https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F 2026-04-10T22:52:59Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=840044 2026-04-06T18:34:30Z

<p>מרום גולן: הגהה</p> <hr /> <div>'''מצה שרויה''', הינה מצה שנשרתה במים, ויש המחמירים שלא לאוכלה מחשש של חמץ, שמא היה מעט קמח במצה שלא נאפה וכאשר בא למים יחמיץ.<br /> <br /> ==ההקפדה==<br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] מקפידים מאוד על קיום המנהג לא לאכול מצה שרויה. הרבי נוהג לנגב את פיו בתדירות במשך אכילת המצה, וזורק את המפיות למתחת השולחן. לאחד מהבחורים שניסה ל'חטוף' מצה אמר הרבי: הרי זה חשש חמץ!{{הערה|1=זכרונות מהרב [[יוסף יצחק אופן]], מתוך [[הגדה של פסח]] בהוצאת [[קה&quot;ת]].}}<br /> <br /> כמו כן נהוג שלא לנגב את השפתים ב[[מים אחרונים]] שלפני [[ברכת המזון]], כדי שמעט המצה שיש על השפתים לא ירטב ויחמיץ.{{הערה|1= הרבי בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים.}}<br /> <br /> יש שאוכלים את המצה מתוך שקית במטרה למנוע מפירורים להגיע אל השולחן וליצור שרויה עם משקאות ומאכלים שעליו, יש שהעירו על כך, בטענה שהמנהג הנכון הוא להותיר את המצה על השולחן כשהיא מכוסה, ולחתוך ממנה חתיכות בעודה על השולחן{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|110187|מנהג חב&quot;ד באכילת מצה ● בירורי הלכה ומנהג|הרב יעקב הלוי הורוביץ|ו' ניסן תשע&quot;ח}}}}.<br /> <br /> ==אחרון של פסח==<br /> ביום טוב האחרון של חג - שהוא אחרון של פסח שהוא רק מדרבנן, כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשולחנו שהמקל ואוכל מצה שרויה לא הפסיד.<br /> <br /> למרות שמלשון [[אדמו&quot;ר הזקן]] משמע שמדובר בקולא, רבותינו נשיאינו הקפידו בדווקא להשרות את המצה ביום טוב האחרון של חג.{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1851 שיעור מהרב נוטיק בנושא]}} <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב דוד ברוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf שרויה בפסח]''' - ביאור המנהג על פי שיטת רבותינו נשיאינו, גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] ערב חג הפסח ה'תשע&quot;ח<br /> *הרב צבי יהודה יאזשעף, '''מקורות וציונים אודות ההקפדה החסידית שלא לאכול מצה שרויה בפסח''', היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד תקמא<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1.pdf מצה שרויה בפסח]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את&quot;ה העולמי]] פסח תשפ&quot;א, עמוד 77<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פסח}}<br /> [[קטגוריה:מצה|שרויה]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=822479 2026-02-05T00:39:35Z

<p>מרום גולן: עריכה</p> <hr /> <div>{{עריכה|שנים עבריות}}<br /> [[קובץ:רבני חב&quot;ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב&quot;ד על החלטתם בנוגע לגיוס]]<br /> '''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה&quot;ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת.<br /> עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה&quot;ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה &quot;תורתו אומנותו&quot;.<br /> דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים בעודם שוקדים על לימודם בישיבות, ושההגנה הכי טובה שביכולתם לספק במצב כזה היא על ידי [[לימוד התורה]].<br /> עם זאת, בנוגע לאלו שכבר סיימו את מסלול הישיבות, תמך הרבי ועודד נחרצות להתגייס להגן על עם ישראל - במסגרת המתאימה לכך {{דרוש מקור|סיבה=לא ידועה דוגמא לכזה עידוד, בוודאי שלא &quot;נחרץ&quot;}}.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי החלה כבר בשנת [[תש&quot;ח]] (1948), עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של [[מלחמת העצמאות]]. ב[[חודש אדר]] התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב[[כ&quot;ט באדר|כ&quot;ט באדר א']] (10 במרץ), נחתם &quot;הסדר והסכם&quot; ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי &quot;איחוד הישיבות&quot; שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש&quot;יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס&quot;, ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ&quot;ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}<br /> <br /> בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.<br /> <br /> בשנת 1958 הגיע מנכ&quot;ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.<br /> <br /> ==דעת רבותינו נשיאינו==<br /> ===רקע===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}<br /> חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל&quot;ד]], לאחר 'גזירת הקנטוניסטים', בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם &quot;דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט&quot;, ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.<br /> <br /> היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ&quot;א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ&quot;ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}.<br /> <br /> ===תעודת 'פטור' של הרבי הרש&quot;ב===<br /> [[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש&quot;ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבי הרש&quot;ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש&quot;ב קיבל תעודת פטור] {{חב&quot;ד און ליין}}}} תעודת ה&quot;פטור&quot; מהצבא הרוסי, בקיץ תרל&quot;ט בגיל 18 שנים. הוא כונה בתעודה &quot;בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן&quot;. כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]] עמוד יד. לקמן ריש ע' כו.}}.<br /> <br /> ==חסידים==<br /> הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק|משולם זלמן ניימרק]], נאסר עם רבים מיהודי סטרדוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ&quot;א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש נ&quot;ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}.<br /> <br /> החסיד ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]], נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ&quot;ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> דעתו של [[הרבי]] בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי [[צה&quot;ל]] במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר.<br /> <br /> דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי &quot;'''בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 646.}}&quot;.<br /> <br /> במכתב מ[[ראש חודש]] אלול תשכ&quot;א כותב הרבי ברורות:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה&quot;ק ת&quot;ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת&quot;ו ועל הדרים עליה&quot;.|מקור=אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח}}<br /> <br /> סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל&quot;ז חלק א' עמוד 182}}<br /> <br /> את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות ה[[צבא]], ביאר הרבי כך:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא;<br /> ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל&quot;ב חלק א' עמוד 258}}<br /> <br /> בהתוועדות [[ו' בתשרי]] תשכ&quot;ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בדיוק כמו ש&quot;עריק&quot; הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם &quot;עריק&quot; הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - &quot;יואב מנצח בצבא&quot;, ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . &quot;נשים מוזרות בלבנה&quot; (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות &quot;האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה&quot;?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש&quot;יואב בן צרויה על הצבא&quot;, כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי &quot;דוד יושב ועוסק בתורה&quot;.|מקור=התוועדות ו' תשרי תשכ&quot;ח, תמלול מסרט ההקלטה}}<br /> <br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון [[בני עקיבא]] שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו [[תשכ&quot;ח]] כאשר נכנס הרב [[צבי נריה]] ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך{{הערה|הספר &quot;בסוד שיח&quot;, עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.}}.<br /> <br /> כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|נכתב על גליון המכתב מי&quot;ט שבט תשל&quot;א.}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}<br /> <br /> ===הרבי על המפד&quot;ל===<br /> בשנות המ&quot;ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.<br /> <br /> הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראשי המפד&quot;ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} (שהיתה המפלגה הדתית) הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.<br /> <br /> ===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]===<br /> ב[[התוועדות]] [[ט&quot;ו בשבט]] [[תשל&quot;א]], השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:<br /> {{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט&quot;ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}<br /> <br /> מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.<br /> <br /> === התייצבות לצו ראשון ===<br /> בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תשפ&quot;ה]] פרסם [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מכתב לכלל תלמידי התמימים והוריהם בו קורא (בין היתר) לבחורים שקיבלו צו ראשון (בגיל 16.5) להתייצב על מנת למנוע סנקציות מיידיות מהצבא{{הערה|[https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> ===גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות===<br /> עם זאת, בקשר לאלו שכבר סיימו את לימודם בישיבות או שמסיבות מסוימות לא התאפשר להם לעשות זאת, תמך הרבי ועודד ללכת לצבא - במסגרת המתאימה כמובן ליהודים יראי שמיים. במכתב מסוים אף התבטא הרבי, כי 'אין שום היתר על פי '[[שלחן ערוך]]' לעשות פטור מהצבא' במקרה כזה, כיון שקרוב לומר שכנגד כל אחד שאינו מתגייס, יהודי אחר נהרג בהגנתו על עם ישראל, ו'מאי חזית דדמך סמוק טפי' [=מה ראית שדמך אדום יותר מדם חברך] וישנו כאן עניין של [[שפיכות דמים]] ממש{{הערה|מכתב שצוטט בספר 'מבשר טוב' להרב [[שלום דובער וולפא]]}}.<br /> <br /> ==משבר הגיוס תשפ&quot;ה==<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] החלה ממשלת ישראל לשלוח רבבות צווי גיוס לבחורי ישיבות.<br /> <br /> הגזירה הציבה מכשול לנסיעה וחזרה מקבוצה וגם צמצמה ביותר עד הסירה את תקציבי הישיבות.<br /> <br /> תלמידי ישיבות רבים, ביניהם עשרות מתלמידי ישיבות חב&quot;ד נכלאו בכלא צבאי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צה&quot;ל]]<br /> *[[צבא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|שניאור זלמן לוין|'תמים' מגן על עמו בעמל התורה|1472|18|תשפ&quot;ה}}<br /> *'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.<br /> *'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א. צפת, תשע&quot;ג<br /> * [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה&quot;ל'''] - מתוך תשורה להורדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/tora נאום סוחף: גיוס בני הישיבות? איראן מודה שהניצחון ניסי! • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> * [https://chabad.info/tag/חוק-הגיוס/ תגית: חוק הגיוס] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/1097471/ בג&quot;ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל&quot;א] {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: &quot;תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}} {{וידאו}}<br /> * [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ&quot;ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] - הוראות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] לבחורים בצל סערת הגיוס [[תשפ&quot;ה]] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צבא]]<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=815765 2025-12-24T23:42:43Z

<p>מרום גולן: /* מהות התקנות */ הגהה</p> <hr /> <div>'''תקנות רבותינו נשיאינו''' הינם מכלול של הוראות כלליות שהורו לחסידים על מנת לאפשר להם להתעלות ו[[התקשרות|להתקשר]] אליהם, והם אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות.<br /> <br /> במקומות רבים מתבטא הרבי כי קיום התקנות משפיע על האדם שפע של כל טוב בגשמיות וברוחניות.<br /> <br /> ==מהות התקנות==<br /> בשיחה מיוחדת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14 שיחת מוצאי פסח שני תש&quot;י בסופה].}} ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי [[נשיא הדור|נשיאי ישראל]] בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.<br /> <br /> ובדיוק כפי ש&quot;משה תיקן להם לישראל&quot;{{הערה|[[מסכת מגילה]] בסופה. הובא גם ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] סימן תכ&quot;ט ס&quot;ד.}}, כך הם גם התקנות בכל דור ודור על ידי ה'משה רבינו' של אותו הדור.<br /> <br /> ==קיום התקנות==<br /> קיום תקנות חכמי ישראל שבכל דור הוא מצוה מן התורה, כמו שכתב [[הרמב&quot;ם]]{{הערה|הקדמת ספר המצות שורש א. היד החזקה ריש הלכות ממרים.}}: &quot;כל מה שאמרו חכמים לעשותו וכל מה שהזהירו ממנו כבר צווה משה רבינו בסיני שיצוונו לקיימו, והוא אמרו 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, '''והזהירנו מעבור בדבר מכל מה שתקנו או גזרו''', ואמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'&quot;{{הערה|1=גדר החיוב התבאר באריכות על ידי הרבי ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/31 שיחת יום ב' דחג השבועות סעיף י'].}}, וכן התבטא הרבי כי &quot;ציווי ופקודה של הרבי (וגם בקשה שלו, כפי שאמר פעם: &quot;בקשה שלי היא פקודה&quot;), שיש חיוב לקיימה ככל מצוות דרבנן שחיובם נלמד מ&quot;לא תסור מן הדרך אשר יגידו לך&quot; . . שלדעת הרמב&quot;ם העובר על מצות סנהדרין . . עובר על מ&quot;ע ומל&quot;ת מן התורה, ועד&quot;ז אצל חסידים בנוגע לקיום ציווי ופקודה של הרבי באופן ד&quot;לא תסור גו'&quot;, כיון שהרבי הוא עמוד ההוראה וממנו חק ומשפט יוצא לכל תלמידיו שהם חסידיו, וכשעוברים על ציווי ופקודה של הרבי ה&quot;ז כמו שעוברים על מ&quot;ע ומל&quot;ת&quot;{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/26/index.htm שיחת כ' מנחם אב תש&quot;י סעיף ט&quot;ו].}}.<br /> <br /> בנוגע לאופן קיום התקנות הורה הרבי שיש לעשות אותם לא מפני שמבינים אותם בטעם ודעת, אלא בביטול מוחלט ובקבלת עול שעל ידי זה לוקחים את ה'עצם' של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/13/index.htm שיחת יום שמחת תורה תשט&quot;ז סעיף טז].}}.<br /> <br /> הרבי תבע מהחסידים לקיים את התקנות באופן רציף ועיקבי, ולא לבטל את קיום התקנות של הרבי אפילו פעם אחת. ובלשונו: &quot;להזהר שלא תהי' חלישות ח&quot;ו בענין ההתקשרות אל הרבי, היינו, לא רק שלילת הפסק ההתקשרות ח&quot;ו, אלא גם שלילת איזו חלישות עכ&quot;פ בקיום תקנותיו של הרבי . . שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/שיחת ש&quot;פ וארא מברכים החודש שבט, תשי&quot;ב סעיף ז'].}}.<br /> <br /> בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא [[שליח]] שלו: &quot;אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי&quot;{{הערה|בנוגע ל[[גזירת המשקה]] - ב[[יחידות]] לחברי [[מזכירות הרבי|המזכירות]] והנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארה&quot;ב|צא&quot;ח]] ב' [[סיוון]] תשכ&quot;ח.}}.<br /> <br /> חסידים נוהגים לומר כי כשם ש&quot;כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו&quot;, וכדי להיות קשור לקב&quot;ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע ל[[התקשרות]] לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.<br /> <br /> באחת השיחות הביא הרבי את הביטוי החסידי: &quot;אשרי ובא לציון - מהיכי תיתי, אבל על השיעורים של חת&quot;ת יש לשמור בכל התוקף&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_4614_508.pdf שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשל&quot;ו, שיחות קודש חלק ב' עמוד 497].}}, מכיון שזו תקנה השייכת לנו יותר מאשר תקנת חכמים בדורות הקדמונים.<br /> <br /> ==תקנות רבותינו נשיאינו==<br /> ===אדמו&quot;ר הזקן===<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג [[אדמו&quot;ר הזקן]] מספר תקנות וחידושים, חלקם ייעודיות עבור קהל החסידים, וחלקם תקנות כלליות של הידורי מצוה, אותם תיקן עבור כלל ישראל:<br /> *[[תקנות ליאזנא]] - תקנות המגבילות ומגדירות את אופן [[נסיעה לרבי|נסיעת החסידים אל הרבי]] ואת זמני הנסיעות.<br /> *[[תקנת הסכינים המלוטשות|סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br /> *[[כתב אדמו&quot;ר הזקן|כתב סת&quot;ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו&quot;ר הזקן ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת&quot;ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br /> *[[חלוקת הש&quot;ס]] - סיום הש&quot;ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב&quot;ד.<br /> *[[מקווה בשיטת אדמו&quot;ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br /> *[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br /> *[[קשר תפילין בשיטת אדמו&quot;ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן סימן כ&quot;ז סעיף י&quot;ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע&quot;ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br /> *[[שליח ציבור|שלוחי ציבור]] - כחלק מעיסוקו ודרישתו להחדיר את [[עבודת התפילה]] בין החסידים במתינות, תיקן לבחור אנשים קבועים הראוים לעבור כשלוחי ציבור על פי הגורל או בריצוי רוב המנין, שיתפללו מילה במילה בדרך המיצוע בקול רם מבלי להאריך או לקצר יתר על המדה{{הערה|1=[[קונטרס אחרון - פרק ט']].}}.<br /> <br /> מבין כלל התקנות ראה אדמו&quot;ר הזקן כזכות לעצמו שלושה תיקונים עיקריים: תיקון המקווה שיהיה נח לחמם אותה, סכינים מלוטשות, ובטול המטות הרחבות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Hecht%20-%20Tammuz%205,%205770.pdf זכרון הרז&quot;ש דווארקין עמוד 59].}}.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> *[[בור על גבי בור]] - בניית מקוואות טהרה בצורה מהודרת, המוסיפה בטהרת ישראל.<br /> *[[אורח לצדיק]] - השתטחות על ציוני רבותינו נשיאינו באמצעות שליחי ציבור נבחרים.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> *[[חת&quot;ת]] - אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהלים]] ו[[תניא]].<br /> *[[שבת מברכים#מנהגי שבת מברכים|אמירת תהלים בשבת מברכים]] - אמירת ספר התהלים ב[[שבת מברכים]] קודם התפילה, על מנת להשפיע ברכה לכל ימי החודש כולו.<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו|ניגוני רבותינו נשיאינו]] - להכריז של מי מרבותינו נשיאינו כל ניגון{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%22%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%22 יומן תשרי תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ===הרבי ===<br /> {{תקנות הרבי}}<br /> *[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|לימוד הרמב&quot;ם]] - לימוד ספרי 'היד החזקה' בשלושה מסלולים, מתוך מטרה לאחד את כללות ישראל.<br /> *[[ספר התניא#לימודו|תניא לפני התפילה]] - לימוד פרק תניא כהכנה לתפילה - ועם הדגשה על [[חזרת פרק מ&quot;א לפני התפילה|פרק מ&quot;א]].<br /> *[[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] - עיסוק בעניני בית המקדש בשבועות של [[בין המיצרים]], על יסוד דברי חז&quot;ל כי העוסק בתורת הבית מעלה עליו הקב&quot;ה כאילו בונה אותו ממש.<br /> *[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] - לימוד עניני גאולה ומשיח מתוך מטרה לקרב ולזרז ולהתחיל לחיות בזמן הגאולה.<br /> *[[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] - לימוד כל חלקי התורה אור ולקוטי תורה מידי שנה.<br /> *[[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] - הוספה בלימוד החסידות בימי חודש כסלו, באמצעות לימוד יומי של קטעים מכל תורת רבותינו נשיאינו.<br /> *[[סיומי מסכת בתשעת הימים]] - הפיכת ימי האבל של 'תשעת הימים' לששון ושמחה, על ידי ההוספה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ועריכת סיומי מסכת ברבים.<br /> *[[כתיבת חידושי תורה]] - כתיבת ופרסום קבצי חידושי תורה, מתוך מטרה להגדיל תורה ולהאדיר.<br /> *[[תהלוכה]] - עריכת תהלוכות לבתי כנסת מרוחקים בחגים ובמועדים מתוך מטרה להביא גם אליהם את שמחת החג.<br /> *[[סמיכה לרבנות]] - השלמת לימודי סמיכה לרבנות על ידי בחורים מבוגרים קודם חתונתם.<br /> *[[כינוס תורה]] -עריכת כינוסי תורה בסמיכות לשלושת הרגלים.<br /> *[[תקנת המשקה]] - איסור שתיית משקאות חריפים יתר על רביעית בכל התוועדות, לצעירים מתחת גיל ארבעים.<br /> *[[תפילין רבינו תם#הנחתם|תפילין רבינו תם]] - הנחת תפילין דרבינו תם כבר על ידי בחורים צעירים בגיל בר מצוה.<br /> *[[דברי כיבושין]] - חידוש מנהג אמירת דברי כיבושין בימי התעניות בסמיכות לתפילת מנחה, מתוך מטרה לעורר את לב הציבור לתשובה ומעשים טובים.<br /> *[[שמחת בית השואבה#בדורנו|שמחת בית השואבה]] - עריכת חגיגות שמחת בית השואבה ברחובה של עיר.<br /> *[[ילדי ישראל#מראות לא טהורים|מניעת מראות לא טהורים מילדים]] - השתדלות לשמור על טהרתם של ילדי ישראל בכך שיראו רק מראות טהורים, ולמנוע מהם ראיית חיות וצורת טמאות, העלולות להשפיע על תכונות נפשם.<br /> *[[הריני מקבל (תפילה)|הוספות לתפילה]] - הוספות ותיקונים שונים בנוסח התפילה.<br /> *[[עשה לך רב]] - מינוי [[משפיע]] אישי לכל חסיד, שיסייע לו לבחון את מעמדו ומצבו בעבודת ה' בצורה בלתי משוחדת וייעץ לו כיצד להתקדם בעבודתו האישית.<br /> *[[קביעת קופת צדקה בקיר המטבח]] - הפיכת קירות הבית עצמם לקדושה, על ידי קביעת קופת צדקה בקיר המטבח.<br /> *[[מבצע יום הולדת|יום הולדת]] - הפיכת יום ההולדת לאירוע משמעותי, במהלכו מקבל האדם החלטות טובות, מוסיף בתורה ובמצוות, ועורך [[התוועדות חסידית]] לרגל המאורע.<br /> *[[רגע של שתיקה]] - ערך אוניברסלי של הקדשת זמן להתבוננות בתחילת היום על משמעות החיים ומציאות הבורא.<br /> *[[חיבור החג עם ימי החול]] - חיבור מועדי ישראל עם ימי החול, מתוך מטרה להמשיך את הכוחות והקדושה שמקבלים במהלך החג עם חיי היום-יום האפרוריים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע&quot;ב<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון ערב ראש השנה תשפ&quot;א - דברי הרבי קודש קודשים {{*}} הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון, גליון 1881 עמוד 18<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:התקשרות]]<br /> [[קטגוריה:תקנות חב&quot;ד]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=814786 2025-12-18T13:57:04Z

<p>מרום גולן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כתיק נר חמישי.png|ממוזער|[[כתבי יד קודש]] על מעלת נר חמישי של חנוכה]]<br /> '''נר חמישי של חנוכה''' (מכונה גם &quot;'''א [[יום טוב]] ביי חב&quot;ד'''&quot;{{הערה|מ[[שיחה|שיחת]] נר חמישי של חנוכה, [[תשמ&quot;ז]].}}) הינו יום בו מדליקים חמישה נרות ב[[חנוכיה]], יום זה מצוין בקרב [[חסידות חב&quot;ד]] כיום עם מעלות גדולות ומיוחדות בין השאר כיון שבו 'גובר' הצד המואר של החנוכיה ומדליקים את האור ברוב הנרות, ונוהגים להעניק ביום זה '[[דמי חנוכה]]' בדגש ובתוספת.<br /> <br /> נר חמישי יחול תמיד בתאריך [[כ&quot;ט כסלו]], ערב [[ראש חודש]] [[טבת]].<br /> <br /> ==מעלתו של יום זה==<br /> ביום זה [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעל ה[[תניא]], יצא [[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|ממאסרו השני]] בשנת [[ה'תקס&quot;א]]. [[הרבי]] מסביר, שאירוע זה קשור למעלת נר החמישי. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגדיר יום זה כ'יום טוב חסידי' (&quot;א חסידישער יום טוב&quot;), אך ציין שגם יום טוב חסידי שייך לכלל ישראל ולא לחסידים בלבד{{הערה|שיחת נר חמישי של חנוכה תש&quot;ג, ספר השיחות תש&quot;ג עמוד 22. התוועדויות תשמ&quot;ז חלק ב' עמוד 128.}}.<br /> <br /> הרבי מביא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989120 שיחת ליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי&quot;ג].}} את המחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]], בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הלל יותר נרות מלבית-שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה. <br /> <br /> בשיחה של הרבי{{הערה|אור ל[[כ&quot;ט כסלו]], נר חמישי של חנוכה [[ה'תש&quot;מ]].}} מובא, שכבר דובר כמה פעמים שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה.<br /> <br /> הרבי מביא שם דוגמא, כמו ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר, שאביו, [[הרבי הרש&quot;ב]], היה נותן [[דמי חנוכה|מעות חנוכה]] בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.<br /> <br /> בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא שהוא <br /> חל ב[[כ&quot;ט בכסלו]], שהוא ערב [[ראש חודש]] [[טבת]].  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור קטן]]', ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים '[[תחנון]]'.<br /> <br /> הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שאין אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניהם, כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש [[ניסן]] לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש חודש [[חשוון]] ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש חודש [[טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב ב[[מגילת תענית]] שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> הרבי נושא דברים בפני החסידים פעמים רבות בנר חמישי, אך לאורך השנים חלו שינויים מסויימים באופי ההתכנסות:<br /> *שיחה לתלמידי התמימים - תשי&quot;ב, תשי&quot;ג, תשי&quot;ד, תשט&quot;ו, תשט&quot;ז, תשי&quot;ז, תשי&quot;ח, תשי&quot;ט, תש&quot;כ, תשכ&quot;ד<br /> *[[התוועדות]] - תש&quot;ל, תשל&quot;ו, תש&quot;מ<br /> *[[ראלי]] - תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תש&quot;נ<br /> <br /> ==סיפורו של הנר החמישי==<br /> זמן קצר לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], פירסם הרב [[אהרון דב הלפרין]] עורך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] סיפור מופת ארוך ומופלא ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|לימים התפרסם הסיפור בספר 'ורבים השיב מעוון' המאגד סיפורי מופת מהרבי שהתפרסמו בשבועון לאורך השנים.}} תחת הכותרת 'סודו של הנר החמישי'{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_1332/ לקריאת הסיפור באתר חב&quot;ד אור אין סוף].}}, והסיפור גרם להתעוררות גדולה בקרב קהילת חסידי חב&quot;ד בארץ{{מקור}}.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר התעורר סביב סיפור זה פולמוס נרחב, כאשר החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] הציג תמיהות המעוררות חוסר אמינות בסיפור כפי שסופר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=328 סיפורים וגלגוליהם, '''נפלאות &quot;הנר החמישי&quot;''']}} ומסקנת החוקר כי יש לפקפק גם באמינותם של שאר הסיפורים שנתפרסמו באותה תקופה בסידרת &quot;ורבים השיב מעוון&quot;{{הערה|1=[https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99/41027715 נפלאות נר החמישי, פירכות לסיפור הידוע] כרמים}}.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4279864 שיחה של הרבי בליל חנוכה נר חמישי בשנת [[ה'תשי&quot;ב]]] באתר בית חב&quot;ד.<br /> *הרבי מדבר על מעלת הנר החמישי ב[[יידיש]] [[קובץ:Icons-mini-file_acrobat.gif|16x16px|קובץ PDF|קישור=http://chabadpedia.co.il/images/b/b7/Vol_15%2C_p_545.pdf]]<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חנוכה]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=810421 2025-11-21T05:42:20Z

<p>מרום גולן: /* דווח טעות ב תולדות חיים בנוגע לשם שהוא נולד */ תגובה</p> <hr /> <div>== טעות בערך ==<br /> <br /> בערך מופיע רב בשם הרב יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי <br /> ברור שמדובר בטעות שהוסיפו בטעות את המילים יחי המלך שאינם קשורים לכאן. (אולי יש איזה בוט כללי שמוסיף את המילים האלה ולכן זה נוסף בטעות) [[משתמש:באתי לגני|באתי לגני]] - [[שיחת משתמש:באתי לגני|שיחה]], 11:31, ט&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ה 11:31, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :תתפלא, זהו שמו.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:15, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> כמה מוסמך המידע פה?<br /> יש פה הרבה חוסר ושקר{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/31.187.78.31|31.187.78.31]] 02:23, 20 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :תן דוגמאות ~ נכתב ע&quot;י [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ&quot;ו באב ה'תשפ&quot;ה, בשעה 02:32, 20 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :: זו האשמה חסרת בסיס. הערך מלא במקורות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:45, א' באלול, ה'תשפ&quot;ה 16:45, 25 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == ספר עם תמונות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהם הוא מסתכל מזמן לזמן ==<br /> <br /> צריך להיות -בהן- [[מיוחד:תרומות/176.3.181.244|176.3.181.244]] 10:15, 9 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> ==נא להפעיל הגנה על הערך==<br /> {{מפעילי מערכת}}{{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 19:36, 16 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == דווח טעות ב תולדות חיים בנוגע לשם שהוא נולד ==<br /> <br /> הרב הינוקא נולד בשם שי צוברי ולא בשם שמואל יהודה בארי - בלשונית ״תולדות חיים״ ישנה טעות לגביי השם עימו הוא נולד. <br /> הוא איש קדוש וישר חבל שמסתירים חלקים מהותיים כמו שם וכך מעוררים ספקות {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/46.116.156.108|46.116.156.108]] 00:13, 17 בנובמבר 2025 (IST)<br /> :יש לכם עוד דאגות, או שזאת הדאגה היחידה שלכם, נושא שמו שנהפך לסלע המחלוקת בין חסידיו למתנגדיו? תשאירו לנו את הדאגה הזאת, ומצאו משהו מהותי יותר. תודה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:16, כ&quot;ו בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 00:16, 17 בנובמבר 2025 (IST)<br /> ::מה הקשר? מדובר פה בענין עובדתי נטו באיזה שם נולד [[משתמש:מרום גולן|מרום גולן]] - [[שיחת משתמש:מרום גולן|שיחה]], 07:42, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 07:42, 21 בנובמבר 2025 (IST)</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=804717 2025-10-02T21:41:16Z

<p>מרום גולן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=ג' בתשרי}}<br /> <br /> '''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]].<br /> <br /> ב[[תקופה השניה בימות המשיח]], יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]].<br /> <br /> ==אירועי היום==<br /> האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.<br /> <br /> מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בספר מלכים:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=מלכים ב' כה, כה ואילך<br /> |תוכן=וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה. וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם, כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים}}<br /> <br /> אמרו [[חז&quot;ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - &quot;ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו&quot;.<br /> <br /> הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה בארץ הקודש.<br /> <br /> ==מנהגי צום גדליה==<br /> הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] נחלקו רבני חב&quot;ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר ([https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]). ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב&quot;ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו&quot;ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ&quot;ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב&quot;ד באה&quot;ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב&quot;ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב&quot;ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער&quot;ה: 4.39. באתר [[צעירי חב&quot;ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.<br /> <br /> אומרים סליחות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה|בשנת תשי&quot;א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.<br /> <br /> מוסיפים ב[[תפילת שמונה עשרה]] את תפילת &quot;עננו&quot;. קוראים בתורה בשחרית &quot;ויחל משה&quot;. ב[[תפילת מנחה]] קוראים שוב &quot;ויחל&quot; כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים &quot;דרשו ה' בהימצאו&quot; (ישעיה נה, ו - נו, ח).<br /> <br /> הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}.<br /> <br /> על פי [[תורת הנגלה|נגלה]] צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו ל[[חורבן בית המקדש|זכר החורבן]] ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. אף על פי כן נהגו בחב&quot;ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי [[תורת הקבלה]] התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי [[האריז&quot;ל]] חשוב מאוד לצום ביום זה.<br /> <br /> יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית{{מקור}}.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> [[הרבי]] אומר ששמו של &quot;גדליה&quot; הוא מלשון גדלות - וכיון שיום זה נקרא על שם גדליה, הרי זה מראה שהיותו של יום זה &quot;יום רצון לה'&quot;{{הערה|כמו בשאר הצומות שנקראים &quot;יום רצון לה'&quot;, ראה ישעיה נח, ה. [[אגרת התשובה - פרק ב']].}} - מתחזקת וגדלה יותר מבשאר הצומות. כמו כן אמר הרבי שביום זה ישנו ענין מיוחד לעסוק ב[[לימוד עניני בית המקדש]]{{הערה|שיחת צום גדליה תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> בשיחה המוגהת משבתות נצבים-וילך תשנ&quot;ב, מביא הרבי בהערה כי ב' הימים של ראש השנה הם בחינת 'יחיינו מיומיים' וצום גדליה קשור עם הגאולה במיוחד היות והוא בחינת 'ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=683&amp;CategoryID=135 צום גדליה]''' באתר צעירי חב&quot;ד<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=967&amp;CategoryID=135 הלכות ומנהגי חב&quot;ד לצום גדליה]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/202257/ הרבי קורא את ההפטרה] {{*}} [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/714940/ הרבי בצום גדלי התשנ&quot;ג]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/202391/ עד כמה חמור צום גדליה?]''', הרב ברוין {{וידפו}}<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=171&amp;article=5434 התיקון המושלם של צום גדליה]''' {{חבד בישראל}}<br /> <br /> {{חגים וזמנים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תעניות]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=776482 2025-06-16T18:49:42Z

<p>מרום גולן: /* מלכים א&#039; */ עריכה</p> <hr /> <div>{{עריכה|סגנון אנציקלופדי, להעביר ללשון עבר}}<br /> '''ספר מלכים''' הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי ה[[נביא]]ים, בו מתואר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים.<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> === מלכים א' ===<br /> הספר נפתח בתיאור של [[דוד המלך]] הזקוק לחימום גופו, לפי ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות ס&quot;ב ב'.}} בגלל שקרע את כנף [[שאול]] לכן נענש שלא יהנה מבגדים. לפי האגדה{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק מ&quot;ג.}} מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל. הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת [[שלמה למלך]], עעל ידי השתדלותו של אמו ו[[נתן הנביא]]. לפני הסתלקות [[דוד]] הוא מצווה לבנו להרוג את [[יואב בן צוריה]] ואת [[שמעי בן גרא]].<br /> <br /> לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה על ידי חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.<br /> <br /> לאחר מכן מתוארת חכמת [[שלמה]] ובניית [[בית המקדש הראשון]] וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ב[[יום כיפור]] בחגיגת בניית בית המוקד{{הערה|מועד קטן ט' א'.}}), ביקורה של [[מלכת שבא]], אהבת שלמה נשים נוכריות, והתחלת ערעור שלטונו על ידי רזון בן אלידע ו[[ירבעם בן נבט]].<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם, בניגוד לעצת הזקנים, לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט [[יהודה]] ו[[בנימין]]. המלחמה ביניהם נעצרה על ידי [[שמעיה הנביא]]{{הערה|מלכים א', פרק י&quot;ב פסוק כ&quot;ב.}}.<br /> <br /> ירבעם פחד ממרד מבני עמו, מאחר שכאשר יעלו לרגל, ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו, ולכן עשה שני עגלי זהב וייסד [[חג]] ב[[חודש חשוון]]. [[עדו הנביא]]{{הערה|רש&quot;י על מלכים א', י&quot;ג, א'.}} הוכיח אותו וידו של המלך ירבעם מתייבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא. לאחר מכן הנביא נטרף על ידי [[אריה]] לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית אל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.<br /> <br /> הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו, והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה. במקביל גם ביהודה עובדים [[עובדה זרה]], וכעונש על כך שישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.<br /> <br /> אסא מולך אחר אביו אבים, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור על ידי שנתן לשישק מלך מצרים מכלי המקדש. אסא מת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח על ידי בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל משפחת בעשא בשל עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה חוסל על ידי [[זמרי]] שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל משפחת בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף על ידי עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת, מולך על ישראל.<br /> <br /> עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.<br /> <br /> לאחר מות בני חיאל בית האלי כעונש על כך שבנה את [[יריחו]], [[אליהו הנביא]] מגיע לנחם את המשפחה, ועוצר את ה[[גשם]] בשל כך שהעם לא חוזר ב[[תשובה]]. [[אליהו]] נאלץ לברוח לנחל כרית וניזון מהעורבים, וממשיך משם לצידון, שם הוא עושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, שלאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת על מנת להחזיר את בנה לחיים{{הערה|סנהדרין קי&quot;ג, א'.}}.<br /> <br /> בפגישתו עם אחאב אליהו עושה מבחן עם מזבחות בהר הכרמל בו מציע שהבעל יקים [[מזבח]] והוא יקים מזבח, והמזבח שאליו ירד [[אש]] משמים, סימן שמקימו הוא צודק. אליהו מתפלל לה', והאש יורדת על המזבח שלו, אליהו הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת [[אלישע|אלישע בן שפט]] לנביא אחריו.<br /> <br /> אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה{{הערה|תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.}} ומיכיהו בן ימלה{{הערה|רש&quot;י מלכים א' פרק כ' יג'}} מנצח ע&quot;י שרי המדינות כהוראת הנביא ומתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.<br /> <br /> לאחר רציחת נבות על ידי שליחי איזבל וירושת הכרם על ידי אחאב [[אליהו|אליהו הנביא]] מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.<br /> <br /> נעמן מחסל את אחאב בקרב{{הערה|רש&quot;י כב' לד'.}} ואחזיהו בנו מולך תחתיו. יהושפט מלך לאחר אסא אביו, וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית [[בית המקדש]] אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים [[עבודה זרה]].<br /> <br /> === מלכים ב' ===<br /> אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.<br /> <br /> אלישע עושה את הניסים הבאים: 1) חוצה את הירדן לבד. 2) מרפא את מימי יריחו. 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב. 4) נס השמן לאשת עובדיה. 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו. 6) ריפוי סם המוות מהסיר על ידי קמח. 7) ריפוי נעמן מצרעתו. 8) הוצאת הברזל מהמים על ידי חתיכת עץ. 9) אזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו. 10) קיום נבואתו לשליש ש&quot;סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל&quot; &quot;הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל&quot;. (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)<br /> <br /> יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.<br /> <br /> יהוא בן נמשי נמשך למלך על ידי נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י(ה)ורם מלך ישראל, את איזבל, את כל משפחת אחאב, את אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל, ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי{{הערה|רד&quot;ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'.}} שארבעה דורות ישבו תחתיו מלכים.<br /> <br /> יהוא ממשיך בחטאות [[ירבעם בן נבט]] וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.<br /> <br /> בממלכת יהודה, עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' ב[[קודש הקודשים]]{{הערה|רש&quot;י מלכים ב' פרק ב' ב'.}}. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו(ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כל אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח על ידי עבדיו.<br /> <br /> יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.<br /> <br /> (חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)<br /> <br /> ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל [[צרעת]] ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח על ידי שלום בן יבש וכך נגמר הדור הרביעי מיהוא. שלום בן יבש נרצח לאחר חודש על ידי מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו, בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח על ידי פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד עבודה זרה ונרצח על ידי הושע בן אלה.<br /> <br /> אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד עבודה זרה. הושע בן אלה נכלא על ידי מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד עבודה זרה.)<br /> <br /> חזקיהו מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו על ידי בניו.<br /> <br /> חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה המלך בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד עבודה זרה ונרצח על ידי עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את בית המקדש ומוציאים ס&quot;ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מעבודה זרה ונהרג על ידי פרעה נכה.<br /> <br /> עם הארץ ממליכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר על ידי פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' [[נבוכדנצר]] עולה עליו ומכניעו ל-3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו-7,000 חיילים ו-1,000 חרשים ומסגרים.<br /> <br /> נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה-12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את בית המקדש ב[[תשעה באב]] ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח על ידי ישמעאל בן נתניה. ויהויכין יוצא מבית הכלא על ידי אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.mechon-mamre.org/i/t/t09a01.htm ספר מלכים בטקסט].<br /> <br /> {{תנך}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנ&quot;ך]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99&diff=774916 2025-06-12T11:46:40Z

<p>מרום גולן: /* הבעל שם טוב */ ניסוח</p> <hr /> <div>'''אחיה השילוני''' (נקרא על שם עיר מגוריו שילה) היה נביא בן לשבט לוי{{הערה|שם=אחיה השילוני}}{{הערה|מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ&quot;ו פסוק כ' (ע&quot;פ דרי רש&quot;י במסכת בבא בתרא שם)}} בזמנו של [[שלמה המלך]], תלמידו של עמרם (אביו של [[משה רבנו]]) ורבו של [[אליהו הנביא|אליהו]]{{הערה|שם=אחיה השילוני|1=[[מסכת בבא בתרא]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&amp;daf=121b&amp;format=pdf דף קכ&quot;א עמוד א']}}.<br /> <br /> ==בשלשלת הקבלה==<br /> היה מ[[יציאת מצרים|יוצאי מצרים]], מורם של [[דוד המלך]] ו[[אליהו הנביא]]{{הערה|שם=אחיה השילוני}}, [[נביא]] בימי [[שלמה]], ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת [[הרמב&quot;ם]]{{הערה|על פי הקדמת הרמב&quot;ם ל[[משנה תורה]], ראה כך בארוכה ב[[סדר הדורות]] בערכו.}}, אך ה[[ראב&quot;ד]] חולק שם על הרמב&quot;ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.<br /> <br /> ==ירבעם==<br /> אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, ולאחר שפרש מלכות בית דוד, הוא הציע לו לשוב חזרה, והוא ובן ישי יטיילו בגן עדן, וכששאל &quot;מי בראש?&quot; ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ונטרד מן העולם.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב== <br /> אחיה השילוני התגלה אל הבעש&quot;ט החל מ[[יום הולדת|יום הולדתו]] העשרים ושש ב[[ח&quot;י אלול]] [[תפ&quot;ד]], והורה לו להתגלות עשר שנים לאחר מכן בשנת [[תצ&quot;ד]]{{הערה|שם=היום יום ח&quot;י אלול|[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/י&quot;ח אלול|י&quot;ח אלול]]}}.<br /> <br /> מכונה בספר &quot;[[שבחי הבעש&quot;ט]]&quot; &quot;מורי שלי&quot;, הראשון שנוקב בשמו הוא רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בספרו [[תולדות יעקב יוסף]].<br /> <br /> בקרב [[רבותינו נשיאנו]] היה שגור הכינוי &quot;בעל ח&quot;י&quot; ראשי תיבות של חלקי הנפש &quot;[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]]&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A6%D7%9F&diff=774915 2025-06-12T11:44:12Z

<p>מרום גולן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמואל אבצן.jpeg|250px|ממוזער|הרב שמואל אבצן]]<br /> הרב '''שמואל אבצן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1987) הוא מנהל ועד [[שיחות אין אינגליש]], ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. וחבר מטה מצוות הקהל שע&quot;י צא&quot;ח המרכזית בארה&quot;ב.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[יונה אבצן]] ב[[כ&quot;ה אב]] [[תשמ&quot;ז]], למד ב[[אוהלי תורה (קראון הייטס)|חיידר אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> למד ב[[תות&quot;ל לוד|ישיבה הקטנה בלוד]] וב[[ישיבת תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. לאחר מכן נסע לשנתיים ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> נשא בשנת [[תשע&quot;ב]] את בתו של הרב [[יוסף יצחק מיוניץ]] מנהל הישיבה ב[[בופולו (ניו יורק)|בופולו]].<br /> <br /> בשנים [[תשע&quot;ג]]-[[תשע&quot;ד]] שימש כמשפיע ב[[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|ישיבת חובבי תורה]].<br /> <br /> כאשר תומכי תמימים סיגייט עברו להרי הפוקונוס, הצטרף כמשפיע למשך השנים [[תשע&quot;ה]]-[[תשע&quot;ו]], ובזה היה עמוד יסוד בהתפתחות הישיבה מחדש.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] הצטרף כמשפיע לצוות [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כיום (לאחר פטירת המשפיע הראשי ר' [[יואל כהן]]) הוא מוסר שיעורים בקביעות בסדר חסידות בערב, ומתוועד מזמן לזמן.<br /> [[קובץ:הרב שמואל אבצן, רמ בחסידות בתותל המרכזית..jpg|ממוזער|הרב שמואל אבצן, משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].]]<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], לאחר פטירת אביו, התמנה בהחלטת המשפחה והנוגעים בדבר, כממלא מקומו בניהול ועד [[שיחות אין אינגליש]].<br /> <br /> ר' שמואל נודע כבקי ועמקן גדול בחסידות בכלל ובתורת הרבי בפרט. דרכו בלימוד היא לדקדק בדברי [[הרבי]] ולמצוא סיוע בהבנה מהמאמרים עליהם מיוסד אותו המאמר{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ר' שמואל הינו מחנך אשר מצליח להעמיד בקרן אורה גם תלמידים שנפלטו ממסגרת הישיבות. דרכו העיקרית היא באמצעות הקשבה והתמסרות באהבה לאותם תלמידים.<br /> <br /> ==פרויקטים בהם היה שותף==<br /> * אונזער קינדער - מתן תמיכה וסיוע ל[[תלמידים השלוחים]] בישיבות בחו&quot;ל.<br /> * Back2Basic - תרגום שיחות מהחלקים הראשונים ב[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] לתלמיד האמריקאי הממוצע.<br /> * [[לקראת שבת (גליון)|לקראת שבת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;If It's Important, You Should Have It in English&quot;''', מגזין COLive גליון 27 טבת ה'תשפ&quot;ה עמוד 40<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבצן, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אבצן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A6%D7%9F&diff=774914 2025-06-12T11:42:56Z

<p>מרום גולן: /* תולדות חיים */ עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמואל אבצן.jpeg|250px|ממוזער|הרב שמואל אבצן]]<br /> הרב '''שמואל אבצן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1987) הוא מנהל ועד [[שיחות אין אינגליש]], ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. וחבר מטה מצוות הקהל שע&quot;י צא&quot;ח המרכזית בארה&quot;ב.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[יונה אבצן]] ב[[כ&quot;ה אב]] [[תשמ&quot;ז]], למד ב[[אוהלי תורה (קראון הייטס)|חיידר אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> למד ב[[תות&quot;ל לוד|ישיבה הקטנה בלוד]] וב[[ישיבת תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. לאחר מכן נסע לשנתיים ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> נשא בשנת [[תשע&quot;ב]] את בתו של הרב [[יוסף יצחק מיוניץ]] מנהל הישיבה ב[[בופולו (ניו יורק)|בופולו]].<br /> <br /> בשנים [[תשע&quot;ג]]-[[תשע&quot;ד]] שימש כמשפיע ב[[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|ישיבת חובבי תורה]].<br /> <br /> כאשר תומכי תמימים סיגייט עברו להרי הפוקונוס, הצטרף כמשפיע למשך השנים [[תשע&quot;ה]]-[[תשע&quot;ו]], ובזה היה עמוד יסוד בהתפתחות הישיבה מחדש.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] הצטרף כמשפיע לצוות [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כיום (לאחר פטירת המשפיע הראשי ר' [[יואל כהן]]) הוא מוסר שיעורים בקביעות בסדר חסידות בערב, ומתוועד מזמן לזמן.<br /> [[קובץ:הרב שמואל אבצן, רמ בחסידות בתותל המרכזית..jpg|ממוזער|הרב שמואל אבצן, משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].]]<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], לאחר פטירת אביו, התמנה בהחלטת המשפחה והנוגעים בדבר, כממלא מקומו בניהול ועד [[שיחות אין אינגליש]].<br /> <br /> ר' שמואל נודע כבקי ועמקן גדול בחסידות בכלל ובתורת הרבי בפרט. דרכו בלימוד היא לדקדק בדברי [[הרבי]] ולמצוא סיוע בהבנה מהמאמרים עליהם מיוסד אותו המאמר&lt;nowiki&gt;{{דרוש מקור}}&lt;/nowiki&gt;.<br /> <br /> ר' שמואל הינו מחנך אשר מצליח להעמיד בקרן אורה גם תלמידים שנפלטו ממסגרת הישיבות. דרכו העיקרית היא באמצעות הקשבה והתמסרות באהבה לאותם תלמידים.<br /> <br /> ==פרויקטים בהם היה שותף==<br /> * אונזער קינדער - מתן תמיכה וסיוע ל[[תלמידים השלוחים]] בישיבות בחו&quot;ל.<br /> * Back2Basic - תרגום שיחות מהחלקים הראשונים ב[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] לתלמיד האמריקאי הממוצע.<br /> * [[לקראת שבת (גליון)|לקראת שבת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;If It's Important, You Should Have It in English&quot;''', מגזין COLive גליון 27 טבת ה'תשפ&quot;ה עמוד 40<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבצן, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אבצן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%91%D7%98&diff=774653 2025-06-11T11:11:39Z

<p>מרום גולן: /* בעולם הבא */ תקלדה</p> <hr /> <div>'''ירבעם בן נבט''' היה המלך הראשון של [[ממלכת ישראל]].<br /> <br /> ירבעם מרד בשושלת בית דוד ופיצל את עם ישראל ל&quot;ממלכת ישראל&quot;, שכללה את עשרת השבטים, ו&quot;מממלכת יהודה&quot;, שכללה את השבטים יהודה ובנימין. בדברי חז&quot;ל מוצג ירבעם כסמל לאדם רשע, ונמנה על אחד מהאנשים שאין להם חלק לעולם הבא.<br /> <br /> ==סיפורו של ירבעם במקרא==<br /> ===המרידה בימי שלמה המלך===<br /> עוד בימיו של [[שלמה המלך]] ניסה ירבעם למרוד בו, בערבות סגירת המילוא בידי שלמה{{הערה|מלכים א, יא, כז.}}. לאחר המרידה פגש ירבעם את הנביא [[אחיה השילוני]] שניבא לו שהקדוש ברוך הוא עתיד לקרוע את מלכות ישראל מיד בנו של שלמה, וישאיר לו רק שבט אחד, ואילו עשרה שבטים יינתנו בידיו של ירבעם.<br /> <br /> בעקבות הדברים נמלט ירבעם למצרים, ושהה שם עד מותו של שלמה המלך.<br /> <br /> ===חלוקת הממלכה===<br /> אחרי מות שלמה הלך בנו [[רחבעם]] למעמד הכתרתו בשכם. בינתיים שלחו אנשים מישראל וקראו לירבעם, שחזר ממצרים. ירבעם וכל ישראל ביקשו מרחבעם להפחית את העבודה והעול שהיו בימי שלמה. זקני רחבעם יעצו לו לשמוע לעם, אך הילדים שגדלו עמו הציעו לו להכריז שהוא יכביד את העול, ורחבעם שמע לעצתם. בעקבות כך פרץ מרד בעם, ובו נרגם אדרם, השר הממונה על המס, ורחבעם הצליח לנוס לירושלים. שבטי יהודה ובנימין נותרו נאמנים לשושלת בית דוד, אך על עשרת השבטים האחרים מלך ירבעם.<br /> <br /> ירבעם מלך עשרים ושתים שנה. הוא התחיל את ממלכותו בבנין: הוא בנה את שכם וישב בה, ולאחר מכן יצא ממנה ובנה את פנואל. בהמשך מוזכר שהוא ישב בתרצה. <br /> <br /> ===חטאי ירבעם===<br /> מתוך חשש שישראל יעלו לרגל ובעקבות זאת ישובו לבית דוד, יצר ירבעם &quot;תחליף&quot; לירושלים: הוא בנה שני עגלי זהב והציב אותם בבית אל ובדן, מינה כהנים משבטים שונים ובדה מליבו חג בט&quot;ו לחודש השמיני (חודש אחרי סוכות). בנוסף, הוא העמיד שומרים שלא יתנו לאנשים לעבור ליהודה ולעלות לרגל{{הערה|תענית ל ע&quot;ב.}}.<br /> <br /> כאשר עלה ירבעם להקטיר על המזבח שבנה בבית אל בחג שהמציא, הגיע לבית אל איש אלהים מיהודה שניבא נבואת פורענות על המזבח, ונתן סימן: המזבח יקרע והדשן ישפך. המלך הצביע על הנביא ואמר: &quot;תפסוהו&quot;, וידו יבשה - והמזבח נקרע כדבר הנביא. לבקשת ירבעם התפלל עליו איש האלהים וידו נרפאה.<br /> <br /> אחר הדברים האלה חלה אביה בן ירבעם, וירבעם ציוה על אשתו להתחפש, לקחת בידה מתנות, וללכת לאחיה השילוני - והוא יאמר לה מה יהיה עם הנער. לפני שהגיעה לאחיה, הודיע לו ה' שאשת ירבעם תבוא בקרוב, וכשנכנסה קרא לה אחיה – שכבר היה עיוור – והודיע לה שנגזרה גזירה קשה על בית ירבעם: בגלל חטאי ירבעם, שעשה אלהים אחרים ומסכות, לא ישאר איש מצאצאיו. אביה החולה ימות, אמר הנביא, וכל ישראל יספדו לו – והוא יהיה היחיד מבית ירבעם שיזכה לקבורה מכובדת. עוד בישר הנביא שה' יעניש את כל ישראל כתוצאה מחטאי ירבעם, עד שיגלה אותם מאדמתם. <br /> <br /> אשת ירבעם שבה לתרצה וגילתה שבנה כבר מת, כדברי אחיה.<br /> <br /> ===אחרי מות ירבעם===<br /> לאחר מות ירבעם, בשנתו השניה של [[אסא]] מלך יהודה, מלך נדב בנו על ישראל במשך שנתיים. הוא הלך בדרכי אביו ועשה הרע בעיני ה'. בשנתו השניה, בזמן שצר על גבתון, אחת מערי פלשתים, מרד בו [[בעשא בן אחיה]], הרג אותו ומלך תחתיו. לאחר שהתחיל למלוך הרג בעשא את כל בית ירבעם, ובכך קיים את נבואתו של אחיה.<br /> <br /> ==דמותו של ירבעם==<br /> <br /> === בדברי חז&quot;ל ===<br /> בגמרא{{הערה|סנהדרין קא ע&quot;ב.}} נדרש שמו: ירבעם - שריבע עם. [רש&quot;י: שריבץ את ישראל והשפילם] דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בעם. דבר אחר: ירבעם - שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט - בן שניבט ולא ראה. עוד אומרים עליו שהיתה בו גסות רוח וגאווה, ודורשים את הפסוק &quot;חבר הוא לאיש משחית&quot; - חבר הוא לירבעם בן נבט, שהשחית ישראל לאביהם שבשמים.<br /> <br /> ובהמשך הגמרא אומר רבי אבא: &quot;...שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, אמר לו, מי בראש? - בן ישי בראש - אי הכי לא בעינא [אם כך איני רוצה]&quot;.<br /> <br /> === בתורת החסידות ===<br /> {{שכתוב|פסקה|=כן}}<br /> על ירבעם כתוב{{הערה|תלמוד בבלי סנהדרין קב ע&quot;א.}} שהיה תלמיד חכם עצום, והפסוק &quot;והוא מתכסה בשלמה חדשה&quot; מרמז שכשם ששלמה חדשה אין בה דופי, כך תורתו של ירבעם אין בה דופי (ומדייק אדמו&quot;ר הצמח צדק מהלשון &quot;שלמה&quot; שעסקו בפנימיות התורה{{הערה|[[אור התורה]] נ&quot;ך ע' סח.}}), והמשך הפסוק &quot;ושניהם לבד בשדה&quot; מרמז שכל תלמיד חכם היה בפניהם כעשבי השדה, ועד כדי כך היתה גבוה מעלתו שהיה קרוב לרוח הקודש.<br /> <br /> {{ציטוט|ובכל הנ&quot;ל יובן ויבואר מ&quot;ש בלקוטי הש&quot;ס מהאר&quot;י ז&quot;ל בביאור מארז&quot;ל בחלק (דק&quot;ב סע&quot;א) שתפשו הקב&quot;ה לירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך כו' א&quot;ל מי בראש א&quot;ל בן ישי בראש א&quot;ל אי הכי לא בעינא. שהוא ממש הענין הנ&quot;ל שהקב&quot;ה רצה שירבעם יחזור בתשובה ואז יאיר בו מבחי' ומדרגת יוסף בחי' עץ אפרים כו'. וזהו אני ואתה ובן ישי נטייל בג&quot;ע שיהי' מאיר בהם א&quot;ס ב&quot;ה בהאר' רבה. וזהו אנ&quot;י כו' א&quot;ל מי בראש כי הוא רצה כמו שהיה עכשיו שבחינת ומדרגת יוסף הוא למעלה מבחי' יהודה לכך רצה הוא להיות בראש לגבי דוד אבל הקב&quot;ה אמר לו שלע&quot;ל יתעלה יהודה לכן בן ישי בראש כו' א&quot;ל אי הכי לא בעינא שלא היה בו בחי' בטול ושפלות זה. וזשארז&quot;ל גסות הרוח שבירבעם טרדתו כו'|תורה אור}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק מסביר {{הערה|אור התורה דרושים לפסח ע' תמא-ב; ע' תשעה-ו.}} שבגלל שהיה לו גסות הרוח נפל עד כדי כך ממדריגתו הגבוהה, כי בלי גסות הרוח לא יכל לדלג מהקדושה בה היה שרוי לתכלית הטומאה, אך על ידי גסות הרוח ניתן לדלג על כל המדרגות וכך נפל מדרגתו.<br /> <br /> בנוגע לעגלים שעשה ירבעם מבואר שהן זו&quot;נ דקליפה, ועל ידם רצה למנוע את השפע של זו&quot;נ דקדושה{{הערה|זוהר חלק ב' סוך פרשת תשא דף קצג ע&quot;ב, ובפירוש מקדש מלך דף קנ.}}.<br /> <br /> == בעולם הבא ==<br /> חז&quot;ל מכלילים את ירבעם ברשימת שלושת המלכים שאין להם חלק לעולם הבא{{הערה|סנהדרין צ ע&quot;א.}}. אך בירושלמי מובא{{הערה|כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג.}} שלמרות מה שנאמר שאין לו חלק לעולם הבא, לאחרי שעברו שנים רבות ממותו נעשתה בו מידת הדין ונשרף גופו, ובצירוף עם זכות הארץ יקום גם הוא לתחיה. הרבי מבאר{{הערה|אג&quot;ק ח&quot;א אגרת פה הערה 5.}} שאין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, אלא כוונת הבבלי היא לגופו של ירבעם, ובירושלמי מדובר בנשמתו, שתקום בגוף אחר.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנ&quot;ך]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתנ&quot;ך]]<br /> [[קטגוריה:מלכים]]<br /> [[קטגוריה:מלכים שאין להם עולם הבא]]<br /> [[קטגוריה:מלכי ישראל]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=773121 2025-06-04T20:00:27Z

<p>מרום גולן: תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הודו.jpg|שמאל|ממוזער|הכינוס השנתי של השלוחים]]<br /> '''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. <br /> הארגון תומך כספית וארגונית בשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב&quot;ד חדש במדינה.<br /> <br /> בנוסף, האיגוד משקיע מאמצים בגיוס משאבים שיוכלו לתת סיוע כלכלי לבתי חב&quot;ד שנקלעו לקשיים כספיים, ובכך למעשה להעניק את התחושה לשלוחים שהם לא פועלים לבד.<br /> גם בהפקת אירועים ופרויקטים נוספים במסגרת פעילות בתי חב&quot;ד, מגיש האיגוד סיוע.<br /> מתומכיו הנלהבים של האיגוד היה הרב [[גבריאל נח הולצברג]] - מנהל בית חב&quot;ד [[מומבאי]].<br /> <br /> == הנהלת הארגון ==<br /> *הרב [[נחמן נחמנסון]]. <br /> *הרב [[בצלאל קופצ'יק]].<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]].<br /> *הרב מנחם מענדל קרומבי - מזכיר.<br /> *הרב [[שלמה קליש]] - יו&quot;ר חוג הידידים.<br /> *מר עודד תורגמן - אגודת הידידים.<br /> *הרב [[מנחם שרון]] - רכז הפעילות ב[[מדינת ישראל|ישראל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הודו]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadindia770.com אתר אגודת חסידי חב&quot;ד בהודו עברית ואנגלית]<br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> *[http://www.indiachabad.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - אנגלית].<br /> <br /> [[קטגוריה:יבשת אסיה|הודו]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747020 2025-03-12T21:53:45Z

<p>מרום גולן: הערה כפולה</p> <hr /> <div>[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]]<br /> '''בחירות''' הן שיטה דמוקרטית למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי, על ידי הצבעה למועמד או רשימת מועמדים. כיום נהוג להפעיל הליך בחירות לצורך מינוי מנהיגים ובתי נבחרים. אדמו&quot;רי חב&quot;ד עודדו השתתפות בבחירות. הרבי שלח אגרות ומברקים בהם הביע את חובת כל אחד להצביע בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בארץ הקודש.<br /> <br /> כשיטה, הרבי התנגד למעורבות אקטיבית של חסידי חב&quot;ד בפוליטיקה, אף כאשר המטרה היא לקבל אפשרויות השפעה לטובת עניני יהדות ויראת שמים, הורה ב[[בחירות לכנסת]] ו[[בחירות מקומיות בישראל]] להצביע &quot;למפלגה החרדית ביותר&quot;, כאשר הרבי עצמו פעל והשפיע לטובת הקמת חזית דתית מאוחדת בבחירות לכנסת. ואילו בשנים מאוחרות הפנה קהילות חב&quot;ד להתייעצות עסקנים כדי להחליט על התמודדות נציגי חב&quot;ד בבחירות מוניציפליות.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי בנוגע לבחירות==<br /> ב[[בחירות לכנסת]] ו[[בחירות מקומיות בישראל]], הרבי רואה כדבר שהיהודי יכול להשפיע, עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה אלא כצעד המשפיע על עם ישראל לטובה בגשמיות וברוחניות. הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק במשתתף בהם{{הערה|ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת פינחס]] [[תשי&quot;א]]('[[תורת מנחם]]' [[תשי&quot;א]] כרך ב' עמוד 241.), סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד הבחירות באזורם, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שיתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור את מאמר [[חז&quot;ל]], אשר &quot;צדקה עשה הקב&quot;ה בישראל שפיזרן לבין האומות&quot;, וממילא, כשתהיה העבודה בה&quot;פיזרן לבין האומות&quot; כדבעי, יהיו כל העניינים כראוי, באופן ש&quot;צדקה עשה הקב&quot;ה בישראל&quot;}}. הרבי הוסיף והבהיר, שצריכים לידע ולזכור שה&quot;מפתח&quot; נמצא אצל עם ישראל, וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בעם ישראל. גם כאשר הבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יא עמ' רנג - רנד.}} הרבי, כי&quot;בכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה&quot;.<br /> <br /> ==בחירות ברוסיה==<br /> {{ערך מורחב|פורים תשי&quot;ג}}<br /> ב[[התוועדות]] [[פורים תשי&quot;ג]] סיפר [[הרבי]], כי בתקופת המהפיכה ב[[רוסיה]] לאחרי מפלתו של הצאר, הורה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[חסידים]] להשתתף בבחירות שנערכו במדינה. הרבי סיפר, כי הגיע למקום שבו התקיימו הבחירות גם אחד החסידים שהיה מופשט לגמרי מהוויות העולם, ולא ידע כלל מה מתרחש במדינה, שהרי צריך הוא לקיים את ההוראה של הרבי, וכמובן, לאחרי הקדמת טבילה במקוה וחגירת אבנט, כראוי לקיום הוראה של הרבי. לאחר שעשה מה שצריך לעשות בשביל הבחירות, כפי שהורו לו חבריו ראה אנשים עומדים ומכריזים הכרזת עידוד, &quot;הוּ-רַה&quot;, ועמד גם הוא והכריז: &quot;הוּ-רַע, הוּ-רַע, הוּ-רַע&quot;...<br /> <br /> ===בחירות לאסיפות הרבנים===<br /> ====ועידת פטרבורג תר&quot;ח====<br /> {{ערך מורחב|ועידת פטרבורג תר&quot;ח}}<br /> לקראת שנת [[תר&quot;ח]], החליט משרד הפנים הרוסי להקים אסיפה חדשה, ובשונה מ[[ועידת הרבנים (תר&quot;ג)|האסיפה בשנת תר&quot;ג]], אז נבחרו הרבנים על ידי משרד הפנים, בבחירות אלו קבעו כי הנציגים יבחרו על ידי בחירות כלליות שיהיו בין כל יהודי רוסיה, וכל מי שיבחר בבחירות, יהיה מעומד להשתתפות באסיפה. ב[[ט&quot;ו שבט]] תר&quot;ח הגיע ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ידי פקיד המשטרה{{הערה|מאסיפת הרבנים תר&quot;ג היו פקידי המשטרה מתייחסים לאדמו&quot;ר הצמח צדק באכזריות.}}. הודעה אודות כך שמבקשים ממנו להתמודד לבחירות. אדמו&quot;ר הצמח צדק בתגובה, שלח מכתב למשרד הפנים בו הוא אומר שאינו רוצה להתמודד לבחירות, ולאחר שמשרד הפנים לא הסכים לכך, שלח אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב רפואי שבו כתוב שדברים שגורמים לו התרגשות כפי מקרה זה, עלול להזיק לו במצב הבריאותי, ואכן לבסוף לא התמודד אדמו&quot;ר הצמח צדק בבחירות. <br /> <br /> הודות לתעמולה של אדמו&quot;ר הצמח צדק, נבחרו מתוך 32 צירים, 26 צירים אשר הם יהודים חרדים, ורק 6 צירים היו משכילים. על אף הניצחון המוחץ לחרדים, בחר שר הפנים מתוכם 2 צירים חרדים בלבד לאסיפת הרבנים ו4 צירים משכילים לאסיפת הרבנים. ששת הנבחרים לאסיפה היו: י&quot;ור האסיפה אליעזר ליפשיץ, שני מלומדים מר וורביל, ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.<br /> <br /> ====אסיפת הרבנים תר&quot;ע====<br /> {{ערך מורחב|אסיפת הרבנים (עת&quot;ר)}}<br /> בסוף שנת [[תרס&quot;ט]] חילקה הממשלה את שטח [[רוסיה]] לארבעים ושתים מחוזות, והכריזה על בחירות שיערכו בתחילת החורף של שנת [[תר&quot;ע|עת&quot;ר]], בה יבחרו התושבים היהודים את המועמד המועדף עליהם לאסיפת הרבנים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות [[רוסיה]] על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופירסם 'קול קורא'{{הערה|שנערך על ידי הרב [[משה רוזנבלום]].}} בדבר הבחירות. על מנת למנוע איבוד קולות, ועל פי הדברים שסוכמו באסיפה בוילנא, בכל מחוז התמודד רק רב אחד מהרבנים הדתיים, והתוצאות היו משביעות רצון{{הערה|באגרת מאותה תקופה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]: {{ציטוטון|המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאוד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אם ירצה ה', שיהיו רובם כשרים.. והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכולתנו}}. ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] חלק ב', אגרת רמז).}}.<br /> <br /> ==בחירות בארצות הברית==<br /> ====בחירות לועד הקהל בקראון הייטס====<br /> בכל כמה שנים נערכות בחירות ל[[ועד הקהל]] בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.<br /> <br /> הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'.<br /> הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (היצר הרע).<br /> כמו כן הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' ל[[צדקה]] לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת [[צדקה]] ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת תבוא תשמ&quot;ו}}.<br /> ====בחירות לבד&quot;צ קראון הייטס====<br /> {{ערך מורחב|בית דין צדק קראון הייטס}}<br /> כשנה לאחר הסתלקותו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ב[[י&quot;ט אדר]] תשמ&quot;ה, בקשו חברי ועד הקהל ב[[קראון הייטס]] מהרבי למנות רב חדש. התשובה של הרבי הייתה {{ציטוטון|זה שייך כ'''פשוט''' להחלטת בני ישראל תושבי השכונה שיחי'}}. בעקבות כך הקימו בשכונה ועד לבחירות שנקרא ארגון &quot;הנציגים&quot;, אליו נשלח מכל בית כנסת בשכונה נציג אחד לועד ובראשו העמד הרב [[אליעזר זירקינד]].<br /> <br /> בעוד שועד הנציגים עסק בהכנות לבחירות החליטו חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] למנות [[רב]] שנבחר מטעמם וכתבו על כך לרבי המענה היה: {{ציטוטון|היו כמה וכמה אסיפות בהנ&quot;ל - מבאי כח כמה וכמה בתי כנסיות דהשכונה והמוסדות שבה ומהו לפתע פתאום ועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ארגון עולמי??}} לאחר מענה ברור שכזה מהרבי ועוד מענה אחד חריף ירד מהפרק ניסיון התנכלות זה, ואכן ב[[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ו]] פרסם ועד הנציגים את פרטי הבחירות כשהמועמדים הם: הרב [[אברהם אזדבא]], הרב [[מרדכי דב אלטיין]], הרב [[דוד חנזין]], הרב [[שלום מרוזוב]], והרב [[יהודה קלמן מארלאוו]].<br /> <br /> ביום [[ד' ניסן]] התקיימו הבחירות ב[[עזרת נשים]] של [[770]] ו-90% מתושבי השכונה באו ובחרו בשלושה רבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] והרב [[אברהם אזדבא]].<br /> <br /> אך בפועל כאשר כתב הרב [[דוד חנזין]] על מינויו הורה לו הרבי להמשיך ברבנותו ב[[פתח תקווה]] ובתפקידו ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[ועד רבני אנ&quot;ש בארץ הקודש]]. לאור מענה [[הרבי]], הוציאה ועדת הנציגים על מענה הרבי ועל בחירת רב שלישי לאחרי [[פסח]]. לאחר הודעה זו, אלו שלא ראו את הבחירות בעין יפה החלו ללעוג לוועדת הבחירות, באמרם שהוועדה לא בדקה אחר המועמדים קודם פירסומם. יו&quot;ר הוועדה הרב [[אליעזר זירקינד]] כתב לרבי על המלעיגים, והרבי ענה {{ציטוטון|כבר השקיטם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתחילת שו&quot;ע שלו. יכול להוסיף - דאיתא בספרים אשר לעג אותיות עגל.}} וכך עודד אותו לערוך את הבחירות לרב השלישי.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג ניסן]] נערכו הבחירות בברכת הרבי ונבחר ברוב קולות הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי בשכונת [[קראון הייטס]]. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ&quot;ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16047&amp;st=&amp;pgnum=628 התוועדויות תשמ&quot;ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש&quot;פ שלח כ&quot;ח סיון תשמ&quot;ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.<br /> <br /> ====בחירות גבאי בית הכנסת 770====<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערה|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ&quot;ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים &quot;יענישו&quot; את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.<br /> <br /> לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערה|התבטא על כך הרבי שהוא &quot;הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות&quot;.}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב&quot;די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערה|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות, הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.<br /> <br /> ====בחירות כלליות בארה&quot;ב====<br /> בדרך כלל כאשר התקיימו בחירות בארה&quot;ב, הצביע הרבי באמצעות מעטפה הנשלחת בדואר.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד חשוון]] [[תשמ&quot;א]], יום לפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית, שאל הרבי את הרב [[ניסן מינדל]] במי הוא בוחר ותשובתו הייתה שטרם החליט, והרבי הגיב: אף אני טרם החלטתי. באותם בחירות הורה הרבי לכל אלו שיש להם זכות בחירה - שיבחרו כדי להפגין את הכח<br /> היהודי{{הערה|יומן - תשורה סלונים-ריבקין ב' אלול תשפ&quot;ב}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|על פי עדות הרב [[ישראל פרידמן]].}}, שבאותה עת, שהו בסביבת הקלפי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכשהגיע הרבי ל-770, נכנס אל ה'זאל' וכמעט צעק: &quot;הייתכן שבאמצע הסדר פגשתי שם בחורים?!&quot;{{הערה|ראה מוסף &quot;בצאתו&quot; של עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], [[סוכות]], [[תשפ&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==בחירות לכנסת==<br /> {{ערך מורחב|הבחירות לכנסת}}<br /> הבחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. <br /> <br /> ===ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות===<br /> רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי [[אהרן רוקח|אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו &quot;קול קורא&quot;{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]&quot; את צילומי ה&quot;קול קורא&quot; של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש&quot;ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש&quot;ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו רוב מוחלט של האדמו&quot;רים והרבנים בעד להצביע בבחירות כדי להשפיע בגשמיות וברוחניות ומעודדים הצבעה. זאת לעומת רבני בד&quot;ץ העדה החרדית, האדמו&quot;רים מסאטמר ותולדות אהרן - המתנגדים לבחירות ולכל שיתוף פעולה עם הבחירות, כנסת וממשלת ישראל. <br /> <br /> ===דעת אדמו&quot;רי חב&quot;ד - להצביע כדי להשפיע ===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי צידדו באופן מוחלט בהצבעה לכנסת ישראל, כדי להרבות את הצד הרוחני הטוב, ולהמעיט את הצד המתנגד לעניינים הרוחניים. ועל כך ישנן אגרות קודש רבות המפורסמות בסדרת אגרות קודש. <br /> {{הערה|מצד שני הרבי הביע התנגדות להשתתפות בקואוליציה בה יש נושאים המנוגדים לשולחן ערוך, כפי שכותב הרבי באגרות הקודש חלק י&quot;ט (אגרת ז'ס&quot;ו) &quot;דעתי ברורה, שהשתתפות בקואוליציא (ועאכו&quot;כ שז&quot;א במשרת מיניסטר המביא לפועל דבר עבירה) אסורה בהחלט על פי שו&quot;ע&quot;, וכן הבהיר שהוא מתנגד להשתתפות בקואלציה &quot;מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'&quot;}}.[[ הרבי]] כתב שמי שלא מצביע בבחירות אז: &quot;ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ&quot;ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת בא כח (דעפוטאט [נציג בכנסת]) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד&quot;ל&quot;.{{הערה|1=מכתב הנ&quot;ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ&quot;א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס&quot;ז]}}<br /> <br /> ==בחירות מקומיות בישראל==<br /> {{ערך מורחב|בחירות מקומיות בישראל}}<br /> על פי הוראת הרבי, יש להצביע גם ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות למועצות וראשי הערים בישראל]], וחובת ההצבעה בבחירות לכנסת חלה גם עליהם{{הערה|[https://col.org.il/news/78773 אגו&quot;ח פתח בקמפיין: &quot;הרבי מצווה - חוב וזכות גדול להצביע&quot;]{{*}} [https://col.org.il/news/42505 פתק לבן? לא בא בחשבון] {{COL}}}}.<br /> <br /> ==המשמעות של הבחירות בעבודת השם==<br /> בתקופה שהתקיים בחירות{{הערה|וכלשון הרבי,&quot;בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות&quot;.}}{{הבהרה}}{{מקור}} בכמה אזורים, כתב הרבי לחבר הכנסת [[יוסף בורג]] בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', <br /> אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע ל[[הקב&quot;ה]],{{הערה|שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'}}, שכמו שהיה בעת [[מתן תורה]], אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר{{הערה|כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה}}, מה שאין כן בנוגע להקב&quot;ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''10 עובדות חב&quot;דיות - דעת הרבי על הבחירות בארץ הקודש''', שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/129877 על פיקוח נפש אין פשרות]''', ראיון עם הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] יו&quot;ר [[קונגרס הרבנים למען השלום]], ניסן תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/1060256/ רבי יומי: תחרות עם אהבה]''', באתר {{אינפו}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92)&diff=742463 2025-02-23T08:29:08Z

<p>מרום גולן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כמו סוכריה.jpg|ממוזער|במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו &quot;רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה&quot;, השיב הרבי: '''מזמן לזמן מזמור התהילים שלו''']]<br /> '''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק ה[[תהלים]] המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו&quot;ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> המנהג נמסר ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&amp;st=&amp;pgnum=365 מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ&quot;ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו&quot;ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש&quot;פ וישב, כ&quot;א כסלו, ה'תשכ&quot;א].}}.<br /> <br /> הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז&quot;ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה|ברכות ט, ב: &quot;אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא&quot;.}}, ולפי זה מזמור ע&quot;א מסתיים במילים &quot;כלו תפילות דוד בן ישי&quot;, היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 ואילך.}}.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש&quot;ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו&quot;ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש&quot;ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&amp;st=&amp;pgnum=214&amp;hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;st=&amp;pgnum=80 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י' עמוד נג].}}.<br /> <br /> על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר הכינו לדפוס את המהדורה החדשה של [[תהלים יהל אור]], הורה הרבי להוסיף בהקדמה אודות מנהג זה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf תשורה נמדר-טלזנר תשפ&quot;ב עמוד 19].}}<br /> <br /> ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&amp;ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.<br /> <br /> ==מזמור של הילדים==<br /> ===אמירתו על ידי הילדים עצמם===<br /> הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהלים האישי שלו מזמן לזמן{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש&quot;נ מענה צה].}}.<br /> <br /> ===אמירתו על ידי ההורים===<br /> במכתב מ[[חודש תמוז]] [[תרס&quot;ו]] כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=70 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק א עמוד לא].}}.<br /> <br /> ==אמירת המזמור של האדמו&quot;ר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אמירת פרק הרבי]]}}<br /> בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהלים]] של שנות האדמו&quot;ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274&amp; ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}.<br /> <br /> כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את&quot;ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש&quot;ע]] עמוד 234).}}. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י&quot;א ניסן ה'תש&quot;פ.}}.<br /> <br /> מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.<br /> <br /> ==מנהגים נוספים==<br /> בנוסף לאמירת פרק התהלים האישי מידי יום, הנהיג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהלים האישי יחד עם מפרשי התנ&quot;ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&amp;st=&amp;pgnum=214&amp;hilite= קובץ מכתבים להתילים עמוד 214], מכתב מתאריך י&quot;ח טבת תש&quot;א.}}.<br /> <br /> גם הרבי נוהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92)&diff=742199 2025-02-22T18:35:28Z

<p>מרום גולן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כמו סוכריה.jpg|ממוזער|במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו &quot;רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה&quot;, השיב הרבי: '''מזמן לזמן מזמור התהילים שלו''']]<br /> '''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק ה[[תהלים]] המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו&quot;ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> המנהג נמסר ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&amp;st=&amp;pgnum=365 מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ&quot;ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו&quot;ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש&quot;פ וישב, כ&quot;א כסלו, ה'תשכ&quot;א].}}.<br /> <br /> הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז&quot;ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה|ברכות ט, ב: &quot;אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא&quot;.}}, ולפי זה מזמור ע&quot;א מסתיים במילים &quot;כלו תפילות דוד בן ישי&quot;, היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 ואילך.}}.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש&quot;ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו&quot;ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש&quot;ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&amp;st=&amp;pgnum=214&amp;hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;st=&amp;pgnum=80 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י' עמוד נג].}}.<br /> <br /> על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר הכינו לדפוס את המהדורה החדשה של [[תהלים יהל אור]], הורה הרבי להוסיף בהקדמה אודות מנהג זה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf תשורה נמדר-טלזנר תשפ&quot;ב עמוד 19].}}<br /> <br /> ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&amp;ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.<br /> <br /> ==מזמור של הילדים==<br /> ===אמירתו על ידי הילדים עצמם===<br /> הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהלים האישי שלו מזמן לזמן{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש&quot;נ מענה צה].}}.<br /> <br /> ===אמירתו על ידי ההורים===<br /> במכתב מ[[חודש תמוז]] [[תרס&quot;ו]] כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=70 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק א עמוד לא].}}.<br /> <br /> ==אמירת המזמור של האדמו&quot;ר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אמירת פרק הרבי]]}}<br /> בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהלים]] של שנות האדמו&quot;ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274&amp; ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}.<br /> <br /> כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את&quot;ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש&quot;ע]] עמוד 234).}}. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י&quot;א ניסן ה'תש&quot;פ.}}.<br /> <br /> מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.<br /> <br /> ==מנהגים נוספים==<br /> בנוסף לאמירת פרק התהלים האישי מידי יום, הנהיג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהלים האישי יחד עם מפרשי התנ&quot;ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&amp;st=&amp;pgnum=214&amp;hilite= קובץ מכתבים להתילים עמוד 214], מכתב מתאריך י&quot;ח טבת תש&quot;א.}}.<br /> <br /> גם הרבי נהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94&diff=734012 2025-01-22T11:37:26Z

<p>מרום גולן: מתאים לויקיפדיה</p> <hr /> <div>'''חנה''' היא אם של [[שמואל הנביא]]. ואחת משבע הנביאות.<br /> <br /> שתי תפילות חשובות מופיעות בסיפורה של חנה: האחת תפילתה המרה של חנה העקרה המבקשת לילדים, והשנייה תפילה שמחה על התגשמות בקשתה בהולדתו של שמואל. <br /> <br /> תפילותיה הטביעו חותם נכבד על כמה [[הלכות]] ה[[תפילה]] ומהותה.<br /> <br /> == עקרותה של חנה ==<br /> מסופר כי חנה הייתה [[עקרה]], וכי [[פנינה]] - &quot;צרתה&quot; אשתו האחרת של אלקנה, הייתה נוהגת ללעוג לה על כך שהייתה עקרה. לעומת פנינה, אלקנה אהב את חנה והיה נוהג לנחם אותה על עקרותה. למרות דברי הנחמה של אלקנה, שאולי לא היו מתאימים לחנה היא לא התעודדה ולכן גם לא ענתה לו: &quot;וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים&quot;. מדי שנה היו אלקנה ומשפחתו נוהגים לעלות ל[[משכן שילה]] ולזבוח ל[[אלוהים (יהדות)|ה']].<br /> <br /> == תחינתה של חנה ==<br /> באחת מתפילותיה בבקשה מאלוהים לילד משלה, הזיזה חנה את שפתיה מבלי להשמיע קול. [[עלי הכהן]] שישב בפתח המשכן, הבחין בה וחשב כי היא [[שיכור]]ה, אך חנה ענתה לו שהיא קשת רוח, והעמידה אותו על טעותו.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה. וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר: ה' צְבָאוֹת, אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה', וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.|מקור=שמואל-א א,ט יג}}<br /> <br /> ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|דף לא.}} [[חז&quot;ל]] לומדים [[הלכה|הלכות]] רבות מתפילה זו:<br /> * &quot;וחנה היא מדברת על ליבה&quot; - שצריך המתפלל לכוון ליבו.<br /> * &quot;רק שפתיה נעות&quot; - שצריך להניע את השפתים על פי המילים בתפילה.<br /> * &quot;וקולה לא ישמע&quot; - שאסור להגביה את הקול בתפילה.<br /> * &quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot; - שאסור להתפלל שתויי [[יין]].<br /> <br /> {{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי: עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין, הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ. וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר: לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי, וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'. אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה. וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר: לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ.}}<br /> <br /> משיחה זו בין חנה לעלי בעקבות אי ההבנה לומדים חז&quot;ל הלכות נוספות בנוגע לחשד ותוכחה:<br /> * &quot;ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין&quot; וגו' - אמר רבי אלעזר: מכאן, לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך ל[[מצוות תוכחה|הוכיחו]].<br /> * &quot;ויין ושכר לא שתיתי&quot; - אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו.<br /> * &quot;אל תתן את אמתך לפני בת בליעל&quot; - אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד [[עבודה זרה]], וכו'.<br /> * &quot;ויען עלי ויאמר לכי לשלום&quot; - אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר: &quot;ואלהי ישראל יתן את שלתך&quot;.<br /> <br /> == תפילת ההודיה של חנה ==<br /> עלי בירך את חנה ואמר שהאל יענה לתפילותיה, ואכן לאחר ששבה לביתה הרתה וילדה בן וקראה שמו שמואל, {{הדגשה|כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו{{הערה|שמואל-א א, כ.}}}}.{{הערה|במדרש שמואל (ד, א) ולדעת רבי [[חיים ויטאל]] (ראו רמזי הדרושים לרבי חיים ויטאל, שנכתב על ידי תלמידו, פרשת וישב. כת&quot;י מוסקובה) חנה הייתה אז בת 130 שנה.}} לאחר ששמואל גדל הביאה אותו למשכן, בהתאם לנדר בו התחייבה להקדיש את בנה לה'. בפגישתה עם עלי, אמרה לו:<br /> :{{ציטוטון|בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'.}} מכאן למדו חז&quot;ל הלכה נוספת בנוגע לתפילה:<br /> * &quot;אני האשה הנצבת עמכה בזה&quot; - אמר [[רבי יהושע בן לוי]] מכאן שאסור ליישב בתוך ארבע אמות של תפלה.<br /> <br /> עם העלאתו של שמואל התפללה חנה תפילה בה ביטאה את הודאתה לה' על כך שזכתה לבן, ויצאה ממעמד ה&quot;[[עקרה]]&quot;: &quot;שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, '''עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה''' וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה&quot;. <br /> <br /> שמואל גדל תחת חסותו של עלי הכהן, אך הקשר בין שמואל לאמו לא נפסק: &quot;ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה, בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים&quot;.<br /> <br /> לאחר שמברך עלי את חנה, נולדים לה ילדים נוספים: &quot;כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם ה'&quot;. מהפסוק לא ברור אם מניין הבנים כולל את שמואל או לא. פרשנים ביארו את הסתירה לכאורה בין תפילת חנה, שבה מדובר על שבעה ילדים, לבין פסוק זה, שממנו משתמע כי היו לה חמישה או שישה ילדים, בטענה כי בתפילה חנה אינה מתייחסת לילדיה שלה.<br /> <br /> == הראשונה שקרא להקב&quot;ה בשם &quot;צבאות&quot; ==<br /> הנה אמרו רבותינו{{הערה|ברכות ז, ב.}} על '''[[חנה]]''', מיום שברא הקב&quot;ה את עולמו לא היה אדם שקראו ל[[הקדוש ברוך הוא|הקב&quot;ה]] [[צבאו&quot;ת (שם)|צבאות]] עד שבאת חנה כו'. דהיינו שהיא פתחה תחלה לקרות הקב&quot;ה הוי&quot;ה צבאות ואמר הקב&quot;ה עתיד בן שלך לפתוח ב[[נבואה]] בשם זה כמו שכתוב ויאמר [[שמואל הנביא|שמואל]] כה אמר ה' צבאות פקדתי כו'. והנביאים האחרונים נבאו בשם זה ובפרט חגי זכרי' ומלאכי יותר מכולן{{הערה|הטעם לזה ראה [[תורה אור (ספר)|תורה אור]] פ' בא.}}.<br /> <br /> == ראשי תיבות של חנה ==<br /> חנה [[ראשי תיבות]] של השלושה מצוות שהנשים זהירות בהן{{הערה|משניות מסכת שבת פרק ב' משנה ו.}} '''[[נ]]'''-[[נדה]] '''[[ח]]'''-[[הפרשת חלה]] '''[[ה]]'''-[[הדלקת נרות שבת|הדלקת הנר]]. הקשורים עם שלשה מה[[עשרת המבצעים|מבצעים]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]], [[טהרת המשפחה|מבצע טהרת המשפחה]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]].<br /> <br /> [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] עוררר ודבר אודות מבצעים ומצוות אלו ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] [[ו' בתשרי]] יום ה[[יארצייט]] של אמו [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] [[ו' תשרי תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> * [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&amp;st=&amp;pgnum=171 ספר הליקוטים להצ&quot;צ ערך חנה]{{היברו בוקס}}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3784583 למה תפילת חנה היא התפילה החשובה בהיסטוריה?]{{בית חבד}}<br /> {{קרדיט|ויקיפדיה|ל=}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שבע נביאות]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94&diff=734011 2025-01-22T11:35:21Z

<p>מרום גולן: הוספת מקור</p> <hr /> <div>'''חנה''' היא אם של [[שמואל הנביא]]. ואחת משבע הנביאות.<br /> <br /> שתי תפילות חשובות מופיעות בסיפורה של חנה: האחת תפילתה המרה של חנה העקרה המבקשת לילדים, והשנייה תפילה שמחה על התגשמות בקשתה בהולדתו של שמואל. <br /> <br /> תפילותיה הטביעו חותם נכבד על כמה [[הלכות]] ה[[תפילה]] ומהותה.<br /> <br /> == עקרותה של חנה ==<br /> מסופר כי חנה הייתה [[עקרה]], וכי [[פנינה]] - &quot;צרתה&quot; אשתו האחרת של אלקנה, הייתה נוהגת ללעוג לה על כך שהייתה עקרה. לעומת פנינה, אלקנה אהב את חנה והיה נוהג לנחם אותה על עקרותה. למרות דברי הנחמה של אלקנה, שאולי לא היו מתאימים לחנה היא לא התעודדה ולכן גם לא ענתה לו: &quot;וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים&quot;. מדי שנה היו אלקנה ומשפחתו נוהגים לעלות ל[[משכן שילה]] ולזבוח ל[[אלוהים (יהדות)|ה']].<br /> <br /> == תחינתה של חנה ==<br /> באחת מתפילותיה בבקשה מאלוהים לילד משלה, הזיזה חנה את שפתיה מבלי להשמיע קול. [[עלי הכהן]] שישב בפתח המשכן, הבחין בה וחשב כי היא [[שיכור]]ה, אך חנה ענתה לו שהיא קשת רוח, והעמידה אותו על טעותו.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה. וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר: ה' צְבָאוֹת, אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה', וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.|מקור=שמואל-א א,ט יג}}<br /> <br /> ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|דף לא.}} [[חז&quot;ל]] לומדים [[הלכה|הלכות]] רבות מתפילה זו:<br /> * &quot;וחנה היא מדברת על ליבה&quot; - שצריך המתפלל לכוון ליבו.<br /> * &quot;רק שפתיה נעות&quot; - שצריך להניע את השפתים על פי המילים בתפילה.<br /> * &quot;וקולה לא ישמע&quot; - שאסור להגביה את הקול בתפילה.<br /> * &quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot; - שאסור להתפלל שתויי [[יין]].<br /> <br /> {{ציטוט|וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי: עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין, הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ. וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר: לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי, וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'. אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה. וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר: לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ.}}<br /> <br /> משיחה זו בין חנה לעלי בעקבות אי ההבנה לומדים חז&quot;ל הלכות נוספות בנוגע לחשד ותוכחה:<br /> * &quot;ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין&quot; וגו' - אמר רבי אלעזר: מכאן, לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך ל[[מצוות תוכחה|הוכיחו]].<br /> * &quot;ויין ושכר לא שתיתי&quot; - אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו.<br /> * &quot;אל תתן את אמתך לפני בת בליעל&quot; - אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד [[עבודה זרה]], וכו'.<br /> * &quot;ויען עלי ויאמר לכי לשלום&quot; - אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר: &quot;ואלהי ישראל יתן את שלתך&quot;.<br /> <br /> == תפילת ההודיה של חנה ==<br /> עלי בירך את חנה ואמר שהאל יענה לתפילותיה, ואכן לאחר ששבה לביתה הרתה וילדה בן וקראה שמו שמואל, {{הדגשה|כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו{{הערה|שמואל-א א, כ.}}}}.{{הערה|במדרש שמואל (ד, א) ולדעת רבי [[חיים ויטאל]] (ראו רמזי הדרושים לרבי חיים ויטאל, שנכתב על ידי תלמידו, פרשת וישב. כת&quot;י מוסקובה) חנה הייתה אז בת 130 שנה.}} לאחר ששמואל גדל הביאה אותו למשכן, בהתאם לנדר בו התחייבה להקדיש את בנה לה'. בפגישתה עם עלי, אמרה לו:<br /> :{{ציטוטון|בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'.}} מכאן למדו חז&quot;ל הלכה נוספת בנוגע לתפילה:<br /> * &quot;אני האשה הנצבת עמכה בזה&quot; - אמר [[רבי יהושע בן לוי]] מכאן שאסור ליישב בתוך ארבע אמות של תפלה.<br /> <br /> עם העלאתו של שמואל התפללה חנה תפילה בה ביטאה את הודאתה לה' על כך שזכתה לבן, ויצאה ממעמד ה&quot;[[עקרה]]&quot;: &quot;שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, '''עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה''' וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה&quot;. <br /> <br /> שמואל גדל תחת חסותו של עלי הכהן, אך הקשר בין שמואל לאמו לא נפסק: &quot;ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה, בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים&quot;.<br /> <br /> לאחר שמברך עלי את חנה, נולדים לה ילדים נוספים: &quot;כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם ה'&quot;. מהפסוק לא ברור אם מניין הבנים כולל את שמואל או לא. פרשנים ביארו את הסתירה לכאורה בין תפילת חנה, שבה מדובר על שבעה ילדים, לבין פסוק זה, שממנו משתמע כי היו לה חמישה או שישה ילדים, בטענה כי בתפילה חנה אינה מתייחסת לילדיה שלה. חוקרי מקרא מודרניים טוענים כי התפילה היא מזמור ששובץ מאוחר יותר בפרק.<br /> <br /> == הראשונה שקרא להקב&quot;ה בשם &quot;צבאות&quot; ==<br /> הנה אמרו רבותינו{{הערה|ברכות ז, ב.}} על '''[[חנה]]''', מיום שברא הקב&quot;ה את עולמו לא היה אדם שקראו ל[[הקדוש ברוך הוא|הקב&quot;ה]] [[צבאו&quot;ת (שם)|צבאות]] עד שבאת חנה כו'. דהיינו שהיא פתחה תחלה לקרות הקב&quot;ה הוי&quot;ה צבאות ואמר הקב&quot;ה עתיד בן שלך לפתוח ב[[נבואה]] בשם זה כמו שכתוב ויאמר [[שמואל הנביא|שמואל]] כה אמר ה' צבאות פקדתי כו'. והנביאים האחרונים נבאו בשם זה ובפרט חגי זכרי' ומלאכי יותר מכולן{{הערה|הטעם לזה ראה [[תורה אור (ספר)|תורה אור]] פ' בא.}}.<br /> <br /> == ראשי תיבות של חנה ==<br /> חנה [[ראשי תיבות]] של השלושה מצוות שהנשים זהירות בהן{{הערה|משניות מסכת שבת פרק ב' משנה ו.}} '''[[נ]]'''-[[נדה]] '''[[ח]]'''-[[הפרשת חלה]] '''[[ה]]'''-[[הדלקת נרות שבת|הדלקת הנר]]. הקשורים עם שלשה מה[[עשרת המבצעים|מבצעים]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]], [[טהרת המשפחה|מבצע טהרת המשפחה]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]].<br /> <br /> [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] עוררר ודבר אודות מבצעים ומצוות אלו ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] [[ו' בתשרי]] יום ה[[יארצייט]] של אמו [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] [[ו' תשרי תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> * [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&amp;st=&amp;pgnum=171 ספר הליקוטים להצ&quot;צ ערך חנה]{{היברו בוקס}}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3784583 למה תפילת חנה היא התפילה החשובה בהיסטוריה?]{{בית חבד}}<br /> {{קרדיט|ויקיפדיה|ל=}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שבע נביאות]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%27_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA&diff=729655 2024-12-30T14:09:50Z

<p>מרום גולן: /* אירועים ביהדות */ אברהם אבינו נולד בניסן או תשרי</p> <hr /> <div>{{חודש טבת}}<br /> '''א' בטבת''' הוא היום הראשון ב[[חודש טבת]], [[ראש חודש]], והיום השישי של [[חג החנוכה]]. בליל יום זה מדליקים שבעה נרות (בשנים שיש בהם גם [[ל' בכסלו]], יום זה הוא ב' דראש חודש טבת והיום השביעי בחג החנוכה. בליל יום זה מדליקים שמונה נרות).<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *<br /> *ב'קכ&quot;ג - אברהם אבינו, נפטר.<br /> *ג'שכ&quot;ז - החלה הגלה נבוכדנצר מלך בבל את יהויכין וחכמי ומנהיגי ישראל מ[[ירושלים]] ל[[בבל]].<br /> *[[תשל&quot;ז]] - ר' [[פנחס קהתי]], מחבר פירוש הקהתי על ה[[משניות]], נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ח]] - רבי חיים מקרשנוויץ, מחבר 'נתיבות חיים' 'משנת חיים' ועוד, נפטר.<br /> *[[תרפ&quot;ח]] - רבי [[שלמה פנחסוב]], מחבר 'מלים ששה' 'ברית אברהם' 'חשק שלמה' ועוד, נפטר.<br /> *[[תס&quot;ב]] - רבי יאיר חיים בכרך, רבם של קובלנץ, מיינץ, וורמייזא, מחבר 'שו&quot;ת חוות יאיר', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תשט&quot;ו]] - נמצאה גופתו של הת' [[ישראל אריה דברוסקין]] שנרצח על קידוש ה' בידי מחבלי ה'פדאיון'.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - הרבי הורה ב[[התוועדות]] על [[מבצע הדפסת התניא]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרד&quot;ע]] - הרב [[נחום וולוסוב]], חסיד חב&quot;ד תושב [[קראון הייטס]], שנמנה בצעירותו על ראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ברוסיה מתוך מסירות נפש.<br /> *[[תרע&quot;ט]] - הרב [[יהודה לייב צייטלין]], מקהילת אנ&quot;ש במונטריאול, שעסק על פי הוראת הרבי במסחר, ונמנה על מקימי מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר והתומך העיקרי שלהם במשך שנים רבות.<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרב [[יוסף אברהם פיזם]], מנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה 'צבאות מנחם']], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים]] ובקהילת חב&quot;ד ב[[קריית שמואל]], ומחבר ספרים.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - הרב [[יחיאל הררי]], חוקר וסופר חב&quot;די, העוסק רבות בהפצת הרעיונות של [[ספר התניא]] לציבור הרחב.<br /> <br /> {{להיום יום|א'|טבת}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש טבת|ב א]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&diff=722523 2024-11-25T07:55:11Z

<p>מרום גולן: דיוק</p> <hr /> <div>'''מרגלי יהושע''' הם שני אנשים שיהושע שלח אותם לרגל את יריחו לפני שבני ישראל עברו את הירדן.<br /> <br /> ==המאורע==<br /> במהלכם&lt;ref&gt;ראה רש&quot;י על יהושע ב, א.&lt;/ref&gt; של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - &quot;מנעולה של ארץ ישראל&quot;{{הערה|שם=יר|ראה במדב&quot;ר פט&quot;ו, טו. תנחומא בהעלותך יו&quot;ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד&quot;ק.}}.<br /> <br /> המרגלים, אשר חז&quot;ל{{הערה|שם=א|רש&quot;י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם.<br /> <br /> למלך יריחו נודע שהם הגיעו, והוא שלח אנשים לחפשם בביתה, היא העלתה אותם לגג והטמינה את כלב תחת &quot;פשתי העץ&quot;, אבל את פנחס שהוא מלאך (פנחס זה {{קס|אליהו|הנביא}}), היא לא הייתה צריכה להחביא. הם לא מצאו אותם, והיא אמרה להם שהם יצאו מהעיר עם החשכה, והם יצאו לרדוף אחריהם לכיוון מעברות הירדן.<br /> <br /> לבינתיים היא עלתה לגג, ואמרה להם שהיא יודעת שבני ישראל הולכים לכבוש את הארץ, ושכל יושבי הארץ מפחדים מהם בגלל [[קריעת ים סוף]], ובעיקר בגלל הנצחון ב[[מלחמת סיחון ועוג]]. וכעת הוסיפה, &quot;לֹא־קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם&quot;{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, יא.}}, אפילו לא לשכב עם אשה. רחב ידעה זאת, מכיוון שהיא הייתה ידועה ביופיה, &quot;ואין לך שר ונגיד שלא בא אליה&quot;, ובזמן [[יציאת מצרים]] היא הייתה בת 10, והיא זינתה כל ה-40 שנה{{הערה|[[רש&quot;י]].}}{{הערה|מאוחר יותר הכתוב קורא לפנחס וכלב &quot;מלאכים&quot; (ו, כה), ו[[רש&quot;י]] (שם, כג) מסביר שהם נקראו כך, כיוון שהם נשמרו מעבירה עמה בלילה זה.}}.<br /> <br /> לאחר מכן היא ביקשה מהם להשבע לה בה', שיעשו איתה ועם בית אביה חסד, ולא יהרגו אותם. ושכעת היא תשלשל אותם מהחלון עם חבל{{הערה|[[רש&quot;י]] (ב, טו) כותב, ש&quot;באותו חבל וחלון היו הנואפים עולין אליה, אמרה: רבונו של עולם, באלו חטאתי באלו תמחול לי.}} ושיברחו להר וימתינו שם 3 ימים, עד שיפסיקו לחפש אותם.<br /> <br /> המרגלים הודיעו לה שהם מוכנים לקבל זאת על עצמם בתנאי ש: (1) היא תקשור את החבל הזה (העשוי בצבע {{מונחון|שני|אדום}}) על החלון של ביתה, (2) כאשר כל משפחתה נמצאים בתוכו, וללא לקיחת אחריות על אלו שבחוץ. ו(3) שהיא לא תספר על כך לאיש (על הסימן, או על האפשרות להכנס לביתה{{הערה|ראה רלב&quot;ג ומצודות.}}).<br /> <br /> היא הורידה אותם מהחלון, ולאחר שלושת הימים הם עברו את הירדן והגיעו ליהושע ובשרו לו את דברי רחב, וסיימו: ש&quot;נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְגַם־נָמֹגוּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ&quot;{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, כד.}}.<br /> <br /> ==הפטרה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חטא המרגלים]]}}<br /> על פי מנהג ישראל, כאשר קוראים בתורה את [[פרשת שלח]], מפטירים ב&quot;מרגלי יהושע&quot;. ולכאורה לא מובן, כיצד ייתכן שלאחרי שמשה שלח מרגלים שנכשלו בשליחות, יכל יהושע לשלוח מרגלים? וכן שהם כלל לא הסתובבו בכל הארץ, אלא רק ביריחו?<br /> <br /> ונקודת הביאור בזה: כאשר שולחים אנשים לבדוק עיר קודם כיבושה, הם בודקים 2 דברים: 1. האם העיר כדאית מבחינה פיזית להתיישבות. 2. כיצד אפשר לכובשה בקלות. והמרגלים של משה ושל יהושע השלימו זה את זה.<br /> <br /> המרגלים של משה נשלחו בכדי לבדוק את אופי הארץ ואופי פירותיה, כיוון שאם היו זוכים אז, [[משה רבינו]] היה מכניסם לארץ, ולא היה צורך בדרכי הטבע. ולכן הם היו צריכים להיות 12 נשיאים (לכל השבטים), בכדי לבדוק האם טיב הארץ ראוי לאנשיהם. ואכן הם שבו ואמרו שהארץ טובה וכו'; ובזה הם קיימו את שליחותם, באופן כזה - שבני ישראל לא היו צריכים לבקש שוב שרצונם לידע את טיב הארץ. אך הם גם החטיאו את מטרתם בכך שהם החלו לומר שאי אפשר לכובשה.<br /> <br /> לעומת זאת המרגלים ששלח יהושע, מכיוון שבזמנו היו צריכים לכיבוש בדרך הטבע, אזי היו צריכים למרגלים בכדי לידע את הדרכים וכו' כיצד להכנס, ובשביל זה אין צורך (וזה אף יזיק) אם זה יהיה נשיאים או אם זה יהיה ברבים ובפרסום. ולכן הם גם הסתפקו בדברי רחב ש&quot;נמוגו '''כל יושבי הארץ''' מפניכם&quot;, כי בזה נתמלאה שליחותם.<br /> <br /> בנוסף לכך, המעלה במרגלים של יהושע על המרגלים של משה הוא: מכיוון שעניין הריגול הוא עניין הבירור, לכן הבירור שעל ידי 12 אנשים הוא לכל שבט אשר במסילתו יעלה. אבל אצל יהושע היה זה על ידי שני אנשים שזה מראה על הבירור שלמעלה מהתחלקות, באופן של [[קבלת עול]] וביטול הנשמה שלמעלה מהתחלקות, בכל ישראל בשווה.<br /> <br /> דבר זה מרומז בלשון הפסוק: '''שנים''' - כי בעבודה זו לא נוגע ההתחלקות של [[עשר הכוחות]], אלא רק ב' הקווים של חיוב ושלילה, עשה ולא־תעשה. '''אנשים''' - סתם אנשים, ולא נשיאים, כי הביטול הזה הוא בכל ישראל בשווה. '''מרגלים חרש''' – שהעבודה היא מתוך [[קב&quot;ע]] וביטול, וממילא לא באופן של רעש.<br /> <br /> ==ההוראה מהסיפור==<br /> שילוח המרגלים של יהושע היה על פי ציווי ה' (שהרי לאחרי כשלון המרגלים של משה לא מסתבר שישלח מעצמו), והיה רק ליריחו שהייתה &quot;מנעולה של ארץ ישראל&quot;{{הערה|שם=יר}}, וכך הם תרו את כל הארץ.<br /> <br /> בפנימיות העניינים, הכוונה בשילוח המרגלים (גם של משה) היא - לכבוש את הכוחות והעניינים של הגוף וה[[נפש הבהמית]], ולעשות אותם כלים לאלקות ('[[ארץ ישראל]]'). והחילוק בין שבעת האומות שחיו בארץ לבין יריחו הוא: ששבעת האומות הם כנגד שבעת המידות שבאדם, ועליהן לא שייך ציווי לכובשן, כיוון שזה שייך לצדיקים, כי &quot;לבם (דווקא) ברשותם&quot;{{הערה|ב&quot;ר פל&quot;ד, י. ועוד. וראה תניא פי&quot;ז.}}.<br /> <br /> אבל עניינה של 'יריחו' הוא [[לבושי הנפש]], (כי שמה הוא מלשון 'ריח' שהוא קשור עם הלבושים, כמו שכתוב ב[[זהר]]{{הערה|ח&quot;ג קפו, א – הובא [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51d.htm בלקו&quot;ת שלח נא, ד].}} &quot;בריחא דלבושייכו&quot;, והשייכות של הריח הוא לכל הלבושים - מחשבה, דיבור ומעשה{{הערה|הערת [[הרבי]] בד&quot;ה וישלח יהושע, תשל&quot;ו הע' 10.}}). ומכיוון שבירור הלבושים הוא דבר ששייך לעבודת כל אדם - שהרי זוהי עיקר עבודת ה[[בינוני]], לכן היה ציווי ונתינת כח מה' לבירור זה.<br /> <br /> וההוראה מזה היא: להתמקד ב[[עבודת ה'|עבודה]] על בירורם של לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה, וזוהי הדרך לכבוש את שאר ארץ ישראל - הפיכת המידות לקדושה.<br /> <br /> ==הכנה לגאולה==<br /> זהותם של המרגלים הייתה, כאמור{{הערה|שם=א}}, כלב בן יפונה ופנחס בן אלעזר הכהן.<br /> <br /> הסיבה שפנחס היה שם, אף על פי ששבט לוי הוזהרו שלא לנחול נחלה בארץ, וכן הם לא יוצאים למלחמות כשאר שבטי ישראל{{הערה|שם=ר|רמב&quot;ם הל' שמיטה ויובל פ' יג, הל' יב.}}, היא כהכנה לגאולה העתידה:<br /> <br /> מכיוון שלעתיד לבוא [[ארץ ישראל]] [[חלוקת הארץ לעתיד לבוא|תתחלק]] ל-13 חלקים, באופן שגם שבט לוי יקבל חלק בארץ, כמו שכתוב &quot;שער לוי אחד&quot;{{הערה|[[ספר יחזקאל]] מח, לא. {{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. וטעם הדבר הוא: הסיבה ששבט לוי אינם נוחלים היא - מפני שהם עסוקים בעבודת ה' בקרבנות ובשירה, ולכן אין זה ראוי שיתעסקו בעבודת האדמה{{הערה|שם=ר}}. אבל לעתיד לבוא ש&quot;לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. . שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|ישעיה}} יא, ט.}} 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'&quot;{{הערה|רמב&quot;ם בסוף הלכות מלכים.}}, הרי אז לא יצטרכו להבדלה זו שבין שבט לוי לענייני העולם, כיוון שהעולם אז יהיה בתכלית השלימות, ולכן הם גם יקבלו חלק בארץ.<br /> <br /> עניין זה קשור גם באופן הפעולה של המרגלים שהיה באופן של &quot;אחדות&quot;, וכן גם לעתיד לבוא חלוקת הארץ תתבצע באופן של אחדות, כיוון ש(1) לכל אחד יהיה חלק בהר, בשפלה ובנגב{{הערה|שם=בב|{{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. (2) החלוקה תתבצע על ידי הקב&quot;ה בעצמו{{הערה|שם=בב}}. ו(3) כל זה ביחד עם הגילוי של האלקות שלמעלה מהתחלקות של גדרי העולם (באופן של כמים לים מכסים - ללא הבדלים).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ספר יהושע]] פרק א.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51c.htm ד&quot;ה וישלח יהושע - לקוטי תורה שלח (עמ' נא, ג ואילך)].<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/56/index.htm ד&quot;ה וישלח יהושע, תשל&quot;ו].<br /> *[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138752 שיחת שבת פרשת שלח, תנש&quot;א].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חטא המרגלים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{יהושע|}}<br /> [[קטגוריה:ספר יהושע]]</div>

מרום גולן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=721997 2024-11-19T10:41:06Z

<p>מרום גולן: טעות בתאריך</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:תנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תנ&quot;ך בכריכה מהודרת]]<br /> '''תנ&quot;ך - תורה נביאים וכתובים''' - שלשת החלקים של ה[[תורה שבכתב]], והיסוד ל[[תורה שבעל פה]]. נקרא '''מקרא''' בלשון חז&quot;ל.<br /> <br /> התנ&quot;ך כולל עשרים וארבעה ספרים שנקראים &quot;כ&quot;ד ספרין דאורייתא&quot;, המחולקים ל&quot;תורה&quot;, &quot;נביאים&quot; ו&quot;כתובים&quot;.<br /> <br /> ==תורה==<br /> [[חמשה חומשי תורה]] אותם כתב [[משה רבנו]] מפי [[הקב&quot;ה]], כשעל שמונת הפסוקים האחרונים נחלקו חז&quot;ל מי כתבם.<br /> <br /> ==נביאים==<br /> {{ערך מורחב|נביאים (חלק)}}<br /> יש בו 8 חלקים, וחלקו האחרון - [[תרי-עשר]], כולל שנים עשר ספרי נביאים קטנים (ומכאן מקור שמו). הספר כולל את החלקים: [[הושע]], [[יואל]], [[עמוס]], [[עובדיה]], [[יונה]], [[מיכה]], [[נחום]], [[חבקוק]], [[צפניה]], [[חגי]], [[זכריה]] ו[[מלאכי]].<br /> <br /> ==כתובים==<br /> {{ערך מורחב|כתובים}}<br /> יש בו 11 חלקים.<br /> <br /> ==הדפסת התנ&quot;ך==<br /> התנ&quot;ך נדפס לראשונה בשנת רמ&quot;ח על ידי בני משפחות שונצינו, ומאז נדפס במהדורות רבות.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד בדורות עברו, אפילו הבינונים שביניהם, היו בקיאים בתנ&quot;ך. ו[[מנהג]] מסודר היה אצלם, שלאחר לימוד שיעור [[משניות]] שאחרי תפילת [[שחרית]], בשעת קיפול ה[[טלית]] ו[[תפילין]] היו לומדים שיעור תנ&quot;ך, באופן שבמשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ&quot;ך{{הערה|[[היום יום]] - [[י&quot;ט באדר א']]}}.<br /> <br /> ==בהלכה==<br /> בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי&quot;ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: &quot;ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים&quot;. ה[[רמ&quot;א]] מוסיף על כך: &quot;אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי&quot;. ה[[ש&quot;ך]] מציין{{הערה|ס&quot;ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר&quot;ן]]{{הערה| בדפי הרי&quot;ף ח, ב ד&quot;ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד&quot;ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.<br /> <br /> ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו&quot;ח סי' כח ס&quot;ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס&quot;ק ב מדברי הר&quot;ן, שדברי הנביאים נקראים &quot;דברי קבלה&quot; שקיבלו מפי הגבורה על-ידי נבואה, וכתובים מיקרי &quot;דברי קדושה&quot; הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו&quot;ת הר&quot;י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ&quot;א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס&quot;א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ&quot;ב) ובס' צדקה ומשפט (תש&quot;ס) פט&quot;ז ס&quot;ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.<br /> <br /> בזוהר{{הערה|פ' נח, ח&quot;א עא, ב}}נאמר: &quot;מכאן דתורה שבכתב ישוון יתה [=יניחו אותה] על תורה שבעל פה&quot;. בשו&quot;ת הר&quot;י מגאש{{הערה|סי' צב}}כתב: וששאלת על אמרם &quot;מניחין תורה על-גבי נביאים&quot; – בא דין ספרי התלמוד בזה כדין התורה, אם לאו? אלא שאין כוונתם באמרם &quot;מניחין תורה על-גבי נביאים&quot; אלא על התורה עצמה, אבל התלמוד הוא ביאור התורה ופירושה, לא 'אמיתה של תורה'. הלא תראה שאינו צריך שרטוט כ'אמיתה של תורה'{{הערה|הביטוי מופיע במגילה טז, ב, והכוונה כאן ל[[ספר תורה]] עצמו (כרש&quot;י שם והר&quot;ן בדף ה ע&quot;ב מדפי הרי&quot;ף, ד&quot;ה והלכתא, ולא כר&quot;ת ור&quot;ח בגיטין ו ע&quot;ב תוד&quot;ה ורבי יצחק שפירשו שהכוונה למזוזה)}}, ומזה תדע שאין קדושתו מגעת לקדושת התורה עצמה. ולא עוד אלא אפילו לקדושת שאר כתבי הקודש אינו מגיע. והואיל ואנחנו רואים שאינו מטמא את הידיים, מצורף עם היותו בלתי צריך שרטוט, אם כן אפילו על גבי כתובים אין מניחים אותו, וכל-שכן על-גבי נביאים, וכל-שכן על-גבי תורה&quot;.<br /> <br /> ובתורה שבעל-פה עצמה כתבו{{הערה| ס' גנזי הקודש פ&quot;ג סכ&quot;ט בשם כמה גדולים}} שמן הדין מותר להניח ראשונים ואחרונים על גמרא, אבל יש מי שנזהר בזה{{הערה|שם מביא מס' לקט יושר, הנהגות בעל תרומת הדשן, יו&quot;ד עמ' 59, שהיה מניח גמ' לבד, פירוש לבד, תוספות לבד והפוסקים לבד, ועיי&quot;ש. כן מביא זאת ממקורות נוספים, ומהם עדות על הגרי&quot;א ספקטור ז&quot;ל שהקפיד שלא להניח אחרונים על גבי ראשונים}}.<br /> <br /> ובדין סידור, כיוון שכולל בתוכו פסוקים רבים מתנ&quot;ך, כתבו שקדושתו כנביאים וכתובים, ואין להניח עליו תורה שבע&quot;פ{{הערה|גנזי הקודש שם ס&quot;ל, בין השאר בשם הגרש&quot;ז אויערבך}}.<br /> <br /> ובספר 'החינוך והמחנך'{{הערה|עמ' 73}}, כתבו: &quot;יש לחנך את הילדים בנושא של קדושת ספרי קודש. וכן, שידעו איזה ספר מותר לשים על ספר אחר. אפשר ללמוד מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, שמדייק ביותר בכבוד הספרים, ולא אחת, כשרואה ספר מונח על פניו, או על-גבי ספר אחר, מתעכב ומתקן את הדבר, וזאת מבלי התחשב עם כך שכל רגע מזמנו ספור ומדוד&quot;. והלוואי נזכה ללמוד ולהבין מעט בהנהגת הרבי בזה, כדלהלן.<br /> <br /> בספר 'מעשה מלך' שנדפס לאחרונה מסופר{{הערה|עמ' 7, סעיף ה והערה 7}}, שלפעמים, בכניסתו ויציאתו מבית-הכנסת, נהג הרבי להוריד (או לסמן לאחרים להוריד) ספרים זה מעל-גבי זה, &quot;כגון: קובץ 'הערות הת' ואנ&quot;ש' מעל-גבי סידור. ולפעמים מוריד תניא מחומש, ולפעמים – חומש מתניא{{הערה|ולכאורה לא נאמר אלא &quot;התניא – כחומש&quot; (קיצורים והערות לתניא עמ' קכו), ולא למעלה ממנו}}. כן מוריד סידור מחומש... (עיי&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> וכן מסופר ביומן משנת תשכ&quot;ז{{הערה|בתוך 'תשורה' לנישואין, משפ' ברנשטיין, ה' כסלו תשס&quot;ז, ס&quot;ע 16}}, שבשעת תפילת המנחה של יום חמישי, כ&quot;ח סיוון, קם הרבי וניגש לשולחן שממול פניו, והוריד 'שיחה' שהייתה מונחת על 'יורה דעה' ושם אותה על הספסל. המספר ציין שזה מקרה נדיר שהרבי קם באמצע התפילה. וביומן תשל&quot;ד{{הערה|בתוך 'מזכרת' מנישואין, משפ' פלדמן, י&quot;ד מנ&quot;א תשס&quot;ו, עמ' 56}} מסופר, שביום חמישי, כ' מנ&quot;א, בצאתו מתפילת שחרית, הוריד הרבי תפילין{{הערה|ולכאורה קדושת התפילין (שנכתבו לשמה, וקדושת שמות ה' בהן), ודאי גדולה משל ספר נדפס}} שהיו מונחות על ספר ליד ברז המים שבתוך ה'זאל'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99/ &quot;זאת התורה לא תהא מוחלפת&quot; - הרבי פועל נגד הכנסת תיקונים בתנ&quot;ך]''', {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] תשע&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנך}}</div>

מרום גולן