https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C+%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99 2026-04-15T03:57:08Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=511695 2021-12-24T03:15:20Z

<p>מענדל תמרי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מפנה|יוסף יצחק פבזנר|רב יוסף יצחק פבזנר מצרפת|יוסף יצחק פבזנר (צרפת)}}<br /> [[קובץ:פבזנר קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסף יצחק פבזנר]]<br /> הרב '''יוסף יצחק פבזנר''' ('''פעווזנער''', יליד שנת [[תשי&quot;ג]]) הוא [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[תשי&quot;ג]] לאביו הרב [[שלום דובער פבזנר]], כצאצא ישיר של ר' [[מרדכי פוזנר]], וכנכדו (בן בתו) של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]].<br /> <br /> הוא גדל בשכונת קראון הייטס, ועל כן הוא השתתף פעמים רבות ב[[התוועדויות]] של [[הרבי]]. ב[[חג השבועות|שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] לאחר השיחה הידועה שבה הרבי התבטא שיתפטר מתפקידו, ביקש הרבי שילד מתחת לגיל [[בר מצווה]] יתחיל ניגון שמח, והוא היה זה שהתחיל לנגן.<br /> <br /> נישא בשנת תשל&quot;ט בלונדון, למרת רבקה שיינא בת ר' [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] חתנו של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפאס]]. חתונתו היוותה מפגש של כמה וכמה מגדולי המשפיעים שהיו זקניהם של הזוג, ר' [[ניסן נמנוב]], ר' [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ור' [[סעדיה ליברוב]].<br /> <br /> הרב פעווזנער נוהג לספר שכאשר עמד להיכנס לחופה שמע את ר' מענדל אומר לר' ניסן, &quot;אינך יודע את מעלתם של הבחורים היום&quot;, ענה לו ר' ניסן, &quot;אם כך בטח צריך לתבוע מהם&quot;, בשבת שבע ברכות שכולה הייתה התוועדות אמר ר' סעדיה, שהסדר לבטל את השני זה לא סדר של חסידים, חסידים נהגו כל אחד לבטל את עצמו.<br /> <br /> לאחר חתונתו כיהן כמשפיע ב[[ישיבת בית דוד שלמה|ישיבת בית דוד שלמה]] שבניו הייבן. לאחר מכן עבר לישיבה קטנה של [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]], וכיום הוא משפיע של שיעור א' בישיבה הגדולה של אהלי תורה.<br /> <br /> הי' מקורב מאוד לזקנו המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]], והיה נוהג להזכירו לפני הרבי בחלוקת מצה, וכיוצא בזה. וכן לסב רעייתו המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]]. והיה בקשר עם סב רעייתו המשפיע השליח ר' [[סעדיה ליברוב]].<br /> <br /> נודע בשיעוריו והתוועדויותיו, בדרך של ימין מקרב.<br /> <br /> הרב פבזנר מדפיס ליקוטים משיחות וכתבות שונות על עניינים חסידיים לתלמידי הישיבה, על מנת לנטוע בהם ידיעות ורגש חסידותי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו: דברושא אשת ר' מנחם מענדל גרייזמאן, שליח הרבי ברוג'רס, ארקנסא.<br /> *בתו: חנה אשת ר' [[יוסף יצחק קרץ]]<br /> *בנו: ר' ניסן פעווזנער, מנהל בקעמפ גן ישראל פולרידה.<br /> *בתו: אסתר הדסה אשת ר' [[יצחק צאפ]], עורך התוכנית השבועית &quot;תורת חיים&quot; של חברת [[JEM]].<br /> *בתו: חיה מושקא אשת ר' דובער ברקוביטש, שליח הרבי בעיר וולנט קריק, קליפורניה.<br /> *בנו: ר' סעדיה פעווזנער, שליח הרבי ברובע הברונקס, בעיר ניו יורק.<br /> *בתו: מרת מאשא אשת ר' פרץ גולדשמיד, שליח הרבי ברנטוואד, קליפורניה.<br /> *בנו: ר' שלום דובער פעווזנער, שליח הרבי בניו ג'רסי.<br /> *בתו: שרה אשת ר' לוי יצחק הלוי לובנשטיין.<br /> <br /> {{ניווט<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=לא<br /> |כותרת=עץ משפחת פבזנר<br /> |יישור טקסט=ימין<br /> |תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}<br /> }}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פבזנר, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%A0%D7%99_%D7%90-%D7%9C_%D7%97%D7%99&diff=318134 2019-01-31T17:06:55Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>'''עזרני א-ל חי''' הינו [[ניגון]] המעורר ל[[תשובה]] הנפוץ בקרב עדות המזרח והוכנס על ידי הרבי ל'ספר הניגונים' החב&quot;די. מילותיו נכתבו על ידי הרב רפאל ענתבי מפייטני [[חלב]].<br /> <br /> הפעם הראשונה בה ניגנו ניגון זה לפני הרבי, היה בשנת תשי&quot;ג, כאשר הרב [[ניסן פינסון]] חזר בפעם הראשונה משליחותו ב[[מרוקו]]. את הניגון ביקש ר' שמעון אוחיון שליח חב&quot;ד במרוקו להעביר לרבי, ועל כן מסרו לרב [[ניסן פינסון]]. הרבי כיבד אותו לשיר מ&quot;[[זמרת הארץ]]&quot;, והוא בחר בניגון זה.<br /> <br /> במשך השנים, היו התוועדויות נוספות בהם הרבי ביקש מהרב [[אהרון טוויל]] מארגנטינה לשיר את הניגון וכמו״כ לאחרי זה כמה פעמים ביקש מר׳ [[ישועה חדאד]] לנגן את הניגון וניגנו אותו בהתלהבות. הניגון התקבל אצל קהל [[חסידי חב&quot;ד]] כניגון [[התעוררות]] לתשובה, ואף נכנס ב[[ספר הניגונים]] בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> מילות הניגון:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עָזְרֵנִי אֵל חַי לְהַכְנִיעַ,<br /> :אֶת יֵצֶר הַמְפַתֶּה הַמֵּרִיעַ.<br /> ::מִבִּלְתְּךָ אֵין מוֹשִיעַ לְהוֹשִׁיעֵנִי.<br /> <br /> <br /> :דַּלְתֵי תְשׁוּבָה חַי פְּתַח לִי, כִּי שַׁבְתִּי מֵחֶטְאִי וּמַעֲלִי.<br /> ::אָנָּא צוּרִי שְׁמַע קוֹלִי, מַהֵר עֲנֵנִי.<br /> :::אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי, אַתָּה תִשָּׂא עֲוֹנִי.<br /> <br /> <br /> :סוֹד יְמִינְךָ הַפְּשׁוּטָה, לְקַבֵּל אֶת נֶפֶשׁ הַמִּתְחָרְטָה.<br /> ::וְלֹא תוֹסִיף תֶּחֱטָא אֵלֶיךָ קוֹנִי.<br /> :::הַרְחֶק נָא מֵעָלֶיהָ, חֶבְרַת כַּת הַצְּפוֹנִי|מקור=הרב רפאל ענתבי, מגדולי פייטני ארם-צובא}}<br /> <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון רס&quot;ה ב[[ספר הניגונים]].<br /> הניגון נרשם מפי ר' [[אליעזר פרלשטיין]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=111 לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1170 לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%A7&diff=306745 2018-03-08T03:16:50Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ריי.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל דוד ריישטיק]]<br /> הרב '''מנחם שמואל דוד רייטשיק''' (בר&quot;ת '''שד&quot;ר''') ([[ב' ניסן]] [[תרע&quot;ח]] - [[ח' שבט]] [[תשנ&quot;ח]]) חבר הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] והשליח הראשון ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> == שנות צעירותו ==<br /> הרב רייטשיק נולד בב' [[ניסן]] [[תרע&quot;ח]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק, ב[[עיירה]] [[מלווה]] שב[[פולין]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו&quot;ר מאמשינוב]], נרשם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא [[קריאת שמע]] על המטה, לעתים קרובות היה שקוע ב[[התבוננות]] פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום ייגע את מוחו בלימוד הגמרא.<br /> <br /> בישיבה התקרב הרב רייטשיק ל[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], ובתוך זמן קצר הפך לאחד מקבוצת ה&quot;[[חוזר|חוזרים]]&quot; שתפקידם היה לזכור את מהלך [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי, לחזור עליהם לאחר מכן על מנת לשחזרם ולבסוף אף להכינם לדפוס.<br /> <br /> == מלחמת העולם השנייה ==<br /> עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בסוף [[תרצ&quot;ו]], נאלצו התמימים בישיבה להימלט מאוטווצק. זמן קצר לפני חג ה[[חנוכה]], הגיעו ל[[וורשה]], שבפולין, שם הדריך אותם הרבי ונתן להם כסף על מנת לברוח ל[[ווילנה]] שב[[ליטא]].<br /> <br /> לאחר שהגיע לליטא, עמל הרב רייטשיק ללא לאות על מנת להציל את חבריו התלמידים מ[[פולין]] הכבושה. למרות שנלכד פעם על ידי משטרת הגבולות, הוא ארגן פעולות הברחה - הבאת פליטים רבים אל מעבר לגבול לשטחים בטוחים יותר.<br /> <br /> כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ויהודים נוספים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב&quot;ד. ובנוסף שימש כדמות אבהית לתלמידים הצעירים. למרות האפשרויות הרבות שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש&quot;ו.<br /> <br /> במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבי עבור מאמצי ההצלה של יהודים משטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.<br /> <br /> == בארצות הברית ==<br /> [[קובץ:רייטשיק וקרזנובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטשיק מתוועד ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770]] עם הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]]]<br /> כאשר רייטשיק הגיע לארצות הברית, מינה אותו הרבי לנסוע ברחבי צפון אמריקה כדי לחפש יהודים, בקבוצות וביחידים, כדי לזהות צרכים קהיליתיים מקומיים ולחזק את זהותם היהודית.<br /> במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל סלל את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.<br /> <br /> בגלל אופיו העדין, אנשים רכשו חיבה מיידית לרב רייטשיק. ניתן לייחס את מרבית התשתית היהודית שלאחר המלחמה בערים רבות ברחבי [[ארצות הברית]] תודות למאמציו הבלתי נלאים.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תש&quot;ח]] ללאה רפופורט, ניצולת [[שואה]] בעצמה, נשלחו הרב רייטשיק וכלתו הטריה ל[[לוס אנג'לס|לוס אנג'לס, קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי ה[[ריי&quot;צ]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[יו&quot;ד שבט תש&quot;י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב&quot;ד, שהפצירו בחתנו של הרבי הריי&quot;צ, הרבי, לקבל את הנשיאות. [[הרבי]], אשר הצעתו היתה שישלחו ללוס אנג'לס, כתב לרייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא &quot;אשר את מצודתו יש לפרוס על כל העיר וסביבתה.&quot;<br /> <br /> בנוסף לעבודתו בתור ה[[שלוחי חב&quot;ד|שליח החב&quot;די]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיו ברחבי [[ארצות הברית]] במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נודד של הרבי היה לאסוף כסף (המכונה: &quot;[[מעמד]]&quot;), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה הם סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כשבאביב [[תשכ&quot;ז]], הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הרב ריישטיק הפך למעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניח עדיין [[תפילין]] באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום מותו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ן]], הרב רייטשיק מונה להנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ול[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת סוף חייו סבל ממחלה קשה, אך סירב לאפשר לה לשבש את לוח הזמנים העמוס שלו.<br /> <br /> נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תשנ&quot;ח]] בהלוויותו שהחלה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך [[מרכז חב&quot;ד העולמי]] והמשיך אל בית הקברות מונטיפיורי שב[[קווינס]].<br /> <br /> הותיר אחריו עשרה ילדים ובני משפחותיהם, רבים מהם משמשים רבנים ברחבי העולם. אשתו לאה נפטרה בתשס&quot;ז.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * הרב אברהם אבא רייטשיק.<br /> <br /> * הרב שמעון רייטשיק - מרא דאתרא דקהילת חב&quot;ד לאס אנג׳עלעס.<br /> <br /> * הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ע&quot;ה.<br /> <br /> * הרב אלעזר רייטשיק - מומחה עולמי למקוואות.<br /> <br /> * בתו, ליבא דבורה ווילהלם.<br /> <br /> * בתו, שטרנא שרה קליין.<br /> <br /> * הרב לוי רייטשיק.<br /> <br /> * הרב שלום דובער ריישטיק.<br /> <br /> * הרב יעקב יוחנן רייטשיק.<br /> <br /> * בתו,חנה חנוכה.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.chabadofla.com/media/pdf/380/NVqp3806096.pdf התכתבות בין הרב רייטשיק ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raichik-Lerman%20-%20Elul%201%2C%205765.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו]'''<br /> <br /> {{מיון רגיל:רייטשיק, שמואל מנחם דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%A7&diff=306744 2018-03-08T03:14:24Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ריי.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל דוד ריישטיק]]<br /> הרב '''מנחם שמואל דוד רייטשיק''' (בר&quot;ת '''שד&quot;ר''') ([[ב' ניסן]] [[תרע&quot;ח]] - [[ח' שבט]] [[תשנ&quot;ח]]) חבר הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] והשליח הראשון ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> == שנות צעירותו ==<br /> הרב רייטשיק נולד בב' [[ניסן]] [[תרע&quot;ח]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק, ב[[עיירה]] [[מלווה]] שב[[פולין]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו&quot;ר מאמשינוב]], נרשם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא [[קריאת שמע]] על המטה, לעתים קרובות היה שקוע ב[[התבוננות]] פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום ייגע את מוחו בלימוד הגמרא.<br /> <br /> בישיבה התקרב הרב רייטשיק ל[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], ובתוך זמן קצר הפך לאחד מקבוצת ה&quot;[[חוזר|חוזרים]]&quot; שתפקידם היה לזכור את מהלך [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי, לחזור עליהם לאחר מכן על מנת לשחזרם ולבסוף אף להכינם לדפוס.<br /> <br /> == מלחמת העולם השנייה ==<br /> עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בסוף [[תרצ&quot;ו]], נאלצו התמימים בישיבה להימלט מאוטווצק. זמן קצר לפני חג ה[[חנוכה]], הגיעו ל[[וורשה]], שבפולין, שם הדריך אותם הרבי ונתן להם כסף על מנת לברוח ל[[ווילנה]] שב[[ליטא]].<br /> <br /> לאחר שהגיע לליטא, עמל הרב רייטשיק ללא לאות על מנת להציל את חבריו התלמידים מ[[פולין]] הכבושה. למרות שנלכד פעם על ידי משטרת הגבולות, הוא ארגן פעולות הברחה - הבאת פליטים רבים אל מעבר לגבול לשטחים בטוחים יותר.<br /> <br /> כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ויהודים נוספים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב&quot;ד. ובנוסף שימש כדמות אבהית לתלמידים הצעירים. למרות האפשרויות הרבות שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש&quot;ו.<br /> <br /> במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבי עבור מאמצי ההצלה של יהודים משטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.<br /> <br /> == בארצות הברית ==<br /> [[קובץ:רייטשיק וקרזנובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטשיק מתוועד ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770]] עם הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]]]<br /> כאשר רייטשיק הגיע לארצות הברית, מינה אותו הרבי לנסוע ברחבי צפון אמריקה כדי לחפש יהודים, בקבוצות וביחידים, כדי לזהות צרכים קהיליתיים מקומיים ולחזק את זהותם היהודית.<br /> במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל סלל את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.<br /> <br /> בגלל אופיו העדין, אנשים רכשו חיבה מיידית לרב רייטשיק. ניתן לייחס את מרבית התשתית היהודית שלאחר המלחמה בערים רבות ברחבי [[ארצות הברית]] תודות למאמציו הבלתי נלאים.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תש&quot;ח]] ללאה רפופורט, ניצולת [[שואה]] בעצמה, נשלחו הרב רייטשיק וכלתו הטריה ל[[לוס אנג'לס|לוס אנג'לס, קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי ה[[ריי&quot;צ]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[יו&quot;ד שבט תש&quot;י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב&quot;ד, שהפצירו בחתנו של הרבי הריי&quot;צ, הרבי, לקבל את הנשיאות. [[הרבי]], אשר הצעתו היתה שישלחו ללוס אנג'לס, כתב לרייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא &quot;אשר את מצודתו יש לפרוס על כל העיר וסביבתה.&quot;<br /> <br /> בנוסף לעבודתו בתור ה[[שלוחי חב&quot;ד|שליח החב&quot;די]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיו ברחבי [[ארצות הברית]] במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נודד של הרבי היה לאסוף כסף (המכונה: &quot;[[מעמד]]&quot;), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה הם סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כשבאביב [[תשכ&quot;ז]], הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הרב ריישטיק הפך למעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניח עדיין [[תפילין]] באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום מותו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ן]], הרב רייטשיק מונה להנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ול[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת סוף חייו סבל ממחלה קשה, אך סירב לאפשר לה לשבש את לוח הזמנים העמוס שלו.<br /> <br /> נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תשנ&quot;ח]] בהלוויותו שהחלה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך [[מרכז חב&quot;ד העולמי]] והמשיך אל בית הקברות מונטיפיורי שב[[קווינס]].<br /> <br /> הותיר אחריו עשרה ילדים ובני משפחותיהם, רבים מהם משמשים רבנים ברחבי העולם. אשתו לאה נפטרה בתשס&quot;ז.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * הרב אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> * הרב שמעון הלוי רייטשיק - מרא דאתרא דקהילת חב&quot;ד לאס אנג׳עלעס.<br /> * הרב [[יוסף יצחק הלוי רייטשיק]] ע&quot;ה.<br /> * הרב אלעזר הלוי רייטשיק - מומחה עולמי למקוואות.<br /> * בתו, ליבא דבורה ווילהלם.<br /> * בתו, שטרנא שרה קליין.<br /> * הרב לוי הלוי רייטשיק.<br /> * הרב שלום דובער הלוי ריישטיק.<br /> * הרב יעקב יוחנן הלוי רייטשיק.<br /> * בתו,חנה חנוכה.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.chabadofla.com/media/pdf/380/NVqp3806096.pdf התכתבות בין הרב רייטשיק ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raichik-Lerman%20-%20Elul%201%2C%205765.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו]'''<br /> <br /> {{מיון רגיל:רייטשיק, שמואל מנחם דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%A7&diff=306743 2018-03-08T03:08:02Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ריי.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל דוד ריישטיק]]<br /> הרב '''מנחם שמואל דוד רייטשיק''' (בר&quot;ת '''שד&quot;ר''') ([[ב' ניסן]] [[תרע&quot;ח]] - [[ח' שבט]] [[תשנ&quot;ח]]) חבר הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] והשליח הראשון ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> == שנות צעירותו ==<br /> הרב רייטשיק נולד בב' [[ניסן]] [[תרע&quot;ח]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק, ב[[עיירה]] [[מלווה]] שב[[פולין]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו&quot;ר מאמשינוב]], נרשם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא [[קריאת שמע]] על המטה, לעתים קרובות היה שקוע ב[[התבוננות]] פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום ייגע את מוחו בלימוד הגמרא.<br /> <br /> בישיבה התקרב הרב רייטשיק ל[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]], ובתוך זמן קצר הפך לאחד מקבוצת ה&quot;[[חוזר|חוזרים]]&quot; שתפקידם היה לזכור את מהלך [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי, לחזור עליהם לאחר מכן על מנת לשחזרם ולבסוף אף להכינם לדפוס.<br /> <br /> == מלחמת העולם השנייה ==<br /> עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בסוף [[תרצ&quot;ו]], נאלצו התמימים בישיבה להימלט מאוטווצק. זמן קצר לפני חג ה[[חנוכה]], הגיעו ל[[וורשה]], שבפולין, שם הדריך אותם הרבי ונתן להם כסף על מנת לברוח ל[[ווילנה]] שב[[ליטא]].<br /> <br /> לאחר שהגיע לליטא, עמל הרב רייטשיק ללא לאות על מנת להציל את חבריו התלמידים מ[[פולין]] הכבושה. למרות שנלכד פעם על ידי משטרת הגבולות, הוא ארגן פעולות הברחה - הבאת פליטים רבים אל מעבר לגבול לשטחים בטוחים יותר.<br /> <br /> כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ויהודים נוספים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב&quot;ד. ובנוסף שימש כדמות אבהית לתלמידים הצעירים. למרות האפשרויות הרבות שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש&quot;ו.<br /> <br /> במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבי עבור מאמצי ההצלה של יהודים משטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.<br /> <br /> == בארצות הברית ==<br /> [[קובץ:רייטשיק וקרזנובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטשיק מתוועד ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770]] עם הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]]]<br /> כאשר רייטשיק הגיע לארצות הברית, מינה אותו הרבי לנסוע ברחבי צפון אמריקה כדי לחפש יהודים, בקבוצות וביחידים, כדי לזהות צרכים קהיליתיים מקומיים ולחזק את זהותם היהודית.<br /> במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל סלל את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.<br /> <br /> בגלל אופיו העדין, אנשים רכשו חיבה מיידית לרב רייטשיק. ניתן לייחס את מרבית התשתית היהודית שלאחר המלחמה בערים רבות ברחבי [[ארצות הברית]] תודות למאמציו הבלתי נלאים.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תש&quot;ח]] ללאה רפופורט, ניצולת [[שואה]] בעצמה, נשלחו הרב רייטשיק וכלתו הטריה ל[[לוס אנג'לס|לוס אנג'לס, קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי ה[[ריי&quot;צ]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[יו&quot;ד שבט תש&quot;י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב&quot;ד, שהפצירו בחתנו של הרבי הריי&quot;צ, הרבי, לקבל את הנשיאות. [[הרבי]], אשר הצעתו היתה שישלחו ללוס אנג'לס, כתב לרייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא &quot;אשר את מצודתו יש לפרוס על כל העיר וסביבתה.&quot;<br /> <br /> בנוסף לעבודתו בתור ה[[שלוחי חב&quot;ד|שליח החב&quot;די]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיו ברחבי [[ארצות הברית]] במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נודד של הרבי היה לאסוף כסף (המכונה: &quot;[[מעמד]]&quot;), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה הם סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כשבאביב [[תשכ&quot;ז]], הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הרב ריישטיק הפך למעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניח עדיין [[תפילין]] באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום מותו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ן]], הרב רייטשיק מונה להנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ול[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת סוף חייו סבל ממחלה קשה, אך סירב לאפשר לה לשבש את לוח הזמנים העמוס שלו.<br /> <br /> נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תשנ&quot;ח]] בהלוויותו שהחלה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך [[מרכז חב&quot;ד העולמי]] והמשיך אל בית הקברות מונטיפיורי שב[[קווינס]].<br /> <br /> הותיר אחריו עשרה ילדים ובני משפחותיהם, רבים מהם משמשים רבנים ברחבי העולם. אשתו לאה נפטרה בתשס&quot;ז.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.chabadofla.com/media/pdf/380/NVqp3806096.pdf התכתבות בין הרב רייטשיק ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raichik-Lerman%20-%20Elul%201%2C%205765.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו]'''<br /> <br /> {{מיון רגיל:רייטשיק, שמואל מנחם דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8_(%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA)&diff=306742 2018-03-08T02:56:52Z

<p>מענדל תמרי: /* קורות חייו */</p> <hr /> <div>התמים '''שניאור זלמן פבזנר''' היה [[תלמידים השלוחים|שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינוא]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשנ&quot;ג]] להוריו הר' יוסף יצחק פבזנר מנהל [[מוסדות סיני]] ב[[פריז]], ולאמו, בת למשפחת שנוביץ.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] החל משנת [[ה'תשס&quot;ז]]. בהיותו בשיעור ב' ישיבה גדולה החל להוציא עם ידידו הת' רפאל סילבר (כיום גיסו והשליח הראשי לקוראסאו) עלון שבועי בשם &quot;'''וקראת לשבת'''&quot;, אותו הפיצו בקרב בני התורה בפריז.<br /> <br /> לאחר שלמד בשנת [[ה'תשע&quot;ג]] ב[[אהלי תורה]], הגיע כ[[תלמידים השלוחים|שליח]] חזרה לישיבה בברינוא בשנת [[ה'תשע&quot;ד]].<br /> <br /> באמצע השנה לא חש בטוב, ולאחר בדיקות גילו אצלו את המחלה הידועה. לאחר מאבק של כמה חודשים מצבו השתפר.<br /> <br /> בתחילת [[חודש מנחם אב]] [[ה'תשע&quot;ה]] החריף מצבו, והוא אושפז ללא הכרה. לאחר שהרבו בתפילות הוא התעורר, וב[[י' אלול]], הכריעה אותו המחלה והוא נפטר.<br /> <br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8_(%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA)&diff=306741 2018-03-08T02:56:00Z

<p>מענדל תמרי: /* קורות חייו */</p> <hr /> <div>התמים '''שניאור זלמן פבזנר''' היה [[תלמידים השלוחים|שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינוא]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשנ&quot;ג]] להוריו הר' יוסף יצחק פבזנר מנהל [[מוסדות סיני]] ב[[פריז]], ולאמו, בת למשפחת שנוביץ.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] החל משנת [[ה'תשס&quot;ז]]. בהיותו בשיעור ב' ישיבה גדולה החל להוציא עם ידידו הת' רפאל סילבר (כיום השליח הראשי לקוראסאו) עלון שבועי בשם &quot;'''וקראת לשבת'''&quot;, אותו הפיצו בקרב בני התורה בפריז.<br /> <br /> לאחר שלמד בשנת [[ה'תשע&quot;ג]] ב[[אהלי תורה]], הגיע כ[[תלמידים השלוחים|שליח]] חזרה לישיבה בברינוא בשנת [[ה'תשע&quot;ד]].<br /> <br /> באמצע השנה לא חש בטוב, ולאחר בדיקות גילו אצלו את המחלה הידועה. לאחר מאבק של כמה חודשים מצבו השתפר.<br /> <br /> בתחילת [[חודש מנחם אב]] [[ה'תשע&quot;ה]] החריף מצבו, והוא אושפז ללא הכרה. לאחר שהרבו בתפילות הוא התעורר, וב[[י' אלול]], הכריעה אותו המחלה והוא נפטר.<br /> <br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=305671 2018-01-17T16:25:32Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''יואל טייטלבום''' ([[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]) האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארה&quot;ב]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר &quot;קדושת יום טוב&quot;. לאחר מות אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ&quot;ט]] נבחר לרבנות בסאטמר‎, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש&quot;ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.<br /> <br /> הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל&quot;ד]] הוקמה קרית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש. <br /> <br /> אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית. <br /> <br /> לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' צבי חיים מחבר הספר &quot;עצי חיים&quot;. קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו&quot;ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרבי העריך מאוד את האדמו&quot;ר מסאטמאר. במכתב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&amp;st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=343&amp;hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ&quot;א]}} כותב הרבי: <br /> <br /> {{ציטוטון|במענה על מכתבו מי&quot;ד כסליו, ולפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הרב הגאון כו' מסאטמאר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.<br /> <br /> מסופר {{הערה|1=לפי רשימת הרה&quot;ת ר' יעקב שי' הלוי הורוויץ - ראש-[[חודש שבט]] תשל&quot;ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]], כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]], הגיע לפני כמה שנים לארצות-הברית וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות-הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו&quot;ר מדוע הוא קיצוני כל-כך בדעותיו. האדמו&quot;ר השיב: למעלה יש ב' מידות - &quot;[[חסד]]&quot; ו&quot;[[גבורה]]&quot; - ואני ממידת ה[[גבורה]]. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרה&quot;ת ר' [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ&quot;ל. תשובת הרבי היתה: האדמו&quot;ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות &quot;איך האב ברייטע פלייצעס&quot;) ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה...{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ&quot;ג]}}<br /> <br /> כידוע דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], דומה לזאת של האדמו&quot;ר מסאטמאר, אם כי אופן ההתייחסות היתה אחרת. האדמו&quot;ר מסאטמאר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו&quot;ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו.{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.<br /> <br /> מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו&quot;ר מסאטמאר, וברצונם ל&quot;שמח&quot; את הקהל ב&quot;[[מילתא דבדיחותא]]&quot; חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו&quot;ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.<br /> <br /> הרבי התבטא{{הערה|מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', כי:&quot;מעוררי המחלוקת הם ה[[דתן ואבירם]]!&quot;<br /> <br /> ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] אמר הרבי:&quot;ישנם שלושה בדורנו שלא יתנו לדור להגיע למצב של &quot;[[כולו חייב]]&quot;{{הערה|ע&quot;פ מ&quot;ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ&quot;ח ע' א' &quot;אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''&quot;}}; הרה&quot;ק יואל מסאטמר, הרב קצנלבויגן, ומ.מ.ש.&quot; (כאן נקב בשמו הק').<br /> <br /> ==שיטתו בענין הציונות==<br /> האדמו&quot;ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתטבאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.<br /> <br /> את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספר 'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ&quot;ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב&quot;ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית {{הערה|למעשה, גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לומד מ[['שלושת השבועות']] להלכה (וראה מכתבו בספר &quot;אור לישרים&quot; נגד הציונות, שם מציין הרבי [[קל-וחומר]] מכך שאם חל איסור &quot;לדחוק את הקץ&quot; על תפילה, ק&quot;ו על נסיונות גשמיים}}.<br /> <br /> כמענה לכך, כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט, בו ביאר בטוב טעם את שיטת חב&quot;ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה בהוכחות ברורות את כל ראיותיו של האדמו&quot;ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר 'מענה חכם', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''סביו''' - [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]<br /> *'''אחיינו וממלא מקומו''' - [[משה טייטלביום]]<br /> *'''בני אחיינו''' - [[ברוך אהרן טייטלבוים]] ו[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> *'''[[שיח שרפי קודש]]'''<br /> *'''[[בסוד שיח]]'''<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&amp;pgnum=547 האדמו&quot;ר מסאטמאר בניחום אבלים אצל הרבי]<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&amp;search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמאר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלביום]] מסאטמר}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים|טייטלבוים יואל]]<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=304233 2017-12-10T18:45:52Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]]) הוא שליח הרבי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד במדינת [[ארגנטינה]]. בבחרותו שימש כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]] ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשט&quot;ז]] למשפחה של חסידים הונגרים, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשה עמד (בהוראת הרבי) השליח הרב [[דובער בוימגרטן]] ובעקבות דברים ששמע על הרבי מפיו, התחיל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> על פי המכתב שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> לאחר חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה בואנוס איירס ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הת' חנינא דוד גרינבלאט<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב שרגא אלימלך רייטשיק, [[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> *הרב שלמה יוסף וויזער שליח הרבי בבואנוס איירס<br /> *הרב מנחם מענדל שפיצר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=304232 2017-12-10T18:45:33Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]]) הוא שליח הרבי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד במדינת [[ארגנטינה]]. בבחרותו שימש כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]] ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשט&quot;ז]] למשפחה של חסידים הונגרים, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשה עמד (בהוראת הרבי) השליח הרב [[דובער בוימגרטן]] ובעקבות דברים ששמע על הרבי מפיו, התחיל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> על פי המכתב שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> לאחר חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה בואנוס איירס ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הת' חנינא דוד גרינבלאט<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב שרגא אלימלך רייטשיק, [[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> *הרב שלמה יוסף וויזער שליח הרבי בבואנוס איירס<br /> *הרב מנחם מענדל שפיצר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=232521 2016-06-27T12:41:02Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שבקנדה. <br /> נוסדה על ידי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש&quot;ב]]. <br /> [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]<br /> == הקמת הישיבה ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' [[חשון]] [[תש&quot;ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה&quot;ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו ב[[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]], היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). <br /> <br /> את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br /> <br /> למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];<br /> <br /> == הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לתלמידים ==<br /> <br /> כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי&quot;צ ח&quot;ו ע' מח); <br /> <br /> *בכל ליל ש&quot;ק יחזרו שני תלמידים [[דא&quot;ח]] בשני בתי כנסת חב&quot;ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש&quot;ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. <br /> *את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא&quot;ח, ויספרו איזה סיפורים. <br /> *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר|מאמר]] דא&quot;ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה' בדווקא. <br /> *לקרב את [[אנ&quot;ש]] אשר זרם ה&quot;מים רבים&quot; סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. <br /> *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית &quot;תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה&quot; ולהכניסם לישיבה. <br /> *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ&quot;ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. <br /> *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, &quot;את הענוה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט&quot;א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה&quot;.<br /> <br /> == התפתחות הישיבה ==<br /> <br /> במשך [[חודש חשוון]] שלח כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות&quot;ל, אותו יבחרו אנ&quot;ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש&quot;ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br /> <br /> כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה &quot;[[אחי תמימים]]&quot;, באופן ארעי בבית הכנסת חב&quot;ד נוסח [[האר&quot;י]] ברחוב דו פארק.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו &quot;רק&quot; עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. <br /> <br /> בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי&quot;צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש&quot;ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ בשנת [[תש&quot;ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה&quot;פ חמש מאות תלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט&quot;ו שבט [[תשי&quot;ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את&quot;ה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשט&quot;ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.<br /> <br /> == בניין הישיבה ==<br /> <br /> עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.<br /> <br /> במקביל החל הרבי הריי&quot;צ לדרוש מ[[אנ&quot;ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב&quot;ה כבר ישלם את שכרם. <br /> <br /> ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ד]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש&quot;ג]] - חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. <br /> <br /> מכתב הרבי הריי&quot;צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: <br /> <br /> {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת&quot;ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע&quot;א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי&quot;ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור&quot;}}{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.<br /> <br /> ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י&quot;ט כסלו]],[[תש&quot;ס]] פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.<br /> <br /> בכ&quot;ו סיוון [[תשס&quot;ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.<br /> <br /> (ב[[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;ע]] לומדים בישיבה כשלושים תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה בעבר==<br /> <br /> *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], משפיע הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו&quot;נ בישיבה.<br /> <br /> == ההנהלה והצוות כיום ==<br /> <br /> *הרב יהודה שפוץ, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.<br /> <br /> *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קפלן מונטריאול|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.<br /> *הרב שלום בער כהן, משפיע בישיבה.<br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע ראשי<br /> *הרב צבי הירש גוראריה, משפיע בישיבה.<br /> *הרב [[שלום דובער שיינגארטן]], משפיע בישיבה.<br /> *הרב משה אבא שטרן, ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבה.<br /> *הרב מרדכי ווענגער, משגיח ומנהל רוחני<br /> [[תמונה:תותל מונטריאול.jpg|left|thumb|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]<br /> <br /> ==בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים==<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.<br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], משפיע וגבאי בית הכנסת ב[[מונטריאול]]. <br /> *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. <br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], משפיע ב[[מונטריאול]].<br /> *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].<br /> *הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. <br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ומשגיח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], מחשובי אנ&quot;ש וממשפיעי הקהילה בצפת. <br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] מנהל רוחני [[ישיבה קטנה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ירושלים.<br /> *הרב [[אשר פרקש]] משפיע ישיבת חב&quot;ד ארגנטינה.<br /> *הרב שניאור זלמן פרקש משפיע בישיבת חב&quot;ד ארגנטינה<br /> *הרב [[אלימלך פרקש]] נו&quot;נ בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מונטריאול|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מונטריאול]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=232514 2016-06-27T04:36:34Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שבקנדה. <br /> נוסדה על ידי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש&quot;ב]]. <br /> [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]<br /> == הקמת הישיבה ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' [[חשון]] [[תש&quot;ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה&quot;ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו ב[[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]], היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). <br /> <br /> את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br /> <br /> למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];<br /> <br /> == הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לתלמידים ==<br /> <br /> כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי&quot;צ ח&quot;ו ע' מח); <br /> <br /> *בכל ליל ש&quot;ק יחזרו שני תלמידים [[דא&quot;ח]] בשני בתי כנסת חב&quot;ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש&quot;ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. <br /> *את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא&quot;ח, ויספרו איזה סיפורים. <br /> *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר|מאמר]] דא&quot;ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה' בדווקא. <br /> *לקרב את [[אנ&quot;ש]] אשר זרם ה&quot;מים רבים&quot; סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. <br /> *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית &quot;תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה&quot; ולהכניסם לישיבה. <br /> *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ&quot;ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. <br /> *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, &quot;את הענוה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט&quot;א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה&quot;.<br /> <br /> == התפתחות הישיבה ==<br /> <br /> במשך [[חודש חשוון]] שלח כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות&quot;ל, אותו יבחרו אנ&quot;ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש&quot;ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br /> <br /> כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה &quot;[[אחי תמימים]]&quot;, באופן ארעי בבית הכנסת חב&quot;ד נוסח [[האר&quot;י]] ברחוב דו פארק.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו &quot;רק&quot; עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. <br /> <br /> בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי&quot;צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש&quot;ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ בשנת [[תש&quot;ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה&quot;פ חמש מאות תלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט&quot;ו שבט [[תשי&quot;ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את&quot;ה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשט&quot;ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.<br /> <br /> == בניין הישיבה ==<br /> <br /> עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.<br /> <br /> במקביל החל הרבי הריי&quot;צ לדרוש מ[[אנ&quot;ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב&quot;ה כבר ישלם את שכרם. <br /> <br /> ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ד]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש&quot;ג]] - חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. <br /> <br /> מכתב הרבי הריי&quot;צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: <br /> <br /> {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת&quot;ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע&quot;א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי&quot;ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור&quot;}}{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.<br /> <br /> ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י&quot;ט כסלו]],[[תש&quot;ס]] פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.<br /> <br /> בכ&quot;ו סיוון [[תשס&quot;ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.<br /> <br /> (ב[[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;ע]] לומדים בישיבה כשלושים תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה בעבר==<br /> <br /> *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], משפיע הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו&quot;נ בישיבה.<br /> <br /> == ההנהלה והצוות כיום ==<br /> <br /> *הרב יהודה שפוץ, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.<br /> <br /> *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קפלן מונטריאול|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע ראשי<br /> *הרב צבי הירש גוראריה, משפיע בישיבה.<br /> *הרב [[שלום דובער שיינגארטן]], משפיע בישיבה.<br /> *הרב משה אבא שטרן, ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבה.<br /> *הרב מרדכי ווענגער, משגיח ומנהל רוחני<br /> [[תמונה:תותל מונטריאול.jpg|left|thumb|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]<br /> <br /> ==בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים==<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.<br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], משפיע וגבאי בית הכנסת ב[[מונטריאול]]. <br /> *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. <br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], משפיע ב[[מונטריאול]].<br /> *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].<br /> *הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. <br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ומשגיח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], מחשובי אנ&quot;ש וממשפיעי הקהילה בצפת. <br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] מנהל רוחני [[ישיבה קטנה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ירושלים.<br /> *הרב [[אשר פרקש]] משפיע ישיבת חב&quot;ד ארגנטינה.<br /> *הרב שניאור זלמן פרקש משפיע בישיבת חב&quot;ד ארגנטינה<br /> *הרב [[אלימלך פרקש]] נו&quot;נ בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מונטריאול|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מונטריאול]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=213119 2016-02-17T01:37:52Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זושא זיסקינד בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|150px|הרב זיסקינד בצעירותו]]<br /> הרב '''אברהם זושא זיסקינד''' ([[תרס&quot;ו]] - [[א' ניסן]] [[תשכ&quot;ז]]) היה ראש [[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]] מאת הקמתו בשנת [[תשכ&quot;ב]] עד לפטירתו הפתאומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:Ziskind.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זיסקינד משתתף בהתוועדות 'צאתכם לשלום' לרב [[שמואל לו]] ב{{ה|זאל הקטן}} ב-[[770]] לרגל יציאתו לשליחות בלונדון]]<br /> נולד ב[[ורשא]] שב[[פולין]] בשנת [[תרס&quot;ו]] לאביו הרב יצחק מאיר זיסקינד. בשנת [[תרפ&quot;ב]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה|סניף ישיבת תומכי תמימים]] שהוקם בעיר. לאחר שלמד בישיבה במשך ארבע שנים, התמנה בשנת [[תרפ&quot;ו]] כמורה לכיתה הצעירה ב[[ספר התניא]].<br /> <br /> בקיץ של אותה שנה, נסע ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] שם נשאר ללמוד עד שנת [[תר&quot;צ]]. בהמלצתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נסע לארצות הברית על מנת להיפגש עם בתו של החסיד הרב [[דוד שטוקהאמר]] שהתגורר בנוארק שבניו ג'רזי, ואכן ההצעה מצאה חן בעיניו ושמחת הנישואין בינו לבין רעייתו פעשא נערכה ברוב פאר והדר.<br /> <br /> לאחר נישואיו למד מחמיו את מקצוע השחיטה והתמחה בכך, ובשנים שלאחר מכן התיישב בשכונת [[וויליאמסבורג]] והתפרנס משחיטה לצד עיסוק בלימוד הלכה וחסידות.<br /> <br /> עם הקמתו של [[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]] ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] התמנה כראש הכולל ועמד בראשו במשך חמש שנים.<br /> <br /> ב[[א' ניסן|ראש חודש ניסן]] [[תשכ&quot;ז]] התפלל במניין המרכזי ב{{ה|זאל הקטן}} ב-[[770]] כשלפתע באמצע תפילת ההלל כשהוא עומד על יד ארון הקודש ומעוטר בטלית ותפילין קיבל התקף לב. החסיד ד&quot;ר [[אברהם אבא זליגסון]] שהיה נוכח במקום מיהר לעברו אך לא הצליח לגרום לליבו לחזור ולפעום, ולאחר דקה שלמה בה גסס בידיו נדם ליבו והוא נפטר.<br /> <br /> בהלוייתו שנערכה עוד באותו יום השתתפו חסידים רבים שהיו המומים מפטירתו בטרם עת, ותלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לקחו על עצמם לחלק את הש&quot;ס משניות לזכרו{{הערה|ואף קיבלו על כך מענה מהרבי{{מקור}}.}}. נטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום בער<br /> *בנו, הרב יחיאל זיסקינד<br /> *ביתו מרת אסתר אשת הרה&quot;ח ר' יהשוע פישמן<br /> *ביתו, מרת לאה נעמי גאלדברג<br /> *חתנו, הרה&quot;ג ר' יעקב קאפיל גאלדברג, ראש ישיבת [[הדר התורה]] ומשיב ב[[ישיבת תות&quot;ל המרכזית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זיסקינד, אברהם זושא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=213114 2016-02-16T22:21:23Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זושא זיסקינד בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|150px|הרב זיסקינד בצעירותו]]<br /> הרב '''אברהם זושא זיסקינד''' ([[תרס&quot;ו]] - [[א' ניסן]] [[תשכ&quot;ז]]) היה ראש [[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]] מאת הקמתו בשנת [[תשכ&quot;ב]] עד לפטירתו הפתאומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:Ziskind.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זיסקינד משתתף בהתוועדות 'צאתכם לשלום' לרב [[שמואל לו]] ב{{ה|זאל הקטן}} ב-[[770]] לרגל יציאתו לשליחות בלונדון]]<br /> נולד ב[[ורשא]] שב[[פולין]] בשנת [[תרס&quot;ו]] לאביו הרב יצחק מאיר זיסקינד. בשנת [[תרפ&quot;ב]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה|סניף ישיבת תומכי תמימים]] שהוקם בעיר. לאחר שלמד בישיבה במשך ארבע שנים, התמנה בשנת [[תרפ&quot;ו]] כמורה לכיתה הצעירה ב[[ספר התניא]].<br /> <br /> בקיץ של אותה שנה, נסע ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] שם נשאר ללמוד עד שנת [[תר&quot;צ]]. בהמלצתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נסע לארצות הברית על מנת להיפגש עם בתו של החסיד הרב [[דוד שטוקהאמר]] שהתגורר בנוארק שבניו ג'רזי, ואכן ההצעה מצאה חן בעיניו ושמחת הנישואין בינו לבין רעייתו פעשא נערכה ברוב פאר והדר.<br /> <br /> לאחר נישואיו למד מחמיו את מקצוע השחיטה והתמחה בכך, ובשנים שלאחר מכן התיישב בשכונת [[וויליאמסבורג]] והתפרנס משחיטה לצד עיסוק בלימוד הלכה וחסידות.<br /> <br /> עם הקמתו של [[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]] ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] התמנה כראש הכולל ועמד בראשו במשך חמש שנים.<br /> <br /> ב[[א' ניסן|ראש חודש ניסן]] [[תשכ&quot;ז]] התפלל במניין המרכזי ב{{ה|זאל הקטן}} ב-[[770]] כשלפתע באמצע תפילת ההלל כשהוא עומד על יד ארון הקודש ומעוטר בטלית ותפילין קיבל התקף לב. החסיד ד&quot;ר [[אברהם אבא זליגסון]] שהיה נוכח במקום מיהר לעברו אך לא הצליח לגרום לליבו לחזור ולפעום, ולאחר דקה שלמה בה גסס בידיו נדם ליבו והוא נפטר.<br /> <br /> בהלוייתו שנערכה עוד באותו יום השתתפו חסידים רבים שהיו המומים מפטירתו בטרם עת, ותלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לקחו על עצמם לחלק את הש&quot;ס משניות לזכרו{{הערה|ואף קיבלו על כך מענה מהרבי{{מקור}}.}}. נטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יחיאל זיסקינד<br /> *ביתו, מרת לאה נעמי גאלדברג<br /> *חתנו, הרה&quot;ג ר' יעקב קאפיל גאלדברג, ראש ישיבת [[הדר התורה]] ומשיב ב[[ישיבת תות&quot;ל המרכזית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זיסקינד, אברהם זושא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=213113 2016-02-16T22:21:03Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זושא זיסקינד בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|150px|הרב זיסקינד בצעירותו]]<br /> הרב '''אברהם זושא זיסקינד''' ([[תרס&quot;ו]] - [[א' ניסן]] [[תשכ&quot;ז]]) היה ראש [[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]] מאת הקמתו בשנת [[תשכ&quot;ב]] עד לפטירתו הפתאומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:Ziskind.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זיסקינד משתתף בהתוועדות 'צאתכם לשלום' לרב [[שמואל לו]] ב{{ה|זאל הקטן}} ב-[[770]] לרגל יציאתו לשליחות בלונדון]]<br /> נולד ב[[ורשא]] שב[[פולין]] בשנת [[תרס&quot;ו]] לאביו הרב יצחק מאיר זיסקינד. בשנת [[תרפ&quot;ב]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה|סניף ישיבת תומכי תמימים]] שהוקם בעיר. לאחר שלמד בישיבה במשך ארבע שנים, התמנה בשנת [[תרפ&quot;ו]] כמורה לכיתה הצעירה ב[[ספר התניא]].<br /> <br /> בקיץ של אותה שנה, נסע ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] שם נשאר ללמוד עד שנת [[תר&quot;צ]]. בהמלצתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נסע לארצות הברית על מנת להיפגש עם בתו של החסיד הרב [[דוד שטוקהאמר]] שהתגורר בנוארק שבניו ג'רזי, ואכן ההצעה מצאה חן בעיניו ושמחת הנישואין בינו לבין רעייתו פעשא נערכה ברוב פאר והדר.<br /> <br /> לאחר נישואיו למד מחמיו את מקצוע השחיטה והתמחה בכך, ובשנים שלאחר מכן התיישב בשכונת [[וויליאמסבורג]] והתפרנס משחיטה לצד עיסוק בלימוד הלכה וחסידות.<br /> <br /> עם הקמתו של [[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]] ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] התמנה כראש הכולל ועמד בראשו במשך חמש שנים.<br /> <br /> ב[[א' ניסן|ראש חודש ניסן]] [[תשכ&quot;ז]] התפלל במניין המרכזי ב{{ה|זאל הקטן}} ב-[[770]] כשלפתע באמצע תפילת ההלל כשהוא עומד על יד ארון הקודש ומעוטר בטלית ותפילין קיבל התקף לב. החסיד ד&quot;ר [[אברהם אבא זליגסון]] שהיה נוכח במקום מיהר לעברו אך לא הצליח לגרום לליבו לחזור ולפעום, ולאחר דקה שלמה בה גסס בידיו נדם ליבו והוא נפטר.<br /> <br /> בהלוייתו שנערכה עוד באותו יום השתתפו חסידים רבים שהיו המומים מפטירתו בטרם עת, ותלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לקחו על עצמם לחלק את הש&quot;ס משניות לזכרו{{הערה|ואף קיבלו על כך מענה מהרבי{{מקור}}.}}. נטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יחיאל זיסקינד<br /> *ביתו, מאת לאה נעמי גאלדברג<br /> *חתנו, הרה&quot;ג ר' יעקב קאפיל גאלדברג, ראש ישיבת [[הדר התורה]] ומשיב ב[[ישיבת תות&quot;ל המרכזית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זיסקינד, אברהם זושא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=213111 2016-02-16T19:39:59Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ספרי הרבי רייצ.jpg|left|thumb|250px|ספר המאמרים - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> '''ספר המאמרים - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' היא סדרת ספרים של ה[[מאמר]]ים שאמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במהלך שנות נשיאותו<br /> <br /> ==ספרי הסדרה==<br /> *ספר המאמרים תר&quot;פ-תפר&quot;א<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ב - כולל בתוכו 38 מאמרים שאמר (או כתב) [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת תרפ&quot;ב. כאשר רובם של המאמרים הודפסו לראשונה.<br /> <br /> שבעה מאמרים הודפסו ב&quot;ספר המאמרים תרפ&quot;ב - פ&quot;ג&quot; שיו&quot;ל בשנת [[תשמ&quot;ו]], שש שנים לאחר מכן חילק [[הרבי]] &quot;קונטרס מאמרים תרפ&quot;ב ובו ג' מאמרים נוספים מאותה שנה.<br /> <br /> מאז, הגיעו לידי העורכים כשלושים מאמרים חדשים, שנכללו במהדורה השלימה של הספר.<br /> <br /> הספר נערך על ידי הרה&quot;ת ר' [[אהרון לייב רסקין]].<br /> <br /> יצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בחודש [[סיון]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ג<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ד<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ה<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ו<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ז<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ח - כולל חלק גדול מהמאמרים שאמרם (או כתבם) אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;ח]]. בחודש [[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] יצא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את [[רוסיא]] ועבר להתגורר ב[[ריגא]] שב[[לטביה]], ועל כן רוב המאמרים משנה זו נאמרו בלטביה, ומיעוטם ב[[רוסיה]] או ב[[ורשה]] (שם ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באותה שנה). חלק מן המאמרים לא הגיעו לידי [[קה&quot;ת]], ועל כן לא נדפסו בספר (ד&quot;ה &quot;צהר תעשה&quot;, &quot;קטנתי&quot;, &quot;אין עומדים להתפלל&quot;, &quot;ועתה שמע&quot;, &quot;ועשו לי מקדש&quot; ו&quot;זכור&quot;).<br /> <br /> בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם חלק מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מכתבים]] משנת [[תרפ&quot;ח]], וסקירות קצרות ותיאורים שונים על אירועים שהתרחשו עם [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה&quot;ת]] בר&quot;ח [[סיון]] [[תשל&quot;ח]], ובמהדורה שנייה (ללא שינוים) על ידי [[קה&quot;ת]] - בשנת [[תשמ&quot;ו]], בדפוס &quot;[[עזרא (דפוס)|עזרא]]&quot; על ידי הרב [[מרדכי שוסטרמן]].<br /> *ספר המאמרים תרפ&quot;ט<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;א<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;ו-תרצ&quot;ז<br /> *ספר המאמרים תרח&quot;ץ<br /> *ספר המאמרים תרצ&quot;ט<br /> *ספר המאמרים ש&quot;ת<br /> *ספר המאמרים תש&quot;א<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ב<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ג<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ד<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ה<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ו-תש&quot;ז<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ח<br /> *ספר המאמרים תש&quot;ט<br /> *ספר המאמרים תש&quot;י<br /> *ספר המאמרים מלוקט - תשי&quot;א<br /> *קונטרס מאמרים - ת&quot;ש - אידיש<br /> ===ספר המאמרים - אידיש===<br /> [[תמונה:אידיש.jpg|left|thumb|150px|ספר המאמרים - אידיש]]<br /> ספר המאמרים - [[אידיש]] כולל את המאמרים שנאמרו בין השנים [[תש&quot;א]] - [[תש&quot;ה]] ופורסמו כשהם מתורגמים ל[[אידיש]], בירחון [[הקריאה והקדושה]], במדור &quot;ילמדנו רבינו&quot;. הספר כולל חמישים ושלוש מאמרים. תרגומם של המאמרים נועדו עבור הציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]] ששפתו העיקרית הייתה [[אידיש]]. על תרגום המאמרים היו אחראים צוותי [[קה&quot;ת]] ו[[הקריאה והקדושה]], בראשות [[הרבי]]. המתרגם הראשי היה העיתונאי אהרן לעוויט-הירש, אשר ידוע בשם &quot;י. סגל&quot;.<br /> <br /> הספר יצא לאור לראשונה על-ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] בחורף [[תש&quot;ו]], לכבוד חגיגות יובל השישים וחמש ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ה]]. בתחילת הספר הופיע הקדמה מיו&quot;ר [[קה&quot;ת]] (בתקופה ההיא) - [[הרבי]]. לאחר שנתיים בשנת [[תש&quot;ח]], הדפיסה הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[מינכן]], בראשות הרב [[דוד ברוומן]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]] את הספר עבור היהודים שהתגוררו באותה עת במחנות הפליטים בגרמניה. בשנים [[תשט&quot;ז]], [[תשכ&quot;ח]] ו[[תשמ&quot;ו]] הדפיסה הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[קראון הייטס]] שלוש מהדורות צילום של הספר. בשנת [[תשס&quot;ד]] הדפיסה קה&quot;ת מהדורת צילום של הספר, אך הוסיפה לה מפתח עניינים בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] תורגם הספר כולו ללשון הקודש על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] ור' אברהם וואלף. ונערך על ידי ר' שלמה מאיר מארק. <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ===ספר המאמרים - קונטרסים===<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - באתר היברו-בוקס<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - באתר היברו-בוקס<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=212749 2016-02-14T06:00:12Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יהודה לייב גרונר.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב גרונר ([[אלול]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> <br /> הרב '''יהודה לייב גרונר''' מזכירו האישי של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], חבר הנהלת [[קופת רבינו]], מעורכי המפתחות ל[[ליקוטי תורה]] וממלקטי [[ספר המנהגים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]<br /> הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ז' באייר]] שנת [[תרצ&quot;א]] לר' אברהם ישעיהו ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ&quot;ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: &quot;לייבל, האם הבנת את מה שדובר?&quot; הרב גרונר שתק והרבי הגיב: &quot;אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו&quot;. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענע להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר ב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות. בשנת [[תשי&quot;א]], כשהרבי קיבל את הנשיאות באופן רשמי, הוא ביקש מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה והוא יצטרך משהו. ב[[כסלו]] [[תשי&quot;ד]] התחתן. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות ועם הזמן שנהיה מזכירו האישי של הרבי. במהלך השנים יצא שרוב העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]]. הרב גרונר היה גם האחראי מטעם המזכירות לקשרים עם גורמי הממשל ב[[ארצות הברית]]{{מקור}}.<br /> <br /> בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] התבטא עליו [[הרבי]] &quot;מיין גנרל&quot; [=הגנרל שלי]. ובעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]] התבטא עליו [[הרבי]] &quot;מיין צווייטע גנרל&quot; [=הגנרל השני שלי].<br /> <br /> בשנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ד]] מונה הרב גרונר על ידי הרבי לתפקידים ב[[מרכז לעניני חינוך]] וב[[קופת רבינו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: הרב יוסף יצחק גרונר - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו&quot;ח.<br /> *בנו: הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ומשגיח ב[[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> *בנו: ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]<br /> *חתנו: ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].<br /> *חתנו: הרב לוי טננבוים - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע ב[[תקיעות]] מעומד ב-[[770]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> ** '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47183 קול ישראל: התוועדות עם הרב גרונר]{{שמע}} - חב&quot;ד אינפו<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/14/880842258620.html הרבי הריי&quot;ץ התרומם וזעק: הצילו אותי!]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש&quot;י, בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=212748 2016-02-14T05:59:37Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יהודה לייב גרונר.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב גרונר ([[אלול]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> <br /> הרב '''יהודה לייב גרונר''' מזכירו האישי של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], חבר הנהלת [[קופת רבינו]], מעורכי המפתחות ל[[ליקוטי תורה]] וממלקטי [[ספר המנהגים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]<br /> הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ז' באייר]] שנת [[תרצ&quot;א]] לר' אברהם ישעיהו ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ&quot;ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: &quot;לייבל, האם הבנת את מה שדובר?&quot; הרב גרונר שתק והרבי הגיב: &quot;אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו&quot;. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענע להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר ב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות. בשנת [[תשי&quot;א]], כשהרבי קיבל את הנשיאות באופן רשמי, הוא ביקש מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה והוא יצטרך משהו. ב[[כסלו]] [[תשי&quot;ד]] התחתן. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות ועם הזמן שנהיה מזכירו האישי של הרבי. במהלך השנים יצא שרוב העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]]. הרב גרונר היה גם האחראי מטעם המזכירות לקשרים עם גורמי הממשל ב[[ארצות הברית]]{{מקור}}.<br /> <br /> בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] התבטא עליו [[הרבי]] &quot;מיין גנרל&quot; [=הגנרל שלי]. ובעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]] התבטא עליו [[הרבי]] &quot;מיין צווייטע גנרל&quot; [=הגנרל השני שלי].<br /> <br /> בשנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ד]] מונה הרב גרונר על ידי הרבי לתפקידים ב[[מרכז לעניני חינוך]] וב[[קופת רבינו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: הרב יוסף יצחק גרונר - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו&quot;ח.<br /> *בנו: הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ומשגיח ב[[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> בנו: ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]<br /> *חתנו: ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].<br /> *חתנו: הרב לוי טננבוים - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע ב[[תקיעות]] מעומד ב-[[770]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> ** '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47183 קול ישראל: התוועדות עם הרב גרונר]{{שמע}} - חב&quot;ד אינפו<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/14/880842258620.html הרבי הריי&quot;ץ התרומם וזעק: הצילו אותי!]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש&quot;י, בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%92%D7%9F&diff=208691 2016-02-01T16:38:23Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>מרת '''שרה קצנלבויגן''' הי&quot;ד (ידועה בכינויה &quot;המומע שרה&quot;, [[תרנ&quot;א]]-[[תשי&quot;ב]]) היתה מראשי ועד הבריחה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] שנאסרה בעקבות פעילותה ומתה במאסר בשבי הרוסי.<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ביום [[כ&quot;ו בתשרי]] [[תרנ&quot;א]] ב[[רודניא]], לאביה הרב [[חיים בן ציון רסקין]].<br /> <br /> משהחלו רוחות [[ההשכלה]] לנשוב בעירם, עברה המשפחה לגור בעיר הולדתו של האב - ג'זאטסק, שהיתה עיר גויית מובהקת, מתוך הנחה שדוקא שם יצליחו ב[[חינוך]] הילדים.<br /> <br /> בהיותה בת שמונה עשרה [[נישואין|נישאה]] לחסיד ר' [[מיכאל קצנלבויגן]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. ב[[חודש תשרי]] שלאחר חתונתם שהה הזוג בבית הורי החתן בליובאוויטש, והכלה זכתה לקירובים מ[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|הרבנית שטרנא שרה אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> באחד מ[[מוצאי שבת|מוצאי השבת]] בשנת [[תרצ&quot;ח]] נעצר בעלה ר' מיכאל בביתו שבעיר סטאראיה רוסא, לא הרחק מ[[לנינגרד]]. יחד עמו נעצרו [[חסידים]] רבים רק בשם היותם שומרי [[מצוות]]. לאחר מאסרו, ניסו בני המשפחה להתעניין אצל כל אדם שרק יכול אולי לספק להם פיסת מידע על אביהם, אך הרשעים האפילו על פרטי מאסרו, וכך בני המשפחה לא הצליחו להשיג אף פירור מידע על אודות גורלו.<br /> <br /> סביר להניח שהוא נרצח יחד עם שאר חבריו הקדושים והטהורים, זמן קצר לאחר היאסרם. גרסא אחרת טוענת כי הובילו אותם למכרות פחם מסוכנים במעמקי האדמה, ושם, בשל התנאים הבלתי אנושיים ששררו במקום, נפחו הקדושים את נשמותיהם הטהורות. ה' יקום דמם.<br /> <br /> === במלחמת העולם הראשונה ===<br /> עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת [[תרע&quot;ד]], התגוררו מומע שרה ובני משפחתה בקובנה. בעקבות מאורעות המלחמה העתיקו את מגוריהם לליובאוויטש, שם ניהל חדר מיוחד שנפתח עבור חמשה עשר ילדים שהגיעו מרוסטוב הרחוקה כדי לקבל חינוך יהודי. במקביל עבדה במטבח של ישיבת תומכי תמיכים במקום.<br /> <br /> בזמנה הפנוי ניהלה מומע שרה עסקים משגשגים שיספקו את כלכלת הבית.<br /> <br /> באותה תקופה עסקה ב[[מסירות נפש]] בהצלת ילדים יהודיים מבתי יתומים סובייטיים.<br /> <br /> == לכיוון היציאה מרוסיה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> בחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ו]], כאשר החלה הנהירה של החסידים לעבר למברג על מנת לצאת את [[רוסיה]], היו בין המהגרים הרבים גם מומע שרה ובני משפחתה. באותה עת הוקם ועד מחתרתי שנודע בכינוי &quot;הוועד&quot; שטיפל בבריחה הגדולה הבלתי חוקית מעמק הבכא. העומדים בראש הוועד היו החסידים המפורסמים הרב [[יונה כהן]] הי&quot;ד, הרב [[חיים דובראבסקי]] ע&quot;ה, הרב [[שמריהו ששונקין]] ע&quot;ה, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]] ע&quot;ה, המומע שרה הי&quot;ד ויבדלחט&quot;א הרב [[לייבל מוצ'קין]].<br /> <br /> מומע שרה פעלה בעיקר כדי להשיג ממקורות שונים את התעודות הפקטיביות הרבות שנדרשו על מנת להבריח את הגבול הרוסי.<br /> <br /> במשך כל תקופת הבריחה סירבה מומע שרה לצאת מרוסיה, באמרה כי בראש ובראשונה ברצונה לדאוג לאחרים ורק לבסוף תצא בעצמה. כך השאירה בידה דרכון אחד, אותו שמרה לעת שתוכל לעזוב אחרונה בלב שקט. לבסוף נתנה את הדרכון האחרון לרבנית חנה, אמו של הרבי. מומע שרה נותרה מאחור.<br /> <br /> בו בזמן החלו גלי מאסרים נרחבים, ושני חברי הוועד המארגן ר' יונה כהן ור' מענדל פוטרפס נעצרו בידי הנ.קו. וו. ד. מקומם בראש העסקנות הציבורית הועבר לידי המומע שרה ולעוד אחד מהחסידים.<br /> <br /> ואכן, לאחר יציאתן של מאות משפחות מעמק הבכא, החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בחיפושים נרחבים אחריה. תמונתה הופצה בכל תחנות המשטרה ברחבי המדינה. חיפושיהם של הרשעים לא פסקו ולבסוף נשאו פרי.<br /> <br /> == ההלשנה ==<br /> <br /> היה זה בשנת [[תש&quot;ו]], זמן קצר לאחר מאסרו של בנה ר' [[שמעון קצנלבויגן|שמעון]], שנתפס ביחד עם עוד כעשרים מחבריו שעה שניסו לצאת את ברית המועצות בתעודות מזויפות. משפחת קצנלבויגן התגוררה באותה עת בסמרקנד, והמומע שרה נאצלה לרדת למחתרת. לאחר כמה ימים ברחה עם בנה ר' משה לעיר כותאיסי שבגרוזיה. כתוצאה מהלשנה הגיעו הרשעים גם לגרוזיה וערכו בה מספר מעצרים. המומע שרה ובנה המשיכו בנדודיהם, והסתתרו עד שהיה נדמה כי המצב בכותאיסי הוקל, רק אז העזו לשוב אליה.<br /> <br /> אך משלין שהכיר היטב את הקהילה החב&quot;דית הלשין עליה.<br /> <br /> בליל [[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;י]], שעה שהמומע שרה שהתה במוסקבה לסידור עסקיה, יצא בנה ר' משה מהתוועדות חסידית במקום, ונפל היישר לידיהם של אנשי הבולשת.<br /> <br /> אמו לא ידעה על המאסר ושלחה לו מברק כי היא תגיע ממוסקבה בתאריך מסוים. המברק הגיע לידי הבולשת, והם עצרו אותה כשהגיעה לתחנה.<br /> <br /> בסיומו של המשפט נגזר עליה גזר דין מוות. לאחר כחודשיים התקבלה בקשתה והומר גזר דינה בעשרים וחמש שנות מאסר.<br /> <br /> באותם ימים הורשתה להפגש עם בנה הצעיר שהיה עצור באותו כלא, אך לא עמדה במראה הקשה של גופו הצנום והרזה, פניו המצומקים והחוורים, לאחר שנה שלמה של ייסורים ומכאובים, רעב וצמא, עינויים קשים ומכות רצח, וקשה היה לאם להכיר את בנה. למראה כל זה החלה לחוש ברע, קיבלה התקף לב קשה והועברה במצב חמור לבית הרפואה.<br /> <br /> היה זה ביום [[ט' בניסן]] [[תשי&quot;ב]]. ה' ייקום דמה.<br /> <br /> זכתה מומע שרה כאשר בניה נכדיה וניניה ממשיכים בדרכה בארץ ובעולם.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *אחיה - הרב [[יצחק רסקין]].<br /> *אחיה - הרב [[לייב רסקין]].<br /> *אחיה - הרב [[יעקב יוסף רסקין]].<br /> *אחיה - הרב שלמה רסקין.<br /> *בנה, הרב [[רפאל שמעון קצנלבויגן]].<br /> *בנה, הרב [[משה קצנלבויגן]].<br /> *בנה, הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שליח הרבי בקליבלנד, אוהיו<br /> *ביתה, אשת הרב [[יוסף גולדברג]] ראש ישיבת תומכי תמימים לובאוויטש בברינואה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''סוערות בדממה''' - מאת [[מנחם זיגלבוים]].<br /> * הסרט '''&quot;שרה אחת מול כולם&quot;''' - בהפקת טלי אברהמי.<br /> <br /> {{מיון רגיל:קצנלבויגן שרה}}<br /> [[קטגוריה:נשים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=208436 2016-01-27T22:38:20Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שבקנדה. <br /> נוסדה על ידי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש&quot;ב]]. <br /> [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]<br /> == הקמת הישיבה ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' [[חשון]] [[תש&quot;ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה&quot;ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו ב[[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]], היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). <br /> <br /> את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br /> <br /> למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];<br /> <br /> == הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לתלמידים ==<br /> <br /> כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי&quot;צ ח&quot;ו ע' מח); <br /> <br /> *בכל ליל ש&quot;ק יחזרו שני תלמידים [[דא&quot;ח]] בשני בתי כנסת חב&quot;ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש&quot;ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. <br /> *את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא&quot;ח, ויספרו איזה סיפורים. <br /> *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר|מאמר]] דא&quot;ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה' בדווקא. <br /> *לקרב את [[אנ&quot;ש]] אשר זרם ה&quot;מים רבים&quot; סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. <br /> *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית &quot;תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה&quot; ולהכניסם לישיבה. <br /> *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ&quot;ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. <br /> *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, &quot;את הענוה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט&quot;א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה&quot;.<br /> <br /> == התפתחות הישיבה ==<br /> <br /> במשך חודש חשוון שלח כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות&quot;ל, אותו יבחרו אנ&quot;ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש&quot;ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br /> <br /> כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה &quot;[[אחי תמימים]]&quot;, באופן ארעי בבית הכנסת חב&quot;ד נוסח האר&quot;י ברחוב דו פארק.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו &quot;רק&quot; עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. <br /> <br /> בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי&quot;צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש&quot;ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ בשנת [[תש&quot;ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה&quot;פ חמש מאות תלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט&quot;ו שבט [[תשי&quot;ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את&quot;ה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשט&quot;ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.<br /> <br /> == בניין הישיבה ==<br /> <br /> עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.<br /> <br /> במקביל החל הרבי הריי&quot;צ לדרוש מ[[אנ&quot;ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב&quot;ה כבר ישלם את שכרם. <br /> <br /> ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ד]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש&quot;ג]] - חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. <br /> <br /> מכתב הרבי הריי&quot;צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: <br /> <br /> {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת&quot;ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע&quot;א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי&quot;ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור&quot;}}{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.<br /> <br /> ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י&quot;ט כסלו]],[[תש&quot;ס]] פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.<br /> <br /> בכ&quot;ו סיוון [[תשס&quot;ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.<br /> <br /> (ב[[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;ע]] לומדים בישיבה כשלושים תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה בעבר==<br /> <br /> *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], משפיע הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו&quot;נ בישיבה.<br /> <br /> == ההנהלה והצוות כיום ==<br /> <br /> *הרב יהודה שפוץ, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.<br /> <br /> *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קפלן מונטריאול|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע ראשי<br /> *הרב צבי הירש גוראריה, משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב משה אבא שטרן, ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבה.<br /> *הרב מרדכי ווענגער, משגיח ומנהל רוחני<br /> [[תמונה:תותל מונטריאול.jpg|left|thumb|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]<br /> <br /> ==בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים==<br /> <br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.<br /> <br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], משפיע וגבאי בית הכנסת ב[[מונטריאול]]. <br /> <br /> *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], משפיע ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. <br /> <br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ומשגיח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]] ע&quot;ה. מחשובי אנ&quot;ש וממשפיעי הקהילה בצפת <br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] מנהל רוחני [[ישיבה קטנה]] תורה אור [[ירושלים]].<br /> *הרב [[אשר פרקש]] משפיע ישיבת חב&quot;ד ארגנטינה.<br /> *הרב שניאור זלמן פרקש משפיע בישיבת חב&quot;ד ארגנטינה<br /> *הרב [[אלימלך פרקש]] נו&quot;נ בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מונטריאול|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מונטריאול]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=208434 2016-01-27T22:21:41Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שבקנדה. <br /> נוסדה על ידי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש&quot;ב]]. <br /> [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]<br /> == הקמת הישיבה ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' [[חשון]] [[תש&quot;ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה&quot;ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו ב[[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]], היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). <br /> <br /> את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br /> <br /> למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];<br /> <br /> == הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לתלמידים ==<br /> <br /> כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי&quot;צ ח&quot;ו ע' מח); <br /> <br /> *בכל ליל ש&quot;ק יחזרו שני תלמידים [[דא&quot;ח]] בשני בתי כנסת חב&quot;ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש&quot;ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. <br /> *את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא&quot;ח, ויספרו איזה סיפורים. <br /> *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר|מאמר]] דא&quot;ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה' בדווקא. <br /> *לקרב את [[אנ&quot;ש]] אשר זרם ה&quot;מים רבים&quot; סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. <br /> *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית &quot;תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה&quot; ולהכניסם לישיבה. <br /> *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ&quot;ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. <br /> *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, &quot;את הענוה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט&quot;א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה&quot;.<br /> <br /> == התפתחות הישיבה ==<br /> <br /> במשך חודש חשוון שלח כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות&quot;ל, אותו יבחרו אנ&quot;ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש&quot;ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br /> <br /> כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה &quot;[[אחי תמימים]]&quot;, באופן ארעי בבית הכנסת חב&quot;ד נוסח האר&quot;י ברחוב דו פארק.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו &quot;רק&quot; עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. <br /> <br /> בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי&quot;צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש&quot;ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ בשנת [[תש&quot;ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה&quot;פ חמש מאות תלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט&quot;ו שבט [[תשי&quot;ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את&quot;ה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשט&quot;ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.<br /> <br /> == בניין הישיבה ==<br /> <br /> עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.<br /> <br /> במקביל החל הרבי הריי&quot;צ לדרוש מ[[אנ&quot;ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב&quot;ה כבר ישלם את שכרם. <br /> <br /> ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ד]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש&quot;ג]] - חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. <br /> <br /> מכתב הרבי הריי&quot;צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: <br /> <br /> {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת&quot;ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע&quot;א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי&quot;ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור&quot;}}{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.<br /> <br /> ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י&quot;ט כסלו]],[[תש&quot;ס]] פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.<br /> <br /> בכ&quot;ו סיוון [[תשס&quot;ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.<br /> <br /> (ב[[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;ע]] לומדים בישיבה כשלושים תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה בעבר==<br /> <br /> *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], משפיע הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו&quot;נ בישיבה.<br /> <br /> == ההנהלה והצוות כיום ==<br /> <br /> *הרב יהודה שפוץ, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.<br /> <br /> *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קפלן מונטריאול|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.<br /> <br /> *הרב צבי הירש גוראריה, משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב משה אבא שטרן, ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבה.<br /> <br /> [[תמונה:תותל מונטריאול.jpg|left|thumb|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]<br /> <br /> ==בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים==<br /> <br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.<br /> <br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], משפיע וגבאי בית הכנסת ב[[מונטריאול]]. <br /> <br /> *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], משפיע ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. <br /> <br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ומשגיח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]] ע&quot;ה. מחשובי אנ&quot;ש וממשפיעי הקהילה בצפת <br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] מנהל רוחני [[ישיבה קטנה]] תורה אור [[ירושלים]].<br /> *הרב [[אשר פרקש]] משפיע ישיבת חב&quot;ד ארגנטינה.<br /> *הרב שניאור זלמן פרקש משפיע בישיבת חב&quot;ד ארגנטינה<br /> *הרב [[אלימלך פרקש]] נו&quot;נ בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מונטריאול|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מונטריאול]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=208433 2016-01-27T22:20:45Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שבקנדה. <br /> נוסדה על ידי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש&quot;ב]]. <br /> [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]<br /> == הקמת הישיבה ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' [[חשון]] [[תש&quot;ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה&quot;ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו ב[[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]], היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). <br /> <br /> את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br /> <br /> למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];<br /> <br /> == הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לתלמידים ==<br /> <br /> כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי&quot;צ ח&quot;ו ע' מח); <br /> <br /> *בכל ליל ש&quot;ק יחזרו שני תלמידים [[דא&quot;ח]] בשני בתי כנסת חב&quot;ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש&quot;ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. <br /> *את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא&quot;ח, ויספרו איזה סיפורים. <br /> *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר|מאמר]] דא&quot;ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה' בדווקא. <br /> *לקרב את [[אנ&quot;ש]] אשר זרם ה&quot;מים רבים&quot; סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. <br /> *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית &quot;תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה&quot; ולהכניסם לישיבה. <br /> *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ&quot;ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. <br /> *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, &quot;את הענוה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט&quot;א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה&quot;.<br /> <br /> == התפתחות הישיבה ==<br /> <br /> במשך חודש חשוון שלח כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות&quot;ל, אותו יבחרו אנ&quot;ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש&quot;ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br /> <br /> כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה &quot;[[אחי תמימים]]&quot;, באופן ארעי בבית הכנסת חב&quot;ד נוסח האר&quot;י ברחוב דו פארק.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו &quot;רק&quot; עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. <br /> <br /> בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי&quot;צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש&quot;ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ בשנת [[תש&quot;ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה&quot;פ חמש מאות תלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט&quot;ו שבט [[תשי&quot;ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את&quot;ה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשט&quot;ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.<br /> <br /> == בניין הישיבה ==<br /> <br /> עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.<br /> <br /> במקביל החל הרבי הריי&quot;צ לדרוש מ[[אנ&quot;ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב&quot;ה כבר ישלם את שכרם. <br /> <br /> ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ד]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש&quot;ג]] - חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. <br /> <br /> מכתב הרבי הריי&quot;צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: <br /> <br /> {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת&quot;ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע&quot;א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי&quot;ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור&quot;}}{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.<br /> <br /> ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י&quot;ט כסלו]],[[תש&quot;ס]] פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.<br /> <br /> בכ&quot;ו סיוון [[תשס&quot;ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.<br /> <br /> (ב[[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;ע]] לומדים בישיבה כשלושים תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה בעבר==<br /> <br /> *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], משפיע הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו&quot;נ בישיבה.<br /> <br /> == ההנהלה והצוות כיום ==<br /> <br /> *הרב יהודה שפוץ, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.<br /> <br /> *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קפלן מונטריאול|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.<br /> <br /> *הרב צבי הירש גוראריה, משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב משה אבא שטרן, ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבה.<br /> <br /> [[תמונה:תותל מונטריאול.jpg|left|thumb|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]<br /> <br /> ==בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים==<br /> <br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.<br /> <br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], משפיע וגבאי בית הכנסת ב[[מונטריאול]]. <br /> <br /> *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], משפיע ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. <br /> <br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ומשגיח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]]. מחשובי אנ&quot;ש וממשפיעי הקהילה בצפת.<br /> *הת' מנחם מענדל פריעד מחשובי התמימים העסקנים ב770. <br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] מנהל רוחני [[ישיבה קטנה]] תורה אור [[ירושלים]].<br /> *הרב [[אשר פרקש]] משפיע ישיבת חב&quot;ד ארגנטינה.<br /> *הרב שניאור זלמן פרקש משפיע בישיבת חב&quot;ד ארגנטינה<br /> *הרב [[אלימלך פרקש]] נו&quot;נ בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מונטריאול|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מונטריאול]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=207546 2016-01-13T22:06:40Z

<p>מענדל תמרי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קותי פרקש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרקש]]<br /> [[קובץ:פרקש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בסיור ביערות הסמוכים למוסקבה]]<br /> הרב '''יקותיאל פרקש''' הינו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] פוסק [[הלכה]] מרכזי, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יקותיאל שנולד בירושלים לאביו הרב אהרון גרשון פרקש, הגיע מבית של חסידי [[ויז'ניץ]] למד בישיבת תולדות אהרן, ולאחר נישואיו לרחל גרומן (נכדת ר' עמרם בלוי), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בבית הדין של [[העדה החרדית]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות [[שבת]] ולהלכות טומאה וטהרה.<br /> <br /> נחשב כתלמידו המובהק של הרב [[שמואל ווזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, כמו האדמו&quot;ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], גאב&quot;ד העדה החרדית הרב [[יצחק טוביה ווייס]] מחבר שו&quot;ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד.<br /> <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב&quot;ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך את ביתו לבית חב&quot;די. תהליך זה נמשך עד ל[[נסיעה לרבי|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש&quot;מ]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב&quot;ד מוצהר.<br /> <br /> במהלך היחידות הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלוי]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב&quot;ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע בדבר ההכרח בלימוד תורת החסידות גם על ידי נשים.<br /> <br /> הרב פרקש הינו ממושפעיו של הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[[שבת כהלכה (ספר)|שבת כהלכה]]<br /> *[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]<br /> *[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]<br /> *[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן ערוך ושו&quot;ת אדמו&quot;ר הזקן<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב זאב וולף (וועלוועל) פרקש - מנהל מרכז קהילתי למשמעות החיים, ניו יורק<br /> *בנו, הרב דודי פרקש - גבאי בית הכנסת 'בית שמואל' ומזכיר משרד [[ועד הנחות התמימים]], [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרה&quot;ח [[אשר פרקש]] - מנהל ומשפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד [[ארגנטינה]]<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן פרקש - שליח הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה<br /> *בנו, הרב שלום דובער פרקש - משלוחי הרבי במדינת וושינגטון, ארצות הברית<br /> *בנו, הרב אלימלך פרקש - שליח הרבי בירושלים ונו&quot;נ בישיבת [[תורת אמת ירושלים (גדולה)]]<br /> *חתנו, הרב [[אריה זאב רסקין]] - שליח הרבי בקפריסין<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;וידאו:<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 הרב פרקש אצל הרבי בחלוקת דולרים (22:15)]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2373073 לימוד חסידות לנשים]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854615 אשתו של הרופא שהבריאה במפתיע (א)]''' '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854620 (ב)]''' - הרב פרקש מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> ;אודיו:<br /> *'''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63029 שיעור בדיני תשעת הימים בהלכה ובמנהגי ישראל]'''{{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;כתבות:<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2597182 אשת הכותל]''' - כתבה על הרבנית פרקש {{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=207543 2016-01-13T20:38:43Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קותי פרקש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרקש]]<br /> [[קובץ:פרקש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בסיור ביערות הסמוכים למוסקבה]]<br /> הרב '''יקותיאל פרקש''' הינו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] פוסק [[הלכה]] מרכזי, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יקותיאל שנולד בירושלים לאביו הרב אהרון גרשון פרקש, הגיע מבית של חסידי [[ויז'ניץ]] למד בישיבת תולדות אהרן, ולאחר נישואיו לרחל גרומן (נכדת ר' עמרם בלוי), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בבית הדין של [[העדה החרדית]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות [[שבת]] ולהלכות טומאה וטהרה.<br /> <br /> נחשב כתלמידו המובהק של הרב [[שמואל ווזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, כמו האדמו&quot;ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], גאב&quot;ד העדה החרדית הרב [[יצחק טוביה ווייס]] מחבר שו&quot;ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד.<br /> <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב&quot;ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך את ביתו לבית חב&quot;די. תהליך זה נמשך עד ל[[נסיעה לרבי|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש&quot;מ]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב&quot;ד מוצהר.<br /> <br /> במהלך היחידות הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלוי]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב&quot;ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע בדבר ההכרח בלימוד תורת החסידות גם על ידי נשים.<br /> <br /> הרב פרקש הינו ממושפעיו של הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[[שבת כהלכה (ספר)|שבת כהלכה]]<br /> *[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]<br /> *[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]<br /> *[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן ערוך ושו&quot;ת אדמו&quot;ר הזקן<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב זאב וולף (וועלוועל) פרקש - מנהל מרכז קהילתי למשמעות החיים, ניו יורק<br /> *בנו, הרב דודי פרקש - גבאי בית הכנסת 'בית שמואל' ומזכיר משרד [[ועד הנחות התמימים]], [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרה&quot;ח אשר פרקש - מנהל ומשפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד [[ארגנטינה]]<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן פרקש - שליח הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה<br /> *בנו, הרב שלום דובער פרקש - משלוחי הרבי במדינת וושינגטון, ארצות הברית<br /> *בנו, הרב אלימלך פרקש - שליח הרבי בירושלים ונו&quot;נ בישיבת [[תורת אמת ירושלים (גדולה)]]<br /> *חתנו, הרב [[אריה זאב רסקין]] - שליח הרבי בקפריסין<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;וידאו:<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 הרב פרקש אצל הרבי בחלוקת דולרים (22:15)]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2373073 לימוד חסידות לנשים]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854615 אשתו של הרופא שהבריאה במפתיע (א)]''' '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854620 (ב)]''' - הרב פרקש מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> ;אודיו:<br /> *'''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63029 שיעור בדיני תשעת הימים בהלכה ובמנהגי ישראל]'''{{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;כתבות:<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2597182 אשת הכותל]''' - כתבה על הרבנית פרקש {{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

מענדל תמרי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=207542 2016-01-13T20:29:19Z

<p>מענדל תמרי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אמרי אמת.jpg|left|thumb|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' היה השלישי באדמור&quot;י [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו &quot;האמרי אמת&quot;. בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]]. נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ&quot;ו]] בעיירת גור ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו&quot;ר אחר אביו בעל &quot;שפת אמת&quot; בשנת [[תרס&quot;ה]], ושימש באדמו&quot;רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש&quot;י]].<br /> <br /> מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים למד כבר אז.<br /> בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו &quot;אברהם מרדכי אלטר&quot; בסוף הספר.<br /> <br /> התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על ספר התניא {{הערה|כפר חב&quot;ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]])<br /> <br /> כתב ספר &quot;אמרי אמת על התורה&quot; (5 כרכים).<br /> <br /> == ידידותו עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ==<br /> רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. פעמים רבות התוועדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&amp;hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&amp;st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&amp;pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&amp;hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&amp;st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&amp;pgnum=368]}} יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש&quot;ב משיב לו כי במצב הכללי הוא &quot;אידישע גיגנט&quot; (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש&quot;ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מפולין הדוויה לארץ הקודש.{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34333 ראה בהרחבה בחב&quot;ד אינפו]}}<br /> <br /> == ידידותו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> בשנת [[תש&quot;ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב&quot;ד, אגודת האדמו&quot;רים וועד הרבנים. כשלושים וארבעה אגרות כתב הריי&quot;צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי&quot;ג ב[[ניסן]] פנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8&amp;pgnum=19 אגרות קודש לריי&quot;צ, חלק ז']}}<br /> <br /> == עם הרבי ==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] נסע הרבי בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כדי לנחם את האמרי אמת. {{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20)]}}<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> נפטר בעיצומה של מלחמת השיחרור, ב[[חג השבועות]] [[תש&quot;ח]], ובגלל המלחמה נחסמה הדרך להר הזיתים, ולאחר מסע ההלויה ההמוני, נטמן בחצר ישיבתו - &quot;שפת אמת&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי [[ישראל אלתר]], הבית ישראל.<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ&quot;ו]] - [[תש&quot;י]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]</div>

מענדל תמרי