https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%94+%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C 2026-04-16T05:10:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%9D_(%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D)&diff=111276 2011-08-12T00:03:48Z

<p>מענדלה ביטול: </p> <hr /> <div>אדם הוא כינוי לכל אחד מהעולמות שברא ה' - משום שהעולמות נבראו בציור אדם.<br /> <br /> בחסידות נקרא האדם עולם קטן, ואילו העולם נקרא אדם גדול.<br /> <br /> ==העולם הזה==<br /> <br /> כתוב בקהלת רבה פ&quot;א: &quot;אמר ר' ברכיה בשם ר' שמעון בן לקיש כל מה שברא הקב&quot;ה באדם ברא בארץ, לדוגמא, אדם יש לו ראש והארץ יש לה ראש שנאמר וראש עפרות תבל. אדם יש לו עינים והארץ יש לה עינים שנאמר וכסה את עין הארץ. אדם יש לו אזנים והארץ יש לה אזנים שנאמר והאזיני ארץ. אדם יש לו פה והארץ יש לה פה שנאמר ותפתח הארץ את פיה. אדם אוכל והארץ אוכלת שנאמר ארץ אוכלת יושביה. אדם שותה והארץ שותה שנאמר למטר השמים תשתה מים. אדם מקיא והארץ מקיאה שנאמר ולא תקיא הארץ. אדם יש לו ידים והארץ יש לה ידים שנאמר והארץ הנה רחבת ידים. אדם יש לו ירכים והארץ יש לה ירכים שנאמר וקבצתים מירכתי ארץ. אדם יש לו טבור והארץ יש לה טבור שנאמר יושבי על טבור הארץ. אדם יש לו ערוה והארץ יש לה ערוה שנאמר לראות את ערות הארץ באתם. אדם יש לו רגלים והארץ יש לה רגלים, שנאמר והארץ לעולם עומדת.<br /> <br /> ==העולמות העליונים==<br /> <br /> אף אלו מכונים בשם אדם, על שם התלבשות ה[[אור אין סוף]] ב[[כלים]] של [[עשר ספירות|עשר הספירות]] שהם בציור אדם כביכול, כדאיתא בזוהר &quot;חסד דרוע ימינא גבורה דרוע שמאלא&quot;, ואור א&quot;ס ב&quot;ה מתלבש בהם - כמו שהנשמה מתלבשת בגוף להאיר בו, ולהתגלות באמצעותו גם בסביבתו - מחוץ לו,<br /> וכך אור א&quot;ס ב&quot;ה מתלבש בעולמות העליונים.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> <br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=111275 2011-08-11T23:25:26Z

<p>מענדלה ביטול: /* ראשיתך מצער */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מטע.jpg|left|thumb|280px|מטעי האתרוגים בכפר חב&quot;ד]]<br /> חסידי חב&quot;ד מקפידים לברך על [[אתרוג]] שהגיע מדרום [[איטליה]] דווקא הנקראים: &quot;אתרוגי קלבריה&quot; או: &quot;אתרוגי יאנווע&quot;.<br /> <br /> ==רקע== <br /> <br /> אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. <br /> <br /> גם שו&quot;ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: &quot;דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע&quot;כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן&quot;. <br /> <br /> מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. [[הרבי]] מלך המשיח מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר ‘משמני הארץ יהיה מושבך’ (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו&quot;ר הזקן: כי כשאמר הקב&quot;ה למשה רבנו ‘ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו’’ - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה. על כן נהגו חסידי חב&quot;ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלברי, כפי המובא בספר המנהגים: קבלה בידינו מאדמו&quot;ר הזקן - בעל התניא והשו&quot;ע - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ואתרוגי קלבריה==<br /> <br /> במשך הדורות השתדלו נשיאי חב&quot;ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: &quot;מנהג חסידי חב&quot;ד לקחת ד’ מינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער’ ע&quot;ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער’ ע&quot;ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] זצוקלל&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ&quot;. <br /> <br /> החסיד הנודע הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר’ ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי לקחת ‘גידול’ כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב.<br /> <br /> ==בעיות שהתעוררו לפתע== <br /> <br /> בראשית שנות היודי&quot;ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות’ אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי. <br /> <br /> עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת תשי&quot;ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] ע&quot;ה שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: &quot;מאשר הנני קבלת מכתבו מי&quot;ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוו&quot;ד... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר...&quot; (חלק ז’ עמ’ קס). <br /> <br /> מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב&quot;ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ע&quot;ה. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. <br /> <br /> בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר’ ישראל ג’יקובסון - שהיה לו יד ורגל בענייני האתרוגים באיטליא - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. <br /> <br /> מצוייד בהוראות והנחיות הרבי כיצד לפעול יצא ר’ ישראל לאיטליה. בהגיעו, חקר ודרש אחר דרכי הגידול, ביקר במטעים ואסף כל פיסת מידע שתסייע בבדיקה. מסקנותיו של ר’ ישראל אכן אימתו את החששות! מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה. <br /> <br /> ר’ ישראל דיווח על ממצאיו לרבי. בעקבות זאת הורה הרבי כי מעתה ואילך ניתן לקחת רק ממטעים שהנם תחת השגחת שני רבנים תושבי המקום. נוסף לכך - בשעת הקטיף - צריכים להיות נוכחים שני עדים על כל עץ - שיאשרו שאתרוגים אלו נקטפו מעץ ללא חשש הרכבה. <br /> <br /> ==פרדסי אתרוגים בכפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בסביבות שנת תשט&quot;ו היה [[כפר חב&quot;ד]] עדיין ישוב טרי וחדש. תושביו היו יהודים חסידיים שהגיעו מרוסיה ועיקר פרנסתם הייתה מעבודה חקלאית. <br /> <br /> באחד הימים הופיע בכפר יהודי מכפר חסידים. הוא ידע כי כפר חב&quot;ד הינו ישוב דתי-חסידי, ועל כן טרח ובא לכפר כשבאמתחתו מספר שתילי אתרוגים רכים. הוא עבר בכפר, כשהוא מציע לתושבים לקנות ממנו את השתילים על מנת לנוטעם ולגדל מהם עצי אתרוגים. מספר תושבים קיבלו את עצתו וקנו ממנו שתילים. ביניהם היו ר’ אליהו ריבקין ע&quot;ה ור’ לייב פרמן ע&quot;ה. היהודי מכפר חסידים עזר לטעת את האתרוגים, נידב מספר עצות, והלך לדרכו. <br /> <br /> כך קמו פרדסי האתרוגים הראשונים בכפר חב&quot;ד. אז, לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית. <br /> <br /> ==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל== <br /> <br /> במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה <br /> <br /> ההצעה שהועלתה אז בפני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. <br /> <br /> בסביבות קיץ [[תשט&quot;ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד מרגש בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני [[אנ&quot;ש]] בעת ההיא - הרה&quot;ג ר’ שניאור זלמן גרליק ע&quot;ה, רבו של כפר חב&quot;ד, הרה&quot;ג ר’ [[דוד חנזין]] ע&quot;ה, והרה&quot;ח ר’ [[אברהם פריז]] ע&quot;ה. <br /> <br /> הרב אלבוים בישר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט&quot;ז אייר תשט&quot;ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב&quot;ד]] כי ‘שם צוה ה’ את הברכה עד העולם’. <br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב&quot;ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב&quot;ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר’ אברהם שמואל גרליק ע&quot;ה שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר’ נחמן ור’ אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב&quot;ד וניטעו שם בשמחה רבה. <br /> <br /> כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב&quot;ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. אמנם אין להם את מעלת ‘משמני הארץ יהיה מושבך’, אך לפחות אלה הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. מעתה, יוכלו חסידי חב&quot;ד לקנות אתרוג מהודר במקום בטוח, בשעה שהמצב באיטליא הלך והתערפל.<br /> <br /> ==ראשיתך מצער== <br /> <br /> מגדלי האתרוגים בכפר חב&quot;ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם. <br /> <br /> כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו’ ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מארבעת המינים. <br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ג נסע ר’ אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. <br /> <br /> הרב ריבקין ע&quot;ה נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו ארצה הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]] ע&quot;ה, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי. <br /> <br /> בשנת תנש&quot;א נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות’ וישנו השנה ‘שטורעם’ מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ&quot;ש. <br /> <br /> הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 00: 2 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא. <br /> <br /> כיום כול פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.<br /> <br /> == נתינת האתרוג לרבי== <br /> <br /> הרב אליהו ריבקין שלח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת תשי&quot;ט. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב. <br /> <br /> בכל שנה מונתה משלחת מכובדת שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. [[ועד כפר חב&quot;ד]] היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה הנגריה בבית הספר למלאכה. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות. <br /> <br /> הרב [[שמעון בקרמן]], שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. בפעם הראשונה שהצטרף למשלחת היה בשנת תשכ&quot;ו, ומשנת תשל&quot;ו ואילך הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=798 למה דווקא קלבריה?]<br /> <br /> [[קטגוריה:מנהגי חב&quot;ד]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=111274 2011-08-11T23:23:07Z

<p>מענדלה ביטול: /* הקשר עם חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]החסיד ה[[משפיע]] הרב '''ראובן דונין''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]] בבית של שומרי מצוות (דור שביעי ב[[חב&quot;ד]]). הוריו התגוררו בחיפה. הוא הושפע מהסביבה החלוצית בתקופת הקמת המדינה, וחיפה, שהיתה אז סמל של מפא”י על כל המשתמע: עבודה, חלוציות, חיים ללא עול תורה ומצוות וגם אנטי-דת.<br /> <br /> ראובן עבד בבחרותו כטרקטוריסט, הוא הכשיר קרקעות לקראת בניית שיכוני מגורים ברחבי הארץ. הוא סייע לבניית מפעלים, סלל שטחים לפרדסים ושדות, ובעצם עסק בכל עבודה מתבקשת כל עוד היא קשורה לטרקטור. את לילותיו בילה עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה; חיים ללא עול.<br /> <br /> ==הקשר עם חב&quot;ד==<br /> <br /> בשלב מסוים עבר אחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]] יבדלחט”א, ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. באחת מפגישותיהם ביקש האח הצעיר מראובן שיסתכל בדף כלשהו שהביא. ראובן סירב, אולם לאחר תחנונים ניאות. כבר בהתחלה המילים תפסו את לבו “[[אור אין סוף]]” “[[יש מאין]]”, אלו היו המושגים שראה לראשונה והוא התחבר אליהם מהרגע הראשון.<br /> <br /> [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> <br /> המילים הללו הגיעו בזמן הנכון אל חייו, שכן אז החל להרגיש רוויה מעבודתו, מחלוציותו ומבילוייו. הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות אורח חיים שונה. בתחילה ביקר בישיבות שונות, בהן שהה תקופות קצרות, אך לא מצא בהן מרגוע לנפשו והוא חזר אל הטרקטורים והשופלים במחצבות בהן עבד. הכמיהה למשהו אחר, פנימי יותר, הלכה והעצימה, ובאחד הימים כשאביו הודיע לו שקצה נפשו בהתנהגותו ואם לא יבוא איתו לישיבה שבה לומד אחיו (אברהם) אז הסכים ראובן מצד כיבוד אב להתלוות אליו לישיבה.<br /> <br /> לבסוף נסעו השניים לישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] סירב לקבלו, ר' תנחום (אביו של ראובן) בכה והפציר, ור' שלמה חיים לא השיב, רק התבונן בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו, ולבסוף הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. הוא התקבל, כשר' [[שלמה חיים קסלמן]] מחבר אותו עם התמים(אז) כיום המשפיע ר' [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br /> <br /> כמו זרם מים שוטף שפרץ סכר, כך הרגיש ראובן באותם ימים. הוא ישב ושקד בהתמדה בלימוד נגלה וחסידות, והתמדתו היתה לשם דבר עד שהמשפיע העיר לו באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שלא יקבל גאווה מהשגיו כיון שאין זה אלא ב”[[אתערותא דלעילא]]”.<br /> <br /> ==הפגישה הראשונה עם הרבי==<br /> <br /> בשלב מסויים, הרגיש כי ההתעוררות הנפשית העצומה שאחזה בו החלה להירגע. כמעט נעצרה, והוא ששמע רבות בישיבה על [[הרבי]], רצה לנסוע לרבי כדי לקבל כוחות רוחניים מיוחדים. ר’ שלמה חיים לא הסכים לכך בקלות, והוא שאל אותו אם כבר סיים ללמוד את כל הספרים, שהוא חושב שיש לו זכות לנסוע לרבי.<br /> <br /> בסופו של דבר קיבל את האישור, גייס את הכסף בעבודתו בטרקטור, ויצא לדרך.<br /> <br /> בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב, כפי שסיפר בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] (י”א ניסן תשנ”ב:<br /> <br /> “עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי... עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה”.<br /> <br /> זו היתה הפגישה הראשונה של הרב דונין עם הרבי - פגישה שהובילה בעקבותיה פגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס חם ומיוחד שרק חסידים מעטים זכו.<br /> <br /> ==היחידות הראשונה==<br /> חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br /> <br /> “ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא תיאר לימים.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> “הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.<br /> <br /> “הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> “הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם כל יעלה על דרך התורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב, ולאחר מכן נדבר על התשובה”.<br /> <br /> “לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.<br /> <br /> ==אהבת אב לבנו==<br /> <br /> זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ==שליח הרבי בחיפה==<br /> <br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה “[[בית חב&quot;ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה לכפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br /> <br /> ==מפיץ נאמן של בשורת הגאולה וזהות הגואל==<br /> ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}”. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך י&quot;א [[מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.<br /> <br /> ==שהרבי יחייך==<br /> [[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br /> <br /> הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; מכיל ביוגרפיה מקיפה על המשפיע ר' ראובן דונין, המביא ללא מסכות את דמותו הרבגונית שנגעה בליבם של המונים מחב&quot;ד.<br /> <br /> בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינם שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה&quot;פלפל&quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כמעט עשור ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ===בניו===<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב&quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> *הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> *הרב [[מנחם מנדל דונין]] מחנך ידוע, לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר חב&quot;ד כפר סיטרין]].<br /> <br /> *הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> <br /> *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br /> <br /> *ר' שמואל דונין - [[רחובות]].<br /> <br /> *ר' שניאור זלמן דונין - [[נהריה]].<br /> <br /> ===חתניו===<br /> <br /> *ר' ירון בר זוהר - סמנכ&quot;ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br /> <br /> *ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> *ר' שמואל ספיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|דונין ראובן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], [[מגדל העמק]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''שהרבי יחייך - סיפורים ואמרות מראובן דונין''', חנוך שחר, [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי']<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &quot;שהרבי יחייך&quot;]<br /> *[http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=104007 לרכישת הספר 'שהרבי יחייך']<br /> *[http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=101368&amp;cat=$cat לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=111273 2011-08-11T23:22:35Z

<p>מענדלה ביטול: /* הקשר עם חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]החסיד ה[[משפיע]] הרב '''ראובן דונין''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]] בבית של שומרי מצוות (דור שביעי ב[[חב&quot;ד]]). הוריו התגוררו בחיפה. הוא הושפע מהסביבה החלוצית בתקופת הקמת המדינה, וחיפה, שהיתה אז סמל של מפא”י על כל המשתמע: עבודה, חלוציות, חיים ללא עול תורה ומצוות וגם אנטי-דת.<br /> <br /> ראובן עבד בבחרותו כטרקטוריסט, הוא הכשיר קרקעות לקראת בניית שיכוני מגורים ברחבי הארץ. הוא סייע לבניית מפעלים, סלל שטחים לפרדסים ושדות, ובעצם עסק בכל עבודה מתבקשת כל עוד היא קשורה לטרקטור. את לילותיו בילה עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה; חיים ללא עול.<br /> <br /> ==הקשר עם חב&quot;ד==<br /> <br /> בשלב מסוים עבר אחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]] יבדלחט”א, ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. באחת מפגישותיהם ביקש האח הצעיר מראובן שיסתכל בדף כלשהו שהביא. ראובן סירב, אולם לאחר תחנונים ניאות. כבר בהתחלה המילים תפסו את לבו “[[אור אין סוף]]” “[[יש מאין]]”, אלו היו המושגים שראה לראשונה והוא התחבר אליהם מהרגע הראשון.<br /> <br /> [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> <br /> המילים הללו הגיעו בזמן הנכון אל חייו, שכן אז החל להרגיש רוויה מעבודתו, מחלוציותו ומבילוייו. הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות אורח חיים שונה. בתחילה ביקר בישיבות שונות, בהן שהה תקופות קצרות, אך לא מצא בהן מרגוע לנפשו והוא חזר אל הטרקטורים והשופלים במחצבות בהן עבד. הכמיהה למשהו אחר, פנימי יותר, הלכה והעצימה, ובאחד הימים כשאביו הודיע לו שקצה נפשו בהתנהגותו ואם לא יבוא איתו לישיבה שבה לומד אחיו (אברהם) אז הסכים ראובן מצד כיבוד אב להתלוות אליו לישיבה.<br /> <br /> לבסוף נסעו השניים לישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] סירב לקבלו, ר' תנחום (אביו של ראובן) בכה והפציר, ור' שלמה חיים לא השיב, רק התבונן בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו, ולבסוף הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. הוא התקבל, כשר' שלמה חיים קסלמן]] מחבר אותו עם התמים(אז) כיום המשפיע ר' משה נפרסטק שישמש לו כמעין חונך.<br /> <br /> כמו זרם מים שוטף שפרץ סכר, כך הרגיש ראובן באותם ימים. הוא ישב ושקד בהתמדה בלימוד נגלה וחסידות, והתמדתו היתה לשם דבר עד שהמשפיע העיר לו באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שלא יקבל גאווה מהשגיו כיון שאין זה אלא ב”[[אתערותא דלעילא]]”.<br /> <br /> ==הפגישה הראשונה עם הרבי==<br /> <br /> בשלב מסויים, הרגיש כי ההתעוררות הנפשית העצומה שאחזה בו החלה להירגע. כמעט נעצרה, והוא ששמע רבות בישיבה על [[הרבי]], רצה לנסוע לרבי כדי לקבל כוחות רוחניים מיוחדים. ר’ שלמה חיים לא הסכים לכך בקלות, והוא שאל אותו אם כבר סיים ללמוד את כל הספרים, שהוא חושב שיש לו זכות לנסוע לרבי.<br /> <br /> בסופו של דבר קיבל את האישור, גייס את הכסף בעבודתו בטרקטור, ויצא לדרך.<br /> <br /> בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב, כפי שסיפר בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] (י”א ניסן תשנ”ב:<br /> <br /> “עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי... עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה”.<br /> <br /> זו היתה הפגישה הראשונה של הרב דונין עם הרבי - פגישה שהובילה בעקבותיה פגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס חם ומיוחד שרק חסידים מעטים זכו.<br /> <br /> ==היחידות הראשונה==<br /> חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br /> <br /> “ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא תיאר לימים.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> “הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.<br /> <br /> “הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> “הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם כל יעלה על דרך התורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב, ולאחר מכן נדבר על התשובה”.<br /> <br /> “לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.<br /> <br /> ==אהבת אב לבנו==<br /> <br /> זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ==שליח הרבי בחיפה==<br /> <br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה “[[בית חב&quot;ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה לכפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br /> <br /> ==מפיץ נאמן של בשורת הגאולה וזהות הגואל==<br /> ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}”. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך י&quot;א [[מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.<br /> <br /> ==שהרבי יחייך==<br /> [[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br /> <br /> הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; מכיל ביוגרפיה מקיפה על המשפיע ר' ראובן דונין, המביא ללא מסכות את דמותו הרבגונית שנגעה בליבם של המונים מחב&quot;ד.<br /> <br /> בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינם שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה&quot;פלפל&quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כמעט עשור ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ===בניו===<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב&quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> *הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> *הרב [[מנחם מנדל דונין]] מחנך ידוע, לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר חב&quot;ד כפר סיטרין]].<br /> <br /> *הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> <br /> *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br /> <br /> *ר' שמואל דונין - [[רחובות]].<br /> <br /> *ר' שניאור זלמן דונין - [[נהריה]].<br /> <br /> ===חתניו===<br /> <br /> *ר' ירון בר זוהר - סמנכ&quot;ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br /> <br /> *ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> *ר' שמואל ספיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|דונין ראובן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], [[מגדל העמק]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''שהרבי יחייך - סיפורים ואמרות מראובן דונין''', חנוך שחר, [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי']<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &quot;שהרבי יחייך&quot;]<br /> *[http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=104007 לרכישת הספר 'שהרבי יחייך']<br /> *[http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=101368&amp;cat=$cat לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=111272 2011-08-11T23:14:53Z

<p>מענדלה ביטול: </p> <hr /> <div>[[תמונה:נחום.jpg|left|thumb|280px|הרב נחום טרבניק]]<br /> הרב '''נחום טרבניק''' נולד לאביו הרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ואמו מרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. <br /> <br /> הרב טרבניק היה חתנו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], כיהן כר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], [[צרפת]] בשנים [[תש&quot;ז]] - [[תש&quot;ט]], שם אף נולד בנו ר פנחס שי', לאחר מכן כר&quot;מ וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולאחר פטירת חותנו כיהן במשך כעשר שנים (תשל''ד - תשד''מ) כרבה של [[כפר חב&quot;ד]], עד פטירתו. כמו כן הוציא לאור מחידושיו בספרו ''מנחת נחום''.<br /> <br /> בליל ‘[[שבת תשובה]]’, ג’ ב[[תשרי]] [[תשד&quot;מ]], נפטר ונטמן בחלקת רבני חב”ד בהר הזיתים. <br /> <br /> ==צעירותו== <br /> <br /> כנער צעיר נדד לישיבתו של [[החפץ חיים]] ששכנה באותם ימים בעיר שומיאטש, פלך מוהוליב. הישיבה הגיעה לשם מראדין בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה ברוסיה. <br /> <br /> באותה תקופה הקוזקים פקדו את העיר מידי פעם, וכמה פעמים אף אסרו את בחורי הישיבה. למרות טירוף המערכות ששרר באותם ימים נוראים, שקד נחום על לימודו בצילם של ראשי הישיבה החפץ חיים והגאון רבי נפתלי טרופ. הישיבה כבר קנתה לה שם בכל העולם היהודי בזכות דמותו המופלאה של ה”חפץ חיים”, ובזכות ראשיה ותלמידיה שנודעו כגדולים בתורה ויראת שמים. תלמידי הישיבה נודעו בשקדנותם העצומה, אהבת התורה ללא גבול, עמקות - ומעל הכול - יראת שמים תמימה וטבעית. <br /> <br /> אפיונים אלו שהוטבעו באישיותו של הרב טרבניק בצעירותו, ניכרו בו כל ימי חייו. <br /> <br /> שנתיים לאחר שהגיע לישיבה, התקרבו הקרבות לעיר, והישיבה עברה לעיר סנאווסק. בעת חירום זו סייעו יהודי העיר וסביבותיה לישיבה שמנתה אז כשמונים תלמידים. כעבור כמה שנים לאחר מכן, כשהחלה המהפיכה הקומוניסטית, השתלטו הבולשביקים על העיר סנאווסק, והחיים בעיירה היו קשים ורעים. למרות זאת בישיבה ותלמידיה לא נגעו, כיון שהישיבה מקורה היה בראדין שתחת ממשלת פולין. <br /> <br /> בשנת תר”פ, שש שנים לאחר שנחום טרבניק הצעיר התחיל ללמוד בישיבה, עברה הישיבה על תלמידיה וראשיה לפולין, זאת כיון שה”חפץ חיים” סבר שליהודים אסור לחיות בברית המועצות תחת מרות הקומוניסטים. עד כדי כך היה נחרץ בדעתו, עד שהודיע כי מותר לצאת ברכבת מברית המועצות אפילו ביום כיפור שחל בשבת. <br /> <br /> ==ממקימי הישיבה בסנאווסק ==<br /> <br /> מסיבות שונות, הרב טרבניק ואחיו הרב שמעון יחד עם ר’ ברוך מוניץ מתלמידי הישיבה, לא עברו לפולין יחד עם שאר תלמידי הישיבה והם נשארו ברוסיה. <br /> <br /> יחד עם זאת, השלושה לא יכלו לשאת את העובדה שהממשלה הקומוניסטית מכריחה את ילדי ישראל ללמוד בבתי הספר הממלכתיים, בהם מחנכים את הילדים על ברכי האידיאלים הקומוניסטיים. משום כך העזו ופתחו ישיבה שנקראה אף היא “חפץ חיים”. הם השקיעו מאמצים רבים בהקמת הישיבה, ובסופו של דבר התנוססה על תילה כאשר למדו בה למעלה מחמישים תלמידים תושבי העיר וסביבותיה. <br /> <br /> הרב טרבניק עצמו היה אומר שיעור קבוע באחת מכיתות הישיבה. למרות גילו הצעיר, כבר אז ניכרה בו גאונותו. הוא היה בקי בש”ס ונודע כבעל סברה ישרה, המבקש לדעת את הפשט על בוריו. דרך לימוד זו הייתה נר לרגליו כל ימי חייו. <br /> <br /> השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. אמנם לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה, למרות שכבר אז נאסרו ושולחו מלמדים רבים לסיביר. בין תלמידי ישיבה זו נמנה גם הרב [[חיים חייקין]], לימים ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח. כך נסגרה הישיבה. <br /> <br /> הרב שמעון טרבניק, אחיו של הרב נחום, נדד בעקבות זאת להאדיטש מקום מנוחתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], שם התקבל לרב. הרב נחום מילא אפוא את מקום אחיו באמירת שיעור בדף היומי. השיעור הזה התייחד בכך שהמגיד שיעור הראשון שלו היה ה”חפץ חיים” בעצמו בשנת תרע”ט, ולאחר מכן הרב נפתלי טרופ. לאחר עזיבת הישיבה, אמר את השיעור אחיו הרב שמעון. במקביל לשיעור בדף היומי, החל הרב נחום למסור שיעורים ליהודי העיר גם בגמרא בכלל ובתנ”ך. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק לא חת מפני איש. <br /> <br /> למרות כל הרדיפות הוא לא הפסיק להרביץ תורה במסירות נפש. בעקבות זאת נשללה ממנו זכות הבחירה בבחירות הממשלתיות. פעמים רבות הגיעו אנשי המשטרה החשאית למקומות בהם התקיימו שיעורי תורה שלו, ורק בניסים הצליח להיחלץ מהם. <br /> <br /> מלחמה נוספת הייתה על בתי הכנסת בעיר. השלטונות הקומוניסטיים תבעו לקבל לידם את שלושת בתי הכנסת שהיו בעיר במטרה מוצהרת להופכם לשימוש העירייה. הרב טרבניק בסיוע יהודים טובים מחשובי הקהילה, סירבו לכך בכל תוקף. השלטונות ראו בכך והחליטו לנקוט בתרגיל מתוחכם. הם הודיעו לקהילה כי עליה למסור לידיהם את בית הכנסת הקטן ביותר, ואם לא יתנו ברצון, אזי ילקח מהם בית הכנסת הגדול מבין השלושה. הרבנים המקומיים לא ידעו מה להחליט לנוכח דילמה כה קשה ומכאיבה. <br /> <br /> בשעת צרה שכזו נחלץ הרב טרבניק לפתור את הבעיה הסבוכה. הוא שלח אגרת בהולה לגאון הרגצ’ובר שהתגורר באותם שנים בלנינגרד. תשובת הגאון הייתה שאסור למסור בית כנסת לקומוניסטים למרות האיום המפורש. בית הכנסת אכן נותר בידי הקהילה היהודית במשך תקופה, עד שהשלטונות הוציאו ממנו את היהודים בכוח הזרוע. <br /> <br /> בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ע”ה (לימים רבה של [[כפר חב”ד]]) שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו שם כיהן כרב. בהגיעו לסנאווסק התקבל על יהודי הקהילה כרב באופן לא רישמי. <br /> <br /> במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק עד שאנשי המשטרה החשאית הגיעו לביתו והוא נאלץ לעזוב את המקום. כעבור ימים אחדים עזב את העיר יחד עם רעייתו, וברח ללנינגרד. בתחילה עבד שם כשומר ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות, תוך שהוא מתנה ברורות עם בעל החנות כי לא יעבוד בשבת. בעל הבית שהיה יהודי, הסכים לתנאי. <br /> <br /> לאחר נישואיו החל להכיר את חסידות חב”ד, לא מעט בזכות חמיו הרב גרליק. באווירה ששררה באותם ימים בלנינגרד, יחד עם חסידים רבים שהתגוררו במקום, התקרב עוד יותר לחב”ד. ההתחברות עם החסידים פעלה עליו עם השנים עד שהחל ללכת בדרכי החסידות ואף התקשר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ”ע. <br /> <br /> שנה לאחר שהגיע ללנינגרד, נפתחה בבית הכנסת הגדול בלנינגרד מסגרת לימוד [[תפארת בחורים לנינגרד|&quot;תפארת בחורים&quot;]], וביחד עם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]] מסרו שיעורים. את השיעורים בגמרא ובשולחן ערוך מסר הרב טרבניק, בעוד שאת שיעורי החסידות מסר הרב חוניע מרוזוב. עוזרו של הרב טרבניק בארגון “תפארת בחורים” היה הרב [[אברהם סברדלוב]] הי”ד. <br /> <br /> גם פה הרביץ הרב טרבניק תורה במסירות נפש רבה, למרות שסבל מרורים באותם שנים. הרדיפות לא פסקו והגיעו גם ל”תפארת בחורים”. בעקבות זאת השיעורים התקיימו במקומות שונים ובימים שונים במטרה לבלבל את האויבים. הרדיפות לא הרתיעו את הרב טרבניק להמשיך וללמד תורה, ואדרבא - לפתוח שיעורים מיוחדים גם לבנות החסידים. <br /> <br /> ==מאסר וגלות== <br /> <br /> בימים שלאחר יום הכיפורים תרח”צ, הגיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לבית משפחת טרבניק. מלאכי החבלה נכנסו והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקי ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו הרב שמעון טרבניק. <br /> <br /> בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור. <br /> <br /> עם הגיעו לבית הסוהר, הוכנס לתא אחד יחד עם אסירים רבים שנאסרו באותם ימים. במשך שלושה ימים שמרו על שתיקה מלאה ואיש לא שוחח עמו על סיבת מאסרו. ביום השלישי נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב”ארגון לימוד אמונה פילוסופית”.<br /> <br /> הרב טרבניק לא מיהר להודות: “אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל בבית הכנסת; אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים”. החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם. <br /> <br /> במשך חודש ימים נמשך הסיוט הנורא הזה. איומים, הפחדות וגם עינויים קשים היו מנת חלקו של הרב טרבניק. למרות זאת סירב להודות או לגלות שמות של חסידים שסייעו לו באחזקת היהדות בלנינגרד.<br /> <br /> לאחר עינויים רבים החליט להודות בחלקו באשמה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבו אותו לנפשו, ולא יאלצו אותו לעמוד בניסיון כלפי חבריו. <br /> <br /> ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה. אולם תקוותו להקלה בעונשו בגין כך, נגוזה מהר מאוד. <br /> <br /> לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב סברדלוב ואחרים. האסירים הוכנסו ל’וורונוק’, המכונית השחורה שכונתה “העורב” - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור - וזו הובילה אותם לתחנת הרכבת הקרובה. באישון לילה הועלו על רכבת שיעדה סיביר. <br /> <br /> שלושה ימים ארכה הנסיעה בקרונות הסגורים, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. אל המחנה הגיע יחד עם הרב סברדלוב. רק כאשר הגיע למחנה הודיעו לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות בסיביר באשמת בגידה. <br /> <br /> ==שחרורו== <br /> <br /> בקיץ תש”א כאשר הצבא הנאצי פלש לתוככי רוסיה הסובייטית. בעקבות זאת החליטו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים. ניירותיו של הרב טרבניק אבדו בדרך. הוא נשאר אפוא בלית ברירה במחנה בכאב לב עצום.<br /> <br /> רק לאחר ששוחרר נודע לו איזה נס נעשה לו. הרב סברדלוב ורבים אחרים ששוחררו, הגיעו לביתם ומיד נשלחו להילחם בחזית כנגד הנאצים. הרב סברדלוב נהרג בחזית על ידי הצבא הנאצי ימ”ש, ואילו הוא, הרב טרבניק, אמנם סבל עוד שנתיים במחנה, אך נותר בחיים. <br /> <br /> כעבור שנתיים הוחלט כי אסירים חולים שאינם יכולים להתרפא בתנאי המחנה, יצאו לחופשי. במחנה היה רופא יהודי שחיבב מאוד את הרב טרבניק, והוא סידר מסמכים על מחלה קשה כביכול שיש לרב. בעקבות זאת שוחרר הרב טרבניק לביתו לאחר חמש שנות גלות. <br /> <br /> אותות הסבל הרב שהיה מנת חלקו בשנות הגלות, ניכרו עליו היטב. באותה עת סבל ממצוקה חריפה בשל מחסור באוכל. הוא יצא את המחנה יחד עם גוי ששוחרר אף הוא בגין מחלה. שניהם יחד נדדו ממקום למקום מבלי שהיה בידם אף לא מעט אוכל. <br /> <br /> בדרכם נקלעו למקום יישוב, ואז התיישבו בצד הרחוב. אפילו כח ללכת כבר לא היה להם. ברעבונם העז חשבו כיצד יוכלו להשיג משהו כדי שלא ימותו מרעב. תוך כדי שיחה הבחינו בשתי נשים שעברו ברחוב ופצחו גרעינים. במר ליבם פנו לנשים הללו וביקשו שירחמו עליהם ויתנו להם מעט מהגרעינים שבידיהן. לפתע זיהה הרב טרבניק את אחת הנשים - הייתה זו אחות אשתו של אחיו הרב שמעון טרבניק. באותה עת שימשה כרופאה בכירה בבית רפואה מקומי. היא דאגה אפוא מיד לאשפז את קרוב משפחתה ואת ידידו בבית הרפואה המקומי, שם טופלו וקיבלו מעט לחם ומים. <br /> <br /> הרב טרבניק התחזק וכעבור זמן שוחרר. <br /> <br /> לאחר מסע תלאות ממושך, הגיע ל[[טשקנט]], בטשקנט נפגש ברעייתו ובבתו ובחמיו יחד עם עוד בני משפחה וחסידים רבים. <br /> <br /> כאשר שוחרר התנו עמו השלטונות שלא יגור בערים גדולות. טשקנט נחשבה לעיר גדולה, אולם הרב טרבניק החליט להישאר יחד עם אחיו החסידים, ובשל כך היה עליו לנהוג משנה זהירות. <br /> <br /> החסידים שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]] והחדרים המחתרתיים בטשקנט. <br /> <br /> ==בצרפת ובארץ ישראל==<br /> <br /> לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, כמו חסידים רבים אחרים, את ברית המועצות דרך לבוב. בהגיע החסידים לצרפת הקימו את ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה לארץ הקודש עם רעייתו, בתו ובנו הקטן פנחס, שנולד בתקופת שהותם בצרפת. <br /> <br /> בתחילה הגיעו למעברת באר יעקב, ולאחר זמן קצר הגיעו ל[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> עם הגיעו ארצה המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. לאחר כשנתיים עבר לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם לימד עד שהישיבה הגדולה עברה לכפר חב”ד בחודש טבת תשכ”ג. יחד עם הישיבה עבר גם לכפר חב”ד, שם לימד עד ימיו האחרונים.<br /> <br /> החידושים שנאמרו על ידו בישיבה נכתבו על ידי התלמידים. חלקם שמרו אותם, ובזכות כך הוצא לאור ספר בשם “[[מנחם נחום]]” כשנה לאחר פטירתו. את הספר הוציאה לאור המשפחה, כאשר על עריכת הספר הופקד הרב דוד אברהם מנדלבאום מבני ברק. <br /> <br /> רבים מתלמידיו של הרב טרבניק מכהנים כיום כרבנים, ראשי ישיבות, משפיעים ושלוחים בכל רחבי תבל. <br /> <br /> ==מרא דאתרא בכפר חב”ד== <br /> <br /> במשך השנים מסר שיעורי תורה רבים בבתי הכנסת של כפר חב”ד, אולם לא פסק הלכות, אלא כאשר חמיו הרב גרליק, שכיהן כרבו של כפר חב”ד, ביקש לצרפו להרכב של בית דין. <br /> <br /> בשלהי תשל”ו הוקם [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של הרב זוין שכיהן כאב בית הדין, הורה הרבי למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד ‘אב-בית-דין’, כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. <br /> <br /> לאחר פטירתו הטרגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המישרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות. <br /> <br /> תושבי כפר חב”ד, וכן וועד הכפר והועד הרוחני, כתבו [[הרבי|לרבי]] מכתב בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. הרבי ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של כפר חב”ד וינהיג את ענייני הכלל.<br /> <br /> הרב טרבניק מונה אפוא לרבו של כפר חב”ד, בעודו ממשיך ללמד בישיבה. <br /> <br /> ==חסיד מקושר לרבי== <br /> <br /> כשנה לפני פטירתו נפטר הרב [[יהודה פלדי]], יו”ר [[הועד למען שלימות העם]]. זמן קצר לאחר מכן מונה הרב טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו. מאז עמד בראש מלחמת הקודש של הרבי למען תיקון חוק ‘[[מיהו יהודי]]’. <br /> <br /> שבועיים לפני פטירת הרב טרבניק, ביום י”ט באלול תשמ”ג, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי’, ופתח במערכה מחודשת בנושא. <br /> <br /> מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: “לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי’”. מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק. <br /> <br /> הרב טרבניק שהיה קשור לרבי בלב ונפש ביצע במסירות את הוראות הרבי ולחם את מלחמות ה’ עד ימיו האחרונים. <br /> <br /> הוא נסע תדיר לרבי. בני משפחתו מספרים כי תוכניתו הייתה לנסוע לרבי עם רעייתו מיד לאחר ראש השנה, אלא שלפתע, בליל ‘שבת תשובה’, ג’ בתשרי תשד”מ, נפטר. <br /> <br /> בהלוייתו שהתקיימה בירושלים, השתתף קהל גדול מכל החוגים, ובתוכם חסידי חב”ד שהתקבצו מכל רחבי הארץ בראשות רבני משפיעי ושלוחי חב”ד. הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לישראל וה’ראשון לציון’ באותם ימים, נשא דברי פרידה, בהזכירו את המלחמה הקדושה בראשה עמד למען תיקון חוק ‘מיהו יהודי’. <br /> <br /> הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב”ד בהר הזיתים בסמוך לקבר חמיו הרב גרליק. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> ביתו מרת לובה ע&quot;ה שטוקמן שימשה בסוף ימיה כספרנית בבית רבקה בכפר חב&quot;ד ב, נפטרה י&quot;ד חשון ה'תשס&quot;ד<br /> <br /> בנו ר' פנחס לייב שי' טרבניק כפר חב&quot;ד<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|טרבניק נחום]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|טרבניק נחום]][[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|טרבניק נחום]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|טרבניק נחום]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%99&diff=111271 2011-08-11T23:07:14Z

<p>מענדלה ביטול: /* שליחותו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:דב אלראי.jpg|left|thumb|280px|ר' דב אלראי בעת קבלת כוס של ברכה]]<br /> הרב דב אלרואי נולד ביום י”ט ב[[אדר]] בשנת [[תש&quot;ז]] ב[[צרפת]]. הוריו שניצלו בנס מה[[שואה]] האיומה, שהו באותם ימים בצרפת. בהיותו עולל רך עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והשתקעה ב[[חיפה]]. <br /> <br /> ר’ דב אלראי היה דוגמא מוחשית ליהודי שחי עם תקופת [[ימות המשיח]]. הוא היה משתתף בקביעות בשיעורים בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], פעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]]. על דש בגדו תמיד התנוסס דגלון של משיח כסמל המסחרי שלו והאמין בכל רגע כי [[הרבי]] מתגלה מיד.<br /> <br /> ביום כ”ז באדר [[תשס&quot;ג]] לקה ר’ דב בשבץ מוחי. הוא הובהל לבית הרפואה במצב קשה, וביום ה’ ב[[ניסן]] [[תשס&quot;ג]] השיב נשמתו לבוראה והוא בן 56 שנים בלבד. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי [[כפר חב&quot;ד]], מכריו וידידיו מכל רחבי הארץ. <br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> כשהתבגר למד בישיבת התיכונית קרית שמואל בחיפה, שם היו כמה תלמידים שהתקרבו לחב”ד, והוא ביניהם. לאחר תהליך של התקרבות, ביקש לבקר בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. הציץ ו’נפגע’, ור’ דב עבר ללמוד בכפר חב”ד והפך ל’[[תמים]]’ מן השורה. <br /> <br /> לקראת חודש ניסן [[תשכ&quot;ח]] נסע ל’[[קבוצה]]’, שם המשיך ללמוד בשקידה ובהתמדה. ב [[‏770]] הוא נחשב לבחור חסידי, הוא שמר על הסדרים בקפידה. מעולם לא עשה דבר מהותי בחייו מבלי לשאול את [[הרבי]]. [[התוועדות|בהתוועדויות]] היה ר’ דב יושב וכותב את תוכן הסיפורים שסיפרו.<br /> <br /> בהגיעו לפרקו נשא את מרת גיטל תחי’, בת החסיד הרב [[דוד ברוומן]] ע”ה, ותבלחט”א מרת צביה. את מקום מגוריו קבע ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==שליחותו==<br /> <br /> זמן מה לאחר החתונה החל את שליחותו החינוכית בבית ספר חב”ד במושב ברוש שבדרום הארץ. המושב היה מרוחק ממרכז הארץ וכמעט שאי אפשר היה להשיג בו מוצרי מזון בכשרות מהודרת. אבל ר’ דב, רעייתו, ועוד משפחות שבאו ללמד במקום, לא נרתעו, והמשיכו ללמד מתוך תחושת שליחות עמוקה. <br /> <br /> לאחר שסיים את תקופת השליחות, חזר להתגורר בכפר חב&quot;ד בה המשיך בעבודת ההוראה בה ראה משימת קודש. במשך השנים לימד במוסדות החינוך השונים בכפר חב”ד וב[[לוד]]. <br /> <br /> ר’ דב מסר את עצמו לעבודת החינוך, והשקיע רבות בהכנת השיעורים ובחינוך התלמידים, כן השקיע רבות מכספו וקנה פרסים יקרי ערך לתלמידיו על מנת לגרות להם ללצוד יותר ולאהוב את הלימוד.<br /> <br /> ר’ דב השקיע רבות גם בחינוך ילדיו. הוא לא הסתפק בלימודי ישיבת ערב שהיתה בכפר חב”ד, אלא הקים ישיבת ערב מיוחדת לשלושת בניו, שהיו לומדים איתו מדי ערב בבית כנסת; תמורת לימודם חילק להם מלגות. <br /> <br /> בשנים האחרונות התעסק בכתיבת סת”ם. בכתיבה, כמו בחינוך, השקיע את עצמו בעניין, ודקדק בכל פרט.<br /> למרות שהיה זהיר ודקדקן בכתיבת סת”ם, הוא היה מוכר את עבודותיו במחירים שווים לכל נפש.<br /> <br /> ==מפרסם בשורת הגאולה== <br /> <br /> ר’ דב אלראי היה דוגמא מוחשית ליהודי שחי עם תקופת [[ימות המשיח]]. הוא היה משתתף בקביעות בשיעורים בעניני גאולה ומשיח, פעיל בהפצת בשורת הגאולה. על דש בגדו תמיד התנוסס דגלון של משיח כסמל המסחרי שלו. <br /> <br /> רבים מתושבי כפר חב”ד זוכרים כי ר’ דב מכר במחירי עלות את שלטי ‘ברוך הבא מלך המשיח’ אותם הרכיבו על גבי מכוניות או בכניסה לבתים. הוא גם דאג לתלות על בניין הת”ת בכפר חב”ד שלטים המבשרים על ביאת המשיח. <br /> <br /> ר’ דב האמין בלב ובנפש כי הרבי מלך המשיח מתגלה מיד, ואת אמונתו זו החדיר לרבים מידידיו ולכל היהודים שפגש מדי שבוע בשוק ההומה של רמלה, שם עשה ‘[[מבצעים]]’. רבים הקשיבו לו באוזניים כרויות כיון שניכר היה עליו כי אין ברצונו לעורר ויכוחים או מחלוקות, אלא לבטא את אמונתו הכנה והאמיתית בקול רם, מבלי להתפעל מאיש. <br /> <br /> ==עזרה לזולת== <br /> <br /> ר’ דב עשה כל שביכולתו כדי לסייע לזולת. כך היה לפני למעלה מעשרים שנה, כאשר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]] ביקשה לפתוח בריכוזי חב”ד חנויות למכירת מצרכים במחירי עלות. ר’ דב תרם את המחסן שבחצר ביתו למטרה זו. <br /> <br /> במשך שנים עסק במרץ בגיוס כספים עבור “[[מעות חיטין]]” לקראת חג הפסח. תושבי כפר חב”ד זוכרים כיצד היה מבקש תרומות עבור מעות חיטין במטרה לסייע למשפחות נצרכות לחגוג את חג הפסח כדבעי. <br /> <br /> ==פטירתו בטרם עת== <br /> <br /> ביום כ”ז באדר תשס&quot;ג לקה ר’ דב בשבץ מוחי. הוא הובהל לבית הרפואה במצב קשה, וביום ה’ בניסן תשס&quot;ג השיב נשמתו לבוראה והוא בן 56 שנים בלבד. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי כפר חב”ד, מכריו וידידיו מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אלראי]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=111270 2011-08-11T23:05:39Z

<p>מענדלה ביטול: </p> <hr /> <div>הרב '''שלום דובער קסלמן''' היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. נולד ב[[ל&quot;ג בעומר]] שנת [[תרפ&quot;ז]] יחד עם תאומו הרב [[זאב קסלמן]] לרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> שימש כמלמד בתל מוד תורה חב&quot;ד בלוד, ידע את ספר התניא בעל פה, וכשאמר עם תלמדיו את השיעור היומי לא היה מביט בספר. כשכתב עם תלמידיו פ&quot;נ לרבי בשנת ה'תשמ&quot;ו הראה להם את צורת הכתיבה ובכותרת לימדם לכתוב &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;, היה מסור למבצעי הרבי ובכל הזדמנות אם בהפסקות בלימודים או בנסיעה באוטובוס היה מחפש אנשים להניח איתם תפילין.<br /> נפגע בתאונת דרכים ביום שישי ר&quot;ח שבט ה'תשמ&quot;ז ונפטר ביום שישי ז' שבט ה'תשמ&quot;ז.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' [[שמואל קסלמן]].<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קסלמן שלום דובער]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=111269 2011-08-11T22:58:47Z

<p>מענדלה ביטול: /* עסקנות ציבורית */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אפרים_וולף.jpg|left|thumb|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]<br /> הרב '''אפרים וולף''' נולד ביום כ”א [[מנחם אב]] בשנת [[תר&quot;פ]], בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות. <br /> <br /> למעלה מחמישים שנה היה ר' אפרים וולף בראש העסקנות החב”דית הציבורית בארץ הקודש. ר' אפרים היה [[חסיד]] ישר וצנוע, בר דעת, משכיל, נעים הליכות, איש צנוע, נחבא אל הכלים, ולעתים קרובות גם [[שליח]] נאמן ודיסקרטי מטעם [[הרבי]] לפעילויות רבות ומגוונות בענייני הכלל והפרט, שרובן עוד חסויות. הרב אפרים וולף ע”ה זכה ליחס מיוחד עוד מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שכינהו “ידידי, תלמידי האהוב ונחמד ומוכתר במעלות היראת שמים והתמימות ובעל מזג טוב...”<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> [[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]<br /> אביו, הרב בנימין, היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן. <br /> <br /> בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב”ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב &quot;קהילת שומרי הדת&quot; ו&quot;קהילת חב&quot;ד&quot; ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ועוד אישים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב”ד.<br /> <br /> ==בישיבה==<br /> <br /> בשנת תרצ”ג, עם עליית הנאצים ימ”ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו המשפיע הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שהיה אז בראקשיק הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות. <br /> <br /> לקראת חודש תשרי תרצ”ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי”צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט&quot;א]], ששהה באותו תשרי במחיצת הרבי הריי”צ. <br /> <br /> בסיום חודש תשרי זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל הרבי הריי”צ שבירכו בהצלחה. <br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> מאטווצק נסע ר’ אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה. <br /> <br /> כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר’ אפרים ללמוד בישיבת “[[תורת אמת]]” בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרה&quot;ח ר' [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו”ר הריי”צ, ניכר כי ר’ אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה’ שלו, והוא מבקש עצות והוראות.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> <br /> בחורף תש”א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר’ אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי’. ר’ אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו”ר הריי”צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: “איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש” (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר’ אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי. <br /> <br /> בראש אדר תש”א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם-אב תש”ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר’ אפרים לשקוד על לימודיו, וזאת על פי הוראתו של הרבי הריי”צ אליו.<br /> <br /> ==פרנסתו==<br /> <br /> שנים אחדות עסק ר’ אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]]. <br /> <br /> כבר אז היה ר’ אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק’ של הרבי הריי”ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה “[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]”. יחד עם זה יצאו גליונות של “[[הקריאה והקדושה]]” שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר’ אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר’ אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו”ר הריי”צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו. <br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> <br /> בשלהי שנת [[תש&quot;ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]] , שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] ע”ה. <br /> <br /> רבי אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע ולאחר מכן על-ידי הרבי. <br /> <br /> מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת תש”ט עד תשי”ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי”ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר. <br /> <br /> על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים שהיה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בין השנים [[תשכ&quot;ג]]-[[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמא: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג בזא&quot;ל הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו. <br /> <br /> ר’ אפרים גילם באישיותו ובכל הווייתו דמות של עסקן חסידי למופת, כאשר הדגש הוא על ההגדרה “חסידי”,מן הסוג שהוא נדיר ביותר בזמננו. <br /> <br /> במשך כל השנים שימש ר’ אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.<br /> במשך כשלושים שנה כיהן כיו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים’ לוד. <br /> <br /> הרב אפרים ע”ה נפטר בכ&quot;ו [[שבט]] [[תשס&quot;ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת “תומכי תמימים” בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב”ד.<br /> <br /> בשנים האחרונות החלה לצאת סדרת ספרים בשם &quot;[[ימי תמימים]]&quot; הכוללת בתוכה את כל ההתכתבות שלו עם הרבי והוראות הרבי בכל תחומי ניהול חב&quot;ד בארה&quot;ק. לע&quot;ע יצאו שמונה כרכים הכוללים את כל ההכתכבויות עד חוה&quot;מ תשמ&quot;ט (ההוראה להתגייס למען &quot;ג&quot;).<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|וולף אפרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וולף אפרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|וולף אפרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|וולף אפרים]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=111268 2011-08-11T22:54:45Z

<p>מענדלה ביטול: /* בארץ ישראל */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אפרים_וולף.jpg|left|thumb|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]<br /> הרב '''אפרים וולף''' נולד ביום כ”א [[מנחם אב]] בשנת [[תר&quot;פ]], בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות. <br /> <br /> למעלה מחמישים שנה היה ר' אפרים וולף בראש העסקנות החב”דית הציבורית בארץ הקודש. ר' אפרים היה [[חסיד]] ישר וצנוע, בר דעת, משכיל, נעים הליכות, איש צנוע, נחבא אל הכלים, ולעתים קרובות גם [[שליח]] נאמן ודיסקרטי מטעם [[הרבי]] לפעילויות רבות ומגוונות בענייני הכלל והפרט, שרובן עוד חסויות. הרב אפרים וולף ע”ה זכה ליחס מיוחד עוד מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שכינהו “ידידי, תלמידי האהוב ונחמד ומוכתר במעלות היראת שמים והתמימות ובעל מזג טוב...”<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> [[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]<br /> אביו, הרב בנימין, היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן. <br /> <br /> בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב”ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב &quot;קהילת שומרי הדת&quot; ו&quot;קהילת חב&quot;ד&quot; ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ועוד אישים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב”ד.<br /> <br /> ==בישיבה==<br /> <br /> בשנת תרצ”ג, עם עליית הנאצים ימ”ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו המשפיע הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שהיה אז בראקשיק הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות. <br /> <br /> לקראת חודש תשרי תרצ”ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי”צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט&quot;א]], ששהה באותו תשרי במחיצת הרבי הריי”צ. <br /> <br /> בסיום חודש תשרי זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל הרבי הריי”צ שבירכו בהצלחה. <br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> מאטווצק נסע ר’ אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה. <br /> <br /> כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר’ אפרים ללמוד בישיבת “[[תורת אמת]]” בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרה&quot;ח ר' [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו”ר הריי”צ, ניכר כי ר’ אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה’ שלו, והוא מבקש עצות והוראות.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> <br /> בחורף תש”א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר’ אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי’. ר’ אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו”ר הריי”צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: “איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש” (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר’ אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי. <br /> <br /> בראש אדר תש”א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם-אב תש”ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר’ אפרים לשקוד על לימודיו, וזאת על פי הוראתו של הרבי הריי”צ אליו.<br /> <br /> ==פרנסתו==<br /> <br /> שנים אחדות עסק ר’ אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]]. <br /> <br /> כבר אז היה ר’ אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק’ של הרבי הריי”ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה “[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]”. יחד עם זה יצאו גליונות של “[[הקריאה והקדושה]]” שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר’ אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר’ אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו”ר הריי”צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו. <br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> <br /> בשלהי שנת [[תש&quot;ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]] , שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] ע”ה. <br /> <br /> רבי אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע ולאחר מכן על-ידי הרבי. <br /> <br /> מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת תש”ט עד תשי”ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי”ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר. <br /> <br /> על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים שהיה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בין השנים [[תשכ&quot;ג]]-[[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ר’ אפרים גילם באישיותו ובכל הווייתו דמות של עסקן חסידי למופת, כאשר הדגש הוא על ההגדרה “חסידי”,מן הסוג שהוא נדיר ביותר בזמננו. <br /> <br /> במשך כל השנים שימש ר’ אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.<br /> במשך כשלושים שנה כיהן כיו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים’ לוד. <br /> <br /> הרב אפרים ע”ה נפטר בכ&quot;ו [[שבט]] [[תשס&quot;ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת “תומכי תמימים” בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב”ד.<br /> <br /> בשנים האחרונות החלה לצאת סדרת ספרים בשם &quot;[[ימי תמימים]]&quot; הכוללת בתוכה את כל ההתכתבות שלו עם הרבי והוראות הרבי בכל תחומי ניהול חב&quot;ד בארה&quot;ק. לע&quot;ע יצאו שמונה כרכים הכוללים את כל ההכתכבויות עד חוה&quot;מ תשמ&quot;ט (ההוראה להתגייס למען &quot;ג&quot;).<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|וולף אפרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וולף אפרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|וולף אפרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|וולף אפרים]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=111266 2011-08-11T22:50:55Z

<p>מענדלה ביטול: /* קורות חייו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב חיים אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] ב[[מוצאי שבת]] אחדות שארגן [[את&quot;ה העולמי]] ([[ניסן]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> [[הרב]] '''חיים אשכנזי''' היה רבה של קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[תל אביב]], משגיח ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> [[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו&quot;ח]] במשרדי הממשלה]]<br /> [[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]]]]<br /> הרב חיים נולד ביום [[כ&quot;ג באייר]] שנת [[תש&quot;ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת תשי''ח הגרה משפחת אשכנזי לעיר ריאו דה ז'נרו בברזיל על פי הוראת הרבי, שם למד בחדר שהקים אביו ליהודים הספורים בקהילה, בתחילת שנת תש''כ חזר לבדו לארה''ק שם גדל בבית סביו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב''ד בתל אביב ויו''ר אגודת חסידי חב''ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תו''ת המרכזית בארץ הקודש, בשבת קודש ה' ניסן תש''כ נפטר בפתאומיות הסבא הרב קרסיק כשבשעת פטירתו ישב לידו נכדו הרב אשכנזי והחזיק בו.<br /> <br /> לאחר חזרתו מברזיל למד בחיידר חב&quot;ד בלוד. בשנים תשכ''ב - תשכ''ד למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. ל[[ישיבה גדולה]] שנים תשכ''ה - תשכ''ז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], בשנים אלו אף זכה ללמוד בקביעות ולצקת מים על ידיו של הרב שניאור זלמן גרליק רבה הראשון של כפר חב''ד. כשכל בני כיתתו נסעו לשנת הקבוצה על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ&quot;ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לחג הפסח שנת [[תש&quot;ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: &quot;לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות&quot;. כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בקייץ תשל''ב בא בקשרי השידוכין עם רעיתו ברורי'ה תחי' אשכנזי לבית שיינר, היה הבחור הראשון שנסע לתקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. כמו כן קיבל אישור מפורש מהרבי להאריך את זמן בין השידוכין לנישואין לכמעט שנה, שהרבי מתבטא עליו לאביו ''הוא ירא שמים ואפשר לסמוך עליו''.<br /> <br /> לאחר נישואיו למד בכולל בעיר לוד, ובשנת תשל''ד החל כמגיד שיעור לגרסא בישיבת תומכי תמימים לוד לאט לאט השתלב בצוות הישיבה עד שהפך למשגיח ראשי ,וכחמש עשרה שנה במסירות שימש כ[[משגיח]] ראשי ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת הלימודים תשמ''ט עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו&quot;נ בישיבה. בשנת תשמ''א החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב&quot;ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב&quot;ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].<br /> <br /> בסוף שנות הממים נכנסה ישיבת תומכי תמימים המרכזית לחובות עצומים ולא שולמו משכורות בזמן, בתקופה זו הקים אביו הרה&quot;ח ר' [[משה אשכנזי]] גמ&quot;ח לעובדי הישיבה אותו ניהל בנו הרב חיים, שאף השיג הלוואות גדולות מעבר לכך עבור צוות הישיבה.<br /> <br /> עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]] נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות שמושתתות על יסודות על מה ששמע וראה מזקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.<br /> <br /> בשנות חייה האחרונות של אימו מרת דבורה אשכנזי החל הרב חיים אשכנזי להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב, נוכחותו והתוועדויותיו הפיחו רוח חיים בקהילה, לאחר פטירת אימו בשנת תשס''ה עבר בקביעות לגור בתל אביב, אביו שראה את אהדת הקהילה אליו ביקש ממנו שלאחר מאה ועשרים שלו ימשיך את הרבנות בתל אביב ולהחזיר את תל אביב להיות ''תל אביב של מעלה''.<br /> <br /> ==רבנות בתל אביב==<br /> בכ''ג [[טבת]] שנת [[תשס&quot;ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב''ד בתל אביב וחבר אגודת חסידי חב''ד בארץ הקודש חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש, תפקידים אותם קיבל בירושה מחמיו הרב אליעזר קרסיק על פי הוראת כ''ק אדמו''ר שליט''א, סוגריים הרב משה אשכנזי היה בנו של הרב מאיר אשכנזי שהיה בעבר רב בחארבין ובשנחאי שבסין ולאחר מכן שימש כרב ב770 וחבר אגודת הרבנים. סגירת סוגריים. לאחר פטירת הרב משה אשכנזי הוכתר בנו הרב חיים כממלא מקומו וממשיך דרכו בשולשלת המפוארת וברבנות.<br /> <br /> במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס&quot;ז]] השתתפו; הרב בועז סגל, גבאי בית הכנסת. הרב שלום בער בוטמן, משפיע בית הכנסת, שהודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת. אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]], ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בעקבות הכתרתו, עברה גם המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב&quot;דית בתל אביב ויחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]] הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של [[בית כנסת נחלת בנימין]] בתל אביב. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> הרב אשכנזי נפטר בפתאומיות באור ל[[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תש&quot;ע]], ב'בית אשכנזי' ברח' רוטשילד 82 בתל אביב, שעות אחדות לאחר [[שבת]] שכולה [[משיח]] התשיעית שהתקיימה ביישוב גבעת וואשינגטון לרגל [[י&quot;א ניסון]], בה נשא את המשא המרכזי. מסע ההלוויה יצא מביתו ברח' שד' רטשילד 82 ועבר דרך בית הכנסת חב&quot;ד בתל אביב &quot;נחלת בנימין&quot; בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב&quot;ד בלוד והסתיים בהר המנוחות ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם מתפרסמים מידי שבוע.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''אחיו:'''<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[נתן אשכנזי]] ע&quot;ה, [[חזן]] ו[[שו&quot;ב]], התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> '''גיסיו:'''<br /> *הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]]. <br /> *הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה]] [[770]].<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב&quot;ד ובצפריה.<br /> *ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב&quot;ד. [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|ת&quot;ת אור מנחם צפת]].<br /> *הרב אליעזר אשכנזי, משפיע ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב&quot;ד [[צפת]].<br /> *הת' שניאור זלמן - [[770]].<br /> *הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת [[חנוך לנער דלתון]].<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]] ורב ה[[אתר חב&quot;ד בישראל]].<br /> *הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> *הרב [[אריה קדם]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].<br /> *הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת.<br /> *הרב יצחק נחמן זקס - [[צפת]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28874 הרב חיים אשכנזי בפרקי זיכרונות מרתקים] - ראיון שנערך עמו ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf חוברת מאמרים שכתב בנושא 'רבי'] - תשורה מחתונת ביתו, [[כ&quot;ז בשבט]] [[תשע&quot;א]] {{PDF}}<br /> *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=142 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא] {{אינפו}} {{שמע}}<br /> *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=144 שיעורים של הרב אשכנזי בספר המאמרים] {{אינפו}} {{שמע}}<br /> *[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי] - חכמת התניא {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 &quot;צוואתו&quot; למנהלי מוסדות חב&quot;ד] {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אשכנזי חיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|אשכנזי חיים]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=111264 2011-08-11T22:40:37Z

<p>מענדלה ביטול: </p> <hr /> <div>[[תמונה:1 21-1-.jpg|left|thumb|250px|דף השער]]<br /> '''לקט מביאורי רבותינו נשיאינו - על מסכת קידושין''', הינו לקט ביאורים מ[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]] בנגלה ובחסידות השייכים למסכתא זו. <br /> <br /> הספר, בן 562 עמודים, יצא-לאור על-ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בשנת [[תשנ&quot;ו]]. מלוקט מהאוצר הרב של [[שיחה|שיחות]], מכתבים, חיבורים ומאמרים של כל רבותינו נשיאינו, ובעיקר של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], עבודת הליקוט נעשתה בידי ר' מנחם מענדל אשכנזי. <br /> <br /> בנוסף ישנם בספר חלק גדול מחידושי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על מסכתא זו שהובאו ונעתקו בגוף הספר, וחלקם רק צויינו מקורם בספר, וכן מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן בענינים הקשורים למסכת קידושין, עריכת מקורות אלו נעשתה ע&quot;י אביו הרה&quot;ח ר' [[חיים אשכנזי]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]][[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה‏]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99)&diff=111262 2011-08-11T22:26:35Z

<p>מענדלה ביטול: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]]הרב '''מאיר אשכנזי''' שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג. <br /> <br /> ==צעירותו ונשואיו==<br /> <br /> נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרנ&quot;ב]], בעיר צ'רניהיב (אז ב[[ליטא]]) להוריו - הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע [[חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין.<br /> <br /> הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, מהרה&quot;ח [[צבי תומרקין]] (אחיו של הרה&quot;ח [[יוסף תומרקין]]), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב [[חיים סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת [[תרע&quot;ז]] נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת [[תרפ&quot;ו]].<br /> <br /> ==רב בשנחאי==<br /> <br /> לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] אליו.<br /> <br /> כחסיד חב&quot;ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי&quot;צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב&quot;די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי&quot;צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה&quot;חדרים&quot; והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי&quot;צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.<br /> <br /> בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.<br /> <br /> ==מגיע לניו יורק==<br /> <br /> רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש&quot;ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. אז מונה ליו&quot;ר סניף פליטי שנחאי (תחת ארגון [[מחנה ישראל]])<br /> וזכה לקירובים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי שליט&quot;א]].<br /> [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר עליו: &quot;א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט&quot;.<br /> <br /> *נפטר ב[[כ&quot;ו באב]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *חותנו הרה&quot;ג ר' [[חיים סולובייצ'יק]].<br /> <br /> *רעייתו הרבנית הנודעת [[טויבע ליבא אשכנזי]].<br /> <br /> *בנו הרה&quot;ח ר' [[משה אשכנזי]].<br /> <br /> *חתנו הרב ר' [[צבי הירש מילנר]].<br /> <br /> *בתו הגברת אסתר תחי' פאנק<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[תומכי תמימים שנחאי]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30820 בית משיח]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30951 בית משיח]<br /> *[[שנחאי]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|אשכנזי מאיר]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99)&diff=111260 2011-08-11T22:26:00Z

<p>מענדלה ביטול: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]]הרב '''מאיר אשכנזי''' שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג. <br /> <br /> ==צעירותו ונשואיו==<br /> <br /> נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרנ&quot;ב]], בעיר צ'רניהיב (אז ב[[ליטא]]) להוריו - הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע [[חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין.<br /> <br /> הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, מהרה&quot;ח [[צבי תומרקין]] (אחיו של הרה&quot;ח [[יוסף תומרקין]]), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב [[חיים סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת [[תרע&quot;ז]] נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת [[תרפ&quot;ו]].<br /> <br /> ==רב בשנחאי==<br /> <br /> לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] אליו.<br /> <br /> כחסיד חב&quot;ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי&quot;צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב&quot;די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי&quot;צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה&quot;חדרים&quot; והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי&quot;צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.<br /> <br /> בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.<br /> <br /> ==מגיע לניו יורק==<br /> <br /> רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש&quot;ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. אז מונה ליו&quot;ר סניף פליטי שנחאי (תחת ארגון [[מחנה ישראל]])<br /> וזכה לקירובים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי שליט&quot;א]].<br /> [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר עליו: &quot;א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט&quot;.<br /> <br /> *נפטר ב[[כ&quot;ו באב]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *חותנו הרה&quot;ג ר' [[חיים סולובייצ'יק]].<br /> <br /> *רעייתו הרבנית הנודעת [[טויבע ליבא אשכנזי]].<br /> <br /> *בנו הרה&quot;ח ר' [[משה אשכנזי]].<br /> <br /> *חתנו הרב ר' [[צבי הירש מילנר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[תומכי תמימים שנחאי]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30820 בית משיח]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30951 בית משיח]<br /> *[[שנחאי]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|אשכנזי מאיר]]</div>

מענדלה ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99)&diff=111259 2011-08-11T22:25:45Z

<p>מענדלה ביטול: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]]הרב '''מאיר אשכנזי''' שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג. <br /> <br /> ==צעירותו ונשואיו==<br /> <br /> נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרנ&quot;ב]], בעיר צ'רניהיב (אז ב[[ליטא]]) להוריו - הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע [[חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין.<br /> <br /> הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, מהרה&quot;ח [[צבי תומרקין]] (אחיו של הרה&quot;ח [[יוסף תומרקין]]), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב [[חיים סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת [[תרע&quot;ז]] נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת [[תרפ&quot;ו]].<br /> <br /> ==רב בשנחאי==<br /> <br /> לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] אליו.<br /> <br /> כחסיד חב&quot;ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי&quot;צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב&quot;די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי&quot;צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה&quot;חדרים&quot; והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי&quot;צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.<br /> <br /> בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.<br /> <br /> ==מגיע לניו יורק==<br /> <br /> רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש&quot;ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. אז מונה ליו&quot;ר סניף פליטי שנחאי (תחת ארגון [[מחנה ישראל]])<br /> וזכה לקירובים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי שליט&quot;א]].<br /> [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר עליו: &quot;א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט&quot;.<br /> <br /> *נפטר ב[[כ&quot;ו באב]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *חותנו הרה&quot;ג ר' [[חיים סולובייצ'יק]].<br /> <br /> *רעייתו הרבנית הנודעת [[טויבע ליבא אשכנזי]].<br /> <br /> *בנו הרה&quot;ח ר' [[משה אשכנזי]].<br /> <br /> *חתנו הרב ר' [[צבי הירש מילנר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[תומכי תמימים שנחאי]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30820 בית משיח]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30951 בית משיח]<br /> *[[שנחאי]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל|אשכנזי מאיר]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|אשכנזי מאיר]]<br /> בתו הגברת אסתר תחי פאנק</div>

מענדלה ביטול