חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אבני חן (ספר)

2023-12-28T22:34:45Z

מצפה לישועה: קישורים פנימיים

[[קובץ:אבני חן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה ממוחשבת של הספר]]
'''אבני חן''' ([[קה"ת]] [[ה'תשע"ה]], 2014) הוא ספר ביוגרפי על תולדות בני [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%9F משפחת חן] החב"דית, פרי עטו של הסופר החב"די הרב [[שניאור זלמן ברגר]] שיצא לאור בשותפות עם הרב [[אליעזר ליין]] - צאצא של משפחת חן.

==סקירת הספר==
עריכת הספר החלה בשנת [[תשע"ג]] ולצורך ההוצאה לאור בוצע מחקר ואיסוף מדוקדק, והתחקות אחר תולדות בני [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%9F משפחת חן] המסועפת, והעורכים הסתייעו בעזרתו של הרב [[יהושע מונדשיין]] שהעניק להם מידע רב ערך.

בתחילת הספר נסקרו בראשי פרקים שרשי משפחת חן המגיעים עד למשפחות ה'ראשי גלותא' שבבבל ונשיאי יהדות ספרד, עם נספח מיוחד על נושאי תואר זה ותפקידם.

לקראת [[ה' טבת]] [[תשע"ה]] יצא לאור הספר בהוצאת [[קה"ת]] - מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]]. הספר מכיל 640 עמודים.

בשנת תשפ"א יצא הספר לאור בתרגום לאנגלית.

===אישים שתולדות חייהם נסקרו בספר===
*הרב [[אלחנן חן]] - אבי [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%9F משפחת חן] החב"דית.
*בנו, הרב [[פרץ חן]] ("ר' פרץ הגדול") - רב העיר [[צ'רניגוב]].
*נכדו, הרב [[מאיר חן]] (בן ר' פרץ), וילדיו ר' [[ישעיה משה חן]] ור' [[שמואל דב בער חן]].
*נכדו, הרב [[אברהם אהרן חן]] (בן ר' פרץ).
::בנו ר' [[מאיר שמחה חן]]
:::נכדו ר' [[יוסף יהודה חן]], ובנו ר' [[דוד אבא חן]],
:::נכדו ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]], ובנו ר' [[חיים דובער חן|חיים דובער (ברק'ה) חן]],
:::נכדו ר' [[פייביש חן]].
::בנו ר' [[דוד חן (בן אברהם אהרן)|דוד חן]], נכדו, ר' [[גרשון חן]],
*נכדו, הרב [[דוד צבי חן]] (בן ר' פרץ), וילדיו ר' [[אברהם יהודה חן]] ור' [[שלמה מנחם מענדל חן]].
*נכדו, הרב [[משה לייב ליין (חן)]].
::בנו, ר' [[חיים דוד ליין]], וילדיו הרב [[יהושע ליין]] והרב [[מנחם מענדל ליין]].

==ראו גם==
*[[שו"ת אבני חן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?189062& אבני חן]''' הספר באתר [[אוצר החכמה]]
עם ירידת הספר לדפוס התפרסמו חלקים ממנו באתרי ה[[אינטרנט]] החב"די:
*{{קישור חבד אינפו ישן|84758|נעוועל וספרד בתדפיס מספר "אבני חן"||{{תע|11/16/2014}}}}
*{{קישור חבד אינפו ישן|85316|היסטוריה חב"דית: הרד"צ נגד "בחירת נשים"|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/19/2014}}}}
*{{קישור חבד אינפו ישן|85354|היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת תהלים ב[[שבת]] מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}
*{{קישור שטורעם|77131|news|בספר חדש נחשף: מי היה ספק ה'משקה של נעוועל'|מערכת שטורעם|כ"ט בכסלו תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77191|news|מסמכים: הסיבה שהרביים כינו את משפחת חן "גזע תרשישים"|מערכת שטורעם|ל' בכסלו תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87128|כתב התקשרות ירושלמי ● כתב ההתקשרות שנשלח אל הרבי||א' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87411|"אבני חן" מתגלגלות. כעת גם גרוזיה||י"ג טבת תשע"ה}}

{{ניווט
|כותרת=עץ משפחת חן
|תוכן={{תבנית:עץ משפחת חן}}
| הסתרה = כן
| מוסתר = לא
}}
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
[[קטגוריה:ספרי שניאור זלמן ברגר]]

אליעזר ליין

2023-12-28T22:32:02Z

מצפה לישועה: עדכון

[[קובץ:אליעזר ליין.png|ממוזער|הרב אליעזר ליין מחזיק את הגדת משפחת חן]]
הרב '''אליעזר''' '''ליין''' הוא מו"ל ספרים אודות משפחת חן-ליין ומעסקני [[קראון הייטס]].

== תולדות חיים ==
נולד לאביו ר' [[שלום בער ליין]], בשנת [[תש"ט]] בצרפת, ובאותה שנה, עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר שהיה קצרה במעברה התיישבו ב[[כפר חב"ד]].

ר' אליעזר למד בישיבות אחי תמימים ראשון לציון, [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נסע ל"קבוצה".

בפסח [[תשכ"ט]] לבקשת [[הרבנית חיה מושקא]], עסק בבדיקת חמץ בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], עזר בהכנה והגשה בליל הסדר בבית אדמו"ר הריי"צ. ובהזמנת הרבנית חיה מושקא, הוזמן כאורח ללילות הסדר וסעודות חג עם הרבי.

לאחר חתונתו עם מרת חיה דבורה לאה התיישב בקראון הייטס ועסק במסחר לצד עסקנות לטובת מוסדות חינוך בקראון הייטס.

ר' אליעזר היה מבוני קמפוס חמ"ש של בית רבקה בקראון הייטס.

==תיעוד [[משפחת חן]]==

הוציא לאור ספרים ותשורות המתעדים את משפחתו משפחת ליין-חן.

==משפחתו==
*אחותו מרת רישא, אשת הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] - מגבאי בית חיינו 770, [[קראון הייטס]]
*אחותו מרת שטערנא שרה, אשת הרב ברוך וילהלם
*אחיו, הרב יוסף יצחק ליין (זוגתו, מרת רבקה נעמי) - מנהל שותף בבית הדפוס 'The Print House', קראון הייטס
*אחותו מרת רבקה וואלבערג ע"ה
*אחיו הרב יהושע ליין (זוגתו, מרת פייגא עטיל) - קראון הייטס
*בנו הרב פרץ ליין, חתנו של הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], נפטר י' בטבת תשפ"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/159466 טרגדיה בפלורידה: הרב פרץ ליין ע"ה] {{COL}}.}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שו"ת אבני חן]] ב' חלקים
*[[אבני חן]] - תולדות משפחת חן
*כפר חב"ד, גיליון פסח תשפ"ג (ראיון עם ר' אליעזר ליין)

==קישורים חיצוניים==
*מנחם מענדל קורטס, '''[https://col.org.il/news/145656 הזיכרונות שלי מסעודות החג של שבועות בדירת אדמו"ר הריי"צ]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: אליעזר ליין}}
[[קטגוריה: משפחת חן]]

פרסום גאולה ומשיח

2023-06-23T13:12:07Z

מצפה לישועה: /* פרסום הבשורה */ קישורים פנימיים

[[קובץ:הרבי ושלט משיח בקינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי צועד תחת שלט המפרסם משיח ברחוב [[קינגסטון]], על השלט נכתב: '''!moshiach is on the way''' (=משיח בדרך!)]]
בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של [[הרבי הריי"צ]], ולאחר מכן [[הרבי]], אודות ביאת [[משיח]] בקרוב - עוסקים [[חסידי חב"ד]] בפרסום אודות [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לעולם כולו במגוון דרכים.

במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] שהלכו והתחדדו.
בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר [[הרבי]] העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]], יצאו חסידי חב"ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]], הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות [[פרסום זהותו של משיח]], הרבי מליובאוויטש.

==פרסום משיח עד שנת תנש"א==
[[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדבקה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה|לאלתר לגאולה]]" שיצאה לאור בתקופת [[הרבי הריי"צ]]]]
החל משנת [[תש"א]], זמן קצר לאחר בואו של [[הרבי הריי"צ]] ל[[אמריקה]]{{הערה|להעיר מדברי [[הרבי]] אודות הרעש בנושא משיח: {{ציטוטון|גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובוודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה"ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)}} (מ[[שיחה|שיחות]] לילות [[חג הפסח]] [[תשמ"ח]] - [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 118). [[חסידים]] מציינים שהרבי הריי"צ יצא ב[[קול קורא]] "[[לאלתר לגאולה]]" בסמיכות ל[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.}}, הודיע כי נמצאים קרוב ממש ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וקרא לכל [[עם ישראל]] להתכונן לביאת [[משיח צדקנו]].

===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===

{{ערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}

באמצעות הגליון "[[הקריאה והקדושה]]" שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי"צ, פנה הרבי ב"[[קול קורא]]" לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, ו[[מלחמת העולם השנייה|המלחמה המתרחשת כעת]] היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור ב[[תשובה]] ולהתחזק בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לקראת הגאולה.

החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת "לאלתר לגאולה" ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון "הקריאה והקדושה" - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות{{הערה|שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם על הכיסא ברכבת - "[[צדיק למלך]]" חלק ד' עמ' 152.}}, וכן הוספת הברכה "לאלתר לגאולה" בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.

הרבי סיפר ב[[שיחה]], כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה "לאלתר לגאולה" פרסמו גם שהרבי הוא המשיח{{הערה|שבת פרשת נשא תש"כ: {{ציטוטון|כאשר מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... – השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים י"ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!}}.}}.

כבר מאז תקופה זו זוהתה חסידות חב"ד בעיני הציבור כנושאת דגל ביאת המשיח בקרוב. הרבי המחיש פעם את הדבר בספרו בהתוועדות{{הערה|שיחות קודש תשי"ג הוצאה חדשה עמ' 126}} שבזמן שאדמו"ר הריי"צ יצא בקריאת "לאלתר לגאולה", היה הדבר עם פרסום גדול כשכולם יודעים שהרבי מליובאוויטש מדבר מאוד על משיח, והגיעו הדברים עד לידי כך שפעם נסעו שני יהודים ברכבת ועברו דרך התחנה שעל יד [[770]] ביתו של אדמו"ר הריי"צ ואחד היהודים אמר לרעהו שכאן גר הרבי מליובאוויטש. שאל היהודי השני: מה הם הליובאוויטשער‘ס? והשיב לו היהודי הראשון בפשיטות: זה היהודים שמאמינים במשיח!.

===בדורנו אנו===
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] בשנת [[תשכ"ה]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]
כבר במאמר הראשון בו קיבל על עצמו הרבי את הנשיאות הבהיר הרבי שתפקיד דורנו - דור השביעי, וממילא זה תפקידו של נשיא הדור, להמשיך את השכינה למטה בארץ - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכך לאורך כל השנים תפס נושא הגאולה וביאת המשיח בקרוב ממש מקום חשוב בשיחותיו של הרבי, יותר ממה שהיה מקובל אז בחוגים אחרים. שיחות הקודש ורעיונות אלו שנשמעו מפי הרבי פורסמו לציבור הרחב ע"י החסידים וחסידות חב"ד זוהתה יותר ויותר עם נושא המשיח.

אמנם לא ידוע על פרסום ותעמולה מיוחדים, בצורה יוצאת מגדר הרגיל, שנערכו בנושא זה בשנים המוקדמות. בעת שהרב [[אברהם יצחק שם-טוב]] שהציע בהמשך להתעוררות הרבי להקדיש את שנת [[תשל"ו]] כ"שנת החינוך" להעניק למבצע שם בראשי התיבות: '''מ'''בצע '''ש'''נת '''י'''לד '''י'''הודי '''ח'''ינוך', הרבי שלל זאת וכתב: "ראשי תיבות זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה - היפך המטרה לגמרי".

התעוררות ותעמולה גדולה בנושא המשיח הייתה לקראת [[י' שבט תש"ל]]. בהתוועדות ש"פ וארא תש"ל הרבי הודיע שב[[י' שבט]] ייערך סיום ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] והורה שגם עתה, כמו בעת התחלת כתיבת הספר, יתאפשר לכולם להשתתף בסיום הכתיבה באמצעות רכישת אות. אנ"ש, במיוחד ב[[ארץ הקודש]], יצאו במבצע המוני שכל עמך בית ישראל ירכשו אותיות בספר המיוחד תוך הפצת המסר על בוא המשיח בקרוב ממש. הדבר פורסם בעיתונים שונים, ולדוגמא בהשתדלות הרב [[ליפא קורצוויל]] והרב [[משה סלונים]] שניגשו למערכת העיתון [[ידיעות אחרונות]] ודיברו שעה ארוכה עם העורך הראשי על תוכן ומהות סיום ספר זה, הוקדש בעיתון שלמחרת עמוד שלם על נושא המשיח{{הערה|מפי הרב קורצוויל - גליון 770 בית משיח מס' 4}}.

בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "[[ווי וונט משיח נאו]]". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב"ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב"ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. '''מתבלבל''' אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.

בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ"ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד"א]] וה[[רד"ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}.

==בשנים תנש"א-תשנ"ב==
{{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש לרבי אלבום מפרסום משיח ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שיצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]]]
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את [[ל"ג בעומר]] להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו הינם תהליכי הגאולה, ושנה זו הינה ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]].

בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי הייתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}.

בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי.

לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים.

===ההוראות בשיחות הרבי===

ב[[שיחה|שיחות]] הרבי מאותה תקופה חזרה כמה פעמים ההוראה לפרסם אודות ביאת המשיח{{הערה|ראה גם שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ תצא [[תנש"א]] סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]. ועוד.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש"א סעיף י"א
|תוכן=
להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -
::ש[[הקב"ה]] אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה",
:::ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א
|תוכן=
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור,
שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..
:עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב
|תוכן=
ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,
:כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו
:::(ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)
::::ש"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}

הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא{{הערה|דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א סעיף י"ד.}}. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו{{הערה|דבר מלכות ש"פ ראה תנש"א סעיף י"א.}}.

הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ו[[אומות העולם]] כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום [[בשורת הגאולה#העולם מוכן לגילויי הגאולה|העולם כבר מוכן לגאולה]], ואדרבה - העולם מסייע ל[[יהודי]] ותובע ממנו להיות במצב של גאולה{{הערה|שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף י"ב.}}.

ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת ה[[שליחות]] שעד עתה הסתיימה, ו[[השליחות היחידה|הדבר היחיד]] שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.

===הפרסום באותה תקופה===
====פרסום הבשורה====
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה עם הכיתוב 'משיח בדרך']]
[[קובץ:טנקים נג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]
בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את [[בשורת הגאולה]], שנאמרה כ[[נבואה]] ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב"דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]], שהפיץ הארגון "[[שופר אסוסיאיישן דאמריקה|שופר אסוסיאיישן]]".

בחודש [[סיון]] [[תנש"א]] הוקמה לאור [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[שליח]] הרבי ב[[בת ים]]. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון "[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]", שמטרתו הייתה להביא את דברי הרבי על ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו ל[[האוהל|אוהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81960 שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'] {{אינפו}}}}.

בחודש אלול [[תנש"א]] הושק ב[[ארץ הקודש]] הקמפיין "[[היכונו לביאת המשיח]]" על ידי [[צעירי חב"ד]]. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי "היכונו" שנתלו ברחבי [[מגדל העמק]], הוגש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] על ידי הרב [[משה ברדוגו]], והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה. ביו"ד שבט לקח הרבי עמו את האלבום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]], שם הביט בכל עמוד ועיין בכל תמונה בעיון רב{{הערה|מפי ר' יעקב לבנהרץ}}.

כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ועליהם הכיתוב (ב[[אנגלית]]) "משיח בדרך". הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת" [=יישר כח עבור הכתונת].

לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: "מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?" ענה הרבי: {{ציטוטון|כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא}}{{הערה|י"ב חשון תשנ"ב.}}. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): {{ציטוטון|תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!}}{{הערה|כ"ו אדר ראשון תשנ"ב.}}.

לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "[[ידיעות אחרונות]]", אמר הרבי: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|ח' טבת תשנ"ב.}}.

בחודש [[אייר]] [[תשנ"ב]] במענה לשאלת אחד השלוחים{{הערה|ר' דוד אליעזרי מפלורידה}} אישר הרבי כי רצונו שיעשו תעמולה ב[[עולם]] אשר תקופתנו היא הזמן של [[ביאת המשיח]] וכן הורה שעיקר דגש הפעולות של ה[[שלוחים]] יהיו בעניין משיח ושלא יהיה זה כחלק משאר עבודת השליחות. בהזדמנות זו אף הורה הרבי שעיקר הפרסום אודות משיח צריך להיות כמבואר ב[[רמב"ם]] ועוד, ולא אודות כך שיש משיח בדורנו ועל ידי ההכרה בו יתקבל העניין של משיח בכלל{{הערה|מהעתקת מכתבו של השליח שנדפסה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/09-05-2021-17-10-31-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf קובץ ועד חיילי בית דוד מימי הספריה תשפ"א] (ע' 8}}. המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששיתף בתוכן המענה את קהל החסידים בכינוס שהתקיים ב[[770]] ב[[ערב ראש חודש]] [[סיון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|אלא שבכמה פרטים בניסוח השאלה וכו' הוא לא דייק}} סיפר שבאותה הזדמנות הוא שאל את הרבי האם הרבי רוצה שיורו מיהו המשיח והרבי השיב בשלילה{{הערה|'בית חיינו' שבשבועון כפר חב"ד. יש חסידים המסבירים שהסיבה למענות כאלו היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים משא"כ כששואלים על כך את הרבי זו התשובות שיתקבלו - [https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב שלום דובער וולפא]}}.

====פרסום זהות המשיח====
{{ערך מורחב|הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח}}
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א.}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה גם בפרסום זהותו של המשיח{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"].}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|שיחת שבת פר' משפטים [[תנש"א]], שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב].}}.

בשנים [[תשנ"ב]]–[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם של הרב או שלוחי חב"ד המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]] והרב [[אריה לייב קפלן]] מנהל מוסדות חב"ד ב[[צפת]]}} ופעמים אישר באופן כללי{{הערה|כמענה הרבי לר' [[איצ'ה שפרינגר]] אודות פרסום זהותו כמשיח בעיתונים.}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום שהרבי הוא מלך המשיח ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בחיוב והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות בודדים בהם הסתייג הרבי מפרסום זה{{הערה|יש להעיר, כי כמה משפיעים וחסידים כדוגמת הרב יואל כהן הסבירו את התשובות הסותרות לכאורה על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי צורת השאלה ועפ"י כוונתו ושאיפתו של השואל ותשובות אלו ניתנו לאלו שהעלו ספקות בקשר לפרסום זה והתנגדו אליו}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.}}.

לקראת חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ג]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

==בשנת [[תשנ"ג]]==
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]
מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ"ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב"די [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'. בעקבות שירה ועידוד זה יצאו לאור על ידי חסידי ומוסדות חב"ד פרסומים רבים שבמרכזם עמד זיהויו של הרבי כמלך המשיח ורבים מהם אף קיבלו את אישורו וברכתו של הרבי.

פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח הייתה עם צאתו של הקמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]", בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ"ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ג]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות לשידור, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".

המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.

באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.

באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר אודות זיהוי של הרבי כמלך המשיח והצורך לקבל את מלכותו, כותרת המודעת הייתה "יחי המלך המשיח" ובמודעות הופיעה תמונת הרבי. לאור התנגדות שהופיעה לפרסום, ביקש הרב שפרינגר להכניס לרבי את המודעות שפרסם. המזכיר הרב גרונר הראה לרבי את המודעות שנדפסו בשלוש שפות ([[אנגלית]], [[עברית]] ו[[אידיש]]), הקריא את כותרותיהם והרבי נענע בראשו לאות חיוב על שאלתו האם יכול הרב שפרינגר להדפיסן{{הערה|ה[[מזכיר]] העיד על כך בכתב בתאריך [[כ"א טבת]] תשנ"ג.}}.

מאוחר יותר קמו גורמים שהתנגדו לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין לאף אחד רשות לפרסם דברים בשם חב"ד ללא אישורם (הודעה שאושרה עקרונית על ידי הרבי{{הערה|שם=מחאת התמימים|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=932&start=0&postdays=0&postorder=asc&highlight=&sid=1cea1cae3c9552cfc35f4b6a8445cd46%7C מחאת מחאת התמימים]}}) כשהם מקשרים זאת (על דעת עצמם) למודעותיו של הרב שפרינגר. [[חסידי חב"ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מפורש של מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין{{הערה|שם=מחאת התמימים}}. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו"ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].

למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ"ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.

==מאז ועד היום==
[[קובץ:שלט איילון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]
[[קובץ:אופניים עה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת אופניים מפרסמת משיח ב[[מנהטן]], [[פסח]] [[תשע"ה]]]]
* [[תשנ"ה]] - שלוש עצרות [[כינוס הקהל|הקהל]] ענקיות לפרסום [[בשורת הגאולה]] נערכו על ידי [[האגודה למען הגאולה]] בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/vid/general/3455.html הכינוס בכ"ח סיון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל] {{הגאולה}}}}. הודפס לראשונה "[[דגל משיח]]" המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון [[שיחת הגאולה]].
* [[תשנ"ו]] - ב[[יו"ד שבט]] התקיים מעמד [[סאטעלייט]] עולמי לקבלת פני משיח, בארגון "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 סקירה על האירוע] {{אינפו}}}}.
* [[תשנ"ז]] - הוקמה [[קרן המיליון]] על ידי הרב [[רמי אנטיאן]], במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.
* [[תש"ס]] - החל להופיע העלון "[[הגאולה מעניין ועכשווי]]" על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]. הודפס כרטיס "משיח" עם [[תמונת הרבי|תמונתו של הרבי]], על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.
*[[תשס"א]] - החלו מאות חסידי חב"ד לענוד לחליפתם דיגלון.
* [[תשס"ג]] - התקיים קמפיין של פרסום זהותו של משיח על גבי אוטובוסים. הקמפיין בוצע על ידי הרב [[ירון בר זוהר]] ור' [[אילן חיון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IWYQCMmKtdLqoKVdFEeLYAsd9y_jvu32/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 547] עמוד 4.}}.
* [[תשע"ג]] - הוקם [[ארכיון גאולה ומשיח]] המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.
[[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מרכז ההפצה ממש]]]]
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין משיח של [[ממ"ש]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]]]
* תשע"ד - הושקו [[אופנועי הגאולה]] על ידי הרב מאיר צמח, [[שליח]] הרבי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה] קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} {{אינפו}}}}. בחודש [[ניסן]] החל לצאת לאור המגזין "[[עולמות (מגזין)|עולמות]]" המעביר את נושאי המשיח וה[[תורת החסידות|חסידות]] בשפה ברורה לציבור הרחב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}}}. ב[[ג' בתמוז]] יצא לאור הקמפיין "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן", על ידי [[מכון ממ"ש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82294 הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!] {{אינפו}}}}.
* [[תשע"ו]] - הושק [http://chabad.info/moshiach/מתנה-לרבי-אתר-עולמי-ללימוד-עניני-גאולה/ אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח]. ב[[ד' תמוז]] התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות רבבות אנשים, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת "משיח בכיכר".
* [[תשע"ז]] יצא לאור הקמפיין "מעשים טובים משיח מביאים", על ידי [[משיח קמפיין]]{{הערה|1=[http://chabad.info/moshiach/משיח-קמפיין-בשורת-הגאולה-וקבלת-המלכות/ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות] {{אינפו}}}}, קמפיין זה המשיך גם בשנת [[תש"פ]].
* [[תשע"ח]] - ב[[כ"ה אייר]] הוקם [[ארגון זמן הגאולה]] במטרה להפיץ ברשת את בשורת הגאולה והגואל. לכבוד [[ג' תמוז]] התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם "משיח בכיכר" בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.
* [[תשפ"א]] - הושק קורס 'משיח זה ריאלי'{{הערה|הכתבה ב[https://chabad.info/moshiach/614178/ אינפו].}}.
* [[תשפ"ב]] - התפרסמו סדרת הסרטונים 'משיח ברשת'{{הערה|[https://chabad.info/tag/משיח-ברשת/ כל הכתבות והסרטונים מהקמפיין] {{אינפו}}}}. יצא קמפיין מבית [[מרכז ההפצה ממש]] של הפצת שלטי חוצות עם הסלוגן "משיח, מעשה טוב קטן והוא כאן"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785657/ תיעוד מהקמפיין] {{אינפו}}}}.

==אישים בולטים המתעסקים בפרסום משיח==
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[שמואל הנדל]]
*הרב [[ירון בר זוהר]]
*הרב [[אילן חיון]]
*הרב [[ליאור מלכא]]
*הרב [[משה ברדוגו]]
*הרב [[דוד נחשון]]
*הרב [[רמי אנטיאן]]

==ראו גם==
*[[בשורת הגאולה]]
*[[היכונו לביאת המשיח]]
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[ברוך הבא מלך המשיח]]
*[[דגל משיח]]

== לקריאה נוספת ==
{{בית|פרופסור ירמיהו ברנובר|מבצע שילוט רחב היקף בסיסמת 'מגיע לנו משיח'|232|40-41|תשנ"ט}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה] {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwM3pLRktnSGR0aVE תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}
*[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html הבשורה] לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש"א-תשנ"ג {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82455 לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה!] הרב אברהם שמואל בוקיעט, [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 הסיפור שמאחורי האוטובוס] - ח' [[אייר]] [[תשס"ז]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 על שלט המשיח באיילון] - ט' שבט [[תשע"ג]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82714 בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי "מעשים קטנים"] על קמפיין משיח של [[ממ"ש]] - ט' תמוז [[תשע"ד]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/צפו-פרסום-משיח-חוזר-למשחקי-הכדורסל/ צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל] - ה' אדר [[תשע"ה]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/מה-יהיה-הסוף-הגאולה-מציאותית-מתמיד/ מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד] סרטון מבית יהדותון {{אינפו}}
*יעקב ברודער, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf העולם מוכן!]''' סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך '''[[בטאון הפנסאים]]''' שע"י [[מרכז ההפצה ממש]], גליון 7 - תשרי תשע"ז

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)

2023-06-23T12:55:51Z

מצפה לישועה: /* הכנות שונות */ הגהה

{{עריכה}}
{{בעבודה}}
{{תולדות הרבי}}
[[קובץ:כז אדר תשנב.jpg|left|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מ-[[770]], מנופף לשלום רגע לפני כניסתו לרכב בדרכו ל[[האוהל|אוהל]] בכ"ז אדר א' [[תשנ"ב]]. התמונה הפכה לאייקון סמלי, המזוהה עם האירוע המוחי והתקופה שלאחריו]]
את '''האירוע הבריאותי הראשון''' עבר הרבי ביום [[כ"ז אדר א']] [[תשנ"ב]] בעת שהותו ב[[אוהל]]. השפעות האירוע פעלו על צורת התנהלותה של חסידות חב"ד וצורת הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו. במשך תקופה זו עד להאירוע הבריאותי השני היה הרבי מופיע בפני החסידים דרך ה[[מרפסת]] שהותקנה במיוחד בתקופה זו.

==אירועים שקדמו לאירוע==
[[קובץ:ליל כז אדר.jpg|250px|ממוזער|הרבי בליל כ"ז אדר, בחזור מהזאל הגדול לאחר תפילת ערבית]]
[[קובץ:כז אדר.png|ממוזער|ריקודי החסידים ב-[[770]] עם השמע הידיעה על הקלת מצבו של הרבי]]
במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.

===ביטויים בשיחות===
החל מתחילת חודש [[אדר א']] החל [[הרבי]] באופן נדיר לומר כמעט בכל ערב [[שיחה]], בה דיבר בעיקר על ההוספה בריבוי השמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "[[ביטול בשישים]]". [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ארגן אז ריקודים ב[[זאל הגדול]] שזכו לעידודו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907664/ כך החלו ריקודי חודש אדר ב-770 • סקירה מרתקת] {{אינפו}}}}.

בשיחות שנשא הרבי בשבוע שלפני המאורע, דיבר הרבי על המצב שבו: {{ציטוטון|נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מה שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל}}{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]], שיחת ש"פ כי תשא תשנ"ב אות ז'.}}.

בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]] והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - [[קיבוץ גלויות]]. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה ש[[רבותינו נשיאנו]] לא [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]], וגם [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ב[[רוסיה]]{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]], שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.}}.

===חלוקות===

===הכנות שונות===
במהלך החודשים האחרונים לפני האירוע הבריאותי החל הרבי בסידור אינטנסיבי של חדרו הקדוש, הוא דאג להחזיר את הספרים שהסתובבו למקומם בספרייה, לשרוף את הפתקים שהצטברו ולהוציא לאור מספר מאמרים שהגיהם בעבר אך עדיין לא יצאו לאור ושכבו בחדר{{הערה|חשבונו של עולם, פרק שביעי "סדר חדש", עמ' 113 - 127.}}.

מספר ימים קודם [[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ביקש הרבי מהמשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] למכור את הבית ותכולתו עד לי' שבט, בלי שייוודע לכך לאיש. גאנזבורג צירף אליו בהסכמת הרבי איש נוסף שיעזור לו במטלתו, וביחד התחילו לברור את החפצים מה ראוי למכירה ומה לא, לאחר שהגיע מספר פעמים לרבי על מנת לברר על מספר חפצים ספציפיים מה לעשות עמם, אמר לו הרבי: "אני רואה שאינך מרוצה מכך, אני גם לא מרוצה מזה וגם באים אלי בטענות אודות כך, הנך יודע מה, שיישאר כך עד ביאת המשיח כמו שזה", ולאחר מכן הוסיף "ובבוא היום כשירצו לשפץ להגדיל ולהרחיב, שלא יחששו מהכסף, ויעשו הכל כדבעי"{{הערה|חשבונו של עולם, פרק אחד עשר "למכור את הבית", עמ' 163 - 177.}}.

מספר ימים קודם כ"ז אדר, התהלך הרבי אנה ואנה בחדרו הק' ותוך כדי החל לדבר: "נולדתי ביום שישי, וכשנולדים ביום שישי - מאחרים בכול, ואני בכל מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי", המשב"ק גאנזבורג שנכח אז הגיב מידית כיצד הרבי יכול לומר כך הרי הרבי הופך את העולם, והזכיר מספר עניינים שפעל הרבי, אולם רק כשהזכיר את בעלי התשובה נרגע הרבי ואמר "נו, גוט"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 32.}}.

==יום כ"ז אדר==
ב[[יום ראשון]] [[כ"ו אדר א']] [[חלוקת דולרים|חילק הרבי דולרים]], בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר "עד כמה התור ארוך?". כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור ב[[בית הכנסת]] יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת{{הערה|1= מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 14.}}. בפועל למחרת יצא [[הרבי]] ל[[אוהל]] הקדוש ושם עבר את השבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר [[770]], שהחלו באמירת [[תהילים]] במקום. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "[[דער רבי איז געזונט]]" וציפייה לרפואתו השלימה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ז_אדר-ראשון_תשנ%22ב כ"ז אדר א' תשנ"ב] באתר יומן 770.}}.

==תקופת נ"ב - נ"ד==
===יחס החסידים לאירועים===
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.

כלל חסידי חב"ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח]], שכבר החל להתגלות, יחיה [[חי וקיים|חיים נצחיים]] - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.

הפעם הראשונה שהחסידים ראו את [[הרבי]] לאחר הסטרוק היה ב[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/948109/ המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…] {{אינפו}}}} ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד [[ראש השנה]] [[תשנ"ג]] שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, ב[[מרפסת]].

ה[[משב"ק]] [[מאיר הארליג]] סיפר, כי באותה תקופה היה פעם שהרבי היה נסער מאוד, הרופא המטפל ניסה לברר אצל הרבי והרבי השיב על הכל בשלילה, עד ששאל האם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן ([[ג' תמוז]]), ואז השיב הרבי בהנהון, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות, ושוב הנהן הרבי, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים המקושרים אליו, והרבי השיב בהנהון{{הערה|[https://col.org.il/news/139450 הרופא שאל: אתה מודאג ממה שיהיה עם החסידים? הרבי הנהן] {{חב"ד און ליין}}}}.

===היציאה למרפסת===
[[קובץ:יחי מעודד....png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד יחי ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]{{ערך מורחב|המרפסת}}[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ממוזער|200px|בניית חדר התפילה לרבי בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" (תשנ"ג)]]
בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-[[770]]. לפני [[ראש השנה]] בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדרו של הרבי]]. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם [[מרפסת]], שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר [[חג הסוכות]] בנו גרם מדרגות מהמרפסת ל[[הבימה|בימה]] ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.

תפילת המנחה של [[י"ד חשוון תשנ"ד]] הייתה הפעם האחרונה שבה ראו כלל החסידים את [[הרבי]] באופן ציבורי דרך המפרסת, היה זה זמן קצר לפני כניסת [[שבת]] בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה). שבועיים לאחר מכן ב[[א' כסלו]] עברו השולחים במסגרת [[כינוס השלוחים]] לפני הרבי, ומאז לא נראה הרבי כלל בפני הקהל.

===יחידויות וחלוקות===
באותה תקופה קיבל הרבי אנשים ליחידויות כלליות, בהם היו האנשים עוברים לפני הרבי מציעים את שאלותיהם ובקשתם והרבי היה מניד בראשו לחיוב או שלילה ולפעמים עונה בפיו. היחידויות הכלליות היו מתקיימות בעיקר עבור האורחים שנסעו לתשרי, חתנים וכלות, ילדים ובחורים וחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל]]. בנוסף היו מתקיימות לעיתים נדירות אף יחידויות פרטיות{{הערה|כדוגמת היחידות של הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] ב[[י"ג חשוון]] [[תשנ"ד]].}} באותה תקופה. במהלך היחידות כללית ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]], חילק הרבי דולרים בידו השמאלית, לראשונה מאז המאורע של כ"ז אדר והאחרונה בה ראו את הרבי מחלק דולרים{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד יומן מהמאורע] באתר יומן 770.}}. הפעם האחרונה שבה ראו את הרבי מקבל ליחידות כללית היתה ב[[ל' מרחשוון]] תשנ"ד ל[[שלוחים]] במהלך [[כינוס השלוחים|הכינוס]].

===תשובות לשאלות===
ימים אחדים לאחר המאורע, הודיע הרבי למזכיר הרב גרונר שיהיה "רפואה בקרוב ברוב שירה וזימרה"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המילים שאמר הרבי אחרי כ"ז אד"ר • תיעוד ראשוני] {{אינפו}}}}, גם למשב"ק [[משה קליין]] אמר הרבי באותו מרחב זמן: "שרב יפסוק שהקב"ה יתן לי רפואה קרובה ואריכות ימים ושנים טובות, כפי שנתן לי עד עכשיו, בשיבה טובה ורחבה בכלי טובה ורחבה, שלום ועושר טובה והרחבה. וכפי שזה בהרחבה – שיהיה גם עבור כלל ישראל. כפי שהיה שיבה טובה ורחבה עד עתה, כך יהיה הלאה, ושיהיה נחת מכל החסידים"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה] {{אינפו}}}}.

גם באותה תקופה המשיך הרבי לענות לחסידים דרך הנהון ראשו, ומופתים ונבואות רבות יצאו אז מפתח חדרו. כבר כחודש לאחר המאורע, ניבא הרבי כי אין חשש מדליפת הגז הרדיואקטיבי מהכור הגרעיני הסמוך ל[[פטרבורג]] ואין למה להיכנס לפאניקה, המזכיר גרונר שהודיע לרבי על התגשמות רוח קודשו, נענה בהנהון ראשו הקדוש{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט' - י'.}}. בחודש [[אב]] של שנת [[תשנ"ב]] דיווחו החדשות על סופת הוריקן עוצמתית באזור [[מיאמי]], הרבי שנשאל על כך הניד בראשו בביטול מוחלט, והורה לשלוחים להישאר{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענות מ"ו, מ"ז, מ"ח, נ"א.}}. נבואת הרבי התגשמה במלואה, וסוקרה בחדשות באופן ניכר.

אחת מנשות חב"ד בשבועות הסמוכים למאורע, שאלה את הרבי האם המאורע כ"ז אדר נובע כתוצאה מהפועלות להבאת הגאולה והאמירה שהרבי הוא מלך המשיח, ואם כן יש לחדול מפעולות אלו, הרבי השיב בשלילה ואדרבא סימן לחיוב לדברי המזכיר שיש בדברים אלו{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט"ז.}}.

באותה תקופה אישר הרבי מספר פעמים את [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], שהתבטא בעיקר באישור שניתן לר' [[יצחק שפרינגער]] לפרסם מודעות פומביות בעיתונים על זהותו של מלך המשיח.

===י' שבט תשנ"ג===
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], [[שידור|ששודרה]] על ידי [[לוויין]] לרחבי העולם, באישורו של הרבי, בה עודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - [[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]

==תמונות משנות תשנ"ג-ד==
<gallery>
כיפת הרבי.jpg|[[הרבי]] ב[[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]
תשנג.jpg|הרבי במעמד ה'[[סאטעלייט]]', [[י' שבט]] תשנ"ג
עידוד_יחי.jpg|הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'
הוליון... 2.jpg|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה [[י"ד חשוון]] [[תשנ"ד]]
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*הרב יוסף צבי צירקוס, '''כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו''', שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.
*'''שום דבר לא נחלש ח"ו''', משה מרינובסקי, גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 34-37.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/116714 שרשרת האירועים לפני היום הגורלי כ"ז אדר תשנ"ב ● עד מתי?!] באתר {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_25.html גלרייה נדירה: הרבי ביממה האחרונה לפני האירוע בכ"ז אדר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)

2023-06-23T12:55:21Z

מצפה לישועה: /* הכנות שונות */ שגיאות כתיב

{{עריכה}}
{{בעבודה}}
{{תולדות הרבי}}
[[קובץ:כז אדר תשנב.jpg|left|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מ-[[770]], מנופף לשלום רגע לפני כניסתו לרכב בדרכו ל[[האוהל|אוהל]] בכ"ז אדר א' [[תשנ"ב]]. התמונה הפכה לאייקון סמלי, המזוהה עם האירוע המוחי והתקופה שלאחריו]]
את '''האירוע הבריאותי הראשון''' עבר הרבי ביום [[כ"ז אדר א']] [[תשנ"ב]] בעת שהותו ב[[אוהל]]. השפעות האירוע פעלו על צורת התנהלותה של חסידות חב"ד וצורת הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו. במשך תקופה זו עד להאירוע הבריאותי השני היה הרבי מופיע בפני החסידים דרך ה[[מרפסת]] שהותקנה במיוחד בתקופה זו.

==אירועים שקדמו לאירוע==
[[קובץ:ליל כז אדר.jpg|250px|ממוזער|הרבי בליל כ"ז אדר, בחזור מהזאל הגדול לאחר תפילת ערבית]]
[[קובץ:כז אדר.png|ממוזער|ריקודי החסידים ב-[[770]] עם השמע הידיעה על הקלת מצבו של הרבי]]
במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.

===ביטויים בשיחות===
החל מתחילת חודש [[אדר א']] החל [[הרבי]] באופן נדיר לומר כמעט בכל ערב [[שיחה]], בה דיבר בעיקר על ההוספה בריבוי השמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "[[ביטול בשישים]]". [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ארגן אז ריקודים ב[[זאל הגדול]] שזכו לעידודו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907664/ כך החלו ריקודי חודש אדר ב-770 • סקירה מרתקת] {{אינפו}}}}.

בשיחות שנשא הרבי בשבוע שלפני המאורע, דיבר הרבי על המצב שבו: {{ציטוטון|נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מה שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל}}{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]], שיחת ש"פ כי תשא תשנ"ב אות ז'.}}.

בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]] והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - [[קיבוץ גלויות]]. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה ש[[רבותינו נשיאנו]] לא [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]], וגם [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ב[[רוסיה]]{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]], שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.}}.

===חלוקות===

===הכנות שונות===
במהלך החודשים האחרונים לפני האירוע הבריאותי החל הרבי בסידור אינטנסיבי של חדרו הקדוש, הוא דאג להחזיר את הספרים שהסתובבו למקומם בספרייה, לשרוף את הפתקים שהצטברו ולהוציא לאור מספר מאמרים שהגיהם בעבר אך עדיין לא יצאו לאור ושכבו בחדר{{הערה|חשבונו של עולם, פרק שביעי "סדר חדש", עמ' 113 - 127.}}.

מספר ימים קודם [[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ביקש הרבי מהמשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] למכור את הבית ותכולתו עד לי' ישבט, בלי שייוודע לכך לאיש. גאנזבורג צירף אליו בהסכמת הרבי איש נוסף שיעזור לו במטלתו, וביחד התחילו לברור את החפצים מה ראוי למכירה ומה לא, לאחר שהגיע מספר פעמים לרבי על מנת לברר על מספר חפצים ספציפיים מה לעשות עמם, אמר לו הרבי: "אני רואה שאינך מרוצה מכך, אני גם לא מרוצה מזה וגם באים אלי בטענות אודות כך, הנך יודע מה, שיישאר כך עד ביאת המשיח כמו שזה", ולאחר מכן הוסיף "ובבוא היום כשירצו לשפץ להגדיל ולהרחיב, שלא יחששו מהכסף, ויעשו הכל כדבעי"{{הערה|חשבונו של עולם, פרק אחד עשר "למכור את הבית", עמ' 163 - 177.}}.

מספר ימים קודם כ"ז אדר, התהלך הרבי אנה ואנה בחדרו הק' ותוך כדי החל לדבר: "נולדתי ביום שישי, וכשנולדים ביום שישי - מאחרים בכול, ואני בכל מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי", המשב"ק גאנזבורג שנכח אז הגיב מידית כיצד הרבי יכול לומר כך הרי הרבי הופך את העולם, והזכיר מספר עניינים שפעל הרבי, אולם רק כשהזכיר את בעלי התשובה נרגע הרבי ואמר "נו, גוט"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 32.}}.

==יום כ"ז אדר==
ב[[יום ראשון]] [[כ"ו אדר א']] [[חלוקת דולרים|חילק הרבי דולרים]], בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר "עד כמה התור ארוך?". כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור ב[[בית הכנסת]] יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת{{הערה|1= מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 14.}}. בפועל למחרת יצא [[הרבי]] ל[[אוהל]] הקדוש ושם עבר את השבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר [[770]], שהחלו באמירת [[תהילים]] במקום. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "[[דער רבי איז געזונט]]" וציפייה לרפואתו השלימה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ז_אדר-ראשון_תשנ%22ב כ"ז אדר א' תשנ"ב] באתר יומן 770.}}.

==תקופת נ"ב - נ"ד==
===יחס החסידים לאירועים===
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.

כלל חסידי חב"ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח]], שכבר החל להתגלות, יחיה [[חי וקיים|חיים נצחיים]] - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.

הפעם הראשונה שהחסידים ראו את [[הרבי]] לאחר הסטרוק היה ב[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/948109/ המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…] {{אינפו}}}} ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד [[ראש השנה]] [[תשנ"ג]] שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, ב[[מרפסת]].

ה[[משב"ק]] [[מאיר הארליג]] סיפר, כי באותה תקופה היה פעם שהרבי היה נסער מאוד, הרופא המטפל ניסה לברר אצל הרבי והרבי השיב על הכל בשלילה, עד ששאל האם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן ([[ג' תמוז]]), ואז השיב הרבי בהנהון, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות, ושוב הנהן הרבי, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים המקושרים אליו, והרבי השיב בהנהון{{הערה|[https://col.org.il/news/139450 הרופא שאל: אתה מודאג ממה שיהיה עם החסידים? הרבי הנהן] {{חב"ד און ליין}}}}.

===היציאה למרפסת===
[[קובץ:יחי מעודד....png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד יחי ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]{{ערך מורחב|המרפסת}}[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ממוזער|200px|בניית חדר התפילה לרבי בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" (תשנ"ג)]]
בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-[[770]]. לפני [[ראש השנה]] בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדרו של הרבי]]. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם [[מרפסת]], שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר [[חג הסוכות]] בנו גרם מדרגות מהמרפסת ל[[הבימה|בימה]] ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.

תפילת המנחה של [[י"ד חשוון תשנ"ד]] הייתה הפעם האחרונה שבה ראו כלל החסידים את [[הרבי]] באופן ציבורי דרך המפרסת, היה זה זמן קצר לפני כניסת [[שבת]] בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה). שבועיים לאחר מכן ב[[א' כסלו]] עברו השולחים במסגרת [[כינוס השלוחים]] לפני הרבי, ומאז לא נראה הרבי כלל בפני הקהל.

===יחידויות וחלוקות===
באותה תקופה קיבל הרבי אנשים ליחידויות כלליות, בהם היו האנשים עוברים לפני הרבי מציעים את שאלותיהם ובקשתם והרבי היה מניד בראשו לחיוב או שלילה ולפעמים עונה בפיו. היחידויות הכלליות היו מתקיימות בעיקר עבור האורחים שנסעו לתשרי, חתנים וכלות, ילדים ובחורים וחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל]]. בנוסף היו מתקיימות לעיתים נדירות אף יחידויות פרטיות{{הערה|כדוגמת היחידות של הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] ב[[י"ג חשוון]] [[תשנ"ד]].}} באותה תקופה. במהלך היחידות כללית ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]], חילק הרבי דולרים בידו השמאלית, לראשונה מאז המאורע של כ"ז אדר והאחרונה בה ראו את הרבי מחלק דולרים{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד יומן מהמאורע] באתר יומן 770.}}. הפעם האחרונה שבה ראו את הרבי מקבל ליחידות כללית היתה ב[[ל' מרחשוון]] תשנ"ד ל[[שלוחים]] במהלך [[כינוס השלוחים|הכינוס]].

===תשובות לשאלות===
ימים אחדים לאחר המאורע, הודיע הרבי למזכיר הרב גרונר שיהיה "רפואה בקרוב ברוב שירה וזימרה"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המילים שאמר הרבי אחרי כ"ז אד"ר • תיעוד ראשוני] {{אינפו}}}}, גם למשב"ק [[משה קליין]] אמר הרבי באותו מרחב זמן: "שרב יפסוק שהקב"ה יתן לי רפואה קרובה ואריכות ימים ושנים טובות, כפי שנתן לי עד עכשיו, בשיבה טובה ורחבה בכלי טובה ורחבה, שלום ועושר טובה והרחבה. וכפי שזה בהרחבה – שיהיה גם עבור כלל ישראל. כפי שהיה שיבה טובה ורחבה עד עתה, כך יהיה הלאה, ושיהיה נחת מכל החסידים"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה] {{אינפו}}}}.

גם באותה תקופה המשיך הרבי לענות לחסידים דרך הנהון ראשו, ומופתים ונבואות רבות יצאו אז מפתח חדרו. כבר כחודש לאחר המאורע, ניבא הרבי כי אין חשש מדליפת הגז הרדיואקטיבי מהכור הגרעיני הסמוך ל[[פטרבורג]] ואין למה להיכנס לפאניקה, המזכיר גרונר שהודיע לרבי על התגשמות רוח קודשו, נענה בהנהון ראשו הקדוש{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט' - י'.}}. בחודש [[אב]] של שנת [[תשנ"ב]] דיווחו החדשות על סופת הוריקן עוצמתית באזור [[מיאמי]], הרבי שנשאל על כך הניד בראשו בביטול מוחלט, והורה לשלוחים להישאר{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענות מ"ו, מ"ז, מ"ח, נ"א.}}. נבואת הרבי התגשמה במלואה, וסוקרה בחדשות באופן ניכר.

אחת מנשות חב"ד בשבועות הסמוכים למאורע, שאלה את הרבי האם המאורע כ"ז אדר נובע כתוצאה מהפועלות להבאת הגאולה והאמירה שהרבי הוא מלך המשיח, ואם כן יש לחדול מפעולות אלו, הרבי השיב בשלילה ואדרבא סימן לחיוב לדברי המזכיר שיש בדברים אלו{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט"ז.}}.

באותה תקופה אישר הרבי מספר פעמים את [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], שהתבטא בעיקר באישור שניתן לר' [[יצחק שפרינגער]] לפרסם מודעות פומביות בעיתונים על זהותו של מלך המשיח.

===י' שבט תשנ"ג===
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], [[שידור|ששודרה]] על ידי [[לוויין]] לרחבי העולם, באישורו של הרבי, בה עודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - [[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]

==תמונות משנות תשנ"ג-ד==
<gallery>
כיפת הרבי.jpg|[[הרבי]] ב[[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]
תשנג.jpg|הרבי במעמד ה'[[סאטעלייט]]', [[י' שבט]] תשנ"ג
עידוד_יחי.jpg|הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'
הוליון... 2.jpg|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה [[י"ד חשוון]] [[תשנ"ד]]
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*הרב יוסף צבי צירקוס, '''כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו''', שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.
*'''שום דבר לא נחלש ח"ו''', משה מרינובסקי, גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 34-37.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/116714 שרשרת האירועים לפני היום הגורלי כ"ז אדר תשנ"ב ● עד מתי?!] באתר {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_25.html גלרייה נדירה: הרבי ביממה האחרונה לפני האירוע בכ"ז אדר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

צמצום הראשון

2023-06-13T15:02:00Z

מצפה לישועה: /* אין עצם מסתיר על עצם */ הגהה

{{סדר ההשתלשלות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום הראשון שהיה ב[[אור אין סוף]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
ה'''צמצום הראשון''' מכונה גם '''צמצום בדרך סילוק''' הוא המקור הראשון להתהוות של העולמות, ש[[הקב"ה]] כביכול צמצם ב[[אור אין סוף]] והותיר מקום פנוי שבו יוכלו להתהוות העולמות. מבואר כי אם היה נברא העולם בבחינת [[עילה ועלול]], לא היה יכול להיות התהוות עולמות בעלי גבול, ולכן הוצרך להיות צמצום באור אין סוף שלאחר מכן יוכלו להתהוות בחינת עולמות נפרדים ומוגבלים.

==מקור המושג==
הצמצום מוזכר במפורש לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ותיאורו מביא בקצרה [[הרב חיים ויטאל]]{{באוצרות חיים בתחילתו}}, וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי'ן סוף, ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור האין סוף, וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים לסיבה נודעת... ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז אמצעית שבו, ושם צמצם עצמו אל הצדדין והסביבות, ונשאר חלל בנתיים. וזה היה צמצום הראשון של המאציל העליון, וזה מקום החלל הוא עגול בהשואה א' מכל צדדיו, עד שנמצא [[עולם האצילות]] וכל העולמות נתונים תוך החלל הזה. ואור האין סוף מקיפו בשוה מכל צדדיו.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 אוצרות חיים בתחילתו].}}
לאחר מכן ממשיך בתיאור המשכת [[אור הקו]] בתוך חלל זה:
{{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.}}

באריכות גדולה (ועם פרטים רבים נוספים) מובא עניין זה בכתבי האר"י גם בעץ חיים{{הערה|בתחילתו: היכל א"ק, שער א' (דרוש עיגולים ויושר) ענף ב'.}}, [[מבוא שערים|ובמבוא שערים]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14176&st=&pgnum=3 בתחילתו, שער ראשון חלק א פרק א])

==הסטוריה==
כבר בתחילת התפשטות תורת הצמצום על ידי האריז"ל ותלמידיו התגלעו ויכוחים בין המקובלים בפרשנות המושג צמצום, יש מהם ובראשם ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[עמנואל חי ריקי]] בספרו יושר לבב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 בית א חדר א פרק יב].}} שסברו כי המשמעות צמצום הוא "צמצום כפשוטו", ולדעתם הבורא פינה עצמו ממקום העולם, ומשגיח עליה כ"מלך המשגיח מחלונו על דבר לכלוך", לטענתו אין לומר שהצמצום אינו כפשוטו שהרי בכך יוצא כי הבורא נמצא "בגשמיים השפלים הבלתי נכבדים ואף בנבזים" והוא השפלה כלפיו יותר מאשר ההשגחה מלמעלה.

אמנם רבים מהמקובלים חלקו על סברה זו, וטענו כי משמעות הצמצום בהכרח "לא כפשוטו".
לאבי שיטה זו נחשב רבי [[יוסף אירגס]]{{הערה|בן דודו של רבי עמנואל חי ריקי.}} אשר בספרו "[[שומר אמונים]]" (הקדמון) קובע{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 ויכוח שני סעיף לד].}} "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום כפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". בדבריו לא מבואר כל צרכו מה הוא אם כן הצמצום, אלא רק "דהצמצום הוא דרך משל לסבר את האזן"{{הערה|שם סעיף מ.}}. את דעתו הוא קובע מדיוק בדברי האריז"ל אולם מביא לשיטתו הוכחות רבות. ומטענותיו: מיוסד על האמונה כי הבורא מופשט מהשגתנו בתכלית, והוא מופשט מכל ציור ומדידה, בהכרח שהצמצום אינו כפשוטו שאילולי כך הרי ישנו ציור והשגה באלקות - עיגול, קו ומקום פנוי. כמו כן טוען כי הכרח שהבורא אינו בר שינויים וגם מעשיו לברוא את הנבראים הרבים אינם פועלים בו שינוי כלל, מכריח כי הצמצום אינו כפשוטו שאילולי כך יוצא כי נוצר בו שינוי בבריאה. ומלבד זאת, המושג צמצום הוא ממקרי הגוף שרק בו שייך תנועה: עליה, ירידה וכדומה, דבר המושלל בתכלית כשמדובר באלקות. בהמשך דבריו מבאר כי הדבר מחויב גם אם נפרש שהצמצום לא היה במאור עצמו, אלא רק ברצונו כשיטת ה[[רמ"ע מפאנו]].יש טוענים{{מקור|כמדומני כך מובא באיזהו מקמן ציון של הרבי, אולם על פי השמועה הרבי רק מצטט מחבר מלפני שמונים שנה שכתב כן ואינו דעת עצמו.}} שגם רבי [[אברהם אירירא]] (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) סובר כך{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24997&hilite=1e5c0d17-d381-4a66-b405-7e3c217ea7b9&st=מאמר+חמישי&pgnum=75 שער השמים מאמר חמישי פרק יב].}}.

מנגד טוען רבי עמנואל חי ריקי בספרו יושר לבב כי ההיפך הוא הנכון ומדברי האריז"ל בעץ חיים ניתן לדייק הפוך כי הצמצום הוא בדווקא כפשוטו, על טענתו כי אילו נאמר שהצמצום כפשוטו הרי זה מגביל ומצייר את הבורא, טוען כי אין בטענתו טענה, היות והציור וההגבלה באו מאיתו וברצונו מבטלה כרגע, אין בכך גירעון וחיסרון, החיסרון בדבר מוגבל -לטענתו - הוא כשההגבלה נובעת מהגדרת מציאות הדבר, ולא כשההגבלה מקורה ברצונו שלו. לטענתו שיטתו בעניין הצמצום אינה מוגדרת כלל בגדרי השכל שהרי האמונה ביכולתו מכריחה שהוא יכול לברוא עולם גם ללא הצמצום כלל ורק בקבלה מאריז"ל ידענו שהבריאה על ידי צמצום וממילא אין ביכלתנו להבין לחייב ולחקור בדבר בשכלנו איך הוא צמצום זה.

==הצורך בצמצום==
לפני הצמצום הייתה המציאות בבחינת "הוא ושמו בלבד", ש[[אור אין סוף|'''אור''' האין סוף]] היה מאוחד '''בעצמות''' [[אין סוף|האין סוף]]. ומכיון שאם היו העולמות נמשכים בבחינת [[עילה ועלול]], היו גם הם בבחינת אין סוף (והקב"ה הרי רצה עולמות '''בעלי גבול''', דירה '''בתחתונים''') - הוצרך להיות באור צמצום באופן של [[אין ערוך]].

את הצורך בצמצום מסבירה החסידות במשל: כשרב רוצה ללמד לתלמיד שכל עמוק שאינו בערך התלמיד, הנה, אם ישפיע לתלמיד כל עומק השכל כפי שהוא אצלו – לא יקבל (לא יבין) התלמיד ולא כלום. אלא עליו להעלים תחילה בעצמו את כל עומק השגתו עד שלא ישאר ממנה רק בחינת רושם (כ[[נקודה]] אחת מכל העומק והרוחב) – ורק אז יוכל התלמיד לקבל ולהבין זאת.

==שוני צמצום הראשון משאר הצמצומים{{הערה|על פי שלושת המאמרים ב[[תורה אור]]: דיבור המתחיל 'פתח אליהו' ושני המאמרים 'ארדה נא' שאחריו, ומראי המקומות שנסמנו במאמרים שם.}}==
להבין את '''טעם''' ההבדל מצמצום הראשון לשאר הצמצומים{{הערה|הנקראים [[פרסא]], והיינו, הצמצום שבין [[עולם האצילות|האצילות]] ל[[עולם הבריאה|בריאה]], שבין הבריאה ל[[עולם היצירה|ליצירה]] ושבין [[עולם היצירה|היצירה]] ל[[עולם העשייה|עשייה]].}}, יש להקדים את '''מהו ההבדל''' בינו לביניהם:

הצמצומים (הפרסאות) שבסדר ההשתלשלות הם כדוגמת [[משל]]: שדבר השכל מולבש בעניין אחר לגמרי, שמצד עצמו אין לו שום קשר לנמשל. כלומר, הפרסא מצמצמת את האור כך שיתגלה בעניין נמוך יותר. צמצום כזה מועיל רק כשכבר '''יש''' מציאות{{הערה|של עשר ספירות ('''ואותה רוצים להוריד''' לדרגא נמוכה יותר.}}. אבל באור אין סוף שלפני הצמצום '''אין''' מציאות של ספירות (ואפילו לא מקור להן) לכן שום צמצום מסוג זה{{הערה|ואפילו לא ריבוי צמצומים כאלו.}} לא יכולים להפוך אחדות (פשוטה) לריבוי (ספירות). בסגנון אחר: הספירות הן מציאות של '''יש''', ואילו באור אין סוף לא קיימת מציאות כזו, ולא מקור למציאות כזו. כדי שהאין-סוף "יוכל" להוות מציאות של "יש" בלי שום מקור קודם לו צריך צמצום '''מסוג''' שונה לגמרי - הצמצום הראשון.

;מהות השוני שבין צמצום הראשון לשאר הצמצומים:
מהות הצמצום הראשון '''הפוכה''' משאר הצמצומים: שאר הצמצומים '''מורידים''' את האור האלוקי (לגלותו בעניין ומדרגה נמוכה יותר), ואילו הצמצום הראשון עניינו '''התעלות''' האור והתכללותו במקורו ושורשו. המשל על זה בחסידות הוא מאדם שלמד היטב על בורייה מסכת מסויימת עד שהוא בקיא בה ושולט בה באופן מוחלט, כשהוא עובר ללמוד מסכת אחרת "נעלמת" כביכול המסכת הראשונה, ובאופן גלוי היא אינה קיימת אפילו אצלו. אך אם כעבור זמן יחזור לדבר בה הנה יתגלה שהיא כולה אצלו בשלימות.

כאשר '''אור''' האין סוף מתעלה ונכלל במקור – באין סוף '''עצמו''', הוא "נעלם" כביכול, ובכך מתגלה כח ההגבלה של האין סוף. הגבלה זו היא הראשונה בשרשרת צמצומים{{הערה|שעיקרם הם: ה[[רשימו]], [[א"ק]], [[עקודים]], [[תוהו]] ו[[אריך אנפין]].}} שבסופן מתהוות עשר הספירות.

==השיטות בעניין הצמצום==
כאמור{{הערה|בפסקה הראשונה לעייל.}}, ה"צמצום הראשון" מוזכר לראשונה בכתבי האר"י ז"ל. אך האר"י לא פירש האם כוונתו שהצמצום היה כפשוטו או לא (היינו, שהוא רק עניין של סילוק והעלם), ולא אם הוא באור או במאור. כתוצאה מכך אפשר להבין את דברי האר"י ז"ל בארבעה אופנים{{הערה|לקו"ש ט"ו, הוספות לבראשית עמ' 470.}}:

• הצמצום היה כפשוטו - באור וגם במאור.

• הצמצום היה כפשוטו – אבל רק באור.

• הצמצום היה שלא כפשוטו – אבל גם במאור.

• הצמצום היה שלא כפשוטו – וגם זאת רק באור (ולא במאור).

* '''הגר"א''' סבר כהאפשרות הראשונה{{הערה|ועל הטענה שוהלא הזוהר אומר במפורש "לית אתר פנוי מינה"{{הערה|תיקוני זהר קכב ב.}}? היו עונים המנגדים לחסידות שאין מקום פנוי '''מהשגחתו'''.}}, וראייתם הייתה מדיני התורה האוסרים על תפילה במבואות המטונפים, מזוזה במקום הבזיון וכיו"ב.

* '''ר' חיים מוולוז'ין'''{{הערה|תלמידו המובהק של הגר"א, בספרו נפש החיים פרק ג', משמעות שומר אמונים הקדמון, ויכוח ב' סעיף מא.}} חלק על רבו (כפי הנראה בהשפעת ספרי חב"ד בכלל והתניא בפרט{{הערה|הערת הרבי, שאם כי אין לכך ראיות כך נראים הדברים: "ובכלל נראה שראה הרר"ח מואלאזין ספרי חב"ד ובפרט ס' התניא ונשפע מהם אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות" (לקו"ש חט"ו ע' 470). וראו גם תורה שלמה להרב כשר, ח"ח כרך תשיעי לשמות במילואים עמ' רמט, שכתב: “וכל העובר בעיון על שער ג' מספרו נפש־החיים יראה גלוי שקרא את ספר־התניא וקיבל שיטתו כמעט בכל הפרטים ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו". וראו גם: השפעת ספר־התניא על ספר “נפש־החיים - באתר מעיינותיך, ל' תשרי תשע"ט.
}}), וסבר כהשיטה השלישית – שהצמצום אמנם אינו כפשוטו, אך הוא גם במאור עצמו.

* '''אולם רבינו הזקן''' הכריע (לפי מה שקיבל מרבותיו{{הערה | "לקוטי ביאורים" (להרה"צ ר' הלל מפאריטש) לשער היחוד סוף אות יב וזה לשונו "וכמ"ש בשם אדמו"ר הזקן ששמע בק"ק מעזריטש לא תחללו את שם קדשי שלא תעשו בחי' חלל באור אין סוף הנקרא שם קדשי, והיינו שלא יבינו ענין הצמצום כפשוטו שהוא סילק המהות כו' ".}}), שהצמצום אינו במאור אלא רק ב[[אור אין סוף|אור]] (וגם זה רק בדרגה האחרונה שלו.) – וגם זה לא כפשוטו{{הערה|ד"ה להבין מה שכתוב באוצ"ח.}}.

==הכרעת החסידות (ופירוט ענייני הצמצום)==
===ההכרח לצמצום שלא כפשוטו===
ה[[אדמו"ר הזקן]] שלל בתכלית את ההבנה שהצמצום כפשוטו, וכפי שכתב [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|בתניא]]: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם '''ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל''' והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעולם הזה רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת." ומאריך{{הערה|בפרק ז' דשער היחוד והאמונה.}} שסברא זו מופרכת הן מצד השכל והן מצד הקבלה:

'''מצד השכל''', שהרי ב[[מאור]] שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום חס ושלום ולא העלם, כי "אי אפשר כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו שהוא ממקרי הגוף על הקדוש ברוך" הוא{{הערה|תניא שער היחוד והאמונה פרק ז'.}}, ואדרבה "המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תינוקות יודעים שיש שם אלוקה מצוי כו', אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה"{{הערה|תורה אור וירא יד, ב.}}.

'''ומצד הקבלה''', שהרי זה מפורש בכמה מקומות בזוהר{{הערה|כפי שמצטט שם בהמשך פרק ז' דשער היחום והאמונה.}}: וזהו שכתוב בתקונים{{הערה|תיקון נ"ז.}} דלית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין, ו[[ברעיא מהימנא]]{{הערה|פרשת פנחס.}} איהו תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה כו' איהו [[סובב כל עלמין]] כו' ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר, איהו [[ממלא כל עלמין]] כו' איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה, עילא ותתא, ולית קורבא בד' יסודין אלא בקב"ה כד איהו בינייהו.

{{להשלים|סיבה= '''ההכרח לצמצום שלא כפשוטו מצד אני הוי' לא שניתי (לקו"ת ויקרא)'''}}

===העלם ולא סילוק===
הסברת הצמצום שלא כפשוטו מעלה כביכול סתירה: מאחר והאור הסתלק - כיצד נבראו העולמות?
מסביר אדמו"ר הזקן ב[[לקוטי תורה|בלקוטי תורה]]{{בהוספות לויקרא, ד"ה להבין מה שכתוב באוצרות חיים, דף נא ע"ב, וראה [[[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm|כאן].}}, שעניין הצמצום אינו העדר האור, אלא שנכלל במאור (ולכן נשאר במקומו, ורק שאינו בגילוי). להמחשת העניין מביא משל מתלמיד חכם המכיר מסכת על בורייה לעומקה ולרחבה. בין עוסק בה ובין התפנה לעסוק במסכתות ודברים אחרים – היא נמצאת חקוקה במוח הזכרון שבשלו. כל ההבדל הוא שכשעוסק בה היא במחשבתו בגילוי וכשאינו עוסק בה היא כלולה במח הזכרון בהעלם – אבל ודאי ופשוט שהיא נמצאת שם.

משל נוסף לעניין זה מביא אדמו"ר הרש"ב, מכח התנועה שביד. לעיתים רואים אנו כי אין בכח האדם להניע את ידו (מצד הקור או ששכב עליו וכדומה) ועם זאת במעט זמן יצליח שוב להניעו. והנה חסרון יכולת הנעת היד נובעת מהעדר התגלות כח התנועה שביד, שמצד סיבות הסתלקה ואין בכוחה לפעול פעולתה. אולם מכך שכעבור זמן מה שוב יצליח האדם להניע את ידו מוכח כי התעלמות הכח אינה מוחלטת אלא רק חיצוניותה והתגלותה התעלם, ועצם כח התנועה (המופשט והנעלם ([[היולי]])) נמצא ביד כבראשונה גם בשעה שנמנע ממנו להזיז את ידו. וכמו כן הוא בעניין הצמצום שרק האור והזיו הצטמצם ועצם האור (- המאור, שלמעלה מגילוי) נשאר במקום הצמצום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31659&st=&pgnum=107 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד צח] (ד"ה האמנם).}}.

===אין עצם מסתיר על עצם===
עניין נוסף הנובע מהבנת ה"צמצום שלא כפשוטו" הוא, שאור אין סוף נמצא '''בגלוי''' גם לאחרי הצמצום ובמקום החלל (ורק שגילוי זה הוא מצד האור ואינו מורגש אצל המקבלים).

מבאר האדמו"ר הזקן{{הערה|שם, בהמשך ד"ה להבין מה שכתוב באוצ"ח}}, ותוכן דבריו: העלם שפעל הצמצום על האור הוא רק לגבי הנבראים (מקבלי האור) ולא כלפי האלקות המשפיע{{הערה|וכשאומר לגבי אלקות הכוונה לא רק לעצמותו אלא גם לאורו והתפשטותו.}}. כלומר, השפעת הצמצום על האור היא רק '''שהנבראים''' לא ירגשו אותו - אבל אין היא נוגעת לאור עצמו, והוא נמצא '''בגלוי''' גם לאחרי הצמצום ובמקום החלל.

והיינו, כל מטרת ותכלית הצמצום היא '''בשביל הגילוי'''{{הערה|מטרת הצמצום והבריאה כולה היא משום ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". והיינו, כל מטרת הצמצום ובריאת התחתונים היא בשביל שבסופו של דבר תתגלה שם עצמותו ומהותו ב"ה.}} (ויתר על כן - גם אחרי הצמצום נשאר [[רשימו]] מהאור) - לכן (למרות שלגבי הנבראים האור נעלם) אין הדבר מעלים '''כלל''' לגבי האור.

כמשל לכך מביא אדמו"ר הזקן אדם שבעבר למד היטב מסכת, וכעת אינו טרוד בה בעיון אלא לומדה בשטחיות. אדם השומע את קריאתו אינו חש בה עמקות כלל (כלפיו פועל הצמצום העלם, שהרי אינו חש את העמקות הקיימת במוח זיכרונו של הלומד), אך כלפי הלומד עצמו אין כלל העלם. בשעה שקורא את האותיות מאירים בהם כל ההשכלות העמוקות הקיימות בזיכרונו מעת שלמד בעיון.

עניין זה התבאר באריכות במאמריהם של רבותינו נשיאנו, החל ממאמריו של האדמו"ר הזקן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&st=&pgnum=73 ספר המאמרים תקס"ד עמוד סו].}} בה מובאת הטענה המגדירה והמחייבת את הרעיון האמור, והוא שלאחרי שאנו יודעים שגם הצמצום הוא מכוחו ממילא על פי הכלל כי "אין עצם מסתיר על עצמו" אין בצמצום שום הסתר כלפיו.

==הצמצום שאינו כפשוטו – יסוד היסודות דהחסידות==
{{להשלים|סיבה= '''הצמצום שלא כפשוטו הוא היסוד לשיטת הבעש"ט בעניין השג"פ – שעהיוה"א בתחילתו'''}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הכל הוא אלוקות]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 ביאור חדש בסוגיית הצמצום]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 123

==קישורים חיצוניים==
[https://toratchabad.com/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94 פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה, מעיינותיך.]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:אחדות השם]]

ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)

2023-06-07T11:47:00Z

מצפה לישועה: /* ראשית פרסום הספר */ ניסוח

[[קובץ:זכרונות א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההדפסה החדשה של חלק א' המתורגם ל[[לשון הקודש]].]]
'''ספר הזכרונות''' (ג' כרכים) כולל את זכרונות אדמו"ר הריי"צ כפי ששמע מסבתו [[הרבנית רבקה]], ומדודו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]], על ימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]].

נערך ותורגם לשפת האידיש על ידי הסופר והעיתונאי [[דוד לייב מקלר]].

==מטרת עריכת ופרסום הספר==

במכתב לעורך ר' [[דוד לייב מקלר]] מתאריך כ"ב [[טבת]] [[תש"ח]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ב עמ' רפה.}} ובהקשר עם התחלת פרסום חלקים מתוך כרך ב' של הספר, מבהיר לו [[הרבי]] את חשיבות ומטרת פרסום ועריכת זכרונותיו של הרבי הריי"צ: "בתורה כל פרט הוא הרי בעל חשיבות גדולה ואפילו גם סדר התורה מלמד אותנו הרבה . . סדר התורה הוא שתחילה בא ספר בראשית ורק אחר כך שמות ויקרא וכו' היסוד לכך הוא . . משום שכך צריכה להיות הדרך של לימוד סדר החיים ליחיד לכלל לעם שלם.

תחילתו של לימוד כזה אינו הבהרת מצוות עשה ומצוות לא תעשה אלא סיפור והצגת דוגמא חי' של יחידים או דורות שלמים הורים קרובים או סתם אנשים שחיו את סדר החיים המיוחל שהם כמו כבשו את הדרך הראו במוחש כיצד יש לחיות את החיים ואיך אפשר להתגבר על קשיים שמתרחשים ואשר רק זו היא הדרך הנכונה בחיים.

. . על דרך זה היא המשמעות העיקרית של '''זכרונות''' אלו. כמטרה העיקרית אין הכוונה עד כמה שזה לא יהי' חשוב לספר את תולדות חייו של פלוני ופלוני כדי שידעו את תולדות הדורות או האישים ההם '''עיקר''' המטרה היא להראות לנו דוגמא חי' כיצד יהודי רב למדן סוחר בעל מלאכה קבצן כל אחד מהם יהודי גדול בתחומו עברו את חייהם. וזה יראה לנו את הדרך הנכונה בזמננו וגם יקל עלינו להתגבר על הקשיים הקשורים בהליכה בדרך כזו."

==ראשית פרסום הספר==

בשנת [[ת"ש]] מסר אדמו"ר הריי"צ לסופר [[דוד לייב מקלר]] - על-פי בקשת הסופר - את רשימתו '[[רשימת ליובאוויטש]]', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של [[אדמו"ר הריי"צ]].

ביום ה' [[תשרי]] [[תש"א]] החל הסופר לפרסם בעיתון האידי '[[מארגען זשורנאל]]' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסום חלקה הראשון הוא סיים בחודש [[אדר]] [[תש"ב]].

ב[[אדר]] [[תש"ג]] ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' קסט.}} אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים.

מיד עם חזרתו של מקלר מאירופה בשנת [[תש"ח]] שיגר לו [[הרבי מלך המשיח]] עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ב עמ' רפה.}} בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו.

בפועל רק באמצע שנת [[תשי"ב]] החל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ב עמ'רמו.}} מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי [[אדר]] [[תשי"ב]] - [[אלול]] [[תשי"ג]] פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער' והספר יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].

==חלקי הספר==
[[קובץ:זכרונות ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר הזכרונות חלק ג' בתרגום ללשון הקודש]]

על פי תיאור [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמ' תע"ב.}}, כולל הספר (חלקים א'-ב') את תיאור חיי ר' [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)]], חותנו ר' [[חיים אברהם מליאזנא]] וגיסו ר' יוסף יצחק, עד [[ח"י אלול תק"ה]]. בתכנון היה להוציא ספר נוסף על תולדות [[אדמו"ר הזקן]]. בסוף הספר הובאו כמה הערות מכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א.

===חלק א'===
חלק א' של הספר כולל בתוכו:

*פרקים א-ט: מהווים מעין הקדמה, המספרים על יסודות בחיי ופעולת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] קודם התגלות [[הבעל שם טוב]], ותולדות ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].

לאחר הסיפור על הצדיקים הנסתרים הראשונים שפעלו בעיירה ליובאוויטש, חותם אדמו"ר הריי"צ את הפרקים האלו בדברי הערכה אודות מרכזיותה של העיירה ליובאוויטש ומהותה המשתקף משמה, אהבה, ומסיים במשפט: "לאור כל האמור הנני פותח בסיפור תולדותיה של חסידות חב"ד, תולדות אועיה הרוחניים, ויחסים המשפחתי, כפי שהן מקובלות במסורת בית ליובאוויטש, ורשומים בכתבים הגנוזים אצלי".

*פרקים י-נ"ח: תולדות [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי [[רוסיה הלבנה]]. במהלך הנידודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי [[יהודי]]ם שונים, לדרכים ב[[עבודת ה']], ל[[סיפורי צדיקים]], ובעיקר לשני השיטות - ה[[חסידות]] וה[[התנגדות לחסידות]], והחילוקים ביניהם.

כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן.

*פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של מחנה הנסתרים ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו ה[[חסיד]] של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל.

החלק יצא לאור בקיץ [[תש"ז]].

===חלק ב'===

חלק ב' כולל סיפורים נוספים שסיפר ר' יצחק שאול לר' ברוך, ובתוכם סיפור ארוך - התופס את רוב החלק - על תלמיד [[הבעש"ט]] בשם ר' [[ברוך מויאזין]], נידודיו והתקרבותו ל[[בעש"ט]], והמשך נידודי ר' ברוך אב [[אדמו"ר הזקן]] - עד לחתונתו.

עריכת החלק נקטעה באמצעה, ועל-פי התכנון המקורי הוא היה אמור לגלוש מתחומו לפרטים נוספים, שמלכתחילה היו אמורים להיות כלולים ב'חלק גימ"ל', אלא שהעריכה נקטעה באמצעה.

חלק זה יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].

===חלק ג'===
[[קובץ:ספר הזכרונות לילדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר הזכרונות לילדים]]]]
חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]], על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, [[הרש"ג]].

רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח [[חשוון]] [[תר"צ]] לי"ג [[תמוז]] של אותה שנה, בעיתון '[[מארגען זשורנאל]]' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים{{הערה|באגרת מסויימת התייחס הרבי בשלילה לתוכן החלק. ראה בארוכה בשבועון [[בית משיח]], כ"ג [[תמוז]] [[תשנ"ה]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] מצא את העיתונים ר' [[שאול שמעון דויטש]], והחל לערוך אותם לדפוס ב[[אידיש]] תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ל[[לשון הקודש]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. [[הרבי]] הורה ל[[קה"ת]] להדפיס את הספר, וכן הורה שהרב יהושע דובראווסקי יעבור על הספר ויוסיף בהערות מהמקורות החבדיי"ם שפורסמו מאז שפורסמו זכרונות אלו.

כשהספר הי' מוכן לדפוס, מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], הכניס את הפתח דבר של הספר אל הרבי שאישר את ההדפסה. בפתח דבר אף נכתב על הרבי את התואר '[[מלך המשיח]]', והרבי אישר זאת{{הערה|ראה ערך [[ספר בשורת הגאולה]].}}.

בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] החלה הדפסת הספר בהוצאת [[קה"ת]]. בשנת [[תשס"ו]] נדפס שוב הכרך.

==תרגומים==
[[קובץ:זכרונות אנגלית תשסד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המהדורה החדשה של ספר הזכרונות באנגלית]]
[[קובץ:ספר הזכרונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px||הסמליל של הסדרה ספר הזכרונות באנימציה']]
[[קובץ:דרכים נסתרות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרכי הספר 'דרכים נסתרות']]
===מהדורה בלה"ק===
[[סניף קה"ת כפר חב"ד]] הוציאה לאור את הספר בתרגום ל[[לשון הקודש]] מאת הרב [[טוביה בלוי]]. התרגום פורסם לראשונה בשנת [[תשכ"ג]] ב[[בטאון חב"ד]] ובין השנים [[תשמ"א]] – [[תשד"מ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]].

כש[[הרבי]] נשאל, לגבי עריכת מהדורה זו, על המקור שנכתב בלשון הקודש, השיב הרבי שכיוון שבמהדורת האידיש נוסף הרבה על הרשימות המקוריות, כדאי לתרגמו מחדש מאידיש{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], ""רשימת ליובאוויטש / ספר הזכרונות", '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גליון 47, כ"ג תמוז תשנ"ה, עמ' 42.}}.

תקציר הפרקים שבמהדורת האידיש - לא תורגם; לעיתים שולב בספר קטע מקורי מרשימתו של אדמו"ר הריי"צ או תרגום של [[אוריאל צימר]]; שינוים קלים נערכו לעיתים בחלוקת הפרקים; ותיקוניו והערותיו של [[הרבי מלך המשיח]] על-גבי הספר שולבו בתוך הטקסט.

====חלק א'====
חלק א' יצא לאור על ידי [[קה"ת]] במימון [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] בכ"ד [[טבת]] [[תשמ"ג]].

====חלק ב'====
בעבודת התרגום והעריכה של חלק ב' השתתפו בנוסף לרב בלוי גם הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ור' [[פרץ אוריאל בלוי]].

הספר יצא לאור על ידי [[קה"ת]] [[כפר חב"ד]] בי"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]].

====חלק ג'====

חלק ג' תורגם ל[[לשון הקודש]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בשנת [[תשס"ז]].

===מהדורה באנגלית===
בשנת [[תש"ט]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] תרגום שני החלקים הראשונים של ספר הזכרונות לאנגלית. התרגום נעשה על ידי אשתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ח עמ' תעב.}} של הרב [[ניסן מינדל]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשס"ד]] הוציאו הנהלת הארכיון של ר' [[ניסן מינדל]] את כרך ג' של התרגום הכולל את הפרקים האחרונים של ספר הזכרונות חלק ב' שלא תורגמו בשעתו.

בשנת [[תשס"ד]] הוציאו [[קה"ת|הוצאת קה"ת ניו יורק]] את ב' הכרכים הראשונים מחדש. הסיפורים המתורגמים הוקלדו ונערכו מחדש. הספר הפך לרב מכר בציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]].

===מהדורה ברוסית===
ספר הזכרונות תורגם לרוסית ויצא לאור במהדורה משופרת בשנת תשס"ט בהוצאת "ייברסקאיה קניגא" (=הספר היהודי) ובמימונה של קהילת חב"ד בדנייפרופטרובסק. הספר מכיל 580 עמ'.

===מהדורה בצרפתית===

ספר הזכרונות תורגם לצרפתית.{{הערה|כמובא בהקדמה לספר הזכרונות בלה"ק חלק א.}}

===מהדורה בספרדית ובפורטוגזית===

תרגום של ספר הזכרונות לספרדית יצא לאור על ידי קה"ת בשני כרכים.
כרך א' של ספר הזכרונות תורגם לפורטוגזית ויצא לאור על ידי קה"ת.

==עיבודים==
*'''ספר הזכרונות לילדים''' - הוא ב' כרכים של חלקים מספר הזכרונות, מעובדים לילדים. נערך על ידי מ. בן אור ויצא לאור בשנת [[תשס"ז]].
*'''דרכים נסתרות''' - ב' כרכים של גירסה מעובדת ומנוקדת לנוער, של ספר הזכרונות. מאה ועשרים פרקי הספר הופיעו בשבועון [[תורתך שעשועי]] (בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד]]). הספר מכיל ב' כרכים ונכתב על ידי הסופר [[שניאור זלמן רודרמן]]. ב[[חודש אדר]] [[תש"ע]] הודפסה מהדורה שנייה של הספר.
*'''ספר הזכרונות באנימציה''' - מופק על ידי [[דורון הגי]] (פני מלך).
*'''ספר הזכרונות להאזנה (באנימציה)''' - מופק על ידי סטודיו mmedia 770{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/806495/ הפרק הראשון לדוגמא]{{וידפו}}}}.
*'''השורשים שלנו''' - מדור המופיע מידי שבוע בעיתון [[קינדערלאך]], (מוסף [[עיתון כפר חב"ד]]).

== קישורים חיצוניים ==

* ספר הזכרונות - ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות: '''[https://drive.google.com/file/d/1fzDiWfX4pk0ZAvh4EjNUJ0fuV6pqtCgs/view?usp=sharing חלק א'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1TgbPaBQzJcmwcjSOhVEHa24LkJUXWtWm/view?usp=sharing חלק ב'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1iwreoAOKEG2q53IOJRhhzNT_3F8MooMS/view?usp=sharing חלק ג']''' {{PDF}}
* ספר הזכרונות - בתרגום ללשון הקודש: '''[https://beta.hebrewbooks.org/58821 חלק א'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58822 חלק ב']''' {{PDF}}
* פרקים מהסדרה '''[http://chabad.info/tag/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/ ספר הזכרונות באנימציה]''' {{וידפו}}
* ספר הזכרונות - בתרגום לאנגלית: [https://beta.hebrewbooks.org/15617 חלק א'] [https://beta.hebrewbooks.org/15614 חלק ב'] {{PDF}}

== לקריאה נוספת ==

* שמואל קראוס, בית משיח, גליון 45, ט' תמוז תשנ"ה, עמ' 16, מאמר על "רשימת הזכרונות של כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע".

קראוס, בית משיח, גליון 46, ט"ז תמוז תשנ"ה, עמ' 17. חלק שני מהמאמר הנ"ל.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

אליהו בעל שם

2023-06-07T11:43:17Z

מצפה לישועה: הגהה, הביטוי כבר מופיע במשפט זה

{{דמות
|שם=רבי אליהו בעל שם
|תאריך לידה=רצ"ז
|עיסוק=[[קבלה]]
|מקום פעילות= וורמייזא
|אב=יוסף יוזפא
|מקום לידה=קרקא
}}
'''רבי אליהו בעל השם מוורמייזא''' (רצ"ז {{הערה|לפי המסופר שם בחלק א' פרק נ"ה בשנת ש"י היה בגיל בר מצוה וא"כ עולה בבירור שלידתו היתה בשנת רצ"ז. אך להעיר מספר הזכרונות חלק ב' פרק צ"א ששם מסופר שבעת פטירתו של ר' שמואל נכד המהר"ל מפראג, בשנת תט"ו, היה בן 108 שנים. וכנראה שהוא טעות הדפוס וצריך להיות 118 שנים}} - ?) היה [[ראש ישיבה]], [[קבלה|מקובל]] ומייסד חבורת ה[[צדיקים נסתרים]].

==תולדות חיים==
רבי אליהו נולד ב[[קראקא]] שב[[פולין]] לר' יוסף יוזפא. אביו היה מאנוסי [[ספרד]] וכונה "הספרדי הקדוש". ב[[ספר הזכרונות]] מסופר, שאביו במשך שנים רבות סירב להינשא וחי בפרישות בקראקא, לאחר תקופה ארוכה הוא התייצב ב[[בית הדין]] של העיר וביקש להינשא עם אלמנתו של אחד מתושבי העיר בשם יוסף. הדיינים חששו למלא את ציווי ר' יוסף יוזפא ולדרוש מהאישה להתחתן איתו, אולם לאחר מכן התייצבה האלמנה בעצמה בבית הדין וסיפרה שבעלה התגלה אליה ב[[חלום]] וביקש ממנה להינשא עם ר' יוסף יוזפא, וזאת מכיוון שהולך לצאת מהם בן שיאיר את העולם. כך נישאו השניים, ומהם יצא ר' אליהו שנקרא על שם [[אליהו הנביא]].

הילד התחנך על ברכי אביו, שכבר מגיל צעיר לקחו מידי [[לילה]] ל[[תיקון חצות]]. בגיל 13 הוא התייתם מאביו, והחל לנדוד. בתקופת נידודיו הוא נישא עם אישה שממנה נולדו לו שני בנות. בשנת ה'ש"נ הוא התיישב בוורמייזא והקים שם [[ישיבה]] ללימוד [[קבלה]]. בנוסף באותה תקופה הוא נודע כבעל מופת גדול, והתפרסם אז בכינויו "רבי אליהו בעל השם".

באותה תקופה יצאו נגדו חכמי שפייער שבראשם הגאון רבי פנחס זעליג שלא ראו בעין יפה את פעילותו בנושאי הקבלה, ופעלו להרחקתו מ[[גרמניה]]. בשנת שפ"ד עבר יחד עם ישיבתו לפראג. בין תומכיו היה ר' שמואל נכד ה[[מהר"ל]] ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים{{הערה|ליקוטי דיבורים עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צ"ו. סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות פרקים קל"ה-קל"ז.}}.

בספר הזכרונות נכתב כי הוא חי למעלה מ-118 שנים, אך לא נכתב שם באיזו שנה נולד או נפטר{{הערה|ידיעה זו מופיעה בספר הזכרונות, ח"ב עמ' 133, פרק צ"א, במשפט הבא "כאשר נפטר ר' שמואל היה ר' אליהו בן מאה ושמונה שנים (לכאורה טעות הדפוס וצריך להיות ושמונה עשר. הכותב). וכאשר היו צריכים - כאמור לעיל - ללכת לקברו של המהר"ל ולהזכירו אודות הקבר אשר הניח עבור נכדו, שלח ר' אליהו עשרה מתלמידיו, להזכיר למהר"ל אודות הבטחתו לנכדו ר' שמואל, והוא עצמו אף הלך ללווייתו והספידו.}},

רבי [[ברוך בטלן]], הסבא רבא של [[אדמו"ר הזקן]], היה תלמידו של רבי אליהו בעל שם ומאוחר יותר תלמיד תלמידו רבי [[יואל בעל שם]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=אליהו+בעל+שם עטרת מלכות]. ספר הזכרונות חלק ב' פרק פ'.}}.

== חבורת הנסתרים ==
{{ערך מורחב|מחנה הנסתרים}}
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו ב[[תורת הקבלה]], ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת [[הבעל שם טוב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}.

בשנת ה'שפ"א ייסד רבי אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את כל תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.

== תלמידיו ==
* ה[[תוספות יום טוב]]
*תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב], וכך כתב בספר הזכרונות}}.
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"

== לקריאה נוספת ==
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]].
*[[ספר הזכרונות]] פרק נ"ה ופרק נ"ו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

שלום מנחם מענדל סימפסון

2023-04-30T18:29:26Z

מצפה לישועה: /* תולדות חיים */ הגהה

[[קובץ:הרב סימפסון נואם בכינוס.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הרב סימפסון נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]]]]
[[קובץ:הרב סימפסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי באמירת [[שיחה]] בעת [[קבלת פנים]] בחתונת הרב סימפסון]]
[[קובץ:סימפסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סימפסון]]
הרב '''שלום מנחם מענדל סימפסון''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרפ"ט]] - כ"ט תמוז [[תשע"ט]]) היה מזכירו של [[הרבי]], מנהל [[קופת רבינו]] וה[[מרכז לענייני חינוך]], יו"ר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[מחנה ישראל]].

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]].

זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]].

כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]], זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך שמירה מליאה על סודית כשמעולם לא גילה ממה ששמע ביחידויות של אנשים אחרים אצל הרבי הריי"צ. גם התנאי הראשון לעבודתו של ר' שלום מענדל במזכירות היה שעליו להיות איש סודי.

במשך כמה שנים (!) נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד (שכמותו אי אפשר לשמור לעולם) התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות בתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד ה[[זאל הקטן]] ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהנכת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את ה[[פ"נ]] עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות.

במקביל לעבודתו במכתבי הרבי עסק הוא גם בניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]], וכן מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].

במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש"ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]]. לאור הוראת הרבי, מונה כנציג המל"ח בועד הבנין של הרחבת 770.

הרב סימפסון מונה ע"י הרבי לנהל את ארכיון המזכירות, בו שוכנים אגרות הקודש שכתב הרבי במשך השנים וכן מכתבי השואלים. בשנת [[תשמ"ז]] בהוראת הרב החלה סדרת ה[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לצאת לאור כשהרב סימפסון שותף להוצאת הסדרה בתור אחראי לבחור מן הארכיון את האגרות המתאימות וראויות לדפוס, ולבצע השמטות במידת הצורך וכדומה.

בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.

עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת [[תשנ"ח]], נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. במסגרת זו, אירגן מדי שנה באנקעט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-[[770]], סייע במימון פעילות ל[[שליח|שלוחים]] רבים וליווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים. בנוסף, קיבל את אישורם של רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]] להוציא לאור את ספרי [[הוצאת הספרים קה"ת]] ולהחליט בענייני המרכז לענייני חינוך{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57696 שפל חדש בנסיונות להטעיית הציבור], בתמונה האחרונה.}}.

נפטר ביום הולדתו ה-90 ב[[כ"ט תמוז]] [[תשע"ט]], ונטמן בצמוד ל[[אוהל הרבי הריי"צ]].

==משפחתו==
*אביו הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*בנו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].
*בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' שמעון אהרן סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' דוד סימפסון - שיפסד ביי.
*חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.
*חתנו ר' לוי בורנשטיין - קראון הייטס.
*חתנו ר' משה פרייגר - קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
*'''בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א''', שבועון כפר חב"ד גליון 1819 עמוד 24

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/magazine/504905/ ראיון בלעדי עם הרב סימפסון על עבודתו הקדושה כמזכיר הרבי] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2115 הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/608265/ כשהרבי חתם בשמו של המזכיר] • [https://chabad.info/bdh/504524/ כתבה נוספת] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/520905/ הוקמה המצבה על קברו של הרב סימפסון ע"ה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/506355/ תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/504766/ מאות ליוו למנוחות את המזכיר הרב סימפסון ע"ה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/638342 מה זה באופן המתקבל?'''] נאומו של הרב סימפסון ב[[כינוס השלוחים]] [[תשס"ד]], מתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]] (<small>החל מדקה 31:17</small>) {{וידפו}}

{{סדרה|הקודם=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ט]]}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: סימפסון שלום מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]

אגודת חסידי חב"ד העולמית

2023-04-30T18:14:32Z

מצפה לישועה: /* שטר צוואה */ הגהה, תקלדה

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד העולמית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]}}
{{לעדכן|כל הערך=כן}}
אגודת חסידי חב"ד העולמית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ובשנות הקמתה הייתה הזרוע המרכזית באמצעותה תמך אדמו"ר הריי"צ בפעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".

==מטרתה==
הרבי ביאר שאדמו"ר הריי"צ בחר דווקא את השם ''''אגודת''' חסידי חב"ד', על פי המבואר בחסידות{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31630&st=&pgnum=314 אור התורה פרשת בא עמוד שי ואילך].}} אודות ענינה של אגודה שרומזת ל[[ספירת המלכות]] שבה נאגדים כל האורות העליונים ושכל ענינה הוא לחבר ולאחד מעלה ומטה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1MH4Y-HpYWLuwtKAr-7mBu6HDEAZ4nXr4/view לקוטי שיחות חלק כ"א הוספות לפרשת בא, ממכתב כ"ד סיון תשי"א].}}.

{{להשלים}}

==התבססותה==
בשנת [[תרצ"ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת"ש]].

ב[[תרצ"ה]] מינה הרבי [[הריי"צ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י"ט כסלו]] תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב"ד בולעטין]].

==חברי האגודה במשך השנים==

חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ"ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], [[שניאור זלמן גוראריה]], [[נחמן סודאק]], [[יהודה צבי פוגלמן]], [[שמעון גולדמאן]], ו[[שלום מענדל סימפסון]].

עד שנת [[תש"נ]] היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]; בשנת [[תשמ"ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו"ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}; בשנת [[תש"נ]] בוטל ועד הפועל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פס"ד ועד רבני ליובאוויטש]}}.

==אגו"ח ו[[משפט הספרים]]==

בשנת [[תרח"צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד ב[[פולין]] על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.

מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:

כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בוורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.

כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשה, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] [[תשל"ח]] הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת [[תשנ"ז]] אותר החלק השני של כתבי היד על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56298 ביהמ"ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב"ד אינפו]]}}.

===שטר צוואה===

{{ערך מורחב|ערך=[[צוואת הרבי|צוואת הרבי שליט"א]]}}

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] ורבנים נוספים.

בהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ"ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח". בהמשך לכך באסיפה בה השתתף הרב [[אברהם שמטוב]], 'פוטר' הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ"ש יחד עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] את הרב [[אברהם שמטוב]] ב[[בד"ץ קראון הייטס]].

אנשי "אגו"ח" בראשות הרב שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב [[יהודה קרינסקי]]; בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רוזנברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==חברא קדישא==
{{ערך מורחב|ערך=[[חברא קדישא קראון הייטס]]}}
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאים הראשיים היו [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום משמשים בחברא קדישא ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] ר' [[שלום ישראל חודקוב]] ר'[[יהודה לייב פוזנר]], ר' אלי' עבער, ר' יוסקה וילמובסקי ור' משה שמוקלער. ר' [[בערל ליפסקר]] משמש כיום כמזכיר.
==ייחס הרבי==
ב[[אגרות קודש]] מובא דברי הרבי על תפקידי אגו"ח:
{{ציטוט|תוכן= ...ולכן לפי דעתי מתפקידי אגו"ח: (א) לייצג את אנ"ש בענינים שונים השייכים לסוג ג' הנ"ל, דהיינו ענינים שונים שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ"ש (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סיכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם (ד)...|מקור=אג"ק מיום ט' אלול תיש"א}}

כמו כן הרבי אמר גם:
{{ציטוט|תוכן= ...בכמה ענינים מוכרח הדבר ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא כוח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב"ד, היינו שאגודת חב"ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זאת, את כל המוסדות באה"ק אשר חותם חב"ד עליהם|מקור=אג"ק מיום י"ג כסלו ה'תשי"ב}}.

כידוע הרבי הורה לרשום בכל מקום ומקום את מוסדות חב"ד בדרך חוקית. הרבי גם עשה פעולות ונתן הוראות כדי להבטיח את ההתנהלות המסודרת של מוסדות חב"ד, בדרך שתמנע הסגת גבול ואי סדרים.

ביחידות המיוחדת שקיים הרבי עם חברי אגו"ח בארה"ב, בט' במרחשוון ה'תשמ"ט, אמר הרבי בין השאר (הרבי הגיה את השיחה באידיש, להלן בתרגום חפשי): "ועוד וגם זה עיקר שיערכו רישום רשמי שפלוני הוא האחראי בסטייט או מדינה פלונית".

==חברי האגודה כיום==
*יו"ר: הרב [[אברהם יצחק שם טוב]]
*מנהל הספריה: הרב [[שלום בער לוין]]
*מזכיר: הרב [[יהודה קרינסקי]]
*מנהל הפעילות: הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]].
*חבר: הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].
*חבר: [[משה יהודה קוטלרסקי]].
*חבר: [[משה הרסון]].
*חבר: [[לוי יצחק אזימוב]].

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]

יששכר בער לייפר

2022-12-15T20:35:31Z

מצפה לישועה: /* קשריו עם חב"ד */ הגהה

{{דמות
|שם=רבי ישכר בער לייפר
|תמונה= [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|מרכז|250px]]
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]]
|תיאור=רבי ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]]
|מקום לידה=ארה''ב
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=פתח תקווה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאהש]], [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=גיליונות שיח לבי
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]]
}}
רבי '''ישכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד חורג לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי [[נפתלי מוסקוביץ]] האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.

נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.

==קשריו עם חב"ד==
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח [[תפילין]] ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו (על ידי סביו) נערכה ב-[[770]]. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות לאחר שר' יצחק פיין מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק שלח אותו איליו. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין והרב [[יואל כהן]] וה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]].

רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]].

רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]] ובימי חמישי מסר שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין כיום קיים רק שיער תניא בימי שלישי ורבים מכל רחבי העולם מאזינים לזה מכל העולם בשידור חי. הוא גם נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד בעיקר י''ט כסליו, ובשנת [[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות י''ט כסליו שערך והסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}.

ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו יותר מ400 איש היא נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.

==לקריאה נוספת==
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
*[[משה מרינובסקי]], '''"הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי"''', ראיון עם רבי ישכר בער ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 34.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]

יששכר בער לייפר

2022-12-15T20:34:42Z

מצפה לישועה: /* קשריו עם חב"ד */ תקלדה

{{דמות
|שם=רבי ישכר בער לייפר
|תמונה= [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|מרכז|250px]]
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]]
|תיאור=רבי ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]]
|מקום לידה=ארה''ב
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=פתח תקווה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאהש]], [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=גיליונות שיח לבי
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]]
}}
רבי '''ישכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד חורג לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי [[נפתלי מוסקוביץ]] האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.

נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.

==קשריו עם חב"ד==
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח [[תפילין]] ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו (על ידי סביו) נערכה ב-[[770]]. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות לאחר שר' יצחק פיין מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק שלח אותו איליו. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין והרב [[יואל כהן]] וה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]].

רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]].

רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]] ובימי חמישי מסר שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין כיום קיים רק שיער תניא בימי שלישי ורבים מכל רחבי העולם מאזינים לזה מכל העולם בשידור חי. הוא גם נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד בעיקר י''ט כסליו, ובשנת [[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות י''ט כסליו שערך והסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}.
בשנה זו השתתפו בהתוועדות י''ט כסליו יותר מ400 איש היא נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב

==לקריאה נוספת==
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
*[[משה מרינובסקי]], '''"הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי"''', ראיון עם רבי ישכר בער ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 34.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]

חוזר

2022-12-04T12:41:31Z

מצפה לישועה: תקלדה

[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב]]

'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]] שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה "[[הנחה]]").

== החזרה בדורות עברו ==
בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי"צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

== החזרה בדורנו ==
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"[[הנחה|הנחות]]" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[מוגה|הגיה]] הרבי לקראת [[י"א ניסן]] באותה השנה.

בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[וועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].

היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}.

הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.

מביניהם נשאר הרב [[יהודה לייב שפירא]] החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד ב[[לקוטי שיחות]].

ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".

===אופי החזרה בדורנו===
עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב"ד]] "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==

{{טורים|תוכן=
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
* [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]]
* הרב [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]]
* הרב [[מאיר זלמן מינוביטש]].
* הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]].
* הרב [[חיים שלום מקרופקא]].
* הרב [[פנחס רייזעס]].

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ===

* הרב [[משה שלמה מפאריטש]].
*הרב [[נחום מסטרדוב]].

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ===

* הרב [[נחום מסטרדוב]].
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]
* הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]]

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ===

* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]].

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===

* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם")
* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)

=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===

* הרב [[דובער גרפינקל]]
* הרב [[יחזקאל פייגין]]
* הרב [[יהודה עבער]]
* הרב [[יהושע קארף]]
* הרב [[מרדכי מנטליק]]
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]

=== חוזרים מתקופת הרבי ===

* הרב [[יואל כהן]] - החוזר הראשי
* הרב [[יוסף וינברג]]
* הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
* הרב [[מנחם דוב דוברוסקין]]
* הרב [[דוד פלדמן]]
* הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
* הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]]
* הרב [[סימון ג'יקובסון]]
* הרב [[דוד אולידורט]]
* הרב [[אליעזר ברוד]]
* הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]
* הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
* הרב [[יוסף כץ]] (רחובות)
* הרב [[ישראל פרידמן]]
* הרב [[אברהם שמטוב]]
* הרב [[ישראל לבקובסקי]]
* הרב [[לייבל שפירא]]
* הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]]
* הרב [[נתן וולף]]
* הרב [[דוד פישר]]
* הרב [[שלמה זרחי]]
* הרב [[נחום גרינוולד]]
* הרב [[נחמן שפירא]]
* הרב [[יוסף קרסיק]]
* הרב [[יוסף הכט]]
* הרב [[פייטל לוין]]
* הרב [[אפרים פיקארסקי]]
* הרב [[שלום דובער לויטין]]
* הרב [[אליהו מישולובין]]
* הרב [[צבי גרינבלאט]] לפני שהלך לארגנטינה היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי
}}

==ראו גם==
*[[הנחה]]
* קונטרס [[דברי ימי החוזרים]], [[תשע"ו]] ניו יורק

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/0B_WSU737WJ1ffmhIMWMyVS1Ka3pxdnAyM25POHlTRnlqUGRZWWlqNDNIM214OUw2WWs4RkE?usp=sharing תקיית "חזרה" מרבי דרייב]
*[https://col.org.il/news/132509 מיהו ה"חוזר"? מה תפקידו, ומי הרבי שבזמנו החלה ה"חזרה"?] {{Col}}

== לקריאה נוספת ==
*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]]).

[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

יואל טייטלבוים

2022-11-05T22:36:15Z

מצפה לישועה: /* משפחתו */ תקלדה

[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ"ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.

בשנת [[תרצ"ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].

בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.

הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש.

אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].

ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.

לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.

==קשריו עם חב"ד ורבותינו נשיאינו==
מסופר, כי בהיות האדמו"ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש"ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש"ץ בעת אמירת ה"קדושה" זימר ר' אהרן "ממקומך" בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו"ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר לזמר ניגון זה על "ממקומך" בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ה]] ניצל האדמו"ר מסטמאר ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בשנת [[תשט"ו]] הזכיר שהדבר התרחש ביום י"ט כסלו {{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.

כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות תש"ז. בפעם האחרונה ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי הריי"צ כשבועיים לפני י' שבט תש"י {{הערה|ספר "מושיען של ישראל", חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על כך ברשימותיו: "שמעתי מהרב רי"ל גרונר שליט"א ששמע מהרה"ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז"ל כי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז"ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי"צ זי"ע, והרמ"ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו"ב, ופנה אליו הרבי [הריי"צ]: "סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה}}.

רבי יואל השתתף בהלוויה של הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י. מכיוון שבחב"ד לא נושאים הספדים בהלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה. {{הערה|"ימי מלך - קיצור לתולדות רביה”ק מסאטמאר זי”ע", מנ"א תשפ"ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר "ימי מלך" הנ"ל בערך כ"ק אדמו"ר הריי"צ).}}.

בבואו לארה"ב, בשנת תש"ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב"ד להשלים מניין לאדמו"ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו"ר שמע מהם שהם חסידי חב"ד, אמר להם בנימה של הערצה:
"אה! ליובאוויטש, חב"ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק" (=שתצליחו ותלמדו בשקידה). {{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}.

עוד מסופר, כי פעם לקח האדמו"ר מסאטמר ממישהו בתורת שאלה את קונטרס ההתפעלות לאדמו"ר האמצעי, ועבר על כולו בפעם אחת {{הערה|מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.}}.

==קשריו עם הרבי==
===ביקור הניחומין של הרבי אצלו===
לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי"ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב"ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.

כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: "יש לו זכרון של אחד בדורו", "נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש"{{הערה|מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים: "הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה ש{{ציטוטון|בביקורים ישנו אופן של "בסבר פנים יפות" ויש אופן של "לצאת ידי חובה". הוא קיבלני "בסבר פנים יפות"}}{{הערה|ביחידות עם הרב אפרים אלעזר יאלעס בחג הפסח תש"מ}}

במכתב מ[[כ"ו כסלו]] [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=טברסקי&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.
במכתב מ[[ר"ח כסלו]] תש"כ כותב הרבי{{הערה|תרגום מאידיש}}: {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב"ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט"א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.

===ביקור הניחומין שלו אצל הרבי===
לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ"ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו"ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה "שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל". לפני שנכנס עמד האדמו"ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו"ר הייתה "דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען" (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ"ל}}.

ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ז]] אמר הרבי:"ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "כולו חייב"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע"א "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה "כולו זכאי"".
מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע {{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל"ג}}ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבר היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס" ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה..{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}.

על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]],לדעתו של האדמו"ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו"ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.

מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.

הרבי התבטא{{הערה|ביחידות להרב יאלעס מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', (הלשון - בערך) כי: "איך מיט אים זיינען זייער גוט נאר וואס דען אז זיי האבן זיך אריינגעמישט דתן ואבירם"( = אני והוא מסתדרים טוב רק שהתערבו דתן ואבירם!").

==שיטתו בענין הציונות==
האדמו"ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.

את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש"נ.}}.

כמענה לכך, כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון.

בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.

==משפחתו==
*'''סב סבו''' - האדמו"ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]
*'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו"ר משה טייטלבוים (בן ר' חיים צבי)
*'''בני אחיינו''' - האדמו"רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).

== לקריאה נוספת ==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''[[שיח שרפי קודש]]'''
*'''[[ בסוד שיח]]'''

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=547&hilite= האדמו"ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר]
*[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]

משה קצב

2022-11-05T20:53:48Z

מצפה לישועה: /* תולדות חיים */ תקלדה

[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה קצב אצל הרבי]]
משה קצב (יליד שנת [[תש"ו]]) כיהן בעבר כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] השמיני של [[מדינת ישראל]], כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' טבת]] [[תש"ו]] בעיר יזד שב[[איראן]]. בגיל 5 עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], והשתכנה ב[[חיפה]], ולאחר מכן ב[[קריית מלאכי]].

בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לראשות מועצת קריית מלאכי. בשנת [[תשל"ז]] נבחר לכנסת, אך המשיך לכהן גם כראש העיר עד שנת [[תשמ"א]], אז נתמנה לשר העבודה והרווחה. במהלך השנים כיהן קצב בתפקידים רבים, ואף התמודד על ראשות מפלגת הליכוד.

בשנת [[תש"ס]] מונה קצב ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] השמיני של [[מדינת ישראל]], וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשס"ז]], אז נאלץ לפרוש בעקבות חקירה פלילית שהתנהלה נגדו, שאף הובילה למאסר בפועל לתקופה של שבע שנים.

במהלך כהונתו כפרזידנט הביע תמיכה ב[[תוכנית ההתנתקות|גירוש]] יהודי גוש קטיף וצפון השומרון מבתיהם אך העביר ביקורת על אופן התנהלותה.

==קשריו עם הרבי==

בשנת ה'[[תש"ל]] שלח הרבי מכתב לקצב בו בירכו על עזרתו לתושבי [[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9819&search=קצב המכתב] באתר [[ספריית ליובאוויטש]]}}.

ב[[י' שבט]] ה'[[תשנ"ב]] עבר קצב אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים|חלוקת השטרות לצדקה]]. הרבי דיבר עם קצב באריכות (כ20 דקות) על ענייני [[שלימות הארץ]], ואמר שאם ראש הממשלה דאז [[יצחק שמיר]] ידבר על מסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]], אזי הוא (ואמר את שמו הק') יהיה הראשון להילחם בו שתתפרק הממשלה. בשנת ה'[[תשס"ד]] אמר קצב כי דברי הרבי בחלוקת הדולרים עדיין מהדהדים באוזניו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=5823 משה קצב: דברי הרבי מהדהדים באוזני] {{שטורעם}}}}.

קצב עמד בקשר הדוק עם [[נחלת הר חב"ד|קהילת חב"ד בקריית מלאכי]]. בזמן שהותו בכלא הגיעו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ור' [[חיים שטיינר]] לבקרו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65912 הרב ירוסלבסקי ושטיינר ביקרו את משה קצב] {{שטורעם}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=335| הנשיא קצב מצדיע לרבי ולחב"ד] {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140667/jewish/-.htm| תוכן דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א לשר התחבורה]

{{סדרה|הקודם=[[עזר ויצמן]]|הבא=[[שמעון פרס]]|רשימה=[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדט מדינת ישראל]]|שנה=[[תש"ס]] - [[תשס"ז]]}}

{{פרזידנט}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קצב, משה}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:פרזידנט]]
[[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]

יעקב הלפרין

2022-10-30T20:26:45Z

מצפה לישועה: /* תולדות חיים */ תקלדה

הרב '''יעקב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הוא נציג חב"ד בעיריית ירושלים, ששימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, ונציג תנועת 'שלומי אמונים' בעירייה. בעבר שימש כשליח הרבי ומנהל בית חב"ד במגדל העמק, ולאחר מכן בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשוון]] [[תשי"ח]] ב[[בני ברק]] להוריו ר' משה ושושנה הלפרין, במשפחה המשתייכת לציבור הליטאי ונמנית על צאצאי [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו התחנך במוסדות הציבור הליטאי, ובעת לימודו בישיבת 'קול תורה' התוודע לשורשיו החסידיים והחל להגות בתורת [[רבותינו נשיאינו]] ואף השתתף בארגון שיעורים קבועים בספר התניא.

כאשר נודע להנהלה הישיבה על פעילותו והשתייכותו לחסידות חב"ד, רצו לסלקו מהישיבה, אך לבסוף נותר ללמוד בישיבה לאחר שהרב [[שלמה זלמן אויערבך]] התערב לטובתו.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת קול תורה עבר ללמוד בישיבת מיר, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], והתחתן עם רעייתו דישקה בת ר' משה נח ומרת דבורה רייזל הרשקופ.

לאחר נישואיו, הקים את בית חב"ד הראשון ב[[מגדל העמק]], וכעבור מספר שנים עבר בברכת הרבי לפעול בשליחות ב[[ירושלים]] והקים את בית חב"ד בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בעיר.

לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, החל לפעול לרווחת חסידי חב"ד וביסוס מוסדות חב"ד בעיר, וכן הקים משרד תיווך ויזמות בנייה, במסגרתו קידם ודחף להקמת שכונת רמת שלמה וניהל את אחת העמותות שבנתה מאות יחידות דיור בשכונה.

עם הפיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל בתשמ"ט, הצטרף
לאגודה כחבר בסיעת שלומי אמונים, שימש כנציג ציבור בחברת
'מוריה' וממלא מקום יו"ר החברה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר פה אחד על ידי רבני קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בירושלים כנציג חב"ד בעירייה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41787 דיווח באתר COL].}}.

שימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, עד לפיצול בין אגודת ישראל ודגל התורה.

הרב הלפרין ידוע כאיש ציבור נגיש המסייע במאור פנים לכל פונה, ולשכתו טיפלה במשך השנים בעשרות אלפי פניות ממגוון במגזרים בעיר, כשבראש פעילותו עוסק בחיזוק וביסוס מוסדות חב"ד ופעילות שלוחי הרבי בעיר.

לרב הלפרין ורעייתו 12 ילדים, והוא חבר קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בעיר.

==משפחתו==
*בתו מרת דבורה אלטע
*בנו, ר' שלמה ישראל הלפרין
*בנו, ר' יוסף מנחם הלפרין
*בנו, ר' שניאור זלמן הלפרין
*בתו מרת חיה מושקא
*בתו מרת הדסה פעשא
*בתו מרת מנוחה רחל
*בתו מרת נחמה לאה אשירה
*בתו מרת בלומה חנה
*בנו, ר' לוי יצחק הלפרין
*בנו, ר' זאב דוב הלפרין
*בתו מרת אודל איילה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F תגית: הרב יעקב הלפרין]''', ידיעות וחדשות באתר חב"ד אינפו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:נציגי חב"ד ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

אברהם גד דרוק

2022-10-30T20:18:36Z

מצפה לישועה: /* משפחתו */ תקלדה

הרב '''אברהם גד דרוק''' (יליד שנת תש"ח) הינו מחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], וכן גבאי קהילת חב"ד שבשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תש"ח]] להוריו הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]] וזוגתו מרת בתיה פראדא. גדל בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] והתחנך ב[[חיידר עץ חיים]] באזור. אביו היה באזור מגוריו ובסביבה אחד מחשובי הפוסקים.

למד בישיבה הקטנה ב[[מוסדות עץ חיים]] בהם שימש סביו הרב [[משה אהרון גולומב]] כ[[מנהל רוחני]] של ה[[ישיבה]]{{הערה|שהיה מעסקני ירושלים דאז, ואחד מרבני העדה החרדית}}.

לאחר כמה שנים עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ששכנה באותם הימים בשכונת הרכבת ב[[לוד]] בה שימש כ[[ר"מ]] דודו הרב [[יהודה ארי' לייב דרוק]].

בשנת [[תשכ"ט]] לקראת [[חג הפסח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]] במסגרת שנת הקבוצה.

בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי הרבי בשליחות לארץ ישראל ל[[ישיבת תורת אמת]] יחד עם קבוצת בחורים נוספים.

בשנת [[תשל"ג]] (לערך) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חדווה בת הרב אברהם משה קינד.

לאחר חתונתו מבין כמה הצעות שהוצאו לו, בהוראת הרבי בחר ב[[חינוך]] והחל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]].

באותם השנים הוא התגורר בשכונת סנהדריה שבירושלים והיה לגבאי בית הכנסת חב"ד המקומי.

כעבור כמה שנים, כאשר נפתחה שכונת רמת שלמה, הוא עבר להתגורר בפרוייקט החב"די [קנה דירה בהוראת הרבי בשנת תשמ"ט] שנבנה בה והחל לשמש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המרכזי שבשכונה החדשה.

==משפחתו==

*בנו הרב יוסף יצחק דרוק, שליח הרבי ורב הישוב טנא עומרים שבדרום הר חברון.
*בנו הרב אהרן דרוק, שליח הרבי לציון הרשב"י שבמירון.
*בנו הרב צבי דרוק,
*בנו הרב חיים דרוק, מחנך בת"ת נחלת הר חב"ד.
*חתנו הרב רפאל קורנט, מחנך בחיידר תורת אמת בירושלים.
*חתנו הרב שמואל מלוב, מחנך בחיידר חב"ד בבאר שבע.
*חתנו הרב איתמר חייקין, מאנ"ש ירושלים.
*חתנו הרב ישי וונגרובסקי, משלוחי חב"ד בירושלים עיה"ק.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דרוק, אברהם גד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]

ברוך שמעון שניאורסון

2022-07-13T20:13:17Z

מצפה לישועה: /* תולדות חיים */ הגהה

{{דמות
|שם=רבי ברוך שמעון שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:ברוך שמעון שניאורסון.JPG|250px]]
|כינוי=ראש ישיבת צ'יבין
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ"ה במנחם אב]] [[תרע"ג]]
|מקום לידה=[[קראקא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תשס"א]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=חבר ב[[מועצת גדולי התורה]]
|רבותיו=רבי [[מאיר שפירא]]
|תלמידיו=
|חיבוריו="ברכת שמעון" על ה[[ש"ס]]
|השתייכות=צ'יבין
}}

הרב '''ברוך שמעון שניאורסון''' היה גאון בתורה, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] טשיבין, חבר במועצת גדולי התורה. שימש במשך תקופה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נולד ב[[כ"ה במנחם אב]] [[תרע"ג]] ונפטר ב[[כ"ה בסיוון]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
הרב ברוך שמעון שניאורסון נולד ב[[קראקא]] ביום [[כ"ה במנחם אב]] שנת [[תרע"ג]] לרב יוסף משה שניאורסון (שהיה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונשוי עם צאצאית של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|הרב יוסף משה שניאורסון, אביו של הרב ברוך שמעון, היה בנו של הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה אב"ד בצ'רקס שהיה בנו של הרב אהרן משה בן הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] וחתנו של הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], נכדו של הרב [[יעקב ישראל מצ'רקס]], חתן [[אדמו"ר האמצעי]].}}.) בעריכת ה[[ברית מילה]] נקרא "ברוך" על שם [[ישראל ברוך פוזנר]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]] ו"שמעון" על שם סבו (אבי אמו). בהיותו בן שלוש עשרה נסע להתברך מפי ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]], רבי יששכר דוב רוקח, שקירבו ונתן לו לעלות ל'מפטיר' בבית הכנסת הגדול, דבר שהיה מאוד לא שגרתי אצלו.

בבחרותו למד בישיבות; רדומישלא אצל הרב חיים ענגיל, ישיבת "כתר תורה" של חסידי [[רדומסק]] ואצל הגאון ר' שאול זאב עטינגר. בשנת [[תרצ"א]] הגיע ל"ישיבת חכמי לובלין" והיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[מאיר שפירא]]. כשלמד בישיבת חכמי לובלין התפרסם כגאון בתורה ומתמיד גדול ומונה על ידי הרב שפירא לבחון את התלמידים החדשים על מאתיים הדפים שנדרשו להיבחן, כל אחד במסכתות שלמד.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נדד ל[[רוסיה]], שם ישב בצריף עזוב ועסק בתורה. כשניסה להבריח את הגבול מלמברג לווילנא, נתפס והושב בכלא למשך כשנה, לאחר מכן הוגלה להרי אוראל ב[[סיביר]], שם סבל רבות מרעב תוך כדי עבודת פיזית קשה בקור של סיביר. באחד הימים חלה במחלת הטיפוס והיה בטוח שקיצו קרב. לפתע ראה את רבו ב[[חלום]] שאומר לו "אחוז באבנטי ותינצל" והוא אכן ניצל. כשסיים את הגלות בסיביר עבר לבוכארה והמשיך ללמוד תורה, למרות התנאים הקשים ששררו גם שם. בהיותו בבוכארה פגש את הרב [[דוב בעריש וידנפלד]], אב"ד של צ'יבין, שהכירו עוד מלובלין ושם החליט על לקיחתו כחתן לבתו. בסיום המלחמה חזר לקרקא ומצא את חידושי התורה שלו ושל סבו (ה"ברוך טעם") אותם הטמין לפני שברח.

בקיץ שנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מבלי שהיו בידיו האישורים מהממשל הבריטי ונאלץ להסתתר מהמשטרה הבריטית. לאחר שעזבו הבריטים את הארץ יכל להמשיך ללמוד בשקט והוא עשה זאת אצל חמיו.

בשנת [[תשי"ב]] הוכתר כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והחזיק בתפקיד כארבע שנים. לאחר מכן, על פי בקשת חותנו, עבר לכהן כראש ישיבת צ'יבין ב[[ירושלים]]. בתפקיד זה כיהן קרוב לחמישים שנה, בהם לימד תורה לאלפי תלמידים. במקביל גם שימש כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]].

בשנת [[תשנ"ט]] חלה ובמשך שנתיים סבל יסורים. בתקופה מסויימת התחזק קצת והמשיך למסור שיעורים בישיבה, אך באמצע שנת [[תשס"א]] התגברה המחלה וביום ה[[שבת]] [[פרשת שלח]], ביום [[כ"ה בסיוון]] שנת תשס"א נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]], בסמיכות לחמיו.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:ברוך שמעון שניאורסון נואם בכנס סיום הרמבם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שמעון שניאורסון נואם בכנס ל[[סיום הרמב"ם]]]]
[[קובץ:הספר ברכת שמעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'ברכת שמעון' על [[מסכת פסחים]]]]
רבי ברוך שמעון היה מקורב מאוד אל [[הרבי]]. בשנת [[תש"ח]], עוד לפני שהרבי קיבל את נשיאות [[חסידות חב"ד]], כתב הרב שניאורסון מאמר על [[הוצאת ספרים קה"ת]] שהיה בניהולו של הרבי. במאמרו הוא מתאר את ייחודיותם של החיבורים בהוצאת קה"ת:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=|תוכן=אחד המכשירים היעילים של [[חסידי חב"ד]] בתעמולתם למען היהדות, היא החברה להוצאת ספרים בשם "[[קרני הוד תורה]]" בהנהלת הרב מנחם שניאורסאהן (חתן [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש]]). ונפלא הוא איך אנשים מהגרים חדשים, תפסו במבט ראשון את כל הפסיכולוגיה האמריקאית, וחדרו לעומק נשמתם של הדור הצעיר והמבוגר גם יחד, וסיגלו הוצאתם על פי רוחו של הקורא, בלשון הקודש, באידיש, ובאנגלית. ועם זאת, ירכוש לו ידיעות תורניות מרובות, ובעיקר ימשך לאוירה יהודית אמיתית. ואין הבדל אם יהיה זה ירחון לבני הנעורים, או פניה אל האשה העבריה, לוח שנתי, או מאמרים ושיחות מכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש. כל הדרכים מובילות למטרה אחת, לרומם את קרן התורה והיהדות".}}

בהמשך הוא מתייחס ל[[ספר צמח צדק|שו"ת של אדמו"ר הצמח צדק]] שנערך על ידי הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=|תוכן=עבודה גדולה וחשובה למאד עשה בזה הרב הגאון רבי מנחם שניאורסאהן שליט"א, באספו אחת לאחת מכל הכתבי יד שביד כ"ק חותנו האדמו"ר שליט"א, וגם מהנדפס בשם הצמח צדק במקומות שונים.. גם עשה אזנים לתורה בעשותו מפתחות לענינים הנאספים, מפתחות הענינים על פי א-ב, הערות ביבליוגרפיות, והגהה מדויקת להפליא. מכל דבר קטן וגדול ניכרת יד אומן מובהק.}}

הרב שניאורסון הרבה לעסוק בכתבי אדמו"ר הצמח צדק, לאחר הוצאתם לאור על ידי קה"ת והיה מתכתב עם הרבי בנושאים הנידונים שם{{הערה|באגרת של הרבי - תנ"ב - מיום [[כ"ב בשבט]] שנת [[תש"ט]] עונה הרבי באריכות על שאלותיו של הרב שניאורסון בשו"ת הצמח צדק. בין היתר עוסק המכתב בעיקר בענין אמירת 'מזמור לתודה' בערב [[פסח]] ובענין הקרבת [[קרבן תודה]] בערב [[יום הכיפורים]] והמסתעף מכך.}}. לגבי מאמריו של הרב שניאורסון על הוצאת הספרים - קה"ת, התעניין הרבי פעם ושאל: {{ציטוטון|אתעניין לדעת אם הדפיס הררב"ש עוד איזה מאמרים בנוגע ל[[קה"ת]] [[מל"ח]] וכו'}}{{הערה|באגרת מס' תנ"ה הממוען אל הרב [[חנוך הענדל הבלין]].}}.

הרב שניאורסון ביקר במוסדות התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]], בחן שם את התלמידים ודיווח לרבי על תוצאות הבחינה. כתגובה הודה לו הרבי על הדיווח{{הערה|מכתב הרבי מיום [[כ' בניסן]] [[תשי"ז]] - אגרת ה'שפד ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]}}.

בשנת [[תשכ"ז]] ביקר לראשונה אצל הרבי ב-[[770]]. במהלך הביקור דיבר איתו הרבי על הצורך שתלמידי ישיבה יקבעו זמן ללימוד [[תורת החסידות]]. בביקור נוסף דובר על ה"גנרטור שבת" שהותקן ב[[כפר חב"ד]] והרבי ביקש ממנו שישתדל שיתקינו גנרטור כזה בשכונות נוספות ובמוסדות תורניים. הרבי גם ביקש ממנו שידפיס את חידושי התורה שלו. כעבור מספר שנים ביקר אצלו הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] תוך כדי שעסק בהגהת ספרו החדש. אמר על כך הרב שניאורסון: "כרגע אני עסוק בקיום ההוראה של הרבי, שציווני לפרסם בדפוס ספר משיעורים וחידושים שכתבתי".

ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]]{{הערה|הפרטים דלקמן עפ"י [https://drive.google.com/file/d/1c0ajQtyzjtBUyHMl0zwVKeW2dkWfiZ94/view יומן שבועון בית חיינו] ו[https://drive.google.com/file/d/1_GXdEg_AqRHqcHEfbdn4a2Y70PdiIWqJ/view יומנו הפרטי של אברהם מאן שהיה אז בחור ב-770]}} הגיע ל-[[770]] עם שני מלווים כשהיה נראה נרגש ושאל היכן הוא המשרד של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|מכך הובן שביקורו תוכנן מראש ושתוכנן שהביקור יהיה סודי ולכן שיכנס דרך הדלת האחורית שממנה הרבי נכנס ל[[גן עדן העליון]] כשחוזר מהאוהל, דרך המשרד של המזכיר הרב גרונר - יומן מאן}} ונכנס דרכו ל[[גן עדן התחתון]] שם דיבר עם המזכירים ואחרי מספר דקות נכנס לבדו ל[[גן עדן העליון]] ל[[יחידות]] בת חצי שעה. עם תום היחידות ליווה אותו הרבי עד פתח החדר, והוא שוב יצא מהדלת האחורית{{הערה|היה זה להפתעת כולם שחשבו שיצא מהדלת הקדמית ושאולי אפילו הרבי ילווה אותו החוצה - יומן בית חיינו}}. כשיצא היה נראה מרוגש כפליים ממה שהיה מרוגש בכניסתו. מיד כשיצא הקיפו אותו הרבה מהבחורים שחשבו שיספר משהו אך הוא לא היה מוכן לספר כלום וכמעט לא הוציא הגה ומיד נכנס למכוניתו כך שתוכן היחידות נותר עלום.

הרב שניאורסון חתם על העצומה לעידוד [[מבצע תפילין]] של הרבי. היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד. ביניהם; כנסי [[סיום הרמב"ם]], [[כינוס תורה]] שנערך ב[[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לזכרו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי ובכינוס ה"שלושים" ל[[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי.

==ציטוטים על הרבי==
באחד מנאומיו של הרב ברוך שמעון שניאורסון בכינוסים התורניים, אמר: {{ציטוטון|רבים שואלים את עצמם, מה פשר הצלחתה הגדולה של תנועת חב"ד, שגשוגה והתפתחותה בארץ ובעולם במתכונת בלתי רגילה. חז"ל גילו לנו את הסוד: "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מ[[עושר]]". חסידי חב"ד הם הם שקיימו ומקיימים את התורה מעוני. ב[[מסירות נפש]] ובתנאי מצוקה קשים ביותר, מאחורי מסך הברזל. והם בהנהגתם של האדמו"רים הקדושים, היוו את החלוץ שלפני מחנה שומרי גחלת הקודש. אין כמותם ראוים וזכאים לקיום התורה מעושר.}}

בשנת [[תשנ"ב]] נתנו לו את הספר "שערי אמונה" בהוצאת [[מכון היכל מנחם]]. במכתב תודה הוא כתב על שיטות [[הראשונים]] בנושא [[השגחה פרטית]] הנידון בספר. על הבקשה שיתן הסכמה לספר, כתב: {{ציטוטון|הנני בזה בתודה על הספר החשוב "שערי אמונה" ששלחתם לי, ועם ההוצאה מצורפת הברכה כי יברך ה' חילכם להגדיל תורה ולהאדירה, ותלכו מחיל אל חיל אכי"ר. ועל בקשתכם לכתוב דברי הערכה על הספר, בטח שאין כוונתכם על תוכן הדרושים שבספר, שהרי דברי [[הרבי]] הם, ירפאהו השם יתברך בקרוב, ודבריו לא זקוקים להערכתי.}}

באחד ממאמריו על הרבי כתב: {{ציטוטון|לדבר על מעלותיו ועל גדולתו של הרבי, דומה שאינו שייך. כשם שלא שייך להעריך את עוצם מסירות נפשו עבור כל ישראל. מי שהכיר מקרוב את מסירות הנפש ברוסיה, ומי שיודע על מה שנעשה היום בכל רחבי תבל, הרי יודע ומבין שאין כלל מילים שיוכלו לתאר זאת. אני הגבר ראיתי בעני עמי. כאשר היינו ב[[רוסיה]] בשעות הקשות, וראיתי את מסירות נפשם של החסידים, שנתקדשו ונזדככו ביסורים ועינויים והחזיקו את הדת. והכל מכוחו של הרבי.. כמה שנאמר לא נגיע לאפס קצה גדולתו של הרבי.}}

ביום [[ט"ו באלול]] שנת [[תשנ"ז]] נערכה חגיגה לציון שנת המאה להיווסדות [[ישיבת תומכי תמימים]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. בחגיגה השתתף הרב שניאורסון ובנאומו אמר: {{ציטוטון|עכשיו כשמדברים כל כך הרבה על ההכנות לביאת המשיח, צריך לדעת שהתלמידים הלומדים תורה הם הם עיקר הכנת העולם לביאת המשיח, כי כל הלימוד בזמן הזה הוא הכנה ל"תורה חדשה מאתי תצא", שאז תהיה התגלות פנימיות התורה וכל מעשינו בגלות הם הכנה ללימוד תורתו של משיח. תומכי תמימים עברה זמנים קשים מאד ב[[רוסיה]] והתלמידים למדו יומם ולילה ב[[מסירות נפש]] תורה לשמה, בלי לחכות לגדולות ובלי לקבל פרסים.. ובזכות מייסדי הישיבה יזכו התמימים להתקשר בקב"ה. תודה לא-ל שגם אני זכיתי להיות תקופה מסוימת סמוך לישיבה, ושימשתי טבעת בשלשלת הזהב, והתלמידים דאז נעשו גדולים בתורה וחסידות לתפארת בית ישראל ולתפארת [[חסידות חב"ד]]. ויהי רצון שהישיבה תמשיך לתת פירות ופירי פירות, ונזכה לביאת המשיח במהרה בימינו אמן.}}

==ספריו==
*'''ברכת שמעון''' - חידושי תורה על ה[[ש"ס]].
*הערות על ספר הרוקח הגדול.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 225-230.
*'''ברכת שמעון''', בתוך [https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view מוסף 'המבשר' תורני ערב שבת פרשת שלח תשפ"א]

==קישורים חיצוניים==
*'''ספרי ברכת שמעון''': [http://hebrewbooks.org/19907 על מסכתות [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]] ו[[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]]] {{*}} [http://hebrewbooks.org/19908 על מסכתות [[מסכת שבת|שבת]] ו[[מסכת פסחים|פסחים]]] {{PDF}} - {{הב}}
*'''[https://chabad.info/magazine/599207/ "בליובאוויטש אוהבים חסיד אמיתי ולא שמאטע!"]''', בתוך ביטאן 'איבערלעבן', [[התלמידים השלוחים]] [[תומכי תמימים נתניה]], אייר תש"פ

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שניאורסון ברוך שמעון}}
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]

השואה

2022-03-15T18:35:56Z

מצפה לישועה: /* יחס הרבי לחללי השואה */ אין או יש?

[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]
[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו ורשה]]
'''השואה''' היא כינוי לנסיון השמדת העם ה[[יהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בו נרצחו כששה מליון יהודים על [[קידוש השם]], השואה החלה בערך בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] והסתיימה בסוף [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה.

==תקופת השואה==
===אדמו"ר הריי"צ בשואה===
בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] אטווצק בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם שהה בגטו המפורסם ונאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).
ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].

לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להוצאת קרוביו (חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) וכן לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מאירופה הבוערת. כן דאג לחילוצם של כמה וכמה מגדולי ישראל של אותה תקופה, ביניהם הרב [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].

===הרבי בתקופת השואה===
כשעלה היטלר לשלטון שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].

בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" (לאו דווקא יהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא סתם אורתודוקסים. כל זה בעיצומה של המלחמה.

== לאחר השואה ==
לאחר השואה, בעת שהיהודים התקבצו למחנות פליטים עד שתאושר עלייתם ארצה, דאגו [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ש[[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום. אחד הידועים יותר בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב [[שניאור זלמן לוין|זלמן לוין]], שפעל במחנה יחד עם הרב [[יעקב פלס]] ור' [[זושא וילימובסקי|זושא הפרטיזן]]. הם השתדלו לקבל מקום מתאים ל[[בית הכנסת]], ווידאו שיהיו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.

ממזכירות [[הרבי הריי"צ]] שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות. הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו.

===עידוד לניצולי השואה===
בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרפאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

===יחס הרבי לחללי השואה===
בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.

===חב"ד בשואה===
'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. בסדרה נחשפים, סיפורים לא ידועים, מסמכים ותמונות בפרסום ראשון, וסיפורן של קהילות רבות אשר כמעט ולא היה ידוע עליהם עד פרסומן בסדרה.

* קורותיו של אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה: תחת הפגזות, הימלטות לריגא, הנסיעה לניו יורק, הצלה ועזרה לפליטים, רבנים אדמו"רים וכו'.

* קורות קהילות חב"ד החל מהקמתן, אירועים חשובים, סקירת דמויות ומוסדות, תשובות רבותינו נשיאינו הקשורים בערים אלו, וקורות הקהילות בזמן השואה.

הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].

==ראו גם==

* [[יציאת רוסיה תש"ו]]
* [[שואת ליובאוויטש]]
* [[גטו ליובאוויטש]]
* [[גטו קובנה]]
* [[יום השואה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של הרבי - באתר צעירי חב"ד
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/31/364174317370.html גזרה היא מלפני]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א טבת תשע"ה

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]

מנחם מענדל שפרן

2021-12-26T18:54:04Z

מצפה לישועה: /* קשריו עם חסידי חב"ד */ הגהה

[[קובץ:שפרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפרן מקבל את הספר "מסתר צפונותיך" מידי הרב אלימלך טהאלר]]
הרב '''מנחם מנדל שפרן''' (יליד שנת [[תש"ז]]), הוא חסיד גור, [[רב|פוסק]] ומהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/archive/arcSimplePrint.jhtml?ElementId=skira20091016_1121447]}}, מכהן כ[[אב"ד]] בבית הדין לענייני ממונות 'הישר והטוב' בירושלים, כראש הישיבה הכלל חסידית 'נועם התורה' וכדיין בבית דינו של הרב לנדא - בבני ברק. מכהן גם כראש ישיבת פני מנחם בנשיאות הרב [[שאול אלתר]].

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תש"ז]] ב[[ניו יורק]]. בצעירותו למד בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שב[[שוויץ]].

לאחר נישואיו עבר ל[[ארץ ישראל]], שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב [[ניסים קרליץ]], ונודע בזכות פסיקותיו הישרות בדיני [[חושן משפט]]. הוא מונה לשמש כראש ישיבת [[גור]] ב[[חיפה]], עד סגירתה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת 'נועם התורה'.

כיום מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב לנדא.

בשנת [[תש"פ]] התמנה כראש ישיבה גדולה פני מנחם בראשות הרב [[שאול אלתר]].

==קשריו עם חסידי חב"ד==
הרב שפרן סיפר כי היכרותו העמוקה עם תורת חסידות חב"ד נוצרה לפני שנים רבות בעקבות ידידותו עם הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב שפרן העיד כי מאז הוא עוסק בתורת חסידות חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72460 הרב שפרן התפעל מ"מסתר צפונותיך" - {{אינפו}}}}.

בשנת תשמ"ח שיגר עבור קובץ 'מעדני מלך' שיצא לאור לכבוד [[סיום הרמב"ם]] שיעור שמסר בישיבת [[גור]] ב[[חיפה]] שנרשם על ידי אחד השומעים. הרב שפרן כותב בראש הדף בו נדפס שיעורו "הנני למוסרו לידי קובץ מעדני מלך שיוצא לאור לכבודו של כבוד קדושת אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א".

בשנת [[תשנ"ה]] שיגר תשובה תורנית בדין פריעת חוב לקובץ 'אור עולם' שיצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|בראש התשובה כתב "לכבודו של רבינו הגדול, אור עולם, גאון הגאונים, קדוש ה', רבן של כל בני הגולה, רבים השיב מעוון, נשיא הדור כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא מנחם מענדל שניאורסוהן"}}.

בשנת [[תשס"ז]] שימש תקופה מסוימת כנותן שיעורי [[הלכה]] וסמיכה לרבנות בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=10016&section=news הרב שפרן בישיבת תומכי תמימים - {{שטורעם}}]}}.

בסערה שהתחוללה בשנת [[תשס"ד]] אודות [[פאה נכרית|פאות נכריות]] שיובאו מהודו כשהיו שטענו כי הן נגזזות לשם עבודה זרה ונאסרו בהנאה מדין אביזרייהו ד[[עבודה זרה]], פסק הרב שפרן שכיון שאין עדות ברורה שהפיאות אסורות אזי יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "עדים בצד אסתן ותאסר".

בכ"ג [[מנחם אב]] [[תשע"ג]] השתתף במעמד ה[[ירחי כלה]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שנערך לכבוד אביו של הרבי רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=65037 הרב שפרן משתתף בירחי כלה בכפר חב"ד - {{שטורעם}}]}}.

בקיץ [[תשע"ה]] השתתף בערב מיוחד ל[[תמימים]] מישיבת [[תות"ל נתניה]] שהצטיינו במבצע יגיעה בתורה - 'מנחת חינוך בתורת הרבי'. הרב שפרן התפלפל עמם בדברי תורה, נשא בפניהם דברים והביע התפעלותו החסידית והלימודית. בהמשך שיתף אותם בשביבים מביקוריו אצל [[הרבי]].{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0/ הרב שפרן התפעל מתלמידי התמימים מתות"ל נתניה - {{אינפו}}]}}.

בקיץ [[תשע"ו]] קיבל בביתו קבוצה נבחרת מתלמידי ה[[ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שנבחנו על כל מסכת בבא בתרא אותה למדו במשך אותה שנה במסגרת 'מבצע תורה' בהכוונתו של הרב מנחם שניאור מידובניק שיזם את הביקור.{{הערה|[https://chabad.info/news/168487/ הרב שפרן בוחן את התמימים מהישיבה בצפת על כל 'בבא בתרא' - {{אינפו}}]}}.

בקיץ [[תשע"ז]] קיבל בביתו משלחת מרבני [[מכון הלכה חב"ד]] שהציגו בפניו מגוון חומרים הלכתיים היוצאים לאור על ידי המכון. הרב שפרן עיון ארוכות בחומרים השונים והביע התפעלותו מהעבודה החשובה והמאומצת. הפגישה החשובה נמשכה מספר שעות ובמהלכה הועלו עשרות נושאים הלכתיים. במהלך הפגישה הוענקו לרב חיבורים וספרים של הרב [[מיכאל אבישיד]] והרב [[יעקב חביב]] שזכו להסכמות מכל גדולי הציבור החרדי. לאחר ליבון והכרעות הנושאים ההלכתיים שעלו על השולחן, הודיע הרב שפרן שדלתו פתוחה תמיד לרבני חב"ד, והוחלט על זמנים קבועים להתייעצות{{הערה|[https://chabad.info/news/296743/ הרב שפרן עם רבני מכון הלכה חב"ד] {{אינפו}}}}.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98689 הרב שפרן עם רבה של קריית גת הרב משה הבלין] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: שפרן מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

יששכר דוב רוקח

2021-09-23T18:04:06Z

מצפה לישועה: ניסוח

[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]

'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (יליד שנת ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

ב[[ט"ו באב]] ה'[[תשכ"ו]] (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות.
ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". ב[[ליל שבת]] שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר ב[[שבת]] הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ו]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח. אהרן מרדכי [[נישואין|נשא לאישה]] את שרה בת הרב שמעון למברגר האדמו"ר ממאקאווא, בשנת [[תשנ"ג]].להם נולדו 12 ילדים. לעת עתה יש לאדמו"ר מבעלזא 6 נינים.
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירושלים]]

== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], וביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]].

בביקור בשנת [[תשל"ג]] שח הרבי באוזני האדמו"ר כי הוא פגש בדודו רבי אהרן מבעלז וראה שהינו "צורה בלי חומר - מופשט מהגוף". בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז"ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז"ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה.

בהמשך היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודם כשהרבי דוחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נהג הרבי הריי"צ שהדפיס את ספרי אביו הרבי הרש"ב שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי ה[[אריז"ל]] שרבי [[חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם, והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. כהמשך לכך התעניין האדמו"ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור ("גם על פרומער בחור") להתפלל באריכות במשך כמה שעות - שדווקא אז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות "שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות".

הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה, בעבר היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל, ושני השלכות נובעות מכך: האחת היא שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי, חילוק נוסף הנובע משינוי זה הוא שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך ואין לחכות עד שיגדל.

בביקור ב[[תשמ"א]] שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף ביקש מהאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמו"רים, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו כן דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות.

האדמו"ר תמך ועודד את פעילות [[הועד למען שלימות העם]] באמצעותו פעלו חסידי חב"ד לתיקון חוק '[[מיהו יהודי]]' בהתאם להוראות הרבי. האדמו"ר אף העניק לוועד תמיכה כספית שאיפשרה את המשך הפעילות{{הערה|מפי הרב [[יצחק הולצמן]] מזכיר הועד - [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 126}}.

האדמו"ר מעודד את חסידיו ללמוד ב[[ספר התניא]] ואחד מפעולותיו הראשונות שעשה בעלותו לכהן כאדמו"ר הוא לייסד חבורות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד גם מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא וכן חיבר פירוש על התניא בשם 'מסילות בספר התניא'.

בכמה הזדמנויות קיבל האדמו"ר לפגישה רבנים משפיעים ושלוחים חב"דיים ושוחח עימם בעניני חסידות כשהוא מביע יחס חם לתורת חסידות חסידות חב"ד ולרבי. הפגישה הבולטת והארוכה ביותר הייתה עם לקראת י"ט כסלו תשע"ו עם ר' [[יואל כהן]] בה ביקש האדמו"ר לשמוע מתורתו של הרבי על פרשת השבוע ועל י"ט כסלו שחל ימים ספורים לאחר מכן והתענין על הנהגותיו הקדושות של הרבי בנושאים שונים.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].

==הכשר בעלז==
בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו"ר מבעלז שהשתתף בכנס, ולמרות שאחד מהאדמו"רים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.{{הערה|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה.}}. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]], כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81159 קטע וידאו מביקורו אצל הרבי] - {{אינפו}}
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]
*האדמו"ר מקבל את ספר [[תניא]] המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2265 [[ריקוד]] [[דביקות]] בניגון חב"די בטיש בבעלז] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]

יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)

2021-02-22T19:58:32Z

מצפה לישועה: /* חיבוריו */

[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]
[[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר השני לבית גור|אחר=רב יהודה אריה לייב אלתר - בן הפני מנחם|ראו=[[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)]]}}
רבי '''יהודה אריה לייב אלתר''' האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] (ידוע על שם ספרו '''השפת אמת'''), היה האדמו"ר השני לבית גור.
==תולדות חיים==

נולד בורשה ב-[[כ"ט בניסן]] ה'[[תר"ז]] לר' אברהם מרדכי בנו של רבי [[יצחק מאיר אלתר|בעל "חידושי הרי"ם"]] מייסד [[חסידות גור]]. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו{{הערה|סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.}}. בהיותו בן 12 נפטר רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב{{הערה|1=רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי". (ישראל יעקב אראטין, [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=20392 אמת ואמונה], אות רפ"א, [[ירושלים]] ת"ש.).}}.

ב[[תרכ"ב]], בהיותו בן 15 [[נישואין|נשא]] את יוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה [[גור]]. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

ב[[תרכ"ו]] בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי"מ, והוא התמנה ל[[רב]] העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת האדמו"רות וקיבל את הנהגתו של רבי [[חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. רק לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בגיל 23, לאחר הפצרות מרובות, הסכים לשמש כאדמו"ר. עם זאת, סירב לשבת בראש ה[[טיש|שולחן]], במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. ב[[תרס"א]]) נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא [[נישואין|נשא]] את בתו של האדמו"ר [[חסידות גורליץ|ברוך מגורליץ]]. ב[[תרס"ה]]) חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר ב[[ה' בשבט]] [[תרס"ה]] בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת ל[[צבא הצאר]] הרוסי בשל [[מלחמת רוסיה-יפן]]. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נטמן בעיירה גור, לצדו סבו בעל חידושי הרי"ם.

==עם רבותינו נשיאינו==
רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|והם מוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.}} ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה ב[[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מאירה את הלבבות.{{הערה|1=מכתב מאדמו"ר הריי"צ. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 87.}} כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: "א הייליגע הענטעלע" - יד קדושה!{{הערה|1=מפי הרב [[חיים שאול ברוק]] ששהה שם. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 87.}}

יש אומרים שהוא התפלל בנוסח של [[סידור אדמו"ר הזקן]]. ו[[פנחס מנחם אלתר|הפני מנחם]]{{הערה|1=בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ"ז, סימן קנד, שם כותב ה'שפת אמת': "וע"ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…", והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ"פ: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".}} כותב: {{ציטוטון|ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת לא התפלל הכל כמו שאיתא בסידור תהל(ו)ת ה' להרב מליאדי. וכן שמעתי מפ"ק אאמו"ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו היה בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ"ל}}.{{הערה|1=וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ"ה ד"ה ותקנו בקידוש נאמר: "ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…", מתאים לנוסח אדמו"ר הזקן. ויש לחפש למי הכוונה ב"יש נוסחאות".}}

===חיבוריו===

רבים ממאמריו בספר שפת אמת מבוססים על דברי [[אדמו"ר הזקן]], לרוב ללא הבאת המקור.

כמה פעמים התעניין [[הרבי]] בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך בביקור הרה"ג הרה"ח ר' [[יעקב אלתר]] שליט"א (כיום האדמו"ר מגור שליט"א) בחודש אייר תשל"ז (השווה 'בצל החכמה', עמ' 42).

ושוב, בביקורו של הרה"ג הרה"ח ר' [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת תשל"ט – השווה שם, עמ' 78) מתבטא הרבי:

דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?

ובהמשך (שם):

אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים.

בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים (מוצאי זאת חנוכה תשל"ה – שיחות-קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 300-299) מספר הרבי:

...התעניינו בנוגע הנהגת אדמו"רי פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו הייתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת"ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך!

==קישורים חיצוניים==
*הרב יואל כהן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf שפת אמת נוסח חב"ד]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 6

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ט בניסן]] [[תר"ז]] - [[ה' שבט]] [[תרס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר יהודה אריה לייב]]

ספר התניא

2021-01-12T22:21:13Z

מצפה לישועה: /* ביאורי חסידים */

[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו ל[[אדמו"ר הזקן]] ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר ה[[יחידות]] היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל [[אדמו"ר הזקן]] לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר [[אדמו"ר הזקן]] מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח [[אדמו"ר הזקן]] את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו"ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה שעז].}}.

==חלקי התניא==
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.{{ש}}{{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
[[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:

#'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו"ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו"ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאורי [[אדמו"ר הזקן]] במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו"ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==חלקי התניא==
===ספר של בינונים===
{{ערך מורחב|ספר של בינונים}}

שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב"ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה]] ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
{{ערך מורחב|שער היחוד והאמונה}}

בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{ערך מורחב|אגרת התשובה}}
חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.

על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.
===אגרת הקודש===
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]" - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.{{ש}}{{ש}}

בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.{{ש}}
אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - פרק י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - פרק כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.{{ש}}{{ש}}
עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע "מכתבים כלליים"{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות [[צדקה|בצדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''

===קונטרס אחרון===
[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]

כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:

* חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.

* ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).

==על התניא==
כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות|אבותינו]] הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה{{מקור|דרוש מקור לכל הסגולות המופיעות בקטע}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות (מופיע בספר 'לשמע אוזן' שנכתב על ידי הרה"ח וכו' ר' ישראל דוכמאן ע"ה. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של [[אדמו"ר הזקן]] ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
{{תקנות הרבי|}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק [[אדמו"ר הריי"צ]] את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת "הריני מקבל"){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ"ט.}}.

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
{{ערך מורחב|תרגומי התניא}}

[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"פ, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
{{ערך מורחב|הדפסת התניא}}

[[הרבי]] הורה שידפיסו את [[ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים.

במסגרת ההדפסה, [[תרגומי התניא|הספר תורגם]] לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], צרפתית, רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י"ח כסלו התשע"ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע"א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}. הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב"ד אף אם}}.

כיום (נכון לשנת [[תש"פ]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

==תניא - מהדורה קמא==
[[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]] וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===ביאורי חסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד
* '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]].

===עיבודים===
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע"ו.
*'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז)

==רחובות==
ב[[כפר חב"ד]] וב[[תל אביב]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]].
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]
*[[תרגומי התניא]]
*[[תולדות ספר התניא]]
*[[הדפסת ספר התניא]]
*[[חלוקת תניא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
== קישורים חיצוניים ==
;ספר התניא לקריאה
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי.
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}

;קישורי תוכן
*אדמו"ר הריי"צ, '''[https://toratchabad.com/%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו"ר הריי"צ
*עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}}
*הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;הוצאה לאור
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י"ט כסלו תשפ"א

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב']
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידאו}}

;מדיה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א [[ניסן]] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

ספר התניא

2021-01-12T22:20:31Z

מצפה לישועה: /* ביאורים על התניא */

[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו ל[[אדמו"ר הזקן]] ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר ה[[יחידות]] היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל [[אדמו"ר הזקן]] לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר [[אדמו"ר הזקן]] מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח [[אדמו"ר הזקן]] את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו"ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה שעז].}}.

==חלקי התניא==
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.{{ש}}{{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
[[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:

#'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו"ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו"ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאורי [[אדמו"ר הזקן]] במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו"ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==חלקי התניא==
===ספר של בינונים===
{{ערך מורחב|ספר של בינונים}}

שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב"ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה]] ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
{{ערך מורחב|שער היחוד והאמונה}}

בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{ערך מורחב|אגרת התשובה}}
חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.

על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.
===אגרת הקודש===
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]" - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.{{ש}}{{ש}}

בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.{{ש}}
אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - פרק י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - פרק כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.{{ש}}{{ש}}
עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע "מכתבים כלליים"{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות [[צדקה|בצדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''

===קונטרס אחרון===
[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]

כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:

* חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.

* ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).

==על התניא==
כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות|אבותינו]] הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה{{מקור|דרוש מקור לכל הסגולות המופיעות בקטע}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות (מופיע בספר 'לשמע אוזן' שנכתב על ידי הרה"ח וכו' ר' ישראל דוכמאן ע"ה. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של [[אדמו"ר הזקן]] ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
{{תקנות הרבי|}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק [[אדמו"ר הריי"צ]] את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת "הריני מקבל"){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ"ט.}}.

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
{{ערך מורחב|תרגומי התניא}}

[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"פ, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
{{ערך מורחב|הדפסת התניא}}

[[הרבי]] הורה שידפיסו את [[ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים.

במסגרת ההדפסה, [[תרגומי התניא|הספר תורגם]] לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], צרפתית, רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י"ח כסלו התשע"ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע"א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}. הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב"ד אף אם}}.

כיום (נכון לשנת [[תש"פ]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

==תניא - מהדורה קמא==
[[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]] וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===ביאורי חסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד
* '''מסילות בספר התניא''' ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, מאת הרב פנחס פרידמן, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]].

===עיבודים===
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע"ו.
*'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז)

==רחובות==
ב[[כפר חב"ד]] וב[[תל אביב]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]].
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]
*[[תרגומי התניא]]
*[[תולדות ספר התניא]]
*[[הדפסת ספר התניא]]
*[[חלוקת תניא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
== קישורים חיצוניים ==
;ספר התניא לקריאה
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי.
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}

;קישורי תוכן
*אדמו"ר הריי"צ, '''[https://toratchabad.com/%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו"ר הריי"צ
*עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}}
*הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;הוצאה לאור
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י"ט כסלו תשפ"א

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב']
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידאו}}

;מדיה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א [[ניסן]] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

שבע התורות

2020-09-09T19:35:58Z

מצפה לישועה: /* שביעית */ תיקון טעות

'''שבע התורות''' של [[הבעל שם טוב]] שנתגלו ל[[אדמו"ר הרש"ב]], הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת [[תרנ"ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת [[תרצ"ז]] נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]].

==שייכות התורות לחסידות חב"ד בדווקא==
אף על פי שחלק מז' התורות (ב' תורות הראשונות) נאמרו בהקהל, במעמד כל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיהם והחסידים שלהם, מכל מקום, התגלותם למטה לא היתה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט, אלא על ידי נשיאי חב"ד – אדמו"ר הרש"ב (ששמע בעצמו ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן), ואדמו"ר הריי"צ (שגילה ופירסם תורות אלו ברבים), ממלאי מקום של (רבותינו נשיאינו שלפניהם עד ל)אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.

ישנם הטוענים על חסידי חב"ד ש"לוקחים לעצמם" גם את הבעש"ט וכן את תלמידו ממלא מקומו [[המגיד]], בה בשעה שישנם עוד כמה וכמה תלמידי הבעש"ט – הנה טענה זו יש לה מקום רק בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט בחיים חיותו בעלמא דין, שנמסרו גם לשאר תלמידי הבעש"ט, אבל בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט לאחרי הסתלקותו בגן עדן, הרי לא נמסרו למטה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט אלא על ידי נשיאי חב"ד דווקא.

ונקודת הענין – שבמשך הזמן הולך ומתגלה יותר הקשר והשייכות שבין תורת החסידות הכללית לתורת חסידות חב"ד, שאינם ב' ענינים בפני עצמם, אלא ענין אחד, שתורת חסידות חב"ד "היא היא תורת הבעש"ט", ועל ידה נעשה עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"{{הערה|כתר שם טוב הוספות ק"כ}}.

==תיאור מעמד מסירת התורות==

ביום ו' עש"ק [[י' אלול]] [[תרנ"ב]] התקיימה חתונת הרבנית [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|מוסיא]], השבע ברכות האחרונות היו ביום ה', ביום הזה נסע אדמו"ר הרש"ב על [[אוהל אדמו"ר המהר"ש]].
בבואו מהאוהל ביום ה' הנ"ל היה ה[[שבע ברכות]] ואמר מאמר שוש תשיש, ואמר כי הוא מאמר הל"ב שאמר אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אחר חתונתו.

ביום ו' עש"ק הנזכר נסע עוד הפעם על האוהל, והיה שם עד זמן מאוחר, ובבואו היה ניכר בעיניו כי בכה הרבה, אצל המקורבים הי' כל הענין לפלא בעיניהם נסיעתו ביום השבע ברכות על האוהל וגם למחרתו.

בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן התפילה בש"ק [[כי תבוא]] הנ"ל היה שלא כדרך הרגיל ברשפי אש והתלהבות מיוחדת. דרכו היה בש"ק ללמוד שיעורים לפני הקידוש, וישנם שיעורים שהיה לומד לאחר ה[[קידוש]], ובעת הקידוש היה מברך על פירות העץ והאדמה להרבות בברכות, בש"ק ההוא מחמת גמרו התפילה בשעה מאוחרת הספיק רק לקדש ולהתפלל [[מנחה]] [[נטילת ידים|וליטול הידים]] ל[[סעודת שבת]].

ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] בעת [[התוועדות|הפאַרברענגען]] סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים, הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו, עד שיש לו הוראה על זה (בכל ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא "התעצמות" והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז זכה שהענין נתעצם אצלו.

בתמורה ליגיעה המרובה שהיתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים.

==שבע התורות==
===הראשונה===
תורת הבעש"ט הראשונה היתה אחר [[קבלת שבת]] – על הפסוק והיה כי תבוא אל הארץ, ופירוש ארץ לשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פירושים, כדאיתא במדרש למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ לשון מרוצה.

והיה כי תבוא אל הארץ כאשר תבוא אל הרצון והמרוצה – אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה – שהיא [[מתנה]] מלמעלה ב[[ירושה]] בכל אחד מישראל, העבודה בזאת היא וישבת בה, שיהיה בהתיישבות ולקחת גו' ושמת בטנא להלביש [[אורות]] ב[[כלים]], – והלכת אל המקום, הוא ענין [[השגחה פרטית]] אשר יבחר ה' אלקיך, כשיהודי הולך למקום, אין זה בשביל שהוא הולך אלא מוליכין אותו, ההשגחה העליונה. ואז הכוונה הנרצית היא לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם.
===השניה===
התורה השניה היתה אחר תפילת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והיה כי תבוא – בכדי לבא לגילוי ה[[רצון]] שיש לכל אחד במתנה, הוא על ידי "לשכן שמו שם" - למסור נפשו לפרסם אלקותו בעולם. וכיצד? על ידי [[ברכה]] ופסוק [[תהלים]].

ואמר: בעולם הזה, ההפלאה היא על ידי [[השכלה]], אבל שם – ההפלאה היא על ידי [[חומש]] ותהלים.

===השלישית===
על הפסוק היום הזה מצוך הויה אלקיך לעשות את החוקים והמשפטים וגו', והקשה למה הקדים חוקים למשפטים, הסדר הוא קודם כל בשכל ולאחר מכן למעלה מהשכל.
===הרביעית===
על הפסוק משכיל לאיתן האזרחי, אשר הפירוש כבר מבואר בחסידות{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ ראה (יח, א). סה"מ: עטר"ת ע' תריא. תרפ"א ע' של. תרפ"ה ע' ס. תרפ"ו ע' קכה. תרח"ץ ע' סז. קונטרס לימוד החסידות פ"ג (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שלה).}}, ולבסוף התורה הוסיף הבעש"ט לאמר, כי זריחת פשיטות העצמות הוא אצל הפשוטים שבישראל יותר מכמו שהוא בבני תורה.
===חמישית===
כל התורה היא שמותיו של הקב"ה. ב[[ספר יצירה]] איתא שלשה אבנים בונות ששה בתים. תיבת צהר יש לה ששה צירופים, חמשה נגלים ואחד נעלם. הרץ, צרה רצה צהר. הרץ, שעל ידי שרצים לדבר מצוה נעשה מצרה רצה, והוא ע"ד יהי רצון להמשיך רצון חדש, עד שנעשה צהר, - נהיה מואר (עס ווערט ליכטיג). וסיים, לו ידעו כח שיש בצירופי אותיות התורה לא הי' אחד מישראל שלא הי' בקי בחומש ובתהלים.
===שישית===
על הפסוק אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, ואמר, תכלית העבודה היא לב נשבר, תכלית אופן העבודה היא הצנע לכת, וממילא - אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים איך להריע, כיצד להיות בשברות לב (ווי צו ברעכן זיך), שבפנימיות יהיה בלב נשבר, ובחיצוניות יהיה שמח שזכה להיות מעבדי השם, ועל כך הוא מבקש הוי"ה, הוי' דלעילא, באור פניך יהלכון, הם יהיו באור פניך.
===שביעית===
על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, המאמר היה לנשיאי ישראל (תלמידי הבעש"ט שהיו במעמד), ואמר להם, אתם נשיאי ישראל שהינכם מניחים את התורה והעבודה שלכם בשביל טובת הרבים, מה יהיה אתכם בעצמכם? זו בחינת קומי אורי - "באור הפרטי להכללי" כי בא אורך . . . (חסר).

התורה השלישית היתה ב[[סעודה|סעודת]] [[חקל תפוחין קדישין]], הרביעית והחמישית בסעודת [[עתיקא קדישא]] (שבת ביום), והשישית ב[[מנחה]], והשביעית בסעודה שלישית.

==לקריאה נוספת==
*קונטרס שבע התורות שאמר מורינו הבעל שם טוב בגן עדן, [[תשנ"ב]].
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]