https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99+%D7%A4. 2026-05-04T16:29:33Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=15424 2007-11-21T16:21:57Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''צמאה לך נפשי''' הינו ניגון ישן עוד מתקופת ה[[חסידים]] הראשונים האומר כולו שירה וגעגועים. חציו הראשון של הניגון הוא על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית מביע תביעה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]] על שאינו מועיל מאומה ורק עושה מריבה בין [[כנסת ישראל]] ו[[הקב&quot;ה]], כמשל בן כפר שוטה שנסע ליום השוק ואינו קונה ואינו מוכר רק עושה בלגן: &quot;עך טי דורען מארקו טשטא טי ראביש נא יארמארקו, נייט קופליאיעש ני פראדאיעש שאלקא ראביש סווראקא&quot;.<br /> <br /> ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א') מובאת גירסה נוספת ומשופרת שנשמעה מפי [[הרבי שליט&quot;א]] ב[[התוועדות]] שאחר [[הקפות]] ליל [[שמחת-תורה]] בשנת [[תשח&quot;י]]. גירסה זו נרשמה על-פי ה[[חסיד]] ר' [[צבי גינזבורג]] שנכח בהתוועדות הנ&quot;ל. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;א בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קצ&quot;ו).<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=223 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/101.rm&amp;gif=101 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=519 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=70 לשמיעת הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=347 לשמיעת הניגון מתוך &quot;חב&quot;ד קלאסיק&quot;]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=14092 2007-08-28T05:03:17Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>אפשר כולם לכתוב פה ? <br /> <br /> את כל התשובות לשאלות אלו ואחרות תקבל ב[[:קטגוריה:אינפופדיה עזרה|דפי העזרה]]. אם גם שם לא תמצא, אשמח לעזור לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|שיחת המשתמש שלי]]. הצלחה - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:59, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == מדור הידעת == <br /> <br /> במדור 'הידעת' נכתב אודות בקשת הרב אברהם סנדר נמצוב מהרבי שיאמר חסידות בי&quot;א שבט תשי&quot;א, ובהמשך לזה נכתב: בקשה שלאחריה החל הרבי באמירת המאמר באתי לגני תש&quot;י.<br /> וצ&quot;ל &quot;באתי לגני '''תשי&quot;א'''&quot; (אולי הכוונה שהרבי התחיל את מאמרו עם חזרה על דברים ממאמר באתי לגני תש&quot;י, אבל אין זה מובן מהתוכן שם. לבד מעצם הענין, שעיקר הדברים לא היו &quot;אמירת המאמר באתי לגני תש&quot;י&quot;, אלא מאמר '''חדש''', המבוסס על &quot;באתי לגני תש&quot;י&quot;.<br /> <br /> העניין טופל. תודה רבה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:58, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ערך מומלץ<br /> אדמו&quot;ר הזקן - <br /> ביום ההולדת שלו, ערך הבעש&quot;ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך ואמר לו: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. שנה לאחר מכן, ביום הרביעי ח&quot;י אלול קה&quot;ת ירדה לעולם נשמה חדשה – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בש'''ת'''י אורות של תורה; תורת הנגלה ותורת החסידות. <br /> <br /> השבוע בימי חב&quot;ד<br /> ביום י&quot;ב אלול תרפ&quot;ט, הגיע'''ה''' אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בספינה לארה&quot;ב. <br /> <br /> ??????????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!<br /> <br /> [[משתמש:מענדי פ.|מענדי פ.]] 01:03, 28 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=14091 2007-08-28T04:44:37Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור_הזקן.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[רבי ברוך]] ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.<br /> <br /> נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש.<br /> <br /> ==לידתו==<br /> <br /> [[רבי ברוך]] והרבנית רבקה נישאו ביום שישי [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש&quot;ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> ביום ההולדת שלו - [[ח&quot;י אלול נח&quot;ת]], ערך הבעש&quot;ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך: למועד הזה ממש אתם חובקים בן. <br /> <br /> שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ביום הכיפורים שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר מצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, תנא ופליג ובגיל 18 סיים ללמוד את כל התלמוד עם נושאי כליהם, ספרי ראשונים ואחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ביום שישי [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק. <br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע למעזריטש ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך הרב]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן נאסר פעמיים עקב מלשינות המתנגדים לחסידות. בראשונה יצא לחירות ביום שלישי [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. במאסר השני בשנת ה'תקס&quot;א לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של חנוכה.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> <br /> בעיירה [[ליאדי]] התיישב אדמו&quot;ר הזקן ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]].<br /> <br /> מאז בואו של אדמו&quot;ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו&quot;ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו&quot;ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו&quot;ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשפגש הנסיך את אדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.<br /> <br /> הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו&quot;ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו&quot;ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. <br /> <br /> כל ימי שבתו של אדמו&quot;ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> <br /> מיד בפרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הרוסי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מיזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי אשר היתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזהשהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון בעצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, ומכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש אשר התפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן הוא כבר לא יוכל להציל דבר, פנה נפוליאון לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן. אך כולם חיפשו ולא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך העקלקלה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[תמונה:ציון_אדמור_הזקן.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש]]<br /> <br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות כ&quot;ד טבת ה'תקע&quot;ג. משם הובא לקבורה בעיר האדיטש.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[רבי ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> <br /> *[[רבי דובער (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי דובער]].<br /> <br /> *[[רבי חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> <br /> *[[רבי משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> <br /> *[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> <br /> *[[הרבנית רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> <br /> *[[רבי יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> <br /> *[[רבי מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> <br /> *[[רבי משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[בית רבי]]<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2508m האדיטש]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%98&diff=14075 2007-08-27T06:35:18Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור הרייצ (ביקור).jpg|left|thumb|150px|ראש עיריית באלטימור מר בראנינג מקבל את פני הרבי הריי&quot;צ]]<br /> ביום י&quot;ב [[אלול]] שנת [[תרפ&quot;ט]] (1929 למניינם), הגיעה הספינה בה נסע [[הרבי הריי&quot;צ]] לארה&quot;ב. המונים - ובראשם רבנים ועסקנים - קיבלו את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם בואו. <br /> <br /> מהנמל נסע הרבי אל בית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]] מראשי אגודת חסידי חב&quot;ד, שם התארח בתחילת הביקור, אחר כך עבר לבית רחב ידיים שנשכר עבורו. <br /> <br /> בין המדינות והערים שביקר במשך שהותו בארה&quot;ב: [[מלוואקי]], [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]. <br /> <br /> ביקור הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב נמשך עד ל[[כ&quot;א תמוז תר&quot;צ]].<br /> <br /> ביקור זה מכונה &quot;ביקור תר&quot;צ&quot; ובמהלכו, חיזק הרבי הריי&quot;צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[זכרון לבני ישראל]]<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] <br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ל יב]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%98&diff=14074 2007-08-27T06:32:39Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור הרייצ (ביקור).jpg|left|thumb|150px|ראש עיריית באלטימור מר בראנינג מקבל את פני הרבי הריי&quot;צ]]<br /> ביום י&quot;ב [[אלול]] שנת [[תרפ&quot;ט]] (1929 למניינם), הגיע [[הרבי הריי&quot;צ]] בספינה לארה&quot;ב. המונים - ובראשם רבנים ועסקנים - קיבלו את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם בואו. <br /> <br /> מהנמל נסע הרבי אל בית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]] מראשי אגודת חסידי חב&quot;ד, שם התארח בתחילת הביקור, אחר כך עבר לבית רחב ידיים שנשכר עבורו. <br /> <br /> בין המדינות והערים שביקר במשך שהותו בארה&quot;ב: [[מלוואקי]], [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]. <br /> <br /> ביקור הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב נמשך עד ל[[כ&quot;א תמוז תר&quot;צ]].<br /> <br /> ביקור זה מכונה &quot;ביקור תר&quot;צ&quot; ובמהלכו, חיזק הרבי הריי&quot;צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[זכרון לבני ישראל]]<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] <br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ל יב]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8)&diff=14073 2007-08-27T06:27:46Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>'''מטה גאולה ומשיח''' בביתר עלית, נפתח לפני כשלש שנים ע&quot;י ר' אלכסנדר גורפינקל. בתחילה היה המטה מארגן כינוסים בסדר גודל קטן, אך בתקופת ההתנתקות צבר &quot;מטה גאולה ומשיח&quot; תאוצה רבה והחל לפעול במימדים גדולים יותר. במשך הזמן אף הפך הארגון לעמותה רשמית תוך כדי שהוא מארגן כינוסים ומדפיס 'חומר' בנושא שלימות הארץ.<br /> <br /> תחום פעילות המטה 'גלש' גם לישובים באזור גוש עציון ומאז כל ילד והורה בביתר יודע שבכל תאריך חסידי יש לאן ללכת ולקבל תוכן חסידי.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=14012 2007-08-24T17:36:23Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:תמונה קבוצתית.jpg|left|thumb|250px|תמונה קבוצתית משנת [[תשס&quot;ו]]]]<br /> <br /> '''ישיבת קיץ חיילי בית דוד''' הינה מסגרת ל[[תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] לימי [[בין הזמנים]] ומיועדת לתמימים בגיל [[ישיבה קטנה]] (עולים לישיבה-קטנה, לומדים בישיבה-קטנה ועולים ל[[ישיבה-גדולה]]). ה'ישיבת קיץ' הינה תחת ארגון [[את&quot;ה העולמי 770]]. <br /> <br /> לראשונה הוקמה ה'ישיבת קיץ' ב[[קיץ]] [[תשס&quot;ב]] ומאז הולכת ומתרחבת משנה לשנה, בכמות ובאיכות, הן בגשמיות והן ברוחניות.<br /> <br /> ==היסטורית ה'ישיבת קיץ'==<br /> *בשנת [[תשס&quot;ב]] אורחה הישיבה באכסניית גשר שב[[ירושלים]], ונוהלה על ידי התמימים: שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי, חיים אליעזר ווילשאנסקי ושלום בער הנדל.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] אורחה הישיבה בישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בעיר [[ביתר]]. צוות ההנהלה נשאר כבשנה הראשונה.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] אורחה ה'ישיבת קיץ' בישיבת התיכונית ב[[דימונה]]. מנהלי הישיבה היו הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי והתמים חיים הלל שפרינגר.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] אורחה ה'ישיבת קיץ' בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]] . מנהלי הישיבה היו הרב מנחם מענדל הראל והרב יוסף יצחק שוורץ.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] אורחה ה'ישיבת קיץ' בישיבת ההסדר בישוב מצפה רמון. מנהלי הישיבה היו התמימים: ישראל ווילשאנסקי ומנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ז]] ה'ישיבת קיץ' התקיימה בישוב קוממיות שבדרום, מנהלי ה'ישיבת קיץ' היו התמימים: ישראל ווילשאנסקי ומנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> [[קטגוריה: מוסדות וארגונים בישראל]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=14002 2007-08-24T07:27:14Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>מילות הניגון: הוא אלקינו, הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא מושיענו, הוא יושיענו<br /> ויגאלנו שנית בקרוב, וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי לאמר: הן גאלתי אתכם<br /> אחרית כבראשית להיות לכם לאלקים.<br /> (נוסח קדושת &quot;כתר&quot; ב[[שבת]] ויו&quot;ט)<br /> <br /> כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לימד ניגון זה בליל [[שמח&quot;ת]] אחרי הקפות וסעודת יו&quot;ט - לפנות<br /> בוקר בשנת [[תשכ&quot;ד]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=13879 2007-08-22T19:00:37Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>בתורת החסידות מבוארות מעלותיו של '''רבי''' כראש, מח ולב של כל עם ישראל.<br /> <br /> הרבי הינו נשמה כללית ובו כלולים נשמות כל ישראל. החיות לכולם נמשכת על ידו. כשם שאדם לא יכול להתקיים לא ראש, כך בעצם עם ישראל איננו יכול לחיות ללא 'רבי' - שהוא ה[[משה רבינו]] שישנו בכל דור.<br /> <br /> במהלך [[משפט הספרים]] נדרש [[הרבי שליט&quot;א]] להגדיר מהי מהותו של &quot;רבי&quot;, כדי שגם השופט הגוי יבין מהו רבי, ומהו תפקידו העיקרי.<br /> <br /> בפתק נדיר שכתב הרבי שליט&quot;א באותה תקופה, מגדיר הרבי באותיות ברורות מהו תפקידם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד, וקובע כי עיקר שליחותו הנפשית של האדמו&quot;ר היא לנהל ולעודד את עדת החסידים, ולהראות בזה דוגמא חיה עד כדי מסירות נפש בפועל. רק לאחר זה, באים חייו הפרטיים של האדמו&quot;ר, אך בשום פנים ואופן לא ייתכן שחייו הפרטיים של האדמו&quot;ר יסיטו אותו מתפקידו העיקרי. <br /> <br /> ראוי לציין ש'''רבי''' הינו ראשי התיבתו של המילים &quot;ראש בני ישראל&quot;. <br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=13878 2007-08-22T18:57:45Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]<br /> הרב אברהם חיים נאה נולד בי&quot;ג [[אייר]] בשנת [[תר&quot;נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסא.<br /> <br /> הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש. <br /> <br /> הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו&quot;רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש&quot;ס וכן הוציא ספר שו&quot;ת בשם [[פתח דברי]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת חברון]] וב[[תורת אמת ירושלים]] והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.<br /> <br /> ==שליחות בסמרקנד==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה&quot;ח ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן.<br /> <br /> ==הסכמה לספרו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> <br /> בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==בעל השיעורים==<br /> <br /> הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.<br /> <br /> יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:<br /> <br /> איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס&quot;מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.<br /> <br /> על דעת הרבי הריי&quot;צ בנידון, בסיפור הבא: <br /> <br /> לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב&quot;ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב&quot;דיים.<br /> <br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> הרב נאה, היה מראשי [[כולל חב&quot;ד]], ספרא דדיינא ב'עדה החרדית', מראשי בד&quot;צ אגודת ישראל, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את [[לוח כולל חב&quot;ד]], כיהן כרב ב[[אוזבקיסטן]], [[מצרים]] ו[[ארץ הקודש]]. נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> ==התקשרות==<br /> <br /> מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. בתום שליחותו בסמרקנד, נסע לליובאוויטש אל הרבי הרש&quot;ב. זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי&quot;צ, בעת ביקורו בארץ.<br /> <br /> בימי השואה, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: &quot;לאלתר לגאולה אמן&quot;.<br /> <br /> עוד לפני הנשיאות של הרבי מה&quot;מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי&quot;צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.<br /> <br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> <br /> *[[קצות השולחן]] - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים.<br /> <br /> *[[קונטרס הסידור]]- תיקונים לטעויות דפוס, בסידור אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> *[[פסקי הסידור]]- השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *[[לוח כולל חב&quot;ד]]- לוח מנהגים חב&quot;די לפי ימות השנה.<br /> <br /> *[[שיעורי תורה]]- שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.<br /> <br /> *[[שיעור מקווה]]- שיעור של מקווה<br /> <br /> :&lt;small&gt; (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) &lt;/small&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית ספרו שיעורי תורה]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|נאה]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=13871 2007-08-22T08:42:20Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''ממצרים גאלתנו''' הינו ניגון שמח ועליז ולו שני קטעים. מילותיו: &quot;ממצרים גאלתנו מבית עבדים פדיתנו&quot;. הניגון נרשם מפי קבוצת המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קפ&quot;ח ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_(%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91)&diff=13870 2007-08-22T08:38:06Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[ניגון]] על פיוטו של [[האריז&quot;ל]] '''אסדר לסעודתא''' כפי שהיה מקובל אצל רבים מ[[חסידים|חסידי]] [[חב&quot;ד]] לנגן בסעודת יום שבת קודש. יש לציין שכיום יש את [[אסדר לסעודתא|ניגונו של הרבי שליט&quot;א]] על הפיוט.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון מ&quot;ט ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אסדר לסעודתא (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/049.rm&amp;gif=049 לשמיעת ניגון זה מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=468 לשמיעת ניגון זה בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%A1%D7%9F_%D7%A2%D7%A1%D7%98_%D7%96%D7%99%D7%9A&diff=13868 2007-08-22T08:29:29Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''עסן עסט זיך''' הינו מה[[חסיד]] ר' [[טוביה בעלקין]] ותוכנו הוא: התאוננות ותביעה מעצמו על חסרון הטוב טעם ב[[תורה]] וב[[תפילה]]; האכילה - נעשית כאילו מעצמה, השתיה - נעשית באופן טבעי, השינה - בכלל... אבל מה לעשות כאשר זה מגיע לתפילה ו[[לימוד]] שצריך הרבה מאמץ..<br /> <br /> מילות הניגון ב[[אידיש]]: עסן - עסט זיך, טרינקען - טרינקט זיך, און וואס זאל מען טאן אז עס דאוונט'זאך נישט / עסן - עסט זיך, שלאפן - שלאפט זיך, און וואס זאל מען טאן אז עס לערנט'זאך ניטש. בלשון הקודש: לאכול - אוכלים, לשתות - שותים, אבל מה לעשות שלא &quot;מתפללים&quot; / לאכול - אוכלים, לישון - יושנים, אבל מה לעשות שלא &quot;לומדים&quot;.<br /> <br /> לניגון זה גירסה נוספת ושונה קצת והובא ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'). נרשם מפי קבוצת המנגנים של חברת [[ניחוח]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ט בספר הניגונים (גירסה נוספת - ניגון קצ&quot;ז).<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=313 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/109.rm&amp;gif=109 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=527 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=28 לשמיעת הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=13867 2007-08-22T08:20:06Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>'''ניגון געגועים''' או '''וואלאח''' הינו [[ניגון]] שהגיע מאנשי מדינת [[וואלאח]] שהיו רועי צאן והדרת הטבע שהייתה נסוכה על פני רוחב השדות, ההרים, הנהרות והאגמים, הטביעה באנשיה נטיה לשירה רגשית שתנועותיה המסולסלות מביעות געגועי [[נפש]].<br /> <br /> ישנם שמונה ניגוני געגועים והם מ[[ניגון קל&quot;א]] עד ל[[ניגון קל&quot;ח]] שב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגוני געגועים]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=13866 2007-08-22T08:18:58Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>'''ניגון שמחה''' הינו [[ניגון]] המושר בעת [[שמחה]] וחדוה. ניגונים אלו הם רובם קצרים ומכילים לכל היותר שני 'בתים' או שלושה. כמו-כן, ניגונים אלו אינם עמוקים ואיטיים כשאר ניגוני חב&quot;ד, כי-אם קלים ומהירים, הגורמים למנגן אותם להתעורר ולהתלהב ברוחו ולהגיע לידי שמחה רבה.<br /> <br /> אם בדורות הראשונים הדגישו החסידים בעיקר את ניגוני ההתעוררות וההתבוננות, הרי שבדור שלנו - [[דור השביעי]] - מרבה [[הרבי מלך המשיח]] לדבר אודות שמחה וניגוני שמחה, עד שישנם ניגונים שהתנועות בהן הינן תנועות של רצינות, והרבי בעידודו בידיו הק' בעת שניגנו החסידים ניגונים אלו &quot;הפך&quot; אותם ל'ניגוני שמחה'.<br /> <br /> ישנם עשרים ניגוני שמחה והם מ[[ניגון קל&quot;ט]] עד ל[[ניגון קנ&quot;ט]] שב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני שמחה|ניגוני שמחה]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%9A_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13865 2007-08-22T08:15:54Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[ניגון]] זה הינו [[ניגון געגועים]] שמלא ברגשיות ה[[לב]] ועריבות ומתיקות ה[[נפש]], שבאות לידי ביטוי בתנועותיו המסולסלות ומלאי החן. תחילת הניגון מביע עוצב ו[[מרירות]] וסופו - רגשי [[תקוה]] ו[[שמחה]]. הרה&quot;ח הרה&quot;ג ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] - סבו של [[הרבי שליט&quot;א]], שהיה [[רב]] בעיר [[ניקולייב]], היה רגיל לשורר ניגון זה.<br /> <br /> ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] ששמע הניגון מסבו של הרבי.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ר&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני געגועים]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_(%D7%91)&diff=13864 2007-08-22T08:11:33Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>'''ניגון מניקולייב''' זה, הינו [[ניגון שמחה]] שהיה מושר אצל [[חסידי חב&quot;ד]] בעיר [[ניקולייב]]. בתנועות ה[[ניגון]] העליזות, ניכרת התרחבות [[לב]]ם של ילידי [[אוקראינה]]. ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ר&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%27_%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=13863 2007-08-22T08:09:25Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>'''ניגונו של ר' פרץ הזקן''' (או ב[[אידיש]] '''ר' פרץ דעם אלטענ'ס ניגון''') הינו [[ניגון]] עליז ושמח שהיה מנגן ה[[חסיד]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ר' פרץ, שלמרות מצבו ה[[גשמי]] הדחוק היה תמיד ב[[שמחה]]. נרשם מפי החסיד ר' [[מרדכי דוב טלישבסקי]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ר&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_(%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA)&diff=13862 2007-08-22T07:26:58Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>מילות הניגון: <br /> <br /> האדרת והאמונה, לחי עולמים.<br /> <br /> הבינה והברכה, לחי עולמים.<br /> <br /> הגאוה והגדולה, לחי עולמים.<br /> <br /> הדיעה והדיבור, לחי עולמים.<br /> <br /> ההוד וההדר, לחי עולמים.<br /> <br /> הועד והותיקות, לחי עולמים.<br /> <br /> הזיו והזוהר, לחי עולמים.<br /> <br /> החיל והחוסן, לחי עולמים.<br /> <br /> הטכס והטוהר, לחי עולמים.<br /> <br /> היחוד והיראה, לחי עולמים.<br /> <br /> הכתר והכבוד, לחי עולמים.<br /> <br /> הלקח והליבוב, לחי עולמים.<br /> <br /> המלוכה והממשלה, לחי עולמים.<br /> <br /> הנוי והנצח, לחי עולמים.<br /> <br /> הסגוי והשגב, לחי עולמים.<br /> <br /> העוז והענוה, לחי עולמים.<br /> <br /> הפדות והפאר, לחי עולמים.<br /> <br /> הצבי והצדק, לחי עולמים.<br /> <br /> הקריאה והקדושה, לחי עולמים.<br /> <br /> הרון והרוממות, לחי עולמים.<br /> <br /> השיר והשבח, לחי עולמים.<br /> <br /> התהלה והתפארת, לחי עולמים.<br /> <br /> (נוסח דתפלת שחרית של [[שבת]] ויו&quot;ט)<br /> <br /> כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] הואיל ללמד את הניגון &quot;האדרת והאמונה&quot; - במנגינת<br /> ה&quot;מארסעליז&quot;, בעת הקפה הרביעית - בליל [[שמח&quot;ת]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=683 לשמיעת הניגון האדרת והאמונה - ניגוני הרבי]<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=13860 2007-08-22T07:02:10Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''מארש נפוליון''' הינו מיוחד במינו ומצטיין בתנועות חזקות ובהפסקות מוחלטות וקצובות המביעות רגשי נצחון. מסורת בידי [[חסידי חב&quot;ד]] שמקור הניגון הוא מהקיסר [[נפוליאון בונפרטה]] בשעה שכבשו את מדינת רוסיה.<br /> <br /> אחר-כך כששרו את הניגון לפני [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;זהו ניגון נצחון&quot;.<br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] מנגנים את מארש נפוליון בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, אחרי אמירת החצי הראשון של הקדיש שקודם התקיעה של &quot;תתקבל&quot;.<br /> <br /> מחזה אלוקי מיוחד במינו היה לראות את [[הרבי שליט&quot;א]] מנופף בידיו הקדושות בכל עוז בעידוד ה&quot;מארש&quot; (בשנים הראשונות היה עולה על כסא קודשו, בשנים מאוחרות יותר, התקינו לשם כך גרם מדרגות מיוחד, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו).<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ע ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מארש נפוליון 2]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני נצחון]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=13859 2007-08-22T07:00:52Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''מארש נפוליון''' הינו מיוחד במינו ומצטיין בתנועות חזקות ובהפסקות מוחלטות וקצובות המביעות רגשי נצחון. מסורת בידי [[חסידי חב&quot;ד]] שמקור הניגון הוא מהקיסר [[נפוליאון בונפרטה]] בשעה שכבשו את מדינת רוסיה.<br /> <br /> אחר-כך כששרו את הניגון לפני [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;זהו ניגון נצחון&quot;.<br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] מנגנים את מארש נפוליון בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, אחרי אמירת החצי הראשון של הקדיש שקודם התקיעה של &quot;תתקבל&quot;.<br /> <br /> מחזה אלוקי מיוחד במינו היה לראות את [[הרבי שליט&quot;א]] מנופף בידיו הקדושות בכל עוז בעידוד ה&quot;מארש&quot; (בשנים הראשונות היה עולה על כסא קודשו, בשנים מאוחרות יותר, התקינו גרם מדרגות מיוחד לשם כך, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו).<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ע ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מארש נפוליון 2]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני נצחון]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=13858 2007-08-22T06:57:23Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''מארש נפוליון''' הינו מיוחד במינו ומצטיין בתנועות חזקות ובהפסקות מוחלטות וקצובות המביעות רגשי נצחון. מסורת בידי [[חסידי חב&quot;ד]] שמקור הניגון הוא מהקיסר [[נפוליאון בונפרטה]] בשעה שכבשו את מדינת רוסיה.<br /> <br /> אחר-כך כששרו את הניגון לפני [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;זהו ניגון נצחון&quot;.<br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] מנגנים את מארש נפוליון בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, אחרי אמירת החצי הראשון של הקדיש שקודם התקיעה של &quot;תתקבל&quot;.<br /> <br /> מחזה אלוקי מיוחד במינו היה לראות את [[הרבי שליט&quot;א]] מנופף בידיו הקדושות בכל עוז בעידוד ה&quot;מארש&quot; (בשנים הראשונות היה עולה על כסא קודשו, בשנים מאוחרות יותר, התקינו גרם מדרגות מיוחד, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו).<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ע ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מארש נפוליון 2]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני נצחון]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=13857 2007-08-22T06:39:25Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:חית.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]<br /> <br /> '''ניגון דבקות''' זה הינו [[ניגון]] דבקות לתפילות [[שבת]] המיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]. בניגון זה התפללו בדביקות והתלהבות עצומה על-פי דרך חב&quot;ד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכל [[שבת קודש]] כשהתפללו ביחידות.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא פעם על ניגון זה: &quot;כשמתפללים באריכות ועוסקים ב[[עובד|עבודה]], יוצא הניגון בדרך ממילא&quot;.<br /> <br /> ולפי שתנועות ניגון זה עולות ויורדות מתוך [[מחשבה]] עיונית וכוונות עמוקות בתפלה ולפי אופן מצבי ה[[נפש]] והרגש ה[[לב]] של ה[[צדיק]]. לפיכך, קשה לברר סדר הבבות של ניגון זה. פעם היה מזמר בבא זו קודם ופעם בבא אחרת. גם לפעמים היה מפסיק ביניהן באמירת תיבות התפלה ולפעמים היה מפזם רק קטעים מהניגון. לכן מובא ניגון זה בגרסא נוספת ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), כפי שנשמע מה[[חסיד]] ר' [[דוד לייב מרוזוב]] כפי ששמעו מאביו ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב]].<br /> <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ח' בספר הניגונים (גירסה נוספת - ניגון קע&quot;ח).<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/008.rm&amp;gif=008 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=427 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%27%D7%A2_%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=13856 2007-08-22T06:26:50Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:כב;.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]<br /> <br /> ה[[חסיד]] '''ר' מיכל'ע מזלוטשוב''' היה אחד ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]] וניגונו נקרא גם בשם '''ניגון התעוררות רחמים רבים''' היות והבעש&quot;ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש&quot;ט: &quot;מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע. - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר על הניגון: &quot;הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה&quot;.<br /> <br /> ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהוא הנוסח האמיתי.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון כ&quot;ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ&quot;ג).<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/022.rm&amp;gif=022 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=441 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=26 לשמיעת הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1753 לשמיעת הניגון מתוך &quot;עצם הנשמה&quot;]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%22%D7%91&diff=13682 2007-08-20T23:42:51Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>בי&quot;ד [[אלול]] בשנת [[תש&quot;ב]] הובלה [[הרבנית חיה מושקא הורנשטיין]] ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה. הי&quot;ד.<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ל יד]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94_(%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%A7%D7%A2%D7%A1)&diff=13681 2007-08-20T23:41:02Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>החסיד רבי '''זלמן וועלקעס''' המכונה ר’ זלמן מ[[דוברובנה]] על שם עיר מגוריו, נולד בעיר [[ווילנה]] בירת ליטא. <br /> <br /> עם השנים התפרסם רבי זלמן מדוברובנה כאחד מגדולי חסידיו של אדמו”ר הזקן. הוא עסק בעבודת השם, התפלל באריכות ולימוד החסידות היה אצלו לשם דבר. הוא נהג ללמוד בעמקות גדולה, במשך שעות רבות ברציפות, ללא שהוא חש את הנעשה סביבו. <br /> <br /> עד כדי כך היה מרוכז בלימוד החסידות, עד שיכל לעמוד בלילות החורף הארוכים לילה שלם על מקום אחד ולהעמיק בחסידות ולא היה מרגיש את העוברים לפניו. <br /> <br /> עוד מסופר, כי היה לומר חסידות חמש עשרה שעות ברציפות ומתעמק כל כך עד שלא היה רואה ולא מרגיש את כל הנעשה סביבו. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> אביו היה מ[[חסיד|חסידי]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], אך למורת רוחו, בנו זלמן בהיותו נער התרועע עם חברי תנועת ההשכלה, וירד מדרכה של תורה.<br /> <br /> בעקבות זאת, ביקש אביו לקחת את זלמן יחד איתו לאדמו&quot;ר הזקן, אך זלמן לא הסכים להצטרף לאביו.<br /> <br /> האבא לא רצה לצער את אדמו”ר הזקן ולכן לא סיפר לרבי כי בנו ירד מדרך התורה והמצוות. אולם לאחר שאדמו”ר הזקן בעצמו פנה אליו, באחת הפעמים שנכנס ל[[יחידות]], ושאלו, מדוע אין הבן מגיע אליו, הוכרח לגלות כי בנו ירד מדרך הישר.<br /> <br /> == הנסיעה לרבי ==<br /> <br /> לאחר זמן העתיקה משפחת וועלקעס את מקום מגוריה ועברה לדוברובנה. בעת שהתגוררו שם הסכים הבן זלמן לבוא אל אדמו”ר הזקן. האב נסע מיד עם בנו לרבי. לא ארך הזמן והבן נכנס ליחידות. <br /> <br /> ביחידות דיבר אליו אדמו”ר הזקן דברי כיבושין. בעקבות דבריו של הרבי, כבר בעמדו ביחידות נהפך לאיש אחר לגמרי. <br /> <br /> מאז שב בתשובה שלימה בכל לבו ונפשו, והפך לחסיד ומקושר לאדמו”ר הזקן. <br /> <br /> == בעל צדקה גדול ==<br /> <br /> עשיר גדול היה וממון רב פיזר לצדקה. מספרים כי על שולחנו היו מונחים כל העת שלוש תיבות ובהם מטבעות רבים: <br /> <br /> בתיבה הראשונה היו מונחות מטבעות זהב, בשנייה מטבעות כסף ובשלישית מטבעות נחושת. כאשר היה בא איש עני לביתו בכדי לבקש ממנו צדקה, היה מעריך בדעתו לאיזה נדבה ראוי אם של זהב כסף או נחושת, ואז היה מכניס את ידו לתיבה המתאימה וכמה שהיה נתפס בידו היה נותן את מלוא החופן בשלימות לעני. <br /> <br /> מפורסם היה ר’ זלמן מדוברובנה כבעל צדקה גדול, ולכן ר’ [[פנחס רייזעס]] מ[[שקלוב]] מגדולי חסידיו של אדמו”ר הזקן, שהיה גם הוא בעל צדקה, נסע אליו ללמוד ממנו סדר במעשה הצדקה. כאשר ראה ר’ פנחס כיצד נותן ר’ זלמן מלוא החופן מטבעות, החל אף הוא לעשות כך, וכל אימת שנכנס אליו עני, נתן לו חופן מטבעות. <br /> <br /> ובכל זאת אמר ר’ פנחס לאדמו”ר הזקן, כי רבי זלמן מדוברובנה גדול ממנו במצות הצדקה. וכך הסביר את גדולתו של ר’ זלמן: “הפרש אחד יש ביני ובין ר’ זלמן. ר’ זלמן אינו פותח את היד להביט כמה מטבעות יש שם, ואילו אני, הגם שאני נותן הכל לעני, אני פותח את היד להביט כמה יש שם”. <br /> <br /> ==מקושר לאדמו&quot;ר האמצעי==<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] אדמו”ר הזקן. ובשבועות שלאחר מכן ביקש [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לדאוג לקבץ את [[דמי מעמד|דמי המעמד]] אליו. לתפקיד החשוב הזה מינה שניים מגדולי החסידים שכאמור היו בעלי צדקה גדולים, הלא הם החסידים הנ”ל - ר’ זלמן מדוברובנה ור’ פנחס רייזעס. <br /> <br /> באגרת קודש מחודש [[שבט]] [[תרע&quot;ג]] כותב להם כ”ק אדמו”ר האמצעי: <br /> <br /> “והנה אהוביי אחיי ורעיי, ידידיי ר’ פנחס ור’ זלמן מדובראוונע, לדרוש ולחקור אצל כל ה[[שד&quot;ר]] אולי נמצא בידם אף מעט מזעיר ממעות מעמד הקדום, ובפרט אצל ידידי . . אשר שמעתי שיש בידו סך זה, ומסתמא ישתדלו ככל אשר יוכלו . . דברי ידידכם, הנאמן בבריתכם כל הימים מלב ונפש ממש”. <br /> <br /> ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר כי לאחר פטירת אדמו”ר הזקן היה רבי זלמן מדוברובנה מקושר לבנו כ”ק אדמו”ר האמצעי וכמה פעמים התאכסנו בביתו רבותינו. <br /> <br /> קודם פטירתו כתב [[פ&quot;נ]] לכ”ק אדמו”ר האמצעי ושם כתב שאדמו”ר יעורר רחמים רבים עליו שיזכה להיכנס לגיהנום תיכף אחר פטירתו. ולאחר פטירתו בצוואתו מצאו כתוב שאין לו שום דבר במה להישען ליום הדין כי אם על כח אדמו”ר ועל כח הצדקה. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&amp;status=goto_id&amp;id=47 ר' זלמן מדוברובנה] מאמר מתוך '[[התמים]]'<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|ו]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99&diff=13679 2007-08-20T23:37:55Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>אביי נולד בשנת ד' אלפים ו-ל&quot;ט שנה לבריאת העולם, היה מחכמי התלמוד (אמורא), ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]]. <br /> <br /> היה ראש 'ישיבת פומבדיתא', והיה ידוע בעניותו המופלגת. היה ה'בעל פלוגתא' של רבא, שלאחר פטירתו של אביי בשנת ד' צ&quot;ט, מילא את מקומו כראש הישיבה.<br /> <br /> אביו נפטר לפני הולדתו, ואמו נפטרה בזמן לידתו.<br /> <br /> שמו הי' גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק (הושע, פרק י&quot;ד, פסוק ד') &quot;אשר בך ירוחם יתום&quot;. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> מוזכר גם בטענתו נגד רבה, על שהגדיר עצמו - כ[[בינוני]] ב[[ספר התניא]].<br /> <br /> הצדיקים העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור ל[[תורה שבעל פה]], ובכח התורה נעשים המופתים.<br /> <br /> רמז לדבר, כתוב: &quot;ואם בריאה יברא הוי'&quot; - ר&quot;ת אביי, אלא שהפסוק מתחיל בתוספת [[וא&quot;ו]] - ואם בריאה וגו', הרומז על המשכת התורה, כי כל מופת הוא ע&quot;י התורה.<br /> <br /> פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה [[משה רבינו]], כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם &quot;נועדים על הוי'&quot; - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מה[[טבע]].<br /> <br /> ואף על פי ש&quot;אין כל חדש תחת השמש&quot; - וכיצד תברא בריאה חדשה? <br /> <br /> אלא ש&quot;פי הארץ&quot; לבליעת קורח כבר נברא בערב שבת בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.<br /> <br /> ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה. <br /> <br /> {{סגל}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A4%22%D7%98&diff=13678 2007-08-20T22:55:09Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>==אירועים==<br /> <br /> ב[[ג' סיון תקפ&quot;ט]], קיבל על עצמו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את הנהגת חסידות חב&quot;ד באופן גלוי.<br /> <br /> <br /> {{תקנ&quot;א ת&quot;ר}}<br /> <br /> {{תקנ&quot;א}}</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13677 2007-08-20T22:52:46Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה בהתוועדות של הרבי בשנת תשד&quot;מ]]<br /> <br /> הרה&quot;ח ר' '''זושא וילימובסקי''' - &quot;[[הפרטיזן]]&quot; - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת תש&quot;ט כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ&quot;ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום ד' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר רוסיה כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]], כעבור שנים רבות. <br /> <br /> כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br /> <br /> ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד. <br /> <br /> האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו. <br /> <br /> ==פרטיזן==<br /> <br /> תלאות המלחמה, אילצו את ר' זושא, ליטול את מקל הנדודים. מליטא נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br /> <br /> אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br /> <br /> הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br /> <br /> רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. <br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> <br /> מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br /> <br /> לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br /> <br /> כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף ביקש לברר את מהותו. <br /> <br /> היה זה במהלך שנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ&quot;ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; <br /> <br /> ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד== <br /> <br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מרוסיה. <br /> <br /> יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב&quot;דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו&quot;, ועזבו את המקום. <br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==ממייסדי ה'רשת'== <br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br /> <br /> ביום ה' ב[[תמוז]] תשי&quot;א השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;: <br /> <br /> ''&quot;בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב&quot;ד. <br /> <br /> ''.. כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים&quot;. <br /> <br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו - ללא אישורים רישמיים - ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים. לשם כך התבצע רישום בקרב העולים במעברות. כפי המסופר במבוא לאגרות קודש חלק ה': &quot;ר' זושא ניגש מיד לעבודה ובמשך החודשים הראשונים של שנת [[תשי&quot;ב]] פתח כמה מחלקות לרשת זו&quot;.<br /> <br /> ארבע מחלקות אלו הפכו לבתי ספר של ממש, בחודש אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי. <br /> <br /> ==למען [[כפר חב&quot;ד]]== <br /> <br /> במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב&quot;ד]] מטרה חשובה מאוד.<br /> <br /> בחודש תשרי [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'. <br /> <br /> ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם. <br /> <br /> =='מבקר'== <br /> <br /> החל משלהי שנת תשי&quot;א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב&quot;ד. <br /> <br /> יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br /> <br /> מצב זה התחזק לאחר חודש שבט [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רישמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב&quot;ד ומושיט ידיו ל&quot;טרמפ&quot; לרכב שיצא מכפר חב&quot;ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך &quot;רחרח&quot; וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br /> <br /> בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot; <br /> <br /> היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br /> <br /> ==לימין השלוחים== <br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br /> <br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. <br /> <br /> ==הרבי מכנהו &quot;פרטיזן&quot;== <br /> <br /> [[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|300px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן ניגון שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br /> <br /> באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה בחודש תשרי מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת חודש תשרי תשכ&quot;א. בשבת שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן: <br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות לימוד התורה בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. <br /> <br /> זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[הפרטיזן]]<br /> <br /> *[[הפרטיזן בהוצאת רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br /> <br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649 עיתון הצופה על פטירת ר' זושא]<br /> <br /> :&lt;small&gt;חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך הספר &quot;[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]&quot;.&lt;/small&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ו]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=13676 2007-08-20T22:48:38Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>בין השנים [[תרצ&quot;ה]] [[תרצ&quot;ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב&quot;דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נתקבלה בשנת [[תרח&quot;צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם &quot;אחי תמימים&quot; (וכן &quot;חדר&quot; בשם [[בני תמימים תל אביב|&quot;בני תמימים&quot;]]) <br /> <br /> כאשר אישר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ&quot;ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר, עברה הישיבה מתל אביב [[תומכי תמימים לוד|ללוד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[דוד עבדי]]<br /> * [[חייל בשירות הרבי]]<br /> * [[הפרטיזן]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ת]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=13675 2007-08-20T22:45:24Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי ר' מנחם מענדל נחשון. הישיבה מונה כיום כארבעים [[תמימים]].<br /> <br /> על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש&quot;פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ&quot;פ&quot; וממילא ירד הנושא מהפרק. <br /> <br /> לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ&quot;ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. <br /> <br /> עברו כמה שנים עד שבשנת תשס&quot;ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: &quot;ענייך קודמין&quot;. בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.<br /> <br /> לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לתמימים אחרי &quot;[[קבוצה]]&quot; שרוצים ללמוד ל&quot;[[סמיכה לרבנות]]&quot; ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. <br /> <br /> [[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br /> <br /> תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע&quot;י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל&quot;ישיבה גדולה&quot; בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב&quot;דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br /> <br /> הישיבה משמשת גם כ[[בית חב&quot;ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.<br /> *משגיח ראשי: הרב שלמה חיים עזאגווי <br /> *משגיח: הרב אורן סיבוני. <br /> *[[משפיע]] כללי: הרב אלעזר קעניג.<br /> *ר&quot;מ שיעור א': הרב שלום דובער פריימן.<br /> *משפיע שיעור א': הרב לוי&quot;צ נחשון. <br /> *ר&quot;מ בשיעור ב': הרב משה קורנווייץ.<br /> *משפיע בשיעור ב': הת' יוסף יצחק סגל.<br /> *ר&quot;מ בשיעור ג': הרב מ&quot;מ יונה נבון.<br /> *משפיע בשיעור ג': הרב מ&quot;מ פרידמן.<br /> *משיב: הרב מרדכי גרוסמן.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *מנכ&quot;ל: הר' ליאור מנור. <br /> *הר' אורן סיבוני. <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|נ]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%9E%D7%A6%D7%94&diff=13674 2007-08-20T22:40:09Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>בשנת [[תשי&quot;ד]] הכריז [[הרבי שליט&quot;א]] על 'מבצע מצה'. הרבי הורה על כל מי שהוא בעל השפעה על יהודי, שאם יהיו לו מצות שמורות בליל הסדר, ישתמש בהם הלה לקיום המצוה, ישלחו לאותו יהודי מצות שמורות, עגולות, מ'אפיית יד' על מנת שישתמש בהם. החל משנת תשי&quot;ד, נוהגים חסידי חב&quot;ד ברחבי העולם לשלוח לידידים ומכרים מצות לליל הסדר, והדבר אף נכתב בשעתו בספר המנהגים כחלק ממנהגי חג הפסח. <br /> <br /> במסגרת המבצע חולקו מצות עבודת יד לראשי המדינה, אנשי כוחות הביטחון ובעצם לכל יהודי מעם ישראל.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=13665 2007-08-20T06:49:42Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>&quot;ועד שומרי שבת ליובאוויטש&quot; הוקם על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת תש&quot;ז, למען שמירת השבת בקרב יהודי ארצות הברית. באותן שנים קשה (עד כמעט בלתי אפשרי) היה לשמור שבת בארצות הברית, שכן הייתה זו דרישה בסיסית לעבוד שבעה ימים בשבוע. מי שלא קיבל תנאי זה, פוטר מיידית ללא יכולת טענה. <br /> <br /> כדי לחזק את הנושא, להסבירו ולתמוך ביהודים, הקים הרבי הריי&quot;צ את הוועד שמטרתו הייתה לשלוח מידי שבת תמימים דוברי אנגלית לבתי הכנסת על מנת שיעוררו על חשיבות שמירת השבת, וכן לארגן שיעורים בהלכות שבת. <br /> <br /> בהוראת הרבי הריי&quot;צ נבחר הרב [[שמואל זלמנוב]] כיושב ראש הוועד. זה החל בפעולתו ביום ב' בניסן תש&quot;ז, כאשר חברי הועד שלחו אגרות מיוחדות אל חסידי חב&quot;ד, מנהלי בתי כנסת, רבנים וגבאים ועוד. המכתב עורר לפתוח שיעורים חדשים בהלכות שבת בכל בתי הכנסת. על מכתבים אלה חתם הרב זלמנוב. <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9B%22%D7%91&diff=13664 2007-08-20T06:46:53Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[ניגון]] זה הוא אחד מניגוני חב&quot;ד שלא התאפשר לברר בדיוק מהו מקורם ומיהו מחברם, אך מרגלא בפי [[חסידי חב&quot;ד]] לשוררם ב[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות ובכל עת שירה. הקו האופייני של ניגונים אלו הוא; רגשיות השירה, דבקות ה[[נפש]] והתעוררות ה[[לב]] ל[[תשובה]] ועליה.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קכ&quot;ב ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=13663 2007-08-20T06:44:20Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:קראתי ואין עונה.jpg|left|thumb|280px|קראתי ואין עונה]]<br /> קראתי ואין עונה הינו ספר המתעד את מאבקו של [[הרבי שליט&quot;א]] נגד ויתורים ומסירת שטחי ארץ ישראל.<br /> <br /> הספר יצא בתחילה בכרך אחד, כשלאחר מכן יצא בשני כרכים כולל יומן מאורעות מפורט, ומפתח עניינים.<br /> <br /> הספר מכיל 400 שיחות, מכתבים, ומפגשים של הרבי עם מנהיגים ביניהם: משה קצב, אריאל שרון, יצחק שמיר, האדמו&quot;ר מגור, גאולה כהן, הרב לוינגר, שמעון פרס, ועוד.<br /> <br /> השיחות עצמן מובאות בספרים בסדר כרונולוגי של השנים, לפי סדר אמירתן, כך שהקורא יכול להתרשם כיצד הרבי שליט&quot;א ניהל את המאבקים במשך השנים לפי כל נושא שעלה על סדר היום. לאחר מלחמת ששת הימים הרבי שליט&quot;א דיבר על הסכמי הפסקת האש; לפני מלחמת יום הכיפורים דיבר הרבי שליט&quot;א נגד תוכנית קו בר לב בקדמת סיני, בזעקו שהקו יוביל למלחמה עקובה מדם. כמו כן דיבר על הסכמי שביתת נשק, שיובילו לשפיכת דם. בזמנים מאוחרים יותר דיבר על הסדרי הביניים כמו הסכמי קעמפ דוויד, גירוש יהודים מימית, הסכם לונדון, ועידת מדריד. <br /> <br /> בסדרת הספרים הנוכחית מופיעות למעלה משלש מאות שיחות ומכתבים, זאת בנוסף לשיחות של הרבי שליט&quot;א בענייני היום עם אישים שונים. <br /> <br /> <br /> 2 כרכים, 1200 עמ'.<br /> <br /> {{ארון הספרים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=13662 2007-08-20T06:37:54Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ניגון ה'''תפלה לימים נוראים''' המקובל אצל עם ישראל התגלה ל[[מהר&quot;ל מפראג]] אשר ביקש שיגלו לו משמים ניגונים לתפלה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר רחמים העליונים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אמר על ניגונים אלו שהם משירי הלויים ב[[בית המקדש]] ולכן הקפידו מאוד שהחזנים למיניהם לא ישנו מנוסח זה. אמנם היו חזנים מיוחדים ב[[ליובאוויטש]] שהיה להם את סגנונם המיוחד בו היו מנגנים את נוסח התפילה של המהר&quot;ל מפראג, כאלו היו ר' [[איסר דער חזן]] ור' [[יחיאל הלפרין]].<br /> <br /> ישנם שלושה ניגוני תפלה לימים נוראים והם מ[[ניגון צ&quot;ז]] עד [[ניגון צ&quot;ט]] שב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני תפלה לימים נוראים|ניגוני תפלה לימים נוראים]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=13661 2007-08-20T06:34:53Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>מילות הניגון: אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]], ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.<br /> (עיקר הי&quot;ב - מ&quot;י&quot;ג עיקרי האמונה&quot;).<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגונים שונים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=202 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ&quot;ק מה&quot;מ שליט&quot;א]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A2%22%D7%96_(%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%9D_%D7%9B%D7%9F)&diff=13660 2007-08-20T06:32:53Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מהתבוננות ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב&quot;ד]] מידי שבת בשבתו.<br /> <br /> כידוע, לא הכניס [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שה[[חסידים]] מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת [[ניגוני חב&quot;ד]] בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל ניגונים אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.<br /> <br /> ב- [[770]] ובקהילות חב&quot;ד בעולם, נהוג לנגן ניגון זה בליל יום הכיפורים עם מילות הפיוט &quot;אמנם כן, יצר סוכן, בנו בך להצדק, רב צדק ועננו סלחתי&quot; וכו'.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ע&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/077.rm&amp;gif=077 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=494 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=67 לשמיעת הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=939 לשמיעת הניגון מתוך &quot;התוועדות חסידית&quot;]<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=13659 2007-08-20T06:25:25Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:דעת תורה.jpg|left|thumb|300px|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]<br /> <br /> הספר &quot;דעת תורה&quot; נכתב על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> הספר עוסק במשנת [[הרבי מלך המשיח ]] אודות האיסור למסור שטחים לנכרים. הספר מבוסס על שיחות שאמר הרבי שליט&quot;א מאז מלחמת ששת הימים אודות חומר האיסור למסור שטחים לנכרים והסכנה לעתיד עם ישראל באם ימסרו שטחים. <br /> <br /> הספר מחולק לחמישה עשר פרקים. ההגדרה ההלכתית של תקופתנו, ארץ ישראל לגבולותיה שייכת לעם ישראל, כח מעשיו הגיע לעמו, החזרת שטחים סכנת נפשות, קעמפ דוייד – הסכמי כניעה, החזרת שטחים תקרב את המלחמה, מהי הדרך למניעת מלחמה, יישוב שטחי ארץ ישראל, המצב המבהיל בחברון וירושלים, איסור לא תחנם, ועוד. הספר נכתב בהוראה ישירה של הרבי מלך המשיח למחבר הרב שלום דובער וולפא בשנת תשל&quot;ט במהלך הסכמי קעמפ דויד. הרבי שליט&quot;א עצמו נהג לשלוח ספר זה לרבנים ואישי ציבור כדי שילמדו את שיטת ההלכה בנושאי ארץ ישראל. לחסידיו ושלוחיו ציווה הרבי מלך המשיח ללמוד מתוך ספר זה כדי לדעת להשיב על טענות ומענות בנושאי ארץ ישראל. <br /> <br /> 281 עמ' <br /> <br /> {{ארון הספרים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=13658 2007-08-20T06:09:14Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;&quot;<br /> |-<br /> | דף זה הינו '''ארגז החול''' של [[חב&quot;דפדיה]]. מטרתו של דף זה, לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של חב&quot;דפדיה. על מנת לערוך עמוד זה לחצו על הסימנייה '''עריכה''' בראש העמוד. <br /> |-<br /> |<br /> התוכן בדף זה ינוקה מדי פעם ללא אזהרה מראש. לכן, ממש לא מומלץ להשתמש בארגז לכתיבת ערכים, אלא רק לניסויי עריכה. טקסט שברצונכם לשמור עד לכתיבת הערך בפועל, מומלץ לשמור [[דף משתמש|בדף משתמש]]/ארגז חול משלכם. <br /> |-<br /> |<br /> {{שאלה}}<br /> |}<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות|ארגז חול]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=13655 2007-08-20T05:56:06Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 90%;&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCCCFF;&quot; | חודשי השנה<br /> |-<br /> |<br /> [[תשרי]] | [[חשון]] | [[כסלו]] | [[טבת]] | [[שבט]] | [[אדר]] | [[ניסן]] | [[אייר]] | [[סיון]] | [[תמוז]] | [[אב]] | [[אלול]] <br /> |}<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=13652 2007-08-20T05:29:47Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;&quot;<br /> |-<br /> | דף זהו הינו '''ארגז החול של חב&quot;דפדיה'''. מטרתו של דף זה, לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של חב&quot;דפדיה. על מנת לערוך עמוד זה לחצו על הסימנייה '''עריכה''' בראש העמוד. <br /> |-<br /> |<br /> התוכן בדף זה ינוקה מדי פעם ללא אזהרה מראש. לכן, ממש לא מומלץ להשתמש בארגז לכתיבת ערכים, אלא רק לניסויי עריכה. טקסט שברצונכם לשמור עד לכתיבת הערך בפועל, מומלץ לשמור [[דף משתמש|בדף משתמש]]/ארגז חול משלכם. <br /> |-<br /> |<br /> {{שאלה}}<br /> |}<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות|ארגז חול]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=13651 2007-08-20T05:28:46Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;&quot;<br /> |-<br /> | דף זהו הינו '''ארגז החול של חב&quot;דפדיה'''. המטרה בדף זה לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של חב&quot;דפדיה. על מנת לערוך עמוד זה לחצו על הסימנייה '''עריכה''' בראש העמוד. <br /> |-<br /> |<br /> התוכן בדף זה ינוקה מדי פעם ללא אזהרה מראש. לכן, ממש לא מומלץ להשתמש בארגז לכתיבת ערכים, אלא רק לניסויי עריכה. טקסט שברצונכם לשמור עד לכתיבת הערך בפועל, מומלץ לשמור [[דף משתמש|בדף משתמש]]/ארגז חול משלכם. <br /> |-<br /> |<br /> {{שאלה}}<br /> |}<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות|ארגז חול]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=13649 2007-08-20T05:26:14Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;&quot;<br /> |-<br /> | דף זהו הינו '''ארגז החול של חב&quot;דפדיה'''. המטרה בדף זה לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של חב&quot;דפדיה. על מנת לערוך עמוד זה לחצו על הסימנייה '''עריכה''' בראש העמוד. <br /> |-<br /> |<br /> התוכן בדף זה ינוקה מדי פעם ללא אזהרה מראש. לכן, ממש לא מומלץ להשתמש בארגז לכתיבת ערכים, אלא רק לניסויי עריכה. טקסט שברצונכם לשמור עד לכתיבת הערך בפועל, מומלץ לשמור [[דף משתמש|בדף המשתמש]] שלכם. <br /> |-<br /> |<br /> {{שאלה}}<br /> |}<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות|ארגז חול]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=13648 2007-08-20T05:25:31Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;&quot;<br /> |-<br /> | דף זהו הינו ''''ארגז החול' של חב&quot;דפדיה'''. המטרה בדף זה לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של חב&quot;דפדיה. על מנת לערוך עמוד זה לחצו על הסימנייה '''עריכה''' בראש העמוד. <br /> |-<br /> |<br /> התוכן בדף זה ינוקה מדי פעם ללא אזהרה מראש. לכן, ממש לא מומלץ להשתמש בארגז לכתיבת ערכים, אלא רק לניסויי עריכה. טקסט שברצונכם לשמור עד לכתיבת הערך בפועל, מומלץ לשמור [[דף משתמש|בדף המשתמש]] שלכם. <br /> |-<br /> |<br /> {{שאלה}}<br /> |}<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות|ארגז חול]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%90_%D7%AA%22%D7%A9&diff=13647 2007-08-20T05:23:50Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 90%;&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCCCFF;&quot; | ימי חב&quot;ד בין השנים תרנ&quot;א - ת&quot;ש<br /> |-<br /> |<br /> [[תרנ&quot;א]] | [[תרנ&quot;ב]] | [[תרנ&quot;ג]] | [[תרנ&quot;ד]] | [[תרנ&quot;ה]] | [[תרנ&quot;ו]] | [[תרנ&quot;ז]] | [[תרנ&quot;ח]] | [[תרנ&quot;ט]] | [[תר&quot;ס]] | [[תרס&quot;א]] | [[תרס&quot;ב]] | [[תרס&quot;ג]] | [[תרס&quot;ד]] | [[תרס&quot;ה]] | [[תרס&quot;ו]] | [[תרס&quot;ז]] |[[תרס&quot;ח]] | [[תרס&quot;ט]] | [[עת&quot;ר]] | [[תרע&quot;א]] | [[תער&quot;ב]] | [[תרע&quot;ג]] | [[תרע&quot;ד]] | [[תרע&quot;ה]] | [[תרע&quot;ו]] | [[תרע&quot;ז]] | [[תרע&quot;ח]] | [[תרע&quot;ט]] | [[תר&quot;פ]] | [[תרפ&quot;א]] | [[תרפ&quot;ב]] | [[תרפ&quot;ג]] | [[תרפ&quot;ד]] | [[תרפ&quot;ה]] | [[תרפ&quot;ו]] | [[תרפ&quot;ז]] | [[תרפ&quot;ח]] | [[תרפ&quot;ט]] | [[תר&quot;צ]] | [[תרצ&quot;א]] | [[תרצ&quot;ב]] | [[תרצ&quot;ג]] | [[תרצ&quot;ד]] | [[תרצ&quot;ה]] | [[תרצ&quot;ו]] | [[תרצ&quot;ז]] | [[תרח&quot;צ]] | [[תרצ&quot;ט]] | [[ת&quot;ש]]<br /> |}<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות|ימי חב&quot;ד - תרנ&quot;א ת&quot;ש]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=13646 2007-08-20T05:19:18Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>הרב דוד פלדמן הגיע מארץ ישראל ל[[קראון הייטס]] בערך בשנת [[תשל&quot;ה]]. החל לעבוד ב[[ועד הנחות התמימים]], שם פעל במרץ רב לשיפור העבודה הן בחזרת ו[[הנחה|הנחת]] ה[[שיחה|שיחות]] והן בשליחתן במהירות לריכוזי [[אנ&quot;ש]] ברחבי העולם. תוך תקופה קצרה הפך ר' דוד להיות ראש הועד ועסק בזה עד סוף שנות הלמדי&quot;ם, אז נסע ל[[ארץ הקודש]] ואת המשך העבודה העביר לידי ר' [[סימון ג'יקובסון]] שהמשיך ואף פיתח את העבודה.<br /> <br /> כשחזר ר' דוד לחצרות קדשינו בשנת [[תשמ&quot;א]] החל שוב לעסוק בהנחת שיחותיו של הרבי אך הפעם ב[[לשון הקודש]], אף מערכת זו התפתחה במשך השנים והלא היא ה&quot;[[ועד הנחות בלה&quot;ק]]&quot;, כל זה במקביל ל[[ועד הנחות התמימים]] בראשות ר' סימון שהניחו את שיחות הרבי ב[[אידיש]].<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פ]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13645 2007-08-20T05:12:13Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>ב[[כ&quot;ו אייר תרי&quot;ז]] נפטר הרב ה[[חסיד]] [[יצחק אייזיק מהומיל]]. <br /> <br /> חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו&quot;ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו&quot;ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו&quot;ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הרים את ידיו הקדושים למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצצר נפטר רבי אייזיק.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=13643 2007-08-20T05:05:04Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:555.jpg|left|thumb|250px|כריכת הסט &quot;בית חיינו&quot;]]<br /> '''בית חיינו''' הוא שמו של סט ספרים, שבהם נכרכו [[גליון בית חיינו|גליונות בית חיינו]] שיצאו בשנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ב]]. הגיליון היה מדווח בקביעות על הנעשה והנשמע בחצרו של [[הרבי]] שליט&quot;א מליובאוויטש - [[770]] בשבוע החולף; תוכן השיחות שאמר [[הרבי]], מענות מיוחדות, אירועים ו[[התוועדויות]], ביקורים של אישים שונים בחצר [[ליובאוויטש]] ועוד.<br /> <br /> 130 הגליונות הודפסו על-גבי נייר כרומו משובח, ויצאו-לאור בחמישה כרכים - 2,500 עמודים. <br /> <br /> הספרים הוכנו לדפוס על ידי [[מכון מלכות שבתפארת]] ויצאו לאור על ידי [[מ.מ.ש הוצאה לאור]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גיליון בית חיינו]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]</div>

מענדי פ. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=13628 2007-08-20T04:48:49Z

<p>מענדי פ.: </p> <hr /> <div>[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|250px|מציוריו של [[זלמן קליינמן]] - [[חסיד]] לאחר אמירת 'לחיים']]<br /> על &quot;משקה&quot; אומרים [[חסיד|החסידים]] 'לחיים' [[התוועדות|בהתוועדוית]]. ה'משקה' הינו משקה אלכוהולי.<br /> <br /> ידועה התוועדות [[פורים]] [[תשח&quot;י]] בה אמר [[הרבי]] 'לחיים' על המשקה בנדקטין. <br /> <br /> בשנים הראשונות השתמש הרבי במשקה הנקרא בנדקטין (צהוב) ובעקבות מעשה שהי' עבר הרבי להשתמש במשקה 'סמירנוף' (לבן) אשר עד היום הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב[[770]].<br /> <br /> ==נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות ==<br /> <br /> &quot;באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים. <br /> <br /> ב) הרב המגיד ממעזריטש הי' עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהי' נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא &quot;לחיים ולברכה&quot; אותיות לב-רכה הצ&quot;צ אמר ע&quot;ז דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר. אאמו&quot;ר אמר: א חסיד מאכט סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכן ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגן בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט?&quot; (ספר היום יום, כ&quot;ט אדר א')<br /> <br /> <br /> ==תכונותיו של ה'משקה' ==<br /> <br /> *'משקה' הוא שמן מכונות חסידי. כידוע, במכונות גדולות בהן יש חלקי מתכת רבים המתחככים האחד בשני - יכולה ההתחככות ליצור חום לא רצוי והמכונה תישחק. לשם כך מכניסים 'שמן מכונות' הגורם לחלקים לנוע באופן חלק לאורך ימים ושנים טובות. כן הוא ה'משקה'; כשאנו נמצאים בחיים הרגילים - יש לנו חלקים ה'מתחככים' אחד בשני, יש לנו גם התחככות עם ענינים רוחניים - 'מנהג כזה לא נח לי', 'ההידור ההוא יותר מידי עבורי'. ה'משקה' מרכך אפוא את הקצוות, וגורם לכולנו להתרומם יחדיו מעל החיים הרוחניים בלי חיכוכים מיותרים. <br /> <br /> *&quot;ה'משקה' הוא דבק חסידי - הוא מאחד את כולנו בהתוועדות בבחינת 'גדולה לגימה שמקרבת'. <br /> <br /> *&quot;ה'משקה' הוא חומר דלק חסידי - פעמים, שהאש אי שם בחדרי ליבו של אדם מתעמעמת והולכת, נוטל הוא מעט 'משקה', וזה 'מפעפע' וחודר את כל השכבות והסירכות עד שמגיע אל הניצוץ - ואז - נדלקת בעירה חסידית גדולה. <br /> <br /> *&quot;[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע אמר כי 'עצם ה'משקה' צריך להיות מושלל אצל חסידים, ואם כן, זהו פלא כיצד מגיעים חסידים ל'משקה'. <br /> <br /> &quot;אלא מאי? העניין הוא, שכשלוקחים במדידה את הכמות הרצויה - הדבר מועיל, האש נדלקת; ניתן לשבת עם השני עם כל האהבה, וניתן לומר לשני באהבה אמיתית מה לשפר. אבל כשלוקחים יותר מידי, זה יכול לגרום לשריפה ר&quot;ל. כששמים יותר מידי דבק - העצמים המודבקים מחליקים ולבסוף לא נדבקים; אם ישימו יותר מידי 'שמן מכונות' תהיה הצפה, והמכונות תיהרסנה. <br /> <br /> *&quot;צריך להפנים, כי 'משקה' הוא לא ההתוועדות. 'משקה' הוא פתח. 'לחיים' הוא כלי עזר, אך לא העיקר. <br /> <br /> ==התקנה הידועה==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] נתן הרבי כללים לשתיית 'משקה': מותר לשתות שלש כוסיות וכולן ביחד שלא תעבורנה את הרביעית, ובמקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות ופשוט לא לשתות. כמו כן, אין לעשות קידוש על 'משקה' בשום אופן. וכשעושים קידוש על יין, לא לגמור את כל הכוס, אלא רוב כוס. <br /> <br /> תקנות אלו מיועדים לכלל החסידים שגילם אינו עולה על 40. <br /> <br /> באחת הפעמים הרבי אף התבטא בחריפות רבה נגד השותים יתר על המידה. הרבי אמר כי אין הם [[שלוחים|שלוחיו]], ומבקש מהם שלא לצאת לענינים שבשליחותו. הדברים נאמרו כלפי ההולכים [[תהלוכה|בתהלוכות]] ב[[שמחת תורה]] וב[[שבועות]], יציאה בשליחות ה[[מל&quot;ח]] ועוד. הרבי התבטא 'וואס שלעפסטו מיר אריין' [= מדוע סוחב אותי אתה לשם]?&quot; <br /> <br /> ===ההבדל בין דורנו לדורות הקדומים===<br /> <br /> &quot;הרבי כתב אל המשפיע ר' [[פרץ מוצקין]] ע&quot;ה את ההבדל בין הדורות הקודמים לדורותינו בעניין 'משקה', ומציין שם שתי נקודות: <br /> <br /> א. כי ניתנו כבר הכוחות ל[[אנ&quot;ש]], על ידי רוב המאמרים הקלים [[שיחה|והשיחות]] בעניינים של הסברה והבנה, לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים ל'משקה' בשופי, ודי ומספיק גם המעט בזה. <br /> <br /> ב. כיוון שהיום התרבתה העבודה בהפצת המעיינות חוצה, וענין השתיה יכול לבלבל בזה - לכן הרבי מגביל כיום את שתיית ה'משקה'. <br /> <br /> === 'תחליפים' ל'משקה' ===<br /> <br /> הרבי ביאר שיינה של תורה - תורת החסידות - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה [[מאמר|מאמרי]] חסידות ו&quot;כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות...&quot; <br /> <br /> גם לאנ&quot;ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'. <br /> <br /> חסיד בשם יצחק הולצמן נכנס ל[[יחידות]] לרבי בחודש [[אדר]] בשנת [[תשל&quot;ו]] ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. <br /> <br /> הרבי הגיב בצורה מיוחדת: הוא הרים את שתי ידיו הקדושות על השולחן, הגביה את עיניו הק', דפק בחוזקה על שולחנו ואמר: אין צורך ב'משקה', אף לא ביין, אפשר פשוט להתוועד עם סודה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

מענדי פ.