חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שו"ת מגדל צופים

2022-05-11T11:06:43Z

משה אמוזיג: /* תוכן הספרים */

[[קובץ:שער מגדל צופים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ה"מגדל צופים חלק שלישי]][[קובץ:הרב אקסלרוד וספרו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד ושער ה"מגדל צופים"]]
'''שו"ת מגדל צופים''' הינה סדרת ספרים הנדפסים מכתביו של הרב [[גדליהו אקסלרוד]] רב קהילת חב"ד ב[[חיפה]], המקבצים תשובות הלכתיות שכתב. נכון לשנת [[תשע"ח]] מונה הסדרה עשרה כרכים (אחד מהם הוא "מגדל צופים על התורה").
שם הספר "מגדל צופים" רומז לשמו של המחבר הרב גדליה והציפייה לגאולה.

==תוכן הספרים==
===חלק שני===
החלק השני יצא בשנת [[ה'תשס"ד]], והוא עוסק מארבעת חלקי השלחן ערוך. בין היתר עוסק כרך זה בשאלת אמירת הברכות שתחת החופה באמצעות רמקול, ברכה על טבק, כתיבת שם האם בגט במקרים מיוחדים ועוד.

===חלק חמישי===
בחלק החמישי שי"ל בשנת [[תש"ע]], מופיעה תשובה הלכתית המתייחסת לפולמוס שהתעורר סביב [[מצה|מצות]] הנאפות בתנור שקרקעיתו מונעת על ידי זרם חשמלי{{הערה|מצות שהוכשרו על ידי רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], ועוררו פולמוס נרחב.}} ופוסק כי דינם כ[[מצות מכונה]] לכל דבר ועניין.

נושאים נוספים בהם עוסק השו"ת הם סוגיות כלאים בפרי הדר ואופן גידולם, ברכה על פופקורן, סבון באסלה שצובעת המים ב[[שבת]] האם יש להוציא הסבון לפני שבת, כהנים על מטוס שעובר מעל בית העלמין, ועוד.

בנוסף לכך בשו"ת מגדל צופים מתורצים למעלה מחמישים צריך עיון על [[הרמב"ם]] שהובאו בספר [[מקדש מלך (ביאורים ברמב"ם)|מקדש מלך]] ועוד.

===חלק שישי===
בחלק השישי של הספר, בולטת תשובה ארוכה העוסקת בתופעת הקבורה בקומות, שאינה מתאימה למנהג ישראל.

== לקריאה נוספת ==

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50996 כתבה על החלק החמישי] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62134 כתבה על החלק השישי] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]

ספר המאמרים - מלוקט

2022-05-06T09:34:59Z

משה אמוזיג: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:מאמרים מלוקט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

==עריכת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.

==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליק כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
[[קובץ:דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות.jpg|ממוזער|דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י [[בד"צ קראון הייטס]].]]

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב הוציא "מכון פענוח מראי מקומות" את ספר המאמרים מלוקט חלק ו' כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מובאים בגוף הספר, העבודה נעשתה על ידי חברי המערכת{{הערה|9=[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות - באתר [[חב"ד אינפו]]].}} בהמלצת הרב [[מנחם כהן]], הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] והרב [[שי שמעון כהן]] לאחר שבוע הוציאו לאור [[ישיבת תומכי תמימים בית שמש|ישיבת תות"ל בית שמש]] את ספר המאמרים מלוקט ג' עם פענוח המראי מקומות.

==ראו גם==
* [[מוגה]]
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[ספר המאמרים פרשיות]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

ספר המאמרים - מלוקט

2022-05-06T09:34:06Z

משה אמוזיג: /* עם פענוח המראי מקומות */

[[קובץ:מאמרים מלוקט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

==עריכת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.

==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליק כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
[[קובץ:דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות.jpg|ממוזער|דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י [[בד"צ קראון הייטס]].]]

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב הוציא "מכון פענוח מראי מקומות" את ספר המאמרים מלוקט חלק ו' כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מובאים בגוף הספר, העבודה נעשתה על ידי חברי המערכת{{הערה|9=[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות - באתר [[חב"ד אינפו]]].}} בהמלצת הרב [[מנחם כהן]], הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] והרב [[שי שמעון כהן]] לאחר שבוע הוציאו לאור [[ישיבת תומכי תמימים בית שמש|ישיבת תות"ל בית שמש]] את ספר המאמרים מלוקט ג' עם פענוח המראי מקומות.

==ראו גם==
* [[מוגה]]
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[ספר המאמרים פרשיות]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing לקוטי שיחות - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

מאוצר המלך

2022-03-15T12:21:41Z

משה אמוזיג: /* הערות שוליים */

[[קובץ:מאוצר המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'מאוצר המלך']]

'''מאוצר המלך''' הינה סדרת ספרים המכילה בכל ספר מאות מענות-קודש של [[הרבי]], שהתפרסמו [[גיליון בית משיח|בגיליונות 'בית משיח']]. בספרים הובאו צילומי ה[[כתי"ק]] לצד פיענוח הכתב והקדמה קצרה להבנת הדברים. הספר הראשון נערך על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ור' שרגא קרומבי.

הספרים מקיפים את מגוון התחומים בחיי היום יום לאור מענותיו הקדושות של הרבי.

הספר הראשון יצא לאור לראשונה וחולק כ'[[תשורה]]' בחתונת קרומבי-גאנזבורג בשנת [[תשס"ה]] ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור חלק ב' של הספר ובו מאות מענות נוספים. בשנת [[תשע"ד]] יצא לאור חלק ג' של הספר, והוא חולק כ[[תשורה]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[ה'תשע"ה]].<ref>זלמן דובינסקי, [http://old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=84672 התשורה בבאנקעט: הספר "מאוצר המלך" חלק ג'], ידיעה באתר [[חב"ד אינפו]].</ref>

סדרה זו הייתה ראשונית מסוגה, ולאחר ההוצאה לאור החלו לצאת ספרים במתכונת דומה גם על ידי הוצאות ספרים אחרות, ביניהם הספר 'פתקים משולחנו של הרבי' שהודפס לקראת [[אירועי צמאה|יריד הספרים הארצי]] ב[[י"ט כסלו]] [[ה'תשע"ז]], "מבית המלכות" שבהוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] ועוד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:תשורות]]
[[קטגוריה:ספרים בהוצאת בית משיח]]

מאוצר המלך

2022-03-15T12:21:22Z

משה אמוזיג:

[[קובץ:מאוצר המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'מאוצר המלך']]

'''מאוצר המלך''' הינה סדרת ספרים המכילה בכל ספר מאות מענות-קודש של [[הרבי]], שהתפרסמו [[גיליון בית משיח|בגיליונות 'בית משיח']]. בספרים הובאו צילומי ה[[כתי"ק]] לצד פיענוח הכתב והקדמה קצרה להבנת הדברים. הספר הראשון נערך על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ור' שרגא קרומבי.

הספרים מקיפים את מגוון התחומים בחיי היום יום לאור מענותיו הקדושות של הרבי.

הספר הראשון יצא לאור לראשונה וחולק כ'[[תשורה]]' בחתונת קרומבי-גאנזבורג בשנת [[תשס"ה]] ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור חלק ב' של הספר ובו מאות מענות נוספים. בשנת [[תשע"ד]] יצא לאור חלק ג' של הספר, והוא חולק כ[[תשורה]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[ה'תשע"ה]].<ref>זלמן דובינסקי, [http://old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=84672 התשורה בבאנקעט: הספר "מאוצר המלך" חלק ג'], ידיעה באתר [[חב"ד אינפו]].</ref>

סדרה זו הייתה ראשונית מסוגה, ולאחר ההוצאה לאור החלו לצאת ספרים במתכונת דומה גם על ידי הוצאות ספרים אחרות, ביניהם הספר 'פתקים משולחנו של הרבי' שהודפס לקראת [[אירועי צמאה|יריד הספרים הארצי]] ב[[י"ט כסלו]] [[ה'תשע"ז]], "מבית המלכות" שבהוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] ועוד.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:תשורות]]
[[קטגוריה:ספרים בהוצאת בית משיח]]

שיחה:אנה אלך מרוחך (ניגון)

2022-01-17T18:50:10Z

משה אמוזיג: /* משוב */ פסקה חדשה

== משוב ==

הקישורים בהערה מס' 1 אינם עובדים{{משוב}} [[משתמש:משה אמוזיג|משה אמוזיג]] - [[שיחת משתמש:משה אמוזיג|שיחה]], 18:50, ט"ו בשבט, ה'תשפ"ב 18:50, 17 בינואר 2022 (UTC)

משנה תורה לרמב"ם

2021-12-19T20:20:35Z

משה אמוזיג: /* קישורים חיצוניים */

{{בעבודה מתמשכת}}
{{מפנה|משנה תורה|ספר החמישי בתורה|ספר דברים}}
[[קובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכה]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]

'''משנה תורה ל[[רמב"ם]]''' (ידוע גם בשם: 'היד החזקה') הוא חיבורו הגדול של [[רבי משה בן מימון]], והוא ספר [[הלכה|הלכתי]] המקיף את כל דיני ה[[תורה]], גם כאלו שאינם נהוגים היום. הספר מחולק לשמונים ושלוש נושאים ("הלכות") בארבעה עשר ספרים.

הרבי תיקן [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד יומי]] בספר, במטרה לאחד את [[עם ישראל]] בלימוד ה[[תורה שבעל פה]].

==מבנה הספר==

הספר מורכב מארבעה עשר חלקים, וכל חלק נחלק ל"הלכות", ההלכות נחלקות לפרקים, וכל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (מכונים "הלכות").

בתחילת הספר כתב [[הרמב"ם]] הקדמה, בה הוא כותב על סדר העברת המסורת, על הצורך בספר, רשימת [[מצוות עשה]] ו[[מצוות לא תעשה]], וכותרות הספרים וההלכות.

===תוכן הספר===

{{תבנית:משנה תורה}}

===שמו===

שם הספר, משנה תורה, נקבע משום שהוא כולל את ה[[תורה שבעל פה]] כולה{{הערה|הקדמת הרמב"ם}}.

[[הראב"ד]], וגדולי ישראל נוספים, נרתעו משמו של הספר, ממנו משמע שהוא שני לתורה.

מסיבה זו, נפוץ יותר השימוש בכינוי הנוסף של הספר - הי"ד החזקה, על שם ארבעה עשר הספרים הכלולים בו, וכשמו של הפסוק האחרון ב[[תורה]] "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל".

===מטרתו===

בהקדמה לחיבור מסביר הרמב"ם את מטרת כתיבת הספר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הקדמת הרמב"ם לספר משנה תורה|תוכן=ובזמן הזה תכפו צרות יתרות, ודחקה שעה את הכול, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתתרה; לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחיברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו, ואין מבין ענייניהם כראוי אלא מעט במספר... ומפני זה נערתי חוצני, אני משה בירב מיימון הספרדי... וראיתי לחבר דברים
המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא וה[[טהרה|טהור]] עם שאר דיני תורה: כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול, בלא קושיה
ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים
נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות [[רבי יהודה הנשיא|רבנו הקדוש]] ועד עכשיו . . עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים: כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד . . לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם}}

===סגנונו===

הרמב"ם כתב את הספר בסגנון ה[[משנה]]. סגנון זה מתבטא בכמה היבטים:

א. סדר המשנה, כחלקים, הלכות פרקים והלכות קטנות{{הערה|הקדמה לספר המצוות}}.

ב. שפת המשנה, כפי שכותב בהקדמתו: "וכן ראיתי לנכון שלא אחברנו בלשון כתבי הקודש... גם לא אחברנו בלשון התלמוד... אלא אחברנו בלשון המשנה".

ג. אי הסתמכות על שום ספר אחר, וללא ציטוט מקורות.

===מקורותיו===

הרמב"ם לא ציין בספרו את מקורותיו, אלא הביא הלכה פסוקה בלבד.

באחת מאגרותיו כותב על כך הרמב"ם:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות הרמב"ם (מהדורת שילת) חלק ב', ע' תמד|תוכן=בא אליי הדיין החסיד וקונטרס מן החיבור בידו, יש בו הלכות רוצח מספר נזיקין, והראה לי הלכה אחת, אמר לי: קרא זו. קראתי אותה. אמרתי
לו: מה ספק יש בזו? אמר לי: באיזה מקום נאמרו דברים אלו? אמרתי לו: במקומן, או באלו הן הגולין או בסנהדרין בדיני רוצח. אמר לי: כבר חזרתי על הכול ולא מצאתי. אמרתי לו: שמא בירושלמי? אמר לי: בקשתי ולא מצאתי, לא בירושלמי ולא בתוספתא. השתוממתי כמו שעה, ואמרתי לו: אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו. הוצאתי גיטין וחיפשתי
ולא מצאתי. תמהתי ונבהלתי ואמרתי: היכן נאמרו דברים אלו? הנח עתה עד שאזכור מקומן. הוא יצא, ואני נזכרתי.
שלחתי שליח והחזרתיו, והראיתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות אגב גררא. תמה והלך. וכן תמיד אני בצער מזה שיבוא השואל וישאל: היכן נאמרו דברים אלו? ... ואם כך אירע לי ואני
המחבר, מה יארע לשאר בני אדם?}}

בהמשך האיגרת מודיע הרמב"ם שהחליט לציין את המקורות רק אם המקור להלכה איננו במסכת העוסקת בנושא,
כי לגבי מקורות במסכת העוסקת בנושא, הרי הבא לברר מקורה של הלכה צריך להיות בקי במסכתות הרלוונטיות.

אך למרות זאת, הרמב"ם לא הספיק לבצע משימה זו{{הערה|ראה בפיסקה "מראי מקומות לספר משנה תורה"}}.

==התנגדות לספר==

לאחר הוצאת הספר קמו לו מספר מתנגדים, כשאחד הטיעונים המרכזיים של המבקרים היה העובדה שהרמב"ם לא ציין למקורות עליהם הסתמך.

המתנגדים חששו גם שהספר יוביל להפסקת לימוד הגמרא, משום שהרמב"ם כותב את הפסיקה הסופית, בלי השקלא וטריא שלפניהם. כמו כן עלו טענות על כך שהרמב"ם מביא רק את דעתו, בלי להתייחס לדעות שונות או לפסיקות שהשתרשו בקהילות ישראל השונות.

מתנגדים רבים קמו לספר המדע, בגלל ההתעסקות בנושאי אמונה, שלא הייתה מקובלת אז.

===השגות הראב"ד===
כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לספר משנה תורה, הוא כתב השגות על פסיקותיו של הרמב"ם. על אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם שאסף את התלמוד הבבלי, הירושלמי והתוספתא למקום אחד{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6148 השגותיו בהלכות כלאיים פרק ו, הלכה ב']}}.

על אף שהראב"ד חולק על הרמב"ם במקומות רבים, יש הטוענים ככלל גורף שבכל מקום שבו הראב"ד לא חולק על הרמב"ם הרי שהוא סובר כמותו{{הערה|אך ראו שדי חמד
כללי הפוסקים סימן ו, שחולק על כך}}.

==מהדורות==
הרמב"ם כתב את ספרו בכמה וכמה מהדורות, שבהם הוסיף ותיקן את הנכתב על ידו במהדורות הראשונות. ולפעמים השיב לשואליו שצדקו דבריהם, אלא שהמהדורה שהגיעה לידם היא מהדורה קודמת של ספרו, ובמהדורה הבאה הוא אכן תיקן כדבריהם.

[[הרבי]] עסק בנושא בשיחה "על דבר המהדורות דספר הי"ד להרמב"ם", והסביר מדוע כיום - כשמתגלים כתבי יד מדוייקים יותר ממהדורות מתוקנות של הרמב"ם - אין לומר שהפוסקים שסמכו על דברי הרמב"ם ממהדורות קודמות, טעו חלילה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15973&st=&pgnum=322 ספר השיחות תשמ"ז ע' 310].}}.

===מהדורות בני זמננו===
====רמב"ם לעם====
[[קובץ:רמב''ם לעם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך של רמב"ם במהדורת רמב"ם לעם]]
רמב"ם לעם היא המהדורה הנפוצה של הרמב"ם. בהוצאת מוסד הרב קוק.

המהדורה היא בניקוד מלא, ועם ביאור בסגנון עממי והפניה למקורות לדברי הרמב"ם.

הרבי משתמש ברוב הפעמים במהדורה זו.

====מהדורת קאפח====
מהדורתו של הרב [[יוסף קאפח]] מורכבת מכתבי יד תימניים עתיקים, והיא נחשבת לאחת המהדורות המדוייקות, כיון שלדבריהם היא כוללת את התיקונים של הרמב"ם במהדורות היותר אחרונות של ספרו{{הערה|ראה בתחילת השיחה דלעיל.}}.

המהדורה תורגמה מחדש על ידי הרב קאפח, ונוספו בה ביאורים לדברי הרמב"ם מאת הרב קאפח, ומכתבי יד עתיקים.

הרבי עודד מאוד את הוצאת מהדורה זו, וחלק מהספרים אף מוקדשים לרבי.

====מהדורת פרנקל====
[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]
{{ערך מורחב|רמב"ם מהדורת פרנקל}}
מהדורת פרנקל מתייחדת בהשוואה למהדורות ישנות, עם תיקון שיבושים שנגרמו בעקבות הצנזורה.

למהדורה זו נוספו מפתח לספר משנה תורה, מראי מקומות לדברי הרמב"ם וליקוט של ספרי מפרשים על הרמב"ם.

על מהדורה זו נמתחה ביקורת רבה, מכיוון שהם השמיטו רבים ממפרשי הרמב"ם, וביניהם את ביאוריו של הרבי.

בעקבות זאת, רבים מחסידי חב"ד נמנעים משימוש במהדורה זו.

====מהדורות נוספות====
[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
* '''מהדורת [[שי למורא (בית הוצאה לאור)|אשכול]]''' - מהדורת כיס, עם חלוקה לפי השיעור היומי.
* '''מהדורת 'יד פשוטה'''' - מהדורה מבוארת, יצאה לאור על ידי הרב נחום אליעזר רבינוביץ'.
* '''הרמב"ם המדוייק''' - מהדורה מדוייקת על פי כתבי יד עתיקים. נערך על ידי הרב יצחק שילת.
* '''מהדורת [[מכון חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]''' - מהדורה מיוחדת עם מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ולשיחותיו של הרבי.
* '''[[הרמב"ם השלם]]''' - מהדורה מקיפה הכוללת את ביאורי הראשונים על כל הלכה והלכה, עם ביאוריו של הרבי ומראי מקומות. המהדורה נערכת על ידי '[[מכון הרמב"ם השלם]]', בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]].
* '''מפעל משנה תורה''' - מהדורה בתוספת ביאור הפשט ובליווי איורים, ובדגש רב על מציאת הנוסח המקורי מתוך [[כתב יד]] ה[[רמב"ם]].

==תקנת לימוד הרמב"ם==
{{ערך מורחב|תקנת לימוד הרמב"ם}}

בהתוועדות אחרון של פסח ה'תשד"מ עורר הרבי את היוזמה ללימוד שיעור יומי ברמב"ם, כך שיתאחדו כל בני ישראל בלימוד כל התורה שבעל פה.

הרבי הכריז על שלושה מחזורי לימוד:
* שלושה פרקים ביום - מסלול בו מסיימים את כל ספר משנה תורה לאחר אחת עשרה חודשים.
* פרק אחד ביום - מסלול בו מסיימים את כל ספר משנה תורה תוך שנתיים ועשרה חודשים.
* ספר המצוות - מסלול המקביל לשלושה פרקים.

==ספרים על משנה תורה==
נושאי כליו של הרמב"ם - שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

===מראי מקומות לספר משנה תורה===
{{ערך מורחב|מראי מקומות לספר משנה תורה}}
בחמישה עשר באב ה'תשד"מ הורה הרבי לחברי 'כולל אברכים' שתחת המזכירות להוציא לאור ספר מראי
מקומות על ספר היד.

הספר יצא לאחר שבועיים, בר"ח אלול, עם למעלה מ950 עמודים.

מאוחר יותר יצאו שישה קונטרסי מילואים, והוצאה שניה.

===יין מלכות===
{{ערך מורחב|יין מלכות}}
ליקוט שיחותיו של הרבי על הרמב"ם.

הספר יצא לאור לראשונה בשנת ה'תנש"א בשני כרכים, ופעם נוספת בשנת ה'תשע"ו בשלושה כרכים.

יצא לאור על ידי הוצאת ספרים [[קה"ת]]

===הדרנים על הש"ס והרמב"ם===
{{ערך מורחב|הדרנים על הרמב"ם והש"ס}}

ספר המכיל את ה[[הדרן|הדרנים]] שאמר הרבי בקשר עם [[תקנת לימוד הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] מאז שנת ה'תשמ"ה.

יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]].

===כללי רמב"ם===

ספר המלקט את כללי הלימוד בספר, על פי שיחותיו של הרבי.

יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת, בעריכת הרב מרדכי מנשה לאופר.

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[שלום דובער וולף]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf כיצד לומדים את כל התורה כולה {{*}} סקירה אודות מפרשי הרמב"ם]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 621
* הרב [[שלום דובער וולף]], '''לימוד הרמב"ם''' - [[התאחדות החסידים]], ה'תשפ"א
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]

צדקה

2021-12-18T17:07:04Z

משה אמוזיג: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

===עבודת הצדקה===
{{עריכה|פסקה=כן}}
על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי", שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי שואל{{הערה|שערי צדקה עמ' קט.}}, מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?

עונה על כך הרבי שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר על מנת שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן 'העני' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.

אדמו"ר הזקן{{הערה|תו"א סג, ב.}} מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.

אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|תניא אגה"ק ס"ט.}} שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.

=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}

=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}

==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.

הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].

==בלילה ובמוצאי שבת==
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.

בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.

במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].

==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]

==לקריאה נוספת==
* '''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] גיליון 1428, ניצוצי רבי עמ' 10 ואילך

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

דובער פינסון

2020-11-04T14:04:21Z

משה אמוזיג:

הרב '''דובער (דובי) פינסון''' הוא מנהל וראש בית המדרש 'עיון', ברובע [[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]]. הפועל בשכונות קארול גארדן, בראון סטון ופארק סלופ, ומוסר שיעורים ב[[פנימיות התורה]] המושכים אליהם אנשים צעירים רבים מכל גווני הציבור. נחשב כמרצה מבוקש, ופרסם מספר ספרים באנגלית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשל"ב]] לאביו הרב [[נחום פינסון]], ולאמו מרת רחל, בת ה[[משפיע]] החסידי הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]].

בצעירותו התחנך במוסדות [[אהלי תורה קראון הייטס]], ולאחר נישואיו התבקש על ידי הקהילה היהודית בסינגפור לכהן כרב הקהילה, והוא נעתר ושימש במקום כשליח הרבי.

כעבור תקופה בת מספר חודשים, חזר לניו יורק והחל לפעול בשכונת קארול גארדן. בשנת [[תשס"ב]] הקים את בית המדרש 'עיון', שם החל למסור שיעורים בפנימיות התורה. תוך שנים ספורות קיבלו שיעוריו תהודה רבה, ואנשים מכל גווני הציבור החל לנהור לשיעוריו. בשאר שעות היום פועל במקום [[כולל אברכים]] וישיבה, בהם מושם דגש עיקרי על לימוד פנימיות התורה.

הרב פינסון חיבר עשרות ספרים ב[[אנגלית]] העוסקים בתורת הסוד, חלקם תורגמו גם לשפות נוספות. להרצאותיו יש ביקוש רב, והוא מוזמן להרצות ברחבי ארצות הברית ומחוצה לה.

בשנת [[תשע"ז]] עורר סערה כאשר נפגש עם האפיפיור, ואף רקד בפניו{{הערה|[http://www.kikar.co.il/231233.html רבנים ועסקנים שרו בפני האפיפיור "אורך ימים"]}}. עם פרסום הסרטון הביעו רבני חב"ד מחאה על הדברים{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] [http://www.kikar.co.il/231261.html באתר כיכר השבת].}} באתרי חב"ד פורסמה [[שיחה|שיחתו]] החריפה של [[הרבי]] נגד ההתרפסות ל"אבי אבות הטומאה"{{הערה|1=שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ"ח]][http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%94%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%94%D7%99%D7%9C/ חב"ד אינפו], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=82974 באתר COL].}} שמועות שנופצו בשכונת קראון היטס טענו משמו -דבר שהוכחש אחר כך - שקיבל לכך היתר מהרב [[שלמה סגל]], ובשל כך יצא ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בי"ד]] מכתב מחאה והכחשה.{{הערה|1=ישראל כהן, [http://www.kikar.co.il/231449.html כיכר השבת].}}.
הרב פינסון עצמו טען מיד לאחר מכן כי הריקוד נכפה עליו שלא מרצונו ועיקר הטקס היה בפגישה אישית ועניינית, אך בהמשך הוציא מכתב בו הוא מודה שטעה בקיום הפגישה{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%91-%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8/ מודה ועוזב: הפגישה הייתה טעות שלא תחזור] {{אינפו}}}}.

==ספריו==
*הקבלה של המוזיקה (אנגלית)
* דרך התשובה - יסודות התשובה בקבלה ובחסידות (לה"ק)

==לקריאה נוספת==
*'''החסיד שהוכתר ל'גורו קבלה' בניו יורק וסוחף אחריו אלפים''', [[שבועון כפר חב"ד]], פרשת בחוקותי, י"ט [[אייר]] תשע"ו

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:פינסון, דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי אהלי תורה קראון הייטס]]