ==<br /> במגזין התפרסמו ראיונות בלעדיים עם אישי ציבור, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, רופאים ויוצרים מהשורה הראשונה. ביניהם ניתן למנות:<br /> *'''רבנים:''' הרב [[ישראל מאיר לאו]] שליט&quot;א, רבה של ת&quot;א.<br /> *'''אנשי ממשל:''' 'פרזידנט' מדינת ישראל [[ראובן ריבלין|ראובן (רובי) ריבלין]], ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]{{הערה|1=הראיון עם בנימין נתניהו עורר הדים והגיע לתקשורת הישראלית [http://www.neshei.com/2014/04/11/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%94%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99/ כתבה בערוץ 2]}}; סגן ראש הממשלה אופיר אקוניס, השר וראש השב&quot;כ לשעבר יעקב פרי, חבר הכנסת משה פייגלין, חברת הכנסת ציפי חוטובלי <br /> *'''אנשי אקדמיה:''' ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], ד&quot;ר יוסף גיל שחר<br /> *'''אמנים:''' [[עמיר בניון]], [[גילי שושן]], [[אריאל זילבר]], [[אברהם פריד]], יובל שם טוב (יובל המבולבל), רמי לוי, קובי אפללו, אילן דמרי, יהושוע לימוני, דוד דאור, [[דניאל זמיר]]<br /> *'''עיתונאים:''' צבי יחזקאלי, אלי ישראלי, קובי אריאלי, עמי מימון, נתי רביץ<br /> <br /> ==תפוצה== <br /> * במהלך שנת [[תשע&quot;ד]] יצאה מערכת עולמות במבצע הפונה לכל אחד מאנ&quot;ש לחתום מנוי חודשי לעשרה יהודים מקורבים, ולהשתתף בהגרלת ענק על [[טיסה לרבי]] לכל המשפחה (עד 5 כרטיסים). בסוף [[חודש אלול]] התקיימה ההגרלה, בה זכה הרב [[שמשון פיזם]] מנכ&quot;ל ישיבת [[תות&quot;ל קרית שמואל]] ב-5 כרטיסי טיסה לרבי.<br /> <br /> * למגזין תפוצה גדולה בכל הארץ.<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==מערכת מגזין עולמות==<br /> *מו&quot;ל: [[בית משיח]] - [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] <br /> *ניהול והפקה: אהליאב אבוטבול <br /> *עורכת ראשית: יעל אמיתי <br /> *עורך משנה: שלום בער קרומבי<br /> *עיצוב קונספט: קובי שומר<br /> *עיצוב ועימוד: ארנון פרידמן <br /> *רכז מערכת: יוסי ברקוביץ' <br /> *כותבים: נדב כהן, שלום בער קרומבי, אהליאב אבוטבול, ישראל לפידות, חיים ברוק, שמוליק דיקשטיין, נתן אברהם, רבקי קמינקר ועוד.<br /> <br /> ==מדורים== <br /> *'''עבודת הבירורים''' - טור נשי נכתב על ידי נעמה טוכפלד. <br /> *'''מכתב מהרבי''' - מכתבים של הרבי בנושאי החודשים והחגים.<br /> *'''נקודת נפגש''' - סיפורים מבתי חב&quot;ד.<br /> *'''קרה באמת''' – סיפורי מופת מהרבי.<br /> *'''מבט אישי''' - חוויות אישיות בדרך לחסידות.<br /> *'''דבר המערכת''' - <br /> *'''על פרשת דרכים''' – מסע לתוך הנפש לאור תורת החסידות, נכתב על ידי הרב שלום בער קרומבי.<br /> *'''770 מילה עם''' – שליפות עם אומנים ואישי ציבור.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3933 נאומו של שר התקשורת גלעד ארדן] {{וידפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3943 השאלה המכשילה: האם אתה משיחיסט?] נאומו של [[עמי מיימון]] {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA חב&quot;ד אינפו תגית: עולמות] {{אינפו}}<br /> <br /> ==המגזינים לצפיה אונליין==<br /> * [http://www.upload.chabad.info/Olamot%2001/index.html לצפיה אונליין במגזין הראשון - [[חודש ניסן]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2002/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אייר]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2003/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש סיון]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2004/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תמוז]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2005/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אב]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2006/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אלול]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2007/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תשרי]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2008/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש חשוון תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2009/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש כסלו תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2010/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש טבת תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot11/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש שבט]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2012/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אדר]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2013/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש ניסן]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבועון בית משיח]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=276178 2016-11-22T19:03:13Z

<p>משה מ.: /* בתי חב&quot;ד בהודו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חב&quot;ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב&quot;ד בהודו]]<br /> '''הודו''' מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כשנים עשר [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br /> <br /> ==יהדות הודו==<br /> יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br /> <br /> יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br /> <br /> המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br /> <br /> הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב&quot;ד כן ירבו בעזרת השם.<br /> <br /> הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br /> <br /> ==הודו בדברי הרבי==<br /> השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון &quot;הוד והדר&quot; הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות{{הערה|[[התוועדויות]] תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז&quot;ר]]{{הערת שוליים|[[כ&quot;ז אלול]] [[תשי&quot;ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו &quot;... ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי&quot;.<br /> <br /> ==איגוד בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> {{ערך מורחב|איגוד השלוחים בהודו}}<br /> '''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב&quot;ד חדש במדינה. <br /> <br /> מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> [[קובץ:שליחי הודו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השלוחים להודו בחזית [[770]]]]<br /> <br /> כיום פועלים בהודו 20 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> * אנג'ונה - מנהל: הרב נחמן הולצברג (נ.י.) נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות. <br /> * בנגלור - מנהל: הרב צבי ריבקין.<br /> * פאלולם, גואה - מנהל: הרב רועי מרילי.<br /> * דלהי - מנהלים: הרב [[שמואל שארף]] והרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.<br /> * דרום דלהי - מנהל: הרב שניאור קופצ'יק. <br /> * דרמקוט, דאראמסלה - מנהל: הרב דרור משה שאול.<br /> * באגסו, דאראמסלה - מנהל: הרב אורי ציפורי.<br /> * האמפי, וירופפור גאדי - מנהל: מרדכי גרומך. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * ואראנסי - מנהל: הרב שמואל יזהר.<br /> * ווטה קאנאל - מנהל: הרב רן שמיר.<br /> * [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי.<br /> * מנאלי - מנהל: הרב יעקב שץ והרב חזי נפרסטק (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה).<br /> * פונה - מנהל: הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br /> * פושקר - מנהל: הרב [[שמשון גולדשטיין]].<br /> * קאסול - מנהלים: הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.<br /> * קוצ'ין - מנהל: הרב זלמן ברנשטיין. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * קאסר דייוי, אלמורה - מנהל: הרב טל רמות.<br /> * רישיקש - מנהל: הרב זוהר דוד.<br /> <br /> ==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br /> === בית חב&quot;ד בומביי===<br /> [[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד בומביי]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח &quot;בית חב&quot;ד&quot; בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את בומביי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר ה'בית חב&quot;ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br /> <br /> הפעילות היתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br /> <br /> ב[[יום רביעי]], כ&quot;ח [[חשוון]] [[תשס&quot;ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב&quot;ד בומביי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס&quot;ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר&quot;ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br /> <br /> בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br /> <br /> ===פיגוע ליד בית חב&quot;ד בפונה===<br /> [[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב&quot;ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר בומביי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br /> ב[[כ&quot;ט בשבט]] [[תש&quot;ע]] (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב&quot;ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא &quot;מאפייה גרמנית&quot;, תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br /> <br /> ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב&quot;ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח&quot;ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים בבומביי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ&quot;ש לפגוע בבית חב&quot;ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב&quot;ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב&quot;ד המוגן.<br /> <br /> ===מבצע עמוד ענן===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצא [[צה&quot;ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב&quot;ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קרית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר&quot;ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br /> <br /> מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב&quot;ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' [[אלול]] ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;אתרי הבית<br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> * [http://www.chabadhampi.com אתר בית חב&quot;ד האמפי]<br /> ;שונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br /> ;סיקור תקשורתי<br /> * [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95 ידיעות וכתבות] תחת התגית 'הודו' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42350 סרט על בתי חב&quot;ד הודו {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב&quot;ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br /> * נתן אברהם, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64908 בית חב&quot;ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג חשון התשע&quot;ב (10.11.2011)<br /> * מטייל ישראלי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78591 בית חב&quot;ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ&quot;ו חשון התשע&quot;ד (30.10.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80094 כך זה התחיל: חב&quot;ד בהודו לפני 20 שנה], באתר [[חב&quot;ד אינפו]] <br /> * ישי והילה פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf שליחות לכל החיים]''', כתבה בעיתון 'שביעי', י&quot;ב אב [[תשע&quot;ד]] {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם|בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=276177 2016-11-22T18:59:52Z

<p>משה מ.: /* בתי חב&quot;ד בהודו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חב&quot;ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב&quot;ד בהודו]]<br /> '''הודו''' מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כשנים עשר [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br /> <br /> ==יהדות הודו==<br /> יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br /> <br /> יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br /> <br /> המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br /> <br /> הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב&quot;ד כן ירבו בעזרת השם.<br /> <br /> הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br /> <br /> ==הודו בדברי הרבי==<br /> השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון &quot;הוד והדר&quot; הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות{{הערה|[[התוועדויות]] תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז&quot;ר]]{{הערת שוליים|[[כ&quot;ז אלול]] [[תשי&quot;ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו &quot;... ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי&quot;.<br /> <br /> ==איגוד בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> {{ערך מורחב|איגוד השלוחים בהודו}}<br /> '''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב&quot;ד חדש במדינה. <br /> <br /> מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> [[קובץ:שליחי הודו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השלוחים להודו בחזית [[770]]]]<br /> <br /> כיום פועלים בהודו 20 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> * אנג'ונה - מנהל: הרב נחמן הולצברג (נ.י.) נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות. <br /> * בנגלור - מנהל: הרב צבי ריבקין.<br /> * פאלולם - גואה - מנהל: הרב רועי מרילי.<br /> * דלהי - מנהלים: הרב [[שמואל שארף]] והרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.<br /> * דרום דלהי - מנהל: הרב שניאור קופצ'יק. <br /> * דרמקוט, דאראמסלה - מנהל: הרב דרור משה שאול.<br /> * באגסו, דאראמסלה - מנהל: הרב אורי ציפורי.<br /> * האמפי, וירופפור גאדי - מנהל: מרדכי גרומך. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * ואראנסי - מנהל: הרב שמואל יזהר.<br /> * ווטה קאנאל - מנהל: הרב רן שמיר.<br /> * [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי.<br /> * מנאלי - מנהל: הרב יעקב שץ והרב חזי נפרסטק (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה).<br /> * פונה - מנהל: הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br /> * פושקר - מנהל: הרב [[שמשון גולדשטיין]].<br /> * קאסול - מנהלים: הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.<br /> * קוצ'ין - מנהל: הרב זלמן ברנשטיין. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * קאסר דייוי, אלמורה - מנהל: הרב טל רמות.<br /> * רישיקש - מנהל: הרב זוהר דוד.<br /> <br /> ==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br /> === בית חב&quot;ד בומביי===<br /> [[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד בומביי]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח &quot;בית חב&quot;ד&quot; בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את בומביי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר ה'בית חב&quot;ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br /> <br /> הפעילות היתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br /> <br /> ב[[יום רביעי]], כ&quot;ח [[חשוון]] [[תשס&quot;ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב&quot;ד בומביי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס&quot;ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר&quot;ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br /> <br /> בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br /> <br /> ===פיגוע ליד בית חב&quot;ד בפונה===<br /> [[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב&quot;ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר בומביי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br /> ב[[כ&quot;ט בשבט]] [[תש&quot;ע]] (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב&quot;ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא &quot;מאפייה גרמנית&quot;, תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br /> <br /> ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב&quot;ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח&quot;ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים בבומביי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ&quot;ש לפגוע בבית חב&quot;ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב&quot;ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב&quot;ד המוגן.<br /> <br /> ===מבצע עמוד ענן===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצא [[צה&quot;ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב&quot;ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קרית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר&quot;ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br /> <br /> מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב&quot;ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' [[אלול]] ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;אתרי הבית<br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> * [http://www.chabadhampi.com אתר בית חב&quot;ד האמפי]<br /> ;שונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br /> ;סיקור תקשורתי<br /> * [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95 ידיעות וכתבות] תחת התגית 'הודו' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42350 סרט על בתי חב&quot;ד הודו {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב&quot;ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br /> * נתן אברהם, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64908 בית חב&quot;ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג חשון התשע&quot;ב (10.11.2011)<br /> * מטייל ישראלי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78591 בית חב&quot;ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ&quot;ו חשון התשע&quot;ד (30.10.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80094 כך זה התחיל: חב&quot;ד בהודו לפני 20 שנה], באתר [[חב&quot;ד אינפו]] <br /> * ישי והילה פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf שליחות לכל החיים]''', כתבה בעיתון 'שביעי', י&quot;ב אב [[תשע&quot;ד]] {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם|בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=276176 2016-11-22T18:57:02Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ‏[[צפת]].<br /> *הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)]] - [[שליח]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] וממייסדי [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]].<br /> *הרב [[דוד גולדשטיין]] - מזקני חסיד חב&quot;ד.<br /> *הרב [[יוסף גולדשטיין (חמעלניק)]] - רב בית כנסת באיסט פלטבוש, כיהן כ[[שוחט]] ובודק ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br /> *הרב [[יעקב גולדשטיין]] - אלוף משנה וצ'פלין (קצין דת) בצבא ארצות הברית.<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]] - [[שליח]] הרבי בפושקר שב[[הודו]].<br /> }}</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=276175 2016-11-22T17:04:10Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> הרב '''אברהם ישראל (אינגי) ביסטריצקי''' הינו מנהל ארגון '[[הצלה קראון הייטס]]', שזכה [[משב&quot;ק|לשמש את הרבי]] לאחר המאורע הבריאותי ב[[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]], מייסד ומנהל ארגון '[[הצלה קראון הייטס]]' ולאמו מרת איטא.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו גיטל מלכה ב[[חודש שבט]] תשל&quot;ו, התיישב ב[[קראון הייטס]], ונכנס למעגל המתנדבים בארגון 'הצלה' שבניהול אביו.<br /> <br /> לאחר המאורע הבריאותי ב[[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]], זכה לשמש בקודש יחד עם הרב [[משה קליין]] ובמשך למעלה משנתיים היה שוהה בסמיכות לרבי על מנת לתת מענה רפואי לכל צורך שיתעורר. בתקופה זו זכה גם להכניס אל הרבי שאלות שונות ולקבל תשובות ברורות{{הערה|כך לדוגמא כאשר ביקש ברכה לבחירתו של אחיו כרבה הראשי של צפת ב[[חודש אב]] תשנ&quot;ג, השיב לו הרבי באופן ברור &quot;אמן&quot;.}}.<br /> <br /> עם פטירת אביו ירש את מקומו בניהול ארגון 'הצלה', ועסק רבות בהצלת חיים תוך שמינף את פעילות הארגון ודאג לשכלול הציוד הרפואי וצירוף מתנדבים נוספים למעגל הארגון על מנת להעניק מענה מהיר ויעיל יותר.<br /> <br /> הרב ביסטריצקי ידוע כבעל חסד התורם רבות לבניית [[מקוה טהרה|מקוואות טהרה]] ברחבי העולם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר ורב קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל גורודצקי<br /> *בנו, ר' מרדכי ביסטריצקי<br /> *בנו, ר' יעקב זלמן חיים ביסטריצקי<br /> *בנו, ר' שלמה ביסטריצקי<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ביסטריצקי, אברהם ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משב&quot;קים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%90&diff=276174 2016-11-22T17:00:54Z

<p>משה מ.: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עמרם מורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עמרם מלכא כאברך צעיר עם תלמידי כיתתו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]]]<br /> ר' '''עמרם מלכא''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]], 1946), זכה לשמש כ[[משב&quot;ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] ו[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#קומה שני|ביתו של הרבי הריי&quot;צ]], זכה לקירובים ויחס נדיר מהרבניות [[הרבנית נחמה דינה|נחמה דינה]] אשת [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] אשת [[הרבי]], ומ[[הרבי]] עצמו. מחשובי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו===<br /> ר' עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] ב[[ט' טבת]] [[תש&quot;ו]], כילד במשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו שלמה ומסעודה מלכא. כשהיה ילד קטן בגיל ארבע, בשנת [[תש&quot;י]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם [[חסידי חב&quot;ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי.<br /> <br /> === שנות הבחרות ===<br /> כשהגיע לגיל 12, בשנת [[תשח&quot;י]], רצה אביו לשולחו לישיבה ספרדית של הרב חפוטה שפעלה ב[[תל אביב]], אך הרב רפאל עבו{{הערה|רב ב[[טבריה]]. שימש כאב בית דין ב[[תל אביב]]}} שהיה רבו של אביו המליץ לו על ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] של [[חסידות חב&quot;ד]], שאף בנו יהודה למד שם. יחד עם אחיו התאום אברהם נכנס ללמוד בישיבה בלוד, שם קיבל אותם הרב [[אליעזר הורוביץ]].<br /> <br /> באותה תקופה הישיבה בלוד פעלה ב&quot;[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|פרדס]]&quot; והייתה מלאה בילדי עולים מ[[מרוקו]], [[תימן]] ו[[רוסיה]]. המדריכים של עמרם היו הרב [[אהרון טייכמן]] והרב [[משה הלל]]. את [[בר המצווה]] חגג ב[[בני ברק]] עם כל תלמידי הכיתה, כשהחגיגה נהפכת ל[[התוועדות חסידית]].<br /> <br /> בישיבה בלוד ינק מעיקרי [[תורת החסידות]] ו[[התקשרות]] ל[[רבי]], ולאחר סיום הלימודים בישיבה בלוד עבר ללמוד שלוש שנים נוספות ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם קיבל על עצמו לנהוג ב[[מנהג|מנהגי חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ&quot;ו]] נסע ללמוד ב-[[770]] ב[[הישיבה המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת [[קבוצה|שנת ה'קבוצה']], כשהתוכנית המקורית הייתה להיות אצל [[הרבי]] במשך חצי שנה ולחזור לארץ לקראת [[חג הפסח]]. ב[[התוועדות]] הגדולה של הרבי ב[[חג הפורים]] שררה שמחה גדולה, ושלושה בחורים מה'קבוצה', הרב [[זלמן גופין]], [[נחום זווין]] והרב [[שלום בער וולפא]] ניצלו את ההזדמנות וביקשו מהרבי ברכה ששנת הקבוצה לא תסתיים קודם הזמן. הרבי נתן ברכה וביקש שזה יהיה בדרך חוקית. העניינים סודרו, והקבוצה נשארה שנה שלמה, ור' עמרם חזר רק אחרי פסח [[תשכ&quot;ז]].<br /> <br /> == כמשב&quot;ק ==<br /> ===הכניסה לתפקיד===<br /> זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-770 הפך ל[[משב&quot;ק]] בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד [[הרבנית חיה מושקא]], [[הרבנית נחמה דינה]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> העזרה הראשונה שהגיש לבית רבי הייתה לפני [[חג הסוכות]] כשר' [[שלמה רייניץ]] ביקש ממנו לעזור בהרכבת ה[[סוכה]] של הרבי. הסוכה הראשונה שבנו הייתה ב[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#קומה שניה|דירתו של הרבי הריי&quot;צ]], במרפסת הפונה לכיוון מערב. כשנכנסו לדירה פגשו ברבנית נחמה דינה, ור' שלמה רייניץ הציג אותו בפניה כ'עמרם מלכא ממרוקו'. מאז היה נכנס ויוצא בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בחופשיות.<br /> <br /> למחרת בנו את הסוכה ב[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#קומה שלישית|דירתו של הרש&quot;ג]], ואחר כך את הסוכה ב[[פרזידנט 1304|דירתו הפרטית של הרבי]] ברחוב [[פרזידנט]]. כשנכנסו לביתו של הרבי פגשו במטבח את [[הרבנית חיה מושקא]], ובסיום העבודה הגישה לפניהם הרבנית כיבוד שכלל [[תפוחים]] ומיץ [[תפוחים]]. זמן קצר אחרי שסיימו לבנות את הסוכה קרא לו [[מזכיר|מזכירו]] של הרבי, ר' [[בנימין קליין]] ונתן לו מעטפה מהרבנית ובתוכה היו עשרים וחמישה דולרים. כששאל את הרבנית לפשר הכסף ענתה לו שהיות והוא ישראלי השוהה ב[[ארצות הברית]] ודאי הוא זקוק לכסף.<br /> <br /> מאז בכל פעם שר' שלמה רייניץ ו[[שלום בער גנזבורג]] הוצרכו לעזרה קראו לר' עמרם. לפני [[חג הפסח]] נקרא לעזור בנקיונות לחג, ולמחרת הוזמן לסעוד את [[ליל הסדר]] יחד עם הרבי בדירתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> באחד מ[[ערב שבת|ערבי שבת]] קרא לו [[מזכיר|מזכירו]] של הרבי ר' [[יהודה לייב גרונר]] וביקש ממנו לנקות את חדרו של הרבי - &quot;[[גן עדן העליון]]&quot;, לקראת ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שז&quot;ר]] ב[[מוצאי שבת]]. במהלך עבודת הניקיון הבחין באחת המגירות שבשלחן שהייתה פתוחה והייתה מלאה בתמונות של חסידים ששלחו לרבי. מאוחר יותר, ב[[יחידות]] האחרונה שהיתה לו ב[[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] הגיש לרבי תמונה משפחתית ממוסגרת.<br /> <br /> ===קירובים מהרבי והרבנית===<br /> בזכות תפקידו כמשב&quot;ק בבית הרבי, זכה למספר קירובים מהרבי והרבנית במשך השנים.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] למרות תפקידו כ[[משב&quot;ק]] החליט לצאת ל'[[תהלוכה]]', אך לא ידע שקודם ההליכה לתהלוכה עושים [[קידוש]], אוכלים סעודת חג, ואחר כך יורד הרבי לברך את הצועדים. כשחזר מהתהלוכה נכנס ל'[[גן עדן התחתון]]' מתוך כוונה להתפלל, שם סיפרו לו כי הרבי חיפש אותו. כשעמד בתחילת המדרגות המובילות לדירתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ראה אותו הרבי וסימן לו להתקרב, אז שאל אותו אם התפלל ואכל. לאחר התפילה עלה למעלה, וכשכולם סיימו לאכול ואיחלו לרבי &quot;גוט יום טוב&quot; התיישב לאכול סעודת חג. מאוחר יותר סיפרו לו כי במהלך הסעודה שאל הרבי היכן הוא.<br /> <br /> במהלך השנים הגיע עמרם רבות לביקורים ב-770, ובכל פעם שהיה מגיע הגיש לו המזכיר ר' [[בנימין קליין]] את המספר בביתו של הרבי להתקשר לרבנית. בכל פעם הייתה הרבנית אומרת לו: &quot;טוב לשמוע אותך, עוד נראה אותך&quot;.<br /> <br /> ב[[י' שבט הגדול]] של שנת [[תש&quot;ל]] הגיע ל-770 ועלה לדירתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] שם אמר שלום לרבנית נחמה דינה והרבנית חיה מושקא. באותה הזדמנות סיפר לרבנית כי קיבל הצעת נכבדות, אך עדיין לא קיבל תשובה מהרבי. הרבנית השיבה כי &quot;יהיה בסדר&quot;, וזמן קצר לאחר מכן קיבל מהרבי תשובה חיובית, והשתדך עם רעייתו גב' שושנה.<br /> <br /> לאחר השידוך הגיע ל-770 כחתן והלך לבשר לרבנית על השידוך. הרבנית שמחה מאוד, ולאחר שבירכה אותו ביקשה ממנו לבוא אליה קודם שהוא נוסע לקבל מתנה. לפני שנסע לארץ עבר אצל הרבנית שנתנה לו קופסת בונבוניירה גדולה &quot;עבור הכלה במתנה ממני&quot;, והוסיפה ש&quot;בטח גם אתה תתן מתנה לכלתך&quot;. בנוסף הציעה לו להישאר לגור בחוץ לארץ כיוון שהפרנסה שם יותר קלה. אך כששאל את הרבי על כך הורה לו הרבי להתייעץ עם הנהלת הישיבה.<br /> <br /> ===סיום תפקידו===<br /> לפני שנסע לארץ פגש בו המשב&quot;ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. [[בגד|בגדים]] אלו משמשים כיום את החתנים החב&quot;דים במעמד ה'[[חופה]]'.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר הגיע ל-770 יחד עם הוריו, ונערכה להם פגישה עם הרבנית חיה מושקא. במהלך הפגישה שימש עמרם כמתורגמן, ולבסוף ביקשה הרבנית מאמו שתלמד אנגלית, כדי שבפגישה הבאה יוכלו לשוחח. בפעם נוספת שהגיע לרבי ביקשה ממנו הרבנית להגיע ב[[ליל שבת]] ל[[ספריית אגו&quot;ח|ספרייה]] לאחל לה &quot;שבת שלום&quot;.<br /> <br /> כשנולדה בתו הראשונה קרא לה על שם הרבנית נחמה דינה ושלח את תמונתה לרבנית חיה מושקא. לאחר שנולד הבן ונקרא לוי יצחק על שם [[לוי יצחק שניאורסון|אביו של הרבי]] הגיע ל-770 יחד עם ילדיו, ורצה לבקר את הרבנית בביתה. באותה תקופה שברה הרבנית את הרגל, והמשב&quot;ק ר' [[חס&quot;ד הלברשטאם]] לא נתן לו להיכנס. כשביקש למסור כי הגיע לומר שלום החזירה הרבנית כי הייתה שמחה מאוד לפגוש אותם, אך אינה יכולה בעקבות מצבה הבריאותי. הרבנית שלחה לו 10 דולר, וביקשה שיקנה ממתקים לכל ילד ב-5 דולר. זו הייתה הפעם האחרונה בה יכל לראות את הרבנית.<br /> <br /> == ביחידויות אצל הרבי ==<br /> ר' עמרם שהה אצל הרבי ב'[[יחידות]]' שלוש פעמים. פעם אחת זמן קצר לאחר שהגיע מהארץ, ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], וזמן קצר קודם נסיעתו חזרה ארצה.<br /> <br /> אחרי היחידות השניה, אחרי ש[[צום|צם]] במשך היום עלה לדירתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] שם פגש ברבנית נחמה דינה וברבנית חיה מושקא. הרבנית חיה מושקא שהבחינה שהוא לא מרגיש טוב ביקשה ממנו לשבת, וצעדה בשקט תוך השתדלות שלא להעיר אף אחד, ונתנה לו שתי כדורים נגד כאבי ראש תוך שהיא מצווה עליו לקחת אותם ואוסרת עליו לצאת החוצה שלא יתקרר.<br /> <br /> לפני היחידות האחרונה רצה ר' עמרם להגיש לרבי מתנה, ונזכר בתמונות החסידים שראה כשניקה את חדרו של הרבי. לפני שנכנס ליחידות מסגר ברחוב [[קינגסטון]] תמונה משפחתית, ובסוף היחידות הגיש לרבי מעטפה בתוכה [[פ&quot;נ]] והתמונה הממוסגרת.<br /> <br /> כשפתח הרבי את המעטפה התבונן בתמונה, וכשהוא מוציא את התמונה מהמסגרת אמר לו (תוכן בתרגום חופשי): {{ציטוטון|ב[[בית המקדש]] היו מביאים {{קישור אם יש|ביכורים}}. ה[[עשירות|עשיר]] היה מביא את ה[[ביכורים]] בכלים של כסף והעני בכלים עשויים קש. לעני היו לוקחים הכוהנים את הכול, ואילו מה[[עשירות|עשיר]] היו לוקחים רק את הפירות בעוד שאת הכלים היו מותירים אצלו. גם אני, הוסיף הרבי, לוקח רק את התמונה ומחזיר לך את המסגרת}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66507 זכרונות מהקודש פנימה]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ט' בשבט]] [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.shturem.net/images/news/54909_news_15022012_75627.mp3 ראיון עם ר' עמרם מלכא] {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2222278 ביכורים בברוקלין]''' - הרב מלכא מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: מלכא עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ראשון לציון: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=276173 2016-11-22T16:53:20Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה קליין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין בעת עבודתו כ[[סופר סת&quot;ם]]]]<br /> הרב '''משה קליין''' הינו [[סופר סת&quot;ם]] ו[[מוהל]] ידוע, מנהל מרכז הסת&quot;ם 'הסופר' ב[[קראון הייטס]], שזכה [[משמש בקודש|לשמש בקודש]] את הרבי בשנים [[תשנ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[אברהם אליעזר קליין]] ולאמו מרת לאה.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת קריינדי בת הרב [[שמעון גולדמן]] התיישב ב[[קראון הייטס]], וכמסורת המשפחה התמחה בכתיבת והגהת [[ספר תורה|ספרי תורה]] והחל לעסוק בתחום כשהוא משקיע בעיקר בהגהה ממוחשבת של הספרים, תחום שהיה חדש באותה שעה והקנה לו פרסום גדול.<br /> <br /> לאורך השנים התנדב במסגרת ארגון '[[הצלה קראון הייטס|הצלה]]', ולאחר המאורע הבריאותי של הרבי ב[[כ&quot;ז אדר]] הצטרף לר' [[אברהם (אינגי) ביסטריצקי]] והקדיש את כל עיתותיו לשמש את הרבי בקודש פנימה.<br /> <br /> הוא זכה לשמש את הרבי באופן יום-יומי במשך למעלה משנתיים, ולאחריהם ראה ברכה רבה במעשיו ובית המלאכה שבהנהלתו התרחב והתפתח למעצמה של ממש.<br /> <br /> הרב קליין מוזמן לעיתים קרובות לבתי חב&quot;ד שונים ברחבי העולם{{הערה|1=ראו לדוגמא:[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38947 הרב משה קליין אורח קהילת השלוחים ברוסיה] {{אינפו}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשס&quot;ח]] (17.06.2008)}} על מנת לעשות שם את ה'סיום' של כתיבת הספר, וספרי התורה שכותב ידועים בהידורם והינם בעלי ביקוש רב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בן דודו, ר' [[ירחמיאל בנימין קליין]] - היה חבר צוות [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|65502|news|סיפורו של 'הסופר' ■ מסע מרתק לעולם הסת&quot;ם|כתב שטורעם בארה&quot;ב|ט&quot;ז ב[[אלול]] תשע&quot;ג}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|90559|תשנ&quot;ד עם הרבי ● מרטיט||ב' תמוז תשע&quot;ה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:קליין, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99:%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=276172 2016-11-22T16:49:08Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>ערך דל במיוחד, ואין במה להרחיבו. לדעתי תוכנו אמור להכלל ב[[בשורת הגאולה]] ושם זה צריך להפנות לשם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ&quot;ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :חולק. ערך ארוך מידי גורם לבלבול וחוסר הבנה. אם זה מושג בפני עצמו שאנשים מחפשים אותו בפני עצמו, אמור להופיע בנפרד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 28 ביולי 2016 (UTC):::::ערך חשוב שצריך בהדרגה להרחיבו ובסופו של דבר אחרי תהליך מושקע להפכו לערך מומלץ. [[משתמש:חיילי משיח|חיילי משיח]] - [[שיחת משתמש:חיילי משיח|שיחה]] 19:39, 31 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> שמעתי ביאור בעניין סף הגאולה שהעומד בסף ומביט החוצה - נחשב כעומד בחוץ. אך העומד בסף ומביט פנימה נחשב שנמצא בפנים. והנמשל מובן.--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:משה מ.]] 16:49, 22 בנובמבר 2016 (UTC)</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99:%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=276171 2016-11-22T16:46:55Z

<p>משה מ.: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>בשיחה לפרשת בלק ה'[[תנש&quot;א]] מסביר [[הרבי]] שאנו נמצאים בתקופה מיוחדת, על '''[[סף הגאולה]]'''. <br /> <br /> [[סף הגאולה]] היא התקופה בסוף זמן ה[[גלות]], כאשר [[משיח]] [[נגלה]] לבני ישראל ומבשר להם על הגאולה הבאה בקרוב ממש, &quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;, &quot;הנה זה מלך ה[[משיח]] בא&quot;.<br /> <br /> חסידים מסבירים, שהביטוי '[[סף הגאולה]]' הינו ביטוי מקביל ל'סף הדלת'{{הערה|1=כמו שכתוב בפרשת [[יציאת מצרים]] (שמות יב): &quot;ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף&quot;.}}, וכוונת הענין היא שכפי שהסף אינו חלק מרשות הרבים אלא חלק מהבית, אך לעומת זאת אינו נחשב כבית ממש{{הערה|1=ועד שלגבי דיני הוצאה מרשות לרשות ב[[שבת]] - הסף נחשב כרשות הרבים בכמה וכמה ענינים.}} - כך גם התקופה של '[[סף הגאולה]]' כבר אינה חלק מזמן הגלות, אלא זהו זמן בו מתחילה גאולת עם ישראל, אך מצד שני עדיין לא הגענו אל תוך תקופת [[הגאולה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjc1J1MW5QNHNPSXM/view '''[[סף הגאולה]]'''] - מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)]] (מארכיון גאולה ומשיח).<br /> <br /> {{הערות שוליים}} <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:משיח וגאולה בזמן הגלות]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=276170 2016-11-22T16:41:52Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יצחק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב יצחק גינזבורג]]<br /> <br /> הרב '''יצחק פייוויש''' '''גינזבורג''' - מכונה גם &quot;'''המלאך'''&quot; - הינו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]], ובקיא ב[[תורת הקבלה]]. ראש עמותת &quot;[[גל עיני]]&quot;, ראש תנועת &quot;דרך חיים&quot; וראש &quot;בית הספר לתורת הנפש&quot;, והינו מראשי החותמים על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. <br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[כ&quot;ח מרחשון]] [[תש&quot;ה]] לאביו שמשון. בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה. חזר בתשובה בגיל 14 בפילדלפיה שבארצות הברית. בשנת [[תשכ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]], למד בישיבת קמניץ בירושלים. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], חזר לירושלים, ושם יחד עם חותנו לעתיד, הרב [[משה צבי סגל]], היה בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי [[חסידות חב&quot;ד]]. באותה שנה ביקר אצל [[הרבי]] ושהה אצלו מספר חודשים. כשחזר לארץ התחתן והחל ללמד גמרא, שלחן ערוך ו[[חסידות]] לקבוצת תלמידים בכפר חב&quot;ד ולאחר מכן התמנה להיות ראש ישיבת &quot;שובה ישראל&quot; בירושלים.<br /> <br /> בתקופתו האחרונה של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הרב גינזבורג טיפל בו במסירות וקיבל ממנו הרבה במשך שהותו של ה[[משפיע]] בבית הרפואה.<br /> <br /> עד לנסיגת [[צה&quot;ל]] מקבר יוסף בשכם ב&quot;אינתיפאדת אל אקצא&quot; ([[תשס&quot;א]]) שימש כראש ישיבת &quot;עוד יוסף חי&quot; וראש הכולל ביריחו, כוללים אלו ועוד שני כוללים נוספים שקיבלו את נשיאותו של [[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. (כיום, הישיבה והכולל נמצאים בישוב [[יצהר]]).<br /> <br /> כיום מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] על פי הוראת הרבי ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו, ואת רוב המשאבים שלרשותו ולרשות תלמידיו לקיום הוראת הרבי אליו מימי [[אלול]] [[תשמ&quot;א|ה'תשמ&quot;א]]: '''''…נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה…''''' - על ידי כתיבת ספרים ב[[קבלה]] ו[[חסידות]] הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי התנועה &quot;גל עיני&quot; אותה הקים.<br /> <br /> ידוע כדמות משפיעה על שליחים אברכים ובחורים חסידי חב&quot;ד, וכן מציבורים נוספים ובעלי תשובה. גם בכפר חב&quot;ד, שם הוא מתגורר, רבים המגיעים לביתו להתייעץ איתו בנושאים שונים. <br /> <br /> .בראשותו ישנם מוסדות חינוך כגון: ישיבת וכולל &quot;עוד יוסף חי&quot;, כולל &quot;תורת חיים&quot; (בכפר חב&quot;ד), ישיבה קטנה תות&quot;ל &quot;תום ודעת&quot;, ישיבה גדולה תות&quot;ל &quot;תמימי דרך&quot;, מדרשת &quot;בינא ליבא&quot;, תלמוד תורה &quot;תורת חיים&quot; ובית ספר לבנות &quot;יעלת חן&quot;.<br /> <br /> ==השקפתו בנושאים פוליטיים==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]], לאחר [[פורים]] בו ארע הטבח במערת המכפלה, על ידי ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם &quot;ברוך הגבר&quot; בהסכמת [[הרבי]] (חסיד חב&quot;ד מבת עין בשם חיים נתיב התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה {{דרוש מקור}}). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: &quot;נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה (...) הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה&quot;{{הערה|1=יצחק גינזבורג, &quot;ברוך הגבר&quot;, עמ' 28}}. <br /> <br /> בספרו &quot;צו השעה - טיפול שורש&quot;, שפורסם בתשס&quot;ד, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי &quot;לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל&quot;. בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. אך הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. <br /> <br /> לאחר ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] גישתו ביחס למדינה הקצינה. הוא אמר: &quot;יש לעקר את הרוח הציונית (...) את בית המשפט. עלינו לשבר (...) את הממשלה - ממשלת שמאל או ימין - עלינו למגר&quot;{{הערה| הרב גינזבורג, קומי אורי, ח'}}<br /> <br /> ב[[חודש אב]] [[תש&quot;ע]] הוזמן לחקירה אצל היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים על ההסכמה שנתן לספר &quot;תורת המלך&quot;.{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56243 הרב יצחק גינזבורג נחקר במשטרה], באתר-www.hakolhayehudi.co.il הרב גינזבורג מוזמן לחקירה.}}.<br /> <br /> ==עיקרי משנתו==<br /> החלק החשוב בהגותו הינו חיבור התורה לחיים, ומשנתו נפרשת על פני כמה עשרות של ספרים כמעט על כל תחומי החיים. הוא מחבר בספריו בין המדעים המדויקים לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות ובין חברה לתורה. כמו כן הוא משתמש רבות ב[[גימטריא|גימטריאות]] ועוד.<br /> <br /> ==בית הספר לתורת הנפש==<br /> בשיעוריו ובספריו מרבה להתעסק ב[[תורת החסידות]] כפי שהיא משפיעה על [[נפש]] היהודי וכן הוקם מוסד לימודים בשם &quot;בית הספר לתורת הנפש&quot; שם מועברים קורסים למגוון רחב מאוד של גברים ונשים (בהפרדה) בכל רחבי הארץ, מנהל בית הספר הוא הרב נעם שפירא.<br /> <br /> ==ניגונים==<br /> זכה ללמוד ניגוני חב&quot;ד רבים ועתיקים מהחסיד ר' אליהו רבקין מכפר חב&quot;ד, צאצא של בעל המנגן של [[אדמו&quot;ר הזקן]] שאותם הוא מלמד וכן דאג שיוציאו דיסקים שלהם.<br /> כמו כן הוא בעצמו הלחין מאות [[ניגונים]] שיצאו בעשרות דיסקים על ידי עמותת גל עיני.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> === עברית ===<br /> ;קבלה וחסידות<br /> *&quot;סוד הוי' ליראיו&quot; - מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות<br /> *&quot;אשא עיני&quot; - מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה'<br /> *&quot;שערי [[אהבה]] ורצון&quot; - מאמרי התבוננות במהות ה[[אהבה]] והרצון בנפש האדם ובשרשם למעלה<br /> *&quot;שיעורים בספר סוד הוי' ליראיו&quot; - סדרה<br /> *&quot;אדמה שמים ותהום&quot; - על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו<br /> *&quot;כלל גדול בתורה&quot; - מבוא להתבוננות יהודית<br /> *&quot;אל עולם הקבלה&quot; - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה<br /> *&quot;מבוא לקבלת האר&quot;י&quot;<br /> *&quot;מבחר שיעורי התבוננות&quot; - סדרה<br /> *&quot;חסדי דוד הנאמנים&quot;, 5 כרכים - קבלת [[האריז&quot;ל]] לאור החסידות<br /> *&quot;אותיות לשון הקדש&quot;<br /> *&quot;יין יצחק&quot; - ביאורים יסודיים עיונים והעשרת ההתבוננות בחומש, [[ספר התניא]] והגדה של פסח<br /> *&quot;מאמרי [[הרבי|אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] ח&quot;א&quot; - הערות וביאורים על 3 מאמרים<br /> <br /> ;הבית היהודי<br /> *&quot;[[שכינה]] ביניהם - שלום בית על פי תורת החסידות&quot;<br /> *&quot;ברית הנישואין&quot; - פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות<br /> *&quot;חתן עם הכלה&quot; - עבודה לשמה בחיי הנישואין<br /> *&quot;מחול הכרמים&quot; - על שידוכים, ברית, תשובה וגאולה<br /> *&quot;יין משמח&quot;, 5 כרכים - מסתורי חתונה ונישואין<br /> *&quot;פנים אל פנים&quot; - יסודות החינוך על פי החסידות<br /> *&quot;אנכי והילדים&quot; - 3 מאמרים על כחם של ילדי ישראל, מעובד לנוער<br /> *&quot;אהבה&quot; - צמיחת הקשר בין איש ואשה.<br /> <br /> ;תורה ומדע<br /> *&quot;גוף, [[נפש]] ונשמה&quot; - [[קבלה]] ורפואה<br /> *&quot;עיניך ברכות בחשבון&quot; - עיונים בחשבון לפרשיות התורה<br /> <br /> ;סיפורי צדיקים<br /> *&quot;אור ישראל&quot; - סיפורים ממורנו ה[[בעל שם טוב]] עם באור מעמיק של הרב, שלושה חלקים<br /> <br /> ;תורה ומועדים<br /> *&quot;תשובת השנה&quot; - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה<br /> *&quot;מעין גנים - מבט חסידי לפרשיות השבוע&quot;<br /> *&quot;לחיות עם הזמן&quot; - ביאורים ב[[ליקוטי שיחות]]<br /> *&quot;תורת חיים&quot; - קובץ גליונות חדשיים מהשנים [[תשנ&quot;ח]] - [[תש&quot;ס]]<br /> *&quot;אני לדודי ודודי לי: פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה&quot;<br /> *&quot;תום ודעת&quot; - מאמרים לחדשים [[אלול]] ותשרי<br /> *&quot;וכמטמונים תחפשנה&quot;, 2 חלקים - מטמוני [[ספירת העומר]] לאור החסידות<br /> <br /> ;תורת הנפש<br /> *&quot;לב לדעת&quot; - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות<br /> *&quot;הנפש&quot; - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה<br /> *&quot;להפוך את החושך לאור&quot; - [[קבלה]] ופסיכולוגיה<br /> *&quot;אמונה ומודעות&quot; - כח האמונה, האמונה במעגל השנה, עיקרי האמונה בפנימיות התורה<br /> *&quot;נפש בריאה&quot; - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות<br /> *&quot;לחיות במרחב אלוקי&quot; - [[קבלה]] והתבוננות<br /> *&quot;הטבע היהודי&quot; - הדרך העולה אל המודעות הטבעית<br /> *&quot;מודעות טבעית&quot; - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה<br /> *&quot;אוצר הנפש&quot;, 2 חלקים - שיעורים בתורת הנפש<br /> <br /> ;עניני ציבור<br /> *&quot;מלכות ישראל&quot;, 3 כרכים - מצוות הציבור, העם והארץ. מלכות, מלך וסנהדרין. מלחמות ומקדש.<br /> *&quot;בעתה אחישנה&quot; - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו.<br /> *&quot;תיקון המדינה&quot; - מצע מעשי על פי הקבלה<br /> *&quot;רוחו של משיח&quot; - התקופה בראי החסידות<br /> *&quot;מלך ביפיו&quot; - הגואל בראי החסידות<br /> *&quot;קומי אורי&quot; - פרקי מאבק ותקומה<br /> *&quot;וממנה יושע&quot; - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו<br /> <br /> ;אחרים<br /> *&quot;צו השעה - טיפול שורש&quot;<br /> *&quot;ברוך הגבר&quot; - חוברת לבירור משמעות הטבח של ברוך גולדשטיין על פי עקרונות ההלכה והקבלה<br /> <br /> === [[אנגלית]] ===<br /> *&quot;The Hebrew Letters&quot;<br /> *&quot;The Mystery of Marriage&quot;<br /> *&quot;Transforming Darkness into Light&quot;<br /> *&quot;Body, Mind and Soul&quot;<br /> *&quot;Living in Divine Space&quot;<br /> *&quot;The Art of Education&quot;<br /> *&quot;Anatomy of the Soul&quot;<br /> *&quot;What You Need to Know About Kabbalah&quot;<br /> *&quot;Awakening the Spark Within&quot; <br /> *&quot;A Sense of tha Supernatural&quot;<br /> *&quot;Rectifying the State of Israel&quot;<br /> *&quot;Consciousness and Choice&quot;<br /> *&quot;Kabbalah and Meditation for the Nations&quot;<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[שליח]] הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> *הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חב&quot;ד]] &quot;נחלת שבעה&quot;, מלמד בגן חב&quot;ד &quot;קרית משה&quot; ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב שניאור זלמן פבזנר, נו&quot;נ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> *הרב אריה בלוך, שליח הרבי ס. פאולו, ברזיל.<br /> *הרב [[מנחם מענדל נחשון]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ראש ישיבות חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]], ראש [[כולל אברכים]] ברמת אביב.<br /> *הרב שי הרמתי, שליח הרבי ביצהר.<br /> *הרב מרדכי פריימן.<br /> *הרב יהודה-ליב ויסגלס.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56306 כתבה] אודות הרב. שרה גל, עיתון 'בקהילה'. {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גינזבורג יצחק פייביש}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%9C_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=276169 2016-11-22T16:41:24Z

<p>משה מ.: יצירת דף עם התוכן &quot;עפעס ביקורת או הסתייגות?!--~~~~&quot;</p> <hr /> <div>עפעס ביקורת או הסתייגות?!--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:משה מ.]] 16:41, 22 בנובמבר 2016 (UTC)</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=276168 2016-11-22T16:32:05Z

<p>משה מ.: /* סוגי בתי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית חב&quot;ד הגדול בעולם בניו ג'רסי (בבניה)]]'''בית [[חב&quot;ד]]''' הוא מרכז [[דת]]י-[[יהודי]] בו מתבצעת פעילות ה[[שלוחים]], [[חסידי חב&quot;ד]], באי-כוחו של [[הרבי מליובאוויטש]] הנשלחים למקומות בהם יש יהודים על מנת להקים תשתית קהילתית יהודית או כדי לחזק את המוסדות הקיימים. בתי חב&quot;ד הוקמו לראשונה בשנות ה-50. לכל בית חב&quot;ד יש מנהל-שליח, החולש על החלק הארגוני והפיננסי של בית חב&quot;ד. בדרך כלל, קיימים מוסדות נוספים תחת הנהלת בית חב&quot;ד, כגון [[בית כנסת|בתי כנסת]], [[מקווה|מקוואות]], בתי ספר ומדרשיות, חנויות תשמישי [[קדוש]]ה ו[[מזון]] כשר, מרכזי [[חסד]] ועוד.<br /> <br /> מטרת בית חב&quot;ד, כפי שהוגדרה על-ידי מייסדם - [[הרבי]], היא להוות &quot;בית שמגדלים בו [[תורה]], [[תפילה]], ו[[גמילות חסדים|גמילות-חסדים]]&quot;, לסייע לכל יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, הן בעניני דת ו[[רוחני]]ות והן בצרכים שונים. <br /> <br /> המושג &quot;בית חב&quot;ד&quot;, נטבע על ידי הרבי מליובאוויטש בשנות המ&quot;מים (שנות ה-80) ומאז הוא הפך לשם-נרדף לסניף חב&quot;די בעולם. ארגון הגג של הבתי חב&quot;ד ב[[ישראל]] הוא [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], המסייע לשלוחים בפעילות השוטפת, בעיקר באספקת מוצרים נחוצים במחיר מסובסד ובייעוץ והכוונה. ב[[ארצות הברית]] וברחבי העולם פועלים בתי חב&quot;ד תחת הנהלת ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ה&quot;בית חב&quot;ד&quot; הראשון בארץ הוקם על ידי הרב [[זמרוני ציק]] בעיר בת ים{{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב&quot;ד, י&quot;א [[ניסן]] תשנ&quot;ד]}}. מרכז חב&quot;ד הראשון בעולם הוקם על ידי הרב [[שלמה קונין]] באוניברסיטת לוס אנג'לס בקליפורניה. כיום פועלים ברחבי תבל כ-3,000 בתי חב&quot;ד, המנוהלים על ידי כ-5,000 שליחים.<br /> <br /> יש לציין שהרבי ביקש שכל בית פרטי ייהפך לבית חב&quot;ד &quot;בית שמגדלים בו [[תורה]], [[תפילה]], ו[[גמילות חסדים|גמילות-חסדים]]&quot;, ושישימו על הדלת שלט שכתוב בו &quot;בית חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==סוגי בתי חב&quot;ד==<br /> אף שכל בתי חב&quot;ד בעולם פועלים למען אותה מטרה, לסייע ליהודים &quot;בגשמיות וברוחניות&quot;, ניתן למנות סוגים שונים של בתי חב&quot;ד, ובהם:<br /> *בתי חב&quot;ד אוניברסיטאי - מתמקדים בסטודנטים יהודים ובצרכים המיוחדים להם. קיימים בעיקר בארה&quot;ב ובאירופה.<br /> *בתי חב&quot;ד למטיילים - מתמקדים בסיוע לתרמילאים יהודיים במהלך הטיול. אלו נפוצים בעיקר במזרח הרחוק ובמרכז ודרום אמריקה.<br /> *בתי חב&quot;ד המיועדים לאוכלוסיות מסוימות, כגון בתי חב&quot;ד לדוברי רוסית או צרפתית.<br /> *בתי משיח - 'בית חב&quot;ד' שמתרכז יותר בפעילות סביב הנושא של [[משיח]].<br /> <br /> ישנם גם מרכזי פעילות חב&quot;ד בשמות דומים; &quot;בית ליובאוויטש&quot;, &quot;מרכז חב&quot;ד&quot; וכדומה, אלה עוסקים בפעילות ספציפית ולא כללית.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בתי חב&quot;ד בישראל]]<br /> *[[שליח]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=shluchim_he מנוע חיפוש לבתי חב&quot;ד בישראל ובעולם] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45564 כתבה בעיתון &quot;הארץ&quot; על בית חב&quot;ד בווטה-קאנאל] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A2%D7%98%D7%A0%D7%96&diff=276167 2016-11-22T16:17:01Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>אולי אפשר לכתוב את ההוראה בעבודת ה' שתורת החסידות לומדת משעטנז.<br /> <br /> :יאוחד בקרוב עם [[יבמות]] ה, ב. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ה בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 00:27, 7 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> מי שידע לכתוב האם שעטנז הוא מסוג ה'חוקים' או שיש לכך ההסבר שלא להידמות לכומרי ע&quot;ז וכו'--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:משה מ.]] 16:17, 22 בנובמבר 2016 (UTC)</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%9F&diff=276166 2016-11-22T16:14:45Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הלל זלצמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלצמן נואם בסנאט האמריקאי (תשע&quot;ו)]]<br /> הרב '''הלל זלצמן''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ט]], 1939) הוא מפעילי ארגון [[חמ&quot;ה]] בברית המועצות, מחבר רב המכר '[[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]]', ויו&quot;ר ארגון [[חמ&quot;ה]] בארה&quot;ב.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ט]] ב[[חרקוב]] שב[[אוקראינה]], לאביו ר' [[אברהם זלצמן]] ולאמו מרת ברכה.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, שם חונך במחתרת אצל ר' [[זושא פז]], ר' אברהם יוסף ענטין, ור' [[בן ציון מרוז]].<br /> <br /> בנוסף, קיבל רבות מדודו ר' [[ברוך דוכמן]], ר' [[בערקע חן]] ור' [[מענדל פוטרפס]] שהיו בני בית בבית משפחת הוריו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת מוסיא שושנה אסתר בת ר' [[אפרים פישל דמיכובסקי]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> [[קובץ:מבצע תפילין עם שוטרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלצמן ב[[מבצע תפילין]] יחד עם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]]]<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] צורף לארגון [[חמ&quot;ה]] על ידי מייסד הארגון ר' [[משה ניסילביץ]], ועסק במסירות נפש בהפצת יהדות וחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות, ולאחר יציאתו מרוסיה, המשיך בפעילות להפצת יהדות בין דוברי [[רוסיה]] במסגרת ארגון חמ&quot;ה, והקים את סניף הארגון בארה&quot;ב יחד עם הרב [[משיח חודידטוב]] והרב [[בנימין מלכובסקי]].<br /> <br /> זכרונותיו מהפעילות המחתרתית בברית המועצות הועלו על גבי הכתב בסיועו של ר' [[אברהם רייניץ]] ופורסמו ב[[שבועון בית משיח]] ובשנת [[תשע&quot;ג]] קובצו הזכרונות והודפסו בספר עב כרס בן 700 עמודים שהפך תוך זמן קצר לרב מכר, הודפס במספר מהדורות, ותורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] זכה לפרס מטעם הסנאט האמריקאי על ספרו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%90%D7%98-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A1%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A0%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%9C/ אות הוקרה מהסנאט לספרו של הרב זלצמן] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|3585|news|סמרקנד? ליובאוויטש.|מנחם בן שלמה|כ&quot;ב בשבט תשס&quot;ו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זלצמן, הלל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד סמרקנד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלצמן]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F&diff=276162 2016-11-22T14:30:23Z

<p>משה מ.: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרישמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן]]<br /> הרב '''ישראל יצחק פרישמן''' ([[י&quot;ט אדר]] [[תשי&quot;ח]]-[[ט' שבט]] [[תשע&quot;ו]]) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב&quot;ד ב[[ירושלים]] ומחשובי העסקנים בקהילה החב&quot;דית בעיר שפעל רבות למען עניני [[הרבי]] וסייע באופן אישי לאנשים רבים בחב&quot;ד ומחוצה לה. בשנת [[תשמ&quot;ז]] ניהל את מטה הבחירות של [[אגודת ישראל|יהדות התורה]] בירושלים בהצלחה רבה והביא לעלייה משמעותית באחוזי הבוחרים למפלגה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ישראליק פרישמן אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן עובר לפני הרבי בסיום [[יחידות כללית]]]]<br /> נולד ב[[י&quot;ט אדר]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי, ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב&quot;ד ונקשר לרבי.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס{{הערה|עובדת כיום כמזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.}}, החל לעבוד כמדריך בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בפעילות ציבורית במסגרת '[[יד לאחים]]'.<br /> <br /> במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'.<br /> <br /> את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב&quot;ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי.<br /> <br /> זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת [[מרכז שידורי חב&quot;ד|השידורים]] מ[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו ר' אליעזר ליכטנשטיין.<br /> <br /> כאשר הורה [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ז]] לפעול להצלחת מפלגת [[אגודת ישראל|יהדות התורה]], נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה ב[[ירושלים]], ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] לקראת סיום המחזור החמישי של [[תקנת הרמב&quot;ם]], היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות.<br /> <br /> נפטר מדום לב בגיל 57 ביום שלישי [[ט' שבט]] [[תשע&quot;ו]], ונטמן עוד באותו היום כמנהג ירושלים. בהלוויתו השתתפו מאות מקהילת חב&quot;ד בעיר, וכן עסקני ציבור בולטים וחברי כנסת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו - מזכיר בית הדין שעל ידי קהילת חסידי בעלז, ירושלים<br /> *בנו, ר' שלמה ברוך פרישמן - מנהל גשמי [[חיידר]] [[אור מנחם (קראון הייטס)|אור מנחם]], [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] - חבר הנהלת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], [[בת ים]]<br /> *חתנו, ר' מנחם יהודה - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|94683|&quot;מודל פרישמן&quot;: יוסי אליטוב סופד לחסיד שהלך לעולמו||י' שבט תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|85267|news|אחד ומיוחד / בנימין ליפקין נפרד בטור דומע|מערכת שטורעם|י' בשבט תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|85240|news|&quot;ירושלים בלי ר' ישראל פרישמן אינה אותה ירושלים&quot;|כתב שטורעם|ט' בשבט תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|85223|news|הוא תמיד היה שם בשביל לעזור ■ טור פרידה|מערכת שטורעם|ט' בשבט תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|94688|פרוש ודייטש נפרדים מפרישמן: &quot;בהלם ששרולק'ה לא איתנו&quot;||י&quot;א שבט תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרישמן, ישראל יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F&diff=276161 2016-11-22T14:29:51Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בנצי פרישמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן במעמד הדפסת ספר התניא ב[[בת ים]]]]<br /> הרב '''חיים אלתר בן ציון פרישמן''' הינו מנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר [[בת ים]] וחבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב פרישמן נולד לאביו ר' [[ישראל יצחק פרישמן]] בעיר ירושלים. בישיבה קטנה למד בתורת אמת ובישיבה גדולה בחח&quot;ל צפת, בה שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת]].<br /> <br /> כיום מכהן הרב פרישמן כמנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר בת ים.<br /> כמו כן הוא חבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה|אגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]. ברבים מהכינוסים שמקיימת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה|האגודה]] הרב פרישמן משמש כמנחה הכינוס.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76885 בדידי הווא עובדא עם הרב פרישמן] {{אינפו}}</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F&diff=276160 2016-11-22T14:27:51Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בנצי פרישמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן במעמד הדפסת ספר התניא ב[[בת ים]]]]<br /> הרב '''בן ציון פרישמן''' הינו מנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר [[בת ים]] וחבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב פרישמן נולד לאביו ר' [[ישראל יצחק פרישמן]] בעיר ירושלים. בישיבה קטנה למד בתורת אמת ובישיבה גדולה בחח&quot;ל צפת, בה שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת]].<br /> <br /> כיום מכהן הרב פרישמן כמנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר בת ים.<br /> כמו כן הוא חבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה|אגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]. ברבים מהכינוסים שמקיימת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה|האגודה]] הרב פרישמן משמש כמנחה הכינוס.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76885 בדידי הווא עובדא עם הרב פרישמן] {{אינפו}}</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F.jpeg&diff=276159 2016-11-22T14:17:38Z

<p>משה מ.: אינפו</p> <hr /> <div>אינפו</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=276158 2016-11-22T14:01:52Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>{{קובץ|הרב אקסלרוד}}<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש ישיבת [[תות&quot;ל פתח תקווה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אקסלרוד נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. בישבה קטנה למד ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן תקופה קצרה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחל'ה]], בישיבה גדולה למד ב[[תורת אמת]] ב[[תשמ&quot;ח]] הגיע לרבי ולמד ב[[אהלי תורה]] יצא עם קבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבה בסידני, אוסטרליה. עד נישואיו ב[[תשנ&quot;ג]] עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די הרב [[יהושע מונדשיין]].<br /> <br /> לאחר נישואיו פתח את [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], בו כיהן כמנהל וכ[[שליח]] עד לחזרתו ארצה.<br /> <br /> במשך מספר שנים, כיהן כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]] ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת תומכי תמימים בעיר [[פתח תקווה]] לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> [[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]]]<br /> <br /> התוועדויותיו של הרב [[אקסלרוד]] ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד. והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' [[בבתי חב&quot;ד]] ובישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76667 הרב יצחק אקסלרוד התוועד בקרית גת] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69517 תמונת ערב שבת] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61521 [[התוועדות]] י&quot;ג [[אייר]] ו'פסח שני' בצפת ● גלריה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=276152 2016-11-22T12:25:54Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אקסלרוד]]<br /> [[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב&quot;ד, י&quot;ד אייר תשי&quot;ח]]<br /> הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שב[[רוסיה]] הלבנה. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה&quot;[[צמח צדק]]&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו בהתבטאות נדירה: &quot;באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את [[רוסיה]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש===<br /> עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הגה&quot;ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו&quot;ח ששלח הרב זלמן הבלין ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה &quot;מיוחד בהתמדה&quot; ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-[[חסיד]]ית.<br /> <br /> עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו&quot;ר הרש&quot;ב אב רוחני, וידוע ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. &quot;הקירוב היה עד כדי כך&quot;, מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו &quot;די מאמע פון די בחורים&quot; (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.<br /> <br /> ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא.<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תרע&quot;א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הרה&quot;ג הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו עם ליובאוויטש, ל[[ראש השנה]] [[תרע&quot;ה]], נכנס ל[[יחידות]] לרבי הרש&quot;ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'תמים' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיא התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, &quot;יהיה היתר&quot;. מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות. <br /> <br /> באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות - דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. &quot;ואילו אתה&quot;, אמר לו הרבי, &quot;הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך&quot;.<br /> <br /> באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיא ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר הרבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.<br /> <br /> כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם &quot;מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין&quot;.<br /> <br /> באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ&quot;ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד [[נגלה]] וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם.<br /> <br /> ===פעולותיו ביהדות ברוסיה===<br /> באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ&quot;ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין יעקב וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור.<br /> <br /> בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד תשעה חסידים שנקראו אל הרבי הריי&quot;צ, וכל העשרה נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיא. למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ&quot;ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר סוראז', ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרה&quot;ת [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.<br /> <br /> בחורף [[תרצ&quot;ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי הג.פ.או. והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.<br /> <br /> בד בבד עם פעולות אלו היתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו. <br /> [[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו: &quot;וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד&quot; (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה.<br /> <br /> במשך השנתיים [[תרצ&quot;ד]]-[[תרצ&quot;ו]] עשה ר' משה הרבה מאמץ להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ&quot;ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה לארץ ישראל.<br /> <br /> {{תבנית:מנין כריתת הברית}}<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> בהגיעו לארץ התישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. כן הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש&quot;ל 1 בעיר. בנוסף, ניהל תקופה מסוימת את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת&quot;ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] חלה וביום כ&quot;ח שבט [[תש&quot;כ]] נלב&quot;ע.<br /> <br /> ===אחרי פטירתו===<br /> [[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליה אקסלרוד]] יימלא את מקומו, וכך היה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] עבר הרב גדליה אקסלרוד ל[[חיפה]] ואת מקומו מילא הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יו&quot;ר [[יד לאחים]].<br /> <br /> כיום, הרב ישראל שפרינגר (חתנו של הרב משה אקסלרוד מעתלית, נכדו של הרב משה) מכהן כגבאי וכ[[שליח]] [[הרבי]] במקום.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *אשתו (הראשונה): רבקה, בת הרב יהודה לייב שפירא.<br /> *אשתו (השניה): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br /> <br /> === בניו ===<br /> *הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב&quot;ד [[חיפה]].<br /> <br /> === בנותיו === <br /> *מלכה שרמן. (אמו של הדיין הרב אברהם שרמן)<br /> *צירה קירשטין.<br /> *שרה נחשון. (אמו של הרב [[דוד נחשון]])<br /> *חנה שחור.<br /> *נחמה נפתלין.<br /> *דבורה סופר.<br /> *יוכבד קורלנדסקי.<br /> *זהבה קוק. (אשת הרב [[אליהו קוק]])<br /> <br /> {{מיון רגיל: אקסלרוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=276030 2016-11-20T23:22:42Z

<p>משה מ.: יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</p> <hr /> <div>{{בה}}--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:משה מ.]] 23:22, 20 בנובמבר 2016 (UTC)</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=275951 2016-11-19T21:15:33Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אקסלרוד]]<br /> [[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) במעמד הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה בכפר חב&quot;ד, י&quot;ד אייר תשי&quot;ח]]<br /> הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שב[[רוסיה]] הלבנה. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה&quot;[[צמח צדק]]&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו בהתבטאות נדירה: &quot;באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את [[רוסיה]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש===<br /> עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הגה&quot;ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו&quot;ח ששלח הרב זלמן הבלין ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה &quot;מיוחד בהתמדה&quot; ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-[[חסיד]]ית.<br /> <br /> עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו&quot;ר הרש&quot;ב אב רוחני, וידוע ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. &quot;הקירוב היה עד כדי כך&quot;, מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו &quot;די מאמע פון די בחורים&quot; (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.<br /> <br /> ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא.<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תרע&quot;א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הרה&quot;ג הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו עם ליובאוויטש, ל[[ראש השנה]] [[תרע&quot;ה]], נכנס ל[[יחידות]] לרבי הרש&quot;ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'תמים' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיא התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, &quot;יהיה היתר&quot;. מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות. <br /> <br /> באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות - דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. &quot;ואילו אתה&quot;, אמר לו הרבי, &quot;הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך&quot;.<br /> <br /> באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיא ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר הרבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.<br /> <br /> כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם &quot;מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין&quot;.<br /> <br /> באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ&quot;ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד [[נגלה]] וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם.<br /> <br /> ===פעולותיו ביהדות ברוסיה===<br /> באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ&quot;ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין יעקב וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור.<br /> <br /> בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד תשעה חסידים שנקראו אל הרבי הריי&quot;צ, וכל העשרה נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיא. למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ&quot;ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר סוראז', ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרה&quot;ת [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.<br /> <br /> בחורף [[תרצ&quot;ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי הג.פ.או. והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.<br /> <br /> בד בבד עם פעולות אלו היתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו. <br /> [[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו: &quot;וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד&quot; (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה.<br /> <br /> במשך השנתיים [[תרצ&quot;ד]]-[[תרצ&quot;ו]] עשה ר' משה הרבה מאמץ להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ&quot;ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה לארץ ישראל.<br /> <br /> {{תבנית:מנין כריתת הברית}}<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> בהגיעו לארץ התישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. כן הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש&quot;ל 1 בעיר. בנוסף, ניהל תקופה מסוימת את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת&quot;ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] חלה וביום כ&quot;ח שבט [[תש&quot;כ]] נלב&quot;ע.<br /> <br /> ===אחרי פטירתו===<br /> [[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליה אקסלרוד]] יימלא את מקומו, וכך היה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] עבר הרב גדליה אקסלרוד ל[[חיפה]] ואת מקומו מילא הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יו&quot;ר [[יד לאחים]].<br /> <br /> כיום, הרב ישראל שפרינגר (חתנו של הרב משה אקסלרוד מעתלית, נכדו של הרב משה) מכהן כגבאי וכ[[שליח]] [[הרבי]] במקום.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *אשתו (הראשונה): רבקה, בת הרב יהודה לייב שפירא.<br /> *אשתו (השניה): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.<br /> <br /> === בניו ===<br /> *הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב&quot;ד [[חיפה]].<br /> <br /> === בנותיו === <br /> *מלכה שרמן. (אמו של הדיין הרב אברהם שרמן)<br /> *צירה קירשטין.<br /> *שרה נחשון. (אמו של הרב [[דוד נחשון]])<br /> *חנה שחור.<br /> *נחמה נפתלין.<br /> *דבורה סופר.<br /> *יוכבד קורלנדסקי.<br /> *זהבה קוק. (אשת הרב [[אליהו קוק]])<br /> <br /> {{מיון רגיל: אקסלרוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=275199 2016-11-15T10:34:14Z

<p>משה מ.: /* בתי חב&quot;ד בהודו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חב&quot;ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב&quot;ד בהודו]]<br /> '''הודו''' מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כשנים עשר [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br /> <br /> ==יהדות הודו==<br /> יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br /> <br /> יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br /> <br /> המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br /> <br /> הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב&quot;ד כן ירבו בעזרת השם.<br /> <br /> הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br /> <br /> ==הודו בדברי הרבי==<br /> השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון &quot;הוד והדר&quot; הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות{{הערה|[[התוועדויות]] תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז&quot;ר]]{{הערת שוליים|[[כ&quot;ז אלול]] [[תשי&quot;ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו &quot;... ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי&quot;.<br /> <br /> ==איגוד בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> {{ערך מורחב|איגוד השלוחים בהודו}}<br /> '''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב&quot;ד חדש במדינה. <br /> <br /> מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> [[קובץ:שליחי הודו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השלוחים להודו בחזית [[770]]]]<br /> <br /> כיום פועלים בהודו 20 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> * אנג'ונה - מנהל: הרב נחמן הולצברג (נ.י.) נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות. <br /> * בנגלור - מנהל: הרב צבי ריבקין.<br /> * פאלולם - גואה - מנהל: הרב רועי מרילי.<br /> * דלהי - מנהלים: הרב [[שמואל שארף]] והרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.<br /> * דרום דלהי - מנהל: הרב שניאור קופצ'יק. <br /> * דרמקוט, דאראמסלה - מנהל: הרב דרור משה שאול.<br /> * באגסו, דאראמסלה - מנהל: הרב אורי ציפורי.<br /> * האמפי, וירופפור גאדי - מנהל: מרדכי גרומך. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * ואראנסי - מנהל: הרב שמואל יזהר.<br /> * ווטה קאנאל - מנהל: הרב רן שמיר.<br /> * [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי. <br /> * מנאלי - מנהל: הרב יעקב שץ והרב חזי נפרסטק (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד סוף [[תשרי]]).<br /> * פונה - מנהל: הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br /> * פושקר - מנהל: הרב שמשון גולדשטיין.<br /> * קאסול - מנהלים: הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.<br /> * קוצ'ין - מנהל: הרב זלמן ברנשטיין. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * קאסר דייוי, אלמורה - מנהל: הרב טל רמות.<br /> * רישיקש - מנהל: הרב זוהר דוד.<br /> <br /> ==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br /> === בית חב&quot;ד בומביי===<br /> [[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד בומביי]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח &quot;בית חב&quot;ד&quot; בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את בומביי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר ה'בית חב&quot;ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br /> <br /> הפעילות היתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br /> <br /> ב[[יום רביעי]], כ&quot;ח [[חשוון]] [[תשס&quot;ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב&quot;ד בומביי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס&quot;ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר&quot;ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br /> <br /> בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br /> <br /> ===פיגוע ליד בית חב&quot;ד בפונה===<br /> [[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב&quot;ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר בומביי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br /> ב[[כ&quot;ט בשבט]] [[תש&quot;ע]] (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב&quot;ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא &quot;מאפייה גרמנית&quot;, תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br /> <br /> ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב&quot;ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח&quot;ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים בבומביי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ&quot;ש לפגוע בבית חב&quot;ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב&quot;ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב&quot;ד המוגן.<br /> <br /> ===מבצע עמוד ענן===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצא [[צה&quot;ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב&quot;ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קרית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר&quot;ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br /> <br /> מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב&quot;ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' [[אלול]] ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;אתרי הבית<br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> * [http://www.chabadhampi.com אתר בית חב&quot;ד האמפי]<br /> ;שונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br /> ;סיקור תקשורתי<br /> * [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95 ידיעות וכתבות] תחת התגית 'הודו' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42350 סרט על בתי חב&quot;ד הודו {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב&quot;ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br /> * נתן אברהם, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64908 בית חב&quot;ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג חשון התשע&quot;ב (10.11.2011)<br /> * מטייל ישראלי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78591 בית חב&quot;ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ&quot;ו חשון התשע&quot;ד (30.10.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80094 כך זה התחיל: חב&quot;ד בהודו לפני 20 שנה], באתר [[חב&quot;ד אינפו]] <br /> * ישי והילה פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf שליחות לכל החיים]''', כתבה בעיתון 'שביעי', י&quot;ב אב [[תשע&quot;ד]] {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם|בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=275198 2016-11-15T10:31:25Z

<p>משה מ.: /* בתי חב&quot;ד בהודו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חב&quot;ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב&quot;ד בהודו]]<br /> '''הודו''' מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כשנים עשר [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br /> <br /> ==יהדות הודו==<br /> יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br /> <br /> יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br /> <br /> המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br /> <br /> הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועלים בהודו והגלילות כ-18 בתי חב&quot;ד כן ירבו בעזרת השם.<br /> <br /> הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br /> <br /> ==הודו בדברי הרבי==<br /> השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון &quot;הוד והדר&quot; הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות{{הערה|[[התוועדויות]] תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז&quot;ר]]{{הערת שוליים|[[כ&quot;ז אלול]] [[תשי&quot;ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו &quot;... ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי&quot;.<br /> <br /> ==איגוד בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> {{ערך מורחב|איגוד השלוחים בהודו}}<br /> '''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב&quot;ד חדש במדינה. <br /> <br /> מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> [[קובץ:שליחי הודו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השלוחים להודו בחזית [[770]]]]<br /> <br /> כיום פועלים בהודו 20 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפועלים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> * בנגלור - מנהל: הרב צבי ריבקין.<br /> * פאלולם - גואה - מנהל: הרב רועי מרילי.<br /> * דלהי - מנהלים: הרב [[שמואל שארף]] והרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.<br /> * דרום דלהי - מנהל: הרב שניאור קופצ'יק. <br /> * דרמקוט, דאראמסלה - מנהל: הרב דרור משה שאול.<br /> * באגסו, דאראמסלה - מנהל: הרב אורי ציפורי.<br /> * האמפי, וירופפור גאדי - מנהל: מרדכי גרומך. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * ואראנסי - מנהל: הרב שמואל יזהר.<br /> * ווטה קאנאל - מנהל: הרב רן שמיר.<br /> * [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי. <br /> * מנאלי - מנהל: הרב יעקב שץ והרב חזי נפרסטק (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד סוף [[תשרי]]).<br /> * פונה - מנהל: הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br /> * פושקר - מנהל: הרב שמשון גולדשטיין.<br /> * קאסול - מנהלים: הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.<br /> * קוצ'ין - מנהל: הרב זלמן ברנשטיין. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * קסר דייוי, אלמורה - מנהל: הרב טל רמות.<br /> * רישיקש - מנהל: הרב זוהר דוד.<br /> <br /> ==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br /> === בית חב&quot;ד בומביי===<br /> [[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד בומביי]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח &quot;בית חב&quot;ד&quot; בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את בומביי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר ה'בית חב&quot;ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br /> <br /> הפעילות היתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br /> <br /> ב[[יום רביעי]], כ&quot;ח [[חשוון]] [[תשס&quot;ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב&quot;ד בומביי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס&quot;ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר&quot;ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br /> <br /> בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br /> <br /> ===פיגוע ליד בית חב&quot;ד בפונה===<br /> [[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב&quot;ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר בומביי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br /> ב[[כ&quot;ט בשבט]] [[תש&quot;ע]] (מוצאי שבת) היה פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב&quot;ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא &quot;מאפייה גרמנית&quot;, תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br /> <br /> ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב&quot;ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח&quot;ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים בבומביי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ&quot;ש לפגוע בבית חב&quot;ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב&quot;ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב&quot;ד המוגן.<br /> <br /> ===מבצע עמוד ענן===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצא [[צה&quot;ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב&quot;ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קרית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר&quot;ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br /> <br /> מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב&quot;ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' [[אלול]] ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;אתרי הבית<br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> * [http://www.chabadhampi.com אתר בית חב&quot;ד האמפי]<br /> ;שונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br /> ;סיקור תקשורתי<br /> * [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95 ידיעות וכתבות] תחת התגית 'הודו' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42350 סרט על בתי חב&quot;ד הודו {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב&quot;ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br /> * נתן אברהם, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64908 בית חב&quot;ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג חשון התשע&quot;ב (10.11.2011)<br /> * מטייל ישראלי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78591 בית חב&quot;ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ&quot;ו חשון התשע&quot;ד (30.10.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80094 כך זה התחיל: חב&quot;ד בהודו לפני 20 שנה], באתר [[חב&quot;ד אינפו]] <br /> * ישי והילה פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/cc/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf שליחות לכל החיים]''', כתבה בעיתון 'שביעי', י&quot;ב אב [[תשע&quot;ד]] {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם|בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=275197 2016-11-15T10:23:26Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמואל בקרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שמואל בקרמן עם ראש המועצה נסים גוזלן (מימין)]]<br /> '''באר יעקב''' היא מועצה מקומית בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים [[נס ציונה]] [[רמלה]] ו[[ראשון לציון]]. היישוב הוקם בשנת [[תרס&quot;ז]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תש&quot;ט]]. <br /> <br /> הישוב נקרא על שם הרב יעקב יצחקי, ממייסדי המושבה. בשנת [[תרס&quot;ז]] רכש הרב יעקב יצחקי 200 דונם מקרקעות &quot;ואדי למון&quot; ועליו התחיל בהקמת היישוב. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מונה היישוב 10,700 תושבים.<br /> <br /> ראש המועצה, מר נסים גוזלן. תיכף שנבחר לתפקיד ציין את בחירתו לראשות המועצה ב[[מלווה מלכה]] חגיגית שערך בביתו הפרטי של השליח בהשתתפות מקורבי בית חב&quot;ד.<br /> <br /> רב היישוב, הרב אברהם יעקובזון. הרב יעקובזון בקשר חם עם חב&quot;ד ומגיע לאירועים של בית חב&quot;ד בהם מדבר בשבח הרבי ופעלו.<br /> <br /> ביישוב '''באר יעקב''' פועל בית חב&quot;ד, בית כנסת חב&quot;ד, מעון חב&quot;ד, רשת גני חב&quot;ד, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות, מכון בר מצוה. <br /> <br /> == בית חב&quot;ד ==<br /> מנהל: הרב '''שמואל בקרמן'''. הרב בקרמן מכהן כרב [[בית הכנסת]] &quot;תלמי מנשה&quot;. <br /> <br /> בימים מיוחדים במעגל השנה נערכים התוועדויות וכינוסים בבית חב&quot;ד. <br /> <br /> בית חב&quot;ד מפעיל רשת שיעורי תורה ב[[חסידות]] ובתלמוד.<br /> <br /> בקיץ מפעיל בית חב&quot;ד קייטנה לבנים ולבנות מלאה בערכים ובתכנים יהודיים. במהלך השנה, נפגשים כל גני הילדים של היישוב, לפעילות חינוכית שמפעיל הבית חב&quot;ד. ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] ביישוב משתתפים מאות ילדים מידי שנה. <br /> <br /> כחלק מקהל היעד של בית חב&quot;ד, מתקיימת פעילות לעולים חדשים דוברי רוסית. עם הרצאות וכינוסים לקראת החגים.<br /> <br /> בית חב&quot;ד מפעיל פרוייקט בשם '''מעגל חברים'''. במסגרת הפרוייקט מעניק לכל משפחה עם ילדים מיוחדים הרבה סיבות לשמוח ולהתפנק. הפעילות מתקיימת עם הילדים הלומדים במרכז הרפואי &quot;אסף הרופא&quot;, בית ספר &quot;אסיף&quot;. באירועים מתקימיים חוגים למשפחות המופעלים על ידי בנות מתיכון &quot;[[בית רבקה]]&quot; [[כפר חב&quot;ד]]. בחודש [[טבת]] [[תשס&quot;ו]] הצדיע סגל הנהלת [[בית רפואה|בית הרפואה]] לפעילות החב&quot;דית במתחם [[בית רפואה|בית הרפואה]] סביב השעון - במשך השנה כולה.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> <br /> בנוסף פועל ארגון [[בת מלך]], אשר בו מתאספים בנות פעם בשבוע בתוכנית עם חוויות במעגל השנה ומשחקי חברה. <br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ד]] נפתח גן חב&quot;ד 'טרום חובה' ביישוב. בחודש [[אדר]] [[תשס&quot;ח]] נחנך המשכן החדש לבית חב&quot;ד באר יעקב.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב&quot;ד באר יעקב]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C&diff=275196 2016-11-15T10:14:55Z

<p>משה מ.: תמונה</p> <hr /> <div>'''גבעת שמואל''' היא עיר ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]] הגובלת עם [[רמת גן]], [[פתח תקווה]], [[בני ברק]] ו[[קרית אונו]]. נקראת על שם העסקן ה[[ציונות דתית|ציוני הדתי]] שמואל פינלס. הוקמה בשנת [[תש&quot;ד]], הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תש&quot;ט]] ועיר ב[[תשס&quot;ח]]. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל[[תשס&quot;ט]], מתגוררים בגבעת שמואל 20,800 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.9%‏.<br /> <br /> == בית חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:שבתי פישר גבעת שמואל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שבתי פישר (במרכז) שליח הרבי לגבעת שמואל מתוועד ב[[770]] בעת [[כינוס השלוחים העולמי]], תשע&quot;ד]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] לאחר שזוג אחר כתבו לרבי ולא קיבלו תשובה, הרב שבתי פישר, שהיה אז אברך בכולל ב[[קרית מלאכי]] ואשתו רייזל, [[הכתיבה לרבי|כתבו לרבי]] אודות ההצעה לצאת ל[[שליחות]] בגבעת שמואל. באותו יום התקבלה תשובתו של הרבי &quot;ויהא בהצלחה, אזכיר על [[האוהל|הציון]]&quot;.<br /> <br /> הזוג הקימו בעיר [[בית חב&quot;ד]] המתנהל על ידי הרב שבתי פישר. ובסיועם של ר' צפריר אנוש, ר' משה אלון, ר' יוסף יצחק פינקוביץ' והרב זיו קצבי. ר' משה אלון הינו גם בודק [[תפילין]] ומזוזות ומתעסק בהפצת ספרי חב&quot;ד.<br /> <br /> == פעילות חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:גבעת שמואל 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודים סוערים בבית חב&quot;ד גבעת שמואל לאחר אמירת [[סליחות]]]]<br /> בית חב&quot;ד מקיים פעילות ברחבי העיר במהלך כל חגי השנה. בנוסף עורך בית חב&quot;ד פעילות ושירותים לכל גיל במהלך השנה.<br /> <br /> '''בית כנסת חב&quot;ד''' - במקום מתקיים מניין לתפילות בכל יום, שבתות וחגים, שיעורי תורה, ספרייה, והתוועדויות.<br /> <br /> '''מקווה טהרה''' - בחודש [[מנחם אב]] [[תשס&quot;ח]] נחנך בעיר מקווה. [[מקווה]] יחודי המשלב ספא ומקווה טהרה הבנוי על פי שיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> '''מעון חב&quot;ד''' - מעון חב&quot;ד נוסד בשנת [[תשס&quot;ד]]. במקום קיים חדר גילאי שנה-שנתיים וחדר לילדים בגילאי שלוש-ארבע. בגן עובד צוות המונה 2 גננות ו 4 סייעות.<br /> <br /> '''מכון [[בר מצווה]]''' - בבית חב&quot;ד מכין נערים לקראת קבלת עול המצוות. הנערים לומדים מהי התורה ומהן המצוות, מדוע מניחים [[תפילין]] על הראש ועל הזרוע ומהי מורשת אבות.<br /> <br /> '''מדרשת 'אור מנחם'''' - בעקבות תשובות הרבי ב&quot;[[אגרות קודש]]&quot; ודרישת הציבור נפתחה מדרשה לציבור הרחב בבית חב&quot;ד הפתוח במשך השבוע.<br /> <br /> '''רשת שיעורי תורה''' - במסגרת פעילות בית חב&quot;ד נמסרים שיעורי תורה מגוונים לגברים ונשים בפרשת שבוע, הלכה, חסידות וטהרת המשפחה.<br /> <br /> '''התוועדויות''' - מרכיב חשוב בחיים החסידיים הינו ה[[התוועדות]] החסידית אשר מורכבת משבת אחים גם יחד, מסביב לשולחנות ערוכים בכל טוב אשר מאפשר &quot;בראש טוב&quot; לשוחח בדברי תורה וסיפורים חסידיים אשר תורמים למשתתפים גם ידע וגם חיות ואנרגיה חיובית בחייהם. ההתוועדויות מתקיימות בבית חב&quot;ד בכל שבת אחרי [[תפילת שחרית]] ומוסף וכן מועדים שונים. בנוסף ניתן להירשם בבית חב&quot;ד לשירות הודעות SMS על מנת לקבל תזכורת על ה[[התוועדות]] הקרובה.<br /> <br /> '''הכשרת מטבחים''' - אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי הוא [[מבצע כשרות]]. המעוניינים להכשיר את המטבח בביתם או לדעת כיצד לנהל מטבח כשר יכולים לפנות אל בית חב&quot;ד.<br /> <br /> '''מבצע תפילין, מזוזה ונרות שבת קודש''' - מצוות [[תפילין]] ו[[מזוזה]] הן בעלות סגולה מיוחדת להגנה ושמירה, מכאן החשיבות הרבה להבטיח את תקינותם של פריטים אלה. ההלכה קובעת כי מזוזות יש לבדוק כל שלוש וחצי שנים וגם [[תפילין]] רצוי לבדוק בפרקי זמן אלו. [[הרבי]] ממליץ לבדוק את התפילין והמזוזות גם בכל שנה, בפרט אם אנו רואים שמשהו בקשר ליושבי הבית אינו כשורה. על מנת לאפשר זאת לכל המעוניין, מעמיד בית חב&quot;ד שירות של [[בדיקת תפילין]] ומזוזות. קיימת אפשרות של רכישת [[תפילין]] ומזוזות באמצעות הבית חב&quot;ד.<br /> <br /> [[מבצע נש&quot;ק|מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] וחג על ידי נשי ובנות ישראל (מגיל שלוש לפחות) הוא חביב מאד על הרבי והוא רואה בו פעולה המפיצה אור רוחני בעולם ומזרזת את הגאולה. מנהג יפה הוא לתת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות. זמן ההדלקה הוא עת רצון לבקשות על בני הבית או על כל מי שזקוק. פעילות בית חב&quot;ד מחלקות בימי שישי במרכזי הקניות ערכת הדלקת נרות על מנת לאפשר לכל המעוניינת בכך להוסיף אור של קדושה בעולם ולזרז את ביאת המשיח.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> [http://givatshmuel.org/ לאתר חב&quot;ד גבעת שמואל]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8_%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_1.jpg&diff=275195 2016-11-15T10:12:41Z

<p>משה מ.: אינפו</p> <hr /> <div>אינפו</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%AA_(%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=275148 2016-11-14T23:47:36Z

<p>משה מ.: יצירת דף עם התוכן &quot;צריך שמישהו שמכיר יערוך ויוסיף בערך--~~~~&quot;</p> <hr /> <div>צריך שמישהו שמכיר יערוך ויוסיף בערך--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:משה מ.]] 23:47, 14 בנובמבר 2016 (UTC)</div>

משה מ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%A4%D7%A5_(%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=275142 2016-11-14T23:44:52Z

<p>משה מ.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:39105.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ליישוב]][[קובץ:38044.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב&quot;ד אבני חפץ]]<br /> היישוב '''אבני חפץ''' ממוקם בצפון השומרון, הוקם בשנת [[תש&quot;נ]] ומכיל אוכלסיה דתית. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מונה היישוב 1,500 תושבים.<br /> <br /> ה[[שליח]] ביישוב הוא הרב אוריאל גרופינקל שהתגורר במקום מספר שנים. כיום מתגורר גרופינקל ביישוב [[עמנואל]] אך הוא ממשיך את הפעילות באבני חפץ. כמו כן מקיים הרב גרופינקל פעילות יחד עם תלמידי [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|תומכי תמימים נצרת עילית]].<br /> <br /> == תחילת הפעילות ==<br /> עם הקמתו של היישוב פעל במקום שליח הרבי ליישובי לב השומרון, הרב [[יהודה רובין]]. לאחר כמה שנות פעילות הביא הרב רובין את הרב גרופינקל לעזור בפעילות, כאשר בפועל הרב גרופינקל מתנהל בצורה עצמאית.<br /> <br /> בשנים שלפני גירוש התושבים (כחלק מ[[תכנית ההתנתקות]]) פעלו השניים ביישוב אבני חפץ, וביישובים הסמוכים יחד עם תלמידי [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב&quot;ד נתניה]]. התמימים ערכו [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], שבתות חיזוק בישובים ועוד.<br /> <br /> בתקופת הגירוש מצפון השומרון, [[בית חב&quot;ד]] בעיר עבד מסביב לשעון כסמל ההתנגדות של היישוב למהלך המסוכן של [[שלימות הארץ|מסירת שטחי ארץ ישראל]] לאויבנו. כחלק מהמאבק עברה ישיבת [[תומכי תמימים קריות]] ליישוב, ושם פעלו למנוע את הגירוש.<br /> <br /> == קישורים חיצונים==<br /> [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14132/ ישיבה חב&quot;דית חדשה הוקמה בצפון השומרון] - {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

משה מ.