חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:מוישי גורליק/משה אהרן גופין

2026-04-11T18:38:55Z

מענדל 151: עריכה

[[קובץ:64d50f10c04e7 1691684624 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב גופין (משמאל, [[תשפ"ג]])]]
[[קובץ:הרב משה אהרן גופין שליט"א בברכה בחתונת אחותו.jpg|ממוזער|הרב גופין ([[תשפ"ו]])]]
הרב '''משה אהרן גופין''' הוא משפיע בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומאנ"ש ב[[כפר חב"ד]].

== תולדות חיים ==
הרב גופין נולד לאביו הרב [[שמעון גופין]] <ref>בנו של הרב [[זלמן גופין]] ונכדם של הרבנים [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה בערגמאן]] ו[[ישעיהו גופין]]</ref> ולאמו נחמה דינה <ref>בת הרב [[יוסף יצחק הבלין|יוסף יצחק האוולין]] מ[[ירושלים]] ונכדת הרב [[דב אליעזר הבלין|דוב אליעזר האוולין]] והמשגיח הליטאי בישיבת קמניץ [[משה אהרון שטרן]]</ref> ב[[לוד]] בשנת [[תשס"א]] ונקרא על שם הרב משה אהרן שטרן - משגיח בישיבת קמניץ - סב אמו של הרב גופין.

כילד התחנך במוסדות המקומיים בלוד ובכפר חב"ד.

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בלמדו בישיבה המרכזית פרסם בספר שבענו מטובך שנערך לרגל יום הולדת השבעים לסביו הרב [[יוסף יצחק הבלין]] הערה מפולפלת בחסידות.<ref>[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf שבענו מטובך] - עמוד 138 עד עמוד 143

בנושא "ב‘ ענינים ב‘אין כוח חסר פועל‘"</ref>

לקראת שנת [[תשפ"ב]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשפ"ג]] שימש כתלמיד (תמים) - שליח ב[[תומכי תמימים אלעד]]. בקיץ שנה זו מילא תפקיד ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].

בשנת [[תשפ"ד]] החל משמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים לוד בשיעור א' - בדומה לאביו שהתחיל בתפקיד משפיע עוד טרם נישואיו.

בשנת [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] המשיך בתפקידו זה בשיעור ב'.

בשנת [[תשפ"ו]] המשיך בתפקיד זה בשיעור ג'.

בחודש כסלו [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] התחתן עם נחמה דינה בת הרב [[חיים מנחם מענדל חפר|חיים מנחם מענדל הלוי חפר]]<ref>בנו של הרב [[שמואל חפר|שמואל הלוי חפר]] וחתנו של הרב [[יוסף צבי סגל|יוסף צבי הלוי סגל]]</ref> מ[[כפר חב"ד]].

הרב גופין משמש גם כבעל קורא מומחה.<ref>[https://chabadupdates.com/archives/19734 פורים בכפר חב”ד: קריאת המגילה ברוב עם עם הרב משה גופין]

מתוך כתבה ב[[עדכוני חב"ד]].</ref>

== הערות שוליים ==
<references />

משתמש:תמיםצעיר770/יענקי מרטון

2026-04-01T08:50:53Z

מענדל 151: הגהה, הרחבה, עריכה

הרב '''יענקי מרטון''' (יליד שנת [[תשס"א]]) הוא ממזכירי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד מנהל אגף פרוייקטים ויד ימינו של הרב שלום בער חדד מנהל תות<nowiki>''</nowiki>ל המרכזית.

==תולדות חיים==
הרב יעקב מרטון נולד לאביו הרב [[יצחק חיים מרטון]] עליו השלום ולאמו מרת רחל (בת הרב [[שלמה יהודה ויגלר]]) בביתר.

יענקי מרטון התחנך ב[[תלמוד תורה אוהלי מנחם ביתר עילית|תלמוד תורה אהלי מנחם ביתר]] ולאחר מכן המשיך את חוק לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]

לאחר מכן המשיך ובישיבה גדולה למד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, אז החל גם משמש כמדריך וכפעיל ברשת מחנות הקיץ ובעיקר במחנה הקיץ גן ישראל ארץ הקודש ואח"כ גם כקצין לימודים וקצין מלחמה במלחמת התקשרות.

את הקריירה המוזיקאלית שלו החל מקטנות וכבר מגילאי הבחרות המוקדמים מאוד שלו היה שותף מלא בההמנונים של גן ישראל ובתקופה שלפני י<nowiki>''א ניסן החל מנגן את ניגוני הקאפיטלעך של הרבי בביצועים משלו לניגונים הנבחרים.וצה' וכו'</nowiki>

בשנת [[תשפ"א]] פרסם לראשונה ניגון שהחל צובר תאוצה בזכות הביצוע שלו.

בשנת [[תשפ"ב]] כשהיה בשנת ה<nowiki>'קבוצה' אצל הרבי בשנת ה120 חיבר את הניגון הפותח ''אשא עיני אל ההרים''</nowiki>.

בשנת [[תשפ"ג]] הוועדה המשיחית בחרה בניגונו [[שיר המעלות לדוד (ניגון)]].

בשנת [[תשפ"ג]] לאחר שנת ה'קבוצה' חזר לארץ ושימש כשליח במרכזית [[ישיבת תומכי תמימים לוד]] .

ב[[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] ביום שמתחילים כל רשת מחנות הקיץ 'גן ישראל' כשהוא אחד מחברי ההנהלה של 'גן ישראל' - נפטר אביו הרה"ח ר' [[יצחק חיים מרטון]] ע"ה.

בתחילת שנת [[תשפ"ד]] נפטר סביו הרב החסיד [[שלמה יהודה ויגלר]] ויענקי החל נוטל מעט מן התפקידים בהם שימש סביו בתומכי תמימים לוד.

לקראת י"א ניסן חיבר את הניגון שיר המעלות אליך נשאתי את עיני - הפעם הניגון לא נבחר.

ב[[אלול]] [[תשפ"ד]] נשא את רעייתו מושקא בת הרב [[שניאור זלמן דייטש (פערם)]].

חיבר גם מספר שירים עבור [[גן ישראל ארץ הקודש]] וכן חיבר את התשורה המדוברת תוונא דליבא לחתונת אחיו הרב מענדי מרטון שבה מבוצעים שירי אביו הרב [[יצחק חיים מרטון]].

לחתונתו עב"ג מושקא דייטש מפערם הוציא שוב את התשורה תוונא דליבא בגרסא יפה ומורחבת.

לקראת י"א ניסן תשפ"ה הוציא את הניגון <nowiki>''</nowiki>לולי ה' שהיה לנו,אך מכיוון שהוציא את זה לאחר סיום ההגשה לוועדה - הניגון לא נבחר.

בשנת [[תשפ"ו]] הגיש ניגון על הפרק של הרבי.

== משפחתו ==

* אחיו, הרב מענדי מרטון.
* אחיו , הרב שלום מרטון.
* גיסו, הרב לוי יצחק דייטש.

[[:קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]
[[:קטגוריה:קבוצה תשפ"ב]]
[[:קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[:קטגוריה:משפחת ויגלר]]
[[:קטגוריה:משפחת מרטון]]
[[:קטגוריה:משפחת דייטש]]
[[:קטגוריה:משפחת טייכטל]]
[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[:קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[:קטגוריה:אישים בביתר עילית]]

אליהו ליפש

2025-11-01T21:17:37Z

מענדל 151: הגהה

[[קובץ:Imageהרב ליפש(2).png||ממוזער|הרב אליהו ליפש בחתונתו לצד סב רעייתו הרב [[צבי משה לסקר]]]]
הרב '''אליהו (אלי) ליפש''' (נולד בשנת תשנ"ב, 1994) הוא משפיע בש"א ומשגיח בסדר הכנה בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]].

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תשנ"ב]] ב[[אשדוד]] נכדו של הרב שייע ליפש מכפר חב"ד בנו של הרב [[יוסף יהודה ליפש]] אבי משפחת ליפש החב"דית.

למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|בתות"ל בקרית גת]] ובישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם גם למד בשיעור ד' (שאז הי'ה גם בתות"ל המרכזית כפר חב"ד וכמ"כ גם בשאר הישיבות הגדולות בחב"ד ובאיזה שהוא שלב הפסיקו ורק ישיבת תות"ל מגדל העמק המשיכה עם מסלול זה)

לקראת שנת [[תשע"ד]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]',

בשנת [[תשע"ה]], שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].

בשנת [[תשע"ז]] נשא את זוגתו בת הרב [[אברהם יצחק לסקר]].

בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כמשפיע בש"א ב[[תומכי תמימים לוד]].

בהמשך החל לשמש כמשגיח בסדר הכנה.

== השיעורים בחסידות ==
תלמידיו מהשנה האחרונה מספרים שנהנו מהשיעורים שנמסרו ברמה גבוהה ובשפה קולחת עיצבו להם את ההשקפה החסידית.

== ההתוועדויות ==
תלמידיו מספרים שהדבר שלו חיכו יותר מכל הוא להתוועד עם הרב ליפש במיוחד בהתוועדויות הבלתי מוגבלות בזמן ולשבת כל הלילה להתוועד מה שקרה ביומא דפגרא.

עוד הם מספרים שההתוועדות הכי זכורה להם היא ההתוועדות שהייתה בסוף השנה בה התוועד איתם על הרב ליפש והכין אותם לקראת העלי'ה לש"ב.

== משפחתו ==

* חמיו, הרב [[אברהם יצחק לסקר]].

* גיסו, הרב חיים דוד ווילהלם שליח הרבי בחולון ומשגיח ראשי בתות"ל המרכזית כפר חב"ד.

* גיסו, הרב [[מנחם מענדל לסקר]] - עפולה עילית.
* גיסו, הרב [[יחיאל יוסף לסקר]], משגיח ב[[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבת תורת אמת]] - [[רמת שלמה]].
* גיסו, הגה"ח הרב [[שלום דובער לסקר]], ר"מ ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ושליח הרבי לעיר יבנה.
* גיסו, הרב [[שניאור זלמן לסקר]], ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים אלעד]].
* גיסו, הרב [[שמואל לסקר]], [[שליח הרבי]] בקניון [[רחובות]].
* גיסו, הרב [[אפרים שמואל קוט|שמואל קוט]], שליח הרבי ורבה הראשי של [[אסטוניה]].
* גיסו, הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ (מוהילב)|מנחם מענדל אלפרוביץ]], שליח הרבי במוגילוב, [[בלארוס]].

* גיסו, הרב [[אליעזר ירס]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת]].
{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:ליפש, אליהו}}
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת לסקר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]

שלום מרדכי הלל

2025-11-01T21:17:26Z

מענדל 151: הרחבה

[[קובץ:הרב שלום הלל תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב שלום הלל (תשפ"ד)]]
[[קובץ:ש הלל.jpg|ממוזער|הרב שלום הלל (משמאל) מתוועד]]
הרב '''שלום מרדכי הלל''' (נולד ב[[ז' אדר]] [[תשל"ג]]) הוא משפיע ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[לוד]] ב[[ז' אדר]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[שמריה הלל]] ולאמו מרת נעמי לבית מזרחי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והיה תלמיד קרוב של ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]].

בשנת [[תשנ"ד]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] לחצרות קדשנו.

התחתן ב[[י"ג אלול]] [[תשנ"ו]] עם מרת לאה לבית גדסי. לאחר חתונתו התיישב ב[[לוד]], שם עבד למשך חודשיים כמשפיע זמני ב[[תומכי תמימים לוד]].

מאוחר יותר, עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שם עסק בטיפול וסיוע לנוער נושר{{הבהרה|סיבה=במסגרת מה?}}.

בשנת [[תשס"ד]] חזר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד ומונה לכהן משפיע בישיבה.

כמו-כן משמש כ[[משגיח]] בסדר גירסא בישיבה לש<nowiki>''</nowiki>ג וש"ב.

כמו כן מארגן ביחד עם ר' אהרון מזרחי שי' מדי שנה 'סיום הרמב"ם' בעיר לוד.

== שיעוריו ==
הרב הלל התברך בכישרון מיוחד של הסברה קולחת ומעניינת ושיעוריו מאלפים ומרתקים. הוא מסביר עניינים עמוקים מאוד בחסידות בבהירות ממש. כמו"כ הוא מביא הרבה מאוד דוגמאות גם לדברים מאוד פשוטים כי חשוב לו שכל בחור שיושב בכיתה יוכל להבין היטב את החומר הנלמד.

== בישיבה ==
הרב הלל מבין לנפש הבחור. הרבה פעמים אפשר לראות בחור שמתייעץ עם הרב הלל בכל עניין, והרב הלל מקשיב, מכיל, מבין לנפש הבחור ועוזר לו בכל המצטרך. השיחות מתקיימות בעיקר בזמן של סדר גירסא בו הרב הלל משמש כמשגיח לתלמידי ש"ב וש"ג (כנ"ל). אך ניתן לראות שגם בזמני ההפסקות הרב הלל מקדיש מזמנו הפנוי ועוזר לבחורים שמתמודדים ומתקשים. אין ספק שהרב הלל הוא אחד מדמויות הישיבה.

== התוועדויות ==
לרב הלל יש סגנון מיוחד בהתוועדויותיו שבד"כ נמשכות עד השעות הקטנות של הלילה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*אחיו, הרב יוסף דוד הלל - שליח בשכונת פרדס כץ בבני ברק ומחנך בישיבת "אהלי תמימים" בכפ"ח.
*אחיו, הרב אלעזר הלל - שליח בבית משיח בבאר שבע ומחנך בתלמוד תורה.
*אחיו, הרב [[יעקב הלל]] מנהל סניף צבאות השם בלוד ומחנך בתלמוד תורה חב"ד בעיר.
*גיסו הרב [[שלום פש]] - מנהל בית משיח בקרית מלאכי.
*בתו, מרת חיה מושקא, רעיית ר' שמואל מפעי.
*בתו, מרת ברכה, רעיית ר' שניאור זלמן הלל.
*בנו, ר' שניאור זלמן הלל.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_63.html הרב הלל במשא מאלף על 'עבודת התפילה']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_2.html וידאו מעורר: אני רוצה לצאת ממצרים - ולכן אני מאריך בתפילה • הרב שלום הלל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*

{{מיון רגיל: הלל, שלום מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת מזרחי]]
[[קטגוריה:ר"מים]]
[[קטגוריה:משפחת הלל]]

שמואל חפר

2024-08-29T11:04:11Z

מענדל 151: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] – [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. בפרשת [[אלטלנה]] בשנת [[תש"ח]], בה הופגזה אונײת [[אצ"ל]] על ידי [[ההגנה]] הוא סירב פקודה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי ב[[ניגון]] של [[מאמר]]: "הטעם ש[[חז"ל]] אומרים ש[[אליהו]] נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}.

היה מראשי העסקנים שהתגייסו להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ע"י העם]] ובמסגרת זו שימש כחבר [[מטה משיח בארץ הקודש]] שפעל למשך זמן קצר משלהי קיץ תנש"א. לפני קיום מעמד ה[[סאטעלייט]] התארח במסיבת עיתונאים בה נאם על חשיבות המעמד ומחה בעסקן שניסה להטיל ספק בחשיבות קיום המעמד{{הערה|ראו בוידאו 'מאחורי הסאטעלייט סיפורו של מעמד קבלת המלכות' בערוץ היטיוב ואביטה נפלאות דקה 18:54.}}, בנוסף לחם לקיום המעמד והצהיר שיקיים שידור בכפר חב"ד ב' חרף הלחצים וההתנגדויות שהיו נגדו בנושא מצד כמה עסקנים.

בשנת [[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר מדום לב, בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], והוא בגיל 89.

==משפחתו==

* רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.

* בנו [[משה חפר]] - מנהל מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]
* בנו ר' [[חיים מנחם מענדל חפר]] - חבר הנהלת מוסדות בית רבקה
* בתו מרת נאווה, רעיית ר' [[ברוך סלונים]]
* בתו מרת דבורה שקוביצקי

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר]''', תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
*[https://col.org.il/news/137985 שנתיים לפטירתו של הרב שמואל חפר ע"ה: סרט זיכרון מיוחד], י"ח ניסן ה'תשפ"ב, באתר [[COL]] {{COL}}
*[https://drive.google.com/file/d/1sL54oSLpEXVSSNEOD0KBYtrFA1QZhw3m/view?usp=sharing אין פילוג בליובאוויטש: הרב חפר מדבר בתוקף על ההתלכדות הנדרשת סביב מבצע משיח ובלי פקפוק] (דקה 37:00 ואילך) {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:משפחת חפר]]

שמואל חפר

2024-08-29T11:03:37Z

מענדל 151: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] – [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. בפרשת [[אלטלנה]] בשנת [[תש"ח]], בה הופגזה אונײת [[אצ"ל]] על ידי [[ההגנה]] הוא סירב פקודה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי ב[[ניגון]] של [[מאמר]]: "הטעם ש[[חז"ל]] אומרים ש[[אליהו]] נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}.

היה מראשי העסקנים שהתגייסו להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ע"י העם]] ובמסגרת זו שימש כחבר [[מטה משיח בארץ הקודש]] שפעל למשך זמן קצר משלהי קיץ תנש"א. לפני קיום מעמד ה[[סאטעלייט]] התארח במסיבת עיתונאים בה נאם על חשיבות המעמד ומחה בעסקן שניסה להטיל ספק בחשיבות קיום המעמד{{הערה|ראו בוידאו 'מאחורי הסאטעלייט סיפורו של מעמד קבלת המלכות' בערוץ היטיוב ואביטה נפלאות דקה 18:54.}}, בנוסף לחם לקיום המעמד והצהיר שיקיים שידור בכפר חב"ד ב' חרף הלחצים וההתנגדויות שהיו נגדו בנושא מצד כמה עסקנים{{הערה| מפי הרב [[בצלאל קופצ'יק]] ב[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]{{אודיו}} {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר מדום לב, בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], והוא בגיל 89.

==משפחתו==

* רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.

* בנו [[משה חפר]] - מנהל מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]
* בנו ר' [[חיים מנחם מענדל חפר]] - חבר הנהלת מוסדות בית רבקה
* בתו מרת נאווה, רעיית ר' [[ברוך סלונים]]
* בתו מרת דבורה שקוביצקי

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר]''', תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
*[https://col.org.il/news/137985 שנתיים לפטירתו של הרב שמואל חפר ע"ה: סרט זיכרון מיוחד], י"ח ניסן ה'תשפ"ב, באתר [[COL]] {{COL}}
*[https://drive.google.com/file/d/1sL54oSLpEXVSSNEOD0KBYtrFA1QZhw3m/view?usp=sharing אין פילוג בליובאוויטש: הרב חפר מדבר בתוקף על ההתלכדות הנדרשת סביב מבצע משיח ובלי פקפוק] (דקה 37:00 ואילך) {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:משפחת חפר]]

שמואל חפר

2024-08-29T11:02:30Z

מענדל 151: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] – [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. בפרשת [[אלטלנה]] בשנת [[תש"ח]], בה הופגזה אונײת [[אצ"ל]] על ידי [[ההגנה]] הוא סירב פקודה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי ב[[ניגון]] של [[מאמר]]: "הטעם ש[[חז"ל]] אומרים ש[[אליהו]] נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}.

היה מראשי העסקנים שהתגייסו להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ע"י העם]] ובמסגרת זו שימש כחבר [[מטה משיח בארץ הקודש]] שפעל למשך זמן קצר משלהי קיץ תנש"א. לפני קיום מעמד ה[[סאטעלייט]] התארח במסיבת עיתונאים בה נאם על חשיבות המעמד ומחה בעסקן שניסה להטיל ספק בחשיבות קיום המעמד{{הערה|ראו בוידאו 'מאחורי הסאטעלייט סיפורו של מעמד קבלת המלכות' בערוץ היטיוב ואביטה נפלאות דקה 18:54.}}, בנוסף לחם לקיום המעמד והצהיר שיקיים שידור בכפר חב"ד ב' חרף הלחצים וההתנגדויות שהיו נגדו בנושא מצד כמה עסקנים{{הערה| מפי הרב [[בצלאל קופצ'יק]] ב[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]{{אודיו}} {{אינפו}}}}. אמונתו ופעילותו בנושא המשיכו כל השנים, גם אחרי [[ג' תמוז]]. כך בשנת [[תשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר מדום לב, בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], והוא בגיל 89.

==משפחתו==

* רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.

* בנו [[משה חפר]] - מנהל מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]
* בנו ר' [[חיים מנחם מענדל חפר]] - חבר הנהלת מוסדות בית רבקה
* בתו מרת נאווה, רעיית ר' [[ברוך סלונים]]
* בתו מרת דבורה שקוביצקי

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר]''', תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
*[https://col.org.il/news/137985 שנתיים לפטירתו של הרב שמואל חפר ע"ה: סרט זיכרון מיוחד], י"ח ניסן ה'תשפ"ב, באתר [[COL]] {{COL}}
*[https://drive.google.com/file/d/1sL54oSLpEXVSSNEOD0KBYtrFA1QZhw3m/view?usp=sharing אין פילוג בליובאוויטש: הרב חפר מדבר בתוקף על ההתלכדות הנדרשת סביב מבצע משיח ובלי פקפוק] (דקה 37:00 ואילך) {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:משפחת חפר]]

שמואל חפר

2024-08-29T11:01:56Z

מענדל 151: /* משפחתו */

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] – [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. בפרשת [[אלטלנה]] בשנת [[תש"ח]], בה הופגזה אונײת [[אצ"ל]] על ידי [[ההגנה]] הוא סירב פקודה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]

[[קובץ:29-06-2020-16-07-22-10-05-2020-02-10-34-חפר-ארמון.jpg|ממוזער|הרב '''שמואל חפר''' בשטח [[הארמון למלך המשיח]]]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי ב[[ניגון]] של [[מאמר]]: "הטעם ש[[חז"ל]] אומרים ש[[אליהו]] נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}.

היה מראשי העסקנים שהתגייסו להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ע"י העם]] ובמסגרת זו שימש כחבר [[מטה משיח בארץ הקודש]] שפעל למשך זמן קצר משלהי קיץ תנש"א. לפני קיום מעמד ה[[סאטעלייט]] התארח במסיבת עיתונאים בה נאם על חשיבות המעמד ומחה בעסקן שניסה להטיל ספק בחשיבות קיום המעמד{{הערה|ראו בוידאו 'מאחורי הסאטעלייט סיפורו של מעמד קבלת המלכות' בערוץ היטיוב ואביטה נפלאות דקה 18:54.}}, בנוסף לחם לקיום המעמד והצהיר שיקיים שידור בכפר חב"ד ב' חרף הלחצים וההתנגדויות שהיו נגדו בנושא מצד כמה עסקנים{{הערה| מפי הרב [[בצלאל קופצ'יק]] ב[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]{{אודיו}} {{אינפו}}}}. אמונתו ופעילותו בנושא המשיכו כל השנים, גם אחרי [[ג' תמוז]]. כך בשנת [[תשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר מדום לב, בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], והוא בגיל 89.

==משפחתו==

* רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.

* בנו [[משה חפר]] - מנהל מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]
* בנו ר' [[חיים מנחם מענדל חפר]] - חבר הנהלת מוסדות בית רבקה
* בתו מרת נאווה, רעיית ר' [[ברוך סלונים]]
* בתו מרת דבורה שקוביצקי

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר]''', תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
*[https://col.org.il/news/137985 שנתיים לפטירתו של הרב שמואל חפר ע"ה: סרט זיכרון מיוחד], י"ח ניסן ה'תשפ"ב, באתר [[COL]] {{COL}}
*[https://drive.google.com/file/d/1sL54oSLpEXVSSNEOD0KBYtrFA1QZhw3m/view?usp=sharing אין פילוג בליובאוויטש: הרב חפר מדבר בתוקף על ההתלכדות הנדרשת סביב מבצע משיח ובלי פקפוק] (דקה 37:00 ואילך) {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:משפחת חפר]]