https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99+%D7%9C. חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-06T02:32:08Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=488577 בנימין לויטין 2021-08-04T15:27:41Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין לויטין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> [[קובץ:לויטין.jpg|שמאל|ממוזער| בנימן לויטין בצעירותו לומד בזאל הקטן]] <br /> [[הרב]] '''בנימין הלוי לויטין''' ([[תרע&quot;ח]] - [[י&quot;ח תשרי]] [[תשע&quot;ד]]), היה מזקני [[אנ&quot;ש]] בארצות הברית, ממקימי [[ניחו&quot;ח]] וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב בנימין נולד לאביו, ה[[משפיע]] הרב [[שמואל לויטין]], לערך בשנת [[תרע&quot;ח]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. בשנת [[תרצ&quot;ד]] למד ב[[מלחובקה]] (פרבר מחוץ למוסקבה) אצל ר' [[רפאל כהן]], ר' [[אלחנן מרוזוב]] ור' [[פנחס שרייבר]] עם [[תמימים]] מקומיים. הלימודים ומקום ה[[שינה]] היו ב[[בית כנסת]] חב&quot;ד המקומי.<br /> <br /> בחתונתו בשנת [[תש&quot;ו]] זכה ש[[הרבי]] היה ה[[מסדר קידושין]]. היה ממייסדי ומקימי ארגון [[ניחו&quot;ח]] לשימור והפצת [[ניגוני חב&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;נ]] מינה אותו הרבי להיות חבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]].<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ח בתשרי]] [[תשע&quot;ד]] בגיל 96.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;ילדיו<br /> * ר' [[שלום בער לויטין]] - [[שליח]] בסיאטיל וושינגטון.<br /> * מרת פריידא אנדרוזיער, קראון הייטס.<br /> * מרת טעמא ע&quot;ה אשת [[אברהם גרליצקי]], קראון הייטס.<br /> * מרת דבורה קארנפעלד, שליחה בסיאטיל וושינגטון.<br /> * ר' יוסף לויטין, קראון הייטס.<br /> * גיסו, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].<br /> <br /> {{מיון רגיל: לויטין בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ד]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_(%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8)&diff=488576 רב (תואר) 2021-08-04T15:24:45Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>{{להשלים|סיבה=הערך דל מאוד וחסר בו דברים מהותיים על המשמעות של רב|כל הערך=כן}}{{פירוש נוסף|נוכחי=תואר המקובל &quot;רב&quot;|אחר=ה[[אמורא]] רב|ראו=[[רב (אמורא)|רב]]. אם התכוונתם לדיין בבית הדין, ראו [[מורה הוראה]]}}<br /> <br /> '''רב''' הוא כינוי למורה הוראה בישראל. הכינוי 'רב' התחיל להיות נפוץ לרבני בבל. כדברי ה[[זוהר]] 'כָּל רַב מִבָּבֶל. וְרִבִּי מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.{{הערה|זהר חדש ספרא תנינא. הובא ונתבאר ב[[ספר הליקוטים]] לה[[צ&quot;צ]] ערך רב ורבי}}.<br /> <br /> במשך הדורות, בראש כל קהילה יהודית עומד רב שעוסק בהוראה, בקביעת [[הלכה]], בשיפוט על פי דיני התורה, בפיקוח על [[כשרות]] ובניהול עניני היהדות בקהילה.<br /> <br /> בכדי שיוכל ה'רב' לפסוק הלכה, הוא נצרך לקבל '[[סמיכה]]' לרבנות.<br /> <br /> ב[[היום יום]] מובא כי &quot;הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם ה[[גוף]] בריא&quot;{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/כ&quot;ג אדר א'|לוח היום יום כ&quot;ג אדר א']].}}.<br /> == עשה לך רב ==<br /> {{ערך מורחב|עשה לך רב}}<br /> הרבי עורר על כך שכל יהודי צריך לעשות לו רב ומורה דרך, על-פי הוראת המשנה ב[[מסכת אבות]]: &quot;עשה לך רב&quot;.<br /> <br /> == האחריות של רב ==<br /> מובא בספר [[היום יום]] שרבי [[שלום דובער שניאורסון]] אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: רב צריך בכל עת ובכל רגע לזכור, שתמיד הוא עומד על הסף שבין מזכי הרבים או חס ושלום מחטיאי הרבים, על הגבול של עומק רום ועומק תחת, וכל העניינים צריכים לנגוע לו בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא{{הערה|1= היום יום - כ&quot;ג אדר ב'.}}.<br /> <br /> == כבוד התורה ==<br /> <br /> [[הרבי]] מקפיד ביותר על כבודו של [[רב]]. כאשר ב[[770]], לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה ב[[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ז]], אמר הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב בתחילה להתנצל, ולאחר שבמשך חצי שנה לא התיחס הרבי אליו, התנצל הגבאי ברבים.<br /> <br /> ==מרא דאתרא==<br /> הרב מכונה בשם 'מרא דאתרא', שפירושו המילולי הוא &quot;אדון המקום&quot;, היות ועל פי הלכה על תושבי המקום להישמע להוראותיו, גם כאשר רבנים אחרים פוסקים אחרת ממנו, הן משום כבודו של הרב{{הערה|שו&quot;ת הרשב&quot;א א, רנג.}}, והן על מנת להימנע מהסגת גבולו{{הערה|ערוך השולחן, יורה דעה רמב, סג.}}, וכן יש לכך השלכות הלכתיות נוספות, דוגמת האיסור לרב המתארח במקום לפסוק הלכה לתושבי המקום ללא רשותו, האיסור לחתן זוגות ללא רשותו של רב הקהילה המקומי, להכניס בשר שנשחט ללא רשותו, אף שהוא כשר למהדרין{{מקור}}, החיוב שדווקא הוא יבדוק את סכין השחיטה של השוחטים המקומיים{{הערה|שו&quot;ת שיבת ציון סי' כג.}}, ועוד.<br /> <br /> הרבי ייחס חשיבות רבה לכבד את המרא דאתרא כבעלי המקום, וציין כי בעבר כאשר רב חשוב היה נוסע ממקום למקום, בכל עיר שהיה נכנס היה מקפיד לערוך ביקור נימוסין בביתו של הרב המקומי, המרא דאתרא{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד&quot;מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''רב - מורה דרך''' - ליקוט משיחות ודברי הרבי אודות מרא דאתרא, כפר חב&quot;ד תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=488575 משה דב זילברשטרום 2021-08-04T15:18:13Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> [[הרב]] '''משה דב זילברשטרום''' הוא מחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק, [[משפיע]] כללי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת ציפורה ביתו של הרב שניאור סגל מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית.<br /> <br /> משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9F&diff=488574 סביבון 2021-08-04T15:17:25Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]]<br /> ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ&quot;ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון &quot;כִּרְכָּר&quot;, &quot;חזרזר&quot;, ו&quot;מגדל עוז&quot;.}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ&quot;ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.<br /> <br /> ==משחק הסביבון==<br /> הסביבון המסורתי הינו בצורת קובייה עם חוד מצידה התחתון, ומקל קצר בצד העליון. על כל אחת מארבעת צדדיה של הקוביה, מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אחת מהאותיות נ-ג-ה-ש.<br /> <br /> לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות{{הערה|באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה&quot;ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.}}, האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה ('''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת{{הערה|[[רבי נחמן מברסלב]] מוסיף ראשי תיבות נוספים: &quot;נבדל&quot;, &quot;גלגל&quot;, &quot;היולי&quot;, &quot;שפל&quot;.}}.<br /> <br /> ילדי [[ישראל]] נהגו לשחק ב[[סביבון]] על [[דמי חנוכה|דמי החנוכה]] שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה:<br /> <br /> *'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור) <br /> *'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום)<br /> *'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום)<br /> *'''[[ש]]''' = שטעל איין{{הערה|כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט {{=}} רע).}} = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה)<br /> <br /> ההחלפה של האות ש' באות פ', החלה בתחילת המאה העשרים כאשר רבים מבני ישראל חזרו להתיישב בארץ הקודש, מתוך כוונה להצביע על כך שהנס אירע כאן, בארץ ישראל{{הערה|החלפת האות ש' בפ' מוזכרת בכמה מקומות בספרים והחוברות שנדפסו עם חותמת [[קה&quot;ת]], והיו למראה עיני הרבי. ראו לדוגמא [[שיחות לנוער]] חלק ז' עמוד 1110.}}.<br /> <br /> במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים{{הערה|ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת ש[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] הביאה לבנה בן השש סביבון מלא במטבעות שוקולד, ולאחר מכן אף שיחקה עמו בסביבון.}}, ויצרנים שונים מפיקים משחקי סביבון בגדלים וצבעים שונים, כשרבים מהם כלל לא מתאימים עם מטרתו המקורית של משחק הסביבון היות והם מיוצרים בלי פאות, ועל חלקם גם אין אותיות.<br /> <br /> בחזית [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]], מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם.<br /> <br /> ==משמעות המשחק==<br /> גדולי החסידות{{הערה|האדמו&quot;ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה&quot;ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה&quot;פ הוא 'מנחם'.<br /> <br /> [[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ&quot;ח חלק ב' עמוד 512.}}.<br /> <br /> הרבי אף מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: &quot;ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''&quot;, שתיבה זו היא אותם אותיות של &quot;נגהש&quot;, ומציין לספר '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ז חלק ב' עמוד 185.}}.<br /> <br /> אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.<br /> <br /> בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: &quot;היות וחנוכה לא הייתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה&quot;. ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב&quot;ד' גליון 7 עמוד 94.}}, שב[[פורים]] ההתעוררות הייתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ב[[רעשן]] שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת ב[[חנוכה]] ההתעוררות הייתה מצד הקב&quot;ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה הייתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא.<br /> <br /> בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]].}}, וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו.<br /> <br /> בעת ביקורו של הרבי ב[[פריז]] בשנת [[תש&quot;ז]], העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול{{הערה|ימי מלך ח&quot;ג ע' 986.}}.<br /> <br /> ה[[משב&quot;ק]] ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]] מספר כי באחת מסעודות החנוכה פנה הרבי לבנו [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף]] ושאלו: &quot;יש לך סביבון לשחק בו&quot;? כשענה שיש לו בבית, הוציא הרבי מטבע &quot;ניקל&quot; מכיסו, ובתנועה זריזה סובבו על-גבי השולחן כסביבון... אחר כך נתן הרבי את המטבע לילד וביקשו שינסה לעשות זאת{{הערה|בית משיח גליון 15}}. בהזדמנות אחרת הסביבון היה ברשותו, והרבי נטל אותו וסובבו על ראשו (כשהמקל לכיוון הקרקע), [[הרבנית חיה מושקא]] התבטאה כי מחזה זה היה &quot;פנטסטי&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> לקראת ההוצאה לאור של גליון [[משיח טיימס]] בחודש כסלו תשד&quot;מ הכניסו את ציור שער הגליון להגהה אצל הרבי, והרבי הורה להוסיף ציור של סביבון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *יצחק יהודה רוזן, '''משחק הסביבון בחנוכה''', [[שבועון בית משיח]] גליון 305 עמוד 58<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/596856 הסביבון: הוראות משחק, וגם המסר בן אלפי השנים]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> * הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', אור ישראל - מאנסי, שנה ד גליון ב', עמוד נ ואילך<br /> * הרב ישראל תנחום דרדק, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&amp;st=&amp;pgnum=44&amp;hilite= דיני ומנהגי חנוכה]''', קובץ אור ישראל מהדורת תשס&quot;ח, פרק א' סעיף כ&quot;ד עמוד כד ואילך<br /> *{{קישור חבד און ליין|101849|חג החנוכה והסביבון באספקלריה לאומית ● מאמר דעה||ג' טבת תשע&quot;ז}}<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חנוכה]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94&diff=488573 בעל תשובה 2021-08-04T15:16:09Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>'''[[בעל תשובה]]''' הינו תואר ל[[יהודי]] שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[חסידות חב&quot;ד]] ישנם מאות ואלפים של [[חסיד]]ים כאלה שחזרו ב[[תשובה]] לאחר שנפגשו עם [[הרבי]] או עם חסידיו. <br /> <br /> ברחבי [[ארץ הקודש]] ובעולם כולו קיימים [[ישיבה|ישיבות]] לאותם [[תמימים]], בהם לומדים הבחורים לימודים [[הלכה|הלכתיים]] בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ו[[גמרא]]. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.<br /> <br /> ב[[תורת חסידות חב&quot;ד|חסידות חב&quot;ד]] מקבל המושג &quot;בעל תשובה&quot; משמעות עמוקה יותר, לפיה גם [[צדיק]] צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.<br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד&quot;פ קכט, ג.}}:<br /> <br /> ה[[אהבה]] של ה&quot;בכל מאדך&quot;, היא [[אהבה]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]] ממש שנקרא [[בעל הרצון]], שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]], ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא &quot;מאדך&quot; בלי גבול, שאין [[אהבה]] רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל.<br /> <br /> אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. <br /> <br /> מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא &quot;[[אור]] [[פנים|פני]] [[מלך]] חיים&quot;. כי על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו [[מרירות]] גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק ה[[לב]], כמו המעשה הידוע ב[[רבי אלעזר בן דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] ב[[בכייה]] כו', דהיינו שמידת ה[[גבורה|תגבורת]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק]] בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי ה[[מוח]] והלב יכולים להשיג כלל{{הערה|והיינו מה שכתוב ב[[זוהר]] ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מושכים את [[הקב&quot;ה]] בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} <br /> <br /> תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק&quot;ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת ה[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הוא בבחינת כליון הנפש - &quot;כלתה נפשי&quot;, וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]].<br /> <br /> בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.<br /> <br /> == בעל תשובה בחב&quot;ד ==<br /> כיום מצויות ישיבת חב&quot;ד רבות לבעלי תשובה. בישיבות אלו ניתן דגש על יחס, אישי, חם ואוהב עם שימת לב לפרטים הקטנים בחייהם של התלמידים.<br /> <br /> לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה.<br /> <br /> בכל ישיבה כזאת ניתן למצוא חלק מאנשי הצוות שעשו בעצמם מהפך בחייהם והחלו בשמירת תורה ומצוות. מטבע הדברים ולאור הנסיון שצברו, יש לאנשי צוות אלו הגישה המיוחדת והמבינה לליבו של התלמיד העושה את צעדיו הראשונים ביהדות.<br /> <br /> בנוסף לכך, קיימים ארגונים המארגנים נופשים וקורסים להכרת היהדות, החסידות ומבנה הנפש. במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לרובדים העמוקים בעולם היהודי, סודות הבריאה ונפש האדם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> אתרים של ישיבות ומרכזים לחזרה בתשובה:<br /> *[http://www.tmimim.org/ ישיבת רמת אביב] - [[תל אביב]]<br /> *[http://www.yeshiva-nz.co.il ישיבת נווה צדק] - [[יפו]]<br /> *[http://http://www.yeshiva-eilat.co.il ישיבת חב&quot;ד] - [[אילת]]<br /> *[http://www.daat.org.il/ ישיבת חב&quot;ד דעת] - [[רחובות]]<br /> *[http://ascent.co.il/ מרכז אסנט] - [[צפת]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תשובה]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94&diff=488572 בעל תשובה 2021-08-04T15:15:36Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>[['''בעל תשובה''']] הינו תואר ל[[יהודי]] שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[חסידות חב&quot;ד]] ישנם מאות ואלפים של [[חסיד]]ים כאלה שחזרו ב[[תשובה]] לאחר שנפגשו עם [[הרבי]] או עם חסידיו. <br /> <br /> ברחבי [[ארץ הקודש]] ובעולם כולו קיימים [[ישיבה|ישיבות]] לאותם [[תמימים]], בהם לומדים הבחורים לימודים [[הלכה|הלכתיים]] בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ו[[גמרא]]. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.<br /> <br /> ב[[תורת חסידות חב&quot;ד|חסידות חב&quot;ד]] מקבל המושג &quot;בעל תשובה&quot; משמעות עמוקה יותר, לפיה גם [[צדיק]] צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.<br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד&quot;פ קכט, ג.}}:<br /> <br /> ה[[אהבה]] של ה&quot;בכל מאדך&quot;, היא [[אהבה]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]] ממש שנקרא [[בעל הרצון]], שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]], ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא &quot;מאדך&quot; בלי גבול, שאין [[אהבה]] רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל.<br /> <br /> אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. <br /> <br /> מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא &quot;[[אור]] [[פנים|פני]] [[מלך]] חיים&quot;. כי על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו [[מרירות]] גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק ה[[לב]], כמו המעשה הידוע ב[[רבי אלעזר בן דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] ב[[בכייה]] כו', דהיינו שמידת ה[[גבורה|תגבורת]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק]] בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי ה[[מוח]] והלב יכולים להשיג כלל{{הערה|והיינו מה שכתוב ב[[זוהר]] ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מושכים את [[הקב&quot;ה]] בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} <br /> <br /> תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק&quot;ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת ה[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הוא בבחינת כליון הנפש - &quot;כלתה נפשי&quot;, וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]].<br /> <br /> בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.<br /> <br /> == בעל תשובה בחב&quot;ד ==<br /> כיום מצויות ישיבת חב&quot;ד רבות לבעלי תשובה. בישיבות אלו ניתן דגש על יחס, אישי, חם ואוהב עם שימת לב לפרטים הקטנים בחייהם של התלמידים.<br /> <br /> לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה.<br /> <br /> בכל ישיבה כזאת ניתן למצוא חלק מאנשי הצוות שעשו בעצמם מהפך בחייהם והחלו בשמירת תורה ומצוות. מטבע הדברים ולאור הנסיון שצברו, יש לאנשי צוות אלו הגישה המיוחדת והמבינה לליבו של התלמיד העושה את צעדיו הראשונים ביהדות.<br /> <br /> בנוסף לכך, קיימים ארגונים המארגנים נופשים וקורסים להכרת היהדות, החסידות ומבנה הנפש. במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לרובדים העמוקים בעולם היהודי, סודות הבריאה ונפש האדם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> אתרים של ישיבות ומרכזים לחזרה בתשובה:<br /> *[http://www.tmimim.org/ ישיבת רמת אביב] - [[תל אביב]]<br /> *[http://www.yeshiva-nz.co.il ישיבת נווה צדק] - [[יפו]]<br /> *[http://http://www.yeshiva-eilat.co.il ישיבת חב&quot;ד] - [[אילת]]<br /> *[http://www.daat.org.il/ ישיבת חב&quot;ד דעת] - [[רחובות]]<br /> *[http://ascent.co.il/ מרכז אסנט] - [[צפת]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תשובה]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=488571 כולל משכן מנחם 2021-08-04T15:13:02Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>'''[[כולל]] משכן מנחם''' הוא כולל אברכים הפועל בקהילת חב&quot;ד [[ראשון לציון]]. הכולל הוקם על ידי רב הקהילה, הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] שגם עומד בראשו. את הכולל מנהלים ר' מנחם מענדל דוברבסקי והרב [[שניאור אשכנזי]].<br /> <br /> == מטרת הכולל ==<br /> הכולל נפתח במטרה שאברכים צעירים יבואו להתיישב בעיר ובכך לפתח את הקהילה. סיבה נוספת, היא להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר. כל אברכי ה[[כולל]] מחויבים לצאת ל[[מבצע תפילין]] וללמוד בחברותא עם מקורבי הקהילה.<br /> <br /> הכולל נמצא ב[[בית הכנסת]] המרכזי של [[חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> == הלימוד בכולל ==<br /> הכולל נפתח ב[[לימוד חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ובהמשך היום מושם דגש מיוחד על לימוד [[הלכה]]. יום הלימודים בכולל נמשך עד לשעות הערב כשבצהריים יש הפסקה. בסדר הלימוד שקודם התפילה ולאחריה לומדים האברכים עם מקורבים המגיעים להתפלל בבית הכנסת.<br /> <br /> == פעילויות נוספות במסגרת הכולל ==<br /> הנהלת הכולל יוזמת אירועים ציבוריים גדולים, [[התוועדות|התוועדויות]] ושיעורי [[חסידות]] לקהל הרחב בעיר. תחת מסגרת הכולל מוסר הרב [[שניאור אשכנזי]] שיעור &quot;[[בסוד הפרשה]]&quot; מהמבוקשים בארץ{{הערה|בנוסף לעשרות המשתתפים מידי שבוע, השיעור מועבר בשידור חי באתרי חב&quot;ד השונים}}, שיעור [[תניא]] עם הרב [[מיכאל טייב]] ועוד. <br /> <br /> בתאריכים חסידיים מיוחדים, כמו [[י' בשבט]] מארגנת הנהלת הכולל התוועדויות ציבוריות גדולות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=80388 [[התוועדות]] י' שבט תתשע&quot;ד] באתר [[col]]}}. בנוסף מפעילה עמותת הכולל עמותת חסד המסייעת למשפחות נזקקות.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:כוללים|מ]]<br /> [[קטגוריה:עמותות חסד]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=488570 כולל משכן מנחם 2021-08-04T15:12:10Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>'''[[כולל]] משכן מנחם''' הוא כולל אברכים הפועל בקהילת חב&quot;ד [[ראשון לציון]]. הכולל הוקם על ידי רב הקהילה, הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] שגם עומד בראשו. את הכולל מנהלים ר' מנחם מענדל דוברבסקי והרב [[שניאור אשכנזי]].<br /> <br /> == מטרת הכולל ==<br /> הכולל נפתח במטרה שאברכים צעירים יבואו להתיישב בעיר ובכך לפתח את הקהילה. סיבה נוספת, היא להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר. כל אברכי ה[[[כולל]]] מחויבים לצאת ל[[מבצע תפילין]] וללמוד בחברותא עם מקורבי הקהילה.<br /> <br /> הכולל נמצא ב[[בית הכנסת]] המרכזי של [[חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> == הלימוד בכולל ==<br /> הכולל נפתח ב[[לימוד חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ובהמשך היום מושם דגש מיוחד על לימוד [[הלכה]]. יום הלימודים בכולל נמשך עד לשעות הערב כשבצהריים יש הפסקה. בסדר הלימוד שקודם התפילה ולאחריה לומדים האברכים עם מקורבים המגיעים להתפלל בבית הכנסת.<br /> <br /> == פעילויות נוספות במסגרת הכולל ==<br /> הנהלת הכולל יוזמת אירועים ציבוריים גדולים, [[התוועדות|התוועדויות]] ושיעורי [[חסידות]] לקהל הרחב בעיר. תחת מסגרת הכולל מוסר הרב [[שניאור אשכנזי]] שיעור &quot;[[בסוד הפרשה]]&quot; מהמבוקשים בארץ{{הערה|בנוסף לעשרות המשתתפים מידי שבוע, השיעור מועבר בשידור חי באתרי חב&quot;ד השונים}}, שיעור [[תניא]] עם הרב [[מיכאל טייב]] ועוד. <br /> <br /> בתאריכים חסידיים מיוחדים, כמו [[י' בשבט]] מארגנת הנהלת הכולל התוועדויות ציבוריות גדולות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=80388 [[התוועדות]] י' שבט תתשע&quot;ד] באתר [[col]]}}. בנוסף מפעילה עמותת הכולל עמותת חסד המסייעת למשפחות נזקקות.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:כוללים|מ]]<br /> [[קטגוריה:עמותות חסד]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=488569 ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) 2021-08-04T15:11:31Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ספר_השיחות_מתורגם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים המתורגמים ללשון הקודש]]<br /> סדרת הספרים '''ספר השיחות - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ''' בהוצאת [[אוצר החסידים]], היא סדרה בת 10 כרכים המכילים את [[[שיחותיו]]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מהשנים [[תר&quot;פ]] - [[תש&quot;י]].<br /> <br /> הכרכים קיץ-ה'ש&quot;ת - תש&quot;ה - נערכו על ידי [[הרבי]], שאר הכרכים נערכו על ידי הרב [[אהרון לייב רסקין]].<br /> ==הספרים והוצאתם לאור==<br /> *הכרך הראשון (שנים תר&quot;פ - תרפ&quot;ז) יצא לאור לראשונה בשנת [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הכרך השני (תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א) יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]].<br /> *הכרך השלישי (תרצ&quot;ו - חורף ה'ש&quot;ת) יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;ט]].<br /> *הכרך הרביעי (קיץ ה'ש&quot;ת) יצא לאור בשנת [[תש&quot;ז]].<br /> *הכרך החמישי (תש&quot;א) יצא לאור בשנת [[תשכ&quot;ד]].<br /> *הכרך השישי (תש&quot;ב) יצא לאור בשנת תשכ&quot;ד.<br /> *הכרך השביעי (תש&quot;ג) יצא לאור בשנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> *הכרך השמיני (תש&quot;ד) יצא לאור בשנת [[תשכ&quot;ז]].<br /> *הכרך התשיעי (תש&quot;ה) יצא לאור בשנת תשכ&quot;ז.<br /> *הכרך העשירי (תש&quot;ו - תש&quot;י) יצא לאור בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> *בשנת תשפ&quot;א, לקראת י&quot;ב תמוז, יצא לאור הכרך החסר - מהשנים תרצ&quot;ב עד תרצ&quot;ה.<br /> <br /> ==ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש==<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצאה לאור סדרה בת שלושה כרכים, המביאה את השיחות של השנים ת&quot;ש-תש&quot;ה בתרגום ל[[לשון הקודש]] תחת הנהלת [[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]]. תרגום השיחות נעשה על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> <br /> מטרת ההוצאה לאור הייתה [[הפצת המעיינות|להפיץ את תורת החסידות]], ולהנגיש לקהל הרחב את השיחות העשירות בתוכן חסידי, שנדפסו עד אז בשפת ה[[אידיש]] בלבד.<br /> <br /> מלבד התרגום, נעשתה בסדרה זו עבודה עריכה מקיפה לעומת הסדרה המקורית באידיש, ונוספו בה מראי מקומות וציונים לענינים המבוארים בשיחות, ובשולי הספרים נוספו מפתחות מורחבים להקלת ההתמצאות בתוכן הספר.<br /> <br /> שאר שיחותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לא זכו לעת עתה לתרגום עברי, היות שיצאו לאור לאחר צאתה לאור של הסדרה הנוכחית.<br /> <br /> ===ספר השיחות המתורגם - חלוקה לפי שנים===<br /> *'''הכרך הראשון''' - שיחות מהשנים ת&quot;ש-תש&quot;א.<br /> *'''הכרך השני''' - שיחות מהשנים תש&quot;ב-תש&quot;ג.<br /> *'''הכרך השלישי''' - שיחות מהשנים תש&quot;ד-תש&quot;ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15870 ספר השיחות תר&quot;פ-תרפ&quot;ז] {{הב}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/19806 ספר השיחות תש&quot;ד] {{הב}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/15657 ספר השיחות תש&quot;ה] {{הב}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/19808 ספר השיחות תש&quot;ו-תש&quot;י] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/index.htm ספר השיחות תר&quot;פ-תרצ&quot;א, תש&quot;ו-ה'שי&quot;ת] {{ספרייה}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליקוטי דיבורים]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%97%D7%95%D7%A9_%D7%95%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=488568 כוח חוש וכשרון 2021-08-04T15:09:12Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>[[כוחות הנפש]] מתחלקים באופן כללי ל'''כוחות וחושים''' המהווים דרגות שונות בהתגלות הכוחות מעצם הנפש, שהיא עצמה &quot;[[פשוט|פשוטה]]&quot;, היות ואין בה שום ציור ואינה מתחלקת לשום חלקים, ולכן גם לא שייך ש[[גילוי|תתגלה בעולם]], וכל שכן שלא שייך שתפעל בעולם. מה שמתגלה ופועל בעולם הוא לא [[עצם הנפש]] אלא רק בחינת ה&quot;רגל&quot; שלה, ההארה המתפשטת ממנה, שהם הכוחות החושים (וה[[לבושים]]) שלה. '''הכשרון''' – לעומתם - אינו הארה מהנפש אלא תכונת הגוף. דהיינו, עד כמה מזוכך הגוף ומתאים להתגלות הנפש בתוכו, האם כוחות הנפש יקלטו בו בקלות או בקושי{{הערה|עת&quot;ר וישלח יד כסלו, [[לקוטי דיבורים]] המתורגם 221, 275, עבדו את ה' בשמחה תרצ&quot;ט}}.<br /> <br /> ==כוח==<br /> כוחות הנפש הם מהות [[הארה|הארת הנפש]]. דהיינו, כמו ש[[אור]] ה[[שמש]] אינו השמש עצמה, אך מה שהשמש מחממת ומאירה הוא רק על ידי האור, כך ממש מחיים כוחות הנפש את הגוף: הכוחות החיצוניים מחיים את ה[[איברים|איברים החיצוניים]] (כגון [[יד]] ו[[רגל]]), כוחות פנימיים יותר מהנפש מחיים את ה[[איברים|איברים הפנימיים]] (כגון [[לב]] ו[[מוח]]), והכוחות הפנימיים ממש מהווים את חיות האדם עצמו ([[רגש]] ו[[שכל]]). וכמו שבמשל פעמים רבות מתייחסים לאור השמש כאילו הוא השמש עצמה, כך פעמים מתייחסים לכוחות כאילו הם הנפש עצמה (לדוגמה, [[תניא - פרק ג'|בספר התניא פרק ג']]). באופן כללי נחלקים [[עשר הכוחות|כוחות הנפש לעשר]]{{הערה|חכמה, בינה, דעת וכו'ץ}}, אך באופן פרטי ישנם כוחות רבים הנוצרים מ[[התכללות]] עשר כוחות אלו, כגון כוח ה[[ציור]], כוח ה[[זריקה]] וכו', ובפרט שבפרט הם מתכללים זה מזה עד אין סוף.<br /> <br /> ===דרגות בכוחות===<br /> כל אחד מ[[[כוחות הנפש]]] כלול משלוש דרגות, שהן שלבי התגלותו מהכוח אל הפועל:<br /> <br /> ===כח ההיולי===<br /> {{הפניה לערך מורחב|כח ההיולי}}<br /> הכח כמו שהוא בשרשו, מופשט מכל ציור. הכח כמו שהוא בדרגא זו נמצא בכל אדם תמיד ובשלימות, לדוגמה [[ראיה|כח הראיה]]: כמו שהוא בשרשו ה[[היולי]] הוא נמצא בכל אדם בשלימות. ייתכן אמנם שאדם יוולד עיוור וכח זה לא יתגלה בו לעולם כל ימיו, אך בשורשו ומקורו המופשט הוא בשלימות. והראיה על זה – גם לאדם עיור יכול להיוולד בן שיוכל לראות עם עיניו ללא כל בעיה, כלומר, אף על פי שאצלו לא התגלה כוח הראיה, הרי שלבנו הוא הוריש אותו בשלימות – מכאן שגם אצל האב היה הכח בשלימות, אלא שהוא לא התגלה מהכח אל הפועל.<br /> <br /> ===מציאות הכח===<br /> הכוח כמו שכבר הצטייר במציאות פרטית מסויימת ונמצא אצל האדם בפועל, אך עדיין לא מתגלה. לדוגמה, אדם המוכר לנו כאדם שתמיד עוזר לזולת – יש אצלו במציאות את כח ה[[חסד]] גם בשעה שאינו עוזר ואינו עוסק כלל במעשה חסד. לדוגמה, אצל [[אברהם אבינו]] האיר כוח החסד עד כדי כך שכאשר לא היה בנמצא לידו אדם נוסף שיאפשר לו להוציא את החסד אל הפועל - גרם לו הדבר צער רב, ומכך מוכח שלא המציאות שמחוץ אליו עוררה אותו להתנהג באופן של חסד, אלא היא הייתה אצלו מצד עצמו.<br /> <br /> ===כוח הפועל===<br /> כאשר הכוח כפי מתלבש בפועל באברי הגוף, לדוגמה כאשר האדם רואה בפועל או שומע בפועל, הדבר מכונה בשם 'כוח הפועל'.<br /> <br /> ==חוש==<br /> החושים שבאדם הם: חוש ה[[ראיה]], חוש ה[[שמיעה]], חוש ה[[ריח]], וחוש ה[[טעם]], וחוש ה[[מישוש]].<br /> <br /> בדומה לכוחות, גם החושים הם הארה מהנפש, אך הם אינם מהות הארת הנפש (כמו הכוחות) אלא רק ה[[חיצוניות]] וההתפשטות שלה{{הערה|בחסידות הדבר מכונה בבחינת &quot;הבל&quot; בלבד.}}, והם לא מתגלים באיברים עצמם אלא רק ב'סדקים' שבגוף: [[עיניים]], [[אזניים]], נקבי ה[[אף]] וכו'{{הערה|יש להעיר שאופן התפשטות החושים שונה מחוש אחד למשנהו. לדוגמה, בעוד חוש הראיה יוצא מהעין, הרי שחוש השמיעה הפוך – נכנס לאוזן.}}.<br /> <br /> גם ההתגלות שלהם באיברים אלו, אינם באיברים עצמם, אלא באמצעות האיברים. בדומה להתגלות ה[[הבל]] מה[[פה]] בשעת ה[[דיבור]], שההבל לא שייך לדיבור עצמו, והדיבור לא מלובש בהבל, אלא שהוא מתגלה יחד איתו.<br /> <br /> ===פעולתם===<br /> ההבדל בין כוחות לחושים ניכר גם בפעולתם: בעוד הכוחות פועלים חיות באיברים ומשפיעים אפילו על הזולת{{הערה|כח ה[[שכל]] יכול לפעול (באמצעות הדיבור) לשנות את הבנתו של הזולת, כח האהבה יכול (באמצעות פעולת קירוב) לפעול שינוי ביחס הזולת אליו, וכן הלאה.}}, החושים אינם מחיים את האיברים, וכל שכן שלא פועלים מאומה על הזולת.<br /> <br /> ===יתרון החושים על הכוחות===<br /> מעלת החושים על הכוחות היא שדוקא בהם מתגלה עצם ה[[תענוג]], שהוא פנימיות הנפש. הטעם לזה הוא, שעל אף שהכוחות נעלים יותר מהחושים, אבל שורש החושים נעוץ בעצם הנפש ממש – הרבה למעלה מהכוחות{{הערה|שהם הארה בלבד.}}, וכפי שמרגיש כל אחד בעצמו, שהתענוג שבראיה &quot;תופס&quot; אותו הרבה יותר מאשר התענוג שבהשכלה.<br /> <br /> בזה עצמו ישנן דרגות שונות: על אף גודל ההפלאה בתענוג שבכח ה[[ראיה]]{{הערה|הקשור עם עניין הדביקות, עינייך יונים.}}, התענוג שב[[שמיעה]] יותר גדול ממנו{{הערה|שנכנס ב[[אודנא דליבא]].}}, והתענוג שב[[ריח]] גדול עוד יותר, כפי שרואים במוחש שהוא נוגע ב[[עצם הנפש]], כך שגם כאשר אדם מתעלף, ניתן להעיר אותו באמצעות שנותנים לו להריח דבר מה, והתענוג הכי גדול הוא התענוג שבכח ה[[דיבו]]{{הערה|שהוא [[לבושים|לבוש]] בלבד – עוד פחות מאשר &quot;חוש&quot;. ומכאן נובעת ההוראה להשמיע לאוזנו כשלומד ומתפלל, שהדיבור מעורר את התענוג והחשק והשמחה בתפילה ובלימוד.}}.<br /> <br /> ==מספר הכוחות והחושים==<br /> מספר הכוחות הכללי הוא עשר ([[ספירת החכמה|חכמה]], [[ספירת הבינה|בינה]], [[ספירת הדעת|דעת]], [[ספירת החסד|חסד]], [[ספירת הגבורה|גבורה]], [[ספירת התפארת|תפארת]], [[ספירת הנצח|נצח]], [[ספירת ההוד|הוד]], [[ספירת היסוד|יסוד]], ו[[ספירת המלכות|מלכות]]). אך באופן פרטי הם [[התכללות|כלולים]] זה מזה, וישנם כוחות פרטיים שונים המוסברים בתורת החסידות כמשל להבנת עניינים שונים. לדוגמה: [[כח הזריקה]] מובא כמשל להבנת עניין [[צמצום הראשון]], [[כח הציור]] הוא משל ל[[אור הממלא]] כל עלמין, וכן מוסבר במקומות רבים עניינו של כח הדיבור ועוד.<br /> <br /> מספר החושים הוא חמש ([[חוש הראיה|ראיה]], [[חוש השמיעה|שמיעה]], [[חוש הריח|ריח]], [[חוש הטעם|טעם]], [[חוש המישוש|מישוש]]). אך גם כאן, כמו בכוחות, זהו רק בכללות. בפרטות ישנם חמישה אופנים אלו לא רק בנפש אלא בכל שלושת הגדרים של העולם: [[עולם שנה נפש|עולם, שנה, נפש]] (שהינם הגדרות כלליות למקום, זמן, והכח הרוחני הפועל ומחיה כל דבר), ובכל דרגה ודרגה שלהם. לדוגמה בשכל, ישנו חוש הראיה שבשכל, חוש השמיעה שבשכל, וכן שאר החושים.<br /> <br /> ===חושים פרטיים===<br /> {{הפניה לערך מורחב|חוש הראיה}}<br /> {{הפניה לערך מורחב|שמיעה}}<br /> {{הפניה לערך מורחב|ריח}}<br /> {{הפניה לערך מורחב|טעם}}<br /> {{הפניה לערך מורחב|מישוש}}<br /> <br /> ==לבושים==<br /> מלבד הכוחות והחושים, מתגלה הנפש גם על ידי שלושה [[לבושים]]: מחשבה דיבור ומעשה. אך הארת הנפש בלבושים כה מצומצמת עד שהם כבר אינם נחשבים כשייכים אליה, אלא כנפרדים. וזאת כדוגמת הלבושים: אף על פי שהלבוש שייך לאדם (ויתר על כן - אין האדם יכול בלעדיו), הרי שהלבוש עצמו אינו מגוף האדם כלל.<br /> <br /> ==כשרון==<br /> הכשרון הוא תכונת חומר הגוף לקבל את כוחות הנפש, לדוגמה, מי שחומר המוח שלו גס יבין שכל לאט, וכן להיפך. למרות שהכשרון נחות בהרבה מהחוש, יש בו מעלה נפלאה – כשאדם בעל שכל גס מתייגע ומצליח להבין שכל עמוק, הוא מגיע להבנה יסודית יותר ממי שנולד בעל כשרון. בכך מתגלה מעלת הגוף – שמציאותו רק מהעצמות.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נפש]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99_%D7%9C./%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A1%D7%9C%D7%A2&diff=488567 משתמש:מענדי ל./חצוב בסלע 2021-08-04T15:01:53Z <p>מענדי ל.: חצוב בסלע הוא עלון שבת בהוצאת בית חב&quot;ד מעלה אדומים המופץ במעלה אדומים ובמדיה הדיגיטלית. עורך העלון הוא מנחם ליפשיץ. העלון יצא לאור כל שבוע מאז אב ה&#039;תשע&quot;ט.</p> <hr /> <div>חצוב בסלע הוא עלון שבת בהוצאת בית חב&quot;ד מעלה אדומים המופץ במעלה אדומים ובמדיה הדיגיטלית. עורך העלון הוא מנחם ליפשיץ. העלון יצא לאור כל שבוע מאז אב ה'תשע&quot;ט.<br /> == היסטוריה ==<br /> בשנת ה'תשע&quot;ט הציע [[מנחם ליפשיץ]] ליצור עלון שבועי שירכז את כל הפעילות של [[חב&quot;ד]] [[מעלה אדומים]].<br /> העלון שונה 3 פעמים.<br /> == הפצת העלון ==<br /> העלון מופץ בבתי כנסת בשכונת נופי הסלע ב[[מעלה אדומים]], ובמדיה הדיגיטלית.<br /> == מבנה העלון ==<br /> ''' . מאמר הרב - ''' מאמר שבועי על [[פרשת השבוע]] מאת [[הרב ארז ליפשיץ]].<br /> <br /> ''' . זמני תפילות - ''' זמני התפילות ב[[בית חב&quot;ד]] והודעות חשובות.<br /> <br /> ''' . גאולה ומשיח - ''' מאמר על נושא [[גאולה ומשיח]] מתורתו של [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ''' . הגאולה בעולם - ''' נושאים אקטואלים ו[[גאולה]].<br /> <br /> ''' . סיפור לשבת - ''' סיפור שבועי על מופתים שקרו עם [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ''' . חיים שליחות - ''' ראיון שבועי עם שלוחיו של [[הרבי]] בארץ ובעולם.</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2&diff=488196 פרשת השבוע 2021-08-01T19:43:02Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>'''פרשת השבוע''' היא הסדרה אותה קוראים [[עם ישראל]] ב[[בית הכנסת]] ב[[שבת]]. את תחילתה של ה[[פרשה]] קוראים במנחת [[השבת]] שלפניה, וב[[תפילת שחרית]] בימי שני וחמישי של השבוע.<br /> <br /> ==לחיות עם הזמן==<br /> בשנות נשיאותו הראשונות נהג [[רבינו הזקן]] לומר ברבים כי &quot;יש לחיות עם הזמן&quot;. על ידי אחיו [[המהרי&quot;ל]] גילו זקני ה[[חסידים]] שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם [[פרשת השבוע]] ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה{{הערה|[[היום יום]] ב' מר חשוון}}.<br /> <br /> בהזדמנוית רבות קישר [[הרבי]] את פרשת השבוע לתאריך בשנה ו/או לאירועים שהתרחשו באותה העת.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2&diff=488195 פרשת השבוע 2021-08-01T19:42:43Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>'''פרשת השבוע''' היא הסדרה אותה קוראים [[עם ישראל]] ב[[בית הכנסת]] ב[[שבת]]. את תחילתה של ה[[פרשה]] קוראים במנחת [[השבת שלפניה]], וב[[תפילת שחרית]] בימי שני וחמישי של השבוע.<br /> <br /> ==לחיות עם הזמן==<br /> בשנות נשיאותו הראשונות נהג [[רבינו הזקן]] לומר ברבים כי &quot;יש לחיות עם הזמן&quot;. על ידי אחיו [[המהרי&quot;ל]] גילו זקני ה[[חסידים]] שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם [[פרשת השבוע]] ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה{{הערה|[[היום יום]] ב' מר חשוון}}.<br /> <br /> בהזדמנוית רבות קישר [[הרבי]] את פרשת השבוע לתאריך בשנה ו/או לאירועים שהתרחשו באותה העת.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2&diff=488194 פרשת השבוע 2021-08-01T19:42:24Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>[['''פרשת השבוע''' היא הסדרה אותה קוראים [[עם ישראל]] ב[[בית הכנסת]] ב[[שבת]]. את תחילתה של ה[[פרשה]] קוראים במנחת [[השבת שלפניה]], וב[[תפילת שחרית]] בימי שני וחמישי של השבוע.<br /> <br /> ==לחיות עם הזמן==<br /> בשנות נשיאותו הראשונות נהג [[רבינו הזקן]] לומר ברבים כי &quot;יש לחיות עם הזמן&quot;. על ידי אחיו [[המהרי&quot;ל]] גילו זקני ה[[חסידים]] שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם [[פרשת השבוע]] ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה{{הערה|[[היום יום]] ב' מר חשוון}}.<br /> <br /> בהזדמנוית רבות קישר [[הרבי]] את פרשת השבוע לתאריך בשנה ו/או לאירועים שהתרחשו באותה העת.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2&diff=488193 פרשת השבוע 2021-08-01T19:41:16Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>'''פרשת השבוע''' היא הסדרה אותה קוראים [[עם ישראל]] ב[[בית הכנסת]] ב[[שבת]]. את תחילתה של הפרשה קוראים במנחת השבת שלפניה, וב[[תפילת שחרית]] בימי שני וחמישי של השבוע.<br /> <br /> ==לחיות עם הזמן==<br /> בשנות נשיאותו הראשונות נהג [[רבינו הזקן]] לומר ברבים כי &quot;יש לחיות עם הזמן&quot;. על ידי אחיו [[המהרי&quot;ל]] גילו זקני ה[[חסידים]] שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה{{הערה|[[היום יום]] ב' מר חשוון}}.<br /> <br /> בהזדמנוית רבות קישר [[הרבי]] את פרשת השבוע לתאריך בשנה ו/או לאירועים שהתרחשו באותה העת.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2&diff=488192 פרשת השבוע 2021-08-01T19:40:59Z <p>מענדי ל.: </p> <hr /> <div>'''פרשת השבוע''' היא הסדרה אותה קוראים [[עם ישראל]] ב[[[בית הכנסת]] ב[[שבת]]. את תחילתה של הפרשה קוראים במנחת השבת שלפניה, וב[[תפילת שחרית]] בימי שני וחמישי של השבוע.<br /> <br /> ==לחיות עם הזמן==<br /> בשנות נשיאותו הראשונות נהג [[רבינו הזקן]] לומר ברבים כי &quot;יש לחיות עם הזמן&quot;. על ידי אחיו [[המהרי&quot;ל]] גילו זקני ה[[חסידים]] שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה{{הערה|[[היום יום]] ב' מר חשוון}}.<br /> <br /> בהזדמנוית רבות קישר [[הרבי]] את פרשת השבוע לתאריך בשנה ו/או לאירועים שהתרחשו באותה העת.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99_%D7%9C./%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A1%D7%9C%D7%A2&diff=488191 משתמש:מענדי ל./חצוב בסלע 2021-08-01T19:39:02Z <p>מענדי ל.: חצוב בסלע הוא עלון שבת בהוצאת בית חב&quot;ד מעלה אדומים המופץ במעלה אדומים ובמדיה הדיגיטלית. עורך העלון הוא מנחם ליפשיץ. העלון יצא לאור כל שבוע מאז אב ה&#039;תשע&quot;ט.</p> <hr /> <div>== היסטוריה ==<br /> בשנת ה'תשע&quot;ט הציע [[מנחם ליפשיץ]] ליצור עלון שבועי שירכז את כל הפעילות של [[חב&quot;ד]] [[מעלה אדומים]].<br /> העלון שונה 3 פעמים.<br /> == הפצת העלון ==<br /> העלון מופץ בבתי כנסת בשכונת נופי הסלע ב[[מעלה אדומים]], ובמדיה הדיגיטלית.<br /> == מבנה העלון ==<br /> ''' . מאמר הרב - ''' מאמר שבועי על [[פרשת השבוע]] מאת [[הרב ארז ליפשיץ]].<br /> <br /> ''' . זמני תפילות - ''' זמני התפילות ב[[בית חב&quot;ד]] והודעות חשובות.<br /> <br /> ''' . גאולה ומשיח - ''' מאמר על נושא [[גאולה ומשיח]] מתורתו של [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ''' . הגאולה בעולם - ''' נושאים אקטואלים ו[[גאולה]].<br /> <br /> ''' . סיפור לשבת - ''' סיפור שבועי על מופתים שקרו עם [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> ''' . חיים שליחות - ''' ראיון שבועי עם שלוחיו של [[הרבי]] בארץ ובעולם.</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99_%D7%9C./%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A1%D7%9C%D7%A2&diff=488190 משתמש:מענדי ל./חצוב בסלע 2021-08-01T19:30:42Z <p>מענדי ל.: חצוב בסלע הוא עלון שבת בהוצאת בית חב&quot;ד מעלה אדומים המופץ במעלה אדומים ובמדיה הדיגיטלית. עורך העלון הוא מנחם ליפשיץ. העלון יצא לאור כל שבוע מאז אב ה&#039;תשע&quot;ט.</p> <hr /> <div>== היסטוריה ==<br /> בשנת ה'תשע&quot;ט הציע מנחם ליפשיץ ליצור עלון שבועי שירכז את כל הפעילות של חב&quot;ד מעל אדומים.<br /> העלון שונה 3 פעמים.<br /> == הפצת העלון ==<br /> העלון מופץ בבתי כנסת בשכונת נופי הסלע במעלה אדומים, ובמדיה הדיגיטלית.<br /> == מבנה העלון ==<br /> ''' . מאמר הרב - ''' מאמר שבועי על פרשת השבוע מאת הרב ארז ליפשיץ.<br /> <br /> ''' . זמני תפילות - ''' זמני התפילות בבית חב&quot;ד והודעות חשובות.<br /> <br /> ''' . גאולה ומשיח - ''' מאמר על נושא גאולה ומשיח מתורתו של הרבי מליובאוויטש.<br /> <br /> ''' . הגאולה בעולם - ''' נושאים אקטואלים וגאולה.<br /> <br /> ''' . סיפור לשבת - ''' סיפור שבועי על מופתים שקרו עם הרבי מליובאוויטש.<br /> <br /> ''' . חיים שליחות - ''' ראיון שבועי עם שלוחיו של הרבי בארץ ובעולם.</div> מענדי ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99_%D7%9C.&diff=488188 שיחת משתמש:מענדי ל. 2021-08-01T19:28:36Z <p>מענדי ל.: חצוב בסלע הוא עלון שבת בהוצאת בית חב&quot;ד מעלה אדומים המופץ במעלה אדומים ובמדיה הדיגיטלית. עורך העלון הוא מנחם ליפשיץ. העלון יצא לאור כל שבוע מאז אב ה&#039;תשע&quot;ט.</p> <hr /> <div>== היסטוריה ==<br /> בשנת ה'תשע&quot;ט הציע מנחם ליפשיץ ליצור עלון שבועי שירכז את כל הפעילות של חב&quot;ד מעל אדומים.<br /> העלון שונה 3 פעמים.<br /> == הפצת העלון ==<br /> העלון מופץ בבתי כנסת בשכונת נופי הסלע במעלה אדומים, ובמדיה הדיגיטלית.<br /> == מבנה העלון ==<br /> ''' . מאמר הרב - ''' מאמר שבועי על פרשת השבוע מאת הרב ארז ליפשיץ.<br /> <br /> ''' . זמני תפילות - ''' זמני התפילות בבית חב&quot;ד והודעות חשובות.<br /> <br /> ''' . גאולה ומשיח - ''' מאמר על נושא גאולה ומשיח מתורתו של הרבי מליובאוויטש.<br /> <br /> ''' . הגאולה בעולם - ''' נושאים אקטואלים וגאולה.<br /> <br /> ''' . סיפור לשבת - ''' סיפור שבועי על מופתים שקרו עם הרבי מליובאוויטש.<br /> <br /> ''' . חיים שליחות - ''' ראיון שבועי עם שלוחיו של הרבי בארץ ובעולם.</div> מענדי ל.