חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:חיים נחמן קובלסקי

2021-11-20T20:42:04Z

מקדש שביעי: /* הכרזתו על הרבי כמלך המשיח */ פסקה חדשה

== הכרזתו על הרבי כמלך המשיח ==

ראיתי באיזה פורום את הקטע הבא:

בסביבות שנת תש"ל, נעמד החסיד חיים נחמן קובלסקי בהתוועדות וקרא: "הרבי מליובאוויטש, יהודים סובלים [...] הגיע הזמן שתתגלה!". הרבי הרצין וענה לו: "ר' נחמן אל תדבר כך, אל תאלץ אותי לצאת מבית המדרש".

האם סיפור זה נכון? אם כן, ראוי שיהיה בערך עליו. [[משתמש:מקדש שביעי|מקדש שביעי]] - [[שיחת משתמש:מקדש שביעי|שיחה]], 20:42, ט"ז בכסלו, ה'תשפ"ב 20:42, 20 בנובמבר 2021 (UTC)

כ"ד בחשוון

2019-09-03T16:49:32Z

מקדש שביעי: /* אירועים ביהדות */

{{חודש חשוון}}
'''כ"ד בחשוון''' הוא היום העשרים וארבעה ב[[חודש חשוון]].

==אירועים ביהדות==
*[[ת"ד]] – רבי [[אברהם אזולאי]] מ[[חברון]], רב ומקובל מ[[מרוקו]] ועלה ל[[ארץ ישראל]], מחבר הספרים, "אור הלבנה", "אור החמה", "חסד לאברהם", ועוד (נולד ב-[[ש"ל]]) נפטר.
*[[תרס"ג]] – רבי [[דוד טברסקי]], ה[[אדמו"ר]] ממקארוב, נפטר.
*[[תרס"ח]] – רבי [[הלל משה מעשל גלבשטיין]], מחבר הספר "משכנות לאביר יעקב" (נולד ב-[[תקצ"ד]]), נפטר.
*[[תרצ"ה]] – [[הברון אַבְרָהָם בִּנְיָמִין אֶדְמוֹנְד גֵ'יימְס דֶה רוֹטְשִׁילְד]], המכונה '''הנדיב הידוע''' או '''הברון רוטשילד''' תומך עיקרי ביישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]] בתקופת העלייה הראשונה (נולד ב-[[תר"ה]]), נפטר.
*[[תש"י]] - רבי [[גדליה משה גולדמן]], האדמו"ר החמישי בשושלת [[זוועהיל]], נפטר (נולד ב-[[תרמ"ז]]), נפטר.
*[[תשמ"ח]] – רבי [[רפאל דוד אוירבך]], מנהל ישיבת המקובלים [[שער השמים]] ב[[ירושלים]], נפטר.
*[[תשנ"ה]] - רבי [[שלמה גורן]] מ[[תל אביב-יפו]], מייסד [[הרבנות הצבאית]], הרב הצבאי הראשי, [[הרב הראשי]] של [[תל אביב-יפו]], ו[[הרב הראשי לישראל]], מחבר הספר, נזר הקודש, שערי טהרה, משיב מלחמה, ועוד ספרים רבים, (נולד ב-[[תרע"ח]]), נפטר.
*[[תש"ע]] – רבי [[דוד קוויאט]], ר"מ ב[[ישיבת מיר]] ב[[ברוקלין]], יו"ר ועד הרבנים של [[אגודת ישראל]] ב[[ארצות הברית]] ומחבר הספר "סוכת דוד" על הש"ס (נולד ב-[[תרע"ט]]), נפטר.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תשל"ב]] - הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]], משפיע ב[[ישיבת הבוכרים]] ומחנך ב[[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]].

===נפטרו===
* [[תרס"ח]] - הרב [[הלל משה מעשיל גלבשטיין]], מגדולי תלמידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
*[[תשמ"א]] - הרב [[שרגא מלך קפלן]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[לוד|קהילת חב"ד המקומית]].
*[[תשע"ב]] - ר' [[זאב וולף גרין]], פרופסור בתחום הבקטריולגיה באוניברסיטת מינסוטה, וחסיד חב"ד שהתקרב על ידי הרבי עצמו.

{{להיום יום|כ"ד|חשוון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב כד]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2019-07-25T10:45:11Z

מקדש שביעי: /* תולדות חיים */שינוי לשון מהווה לעבר

[[תמונה:גינזבורג1.jpg|left|thumb|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], [[מחבר]] סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
[[תמונה:גינזבורג שיעור.jpg|left|thumb|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[יצחק גרוזמן]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[חיים שלמה דיסקין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].

לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}.
במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". כתב טור בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -"[[התוועדות]] חסידית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]].

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בעבר, עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
[[תמונה:גינזבורג פניני.jpg|left|thumb|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, ונטמן באחיעזר.

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] והודפס בכמה מהדורות.
*'''פניני התניא''' - סדרה (שלושה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון אשר התחיל לבאר את פרקי [[שער היחוד והאמונה]] י"ל ב[[דידן נצח]] [[תשע"ח]].
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.
*'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
*אחיו, הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - רב היישוב "עומר".
*אחיו, הרב [[משה דב גינזבורג]] - מנהל צעירי אגו"ח בחיפה ושליח לשכונת שפרינצק בחיפה.

==קישורים חיצונים==
*{{קישור VOD|ginz}}
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]

דב מנחם דוברוסקין

2019-05-07T05:36:36Z

מקדש שביעי: /* פעילות ציבורית */פיסוק

[[קובץ:דברוסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דברוסקין ([[תשע"ג]])]]
הרב '''דוב מנחם דוברוסקין''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1972) הינו [[משפיע]] [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש בכל רחבי הארץ. שימש כאחד ה'[[חוזר|חוזרים]]' וה'[[הנחה|מניחים]]' של שיחותיו של הרבי.

==תולדות חיים==
הרב דוב נולד ב[[חיפה]] ל[[חיים אהרון דוברוסקין|חיים אהרון]] וביילא דוברוסקין ב[[י"ב כסלו]] [[תשל"ב]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז), ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבארה"ב, ובחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-770.

בעקבות כשרונותיו הברוכים, שותף בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[הנחה|מניחים]] של [[שיחה|שיחותיו של הרבי]], בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]].

בקיץ של שנת [[תשנ"א]] כאשר הרבי עורר על החשיבות ב[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני גאולה ומשיח]], ערך דף מקורות בו ציין את שיחותיו של הרבי בעניני גאולה ומשיח שנדפסו בסדרת הספרים [[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=דף זה היווה את הבסיס לעריכת הסדרה [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}.

בשנת [[תשנ"ה]] [[נשא את]] מרת לאה שיינא, בתו של ר' [[דובער וילנקין]] מ[[כפר חב"ד]] במשך מספר שנים שימש כ[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. ובסוף שנות הנו"נים התיישב ב[[מגדל העמק]] שם הצטרף לצוות ה[[משפיע|משפיעים]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה גדולה]].

==פעילות ציבורית==
הרב דוברוסקין ניחן בשפה רהוטה, ובכשרון הסברה מרתק, והוא מוסר בקביעות בביתו שבמגדל העמק שיעורים בחסידות למקורבים, ופעם בשבוע מוסר שיעור ב[[בית הכנסת]] חב"ד ב[[קרית אתא]], ובמקביל, חבר בארגון המרצים החב"דיים [[פרדס (ארגון הסברה)|פרדס]] ומוסר הרצאות ומתוועד במועדים חסידיים בכל רחבי הארץ.

במהלך השנים התמנה לרב ה[[תלמוד תורה]] ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|מגדל העמק]], ומידי מספר חודשים הוא בוחן בעל פה את תלמידי הכיתות הגבוהות במקצועות הקודש.

עם הקמתו של [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק#בית כנסת לצעירים|בית הכנסת לצעירים]] בבנין התלמוד תורה בשנת [[תשע"ג]], התמנה כ[[משפיע]] בית הכנסת.

הרב מוסר שיעורים קבועים בספר התניא במספר מקומות בארץ ובתוכם השיעור המרכזי בחיפה בכולל חסידות שהוקם ע"י שליח הרבי הרב משה מנחם מענדל פבזנר, השיעור סוחף אנשים רבים מציבורים מגוונים המתגוררים בשכונת הדר ובסמיכות לה.

שיעורי הרב מוקלטים בקו טלפון ייחודי להאזנה בשעות הפנאי, ובנהיגה ברכב. מספר הטלפון להאזנה הוא: 0772611166. הרב רואה בקו הטלפון שליחות מיוחדת בהגעה לציבורים שאינם משתמשים באופציה המקוונת, מדי חודש נרשמות עשרות אלפי דקות האזנה לקו.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור VOD|budru}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52696 "מה עושים כשיש קושיות מדוע משיח לא בא?"] {{וידאו}} - אתר COL.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3511 מגילת איכה בראייה חיובית] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://teima.co.il/ אתר המרכז מעל 450 שיעורים של הרב]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דוברוסקין דוב מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:חוזרים]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2018-04-23T20:57:37Z

מקדש שביעי: תקלדה

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (או '''מרק גורארי''' כפי שכונה מאז יציאתו את ברית המועצות) היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]], ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] בליברפול [[אנגליה]]. בהוראת הרבי, ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].
==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבה-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מגרמניה בה שהו קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רויטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א (באחת ההתוועדויות דשנת [[תשל"ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והרבי ידאג לשלם את ההוצאות.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב דובוב, הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא משיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי גם דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים הי' שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ביום יא אב [[תשל"א]] קודם נסיעתו של ר' [[יצחק דוד גרונר]] הוא נתבקש לבוא לחדר של הרבי, בין הדברים שאלו הרבי איפה יהיה קרוב לכ' אב, וכשענה שיהיה באה"ק אמר לו הרבי: "איך האב א ברודער וואס ליגט אין צפת, דו זאלסט גיין דארטן און זען אויב מ'דארף מתקן זיין די מצבה, און דו זאלסט לייגן דארטן א צעטל". כשאמר זאת הרבי בכה. הוא אכן ביקר בקבר וכתב מכתב בו מבקש שהרבי יהי' בריא, ושיוליך את כלל ישראל לגאולה. כמו"כ הזכיר את הגזירה של [[מיהו יהודי]], ושהרבי יצליח בזה. כשחזר הוא כתב דוח מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רויטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2018-04-23T20:55:37Z

מקדש שביעי: תקלדה

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (או '''מרק גורארי''' כפי שכונה מאז יציאתו את ברית המועצות) היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]], ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] בליברפול [[אנגליה]]. בהוראת הרבי, ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].
==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבה-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מגרמניה בה שהו קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רויטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א (באחת ההתוועדויות דשנת [[תשל"ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והרבי ידאג לשלם את ההוצאות.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב דובוב, הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא משיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי גם דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים הי' שואל את המבקרים הם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ביום יא אב [[תשל"א]] קודם נסיעתו של ר' [[יצחק דוד גרונר]] הוא נתבקש לבוא לחדר של הרבי, בין הדברים שאלו הרבי איפה יהיה קרוב לכ' אב, וכשענה שיהיה באה"ק אמר לו הרבי: "איך האב א ברודער וואס ליגט אין צפת, דו זאלסט גיין דארטן און זען אויב מ'דארף מתקן זיין די מצבה, און דו זאלסט לייגן דארטן א צעטל". כשאמר זאת הרבי בכה. הוא אכן ביקר בקבר וכתב מכתב בו מבקש שהרבי יהי' בריא, ושיוליך את כלל ישראל לגאולה. כמו"כ הזכיר את הגזירה של [[מיהו יהודי]], ושהרבי יצליח בזה. כשחזר הוא כתב דוח מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רויטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2018-04-23T20:54:03Z

מקדש שביעי: תקלדה

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (או '''מרק גורארי''' כפי שכונה מאז יציאתו את ברית המועצות) היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]], ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] בליברפול [[אנגליה]]. בהוראת הרבי, ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].
==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבה-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מגרמניה בה שהו קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רויטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א (באחת ההתוועדויות דשנת [[תשל"ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והרבי ידאג לשלם את ההוצאות.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב דובוב, הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לווי גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא משיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי גם דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים הי' שואל את המבקרים הם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ביום יא אב [[תשל"א]] קודם נסיעתו של ר' [[יצחק דוד גרונר]] הוא נתבקש לבוא לחדר של הרבי, בין הדברים שאלו הרבי איפה יהיה קרוב לכ' אב, וכשענה שיהיה באה"ק אמר לו הרבי: "איך האב א ברודער וואס ליגט אין צפת, דו זאלסט גיין דארטן און זען אויב מ'דארף מתקן זיין די מצבה, און דו זאלסט לייגן דארטן א צעטל". כשאמר זאת הרבי בכה. הוא אכן ביקר בקבר וכתב מכתב בו מבקש שהרבי יהי' בריא, ושיוליך את כלל ישראל לגאולה. כמו"כ הזכיר את הגזירה של [[מיהו יהודי]], ושהרבי יצליח בזה. כשחזר הוא כתב דוח מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רויטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)

2018-04-17T20:11:00Z

מקדש שביעי: תקלדה

{{מפנה|אהל יצחק|בית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו|בית הכנסת אהל יצחק (יפו)}}
[[קובץ:אהל יצחק התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בהיכל בית הכנסת (תשע"ו)]]
בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}.

בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת [[חסידות חב"ד]], ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה.

==רקע היסטורי==
בשנים הראשונות להתיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]] וחסידי חב"ד נוספים, התרכזו חסידי חב"ד סביב מרכז הקהילה בחברון.

רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהיתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.

על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית (המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'), ולאחר מכן כאשר החסיד ר' [[ישראל שמעון שיין]] ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'{{הערה|בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת [[תרמ"ו]].}}.

==הקמת בית הכנסת==
בשנת [[תרנ"ט]] הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב [[ישראל שמעון שיין]] - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'.

ברחוב בו שוכן בית הכנסת, התגוררו גם רבים מבני משפחת סלונים, צאצאי משפחת רבותינו נשיאינו.

בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה.

עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח [[חסידות חב"ד]] והפיח בו רוח חיים חסידית.

בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע.

לאורך מאה השנים האחרונות, מתקיימות בבית הכנסת ברציפות מידי יום שיעור קבוע ב[[משניות]] לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם, וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט כסלו שלאורך שנים ארוכות היה האירוע המרכזי של חסידי חב"ד בירושלים.

==מראה בית הכנסת והשיפוצים שעבר==
{{קובץ|אהל יצחק2|מזרח בית הכנסת (בהתוועדות)}}
[[קובץ:תקרה אהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציורים בתקרת בית הכנסת]]
הכניסה לבית הכנסת מובילה למבואה שמשמאלה ישנה כניסה לחדר שני, ומולה כניסה נוספת לאולם בית הכנסת, אליו יורדים במספר מדרגות.

החדר המרכזי של בית הכנסת משתרע על שטח של כמאה מטר רבוע, בעל תקרה גבוהה ומעוטרת בציורים של י"ב השבטים ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי".

ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים.

בשנת [[תשנ"ו]] התבקש האמן ר' יעקב וייסברג לחדש את הציורים על קירות בית הכנסת שהלכו ודהו, ובמהלך עבודתו מחק את דגלי ישראל שהיו מצוירים בין י"ב השבטים.

ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים.

==אירועים ופעילות בבית הכנסת==
יומיים לאחר הסלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י"ב שבט]] [[תש"י]] התקיים בבית הכנסת כנס אבל במהלכו קרעו כל חסידי חב"ד בירושלים קריעה בבגדיהם, והרב [[אברהם חיים נאה]] בירך בבכי את ברכת 'דין האמת' ולאחריו נשא הרב זווין דברי הספד והתעוררות{{הערה|על פי דיווח בעיתונים 'הארץ' ו'המבשר'. נדפס ב'נודע בשיעורים' עמודים 328-329.}}.

לאחר ה[[רצח בבית הספר למלאכה]] בשנת [[תשט"ז]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.

באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני הישוב הישן יחד עם ילדים ממשפחות שאינם שומרות תורה ומצות, והרבי הורה לא להעדיף פעילות עם ילדי קבוצה אחת על חשבון ילדי הקבוצה השניה, ולא לוותר על אף אחד מהילדים ואדרבה להגדיל את הפעילות עם שני הקבוצות ככל האפשר{{הערה|אגרות קודש חי"א ע' שכה.}}.

==דמויות בית הכנסת==
את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר:
*הרב [[ישראל שמעון שיין]] - ממייסדי בית הכנסת וראש עדת חב"ד בשכונה
*הרב [[אלתר שוחט-רבינוביץ]] - גבאי
*הרב [[דוד צבי חן]] - רב בית הכנסת
*הרב [[יהודה דב שיין]] - גבאי ועסקן
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] - רב בית הכנסת
*הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - [[משפיע]], עסקן, ומנהל [[כולל חב"ד]]
*הרב [[יהודה לייב סלונים]] - גבאי ומנהל בית הכנסת במשך חמישים שנה
*הרב [[חיים דב חיימסון]] - בעל תפילה
*הרב [[אברהם משה קירשנבוים]] - בעל תפילה בעל קורא ובעל תוקע

;משפיעים
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אברהם צבי כהן]]
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]
*הרב [[דוד גולדברג]]
*הרב [[יהושע ליפקין]] - [[משפיע]] ובעל תפילה
*הרב [[משה וובר]]
*הרב [[משה יעקב פרבר]]
*הרב [[יעקב הנקין]]
*הרב [[יהודה לייב שפירא]]
*הרב [[ניסן הורביץ]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[שמעון יעקובוביץ]]

;מתפללים
*רבי יצחק שבדרון
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]]
*הרב [[דוד חנזין]]{{הערה|בשנים שלפני חתונתו}}

;בית הכנסת כיום
*הרב [[זאב דב סלונים]] - רב בית הכנסת
*הרב [[צבי חנון]] - גבאי ומנהל בית הכנסת
*הרב [[יצחק בלאנק]] - משפיע
*הרב [[דוד ברנד]] - משפיע

==ראו גם==
*[[בית הכנסת אהל יצחק (יפו)]]

==קישורים חיצוניים==
*דב בהר"ן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65989 בית חסידים הראשונים]''', סקירה על בית הכנסת במוסף 'המבשר - קהילות' טבת תשע"ב {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58407 התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת בהשתתפות מזכירו של הרב הרב יהודה לייב גרונר]''' {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ב כסלו התשע"א (29.11.2010)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31081 'איכה' לאור הנרות]''' {{וידאו|}}{{COL|}} ([[מדיה:[[תשעה באב]] מאש.mpeg|לקובץ הוידיאו]])
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

שמואל קמינצקי

2018-04-15T08:24:57Z

מקדש שביעי: תקלדה

{{קצרמר|אישים}}
[[קובץ:שמואל קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל קמינצקי]]
הרב '''שמואל קמינצקי''' הוא [[שליח]] ו[[רב]] ראשי בעיר [[דנייפרפטרובסק]] שבאוקראינה.

==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בשנת [[תשכ"ה]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[ראובן קמינצקי]].

בשנות בחרותו למד ב[[ישיבות חב"ד]]: [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]].

בשנת [[תשמ"ט]] התחתן עם זוגתו חנה, בתו של ר' [[אברהם ליפסקר]].

בשנת [[תש"נ]] יצא עם זוגתו לעיר דנייפרפטרובסק ומאז מכהן כשליח וכרבה הראשי של העיר.

{{מיון רגיל:קמינצקי שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]