https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%91. חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-11T22:06:34Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96&diff=304749 חסידות בעלז 2017-12-31T00:52:19Z <p>משה ב.: שהפגישה במקום שהפגיה</p> <hr /> <div>[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]<br /> [[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]<br /> [[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו&quot;רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]<br /> חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> == תולדות החסידות ==<br /> אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו&quot;רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו&quot;ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו&quot;ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.<br /> <br /> בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו. <br /> <br /> רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו&quot;ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו&quot;ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].<br /> <br /> == הקשר עם חסידות חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ&quot;א]]]]<br /> <br /> מסופר על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל&quot;טיש&quot; בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה&quot;שר שלום&quot; מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר&quot;ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו &quot;אברך! ממני לא מתחבאים&quot; כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו &quot;מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר&quot;?! .<br /> <br /> בדומה לכך מסופר כי כששהה האדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' [[אהרן רוקח|אהרן מבעלז]] בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה הרבי באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:&quot; יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי&quot; (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96263 כאן]}}, אך כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה. לאחמ&quot;כ התבטא בפני משמשיו &quot;ער האט א ווארמע האנט&quot; (יש לו יד חמימה){{הערת שוליים|&quot;[[בסוד שיח|בסוד שיח]]&quot;}}. במהלך [[השואה]] פעל והצליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחלץ את ר' אהרון מפולין. לפני הקמת ישיבת בעלז ב[[ירושלים]], הניסו לפני ר' אהרון רשימת ספרים שכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה, הורה להוציא ספר מסויים (אף שנכנס לרשימה רק פעם אחת) ולהכניס במקומו סט נוסף של &quot;[[שולחן ערוך הרב]]&quot;{{הערת שוליים|1=הרב [[טוביה בלוי]] בראיון ל'המבשר - קהילות' גליון 352}}.<br /> <br /> <br /> הגה&quot;צ רבי משה מונד אב&quot;ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: &quot;הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש&quot;, וסיפר: <br /> &quot;פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש&quot;. <br /> <br /> <br /> לאדמו&quot;ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו בארה&quot;ב בשנת תשמ&quot;א נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו&quot;ר מבעלז. בשנת תשמ&quot;ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל - עמד האדמו&quot;ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב&quot;דית קיבלה &quot;אגודת ישראל&quot; חמישה מנדטים ואילו &quot;דגל התורה&quot; בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב&quot;ד לחסידות בעלז . <br /> <br /> <br /> בשנת תשע&quot;ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו&quot;ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו&quot;ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו&quot;ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו&quot;ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י&quot;ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב&quot;ד על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב&quot;ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגישה תתפרש כפיוס בין חב&quot;ד לאדמו&quot;ר מבעלז. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אהרון רוקח]]<br /> *[[מרדכי רוקח]]<br /> *[[יששכר דוב רוקח]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62632 מצמיח קרן ישועה] &quot;כך סייע [[הרבי הריי&quot;צ]] להצלת האדמו&quot;ר מבעלז&quot;, סקירה בעלון &quot;אור מן החושך&quot; היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בעלזא|*]]</div> משה ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=304748 חסידות סאטמר 2017-12-31T00:49:39Z <p>משה ב.: הרבי במקום הבי</p> <hr /> <div>[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]<br /> [[קובץ:כפר חב&quot;ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ&quot;ג]])]]<br /> <br /> '''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס&quot;ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב&quot;שיכון סאטמר&quot; בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).<br /> <br /> ==הקשר עם חב&quot;ד==<br /> רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי&quot;ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י&quot;ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב&quot;ד און ליין]}}.<br /> <br /> בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב&quot;ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל&quot;ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב&quot;ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא בווילאמסבורג, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - שאפילו היהודים ש&quot;שנו ופירשו&quot; שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי&quot;צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&amp;st=&amp;pgnum=48&amp;hilite= התוועדויות תשמ&quot;ג, ד, ע' 1752].}}.<br /> <br /> בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב&quot;ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא &quot;ביישנים רחמנים וגומלי חסדים&quot;.<br /> <br /> כיום התמעטו החיכוכים בין חב&quot;ד וסטמר והאדמו&quot;רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב&quot;ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב&quot;ד אצל אדמו&quot;רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55866 משלחת חב&quot;דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון י&quot;ח אדר תש&quot;ע.}}<br /> <br /> ==רבי ברוך אהרן טייטלבוים==<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי ברוך אהרן טייטלבוים<br /> |תמונה= [[קובץ:ברוך אהרן טייטלבוים.jpg|מרכז|250px]]<br /> |כינוי=האדמו&quot;ר מסאטמר<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=<br /> |מקום לידה=[[ו' חשוון]] [[תש&quot;ח]]<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=העיירה קריית יואל, פלח מונרו שבניו יורק<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[אב&quot;ד]] קריית יואל ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] סאטמר שבה<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=כ-27 ספרי שו&quot;ת דרשות וחידושים<br /> |השתייכות=חסידות סאטמר<br /> }}<br /> [[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|ימין|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> <br /> רבי '''ברוך אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו&quot;ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.<br /> ===תולדות חיים===<br /> נולד ב[[ניו יורק]] [[ו' חשוון]] [[תש&quot;ח]] לאביו הרב משה טייטלבוים{{הערה|שאז כיהן כאדמו&quot;ר של חסידות סיגעט כממשיך לאחיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שניספה בשואה ועל שמו נקרא בנו השני רבי[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]}} ולאימו מרת פעסיל לאה{{הערה|בתו של הרב אהרן טייטלבוים ששימש כרב ואב&quot;ד בערים וואלווא ונירבטור שעל שמו נקרא}}, כ[[:קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן|דור שמיני]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] דרך אביו{{הערה|1=ייחוסו של אביו לאדמו&quot;ר הזקן ב[[ספר הצאצאים]] (מספר 123) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&amp;st=&amp;pgnum=342&amp;hilite= עמוד 389]}}.<br /> <br /> לאחר שלמד בבחרותו בישיבת 'עצי חיים-סיגעט', נשא בשנות הכ&quot;פים את מרת סאשה, ביתו של האדמו&quot;ר מ[[ויז'ניץ]]-[[בני ברק]] - רבי [[משה יהושע הגר]], אז התיישב בבני ברק ולמד ב'כולל [[חזון איש]]'. בשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח על ידי אביו לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבת סיגעט שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] מונה לראש ישיבות סאטמר בקריית יואל{{הערה|קריית יואל הייתה אחת משלושת העיירות המרכיבות את העיר מונרו בניו יורק, שנוסדה על ידי חסידי סאטמר בשנת [[תשל&quot;ז]] בעקבות הוראת רבי [[יואל טייטלבוים]] לייסד יישוב עבור קהילת חסידי סאטמר שיהיה מנותק מהשפעת העולם על חסידיו, מתוך התרשמות מיוזמת [[חסידות סקווירא]] - העיירה &quot;ניו סקוור&quot; (&quot;סקווירא החדשה&quot;). בשנת [[תשע&quot;ח]] הוחלט לאחר [[משאל עם]] להפריד את קריית יואל ממונרו ולהפוך אותה לעיר עצמאית, שתקרא בשם &quot;טאון פאלם טרי&quot; - ב[[אנגלית]]:&quot;עצי דקל&quot; - פרוש שם משפחתם של האדמו&quot;רים &quot;טייטלבוים&quot; - &quot;עצי [[דקל]]&quot;, בה ראש העיר יהיה כפוף למנהיגות האדמו&quot;ר}}, ובשנת [[תשמ&quot;ג]] התמנה לרבה של העיירה. במשך שנים רבות שימש כדיין בית הדין של &quot;התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא&quot;.<br /> <br /> לאחר פטירת רבי משה בשנת [[תשס&quot;ו]], חלה להתנהל מחלוקת בין תומכיו כממשיך אביו כהאדמו&quot;ר של חסידות סאטמר, רבי יקותיאל יהודה, על רקע שני צוואות סותרות של רבי משה, כשהראשונה שבהם (משנת [[תשנ&quot;ו]]) מייעדת את רבי אהרן כממשיך, בעוד שהצוואה השנייה שנכתבה (משנת [[תשס&quot;ב]]) מייעדת לכך את רבי יקותיאל, כמו גם החזרת רבי יקותיאל מכהונתו כרבה של קהילת סאטמר בירושלים ולמנותו לרב בשכונת [[ויליאמסבורג]] (בשנת [[תשנ&quot;ט]]). בפועל, שני הבנים מנהלים את שני זרמי החסידות בשני המקומות בהם שימשו כרבנים לפני כן: רבי אהרן מכהן כהאדמו&quot;ר מסאטמר-קריית יואל, בנוסף לשלושת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]], ואילו ר' יקותיאל יהודה מכהן כאדמו&quot;ר לכחמשת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]]{{הערה|ר' משה אף התבטא פעם:'''&quot;יש לי שני בנים הראויים לכהן בקודש, רבי ברוך ורבי יקותיאל יהודה. את הרבנות נותן אני לשניהם. לגבי האדמו&quot;רות - שכל אחד יפנה לאן שליבו חפץ, שכן אינני יכול לכפות דבר&quot;'''}}.<br /> <br /> ===קשריו לחב&quot;ד===<br /> רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו&quot;רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס&quot;ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו&quot;ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו&quot;ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב&quot;ד בומביי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב&quot;ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42890 האדמו&quot;ר מסאטמר: &quot;בית חב&quot;ד הוא מקום קדוש&quot;] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב&quot;ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו&quot;ר מפאפא בבית חב&quot;ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב&quot;ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;ע]] נפטרה אמו של האדמו&quot;ר, אשת אביו האדמו&quot;ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב&quot;ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד&quot;צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב&quot;דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55866 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:&quot;אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]])&quot;<br /> <br /> ==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==<br /> [[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]<br /> <br /> רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו&quot;רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ&quot;ד]] ו[[תשכ&quot;ה]]. גבאו של האדמו&quot;ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב&quot;ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].<br /> <br /> ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס&quot;ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו&quot;ר [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו&quot;ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו&quot;ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46612 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;ע]] נפטרה אמו של האדמו&quot;ר, אשת אביו האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי&quot;ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב&quot;ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55840 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59372 האדמו&quot;ר מסאטמר מדבר על אדמו&quot;ר הזקן]{{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56092 האדמו&quot;ר מסאטמר ביקר את הרב החב&quot;די]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24543 האדמו&quot;ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45166 האדמו&quot;ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו&quot;ר הזקן]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55681 האדמו&quot;ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו&quot;ר ר' [[אהרן טייטלבוים|ברוך אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].<br /> *[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו&quot;ר ר' [[אהרן טייטלבוים|ברוך אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב&quot;ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[יואל טייטלבוים]]<br /> *[[מונרו]]<br /> *[[ויליאמסבורג]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> {{סדרה|הקודם=-האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלביום]] מסאטמר|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר|*]]</div> משה ב.