https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99. 2026-04-18T13:04:08Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94)&diff=552491 2022-07-07T17:36:56Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>'''ניגוני [[התוועדות]]''' היא סדרת דיסקים של [[ניגוני חב&quot;ד]] שלוקטו מתוך ה[[התוועדות|התוועדויות]] של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי [[מרכז שידורי חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> הסדרה מכילה 6 דיסקים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/music/?swmcid=2642&amp;swmaid=2682 סדרת הדיסקים במדור האודיו של 'חב&quot;ד אינפו'] {{אודיו}}<br /> <br /> {{קצרמר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=552183 2022-07-06T19:09:37Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{קובץ|שיחוק גאומ|הספר}}<br /> הספר '''שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח''' מכיל שיחות של [[הרבי]] בנושא [[גאולה ומשיח]] מהשנים תש&quot;י-תשמ&quot;א. <br /> <br /> הספר מחולק לפרקים שונים בנושאים הקשורים לגאולה ומשיח.<br /> <br /> השיחות שבספר נערכו ותורגמו ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]] ופורסמו בעלון [[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]]. הספר נערך על ידי [[לוי יצחק ניסילביץ']] ו[[גיא בצלאל קנטור]], ויצא לאור בשנת [[תשס&quot;ח]] בתור חוברת קטנה, ולאחר מכן יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> בחודש ניסן [[תשע&quot;ח]] יצא לאור מהדורה חדשה של הספר, בסיוע העסקן החסידי ר' אבי בן שמעון.<br /> {{קצרמר|ספרים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=552181 2022-07-06T18:56:18Z

<p>מענדי.: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה<br /> |תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg<br /> |כתובית=מבנה הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי&quot;ט]]<br /> |מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]<br /> |מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br /> |מספר תלמידים=כ-240<br /> |ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]<br /> |קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב&quot;ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי&quot;ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב&quot;ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב&quot;דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]<br /> הישיבה הוקמה בשנת [[תשי&quot;ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב&quot;ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ&quot;ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב&quot;ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ&quot;ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br /> <br /> הרבי עודד{{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי&quot;ט: &quot;יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת&quot;, ובשנת תשמ&quot;ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה&quot;ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - &quot;קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב&quot;.<br /> <br /> את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ&quot;ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש&quot;כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ&quot;ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ&quot;ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ&quot;ה באלול]] שנת תשכ&quot;ט התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל&quot;ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב גרשון לוין.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;א]] - [[תשד&quot;מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ&quot;ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br /> <br /> במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ&quot;ז - תנש&quot;א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.<br /> <br /> תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס&quot;ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשס&quot;ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי בעיר [[רוסטוב]].<br /> <br /> [[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם &quot;לשם ולתפארת&quot; המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ&quot;ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה&quot;ק).<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תשע&quot;ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר&quot;מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע&quot;ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג&quot;ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג&quot;ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br /> <br /> בחודש אלול תשע&quot;ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת &quot;קהל גדול ישובו הנה&quot; שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר&quot;מ בשיעור א'.<br /> <br /> עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע&quot;ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ&quot;ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר&quot;מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br /> <br /> בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש&quot;פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.<br /> <br /> בתחילת חורף [[תשפ&quot;א]] החלה הבניה של מבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום.<br /> <br /> בתחילת חודש אדר א' [[תשפ&quot;ב]] הסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיה<br /> בסיום בניית השלד ערכו בישיבה צ'ארידי נוסף.<br /> <br /> אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב&quot;ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו&quot;ל (בעיקר מארה&quot;ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע&quot;ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב' (יחד עם ר' שמעיה מרינובסקי, במקום ר' זושא שהיה עד עתה משפיע בש&quot;ב וש&quot;ג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש&quot;ג). והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.<br /> <br /> ב[[חודש טבת]] [[תשפ&quot;ב]] החל לשמש הרב [[חיים ברוך רוזן]] כר&quot;מ בשיעור ב', זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים.<br /> <br /> ==ארגונים בישיבה==<br /> בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.<br /> * '''את&quot;ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.<br /> * '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת&quot;ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.<br /> * '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '''[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קרית מלך רב]]''' וספריו יוצאים תחת שם זה.<br /> * '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.<br /> * '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. החל מקיץ [[תש&quot;פ]] מקליטים את השיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע&quot;י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.<br /> * '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע&quot;י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך] {{שטורעם}}}}.<br /> * '''ספריית &quot;דרכי החסידות&quot;''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|עיתוני כפר חב&quot;ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו&quot;ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות [[הרבנית חנה]].<br /> *'''מכון בר-מצוה''' - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת ה[[בר-מצווה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/418378/. בר מצווה מרגשת בישיבת תות&quot;ל חב&quot;ד קרית גת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> ===הנהלה===<br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של [[קריית גת]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> *'''מנכ&quot;ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br /> *'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.<br /> *'''צוות גשמי''': הרב יצחק כהן הרב עמוס קיי הרב לוי יצחק גרונר הרב תומר סויסה הרב יוסף יצחק וולף<br /> <br /> ===רבני הישיבה===<br /> *'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br /> *'''[[משפיעים]]''': הרב משולם זושא אלפרוביץ, הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב עזריאל זעליג וולפא, הרב אליעזר ירס, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי<br /> *'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ, הרב צבי אליהו בלויא.<br /> *'''[[ר&quot;מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] והרב [[חיים ברוך רוזן]].<br /> *'''נו&quot;נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב יהודה שניידר, הרב [[ראובן שניאורסון]], הרב אברהם אלעזר מרינובסקי, הרב לוי מושקוביץ.<br /> *'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]].<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> {{פסקה חסרה}} <br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].<br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].<br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].<br /> *'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br /> * [[קרית מלך רב]]<br /> * [[לכבודו של מלך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע&quot;י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1RrpBLzVBJfZilkX372dzUFJOY_ptnnI0 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית &quot;תומכי תמימים קריית גת&quot; {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ק]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=552179 2022-07-06T18:51:22Z

<p>מענדי.: /* מוסדות חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br /> [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br /> <br /> '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע&quot;ט]], 60,252 תושבים.<br /> <br /> בעיר קיימת קהילה חב&quot;דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> הרב [[זלמן אבלסקי]], ראשון השלוחים לעיר וממייסדי מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנים [[תשי&quot;ט]] - [[תשמ&quot;ט]]{{הערה|בשנת תשמ&quot;ט, טס בברכת הרבי לשליחות בקישינוב ומדינת [[מולדובה]]. והתמנה לרב הראשי למדינה}}.<br /> <br /> פעולותו הראשונה הוא יסוד בית הספר חב&quot;ד, בו עמד בניהלו כארבע עשורים בעקבותו נוסד גני ילדים, ויתר המוסדות.<br /> הוא ייסד וניהל את מוסדות חב&quot;ד בעיר עד ליציאתו לפנסיה. את בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי הקים השליח במסירות במתחם בית הספר ובעקבות כך החלה להתפתח קהילה חב&quot;דית במקום.<br /> <br /> בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים{{מקור}} ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם &quot;חינוך חברתי&quot; שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי &quot;עבודה בכוח עצמו&quot;{{הבהרה|מקור, מה זה אומר?}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים כהמשך לבית הספר חב&quot;ד בניהולו של השליח הרב זלמן אבלסקי,<br /> הוא התמסר ליסוד הישיבה, והתייגע בחיזוק הישיבות בכל הפרטים.<br /> <br /> קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br /> <br /> {{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br /> קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. קשר טוב רקם השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נעור מה שהביא את הסכמתו למסירת מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב&quot;ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ&quot;א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br /> <br /> עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב&quot;ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br /> <br /> &quot;בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב אגרת ח'שפח}}.<br /> <br /> ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> בעיר מתגוררים כ-200 משפחות חב&quot;דיות.<br /> *[[כולל אברכים]] &quot;שערי גאולה&quot; חב&quot;ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br /> *רשת קייטנות ומועדני צ&quot;ה חב&quot;ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.<br /> *מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.<br /> *רשת גני ילדים ומעונות חב&quot;ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br /> *[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'מתיבתא' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' טוביה חבקין.<br /> *בית ספר יסודי - בנות.<br /> *בית ספר על יסודי חב&quot;ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.<br /> *ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים ב[[חסידות]] ומכירת ספרי [[חסידות]] - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br /> *בית ספר 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> *[[בית חב&quot;ד]] המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו&quot;ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב&quot;ד בקריית גת}}, מנכ&quot;ל: הרב אהרון בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת&quot;ם. משרדי המנכ&quot;ל הרב אהרון בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב ראובן שניאורסון.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע המגדים מנוהל ע&quot;י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br /> <br /> ==בתי כנסת חב&quot;ד==<br /> *בית כנסת חב&quot;ד המרכזי - רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br /> *בית הכנסת &quot;שערי גאולה&quot;, רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br /> *בית כנסת חב&quot;ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br /> *בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]].<br /> *קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.<br /> * קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב&quot;ד קריית גת]<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב&quot;ד את קריית גת]''' {{COL}}<br /> *[https://www.google.com/url?q=https://col.org.il/news/73344&amp;sa=D&amp;source=hangouts&amp;ust=1656765432640000&amp;usg=AOvVaw0E6z-k6L01tg_idBgrwF8N הדפסת ספר התניא במוסדות חב&quot;ד קרית גת] {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=552178 2022-07-06T18:49:01Z

<p>מענדי.: /* בתי חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br /> [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br /> <br /> '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע&quot;ט]], 60,252 תושבים.<br /> <br /> בעיר קיימת קהילה חב&quot;דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> הרב [[זלמן אבלסקי]], ראשון השלוחים לעיר וממייסדי מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנים [[תשי&quot;ט]] - [[תשמ&quot;ט]]{{הערה|בשנת תשמ&quot;ט, טס בברכת הרבי לשליחות בקישינוב ומדינת [[מולדובה]]. והתמנה לרב הראשי למדינה}}.<br /> <br /> פעולותו הראשונה הוא יסוד בית הספר חב&quot;ד, בו עמד בניהלו כארבע עשורים בעקבותו נוסד גני ילדים, ויתר המוסדות.<br /> הוא ייסד וניהל את מוסדות חב&quot;ד בעיר עד ליציאתו לפנסיה. את בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי הקים השליח במסירות במתחם בית הספר ובעקבות כך החלה להתפתח קהילה חב&quot;דית במקום.<br /> <br /> בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים{{מקור}} ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם &quot;חינוך חברתי&quot; שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי &quot;עבודה בכוח עצמו&quot;{{הבהרה|מקור, מה זה אומר?}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים כהמשך לבית הספר חב&quot;ד בניהולו של השליח הרב זלמן אבלסקי,<br /> הוא התמסר ליסוד הישיבה, והתייגע בחיזוק הישיבות בכל הפרטים.<br /> <br /> קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br /> <br /> {{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br /> קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. קשר טוב רקם השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נעור מה שהביא את הסכמתו למסירת מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב&quot;ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ&quot;א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br /> <br /> עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב&quot;ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br /> <br /> &quot;בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב אגרת ח'שפח}}.<br /> <br /> ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> בעיר מתגוררים כ-200 משפחות חב&quot;דיות.<br /> *[[כולל אברכים]] &quot;שערי גאולה&quot; חב&quot;ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br /> *רשת קייטנות ומועדני צ&quot;ה חב&quot;ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.<br /> *מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.<br /> *רשת גני ילדים ומעונות חב&quot;ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br /> *[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'מתיבתא' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' טוביה חבקין.<br /> *בית ספר יסודי - בנות.<br /> *בית ספר על יסודי חב&quot;ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.<br /> *ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br /> *בית ספר 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> *[[בית חב&quot;ד]] המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו&quot;ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב&quot;ד בקריית גת}}, מנכ&quot;ל: הרב אהרון בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת&quot;ם. משרדי המנכ&quot;ל הרב אהרון בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב ראובן שניאורסון.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע המגדים מנוהל ע&quot;י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br /> <br /> ==בתי כנסת חב&quot;ד==<br /> *בית כנסת חב&quot;ד המרכזי - רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br /> *בית הכנסת &quot;שערי גאולה&quot;, רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br /> *בית כנסת חב&quot;ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br /> *בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]].<br /> *קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.<br /> * קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב&quot;ד קריית גת]<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב&quot;ד את קריית גת]''' {{COL}}<br /> *[https://www.google.com/url?q=https://col.org.il/news/73344&amp;sa=D&amp;source=hangouts&amp;ust=1656765432640000&amp;usg=AOvVaw0E6z-k6L01tg_idBgrwF8N הדפסת ספר התניא במוסדות חב&quot;ד קרית גת] {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=552177 2022-07-06T18:47:42Z

<p>מענדי.: /* בתי חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br /> [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br /> <br /> '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע&quot;ט]], 60,252 תושבים.<br /> <br /> בעיר קיימת קהילה חב&quot;דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> הרב [[זלמן אבלסקי]], ראשון השלוחים לעיר וממייסדי מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנים [[תשי&quot;ט]] - [[תשמ&quot;ט]]{{הערה|בשנת תשמ&quot;ט, טס בברכת הרבי לשליחות בקישינוב ומדינת [[מולדובה]]. והתמנה לרב הראשי למדינה}}.<br /> <br /> פעולותו הראשונה הוא יסוד בית הספר חב&quot;ד, בו עמד בניהלו כארבע עשורים בעקבותו נוסד גני ילדים, ויתר המוסדות.<br /> הוא ייסד וניהל את מוסדות חב&quot;ד בעיר עד ליציאתו לפנסיה. את בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי הקים השליח במסירות במתחם בית הספר ובעקבות כך החלה להתפתח קהילה חב&quot;דית במקום.<br /> <br /> בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים{{מקור}} ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם &quot;חינוך חברתי&quot; שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי &quot;עבודה בכוח עצמו&quot;{{הבהרה|מקור, מה זה אומר?}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים כהמשך לבית הספר חב&quot;ד בניהולו של השליח הרב זלמן אבלסקי,<br /> הוא התמסר ליסוד הישיבה, והתייגע בחיזוק הישיבות בכל הפרטים.<br /> <br /> קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br /> <br /> {{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br /> קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. קשר טוב רקם השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נעור מה שהביא את הסכמתו למסירת מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב&quot;ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ&quot;א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br /> <br /> עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב&quot;ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br /> <br /> &quot;בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב אגרת ח'שפח}}.<br /> <br /> ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> בעיר מתגוררים כ-200 משפחות חב&quot;דיות.<br /> *[[כולל אברכים]] &quot;שערי גאולה&quot; חב&quot;ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br /> *רשת קייטנות ומועדני צ&quot;ה חב&quot;ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.<br /> *מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.<br /> *רשת גני ילדים ומעונות חב&quot;ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br /> *[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'מתיבתא' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' טוביה חבקין.<br /> *בית ספר יסודי - בנות.<br /> *בית ספר על יסודי חב&quot;ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.<br /> *ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br /> *בית ספר 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> *[[בית חב&quot;ד]] המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז איגרות קודש - יו&quot;ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב&quot;ד בקריית גת}}, מנכ&quot;ל: הרב אהרון בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת&quot;ם. משרדי המנכ&quot;ל הרב אהרון בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב ראובן שניאורסון.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע המגדים מנוהל ע&quot;י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br /> <br /> ==בתי כנסת חב&quot;ד==<br /> *בית כנסת חב&quot;ד המרכזי - רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br /> *בית הכנסת &quot;שערי גאולה&quot;, רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br /> *בית כנסת חב&quot;ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br /> *בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]].<br /> *קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.<br /> * קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב&quot;ד קריית גת]<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב&quot;ד את קריית גת]''' {{COL}}<br /> *[https://www.google.com/url?q=https://col.org.il/news/73344&amp;sa=D&amp;source=hangouts&amp;ust=1656765432640000&amp;usg=AOvVaw0E6z-k6L01tg_idBgrwF8N הדפסת ספר התניא במוסדות חב&quot;ד קרית גת] {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=552176 2022-07-06T18:46:13Z

<p>מענדי.: /* בתי חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br /> [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br /> <br /> '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע&quot;ט]], 60,252 תושבים.<br /> <br /> בעיר קיימת קהילה חב&quot;דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> הרב [[זלמן אבלסקי]], ראשון השלוחים לעיר וממייסדי מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנים [[תשי&quot;ט]] - [[תשמ&quot;ט]]{{הערה|בשנת תשמ&quot;ט, טס בברכת הרבי לשליחות בקישינוב ומדינת [[מולדובה]]. והתמנה לרב הראשי למדינה}}.<br /> <br /> פעולותו הראשונה הוא יסוד בית הספר חב&quot;ד, בו עמד בניהלו כארבע עשורים בעקבותו נוסד גני ילדים, ויתר המוסדות.<br /> הוא ייסד וניהל את מוסדות חב&quot;ד בעיר עד ליציאתו לפנסיה. את בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי הקים השליח במסירות במתחם בית הספר ובעקבות כך החלה להתפתח קהילה חב&quot;דית במקום.<br /> <br /> בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים{{מקור}} ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם &quot;חינוך חברתי&quot; שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי &quot;עבודה בכוח עצמו&quot;{{הבהרה|מקור, מה זה אומר?}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים כהמשך לבית הספר חב&quot;ד בניהולו של השליח הרב זלמן אבלסקי,<br /> הוא התמסר ליסוד הישיבה, והתייגע בחיזוק הישיבות בכל הפרטים.<br /> <br /> קריית גת היא העיר הראשונה ב[[ארץ ישראל]] בה נערך [[ליל הסדר ציבורי]] ביוזמתו של השליח הרב זלמן אבלסקי, לצד שורות של פעולות ראשוניות יצירתיות.<br /> <br /> {{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br /> קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. קשר טוב רקם השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נעור מה שהביא את הסכמתו למסירת מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב&quot;ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ&quot;א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br /> <br /> עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב&quot;ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br /> <br /> &quot;בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב אגרת ח'שפח}}.<br /> <br /> ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> בעיר מתגוררים כ-200 משפחות חב&quot;דיות.<br /> *[[כולל אברכים]] &quot;שערי גאולה&quot; חב&quot;ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br /> *רשת קייטנות ומועדני צ&quot;ה חב&quot;ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.<br /> *מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.<br /> *רשת גני ילדים ומעונות חב&quot;ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br /> *[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'מתיבתא' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' טוביה חבקין.<br /> *בית ספר יסודי - בנות.<br /> *בית ספר על יסודי חב&quot;ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.<br /> *ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br /> *בית ספר 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> *בית חב&quot;ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז איגרות קודש - יו&quot;ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב&quot;ד בקריית גת}}, מנכ&quot;ל: הרב אהרון בוטבול.<br /> *בית חב&quot;ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת&quot;ם. משרדי המנכ&quot;ל הרב אהרון בוטבול.<br /> *בית חב&quot;ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br /> *בית חב&quot;ד רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב ראובן שניאורסון.<br /> *בית חב&quot;ד רובע הפרחים מנוהל על ידי הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> *בית חב&quot;ד רובע המגדים מנוהל ע&quot;י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br /> <br /> ==בתי כנסת חב&quot;ד==<br /> *בית כנסת חב&quot;ד המרכזי - רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br /> *בית הכנסת &quot;שערי גאולה&quot;, רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br /> *בית כנסת חב&quot;ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br /> *בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]].<br /> *קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.<br /> * קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב&quot;ד קריית גת]<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב&quot;ד את קריית גת]''' {{COL}}<br /> *[https://www.google.com/url?q=https://col.org.il/news/73344&amp;sa=D&amp;source=hangouts&amp;ust=1656765432640000&amp;usg=AOvVaw0E6z-k6L01tg_idBgrwF8N הדפסת ספר התניא במוסדות חב&quot;ד קרית גת] {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%96&diff=552175 2022-07-06T18:43:21Z

<p>מענדי.: /* נולדו */</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5727}}<br /> [[קובץ:תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשכ&quot;ז. נושא שיחה ב[[פאראד]] בחזית [[770]]]]<br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5727}}<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *בו' [[תשרי]] הרבי מודיע בנבואה שברית המועצות הקומוניסטית - תתפורר!<br /> *[[הרבי]] מייסד את [[תומכי תמימים מלבורן|הישיבה הגדולה במלבורן]], אוסטרליה. <br /> *הרבי פותח בתעמולה אודות &quot;[[מבצע תפילין]]&quot;. <br /> *הרבי מחדש את [[בית הכנסת צמח צדק ירושלים|בית הכנסת שעל שם אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;]] ב[[ירושלים]]. <br /> *ב[[ל&quot;ג בעומר]] הרבי מכריז לפני העם כולו שיהיה ניצחון ניסי ב[[מלחמת ששת הימים]] וה[[כותל המערבי]] יהיה בקרוב בידי היהודים.<br /> *[[הרבי]] מתחיל את המאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה&quot;שטחים&quot;]] (שהוחזרו לידי ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]]).<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf נחפרה באר] בחצר [[770]] עד למי תהום לשאיבת [[מים שלנו]], כך שב[[ראש השנה]] [[תשכ&quot;ח]] נערך [[תשליך]] בחצר [[770]] ממים שנשאבו מ[[באר מים|באר]] זו.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[י&quot;ב במנחם אב]] - הרב [[שאול אקסלרוד]], [[שליח הרבי]] לגבעת אולגה שבעיר [[חדרה]], ומייסד ו[[משפיע]] בישיבת &quot;[[תפארת תמימים]]&quot;.<br /> * [[כ''ט אדר ב']] הרב [[אלישיב קפלון]], [[שליח הרבי]] לרובע המגדים שבעיר [[קרית גת]] ו[[משפיע]] בישיבת &quot;[[תומכי תמימים קרית גת]]&quot;.<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[כ' טבת]] - הרב [[מנחם מענדל דייטש]], כיהן כ[[משפיע]] חסידי חב&quot;ד ב[[חרקוב]].<br /> *[[א' ניסן]] - הרב [[אברהם זושא זיסקינד]], ראש [[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br /> *[[ל' סיון]] - הרב [[אברהם דוד מרוזוב]], חייל ב[[צה&quot;ל]] שנפל בקרבות ביום [[ל' בסיוון]] תשכ&quot;ז.<br /> *[[כ&quot;ח מנחם אב]] - הרב [[ברוך אליהו שניאורסון]], בן נינו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *? - הרב [[יונה איידלקופ]], עסקן רב פעלים ב[[רוסטוב]] ובתחום החינוך ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5727}}<br /> {{MIHY|תשרי|1966|9|15|1977|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1966|10|15|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|כסלו|1966|11|14|1977|1|11111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1966|12|14|1977|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1967|1|12|1978|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1967|2|11|1978|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1967|3|13|1978|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1967|4|11|1978|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1967|5|11|1978|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1967|6|9|1978|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1967|7|9|1978|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1967|8|7|1978|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1967|9|6|1978|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=552172 2022-07-06T18:27:42Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:01-07-2015-11-28-36-730B9124-740x494.jpg|ממוזער|ר' בערקה מנחה כינוס בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב '''דובער (בערקה) מנדלזון''' הוא איש [[אגו&quot;ח ארה&quot;ק|אגו&quot;ח]], חבר ב[[ועדת החינוך החב&quot;די]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=35165 &quot;שבת חסידית&quot; ● רב שיח מרתק {{אינפו}}]}}, ב[[בית חב&quot;ד לאישי ציבור]], ומכהן בהנהלת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:כתבה על החתונה של בערקה.png|ממוזער|שמאל|200px|כתבה על חתונתו של בערקה מנדלזון בגליון הראשון של [[שבועון כפר חב&quot;ד]], תמוז [[תש&quot;מ]]]]<br /> ר' בערק'ה מנדלזון נולד ב[[לוד]] לאביו ר' יצחק יונה מנדלזון, ולאמו מרת שרה רבקה - 'אם הבית' של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. <br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תש&quot;מ]], לאחר ששהה במחיצתו של [[הרבי שליט&quot;א]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת דובע בת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנות נישואיו הראשונות עבד ר' בערקה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ולאחר ש[[בית ספר למלאכה]] נסגר עבר לישיבת [[אור שמחה]], ששם הוא נמצא עד היום ונמנה על הצוות הראשי במוסד.<br /> <br /> כאשר הקים ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] את [[ועדת החינוך החב&quot;די]] בראשות ר' [[זושא פויזנר]], מונה ר' בערקה לכהן כחבר פעיל בועדה.<br /> <br /> ר' בערקה אף נמנה על פעילי [[אגו&quot;ח]], דבר המתבטא בעיקר במסגרת פעילותו ב[[בית חב&quot;ד לאישי ציבור]] שבה נפגש יחד עם עוד חברי [[אגו&quot;ח]] עם חברי כנסת ושרים.<br /> <br /> לר' בערקה פה מפיק מרגליות והוא מנחה אירועים רבים של [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש|ארץ]] ובעולם, בין האירועים שהוא מנחה ניתן למנות את הפאראד הענק ב[[כפר חב&quot;ד]] ששם הוא מנחה כבר שנים רבות.<br /> [[קובץ:בערקה מנדלסון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' בערק'ה מנדלזון (משמאל) בועידה בכנסת לציון יום הולדתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]]]<br /> ==משפחתו==<br /> {{להשלים}}<br /> * בנו ר' שמואל מנלזון - שליח ב[[רחובות]]<br /> * חתנו ר' לוי יצחק הולצמן - שליח ב[[מוסקבה]], [[רוסיה]]<br /> * חתנו ר' מנחם מענדל כ&quot;ץ - מיאמי, [[פלורידה]]<br /> * חתנו ר' שמואל קלי - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו ר' שניאור זלמן ווגלר - אודסה, [[אוקראינה]]<br /> * בנו הת' שניאור זלמן - [[770]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23365 זהו את החסיד {{שטורעם}}]<br /> *[https://col.org.il/news/50628 השר יולי אדלשטיין בשמחת השבע ברכות של בתו של בערק'ה מנדלזון {{COL}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78136 בערק'ה מנדלון עם בנו ר' שמואל במבצע לולב ברחובות {{חב&quot;ד אינפו}}] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מנדלזון, דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:פעילי בית חב&quot;ד לאישי ציבור]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9F&diff=552171 2022-07-06T18:14:15Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>'''יהושע נתן גנסין{{הערה|כעבור זמן הוסב שמו ל'העשל נטע', ובמקומות מסויימים נזכר גם 'הערשל נטע' 'ישראל נטע' או 'צבי נטע'}}''' היה מחסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], ראש [[ישיבת חב&quot;ד סטרדוב|ישיבת חב&quot;ד]] ב[[סטרדוב]] ו[[ישיבת חב&quot;ד פוצ'פ|פוצ'פ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> יהושע נתן נולד בשנת [[ת&quot;ר]] לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב [[שניאור זלמן באסין]] מפוצ'פ, והתגוררו ב[[סטרדוב]] שם נולד בנם אורי ניסן.<br /> <br /> היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת [[משפט סטרדוב|המשפט נגד עדת החסידים]], והיה אחראי על התכתובת עם הרבי [[המהר&quot;ש]] בזמן העלילה.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ג]] (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב&quot;ד את העיר בעקבות ההלשנה) עבר לעיר [[קריטשוב]] ולאחר מכן לעיר פוצ'פ שם נתמנה ל[[אב&quot;ד]] ופתח [[ישיבה]]. בנו מנחם נולד בפוצ'פ. רוב ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] שהיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] היו מתלמידיו, ורבים מרבני חב&quot;ד הוסמכו תחתיו.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] כותב עליו באחד מהמכתבים: {{ציטוטון|הרב החסיד ר' הערשל נטע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר' הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות}} [= &quot;הרב החסיד ר' הרשל נטע היה מה[[רב]]נים ה[[חסיד]]יים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ [[תורה]] ב[[יראת שמים]] במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה הייתה תעודת הכבוד חשובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר&quot;].<br /> <br /> העמיד תלמידים גאונים ויראי שמים, שכמה מהם נבחרו לשמש כ[[ר&quot;מ]]ים בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] וב[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]].<br /> <br /> בביתו הייתה ספריה גדולה מלאה בספרי קודש ובאחד השנים [[שריפה]] שפרצה בבית סמוך כמעט וכילתה את הספריה. מעריציו הרבים, בני העיר, נכנסו לבית וזרקו את הספרים מהחלון לרחוב, שם סודרו על גבי שמיכות{{הערה|יוסף חיים ברנר, מבחר דברי זכרונות}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תרפ&quot;א]]{{הערה|[[יגדיל תורה ניו יורק]], גיליון מ&quot;ג עמוד שסו, הערה 38.}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גיליון 895.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גנסין יהושע נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפט סטרדוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=552170 2022-07-06T18:12:01Z

<p>מענדי.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''אורי וואליברינקי אורנשטיין''' היה מראשי [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], פיתח והרחיב אותו בצורה משמעותית, ותפקידו הועבר במשך הדורות לצאצאיו במשך למעלה ממאה שנה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[סלונים (עיר)|סלונים]] בשנת [[תקס&quot;ו]] לאביו ר' משה שנמנה על חוגי ה[[מתנגד]]ים, ובצעירותו התקרב לחסידות.<br /> <br /> עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקצ&quot;ב]] והתיישב ב[[צפת]] יחד עם אביו ומשפחתו.<br /> <br /> כאשר החלו [[פרעות תקצ&quot;ד]] בצפת, נרצחו אביו ושניים מילדיו. בשנת [[תקצ&quot;ז]] בעקבות הרעש שבו נהרגו כמה מבני ביתו החל במסע נדודים. בשנת [[ת&quot;ר]] עבר ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בירושלים שימש כמעין דובר לקהילה החב&quot;דית והיה ביחסים טובים עם ראשי ה[[מתנגדים]] בראשות ר' יוסף זונדל מסלנט.<br /> <br /> הוא היה ממייסדי [[כולל חב&quot;ד]] ושימש כממונה הכולל וכ[[שד&quot;ר]].<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ז אדר]] [[תרל&quot;ט]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יצחק אביגדור אורנשטיין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:אורנשטיין, אורי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94&diff=552169 2022-07-06T18:02:01Z

<p>מענדי.: /* מחנה לויה */</p> <hr /> <div><br /> המצווה של '''שילוח מן המחנה''' &quot;צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב&quot;, הינה מצווה החלה על עם ישראל לגרש מ[[הר הבית]] את כל הטמאים האסורים להכנס לשם, ואם עברו ונכנסו עברו הטמאים בלא תעשה. על כל האיסורים מדרבנן העונש הוא מכת מרדות.<br /> <br /> == מחנה ישראל ==<br /> <br /> 1.'''מחומות ירושלים.''' משם והלאה אסור למצורע ליכנס.<br /> <br /> == [[מחנה לויה]] ==<br /> <br /> 2. '''[[הר הבית]].''' לזבים, זבות, נדות ויולדות, אסור להכנס להר הבית. אך לטמא שרץ ואפילו טמא מת מותר להכנס להר הבית.<br /> <br /> 3. '''[[החיל]].''' לשם אסורים להכנס אפילו לעכו&quot;ם ולטמא מת, אבל טבול יום מותר.<br /> <br /> 4. '''[[עזרת נשים]].''' לשם אסור להכנס מדרבנן אפילו לטבול יום, שהוא בעל קרי שטבל ביומו. (נחלקו [[רש&quot;י]] ותוס' לרש&quot;י הוא עשה שאין בו כרת, ולתוס' מדרבנן.) אבל למחוסר כפורים - שכבר העריב שמשו - מותר.<br /> <br /> == [[מחנה שכינה]] ==<br /> <br /> 5. '''[[עזרת ישראל]]'''. לשם אסור להכנס אפילו למחוסר כפורים. העונש, ל[[ראב&quot;ד]] כרת, ולרמב&quot;ם מכת מרדות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7987 פ&quot;ג מהלכות ביאת מקדש הלכה ט.]}}. אבל לשאר הטמאים העונש הוא כרת לכל הדעות.<br /> <br /> == ביאה במקצת ==<br /> <br /> ישנה דיעה האומרת כי ביאה במקצת, שמה ביאה. כלומר אפילו מי שהכניס את ידו ל[[הר הבית]] או לבית המקדש נחשב הדבר שנכנס לשם. להלכה פוסק ה[[ראב&quot;ד]] כי ביאה במקצת שמה ביאה, אך ה[[רמב&quot;ם]] סבור כי מדאורייתא אין הדין כך רק דרבנן והעונש על כך הוא מכת מרדות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7996 פ&quot;ג הלי&quot;ח.]}}.<br /> <br /> == בימינו ==<br /> למרות שעל פי הנ&quot;ל ישנם מקומות שמותר להכנס ל[[הר הבית]] מי שהוא בטהרה גמורה, אף על פי כן [[הרבי]] הורה{{מקור}} שאין לעלות ל[[הר הבית]] בימינו כלל, ואף אין לשקול את הדבר. אחת מהסיבות לכך היא, שאם תותר העלייה להר, יבוא הדבר לידי עלייה של אנשים שאינם טהורים, ויבוא הדבר לידי פרצה גדולה.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> *[[הכותל המערבי]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מצוות}}<br /> {{בית המקדש}}<br /> [[קטגוריה:הר הבית]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94&diff=552168 2022-07-06T18:01:29Z

<p>מענדי.: /* מחנה שכינה */</p> <hr /> <div><br /> המצווה של '''שילוח מן המחנה''' &quot;צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב&quot;, הינה מצווה החלה על עם ישראל לגרש מ[[הר הבית]] את כל הטמאים האסורים להכנס לשם, ואם עברו ונכנסו עברו הטמאים בלא תעשה. על כל האיסורים מדרבנן העונש הוא מכת מרדות.<br /> <br /> == מחנה ישראל ==<br /> <br /> 1.'''מחומות ירושלים.''' משם והלאה אסור למצורע ליכנס.<br /> <br /> == [[מחנה לויה]] ==<br /> <br /> 1. '''[[הר הבית]].''' לזבים, זבות, נדות ויולדות, אסור להכנס להר הבית. אך לטמא שרץ ואפילו טמא מת מותר להכנס להר הבית.<br /> <br /> 2. '''[[החיל]].''' לשם אסורים להכנס אפילו לעכו&quot;ם ולטמא מת, אבל טבול יום מותר.<br /> <br /> 3. '''[[עזרת נשים]].''' לשם אסור להכנס מדרבנן אפילו לטבול יום, שהוא בעל קרי שטבל ביומו. (נחלקו [[רש&quot;י]] ותוס' לרש&quot;י הוא עשה שאין בו כרת, ולתוס' מדרבנן.) אבל למחוסר כפורים - שכבר העריב שמשו - מותר.<br /> <br /> == [[מחנה שכינה]] ==<br /> <br /> 5. '''[[עזרת ישראל]]'''. לשם אסור להכנס אפילו למחוסר כפורים. העונש, ל[[ראב&quot;ד]] כרת, ולרמב&quot;ם מכת מרדות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7987 פ&quot;ג מהלכות ביאת מקדש הלכה ט.]}}. אבל לשאר הטמאים העונש הוא כרת לכל הדעות.<br /> <br /> == ביאה במקצת ==<br /> <br /> ישנה דיעה האומרת כי ביאה במקצת, שמה ביאה. כלומר אפילו מי שהכניס את ידו ל[[הר הבית]] או לבית המקדש נחשב הדבר שנכנס לשם. להלכה פוסק ה[[ראב&quot;ד]] כי ביאה במקצת שמה ביאה, אך ה[[רמב&quot;ם]] סבור כי מדאורייתא אין הדין כך רק דרבנן והעונש על כך הוא מכת מרדות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7996 פ&quot;ג הלי&quot;ח.]}}.<br /> <br /> == בימינו ==<br /> למרות שעל פי הנ&quot;ל ישנם מקומות שמותר להכנס ל[[הר הבית]] מי שהוא בטהרה גמורה, אף על פי כן [[הרבי]] הורה{{מקור}} שאין לעלות ל[[הר הבית]] בימינו כלל, ואף אין לשקול את הדבר. אחת מהסיבות לכך היא, שאם תותר העלייה להר, יבוא הדבר לידי עלייה של אנשים שאינם טהורים, ויבוא הדבר לידי פרצה גדולה.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> *[[הכותל המערבי]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מצוות}}<br /> {{בית המקדש}}<br /> [[קטגוריה:הר הבית]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=552164 2022-07-06T17:58:54Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן הלוי דוכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן הלוי דוכמן]]<br /> ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן הלוי דוכמן''' ([[י&quot;א אלול]] [[תרנ&quot;א]] - [[ח' באדר]] [[תש&quot;ל]]), למד ב[[תומכי תמימים]] בליובאוויטש והיה חסידו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אשר קירבו וחיבבו מאד, והאריך ימים עד לנשיאותו של [[הרבי]]. חיבר את הספר [[לשמע אוזן]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;א אלול]] [[תרנ&quot;א]] ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל וחיה פייגא רישא דוכמן.<br /> <br /> בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]].<br /> <br /> לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות נידחות ב[[ארצות הברית]] בכדי לעורר את התושבים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.<br /> <br /> את סיפוריו כתב בספרו &quot;[[לשמע אוזן]]&quot;, שנדפס בשנת [[תשכ&quot;ג]] ובו [[סיפורי חסידים]] ששמע מחסידים בדורות עברו.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו [[הרבי]] בשם חותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.<br /> <br /> בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד [[מרדכי יואל דוכמן|הרמ&quot;י מהאמעל]]. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע על דבר זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון מו&quot;ח הרבי לקבץ הידיעות על דבר זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה גם כן זכות הרבים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/414&amp;search=שניאור+זלמן+דוכמן אגרות קודש].}}<br /> <br /> בזמן מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.{{הערה|1=ראה שם הערות &quot;כמדומה&quot;.}}<br /> <br /> היה מתפלל [[בעלי תפילה ב-770|לפני העמוד ב-770]] גם בימים נוראים.<br /> <br /> נפטר ב[[ח' באדר]] [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[חיים אברהם דוכמן]]<br /> * אחיו, הרב [[ברוך דוכמן]]<br /> * אחיו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]<br /> * בנו, ר' [[ישראל דוכמן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Duchman-Barber%20Elul%2015%2C%205774.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' אפרים דוכמן, ט&quot;ו אלול תשע&quot;ד] {{PDF}} (באנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דוכמן, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוכמן]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=552162 2022-07-06T17:55:39Z

<p>מענדי.: /* התנגדות הצדוקים */</p> <hr /> <div>'''ניסוך המים''' היא [[מצווה]] שנעשתה ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך [[מים]] בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר בנוסף ל[[ניסוך היין]] שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת ה[[קורבנות]].<br /> <br /> מקור מצווה זו הוא &quot;[[הלכה למשה מסיני]]&quot;. עם זאת, מצאו [[חז&quot;ל]] רמז לניסוך המים ב[[פרשת פנחס]] בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף &quot;מים&quot;{{הערה|&quot;מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ&quot;ם יו&quot;ד מ&quot;ם: מים&quot; (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה &quot;מים&quot; -בכל הימים כתוב &quot;ונסכה&quot;, אך ביום השני כתוב במקום &quot;ונסכיהם&quot; (עם תוספת האות מ&quot;ם), וביום השישי כתוב &quot;ונסכיה&quot; (עם תוספת האות יו&quot;ד). בכל הימים היה כתוב &quot;כמשפט&quot;, וביום השביעי היה כתוב &quot;כמשפטם&quot; (עם תוספת האות מ&quot;ם). וזהו הרמז}}.<br /> <br /> ==טעם המצווה==<br /> הניסוך נעשה ב[[חג הסוכות]] שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי ה[[חורף]] של אותה השנה. ניסוך המים, בדומה ל[[מנחת העומר]] או להבאת ה[[ביכורים]], הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר ה[[תוספתא]]: {{ציטוטון|אמר [[רבי עקיבא]]: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים.|תוספתא סוכה, סוף פרק ג.}}<br /> <br /> ==סדר הניסוך==<br /> בכל יום מימי חג הסוכות, עם שחר, היו יוצאים הכהנים והעם לשאוב מים ממעיין השילוח בצלוחית של [[זהב]] המכילה שלושה לוגים (כליטר). השאיבה נעשתה בפומביות וחגיגיות רבה, ולוותה בכלי נגינה. לאחר השאיבה, היו מגיעים לשער המים ב[[בית המקדש]] שם תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות וב[[שופר]]ות. ה[[כהן]] שזכה בעבודת הניסוך, היה עולה ב[[כבש (מזבח)|כבש]] אל [[מזבח העולה]], ופונה לפינה המערבית-דרומית, שם היו נעשים הנסכים. הכהן היה שופך את המים מצלוחית הזהב לתוך ספל כסף המנוקב בתחתיתו, תוך כדי שפיכת יין לספל זהה, המנוקב בתחתיתו אף הוא{{הערה|כדי שיציאת המים והיין תסתיים יחד, נקבו של ספל היין היה רחב יותר, כי היין היה סמיך יותר מהמים, והואיל והיו מתחילים לנסך את המים והיין בבת אחת, היה נקב ספל יין רחב יותר, וכך יציאת המים הסתיימה יחד עם סיום יציאת היין.}}. מהספלים היו נוזלים המים והיין דרך המזבח ל[[השיתין|שיתין]] (חלל עמוק מתחת למזבח).<br /> <br /> ==התנגדות הצדוקים==<br /> ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה סוכה ד, ט}} מתוארים ניסיונות של ה[[צדוקים]] לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש ב[[תורה שבכתב]] אלא אך ורק ב[[תורה שבעל פה]]. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי (המלך ינאי) ניסך את המים על [[רגל]]יו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - &quot;רגמוהו כל העם ב[[אתרוג]]יהן&quot;. בשל מעשה זה, קבעו חז&quot;ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&amp;hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&amp;st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&amp;pgnum=137 מאמר ד&quot;ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה&quot;מ סוכות תשי&quot;ט]}}.<br /> <br /> בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז&quot;ל לגבי ניסוך המים &quot;אין שיעור למים&quot;. <br /> <br /> {{ציטוט|&quot;הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]].<br /> דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה.<br /> <br /> ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי&quot;. <br /> <br /> וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי. <br /> <br /> הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא<br /> שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש<br /> האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה&quot;}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שמחת בית השואבה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1306461 מהו ניסוך המים? ומדוע חגגו זאת בשמחה גדולה כל-כך?] {{בית חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{סוכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:סוכות]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7&diff=552160 2022-07-06T17:50:00Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>הרב '''יוסף יחזקאל ניימרק''', שימש כרב ה[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] לאחר מות אביו, הרב [[זלמן ניימרק]].<br /> <br /> היה בקי בעל פה בכל [[ששה סדרי משנה]] והיה חוזר עליהם תדיר. <br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;א]] כש[[משפט סטרדוב|עלילה קשה]] ריחפה על חסידי חב''ד בעיר [[סטרדוב]], נעצר הרב ניימרק יחד עם אביו למשך שנתיים, בהם היו נתונים בחקירות אינטנסיביות.<br /> <br /> בתום שנתיים של חקירות הובאו למשפט, שם זוכו מכל אשמה, אך למרות הזיכוי לא היה בכוח אביו להישאר בסטרדוב, ועברו ל[[ויטבסק]] וכעבור שלש שנים ל[[נעוול]].<br /> <br /> כשאביו נפטר בסוף שנת [[תרנ&quot;ג]] התמנה לרב תחתיו.<br /> <br /> {{מיון רגיל: ניימרק, יוסף יחזקאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:משפט סטרדוב]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=551768 2022-07-05T16:18:41Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:המאפיה בכפר תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאפיית המצות בשנת [[תש&quot;ל]] ניתן לראות בתמונה קבוצת ילדים שהגיעו במסגרת &quot;מבצע מצה לתלמיד&quot; של [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]]]]<br /> '''סקובלו פוד - מאפיית מצות כפר חב&quot;ד''' היא מאפיית המצות עבודת יד הגדולה בעולם. המאפייה זכתה ליחס מיוחד ונדיר מ[[הרבי מליובאוויטש]] שדאג ודחף לפיתוחה. המאפייה עובדת במשך כל תקופת החורף, ומספקת מצות לכל העולם.<br /> <br /> המאפייה מפורסמת בשל הידוריה הרבים, היחס המיוחד שקיבלה מהרבי וביקורי האישים ומרכז המבקרים במקום.<br /> <br /> == הקמת המאפייה ==<br /> המאפייה נפתחה בשנת על ידי ר' [[יוסף פרמן]] על חורבותיו של בית ערבי נטוש (מהכפר ספרייא), בסמיכות ל[[בית הכנסת המרכזי כפר חב&quot;ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתחילה פעלה המאפיה במתכונת מצומצמת, אך הרבי דחף כל הזמן להרחבת והגדלת תוצרת המאפייה.<br /> <br /> בתחילה הורחבה המאפייה במקצת באמצעות פחונים בעקבות מבצע &quot;מצה לתלמיד&quot; שיזם. בשנת [[תשד&quot;מ]] נרכשה המאפייה על ידי ר' [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] ואחיו ר' [[זלמן סטמבלר]] שפיתחו ושיפצו רבות את המאפייה, והטמיעו בה הידורים רבים. ההידור הבולט ביותר מתייחס למהירות הרבה של אפיית המצות, שהפכה את המאפייה למהירה ביותר בארץ{{הערה|הידור שמקבל ביטוי רב ב[[שולחן ערוך]] [[אדמו&quot;ר הזקן]]}}.<br /> <br /> המאפיה פועלת בעונת החורף והעבודות מתחילות ששה חודשים לפני [[חג הפסח]], ונגמרות שעות ספורות לפני כניסת החג, אז נערכת '[[חבורה]]' של רבו של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פרצה [[שריפה]] במחסני המאפיה ונגרם נזק גדול לרכוש.<br /> <br /> == הידורים מיוחדים במאפיה ==<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> * כל ניילון ונייר הנכנס למאפיה עובד בדיקה כימית.<br /> * מהירות הכנת המצה ואפייתה. הידור שמקבל ביטוי רב ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> * מידי 18 דקות כלי הרעדלער (מחורר המצות) עובר ליבון באש, [[בגד]]י העובדים מוחלפים, וכן ספלי המים המשמשים לעיסת הבצק.<br /> * המאפייה בכשרות בד&quot;צ ירושלים העדה החרדית ובכשרותו של הרב [[מאיר אשכנזי]] מרא דאתרא של כפר חב&quot;ד.<br /> * אחרי כל הכנסה לתנור הניירות שעל המקלות מוחלפים.<br /> == יחס מהרבי ==<br /> ר' יוסף פרמן, מקים המאפיה זכה לקבל מ[[הרבי]] עוד בשנות היו&quot;דים בקבוקי '[[משקה]]' &quot;בשביל המאפיה&quot;. בהזדמנות אחרת הניח הרבי בכף ידו של ר' יוסף עוגת '[[לעקאח]]', תוך אזהרה על דרך הצחות: &quot;שלא תערבב מזה במצות&quot;.<br /> <br /> הרבי דחף כל הזמן את עסקני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] להתייחס למאפיה כאל 'מוסד' לכל דבר למען פיתוחו. הרבי ייעד את המאפיה למפעל שייצר [[מצה שמורה]] לכל העולם. בתחילה התרשלו העסקנים בעבודתם והרבי הגדיר את חוסר העניין שגילתה העסקונה במאפייה, כלא פחות מ&quot;רשלנות איומה&quot;, ואיחל כי {{ציטוטון|יהי רצון שבמרץ הכי גדול יתעסקו בכל הנ&quot;ל, בתוככי שאר הפעולות לביסוס [[כפר חב&quot;ד]] והתפתחותו הן בכמות והן באיכות, ויצליחו, וכנאמר מאז ומקדם שמכפר חב&quot;ד [[הפצת המעיינות|יפוצו המעיינות חוצה]], וכאיגרת הקודש של [[הבעל שם טוב]], יקרב זה קיום הייעוד ד[[מלך המשיח|קאתי מר דא מלכא משיחא]]}}.<br /> <br /> == ביקורי אישים ==<br /> המאפיה משכה אליה במשך השנים אישים רמי מעלה רבים, ביניהם שרים, שגרירים, אנשי פוליטיקה ומשפט.<br /> <br /> לקראת חג הפסח [[תשע&quot;ד]] ערך ראש ממשלת [[מדינת ישראל|ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ביקור מתוקשר במאפיה. הביקור גרר בעקבותיו סערה תקשורתית בשל העיתוי בו בחר נתניהו לערוך את ביקורו, בסמוך לזמן בו העביר בכנסת מספר חוקים שנועדו להילחם בציבור החרדי בארץ.<br /> <br /> == מרכז מבקרים ==<br /> [[קובץ:מבצעמצה לתלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שקיבל את פני הילדים בשנים הראשונות]]<br /> מרכז המבקרים של המאפיה מושך מדי שנה עשרות אלפי אנשים, בהם כעשרים אלף ילדי גן ובית ספר. המבקרים מגיעים במסגרת '''יריד חוויות הפסח''' (או '''מבצע מצה לתלמיד''') של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], במהלכו עוקבים אחר תהליך הכנת ואפיית המצה על שלל הידוריה והסתכלות על הפן הרוחני שבמצה, מתנסים המבקרים באפיית מצת מצווה, וצופים בסרט על מצוות החג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://www.matzotchabad.co.il/ אתר המאפייה]<br /> ;על המאפיה<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3853 סרט תדמית], רבנים ושלוחים משבחים את המאפיה. {{וידאו}}{{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1572 הצצה למאפיית המצות בכפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> * [http://www.chabad770.org/contents.asp?aid=9270 מאפיית המצות באתר בית אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=53825 מבצע מצה לתלמיד] סקירה מאתר ynet.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75005 בטאון העדה החרדית בכתבה על המאפיה בכפר חב&quot;ד].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60698 על איזה מצות כתב הרבי שנוגע בהתקשרות?] תגובה על פרסומים של המאפיה באתר [[חב&quot;ד אינפו]]{{אינפו}}<br /> *'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_121.pdf מבצע מצה]''' - [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 121 פרשת מצורע תשע&quot;ו<br /> <br /> ;ביקורי אישים לדוגמה<br /> * '''ראשי ממשלות ושגרירים:''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69971 יצחק שמיר] - [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3835 בנימין נתניהו] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=19147 שגריר יפן]<br /> * '''שרים:''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80497 סגן שר החינוך מר אבי וורצמן]<br /> * '''חברי כנסת:''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73887 פרופ' אריה אלדד וד&quot;ר מיכאל בן ארי] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67938 גב' סופה לנדבר וח&quot;כ ציפי חוטובלי] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=65054 ח&quot;כ דנון] -<br /> * '''אישי ציבור:''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67980 הרב הראשי למשטרה סנ&quot;צ מוגרבי] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60600 עובדי משרד הפנים] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=411 מועצת גן יבנה] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=3433 נציגי הקיבוצים] - [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מבקר_המדינה_יוסף_שפירא_סייר_במאפיית_המצות_בכפרחבד_81947.html מבקר המדינה יוסף שפירא]<br /> * '''אנשי צבא:''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67980 מפקדי משמר הגבול] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60894 מפקדי הגדודים ביו&quot;ש] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52746 משקי דת] -<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=551041 2022-07-01T10:43:29Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=<br /> |כתובית=<br /> |תמונה=לוגו תלמוד תורה אוהלי מנחם.jpg<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד=[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]]<br /> |מיקום=ירמיהו 3, קריית גת<br /> |מייסד=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br /> |מספר תלמידים=כ-200<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''תלמוד תורה קריית גת''' הוא תלמוד תורה חב&quot;די השוכן בקריית גת ומכיל כ-150 תלמידים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ה[[תלמוד תורה]] הוקם כחלק מ[[ע&quot;א מוסדות]] שהוקמו לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]] והוא מנוהל כיום על ידי הרב [[טוביה חבקין]].<br /> <br /> בתלמוד תורה קיימת פעילות [[צבאות השם]] עם חוברת משימות חודשית ומסדר עליה בדרגה בכל חודש. בחוברת קיימות משימות קבועות, משימות חדשות בכל שבוע ומשימות לבחירה על ידי ההורים. בסוף השנה מתקיים טיול קצינים גדול לכל התלמידים שהגיעו לדרגות הקצינים ועברו את קורס ההכנה לקצונה בהצלחה.&lt;br&gt;<br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוקם קראוון חדש לכיתה א' מחוסר מקום. הקראוון נכנס לשימוש בפועל רק בשנת [[תשע&quot;ח]] ולפני זה שימש כספריה.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] לומדים בתלמוד תורה כ-110 ילדים בכיתות א'-ו'.<br /> <br /> ==ההפרדה==<br /> עד תחילת שנות הע' ה[[תלמוד תורה]] ובית הספר היו מחוברים והיה מנהל אחד לשניהם, שעות ההפסקה היו שונות כך שלא יהיה בנים ובנות ביחד, &lt;br&gt;<br /> בין השנים [[תשע&quot;א]] - [[תשע&quot;ה]] הוחלט להפריד את המבנים כך שיהיה [[תלמוד תורה]] בנפרד ובית ספר בנפרד.<br /> <br /> ==מתיבתא==<br /> בעבר הרחוק המתיבא הייתה קיימת בישיבת חב&quot;ד והיא היתה עם פנימיה, אחרי כמה שנים הפנימייה התבטלה אבל עדיין המתחם היה בשטח הישיבה. לאחר מכן המתיבתא עברה לתוך שטח הת''ת והיה לה מנהל נפרד. כיום ר' טוביה חבקין מנהל את הת&quot;ת ואת המתיבתא.<br /> ב[[תלמוד תורה]] יש מתיבתא לכיתות ז' - ח' במתיבתא מתחילים להתכונן לקראת הכניסה לישיבה ולומדים בעיקר לימודי [[קודש]].&lt;br&gt;<br /> בעבר, כיתה ו' הייתה גם במתיבתא אך בשנת הלימודים [[תשע&quot;ט]] הוחלט להפריד את כיתה ו' מהתיבתא.<br /> &lt;br&gt;<br /> במתיבתא קיים [[זאל]] מיוחד עם [[ארון קודש]] לתפילות [[שחרית]] ו[[מנחה]]<br /> [[קובץ:לוגו מתיבתא חב&quot;ד קרית גת.jpg|ממוזער|לוגו מתיבתא חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה==<br /> '''הנהלה:'''<br /> * הרב [[טוביה חבקין]] - מנהל<br /> * הרב צבי כץ - סגן מנהל<br /> '''מחנכים:'''<br /> * '''מחנכת כיתה א'''' - גב' שרי וולפא.<br /> * '''מחנך כיתה ב'''' - הרב שגיא בליזובסקי.<br /> * '''מחנך כיתה ג'''' - הרב צבי כץ.<br /> * '''מחנך כיתה ד'''' - הרב יוסי ווישנפסקי.<br /> * '''מחנך כיתה ה'''' - הרב שמעון לוין.<br /> * '''מחנך כיתה ו'''' - הרב יהודה הניג.<br /> * '''מחנך כיתה ז'''' - הרב נתן יעקובוב.<br /> * '''מחנך כיתה ח'''' - הרב דוב הבלין.<br /> '''צוות מקצועי:'''<br /> * הרב מרדכי גבאי<br /> * הרב אפרים גרינברג<br /> * הרב ישראל אמיתי<br /> * הרב רענן זיו<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=551039 2022-07-01T10:38:32Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=<br /> |כתובית=<br /> |תמונה=לוגו תלמוד תורה אוהלי מנחם.jpg<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד=[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]]<br /> |מיקום=ירמיהו 3, קריית גת<br /> |מייסד=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br /> |מספר תלמידים=כ-200<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''תלמוד תורה קריית גת''' הוא תלמוד תורה חב&quot;די השוכן בקריית גת ומכיל כ-150 תלמידים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ה[[תלמוד תורה]] הוקם כחלק מ[[ע&quot;א מוסדות]] שהוקמו לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]] והוא מנוהל כיום על ידי הרב [[טוביה חבקין]].<br /> <br /> בתלמוד תורה קיימת פעילות [[צבאות השם]] עם חוברת משימות חודשית ומסדר עליה בדרגה בכל חודש. בחוברת קיימות משימות קבועות, משימות חדשות בכל שבוע ומשימות לבחירה על ידי ההורים. בסוף השנה מתקיים טיול קצינים גדול לכל התלמידים שהגיעו לדרגות הקצינים ועברו את קורס ההכנה לקצונה בהצלחה.&lt;br&gt;<br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוקם קראוון חדש לכיתה א' מחוסר מקום. הקראוון נכנס לשימוש בפועל רק בשנת [[תשע&quot;ח]]<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] לומדים בתלמוד תורה כ-110 ילדים בכיתות א'-ו'.<br /> <br /> ==ההפרדה==<br /> עד תחילת שנות הע' ה[[תלמוד תורה]] ובית הספר היו מחוברים והיה מנהל אחד לשניהם, שעות ההפסקה היו שונות כך שלא יהיה בנים ובנות ביחד, &lt;br&gt;<br /> בין השנים [[תשע&quot;א]] - [[תשע&quot;ה]] הוחלט להפריד את המבנים כך שיהיה [[תלמוד תורה]] בנפרד ובית ספר בנפרד.<br /> <br /> ==מתיבתא==<br /> בעבר המתיבא הייתה קיימת בישיבת חב&quot;ד והיא היתה עם פנימיה, אחרי כמה שנים הפנימייה התבטלה אבל עדיין המתחם היה בשטח הישיבה. לאחר מכן המתיבתא עברה לתוך שטח הת''ת והיה לה מנהל נפרד. כיום ר' טוביה חבקין מנהל גם את הת''ת וגם את המתיבתא.<br /> ב[[תלמוד תורה]] יש מתיבתא לכיתות ז' - ח' במתיבתא מתחילים להתכונן לקראת הכניסה לישיבה ולומדים בעיקר לימודי [[קודש]].&lt;br&gt;<br /> בעבר, כיתה ו' הייתה גם במתיבתא אך בשנת הלימודים [[תשע&quot;ט]] הוחלט להפריד את כיתה ו' מהתיבתא.<br /> &lt;br&gt;<br /> במתיבתא קיים [[זאל]] מיוחד עם [[ארון קודש]] לתפילות [[שחרית]] ו[[מנחה]]<br /> [[קובץ:לוגו מתיבתא חב&quot;ד קרית גת.jpg|ממוזער|לוגו מתיבתא חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה==<br /> '''הנהלה:'''<br /> * הרב [[טוביה חבקין]] - מנהל<br /> * הרב צבי כץ - סגן מנהל<br /> '''מחנכים:'''<br /> * '''מחנכת כיתה א'''' - גב' שרי וולפא.<br /> * '''מחנך כיתה ב'''' - הרב שגיא בליזובסקי.<br /> * '''מחנך כיתה ג'''' - הרב צבי כץ.<br /> * '''מחנך כיתה ד'''' - הרב יוסי ווישנפסקי.<br /> * '''מחנך כיתה ה'''' - הרב שמעון לוין.<br /> * '''מחנך כיתה ו'''' - הרב יהודה הניג.<br /> * '''מחנך כיתה ז'''' - הרב נתן יעקובוב.<br /> * '''מחנך כיתה ח'''' - הרב דוב הבלין.<br /> '''צוות מקצועי:'''<br /> * הרב מרדכי גבאי<br /> * הרב אפרים גרינברג<br /> * הרב ישראל אמיתי<br /> * הרב רענן זיו<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=551037 2022-07-01T10:32:38Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>'''אלתר פרץ חיים שאולזון''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1952) הוא עיתונאי חרדי, המזהה את עצמו בדרך כלל עם חסידות חב&quot;ד, מייסד ועורך העיתון '[[פנים חדשות (עיתון)|פנים חדשות]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' באייר]] [[תשי&quot;ב]] בשכונת מאה שערים בירושלים, לאביו ר' [[שמואל שאולזון]], סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת אגודת ישראל, ונצר למשפחה של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת באר יעקב ובישיבת הנגב, ובשנת [[תשל&quot;ג]] התחתן עם מאשה רבקה בתו של ר' חיים מאיר ליסטאקין, והחל לשרת ברבנות הצבאית ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> לאחר סיום השירות הצבאי, שימש כעוזר פרלמנטרי של העסקן וחבר הכנסת מנחם פרוש, ובמקביל, ייסד וערך בטאון עצמאי בשם &quot;צופר&quot;, שעסק בפוליטיקה פנים-חרדית, ונקט בעמדה חסידית ותקף בחריפות את מעשיהם של המתנגדים. בשנת [[תשמ&quot;ד]] היגר לארצות הברית והתיישב בברוקלין.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] התפרסם נגד העיתון 'צופר' שבבעלותו מכתב משותף של גדולי הרבנים הליטאיים בו החרימו את השבועון כשהם אומרים ש&quot;השבועון צופר אסור לבוא בקהל, הוא מלא רכילות, לשון הרע וליצנות גרועה וביזוי לתלמידי חכמים ולבני ישיבות&quot;. בעקבות מכתב זה, שינה את שם העיתון ל&quot;צוהר&quot;, העיתון נסגר בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] ייסד את העיתון [[פנים חדשות (עיתון)|פנים חדשות]], שהתפרסם במקביל ב[[אידיש]] וב[[לשון הקודש]]. בדומה למטרתו של 'צופר', העיתון עסק בפוליטיקה פנים-חרדית, ותקף בחריפות אישים ופוליטקאים.<br /> <br /> אחד המלחמות הראשיות שניהל היה מערכה על כבודה של חסידות חב&quot;ד מול ההתקפות של חסידי סאטמר שהתלהמו באופן קיצוני באותה תקופה, כשבעקבות מלחמתו ניסו אנשי סאטמר לפגוע בו פיזית. באותה תקופה הרבי חיזק את ידיו, ומספר פעמים אמר לו כי &quot;לפום צערא אגרא&quot; ו&quot;כאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ&quot;{{הערה|[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1637933089903&amp;pagenum=81&amp;book=141515 יומן שנת הקהל תשמ&quot;א], עמוד 86.}}.<br /> <br /> אף שבאותו מקרה לחם את מלחמתה של חב&quot;ד, הרבי לא דגל בשיטה זו, וביקש ממנו לשנות את אופי כתיבתו, וכאשר עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי: &quot;עליך לכתוב דברים טובים על כל בני ישראל&quot;{{הערה|[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1637933348899&amp;pagenum=84&amp;book=27648 זורע צדקות מצמיח ישועות], עמ' 70.}}.<br /> <br /> אף שבמשך שנים ארוכות נמנע מלכתוב בעיתונו כתבות שליליות העוסקות במלחמות הפנימיות בחסידות חב&quot;ד, כאשר קמו מערערים על רבנותו של הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], החל גם הוא לפרסם כתבות שנויות במחלוקת קשה העוסקות בעניינים פנים חב&quot;דיים רגישים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] שינה את שם העיתון במקביל הקים בלוג אינטרנט פעיל, שהחליף בשנת [[תשע&quot;א]] את העיתון המודפס.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו בעיתונות ופוליטיקה, משמש כרב בית כנסת במקום מגוריו ב[[פלטבוש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70899 שאולזון: &quot;מחכה להזדמנות לרדת על חב&quot;ד ולא מצליח&quot;] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שאולזון, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94&diff=551036 2022-07-01T10:31:03Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תקסט אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחה ב[[כתי&quot;ק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]]]]<br /> [[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של בן [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|ר' משה]], עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96/ כאן] ו[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ כאן]}}]]<br /> '''&quot;הנחה&quot;''' היא כתיבת [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] על ידי הזיכרון. <br /> <br /> ==רקע==<br /> בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך בשבת, מכיון שאי אפשר להקליט, הייתה קבוצת חסידים שלקחה על עצמה את התפקיד &quot;להקליט&quot; את שיחותיו ומאמריו של הרבי בראש ולשבת לכתבה במוצאי שבת. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיה את השיחות ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות, והוא נקרא [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. <br /> <br /> כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי &quot;מניחים&quot; שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף [[מוגה|&quot;הגהה&quot;]] זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה &quot;להוציאו בסדרת בלתי מוגה&quot;, כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה &quot;מוגה&quot;.<br /> <br /> בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה&quot;אותיות&quot; שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. <br /> <br /> אולם, עיקר החידוש של &quot;דור השביעי&quot; התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב. כך ישנו מכל שנות [[חסידות חב&quot;ד]] &quot;ספר המאמרים&quot;, המכיל את המאמרי [[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה. החסידים היו צריכים להתרגל כעת לשמיעת &quot;הדרנים&quot; עמוקים, &quot;דיוקים&quot; בסיפורי רבותינו נשיאנו המתבהרים בהתאם לדברי [[הגאון מרוגצ'וב]] במקום פלוני, ומכוונים לעומק ביאור החסידות בעניין זה, ועוד. <br /> <br /> הקושי התבטא אם כן בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו&quot;מאמר&quot;. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב - צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה&quot;חוזרים&quot; במוצאי-החג. <br /> <br /> בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה&quot;הנחות&quot; הבלתי-מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב&quot;קופיר&quot;, כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול (&quot;סטנסיל&quot;) שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה&quot;הנחות&quot; היו איפוא פרסום &quot;פנימי&quot; לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. <br /> <br /> עם הזמן נוצר דור של &quot;חוזרים&quot; ו&quot;מניחים&quot; שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד &quot;[[בלתי מוגה]]&quot;. <br /> <br /> כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> ==מניחים בדור השביעי==<br /> *הרב [[יואל כהן]].<br /> *הרב [[דוד פלדמן]].<br /> *הרב [[סימון ג'ייקובסון]].<br /> *הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> *הרב [[צבי גרינבלט]]<br /> *הרב [[שלום בער לוין]]<br /> *הרב [[דוד אולידורט]]<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%97&diff=551034 2022-07-01T10:13:35Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תפוח.jpg|200px|ממוזער|שמאל|תפוח]]<br /> '''תפוח''' הוא פרי שמוזכר בתורה כמשל ל[[זעיר אנפין]] ולפעמים כמשל ל[[שכינה]] הקדושה.<br /> <br /> למרות שבדברי אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ד']].}} מוזכר כי כל הפירות יש להם שורש באצילות, הרי שבפירוש מוזכרים ב[[עץ חיים]] רק שבעה מינים{{הערה|עץ חיים - שער נ פרק י.}}: &quot;גם באצילות יש בו עצי ג&quot;ע עץ החיים והדעת וארז ואזוב ו'''שדה תפוחים''' ושושנה וחבצלת&quot;{{הערה|כמובא בתמיהת הרבי שם.}}.<br /> ==חקל תפוחין קדישין==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חקל תפוחין קדישין]]}}<br /> כנסת ישראל נמשלה בכינוי [[חקל תפוחין קדישין]], על שם התפוחים שיש בהם כמה גונים המורים על גילוי התענוג, והיא דרגתה של כנסת ישראל בשעה שמאירים בה הארות זעיר אנפין, בפרט בשבת קודש.<br /> <br /> כינוי זה הוא בעיקר כאשר מאירים בשכינה הארת [[ש&quot;ע נהורין]] המאירים בבחינה הנקראת &quot;לחיים&quot;, כהארת התענוג הפנימית המאירה בלחיים, והיא הארת תיקון [[ואמת]] המאירה מ[[אריך אנפין]] בזמנים של הארת פנים, כגון בראש השנה בשעת התקיעות.<br /> <br /> ==פנימיות התורה==<br /> <br /> פנימיות התורה ואגדות הש&quot;ס נמשלו לתפוחים. ועל כך נאמר &quot;רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני&quot; כי התפוחים הוא רק ה[[ריח]] והתענוג לחולי, כי ממצעים לו סביבותיו תפוחים ועשבים טובים לריח ותענוג, וזהו אגדות, כי אורייתא סתים וגליא ובאגדות הוא הסתים פנימיות התורה, שזהו התענוג והריח המשיב להחולי כך עי&quot;ז הוא מרווה הצמאון שעל ידי חולת האהבה.<br /> <br /> וזהו מה שנאמר - כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, דודי היא [[אהבה רבה]], [[אהבה]] העצמית שמלמעלה בין הבנים היא כנסת ישראל שנמשך האה&quot;ר מלמעלה בנשמות ישראל לרוות הצמאון כי חולת [[אהבה]] אני, התפוחים הם משיבים אותו הוא הריח והתענוג שבהם כך הוא על ידי האגדות שהם פנימיות התורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/maamarei/1/3/20/243&amp;search=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94 מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק תרט&quot;ו].}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צומח]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99.&diff=550761 2022-06-30T19:11:30Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{תיבות משתמש|<br /> {{תבנית:משתמש - אהבת ישראל}}<br /> {{תבנית:משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br /> {{משתמש - קארליק}}<br /> {{תבנית:חב&quot;דפדיה אידיש}}<br /> {{תבנית:משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> {{תבנית:משתמש - שליח מתון}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - דף הבית חב&quot;דפדיה}}<br /> {{משתמש - יחי}}<br /> {{משתמש - חב&quot;ד אינפו}}<br /> }}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|נרקיס|[[משתמש:מענדי.|'''מענדי''']]}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|נרקיס|[[ווי וואנט משיח נאו]]!}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;ליצירת קשר: '''[[שיחת משתמש:מענדי.|לחצו כאן]]'''&lt;/big&gt;}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|4|נרקיס|שלום לכם! שמי מענדי. ובאתי לתרום לחב&quot;דפדיה ככל יכולתי . מקווה להמשיך ולתרום כאן כמה שיותר}}}}}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{בדף זה מקפידים על הנאה}}</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99.&diff=550745 2022-06-30T18:53:07Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{תיבות משתמש|<br /> {{תבנית:משתמש - אהבת ישראל}}<br /> {{תבנית:משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br /> {{משתמש - קארליק}}<br /> {{תבנית:חב&quot;דפדיה אידיש}}<br /> {{תבנית:משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> {{תבנית:משתמש - שליח מתון}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - דף הבית חב&quot;דפדיה}}<br /> {{משתמש - יחי}}<br /> {{משתמש - חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> }}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|נרקיס|[[משתמש:מענדי.|'''מענדי''']]}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|נרקיס|[[ווי וואנט משיח נאו]]!}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;ליצירת קשר: '''[[שיחת משתמש:מענדי.|לחצו כאן]]'''&lt;/big&gt;}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|4|נרקיס|שלום לכם! שמי מענדי. ובאתי לתרום לחב&quot;דפדיה ככל יכולתי . מקווה להמשיך ולתרום כאן כמה שיותר}}}}}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{בדף זה מקפידים על הנאה}}</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A7%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=550734 2022-06-30T18:25:16Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>'''קץ הימים''' (מובא בסוף ספר דניאל) בתורת ה[[קבלה]] מורה על סוף זמן ה[[גלות]] בו יתגלה '''קץ הימין''' שהוא סוף ההעלם.<br /> <br /> ==מקור המושג==<br /> ישנם ב[[קבלה]] שני הסברים על הפסוק &quot;ויהי מקץ שנתיים ימים&quot;{{הערה|תחילת פרשת מקץ.}}<br /> <br /> '''הזהר''' מסביר{{הערה|ר&quot;פ מקץ קצ&quot;ג ע&quot;א.}} ש[[ז&quot;א]] ו[[מלכות]] שתיהן נקראות 'שנה'. ופירוש &quot;כעבור שנתיים ימים&quot; הוא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] ז&quot;א ומלכות שאז (בזמן היחוד וע&quot;י היחוד) &quot;נולדה&quot; גאולת יוסף (על דרך יחוד איש ואישה שממשיך כח האין סוף - ובכח זה נולד הולד).<br /> <br /> '''האריז&quot;ל'''{{הערה|בלקו&quot;ת להאר&quot;י, בפרשת מקץ.}} מבאר, שהפסוק לא מדבר על קץ '''הימים''' אלא על קץ '''הימין'''.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> מסביר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שורש ההסבר באור התורה ר&quot;פ מקץ, ופרטים שונים מוסברים במקומות רבים נוספים אצל כל רבותינו נשיאי חב&quot;ד.}}, שאין כאן מחלוקת, אלא הסבר לשני עניינים כלליים שיתרחשו בעת הגאולה:<br /> <br /> :'''קץ הימין''' - סוף ההעלם. תסתיים האפילה ויתגלה האור [[עתיק יומין|דעתיקא קדישא]].<br /> :'''קץ הימים''' - יסתיימו הצמצומים (מיעוט האור). לא זו בלבד שהאור יתגלה, אלא עוד זאת שיתגלה בעצמותו ובכל הדרו{{הערה|ולא כמו עכשיו שבכתר ובחכמה מאיר בקירוב, בבינה מאיר בריחוק, בז&quot;א רק דרך חלון, במלכות דרך נקב ובעולמות רק דרך מסך ובשינוי המהות.}}.<br /> <br /> ==ביאור המילים==<br /> * '''קץ''' - הוא [[בוצינא דקרדוניתא|קו המידה]] - המודד את שיעור התפשטותו של כל כח אלוקי, עד לאן יתפשט והיכן יפסק.<br /> * '''ימין''' - הוא קו החסד, והמדובר כאן הוא על &quot;עצם&quot; החסד - המקום בו אין מקום לצד הגבורה &quot;לית שמאלה בהאי עתיקא&quot;, דהיינו מדרגת [[עתיק יומין|עתיק]].<br /> * '''ימים''' - מלכות נקראת 'שנה' - מלשון 'שינוי'{{הערה|מלכות דאצילות היא סוף עולם האצילות (עולם האחדות), וממנה ומתחילים השינויים. ונקראת שנה כי שורש החילוקים הוא י&quot;ב בקר שבבריאה, שהם י&quot;ב חודשי '''שנת הלבנה'''.}}, והמידות דאצילות ([[זעיר אנפין|ז&quot;א]]) גם הן נקראות 'שנה' - מלשון אני ה' '''לא''' שניתי{{הערה|כי מאיר בהם אור האין סוף שאין בו שינויים. ונקראות המידות גם הן שנה, כי שם הן שס&quot;ה מצוות לא תעשה - שס&quot;ה '''ימות החמה'''.}}<br /> * '''שנתים ימים''' - הוא חיבור ז&quot;א ומלכות - שבזמן הגאולה יאיר אור האצילות בעולמות הפירוד (שאור הלבנה יתחבר עם אור החמה - ותאיר כמוה).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[קץ הגלות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=550733 2022-06-30T18:16:33Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]]<br /> הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס&quot;ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ&quot;ו]]) היה חסיד חב&quot;ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, &quot;ברית הבריונים&quot;, אצ&quot;ל, לח&quot;י והיישוב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס&quot;ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שו&quot;ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל&quot;ה הקדוש|של&quot;ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br /> <br /> למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br /> <br /> היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br /> <br /> בכ&quot;ח אדר [[תרצ&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]}}.<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ייסד את המחתרת הדתית &quot;ברית חשמונאים&quot;, והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ&quot;ל ומשנת [[תש&quot;ד]] הצטרפה ללח&quot;י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br /> <br /> זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הראשון משנת [[תש&quot;ח]] בקשר לארגון [[בני חב&quot;ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br /> <br /> לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו&quot;ר הוועד בין השנים [[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הקים את המוסד לבנות &quot;[[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]]&quot; והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ&quot;אם הבית&quot;. בשנת תש&quot;כ העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז&quot;ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br /> <br /> התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br /> <br /> === שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], מיד לאחר ש[[צה&quot;ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה&quot;ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br /> <br /> כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br /> <br /> הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז&quot;ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ&quot;ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br /> <br /> ===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br /> <br /> באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז&quot;ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז&quot;ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br /> <br /> הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br /> <br /> הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ&quot;ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *ר' עמישר סגל.<br /> *ר' ידון סגל.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' [[אורי קפלון]].<br /> *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> *ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב&quot;ד)]]<br /> <br /> ==קשורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אדריכלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ד]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=550732 2022-06-30T18:15:43Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]]<br /> הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס&quot;ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ&quot;ו]]) היה חסיד חב&quot;ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, &quot;ברית הבריונים&quot;, אצ&quot;ל, לח&quot;י והיישוב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס&quot;ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל&quot;ה הקדוש|של&quot;ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br /> <br /> למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br /> <br /> היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br /> <br /> בכ&quot;ח אדר [[תרצ&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]}}.<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ייסד את המחתרת הדתית &quot;ברית חשמונאים&quot;, והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ&quot;ל ומשנת [[תש&quot;ד]] הצטרפה ללח&quot;י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br /> <br /> זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הראשון משנת [[תש&quot;ח]] בקשר לארגון [[בני חב&quot;ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br /> <br /> לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו&quot;ר הוועד בין השנים [[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הקים את המוסד לבנות &quot;[[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]]&quot; והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ&quot;אם הבית&quot;. בשנת תש&quot;כ העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז&quot;ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br /> <br /> התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br /> <br /> === שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], מיד לאחר ש[[צה&quot;ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה&quot;ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br /> <br /> כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br /> <br /> הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז&quot;ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ&quot;ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br /> <br /> ===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br /> <br /> באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז&quot;ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז&quot;ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br /> <br /> הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br /> <br /> הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ&quot;ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *ר' עמישר סגל.<br /> *ר' ידון סגל.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' [[אורי קפלון]].<br /> *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> *ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב&quot;ד)]]<br /> <br /> ==קשורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אדריכלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ד]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94&diff=550730 2022-06-30T18:14:55Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פולטבה גן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הפארק העירוני]]<br /> [[קובץ:פולטבה רכבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת המרכזית]]<br /> העיר '''פולטבה''' (בשפת המקור: '''Полтава''', נהגה: '''Poltava''') היא בירת מחוז במרכז [[אוקראינה]] הממוקמות על שפת נהר 'ורסקלה', ויושבת על קו מסילת הרכבת שבין [[חרקוב]] לעיר הבירה [[קייב]].<br /> <br /> בעבר, פעלה במקום קהילה יהודית גדולה, וגדולי הרבנים מחסידי חב&quot;ד כיהנו כרבני העיר.<br /> <br /> גם כיום פועלת בעיר קהילה יהודית, עימה פועל שליח הרבי הרב [[יוסף יצחק סגל (פולטובה)|יוסף יצחק סגל]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] אוכלוסיית העיר מונה כ-296,000 תושבים, והיא נמצאת במגמת ירידה.<br /> <br /> ==תולדות העיר==<br /> ראשיתה של ההתיישבות במקום החלה בסביבות שנת ד'תתס&quot;א (1100 בלוח הגרגוריאני), אך היא נחרבה שוב ושוב בעקבות מלחמות עקובות מדם שהתנהלו באזור.<br /> <br /> רק בשנת ה'ק&quot;צ (1430) כאשר הייתה נתונה תחת שלטון הדוכס הליטאי אלכסנדר גילנסקי, נבחרה המושבה כמקום מתאים להקים בו את מבצרו הצבאי, מה שהעניק לה בטחון ותרם להתפתחותה.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן המשיכה לחליפין לעבור ידיים משלטון אחד למשנהו, כשבמקביל מספר התושבים בה הולך וגודל, ומעמדה הכלכלי מתחזק.<br /> <br /> בשנת ה'ת&quot;א (1641), קיבלה מעמד רישמי של עיר ומספר התושבים בה עמד על קרוב לאלפיים נפשות.<br /> <br /> בזמן [[פרעות חמילנצקי]] הפכה העיר למרכז הצבאי של הצורר האוקראיני ולבירתם של הקוזאקים, שלצד ביזת תושבי העיר הביאו להאדרת שמה ולפיתוחה מההיבט התרבותי והאסתטי, והקימו במקום מבני פאר שהוסיפו ליופיה של העיר.<br /> <br /> בשנת ה'תכ&quot;ז הצטרפה העיר לאימפרייה הרוסית, ובשנת ה'תפ&quot;א הפכה שוב לנקודת ציון בהיסטורייה המקומית כשהגדודים שמוקמו בעיר הצליחו להביס את הצבא השוודי ב&quot;מלחמה הצפונית הגדולה&quot;.<br /> <br /> בעקבות נצחון מזהיר זה שנחשב כהצלתה של האימפרייה הרוסית, התפתחה העיר תוך שנים ספורות בקצב מהיר, והתושבים שהגיעו להתגורר בה פתחו כ-35 מפעלי תעשייה, והיא הפכה למעצמה כלכלית ותרבותית.<br /> <br /> ==היסטוריה יהודית==<br /> הקהילה היהודית במקום ידעה עליות ומורדות, ובנקודות השיא שלה הגיעה לכדי עשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בעיר.<br /> <br /> המסורת החסידית מספר כי [[הסבא משפולי]] ישב בבית המאסר בעיר במשך תקופה של מספר חודשים.<br /> <br /> כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;א עלתה על הפרק הצעה על ידי כמה מאנ&quot;ש ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יעתיק את מקום מגוריו מליובאוויטש לאחד ממקומות ריכוזי החסידים ויקבל שם על עצמו באופן רישמי את נשיאות חב&quot;ד. ההצעות שעמדו על הפרק היו [[קרמנצ'וג]] [[פולטבה]] ו[[צ'רניגוב]], אבל בפועל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא קיבל את ההצעה ונשאר בליובאוויטש, ורק שלוש שנים מאוחר יותר קיבל על עצמו אתת הנשיאות באופן מלא.<br /> <br /> ההצעה להביא את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפולטבה, יכולה ללמד על הריכוז הגבוה של החסידים באזור, והחשיבות של קהילה זו מהבחינה החב&quot;דית.<br /> <br /> העיר נחשבה גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. בשנת [[תרס&quot;ו]] אף התקיימה בעיר ועידת הייסוד של אגודת 'פועלי ציון' בראשותו של יליד העיר דב בר בורוכוב.<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]].<br /> <br /> בעיר היה קיים בית הוצאה לאור בו הודפסו על ידי הרב [[חיים מאיר היילמן]] והרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] מספר ספרי חסידות, ביניהם הספר '[[יהל אור]]' על התהלים ו'[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[פלח הרימון]] של ר' [[הלל מפאריטש]].<br /> <br /> באותו בית דפוס יצאו לאור גם העיתונים 'המודיע' ו'הפלס' על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ.<br /> <br /> בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא יכלו אנשי הקהילה להתפלל במניין בבתי הכנסת, וקיימו מניינים מחתרתיים בביתו של ר' [[פנחס שרייבר]].<br /> <br /> בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נכחדה הקהילה היהודית כליל, ורק בשנים שלאחר מכן נבנתה מחדש וביססה את עצמה.<br /> <br /> כיום, מכהן כ[[שליח]] [[הרבי]] במקום הרב [[יוסף יצחק סגל (פולטובה)|יוסף יצחק סגל]] הפועל בעיר ובמחוז יחד עם רעייתו מרת נחמה סגל.<br /> <br /> ==אישים ב[[עיירה]]==<br /> ===רבני ה[[עיירה]]===<br /> *הרב '''אליהו עקיבא רבינוביץ'''' - מייסד עיתוני 'המודיע' ו'הפלס'<br /> *הרב '''אהרן בקשט''' - ממלא מקומו של הרב רבינוביץ<br /> *הרב '''[[יעקב מרדכי בזפלוב]]''' - רב העיר החב&quot;די במשך למעלה משלושים שנה עד לפטירתו בשנת תרע&quot;ו<br /> *הרב '''[[דובער גרינפס]]''' - ממלא מקומו של הרב בזפלוב<br /> *הרב '''יצחק אייזיק קרסילשציקוב'''<br /> *הרב '''[[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]]''' - מרבני חב&quot;ד ב[[עיירה]]<br /> <br /> ===ילידי העיר===<br /> *הרב [[שניאור זלמן קליין]], מזקני קהילת חב&quot;ד ב[[קריית מלאכי]]<br /> *הרב [[שואל משה קליין]] - חבר בוועד [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[אריה זאב ליפסקר]] - משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לגרוזיה וממייסדי שיכון חב&quot;ד בלוד<br /> *הרב [[משה צבי סגל]] - איש ציבור ישראלי, שותף בהקמת ארגון הלח&quot;י והיישוב כפר חב&quot;ד<br /> *הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] - [[שד&quot;ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל שמטוב]] - עסקן ציבורי תושב [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[יהושע זליג כצמן]]<br /> *הרב [[יונה כהן]] - מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות<br /> *הרב [[מיכאל ליפסקר]] - מנהל מוסדות חב&quot;ד במקנס שבמרוקו<br /> *מר יצחק בן צבי - ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] השני של [[מדינת ישראל]]<br /> <br /> ===אנשי קהילת חב&quot;ד בעיר===<br /> *הרב [[פנחס שרייבר]] - [[שוחט]] ובודק, ו[[משפיע]] רוחני בסניף ישיבת תומכי תמימים העירונית<br /> *הרב [[יחזקאל פייגין]] - מייסד וראש ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]<br /> *הרב [[שלמה איטקין (פולטובה)|שלמה איטקין]] - סוחר חסידי ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית<br /> *הרב [[שמואל לייב לוין]] - [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים המקומית<br /> *הרב [[בנימין שלמה גנזבורג]] - חבר הצוות החינוכי בישיבה<br /> *הרב [[שמואל דברוסקין]] - חבר הצוות החינוכי בישיבה<br /> *הרב [[שמואל מנחם קליין]] - מחשובי חסידי חב&quot;ד בעיר<br /> *הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] - מחשובי חסידי חב&quot;ד בעיר<br /> *הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> שניאור זלמן ברגר, '''פולטבה - העיר שהכרתם רק מסיפורי חסידים''', {{בית משיח|}} [[שבועון בית משיח]] מס' 1066<br /> <br /> {{תבנית:עיירות באוקראינה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד שנכחדו|פ]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%98&diff=550729 2022-06-30T18:05:41Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>הרב '''אריה לייב האפט''' ([[תקצ&quot;ד]]-?) היה מחסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רבה של ה[[עיירה]] קונוטופ (קאנאטאפ) שבפלך [[צ'רניגוב]], ומחבר שו&quot;ת 'דברי טעם'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקצ&quot;ד]] לאביו ר' אליעזר יעקב האפט.<br /> <br /> נמנה על חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שחיבב אותו במאוד{{הערה|כפי שהעיד האדמו&quot;ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש&quot;ב מרציצה]], נכדו של אדמו&quot;ר הצמח צדק בהסכמת לספרו 'דברי טעם'.}}.<br /> <br /> התחתן עם מרת פראדע ראסיע ממשפחת ופסי מדווינסק.<br /> <br /> שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש&quot;ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}}<br /> <br /> לאחר שהתקבל ברבנות ה[[עיירה]] קאנטאפ שבפלך צ'רניגוב, שהייתה עיירה חב&quot;דית מובהקת, התיישב בה בקביעות ושם שימש רוב שנותיו ברבנות, ובה אף עצל על כתיבת התשובות ההלכתיות מהן קיבץ את החומר להדפסת ספר השו&quot;ת שלו 'דברי טעם' שנדפס בהסכמת האדמו&quot;ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש&quot;ב מרציצה]], נכדו של אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בענינים הלכתיים שונים.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] הדפיס את ספרו 'דברי טעם' וקרא לו בשם הרומז על שמו - 'דברי' בגימטריא של שמו הראשון 'אריה'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]]<br /> *בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק ב[[עיירה]] קליניצא{{הערה|עמד בקשר עם הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] שקיבל ממנו ממחשבת חב&quot;ד.}}<br /> *בתו מרת איידלה, רעיית הרב שמעון טייצלין - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח&quot;ס 'נחלת שמעון'<br /> *נכדו, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות<br /> *נכדו, מר יעקב אמוראי - מורה וסופר ציוני<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:האפט, אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=550727 2022-06-30T18:03:41Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{סוגיה<br /> |שם הסוגיה=שמיטת כספים<br /> |מקרא=[[ראה]] א-ו; ט-י<br /> |משנה=[[מסכת שביעית]] פרק י<br /> |משנה תורה לרמב&quot;ם=הלכות שמיטה ויובל פרק ט<br /> |שולחן ערוך=חושן משפט סימן סז; אדמו&quot;ר הזקן, [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh6/1/1/34.htm הלכות הלואה סעיף לד] ואילך<br /> |ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב&quot;ם]] מצוות עשה רמא; מצוות לא תעשה רל-רלא; [[ספר החינוך]] מצוות תעה, תעז, תפ<br /> |שיחות=חלק יז, בהר ב; חלק לב, בהר א<br /> }}<br /> '''שמיטת כספים''' היא אחת ממצוות שנת ה[[שמיטה]], ועניינה להשמיט את כל החובות בשנה השביעית ולא לתבוע אותם.<br /> <br /> ==המצוה==<br /> מצוה להשמיט את החובות בשנה השביעית, ואסור לתבוע אותם, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.<br /> <br /> אסור להימנע מלהלוות קודם השמיטה, מחשש שהחוב יישמט, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר: קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.<br /> <br /> על אף שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע, שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסף, תקנו חכמים שגם בזמן הזה תהא נוהגת מצווה זו כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מ[[ישראל]].<br /> <br /> גדר המצוה הוא חובה על האדם להשמיט את חובותיו, ולא שהתורה פועלת שהם יישמטו מאליהם. החוב עודנו בתוקפו, אלא שהמלוה מצווה שלא לתבוע אותו. מסיבה זו, רוח חכמים נוחה ממי שמחזיר את חובותיו למרות שהמלוה מודיע לו על השמטתם - כי שיעבוד החוב עדיין בתוקף, ולאחר שהמלוה קיים את מצוותו והשמיט אותו, יש בכך דבר טוב כאשר החוב נפרע{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז, שיחת בהר ב, סעיף ה ואילך.}}.<br /> <br /> ==פרוזבול==<br /> בתקופת [[הלל הזקן]]הוא נוכח לראות שרבים לא מלווים לפני השמיטה ועוברים על האיסור, ולכן התקין את תקנת &quot;[[פרוזבול]]&quot; (מלשון פרוז- תקנה, בולי-עשירים, בוטי-עניים, כלומר, תקנה לעשירים ולעניים) - בה מוסר כל אחד את חובותיו לבית דין וכך אינם נשמטים.<br /> <br /> [[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה: מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב&quot;ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ&quot;ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית. אך גם בשנת [[תשמ&quot;ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים{{הערה|ראה הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86. [[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/712371/ הרב אליעזר ברוד בשיעור על &quot;פרוזבול&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133395 &quot;פרוזבול&quot; ו&quot;תקיעת שופר&quot;. מה הקשר? רעיון לקראת ראש השנה ושנת השמיטה / מתורת הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן]''' {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://chabad.info/service/713528/ נוסח שטר פרוזבול למסירה לבית דין]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שמיטה ויובל]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99.&diff=550725 2022-06-30T17:55:04Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - דף הבית חב&quot;דפדיה}}<br /> {{משתמש - אחדות}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}<br /> {{משתמש - אהבת ישראל}}<br /> {{משתמש - היסטוריה חב&quot;דית|}}<br /> {{משתמש - אחדות 2}}<br /> }}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|נרקיס|[[משתמש:מענדי.|'''מענדי''']]}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|נרקיס|[[ווי וואנט משיח נאו]]!}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;ליצירת קשר: '''[[שיחת משתמש:מענדי.|לחצו כאן]]'''&lt;/big&gt;}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|4|נרקיס|שלום לכם! שמי מענדי. ובאתי לתרום לחב&quot;דפדיה ככל יכולתי . מקווה להמשיך ולתרום כאן כמה שיותר}}}}}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{בדף זה מקפידים על הנאה}}</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99.&diff=550724 2022-06-30T17:54:23Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - דף הבית חב&quot;דפדיה}}<br /> {{משתמש - אחדות}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}<br /> {{משתמש - אהבת ישראל}}<br /> {{משתמש - היסטוריה חב&quot;דית|}}<br /> {{משתמש - אחדות 2}}<br /> }}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|נרקיס|[[משתמש:מענדי.|'''מענדי''']]}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|נרקיס|[[ווי וואנט משיח נאו]]!}}}}}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;ליצירת קשר: '''[[שיחת משתמש:מענדי.|לחצו כאן]]'''&lt;/big&gt;}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|4|נרקיס|שלום לכם! שמי מענדי. ובאתי לתרום לחב&quot;דפדיה ככל יכולתי . מקווה להמשיך ולתרום כאן כמה שיותר}}}}}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{בדף זה מקפידים על חסידישקייט}}</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=550723 2022-06-30T17:45:12Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אביגדור מילר<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=[[קובץ:אביגדור מילר.jpg|250px]]<br /> |תיאור= מחבר ספרים ומרצה<br /> |תאריך לידה=ר&quot;ח [[אלול]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[בולטימור]] <br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשס&quot;א]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=הרב שר, ראש ישיבת סלבודקא<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]]<br /> }}<br /> רבי '''אביגדור מילר''' ([[א' אלול]] [[תרס&quot;ח]]-[[י&quot;ז ניסן]] [[תשס&quot;א]]) היה רב חרדי, מחבר ספרים ומרצה ב[[ארצות הברית]], מאחרוני [[תנועת המוסר|בעלי המוסר]] בדורינו, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת חיים ברלין]], ומורה ב[[בית יעקב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]] ב[[בולטימור]], למד בבית ספר ציבורי, אחרי הצהרים למד ב[[תלמוד תורה]], ובשעות הלילה למד עם חסיד חב&quot;ד שלימד אותו בחינם. הרב הכיר כל ימיו טובה לאותו חסיד חב&quot;ד, שלימד אותו בחינם תורה מבלי שהייתה בידו האפשרות לשלם.<br /> <br /> בגיל 17 פנה ללמוד ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובסיומה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת רבני הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עקב עליית הנאצים לשלטון, ביקש לחזור ל[[ארצות הברית]]. חבר בכיתתו שהיה לו קשרים עם הקונסול האמריקני בקובנה, סידר לו אשרה ולאשתו וילדיו, שלא נולדו ב[[ארצות הברית]], וכך איפשר את שובו.<br /> <br /> בשובו, התמנה לרב [[בית הכנסת]] בצ'לסי, ברוינסוויל.<br /> <br /> ==ישיבת חיים ברלין==<br /> בשנת [[תש&quot;ד]], שכנע אותו הרב [[יצחק הוטנר]] לשמש כ[[משגיח]] ישיבתו [[ישיבת רבי חיים ברלין]], משרה בה כיהן עד [[תשכ&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;ה]] קיבל על עצמו למסור שיעורים בישראל הצעירה (Young Israel) ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. בשנת [[תשל&quot;ה]], עם השתנות הנתונים הדמוגרפיים בשכונה, הקים הרב מילר את ארגון &quot;בית של תורה&quot; במרכז אושן פארקוויי ב[[פלטבוש]], ששימש ככלי העיקרי של הפצת תורתו, עד פטירתו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] פתח הרב שמואל מילר, בנו של הרב מילר את [[ישיבה גדולה]] &quot;בית ישראל&quot; ב[[פלטבוש]], ומינה את אביו ל[[משגיח]] ו[[ראש ישיבה]]. הוא היה גם מרצה נערץ ומכובד בישיבות רבות ובבית הספר &quot;בית יעקב&quot; והיה אהוב ביותר על תלמידיו לאורך השנים.<br /> <br /> הרב מילר היה נואם מוצלח בשפה האנגלית, ומשך אחריו תלמידים רבים מכל החוגים.<br /> <br /> במשך תקופה של 50 שנים, מסר למעלה מ-2,500 הרצאות ב[[אנגלית]], חלקם הופצו בקלטות, אך חלק מההרצאות היו גם ביידיש. הוא מסר את רוב הרצאותיו בבית הכנסת הקטן שלו בפלטבוש, אך מאות אלפי עותקים מהקלטות שלו נמכרו. הרב מילר חיבר ספרים רבים על ההיסטוריה היהודית, מחשבת ישראל, מדע האבולוציה, ונושאים אחרים. קלטותיו פופולריות מאוד גם אחרי מותו.<br /> <br /> ==יחסו לחסידות ותנועת חב&quot;ד==<br /> <br /> למרות שלא היה חסיד, הוא התייחס באהדה לתנועת החסידות ואמר שוודאי שעימם האמת. הוא אמר בשם [[החפץ חיים]] שהגיב על הטענות שהחסידים מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: אצלם מתפללים מאוחר, ואילו אצל ה[[מתנגדים]] אין מתפללים כלל... בשיחה אחרת כאשר חישב את כל המנהיגים ששינו את פני העולם, כדוגמת [[רש&quot;י]] הק', המשיך ומנה את [[הבעל שם טוב]], כשהוא אומר, כי כל העולם היהודי הושפע מתורתו של הבעל שם טוב, וגם ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] הושפעו מזיו תורתו, חלקם באופן ישיר - כמו הוא בעצמו שלומד ספרי חסידות, ואם בעקיפין - על ידי החיות המיוחדת שהכניסו החסידים לעולם{{הערה|שם=הקלטה|מתוך אחת מהקלטות דרשותיו}}.<br /> <br /> הוא עורר על כך שעל האדם לקנוס את עצמו כדי לחייב את עצמו לקיים דברים שהנסיון בהם קשה לו. באחת מקלטותיו שנאמרה לציבור ליטאי הוא התבטא: {{ציטוטון|אם קמת מאוחר, אל תקנוס את עצמך בעשר דולר, אלא בחמישים דולר, ולא לבית הכנסת בו הינך מתפלל אלא ל[[ישיבת תומכי תמימים]]...}}{{הערה|שם=הקלטה}}.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] היה מנהגו לדבר מ[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של שלוחי חב&quot;ד ב[[רוסיה]]{{הערה|עדות תלמידיו}}.<br /> <br /> דיעותיו היו חלוקות משל הרבי בנושאי ה[[שליחות]], ועם זאת סבר ששלוחי הרבי עצמם לא יקרה להם כל נזק ברוחניות מכיון שהרבי נוטל עליהם אחריות מלאה. כאשר שאלו אותו אם הוא חלוק על הרבי הוא הגיב בתימהון: מי אני מולו, כנמלה מול פיל. <br /> <br /> זמנו היה יקר מאוד ושמר עליו מכל משמר לנצלו כראוי. בשנת [[תש&quot;ם]], אמר לד&quot;ר יצחק לוין, כי הוא רצה לבקר את [[הרבי]] בנוגע ללוח הזמנים שלו המצומצם: הוא רצה לדעת אם הוא צריך להמשיך לתת שיעורים מכיון שהדבר גזל מזמנו. עם זאת, כאשר נודע לו שהפגישות עם הרבי הם בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, הוא בטל את הפגישה כדי למנוע הפרעה נוספת של לוח הזמנים הקפדני שלו{{הערה|מתוך ויקיפדיה האנגלית}}. אחת מהיסודות עליהם חזר תמיד בדרשותיו היה יוקר וחשיבות הזמן.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> הרב מילר נלקח למרכז הרפואי רמב&quot;ם זמן קצר אחרי פסח תשס&quot;א. למרות שבריאותו הפיזית שלו הדרדרה, צלילות נפשו נותרה בעינה עד יום פטירתו. <br /> <br /> ב[[ארצות הברית]] הוספד על ידי הרב יוסף רוזנבלום, ראש ישיבת שערי יושר, הרב שמואל בירנבאום, ראש ישיבת מיר בארצות הברית והרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור. מיטתו הועברה לישראל, והלויתו וקבורתו היו בישראל.<br /> <br /> הלוויתו יצאה מישיבת מיר בירושלים, עם קהל של 25,000 מלווים. הספידו הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, הרב משה שטרנבוך והרב מתתיהו סלומון שהיה אז בישראל, נקבר ב[[הר הזיתים]] חלקת תש&quot;ח. <br /> <br /> לאחר מותו, הוקמה בית כנסת בשם &quot;נטעי אביגדור&quot; על שמו של הרב מילר ב[[וויליאמסבורג]], [[ברוקלין]]. [[בית הכנסת]] כולל ספרייה של קלטותיו של הרב מילר. מייסד הרב של [[בית הכנסת]] הוא הרב אברהם שלמה יבו, אשר מוסר הרצאות על משנתו של מילר.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Idish&amp;Path=Idish|IMusar|R7517|Sichot שיחותיו באתר קול הלשון]<br /> <br /> {{מיון רגיל:מילר, אביגדור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חיים ברלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=550722 2022-06-30T17:42:51Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אביגדור מילר<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=[[קובץ:אביגדור מילר.jpg|250px]]<br /> |תיאור= מחבר ספרים ומרצה<br /> |תאריך לידה=ר&quot;ח [[אלול]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[בולטימור]] <br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשס&quot;א]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=הרב שר, ראש ישיבת סלבודקא<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]]<br /> }}<br /> רבי '''אביגדור מילר''' ([[א' אלול]] [[תרס&quot;ח]]-[[י&quot;ז ניסן]] [[תשס&quot;א]]) היה רב חרדי, מחבר ספרים ומרצה ב[[ארצות הברית]], מאחרוני [[תנועת המוסר|בעלי המוסר]] בדורינו, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת חיים ברלין]], ומורה ב[[בית יעקב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]] ב[[בולטימור]], למד בבית ספר ציבורי, אחרי הצהרים למד ב[[תלמוד תורה]], ובשעות הלילה למד עם חסיד חב&quot;ד שלימד אותו בחינם. הרב הכיר כל ימיו טובה לאותו חסיד חב&quot;ד, שלימד אותו בחינם תורה מבלי שהייתה בידו האפשרות לשלם.<br /> <br /> בגיל 17 פנה ללמוד ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובסיומה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת רבני הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עקב עליית הנאצים לשלטון, ביקש לחזור ל[[ארצות הברית]]. חבר בכיתתו שהיה לו קשרים עם הקונסול האמריקני בקובנה, סידר לו אשרה ולאשתו וילדיו, שלא נולדו ב[[ארצות הברית]], וכך איפשר את שובו.<br /> <br /> בשובו, התמנה לרב [[בית הכנסת]] בצ'לסי, ברוינסוויל.<br /> <br /> ==ישיבת חיים ברלין==<br /> בשנת [[תש&quot;ד]], שכנע אותו הרב [[יצחק הוטנר]] לשמש כ[[משגיח]] ישיבתו [[ישיבת רבי חיים ברלין]], משרה בה כיהן עד [[תשכ&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;ה]] קיבל על עצמו למסור שיעורים בישראל הצעירה (Young Israel) ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. בשנת [[תשל&quot;ה]], עם השתנות הנתונים הדמוגרפיים בשכונה, הקים הרב מילר את ארגון &quot;בית של תורה&quot; במרכז אושן פארקוויי ב[[פלטבוש]], ששימש ככלי העיקרי של הפצת תורתו, עד פטירתו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] פתח הרב שמואל מילר, בנו של הרב מילר את [[ישיבה גדולה]] &quot;בית ישראל&quot; ב[[פלטבוש]], ומינה את אביו ל[[משגיח]] ו[[ראש ישיבה]]. הוא היה גם מרצה נערץ ומכובד בישיבות רבות ובבית הספר &quot;בית יעקב&quot; והיה אהוב ביותר על תלמידיו לאורך השנים.<br /> <br /> הרב מילר היה נואם מוצלח בשפה האנגלית, ומשך אחריו תלמידים רבים מכל החוגים.<br /> <br /> במשך תקופה של 50 שנים, מסר למעלה מ-2,500 הרצאות ב[[אנגלית]], חלקם הופצו בקלטות, אך חלק מההרצאות היו גם ביידיש. הוא מסר את רוב הרצאותיו בבית הכנסת הקטן שלו בפלטבוש, אך מאות אלפי עותקים מהקלטות שלו נמכרו. הרב מילר חיבר ספרים רבים על ההיסטוריה היהודית, מחשבת ישראל, תורת האבולוציה, ונושאים אחרים. קלטותיו פופולריות מאוד גם אחרי מותו.<br /> <br /> ==יחסו לחסידות ותנועת חב&quot;ד==<br /> <br /> למרות שלא היה חסיד, הוא התייחס באהדה לתנועת החסידות ואמר שוודאי שעימם האמת. הוא אמר בשם [[החפץ חיים]] שהגיב על הטענות שהחסידים מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: אצלם מתפללים מאוחר, ואילו אצל ה[[מתנגדים]] אין מתפללים כלל... בשיחה אחרת כאשר חישב את כל המנהיגים ששינו את פני העולם, כדוגמת [[רש&quot;י]] הק', המשיך ומנה את [[הבעל שם טוב]], כשהוא אומר, כי כל העולם היהודי הושפע מתורתו של הבעל שם טוב, וגם ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] הושפעו מזיו תורתו, חלקם באופן ישיר - כמו הוא בעצמו שלומד ספרי חסידות, ואם בעקיפין - על ידי החיות המיוחדת שהכניסו החסידים לעולם{{הערה|שם=הקלטה|מתוך אחת מהקלטות דרשותיו}}.<br /> <br /> הוא עורר על כך שעל האדם לקנוס את עצמו כדי לחייב את עצמו לקיים דברים שהנסיון בהם קשה לו. באחת מקלטותיו שנאמרה לציבור ליטאי הוא התבטא: {{ציטוטון|אם קמת מאוחר, אל תקנוס את עצמך בעשר דולר, אלא בחמישים דולר, ולא לבית הכנסת בו הינך מתפלל אלא ל[[ישיבת תומכי תמימים]]...}}{{הערה|שם=הקלטה}}.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] היה מנהגו לדבר מ[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של שלוחי חב&quot;ד ב[[רוסיה]]{{הערה|עדות תלמידיו}}.<br /> <br /> דיעותיו היו חלוקות משל הרבי בנושאי ה[[שליחות]], ועם זאת סבר ששלוחי הרבי עצמם לא יקרה להם כל נזק ברוחניות מכיון שהרבי נוטל עליהם אחריות מלאה. כאשר שאלו אותו אם הוא חלוק על הרבי הוא הגיב בתימהון: מי אני מולו, כנמלה מול פיל. <br /> <br /> זמנו היה יקר מאוד ושמר עליו מכל משמר לנצלו כראוי. בשנת [[תש&quot;ם]], אמר לד&quot;ר יצחק לוין, כי הוא רצה לבקר את [[הרבי]] בנוגע ללוח הזמנים שלו המצומצם: הוא רצה לדעת אם הוא צריך להמשיך לתת שיעורים מכיון שהדבר גזל מזמנו. עם זאת, כאשר נודע לו שהפגישות עם הרבי הם בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, הוא בטל את הפגישה כדי למנוע הפרעה נוספת של לוח הזמנים הקפדני שלו{{הערה|מתוך ויקיפדיה האנגלית}}. אחת מהיסודות עליהם חזר תמיד בדרשותיו היה יוקר וחשיבות הזמן.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> הרב מילר נלקח למרכז הרפואי רמב&quot;ם זמן קצר אחרי פסח תשס&quot;א. למרות שבריאותו הפיזית שלו הדרדרה, צלילות נפשו נותרה בעינה עד יום פטירתו. <br /> <br /> ב[[ארצות הברית]] הוספד על ידי הרב יוסף רוזנבלום, ראש ישיבת שערי יושר, הרב שמואל בירנבאום, ראש ישיבת מיר בארצות הברית והרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור. מיטתו הועברה לישראל, והלויתו וקבורתו היו בישראל.<br /> <br /> הלוויתו יצאה מישיבת מיר בירושלים, עם קהל של 25,000 מלווים. הספידו הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, הרב משה שטרנבוך והרב מתתיהו סלומון שהיה אז בישראל, נקבר ב[[הר הזיתים]] חלקת תש&quot;ח. <br /> <br /> לאחר מותו, הוקמה בית כנסת בשם &quot;נטעי אביגדור&quot; על שמו של הרב מילר ב[[וויליאמסבורג]], [[ברוקלין]]. [[בית הכנסת]] כולל ספרייה של קלטותיו של הרב מילר. מייסד הרב של [[בית הכנסת]] הוא הרב אברהם שלמה יבו, אשר מוסר הרצאות על משנתו של מילר.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Idish&amp;Path=Idish|IMusar|R7517|Sichot שיחותיו באתר קול הלשון]<br /> <br /> {{מיון רגיל:מילר, אביגדור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חיים ברלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=550721 2022-06-30T17:40:44Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''י&quot;ד בניסן''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש ניסן]] וערב [[חג הפסח]]. ביום זה [[שריפת חמץ|שורפים את החמץ]] שנשאר בבית ונמצא ב[[בדיקת חמץ]] מאמש. ה[[תענית בכורות|בכורים מתענים]] ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות וה' פסח על בכורי ישראל. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה ([[ברית]], [[סיום מסכת]] וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם.<br /> בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היו מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]].<br /> <br /> נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים [[מצות מצוה]].<br /> <br /> ==ערב פסח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ערב חג הפסח]], [[חלוקת המצות]]}}<br /> ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן [[גאולת מצרים]] אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן [[בית המקדש]] כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.<br /> <br /> יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]], אפיית [[מצות מצווה]], ועוד.<br /> <br /> אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה [[מצה שמורה]] אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ח – [[עם ישראל]] הקריב את [[קרבן הפסח]] לראשונה, ב[[מצרים]].<br /> *ב'תמ&quot;ט – עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.<br /> *ב'תפ&quot;ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל.<br /> *ג'ת&quot;ד – החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]].<br /> *ד'תתצ&quot;ה – רבי [[משה בן מימון]] (הרמב&quot;ם), נולד.<br /> *[[תש&quot;ג]] – שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.<br /> *[[תר&quot;ה]] – רבי [[אשר ישעיה מראפשיץ]], נפטר.<br /> *[[תרס&quot;ה]] – רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ל]] – רבי אברהם יפה'ן, ראש ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק, מחבר הספרים, 'המוסר והדעת', 'דרך איתן', נפטר.<br /> *[[תשל&quot;ה]] – רבי אברהם שלמה כץ, אב&quot;ד 'ייטב לב' ב[[בני ברק]] ומחבר הספר 'ארחות המשפטים', נפטר.<br /> *[[תשס&quot;ז]] – רבי יוסף צבי דונר, אב&quot;ד קלינינגראד (קניגסברג) ו[[לונדון]], נפטר.<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תשמ&quot;א]] – הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרפ&quot;ט]] – הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]], [[רב]] [[צבא]]י.<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תש&quot;פ]] – הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכירו האישי של [[הרבי]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב מאיר אשכנזי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-12-42-41-הלכות-ערב-פסח-שחל-בשבת-תשפא.pdf הלכות ערב פסח שחל בשבת]''' {{PDF}}<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ד|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יד]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=550719 2022-06-30T17:39:53Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''י&quot;ד בניסן''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש ניסן]] וערב [[חג הפסח]]. ביום זה [[שריפת חמץ|שורפים את החמץ]] שנשאר בבית ונמצא ב[[בדיקת חמץ]] מאמש. ה[[תענית בכורות|בכורים מתענים]] ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה ([[ברית]], [[סיום מסכת]] וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם.<br /> בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היו מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]].<br /> <br /> נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים [[מצות מצוה]].<br /> <br /> ==ערב פסח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ערב חג הפסח]], [[חלוקת המצות]]}}<br /> ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן [[גאולת מצרים]] אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן [[בית המקדש]] כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.<br /> <br /> יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]], אפיית [[מצות מצווה]], ועוד.<br /> <br /> אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה [[מצה שמורה]] אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ח – [[עם ישראל]] הקריב את [[קרבן הפסח]] לראשונה, ב[[מצרים]].<br /> *ב'תמ&quot;ט – עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.<br /> *ב'תפ&quot;ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל.<br /> *ג'ת&quot;ד – החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]].<br /> *ד'תתצ&quot;ה – רבי [[משה בן מימון]] (הרמב&quot;ם), נולד.<br /> *[[תש&quot;ג]] – שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.<br /> *[[תר&quot;ה]] – רבי [[אשר ישעיה מראפשיץ]], נפטר.<br /> *[[תרס&quot;ה]] – רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ל]] – רבי אברהם יפה'ן, ראש ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק, מחבר הספרים, 'המוסר והדעת', 'דרך איתן', נפטר.<br /> *[[תשל&quot;ה]] – רבי אברהם שלמה כץ, אב&quot;ד 'ייטב לב' ב[[בני ברק]] ומחבר הספר 'ארחות המשפטים', נפטר.<br /> *[[תשס&quot;ז]] – רבי יוסף צבי דונר, אב&quot;ד קלינינגראד (קניגסברג) ו[[לונדון]], נפטר.<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תשמ&quot;א]] – הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרפ&quot;ט]] – הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]], [[רב]] [[צבא]]י.<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תש&quot;פ]] – הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכירו האישי של [[הרבי]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב מאיר אשכנזי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-12-42-41-הלכות-ערב-פסח-שחל-בשבת-תשפא.pdf הלכות ערב פסח שחל בשבת]''' {{PDF}}<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ד|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יד]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=550713 2022-06-30T17:15:27Z

<p>מענדי.: /* ההתנגדות בתקופת הרב המגיד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרם שהוציאו ה[[מתנגדים]] נגד עדת ה[[חסידים]]]]<br /> '''ההתנגדות לתורת החסידות''' היא תנועה עממית שהתנגדה לדרך החסידות. חלקם מתוך אי ידיעת פרטים, מלשינות ושקרים שהופצו על תנועת החסידות, חלקם מתוך אי הבנה מהותית מה היא דרכה של החסידות, וכן גובתה ההתנגדות בתמיכה רחבה של ה[[משכילים]], שאף עמדו בראש ההלשנות והמסירות וכן נלחמו פיזית בחסידות, אשר נלחמה קשות בדרך ההשכלה.<br /> <br /> ההתנגדות שהתעוררה בקהילה היהודית במזרח אירופה החלה עם התייסדות תנועת החסידות במדינת ווהלין על ידי [[הבעל שם טוב]] בשנת ה'ת&quot;ק, המשיכה אצל תלמידו [[המגיד ממזריטש]], והחריפה בזמנו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] - מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. ההתנגדות יצרה מחלוקת בקנה מידה גדול בתוככי הציבור היהודי, וכללה רדיפות וחרמות, עד כדי מסירה לשלטונות. לאחר שלושה דורות של מחלוקת - שככה המחלוקת לתקופה ארוכה. בשנות המ&quot;מים התעוררה שוב המחלוקת מצד מי שכיהן כראש ישיבת פוניבז' כשבשנים שלאחר מותו היא שוב הולכת ופוחתת.<br /> <br /> ==ההתנגדות בתחילתה==<br /> להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ&quot;ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה. בתחילת תקופת החסידות, ריכז &quot;וועד ארבע הארצות&quot; את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בחוברת בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל&quot;ב בברודי.}} נגד החסידים.<br /> <br /> גם [[הגר&quot;א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר&quot;א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם הייתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת הייתה על ידיו.<br /> <br /> מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב&quot;ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה הייתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.<br /> <br /> == ההתנגדות בתקופת הרב המגיד ==<br /> לפי מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]], תחילת המחלוקת הייתה בשנת [[תק&quot;ל]], כאשר כמה מתלמידי [[הגר&quot;א]] הביאו לפניו אנשים המוחזקים ככשרים, שהעידו שה[[חסידים]] לא מקפידים על [[הלכה]] ומזלזלים בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב&quot;ד כרך ד' גליון א.}}. חלק מעדותם היה על שראו חסידים שאכלו ושתו ב[[צום]] [[תשעה באב]]ורקדו בצורה {{מונחון|מעורבת|לא צנועה}}, אך לא סיפרו שאותו תשעה באב חל ב[[שבת]], שאז הצום נדחה ליום ראשון ושהמדובר שרקדו היה עם ילדה בת כמה ימים, שהייתה מונחת על טס{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רצ&quot;א}}.<br /> <br /> לאור הסיפורים והעדויות שהגיעו אליו, הוציא הגר&quot;א מכתב בו הוא [[חרם|מחרים]] את החסידים, ואמר שהם מכת [[שבתאי צבי]], מ[[קליפת נוגה]] ו[[גלגול נשמות|גלגול]] מ[[דור הפלגה]].<br /> <br /> ב[[ח' ניסן]] שנת [[תקל&quot;ב]], לאחר אסיפה שהתקיימה ב[[שקלוב]], הוציא הגר&quot;א ו[[בית דין|בית דינו]] מכתב בו הוא מתיר את דמם של החסידים, את רכושם, ודנם בדין &quot;מורידין ואין מעלין&quot;{{הערה|דין שבו דנים בעיקר אפיקורסים או יהודים שעברו על הדת בצורה חריגה במיוחד אך לבית דין אין רשות להרוג אותם מכיון שלא עברו על כך בעדים והתראה וכו' או שאלו עברות שעל פי דין התורה אין עליהם עונש מוות, ועל כן הדין הוא שאם רואים אותם נופלים לבור - מורידים את הסולם וכיוצא בזה וכך גורמים בעקיפין שימותו.}}. כתוצאה מהמכתב החלו רדיפות נועזות של המתנגדים לחסידים ומשפחותיהם, כשהרדיפות כוללות נזק ברכוש{{הערה|כדוגמת הסיפור ב[[ווילנא]], במרתף [[יין]] של חסיד, שהמתנגדים פרצו לתוכו ופירקו את הברזים מהחביות כך שכל היין נשפך.}}{{הערה|מספר פעמים [[בית כנסת|בתי כנסת]] של חסידים עלו באש}} ובנפש{{הערה|במעוזים מתנגדים חסידים חששו ללכת ברחוב, כיוון שהייתה סכנה ממשית. בן משפחה מתנגדית שנהפך לחסיד היה מנודה ומוכה. מספר פעמים בחורים שהתקרבו לחסידות כמעט נפחו את נשמתם ממכות מבני המשפחה (כמסופר ב[[רשימת שמעון הכופר]]).}}. המכתבים והחרמות השפיעו לדורות רבים, וגם המלשינות שהביאה ל[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסר אדמו&quot;ר הזקן]], כעשרים ושבע שנים לאחר הטלת החרם, נגרם כתוצאה מכך. המכתבים מהגר&quot;א הופצו בקהילות ישראל, ואף הודפס קונטרס מיוחד בשם &quot;זמיר עריצים&quot;.<br /> <br /> ההתנגדות החריפה עד כדי כך שיצא כרוז נגד החסידים שיינם הוא [[יין]] נסך ופיתם פת עכו&quot;ם ואסור להתחתן איתם.<br /> <br /> ההתנגדות לחסידות התירה את דמם של החסידים. אחת מהדוגמאות לכך היא סיפורו של ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב&quot;צ]] מהעיר [[שווינציאן]], ש&quot;נענש&quot; על היותו חסיד.<br /> <br /> בשנת ה'תקנ&quot;ט הלשינו המתנגדים על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> ==תגובת החסידים==<br /> === חרם החסידים על המתנגדים ===<br /> המצב בו החסידים נרדפים, כתוצאה מהסתה בלתי פוסקת של ראשי המתנגדים, גרם לתלמידי [[הרב המגיד|המגיד ממזריטש]] לנסוע לרבם ב[[מזריטש]] להחליט על צעדיהם הבאים.<br /> <br /> בין התלמידים שהגיעו היה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], שהיה אז ה[[מרא דאתרא]] ב[[פינסק]], והתחיל לסבול מהצקות המתנגדים בשל היותו תלמיד הרב המגיד. בשל המצב בעירו עזב גם הוא את פינסק ונסע למזריטש, וכשעזב את פינסק מינו המתנגדים רב אחר במקומו. אותו רב חשש שרבי לוי יצחק יחזור וידרוש את הרבנות חזרה אליו, אז התחיל להציק למשפחתו כדי שיעזבו לחלוטין את העיר. בני משפחתו שלחו לרבי לוי יצחק מכתב בו הם מספרים על ההצקות מהרב החדש, ורבי לוי יצחק הראה את המכתב לחבריו החסידים.<br /> <br /> ב[[סעודת שבת]] הראו התלמידים את המכתב לרב המגיד, במטרה לשמוע עצה, אך הוא התעלם ולא הגיב. ב[[מוצאי שבת]] ישבו תשעה תלמידים להחליט בעצמם מה לעשות, והחליטו להפוך את החרם שעשה הגר&quot;א, ולהטיל את החרם על המתנגדים, ובפרט על הרב החדש בפינסק. את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא שיתפו בחרם, כיוון שחששו שיסרב להשתתף בעקבות ההתעלמות מצד הרב המגיד.<br /> <br /> כיוון שהיו רק תשעה והיה חסר אחד ל[[מניין]] להטלת החרם, החליטו לשאול אותו מה צריך לעשות על פי דין תורה לאנשים המטילים חרם שלא כדין. כשענה להם שהדין הוא להפוך את החרם עליהם, דרשו ממנו להשתתף בהטלת החרם כנדרש.<br /> <br /> בלילה נכנס הרב המגיד לחדר בו ישנו התלמידים, וכשהתעוררו{{הערה|הרב המגיד נכנס לחדר עם נר, וכשהתקרב למיטת רבי לוי יצחק התבונן בו ואמר שהוא יהיה רב גדול. לשמע קולו התעוררו התלמידים}}{{הערה|אדמו&quot;ר הזקן לא ישן, כיוון שחשש מתגובת הרב המגיד על החרם שהטילו. כשנכנס הרב המגיד עשה עצמו ישן, וכשהתעוררו התלמידים עשה עצמו כאילו התעורר גם עכשיו}} שאל מה עשו לפני שהלכו לישון. כשסיפרו לו על היפוך החרם אמר להם שבמעשה זה הפסידו את ה'ראש' שלהם{{הערה|'ראש' הכוונה במובן של 'רבי' - &quot;ראש בני ישראל&quot;. באותה שנה, ביום [[י&quot;ט כסלו]] ([[תקל&quot;ג]]), {{מונחון|נסתלק|נפטר}} הרב המגיד.}}, אך הרוויחו שבכל מחלוקת בין החסידים למתנגדים 'יד החסידים תהא על העליונה'.<br /> <br /> ===בתקופת אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מיד לאחר מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ביקש שלא לעשות למתנגדים דבר. ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] הורה לחסידים שלא לבא עימם בדברים ואף לא להתפלל בבית כנסת אחד עם המתנגדים, אף שיאלצו להתפלל ביחידות, על מנת שלא להתחכך איתם.<br /> <br /> == ההתנגדות בתקופת רבי מנחם מנדל מהורודוק ==<br /> בסוף ימיו של הרב המגיד היה רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] גר ב[[מינסק]], וכשנפטר, עבר חזרה לעיר הולדתו, [[וויטבסק]], שם התיישב ב[[עיירה]] [[הורודוק]] הסמוכה לעיר.<br /> <br /> באותם שנים [[תורת החסידות]] החלה להתפשט רק במדינות [[פולין]] ו[[ליטא]], ועדיין לא הגיעה למדינות [[רוסיה]], וכשהגיע רבי מנחם מנדל החל להפיץ את תורת החסידות ברוסיה, ויהודים רבים נקשרו אליו והחלו להגיע אליו תכופות. יחד עם היהודים הפשוטים, גם 'צדיקי פולין'{{הערה|כמו רבי [[ברוך ממעזיבוז]]}}, הררא&quot;ק, רבי [[יונה מפולוצק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] היו מגיעים אליו.<br /> <br /> התחזקות תורת החסידות במדינות [[רוסיה]] גרמה ללבות את שנאת המתנגדים, והעדויות נגד החסידים התרבו, מה שגרם לגר&quot;א לחזק את הרדיפה אחר החסידים.<br /> למרות ההתנגדות העזה, רבים מגדולי המתנגדים החלו להיהפך לחסידים, והרבה אחרים, שפחדו להיהפך לחסידים בגלל ריבוי המכתבים והחרמות שהוציא הגר&quot;א, נהפכו משונאים לאוהבים.<br /> <br /> === בנסיון לעצור את המחלוקת ===<br /> ==== בוילנא ====<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] החליט רבי מנחם מנדל לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך בגלל התחזקות הרדיפות באותה תקופה החליט לנסוע קודם ל[[ווילנא]] להיפגש עם הגר&quot;א ולהוכיח לו את אמיתות תורת החסידות, ורק אז לעלות לארץ.<br /> <br /> רבי מנחם מנדל נסע יחד עם אדמו&quot;ר הזקן, והתאכסנו אצל ר' שמואל, אב ה[[בית דין]] בוילנא. פעמיים ניסו להיכנס לגר&quot;א, אבל משמשיו נעלו את הדלת בפניהם.<br /> <br /> גדולי תלמידי הגר&quot;א שחפצו בהפסקת המחלוקת ניסו ללחוץ על הגר&quot;א לקבל אותם, אך כשרבו הלחצים הוא עזב את העיר, אליה חזר רק כאשר נסעו רבי מנחם מנדל ואדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==== בשקלוב ====<br /> אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[אדמו&quot;ר הזקן]] יחד עם הררא&quot;ק ל[[שקלוב]], להתווכח שם עם גדולי המתנגדים.<br /> <br /> בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו&quot;ר הזקן והררא&quot;ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקהילת [[אנ&quot;ש]] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק.<br /> <br /> === בארץ הקודש ===<br /> כשראה רבי מנחם מנדל שאין דרך לעצור את המחלוקת והשנאה התחיל להתכונן לנסיעה ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תקל&quot;ז]] יצא רבי מנחם מנדל בלוויית הררא&quot;ק, רבי [[יונה מפולוצק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם שלוש מאות חסידים נוספים לכיוון [[מוהליב]], משם יצאו לארץ ישראל. בתחילה אדמו&quot;ר הזקן תכנן להצטרף לנסיעה גם כן, אך במוהליב החליט רבי מנחם מנדל שעל אדמו&quot;ר הזקן להישאר ב[[רוסיה]] ולהנהיג את עדת החסידים, ולאחר לחצים רבים הסכים להישאר.<br /> <br /> באותה תקופה הוציאו המתנגדים מכתב נוסף ובו העדויות השקריות על מעשי החסידים. המכתב הופץ בקהילות בארץ הקודש כדי לגרום לקהילות לנדות ולהחרים את רבי מנחם מנדל ועדת החסידים.<br /> <br /> ב[[ה' אלול]] [[תקל&quot;ז]] הגיעו ל[[צפת]] וכשראו שהעיר שוממה ויש בה בתים רבים ריקים, ו[[בית כנסת|בתי כנסיות]] שוממים{{הערה|כדוגמת [[בית הכנסת]] [[האר&quot;י]] הספרדי.}} החליטו להתיישב בה. למרות המכתב של המתנגדים, בני הקהילות החזיקו מרבי מנחם מנדל כ[[יהודי]] [[קדוש]], ובפרט קהילות הספרדים ב[[ירושלים]] ו[[טבריה]], ואלו התחננו לפניו שיקבל על עצמו את הנהגת קהילותיהם. בחודש [[שבט]] [[תקל&quot;ח]] נסעו לטבריה למשך שבועיים, שם הראו להם בני הקהילה הספרדית את מכתבי המתנגדים וביקשו מרבי מנחם מנדל שישרוף את המכתבים. אחרי כמה ימים שהמכתבים שהו אצלו עשו [[שריפה]] פומבית בנוכחות יהודי העיר.<br /> <br /> מארץ הקודש שלח רבי מנחם מנדל מספר מכתבים ליהודי [[ליטא]] ו[[רוסיה]] בניסיון נוסף לעצור את מחלוקת המתנגדים והחסידים, ומכתב נוסף לחכמי [[וילנא]].<br /> <br /> ==ההתנגדות בדורנו==<br /> {{להשלים|פסקה=כן|סיבה='''לא סופר אודות ביקורו של החוזר ר' יואל כהן אצל מנהיגי הציבור הליטאי'''}}<br /> [[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז']]<br /> בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו הייתה &quot;לשם שמיים&quot;. אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם &quot;שלא לשם שמיים&quot;, ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.<br /> <br /> באחד ההזדמנויות כתב [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ט&quot;ז עמ' קמ&quot;ח<br /> |תוכן=במה שכתב אודות מתנגדים - אין כאלו בתוככי בית ישראל, שאפילו אלו המתנגדים בדיבור, זהו רק מחסרון ידיעה, וכשמבארים להם הענינים כמו שהם לא רק שפוסקים התנגדותם אלא שגם נעשים לאוהבים ואוהדים ומסייעים, ואין הדבר תלוי אלא בהמעורר שיהיו דבריו בחיות ויוצאים מהלב שאז יפעלו פעולתם<br /> }}<br /> <br /> ישיבת פּוֹניבָז'- שהינה אחת מהישיבות הליטאיות הגדולות - הייתה בראשיתה בעלת השקפה מתונה לחסידות חב&quot;ד, כהשקפתו של מייסדה - הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ואף היו רבים מחסידי חב&quot;ד שלמדו בה. במשך שנות הממי&quot;ם הוחרפה גישתה ע&quot;י מי שכיהן אז כראש הישיבה והיא נהפכה למעוז של מחלוקת ומלחמה ב[[חסידות]] וברבי, ששיאה היה ב[[בחירות תשמ&quot;ט]], כשלדברים נגררים חלקים רחבים מחוגי הליטאים. לאחר מותו של אותו ראש הישיבה{{הערה|ובעיקר בתקופת כהונתו של הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] כמנהיג הציבור הליטאי}} הולכת המחלוקת ושוככת{{הערה|יצויין שקיים פלג קטן בציבור הליטאי שמנסה להמשיך באותה מחלוקת.}} כשהדבר מתבטא אף בישיבת פוניבז' עצמה בה ביקר ב[[חודש אלול]] [[תש&quot;ע]] הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] ששוחח והתוועד עם הבחורים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57202 תדהמה: מה עושה הרב החב&quot;די בלב היכל ישיבת פוניבז'?]}} ובהזדמנות נוספת התוועד הרב [[שניאור זלמן גופין]] באופן ספונטני בישיבה והתקבל בשמחה על ידי תלמידי הישיבה.<br /> <br /> אחת מנקודות השיא של אותה התנגדות הייתה באי הכרה ברב [[משה יהודה לייב לנדא]] כממלא מקום אביו הרב יעקב לנדא בתפקיד ה[[מרא דאתרא]] ורבה של בני ברק, תוך מלחמה בו ובעבודתו בקודש. לאחר מותו של אותו ראש ישיבה שככה אט אט התנגדות ומחלוקת זו כשבחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ע]] חותמים הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] על מכתב בו משבחים את כולל 'פעמי יעקב' של הרב לנדא ובו הוא מכונה: &quot;בנו ממלא מקומו [=של אביו], הגאון החסיד הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא שליט&quot;א - גאב&quot;ד עירנו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55849 לקריאת המכתב]}}. כמו כן במהלך שיחה בענייני כשרות{{הערה|עם הרב בן ציון קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ותלמידו של הרב אלישיב}} אמר הרב שטיינמן כי ההכשר וההשגחה של הרב לנדא הינם הטובים ביותר ושהוא אדם מוכשר מאד, ובקשר לגדלותו העיד שה[[חזון איש]] החזיק מהרב לנדא הבן אפילו יותר משסמך על אביו. (הרב שטיינמן הסביר כי הרב לנדא היה בן יותר מעשרים בפטירת החזון איש){{הערה|על פי תיעוד [https://www.kikar.co.il/312228.html וידאו שהתפרסם אחרי פטירתו של הרב שטיינמן].}}. נקודת שיא בשכיכת המחלוקת הייתה בהכרזתו של ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין במהלך הלווית הרב משה לנדא, לאחר ששוחח עם מנהיגי הציבור הליטאי הרב [[חיים קנייבסקי]] והרב [[גרשון אדלשטיין]], ש&quot;על דעת גדולי התורה, אדמו&quot;רים, ראשי הישיבות ורבני העיר, הוחלט כי כל ענייני הדת והכשרות בעיר יתנהלו על ידי הרבנים הגאונים, בנו ממלא מקומו על פי בקשתו - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] שליט&quot;א בשיתוף פעולה מלא. והאמת והשלום אהבו&quot;, ומאז מכהן הרב חיים יצחק אייזיק לנדא כרבה של בני ברק (לצד הרב רוזנבלט) ובניהול מערכת הכשרות כשהדבר מוכר ע&quot;י חוגי הליטאים.<br /> <br /> ==התייחסויות מהרבי==<br /> {{פסקה חסרה|}}<br /> בספר [[אגרות קודש]]{{הערה|כרך ח&quot;י עמ' קסג}}, מופיעה פנייתו של אברך ל[[הרבי|רבי]], בו הוא מספר שנודע לו שהוא נמנה על צאצאי אחד מהמתנגדים ל[[תורת החסידות]], וחושש שיש לכך השפעה שלילית על נשמתו. הרבי מרגיעו, שכיוון שעברו כמה דורות מאז, ובוודאי במשך הזמן התחרטו על מעשיהם ועשו תשובה על העניין, בטח התבטל הרושם; ובכל זאת, כתיקון לכך מומלץ שיתעסק ב[[הפצת תורת החסידות]], ויעשה זאת באותה יגיעה שעשו אבותיו נגד הפצת תורת החסידות.<br /> <br /> הרבי סיפר בשיחה{{הערה|ח&quot;י אלול תש&quot;י.}} שבזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה קבוצה מאנ&quot;ש שהיו במקום מסויים שלא יכלו ליצור קשר עם הרבי לשאול את חוות דעתו על דבר נסיעתם, והתנהגו על פי הכלל הידוע שבמקרה כזה שואלים &quot;אַ עולם'שן&quot; ועושים '''להיפך'''... ועל ידי זה הצליחו להציל את חייהם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע&quot;ב]].<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] מתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65509 עלילת י&quot;ט כסלו תשט&quot;ו] - שניאור זלמן ברגר ב[[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=134 פרנסי וילנא והגר&quot;א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר&quot;א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב&quot;ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס.<br /> *'''מצרף העבודה''' (ויכוח על כל דרכי החסידות).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מתנגדים|*]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=550711 2022-06-30T17:11:06Z

<p>מענדי.: /* בארץ הקודש */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרם שהוציאו ה[[מתנגדים]] נגד עדת ה[[חסידים]]]]<br /> '''ההתנגדות לתורת החסידות''' היא תנועה עממית שהתנגדה לדרך החסידות. חלקם מתוך אי ידיעת פרטים, מלשינות ושקרים שהופצו על תנועת החסידות, חלקם מתוך אי הבנה מהותית מה היא דרכה של החסידות, וכן גובתה ההתנגדות בתמיכה רחבה של ה[[משכילים]], שאף עמדו בראש ההלשנות והמסירות וכן נלחמו פיזית בחסידות, אשר נלחמה קשות בדרך ההשכלה.<br /> <br /> ההתנגדות שהתעוררה בקהילה היהודית במזרח אירופה החלה עם התייסדות תנועת החסידות במדינת ווהלין על ידי [[הבעל שם טוב]] בשנת ה'ת&quot;ק, המשיכה אצל תלמידו [[המגיד ממזריטש]], והחריפה בזמנו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] - מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. ההתנגדות יצרה מחלוקת בקנה מידה גדול בתוככי הציבור היהודי, וכללה רדיפות וחרמות, עד כדי מסירה לשלטונות. לאחר שלושה דורות של מחלוקת - שככה המחלוקת לתקופה ארוכה. בשנות המ&quot;מים התעוררה שוב המחלוקת מצד מי שכיהן כראש ישיבת פוניבז' כשבשנים שלאחר מותו היא שוב הולכת ופוחתת.<br /> <br /> ==ההתנגדות בתחילתה==<br /> להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ&quot;ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה. בתחילת תקופת החסידות, ריכז &quot;וועד ארבע הארצות&quot; את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בחוברת בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל&quot;ב בברודי.}} נגד החסידים.<br /> <br /> גם [[הגר&quot;א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר&quot;א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם הייתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת הייתה על ידיו.<br /> <br /> מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב&quot;ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה הייתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.<br /> <br /> == ההתנגדות בתקופת הרב המגיד ==<br /> לפי מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]], תחילת המחלוקת הייתה בשנת [[תק&quot;ל]], כאשר כמה מתלמידי [[הגר&quot;א]] הביאו לפניו אנשים המוחזקים ככשרים, שהעידו שה[[חסידים]] לא מקפידים על [[הלכה]] ומזלזלים בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב&quot;ד כרך ד' גליון א.}}. חלק מעדותם היה על שראו חסידים שאכלו ושתו ב[[צום]] [[תשעה באב]] בצורה {{מונחון|מעורבת|לא צנועה}}, אך לא סיפרו שאותו תשעה באב חל ב[[שבת]], שאז הצום נדחה ליום ראשון ושהמדובר בילדה בת כמה ימים, שהייתה מונחת על טס{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רצ&quot;א}}.<br /> <br /> לאור הסיפורים והעדויות שהגיעו אליו, הוציא הגר&quot;א מכתב בו הוא [[חרם|מחרים]] את החסידים, ואמר שהם מכת [[שבתאי צבי]], מ[[קליפת נוגה]] ו[[גלגול נשמות|גלגול]] מ[[דור הפלגה]].<br /> <br /> ב[[ח' ניסן]] שנת [[תקל&quot;ב]], לאחר אסיפה שהתקיימה ב[[שקלוב]], הוציא הגר&quot;א ו[[בית דין|בית דינו]] מכתב בו הוא מתיר את דמם של החסידים, את רכושם, ודנם בדין &quot;מורידין ואין מעלין&quot;{{הערה|דין שבו דנים בעיקר אפיקורסים או יהודים שעברו על הדת בצורה חריגה במיוחד אך לבית דין אין רשות להרוג אותם מכיון שלא עברו על כך בעדים והתראה וכו' או שאלו עברות שעל פי דין התורה אין עליהם עונש מוות, ועל כן הדין הוא שאם רואים אותם נופלים לבור - מורידים את הסולם וכיוצא בזה וכך גורמים בעקיפין שימותו.}}. כתוצאה מהמכתב החלו רדיפות נועזות של המתנגדים לחסידים ומשפחותיהם, כשהרדיפות כוללות נזק ברכוש{{הערה|כדוגמת הסיפור ב[[ווילנא]], במרתף [[יין]] של חסיד, שהמתנגדים פרצו לתוכו ופירקו את הברזים מהחביות כך שכל היין נשפך.}}{{הערה|מספר פעמים [[בית כנסת|בתי כנסת]] של חסידים עלו באש}} ובנפש{{הערה|במעוזים מתנגדים חסידים חששו ללכת ברחוב, כיוון שהייתה סכנה ממשית. בן משפחה מתנגדית שנהפך לחסיד היה מנודה ומוכה. מספר פעמים בחורים שהתקרבו לחסידות כמעט נפחו את נשמתם ממכות מבני המשפחה (כמסופר ב[[רשימת שמעון הכופר]]).}}. המכתבים והחרמות השפיעו לדורות רבים, וגם המלשינות שהביאה ל[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסר אדמו&quot;ר הזקן]], כעשרים ושבע שנים לאחר הטלת החרם, נגרם כתוצאה מכך. המכתבים מהגר&quot;א הופצו בקהילות ישראל, ואף הודפס קונטרס מיוחד בשם &quot;זמיר עריצים&quot;.<br /> <br /> ההתנגדות החריפה עד כדי כך שיצא כרוז נגד החסידים שיינם הוא [[יין]] נסך ופיתם פת עכו&quot;ם ואסור להתחתן איתם.<br /> <br /> ההתנגדות לחסידות התירה את דמם של החסידים. אחת מהדוגמאות לכך היא סיפורו של ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב&quot;צ]] מהעיר [[שווינציאן]], ש&quot;נענש&quot; על היותו חסיד.<br /> <br /> בשנת ה'תקנ&quot;ט הלשינו המתנגדים על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> ==תגובת החסידים==<br /> === חרם החסידים על המתנגדים ===<br /> המצב בו החסידים נרדפים, כתוצאה מהסתה בלתי פוסקת של ראשי המתנגדים, גרם לתלמידי [[הרב המגיד|המגיד ממזריטש]] לנסוע לרבם ב[[מזריטש]] להחליט על צעדיהם הבאים.<br /> <br /> בין התלמידים שהגיעו היה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], שהיה אז ה[[מרא דאתרא]] ב[[פינסק]], והתחיל לסבול מהצקות המתנגדים בשל היותו תלמיד הרב המגיד. בשל המצב בעירו עזב גם הוא את פינסק ונסע למזריטש, וכשעזב את פינסק מינו המתנגדים רב אחר במקומו. אותו רב חשש שרבי לוי יצחק יחזור וידרוש את הרבנות חזרה אליו, אז התחיל להציק למשפחתו כדי שיעזבו לחלוטין את העיר. בני משפחתו שלחו לרבי לוי יצחק מכתב בו הם מספרים על ההצקות מהרב החדש, ורבי לוי יצחק הראה את המכתב לחבריו החסידים.<br /> <br /> ב[[סעודת שבת]] הראו התלמידים את המכתב לרב המגיד, במטרה לשמוע עצה, אך הוא התעלם ולא הגיב. ב[[מוצאי שבת]] ישבו תשעה תלמידים להחליט בעצמם מה לעשות, והחליטו להפוך את החרם שעשה הגר&quot;א, ולהטיל את החרם על המתנגדים, ובפרט על הרב החדש בפינסק. את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא שיתפו בחרם, כיוון שחששו שיסרב להשתתף בעקבות ההתעלמות מצד הרב המגיד.<br /> <br /> כיוון שהיו רק תשעה והיה חסר אחד ל[[מניין]] להטלת החרם, החליטו לשאול אותו מה צריך לעשות על פי דין תורה לאנשים המטילים חרם שלא כדין. כשענה להם שהדין הוא להפוך את החרם עליהם, דרשו ממנו להשתתף בהטלת החרם כנדרש.<br /> <br /> בלילה נכנס הרב המגיד לחדר בו ישנו התלמידים, וכשהתעוררו{{הערה|הרב המגיד נכנס לחדר עם נר, וכשהתקרב למיטת רבי לוי יצחק התבונן בו ואמר שהוא יהיה רב גדול. לשמע קולו התעוררו התלמידים}}{{הערה|אדמו&quot;ר הזקן לא ישן, כיוון שחשש מתגובת הרב המגיד על החרם שהטילו. כשנכנס הרב המגיד עשה עצמו ישן, וכשהתעוררו התלמידים עשה עצמו כאילו התעורר גם עכשיו}} שאל מה עשו לפני שהלכו לישון. כשסיפרו לו על היפוך החרם אמר להם שבמעשה זה הפסידו את ה'ראש' שלהם{{הערה|'ראש' הכוונה במובן של 'רבי' - &quot;ראש בני ישראל&quot;. באותה שנה, ביום [[י&quot;ט כסלו]] ([[תקל&quot;ג]]), {{מונחון|נסתלק|נפטר}} הרב המגיד.}}, אך הרוויחו שבכל מחלוקת בין החסידים למתנגדים 'יד החסידים תהא על העליונה'.<br /> <br /> ===בתקופת אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מיד לאחר מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ביקש שלא לעשות למתנגדים דבר. ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] הורה לחסידים שלא לבא עימם בדברים ואף לא להתפלל בבית כנסת אחד עם המתנגדים, אף שיאלצו להתפלל ביחידות, על מנת שלא להתחכך איתם.<br /> <br /> == ההתנגדות בתקופת רבי מנחם מנדל מהורודוק ==<br /> בסוף ימיו של הרב המגיד היה רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] גר ב[[מינסק]], וכשנפטר, עבר חזרה לעיר הולדתו, [[וויטבסק]], שם התיישב ב[[עיירה]] [[הורודוק]] הסמוכה לעיר.<br /> <br /> באותם שנים [[תורת החסידות]] החלה להתפשט רק במדינות [[פולין]] ו[[ליטא]], ועדיין לא הגיעה למדינות [[רוסיה]], וכשהגיע רבי מנחם מנדל החל להפיץ את תורת החסידות ברוסיה, ויהודים רבים נקשרו אליו והחלו להגיע אליו תכופות. יחד עם היהודים הפשוטים, גם 'צדיקי פולין'{{הערה|כמו רבי [[ברוך ממעזיבוז]]}}, הררא&quot;ק, רבי [[יונה מפולוצק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] היו מגיעים אליו.<br /> <br /> התחזקות תורת החסידות במדינות [[רוסיה]] גרמה ללבות את שנאת המתנגדים, והעדויות נגד החסידים התרבו, מה שגרם לגר&quot;א לחזק את הרדיפה אחר החסידים.<br /> למרות ההתנגדות העזה, רבים מגדולי המתנגדים החלו להיהפך לחסידים, והרבה אחרים, שפחדו להיהפך לחסידים בגלל ריבוי המכתבים והחרמות שהוציא הגר&quot;א, נהפכו משונאים לאוהבים.<br /> <br /> === בנסיון לעצור את המחלוקת ===<br /> ==== בוילנא ====<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] החליט רבי מנחם מנדל לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך בגלל התחזקות הרדיפות באותה תקופה החליט לנסוע קודם ל[[ווילנא]] להיפגש עם הגר&quot;א ולהוכיח לו את אמיתות תורת החסידות, ורק אז לעלות לארץ.<br /> <br /> רבי מנחם מנדל נסע יחד עם אדמו&quot;ר הזקן, והתאכסנו אצל ר' שמואל, אב ה[[בית דין]] בוילנא. פעמיים ניסו להיכנס לגר&quot;א, אבל משמשיו נעלו את הדלת בפניהם.<br /> <br /> גדולי תלמידי הגר&quot;א שחפצו בהפסקת המחלוקת ניסו ללחוץ על הגר&quot;א לקבל אותם, אך כשרבו הלחצים הוא עזב את העיר, אליה חזר רק כאשר נסעו רבי מנחם מנדל ואדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==== בשקלוב ====<br /> אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[אדמו&quot;ר הזקן]] יחד עם הררא&quot;ק ל[[שקלוב]], להתווכח שם עם גדולי המתנגדים.<br /> <br /> בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו&quot;ר הזקן והררא&quot;ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקהילת [[אנ&quot;ש]] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק.<br /> <br /> === בארץ הקודש ===<br /> כשראה רבי מנחם מנדל שאין דרך לעצור את המחלוקת והשנאה התחיל להתכונן לנסיעה ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תקל&quot;ז]] יצא רבי מנחם מנדל בלוויית הררא&quot;ק, רבי [[יונה מפולוצק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם שלוש מאות חסידים נוספים לכיוון [[מוהליב]], משם יצאו לארץ ישראל. בתחילה אדמו&quot;ר הזקן תכנן להצטרף לנסיעה גם כן, אך במוהליב החליט רבי מנחם מנדל שעל אדמו&quot;ר הזקן להישאר ב[[רוסיה]] ולהנהיג את עדת החסידים, ולאחר לחצים רבים הסכים להישאר.<br /> <br /> באותה תקופה הוציאו המתנגדים מכתב נוסף ובו העדויות השקריות על מעשי החסידים. המכתב הופץ בקהילות בארץ הקודש כדי לגרום לקהילות לנדות ולהחרים את רבי מנחם מנדל ועדת החסידים.<br /> <br /> ב[[ה' אלול]] [[תקל&quot;ז]] הגיעו ל[[צפת]] וכשראו שהעיר שוממה ויש בה בתים רבים ריקים, ו[[בית כנסת|בתי כנסיות]] שוממים{{הערה|כדוגמת [[בית הכנסת]] [[האר&quot;י]] הספרדי.}} החליטו להתיישב בה. למרות המכתב של המתנגדים, בני הקהילות החזיקו מרבי מנחם מנדל כ[[יהודי]] [[קדוש]], ובפרט קהילות הספרדים ב[[ירושלים]] ו[[טבריה]], ואלו התחננו לפניו שיקבל על עצמו את הנהגת קהילותיהם. בחודש [[שבט]] [[תקל&quot;ח]] נסעו לטבריה למשך שבועיים, שם הראו להם בני הקהילה הספרדית את מכתבי המתנגדים וביקשו מרבי מנחם מנדל שישרוף את המכתבים. אחרי כמה ימים שהמכתבים שהו אצלו עשו [[שריפה]] פומבית בנוכחות יהודי העיר.<br /> <br /> מארץ הקודש שלח רבי מנחם מנדל מספר מכתבים ליהודי [[ליטא]] ו[[רוסיה]] בניסיון נוסף לעצור את מחלוקת המתנגדים והחסידים, ומכתב נוסף לחכמי [[וילנא]].<br /> <br /> ==ההתנגדות בדורנו==<br /> {{להשלים|פסקה=כן|סיבה='''לא סופר אודות ביקורו של החוזר ר' יואל כהן אצל מנהיגי הציבור הליטאי'''}}<br /> [[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז']]<br /> בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו הייתה &quot;לשם שמיים&quot;. אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם &quot;שלא לשם שמיים&quot;, ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.<br /> <br /> באחד ההזדמנויות כתב [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ט&quot;ז עמ' קמ&quot;ח<br /> |תוכן=במה שכתב אודות מתנגדים - אין כאלו בתוככי בית ישראל, שאפילו אלו המתנגדים בדיבור, זהו רק מחסרון ידיעה, וכשמבארים להם הענינים כמו שהם לא רק שפוסקים התנגדותם אלא שגם נעשים לאוהבים ואוהדים ומסייעים, ואין הדבר תלוי אלא בהמעורר שיהיו דבריו בחיות ויוצאים מהלב שאז יפעלו פעולתם<br /> }}<br /> <br /> ישיבת פּוֹניבָז'- שהינה אחת מהישיבות הליטאיות הגדולות - הייתה בראשיתה בעלת השקפה מתונה לחסידות חב&quot;ד, כהשקפתו של מייסדה - הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ואף היו רבים מחסידי חב&quot;ד שלמדו בה. במשך שנות הממי&quot;ם הוחרפה גישתה ע&quot;י מי שכיהן אז כראש הישיבה והיא נהפכה למעוז של מחלוקת ומלחמה ב[[חסידות]] וברבי, ששיאה היה ב[[בחירות תשמ&quot;ט]], כשלדברים נגררים חלקים רחבים מחוגי הליטאים. לאחר מותו של אותו ראש הישיבה{{הערה|ובעיקר בתקופת כהונתו של הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] כמנהיג הציבור הליטאי}} הולכת המחלוקת ושוככת{{הערה|יצויין שקיים פלג קטן בציבור הליטאי שמנסה להמשיך באותה מחלוקת.}} כשהדבר מתבטא אף בישיבת פוניבז' עצמה בה ביקר ב[[חודש אלול]] [[תש&quot;ע]] הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] ששוחח והתוועד עם הבחורים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57202 תדהמה: מה עושה הרב החב&quot;די בלב היכל ישיבת פוניבז'?]}} ובהזדמנות נוספת התוועד הרב [[שניאור זלמן גופין]] באופן ספונטני בישיבה והתקבל בשמחה על ידי תלמידי הישיבה.<br /> <br /> אחת מנקודות השיא של אותה התנגדות הייתה באי הכרה ברב [[משה יהודה לייב לנדא]] כממלא מקום אביו הרב יעקב לנדא בתפקיד ה[[מרא דאתרא]] ורבה של בני ברק, תוך מלחמה בו ובעבודתו בקודש. לאחר מותו של אותו ראש ישיבה שככה אט אט התנגדות ומחלוקת זו כשבחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ע]] חותמים הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] על מכתב בו משבחים את כולל 'פעמי יעקב' של הרב לנדא ובו הוא מכונה: &quot;בנו ממלא מקומו [=של אביו], הגאון החסיד הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא שליט&quot;א - גאב&quot;ד עירנו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55849 לקריאת המכתב]}}. כמו כן במהלך שיחה בענייני כשרות{{הערה|עם הרב בן ציון קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ותלמידו של הרב אלישיב}} אמר הרב שטיינמן כי ההכשר וההשגחה של הרב לנדא הינם הטובים ביותר ושהוא אדם מוכשר מאד, ובקשר לגדלותו העיד שה[[חזון איש]] החזיק מהרב לנדא הבן אפילו יותר משסמך על אביו. (הרב שטיינמן הסביר כי הרב לנדא היה בן יותר מעשרים בפטירת החזון איש){{הערה|על פי תיעוד [https://www.kikar.co.il/312228.html וידאו שהתפרסם אחרי פטירתו של הרב שטיינמן].}}. נקודת שיא בשכיכת המחלוקת הייתה בהכרזתו של ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין במהלך הלווית הרב משה לנדא, לאחר ששוחח עם מנהיגי הציבור הליטאי הרב [[חיים קנייבסקי]] והרב [[גרשון אדלשטיין]], ש&quot;על דעת גדולי התורה, אדמו&quot;רים, ראשי הישיבות ורבני העיר, הוחלט כי כל ענייני הדת והכשרות בעיר יתנהלו על ידי הרבנים הגאונים, בנו ממלא מקומו על פי בקשתו - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] שליט&quot;א בשיתוף פעולה מלא. והאמת והשלום אהבו&quot;, ומאז מכהן הרב חיים יצחק אייזיק לנדא כרבה של בני ברק (לצד הרב רוזנבלט) ובניהול מערכת הכשרות כשהדבר מוכר ע&quot;י חוגי הליטאים.<br /> <br /> ==התייחסויות מהרבי==<br /> {{פסקה חסרה|}}<br /> בספר [[אגרות קודש]]{{הערה|כרך ח&quot;י עמ' קסג}}, מופיעה פנייתו של אברך ל[[הרבי|רבי]], בו הוא מספר שנודע לו שהוא נמנה על צאצאי אחד מהמתנגדים ל[[תורת החסידות]], וחושש שיש לכך השפעה שלילית על נשמתו. הרבי מרגיעו, שכיוון שעברו כמה דורות מאז, ובוודאי במשך הזמן התחרטו על מעשיהם ועשו תשובה על העניין, בטח התבטל הרושם; ובכל זאת, כתיקון לכך מומלץ שיתעסק ב[[הפצת תורת החסידות]], ויעשה זאת באותה יגיעה שעשו אבותיו נגד הפצת תורת החסידות.<br /> <br /> הרבי סיפר בשיחה{{הערה|ח&quot;י אלול תש&quot;י.}} שבזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה קבוצה מאנ&quot;ש שהיו במקום מסויים שלא יכלו ליצור קשר עם הרבי לשאול את חוות דעתו על דבר נסיעתם, והתנהגו על פי הכלל הידוע שבמקרה כזה שואלים &quot;אַ עולם'שן&quot; ועושים '''להיפך'''... ועל ידי זה הצליחו להציל את חייהם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע&quot;ב]].<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] מתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65509 עלילת י&quot;ט כסלו תשט&quot;ו] - שניאור זלמן ברגר ב[[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=134 פרנסי וילנא והגר&quot;א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר&quot;א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב&quot;ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס.<br /> *'''מצרף העבודה''' (ויכוח על כל דרכי החסידות).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מתנגדים|*]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=550684 2022-06-30T15:39:05Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קפלון.jpg|ממוזער|הרב אלישיב קפלון]]<br /> הרב '''אלישיב הכהן קפלון''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בעבר שימש כ[[שליח הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[אוסטרליה]] ב[[כ&quot;ט אדר|כ&quot;ט אדר ב']] [[תשכ&quot;ז]] לאביו ר' [[אורי קפלון]] ולאמו מרת עליגל בתו של הרב [[משה צבי סגל]].<br /> <br /> בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ&quot;ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש&quot;א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב&quot;ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;נ]] נשלח ע&quot;י [[עזרת אחים]] ל[[רוסיה]] שם פעל בשליחות יחד עם התמים [[חיים סלונים]] בחרקוב מ[[ג' מנחם אב]] תש&quot;נ עד [[ז' תשרי]] [[תנש&quot;א]] בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] 18 דולר (לכל אחד) &quot;לצדקה שם&quot; כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי{{הערה|ספר 'בתוך הגולה' ע' 317 . [https://drive.google.com/file/d/1pIfcQyDn-BQNDVfc55UyUL5mHILMMo5w/view?usp=sharing 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 1]}}.<br /> <br /> עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ&quot;ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב&quot;ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - '[[בור על גבי בור]]'.<br /> <br /> בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר&quot;מ]]' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התמנה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ועבר להתגורר בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו.<br /> <br /> ==כותרים שערך==<br /> [[קובץ:היום_יום_לעם.jpg|שמאל|ממוזער|ספרו &quot;היום יום לעם&quot;]]<br /> *'''[[אורו של משיח (ספר)|אורו של משיח]]''' - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|ופרצת]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> *'''מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ&quot;א''', [[קה&quot;ת]] [[תשס&quot;ו]]<br /> *'''תקנות הרבי''' - [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]] [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''עת לדעת''' - תאריכים בדברי ימי חב&quot;ד, [[קה&quot;ת ארץ הקודש]] (עורך שותף)<br /> *'''אלפון המושגים שלי''' - מושגי בסיס בהלכה, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תשע&quot;ו]] (עורך שותף)<br /> *'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''היום יום לעם''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב&quot;ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[עוזי קפלון]], שליח הרבי בעיר אילת ומנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר, וסופר חסידי.<br /> *גיסו, הרב [[משה גרוזמן]], משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, לשעבר [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> *אחיו, ר' [[נחמיה קפלון]], עורך, וסופר.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר.<br /> *חתנו, ר' אהרן פורסט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]] וסיפור שליחותו בעיר, [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי''', {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1852 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/658853/ לרגל ב' ניסן: גילויים וסיפורים חדשים מרוסטוב עם הרב קפלון] {{וידפו}}<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1YIwXMKbAocBraGY60o5ZnQB5Q7LNRqUp העלונים אוצרות ליובאוויטש בעריכת הרב קפלון]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קפלון, אלישיב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=550683 2022-06-30T15:36:12Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קפלון.jpg|ממוזער|הרב אלישיב קפלון]]<br /> הרב '''אלישיב הכהן קפלון''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בעבר שימש כ[[שליח הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[אוסטרליה]] ב[[כ&quot;ט אדר|כ&quot;ט אדר ב']] [[תשכ&quot;ז]] לאביו ר' [[אורי קפלון]] ולאמו מרת עליגל בתו של הרב [[משה צבי סגל]].<br /> <br /> בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ&quot;ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש&quot;א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב&quot;ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;נ]] נשלח ע&quot;י [[עזרת אחים]] ל[[רוסיה]] שם פעל בשליחות יחד עם התמים [[חיים סלונים]] בחרקוב מ[[ג' מנחם אב]] תש&quot;נ עד [[ז' תשרי]] [[תנש&quot;א]] בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] 18 דולר (לכל אחד) &quot;לצדקה שם&quot; כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי{{הערה|ספר 'בתוך הגולה' ע' 317 . [https://drive.google.com/file/d/1pIfcQyDn-BQNDVfc55UyUL5mHILMMo5w/view?usp=sharing 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 1]}}.<br /> <br /> עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ&quot;ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב&quot;ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - '[[בור על גבי בור]]'.<br /> <br /> בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר&quot;מ]]' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התמנה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ועבר להתגורר בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו.<br /> <br /> ==כותרים שערך==<br /> [[קובץ:היום_יום_לעם.jpg|שמאל|ממוזער|ספרו &quot;היום יום לעם&quot;]]<br /> *'''[[אורו של משיח (ספר)|אורו של משיח]]''' - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|ופרצת]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> *'''מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ&quot;א''', [[קה&quot;ת]] [[תשס&quot;ו]]<br /> *'''תקנות הרבי''' - [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]] [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''עת לדעת''' - תאריכים בדברי ימי חב&quot;ד, [[קה&quot;ת ארץ הקודש]] (עורך שותף)<br /> *'''אלפון המושגים שלי''' - מושגי בסיס בהלכה, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תשע&quot;ו]] (עורך שותף)<br /> *'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''היום יום לעם''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב&quot;ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[עוזי קפלון]], שליח הרבי בעיר אילת ומנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר, וסופר חסידי.<br /> *גיסו, הרב [[משה גרוזמן]], משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, לשעבר [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> *אחיו, ר' [[נחמיה קפלון]], עורך, וסופר.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר.<br /> *חתנו, ר' אהרן פורסט.<br /> *בנו, הת' יעקב קפלון.<br /> *בנו, הת' מנחם מענדל קפלון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]] וסיפור שליחותו בעיר, [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי''', {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1852 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/658853/ לרגל ב' ניסן: גילויים וסיפורים חדשים מרוסטוב עם הרב קפלון] {{וידפו}}<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1YIwXMKbAocBraGY60o5ZnQB5Q7LNRqUp העלונים אוצרות ליובאוויטש בעריכת הרב קפלון]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קפלון, אלישיב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=550681 2022-06-30T15:33:31Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]<br /> רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' (הרמ&quot;מ) ([[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]] – [[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], נקרא על שם סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.<br /> <br /> בוא&quot;ו אדר תר&quot;מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו&quot;. בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד סיוון]] [[תרמ&quot;ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל &quot;מכתב סופר&quot;, ונכד ה&quot;[[חתם סופר]]&quot;. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.<br /> <br /> עזר לאחיו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.<br /> <br /> בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|בתיה]] בת רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו&quot;ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ומאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכני בעיר בסטיה.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.<br /> <br /> ==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל==<br /> בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר&quot;ר מענדל. בשנת [[תשט&quot;ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;st=&amp;pgnum=231 חלק י' עמ' רי&quot;ד]]}}, הרב&quot;א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר&quot;ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.<br /> האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט&quot;ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר&quot;א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר&quot;ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך &quot;חצוי לערך&quot;).<br /> זמן קצר לאחר מכן, נסע הר&quot;א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר&quot;ר מנחם מענדל.<br /> <br /> המשכו של הסיפור בשנת [[תשל&quot;ט]]. זמן קצר לאחרי שהר&quot;ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קריית חב&quot;ד ב[[צפת]] עיה&quot;ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] בארה&quot;ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.<br /> כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב&quot;די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ&quot;י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.<br /> לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש&quot;ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט&quot;ז]] לצפת עיה&quot;ק.<br /> אך היות ובתו של הרמ&quot;מ הייתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה&quot;ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.<br /> <br /> ===הצבת מצבה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח המצבה<br /> |תוכן=<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''פ&quot;נ'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו&quot;ר מהר&quot;ש'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע'''}}<br /> }}<br /> '''מליובאוויטש'''<br /> המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:<br /> א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?<br /> ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.<br /> כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:<br /> על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: &quot;הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך&quot;. והוסיף לעשות מצבה בהקדם.<br /> התואר - &quot;ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;.<br /> <br /> לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נמצא התואר המבוקש.<br /> מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.<br /> <br /> לשם כך הלכו [[אנ&quot;ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו&quot;ח מפורט. בדו&quot;ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ&quot;ש דעיה&quot;ק צפת. והכניס את הדו&quot;ח ל[[מזכירות]].<br /> <br /> כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ&quot;א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע&quot;ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל&quot;ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע&quot;ש ה[[מל&quot;ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.<br /> <br /> לאחר פטירת בתו של הר&quot;ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה&quot;ק [[צפת]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באייר]] [[תשע&quot;א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===תעודת פטירתו===<br /> בקיץ [[תשע&quot;א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ&quot;ג [[תשרי]] תש&quot;ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ&quot;מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מסעו לארצות הברית==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשע&quot;ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בזיווג שני<br /> * בנו ישראל דובער.<br /> * בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.<br /> * בתו מרת חנה (עוזרמאן).<br /> בזיווג ג'<br /> * בנו בנימין - נפטר עודנו נער.<br /> * בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: &quot;פ&quot;נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ&quot;ו. ת.נ.צ.ב.ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ואחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס&quot;ח.<br /> * יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תולדות%20הרמ'מ-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע&quot;ט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ז]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=550680 2022-06-30T15:33:13Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]<br /> רבי '''מנחם מענדל שניאורסון'''(הרמ&quot;מ) ([[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]] – [[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], נקרא על שם סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.<br /> <br /> בוא&quot;ו אדר תר&quot;מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו&quot;. בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד סיוון]] [[תרמ&quot;ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל &quot;מכתב סופר&quot;, ונכד ה&quot;[[חתם סופר]]&quot;. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.<br /> <br /> עזר לאחיו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.<br /> <br /> בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|בתיה]] בת רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו&quot;ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ומאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכני בעיר בסטיה.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.<br /> <br /> ==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל==<br /> בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר&quot;ר מענדל. בשנת [[תשט&quot;ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;st=&amp;pgnum=231 חלק י' עמ' רי&quot;ד]]}}, הרב&quot;א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר&quot;ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.<br /> האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט&quot;ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר&quot;א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר&quot;ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך &quot;חצוי לערך&quot;).<br /> זמן קצר לאחר מכן, נסע הר&quot;א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר&quot;ר מנחם מענדל.<br /> <br /> המשכו של הסיפור בשנת [[תשל&quot;ט]]. זמן קצר לאחרי שהר&quot;ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קריית חב&quot;ד ב[[צפת]] עיה&quot;ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] בארה&quot;ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.<br /> כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב&quot;די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ&quot;י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.<br /> לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש&quot;ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט&quot;ז]] לצפת עיה&quot;ק.<br /> אך היות ובתו של הרמ&quot;מ הייתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה&quot;ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.<br /> <br /> ===הצבת מצבה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח המצבה<br /> |תוכן=<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''פ&quot;נ'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו&quot;ר מהר&quot;ש'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע'''}}<br /> }}<br /> '''מליובאוויטש'''<br /> המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:<br /> א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?<br /> ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.<br /> כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:<br /> על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: &quot;הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך&quot;. והוסיף לעשות מצבה בהקדם.<br /> התואר - &quot;ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;.<br /> <br /> לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נמצא התואר המבוקש.<br /> מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.<br /> <br /> לשם כך הלכו [[אנ&quot;ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו&quot;ח מפורט. בדו&quot;ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ&quot;ש דעיה&quot;ק צפת. והכניס את הדו&quot;ח ל[[מזכירות]].<br /> <br /> כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ&quot;א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע&quot;ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל&quot;ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע&quot;ש ה[[מל&quot;ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.<br /> <br /> לאחר פטירת בתו של הר&quot;ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה&quot;ק [[צפת]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באייר]] [[תשע&quot;א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===תעודת פטירתו===<br /> בקיץ [[תשע&quot;א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ&quot;ג [[תשרי]] תש&quot;ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ&quot;מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מסעו לארצות הברית==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשע&quot;ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בזיווג שני<br /> * בנו ישראל דובער.<br /> * בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.<br /> * בתו מרת חנה (עוזרמאן).<br /> בזיווג ג'<br /> * בנו בנימין - נפטר עודנו נער.<br /> * בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: &quot;פ&quot;נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ&quot;ו. ת.נ.צ.ב.ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ואחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס&quot;ח.<br /> * יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תולדות%20הרמ'מ-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע&quot;ט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ז]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=550679 2022-06-30T15:32:41Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]<br /> רבי '''מנחם מענדל שניאורסון'''(הרמ''מ) ([[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]] – [[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], נקרא על שם סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.<br /> <br /> בוא&quot;ו אדר תר&quot;מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו&quot;. בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד סיוון]] [[תרמ&quot;ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל &quot;מכתב סופר&quot;, ונכד ה&quot;[[חתם סופר]]&quot;. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.<br /> <br /> עזר לאחיו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.<br /> <br /> בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|בתיה]] בת רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו&quot;ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ומאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכני בעיר בסטיה.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.<br /> <br /> ==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל==<br /> בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר&quot;ר מענדל. בשנת [[תשט&quot;ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;st=&amp;pgnum=231 חלק י' עמ' רי&quot;ד]]}}, הרב&quot;א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר&quot;ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.<br /> האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט&quot;ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר&quot;א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר&quot;ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך &quot;חצוי לערך&quot;).<br /> זמן קצר לאחר מכן, נסע הר&quot;א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר&quot;ר מנחם מענדל.<br /> <br /> המשכו של הסיפור בשנת [[תשל&quot;ט]]. זמן קצר לאחרי שהר&quot;ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קריית חב&quot;ד ב[[צפת]] עיה&quot;ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] בארה&quot;ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.<br /> כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב&quot;די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ&quot;י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.<br /> לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש&quot;ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט&quot;ז]] לצפת עיה&quot;ק.<br /> אך היות ובתו של הרמ&quot;מ הייתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה&quot;ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.<br /> <br /> ===הצבת מצבה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח המצבה<br /> |תוכן=<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''פ&quot;נ'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו&quot;ר מהר&quot;ש'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע'''}}<br /> }}<br /> '''מליובאוויטש'''<br /> המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:<br /> א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?<br /> ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.<br /> כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:<br /> על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: &quot;הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך&quot;. והוסיף לעשות מצבה בהקדם.<br /> התואר - &quot;ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;.<br /> <br /> לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נמצא התואר המבוקש.<br /> מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.<br /> <br /> לשם כך הלכו [[אנ&quot;ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו&quot;ח מפורט. בדו&quot;ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ&quot;ש דעיה&quot;ק צפת. והכניס את הדו&quot;ח ל[[מזכירות]].<br /> <br /> כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ&quot;א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע&quot;ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל&quot;ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע&quot;ש ה[[מל&quot;ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.<br /> <br /> לאחר פטירת בתו של הר&quot;ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה&quot;ק [[צפת]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באייר]] [[תשע&quot;א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===תעודת פטירתו===<br /> בקיץ [[תשע&quot;א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ&quot;ג [[תשרי]] תש&quot;ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ&quot;מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מסעו לארצות הברית==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשע&quot;ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בזיווג שני<br /> * בנו ישראל דובער.<br /> * בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.<br /> * בתו מרת חנה (עוזרמאן).<br /> בזיווג ג'<br /> * בנו בנימין - נפטר עודנו נער.<br /> * בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: &quot;פ&quot;נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ&quot;ו. ת.נ.צ.ב.ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ואחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס&quot;ח.<br /> * יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תולדות%20הרמ'מ-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע&quot;ט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ז]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=550677 2022-06-30T15:31:08Z

<p>מענדי.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל שניאורסון (הרמ''מ) - בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]<br /> רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]] – [[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], נקרא על שם סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.<br /> <br /> בוא&quot;ו אדר תר&quot;מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו&quot;. בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד סיוון]] [[תרמ&quot;ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל &quot;מכתב סופר&quot;, ונכד ה&quot;[[חתם סופר]]&quot;. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.<br /> <br /> עזר לאחיו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.<br /> <br /> בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|בתיה]] בת רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו&quot;ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ומאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכני בעיר בסטיה.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.<br /> <br /> ==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל==<br /> בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר&quot;ר מענדל. בשנת [[תשט&quot;ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;st=&amp;pgnum=231 חלק י' עמ' רי&quot;ד]]}}, הרב&quot;א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר&quot;ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.<br /> האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט&quot;ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר&quot;א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר&quot;ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך &quot;חצוי לערך&quot;).<br /> זמן קצר לאחר מכן, נסע הר&quot;א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר&quot;ר מנחם מענדל.<br /> <br /> המשכו של הסיפור בשנת [[תשל&quot;ט]]. זמן קצר לאחרי שהר&quot;ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קריית חב&quot;ד ב[[צפת]] עיה&quot;ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] בארה&quot;ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.<br /> כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב&quot;די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ&quot;י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.<br /> לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש&quot;ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט&quot;ז]] לצפת עיה&quot;ק.<br /> אך היות ובתו של הרמ&quot;מ הייתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה&quot;ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.<br /> <br /> ===הצבת מצבה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח המצבה<br /> |תוכן=<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''פ&quot;נ'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו&quot;ר מהר&quot;ש'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע'''}}<br /> }}<br /> '''מליובאוויטש'''<br /> המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:<br /> א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?<br /> ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.<br /> כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:<br /> על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: &quot;הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך&quot;. והוסיף לעשות מצבה בהקדם.<br /> התואר - &quot;ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;.<br /> <br /> לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נמצא התואר המבוקש.<br /> מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.<br /> <br /> לשם כך הלכו [[אנ&quot;ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו&quot;ח מפורט. בדו&quot;ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ&quot;ש דעיה&quot;ק צפת. והכניס את הדו&quot;ח ל[[מזכירות]].<br /> <br /> כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ&quot;א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע&quot;ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל&quot;ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע&quot;ש ה[[מל&quot;ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.<br /> <br /> לאחר פטירת בתו של הר&quot;ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה&quot;ק [[צפת]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באייר]] [[תשע&quot;א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===תעודת פטירתו===<br /> בקיץ [[תשע&quot;א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ&quot;ג [[תשרי]] תש&quot;ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ&quot;מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מסעו לארצות הברית==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשע&quot;ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בזיווג שני<br /> * בנו ישראל דובער.<br /> * בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.<br /> * בתו מרת חנה (עוזרמאן).<br /> בזיווג ג'<br /> * בנו בנימין - נפטר עודנו נער.<br /> * בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: &quot;פ&quot;נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ&quot;ו. ת.נ.צ.ב.ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ואחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס&quot;ח.<br /> * יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תולדות%20הרמ'מ-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע&quot;ט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ז]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=546321 2022-06-14T17:26:38Z

<p>מענדי.: /* קשריו עם חב&quot;ד */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מגור הרב יעקב אלתר]]<br /> [[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו&quot;ר אצל הרבי]]<br /> '''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ט]]) הינו האדמו&quot;ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בכ&quot;ט ב[[אייר]] [[תרצ&quot;ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.<br /> <br /> עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש בשנת [[תשמ&quot;ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].<br /> <br /> לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ&quot;ב]], מונה דודו לאדמו&quot;ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ&quot;ו]] מונה הוא לאדמו&quot;ר מגור.<br /> <br /> האדמו&quot;ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. בשנים האחרונות האדמו&quot;ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.<br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> ב[[יחידות]] שקיים אביו עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן &quot;{{מונחון|א שטיק'ל|חתיכת}} חב&quot;דניק&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}. האדמו&quot;ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב&quot;ד, כגון להתפלל בסידור נוסח &quot;תהלת ה'&quot;, ועוד.<br /> <br /> בהשתדלותו בסוף שנות המ&quot;מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע&quot;י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש&quot;פ ע' 52}}. <br /> <br /> במהלך השנים התקיימו פגישות רבות בין [[רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב&quot;דיים עם האדמו&quot;ר.<br /> <br /> משלחת חב&quot;ד ביקרה בשנת [[תשס&quot;ח]] אצל האדמו&quot;ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב&quot;ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה.<br /> <br /> בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו&quot;ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].<br /> <br /> במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב&quot;ד בקירובים מיוחדים מהאדמו&quot;ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תש&quot;ע]] התקיימה פגישה של האדמו&quot;ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב&quot;ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשפ&quot;א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו מספר בחורים בחב&quot;ד בראשות הת' מנחם מענדל עזאגווי והת' שמואל בוטלר, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב&quot;ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו&quot;ר מגור] {{חב&quot;ד און ליין}}}}<br /> <br /> ===הקשר עם הרבי===<br /> ביקורו הראשון של האדמו&quot;ר היה ב[[כ&quot;ד אייר]] [[תשל&quot;ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו&quot;ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו&quot;ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי דודו האדמו&quot;ר ה[[אמרי אמת]] החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב&quot;ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה&quot;ק)].}}. טרם צאת האדמו&quot;ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב&quot;ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו&quot;ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו הוא ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.<br /> <br /> כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ&quot;ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל רבי והוא הוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות &quot;אידישע רבנים&quot; בארץ הקודש והוא הדגיש מאד שנתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ&quot;ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו&quot;אידישע רבנים&quot; הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ&quot;ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש&quot;אידישע רבנים&quot; צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב&quot;ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.<br /> <br /> ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ&quot;ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב&quot;ד ורבני חב&quot;ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ&quot;ט]], הורה הרבי ולהודיע על הוראה זו ל&quot;רבי יעקב שליט&quot;א&quot; - האדמו&quot;ר{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ח ע' 393}}. <br /> <br /> ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ&quot;ט]] ביקר האדמו&quot;ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש&quot;פותחים בשלום&quot; התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו&quot;ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו&quot;ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו &quot;מרבים בשמחה&quot;{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של &quot;וקיבל את אשר החלו לעשות&quot;{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו&quot;ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו&quot;ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: &quot;{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב&quot;{{הערה|במקור (באידיש): &quot;א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב&quot;}} לאחר מכן יצא האדמו&quot;ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}. <br /> <br /> יש המספרים שהאדמו&quot;ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות הבטיח לו הרבי: &quot;אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות&quot;{{הערה|במקור (באידיש): &quot;איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות&quot; - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''[[שיח שרפי קודש]]'''<br /> * '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> * [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf &quot;א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב&quot;], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ&quot;ט והאירועים שנלוו אליו<br /> * '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו&quot;ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ&quot;ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש&quot;פ עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו&quot;ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו&quot;ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו&quot;ר מגור]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48205 נציגי ישיבת חב&quot;ד צפת אצל האדמו&quot;ר]<br /> * <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=מ[[כ&quot;ט אייר]] [[תרצ&quot;ט]]|הבא=-}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=546320 2022-06-14T17:20:16Z

<p>מענדי.: /* ארגונים בישיבה */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה<br /> |תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg<br /> |כתובית=מבנה הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי&quot;ט]]<br /> |מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]<br /> |מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br /> |מספר תלמידים=כ-240<br /> |ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]<br /> |קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב&quot;ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי&quot;ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב&quot;ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב&quot;דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]<br /> הישיבה הוקמה בשנת [[תשי&quot;ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב&quot;ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ&quot;ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב&quot;ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ&quot;ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br /> <br /> הרבי עודד{{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי&quot;ט: &quot;יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת&quot;, ובשנת תשמ&quot;ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה&quot;ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - &quot;קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב&quot;.<br /> <br /> את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ&quot;ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש&quot;כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ&quot;ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ&quot;ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ&quot;ה באלול]] שנת תשכ&quot;ט התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל&quot;ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב גרשון לוין.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;א]] - [[תשד&quot;מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ&quot;ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br /> <br /> במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ&quot;ז - תנש&quot;א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.<br /> <br /> תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס&quot;ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשס&quot;ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> [[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם &quot;לשם ולתפארת&quot; המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ&quot;ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה&quot;ק).<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תשע&quot;ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר&quot;מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשע&quot;ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג&quot;ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג&quot;ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br /> <br /> בחודש אלול תשע&quot;ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת &quot;קהל גדול ישובו הנה&quot; שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר&quot;מ בשיעור א'.<br /> <br /> עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע&quot;ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ&quot;ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר&quot;מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br /> <br /> בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש&quot;פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.<br /> <br /> בתחילת חורף [[תשפ&quot;א]] החלה הבניה של מבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום.<br /> <br /> בתחילת חודש אדר א' [[תשפ&quot;ב]] הסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיה<br /> <br /> אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב&quot;ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו&quot;ל (בעיקר מארה&quot;ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע&quot;ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב' (יחד עם ר' שמעיה מרינובסקי, במקום ר' זושא שהיה עד עתה משפיע בש&quot;ב וש&quot;ג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש&quot;ג). והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.<br /> <br /> ב[[חודש טבת]] [[תשפ&quot;ב]] החל לשמש הרב [[חיים ברוך רוזן]] כר&quot;מ בשיעור ב', זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים.<br /> <br /> ==ארגונים בישיבה==<br /> בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.<br /> * '''את&quot;ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.<br /> * '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת&quot;ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.<br /> * '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '''[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קרית מלך רב]]''' וספריו יוצאים תחת שם זה.<br /> * '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.<br /> * '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. החל מקיץ [[תש&quot;פ]] מקליטים את השיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע&quot;י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.<br /> * '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע&quot;י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך] {{שטורעם}}}}.<br /> * '''ספריית &quot;דרכי החסידות&quot;''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|עיתוני כפר חב&quot;ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו&quot;ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות [[הרבנית חנה]].<br /> *'''מכון בר-מצוה''' - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת ה[[בר-מצווה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/418378/. בר מצווה מרגשת בישיבת תות&quot;ל חב&quot;ד קרית גת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> ===הנהלה===<br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של [[קריית גת]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> *'''מנכ&quot;ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br /> *'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.<br /> *'''צוות גשמי''': הרב יצחק כהן הרב עמוס קיי הרב לוי יצחק גרונר הרב תומר סויסה הרב יוסף יצחק וולף<br /> <br /> ===רבני הישיבה===<br /> *'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br /> *'''[[משפיעים]]''': הרב משולם זושא אלפרוביץ, הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב עזריאל זעליג וולפא, הרב אליעזר ירס, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי<br /> *'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ, הרב צבי אליהו בלויא.<br /> *'''[[ר&quot;מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] והרב [[חיים ברוך רוזן]].<br /> *'''נו&quot;נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב יהודה שניידר, הרב [[ראובן שניאורסון]], הרב אברהם אלעזר מרינובסקי, הרב לוי מושקוביץ.<br /> *'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]].<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> {{פסקה חסרה}} <br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].<br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].<br /> *'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].<br /> *'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br /> * [[קרית מלך רב]]<br /> * [[לכבודו של מלך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע&quot;י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1RrpBLzVBJfZilkX372dzUFJOY_ptnnI0 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית &quot;תומכי תמימים קריית גת&quot; {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ק]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=546317 2022-06-14T17:11:52Z

<p>מענדי.: /* איך משפרים את דף המשתמש? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{משתמש:שמואל חיים/ארכיון}}<br /> &lt;div style=&quot;position: fixed; left:40px; top: +6px; z-index: 10;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;width: auto;&quot;&gt; &lt;div style=&quot;padding: .5em 1em;&quot;&gt;[[File:Animalibrí.gif|100px|Spumoni|link]]&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;<br /> == איך עושים מלבן צבעוני עם תמונה וכו' כמו למשל אצל הגרמי&quot;ל לנדאו ע&quot;ה? ==<br /> <br /> נ.ב.<br /> אחרי שיהיה לי הרשאה לתמונות--[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 15:02, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 15:02, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == האם יש לי אפשרות לשנות את שמי? ==<br /> <br /> --[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 15:12, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 15:12, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :הכי קל זה לפתוח משתמש חדש. במיוחד שעדין אין לך הרבה תרומות (הרוב זה בדפי שיחה) {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} כ&quot;ד בתשרי ה'תשפ&quot;ב 15:50<br /> ::ובלי משתמש חדש א”א?--[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 19:54, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 19:54, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :::להחליף שם יש אבל יותר מסובך. {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב 18:27<br /> ::::{{א|אשרינו מה טוב חלקנו|תוכל}} לפתוח [[חב&quot;דפדיה:שם משתמש|שם משתמש]] חדש ואני יעביר את התרומות שלך אליו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:23 • כ&quot;ז בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == קטגוריית אישים שנולדו/נפטרו ==<br /> <br /> חבל שאתה יוצר כמות של קטגוריות בלי הקפדה על המינימום של 5 ערכים, זה גורם שזה יראה מבולגן ואף אחד לא ירצה בהמשך לסדר את בקטגוריות האלו וגם כשמישהו יעבוד על זה הוא לא יכניס את כולם לקטגוריה בתלונה &quot;כמו כל הקטגוריות&quot;. נא תעבוד על הקטגוריות שכבר פתחת שיהיה בהם מינימום של 5 ערכים בכל קטגוריה, אלה שאין בהם 5 ערכים יש להעבירם לקטגוריה הראשית של האדמו&quot;רים. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:19 • ו' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :אכן, עשיתי את זה קצת בפזיזות, תכננתי מיד לעבוד על זה ולהוסיף עוד, אך כעת יצא לי החשק מעט, אתה יכול אם אתה רוצה למחוק את מה שאין בו חמש --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:16, 12 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> ::לא שמנה, כבר מילאתי את הקטגוריות --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 12 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> ''האם מחקת את הערך 'לוי יצחק גרליצקי'? על חתום ~~<br /> :::תודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:45 • ו' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==אחים ואחיות==<br /> למה לא כותבים אחים ואחיות? מאיפה בא החוק הזה?--[[משתמש:Chaimyv|Chaimyv]] - [[שיחת משתמש:Chaimyv|שיחה]], 15:29, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 15:29, 15 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> :{{א|Chaimyv}}, ראה [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה|כאן]]. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:26 • ט' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::העיקרון הוא לא להעמיס סתם על הערכים. אם יש הורים שיש עליהם ערך, מיותר לכתוב אחים ואחיות, ומי שירצה למצוא - ילך לערך של ההורים. במידה ואין ערך על ההורים - יש טעם בהוספת פיסקה של אחים ואחיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:17, י' בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 20:17, 16 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> :::באם יש ערך לאחים ויוסיף לחשיבות הערך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:48 • י&quot;א בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> אז להרב פייוויש וואגעל, אבא שלו לא הי' חב''ד אז אין לא ערך ויש חשיבות להוסיף האחים ואחיות, מפני שהוא פעל על רובם להיות חסידי חב''ד ויש להם מאות צאצאי חב''ד --[[משתמש:Chaimyv|Chaimyv]] - [[שיחת משתמש:Chaimyv|שיחה]], 02:14, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 02:14, 17 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> == נראה לי שהתבלבלת ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D&amp;curid=26978&amp;diff=503741&amp;oldid=483452 בקשר לעריכה זו], נראה לי שזה לא המקום. השם של הערך הוא שיעורים יומיים. לדוגמא יש ערך שעוסק בקביעות עיתים לתורה, ואפשר לפתוח ערכים קרובים. כל ההוספות החשובות שהכנסת לא קשורים לערך זה אלא לערכים קרובים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:43, ג' בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 19:43, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :את הקטע של הליקוטי תורה הוסיף חב&quot;דפדי פעיל, ולאחר שראיתי שמימלא יש כבר קטע של שיעורים שבועיים הוספתי גם את הקטע של הדבר מלכות. מצידי אפשר להסיר. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:45, 8 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == לגבי ערך דוד המלך ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|דוד המלך‎}} אם לא עכשיו אימתי--[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 23:49, ג' בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 23:49, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :הרחבתי --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:05, 8 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::ישר כח, מקווה שלא ממקור חיצוני בלי קרדיט... ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:38 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::חס ושלום --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:51, 9 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == לגבי התמונה מציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> <br /> לי זכור שהוועדה הרוחנית לא הסכימה/המתינה לתשובתה. בכל אופן, מה אומרת הוועדה הרוחנית? מתייג {{א|חלוקת קונטרסים}} • בברכה, [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:50, ו' בכסלו, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :מדובר בתמונה שהתפרסמה באינפו, מכיוון שחב&quot;דפדיה זה אתר הבית של אינפו, לא חושב שאמור להיות בעייה שגם חב&quot;דפדיה תפרסם את התמונה. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:00, 10 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::אני חושב שבהחלט אפשר לוותר על התמונה, זה לא שחסר תמונות בערך, תמונה שרואים בה את הרבי זה מספיק ומכבד ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:21 • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> <br /> ==מיל==<br /> ראה מה שלחתי לך במייל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 12 בינואר 2022 (UTC)<br /> :במתוטא, ראה מה אני שלחתי לך במייל ואשמח שתגיב בהקדם, תודה מראש [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]], 19:42, ד' באדר א', ה'תשפ&quot;ב 19:42, 5 בפברואר 2022 (UTC<br /> <br /> <br /> == יש&quot;כ ==<br /> שמואל ישר כוח על פעילותך לחב&quot;דפדיה--[[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה - כנסו לדף]] - [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|שיחה]], 13:01, ה' באדר א', ה'תשפ&quot;ב 13:01, 6 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> == ציטוטים ==<br /> <br /> שים לב שלא אפשרי לשים ציטוט מיד אחרי נקודותיים, היינו, החיבור :&quot; לא תיקני ויש להוסיף רווח ביניהם. במקרה שיש אות החיבור לפני ציטוט אז לא שמים נקודותיים, היינו, במקום לשים ש:&quot; ניתן לשים ש&quot; וכו'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:30 • כ' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :{{לייק}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:18, 25 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> שמואל נא לטפל באופן דחוף בהשחתות של . 95.86.89.224 רשימת ההשחתות שלו : http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/95.86.89.224 --● &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ● [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:20, 23 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> :נראה שיש שם השחתה אחת שכבר שיחזרת. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:31 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == ערכים חדשים ==<br /> <br /> ישר כח! אני מקווה שאתה עושה גם חיפוש קצר על כל אחד ולא רק מעתיק מהקובץ. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:41 • כ&quot;ד באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :רוב המידע לקוח מהקובץ, אך כמובן עובר ניסוח ועריכה מחדש, בדרך כלל אין עוד פרטים, אם יש אני משתדל להוסיף. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:19, 25 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == לגבי [[משתמש:שמע ישראל]] ==<br /> <br /> נראה לי הוא כבר מתחיל לעבור להשחתה אם תוכל לטפל בבקשה בזה בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:57, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 19:57, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :עדין לא ברור לי שזה בכוונת השחתה. ראה את דף התרומות שלו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:03 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אני בדר&quot;כ לא מחמיר בדברים האלה אבל הניסיון להכניס את הקטגוריה משכילים לבת אדמו&quot;ר הזקן זעזע אותי מאוד אלא אם לא הבין מה כוונת הקטגוריה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:06, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 03:06, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::אני מבין מה הגורם לפנייה. מקווה שזה היה בתמימות ולא בכוונה. אולי בכלל משכילים הכוונה לאנשים חכמים... בכל אופן אם זו היתה העריכה היחידה שלו הייתי מסכים איתך ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:24 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == מזל טוב ==<br /> <br /> {{מזל טוב}} לרגל כתיבת הערך ה-200! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:44 • כ&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :{{לייק}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:00, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::ישר כח על הערכים החדשים! נראה לי שמאז התגובה של חלוקת יש כבר כמניין אדר.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:34, כ&quot;ט באדר א', ה'תשפ&quot;ב 18:34, 2 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::עכשיו הגעתי... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:06, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> תוכל להנחות אותי איך אוכל לעשות חתימה כמו שלך? לא הצלחתי בהעדפות. נכתב על-ידי משתמש:תלמוד בבלי, בכוונה לא חותם, כי החתימה שלי עכשיו לא מסודרת.<br /> :אוקי, תודה, הסתדרתי. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:52, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 18:52, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == סיפורים מוזרים ==<br /> <br /> למה לכתוב סיפורים מוזרים?!<br /> נשמע ממש מופרך. גם צריך לבדוק לפני שכותבים את זה בהמבשר עצמו לראות שהכותב מדייק--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:46, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 23:46, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :סייגתי את זה ב&quot;יש מספרים&quot;, כל עוד אין פרכה חזקה לסיפור אין טעם שלא יופיע, יש הרבה גדולי ליטא שרבותינו נשיאנו דברו בשבחם. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:29, 1 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::מדובר באדם ששימש קלף משמעותי לסטרא אחרא בבחירות תשמ&quot;ט (היינו שבעניני הנהגה ציבורית - הזיק) ושעל כהאי גוונא כתב הרבי: &quot;והוא לוחם נגד כלל ישראל נגד הבעש&quot;ט ואדה&quot;ז כו' ונגד האגודה&quot;, &quot;הנלחמים עם הבעש&quot;ט&quot; וכיו&quot;ב וזה ממש לא סתם &quot;גדולי ליטא&quot;--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 02:13, ו' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 02:13, 9 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::לדעתי היה טעות שהוכנסו הסיפור הזה ועכשיו מקבל תפוצה וחבל על דאבדין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:50, ט&quot;ו באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:50, 18 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::אני עדיין נשאר איתן בדעתי, כי מקומו של הסיפור בערך, ואני לא רואה בו שום פגם. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:22, 19 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::אם אתה כל כך איתן בדעתך אולי תטרח להשיג את מקור הסיפור (ולא איזכורו באיזה פורום שלך תדע כמה הכותב דייק) בהמבשר ונראה סוכ&quot;ס בכלל מי המספר ואם בכלל אירע - מתי התרחש ועפי&quot;ז יהיה אפשר לדון (לטעמי: להסביר לך) על אי נכונותו וכו'--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:12, י&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:12, 20 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == איחוד הערך מועצת גדולי התורה==<br /> איפה מתקיים הדיון? אני סבור שזכאי לערך בפני עצמו ויש הרבה התייחסויות והקשרים לזה (ייתכן שלחב&quot;ד היה הרבה יותר קשר עם מועצת גדולי התורה מאשר עם אגודת ישראל)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:38, כ&quot;ח באדר א', ה'תשפ&quot;ב 17:38, 1 במרץ 2022 (UTC)<br /> :כרגע הקשר הוא מאוד דל, אם הוא יורחב אולי יזכה לערך בפני עצמו. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אל דאגה יורחב בהמשך בעז&quot;ה. אינסוף חומר יש בימי תמימים ועוד. כבר עכשיו הוספתי קטע חשוב--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:16, ג' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:16, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> ==מיזם אחדות על אוקראינה==<br /> בעקבות הזמן צו השעה זהו להזמין אותך להשתתף במיזם האחדות על אוקראינה! להראות טיפת הערכה לשלוחים היקרים שם, ובד בבד להרחיב את חב&quot;דפדיה. אני חושב שצריך לעזוב את שאר העיסוקים ולהתמקד אך ורק בנושא אוקראינה - צו השעה ממש! כל העיסוקים האחרים יכולים לעבור לזמן אחר. בברכה, ובתקווה לראותך פעיל במיזם הזה, חברך משכבר הימים [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 01:43, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == משפחת קרליץ ==<br /> <br /> בעריכה בדף ניסים קרליץ עשית טעות. לא מדובר על הרב ניסים קרליץ אלא על מישהו אחר, פחות מוכר וחוצניק בשם הרב שמריהו יוסף קרליץ--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:05, ג' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:05, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == רפאל בכר ==<br /> שלום לך שמואל חיים. מדוע מחקת את מה שהוספתי ושיניתי על [[רפאל בכר]]? הרי אני מכיר אותו טוב יותר מאשר אתה מכיר אותו. אנא החזר את הדף לקדמותו.{{שכח לחתום|יוסי בן מלמד}}<br /> :כי לא הוספת כלום, רק הורדת קישורים פנימיים ועשית בלגן בערך, אם יש לך מידע שלא מוזכר כתוב לי, ואני יכתוב אותו בצורה נורמלית --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:42, 7 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::יש לו שם כמה הוספות ושינויים, כדאי לסדר אותם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:27 • ה' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::כאן המקום לומר. אני מכיר אותו מאוד טוב וכמה פרטים שם לא נכונים! אני שיניתי (לטובה כמובן) ואתה פשוט מחקת!! בבקשה תשחזר את המחיקה ואם יש משהו שצריך להימחק דבר איתי! [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 22:45, י&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 22:45, 14 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::נא לא להתלהם. אף אחד לא מחוייב לאף אחד. אפשר להזכיר בנחמדות להחזיר פרטים שהושמטו תוך הצגתם. בכללות השיחזור היה מוצדק בגלל הסרת קישורים וניסוח פחות טוב. טעויות כן כדאי לתקן ואותם היה כדאי שתכתוב בשיחת הערך. בכל אופן, עברתי על העריכה שלך והכנסתי את התיקונים. בהצלחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • י&quot;ב באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == חרסון ==<br /> <br /> מה שלומך שמואל חיים? נא ראה הערתי ב[[שיחה:חרסון]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 13:16, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == אין צורך בהבהרה בצעטל על גבעת שאול ==<br /> <br /> אין צורך בהבהרה בצעטל לדעתי. פשוט הנוסף הוא על ההממשך בו מפרט קרן גמ&quot;ח וכו' עיי&quot;ש--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 22:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == בקשת קישור ==<br /> <br /> תוכל לקשר אותי לפורום בו הובאה השמועה על היחידות של הרב ברוך שמעון שיאורסון בתשמ&quot;ט?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:59, י&quot;ב באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 21:59, 15 במרץ 2022 (UTC)<br /> :{{א|חייל של המלך|התכוונת}} לזה:tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&amp;t=29262 ? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:32, 16 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == הגזמה ==<br /> <br /> כחסידים עם כל הרוח הויקית אין אנו נסחפים עד כדי הפנייה לדברי כפירה במלכנו ושלל מרעין בישין שבאותם הדברים!!! <br /> זו הייתה הגזמה מוחלטת לקשר לראיון של חיטריק בעלי ספר (וידוע שאף בכפר חב&quot;ד צינזרו את הדברים החמורים ועל כן ברונפמן פרסם זאת באתרו)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:37, כ&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 00:37, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונות ==<br /> <br /> נא להכניס קישורי מקורות לתמונות שאתה מעלה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:48 • כ&quot;א באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> :אני חושב שאתה מבין לבד שתמונות שמופיע עליהם הלוגו של אינפו מיותר לציין את המקור להם... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:41, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::התכוונתי לתמונה [[:קובץ:לוי שם טוב.jpg|הזו]]. בכל אופן דובר בעבר שגם לאינפו כדאי להכניס קישור. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:13 • כ&quot;א באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::הקישור ממנו לקחתי את התמונה חסום לי ואין לי איך להגיע אליו --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:00, 29 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::הכנסתי קישור ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:24 • כ&quot;ו באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==חונך==<br /> {{משתמש|שמואל חיים}} אתה יכול למנות אותי לחונך? יש לי 500 עריכות בס&quot;ד --[[ווי וואנט משיח נאו|בברכת ווי וואנט משיח נאו]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 12:00, 30 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין<br /> <br /> == קהל חסידים ==<br /> <br /> תולדות רבינו הזקן, שבס' קהל חסידים שקישרת אליו בדף המשתמש שלך, מועתקים מהס' שבחי הרב. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ז' בניסן ה'תשפ&quot;ב ליצירה 09:20, 8 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונות 2 ==<br /> <br /> מה הפירוש 'בית משיח' [[:קובץ:ברנשטיין.png|כאן]]? אם נלקח מגיליון ספציפי יש לציין אותו (כולל עמוד). וזה לא נראה צילום מהשבועון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;ב • 03:29, 13 באפריל 2022 (UTC)<br /> :הגיליון שממנו נלקח התמונה הופיע בסוף הערך עצמו עם העמודים, וזה מיותר לציין שוב גם בגוף התמונה, עכ&quot;פ הוספתי קישור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 06:17, 13 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> ==לוי יצחק גרליצקי==<br /> האם מחקת את הערך 'לוי יצחק גרליצקי'? [[משתמש:המהר&amp;#34;ש|המהר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:המהר&amp;#34;ש|שיחה]], 13:23, כ&quot;ז בניסן, ה'תשפ&quot;ב וצאלקע<br /> <br /> ==[[אלכסנדר קאפיט]]==<br /> שלום לך {{א|שמואל חיים}}. היום ערכת את [[אלכסנדר קאפיט]]. אני מוכרח לציין שהורדת פרטים חשובים!!! אני לא מעוניין להתווכח איתך. רק אני מבקש שתשחזר את העריכה, כיוון שהחסרת דברים קריטיים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 13:43, 5 במאי 2022 (UTC)<br /> :זה פרטים מיותרים, וגם מה שהשארתי זה יותר מידי --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:57, 5 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ::אתה מכיר אותו כדי להגיד שהפרטים מיותרים?! בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 17:32, 8 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==פגישה==<br /> אשמח להפגש איתך ביום חמישי הקרוב בניגון אתה בחרתנו . והמבין יבין --● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 08:13, 9 במאי 2022 (UTC)<br /> ==נפתלי בנט==<br /> {{א|שמואל חיים}} &quot;מיותר,מנוסח גרוע וכפילויות, וזה לא משנה מה הסיבה שצריך לשים, שחזור יכול לעלות בחסימה&quot;.<br /> <br /> אין בעיה, אנסח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:27, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :זה לא רק לנסח, לדוגמא לכתוב שיש שמועה שהורים של בנט רפורמים זה בדיחה... הגירסא הקודמת הייתה מצוינת, ולדעתי לא צריכים להוסיף, אין טעם לכתוב מה הוא חושב על עצמו ומה חושבים עליו, לגבי דעותיו כבר מפורט בפסקה וכו'. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::בחודשים [[ניסן]] ו[[אייר]] [[תשפ&quot;ב]] נרצחו 15 יהודים במספר פיגועים כשאין שום שינוי מדיניות מצדו. זה מיותר?!?!?!?!? שנרצחו יהודים??????? בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:02, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :::זה לא קשור לערך אליו, אנחנו לא אמורים לפרט כמה נרצחו במספר חודשים ספציפיים במשמרת שלו , בדיוק כמו שלא נכתוב כך בשום ערך על ראש ממשלה --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:05, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::אני לא מסכים איתך בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:08, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::זכותך לא להסכים, אך זוהי החוקים של האנציקלופדיה, וצריכים לפעול על פי הם --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:10, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::בא נעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:11, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :שמואל חיים אני המום מהאדישות שלך! הוא נוכל חבל&quot;ז! אתם פשוט מתעלמים מהמציאות! דימיון זה דבר יפה! יפה לדמיין שהוא בנאדם שעזר לחב&quot;ד אבל בסוף הדימיון הולך להתפוצץ בפרצוף! חייבים ביקורת! בברכת ואמירת ובא לציון נוכל --[[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] 07:40, 13 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == מיזוג משתמש ==<br /> <br /> :שלום {{א|שמואל חיים}} . מדבר זאל זיין גאולה . לצערי נשכחה ממני הסיסמא של שני חשבונותי ואין לי אפשרות לשחזרם . האם תוכל למזג את העריכות של זאל זיין גאולה וזאל זיין תורה יחד עם העריכות שלי ? זה ממש חשוב --[[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] 12:10, 13 במאי 2022 (UTC)<br /> ::נו בבקשה {{א|שמואל חיים}}! שום מפעיל לא פעיל עכשיו שום ממך! בבקשה תמזג את המשתמש שלי! --[[עזרה:חתימה|~]] &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 15:55, 15 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==אל תבטל לי==<br /> שמואל המשתמש שערכתי לו את הדף משתמש הוא חבר טוב שלי שביקש שאעזור לו בזה . אל תמחק! תברר פעם הבאה --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 11:27, 29 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ערכים בעבודה ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|מרדכי מנשכיז}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 00:09, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> {{בעבודה מתיישנת|רובנו}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 00:09, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אני רוצה ללמוד איך בדיוק עורכים פה ==<br /> <br /> איך לכתוב ערכים, איך לשפר את דף המשתמש שלי וכו' וכו'<br /> <br /> [[משתמש:מענדי.|מענדי.]] - [[שיחת משתמש:מענדי.|שיחה]], 17:08, ט&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:08, 14 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == איך משפרים את דף המשתמש? ==<br /> <br /> [[משתמש:מענדי.|מענדי.]] - [[שיחת משתמש:מענדי.|שיחה]], 17:11, ט&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:11, 14 ביוני 2022 (UTC)</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=546315 2022-06-14T17:08:25Z

<p>מענדי.: /* אני רוצה ללמוד איך בדיוק עורכים פה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{משתמש:שמואל חיים/ארכיון}}<br /> &lt;div style=&quot;position: fixed; left:40px; top: +6px; z-index: 10;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;width: auto;&quot;&gt; &lt;div style=&quot;padding: .5em 1em;&quot;&gt;[[File:Animalibrí.gif|100px|Spumoni|link]]&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;<br /> == איך עושים מלבן צבעוני עם תמונה וכו' כמו למשל אצל הגרמי&quot;ל לנדאו ע&quot;ה? ==<br /> <br /> נ.ב.<br /> אחרי שיהיה לי הרשאה לתמונות--[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 15:02, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 15:02, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == האם יש לי אפשרות לשנות את שמי? ==<br /> <br /> --[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 15:12, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 15:12, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :הכי קל זה לפתוח משתמש חדש. במיוחד שעדין אין לך הרבה תרומות (הרוב זה בדפי שיחה) {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} כ&quot;ד בתשרי ה'תשפ&quot;ב 15:50<br /> ::ובלי משתמש חדש א”א?--[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 19:54, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 19:54, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :::להחליף שם יש אבל יותר מסובך. {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב 18:27<br /> ::::{{א|אשרינו מה טוב חלקנו|תוכל}} לפתוח [[חב&quot;דפדיה:שם משתמש|שם משתמש]] חדש ואני יעביר את התרומות שלך אליו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:23 • כ&quot;ז בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == קטגוריית אישים שנולדו/נפטרו ==<br /> <br /> חבל שאתה יוצר כמות של קטגוריות בלי הקפדה על המינימום של 5 ערכים, זה גורם שזה יראה מבולגן ואף אחד לא ירצה בהמשך לסדר את בקטגוריות האלו וגם כשמישהו יעבוד על זה הוא לא יכניס את כולם לקטגוריה בתלונה &quot;כמו כל הקטגוריות&quot;. נא תעבוד על הקטגוריות שכבר פתחת שיהיה בהם מינימום של 5 ערכים בכל קטגוריה, אלה שאין בהם 5 ערכים יש להעבירם לקטגוריה הראשית של האדמו&quot;רים. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:19 • ו' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :אכן, עשיתי את זה קצת בפזיזות, תכננתי מיד לעבוד על זה ולהוסיף עוד, אך כעת יצא לי החשק מעט, אתה יכול אם אתה רוצה למחוק את מה שאין בו חמש --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:16, 12 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> ::לא שמנה, כבר מילאתי את הקטגוריות --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 12 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> ''האם מחקת את הערך 'לוי יצחק גרליצקי'? על חתום ~~<br /> :::תודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:45 • ו' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==אחים ואחיות==<br /> למה לא כותבים אחים ואחיות? מאיפה בא החוק הזה?--[[משתמש:Chaimyv|Chaimyv]] - [[שיחת משתמש:Chaimyv|שיחה]], 15:29, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 15:29, 15 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> :{{א|Chaimyv}}, ראה [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה|כאן]]. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:26 • ט' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::העיקרון הוא לא להעמיס סתם על הערכים. אם יש הורים שיש עליהם ערך, מיותר לכתוב אחים ואחיות, ומי שירצה למצוא - ילך לערך של ההורים. במידה ואין ערך על ההורים - יש טעם בהוספת פיסקה של אחים ואחיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:17, י' בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 20:17, 16 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> :::באם יש ערך לאחים ויוסיף לחשיבות הערך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:48 • י&quot;א בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> אז להרב פייוויש וואגעל, אבא שלו לא הי' חב''ד אז אין לא ערך ויש חשיבות להוסיף האחים ואחיות, מפני שהוא פעל על רובם להיות חסידי חב''ד ויש להם מאות צאצאי חב''ד --[[משתמש:Chaimyv|Chaimyv]] - [[שיחת משתמש:Chaimyv|שיחה]], 02:14, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 02:14, 17 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> == נראה לי שהתבלבלת ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D&amp;curid=26978&amp;diff=503741&amp;oldid=483452 בקשר לעריכה זו], נראה לי שזה לא המקום. השם של הערך הוא שיעורים יומיים. לדוגמא יש ערך שעוסק בקביעות עיתים לתורה, ואפשר לפתוח ערכים קרובים. כל ההוספות החשובות שהכנסת לא קשורים לערך זה אלא לערכים קרובים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:43, ג' בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 19:43, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :את הקטע של הליקוטי תורה הוסיף חב&quot;דפדי פעיל, ולאחר שראיתי שמימלא יש כבר קטע של שיעורים שבועיים הוספתי גם את הקטע של הדבר מלכות. מצידי אפשר להסיר. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:45, 8 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == לגבי ערך דוד המלך ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|דוד המלך‎}} אם לא עכשיו אימתי--[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 23:49, ג' בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 23:49, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :הרחבתי --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:05, 8 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::ישר כח, מקווה שלא ממקור חיצוני בלי קרדיט... ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:38 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::חס ושלום --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:51, 9 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == לגבי התמונה מציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> <br /> לי זכור שהוועדה הרוחנית לא הסכימה/המתינה לתשובתה. בכל אופן, מה אומרת הוועדה הרוחנית? מתייג {{א|חלוקת קונטרסים}} • בברכה, [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:50, ו' בכסלו, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :מדובר בתמונה שהתפרסמה באינפו, מכיוון שחב&quot;דפדיה זה אתר הבית של אינפו, לא חושב שאמור להיות בעייה שגם חב&quot;דפדיה תפרסם את התמונה. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:00, 10 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::אני חושב שבהחלט אפשר לוותר על התמונה, זה לא שחסר תמונות בערך, תמונה שרואים בה את הרבי זה מספיק ומכבד ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:21 • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> <br /> ==מיל==<br /> ראה מה שלחתי לך במייל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 12 בינואר 2022 (UTC)<br /> :במתוטא, ראה מה אני שלחתי לך במייל ואשמח שתגיב בהקדם, תודה מראש [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]], 19:42, ד' באדר א', ה'תשפ&quot;ב 19:42, 5 בפברואר 2022 (UTC<br /> <br /> <br /> == יש&quot;כ ==<br /> שמואל ישר כוח על פעילותך לחב&quot;דפדיה--[[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה - כנסו לדף]] - [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|שיחה]], 13:01, ה' באדר א', ה'תשפ&quot;ב 13:01, 6 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> == ציטוטים ==<br /> <br /> שים לב שלא אפשרי לשים ציטוט מיד אחרי נקודותיים, היינו, החיבור :&quot; לא תיקני ויש להוסיף רווח ביניהם. במקרה שיש אות החיבור לפני ציטוט אז לא שמים נקודותיים, היינו, במקום לשים ש:&quot; ניתן לשים ש&quot; וכו'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:30 • כ' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :{{לייק}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:18, 25 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> שמואל נא לטפל באופן דחוף בהשחתות של . 95.86.89.224 רשימת ההשחתות שלו : http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/95.86.89.224 --● &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ● [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:20, 23 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> :נראה שיש שם השחתה אחת שכבר שיחזרת. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:31 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == ערכים חדשים ==<br /> <br /> ישר כח! אני מקווה שאתה עושה גם חיפוש קצר על כל אחד ולא רק מעתיק מהקובץ. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:41 • כ&quot;ד באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :רוב המידע לקוח מהקובץ, אך כמובן עובר ניסוח ועריכה מחדש, בדרך כלל אין עוד פרטים, אם יש אני משתדל להוסיף. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:19, 25 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == לגבי [[משתמש:שמע ישראל]] ==<br /> <br /> נראה לי הוא כבר מתחיל לעבור להשחתה אם תוכל לטפל בבקשה בזה בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:57, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 19:57, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :עדין לא ברור לי שזה בכוונת השחתה. ראה את דף התרומות שלו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:03 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אני בדר&quot;כ לא מחמיר בדברים האלה אבל הניסיון להכניס את הקטגוריה משכילים לבת אדמו&quot;ר הזקן זעזע אותי מאוד אלא אם לא הבין מה כוונת הקטגוריה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:06, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 03:06, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::אני מבין מה הגורם לפנייה. מקווה שזה היה בתמימות ולא בכוונה. אולי בכלל משכילים הכוונה לאנשים חכמים... בכל אופן אם זו היתה העריכה היחידה שלו הייתי מסכים איתך ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:24 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == מזל טוב ==<br /> <br /> {{מזל טוב}} לרגל כתיבת הערך ה-200! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:44 • כ&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :{{לייק}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:00, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::ישר כח על הערכים החדשים! נראה לי שמאז התגובה של חלוקת יש כבר כמניין אדר.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:34, כ&quot;ט באדר א', ה'תשפ&quot;ב 18:34, 2 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::עכשיו הגעתי... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:06, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> תוכל להנחות אותי איך אוכל לעשות חתימה כמו שלך? לא הצלחתי בהעדפות. נכתב על-ידי משתמש:תלמוד בבלי, בכוונה לא חותם, כי החתימה שלי עכשיו לא מסודרת.<br /> :אוקי, תודה, הסתדרתי. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:52, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 18:52, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == סיפורים מוזרים ==<br /> <br /> למה לכתוב סיפורים מוזרים?!<br /> נשמע ממש מופרך. גם צריך לבדוק לפני שכותבים את זה בהמבשר עצמו לראות שהכותב מדייק--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:46, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 23:46, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :סייגתי את זה ב&quot;יש מספרים&quot;, כל עוד אין פרכה חזקה לסיפור אין טעם שלא יופיע, יש הרבה גדולי ליטא שרבותינו נשיאנו דברו בשבחם. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:29, 1 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::מדובר באדם ששימש קלף משמעותי לסטרא אחרא בבחירות תשמ&quot;ט (היינו שבעניני הנהגה ציבורית - הזיק) ושעל כהאי גוונא כתב הרבי: &quot;והוא לוחם נגד כלל ישראל נגד הבעש&quot;ט ואדה&quot;ז כו' ונגד האגודה&quot;, &quot;הנלחמים עם הבעש&quot;ט&quot; וכיו&quot;ב וזה ממש לא סתם &quot;גדולי ליטא&quot;--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 02:13, ו' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 02:13, 9 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::לדעתי היה טעות שהוכנסו הסיפור הזה ועכשיו מקבל תפוצה וחבל על דאבדין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:50, ט&quot;ו באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:50, 18 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::אני עדיין נשאר איתן בדעתי, כי מקומו של הסיפור בערך, ואני לא רואה בו שום פגם. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:22, 19 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::אם אתה כל כך איתן בדעתך אולי תטרח להשיג את מקור הסיפור (ולא איזכורו באיזה פורום שלך תדע כמה הכותב דייק) בהמבשר ונראה סוכ&quot;ס בכלל מי המספר ואם בכלל אירע - מתי התרחש ועפי&quot;ז יהיה אפשר לדון (לטעמי: להסביר לך) על אי נכונותו וכו'--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:12, י&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:12, 20 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == איחוד הערך מועצת גדולי התורה==<br /> איפה מתקיים הדיון? אני סבור שזכאי לערך בפני עצמו ויש הרבה התייחסויות והקשרים לזה (ייתכן שלחב&quot;ד היה הרבה יותר קשר עם מועצת גדולי התורה מאשר עם אגודת ישראל)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:38, כ&quot;ח באדר א', ה'תשפ&quot;ב 17:38, 1 במרץ 2022 (UTC)<br /> :כרגע הקשר הוא מאוד דל, אם הוא יורחב אולי יזכה לערך בפני עצמו. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אל דאגה יורחב בהמשך בעז&quot;ה. אינסוף חומר יש בימי תמימים ועוד. כבר עכשיו הוספתי קטע חשוב--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:16, ג' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:16, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> ==מיזם אחדות על אוקראינה==<br /> בעקבות הזמן צו השעה זהו להזמין אותך להשתתף במיזם האחדות על אוקראינה! להראות טיפת הערכה לשלוחים היקרים שם, ובד בבד להרחיב את חב&quot;דפדיה. אני חושב שצריך לעזוב את שאר העיסוקים ולהתמקד אך ורק בנושא אוקראינה - צו השעה ממש! כל העיסוקים האחרים יכולים לעבור לזמן אחר. בברכה, ובתקווה לראותך פעיל במיזם הזה, חברך משכבר הימים [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 01:43, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == משפחת קרליץ ==<br /> <br /> בעריכה בדף ניסים קרליץ עשית טעות. לא מדובר על הרב ניסים קרליץ אלא על מישהו אחר, פחות מוכר וחוצניק בשם הרב שמריהו יוסף קרליץ--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:05, ג' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:05, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == רפאל בכר ==<br /> שלום לך שמואל חיים. מדוע מחקת את מה שהוספתי ושיניתי על [[רפאל בכר]]? הרי אני מכיר אותו טוב יותר מאשר אתה מכיר אותו. אנא החזר את הדף לקדמותו.{{שכח לחתום|יוסי בן מלמד}}<br /> :כי לא הוספת כלום, רק הורדת קישורים פנימיים ועשית בלגן בערך, אם יש לך מידע שלא מוזכר כתוב לי, ואני יכתוב אותו בצורה נורמלית --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:42, 7 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::יש לו שם כמה הוספות ושינויים, כדאי לסדר אותם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:27 • ה' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::כאן המקום לומר. אני מכיר אותו מאוד טוב וכמה פרטים שם לא נכונים! אני שיניתי (לטובה כמובן) ואתה פשוט מחקת!! בבקשה תשחזר את המחיקה ואם יש משהו שצריך להימחק דבר איתי! [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 22:45, י&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 22:45, 14 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::נא לא להתלהם. אף אחד לא מחוייב לאף אחד. אפשר להזכיר בנחמדות להחזיר פרטים שהושמטו תוך הצגתם. בכללות השיחזור היה מוצדק בגלל הסרת קישורים וניסוח פחות טוב. טעויות כן כדאי לתקן ואותם היה כדאי שתכתוב בשיחת הערך. בכל אופן, עברתי על העריכה שלך והכנסתי את התיקונים. בהצלחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • י&quot;ב באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == חרסון ==<br /> <br /> מה שלומך שמואל חיים? נא ראה הערתי ב[[שיחה:חרסון]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 13:16, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == אין צורך בהבהרה בצעטל על גבעת שאול ==<br /> <br /> אין צורך בהבהרה בצעטל לדעתי. פשוט הנוסף הוא על ההממשך בו מפרט קרן גמ&quot;ח וכו' עיי&quot;ש--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 22:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == בקשת קישור ==<br /> <br /> תוכל לקשר אותי לפורום בו הובאה השמועה על היחידות של הרב ברוך שמעון שיאורסון בתשמ&quot;ט?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:59, י&quot;ב באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 21:59, 15 במרץ 2022 (UTC)<br /> :{{א|חייל של המלך|התכוונת}} לזה:tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&amp;t=29262 ? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:32, 16 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == הגזמה ==<br /> <br /> כחסידים עם כל הרוח הויקית אין אנו נסחפים עד כדי הפנייה לדברי כפירה במלכנו ושלל מרעין בישין שבאותם הדברים!!! <br /> זו הייתה הגזמה מוחלטת לקשר לראיון של חיטריק בעלי ספר (וידוע שאף בכפר חב&quot;ד צינזרו את הדברים החמורים ועל כן ברונפמן פרסם זאת באתרו)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:37, כ&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 00:37, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונות ==<br /> <br /> נא להכניס קישורי מקורות לתמונות שאתה מעלה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:48 • כ&quot;א באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> :אני חושב שאתה מבין לבד שתמונות שמופיע עליהם הלוגו של אינפו מיותר לציין את המקור להם... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:41, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::התכוונתי לתמונה [[:קובץ:לוי שם טוב.jpg|הזו]]. בכל אופן דובר בעבר שגם לאינפו כדאי להכניס קישור. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:13 • כ&quot;א באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::הקישור ממנו לקחתי את התמונה חסום לי ואין לי איך להגיע אליו --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:00, 29 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::הכנסתי קישור ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:24 • כ&quot;ו באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==חונך==<br /> {{משתמש|שמואל חיים}} אתה יכול למנות אותי לחונך? יש לי 500 עריכות בס&quot;ד --[[ווי וואנט משיח נאו|בברכת ווי וואנט משיח נאו]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 12:00, 30 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין<br /> <br /> == קהל חסידים ==<br /> <br /> תולדות רבינו הזקן, שבס' קהל חסידים שקישרת אליו בדף המשתמש שלך, מועתקים מהס' שבחי הרב. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ז' בניסן ה'תשפ&quot;ב ליצירה 09:20, 8 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונות 2 ==<br /> <br /> מה הפירוש 'בית משיח' [[:קובץ:ברנשטיין.png|כאן]]? אם נלקח מגיליון ספציפי יש לציין אותו (כולל עמוד). וזה לא נראה צילום מהשבועון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;ב • 03:29, 13 באפריל 2022 (UTC)<br /> :הגיליון שממנו נלקח התמונה הופיע בסוף הערך עצמו עם העמודים, וזה מיותר לציין שוב גם בגוף התמונה, עכ&quot;פ הוספתי קישור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 06:17, 13 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> ==לוי יצחק גרליצקי==<br /> האם מחקת את הערך 'לוי יצחק גרליצקי'? [[משתמש:המהר&amp;#34;ש|המהר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:המהר&amp;#34;ש|שיחה]], 13:23, כ&quot;ז בניסן, ה'תשפ&quot;ב וצאלקע<br /> <br /> ==[[אלכסנדר קאפיט]]==<br /> שלום לך {{א|שמואל חיים}}. היום ערכת את [[אלכסנדר קאפיט]]. אני מוכרח לציין שהורדת פרטים חשובים!!! אני לא מעוניין להתווכח איתך. רק אני מבקש שתשחזר את העריכה, כיוון שהחסרת דברים קריטיים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 13:43, 5 במאי 2022 (UTC)<br /> :זה פרטים מיותרים, וגם מה שהשארתי זה יותר מידי --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:57, 5 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ::אתה מכיר אותו כדי להגיד שהפרטים מיותרים?! בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 17:32, 8 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==פגישה==<br /> אשמח להפגש איתך ביום חמישי הקרוב בניגון אתה בחרתנו . והמבין יבין --● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 08:13, 9 במאי 2022 (UTC)<br /> ==נפתלי בנט==<br /> {{א|שמואל חיים}} &quot;מיותר,מנוסח גרוע וכפילויות, וזה לא משנה מה הסיבה שצריך לשים, שחזור יכול לעלות בחסימה&quot;.<br /> <br /> אין בעיה, אנסח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:27, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :זה לא רק לנסח, לדוגמא לכתוב שיש שמועה שהורים של בנט רפורמים זה בדיחה... הגירסא הקודמת הייתה מצוינת, ולדעתי לא צריכים להוסיף, אין טעם לכתוב מה הוא חושב על עצמו ומה חושבים עליו, לגבי דעותיו כבר מפורט בפסקה וכו'. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::בחודשים [[ניסן]] ו[[אייר]] [[תשפ&quot;ב]] נרצחו 15 יהודים במספר פיגועים כשאין שום שינוי מדיניות מצדו. זה מיותר?!?!?!?!? שנרצחו יהודים??????? בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:02, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :::זה לא קשור לערך אליו, אנחנו לא אמורים לפרט כמה נרצחו במספר חודשים ספציפיים במשמרת שלו , בדיוק כמו שלא נכתוב כך בשום ערך על ראש ממשלה --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:05, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::אני לא מסכים איתך בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:08, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::זכותך לא להסכים, אך זוהי החוקים של האנציקלופדיה, וצריכים לפעול על פי הם --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:10, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::בא נעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:11, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :שמואל חיים אני המום מהאדישות שלך! הוא נוכל חבל&quot;ז! אתם פשוט מתעלמים מהמציאות! דימיון זה דבר יפה! יפה לדמיין שהוא בנאדם שעזר לחב&quot;ד אבל בסוף הדימיון הולך להתפוצץ בפרצוף! חייבים ביקורת! בברכת ואמירת ובא לציון נוכל --[[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] 07:40, 13 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == מיזוג משתמש ==<br /> <br /> :שלום {{א|שמואל חיים}} . מדבר זאל זיין גאולה . לצערי נשכחה ממני הסיסמא של שני חשבונותי ואין לי אפשרות לשחזרם . האם תוכל למזג את העריכות של זאל זיין גאולה וזאל זיין תורה יחד עם העריכות שלי ? זה ממש חשוב --[[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] 12:10, 13 במאי 2022 (UTC)<br /> ::נו בבקשה {{א|שמואל חיים}}! שום מפעיל לא פעיל עכשיו שום ממך! בבקשה תמזג את המשתמש שלי! --[[עזרה:חתימה|~]] &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 15:55, 15 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==אל תבטל לי==<br /> שמואל המשתמש שערכתי לו את הדף משתמש הוא חבר טוב שלי שביקש שאעזור לו בזה . אל תמחק! תברר פעם הבאה --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 11:27, 29 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ערכים בעבודה ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|מרדכי מנשכיז}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 00:09, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> {{בעבודה מתיישנת|רובנו}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 00:09, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אני רוצה ללמוד איך בדיוק עורכים פה ==<br /> <br /> איך לכתוב ערכים, איך לשפר את דף המשתמש שלי וכו' וכו'<br /> <br /> [[משתמש:מענדי.|מענדי.]] - [[שיחת משתמש:מענדי.|שיחה]], 17:08, ט&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:08, 14 ביוני 2022 (UTC)</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=546303 2022-06-14T16:45:33Z

<p>מענדי.: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:קפלון.jpg|ממוזער|הרב אלישיב קפלון]]<br /> הרב '''אלישיב הכהן קפלון''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בעבר שימש כ[[שליח הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[אוסטרליה]] ב[[כ&quot;ט אדר|כ&quot;ט אדר ב']] [[תשכ&quot;ז]] לאביו ר' [[אורי קפלון]] ולאמו מרת עליגל בתו של הרב [[משה צבי סגל]].<br /> <br /> בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ&quot;ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש&quot;א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב&quot;ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;נ]] נשלח ע&quot;י [[עזרת אחים]] ל[[רוסיה]] שם פעל בשליחות יחד עם התמים [[חיים סלונים]] בחרקוב מ[[ג' מנחם אב]] תש&quot;נ עד [[ז' תשרי]] [[תנש&quot;א]] בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] 18 דולר (לכל אחד) &quot;לצדקה שם&quot; כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי{{הערה|ספר 'בתוך הגולה' ע' 317 . [https://drive.google.com/file/d/1pIfcQyDn-BQNDVfc55UyUL5mHILMMo5w/view?usp=sharing 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 1]}}.<br /> <br /> עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ&quot;ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב&quot;ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - '[[בור על גבי בור]]'.<br /> <br /> בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר&quot;מ]]' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התמנה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ועבר להתגורר בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו.<br /> <br /> ==כותרים שערך==<br /> [[קובץ:היום_יום_לעם.jpg|שמאל|ממוזער|ספרו &quot;היום יום לעם&quot;]]<br /> *'''[[אורו של משיח (ספר)|אורו של משיח]]''' - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|ופרצת]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> *'''מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ&quot;א''', [[קה&quot;ת]] [[תשס&quot;ו]]<br /> *'''תקנות הרבי''' - [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]] [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''עת לדעת''' - תאריכים בדברי ימי חב&quot;ד, [[קה&quot;ת ארץ הקודש]] (עורך שותף)<br /> *'''אלפון המושגים שלי''' - מושגי בסיס בהלכה, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תשע&quot;ו]] (עורך שותף)<br /> *'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''היום יום לעם''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב&quot;ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[עוזי קפלון]], סופר חסידי.<br /> *גיסו, הרב [[משה גרוזמן]], משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, לשעבר [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> *אחיו, ר' [[נחמיה קפלון]], עורך, וסופר.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר.<br /> *חתנו, ר' אהרן פורסט.<br /> בנו, הת' יעקב קפלון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]] וסיפור שליחותו בעיר, [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי''', [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|שבועון כפר חב&quot;ד]] 1852 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/658853/ לרגל ב' ניסן: גילויים וסיפורים חדשים מרוסטוב עם הרב קפלון] {{וידפו}}<br /> *[https://drive.google.com/folderview?id=1P23qpkbdFnFD1Er1W8mokDlIhbLJe-N5 העלונים אוצרות ליובאוויטש בעריכת הרב קפלון]<br /> <br /> {{מיון רגיל:קפלון, אלישיב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

מענדי. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=546302 2022-06-14T16:44:36Z

<p>מענדי.: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:קפלון.jpg|ממוזער|הרב אלישיב קפלון]]<br /> הרב '''אלישיב הכהן קפלון''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בעבר שימש כ[[שליח הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[אוסטרליה]] ב[[כ&quot;ט אדר|כ&quot;ט אדר ב']] [[תשכ&quot;ז]] לאביו ר' [[אורי קפלון]] ולאמו מרת עליגל בתו של הרב [[משה צבי סגל]].<br /> <br /> בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ&quot;ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש&quot;א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב&quot;ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;נ]] נשלח ע&quot;י [[עזרת אחים]] ל[[רוסיה]] שם פעל בשליחות יחד עם התמים [[חיים סלונים]] בחרקוב מ[[ג' מנחם אב]] תש&quot;נ עד [[ז' תשרי]] [[תנש&quot;א]] בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] 18 דולר (לכל אחד) &quot;לצדקה שם&quot; כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי{{הערה|ספר 'בתוך הגולה' ע' 317 . [https://drive.google.com/file/d/1pIfcQyDn-BQNDVfc55UyUL5mHILMMo5w/view?usp=sharing 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 1]}}.<br /> <br /> עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ&quot;ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב&quot;ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - '[[בור על גבי בור]]'.<br /> <br /> בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר&quot;מ]]' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התמנה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ועבר להתגורר בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו.<br /> <br /> ==כותרים שערך==<br /> [[קובץ:היום_יום_לעם.jpg|שמאל|ממוזער|ספרו &quot;היום יום לעם&quot;]]<br /> *'''[[אורו של משיח (ספר)|אורו של משיח]]''' - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|ופרצת]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> *'''מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ&quot;א''', [[קה&quot;ת]] [[תשס&quot;ו]]<br /> *'''תקנות הרבי''' - [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]] [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''עת לדעת''' - תאריכים בדברי ימי חב&quot;ד, [[קה&quot;ת ארץ הקודש]] (עורך שותף)<br /> *'''אלפון המושגים שלי''' - מושגי בסיס בהלכה, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תשע&quot;ו]] (עורך שותף)<br /> *'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''היום יום לעם''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב&quot;ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[עוזי קפלון]], סופר חסידי.<br /> *גיסו, הרב [[משה גרוזמן]], משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, לשעבר [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> *אחיו, ר' [[נחמיה קפלון]], עורך, וסופר.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר.<br /> *חתנו, ר' אהרן פורסט.<br /> בנו, הת' יעקב קפלון<br /> בנו, הת' מנחם מענדל קפלון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''בתוך הגולה''' - תולדות העיר [[רוסטוב]] וסיפור שליחותו בעיר, [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי''', [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|שבועון כפר חב&quot;ד]] 1852 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/658853/ לרגל ב' ניסן: גילויים וסיפורים חדשים מרוסטוב עם הרב קפלון] {{וידפו}}<br /> *[https://drive.google.com/folderview?id=1P23qpkbdFnFD1Er1W8mokDlIhbLJe-N5 העלונים אוצרות ליובאוויטש בעריכת הרב קפלון]<br /> <br /> {{מיון רגיל:קפלון, אלישיב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

מענדי.