https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99+%D7%9B%D7%94%D7%9F 2026-04-12T07:49:31Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=813096 2025-12-08T10:21:08Z

<p>מרדכי כהן: קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>ניגון '''דידן נצח''' הוא לחן חב&quot;די עתיק ללא מילים, שנוגן אף בהתוועדויות של הרבי שנים רבות לפני שהחלה [[פרשת הספרים]]{{הערה|לדוגמא, בהתוועדות חג הפורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית.}}.<br /> <br /> הרבי ציטט את המילים &quot;דידן נצח&quot; כמה פעמים בהקשרים שונים, ובאופן מיוחד ומודגש השתמש בו הרבי בקשר למשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך משפט הספרים חוברו על הניגון (המכיל תנועת ניצחון) המילים 'דידן נצח', כשלאורך כל המשפט עד הניצחון בה' טבת תשמ&quot;ז ניגנו חסידים את הניגון, <br /> <br /> הניגון הושר בפני הרבי בפעם הראשונה עם המילים &quot;דידן נצח&quot; בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו, ביום בו החלו בפועל הדיונים בבית המשפט הפדרלי, בנוגע [[פרשת הספרים]]{{הערה|מפיע השמועה, מי שהתאים את המילים למנגינה היה תלמיד הישיבה באותה שעה, הרב [[בערל לזר]].}}.<br /> <br /> מקור הציטוט הוא מהמדרש (להרחבה, ראו בערך [[דידן נצח]]).<br /> <br /> בהמשך, הלחין הבעל מנגן ר' [[שלום ברוכשטאט]] מנגינה חדשה במיוחד לכבוד הנצחון, אך היא לא התפשטה כל כך בין החסידים, וכיום הניגון המוכר בעיקר הוא הניגון הזה.<br /> <br /> הניגון מופיע בארכיון [[מסורת הניגונים]] כניגון נ&quot;ג מתוך רשימת הניגונים שלא נכללו בספר הניגונים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מארש דידן נצח]]<br /> <br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו בפני הרבי]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=783115 2025-07-10T14:22:13Z

<p>מרדכי כהן: ראיתי באיזה ספר סיפור זה</p> <hr /> <div>באחד הימים סיפר המזכיר רבי בנימין קליין שני ספורים מתוך רבבות להם היה<br /> עד:<br /> <br /> &quot;בנו של ר' שלום בער גורדון נחבל ביום ששי, שעות ספורות לפני<br /> שבת בצורה קשה, ושכב בלי הכרה בבית החולים. האב המבוהל<br /> התקשר דקות אחדות לפני כניסת שבת שאזכירו אצל הרבי, בשעה<br /> כזו לא ההנתי לגשת אל הרבי, קל וחמר שלא להזכירו. רק לקחתי את<br /> פרטי המעשה עם שם החולה רשמתי על פתק ותחבתיו בדלת הרבי.<br /> &quot;בקושי שבתי למקומי, והנה הרבי מתקשר באינטרקום ומבקש<br /> לברר את שם הילד. התקשרתי לאבי הנער והוא משיב לי בדיוק את<br /> השם אותו רשמתי, אך הבנתי שאם מישהו טועה זה האבא ולא<br /> הרבי... הוריתי לו לברר אצל אם הנער, ואחר כמה דקות הוא מתקשר<br /> אלי סהרורי כי אכן, האמא נזכרה שבברית נוסף לו השם יהושע, והוא<br /> נשכח משום מה... ביום ראשון שב הילד לתלמוד תורה כאחד האדם&quot;.</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=723027 2024-12-02T08:21:40Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>{{מפנה|ניגון הנה מה טוב}} <br /> ה[[ניגון]] '''הנה מה טוב''' הינו ניגון בו באים לידי ביטוי בצלילים מסולסלים ומלאי חן, געגועי ה[[נפש]] וכיסופים ל[[גאולה]] העתידה במהרה בימינו בארצנו הקדושה, עת יישבו אחים יחדיו, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, בלימוד ה[[תורה]] וקיום [[מצוות]]יה מתוך מנוחה ואושר [[גשמי]] ו[[רוחני]].<br /> <br /> השיר חוזר על עצמו מספר פעמים ומפעם לפעם עולה הקצב בהתלהבות ואקסטזה [[נפש]]ית. מקור הניגון הוא ככל הנראה מעדות המזרח תושבי [[ארץ הקודש]].<br /> <br /> הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]] כפי שקיבל מאביו ר' שרגא פייביש ומהחזן ר' [[שמואל קנטרוף]].<br /> <br /> אצל [[הרבי]] מרבים לנגן ניגון זה בימים הסמוכים ל[[ל&quot;ג בעומר]] ובמהלכו, ואף בעת ה[[פאראד]]. זאת בהקשר למובא ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק ג, נט, ריש ע&quot;ב.}} שפעם אחת העולם היה זקוק לגשם, באו לפני [[רשב&quot;י]], ועל ידי שאמר דרוש בפסוק &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot; ירד מטר. שכמה דרושי חסידות לל&quot;ג בעומר פותחים ב[[דיבור המתחיל]] זה.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון רנ&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד|מקור=תהלים קלג א.}}<br /> <br /> ==לחנים נוספים==<br /> *'''ניגון הנה מה טוב לר' יצחק דובאוו''' (ניגון ק&quot;ו בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/5/53/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%95%D7%91.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{*}} [https://chabad.info/musicnews/1010224/ לשמיעת הניגון בביצוע האורגניסט החב&quot;די יוסי כהן] {{שמע}}<br /> *'''ניגון הנה מה טוב לר' אלכסנדר סנדר מנקין''' (ניגון רנ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]])- [[מדיה:254_Hinei_Mah_Tov_2.mp3|'''לשמיעת הניגון''']] מפי ר' דוד הורביץ {{שמע}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מדיה:Hine_ma_tov.mp3 |לשמיעת הניגון]] מתוך [[ניח&quot;ח]] {{שמע}}<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/17-24-Hineh-Mah-Tov-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}} {{קישור שבור}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVmhpdFZRdk52MHc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{שמע}} {{קישור שבור}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%95%D7%91.mp4 לשמיעת הניגון] בביצוע מקהלת הקאפעליע {{שמע}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A0%22%D7%93&diff=687829 2024-06-05T15:04:40Z

<p>מרדכי כהן: זה ניגון פולני, מושר ברחמיסטריווקא, סקולען, תו&quot;א ועוד הרבה</p> <hr /> <div>#הפניה [[ניגון התוועדות#ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=685363 2024-05-29T10:01:19Z

<p>מרדכי כהן: /* דפי השיחה חסומים בנטפרי */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> &lt;!--ב&quot;ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--&gt;<br /> <br /> == פיתוח ==<br /> <br /> אם נא תואיל בטובך להציץ [[שיחת חב&quot;דפדיה:פיתוח|כאן]] ולהגיב (לאו דוקא לתקן) יש שם שאלות שמחכות לתגובה הרבה זמן כבר (לא רק שלי). תודה מראש, '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • ל' בתשרי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ביקורת? ==<br /> שלום וברכה!<br /> <br /> רציתי בבקשה להבין עניין מסויים:<br /> <br /> ב[[חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית]], מובא '''שאלה''' שנשאלה בזה הלשון:<br /> <br /> &quot;מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת חב&quot;דפדיה.<br /> <br /> מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור.&quot;<br /> <br /> '''תשובת''' הועדה כפי שמובאת שם:<br /> <br /> {{ציטוטון|אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.}}<br /> <br /> '''אם''' איני טועה בהבנת תשובת הועדה - הועדה ענתה ש'''אין''' להציג הדברים כביקורת.<br /> <br /> אשר לפי זה לא הבנתי מדוע בערך [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ומסתמא בעוד ערכים - מופיעה פיסקת ביקורת.<br /> <br /> יש&quot;כ. בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 08:53, כ&quot;ב באב, ה'תשפ&quot;ג 08:53, 9 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> === אשמח כבר לתשובה ===<br /> <br /> אשמח בבקשה שכבר תענה לי לגבי מה ששאלתי אצלך בדף שיחה שלך בפיסקה &quot;ביקורת?&quot;.<br /> <br /> ענית על דברים שאחרי זה ואילו על זה לא ענית..<br /> <br /> בברכה ובתודה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:26, ט&quot;ו באלול, ה'תשפ&quot;ג 05:26, 1 בספטמבר 2023 (UTC)<br /> :שלום לך 613770, ישר כח על העלאת הנושא, הוא בהחלט חשוב ואצטרך לבחון אותו לעומק כולל פניה לוועדה במקרה הצורך. הבחנת יפה שענית על דברים אחרים. בזמן המוגבל שיש לי בחב&quot;דפדיה, אני בוחר להתמקד בדברים מסויימים, לפעמים משיקולי חשיבות, לפעמים משיקולי זמן ולפעמים משיקולי עניין אישי. יחד עם זאת נושאים שלא טופלו מחכים בדף השיחה שלי ובעז&quot;ה יגיע גם זמנם. למשל [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 17#פורטל:הפצת המעיינות]] כאן תוכל לראות פניה מלפני זמן רב שטופלה רק בימים האחרונים בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באלול ה'תשפ&quot;ג 20:59, 2 בספטמבר 2023 (UTC)<br /> ::יישר כח! תודה רבה! בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:06, כ&quot;ז באלול, ה'תשפ&quot;ג 05:06, 13 בספטמבר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> == הפרת זכויות יוצרים ==<br /> האתר [[COL]] ממשיך להעתיק מחב&quot;דפדיה ללא ציון קרדיט גם לאחר שכמדומני שלחו להם מכתב אזהרה תוכל לראות ב[[חב&quot;דפדיה:ציטוטים מחב&quot;דפדיה]] שהם ממשיכים להעתיק ללא מתן קרדיט --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - י&quot;ח בחשוון 13:22, 2 בנובמבר 2023 (UTC)<br /> :{{מצטרף}} ל{{א|חיים כ}}, אכן נראה שהם לא מבינים אזהרות.. מבחינתי למשל כשאני משקיע בכתיבת ערך ויושב על יצירתו שעות רבות ביום - ולאחר כמה זמן פתאום הוא מופיע באתרים ללא כל ציון קרדיט זה קצת יותר ממתסכל, אם לא בשביל אמינות האתר אז לפחות בשביל המשתמשים. אני לא מוצא סיבה להשקיע בכתיבת ערכים בחב&quot;דפדיה בשביל יצירת כתבות בcol. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''&lt;big&gt;ויראו ממך!&lt;/big&gt;'''}}]] 15:30, 4 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> <br /> == שינוי שם משתמש ==<br /> כותב [[משתמש:mmkaye770]], יש אפשרות לשנות לי שם משתמש? השם משתמש הנוכחי נכתב מתוך כוונה לעשות עריכה קטנה בערך על סבי ע&quot;ה ולאחר כחצי שנה החלטתי באמת להתחיל לכתוב באתר.{{ש}}<br /> לאחר ששאלתי כמה עורכים באתר הבנתי שתוכל לשנות לי בצורה שהכל ישאר אותו דבר (כולל תאריך היצירה). ועל כן אשמח אם תוכל לשנות לי את שם המשתשמש ל '''מנחם מענדל.ק''' תודה רבה מראש! בברכה, ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;משיח נאו!&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 19:00, 1 במאי 2024 (IDT)<br /> :שלום לך מנחם מענדל, וישר כח גדול על התרומה העמוקה והמתמשכת שלך להפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה. שיניתי השם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בניסן ה'תשפ&quot;ד 16:55, 2 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> == העברת שם משתמש ==<br /> <br /> שלום, השם שלי שפעם פתחתי היה: [[משתמש:ממקע]], שבו יצרתי וערכתי כמות יפה לחב&quot;דפדיה... לבסוף פתחתי שם משתמש חדש שבו אני עובד על מאוד קשה בשם: [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]]....<br /> <br /> האם זה יהיה אפשרי שתעביר את השם [[משתמש:ממקע]] ל:[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]].<br /> <br /> תודה רבה!<br /> יחי המלך המשיח--[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|עקשן להבאת הגאולה]] - [[שיחת משתמש:עקשן להבאת הגאולה|שיחה]], 09:09, כ&quot;ז בניסן, ה'תשפ&quot;ד 09:09, 5 במאי 2024 (IDT)<br /> :שלום לך עקשן, וישר כח על פועלך הנרחב והברוך כאן. האפשרות שיש לנו היא להעביר שם משתמש. כלומר לשנות משם קיים לאחר שעדיין לא קיים ולא למזג. ניסיתי להשתמש במיזוג ומחיקת משתמשים, (שנועד בעיקרו לחשבונות ספאם) אבל אני חושש שזה רק העלים את התרומות של ממקע, ואיני רואה שהם נוספים למשתמש 'עקשן'. עמך הסליחה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשפ&quot;ד 22:30, 13 במאי 2024 (IDT)<br /> ::לא מיזגת את המשתמשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(02:36, ו' באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> :::מיזגתי אבל סימנתי שלא ימחק המשתמש הקודם, כפי שזה נראה התרומות של ממקע נעלמו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באייר ה'תשפ&quot;ד 15:26, 14 במאי 2024 (IDT)<br /> ::::אז מה אתם מציעים לי לעשות!? [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]].<br /> :::::לצערי לא מכיר דרך לעזור, אם אתה רוצה אפשר למחוק את אחד השמות. ולהמשיך עם האחר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באייר ה'תשפ&quot;ד 09:19, 16 במאי 2024 (IDT)<br /> ::::::למעשה, התרומות כן הועברו למשתמש החדש (ראה [[מיוחד:תרומות המשתמש/עקשן להבאת הגאולה|כאן]]). מחקתי את החשבון הישן. להבא, יש למחוק את המשתמש הישן. בהצלחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(21:26, י' באייר, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> :יפה, תודה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ב באייר ה'תשפ&quot;ד 22:38, 20 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> == הידעת? ==<br /> <br /> מהו הגדר של &quot;הידעת?&quot; {{שכח לחתום|Somebody}}<br /> :שאלה יפה, לא חושב שזה הוגדר לעת עתה, אבל ניתן להתרשם מהקיימים, אולי אפשר להגדיר: מידע חסידי, מעניין, קצר... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ב באייר ה'תשפ&quot;ד 23:24, 20 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> == דפי השיחה חסומים בנטפרי ==<br /> <br /> למה? [[משתמש:מרדכי כהן|מרדכי כהן]] - [[שיחת משתמש:מרדכי כהן|שיחה]], 13:01, כ&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ד 13:01, 29 במאי 2024 (IDT)</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%22%D7%A5&diff=685360 2024-05-29T10:00:05Z

<p>מרדכי כהן: תגובה</p> <hr /> <div>הסיבה למחיקה אינה מוצדקת. הוא רב ש'''מפורסם''' כמקורב לחב&quot;ד, כחותנו האדמור מתולדות אהרן, גם אחיו. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י&quot;ח באייר ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 05:42, 2 במאי 2010 (UTC)<br /> <br /> <br /> האם מדובר עליו כאן - [bshch.blogspot.com/2018/06/blog-post_322.html?m=1] וכאן [https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=6&amp;t=37058] ?<br /> <br /> :מתייג [[משתמש:מרדכי כהן]] --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 22:24, כ' באייר, ה'תשפ&quot;ד 22:24, 28 במאי 2024 (IDT)<br /> ::הראשון חסום לי, ובשני מדובר עליו.[[משתמש:מרדכי כהן|מרדכי כהן]] - [[שיחת משתמש:מרדכי כהן|שיחה]], 13:00, כ&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ד 13:00, 29 במאי 2024 (IDT)</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%22%D7%A5&diff=684941 2024-05-28T15:18:15Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:אדמו&quot;רי בית שומר אמונים באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> רבי '''שלמה זלמן כ&quot;ץ''' נולד לאביו רבי [[יהושע כ&quot;ץ]], סאמבאטהעליער רב. רב קהילת [[תולדות אהרן]] ב[[ויליאמסבורג]], וחתנו של רבי [[אברהם יצחק קאהן]] האדמו&quot;ר מתולדות אהרן הקודם. נולד בי' שבט ה'תש&quot;י. <br /> <br /> הרב היה מקורב לרבי, והשתתף בהתוועדויות רבות. מסר שיעורים בספר התניא בבית מדרשו ב[[ויליאמסבורג]] מדי שבוע, שהשתתפו בו ציבור גדול.<br /> <br /> הרב כ&quot;ץ, עבר סיפור שמימי עם הרבי, כאשר שלח לרבי מכתב, התמהמה מכתב התשובה מהרבי זמן רב. יום אחד חלה בהתקף לב רציני מאוד, באותו יום מצא המזכיר בנימין קליין מכתב תשובת הרבי, ובה מברך אותו הרבי בהצלחה &quot;ורפואה שלימה&quot;, ושלחו עם שליח להרב, ששהה באותו זמן בארה&quot;ק. על אף שבמכתו שנים קודמות לא הזכיר הרב שום דבר בנוגע לבריאות. הברכה אכן הועילה, והרב חזר לאיתנו. ובנוסף למכתב היה שבעה דולרים, ובזמן שקיבל המכתב היה לו שבעה ילדים!<br /> <br /> נפטר י&quot;ח סיון תשע&quot;ח.<br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אחיו רבי [[אשר אנשיל כ&quot;ץ]], רבה של קהילת וויען ב[[ארה&quot;ב]].<br /> *אחיו רבי [[חיים יהודה כ&quot;ץ]] רב בית המדרש סדערהאלי ב[[בורו פארק]].<br /> *גיסו הרב פולק סטטן איילנד<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית שומר אמונים]]<br /> *הבנים רבי אשר אנשיל (השגחת חרדים), רבי אהרן, רבי חיים יהודה, שמקורבים לחב&quot;ד.<br /> *ארבע חתנים בני אדמו&quot;רים.</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%22%D7%A5&diff=684939 2024-05-28T15:17:57Z

<p>מרדכי כהן: הסרת קטגוריה:רבנים; הוספת קטגוריה:רבנים חסידיים באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> רבי '''שלמה זלמן כ&quot;ץ''' נולד לאביו רבי [[יהושע כ&quot;ץ]], סאמבאטהעליער רב. רב קהילת [[תולדות אהרן]] ב[[ויליאמסבורג]], וחתנו של רבי [[אברהם יצחק קאהן]] האדמו&quot;ר מתולדות אהרן הקודם. נולד בי' שבט ה'תש&quot;י. <br /> <br /> הרב היה מקורב לרבי, והשתתף בהתוועדויות רבות. מסר שיעורים בספר התניא בבית מדרשו ב[[ויליאמסבורג]] מדי שבוע, שהשתתפו בו ציבור גדול.<br /> <br /> הרב כ&quot;ץ, עבר סיפור שמימי עם הרבי, כאשר שלח לרבי מכתב, התמהמה מכתב התשובה מהרבי זמן רב. יום אחד חלה בהתקף לב רציני מאוד, באותו יום מצא המזכיר בנימין קליין מכתב תשובת הרבי, ובה מברך אותו הרבי בהצלחה &quot;ורפואה שלימה&quot;, ושלחו עם שליח להרב, ששהה באותו זמן בארה&quot;ק. על אף שבמכתו שנים קודמות לא הזכיר הרב שום דבר בנוגע לבריאות. הברכה אכן הועילה, והרב חזר לאיתנו. ובנוסף למכתב היה שבעה דולרים, ובזמן שקיבל המכתב היה לו שבעה ילדים!<br /> <br /> נפטר י&quot;ח סיון תשע&quot;ח.<br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אחיו רבי [[אשר אנשיל כ&quot;ץ]], רבה של קהילת וויען ב[[ארה&quot;ב]].<br /> *אחיו רבי [[חיים יהודה כ&quot;ץ]] רב בית המדרש סדערהאלי ב[[בורו פארק]].<br /> *גיסו הרב פולק סטטן איילנד<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> *הבנים רבי אשר אנשיל (השגחת חרדים), רבי אהרן, רבי חיים יהודה, שמקורבים לחב&quot;ד.<br /> *ארבע חתנים בני אדמו&quot;רים.</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=684938 2024-05-28T15:13:08Z

<p>מרדכי כהן: /* תולדות אהרן */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שומרי אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל השומר אמונים בירושלים]]<br /> '''שומרי אמונים''' היא שושלת ירושלמית בת ארבעה דורות.<br /> <br /> == היסטוריית החסידות ==<br /> מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.<br /> <br /> אחרי פטירתו התפלגה החסידות, רוב החסידים מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] לאדמו&quot;ר מ[[תולדות אהרן]].<br /> <br /> חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה, שירש גם את בית מדרשו, לאדמו&quot;ר משומרי אמונים. האדמו&quot;ר התגורר ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשעת [[ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש|ביקורו של הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל]] ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות.<br /> <br /> רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו&quot;רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-[[770]]{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו&quot;רים.<br /> <br /> על פי צוואתו, מונה בנו השני רבי שלמה כאדמו&quot;ר המרכזי, ואליו נהרו מרבית החסידים לאחר פטירתו, כשמרכז החסידות הינה ברחוב מאה שערים בירושלים.<br /> <br /> בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו&quot;רים בבני ברק אשדוד וקריית גת.<br /> <br /> בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת [[תש&quot;פ]], ובנו הגדול מילא את מקומו.<br /> <br /> == תולדות אהרן ==<br /> אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי [[אברהם יצחק קאהן]] ומינו אותו לאדמו&quot;ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו&quot;ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר מבחינה השקפתית. מבחינה חסידותית תבע ר' אברהם יצחק לימוד עקבי ויסודי בספרי חסידות, זאת על אף שדרכו התבססה בעיקר על אמונה פשוטה ביותר. היה לו שיעור יומי קבוע מדי לילה בספר ה'תניא' עליו לא ויתר גם בימים טרודים ביותר (ביום כיפור למד אותו לפני תפילת נעילה). והתבטא על עצמו שהוא יודע אותו ישר והפוך &lt;ref&gt;כידוע בין כל חסידיו, וכמפורט בספרי התולדות. ראה למשל ב'זכור לאברהם' סימן י&quot;ב סעיף ס&quot;ב, ושם בהערה&lt;/ref&gt;. ההדיר את ספרי המגיד ממעזריטש, 'מגיד דבריו ליעקב' ו'ליקוטים יקרים', והתבטא ששאף לההדיר גם את הספר 'תולדות יעקב יוסף' (המהווה כלי לתורת הבעש&quot;ט), אך כוחותיו כבר לא היו במותניו.<br /> <br /> על אף חילוקי הדעות בין רבו מסאטמאר לחב&quot;ד, העריך מאוד את הרבי, וביקר אצל הרבי כמה פעמים, ושוחחו בארוכה בנושאים שונים, בתוכם בענין צורת לימוד החסידות, וצורת ההתבוננות בעבודת התפילה (השיחה מוכרת ומפורסמת). רצה לבקר עוד אצל הרבי, אך מסיבות שונות הדבר נמנע ממנו.<br /> <br /> מעניין לציין, שאת דביקותו הגדולה בספר ה'תניא' קיבל כהוראה מרבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, עוד בבחרותו, עת למד אצלו בישיבה. וכך סיפר: בבחרותי שאלתי פעם את מורי ורבי, ע&quot;ד הפסוק (בפרשת בראשית) &quot;ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו&quot;, ופירש רש&quot;י: &quot;אם תרצה תתגבר עליו&quot;. ושאלתי את הרה&quot;ק מסאטמאר, איך מגיעים ל&quot;אם תרצה&quot; - לעצם הרצון? והשיבני: על ידי הלימוד בספר הק' תניא&lt;ref&gt;ב'זכור לאברהם', שם בהערה&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנות הל' היה אומר הרבה שהרבי הוא אחד מארבעה צדיקים שעליהם עומד העולם&lt;ref&gt;לצד רבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, ה'אמרי חיים' מויזניץ, וה'בית ישראל' מגור. מפי רנ&quot;ק וריי&quot;פ וריק&quot;ק ועוד&lt;/ref&gt;. כמו כן אמר שאלמלא שהשקפותיו של הרבי מנוגדות להשקפות רבו מסאטמר, &quot;היינו צריכים כולנו להיכנע אליו ולנסוע אליו&quot;. כן אמר שמי שרוצה ללמוד היטב חומש רש&quot;י, ילמד אותו עם 'ליקוטי שיחות' (כשכוונתו לדרכו הייחודית של הרבי בהבנת פירוש רש&quot;י)&lt;ref&gt;מפי ריק&quot;ק&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו&quot;ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש&lt;ref&gt;בראיון ל'כי קרוב'&lt;/ref&gt;, שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב&quot;ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי &quot;תשאל את שאלותיך בירושלים&quot;, רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו&quot;ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו&quot;ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב&quot;ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. <br /> <br /> החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי [[שמואל יעקב קאהן|שמואל יעקב]] לאדמו&quot;ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]], אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן. <br /> <br /> למרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]], וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו&quot;ר את רבי [[שמואל יעקב קאהן]]. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו&quot;ר הקודם.{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51535 ראה תמונות.]}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''איש הקשר''', יחסו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למייסד השושלת רבי אהרן ראטה, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1908 עמוד 83<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [[צמאה לך נפשי]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1810 בטיש של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> * [[ניגון רוסטוב]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1628 בבית הכנסת של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%A7&diff=684932 2024-05-28T15:03:46Z

<p>מרדכי כהן: הגהה, הרחבה</p> <hr /> <div>הרב '''ישעיה יוסף הלוי בעק''' הוא רב ומשפיע קהילת [[מעייני ישראל]] ב[[בית שמש]], וראש כולל להוראה וחסידות 'תפארת שמשון' בירושלים, וחבר בוועד הרבנים של קהילות מעייני ישראל בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להרב חיים יהודה בעק, האדמו&quot;ר מטשערקאס, ולאמו בת רבי יואל בעער האדמו&quot;ר מראצפערט, נכדו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, מבניו הצעירים של רבי [[חיים הלברשטאם]] מייסד [[חסידות צאנז]], וחתן גיסו [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|רבי מרדכי דוב טברסקי]] מ[[הורנסטייפל]], נינו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> בצעירותו התחנך במוסדות [[חסידות ויז'ניץ|חסידות ויז'ניץ-מונסי]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו ובת דודתו מרת פריידל, ביתו של הרב ישראל חיים הכהן קאהן, רב קהילת [[תולדות אהרן]] ב[[בית שמש]].<br /> <br /> במשך השנים התקרב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> עם התגבשות קהילת [[מעייני ישראל]] בעיר, החל לשמש כמשפיע ורב הקהילה.<br /> <br /> במקביל, משמש כראש כולל להוראה וחסידות &quot;תפארת שמשון&quot; בירושלים, וחבר בוועד הרבנים של קהילות מעייני ישראל בארץ הקודש.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:בעק, ישעיה יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מעייני ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%A7&diff=684928 2024-05-28T14:58:49Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>הרב '''ישעיה יוסף''' הלוי '''בעק''' הוא רב ומשפיע קהילת [[מעייני ישראל]] ב[[בית שמש]], וראש כולל להוראה וחסידות 'תפארת שמשון' בירושלים, וחבר בוועד הרבנים של קהילות מעייני ישראל בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב חיים יהודה בעק, האדמו&quot;ר מטשערקאס, ולאמו בת רבי זושא, האדמו&quot;ר מראצפערט, כנצר לרבי [[חיים הלברשטאם]], מייסד חסידות צאנז.<br /> <br /> בצעירותו התחנך במוסדות חסידות ויז'ניץ-מונסי, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו ובת דודתו מרת פריידל, ביתו של הרב ישראל חיים הכהן קאהן, רב קהילת תולדות אהרון ב[[בית שמש]].<br /> <br /> לאורך השנים התקרב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> עם התגבשות קהילת [[מעייני ישראל]] בעיר, החל לשמש כמשפיע ורב הקהילה.<br /> <br /> במקביל, משמש כראש כולל להוראה וחסידות &quot;תפארת שמשון&quot; בירושלים, וחבר בוועד הרבנים של קהילות מעייני ישראל בארץ הקודש.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:בעק, ישעיה יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מעייני ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=684927 2024-05-28T14:55:45Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:מעייני ישראל באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב וייס.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הרב נפתלי צבי וייס]]<br /> [[הרב]] '''נפתלי צבי וייס''' הינו רב קהילת חב&quot;ד בשכונת [[הר נוף]], [[משפיע]] ו[[מגיד שיעור]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ראש השנה]] בשנת [[תש&quot;ל]] לאביו הרב יהונתן בנימין וייס מגדולי חסידי צאנז קלויזנבורג ומרבניה, המשמש כרב ואב&quot;ד בעיר [[מונטריאול]]{{הערה|אחיו של הרב יהונתן בנימין הינו הרב דב (בערל) וייס, רבה של קריית צאנז בירושלים, ומרבני חסידות צאנז-קלויזנבורג}}. ולאמו פרידה בתו של הרב משה חיים שמרלר רב קהל 'מחזיקי הדת' בעיר ציריך, למד בילדותו במוסדות חסידי צאנז.<br /> <br /> התחתן עם בתו של הרב יעקב בן ציון וואזנר בנו של פוסק הדור הרב [[שמואל וואזנר]] בתקופה שאחר חתונתו שהה בארה&quot;ב וזכה באותה התקופה להיות אצל הרבי.<br /> <br /> התקרב לחסידות חב&quot;ד בבחרותו, השתתף בהתוועדויות בהשתתפות זקני המשפיעים כר' [[מענדל פוטרפס]], ביקר מספר פעמים אצל [[הרבי]]. באותה התקופה אף התקרב ל[[חסידות גור]] לאדמו&quot;ר בעל ה&quot;[[שמחה בונם אלתר|לב שמחה]]&quot; ובעל ה&quot;[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]&quot; אולם לאחר הסתלקותם התקרב מאוד לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב וייס משמש כרב קהילת חב&quot;ד בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]], מוסר שיעורים ב[[תורת הנגלה]] והחסידות וכן בהלכה, בבתי חב&quot;ד וברחבי הארץ, רבים משיעוריו מיועדים לציבור החרדי - חסידי. בעבר ניהל כולל &quot;נפלאות מתורתך&quot; לציבור החסידי הכללי, ללימוד הלכה ומאמרי חסידות בעיון. היה ממקימי הכולל &quot;[[מעייני ישראל]]&quot; כמו כן ניהל את הכולל הוירטואלי באתר [[חסידות.נט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ; אחיו <br /> * הרב יצחק מאיר ווייס, מו&quot;ץ בביתר.<br /> * הרב יוסף ווייס, מו&quot;צ בציריך.<br /> * הרב דוד ווייס, ירושלים.<br /> * הרב יהודה ווייס, לונדון.<br /> * הרב אברהם ישעיה ווייס, בני ברק.<br /> ;בניו<br /> *בנו הרב אברהם מרדכי.<br /> *בנו הרב יצחק מאיר, חתן הרב [[בן ציון גרוסמן]] רמת שלמה ירושלים.<br /> *בנו הרב שמחה בונים.<br /> *חתנו הרב מאיר פדר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''במחיצת פוסק הדור''' - ראיון עם הנכד הגה&quot;ח הרב נפתלי צבי וייס סיפורים על דמותו של הסבא הגדול הגר&quot;ש וואזנר - [[עיתון כפר חב&quot;ד]] גליון 1602 עמוד 16 כח ב[[ניסן]] תשע&quot;ה.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31506 &quot;הרב וואזנער בפתיחת כולל חדש לנגלה וחסידות&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווייס, נפתלי צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וייס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:מעייני ישראל]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5&diff=684925 2024-05-28T14:53:17Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:מעייני ישראל באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מרדכי יואל שוורץ''' (יליד שנת [[תשד&quot;מ]], 1984) הוא חבר הנהלה וראש אגף הפעילות ב[[מרכז מעייני ישראל]] ביחד עם הרב [[אהרן גרוס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] ב[[י&quot;א אלול]] [[תשד&quot;מ]] לאביו הרב שמחה גרשון שוורץ, הגבאי הותיק של בית המדרש 'דברי חיים' - טשאקווא בירושלים, ומאנשי קהילת דושינסקיא.<br /> <br /> בסמוך לנישואיו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ובשנת [[תשס&quot;ב]] מונה למנהל הכולל שהוקם על ידי הרב מרדכי לוסטיג ששילב בסדרי הלימוד את תורת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך השנים ליווה את פתיחת הסניפים השונים של הכוללים, והתרחבות ההנהגה הרוחנית שלו עם הצטרפותם של הרב מנחם מענדל פויגל, הרב חיים שלום דייטש, הרב יקותיאל פרקש, הרב זלמן גופין, ועוד, וכיום משמש כמנהל אגף הפעילות בארגון, הפועל להפצת חסידות חב&quot;ד בקרב בני הציבור החסידי, ומהווה כיום ארגון גג לאלפי אברכים שהתקרבו לתורת חסידות חב&quot;ד ורבים מהם מגובשים כקהילות חב&quot;דיות עצמאיות אך נותרו עם הלבושים המקורים של החסידויות מהן באו.<br /> <br /> במסגרת תפקידו דואג לפעילות הסדירה של הכוללים, פתיחת מוסדות וגיבוש קהילות, ארגון התוועדויות ותיאום עם משפיעים לקראת יומי דפגרא, וניהול שבתות מיוחדות למשפחות ואברכים המשתייכים לארגון.<br /> <br /> הרב שוורץ מתגורר בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[יעקב יהודה שוורץ]] - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת חפציבה ב[[בית שמש]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:שוורץ, מרדכי יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:מעייני ישראל]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=684924 2024-05-28T14:52:56Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:מעייני ישראל באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב אהרן גרוס הוא (יליד שנת [[תשל&quot;ו]]) וחבר הנהלה וראש אגף פעילות [[מרכז מעייני ישראל]] בארה&quot;ק.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[בני ברק]] בי' אלול שנת [[תשל&quot;ו]] לאביו הרב צבי אריה גרוס מחשובי חסידי בלז<br /> בימי בחרותו בשנת [[תשנ&quot;א]] נשלח על ידי סבו הצדיק הרב משה שוסטר ל[[בית חיינו]] לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] במהלך חגי [[תשרי]] זכה לעבור מספר פעמים ב[[חלוקת הדולרים]].<br /> מיני אז נדבקה נפשו בתורת ובדרכי חב&quot;ד.<br /> === מעייני ישראל ===<br /> לאחר נישואיו החל לפעול להקמת ארגון שיקרב עוד אברכים ללימוד ודרכי החסידות<br /> בתחילה נועד עם הרב [[פישל וינגרטן]] והתחילו ללמוד יחד חסידות, כאשר לאחר מכן התחבר עם הרב [[מרדכי לוסטיג]] והקימו יחד רשת [[כולל]]ים ל[[לימוד החסידות]] בהמשך לקח כשותפות את הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] וביחד הקימו את אגף הפעילות במעייני ישראל ובו הקימו רשת בתי מדרשות ב[[ארץ הקודש]] ובו נמסרים מאות שיעורי חסידות מידי שבוע פעילויות מגוונות כמו [[התוועדויות]] שיעורי נשים פעילות לילדים כוללים שבתות אחדות עד שכיום מהווה הארגון גג לאלפי אברכים שהתקרבו לתורת [[חסידות חב&quot;ד]] ורבים מהם מגובשים כקהילות חב&quot;דיות עצמאיות אך נותרו עם הלבושים המקורים של החסידויות מהן באו.<br /> <br /> כיום מתגורר הרב גרוס ב[[ירושלים]].<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרוס, אהרן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:מעייני ישראל]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=684923 2024-05-28T14:52:39Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:מעייני ישראל באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>[[קובץ:מעייני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עלון היוצא על ידי הארגון]]<br /> '''ארגון מעייני ישראל''' הוא ארגון כלל ארצי להפצת לימוד ה[[חסידות]], שנוסד על ידי הרב [[מרדכי לוסטיג]] הרב [[אהרן גרוס]] הרב [[מרדכי יואל שוורץ]], ההוגים בתורת [[חסידות חב&quot;ד]], בראש הרשת נמנים המשפיעים הרב [[זלמן גופין]] והרב ר' [[חיים שלום דייטש]]. בתמיכת הנגידים החסידים [[אליהו שלוסברג]] [[דוד פישר]] ו[[חיים יעקב לייבוביץ']], והוא על שמו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש. לארגון סניפים ב[[אשדוד]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]], [[חיפה]], ברכפלד [[קריית גת]] ו[[ביתר עילית]].<br /> <br /> == ראשית הארגון ==<br /> ראשיתו של הארגון היה בירושלים, הקמת [[כולל אברכים]] בירושלים בראשות הרב [[מנחם מענדל פויגל]], ללימוד תורת ה[[חסידות]] וה[[נגלה]] בשם &quot;צדקת ישראל&quot;. בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]].<br /> <br /> ראשי הכולל: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] (חסיד וויזניץ) ראש &quot;מעייני ישראל&quot;. ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לפני הצהרים, והרב [[ישעי יוסף בעק]]. מנכ&quot;ל הארגון הוא הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] ואיתו עימו שותף לניהול הרב [[אהרן גרוס]].<br /> <br /> בחודש [[סיוון]] [[תש&quot;ע]] הכולל עבר למשכנו החדש בשכירות, ברחוב אהלי יוסף ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי&quot;ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> הארגון גם הקים בשנת [[תש&quot;ע]] כולל ללימוד [[חסידות]] ברח' [[רש&quot;י]] 26 ב[[בני ברק]], בראשות הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]. בעבר כיהנו גם הרב אליעזר פרנקל, הרב פישל בידרמן, הרב דובער בלינוב, הרב יהושע גרינפלד, כיום הרב [[יואל פרידמן]] מכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בחורף [[תשע&quot;ד]] הוקם בביהמ&quot;ד מעייני ישראל בירושלים ישיבת בוקר לבחורים מישיבות חסידיות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] כהכנה לתפילת שחרית, בראשות הרב דוד שלאמע ובהשתתפות ה[[משפיע]] ר' יצחק וואלפין. הפעילות במסגרת 'איגוד בחורים לומדי חסידות' התרחבה וגדלה על ידי הרב ישראל וינשטוק (לשעבר חסיד בויאן), כשבוגריה פועלים בפתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ של קהילת מעייני ישראל.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ב נפתח בית כנסת ובית מדרש לקהילת מעייני ישראל בירושלים ברחוב אלעזר המכבי.<br /> <br /> ==מפעולות הארגון==<br /> [[קובץ:מעייני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בבית המדרש מעייני ישראל בירושלים (תש&quot;ע)]]<br /> הארגון מפעיל בית מדרש בירושלים, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ובמועדים. לפני התפילה נמסרים שיעורים בתורת חסידות חב&quot;ד על ידי [[משפיע]] בית המדרש [[הרב]] [[חיים שלום דייטש]] (נוסח התפילה בנוסח חב&quot;ד). רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יקותיאל פרקש]]. בבית הכנסת נערכות התוועדויות במועדים חסידיים כמו [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[י&quot;ב תמוז]] וכו'. וכן ב[[שבת מברכים]] בהשתתפות המשפיע המקומי הרב דייטש ומשפיעים אורחים וכל שבת בהשתתפות משפיעים אורחים כגון הרב [[יעקב משה וולברג]].<br /> <br /> כמו כן הוקמו בתי מדרש בערים ביתר עילית, בית שמש, אשדוד, בני ברק, חיפה, קרית גת, אלעד, צפת, בתשפ&quot;ב הוקמו עוד 2 סניפים בעיר בית שמש ברמת אברהם ורמה ד' בנוסף לקיים.<br /> אנשי הארגון עורכים ישיבות בין הזמנים , ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].<br /> <br /> אנשי הארגון, יזמו מערכת כנסי חגים ושיעורי חסידות לנשים מהציבור החרדי. בסיס השיעורים הן נשות האברכים המשתתפים בשיעורי חסידות של 'מעייני ישראל' וכן נשות אברכי הכוללים של 'מעייני ישראל'. המארגנים הם הרב משה ארנפלד מחברי הכולל, ובסיוע מאסיבי של הגב' גיטל פישר ובתה הגב' נחמה בריקמאן שהחלו להרים את הפעילות המיוחדת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35827 חב&quot;ד אינפו]}}, וכן שיעורים שבועיים קבועים הנמסרים על ידי הרבנית זילברשטרום.<br /> <br /> מידי שנה מארגן הארגון שבת התאחדות לכלל האברכים הרואים עצמם שייכים למעייני ישראל ומושפעים ממנו. המשפיעים הקבועים שם הם: הרב [[זלמן גופין]] הרב [[חיים שלום דייטש]] וכן הרב [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]] ומשפיעים אורחים נוספים. מספר המשתתפים מגיע לפי האמדן בקרוב לכ-750 איש מכל רחבי הארץ. בכמה מהשנים השתתפו באירוע גם משפחות האברכים.<br /> <br /> כמו כן, מידי שנה, הארגון מארגן קבוצה גדולה של כ-100 איש [[נסיעה לרבי|הטסה לרבי]] ל[[שמחת תורה]] ול[[ג' תמוז]].<br /> <br /> הארגון מוציא לאור מדי תקופה עלון המסקר את פעילות הארגון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35696 אינפו].}}.<br /> <br /> === התפתחות הארגון בשנים האחרונות ===<br /> עם השנים התפתחה הארגון לפעילות מסועפת ועניפה הכולל בתוכו מעל חמש עשרה בתי כנסת ברחבי הארץ ומעל שלושים נקודות של כוללים ללימוד החסידות ברחבי הארץ, כמו כן הוחל פעילות רחבה בציבור הנשים החל משיעורים וימי גיבוש ועד שבתות אחדות. בתקופה האחרונה התחיל הארגון בפעילות רחבה בקרב הנוער והילדים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב&quot;ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]], [[חיפה]] ו[[בני ברק]]. בערב ראש השנה [[תשפ&quot;ג]] חנכו את הבניין החדש.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מעייני ישראל]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%92%D7%9C&diff=684922 2024-05-28T14:52:26Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:מעייני ישראל באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>[[קובץ:פויגל 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פויגל]]<br /> הרב '''מנחם מענדל פויגל''' הינו [[משפיע]] ידוע, נואם ואיש [[חינוך]] מובהק.<br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב מענדל נולד למשפחה מגזע חסידי [[ויז'ניץ]], ובעל השפעה על חוגים רחבים בחסידות. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נקרא לשליחות חינוכית בת כעשור בלאס אנג'לס, שב[[ארה&quot;ב]]. שם זכה לקירבה מאת השד&quot;ר הראשי הרב [[שמואל דוד הלוי רייטשיק]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] השתקע ב[[ארץ הקודש]], ויחד עם המשך פעילות ענפה ומגוונת בשדה החינוך נקרא לעמוד בראש [[כולל אברכים|כולל]] צדקת ישראל שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br /> <br /> עוסק גם בהדרכה חינוכית, ומשתתף קבוע בוועידת המחנכים השנתית של המרכז החינוכי החסידותי של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] היה אורח הכבוד של [[היכל מנחם]] בארא פארק בהתוועדות מלוה מלכה הנערכת מדי שנה לכבוד [[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> שימש כ[[מנהל]] [[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין]] ב[[שכונת רמות]] ב[[ירושלים]], וכראש מכינה לישיבה בתלמוד תורה 'קדושת התורה', שם היה ממנהליה. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פויגל מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידי ויז'ניץ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:מעייני ישראל]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=684921 2024-05-28T14:51:59Z

<p>מרדכי כהן: דף חדש</p> <hr /> <div></div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=684908 2024-05-28T14:39:37Z

<p>מרדכי כהן: הוספת קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>הניגון '''אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר&quot;ן, תנינא מ&quot;ח ב', ז': &quot;וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל&quot;.}}.<br /> <br /> בשונה מהנוסח המקובל הגורס שהעיקר הוא 'לא '''לפחד''' כלל', הביטוי המדוייק הוא 'לא '''להתפחד'''', כלומר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי פחד.<br /> <br /> דבר זה ניתן לדייק מפסק ההלכה של הרמב&quot;ם שמבאר במניין מצוות לא תעשה אודות האיסור לפחד במלחמה, שאף שלא ניתן לצוות על רגש הלב, האיסור על האדם הוא שלא להפחיד את עצמו ושלא להתבונן בדברים המעוררים את היראה מפני האויבים{{הערה|כך כותב אדמור הצ&quot;צ באחד מאגרותיו{{מקור}}}}.<br /> <br /> הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב&quot;די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]]. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' [[דוד הורביץ]], וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]].<br /> <br /> לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.<br /> <br /> לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים &quot;וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת&quot;.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|תוכן=אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק{{ש}}אוּן דֶער עִקָּר נִישְׁט צוּ שְׁרֶעקְן זִיך!}}<br /> ===תרגום===<br /> {{ציטוט|תוכן=העולם הוא גשר צר{{ש}}והעיקר לא לפחד!}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%99%D7%96_%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.MP3 להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]''' {{שמע}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025653 לשמיעת הניגון]''' (בדקה 4:08) מתוך אלבום &quot;יענקל יענקל&quot; מאת הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]] {{שמע}}<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9B%22%D7%A5&diff=652589 2024-01-15T10:15:16Z

<p>מרדכי כהן: הפניה</p> <hr /> <div>#הפניה [[חיים יהודה כץ]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A2_(%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7)&diff=646588 2023-12-06T16:01:35Z

<p>מרדכי כהן: קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>{{מפנה|מקהלת ה'קאפעליע' ניו יורק|משמעות אחרת|מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קובץ:קאפעליע לוגו.jpg|ממוזער|סמל המקהלה]]<br /> '''מקהלת קאפעליע''' היא מקהלה חסידית חב&quot;דית הפועלת בעיר ניו יורק, תחת ניצוחו של ר' יוסי כהן.<br /> <br /> המקהלה נפתחה בשנת [[תשע&quot;ד]] בביצוע של ה[[ניגון הבן יקיר לי]] וה[[ניגון הגלה נא]].<br /> <br /> המקהלה מפעילה את המיזם '''זאָג אַ ניגון''', המבצע ניגונים חב&quot;דים ובהם גם כאלו שאינם מפורסמים. נכון לתמוז תשפ&quot;ב הוציאה המקהלה 23 ניגונים, כאשר חלק מהביצועים פרסמו את הניגונים והפכו אותם לפופולאריים.<br /> <br /> המקהלה מופיעה באירועים שונים בשכונת [[קראון הייטס]] וסביבתה.<br /> <br /> ==דיסקוגרפיה==<br /> *[[ניגון לר' הלל מפאריטש]] (2)<br /> *[[ניגון הבן יקיר לי]]<br /> *[[ניגון הנה מה טוב]]<br /> *ניגון לשבת ויום טוב ([[ניגון צ&quot;ה]])<br /> *ניגון לשבת ויום טוב ([[ניגון ע&quot;ח]])<br /> *ניגון לבבי ([[ניגון פ']])<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]] (ניגון כ&quot;ט)<br /> *[[ניגון לרב משה וילנקר|ניגון לר' משה ווילענקער]]<br /> *ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]<br /> *ניגון [[באטראכט דעם מענטש]]<br /> <br /> ===ניגונים שחודשו על ידי המקהלה===<br /> *בימי מרדכי ואסתר<br /> *[[ניגון לר' יצחק מדובאוו]]<br /> *[[ניגון לר' מיכאל טייטלבויים]]<br /> *[[ניגון לר' משה גולדשמיד]]<br /> *[[ניגון מקאלימאוויטש]]<br /> *[[ניגון שמחה מקובליץ]]<br /> *מחרוזת ניגונים לימים נוראים<br /> *[[ניגון יעלה|ניגון יעלה תחנונינו]] לר' שלום חריטונוב<br /> *[[ניגון לר' שלמה חיים]]<br /> *[[ניגון בנה ביתך]] כבתחילה <br /> *[[ניגון שושנת יעקב]] לר' שלום חריטונוב<br /> *[[ניגון המבדיל מניקולייב]]<br /> *[[ניגון מפני מה]]<br /> *[[ניגון הנה מה טוב (דובאוו)|ניגון הנה מה טוב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%A2/ תגית: הקאפעליע]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מקהלות חסידיות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=644580 2023-11-15T16:59:26Z

<p>מרדכי כהן: /* תולדות אהרן */ קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>[[קובץ:שומרי אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל השומר אמונים בירושלים]]<br /> '''שומרי אמונים''' היא שושלת ירושלמית בת ארבעה דורות.<br /> <br /> == היסטורית החסידות ==<br /> מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.<br /> <br /> אחרי פטירתו התפלגה החסידות, רוב החסידים מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] לאדמו&quot;ר מ[[תולדות אהרן]].<br /> <br /> חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה, שירש גם את בית מדרשו, לאדמו&quot;ר משומרי אמונים. האדמו&quot;ר התגורר ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשעת [[ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש|ביקורו של הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל]] ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות.<br /> <br /> רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו&quot;רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-770{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו&quot;רים.<br /> <br /> על פי צוואתו, מונה בנו השני רבי שלמה כאדמו&quot;ר המרכזי, ואליו נהרו מרבית החסידים לאחר פטירתו, כשמרכז החסידות הינה ברחוב מאה שערים בירושלים.<br /> <br /> בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו&quot;רים בבני ברק אשדוד וקריית גת.<br /> <br /> בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת [[תש&quot;פ]], ובנו הגדול מילא את מקומו.<br /> <br /> == תולדות אהרן ==<br /> אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי [[אברהם יצחק קאהן]] ומינו אותו לאדמו&quot;ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו&quot;ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר. <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו&quot;ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 5 בניו (ישנם הטוענים שבצוואה האדמו&quot;ר ר' אברהם יצחק מינה את ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו&quot;ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב&quot;ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. <br /> <br /> החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי [[שמואל יעקב קאהן|שמואל יעקב]] לאדמו&quot;ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]], אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן. <br /> <br /> למרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]], וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו&quot;ר את רבי [[שמואל יעקב קאהן]]. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו&quot;ר הקודם.{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51535 ראה תמונות.]}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''איש הקשר''', יחסו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למייסד השושלת רבי אהרן ראטה, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1908 עמוד 83<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [[צמאה לך נפשי]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1810 בטיש של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> * [[ניגון רוסטוב]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1628 בבית הכנסת של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=644579 2023-11-15T16:56:45Z

<p>מרדכי כהן: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שומרי אמונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל השומר אמונים בירושלים]]<br /> '''שומרי אמונים''' היא שושלת ירושלמית בת ארבעה דורות.<br /> <br /> == היסטורית החסידות ==<br /> מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.<br /> <br /> אחרי פטירתו התפלגה החסידות, רוב החסידים מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] לאדמו&quot;ר מ[[תולדות אהרן]].<br /> <br /> חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה, שירש גם את בית מדרשו, לאדמו&quot;ר משומרי אמונים. האדמו&quot;ר התגורר ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשעת [[ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש|ביקורו של הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל]] ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות.<br /> <br /> רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו&quot;רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-770{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו&quot;רים.<br /> <br /> על פי צוואתו, מונה בנו השני רבי שלמה כאדמו&quot;ר המרכזי, ואליו נהרו מרבית החסידים לאחר פטירתו, כשמרכז החסידות הינה ברחוב מאה שערים בירושלים.<br /> <br /> בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו&quot;רים בבני ברק אשדוד וקריית גת.<br /> <br /> בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת [[תש&quot;פ]], ובנו הגדול מילא את מקומו.<br /> <br /> == תולדות אהרן ==<br /> אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי [[אברהם יצחק קאהן]] ומינו אותו לאדמו&quot;ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו&quot;ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר. <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו&quot;ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 5 בניו (ישנם הטוענים שבצוואה האדמו&quot;ר ר' אברהם יצחק מינה את ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו&quot;ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב&quot;ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. <br /> <br /> החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי שמואל יעקב לאדמו&quot;ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]], אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן. <br /> <br /> למרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי מאיר ברנדסורפר רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]], וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו&quot;ר את רבי [[שמואל יעקב קאהן]]. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו&quot;ר הקודם.{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51535 ראה תמונות.]}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''איש הקשר''', יחסו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למייסד השושלת רבי אהרן ראטה, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1908 עמוד 83<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [[צמאה לך נפשי]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1810 בטיש של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> * [[ניגון רוסטוב]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1628 בבית הכנסת של תולדות אהרן] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99&diff=644492 2023-11-14T16:17:39Z

<p>מרדכי כהן: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:התניא קדישא וכוחו האלוקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התניא קדישא וכחו האלוקי]]<br /> '''התניא קדישא וכוחו האלוקי''' ליקוט מיוחד על אודות חשיבתו וקדושתו של ספר ה[[תניא]] מתוך אגרות ושיחות [[רבותינו נשיאינו]], ומתוך רשימה מיוחדת שכתב הרב [[משה ניסלביץ]] מפי ה[[חסיד]] הרב [[חיים אברהם דוכמן]]. הרשימה נשמרה בתוך כדים טמונים באדמה בחצר בית משפחת ניסלביץ', וכאשר עלו [[ארץ הקודש|ארצה]] ב[[אייר]] [[תשל&quot;א]] הביא עמו את הרשימה.<br /> <br /> הספר נלקט על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונערך על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי ארגון &quot;[[אחדות ישראל בהפצת המעינות]]&quot; בכריכה מהודרת וצבעונית, וכולל 240 עמודים. בשנתיים הראשונות הודפס הספר ב-‏17 אלף עותקים. ב[[ניסן]] [[תשס&quot;ו]] הודפסה מהדורה חדשה ב-17,000 עותקים נוספים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://abc770.org/article_node_2773/ &quot;יחודו של ספר התניא&quot;] - פרק מתוך הספר.<br /> פרקי ביקורת של הרב [[יהושע מונדשיין]] על הספר:<br /> *[https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9B-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%91/54924459 הבא במחתרת א']<br /> *[https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9B-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%91/54924459 הבא במחתרת ב']<br /> *[https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9B%D7%90-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%92/53096283 הבא במחתרת ג']<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=574956 2022-12-15T15:31:49Z

<p>מרדכי כהן: בקשה</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --&gt;<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> <br /> www.rabbisalliance.org/ אתר הבית של [[איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:13, כ&quot;ט בחשוון, ה'תשפ&quot;ג<br /> :בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בכסלו ה'תשפ&quot;ג 22:33, 4 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> הוספת הקישורים לערכו של האדמו&quot;ר מבישטינא [[יששכר בער לייפר|הרב יששכר בער לייפר]]<br /> * [youtu.be/4DkPIHPQy2w התוועדות במוצ&quot;ש י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א] בבית שמש.<br /> * [youtu.be/F367kPobcmE התוועדות חג הגאולה י&quot;ט כסלו - כ&quot;ק אדמו&quot;ר מבישטנא שנת תשפ&quot;ג].<br /> * [youtu.be/3imq6YttEbk האדמו&quot;ר מבישטינא שר ניגון חב&quot;ד &quot;דער פלפול&quot;].<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=523005 2022-02-20T09:21:02Z

<p>מרדכי כהן: מקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]<br /> '''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוקים [[עשרת הדיברות]].<br /> <br /> == קבלת הלוחות מה' ==<br /> {{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}}<br /> בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}.<br /> <br /> {{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז&quot;ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.<br /> <br /> במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק|צדיקים]], כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].<br /> <br /> במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י&quot;ז בתמוז|היום יום, י&quot;ז בתמוז]]}}<br /> כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ&quot;ה מ&quot;ו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[ב'תמ&quot;ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.<br /> <br /> (שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]].<br /> <br /> == צורת הלוחות ==<br /> גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] על [[פרשת כי תשא]], רבי אברהם ברדקי, רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, רבי [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי, רבי [[ניסים קרליץ]], רבי חיים פנחס שיינברג, רבי יששכר-דוב גולדשטיי, רבי [[שלמה זלמן אויערבך]] ורבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]). בשיחה ציין הרבי גם:&quot;שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב&quot;ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול&quot;, מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו &quot;ביכורי אליהו&quot; כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]] ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש&quot;ס]] שארכן ורחבן היה שישה טפחים, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.<br /> <br /> המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי&quot;ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].<br /> <br /> היו שניסו לעורר על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ&quot;ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ&quot;ו, ו[[מסכת נדרים]], פ&quot;ה.}} שאין &quot;מרובע&quot; במעשה בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ&quot;ה.}} נכתב שהלחות נבראו ב[[בריאת העולם]]. אולם טענה זו הופרכה, וזאת מכיוון שמסקנת הירושלמי היא שהכלל ש&quot;אין מרובע במעשה בראשית&quot; הוא רק ב[[בעלי חיים]]{{מקור}}.<br /> <br /> ===התייחסות מהרבי במשך השנים===<br /> [[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]<br /> [[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]<br /> בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב&quot;דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.<br /> <br /> עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות{{הערה|ראה מכתב הרבי למרת בתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב&quot;בול&quot; של הרשת מ[[כ&quot;ה סיוון]] [[תשכ&quot;ב]], ולהרב [[קלמן כהנא]] מ[[י&quot;ב שבט]] [[תשכ&quot;ז]].}} , כאשר היה אחראי על הוצאת ה&quot;[[שיחות לנוער]]&quot; שיצאו לאור בחיי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה&quot;שיחות לנוער&quot; כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון{{הערה|ראה מכתב הרבי לרב [[שלום דובער ריבקין]] מ[[כ&quot;ט שבט]] [[תשכ&quot;א]]:&quot;ציורי הלוחות - כרגיל ב&quot;עולם&quot; - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש&quot;ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז&quot;ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה&quot;שמועסין&quot; (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]])&quot;.}}.<br /> <br /> בהזדמנות כאשר שלח הרב [[יעקב בריסקי]] ראש ישיבת &quot;[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]&quot;, תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות. מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.<br /> <br /> הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] דאג לאחר השיחה, להסתובב בעשרות בתי כנסת ולשנות את צורת הלוחות למרובעים ב[[פרוכת]], באישורו של ה[[גבאי]].<br /> <br /> לאחר חג השבועות [[תשמ&quot;א]] נערכה הכנסת [[ספר תורה הכללי]] של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], כיון שהכתר לספר תורה נרכש עוד קודם שיחת הרבי בפומבי על צורת הלוחות, נחרטו עליו לוחות עגולים, ובשעה שהרבי עלה לתורה בספר בפעם הראשונה{{הערה|ההכנסה נערכה בקנדה ביום ראשון, וליום שני הביאו אותו ל-770 לקריאת התורה והרבי עלה בו.}} נעץ הרבי מבט ממוסך בכתר, ולאחר התפילה בירר הרבי מי התורם{{הערה|הרב [[אליעזר ליין]].}} ואמר שלפי מה שהתבונן ניתן לתקן בקלות מבלי שהכתר יהרס, וכיון שמדובר בתורם שיקבל את הדברים, הרי שיאמרו לו לתקן{{הערה|על פי מכתבו של הרב [[יהושע מונדשיין]].}}.<br /> <br /> בשיחה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ב]], עורר הרבי על כך שוב, באומרו:{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב&quot;סמל&quot; שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}, הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד&quot;כל מעשיך לשם שמים&quot;, ו&quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.<br /> <br /> באותה שנה יצא על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] סניף [[נחלת הר חב&quot;ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]] החוברת &quot;[[על חטא העיגול]]&quot; בעריכתו של ר' [[יחזקאל סופר]]. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.<br /> <br /> מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי{{הערה|זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.}}, ובמקומות רבים שונו צורת הלוחות{{הערה|[https://col.org.il/news/129130 &quot;נטע זר בכרם ישראל&quot;: 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] ניסו [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול לקראת [[חנוכה]] הנפקת מטבעות שמצידם האחד יופיעו סמלים יהודיים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע שבין הסמלים היהודיים יופיע צורת לוחות-הברית. הרבי הגיב על הצע זו:{{ציטוטון|הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש&quot;ס]])}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל{{הערה|[https://chabad.info/news/33196/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות].}}, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/הרבנות-הראשית-ריבעה-את-לוחות-הברית/ הרבנות הראשית &quot;ריבעה&quot; את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ&quot;ד סיון]] [[ה'תשע&quot;ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סיעה.<br /> <br /> הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש&quot;ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב&quot;ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.<br /> <br /> לבית כנסת בירושלים ששינה את צורת הלוחות החצי עגול למלבן, הורה הרבי לשנות למרובע, אם זאת שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> {{להשלים}}<br /> הרבי הסביר שהסיבה ש[[חטא העגל]] והלוחות האחרונות נכתבו ב[[פרשת כי תשא]] כהמשך ללוחות הראשונות כך שנראה הדבר שהם משהו &quot;אחד&quot;, למרות שמדובר לכאורה בשני עניינים הפכיים ולא קשורים, זאת משום ששלושת הדברים האלו הינם מסמלים את שלושת השלבים בעלייה של בני ישראל: הלוחות הראשונות מבטאים את העלייה של בני ישראל, חטא העגל מסמל את הירידה לצורך עלייה - שמובילה לשלימות של הכול - הלוחות האחרונות{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4<br /> *הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ&quot;א עמוד 24<br /> *'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה<br /> *'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש&quot;פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2<br /> *הרב מרדכי מנשה לאופר, '''לוחות מרובעים''', בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ&quot;ב, עמוד 9<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{אוצר החכמה|יחזקאל סופר|על חטא העיגול|629099}} <br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2097 נו, חב&quot;דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר {{שטורעם}} {{PDF}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129130 &quot;נטע זר בכרם ישראל&quot;: 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}}<br /> *הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות]''' - מתוך הערך &quot;[[לוחות הברית]]&quot; (ערך זה) עם צילום מסך מאתר [[חב&quot;דפדיה]] - {{אינפו}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:הלכה]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A&diff=523004 2022-02-20T09:13:23Z

<p>מרדכי כהן: הסרת קטגוריה:רבנים; הוספת קטגוריה:רבני העדה החרדית באמצעות HotCat</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]<br /> ה[[רב]] '''משה שטרנבוך''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ו]], 1926), הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[לונדון]] ב[[כ&quot;ד בשבט]] [[תרפ&quot;ו]] לרב אשר שטרנבוך ולאמו מרת דבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה', כצאצא למשפחת [[הגאון מוילנא]]. בילדותו, הושפע מדמותו של הרב [[אלחנן וסרמן]] שהתארח בבית הוריו בלונדון במסגרת המסעות שערך לגיוס כספים לישיבתו בברנוביץ.<br /> <br /> בגיל תשע התייתם מאביו.<br /> <br /> בבחרותו למד למד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון של הרב משה שניידר ובישיבת 'חברון' ב[[ירושלים]]. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ולרב [[דוב בעריש וידנפלד]] מ[[טשעבין]]{{הערה|שלימים העניק הסכמה לספרו &quot;מועדים וזמנים&quot;.}}, וכן היה מקורב לאדמו&quot;ר מגור הרב [[ישראל אלתר]] שלמד עמו ב[[חברותא]] מדי יום שישי, ואף אירח אותו על שולחנו בשבתות{{הערה|יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע&quot;ב.}}.<br /> <br /> בגיל 27 [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של [[החזון איש]], ששימש כשדכן.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש 'ישיבת המתמידים', ובהמשך התגורר כעשרים שנה בסמוך ל[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], ועמל על כתיבת סדרת הספרים &quot;מועדים וזמנים&quot; וספרים נוספים ועמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] ושימש כרב קהילה ב[[ראש העין]]. בהמשך, שימש במשך מספר שנים כרבה של קהילה חרדית ב[[יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קבע את מגוריו בשכונת 'הר נוף' ב[[ירושלים]], והקים בה מרכז תורני על שם הגר&quot;א הכולל בית מדרש ובית כנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], עם פטירת רבה של [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית, והחל משנת [[תשס&quot;ג]] מכהן כראש בית הדין.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו&quot;ת &quot;תשובות והנהגות&quot; בסדרה הכוללת 7 כרכים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]].}}.<br /> <br /> החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע&quot;ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע&quot;ח]] קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ&quot;א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> ===עם רבותינו נשיאינו===<br /> על אף קשריו ההדוקים עם אנשי חוגי הקנאים בירושלים ותפקידו כראש בית הדין של חוגי העדה החרדית, הרב שטרנבוך עמד לאורך כל השנים בקשר עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד.<br /> <br /> קשר זה החל כבר בהיותו בחור מבוגר, כאשר פנה בשנת [[תש&quot;ט]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בבקשה לקבלת סדר בלימוד, וזכה למענה שהדריך אותו שהלימוד יהיה על מנת לעשות ולקיים, ושהעשיה תהיה מתוך רגש פנימי של [[אהבת השם]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ חלק ט' אגרת ג' רצט: &quot;אל מר משה שי'{{ש}}שלום וברכה{{ש}}במענה על כתבו שמבקש לכתוב לו סדר בלימוד התורה שעוסק כל ימי השבוע רק איזה שעות בשבוע הנהו לומד עם איזה תלמידים. הנה הסדר מבואר בברכת אהבת עולם ללמוד לשמור לעשות ולקיים. ופירושו שהלימוד יהי' בשביל לידע לשמור ממה שצריכים לשמור עצמו הן בעניני המוחין והן בעניני המדות וצריכים ללמוד הדינים ודרכי הנהגה במדות טובות, בכדי לעשות בפועל וללמוד ספרי מוסר וספרי חסידות אשר העשי' תהי' בקיום פנימי כלומר שלא להטעות עצמו וזהו 'באהבה', דהאהבה הוראה על הקיום כראוי לכל אחד לפי מהותו והשי&quot;ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה{{ש}}בשם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א{{ש}}מזכיר&quot;.}}.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את הרבי לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יני את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי מכיר אותו, הוא מעמיד אותו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י&quot;א ניסן תשי&quot;ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: &quot;ב&quot;ה, י&quot;א ניסן, תשי&quot;ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט&quot;ז אדר, בו מעורר ע&quot;ד נוסח הזמנה שקבל מהרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ כו' מוה&quot;ר בן ציון שי' שם טוב שד&quot;ר, אשר הנ&quot;ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז&quot;ל (תענית ב' ע&quot;א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה&quot;ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י&quot;ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה&quot;ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד&quot;ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא &quot;כתקון חז&quot;ל&quot;, וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע&quot;פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז&quot;ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה&quot;ר שאומן גדול הוא ובא לכאו&quot;א לפי ענינו, וכמרז&quot;ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ&quot;ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר&quot;ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר&quot;ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה&quot;ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ&quot;פ בלב, והוא ע&quot;ד מ&quot;ש הרמב&quot;ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע&quot;פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז&quot;ל (נדרים כ&quot;ה ע&quot;א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ&quot;ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי&quot;ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת&quot;ר, אינו כן. וכנ&quot;ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ&quot;ל. - עיין רמב&quot;ם הל' תפלה פ&quot;א ופ&quot;ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ&quot;א אף שנמצא בדוגמתו בכ&quot;מ וכנ&quot;ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ&quot;ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ&quot;ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ&quot;ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע ד&quot;ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש&quot;ט.{{ש}}מוסג&quot;פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע&quot;ל, אשר בטח יענין את כת&quot;ר שי'&quot;.}}.<br /> <br /> ===קשריו עם חסידי חב&quot;ד===<br /> כשהגיעו רבני חב&quot;ד להזמינו לסיום הרמב&quot;ם הארבעים, אמר להם הרב: שבמשך תקופה קיים חלופת מכתבים עם הרבי, ולאחר מכן הוא בירך בחום את המארגנים והמשתתפים{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/394731.html דיווח באתר 'כיכר השבת'].}}.<br /> <br /> הרב שטרנבוך, נוהג לקנות [[אתרוג]]י [[כפר חב&quot;ד]] של משפחת גרליק, מגזע [[אתרוגי קלאבריא]] עבורו ועבור בני ביתו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=8756&amp;lang=hebrew דיווח באתר 'שטורעם'].}}.<br /> <br /> העניק הסכמה וברכה לספר המבאר את [[שער היחוד והאמונה]] ב[[תניא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76048 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ==מפסקיו==<br /> ===[[פאה נוכרית]]===<br /> הרב שטרנבוך תמוך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: &quot;האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד&quot;<br /> <br /> בשו&quot;ת דת והלכה&lt;ref&gt; (סימן א)&lt;/ref&gt;: &quot;וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא&quot;כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו&quot;ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא&quot;כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא&quot;.<br /> <br /> ===להדליק נר של יום הזכרון===<br /> מורה לברך בהדלקת נרות של [[ראש השנה]], לברך &quot;להליק נר של יום טוב יום הזכרון&quot; על דרך מנהג חב&quot;ד לברך &quot;להדליק נר של יום הזכרון&quot;.<br /> <br /> בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב&quot;ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב&quot;ד הוא המנהג הנכון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב משולם דוד סולובייצ'יק (היה נשוי לאחותו).<br /> *גיסו, הרב חנוך ארנטרוי - לשעבר ראב&quot;ד בבית הדין הרבני ב[[לונדון]] (היה נשוי לאחותו).<br /> *גיסו, הרב חיים יעקב אריאלי (היה נשוי לאחותו){{הערה|בנם הוא הרב [[אשר אריאלי]].}}.<br /> *בנו, הרב אפרים זלמן שטרנבוך - ר&quot;מ בישיבה שבראשותו ומחבר ספרים &quot;אבני שוהם&quot; ו&quot;יששכר וזבולון&quot;.<br /> *בנו, הרב אשר שטרנבוך.<br /> *בנו, הרב חיים עוזר שטרנבוך.<br /> *חתנו, הרב שלמה זלמן איראם - משיב ב[[ישיבת פוניבז']].<br /> *חתנו, הרב יששכר שרייבר - הוא [[כולל אברכים|ראש כולל]], מחסידי [[תולדות אהרן]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> {{טורים|<br /> *'''מועדים וזמנים''' - תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו<br /> *'''תשובות והנהגות''' - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות<br /> *'''טעם ודעת''' - שלושה כרכים על פרשיות התורה<br /> *'''ביאורים והנהגות על התורה''' חמישה כרכים על פרשיות התורה<br /> *'''חכמה ודעת''' - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה<br /> *'''פשט ועיון''' - סדרת ספרים על מסכתות הש&quot;ס<br /> *'''הגדה של פסח, מועדים וזמנים''' - יו&quot;ל תשכ&quot;ב עם חידושי הלכות וביאורים<br /> *'''הגדה של פסח, טעם ודעת''' - יו&quot;ל תשס&quot;א עם פסקי הלכות וביאורים<br /> *'''הגדה של פסח, ויגד משה''' - יו&quot;ל תשפ&quot;א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים<br /> *'''דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת'''<br /> *'''משנת המועדים''' - על [[חנוכה]]<br /> *'''דת והלכה''' - &quot;ענייני הלכה מבעיות זמננו&quot;, ירושלים תש&quot;ל<br /> *'''זבחי קודש''' - על [[מסכת זבחים]]<br /> *'''אורחות הבית'''- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי<br /> *'''תורת המשפחה''' - דיני טהרה וחינוך הבנים<br /> *'''ההלכה במשפחה'''<br /> *'''בעיות הזמן''' (2 כרכים)<br /> *'''מצות [[שמיטה|שביעית]] כהלכה'''<br /> *'''סת&quot;ם כהלכתן''' - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין<br /> *'''הדרך ל[[תשובה]]''' - פירוש והערות על הלכות תשובה של ה[[רמב&quot;ם]]<br /> *'''קיצור דיני [[ריבית]] המצויים'''<br /> *'''[[ברכת החמה]]''' - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק [[תשמ&quot;א]]<br /> *'''ערב פסח שחל בשבת ו[[פורים משולש]]''', בני-ברק<br /> *'''הלכות [[הגר&quot;א]] ומנהגיו, ירושלים תשנ&quot;ח'''<br /> *'''דע מה שתשיב''' - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, [[ירושלים]] [[תשמ&quot;א]]<br /> *'''דעת ומחשבה''' - על [[הרמב&quot;ם]] הלכות דעות והלכות עבודה זרה<br /> *'''רשימות בשמעתתא''' - הערות על ספר שב שמעתתא<br /> *'''אש קודש''' - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת &quot;תורת אמת&quot; בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'<br /> *'''הליכות והנהגות''' - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש<br /> }}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]</div>

מרדכי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=523003 2022-02-20T09:10:02Z

<p>מרדכי כהן: הגהה</p> <hr /> <div>הרב '''נפתלי הלברשטאם''' ([[ב' תמוז]] [[תרפ&quot;ח]] - [[י&quot;ז אדר א']] [[תשפ&quot;ב]]) היה ה[[אדמו&quot;ר]] מטשאקווא ויושב ראש ועד הכשרות של [[העדה החרדית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> נולד לרבי יעקב האדמו&quot;ר מטשאקווא, בנו של רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד, בנו של רבי ברוך הלברשטאם, בנו של מייסד [[חסידות צאנז]], רבי [[חיים הלברשטאם]]. עם פטירתו של אביו ב[[ד' חשוון]] [[תשכ&quot;ח]] החל למלאת את מקום אביו כאדמו&quot;ר של חסידות טשאקאווא, אותה הקים אביו כשהתמנה לרבה של טשאקאווא בגיל 21, בבית מדרשו של אביו, אותו הקים לאחר שהתיישב בירושלים לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת [[תרצ&quot;ה]] שם הקים את בית הכנסת וישיבת &quot;דברי חיים צאנז-טשאקאווא&quot; בשכונת גאולה. <br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב יעקב בלוי שעמד בראש מערכת הכשרות של העדה החרדית, בשנת [[תשע&quot;ג]], מונה הרב הלברשטאם לממלא מקומו כיושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית, והוא אחראי על פסיקות הלכתיות ודינים הנקבעים בתחומים אלו. <br /> <br /> אחיו היה הרב [[משה הלברשטם]], דיין בבית הדין של העדה החרדית. חתניו הם הרב שלמה גשטטנר (בנו של הרב נתן גשטטנר) [[מו&quot;צ]] בעדה החרדית, רבי צבי כהנא האדמו&quot;ר מזידיטשוב ספינקא ירושלים (ענף של חסידות ספינקא), ורבי יצחק יהודה טברסקי [[ר&quot;מ]] בישיבת [[רחמסטריווקא]].<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ז אדר א']] [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] ב[[חדר הרבי|חדרו]], אז הציע לו הרבי לשבת על כסא לידו. הרב הלברשטאם נרתע בהתחלה, אך הרבי הפציר בו עד שהסכים, והם דיברו ודנו במשך שעה ועשרים דקות בשלל נושאים חשובים בעולם היהדות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] ערך ביקור בבית הכנסת של קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] שב[[ירושלים]], התעניין במשך שעה ארוכה בכל פרטי מערכות המקווה השונות שבבניין, והתרשם מההידורים שבמקווה שנבנה לפי [[מקווה חב&quot;ד|שיטתם]] של [[רבותינו נשאינו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73545 בכירי &quot;העדה החרדית&quot; בביקור נדיר במקווה חב&quot;ד ברמת שלמה] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלברשטם, נפתלי}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

מרדכי כהן