https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C+%D7%9E%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%9C 2026-04-18T07:22:23Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%22%D7%AA&diff=15419 2007-11-21T08:27:03Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''חת&quot;ת''' ('''ח'''ומש '''ת'''הילים ו'''[[תניא|ת'''ניא]]) הינו ספר המאגד בתוכו את הספרים חומש, תהילים ותניא. הספר יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;א]] ע&quot;י הרב [[זאב סלונים]],<br /> זאת לאור בקשתו של [[הרבי]] להקפיד על הוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] ללמוד בכול יום חומש, תהילים ותניא.<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרות חב&quot;ד]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=15418 2007-11-21T08:26:00Z

<p>מענדל מעדנל: /* ייסוד הספרייה */</p> <hr /> <div>העיר '''אלעד''' ממוקמת במרכז הארץ, כ-25 דקות נסיעה מ[[כפר חב&quot;ד]]. העיר נוסדה בשנת [[תשנ&quot;ט]] וכבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי ואף שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]], בראשם - משפחת הר&quot;ר אורי שיחי' ברגדא.<br /> <br /> <br /> == שליח מגיע לאלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] [[הרה&quot;ח הר&quot;ר יוסף יצחק סילברמן]] שליט&quot;א. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. וחודש וחצי לאחר מכן , בב' [[ניסן]], התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מב' ניסן תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> במהלך האסיפה לבחירת וועד לקהילת חב&quot;ד, נבחרה מנהלת לגני חב&quot;ד באלעד ועליה הוטל בין השאר לדאוג לאישורים מהמועצה ולרשום ילדים לפתיחת הגנים. בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].<br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים ו3 גנים לבנות.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לאשר את בניית המקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. המקווה צריך להיפתח השנה - ממתינים לכך!<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם , בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה)ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, זהו אירוע מאוד מצער שעבר על כל אנשי הקהילה. בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי. <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=15417 2007-11-21T08:22:09Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>בקטגורית &quot;בית רבי&quot; נכללים נשותיהן של [[רבותינו נשיאנו]] ובני משפחתם.<br /> <br /> ל[[פורטל:בית רבי]].<br /> [[קטגוריה:קטגוריות]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=15416 2007-11-21T08:21:44Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''בית רבי''' הינו שם ערך ומושג להגדרת משפחתם של [[רבותינו נשיאינו]]. בני משפחותיהם של רבותינו נשיאינו בכל שבעת דורות נשיאי [[ליובאוויטש]] נחשבים כ'בית רבי', כשרבים מבני שלושת הדורות הראשונים מופיעים בספר '[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]' שיצא באותו זמן על בית הרב.<br /> <br /> בין השאר אנו מוצאים התייחסות מיוחדת של [[חסיד]]ים רבים ל'בית הרב', ורבים מקפידים שלא לדבר סרה על אף אחד מבית הרב, גם אם לכאורה נראה שהוא פעל שלא כשיטתו של הרבי, או התנהגות שלא כשורה בעת [[התוועדות]] או פרשייה חסידית סוערת אחרת.<br /> <br /> גם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] עצמו התייחס לענין, ולא פעם אמר הרבי ב[[חלוקת דולרים]]: &quot;אתה הרי שניאורסאהן&quot;, או ביטויים אחרים בסגנון זה.<br /> <br /> [[:קטגוריה:בית רבי|לקטגורית בית רבי]].<br /> <br /> [[קטגוריה:פורטלים]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%92%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9D_%D7%9B%D7%91%D7%A9&diff=15415 2007-11-21T08:21:21Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>בספר ישעיה פרק י&quot;א נאמר '''וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''.<br /> <br /> משמועתו הפשוטה של יעוד זה היא, שלעתיד לבוא כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ'.<br /> <br /> את משמועתו הפנימית של יעוד זה מסביר הרמב&quot;ם בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: &quot;וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו&quot;ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן&quot;.<br /> <br /> אך כל זאת לפי דעתו של הרמב&quot;ם שלעתיד עולם כמנהגו נוהג, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (הרמב&quot;ן) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם מובן שיעוד זה יתקיים כפשטו.<br /> <br /> [[הרבי מלך המשיח]] מסביר שאף לפי שיטת הרמב&quot;ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]]. <br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%96_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91&diff=15414 2007-11-21T08:19:50Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>בכ&quot;ז [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ב]] התרחש אירוע בריאותי ('סטרוק' לפי הגדרת הרופאים) לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. על פי המקורות, שייכת תקופה זו לנאמר בישעיהו (פרק נג פ&quot;ד) אודות [[מלך המשיח]]: &quot;אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ו כז]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=15232 2007-11-01T15:32:13Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> כ&quot;ק '''אדמו&quot;ר המהר&quot;ש - רבי שמואל שניאורסון''' - נולד ב[[ב' אייר תקצ&quot;ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> בגיל שבע היה כבר המהר&quot;ש בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש&quot;י ותוספות. בשעה שהיה משחק עם חבירו היה משנן פרקי תנ&quot;ך בעל פה. בגיל שמונה היה נוכח כבר בעת שאביו - אדמו&quot;ר הצמח צדק - היה אומר [[מאמר|מאמרי חסידות]].<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני ה[[בר מצוה]] אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהן.<br /> <br /> נוסף על גאונותו בכל מקצועות התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר, היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות.<br /> <br /> בגלל מצב בריאותו צוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו ידיו מנורה בגובה אדם, ולה שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפסות עץ קטנות.<br /> <br /> הרבי גם היה סופר סת&quot;ם מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגלה שכתב בכתב ידו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש תבע את ההנהגה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;. כך גם התנהג בחייו האישיים.<br /> <br /> [[הסתלקות|נסתלק]] ב[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ביום השמיני ללידתו צוה אדמו&quot;ר הצמח צדק להשכים לתפילת שחרית. לפני הברית הסתגר אבי הבן - אדמו&quot;ר הצמח צדק - בחדרו ויצא רק לאחר השעה ארבע. אז נכנס לחדרה של אשתו - [[הרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] - התייעץ איתה בנוגע לשם התינוק ויצא לעריכת הברית מילה.<br /> <br /> בשעת הסעודה שאל בנו של הצמח צדק - [[יהודה לייב שניאורסון (בן הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] אחרי מי נתן את השם. ענה הצמח צדק כי הוא על שם שואב מים בשם 'שמואל' מהעיר פולוצק, ולא על שם שמואל הנביא, זאת מכיוון שחכם עדיף מנביא.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] התחתן עם [[הרבנית שטערנא (אשת המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]], שהייתה בת אחיו -רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> סעודת החתונה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נחגגה בשמחה רבה ב[[יום שישי]] ערב [[שבת]] קודש פרשת נשא [[ח' סיון תר&quot;ח]], בהיות רבינו בן י&quot;ד שנים. <br /> <br /> בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר&quot;ל. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br /> <br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אשת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. <br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]. ביום חופתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר היתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך! <br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה [[דא&quot;ח]]. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. לאחר [[התסלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו&quot;ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. <br /> <br /> בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את העדה ב[[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו ‘ליאדי’ ו’קאפוסט’, שם פתחו מרכז חסידי ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם. <br /> <br /> לא בכדי נבחר רבי שמואל, צעיר הבנים, כממשיך השושלת. כמה פעמים רמז אביו אדמו”ר ה”צמח צדק” כי הוא רואה בבנו את ממשיכו: <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר כי אדמו”ר ה”צמח צדק” היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. ה”צמח צדק” גם היה מכנה את בניו בתארים שונים: “הבעל הבית שלי”, “הלמדן שלי”, “החסיד שלי”, ועוד. על בנו הצעיר הוא היה אומר: “כולהו איתנהו ביה” (כל המעלות יש בו). <br /> <br /> בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. <br /> <br /> דברים ברוח זו כתב ה”צמח צדק” בימים ההם במכתב ששלח לבנו: <br /> <br /> “לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’. <br /> <br /> ראיתי דא”ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך .. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך בגשמיות ורוחניות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. <br /> <br /> אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]] <br /> <br /> מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]”. <br /> <br /> בפעם אחרת אמר ה”צמח צדק” לבנו מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -הרבי האמצעי - ובכח זה משחתי אותך”. <br /> <br /> נוסף לכל הרמזים שנתן אביו, הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: “לבד חכמתו האלוקית בגליא וסתים דאורייתא, היה מושלם בכל ידיעות התבל ובפרט בחכמת הרפואה ובכל מלאכת חרש וחושב, ידיו רב לו וגם היה בקי בכמה לשונות”. <br /> <br /> בתקופה שלאחר הסתלקות ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו. <br /> <br /> בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש [[מאמר]] חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|יהודה לייב]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שב[[יום שלישי]] בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”. <br /> <br /> גם הרב [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר המהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר: <br /> <br /> כשנסתלק ה”צמח צדק” לא סיפרו על כך לר’ יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: “טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם”. הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> בבואו לליובאוויטש אמר: “לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו’; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי”. הוא שם פעמיו אל הציון של ה”צמח צדק” והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר “צריכים לצאת בריקוד”. <br /> <br /> כשהגיע הרב [[יקותיאל ליעפלי]] לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו”ר מבין בניו של ה”צמח צדק”. הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר רבי שמואל, מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו “חבוש את הכובע ותגיד חסידות”. ר’ יקותיאל היה [[חסיד]] קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר’ יקותיאל ואמר: “אתה הרבי שלי”. <br /> <br /> כמו ר’ יקותיאל ליעפלי, כך נהו גם רבים מהחסידים אחר אדמו”ר המהר”ש והתקשרו אליו בחבלי עבותות אהבה. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של אדמו”ר הצמח צדק, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]], מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי, אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר, שאני אסע אל הבן הצעיר” (המהר”ש).<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]], והוא בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> <br /> * [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]]<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]]<br /> <br /> * [[רבי אברהם סענדער (בן המהר&quot;ש)|רבי אברהם סענדער]]<br /> <br /> * [[רבי מנחם מענדל (בן המהר&quot;ש)|רבי מנחם מענדל]]<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> * [[הרבנית דבורה לאה (בת המהר&quot;ש)|הרבנית דבורה לאה]]<br /> <br /> * [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> <br /> חרף שמועות עקשניות המתפרסמות מפעם לפעם, כי נמצאה תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, אין עד היום תמונה שלו שהתפרסמה לציבור הרחב. יש לציין כי הרבי מלך המשיח העיד בכמה שיחות כי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ונכדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו דומים בתווי הפנים.<br /> <br /> == פעולות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לפי שנים ==<br /> <br /> *[[תר&quot;ח]] נשא את בת אחיו אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] אבל אשתו נפטרה כעבור איזה חדשים. <br /> <br /> בשנה ההיא נסע לעיר [[ויטבסק]] להשתתף באסיפת עסקני הכלל שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]], ושוהה כשני שבועות. חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים. <br /> <br /> *[[תר&quot;ט]] — נשא את הרבנית רבקה. <br /> <br /> *[[תרט&quot;ו]] — ע&quot;פ הוראת אביו, מתחיל לעבוד בעסקנות הכלל באופן קבוע ומזכירו הוא ר' שמואל בריןו. <br /> <br /> *[[תרי&quot;ז]] — נסע ל[[קיוב]] ואח&quot;כ לפטרבורג ע&quot;ד עניני הכלל. עומד בקשור תמידי עם הרב ר' אהרן, הרב דעיר ביליניץ, שהיה בא, לעתים תכופות, לפטרבורג בשליחות מאדמו&quot;ר הצ&quot;צ בענינים צבוריים. <br /> <br /> *[[תרי&quot;ח]] — נוסע לקיוב ואח&quot;כ לפטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות — ומצליח. <br /> <br /> *[[תרי&quot;ט]] — נוסע לאשכנז להתראות עם עסקני הצבור שמחוץ למדינת רוסיא. <br /> <br /> *[[תר&quot;כ]] — בבואו מאשכנז קורא אסיפת באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר. מרציא ע&quot;ד פרטי ההתראות בחו&quot;ל ומציע תכנית עבודה על להבא. במשך זמן קצר אח&quot;ז — מפאת קנאה וכו' — מלשינים את הר&quot;א מביליניץ והוא נאסר ומובל ב&quot;קאנוואי&quot; (בלוית שוטרים מזויינים וע&quot;פ רוב רגלי) — למאהילוב. במקומו ממנה הצ&quot;צ את ר' יצחק רובאשאוו ור' נתן בר' שלמה מאנעסזאן — אבל מפני יראת המלשינות עבודתם היא חשאית. <br /> <br /> *[[תרכ&quot;ה]] — נוסע לפטרבורג ומעביר הגזירה שהכניסו לסענט בחוקים מגבילים ליהודי ליטא וזאמוט.<br /> <br /> *[[תרכ&quot;ו]] בתחילתה ע&quot;פ ציווי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ — מתחיל לאמר דא&quot;ח ברבים. ב[[קיץ]] תרכ&quot;ו — אחרי הסתלקות אביו אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;, מקבל הנשיאות ומקום מושבו — [[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> *[[תרכ&quot;ח]] — נוסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל. <br /> <br /> *[[תרכ&quot;ט]] — מסדר ועד קבוע בפטרבורג להתענין בעניני הכלל ולעמוד על המשמר להגן על זכויות היהודים. <br /> <br /> *[[תר&quot;ל]]—[[תר&quot;מ]] — נוסע פעמים רבות, במדינה ולחו&quot;ל, בעניני עסקנות הכללי. <br /> <br /> *[[תר&quot;מ]] — השתדלות, בחרף נפש, בהשקטת הפרעות (פוגרום) ביהודים. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%98&diff=15231 2007-11-01T15:25:01Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''מאמרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש תרכ&quot;ט''' מלקט באותו [[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו&quot;R המהר&quot;ש]] בשנת [[תרכ&quot;ט]].<br /> <br /> ==רשימת המאמרים==<br /> *אריב&quot;ל כל כהן שמברך מתברך כו' תפלה וברכה <br /> *א&quot;ר זירא פתילות ושמנים כו' נר שבת ונ&quot;ח <br /> *ויגש כו' <br /> *א&quot;ר יוסי יהא חלקי מגומרי הלל כו' הללו את ה' מן השמים <br /> *יפה שעה א' בתשובה כו' וארא מא <br /> *החדש הזה כו' איש שה כו' אשה זאת בא נא <br /> *אר&quot;א כו' צדקת פרזונו כו' מקול מחצצים בשלח נט <br /> *אם כסף תלוה כו' סט <br /> *ועשית ציץ כו' בפ' יש בכור עו <br /> *מגילה נקראת כו' כפר כרך - ג' פרקים פורים פג <br /> *ויבז בעיניו כו' פז <br /> *וידבר כו' זאת חקת כו' צג <br /> *שה תמים זכר כו' קה <br /> *וזאת תורת זבח השלמים כו' קכב <br /> *מצה זו כו' חפזון פסח קלב <br /> *אז ישיר תורה וישראל שש&quot;פ קמד <br /> *מי כמוכה קנה <br /> *ויחד לבבנו לאהבה כו' קסה <br /> *ואיש כי ימרט כו' קעא <br /> *דבר כו' קדושים כו' <br /> *ולאחותו הבתולה כו' אחותי כלה - ד&quot;פ אמור קפו <br /> *והתהלכתי בתוככם כו' קצד <br /> *בשעה שהקדימו כו' רב <br /> *וידבר כו' אנכי כו' אלקיך ל' יחיד חה&quot;ש ריב <br /> *וכל העם רואים כו' ענין הגלגולים חה&quot;ש ריז <br /> *ביום השני הקריב כו' מ&quot;ם פתוח מ&quot;ם סתום - ביאור בששה&quot;ק.<br /> *וידבר כו' בהעלותך כו' <br /> *בהעלתך קיצור ברמז <br /> *ראשית עריסותיכם כו' ק&quot;ש תפלה ותורה - ד&quot;פ שלח <br /> *ויקח קרח כו' טלית מזוזה נגעים קרח <br /> *וידבר כו' זאת חקת כו' <br /> *וירא בלק כו' בלק בלעם בלק <br /> *וידבר כו' פנחס כו' ה' אלקינו ה' פנחס <br /> *ומקנה רב כו' יוסף והשבטים מטו&quot;מ<br /> *בכה תבכה כו' <br /> *בונה ירושלים ה' כו' <br /> *וכתבתם על מזוזות כו' ראי' שמיעה כו' מזוזה עקב<br /> *אחרי ה&quot;א תלכו כו' <br /> *שופטים כו' <br /> *אני לדודי כו' אחת שאלתי - ו&quot;פ. קיצורים תצא <br /> *שיר המעלות ממעמקים כו' בחי' הזמן תבוא <br /> *תקעו בחדש כו' <br /> *ובחדש השביעי כו' עדות ר&quot;ה<br /> *שובה ישראל כו' אחור וקדם<br /> *מנין שקושרין לשון כו' אם יהיו חטאיכם כו' <br /> *להבין כו' מקיפים דבינה כו' קירוב מקום - ה&quot;פ <br /> *ויקהלו אל המלך כו' באתי לגני כו' <br /> *ביום השמיני כו' נכנס יין יצא סוד כו' יוסף ליל שמח&quot;ת <br /> *ויגש אליו יהודה <br /> *ברוך תהי' מכל העמים <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=15230 2007-11-01T15:20:17Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו|4]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=15229 2007-11-01T15:19:30Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ספרי רבויתונ נשיאנו|4]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9_%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%96&diff=15228 2007-11-01T15:19:10Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''מאמרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש תרכ&quot;ז''' (תורת שמואל - מאמרים תרכ&quot;ז) מלקט בתוכו את [[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת [[תרכ&quot;ז]].<br /> <br /> ==רשימת המאמרים==<br /> *ויאמר אלקים יקוו המים דיורים אלמים - ח&quot;פ. קיצורים <br /> *ויאמר כו' לך לך כו' <br /> *לך לך <br /> *כי ידעתיו <br /> *ואברהם זקן כו' <br /> *ואברהם זקן כו' לבוש לבושי - (ו-ח) <br /> *הודו להוי' קראו כו' וישרנה הפרות - י&quot;פ ויצא<br /> *והוא עבר לפניהם כו' ענין המנחה ח&quot;פ וישלח <br /> *[קיצור מד&quot;ה והוא עבר] <br /> *[פדה בשלום] <br /> *ויגש אליו כו' <br /> *[נפתלי אילה שלוחה] [ויחי] <br /> *ויאמר כו' מי שם פה כו' <br /> *וידבר כו' ויצוום אל בנ&quot;י כו' <br /> *והי' לך לאות כו' עיבור יניקה מוחין [בא] <br /> *[קיצור מד&quot;ה והי' לך לאות] <br /> *ויהי בשלח כו' <br /> *[ולא נחם אלקים] <br /> *זכור את יום השבת כו' <br /> *אם כסף תלוה כו' <br /> *והבריח התיכון כו' <br /> *ועשית ציץ כו' <br /> *ויתן אל משה ככלותו כו' <br /> *הללוי' הללו כו' מן השמים שמים אש ומים ה&quot;פ <br /> *מגילה נקראת בי&quot;א כו' <br /> *ויהי אומן את הדסה כו' יפ&quot;ת ויפ&quot;מ <br /> *ויהי אומן את הדסה ג&quot;פ [פורים] <br /> *[ע' בלק&quot;ת מהאריז&quot;ל] <br /> *יביאו לבוש מלכות כו' חסד או גדולה צו <br /> *ביום השני הקריב כו' סוב דמי לך דודי פ' פרה<br /> *ולקחתם אגודת אזוב כו' <br /> *דודי לי ואני לו כו' <br /> *ששת ימים תאכל מצות כו' מצות יאכל <br /> *מצות יאכל כו' <br /> *קיצור מד&quot;ה מצות יאכל הנ&quot;ל <br /> *וירא ישראל את היד כו' יר&quot;ת ויר&quot;ע - ז&quot;פ <br /> *להבין ענין ספה&quot;ע כו' המשכת מוחין במדות <br /> *[שיר השירים] [התחלה] <br /> *שיר השירים כו' <br /> *[קיצור מד&quot;ה שיר השירים] <br /> *ולאחותו הבתולה כו' <br /> *כי תבואו כו' ושבתה כו' <br /> *בזהר זימנא חדא הוי עלמא צריכא למיטרא כו' תפלה ותורה <br /> *וידבר כו' אנכי כו' <br /> *[ובזה יובן כו' הלכה כדברי המכריע (ו-ט)] <br /> *[איך אלו ואלו דא&quot;ח] <br /> *ביום השני הקריב כו' <br /> *רני ושמחי בת כו' <br /> *קיצור מד&quot;ה רני הנ&quot;ל <br /> *ראשית עריסותיכם כו' <br /> *ראשית עריסותיכם ג&quot;פ <br /> *כל פטר רחם כו' <br /> *קרוב ה' לכל קוראיו כו' <br /> *מי מנה עפר יעקב <br /> *ואמרת להם זה האשה כו' <br /> *[להבין ענין המסעות] [התחלה] <br /> *אלה מסעי כו' <br /> *אריב&quot;ל כו' כמה גדולים נמוכי הרוח כו' ענין הקרבנות <br /> *כה כו' קול ברמה כו' <br /> *מהיכן זכו ישראל לק&quot;ש כו' <br /> *להבין ההפרש שבין תורה לתפלה כו' חיי עולם - ו&quot;פ <br /> *ראה אנכי נותן כו' <br /> *לא תחרוש בשור ובחמור כו' <br /> *[והי' כי תבוא] <br /> *שבחי ירושלים כו' ירושלים וציון <br /> *שבחי ירושלים כו' מה רבו ומה גדלו - ה&quot;פ, קיצורים תבא <br /> *תקעו בחודש כו' <br /> *מי אל כמוך כו' <br /> *שיר השירים כו' לשארית נחלתו <br /> *להבין ענין אוא&quot;ס כו' אור ולא שפע - ד&quot;פ <br /> *להבין ענין שאוא&quot;ס ב&quot;ה הוא למעלה עד אין קץ כו' <br /> *[קיצור מד&quot;ה לה&quot;ע שאוא&quot;ס] <br /> *ביאור על סיום המאמר שלפנ&quot;ז כו' <br /> *אד' שפתי תפתח כו' למעלה עד אין קץ <br /> *במד&quot;ר מעשה בגוי כו' יום ירידת הגשמים כו' נשמה שנתת בי שמח&quot;ת <br /> <br /> ==הוספות==<br /> *מי כמוך <br /> *ועלו מושיעים <br /> *מהיכן זכו ישראל לק&quot;ש - [[אידיש]] <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%AA%D7%A8%D7%98%22%D7%95&diff=15227 2007-11-01T15:12:44Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק תרט&quot;ו''' מלקט את ה[[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[תרט&quot;ו]]<br /> <br /> ==רשימת המאמרים==<br /> *זה היום תחלת מעשיך <br /> *הן האדם היה כאחד ממנו <br /> *בזהר פ' בראשית מקול מחצצים <br /> *בזהר פ' חיי שרה ויהיו חיי שרה <br /> *מזוזה מימין <br /> *ויגש אליו יהודה <br /> *ויחי יעקב <br /> *הבאים ישרש יעקב <br /> *להבין ענין התומ&quot;צ שמבואר בלק&quot;א פכ&quot;ג <br /> *[נוסח אחר] <br /> *החדש הזה לכם <br /> *ראו כי ה' <br /> *ולהבין בתוס' ביאור ענין קשה לזווגם <br /> *וידבר ה' אל משה במדבר סיני <br /> *וידבר גו' במדבר סיני - הוספה שהוסיף ר' הלל <br /> *והתהלכתי בתוככם <br /> *נוסח אחר: והתהלכתי בתוככם <br /> *נוסח אחר: והתהלכתי בתוככם <br /> *אמר ריב&quot;ל כשעלה משה למרום <br /> *אריב&quot;ל בשעה שעלה משה למרום <br /> *וראיתי אני שיש יתרון <br /> *חמשה קנינים <br /> *עלמא אמאי קאים אקדושה דסדרא <br /> *כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך <br /> *כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך <br /> *ראה חיים עם האשה אשר אהבת <br /> *כי תבאו אל ארץ מושבותיכם <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_-_%D7%AA%D7%A8%D7%99%22%D7%93&diff=15226 2007-11-01T15:10:18Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק תרי&quot;ד''' הינו ספר המלקט [[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[תרי&quot;ד]]<br /> <br /> ==רשימת המאמרים==<br /> *בזהר פ' וירא כו' והוא מסיבות מתהפך <br /> *להבין ביאור הדברי' ע&quot;פ מי יעלה <br /> *ראה קראתי <br /> *משנה ג' רפ&quot;ק דמגילה איזהו עיר גדולה<br /> *א-ל הוי' ויאר לנו אסרו חג בעבותים <br /> *בזוהר פ' תזריע ע&quot;פ ואיש כי ימרט כו' וראיתי אני <br /> *כי תבואו אל הארץ כו' ושבתה <br /> *זהר פ' אחרי תניא אמר ר&quot;י זמנא חדא <br /> *בהעלותך את הנרות <br /> *ויאמר ה' אל אהרן כו' וילוו עליך <br /> *קדש ישראל לה' <br /> *קול מצהלות חתנים <br /> *עלה ראש הפסגה <br /> *להבין החילוק שבין צדיקים לחסידים <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=15225 2007-11-01T15:07:47Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>בספר '''קונטרסים - אדמו&quot;ר האמצעי''' לוקטו ה[[קונטרס]]ים של של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==רשימת הקונטרסים==<br /> <br /> *אתה אחד ([[כסלו]] [[תקפ&quot;ז]]) <br /> *להבין ענין ההשתטחות <br /> *קונטרוס ההתפעלות <br /> *קונטרס מאמרי הזהר <br /> *להבין שרש ענין חבלי משיח <br /> *יפה שעה א' <br /> *להבין ענין לקיחת אנשי חיל <br /> *קונטרס דמלכא משיחא אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא (תקע&quot;ט]]?)[[תקפ&quot;ב]]?) <br /> *להבין מאמרז&quot;ל מפני מה ת&quot;ח - [[תקפ&quot;ב]] <br /> *להבין שרש ענין עגולים ויושר - קודם ר&quot;ה [[תקע&quot;ה]] <br /> *פוקח עורים <br /> *להבין וכו' ההפרש בין ו' יומין דחול לשבת <br /> *בספר עמ&quot;ה כו' שעשועי המלך בעצמותו <br /> *קונטרס ענין התפלה - [[תקפ&quot;ז]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=15224 2007-11-01T15:00:53Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''דרושי חתונה לאדמו&quot;ר האמצעי''' הינם ב' כרכים.<br /> <br /> ==רשימת ה[[מאמר]]ים בדרושי חתונה חלק ב'==<br /> <br /> *שמח תשמח כו' שהקב&quot;ה נק' חתן <br /> *שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו&quot;כ <br /> *שמח תשמח כו' [[סובב וממלא]] <br /> *משמח חו&quot;כ <br /> *להבין מה שבברכה כו' משמח חו&quot;כ <br /> *אשר ברא כו' לשון בריאה <br /> *אשר ברא כו' להבין הדקדוקים <br /> *קול מצהלות<br /> *להבין ענין שמחת חו&quot;כ הרה תקריב<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=15209 2007-10-31T17:08:50Z

<p>מענדל מעדנל: /* חתונתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשב.jpg|left|thumb|250px|הרבי הרש&quot;ב]]<br /> '''אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - רבי שלום דובער''' - הינו האדמו&quot;ר החמישי בשושלת חב&quot;ד. נולד ב[[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התחתן עם [[הרבנית שטרנא שרה]] בעיר אוורוטש.<br /> ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> ==הולדתו==<br /> על הולדתו סיפרה אימו - [[הרבנית רבקה]] - כי בי' [[כסלו]] בשנת [[תר&quot;כ]] ראתה בחלומה את אמה - [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית שיינא]] ואת סבה [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ובפנים שמחות אמרה לה אמה &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר &quot;ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו&quot;, אמה הוסיפה &quot;רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך&quot; ואז התעוררה משנתה.<br /> <br /> בליל [[י&quot;ט כסלו]] היא חלמה שוב והפעםבאו אמה, סבה אדמו&quot;ר האמצעי ודמות אדם זקן. אמה אמרה לה &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר &quot;ויהיה לך בן טוב&quot;, והאיש הזקן אמר &quot;אמן, כן יאמר ה', ואמה סיימה &quot;סבא, ברך אותה&quot;, והאיש הזקן ברך אותה. אמה ואדמו&quot;ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה.<br /> <br /> לאחר מכן סיפרה על דבר החלום הנ&quot;ל והחלום מי' כסלו לבעלה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת הספר תורה תהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ושההתחלה תהיה בחדרו.<br /> <br /> ==התספורת==<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם. <br /> <br /> בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד. <br /> <br /> לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו הרבי המהר&quot;ש וכלתו [[הרבנית רבקה]], ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד. <br /> <br /> בן שלש שנים הכניסו את הרבי הרש&quot;ב ל&quot;חדר&quot;, שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל הרבי ה&quot;צמח צדק&quot;. בכל יום הי' נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן]] אל סבו ה&quot;צמח צדק&quot;, שהי' משתעשע איתו במיוחד ומתעניין בלימודיו אמש. <br /> <br /> ==קשרי השידוכין==<br /> <br /> בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצ&quot;צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ&quot;צ התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל רבי [[יוסף יצחק (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו ה&quot;צמח צדק&quot;: שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך! <br /> <br /> באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ&quot;ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו&quot;ר הצ&quot;צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] בירושלים.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב לא היה נוכח הרבי המהר&quot;ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר [[דא&quot;ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: <br /> <br /> עכשיו הוא גילוי בחינת &quot;[[מוחין דאימא]]&quot;, ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה &quot;[[מוחין דאבא]]&quot;, אהיה גם אני עצמי שם. <br /> <br /> המהר&quot;ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש&quot;ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש. <br /> <br /> בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה ו[[הרבנית רבקה]] לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בגין עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה ציווה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את בנו לאכול בנפרד על שולחן שמדתו קצובה ובמשך כ - 16 שנים אכל הרש&quot;ב על שולחן זה מבלי שידע טעם לציווי. <br /> <br /> מידי שבת נהג הרבי הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 ובכל ימות השבוע בשעה 04:00 לפנות בוקר, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) והר' שלום מקאדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח וקבלה. <br /> <br /> ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] הסתלק אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ורק בראש השנה [[תרנ&quot;ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא&quot;ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו. <br /> <br /> הסתלקות אביו המהר”ש עשתה עליו רושם חזק מאוד, והחסידים ראו זאת בהנהגתו המיוחדת. בכל שנת האבלות ירד הרבי הרש”ב לפני התיבה בחדרו של אביו. לאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר ספון בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. <br /> <br /> ימים ספורים לאחר ההסתלקות החל לומר מאמר חסידות ברבים. היה זה ביום שני של חג הסוכות, כאשר פתח ואמר את מאמר ד”ה “כתר יתנו לך”. בחנוכה אותה שנה אמר את מאמר ד”ה “תנו רבנן נר חנוכה”. מאמר זה התפרסם בעתקים רבים והתקבל בקרב החסידים בחיבה יתירה. <br /> <br /> במשך כל שנת האבילות לא הסכים לקבל פני איש ולא ענה על שאלות או עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה. בשנת האבילות, ובשנים הבאות, נסע כמה פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב. <br /> <br /> באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים. <br /> <br /> שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? <br /> <br /> השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. <br /> <br /> ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בתקופה שאדמו”ר הרש”ב הביע את סירובו לקבל את הנשיאות, אמר לו החסיד ר’ [[גרשון דובער מנעוול]]: “אדמו”ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?” כשאדמו”ר הרש”ב שמע זאת, פרץ בבכי מר. <br /> <br /> מדברים קשים אלו שאמר החסיד לרבו, ניתן היה להבין עד כמה נגע בנפש החסידים שהרבי הרש”ב יקבל על עצמו את הנשיאות. <br /> <br /> רק לאחר שנים רבות נעתר לבקשותיהם של החסידים והחל לכהן באדמו”רות באופן רשמי, ועל כך סיפר בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: <br /> <br /> “עשרת השנים - מבלי לחשב את שנת האבלות - בין הסתלקות הסבא, הרבי המהר”ש - י”ג תשרי תרמ”ג - עד לקבלת הנשיאות על ידי אבי - ראש השנה תרנ”ד - היה אבי בגדר של התבודדות. אף שהיה אומר חסידות ברבים, ומשנת תר”ן גם קיבל אנשים ליחידות, היה מתבודד לעצמו. במשך עשר שנים אלו היו זמנים שונים כפי שרשום ברשימות שונות, אבל בכלל בעשר שנים אלו נהג בדרך של התבודדות לעשות עם עצמו ובתוך עצמו. מראש השנה תרנ”ד מתחיל סדר חדש של דרך עבודה בהתגלות”. <br /> <br /> היה זה בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, כאשר אדמו”ר הרש”ב קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת באותו מקום בו התפלל אביו הרבי המהר”ש - שכן עד אז התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת כפי שהיה בחיי אביו. מאז החל לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, ענה על מכתבים, ומסר את מאמרי החסידות שאמר בכדי שיוכלו להעתיק אותם.<br /> <br /> אעפ&quot;כ כ&quot;ק אדמו&quot;ר ב&quot;היום יום&quot; מחשב יום התחלת הנשיאות ביום פטירת אביו אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש נ&quot;ע<br /> <br /> ==התייסדות תומכי תמימים==<br /> <br /> לפני חתונת בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את &quot;המשך&quot; המאמר &quot;שמח תשמח&quot; בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]] בעיירה ליובאוויטש. <br /> <br /> ביום ראשון ט&quot;ו אלול קרא הרש&quot;ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; בה ילמדו ניגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י&quot;ז אלול הרש&quot;ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.<br /> <br /> בשנת ה'תרע&quot;ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית התקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ועבר ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> ביום חמישי בלילה, כ&quot;א ב[[אדר]] [[תר&quot;פ]]. עייפות ניכרה על פניו של הרבי, וחולשה מוזרה תקפתו. למחרת, יום שישי בבוקר, התגברו כאביו של הרבי וחומו עלה וטיפס. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לבית הרבי שהגיע לביתו קבע לאחר בדיקה, כי אין זו אלא 'אינפלינציע קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש הרבי לעשן, אלא שלפתע חש שלא בטוב וכמעט הגיע לעילפון. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים, ומיהרו לקרוא לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו של הרבי. בשחריתו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, כבר נזקק הרבי לסיוע ליטול את ידיו הקדושות. <br /> <br /> במהלך כל ימות השבוע שהו בבית הרבי, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא, ולצדו עוד רופאים מומחים שונים שהוזעקו לעת הצורך אל מיטתו של הרבי. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור זאוואדסקי שערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם כבר ציפו לו הרבנית ובן הרבי, הריי&quot;צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור החמיר באבחנתו, והביע חששו למחלת ה'סיפנאי' (טיפוס), מחלה קשה ומידבקת. <br /> <br /> במשך כל ימי מחלתו, היה הרבי אפוף במחשבותיו, ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות. <br /> <br /> ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפותו של ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ, והפרופסור המחמיר זאוואדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו לטפל בו באמצעות כוסות רוח. כמו כן הורו לתת חמש זריקות במשך היום והלילה.<br /> <br /> בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפותם של ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי, ובהשתתפותו המיוחדת של הפרופסור הידוע קאסטאריאן. ההחלטה הייתה שינוי שיטת טיפול, כדי להקל על הרבי עד כמה שניתן. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, התגברה החולשה משעה לשעה. בשעה חמש אחר הצהריים, שעת 'רעווא דרעווין' נכנס לחדרו הרב [[צבי גוראריה]] הי&quot;ד ועמד לא הרחק ממיטתו של הרבי. בעודו עומד כך, לפתע השתנה גוון פניו של הרבי, וסברו הפך למאויים עד שהיה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, ממש כמו בזמני הדבקות המיוחדים שהיו מאז ומקדם. <br /> <br /> הרופאים שהוזעקו אל החדר, מיששו את זרועו של הרבי ובדקו את הדופק. הם לא חסו על כוחם ועשו כל אשר לאל ידם כדי להקל על הרבי. רק לאחר מכן סיפרו כי במשך השבת כולה כמעט ולא היה דופק; אמנם הם ידעו את המצב לאשורו כי אין תקווה על פי הטבע, אולם נמנעו מלגלות זאת לבני הבית ולחסידים המקורבים. <br /> <br /> הבן היחיד, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לא מש ממיטתו של אביו. בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת, פקח לפתע הרבי את עיניו והביט בבנו. הבין הבן את הרמז וזה רכן אליו קרוב יותר, מקשיב בתשומת לב לדברי אביו. שלא כרגיל בימים האחרונים, קולו של הרבי היה צח וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד&quot;. <br /> <br /> פניו של הריי&quot;צ החווירו בבהלה עמוקה. זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אביו, נענה בתוכחת מוסר אוהבת: &quot;התפעלות? התפעלות? מוחין! מוחין!&quot; <br /> <br /> ברגעים אלה הועבר הרבי על מיטתו אל ה'זאל' הגדול. <br /> <br /> השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כאשר הרבנית הגישה כוס קפה. שפתיו של הרבי החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. כשאחד המקורבים רכן, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו&quot;ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש. <br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, מרים לפתע הרבי את ידו הק' כששפתיו שוב רוחשות. הרבי הריי&quot;צ שעומד כל העת ליד המיטה, ראשו רכון בדאגה עמוקה, מבין כי אביו הרבי רוצה לברכו. הוא מרכין עוד יותר את ראשו עד שידיו של הרבי היו על ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש בנותיו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ מבקש מכל הנוכחים לעזוב את חדר ה'קבינט', מלבד בני המשפחה. כל הנוכחים יוצאים החוצה, גם הרופאים. <br /> <br /> ארבע לפנות בוקר. ניכר כי אלו הרגעים האחרונים. עיניו של הרבי עצומות בדבקות איומה והנשימה הולכת ונחלשת. בפעם האחרונה פוקח הרבי את עיניו, הביט בבנו יחידו, ושתי דמעות גדולות זולגות מעיניו הטהורות, ומיד נעצמות שוב. עוד תנועה קלה מצד הרבי, יישר את ראשו, תיקן ידיו ורגליו, ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה. <br /> <br /> לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.<br /> <br /> ==הלוויתו==<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלווייה רבתי מבית הרבי בדרכה אל 'בית החיים' הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. עוד קודם לכן ערכו זקני אנ&quot;ש ונכבדיו את הטהרה בחיל ובסילודין. אלה העידו כי פניו הטהורות של הרבי היו כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו.<br /> <br /> את ארון הקודש עשו מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של הרבי. מלבד התכריכים היה הרבי עטוף בטלית השבת שלו עמה התפלל בימיו האחרונים. <br /> <br /> במשך כל ההלווייה נשאוהו רק תלמידי התמימים ואחדים מזקני אנ&quot;ש, כאשר מסביב הולך עם רב וגדול, אבל ושחוח מהאבידה הגדולה. <br /> <br /> רגע לפני הקבורה, פנה הרבי הריי&quot;צ לשלושה אנשים שעמדו במקום, ואמר כי קבורה זו נעשית על תנאי, ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]], כפי שמסופר ב[[אשכבתא דרבי]]:<br /> ''<br /> &quot;כשבאו לבית הקברות העמידו המיטה אצל הקבר, ובעת שהורידו גופו הק' אל הקבר, אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לג' אנשים שעמדו אז אצלו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ועוד אחד, ועשאם בית דין. הרבי התנה בפניהם שהמקום הזה הוא בשביל אביו הק' על תנאי, שיהיה הרשות בידו לפנות עצמות הקדושים אצל קברי אבותיו הקדושים נ&quot;ע בליובאוויטש&quot;.'' <br /> <br /> לאחר הקבורה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קדיש יתום ובתום ההלווייה שב לביתו. <br /> <br /> ==העברת ה'ציון'== <br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ט כשהשלטונות רצו להרוס את בית העלמין בו שכן הציון, נאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.<br /> <br /> <br /> החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש&quot;ב. בחורף [[תרצ&quot;ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155.<br /> <br /> את כל השאלות בונגע להעברת גופו הקדוש החסידים הפנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהסכים להעברה, ובנוגע להלכות הקשורות בכך, הורה להתייעץ עם מחותנו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> קבוצת חסידים בהם נמנו: ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד) קיבלה על עצמה תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה), אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה בלי מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.<br /> <br /> כאשר הגיעו לקבר החדש, עשו כפי אשר ציווה עליהם רבי לוי יצחק נ&quot;ע.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> '''בנו:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אשכבתא דרבי]] תיעוד מלא על המחלה האחרונה, ההסתלקות וההלוויה, כולל פלפולים על הנהגתו בימי חוליו. <br /> * [[גזע חסידים]] התיעוד המלא על העברת קברו.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=15208 2007-10-31T17:06:32Z

<p>מענדל מעדנל: /* קשרי השידוכין */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשב.jpg|left|thumb|250px|הרבי הרש&quot;ב]]<br /> '''אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - רבי שלום דובער''' - הינו האדמו&quot;ר החמישי בשושלת חב&quot;ד. נולד ב[[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התחתן עם [[הרבנית שטרנא שרה]] בעיר אוורוטש.<br /> ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> ==הולדתו==<br /> על הולדתו סיפרה אימו - [[הרבנית רבקה]] - כי בי' [[כסלו]] בשנת [[תר&quot;כ]] ראתה בחלומה את אמה - [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית שיינא]] ואת סבה [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ובפנים שמחות אמרה לה אמה &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר &quot;ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו&quot;, אמה הוסיפה &quot;רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך&quot; ואז התעוררה משנתה.<br /> <br /> בליל [[י&quot;ט כסלו]] היא חלמה שוב והפעםבאו אמה, סבה אדמו&quot;ר האמצעי ודמות אדם זקן. אמה אמרה לה &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר &quot;ויהיה לך בן טוב&quot;, והאיש הזקן אמר &quot;אמן, כן יאמר ה', ואמה סיימה &quot;סבא, ברך אותה&quot;, והאיש הזקן ברך אותה. אמה ואדמו&quot;ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה.<br /> <br /> לאחר מכן סיפרה על דבר החלום הנ&quot;ל והחלום מי' כסלו לבעלה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת הספר תורה תהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ושההתחלה תהיה בחדרו.<br /> <br /> ==התספורת==<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם. <br /> <br /> בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד. <br /> <br /> לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו הרבי המהר&quot;ש וכלתו [[הרבנית רבקה]], ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד. <br /> <br /> בן שלש שנים הכניסו את הרבי הרש&quot;ב ל&quot;חדר&quot;, שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל הרבי ה&quot;צמח צדק&quot;. בכל יום הי' נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן]] אל סבו ה&quot;צמח צדק&quot;, שהי' משתעשע איתו במיוחד ומתעניין בלימודיו אמש. <br /> <br /> ==קשרי השידוכין==<br /> <br /> בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצ&quot;צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ&quot;צ התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל רבי [[יוסף יצחק (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו ה&quot;צמח צדק&quot;: שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך! <br /> <br /> באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ&quot;ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו&quot;ר הצ&quot;צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] בירושלים.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב לא היה נוכח הרבי המהר&quot;ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר דא&quot;ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: <br /> <br /> עכשיו הוא גילוי בחינת &quot;מוחין דאימא&quot;, ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה &quot;מוחין דאבא&quot;, אהיה גם אני עצמי שם. <br /> <br /> המהר&quot;ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש&quot;ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש. <br /> <br /> בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לר' שמואל את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, י&quot;א אלול ה'תרל&quot;ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה ו[[הרבנית רבקה]] לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בגין עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה ציווה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את בנו לאכול בנפרד על שולחן שמדתו קצובה ובמשך כ - 16 שנים אכל הרש&quot;ב על שולחן זה מבלי שידע טעם לציווי. <br /> <br /> מידי שבת נהג הרבי הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 ובכל ימות השבוע בשעה 04:00 לפנות בוקר, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) והר' שלום מקאדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח וקבלה. <br /> <br /> בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] הסתלק אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ורק בראש השנה [[תרנ&quot;ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא&quot;ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו. <br /> <br /> הסתלקות אביו המהר”ש עשתה עליו רושם חזק מאוד, והחסידים ראו זאת בהנהגתו המיוחדת. בכל שנת האבלות ירד הרבי הרש”ב לפני התיבה בחדרו של אביו. לאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר ספון בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. <br /> <br /> ימים ספורים לאחר ההסתלקות החל לומר מאמר חסידות ברבים. היה זה ביום שני של חג הסוכות, כאשר פתח ואמר את מאמר ד”ה “כתר יתנו לך”. בחנוכה אותה שנה אמר את מאמר ד”ה “תנו רבנן נר חנוכה”. מאמר זה התפרסם בעתקים רבים והתקבל בקרב החסידים בחיבה יתירה. <br /> <br /> במשך כל שנת האבילות לא הסכים לקבל פני איש ולא ענה על שאלות או עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה. בשנת האבילות, ובשנים הבאות, נסע כמה פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב. <br /> <br /> באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים. <br /> <br /> שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? <br /> <br /> השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. <br /> <br /> ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בתקופה שאדמו”ר הרש”ב הביע את סירובו לקבל את הנשיאות, אמר לו החסיד ר’ [[גרשון דובער מנעוול]]: “אדמו”ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?” כשאדמו”ר הרש”ב שמע זאת, פרץ בבכי מר. <br /> <br /> מדברים קשים אלו שאמר החסיד לרבו, ניתן היה להבין עד כמה נגע בנפש החסידים שהרבי הרש”ב יקבל על עצמו את הנשיאות. <br /> <br /> רק לאחר שנים רבות נעתר לבקשותיהם של החסידים והחל לכהן באדמו”רות באופן רשמי, ועל כך סיפר בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: <br /> <br /> “עשרת השנים - מבלי לחשב את שנת האבלות - בין הסתלקות הסבא, הרבי המהר”ש - י”ג תשרי תרמ”ג - עד לקבלת הנשיאות על ידי אבי - ראש השנה תרנ”ד - היה אבי בגדר של התבודדות. אף שהיה אומר חסידות ברבים, ומשנת תר”ן גם קיבל אנשים ליחידות, היה מתבודד לעצמו. במשך עשר שנים אלו היו זמנים שונים כפי שרשום ברשימות שונות, אבל בכלל בעשר שנים אלו נהג בדרך של התבודדות לעשות עם עצמו ובתוך עצמו. מראש השנה תרנ”ד מתחיל סדר חדש של דרך עבודה בהתגלות”. <br /> <br /> היה זה בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, כאשר אדמו”ר הרש”ב קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת באותו מקום בו התפלל אביו הרבי המהר”ש - שכן עד אז התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת כפי שהיה בחיי אביו. מאז החל לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, ענה על מכתבים, ומסר את מאמרי החסידות שאמר בכדי שיוכלו להעתיק אותם.<br /> <br /> אעפ&quot;כ כ&quot;ק אדמו&quot;ר ב&quot;היום יום&quot; מחשב יום התחלת הנשיאות ביום פטירת אביו אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש נ&quot;ע<br /> <br /> ==התייסדות תומכי תמימים==<br /> <br /> לפני חתונת בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את &quot;המשך&quot; המאמר &quot;שמח תשמח&quot; בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]] בעיירה ליובאוויטש. <br /> <br /> ביום ראשון ט&quot;ו אלול קרא הרש&quot;ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; בה ילמדו ניגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י&quot;ז אלול הרש&quot;ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.<br /> <br /> בשנת ה'תרע&quot;ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית התקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ועבר ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> ביום חמישי בלילה, כ&quot;א ב[[אדר]] [[תר&quot;פ]]. עייפות ניכרה על פניו של הרבי, וחולשה מוזרה תקפתו. למחרת, יום שישי בבוקר, התגברו כאביו של הרבי וחומו עלה וטיפס. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לבית הרבי שהגיע לביתו קבע לאחר בדיקה, כי אין זו אלא 'אינפלינציע קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש הרבי לעשן, אלא שלפתע חש שלא בטוב וכמעט הגיע לעילפון. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים, ומיהרו לקרוא לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו של הרבי. בשחריתו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, כבר נזקק הרבי לסיוע ליטול את ידיו הקדושות. <br /> <br /> במהלך כל ימות השבוע שהו בבית הרבי, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא, ולצדו עוד רופאים מומחים שונים שהוזעקו לעת הצורך אל מיטתו של הרבי. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור זאוואדסקי שערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם כבר ציפו לו הרבנית ובן הרבי, הריי&quot;צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור החמיר באבחנתו, והביע חששו למחלת ה'סיפנאי' (טיפוס), מחלה קשה ומידבקת. <br /> <br /> במשך כל ימי מחלתו, היה הרבי אפוף במחשבותיו, ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות. <br /> <br /> ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפותו של ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ, והפרופסור המחמיר זאוואדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו לטפל בו באמצעות כוסות רוח. כמו כן הורו לתת חמש זריקות במשך היום והלילה.<br /> <br /> בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפותם של ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי, ובהשתתפותו המיוחדת של הפרופסור הידוע קאסטאריאן. ההחלטה הייתה שינוי שיטת טיפול, כדי להקל על הרבי עד כמה שניתן. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, התגברה החולשה משעה לשעה. בשעה חמש אחר הצהריים, שעת 'רעווא דרעווין' נכנס לחדרו הרב [[צבי גוראריה]] הי&quot;ד ועמד לא הרחק ממיטתו של הרבי. בעודו עומד כך, לפתע השתנה גוון פניו של הרבי, וסברו הפך למאויים עד שהיה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, ממש כמו בזמני הדבקות המיוחדים שהיו מאז ומקדם. <br /> <br /> הרופאים שהוזעקו אל החדר, מיששו את זרועו של הרבי ובדקו את הדופק. הם לא חסו על כוחם ועשו כל אשר לאל ידם כדי להקל על הרבי. רק לאחר מכן סיפרו כי במשך השבת כולה כמעט ולא היה דופק; אמנם הם ידעו את המצב לאשורו כי אין תקווה על פי הטבע, אולם נמנעו מלגלות זאת לבני הבית ולחסידים המקורבים. <br /> <br /> הבן היחיד, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לא מש ממיטתו של אביו. בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת, פקח לפתע הרבי את עיניו והביט בבנו. הבין הבן את הרמז וזה רכן אליו קרוב יותר, מקשיב בתשומת לב לדברי אביו. שלא כרגיל בימים האחרונים, קולו של הרבי היה צח וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד&quot;. <br /> <br /> פניו של הריי&quot;צ החווירו בבהלה עמוקה. זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אביו, נענה בתוכחת מוסר אוהבת: &quot;התפעלות? התפעלות? מוחין! מוחין!&quot; <br /> <br /> ברגעים אלה הועבר הרבי על מיטתו אל ה'זאל' הגדול. <br /> <br /> השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כאשר הרבנית הגישה כוס קפה. שפתיו של הרבי החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. כשאחד המקורבים רכן, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו&quot;ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש. <br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, מרים לפתע הרבי את ידו הק' כששפתיו שוב רוחשות. הרבי הריי&quot;צ שעומד כל העת ליד המיטה, ראשו רכון בדאגה עמוקה, מבין כי אביו הרבי רוצה לברכו. הוא מרכין עוד יותר את ראשו עד שידיו של הרבי היו על ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש בנותיו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ מבקש מכל הנוכחים לעזוב את חדר ה'קבינט', מלבד בני המשפחה. כל הנוכחים יוצאים החוצה, גם הרופאים. <br /> <br /> ארבע לפנות בוקר. ניכר כי אלו הרגעים האחרונים. עיניו של הרבי עצומות בדבקות איומה והנשימה הולכת ונחלשת. בפעם האחרונה פוקח הרבי את עיניו, הביט בבנו יחידו, ושתי דמעות גדולות זולגות מעיניו הטהורות, ומיד נעצמות שוב. עוד תנועה קלה מצד הרבי, יישר את ראשו, תיקן ידיו ורגליו, ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה. <br /> <br /> לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.<br /> <br /> ==הלוויתו==<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלווייה רבתי מבית הרבי בדרכה אל 'בית החיים' הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. עוד קודם לכן ערכו זקני אנ&quot;ש ונכבדיו את הטהרה בחיל ובסילודין. אלה העידו כי פניו הטהורות של הרבי היו כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו.<br /> <br /> את ארון הקודש עשו מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של הרבי. מלבד התכריכים היה הרבי עטוף בטלית השבת שלו עמה התפלל בימיו האחרונים. <br /> <br /> במשך כל ההלווייה נשאוהו רק תלמידי התמימים ואחדים מזקני אנ&quot;ש, כאשר מסביב הולך עם רב וגדול, אבל ושחוח מהאבידה הגדולה. <br /> <br /> רגע לפני הקבורה, פנה הרבי הריי&quot;צ לשלושה אנשים שעמדו במקום, ואמר כי קבורה זו נעשית על תנאי, ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]], כפי שמסופר ב[[אשכבתא דרבי]]:<br /> ''<br /> &quot;כשבאו לבית הקברות העמידו המיטה אצל הקבר, ובעת שהורידו גופו הק' אל הקבר, אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לג' אנשים שעמדו אז אצלו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ועוד אחד, ועשאם בית דין. הרבי התנה בפניהם שהמקום הזה הוא בשביל אביו הק' על תנאי, שיהיה הרשות בידו לפנות עצמות הקדושים אצל קברי אבותיו הקדושים נ&quot;ע בליובאוויטש&quot;.'' <br /> <br /> לאחר הקבורה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קדיש יתום ובתום ההלווייה שב לביתו. <br /> <br /> ==העברת ה'ציון'== <br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ט כשהשלטונות רצו להרוס את בית העלמין בו שכן הציון, נאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.<br /> <br /> <br /> החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש&quot;ב. בחורף [[תרצ&quot;ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155.<br /> <br /> את כל השאלות בונגע להעברת גופו הקדוש החסידים הפנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהסכים להעברה, ובנוגע להלכות הקשורות בכך, הורה להתייעץ עם מחותנו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> קבוצת חסידים בהם נמנו: ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד) קיבלה על עצמה תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה), אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה בלי מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.<br /> <br /> כאשר הגיעו לקבר החדש, עשו כפי אשר ציווה עליהם רבי לוי יצחק נ&quot;ע.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> '''בנו:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אשכבתא דרבי]] תיעוד מלא על המחלה האחרונה, ההסתלקות וההלוויה, כולל פלפולים על הנהגתו בימי חוליו. <br /> * [[גזע חסידים]] התיעוד המלא על העברת קברו.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=15207 2007-10-31T17:04:17Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ספריה.jpg|left|thumb|350px|ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770]]<br /> '''ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז העולמי של תנועת חב&quot;ד [[770]] - איסטערן פארקוויי, ברוקלין נ.י.<br /> <br /> הספריה הזאת היא אחת מהספריות הכי חשובות ונדירות, שבה לערך 250 אלף ספרים, רובם עתיקים ונדירים; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות. <br /> <br /> ==הדברים שישנם בספריה==<br /> <br /> *אוסף של כמה אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם חסידות חב&quot;ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו&quot;רי חב&quot;ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.<br /> <br /> *ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב&quot;ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע.<br /> <br /> *גנזך חפצי קודש שנשארו בירושה מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.<br /> <br /> *אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב&quot;ד שנשלחו אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו.<br /> <br /> *ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב&quot;ד וליהדות בכלל, ועוד מחלקות שונות של מודעות ופרסומים מכל הסוגים שנשלחו לרבי במשך השנים. צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו&quot;רי חב&quot;ד.<br /> <br /> *חלק פתוח לקהל החוקרים ובו רק אוסף הספרים, שנערך לו קטלוג מפורט וממוחשב, ואשר הקטלוג שלו פתוח לקהל הרחב - גם על ידי האינטרנט.<br /> <br /> *בספריה ישנו גם אולם תערוכות, אשר בו מוצגים פריטים מובחרים מתוך גנזך החפצים, תמונות, ספרים וכתבי-יד.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> <br /> לאורך כל ימי תנועת חב&quot;ד, קיים היה אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה ברשות האדמו&quot;ר נשיא התנועה.<br /> <br /> האוסף של הדורות הראשונים היה אמנם קטן הכמות. וגם ממנו כמעט ולא שאר שריד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.<br /> עיקרו של האוסף הקיים התחיל בדור השלישי לתנועת חב&quot;ד, והלך והתרח במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם.<br /> <br /> מהדור הראשון של חב&quot;ד ידועה לנו רק רשימה של כמאה כרכים ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת - מאסרו מסתבר שרק חלק מספריו נלקח, כדי ללמוד ממנו על הכלל כולו אם יש בביתו חומר נגד המלוכה.<br /> <br /> אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זעום זה של כמה מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. מכל מקום עדיין אי אפשר לתאר את האוסף הזה בשם &quot;ספריה&quot;.<br /> <br /> בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו, האחת בשנת תק&quot;ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השלחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע&quot;ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]].<br /> <br /> כ&quot;ק בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו&quot;ר השני בחב&quot;ד, התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ&quot;ו.<br /> <br /> אוסף של ממש התחיל בדור השלישי - אצל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק], והלך וגדל מדור לדור.<br /> <br /> על האוסף הזה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק חשוב ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot; - אחר הסתלקותו, ולידי יורשי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] נ&quot;ע - אחר הסתלקותו.<br /> <br /> רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף ע&quot;י רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם ע&quot;י הממשל הקומוניסטי, עד שכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע הוכרח להתחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.<br /> <br /> בשעת כיבוש פולין ע&quot;י הנאצים והצלת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע ובני ביתו, נותר כל האוסף החדש הזה בפולין תחת השלטון הנאצי; ורק אחרי התאמצות של שנה וחצי, והעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרך לא דרך הגיע האוסף הזה לנ.י. בשלהי שנת תש&quot;א.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ה]]-[[תשמ&quot;ז]] נוהל משפט ארוך עם נכד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע שטען לבעלות על חלק מהספריה.<br /> <br /> אמנם עם כל ההרפתקאות והגלגולים האלו, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף ע&quot;י נשיאי חב&quot;ד במשך הדורות, נשמר בדרך זו או אחרת. חלק הארי שבו נמצא כיום ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> == אוסף ליובאוויטש==<br /> <br /> הספרים השייכים לספריה נחלקים לשלושה אספים: א. אוסף ליובאוויטש. ב. אוסף הרבי הקודם. ג. אוסף הרבי.<br /> <br /> אוסף הספרים שנאסף ע&quot;י אדמו&quot;רי חב&quot;ד בליובאוויטש, עיקרו עדיין מונח בספריה הצבורית במוסקבא. כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע, הרבי החמישי בחב&quot;ד, הוכרח לעזוב את ליובאוויטש בעת מלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור. יחד עם בני ביתו עזב את ליובאוויטש והתיישב ברוסטוב על נהר דון.<br /> <br /> את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, עם התוכנית לקבלו חזרה אחרי תום ימי המלחמה.<br /> <br /> אמנם בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע ב[[רוסטוב]]. נשיאות חב&quot;ד עברה לידי בנו ממלא מקומו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, הרבי הששי בחב&quot;ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים וקבלתם חזרה מהמחסן.<br /> <br /> אלא שבאותה שעה התחיל המשטר הקומוניסטי; המחסנים הולאמו הספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית במוסקבה. רק חלק קטן מהספרים לקחו אתם רבותינו לרוסטטוב, ומשם ללנינגרד, ריגא, ווארשא ונ.י. ועומדים בארון מיוחד בספריה.<br /> <br /> שנים רבות עסק בזה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע. אמנם עם כל השתדלותו המסועפת לא הצליח לקבל את ספריו בחזרה.<br /> <br /> מיד כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ&quot;א]], התחיל [[הרבי]] לעסוק בנסיון גאולת האוסף הקדוש הזה.<br /> <br /> יותר מעשר שנים עסק בזה הרבי במרץ הכי גדול, ע&quot;י שלוחיו המיוחדים שמינה על כך. שתי פעמים שלח הרבי משלחת מיוחדת לרוסיה, לשהות שם תקופה ממושכת ולעסוק בגאולת הספרים. אמנם האוסף הזה עדיין מונח בספריה במוסקבה, ועדיין ממשיכים לעסוק בזה, מתוך תקוה אמונה ובטחון, אשר סוף סוף יכירו כולם בעובדה, אשר הספרים הקדושים האלו חייבים לחזור למקומם האמיתי, ספריית חב&quot;ד המרכזית.<br /> <br /> ==אוסף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> באותה שעה שהונח אוסף הספרים בספריה הצבורית במוסקבה, בשנת תרפ&quot;ד, התחיל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.<br /> <br /> בתחלה קנה את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' שמואל ווינר אוסף של כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך, עתיקים ונדירים ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות ויהודים<br /> מכל הסוגים.<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ז נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחלה<br /> לא הרשו לו לקחת אתו עמו את האוסף החדש הזה. אמנם אחרי הודעתו<br /> האיתנה, שבלי הספרים אינו נוסע, ניתן לו הרשיון המיוחל, והעביר את<br /> האוסף הזה למרכז החדש של חב&quot;ד, בעיר ריגא.<br /> <br /> משם פנה במכתבים ומודעות לאנ&quot;ש ברחבי תבל, להשתדל להעשיר את<br /> &quot;ספריית ליובאוויטש&quot; בספרים מכל הסוגים. כך נמשך גם אחרי הגירתו, והעברת מרכז חב&quot;ד לפולין, בעיירות<br /> ווארשא-[[אטוואצק]].<br /> <br /> בתחלת ימי מלחמת העולם השניה, היה האדמו&quot;ר בווארשא הכבושה ע&quot;י<br /> הנאצים ימ&quot;ש, במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף ת&quot;ש<br /> נגאל משם יחד עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו לריגא, ומשם הגיעו לנ.י.<br /> <br /> הספריה עדיין נשארה בפולין הכבושה. במשך שנה וחצי עסקו בהעברת כל<br /> תכולת הספרים הזאת ממקום למקום, עד אשר הגיעה לנ.י. בשלהי שנת<br /> תש&quot;א.<br /> <br /> - אז הוקדש לספריה הזאת קומת הקרקע של מרכז חב&quot;ד החדש [[770]] <br /> איסטערן פארקוויי, ושם היא עומדת עד היום הזה.<br /> <br /> ==אוסף [[הרבי]]==<br /> <br /> מיד כשהגיע הרבי לנ.י. בקיץ תש&quot;א, מונה ע&quot;י כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ<br /> נ&quot;ע לעמוד בראש ה&quot;[[מרכז לעניני חנוך]]&quot;. הרבי ארגן אז אוסף ספרים נפרד<br /> ב770-, כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.<br /> <br /> אחרי הסתלקות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, ב[[י' שבט תש&quot;י]], עברה נשיאות<br /> חב&quot;ד לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו<br /> על פי הוראותיו, ע&quot;י שלוחיו הרבים ברחבי תבל.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770<br /> כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.<br /> <br /> במשך השנים תשכ&quot;ח-תשמ&quot;ה התקיימו במרכז חב&quot;ד שני ספריות מקבילות<br /> א. האוסף של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף<br /> של הרבי, בבית הסמוך ל770.<br /> <br /> בשנים תשמ&quot;ו-ז התקיים [[משפט הספרים]] הנזכר, אשר נכד כ&quot;ק אדמו&quot;ר<br /> מוהריי&quot;צ נ&quot;ע טען בעלות על חלק מהאוסף שלו.<br /> <br /> בית המשפט פסק, אשר כל הספרים צריכים להיות מוחזרים לספריה, כי לא<br /> היתה כאן בעלות אישית של הרבי על הספרים אלא כולם שייכים לספריית<br /> אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אחרי נצחון הספריה במשפט, כאשר בית המשפט פסק שכל הספריה שייכת<br /> לאגודת חסידי חב&quot;ד, הכריז הרבי על מבצע ספרים ענק, של התרמת ספרים<br /> לספריה, ואף הורה לאחד את שני האספים שתהיה ספריה המרכזית של<br /> ספריית אגודת חב&quot;ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש&quot;, ע&quot;י בניית והרחבת&quot;<br /> 770 - בנין הספריה - שיהי' מחובר לבנין המרכזי.<br /> <br /> מיד התחילו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] הורה הרבי להתחיל בהרחבת ושיפוץ בנין הספריה המחובר<br /> 770 - לבנין מרכז חב&quot;ד העולמי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] סויימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם<br /> הקריאה לקהל החוקרים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נפתח לצבור הרחב - אולם התערוכות של הספריה.<br /> <br /> ==אוסף כתבי היד והארכיון==<br /> <br /> בד בבד עם אוסף ספרי הדפוס, הלך וגדל גם אוסף כתבי היד, במשך שבעת<br /> הדורות של תנועת חב&quot;ד. עיקרו של האוסף הזה הוא אוסף כתבי-יד של תורת<br /> חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> הדבר התחיל בתחלת תקופת נשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, בשעה שכ&quot;ק<br /> אדמו&quot;ר הזקן עדיין לא הדפיס אף ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר<br /> מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה&quot;ק רבי יהודה ליב אבד&quot;ק יאנאוויטש<br /> מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ&quot;הנחות&quot; אלו שהיו<br /> מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה&quot;תניא&quot; לא נדפס עדיין באותה שעה<br /> והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להווצר אוסף כתבי-יד<br /> של תורת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> מובן שאוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות<br /> השתדל נכדו וממלא מקומו - כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot; - לרכז את כל כתבי<br /> היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד<br /> במרכז נשיאות חב&quot;ד.<br /> <br /> מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן ע&quot;י רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד<br /> האדמו&quot;רים הקודמים, והן ע&quot;י דרושי האדמו&quot;ר של הדור ההוא, שהיה רושם<br /> את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם<br /> בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.<br /> <br /> מ&quot;מ לא ניצל גם האוסף הזה מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים<br /> נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו&quot;ר אחר הסתלקותו. השריפות הנזכרות<br /> שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם<br /> נשרפו כרכים רבים.<br /> <br /> אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב&quot;ד. גם<br /> הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר ע&quot;י הרבי<br /> ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.<br /> <br /> כך היה עד לכיבוש פולין ע&quot;י הנאצים, בראשית שנת ת&quot;ש, שאז נאבד האוסף<br /> היקר והקדוש הזה, למשך שלושים ושמונה שנים. אמנם ה' ברחמיו המרובים<br /> לא השבית חסדו מעלינו; כעבור שנים רבות נמצא האוסף בספריה בווארשא<br /> ובראשית שנת תשל&quot;ח הוחזר לספרייה המרכזית של חב&quot;ד בנ.י.<br /> <br /> בספריה נמצאים כיום - כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם<br /> כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת<br /> דורות נשיאי חב&quot;ד רק מועטים מהם מהדורות הראשונים., וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.<br /> <br /> על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, לערוך ולהדפיס ממנו את סדרת דרושי<br /> שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדורותיהם.<br /> <br /> ==אולם התערוכות==<br /> <br /> הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה ע&quot;י הציבור<br /> הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים ע&quot;י רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה<br /> לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.<br /> <br /> כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר<br /> מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד<br /> לתערוכות.<br /> <br /> כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה<br /> של השנה הזאת.<br /> <br /> במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד<br /> מאדמו&quot;רי חב&quot;ד ולכל שטח של פעילות חב&quot;ד.<br /> <br /> בתערוכות האלו הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים<br /> לאדמו&quot;רים ולפעילות חב&quot;ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות.<br /> <br /> כך גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות<br /> של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.<br /> <br /> לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות<br /> תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות<br /> החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא<br /> לצבור.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F)&diff=15205 2007-10-31T16:55:19Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ירח.jpg|left|thumb|250px|הרב ירחמיאל בנימינסון]]<br /> הרב '''ירחמיאל בנימינסון''' נולד בשנת [[תרמ&quot;ה]] בעיירהבישנקוביץ שבליטא למשפחה שאינה חבדי&quot;ת וכנראה גם אינה שייכת לגזע החסידים. <br /> <br /> בהיותו בעל כשרונות מצוינים עשה ר' ירחמיאל חיל בלימודיו, ועד מהרה יצא שמו כגאון בנגלה חסידות והלכה. על אף כשרונותיו, התנהג התלמיד הצעיר כ'[[תמים]]' אמיתי - כל דרכיו והנהגותיו היו בהצנע לכת, היה אוהב שלום בכל מאודו ונעים הליכות - דבר שחיבב אותו על מכיריו, והעיקר - מסור בכל רמ&quot;ח אבריו ושס&quot;ה גידיו לכ&quot;ק [[רבותינו נשיאנו]] הק'. <br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> בבחרותו - שלחו אביו - שהיה יהודי מוקיר תורה ומכבדה לישיבת סלבודקה שהיתה ישיבה ליטאית מפורסמת, על מנת שישב ויגדל בתורה. <br /> <br /> ירחמיאל הצעיר - בהיותו בחור בעל כשרון טוב - השתלב עד מהרה בחוג הלומדים, אך בשלב מסוים חש כי משהו אינו כשורה בכל מערכת הישיבה. באותה תקופה התפרסם בעולם שמה הטוב של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ירחמיאל החליט בנפשו כי זו הישיבה המתאימה לו. <br /> <br /> ביום מן הימים נטל את תרמילו, ויחד עם חבר נוסף - איתו סיכם לעבור ל[[ליובאוויטש]] - יצאו במסע הארוך אל תוככי רוסיה הלבנה - אל העיירה ליובאוויטש שם שכנה באותו זמן ישיבת תומכי תמימים. <br /> <br /> הת' ירחמיאל התקבל ללמוד בישיבה, ועד מהרה הפך לתלמיד מן המנין והתקשר בכל נימי נפשו אל הוד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע. <br /> <br /> ==מקושר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בקיץ שנת תר&quot;פ הסתלק הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע, ואת הנהגת החסידים נטל בנו ממלא מקומו - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> באותה תקופה, בה שלטו הקומוניסטים ברוסיה, אסף הרבי הריי&quot;צ עשרה מגדולי החסידים והמקושרים שפעלו במסירות עילאית לממש את שליחויותיו של הרבי. הרבי השביעם כי לא יזוזו כמלא הנימה מעמדתם בהפצת התורה והיהדות ברוסיה וילחמו עד טיפת דמם האחרונה כנגד הזרוע הטמאה שהושטה לגדוע את נזר ישראל במרחבים ההענקיים של ברית המועצות. הרב ירמיאל בנימינסון שהיה מסור בכל מאודו לרבי הריי&quot;צ - היה אחד מאותם עשרה שהשתתפו באותה אסיפה מרטיטה, וקיבל עליו - ככל משתתפיה - להלחם עד הסוף למען היהדות ויהודים. <br /> <br /> ==הרבנות בזאלבין ==<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ז הוצע לרב ירחמיאל - שהיה כבר בעל בעמיו - לבא לכהן פאר כרבה של [[זלאבין]], במקומו של הרה&quot;ת [[משה אקסלרוד]] שעבר לכהן כרב בעיר סוראז. <br /> <br /> ר' ירחמיאל שאל לדעתו של הרבי הריי&quot;צ לגבי המינוי המוצע, ונענה בהסכמה וברכה ובברכת מז&quot;ט לגבי משרתו החדשה (אג&quot;ק ח&quot;א ע' תקסב). <br /> <br /> הערכתם של כל בני הקהילה מגדלם ועד קטנם לרב החדש היו גדולים מאוד. אישיותו העדינה של הרב, יחד עם תוקפו בענייני יהדות, אהבת ישראל האמיתית שלו וגאונותו במקצועות התורה - חברו יחדיו לדמות חסידית שהשפיעה טוב וחסד על בני העיר, וקהל עדת זלאבין זכה בימים טרופים אלו לרב בעל שיעור קומה שינהיגם ללא חת בתוך גלי המים הזידונים. <br /> <br /> ==הצעת הרבנות לראמען ==<br /> <br /> קצת יותר משנה לאחר מכן, בשלהי שנת תרפ&quot;ח הגיעה אל הרב בנימינסון הצעת רבנות לעיר ראמען. <br /> <br /> עד לפני זמן כיהן בה פאר הרב חיים שניאורסאהן צאצא ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נ&quot;ע, ומשנפטר החלו בני העיר לחפש אחר רב חדש, והועלתה הצעה לגבי הרב בנימינסון. אחד מהעסקנים החשובים בעיר - החסיד ר' יחזקאל גרינפרעס שלח - בשם הקהלה - מכתב בנידון לרבי הריי&quot;צ, ובמקביל הועלתה ההצעה בפני הרב בנימינסון שגם הוא שאל את הרבי. <br /> <br /> בשני מכתבים הנושאים את אותו התאריך: כ&quot;ו באייר תרפ&quot;ח מביע הרבי הריי&quot;צ את הסכמתו וברכתו לעניין. במכתב הממוען לר' יחזקאל משבח הרבי עד מאוד את הרב בנימינסון ומפליא במעלותיו ע&quot;י יוכל לנהל את העיר בחן וחסד. <br /> <br /> ==בחזרה לזלאבין==<br /> <br /> בסופו של דבר, לא הסתדרה הרבנות בראמען, גם כאן עקב מדותיו התרומיות של הרב בנימינסון. הרב אכן נסע לראמען כדי להכירה מקרוב, אך שם התברר לו, כי מחלקת ישיבת תומכי תמימים בעיר נתבטלה, וכיוון שנשאר ללא משרה, היו כאלו שאמרו על ר' יעקב כי הוא ראוי להיות רב העיר. <br /> <br /> מששמע הרב בנימינסון כך, חזר חזרה לעירו זלאבין בה כיהן עד סביבות שנת תרצ&quot;ד. <br /> <br /> הרב בנימינסון הקים בעיר רשת יהודית של בתי כנסת, מקוואות, חדרים, מלמדים ושובי&quot;ם.<br /> <br /> במשך התקופה הלכו ותכפו הצרות, הקג&quot;ב שמר את צעדיו של הרב, ואף פעם אחת נאסר. ואילולא הרעש שהקימו יהודי העיר שאהבו את רבם מאד - מי יודע מה היה עולה בגורלו. הרב בנימינסון ומשפחתו החלו איפוא לחפש ולברר אודות אפשרויות יציאה מרוסיה. <br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> <br /> דרך ליגאלית לצאת מרוסיה הייתה לפגוש את קאלינין נשיא רוסיה, ולהגיש לידיו את מכתב הבקשה.<br /> <br /> בתקופה זו חלתה הרבנית אשת הרב בעיניה, והיה צורך דחוף להוציאה על מנת לנתחה בריגא. נראה, כי כוונתו של הרב בתחילה היתה לנסוע לאה&quot;ק, אך עקב מחלתה של זוגתו נבצר ממנו הענין, והוחלט לצאת לריגא. <br /> <br /> בחוץ לארץ גם דאגו אנשים שונים לאשרות הכניסה לריגא, ובנידון זה אנו מוצאים מכתב מהרבי הריי&quot;צ לנוגעים בדבר להחליף את ניירותיו של הרב בינמינסון מאה&quot;ק לריגא, ענין המראה את חיבתו בעיני הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> בלית ברירה, החליט הרב בנימינסון לנסות להפגש עם קאלינין. הוא עשה את מסעו אל מוסקבה והמתין ליד משרדו, בתקווה שיתמזל מזלו ויצליח לפגוש את קאלינין מחוץ למשרדו. בחסדי השי&quot;ת פגש לאחר כמה ימים את הנשיא קאלינין והגיש לידיו את הניירות. היה זה נס גדול, כיוון שהיתה זו הדרך היחידה עבור הרב לצאת מרוסיה ולהציל בכך כנראה את חייו. <br /> <br /> לאחר שלשה שבועות נתמלאה בקשתם, ומשפחת בנימינסון קיבלה את הדרכונים המאפשרים את היציאה מרוסיה. <br /> <br /> עיקר הבעיה היתה לצאת עם הספריה, שכללה גם את ספריו של הרב ווילדא שהיו יקרי ערך. השלטונות התירו להוציא ספרים עד שווי של 200 רובל, כשכאן הגיעו הספרים לשווי פי חמישים ושבעים מכך. <br /> <br /> בני המשפחה וידידים, כמו הרב מרדכי שוסטרמאן שהיה בן בית אצל הרב, 'פיברקו' מחירים על הספרים, כך ניתן היה להעבירם לבסוף מחוץ לרוסיא. <br /> <br /> ==מחוץ לרוסיה== <br /> <br /> בשלהי שנת תרצ&quot;ד, יצאו הרב בנימינסון ומשפחתו בחסדי ה' מעמק הבכא, בואכה ריגא. <br /> <br /> עם הגיעם, שלח הרב מכתב לרבי הריי&quot;צ ששהה אז ב[[אטוואצק]] על דבר יציאתם מן המיצר אל המרחב. <br /> <br /> בהמשך, לא הסתדר הרב בינמינסון בריגא, והחלו מחשבות להגר ללונדון שם דרה אחותו של הרב.<br /> <br /> לאחר בירורים התקבל ב&quot;ה הרשיון מממשלת אנגליה, והרב התעתד להגר ללונדון כשנה וחצי אחר-כך.<br /> <br /> באנגליה הסתדרו הרב ומשפחתו בלונדון, ושהו שם עד סוף המלחמה. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ שלח אליו מכתב ברכה לרגל הסתדרותו, ובנוסף גם מכתב לאנשי בית הכנסת פאלטאווה על מנת שיקבלוהו כנראה כ[[משפיע]]. לא ידוע האם הסתדר הרב בתעודתו זו, אך ידוע כי בתקופה מסוימת שימש כראש ישיבתו של הרב אונדספער. <br /> <br /> כשהחלה המלחמה החלה לונדון להתמלא פליטים חסרי בית. רוחב לבו של הרב פתח בפניהם את דלתות ביתו, והבית שימש כאכסניה יהודית לעשרות יהודיים בכל משך זמן המלחמה. <br /> <br /> אחר המלחמה, היה הרב אחד האחראים על השחיטה של ממשלת אירלנד. הענין היה, כי ממשלת אירלנד תרמה לארץ ישראל שלש טון בקר, והיו דרושים שוחטים, בודקים, רבנים ועוד צוות נרחב שיתעסק בנושא. <br /> <br /> הרב [[בנימין גורודצקי]] שהיה בא כח הרבי הריי&quot;צ ומנהל הלשכה לפליטים, קיבל על עצמו את הענין, ומינה את הרב בנימינסון לאחד האחראים על הפרוייקט. <br /> <br /> בכל אותה תקופה עמד הרב בקשר מכתבים עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וחתנו [[הרבי]].<br /> <br /> ==בארצות הברית==<br /> <br /> לקראת תחלת תש&quot;י היגר הרב בנימינסון עם משפחתו לארה&quot;ב. בהגיעו, נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> הרב בנימינסון קבע את משכנו במיאמי פלורידה. <br /> <br /> לאחר הסתקלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[י' שבט תש&quot;י]] הרב בינמינסון היה אחד הראשונים שהתקשר אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. כפי שהתקשר בכל מאודו ונפשו אל הנשיאים הקודמים, בביטול מוחלט כעבד לפני רבו. וכרגיל - הביע את דעתו בתוקף וביושר האופייניים לו. <br /> <br /> צעד משמעותי ביותר שעשה הרב בנימינסון, ואולי אף משמעותי לגבי ענין הנשיאות בכלל היה בט&quot;ו אלול תש&quot;י. אז אירגן הרב בנימינסון עשרה מזקני וחשובי האברכים, ויחד עמם נסעו לציון כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שם הקריא הרב [[פ&quot;נ כללי]] - בשם כל אנ&quot;ש (את הפ&quot;נ כתב הרב בנימינסון) - שבו מבקשים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הכ&quot;מ שיפעל אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א שיואיל לקבל ע&quot;ע את עטרת הנשיאות באופן רשמי ובשלימות. <br /> <br /> אין לנו עסק בדעת עליון, אולם חסידים אומרים כי מאז הקראת פ&quot;נ זה הפסיק הרבי להביע את התנגדותו לקבלת הנשיאות כפי שעשה עד כה. <br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות, הקפיד להגיע לחודש החגים ומועדים נוספים, וזכה להיות מהמוזמנים לסעוד על שולחנו של הרבי. <br /> <br /> לאחר תקופה קצרה עבר להתגורר במונטריאל, שם מונה כחבר בית הדין, רב בית כנסת נוסח האר&quot;י, וראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בר&quot;ח שבט שנת תשט&quot;ו בגיל שבעים ואחד החזיר הר' ירחמיאל בנימינסון את נשמתו לבוראה. על פי הוראת הרבי, נטמן ליד האהל הק'. <br /> <br /> לאחר פטירתו מסר בנו לרבי את כל הביכלאך שהיה ברשות אביו. הרבי ביקש לשלם, וכמובן שהוא סירב. באותה תקופה הדפיס הרבי את חוברות &quot;[[לקוטי דיבורים]]&quot;, ובאחת מהן הדפיס הרבי הקדשה מטעמו לעילוי נשמת הרב בנימינסון. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ב]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99&diff=15204 2007-10-31T16:41:19Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו|2]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%A7%D7%A1%22%D7%95&diff=15201 2007-10-31T15:08:27Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>נראה מיותר לכתוב בשם הערך (2 כרכים)</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%A7%D7%A1%22%D7%95&diff=15200 2007-10-31T15:08:06Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>בספר '''מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ו''' (ב' כרכים) מובאים ה[[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקס&quot;ט]].<br /> <br /> ==המאמרים בחלק א'==<br /> <br /> *להבין ענין ק&quot;ש - ליל שבת פ' נח.<br /> <br /> *נוסח שני: שמע ישראל <br /> <br /> *נוסח שלישי: שמע ישראל <br /> <br /> *תניא בספרי מי כה' אלקינו <br /> <br /> *להבין בתוספת ביאור מאמר אנת הוא חד - ביום הש&quot;ק פ' וירא <br /> <br /> *נוסח שני: פתח ואמר אנת הוא חד <br /> <br /> *שמע ישראל <br /> <br /> *להבין מאמר הזוהר פ' חיי שרה אר&quot;ש <br /> <br /> *להבין בתוס' ביאור שרש ענין הנ&quot;ל <br /> <br /> *להבין ענין מ&quot;ש בתיקונים דקוב&quot;ה ושכינתי' יגערו בס&quot;מ <br /> <br /> *להבין שרש התהוות הזמן <br /> <br /> *ויהיו חיי שרה <br /> <br /> *ותוספת ביאור הדברים הנ&quot;ל <br /> <br /> *אני הנה בריתי אתך <br /> <br /> *להבין שרשן של הדברים הנ&quot;ל <br /> <br /> *להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע&quot;פ ויקח מאבני המקום - מליל ש&quot;ק פ' ויצא <br /> <br /> *נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע&quot;פ ויקח מאבני המקום <br /> <br /> *למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה <br /> <br /> *ויאבק איש עמו - ליל ש&quot;ק פ' וישלח <br /> <br /> *נוסח שני: בזוהר פ' וישלח ויאבק איש עמו <br /> <br /> *להבין מאמר הזהר פ' וישב ר&quot;ש פתח אך אל הפרוכת <br /> <br /> *נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר&quot;ש פתח אך אל הפרוכת <br /> <br /> *ענין מצות פדיון הבן - יום א' ערב [[חנוכה]] <br /> <br /> *נוסח שני: וידבר גו' קדש לי כל בכור <br /> <br /> *מזמור שיר חנוכת הבית לדוד <br /> <br /> *חנוכת הבית לדוד <br /> <br /> *רבת את ריבם <br /> <br /> *רני ושמחי בת ציון <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים הנ&quot;ל <br /> <br /> *נוסח שני: ביאור רני ושמחי בת ציון - מש&quot;ק פ' ויגש <br /> <br /> *נוסח שני: בזהר פ' ויגש ויברך יעקב את פרעה <br /> <br /> *יהודה אתה יודוך אחיך שבת פ' ויחי <br /> <br /> *להבין שרש הדברים הנ&quot;ל - מיום א' פ' שמות <br /> <br /> *נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך <br /> <br /> *להבין שרשן של הדברים הנ&quot;ל <br /> <br /> *נוסח שלישי: ביאור יהודה אתה <br /> <br /> *הטוב שמך ולך נאה להודות <br /> <br /> *[אדון הנפלאות] אשירה לה' כי גאה גאה <br /> <br /> *יונתי בחגוי הסלע <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים הנ&quot;ל <br /> <br /> *וקבל היהודים פורים בסעודה <br /> <br /> *נוסח שני: וקבל היהודים <br /> <br /> *ויאמר המן בליבו למי יחפוץ המלך <br /> <br /> *אם ישים אליו לבו בסעודה הנ&quot;ל <br /> <br /> *ביאור על הנ&quot;ל <br /> <br /> *בגמרא (מסכת פסחים קיט, ב) דרש רב עוירא עתיד הקב&quot;ה לעשות סעודה <br /> <br /> *נוסח שני: הנותן שלג כצמר <br /> <br /> *ענין יין המשומר (המשך) <br /> <br /> *ביאור שני לדרוש ע&quot;פ יונתי בחגוי הסלע <br /> <br /> *הראיני את מראיך יום שבת פ' צו <br /> <br /> *נוסח שני: הראיני את מראיך <br /> <br /> *ועשית ציץ <br /> <br /> *וירא ישראל את היד הגדולה שביעי של פסח<br /> <br /> *ויסע משה <br /> <br /> *ביאור הדברים ע&quot;פ וקבל היהודים <br /> <br /> *נוסח שני: ביאור ע&quot;פ וקבל היהודים <br /> <br /> *להבין ענין מה שארז&quot;ל אין אדם עובר עבירה <br /> <br /> *אם בחוקותי תלכו <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים הנ&quot;ל <br /> <br /> *להבין מ&quot;ש באיוב<br /> <br /> ==המאמרים בחלק ב'==<br /> <br /> *שאו את ראש <br /> <br /> *ענין החושן ואפוד <br /> <br /> *ביאור לדרוש דאם בחוקותי תלכו <br /> <br /> *משה ידבר חג השבועות <br /> <br /> *מראיהם ומעשיהם חג השבועות <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים הנ&quot;ל <br /> <br /> *ולהבין כל הנ&quot;ל בתוספת ביאור <br /> <br /> *נוסח שני: משה ידבר <br /> <br /> *מאמר הזוהר נשא בחללא דגולגלתא <br /> <br /> *כה תברכו את בנ&quot;י - משבת פ' נשא <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *בהעלותך את הנרות פ' בהעלותך<br /> <br /> *זוהר פ' שלח והי' ביום ההוא <br /> <br /> *ועתה יגדל נא כח - משבת פ' שלח לך<br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך אתך תשאו שבת פ' קרח <br /> <br /> *נוסח שני: זוהר קרח מאן דעביד ימינא שמאלא <br /> <br /> *אז ישיר ישראל <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *נוסח שני: עלי באר ענו לה <br /> <br /> *ברוך שאמר והי' העולם <br /> <br /> *נוסח שני: ברוך שאמר והי' העולם (בקיצור) <br /> <br /> *נוסח שני: ברוך שאמר והי' העולם <br /> <br /> *החלצו מאתכם <br /> <br /> *להבין שרש הדברים <br /> <br /> *נוסח שני: לתת נקמת הוי' במדין <br /> <br /> *נוסח שני: ענין החלצו מאתכם <br /> <br /> *זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הוי' <br /> <br /> *וידעת היום שבת נחמו <br /> <br /> *להבין שרש הדברים <br /> <br /> *כי תשמע בקול שבת פ' ראה <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *זהר בלק פתח האי ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה - משבת פ' ראה <br /> <br /> *ר&quot;מ שופטים לא יקום עד א' באיש <br /> <br /> *ולא אבה ה' אלקיך - משבת פ' כי תצא <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *להבין שרש ענין הקללות שבתוכחה <br /> <br /> *כי כארץ תוציא צמחה שבת פ' נצבים <br /> <br /> *קיצורים לד&quot;ה כי כארץ <br /> <br /> *להבין שרש הדברים <br /> <br /> *יסובבנהו יבוננהו <br /> <br /> *תורה צוה לנו משה שמחת תורה <br /> <br /> *להבין שרש הדברים <br /> <br /> *נוסח שני: תורה צוה <br /> <br /> *נוסח שני: ביאור על התורה <br /> <br /> *נוסח שלישי: לבאר מ&quot;ש שתכלית העבודה <br /> <br /> *בהקדמת הזוהר ר&quot;ח פתח כשושנה בין החוחים <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_-_%D7%AA%D7%A7%D7%A1%22%D7%98&diff=15199 2007-10-31T15:07:29Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>בספר '''מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ט''' מובאים ה[[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקס&quot;ט]]. <br /> <br /> ==רשימת המאמרים==<br /> *מים רבים <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *ביאור ד&quot;ה מים רבים <br /> <br /> *זכור את יום השבת <br /> <br /> *קול דודי הנה זה בא <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *ולהבין בתוספת הביאור <br /> <br /> *יונתי בחגוי הסלע <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *להבין שרש ענין יונתי <br /> <br /> *והתהלכתי בתוככם <br /> <br /> *כמיפלגי ברקיע <br /> <br /> *זכור את יום השבת <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *ואולם חי אני <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *עולת תמיד <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *כתיב ולקחתי דגני <br /> <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> <br /> *ביאור על ד&quot;ה בגמרא רמי' כו' ולקחתי דגני <br /> <br /> *הללו את ה' כל גוים <br /> <br /> *ביאור על ד&quot;ה הללו את ה' כל גוים - מכ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי <br /> <br /> *ביאור על ד&quot;ה צדקת פרזונו תקס&quot;ט - מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ <br /> <br /> *רשימה קצרה ע&quot;ד הכת&quot;י <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%A7%D7%A2%22%D7%91&diff=15198 2007-10-31T15:06:04Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>'''מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;ב''' הינו ספר ובו ה[[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקע&quot;ב]]. <br /> <br /> ==רשימת המאמרים:==<br /> <br /> *האזינו השמים <br /> *בשם הה&quot;ק ר' מענדיל <br /> *המצנפת של כה&quot;ג <br /> *צדיקים מה הם עושים <br /> *נוסח אחר: להבין מ&quot;ש במדרש ע&quot;פ וקוי ה' <br /> *ביום השמיני עצרת <br /> *ביאור ענין שהמזל <br /> *שרשי הדברים ע&quot;פ ביום השמע&quot;צ <br /> *נוסח אחר: ביום השמיני עצרת <br /> *להבין שרשי הדברים <br /> *קיצור על הנ&quot;ל <br /> *שייך לתורה ע&quot;פ ביום ה[[שמיני עצרת|שמע&quot;צ]] <br /> *שייך לביאור שעל תורה הנ&quot;ל <br /> *סלח לנו אבינו <br /> *למרבה המשרה <br /> *ענין ר&quot;ח <br /> *להבין ענין [[ר&quot;ח]] <br /> *שחורה אני <br /> *בנימין זאב יטרף <br /> *השתחוו[ לה' בהדרת קדש <br /> *ארדה נא ואראה <br /> *ענין כי שנואה לאה <br /> *ענין שנא' באמהות שהיו יפ&quot;ת<br /> *נוסח אחר: ורחל היתה יפ&quot;ת<br /> *ענין מארז&quot;ל כל הקורא ק&quot;ש <br /> *אכלו רעים שתו ושכרו דודים <br /> *ואת גביעי גביע הכסף <br /> *וידבר אלקים גו' וארא <br /> *להבין מ&quot;ש בלקוטי תורה בענין טעם דמ&quot;ע שהזמן גרמא <br /> *הנה להבין ענין הנ&quot;ל בתוס' ביאור <br /> *להבין מפני מה נאמר ביצירת חיות <br /> *ענין יתרו <br /> *זהר תרומה ואתערו חברייא <br /> *כתיב כי מחה אמחה<br /> *נוסח אחר: כתיב מחה אמחה<br /> *צאינה וראינה<br /> *שוש תשיש <br /> *משמח חתן וכלה <br /> *שמח תשמח <br /> *יביאו לבוש מלכות <br /> *ביאור על התורה הנ&quot;ל - איתא במ&quot;ח <br /> *בגמרא ר&quot;ה גבי כורש <br /> *ויקרא אלף זעירא <br /> *אדם כי יקריב <br /> *סוד ויקרא אל משה <br /> *ביום ההוא יגלח <br /> *נוסח אחר: ביום ההוא יגלח<br /> *[ויט משה גו' וישב הים לפנות בוקר לאיתנו]. <br /> *ענין קרי&quot;ס רמא <br /> *נוסח אחר: להבין ענין קי&quot;ס <br /> *מה יפו פעמיך רסא <br /> *להבין ביאור הדברים <br /> *ענין והתהלכתי <br /> *להבין ענין השבת <br /> *הנה גלות ישראל <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מענדל מעדנל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%A7%D7%A2%22%D7%91&diff=15197 2007-10-31T15:00:33Z

<p>מענדל מעדנל: </p> <hr /> <div>להעביר ל: מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;ב</div>

מענדל מעדנל