חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

הקריאה והקדושה

2023-01-04T20:16:48Z

מענדי כהן סעידוב: הוספתי תוכן.

[[קובץ:הקריאה והקדושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הקריאה והקדושה"]]
'''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], ויצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]].
הוא חודש על ידי כמה מתלמידי התמימים בת"ת חב"ד נתניה בשנת ה'תשפ"ב לתלמידי המתיבתות בת"ת.

==הירחון==
ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם השנייה]] שהשתוללה אז, ו[[השואה|שואת יהודי אירופה]] שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא "ליצור במה עליה יושמע קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ([[הרבי הריי"צ]])"{{הערה|מתוך מאמר סיכום בסיום השנתון הראשון של הקריאה והקדושה.}}, זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי{{הערה|"מה אנו ומה חיינו" בהקריאה והקדושה גליון ב'.}}.

הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת באנגלית בתוך הירחון.}}. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה{{הערה|'שופרו של משיח' [[ועד חיילי בית דוד]] [[תשרי]] [[תשע"ו]].}}.

הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.

בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו"ר הריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי"צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב"ד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=48&hilite= שיחת ש"פ פנחס תשמ"ה].}}

בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפילה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].

התעסקותו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] בירחון זה הייתה עד לפרטים הקטנים הנוגעים להוצאה לאור, והוא דאג להפצתו בתפוצות ישראל, וחקר והתענין כיצד הוא מתקבל בקהל. ניתן לראות זאת בין היתר ממכתב שכותב הרבי לעורך העיתון: "הנני שולח בזה 1) מכתב ממכירי שי' אם איזה הערות. 2) מאמר מהרב... וחפצי לדעת חוות דעת עליו עלי לא עשה רושם הראוי. יש בו חומר ראוי לבניין, אבל כמו שהוא הנה מלבד האריכות והכופל, הנה גם התוכן בלתי מסודר. צריכים לחשבו אודות החומר לחוברת כסלו, כי נחוץ שהירחון יופיע קודם ר"ח, ויגיע לקוראיו בתחילת החודש". וכך מאריך הרבי בפרטים למדורים הנדרשים לירחון וכיוצא בזה.

במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}.

בהזדמנות מסוימת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...".

לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.

הרבי הריי"צ ראה בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} .

[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד.

יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] עליו.

לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}.

באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהילים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".

==המדורים==
===מן התנ"ך===
המדור "מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים" נכתב תחת שם העט "איש יהודי".

במדור זה לוקח הכותב דברים אקטואליים ובוחנם לאור נבואות והתרחשויות מהתורה מהנביאים ומהכתובים, הכותב פותח בדרך כלל בתיאור המצב ובנחיצות לראות אותם באורם האמיתי וממשיך ומביא שלשה ענינים מהתורה מהנביאים ומהכתובים ומחברם יחד למאמר אחד המעביר את הנקודה בבהירות.

במשך הזמן השתנה במקצת סגנונו של המדור, ואף שמו שונה ל"הכירו את... (ענין מסויים) מן התנ"ך ומדברי חז"ל". גם תוכנה השתנה במקצת, ואין הוא מתמקד בביאור נבואות והתרחשויות באופן אקטואלי ועכשווי, אלא בביאור נושאים ומושגים שונים (בעיקר בנושאי גאולה ומשיח).

כחלוף זמן מה גם מדור זה המחודש של איש יהודי חדל להופיע, ובמקומו התחיל להופיע מדור מקוצר, גם הוא בשם "הכירו את... מן התנ"ך" ובמקום שם העט "איש יהודי" נכתב "חיקוי של כתבנו הנכבד איש יהודי". מדור זה נכתב בקיצור נמרץ ובחרוזים ורמזים, תוך ציטוטי חלקי פסוקים וציונים למקומות שונים לתנ"ך.

===שיחת חולין בטהרה===
המדור הסאטירי "שיחת חולין בטהרה" נכתב ב[[לשון הקודש]] תחת שם העט "בן ישראל".

במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת "שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר". בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב "ואני הקטן אומר – לאו דוקא!" וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים "שכך נאמר:" ומביא איזה פסוק המתקשר לענין.

===פורים תורה===
בגליון חודש אדר הופיע בקביעות במקום המדור "שיחת חולין בטהרה" "פורים-תורה". ה"פורים תורה" נכתב אף הוא על ידי "בן ישראל".

מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל.

===זכרון [[זכות אבות]]===
המדור "זכרון זכות אבות" אודות [[ימי חב"ד]] הופיע בהתחלה יחד עם המדור "אגודת חסידי חב"ד טעטיקייט" (=פעילות [[אגו"ח]]), אך בתחילת שנת [[תש"ד]] התחיל להופיע תחת שמו החדש "זכרון זכות אבות".

המדור נכתב על ידי [[הרבי הריי"צ]]{{מקור}}, וכולל [[יום הילולא|ימי הילולא]] וחגי הגאולה של [[רבותינו נשיאנו]], ושל אדמו"רי חב"ד אחרים מ‎צאצאי ה[[צמח צדק]].‏‎ ‎

==העורך וכותבי המאמרים==
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.

ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם אהרן (הערי) הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראה בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.

גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.

מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע מהשני, אנו לא ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים".

==קול קורא==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}}
על דפי ירחון זה הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" בארבעת ה"[[קול קורא]]" הידועים.

ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.

ארבעת ה"קול קורא" התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון "הקריאה והקדושה" בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב"קול קורא" אלו טבע גם את הסיסמא הידועה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", ואף ביקש לקבוע את צמד המילים "לאלתר לגאולה" כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.

ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו ל[[עברית]] על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על ידי הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].

מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל.

=="אותיות פורחות"==
[[קובץ:"אותיות פורחות".jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אותיות פורחות"]]
בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה.

אחד מהם פיענוחו ב"הקריאה והקדושה" של חודש [[תמוז]] [[תש"ד]] תחת הכותרת "אנחנו ידענו את זה".

בי"ג [[סיוון]] אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט"ו ב[[סיון]], התבצעה הפלישה בפועל.

יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל "אנחנו" זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...

שלוש שנים קודם לכן, [[סיון]] [[תש"א]], במסגרת המדור "אותיות פורחות" - הופיעה הנבואה המרעישה. ב[[שבט]] [[תש"ד]] התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש [[תמוז]] [[תש"ד]], ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.

ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהיה בשלושה עשר ב[[ניסן]]: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהיה ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!

=="הקריאה והקדושה" ומשיח==
על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות "הקריאה והקדושה", כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:

פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...
==ביקורת==
בגליון השני הודפס מאמר בשם "תורת חסידות חב"ד" תחת שם העט א.י. סגל. מכיון שהעורך לא היה מחסידי חב"ד, שאב את דבריו מכלי שני והיו בהם הרבה ידיעות מוטעות. במאמר כתב העורך שבלימוד הנגלה לא נראה כל כך האור הא-לוקי שבה, והביא על כך מכתב מ[[הרבי הרש"ב]], והוא הרחיב וביאר את תוכנו על פי הבנתו.

המאמר ותרגומו למכתב הרבי הרש"ב, הובנו על ידי רבים כהצהרה שאין בתורת הנגלה שום קדושה כשלעצמה. הדברים עוררו התנגדות חריפה אצל חוגי המתנגדים.

זמן קצר לאחר מכן פרסם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערה|על פי בקשת הרב שלמה היימן}} מאמר נגד זה במקומון יהודי בבוסטון תחת שם העט {{מונחון|י.ד. זמיר|סולובייצ'יק - פירושו ציפור שיר}}{{הערה|The making of a godol.}}. לאחר חקירה התברר לרבי מי הוא הכותב והזמינו לשיחה. השיחה התקיימה ברוח ידידותית ובה הזכיר הרבי להרב סולבייצ'יק את ידידותו של סביו עם [[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] והוא מקווה שגם הוא, הנכד - יפעל ברוח ידידות זו{{הערה|ראו קונטרס אפריון שלמה, ישורון כרך ח.}}.

ביקורת מתונה יותר, בעקבות מאמר זה, יצאה גם מחוגי החסידים, וכך כתב הרב מרדכי הברמן, מחסידי בעלזא, רב בבראונזוויל, במכתב למערכת תחת הכותרת "בקורת נגד המאמר "תורת חסידות חב"ד" בירחון "הקריאה והקדושה"{{הערה|1=התפרסם באתר [https://theantitzemach.blogspot.com הירשל ציג].}}:
{{ציטוט|תוכן="כבוד ההנהלה!

"האומנם לא אדע אם דברי אלה ירגיזו אתכם ממנוחתכם או תלעגו למו; בכל אופן שהוא, לא אוכל אדומה ולעבור בשתיקה על עלבון התורה היוצא מהמאמר הנזכר, אשר בעל המאמר הפשיטה מקדושתה והציגה ערומה לפני ההמון ועמי הארץ, ודברים כאלו אשר אפילו מפה לאוזן לא ניתנו להאמר, פרסם אותם בלשון [[זשרגון|אידיש]] לחלל כבודה ולהרים יד נגדה בפרסו', שומו שמים!

"ובטרם כל שיח אומר: שהגם שבעל המאמר "א.י. סגל" כותב שמעתיק כמה מדברים אלו בשם "האדמו"ר הרש"ב נ"ע" לא אאמין אם יצאו דברים כאלו /כמו שמבינם ומוסרם לנו הכותב/ מפיו הקדוש, ואם אולי יצא מפיה"ק כזה וכזה ואפילו מפורש, הלא הי' צריך לדחוק ולעשות פירוש לפירושו ולא למוסרם בפומבי באופן כזה. ולכן וויכוחי הזה הוא רק עם הכותב ועם ההנהלה אשר ראתה לפרסם כאלו.
"כותב שורות אלו הי' רב בישראל בעירות חשובות ומפורסמות מעבר לים, וגם כעת פה בקהילות נאות וחסודות, התאבק בעפר רגלי גדולי ישראל יראי ה' באמת, נתגדל מנעוריו על דרכי החסידות בין חסידים אמיתיים ורבותיו: כו"כ בג"ע זצ"ל והבדלו לחיים ארוכים האירו כל הארץ בקדושתם ואור תורתם, ומעולם לא שמע "תורת חסידות" מוזרה כזאת".}}
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.

גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמא כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.

התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):

{{ציטוט|תוכן=עורך נכבד!

שמעתי רגשת רבים על מאמרו של מר סגל יחי', והצדק אתם, והנני מצטער במאד על השגגה שיצאה מאי התאמת התכן והמבטא זה לזה. התכן הוא טוב והערצתו של מר סגל לגליא שבתורה בולט ממנו.
והמבטאים הם להיפך.

המבטאים של מר סגל הם נגד תורת החסידות. כ"ק אדמו"ר הזקן בספרו התניא פ"ה מבאר ענין מעלת היחוד דשכל האדם המקיף ומוקף מחכמתו ורצונו ית' שבתורה, ומדייק לומר שגם בבירור הטענות דראובן ושמעון ופסק ההלכה על פי התורה יש בזה קדושה נפלאה אשר שכל האדם מאוחד בחכמתו של הקב"ה ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

זאת אומרת שאף על פי שהטענות הן גשמיות ובדברים אשר בהכרח שיהי' בהם גם תערובת שקר, הנה מ"מ בירור הטענות באריכות הדבור ובהעמקה הוא ענין קדוש שאין למעלה הימנו.

ועוד יותר בא רבינו להשמיענו שגם אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם, הנה מאחר שהלכה זו נאמרה במשנה או בגמרא ופוסקים היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא מזון לנפש בעלמא דין ובעלמא דאתי.

ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר:
:א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה.
:ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.

באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער

בברכה.|מרכאות=כן}}.
==ראו גם==
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]

==לקריאה נוספת==
*סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].
*'''קול קורא''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ז סיון תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JiektuaExyMl8wd1U תצלומים של ירחוני "הקריאה והקדושה"] רבי דרייב.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54667 ה"קול קורא" הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] [[תשע"ו]] {{אינפו}}
*בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, הופיעה בעיתון המודיע והתפרסמה באתר חב"ד אינפו, תמוז תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134744 עורך חשאי שאיש לא הכיר: סיפורו של עיתון חב"די מסתורי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

הקריאה והקדושה

2023-01-04T20:15:31Z

מענדי כהן סעידוב: הוספתי תוכן.

[[קובץ:הקריאה והקדושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הקריאה והקדושה"]]
'''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], ויצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]].
הוא חודש על ידי כמה מתלמידי התמימים בת"ת חב"ד נתניה בשנת ה'תשפ"ב.

==הירחון==
ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם השנייה]] שהשתוללה אז, ו[[השואה|שואת יהודי אירופה]] שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא "ליצור במה עליה יושמע קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ([[הרבי הריי"צ]])"{{הערה|מתוך מאמר סיכום בסיום השנתון הראשון של הקריאה והקדושה.}}, זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי{{הערה|"מה אנו ומה חיינו" בהקריאה והקדושה גליון ב'.}}.

הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת באנגלית בתוך הירחון.}}. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה{{הערה|'שופרו של משיח' [[ועד חיילי בית דוד]] [[תשרי]] [[תשע"ו]].}}.

הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.

בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו"ר הריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי"צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב"ד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=48&hilite= שיחת ש"פ פנחס תשמ"ה].}}

בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפילה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].

התעסקותו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] בירחון זה הייתה עד לפרטים הקטנים הנוגעים להוצאה לאור, והוא דאג להפצתו בתפוצות ישראל, וחקר והתענין כיצד הוא מתקבל בקהל. ניתן לראות זאת בין היתר ממכתב שכותב הרבי לעורך העיתון: "הנני שולח בזה 1) מכתב ממכירי שי' אם איזה הערות. 2) מאמר מהרב... וחפצי לדעת חוות דעת עליו עלי לא עשה רושם הראוי. יש בו חומר ראוי לבניין, אבל כמו שהוא הנה מלבד האריכות והכופל, הנה גם התוכן בלתי מסודר. צריכים לחשבו אודות החומר לחוברת כסלו, כי נחוץ שהירחון יופיע קודם ר"ח, ויגיע לקוראיו בתחילת החודש". וכך מאריך הרבי בפרטים למדורים הנדרשים לירחון וכיוצא בזה.

במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}.

בהזדמנות מסוימת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...".

לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.

הרבי הריי"צ ראה בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} .

[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד.

יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] עליו.

לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}.

באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהילים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".

==המדורים==
===מן התנ"ך===
המדור "מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים" נכתב תחת שם העט "איש יהודי".

במדור זה לוקח הכותב דברים אקטואליים ובוחנם לאור נבואות והתרחשויות מהתורה מהנביאים ומהכתובים, הכותב פותח בדרך כלל בתיאור המצב ובנחיצות לראות אותם באורם האמיתי וממשיך ומביא שלשה ענינים מהתורה מהנביאים ומהכתובים ומחברם יחד למאמר אחד המעביר את הנקודה בבהירות.

במשך הזמן השתנה במקצת סגנונו של המדור, ואף שמו שונה ל"הכירו את... (ענין מסויים) מן התנ"ך ומדברי חז"ל". גם תוכנה השתנה במקצת, ואין הוא מתמקד בביאור נבואות והתרחשויות באופן אקטואלי ועכשווי, אלא בביאור נושאים ומושגים שונים (בעיקר בנושאי גאולה ומשיח).

כחלוף זמן מה גם מדור זה המחודש של איש יהודי חדל להופיע, ובמקומו התחיל להופיע מדור מקוצר, גם הוא בשם "הכירו את... מן התנ"ך" ובמקום שם העט "איש יהודי" נכתב "חיקוי של כתבנו הנכבד איש יהודי". מדור זה נכתב בקיצור נמרץ ובחרוזים ורמזים, תוך ציטוטי חלקי פסוקים וציונים למקומות שונים לתנ"ך.

===שיחת חולין בטהרה===
המדור הסאטירי "שיחת חולין בטהרה" נכתב ב[[לשון הקודש]] תחת שם העט "בן ישראל".

במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת "שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר". בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב "ואני הקטן אומר – לאו דוקא!" וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים "שכך נאמר:" ומביא איזה פסוק המתקשר לענין.

===פורים תורה===
בגליון חודש אדר הופיע בקביעות במקום המדור "שיחת חולין בטהרה" "פורים-תורה". ה"פורים תורה" נכתב אף הוא על ידי "בן ישראל".

מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל.

===זכרון [[זכות אבות]]===
המדור "זכרון זכות אבות" אודות [[ימי חב"ד]] הופיע בהתחלה יחד עם המדור "אגודת חסידי חב"ד טעטיקייט" (=פעילות [[אגו"ח]]), אך בתחילת שנת [[תש"ד]] התחיל להופיע תחת שמו החדש "זכרון זכות אבות".

המדור נכתב על ידי [[הרבי הריי"צ]]{{מקור}}, וכולל [[יום הילולא|ימי הילולא]] וחגי הגאולה של [[רבותינו נשיאנו]], ושל אדמו"רי חב"ד אחרים מ‎צאצאי ה[[צמח צדק]].‏‎ ‎

==העורך וכותבי המאמרים==
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.

ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם אהרן (הערי) הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראה בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.

גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.

מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע מהשני, אנו לא ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים".

==קול קורא==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}}
על דפי ירחון זה הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" בארבעת ה"[[קול קורא]]" הידועים.

ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.

ארבעת ה"קול קורא" התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון "הקריאה והקדושה" בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב"קול קורא" אלו טבע גם את הסיסמא הידועה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", ואף ביקש לקבוע את צמד המילים "לאלתר לגאולה" כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.

ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו ל[[עברית]] על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על ידי הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].

מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל.

=="אותיות פורחות"==
[[קובץ:"אותיות פורחות".jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אותיות פורחות"]]
בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה.

אחד מהם פיענוחו ב"הקריאה והקדושה" של חודש [[תמוז]] [[תש"ד]] תחת הכותרת "אנחנו ידענו את זה".

בי"ג [[סיוון]] אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט"ו ב[[סיון]], התבצעה הפלישה בפועל.

יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל "אנחנו" זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...

שלוש שנים קודם לכן, [[סיון]] [[תש"א]], במסגרת המדור "אותיות פורחות" - הופיעה הנבואה המרעישה. ב[[שבט]] [[תש"ד]] התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש [[תמוז]] [[תש"ד]], ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.

ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהיה בשלושה עשר ב[[ניסן]]: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהיה ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!

=="הקריאה והקדושה" ומשיח==
על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות "הקריאה והקדושה", כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:

פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...
==ביקורת==
בגליון השני הודפס מאמר בשם "תורת חסידות חב"ד" תחת שם העט א.י. סגל. מכיון שהעורך לא היה מחסידי חב"ד, שאב את דבריו מכלי שני והיו בהם הרבה ידיעות מוטעות. במאמר כתב העורך שבלימוד הנגלה לא נראה כל כך האור הא-לוקי שבה, והביא על כך מכתב מ[[הרבי הרש"ב]], והוא הרחיב וביאר את תוכנו על פי הבנתו.

המאמר ותרגומו למכתב הרבי הרש"ב, הובנו על ידי רבים כהצהרה שאין בתורת הנגלה שום קדושה כשלעצמה. הדברים עוררו התנגדות חריפה אצל חוגי המתנגדים.

זמן קצר לאחר מכן פרסם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערה|על פי בקשת הרב שלמה היימן}} מאמר נגד זה במקומון יהודי בבוסטון תחת שם העט {{מונחון|י.ד. זמיר|סולובייצ'יק - פירושו ציפור שיר}}{{הערה|The making of a godol.}}. לאחר חקירה התברר לרבי מי הוא הכותב והזמינו לשיחה. השיחה התקיימה ברוח ידידותית ובה הזכיר הרבי להרב סולבייצ'יק את ידידותו של סביו עם [[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] והוא מקווה שגם הוא, הנכד - יפעל ברוח ידידות זו{{הערה|ראו קונטרס אפריון שלמה, ישורון כרך ח.}}.

ביקורת מתונה יותר, בעקבות מאמר זה, יצאה גם מחוגי החסידים, וכך כתב הרב מרדכי הברמן, מחסידי בעלזא, רב בבראונזוויל, במכתב למערכת תחת הכותרת "בקורת נגד המאמר "תורת חסידות חב"ד" בירחון "הקריאה והקדושה"{{הערה|1=התפרסם באתר [https://theantitzemach.blogspot.com הירשל ציג].}}:
{{ציטוט|תוכן="כבוד ההנהלה!

"האומנם לא אדע אם דברי אלה ירגיזו אתכם ממנוחתכם או תלעגו למו; בכל אופן שהוא, לא אוכל אדומה ולעבור בשתיקה על עלבון התורה היוצא מהמאמר הנזכר, אשר בעל המאמר הפשיטה מקדושתה והציגה ערומה לפני ההמון ועמי הארץ, ודברים כאלו אשר אפילו מפה לאוזן לא ניתנו להאמר, פרסם אותם בלשון [[זשרגון|אידיש]] לחלל כבודה ולהרים יד נגדה בפרסו', שומו שמים!

"ובטרם כל שיח אומר: שהגם שבעל המאמר "א.י. סגל" כותב שמעתיק כמה מדברים אלו בשם "האדמו"ר הרש"ב נ"ע" לא אאמין אם יצאו דברים כאלו /כמו שמבינם ומוסרם לנו הכותב/ מפיו הקדוש, ואם אולי יצא מפיה"ק כזה וכזה ואפילו מפורש, הלא הי' צריך לדחוק ולעשות פירוש לפירושו ולא למוסרם בפומבי באופן כזה. ולכן וויכוחי הזה הוא רק עם הכותב ועם ההנהלה אשר ראתה לפרסם כאלו.
"כותב שורות אלו הי' רב בישראל בעירות חשובות ומפורסמות מעבר לים, וגם כעת פה בקהילות נאות וחסודות, התאבק בעפר רגלי גדולי ישראל יראי ה' באמת, נתגדל מנעוריו על דרכי החסידות בין חסידים אמיתיים ורבותיו: כו"כ בג"ע זצ"ל והבדלו לחיים ארוכים האירו כל הארץ בקדושתם ואור תורתם, ומעולם לא שמע "תורת חסידות" מוזרה כזאת".}}
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.

גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמא כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.

התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):

{{ציטוט|תוכן=עורך נכבד!

שמעתי רגשת רבים על מאמרו של מר סגל יחי', והצדק אתם, והנני מצטער במאד על השגגה שיצאה מאי התאמת התכן והמבטא זה לזה. התכן הוא טוב והערצתו של מר סגל לגליא שבתורה בולט ממנו.
והמבטאים הם להיפך.

המבטאים של מר סגל הם נגד תורת החסידות. כ"ק אדמו"ר הזקן בספרו התניא פ"ה מבאר ענין מעלת היחוד דשכל האדם המקיף ומוקף מחכמתו ורצונו ית' שבתורה, ומדייק לומר שגם בבירור הטענות דראובן ושמעון ופסק ההלכה על פי התורה יש בזה קדושה נפלאה אשר שכל האדם מאוחד בחכמתו של הקב"ה ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

זאת אומרת שאף על פי שהטענות הן גשמיות ובדברים אשר בהכרח שיהי' בהם גם תערובת שקר, הנה מ"מ בירור הטענות באריכות הדבור ובהעמקה הוא ענין קדוש שאין למעלה הימנו.

ועוד יותר בא רבינו להשמיענו שגם אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם, הנה מאחר שהלכה זו נאמרה במשנה או בגמרא ופוסקים היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא מזון לנפש בעלמא דין ובעלמא דאתי.

ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר:
:א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה.
:ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.

באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער

בברכה.|מרכאות=כן}}.
==ראו גם==
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]

==לקריאה נוספת==
*סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].
*'''קול קורא''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ז סיון תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JiektuaExyMl8wd1U תצלומים של ירחוני "הקריאה והקדושה"] רבי דרייב.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54667 ה"קול קורא" הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] [[תשע"ו]] {{אינפו}}
*בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, הופיעה בעיתון המודיע והתפרסמה באתר חב"ד אינפו, תמוז תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134744 עורך חשאי שאיש לא הכיר: סיפורו של עיתון חב"די מסתורי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

הקריאה והקדושה

2023-01-04T20:15:00Z

מענדי כהן סעידוב: הוספתי תוכן.

[[קובץ:הקריאה והקדושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הקריאה והקדושה"]]
'''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], ויצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]].
הוא חודש על ידי כמה מתלמידי התמימים בת"ת חב"ד נתניה בשנת ה'תשפ"ב

==הירחון==
ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם השנייה]] שהשתוללה אז, ו[[השואה|שואת יהודי אירופה]] שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא "ליצור במה עליה יושמע קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ([[הרבי הריי"צ]])"{{הערה|מתוך מאמר סיכום בסיום השנתון הראשון של הקריאה והקדושה.}}, זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי{{הערה|"מה אנו ומה חיינו" בהקריאה והקדושה גליון ב'.}}.

הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת באנגלית בתוך הירחון.}}. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה{{הערה|'שופרו של משיח' [[ועד חיילי בית דוד]] [[תשרי]] [[תשע"ו]].}}.

הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.

בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו"ר הריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי"צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב"ד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=48&hilite= שיחת ש"פ פנחס תשמ"ה].}}

בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפילה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].

התעסקותו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] בירחון זה הייתה עד לפרטים הקטנים הנוגעים להוצאה לאור, והוא דאג להפצתו בתפוצות ישראל, וחקר והתענין כיצד הוא מתקבל בקהל. ניתן לראות זאת בין היתר ממכתב שכותב הרבי לעורך העיתון: "הנני שולח בזה 1) מכתב ממכירי שי' אם איזה הערות. 2) מאמר מהרב... וחפצי לדעת חוות דעת עליו עלי לא עשה רושם הראוי. יש בו חומר ראוי לבניין, אבל כמו שהוא הנה מלבד האריכות והכופל, הנה גם התוכן בלתי מסודר. צריכים לחשבו אודות החומר לחוברת כסלו, כי נחוץ שהירחון יופיע קודם ר"ח, ויגיע לקוראיו בתחילת החודש". וכך מאריך הרבי בפרטים למדורים הנדרשים לירחון וכיוצא בזה.

במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}.

בהזדמנות מסוימת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...".

לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.

הרבי הריי"צ ראה בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} .

[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד.

יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] עליו.

לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}.

באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהילים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".

==המדורים==
===מן התנ"ך===
המדור "מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים" נכתב תחת שם העט "איש יהודי".

במדור זה לוקח הכותב דברים אקטואליים ובוחנם לאור נבואות והתרחשויות מהתורה מהנביאים ומהכתובים, הכותב פותח בדרך כלל בתיאור המצב ובנחיצות לראות אותם באורם האמיתי וממשיך ומביא שלשה ענינים מהתורה מהנביאים ומהכתובים ומחברם יחד למאמר אחד המעביר את הנקודה בבהירות.

במשך הזמן השתנה במקצת סגנונו של המדור, ואף שמו שונה ל"הכירו את... (ענין מסויים) מן התנ"ך ומדברי חז"ל". גם תוכנה השתנה במקצת, ואין הוא מתמקד בביאור נבואות והתרחשויות באופן אקטואלי ועכשווי, אלא בביאור נושאים ומושגים שונים (בעיקר בנושאי גאולה ומשיח).

כחלוף זמן מה גם מדור זה המחודש של איש יהודי חדל להופיע, ובמקומו התחיל להופיע מדור מקוצר, גם הוא בשם "הכירו את... מן התנ"ך" ובמקום שם העט "איש יהודי" נכתב "חיקוי של כתבנו הנכבד איש יהודי". מדור זה נכתב בקיצור נמרץ ובחרוזים ורמזים, תוך ציטוטי חלקי פסוקים וציונים למקומות שונים לתנ"ך.

===שיחת חולין בטהרה===
המדור הסאטירי "שיחת חולין בטהרה" נכתב ב[[לשון הקודש]] תחת שם העט "בן ישראל".

במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת "שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר". בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב "ואני הקטן אומר – לאו דוקא!" וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים "שכך נאמר:" ומביא איזה פסוק המתקשר לענין.

===פורים תורה===
בגליון חודש אדר הופיע בקביעות במקום המדור "שיחת חולין בטהרה" "פורים-תורה". ה"פורים תורה" נכתב אף הוא על ידי "בן ישראל".

מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל.

===זכרון [[זכות אבות]]===
המדור "זכרון זכות אבות" אודות [[ימי חב"ד]] הופיע בהתחלה יחד עם המדור "אגודת חסידי חב"ד טעטיקייט" (=פעילות [[אגו"ח]]), אך בתחילת שנת [[תש"ד]] התחיל להופיע תחת שמו החדש "זכרון זכות אבות".

המדור נכתב על ידי [[הרבי הריי"צ]]{{מקור}}, וכולל [[יום הילולא|ימי הילולא]] וחגי הגאולה של [[רבותינו נשיאנו]], ושל אדמו"רי חב"ד אחרים מ‎צאצאי ה[[צמח צדק]].‏‎ ‎

==העורך וכותבי המאמרים==
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.

ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם אהרן (הערי) הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראה בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.

גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.

מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע מהשני, אנו לא ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים".

==קול קורא==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}}
על דפי ירחון זה הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" בארבעת ה"[[קול קורא]]" הידועים.

ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.

ארבעת ה"קול קורא" התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון "הקריאה והקדושה" בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב"קול קורא" אלו טבע גם את הסיסמא הידועה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", ואף ביקש לקבוע את צמד המילים "לאלתר לגאולה" כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.

ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו ל[[עברית]] על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על ידי הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].

מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל.

=="אותיות פורחות"==
[[קובץ:"אותיות פורחות".jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אותיות פורחות"]]
בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה.

אחד מהם פיענוחו ב"הקריאה והקדושה" של חודש [[תמוז]] [[תש"ד]] תחת הכותרת "אנחנו ידענו את זה".

בי"ג [[סיוון]] אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט"ו ב[[סיון]], התבצעה הפלישה בפועל.

יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל "אנחנו" זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...

שלוש שנים קודם לכן, [[סיון]] [[תש"א]], במסגרת המדור "אותיות פורחות" - הופיעה הנבואה המרעישה. ב[[שבט]] [[תש"ד]] התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש [[תמוז]] [[תש"ד]], ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.

ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהיה בשלושה עשר ב[[ניסן]]: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהיה ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!

=="הקריאה והקדושה" ומשיח==
על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות "הקריאה והקדושה", כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:

פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...
==ביקורת==
בגליון השני הודפס מאמר בשם "תורת חסידות חב"ד" תחת שם העט א.י. סגל. מכיון שהעורך לא היה מחסידי חב"ד, שאב את דבריו מכלי שני והיו בהם הרבה ידיעות מוטעות. במאמר כתב העורך שבלימוד הנגלה לא נראה כל כך האור הא-לוקי שבה, והביא על כך מכתב מ[[הרבי הרש"ב]], והוא הרחיב וביאר את תוכנו על פי הבנתו.

המאמר ותרגומו למכתב הרבי הרש"ב, הובנו על ידי רבים כהצהרה שאין בתורת הנגלה שום קדושה כשלעצמה. הדברים עוררו התנגדות חריפה אצל חוגי המתנגדים.

זמן קצר לאחר מכן פרסם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערה|על פי בקשת הרב שלמה היימן}} מאמר נגד זה במקומון יהודי בבוסטון תחת שם העט {{מונחון|י.ד. זמיר|סולובייצ'יק - פירושו ציפור שיר}}{{הערה|The making of a godol.}}. לאחר חקירה התברר לרבי מי הוא הכותב והזמינו לשיחה. השיחה התקיימה ברוח ידידותית ובה הזכיר הרבי להרב סולבייצ'יק את ידידותו של סביו עם [[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] והוא מקווה שגם הוא, הנכד - יפעל ברוח ידידות זו{{הערה|ראו קונטרס אפריון שלמה, ישורון כרך ח.}}.

ביקורת מתונה יותר, בעקבות מאמר זה, יצאה גם מחוגי החסידים, וכך כתב הרב מרדכי הברמן, מחסידי בעלזא, רב בבראונזוויל, במכתב למערכת תחת הכותרת "בקורת נגד המאמר "תורת חסידות חב"ד" בירחון "הקריאה והקדושה"{{הערה|1=התפרסם באתר [https://theantitzemach.blogspot.com הירשל ציג].}}:
{{ציטוט|תוכן="כבוד ההנהלה!

"האומנם לא אדע אם דברי אלה ירגיזו אתכם ממנוחתכם או תלעגו למו; בכל אופן שהוא, לא אוכל אדומה ולעבור בשתיקה על עלבון התורה היוצא מהמאמר הנזכר, אשר בעל המאמר הפשיטה מקדושתה והציגה ערומה לפני ההמון ועמי הארץ, ודברים כאלו אשר אפילו מפה לאוזן לא ניתנו להאמר, פרסם אותם בלשון [[זשרגון|אידיש]] לחלל כבודה ולהרים יד נגדה בפרסו', שומו שמים!

"ובטרם כל שיח אומר: שהגם שבעל המאמר "א.י. סגל" כותב שמעתיק כמה מדברים אלו בשם "האדמו"ר הרש"ב נ"ע" לא אאמין אם יצאו דברים כאלו /כמו שמבינם ומוסרם לנו הכותב/ מפיו הקדוש, ואם אולי יצא מפיה"ק כזה וכזה ואפילו מפורש, הלא הי' צריך לדחוק ולעשות פירוש לפירושו ולא למוסרם בפומבי באופן כזה. ולכן וויכוחי הזה הוא רק עם הכותב ועם ההנהלה אשר ראתה לפרסם כאלו.
"כותב שורות אלו הי' רב בישראל בעירות חשובות ומפורסמות מעבר לים, וגם כעת פה בקהילות נאות וחסודות, התאבק בעפר רגלי גדולי ישראל יראי ה' באמת, נתגדל מנעוריו על דרכי החסידות בין חסידים אמיתיים ורבותיו: כו"כ בג"ע זצ"ל והבדלו לחיים ארוכים האירו כל הארץ בקדושתם ואור תורתם, ומעולם לא שמע "תורת חסידות" מוזרה כזאת".}}
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.

גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמא כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.

התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):

{{ציטוט|תוכן=עורך נכבד!

שמעתי רגשת רבים על מאמרו של מר סגל יחי', והצדק אתם, והנני מצטער במאד על השגגה שיצאה מאי התאמת התכן והמבטא זה לזה. התכן הוא טוב והערצתו של מר סגל לגליא שבתורה בולט ממנו.
והמבטאים הם להיפך.

המבטאים של מר סגל הם נגד תורת החסידות. כ"ק אדמו"ר הזקן בספרו התניא פ"ה מבאר ענין מעלת היחוד דשכל האדם המקיף ומוקף מחכמתו ורצונו ית' שבתורה, ומדייק לומר שגם בבירור הטענות דראובן ושמעון ופסק ההלכה על פי התורה יש בזה קדושה נפלאה אשר שכל האדם מאוחד בחכמתו של הקב"ה ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

זאת אומרת שאף על פי שהטענות הן גשמיות ובדברים אשר בהכרח שיהי' בהם גם תערובת שקר, הנה מ"מ בירור הטענות באריכות הדבור ובהעמקה הוא ענין קדוש שאין למעלה הימנו.

ועוד יותר בא רבינו להשמיענו שגם אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם, הנה מאחר שהלכה זו נאמרה במשנה או בגמרא ופוסקים היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא מזון לנפש בעלמא דין ובעלמא דאתי.

ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר:
:א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה.
:ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.

באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער

בברכה.|מרכאות=כן}}.
==ראו גם==
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]

==לקריאה נוספת==
*סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].
*'''קול קורא''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ז סיון תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JiektuaExyMl8wd1U תצלומים של ירחוני "הקריאה והקדושה"] רבי דרייב.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54667 ה"קול קורא" הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] [[תשע"ו]] {{אינפו}}
*בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, הופיעה בעיתון המודיע והתפרסמה באתר חב"ד אינפו, תמוז תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134744 עורך חשאי שאיש לא הכיר: סיפורו של עיתון חב"די מסתורי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

סיום הרמב"ם

2023-01-03T18:04:36Z

מענדי כהן סעידוב: /* 'סיום הרמב"ם העולמי' */הוספתי תוכן.

[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]]
'''סיום [[משנה תורה לרמב"ם]]''' הוא אירוע לציון סיום לימוד ספר משנה תורה של הרמב"ם באחד ממסלולי הלימוד אותם התווה הרבי, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשנה, על מסלול פרק אחד ליום - אחת לשלוש שנים.

בנוסף לסייום על כל ספר משנה תורה כולו עם תום מחזור הלימוד, מקויימים סיומים גם עם סיום כל מקבץ הלכות שחילק הרמב"ם ובסיום כל אחד מארבעה עשר הספרים הכולל ספר משנה תורה.

[[קובץ:סיום הרמבם.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף הכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]]
[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם העולמי]]
[[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]]

=='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'==
מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום הרמב"ם העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמו"רים.
בשנת ה'תשפ"ב התקיים בערב ל"ג בעומר אירוע אחדות ענק ומיוחד שאליו נערכו רבות.
הכינוס מאורגן על ידי הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השם 'סיום הרמב"ם העולמי' נתן הרבי.
למארגן - הרב שמואל בוטמן, כתב הרבי:
"אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת [[תש"נ]]". "נתן ה' בליבם".

==סיום [[הרמב"ם]] בישראל==

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם ב[[טבריה]], ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות שם את הסיום.

כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון [[בית חב"ד טבריה]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

===מטה חגיגות הרמב"ם===
[[קובץ:אלבומים סיום הרמבם.jpg|ממוזער|אלבומים תיעודיים העוסקים ב[[סיום הרמב"ם|חגיגות סיום הרמב"ם]] שיצאו לאור בעקבות ה[[אלבום 'יהי אור']]]]
בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב [[הרב אהרונוב]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]].

לאחר סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום.

בשנת תשמ"ז ארגן הרב [[זמרוני ציק]] את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==סיומי הלכות==
[[קובץ:הרב ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[מנחם נחום גרליצקי]] ב[[התוועדות]] סיום הלכות ברמב"ם ב-[[770]]]]
הרבי עודד ועורר על קיומם של סיומי הלכות, בנוסף לאירוע חגיגי גדול בסיום מחזור הלימוד כולו.

בשבועות תשמ"ט הייתה התוועדות פתאומית. באותה התוועדות ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם על כל הלכות שגומרים ברמב"ם, ומאז העניק הרבי מידי שבוע בקבוק משקה להרב [[מנחם נחום גרליצקי]], העורך את סיומי הרמב"ם ב-[[770]] בתור השתתפות בסיומים, והוציא תשובות מעודדות על הדו"חות מהסיומים, וכן לקהילת אנ"ש בצפת שארגנה משלחות לסיומי ההלכות ברמב"ם על ציונו בטבריה.

כמו כן, עודד הרבי את הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] להעלות על גבי הכתב את תוכן הדברים שאמר בסיום הרמב"ם ב-770, ואף הוציא לאור שני כרכים בשם "תקות מנחם".

הסיום שמארגן הרב גרליצקי הם במסגרת [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ושיעור הרמב"ם הקבוע בו.

== ראו גם ==
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של העיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 סידרת ליקוטים מקיפה מהוראות הרבי בנוגע לסיומי הרמב"ם]''' - מתוך [[חב"ד אינפו]]
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-קובץ-ה-גרסת-קריאה.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 מארכיונו של [[מנחם גרליצקי]] {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז
*'''[http://chabad.info/בעין-העדשה/סיום-המחזור-הראשון-ברמבם-בתותל-המרכז/ סיום המחזור הראשון ברמב"ם בתות"ל המרכזית]''' {{תמונה|}} - {{אינפו|}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/kovetz-siyum-horambam-5780-ad.pdf קובץ סיום הרמב"ם תש"פ]''', סיכום הדברים שנאמרו בכינוס העולמי בניו יורק בשנת תש"פ {{אנש}}

;וידאו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54305 סיום [[הרמב"ם]] נוגע לכל העולם]''' - {{וידפו|}}
*רבי יומי: '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/684581/ אין צורך לחפש טעמים והסברים לחגוג את סיום הרמב"ם]''' {{וידפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85162 הוידאו היומי: לערוך סיומי הרמב"ם בפאר והדר]''' - {{וידפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/606184/ הרבי עורך את סיום הרמב"ם הראשון בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה]''' - {{וידפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67195 הרבי מודה למשתתפים בסיומי הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79835 החזן וויליאמס בשירו לסיום הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74567 מעמד הסיום על קבר הרמב"ם בטבריה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}

[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]

סיום הרמב"ם

2023-01-03T18:00:32Z

מענדי כהן סעידוב: /* מטה חגיגות הרמב"ם */תיקנתי

[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]]
'''סיום [[משנה תורה לרמב"ם]]''' הוא אירוע לציון סיום לימוד ספר משנה תורה של הרמב"ם באחד ממסלולי הלימוד אותם התווה הרבי, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשנה, על מסלול פרק אחד ליום - אחת לשלוש שנים.

בנוסף לסייום על כל ספר משנה תורה כולו עם תום מחזור הלימוד, מקויימים סיומים גם עם סיום כל מקבץ הלכות שחילק הרמב"ם ובסיום כל אחד מארבעה עשר הספרים הכולל ספר משנה תורה.

[[קובץ:סיום הרמבם.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף הכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]]
[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם העולמי]]
[[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]]

=='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'==
מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום הרמב"ם העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמו"רים. הכינוס מאורגן על ידי הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השם 'סיום הרמב"ם העולמי' נתן הרבי.
למארגן - הרב שמואל בוטמן, כתב הרבי:
"אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת [[תש"נ]]". "נתן ה' בליבם".

==סיום [[הרמב"ם]] בישראל==

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם ב[[טבריה]], ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות שם את הסיום.

כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון [[בית חב"ד טבריה]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

===מטה חגיגות הרמב"ם===
[[קובץ:אלבומים סיום הרמבם.jpg|ממוזער|אלבומים תיעודיים העוסקים ב[[סיום הרמב"ם|חגיגות סיום הרמב"ם]] שיצאו לאור בעקבות ה[[אלבום 'יהי אור']]]]
בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב [[הרב אהרונוב]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]].

לאחר סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום.

בשנת תשמ"ז ארגן הרב [[זמרוני ציק]] את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==סיומי הלכות==
[[קובץ:הרב ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[מנחם נחום גרליצקי]] ב[[התוועדות]] סיום הלכות ברמב"ם ב-[[770]]]]
הרבי עודד ועורר על קיומם של סיומי הלכות, בנוסף לאירוע חגיגי גדול בסיום מחזור הלימוד כולו.

בשבועות תשמ"ט הייתה התוועדות פתאומית. באותה התוועדות ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם על כל הלכות שגומרים ברמב"ם, ומאז העניק הרבי מידי שבוע בקבוק משקה להרב [[מנחם נחום גרליצקי]], העורך את סיומי הרמב"ם ב-[[770]] בתור השתתפות בסיומים, והוציא תשובות מעודדות על הדו"חות מהסיומים, וכן לקהילת אנ"ש בצפת שארגנה משלחות לסיומי ההלכות ברמב"ם על ציונו בטבריה.

כמו כן, עודד הרבי את הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] להעלות על גבי הכתב את תוכן הדברים שאמר בסיום הרמב"ם ב-770, ואף הוציא לאור שני כרכים בשם "תקות מנחם".

הסיום שמארגן הרב גרליצקי הם במסגרת [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ושיעור הרמב"ם הקבוע בו.

== ראו גם ==
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של העיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 סידרת ליקוטים מקיפה מהוראות הרבי בנוגע לסיומי הרמב"ם]''' - מתוך [[חב"ד אינפו]]
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-קובץ-ה-גרסת-קריאה.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 מארכיונו של [[מנחם גרליצקי]] {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז
*'''[http://chabad.info/בעין-העדשה/סיום-המחזור-הראשון-ברמבם-בתותל-המרכז/ סיום המחזור הראשון ברמב"ם בתות"ל המרכזית]''' {{תמונה|}} - {{אינפו|}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/kovetz-siyum-horambam-5780-ad.pdf קובץ סיום הרמב"ם תש"פ]''', סיכום הדברים שנאמרו בכינוס העולמי בניו יורק בשנת תש"פ {{אנש}}

;וידאו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54305 סיום [[הרמב"ם]] נוגע לכל העולם]''' - {{וידפו|}}
*רבי יומי: '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/684581/ אין צורך לחפש טעמים והסברים לחגוג את סיום הרמב"ם]''' {{וידפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85162 הוידאו היומי: לערוך סיומי הרמב"ם בפאר והדר]''' - {{וידפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/606184/ הרבי עורך את סיום הרמב"ם הראשון בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה]''' - {{וידפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67195 הרבי מודה למשתתפים בסיומי הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79835 החזן וויליאמס בשירו לסיום הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74567 מעמד הסיום על קבר הרמב"ם בטבריה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}

[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]

צבאות השם

2022-12-17T19:10:31Z

מענדי כהן סעידוב:

צבאות השם הוא שמה של תנועת ילדים ונוער יהודיים שמטרתו להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב ולמלחמה בצד הרע. נוסד בשנת תשמ"א על ידי הרבי. סיסמת הארגון היא אנו רוצים משיח עכשיו!

תוכן עניינים
1 רקע
2 רקע הסמל
3 דרגות החיילים
4 צבאות השם ניו יורק
5 צבאות השם בארץ הקודש
6 ראו גם
7 לקריאה נוספת
8 קישורים חיצונים
9 הערות שוליים
רקע

'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח תשמ"א (1981), בשנת הקמתו של הארגון
ארגון "צבאות השם" נוסד על ידי הרבי בשנת תשמ"א (1981), בכדי להתגבר על הקשיים הרבים בחינוך הילדים בעידן המודרני. הארגון מדמה את מלחמת היצר הטוב ביצר הרע כצבא לכל דבר כשהמטרה היא, להחדיר לילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ועל ידי זה לרתום גם את הרע הקיים בתוכם, לקדושה. זאת באמצעות החינוך הבלתי פורמלי בו הופכים הילדים לחיילים בצבא ה', המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם, שהשפעתה לפעמים יותר מהמורה וההורה.

שם הארגון מקורו בתורה[1]: "ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים"[2]. סיסמת הארגון כפי שניתנה על ידי הרבי[דרוש מקור], בשפה האנגלית - "ווי וואנט משיח נאו". הסיסמה מתורגמת לכל המדינות בהם יש לארגון סניף. בעברית התרגום הוא: "אנו רוצים משיח עכשיו".

בשנה הראשונה ליסוד הארגון היו חברים בו כ-5,000 ילדים וכיום (נכון לשנת תשפ"א) חברים בו כ-600,000 ילדים. חברי הארגון הינם ילדים מכל גווני הקשת, מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות הוא קלוש והוא פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של המוסדות החב"דים המקומיים, המופעלים על ידי השלוחים המקומיים.

הילדים החברים בארגון נקראים חיילים והם מקבלים מקבלים משימות חודשיות שמעלה את דרגתם[3]". כמו כן, זכו ה"חיילים" לקבל יחס מיוחד מהרבי שהיה עורך מידי תקופה, כינוסים במיוחד עבור חיילי צבאות השם וכן זכו לקבל בשמחת תורה הקפה מיוחדת לילדי צבאות השם בו היו שרים את סיסמתם בניגון המקובל: "אנו רוצים משיח עכשיו".

הארגון פעל להפיכת התודעה אצל ילדים יהודים רבים בכל רחבי העולם, ובאמצעותם במעגלי השפעה נוספים במשפחה ובחברה[4].

רקע הסמל
מיד לאחר הקמת הארגון בחודש תשרי תשמ"א פנה הרבי לצייר מיכאל שוורץ בבקשה שיצייר סמל לארגון "צבאות השם", הצייר הסכים ולאחר מספר ימים הובא הסמל לפני הרבי להגהה, הרבי אמר לשנות ולמחוק את הירח והכוכבים שהיו בחצי הסמל שצבעו כחול ואת השמש האדומה מהחצי הצהוב, בין השאר עקב הדמיון בין הסמל לדגל מדינת יפן. לאחר מכן שינו את הצבע מצהוב לאדום וכך נוצר הסמל המוכר לנו כיום.

את הכיתוב בעיגול מתחת לסמל "אנו רוצים משיח עכשיו" (ווי וונט משיח נאו). הכניסו בתור הצעה אנשי צבאות ה' בארצות הברית תקופה קצרה אחרי יסוד הארגון והרבי נתן את אישורו לשלבו בסמל בצורה קבועה.

דרגות החיילים
כחלק מהקמת הארגון, דיבר הרבי על החשיבות שהחיילים יתקדמו בסולם הדרגות על פי ביצוע המשימות. הרבי ראה בכך ענין רוחני, שמשפיע אף בגשמיות, ומספר פעמים כאשר ביקשו מהרבי ברכה לילד חולה וכדומה, הורה הרבי לדאוג להעלות אותו בדרגה, וכן הרבי התעניין אודות דרגתם של ילדים[5].

סדר הדרגות בצבאות השם[6]:

טוראי
טוראי שני
רב טוראי
סמל
סמל ראשון
רב סמל
רב סמל ראשון
סגן משנה
סגן
סרן
רב סרן
סגן אלוף
אלוף משנה
תת אלוף
אלוף
אלוף 2 כוכבים
(המשך עליה בדרגות של אלוף עם כוכבים עד סוף המסלול בצבאות השם)
לקראת שנת הפעילות תש"פ השיק צבאות השם ארץ הקודש את מדי צבאות השם, ובשנת הפעילות תשפ"ב החלו במבצע הדרגות כאשר כל חייל העולה בדרגה מקבל כומתה עם רקמה של הדרגה החדשה שלו, כיפה עם רקמה תואמת, וסמל למעמד יוקרתי בחדר צבאות השם.

צבאות השם ניו יורק

אחד מעלוני 'משיח טיימס'
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צבאות השם (ניו יורק)
צבאות השם בארצות הברית מפיק עיתון חודשי בשפה האנגלית, בשם 'Moshiach Times' (בעברית: "משיח טיימס" - זמני המשיח), בעריכת הרב דוד שלום פייפ. באמצע שנות הסמ"כים החל לצאת עלון חודשי נוסף בשם 'החייל'.

משרדיו המרכזיים של הארגון ממוקמים בשכונת קראון הייטס בניו יורק, בראשות ר' ירחמיאל בנימינסון והרב שלום דובער בוימגרטן. מראשי הארגון מתחילת הווסדו הוא ר' גרשון אייכהורן.

בשנת תש"ס נכנס לארגון ר' שמריהו וויינבוים שהכניס תנופה ורוח חדשה וצעירה בארגון. כמו כן עובד בארגון ר' מיכאל אלבקראר בסדנאות יהדות. ר' נעמעס. בשנת תשס"ד הקים הארגון את מוזיאון הילדים היהודי בעלות של למעלה מארבעים מליון דולר.

רבבת חיילים ב'יום צבאות השם' שנערך על ידי התנועה בארץ הקודש
צבאות השם בארץ הקודש

כרטיס רישום לארגון בשנותיו הראשונות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צבאות השם (ישראל)
צבאות השם בארץ ישראל הוא סניף של הארגון צבאות השם בארצות הברית. מרכז הארגון הוא בנצרת עילית. צבאות השם בארץ הקודש נוסד בשנת תשמ"א על ידי היו"ר כיום הרב דוד נחשון. מנהל כללי, הרב לוי יצחק נחשון. מנהל הפעילות הארצי הינו הרב יוסף יצחק בן ציון.

לצבאות השם כ-200 מוקדים בארץ ישראל המשמשים כמועדני פעילות שבועיות בהם משתתפים עשרות ילדים, בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', הכוללת עלון שבועי לילדים בשם "במחנה צבאות השם", עלון חודשי מיוחד לילדים צעירים בשם "במחנה צבאות השם ג'וניור", מסלול דרגות מיוחד, דף משימות חודשי, כרטיס חיול, כניסה אוטומטית להגרלה דו חודשית על טיסה לרבי, טלמסר מיוחד הוקם בשנת תשע"ד להקל על צבירת נקודות למסלול הדרגות של צבאות ה' ותוכנית וירטואלית חודשית בשם 'ראלי'.

מחלקת ההוצאה לאור של צבאות השם בארץ הקודש מוציאה מידי שנה ספרון חינוכי המחולק בתהלוכות ל"ג בעומר. בעריכת הארגון יצאו לאור סדרת ספרי דבר מלכות לנוער, דבר מלכות לילדים ו"יום יום משיח וגאולה". הארגון מפיק גם מוצרי מדיה בעלי מסר חינוכי-חסידי ועשרות משחקים המכניסים לילדנו התקשרות לרבי שליט"א מלך המשיח. כמו כן מוציאה מחלקת הסניפים חוברת פעילות מהודרת חודשית לכל מנהלי הסניפים ברחבי הארץ.

בשנת תשע"ד הוחלט באישור הוועדה החינוכית של צבאות ה' לפתוח אתר אינטרנט המיועד לציבור הכללי בשם 'תורה קיד' המכיל משחק ווירטואלי המכניס בתוכו המון תוכן יהודי וחסידי.

מידי שנה מקיים הארגון מבצעים וכינוסים ארציים בהשתתפות אלפי ילדים. בנוסף ישנו מבצע שנתי קבוע נושא פרסים, המתקיים בשיתוף עם קרן דור דעה ומרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו, וכולל במסגרתו לימוד של חוברת לימודים עיונית הנערכת על ידי אנשי מקצוע, לימוד תניא ומשניות בעל פה.

כמו כן מקיים הארגון מידי שנה בתאריך י"א ניסן 'יום צבאות השם' המיועד לחיילי וחיילות צבאות ה' מכל רחבי ארץ הקודש, יום מלא בפעילויות חסידיות ומשחקים. בשנים האחרונות גולת הכותרת של יום צבאות ה' היא הופעת ה'ראלי'.

ב'בין הזמנים' מקיים צבאות ה' (ישראל) את "רשת מחנות הקיץ גן ישראל - אורו של משיח" המיועד לילדי וילדות חסידי חב"ד וקהילות בתי חב"ד. 'אורו של משיח' הוא המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל ולו סניפים ברחבי הארץ. נוסד בשנת תשנ"ו על ידי הרב פרץ פרידמן והוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר מבחינת מספר חניכים, עם קרוב לשבע מאות ילדים.

בחודש תשרי דואגים בצבאות ה' למסגרת מסודרת עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, ומפעילה את קעמפ מחנה משיח בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

ראו גם
צבאות ה' (ניו יורק)
צבאות ה' (ישראל)
חדר צבאות השם
לקריאה נוספת
מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם - חוברת לימוד של צבאות השם ארץ הקודש במסגרת קרן דור דעה אינפו.jpg י"ג סיוון תשע"ד (11.06.2014)
חיי רבי, סדרת כתבות בשבועון כפר חב"ד החל מגליון 1882 עמוד 34
קישורים חיצונים
דף הבית של 'צבאות השם' בארץ הקודש תבנית:אתר
דף הבית של 'צבאות השם' בארצות הברית (באנגלית) תבנית:אתר
"החיילים חוזרים למשימה", דברי הרבי מליובאוויטש על צבאות ה'קובץ וידאו
שירת ההמנון הראשון של צבאות ה' אצל הרביקובץ וידאו.
זלמן צרפתי, כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק, שבועון בית משיח
עיתון 'דבר' מדווח: הרבי הקים צבא לילדים
אוריה ג'ורי, מלחמה וגאולה, בתוך עלון 'החייל' חדר מנחם מוסקבה
ארבעים שנה, מסמכים ודו"חות משנות הבראשית של הארגון בקשר עם חגיגות יובל ה-40 להקמתו, בתוך קובץ בהוצאת 'ועד חיילי בית דוד' תשרי תשפ"א, גליון ה'
הערות שוליים
ספר שמות.
שנים רבות קודם הקמת הארגון, במאמרי קבלת הנשיאות 'באתי לגני' ביאר הרבי בהרחבה פעמים רבות את תוכן השם 'צבאות' והקשר שלו להבאת הגאולה, ובפרט במאמר 'באתי לגני' הראשון שנאמר לאחר הקמת ארגון צבאות השם, ביו"ד שבט תשמ"א.
בשנה בה הוקם הארגון (תשמ"א) הורה הרבי לצבאות ה' להעלות ב'דרגה' ילד שלא הרגיש טוב והילד הבריא. המענה נדפס בספר אוצרות מלך - אגרת החינוך עמוד 131. על דרך זה כשביקשו ברכה מהרבי עבור ילד שנרשם לצבאות השם ונפגע בתאונה, השיב הרבי: "להעלותו בדרגא בצבאות השם ויתעלה גם בבריאות הגוף. אזכיר עה"צ", "יומן שנת הקהל ה'תשמ"א בבית חיינו" ע' 140.
הרב מרדכי אליהו התבטא על הארגון: "שום תכנון שכלי ואנושי לא היה בכוחו לפעול שינוי שכזה בתודעתם של ילדי ישראל, ומהפך שכזה בקרב ההורים. רק בכוח המשלח, אביהם ורועם של ישראל, שבעיני הבדולח שלו ובדבר ה' אשר בפיהו מהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד מבני ישראל להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".
קליפ בהפקת צבאות השם ארץ הקודש בכיכובו של מיכאל וייגל, על התעניינותו של הרבי בדרגות, ועל תכנית הדרגות המשודרגת קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
שיחת הרבי על העליה בדרגות בצבאות השם קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו

צבאות השם

2022-12-17T19:07:06Z

מענדי כהן סעידוב:

באות השם או צבאות ה' הוא שמו של ארגון ילדים שנוסד בי"ט בתשרי תשמ"א (28 בספטמבר 1980) על ידי הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחסידות חב"ד[1]. שמו של הארגון לקוח מכינוי לעם ישראל המופיע בספר שמות: "ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים"[2]. קהל היעד של התנועה הם ילדים וילדות יהודים עד גיל בר מצווה ובת מצווה. המוטו של הארגון הוא "אנו רוצים משיח עכשיו".

על פי דברי הרבי, כל ילד וילדה יהודיים, עם לידתם "מגויסים" לצבאות השם, המפקד העליון הוא – הקדוש ברוך הוא וספר הפקודות הוא – התורה[3].

הארגון פעיל במדינות רבות. מרכזים בולטים שלו פועלים בישראל ובארצות הברית.

מלבד הארגונים שפועלים רשמית בשם 'צבאות השם', מקובל בחסידות חב"ד להשתמש בשם זה (וכן ב"חיילי צבאות השם" וכדומה) בפעילות עם ילדים.

הן הזרם המשיחיסטי בחב"ד והן הזרם המתון בחסידות חב"ד מפעילים בישראל ארגונים שונים בשם צבאות השם.

אופיו ומטרותיו של הארגון
הארגון משתמש במושגים ומונחים שמקורם בעולם הצבאי. כל ילד החבר בארגון קרוי 'חייל', הקב"ה מזוהה כמפקד העליון. ההוראות לילדים החיילים מכונות 'פקודת היום' או פקודת מבצע[3]. משימת 'צבא הילדים' היא זירוז ביאת המשיח. ההתגברות על יצר הרע מדומה ללחימה באויב, והתורה והמצוות מדומים לכלי נשק. המוטו של הארגון, המופיע בסמליל שלו, הוא ”אנו רוצים משיח עכשיו” ובמקור We want Moshiach now.

בהתוועדות בי"א בניסן תשמ"א הכריז הרבי על מבצע לאחד את כל ילדי צבאות ה', בנים לפני בר מצווה ובנות לפני בת מצווה, על ידי כתיבת אות בספר תורה שייכתב ליד הכותל המערבי[4].

סמלו של הארגון אויר על ידי הצייר מיכל שוורץ והוגה ותוקן על ידי הרבי[5].

פעילות עולמית
ארגון 'צבאות השם העולמי', שמרכזו בניו יורק, מנוהל מאז היווסדו (בעת הכרזת הרבי על הקמת התנועה) על ידי ירחמיאל בנימינסון, ושלום דובער בוימגרטן הוא מנהל התפעול. הארגון פעיל במדינות רבות ברחבי העולם.

התנועה מפעילה מערכת הוצאה לאור (בשם "הח"י", על שמה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשתו של הרבי). בנוסף לספרים מוציאה התנועה מספר עיתונים המותאמים לילדים יהודים שאינם משתייכים לקהילה החב"דית. הוותיק מביניהם הוא דו-שבועון בשם "משיח טיימס". הרבי מליובאוויטש התייחס לפרטי העלון, כולל האיורים על גבי דף השער. מאוחר יותר החלה התנועה להוציא גם ירחון בשם "קידס". כיום הוא מופץ בשבע שפות ומופיע גם באיראן[6]. בשנים האחרונות החלה התנועה להדפיס את שבועון "החייל", המיועד לילדי החסידים ומופץ בקהילות חב"ד במדינות דוברות אנגלית.

התנועה מפעילה את "חידון ספר המצוות להרמב"ם", על פי תקנתו של הרבי לילדי ישראל להגות בספר זה באופן יום-יומי. ספר המצוות הודפס במהדורה מותאמת לילדים, ומדי שנה נערך עליו חידון עולמי בקראון הייטס בהשתתפות אלפי ילדים.

בשנת תשס"ד (2004) הקימה התנועה את מוזיאון הילדים היהודי בהשקעה של כ-40 מיליון דולר[7], והוא ממוקם בסמיכות למרכז חב"ד העולמי – 770. במוזיאון מבקרים מאות אלפי ילדים מכל הציבורים בארצות הברית, כולל ילדים לא יהודים.

הפעילות בישראל
בשנים הראשונות לאחר הקמת התנועה על ידי הרבי התבצעה פעילות צבאות ה' (ארגון כינוסי ילדים, הפקת חומר וכדומה) בצורה לא ממוסדת על ידי גופים שונים, כמו רשת אוהלי יוסף יצחק[8], גם מכירת האותיות בספר התורה של ילדי ישראל התבצעה בתחילה תחת השם צבאות ה'[9].

ניידות חב"ד ו"צבאות ה' בע"מ"

כרטיס רישום לפעילות צבאות ה' שעל ידי ניידות חב"ד בשנותיה הראשונות
בשנת תשמ"א החלה בצפונה של ישראל פעילות 'צבאות השם' על ידי ארגון ניידות חב"ד בישראל בראשות דוד נחשון[10]. לטענת נחשון, בשנת תשמ"ג, בעקבות פניית מנהלי רשת אהלי יוסף יצחק, החלו בניידות חב"ד לפעול באופן רשמי גם בשאר חלקי מדינת ישראל[11]; אך בפרוטוקול מתוך אספת העמותה שהפעילה את התנועה, נכתב כי הפעילות התרחבה לשאר חלקי הארץ רק כתשע שנים מאוחר יותר, בשנת תשנ"ב[12]. התנועה הזמינה מנהלי בתי ספר לעודד הצטרפות תלמידים ל"צבאות השם"[13]. בשנת 1989 נרשמה הפעילות כעמותה בשם "תנועת נוער צבאות השם שעל ידי ניידות חב"ד - אה"ק"[14]. התנועה הקימה מועדוני נוער פעילים בערים שונות, הנפיקה תעודות חייל נושאי דרגות שונות[11] וביטאונה 'במחנה צבאות השם' פורסם בתפוצה ארצית[11]. מעט אחרי פטירתו של הרבי מליובאוויטש, הופחתה פעילות הארגון ולעמותה ניתן צו פירוק על ידי בית המשפט[14].

בשנת תשס"ו (2006) הקימה התנועה חברה לתועלת הציבור בשם 'צבאות ה' בע"מ'[15] והחלה התעוררות מחודשת של הארגון: חודשה הוצאת העלון השבועי 'במחנה צבאות השם', וכן ההוצאה לאור של מוצרי צבאות השם[16].

הארגון הקים גם מערכת הוצאה לאור של ספרי לימוד, קריאה ומשחקים לילדים, והוא מפיק מגזין וידאו הנשלח מדי חודש לחברי הארגון בשם 'במחנה'.

הארגון מפעיל רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות ומחנות קיץ ברחבי הארץ וכן מקיים כינוסים לקראת י"א בניסן, שבהם משתתפים אלפי ילדים מדי שנה. בשנת 2017 הקים הארגון את מקהלת הילדים 'מקהלת צבאות ה' בארה"ק'. המקהלה הוציאה תקליטורים, סינגלים והופיעה בכינוס משיח בכיכר ובאירועים נוספים של חב"ד.

הארגון מזוהה עם הזרם המשיחיסטי בחסידות חב"ד.

במחנה צבאות השם
"תנועת הנוער שעל ידי 'ניידות חב"ד - אה"ק'" מפיקה את העיתון "במחנה צבאות השם". במשך השנים יצא העיתון לאור בתקופות שונות ובפורמטים משתנים.

העיתון החל לצאת לאור בשנת תשמ"ח[11], כהמשך לדפי המשימות שהופצו בין ילדי התנועה[דרוש מקור]. לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא שניאורסון ביקש בעלה, הרבי מליובאוויטש, להקים מוסדות וארגונים על שמה. בארגון "ניידות חב"ד" הוחלט להוציא לאור ירחון לעילוי נשמתה, במסגרת הפעילות של צבאות השם. ההצעה קיבלה את אישורו של הרבי, שאף חיווה את דעתו לעיתים על תוכנו ואף על עיצובו[11].

במהלך השנים[דרושה הבהרה] העיתון הפך מירחון לדו-שבועון. בשנת תשנ"ו הפסיק העיתון לצאת בצורה סדירה. בשנים תשס"ז - תשע"ז (2007 - 2017) יצאה גרסה נוספת (מוקטנת) של עלון בשם זה, שיועדה גם לילדים מרקע שאינו דתי[17].

בשנת ה'תשס"ה (2005) החלה התנועה להוציא לאור עיתון בשם זה, בתוך השבועון "בית משיח". בשנת ה'תשע"ז (2017) החל לצאת - במקביל לעיתון המודפס כמדור בבית משיח - גם מגזין כרומו בשם זה. העיתון מחולק למנויים בתוכנית המשפחתית של התנועה[18].

צעירי אגודת חב"ד

'פתח דבר' של חוברת שהפיקה מחלקת צבאות השם בצא"ח
עם הכרזת הרבי בשנת תשמ"א על הקמת "צבאות השם" עסקו בצעירי אגודת חב"ד (צא"ח) בפעילות עם ילדים, בהוצאה לאור של חומר ובכינוסי ילדים בתאריכים שעליהם הורה הרבי[19]. סניפי צא"ח בישראל הפעילו מועדוני "צבאות השם" בערים שונות, ומרכז צא"ח הפיק חומרי עזר לפעילות, וכן פעל על מנת לעודד ילדים להירשם למועדונים אלו[20].

בשנת תשמ"ח הוחלט בצא"ח להקים מחלקה לפעולות צבאות השם, ובראשה הועמד הרב נפתלי רוט[21]. המחלקה קיימה פעילות במשך מספר שנים, הפיקה פרסומים[22] וערכה כינוסים שנתיים שבהם נבחנו אלפי ילדים על ספר המצוות של הרמב"ם, על פי תקנתו של הרבי מלובביץ' שילדי ישראל ילמדו בספר זה[23]. גם מבצע 'מצה לתלמיד' של צא"ח התנהל באותן שנים תחת מחלקה זו[24].

בשנת תשמ"ט פסק בית דין רבני חב"ד בישראל שפעילות צבאות השם (כמו כל פעילות של הפצת היהדות על ידי חב"ד), חייבת להיות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח[25]. עם זאת, בשנת תש"ן כתב הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית הדין, שלרב דוד נחשון מותר לפעול במסגרת צבאות השם ובפעולות נוספות באופן עצמאי[26].

הפנסאים - צבאות השם

לוגו ארגון "הפנסאים - צבאות השם"
בשנת תשע"א החלה לפעול עם ילדי כפר חב"ד תוכנית בשם 'פנסאים' תחת הסיסמה: "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה"[27], ובשנת תשע"ב הורחבה הפעילות לכל רחבי הארץ[28]. שמו של הארגון לקוח מדברי הרבי בעת התוועדות בי"ג בתמוז תשכ"ב, בה אמר שכל חסיד הוא פנסאי (נושא פנס) שתפקידו להאיר את העולם. בשנת תשע"ד (2014) אוחד הארגון עם עמותת 'בת מלך' ששינתה את שמה ל'ארגון נוער חב"ד: בת מלך, הפנסאים - צבאות ה', מועדון המעשים הטובים (ע"ר)'[29]. הפעילות מוכרת כתנועת נוער, ומתוקצבת על ידי משרד החינוך (בסכום של כ-2.5 מיליון ש"ח בשנת 2017).

משרדי הארגון ממוקמים סמוך למרכז חב"ד העולמי – 770 בבניין משרד השלוחים, ובישראל בכפר חב"ד סמוך לבניין צעירי אגודת חב"ד. בשנת תשע"ו חנך הארגון מבנה קבע במרכז כפר חב"ד[30]. יו"ר הארגון היה שמעון רבינוביץ, בראש הוועדה החינוכית של הארגון עומד המשפיע הרב זלמן גופין[31]. הארגון פועל בשיתוף עם ארגון צבאות השם העולמי שבניו יורק, צעירי חב"ד ומשרד השלוחים.

הארגון מפעיל כ-30 סניפים בישראל שבהם פעילים כאלפיים ילדים. הילדים מקבלים לביתם מגזין וידאו דו-חודשי ועלון שבועי[32]. הארגון גם מארגן כנסים, טיולים[33] (כולל נסיעות קבוצתיות לניו יורק, לביקור בחצר הרבי[34]) ושבתות עבור הילדים החברים בו. הארגון גם מוציא לאור ספרים ומוצרים נוספים.

הארגון שותף בהפעלת רשת מחנות קיץ ברחבי הארץ, המונה עשרות קייטנות ומחנות קיץ, בשם "גן ישראל ארץ הקודש", וכן מקיים כינוסים לציון יום פטירתו וכן לכבוד יום הולדתו של הרבי, בהם משתתפים אלפי ילדים מדי שנה[35].

הארגון מזוהה עם הזרם המתון בחב"ד.

לקריאה נוספת
שלמה ברמן, ילדי חב"ד מוכיחים לעולם כולו: זרעו בחיים!, כפר חב"ד כ"ט סיוון תשע"ד
מנחם מענדל ברונפמן, חייל בשירות קבע, סקירה על ארגון צבאות השם העולמי, כפר חב"ד חג הפסח תשע"ז
קישורים חיצוניים
אתר התנועה "צבאות השם בארץ הקודש" (צבאות ה' שע"י ניידות חב"ד)
אתר תנועת הפנסאים - צבאות השם
אתר תנועת "צבאות השם" העולמית (באנגלית)
אתר משותף של ארגון צבאות ה' העולמי ואתר Chabad.org (באנגלית)
עלון במחנה צבאות השם - לילדי ישראל, העלונים שיצאו לאור עד שנת 2012
"החיילים חוזרים למשימה", דברי הרבי מחב"ד על צבאות ה'Standart video icon facing left.svg
שירת ההמנון הראשון של צבאות ה' אצל הרביStandart video icon facing left.svg.
הרב מרדכי מנשה לאופר, "צבאות השם" – שלושים שנה לצבא הילדים, 'התקשרות' גיליון 847, באתר צא"ח
צפו בווידאו: שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד אתר שטורעם
נח זבולוני, האדמו"ר - מפקד עליון, דבר, 5 בינואר 1981
2021 Facebook icon.svg צבאות השם, ברשת החברתית פייסבוק
Instagram logo 2016.svg צבאות השם, ברשת החברתית אינסטגרם
YouTube play button icon (2013–2017).svg צבאות השם, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
קטע וידאו משיחת היסוד של צבאות ה'.
ספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ"א
מרדכי מנשה לאופר, "צבאות השם" – שלושים שנה לצבא הילדים, 'התקשרות' גיליון 847, באתר צא"ח
קריאה לאחדות ישראל על ידי ספר תורה לילדי ישראל אתר בית חב"דStandart video icon facing left.svg
מתי הוקם "צבאות השם" ומי צייר את הלוגו? COL, ב' אדר א' תשע"ו.
ראו כפר חב"ד חג הפסח תשע"ז, ריאיון עם הרב בנימינסון
אודות מקורות המימון של המוזיאון (באנגלית): NY Times article. Carnegie Corporation Article(הקישור אינו פעיל, 11 בינואר 2018)
כפ"ח גיליון 13, גיליון 46.
שבועון כפר חב"ד גיליון 19.
ראו לדוגמה מסמך שהפיק הארגון בשנת תשמ"א צד א', צד ב'. ראו גם מכתבי הרבי מליובאוויטש לרב נחשון העוסקים בצבאות ה' משנת תשמ"א
זלמן צרפתי, כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק, שבועון בית משיח, צוטט באתר חב"ד אינפו
צילום מהפרוטוקול
רשום ילדי בית ספרכם לארגון הנוער הארצי "צבאות השם", מכתב מסיון ה'תשמ"ח
תנועת נוער צבאות השם שעל יד ניידות חב"ד - אה"ק, באתר "גיידסטאר ישראל"
צבאות ה' בע"מ (חל"צ), באתר "גיידסטאר ישראל"
דוגמאות לפעילויות חדשות של הארגון עלון שבועי 1 החל מתשס"ז, מבצעי לימוד ארציים החל מתש"ע, עזרים למדריכי הפעילויות של התנועה תשע"ב, מגזין וידאו חודשי לילדים 1 תשע"ב, משחקים 1 2(הקישור אינו פעיל, 8.09.2018)
מקור, באתר חב"ד אינפו.
להורדה: המגזין החדש של חיילי צבאות ה' באתר חב"ד אינפו
ספר צעירי אגודת חב"ד עמוד 67.
דוגמה: מודעה, לילדי ישראל, מעריב, 20 בנובמבר 1980
אהוד בן עזר, צה"ל, ילדים והמצביא העליון, דבר, 8 בפברואר 1982
ראו ספר צעירי אגודת חב"ד שם, וראו גם כפר חב"ד גיליון 409 עמוד 43.
לאחר קריאתו של הרב שניאורסון בקיץ תשנ"א להוסיף בלימוד ענייני משיח וגאולה, הפיקה המחלקה חוברת לימוד בנושא.
ידיעות על הכינוסים: משנת תשמ"ח: כפר חב"ד גיליון 319 בעמוד האחורי, וידאו ממעמד הסיום - בדקה 8:10 ניתן לראות סמל צבאות השם בולט על הבמה. מקהלת צבאות שרה במעמד; תש"נ: כפר חב"ד גיליון 407, הזמנה לכינוס. ועוד.
ראו כפ"ח גיליון 425 עמוד 1 לפני האחרון.
פסק הדין של בית דין רבני חב"ד.
מכתבו של הרב ירוסלבסקי.
איך בין א לאמטערעשניק ● לדמותו של פנסאי כתבה באתר שטורעם
'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי, באתר שטורעם.
ארגון נוער חב"ד: בת מלך, הפנסאים - צבאות ה', מועדון המעשים הטובים, באתר "גיידסטאר ישראל".
באירוע מיוחד נחנך 'מרכז צבאות השם' של ארגון הילדים הרשמי של חב"ד - "צבאות השם" shturem.net
'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק שטורעם.נט
עלוני הפנסאים באתר col
הארגון שלא מפסיק להפתיע: ילדי 'הפנסאים' בטיול יומיים ■ גלריית ענק - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, www.shturem.net
טיסה 0013 באוויר: יומן מסע, פרק ראשון, באתר "חב"ד און ליין, כ"ה בטבת תשע"ח
הפארבריינגען המרכזי לחיילי צבאות השם, באתר חב"ד און ליין.

שיחה:ארגון הפנסאים

2022-12-17T19:01:54Z

מענדי כהן סעידוב: /* הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית */

האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

:ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב"דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:::אם אכן מטרתנו היא להביא ל"שלמות הערך", אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב"הפצת תורת חסידות חב"ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''". ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ"ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).
:::זו גם הסיבה שנדהמתי מה"ביקורת", שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).
:::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב"דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב"דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - "אנן פועלי דיממא אנן". את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ"ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ"ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב"ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על "אחדות הפשוטה", והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב"די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.
::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.
::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.
::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]
[[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''<noinclude> '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בטבת ה'תשע"ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)

== פתיח מוזר ==
ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ"ש בארה"ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ"א נ"ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].
::אבל לענ"ד אפשר פשוט למחוק את המילה "שנוי". ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ו, 04:37 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז בטבת ה'תשע"ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
:::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)

בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ"ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
:ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב"דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'.
::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר א' ה'תשע"ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)
:::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: "ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)"
:::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא "איך שהארגון רואה את עצמו" או איך "חלק גדול מחסידי חב"ד רואים אותו"?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ"ם.
:::באמת אותו ויכוח חוזר ע"ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא"א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)
::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:
::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב"ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע"י רבני חב"ד.
::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב"די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 18:31 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: "רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך".. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)
{{שבירה}}
הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
:לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.
:ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 20:29 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.
::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC)
:::יש ערך מענין מאוד בחב"דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...
:::ולנדו"ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב"דפדיה - לארגון בחב"ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט"א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)
::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ"כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה.
::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)
:::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)
::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז"ב המסייע רבות לחב"דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט"א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)

===הצבעה===
כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!

מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?
;בעד:
* {{בעד|}} •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
* {{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)
* {{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו
* {{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)
;נגד:
* {{נגד|}} -- [[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)
* {{נגד}} -- [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)
* {{נגד}} -- [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)
* {{נגד}} -- [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)
* {{נגד}} -- [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)
* {{נגד}} -- [[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)
* {{נגד}} -- [[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
* {{נגד|}} -- [[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:44, י"ב בשבט, ה'תשפ"א 17:44, 25 בינואר 2021 (UTC)
* {{נגד}} -- [[משתמש:חי משיח|חי משיח]] - [[שיחת משתמש:חי משיח|שיחה]], 18:41, כ' בתשרי, ה'תשפ"ב 18:41, 26 בספטמבר 2021 (UTC)
* {{נגד}} -- ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|פארבריינגען]] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 11:13, כ"א בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''

== מענין לענין... ==

ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב"דפדיה...

אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט"א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)

== העברה מדף שיחה ==

ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר "אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים".

אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור?

באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ"ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)
:מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם "צבאות השם" באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ"ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).
:לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא "מרכז צבאות השם חב"ד" שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.
:באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשע"ו, 12:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע"ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה.
::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)
:::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש"כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות.
:::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)
לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)

==תפקיד הרב גופין בארגון==
מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא"כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)
:פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)

== רשת מחנות הקיץ ==

ע"פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
:לא, ראה באתר הרשת: <nowiki> http://www.hakhel.co.il </nowiki> --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ"ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)

== אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==

בד"כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.

אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.

אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!

ע"י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::: אכן דייקת בלשונך שבד"כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
:: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)

== אובייקטיביות ==

אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

== התעלמות מבשורת הגאולה? ==

מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע"ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת "להביא לימות המשיח", המבוסס על [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
:[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)

== הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==

תוכנית הוידאו 'מזאגט לחיים' הייתה יוצאת פעם לחודשיים. עד תשע"ז (כולל) ואז בתשע"ח הוציאו את סדרת 'שליחות בפמגוסטה' שיצאה לאור כל שלוש חודשים למנויים. בתשע"ט חזרה תוכנית 'מזאגט לחיים' באפן קבוע כל חודשיים ולאחר מכן הפסיקה לצאת. בתש"פ יצאו לאור בסגר הראשון תוכנית בת 3 שעות 'אולפנסאים' ששודרה באתר 'פנסאים מדיה' ולאחר מכן החלו להוציא את סדרת 'איכא בשוכא' וכל פרק בן 45 דקות או לפעמים 50 דק' והוא היה יוצא כל שבוע. השנה (תשפ"ג) עדיין לא יצאה סדרה רשמית

ר' שמעון רבינוביץ, אמנם הוא יו"ר ועד הכפר, אבל עדיין גם יו"ר הפנסאים

== כותרת המשוב ==

סניף קריות רוצה מדים.

== פעילות ההארגון ==

לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים
הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע"ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)

== הפתיח ==

לפי דעתי זה ממש לא מתאים הפתיח, הרבה מחסידי חב"ד נמצאים בזה , ואנו באים להביא עובדה ולא דעתו של הכותב (המשיכיסטי...) {{שכח|שמואל חיים}}
:היה על זה דיון [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|בעבר]] והצבעה ולא השתנה כלום מאז ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:25 • ד' בסיוון ה'תש"ף
אז כנראה שצריכים לשנות --[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:31, ה' בסיוון, ה'תש"ף 12:31, 28 במאי 2020 (IST)
::{{בעד}} לשנות ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 14:28, 28 במאי 2020 (IST)
:::צריך לשנות כי התקבל היפך דעתך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:51 • ה' בסיוון ה'תש"ף
:::: ר'[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] צריכים לשנות כי ככה זה דעת חלק נרחב מחב"ד!--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:36, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 19:36, 15 ביוני 2020 (IST)
:::::{{נגד חזק}} לעשות שינוי בנושא הזה. הארגון שנוי במחלוקת - כך היה, וכך גם נשאר. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:44, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 20:44, 15 ביוני 2020 (IST)
::::::{{א|שמואל חיים}}, א. {{הזחה}} ב. אני לא רואה שינוי מהחלטות המשתמשים בעבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:32 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף

לטעמי צריך לפי הערך הזה לכתוב על כל ארגון שקם אחרי ג' תמוז 'שנוי במחלוקת'. אגב אני חושב שמחלוקת זה דבר בריא להתפתחות דברים בעולם.
לטעמכם כל המושגים שקמו נגד ארגוני חב"ד קיימים כולל משיחיסטים הם 'שנויים במחלוקת' והייתי מצפה לכתוב על ערכים משיחיסטים דומים ככה למשל ה'ועד להפצת שיחות' וספר המאמרים של גרנובטר וכו'כי שנוי במחלוקת הוא שנוי במחלוקת ללא הבדל. [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 05:09, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ב 05:09, 12 ביולי 2022 (UTC)
::אכן אני {{בעד חזק}} לשנות --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 09:27, 12 ביולי 2022 (UTC)
:::מקווה שקראת קודם את [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|זה]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 17:41, 12 ביולי 2022 (UTC)

== להוסיף ==

יש להוסיף שהעיתון פנסאים צעירים צורף לכפר חב"ד למי שיכול--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:23, כ"ה בסיוון, ה'תש"ף 14:23, 17 ביוני 2020 (IST)
:ולהוציא את פסקת ספרים מהביקורת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:58 • כ"ה בסיוון ה'תש"ף

==תמונה אחת שאומרת הרבה==
[[קובץ:פנסאים.png|מרכז|ממוזער|250px|תמונה אחת שאומרת הרבה..]]
{{א|חסיד של הרבי}} - עוד לא הכנסת את זה לערך??? אתה מדי מתון, יש שיאמרו אנטי מדי!!! לא מתאים!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 21:00, י"א באב, ה'תש"ף
:חחח [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 09:12, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

==טענה==
ממש לא באופן אוביקטיבי!
באופן מאוד, מאוד משיחי!
:מה לא באופן אוביקטיבי? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:56, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
::חחחחחחחחחחחחחחחח
כל הערך לא אוביקטיבי (אוביקטיבי זה אומר לכתוב בלי ענינים אישיים ואם יש מחלוקות לציין ולפרט את דעת שני הצדדים)
עשית טעות שלא למדת ליב"ה
:::אשתדל לא להתייחס לטענות כמו אלה שמקורן בשנאה וביצירת מחלוקות. יחי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 15:04, 20 באוקטובר 2020 (UTC)

משום מה נראה שמטרת הערך אינה לתאר את הארגון אלא להסביר את הביקורת עליו.סיבה זו גם מסבירה את הפתיח של הערך [[משתמש:רשימות|רשימות]] - [[שיחת משתמש:רשימות|שיחה]], 07:05, כ"ב בחשוון, ה'תשפ"א 07:05, 9 בנובמבר 2020 (UTC)
::::דווקא נראה שהעורך של הדף הזה הוא אנטי מחבורת האנטים הרשעים, עובדה: הוא לא נותן לערוך אותו!

== תיקון ==

בפיסקה ביקורת צריך לשנות במקום "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' רשותם" ל "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה'". [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:13, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א 11:13, 29 בינואר 2021 (UTC)
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:17 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א

==עריכה==
למה הערך מוגן גם ממשתמשים ותיקים??(למרות שאני וותיק אני לא יכול לערוך אותו)-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:57, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א ''(29 בינו' למניינם)'' •

== כיצד ייתכן שאין לי אפשרות לערוך את הדף?... ==

לא קשור לזה שאני עצמי יצרתי אותו, פשוט מופרך לי שאפילו משתמש בעל ותק רחב כל כך לא יכול לעדכן ערך.

בכל אופן, כשיתאפשר, צריך להכניס את הטקסט דלקמן:

===לקריאה נוספת===
*'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:34, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 11:34, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:שיניתי לצורך הסדר בשיחה. בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::יישר כח. ועדיין אשמח להסבר מה ההגיון לחסום עריכה בצורה כל כך קשיחה. אי אפשר להגביל לוותק של 5000 עריכות נאמר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:22, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 13:22, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:::אין לי ידע איך להגביל למספר עריכות וגם לא יודע מדוע הגבילו למשתמשים ותיקים. אשמח אם אחד מה{{מפעילי מערכת}} האחרים יאמר מה דעתו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:28 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::::אני בעד שיהיה פתוח לוותיקים, באמת תמוהה למה חסמו -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:58, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א ''(11 בפבר' למניינם)'' •
:::::חסמו משום שהיו משתמשים ותיקים שלצערנו ניהלו מלחמות עריכה, ולא דנו בנועם כראוי לחסידים. אך אכן לא מובן מדוע לא הסתפקו באזהרה או חסימה, ופעלו בצורה זו. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:18, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.
::::::גם לדעתי לשחרר. חסימת ערך מוותיקים בעיני זו גם בירוקרטיה וגם דיקטטורה מיותרת, לא אמור להיות בחב"דפדיה שום ערך שרק מפעילים יכולים לערכו (זה שייך רק בעמוד ראשי, רשימת האתרים החסומים ותו לא). אם יש מלחמת עריכה בין ותיקים, ואין ברירה אחרת - מקסימום להשתמש בחסימה כזו כמוצא אחרון לפרק זמן הכי קצר שניתן (שבועיים-חודש). בערך זה לא היתה מלחמה לאחרונה ויש לשחררו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ה' באדר ה'תשפ"א
:::::::כעת הערך לא פתוח לכל המשתמשים הוותיקים? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:23, ג' באב, ה'תשפ"א 11:23, 12 ביולי 2021 (UTC)
::::::::כעת הוא פתוח, באדר הוא לא היה פתוח. '''נכתב ע"י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]] •''' 11:25, ג' באב, ה'תשפ"א ''(12 ביולי למניינם)'' • [[קובץ:דגל המשיח.png|קישור=הרבי מלך המשיח|30px]]

== ביקורת ==

ציטוט מתוך פסקת ביקורת בנוגע לגאולה ומשיח: {{ציטוטון|פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מבשורת הגאולה ומזהותו של הרבי כמלך המשיח.}} - מי הכלומניק שכתב את השטות הזאת? דבר ראשון - כתבו מקור! דבר שני - לא יהיה לזה מקור, כי זה פשוט לא נכון! ארגון הפנסאים עוסק רבות בנושא כה חשוב זה, ופשוט מאוד: תראו את החוברות שלהם וכיו"ב. אני מזועזע עד איפה הרדיפה של שלטונו הדיקטטורי של חב"דפדיה. דעו לכם, שבשיטה וגישה זו, אתם גורמים לעשרות משתמשים טובים להמנע מלכתוב ולשפר את האתר חב"דפדיה, שמצוי בו פונטציאל גדול, ולפני שתלגלגו עלי, אני כותב את שורות אלו בתקוה שתשנו את דרך החשיבה והגישה שלכם, ולעסוק באור ולא בחושך, בהפצת המעיינות ולא בביקורת (נ.ב: במדיניות הכתיבה של הביקורת שלכם - כתוב שאין לכתוב ביקורת ללא מקור. ולמשפט זה אין מקור!). החותם בכאב על התנהלות של האתר מחד, ובתקוה שישתנה הגישה הנ"ל מאידך - [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 14:58, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 14:58, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:במידה שאדם מודד (בלשון העם: דמגוגיה), בה מודדים לו: היות ואין לי כח להגיב לגופו של ענין, אז אגיב רק על מה שכתבת על "דרך החשיבה והגישה . . ולעסוק באור ולא בחושך", אכן 99.9% מהעריכות באתר וכמות המידע עוסקים באור ולא בחושך והחשיבה והגישה היא להפיץ את המעיינות ולהנגיש את הידע וההיסטוריה החב"דית, ואתה מוזמן להצטרף ולשנות מבפנים. לי אישית כמשתמש ותיק אין שום בעיה שיימחקו כל פסקאות הביקורת מכלל הערכים. אבל אם אתה חושב שבכניסה חד פעמית לאתר וכתיבת דעתך משהו ישתנה - אתה טועה. אינך יכול לעמוד מבחוץ ולהורות לאחרים כיצד להתנהל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:53, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 16:53, 10 בפברואר 2021 (UTC)
::מצטרף ללהתראות. איני גם חושב שאולי יש לשקול לשנות את המדיניות בנושא הביקורת, אך לבוא ולהורות מן הצד, מבלי שום תרומה משמעותית, זו עזות. אדרבה, אני מזמין {{א|ביקורת|אותך}} לבוא ולהצטרף לעבודת הקודש, ואולי, תצליח להשפיע על המדיניות, אם כי במקרים אלו זה תלוי בועדה הרוחנית. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:23, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.
:::כפי שאמרתי, קשה לי לתרום לאתר הפועל באופן דקטטורי וקיצוני, על דעת עצמו בלבד. חבל שאתם לא עונים עניינית, ורק מביאים תירוצים שונים ומשונים. עם זאת, אשקול אפשרות של תרומה לאתר באופן נוסף מביקורת.--[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 05:51, ב' באדר, ה'תשפ"א 05:51, 14 בפברואר 2021 (UTC)

== שינוי פתיח מחדש והסרת ביקורת ==

אמנם בוצעה הצבעה, בה הוכרע שאין לשנות, אך ברצוני לחדש את הדיון אודות כך. אי אפשר להתעלם, שהביקורת על הארגון, והבהלה להצבת האזכור שהארגון שנוי במחלוקת, נובעת מכך שהאתר פועל בשיטה המשיחיסטית. על ארגונים שונים, גם אם יש ביקורת, בין אם כתוב ובין אם לא - לא ממהרים להציב עובדה כזאת. ובכלל, כפי שדובר בדיון הנ"ל, עובדה זו אינה אנציקלופדית בעליל. בל נשכח שבשנת [[תשמ"ט]] פסק [[בית דין רבני חב"ד]] שפעילות צבאות השם בארץ (כמו כל פעילות של הפצת היהדות ע"י חב"ד), '''חייבת להיות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}, ובשנת [[תש"נ]] כתב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] שלר' דוד נחשון מותר לפעול במסגרת צבאות השם באופן אוטונומי, '''ללא קשר לצא"ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=1AXliXUHhiOkKKQvuBrrSW3XvqiWLjT-n מכתבו של הרב ירוסלבסקי].}}! איני דורש שיציבו על ערכים של אישים וארגונים שלדעתי חובה להציב עליהם ביקורת, אלא שוויון וצדק. כפי שאני מכיר את ההנהלה כבעבר, היא מסתמא תפסוק שעניין זה קשור לועדה הרוחנית. באם וכאשר יגישו דיון לועדה, אנא תנו לנו להציג את הצד שלנו, שמייצג את רוב חסידי חב"ד, בכדי שיהיה משפט צדק. עד אז - אני מבקש להסיר את פסקת הביקורת ולשנות את הפתיח בהתאם, או לשנות ע"י הצבעה. בברכת "השיבה משפטינו כבראשונה כו'", --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:14, ב' באדר, ה'תשפ"א 06:14, 14 בפברואר 2021 (UTC)
:אני בעד שבאמת הפתיח לא יתחיל ב"הארגון שנוי במחלוקת" אלא ב"על הארגון" (ורק אז "הארגון שנוי..." עם בכלל). (אך להשאיר את הפסקה ביקורת). -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:25, ב' באדר, ה'תשפ"א ''(14 בפבר' למניינם)'' •
::צעקות ותלונות לא יעזרו לך. תתרום לאתר בנושאים שלא שנויים במחלוקת, ואולי אח"כ יהיה אפשרי לדון בצורה נומרטיבית. לגופו של עניין אני אכן בעד להסיר את האזכור אודות הארגון שנוי במחלוקות, לאור נימוק הצד האנציקלופדי ועוד, ובכלל, דעתי היא להתעסק באור ולא ברע, ולהסיר את כלל הביקורת באתר, על חסידים ומוסדות, שישנם רבנים וחסידים שטוענים ההפך, ובא לציון גואל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:00, ב' באדר, ה'תשפ"א, 14 בפבר' למניינם.
:::כמו שאמר הרב {{א|פולע}} קודם {{א|ביקורת|תתרום}} משהו לאתר ואחר-כך יהיה לאדוני ה"מיייצג את רוב חסידי חב"ד" זכות להביא פה את עמדתו. ולא יעזור לכבוד-קדושתו לפתוח פה כל מיני דיונים ממינים שונים, במיוחד שהדיון זה היה פה כבר באתר כך שעוד לפני שהדיון התחיל - הוא בטל ומבוטל. בתקווה שתתחיל '''לתרום''' לאתר ולא ליצור פה מהומות. בברכת יחי המלך המשיח שליט"א המייצגת את דעתי ואת דעת כל אשר בשם חסיד חב"ד יקרא ואת דעתו של הוד כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:59, 14 בפברואר 2021 (UTC)
::::בעז"ה עוד אתרום, אבל אני מצפה ממשתמש וותיק כמוך לענות עניינית לגופו של עניין. לא ראיתי שום מקום בו אמרתי וכתבתי כנציג כלל חסידי חב"ד, אז נא אל תכתוב שטויות מעוותות. להגיד שהדיון הזה בטל ומבוטל - זה בדיוק התנהגות דיקטטורית לכל דבר. וגם אם יש נושאים שלדעתך אתה חולק עליהם, מותר ואף חובה לשמוע את דעתו של השני, גם אם לא להסכים. כפי הידוע לך, ולמרות שאני מבין שאתה בוחר להתעלם מעובדה הידועה, (רוב) חסידי חב"ד ידועים כי כ"ק אדמו"ר נשי"ד התסלק מעינינו הגשמיות, אך לאור שיחותיו אנו יודעים, כי גם מיתה גשמית לא יכולה להשפיע עליו ועלינו, ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים, ובברכת אנו רוצים משיח עכשיו - --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 13:25, ה' באדר, ה'תשפ"א 13:25, 17 בפברואר 2021 (UTC)
{{הערות שוליים}}

==הוספה לועד הרוחני של הסרטים==
אם אפשר להוסיף את [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 20:45, ג' באדר, ה'תשפ"א 20:45, 15 בפברואר 2021 (UTC)
:הכנסתי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:50 • ג' באדר ה'תשפ"א
תודה --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:20, ג' באדר, ה'תשפ"א 22:20, 15 בפברואר 2021 (UTC)

==ניסוח==
כרגע הוספתי בפסקה "היסטוריה" דבר ממש חשוב, זה נכתב באופן חריף מידי, אני ישמח אם מישהו יוכל לשנות את הנוסח לנוסח יותר עדין - אך עם אותה משמעות והבנה של הדברים, ניסיתי ולא הצלחתי לכתוב זאת פחות חריף.. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:39, 19 בפברואר 2021 (UTC)
:חסיד, מה המקור של כל זה? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:56, 19 בפברואר 2021 (UTC)
::זה לא חידוש, מאמין שכולם יודעים את החיכוכים בינם לרב הקודם והעכשווי, זה לא 'נצרך' להכניס את זה לערך. לכן השמטתי חלק מעריכתך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:59 • ז' באדר ה'תשפ"א

== צריך להקטין את התמונה ==

אודה מאוד למי שיעשה זאת (ואולי גם ילמד אותי) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 21:14, ג' בחשוון, ה'תשפ"ב 21:14, 9 באוקטובר 2021 (UTC)
:תראה את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=ארגון_הפנסאים&diff=499573&oldid=499550 הזו]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:41 • ד' בחשוון ה'תשפ"ב

== צריך עדכון ==

בפסקה "פעילות ארצית ועולמית" צריך לעדכן שנכון לשנת תשפ"א הארגון פועל ב45 סניפים ברחבי הארץ

== דיון מחודש ==

בעקבות תשובת הוועדה הרוחנית, אני פותח דיון מחודש:
א. האם להשאיר את הפתיח "הוא ארגון שנוי במחלוקת" כמו שהוא.
ב. פסקת הביקורת השניה (הפסקה הראשונה בוודאי שלא ניתן להגדירה כביקורת) האם להשאיר כביקורת או לנסח מעט לשנות את השם ל"משפטים", "פולמוס", ומשהו בסגנון.
{{חב"דפדים פעילים}}
--{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 08:27, 29 בנובמבר 2022 (UTC)

הקריאה והקדושה

2022-12-05T19:49:14Z

מענדי כהן סעידוב:

[[קובץ:הקריאה והקדושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הקריאה והקדושה"]]
'''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], ויצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]].

==הירחון==
ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם השנייה]] שהשתוללה אז, ו[[השואה|שואת יהודי אירופה]] שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא "ליצור במה עליה יושמע קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ([[הרבי הריי"צ]])"{{הערה|מתוך מאמר סיכום בסיום השנתון הראשון של הקריאה והקדושה.}}, זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי{{הערה|"מה אנו ומה חיינו" בהקריאה והקדושה גליון ב'.}}.

הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת באנגלית בתוך הירחון.}}. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה{{הערה|'שופרו של משיח' [[ועד חיילי בית דוד]] [[תשרי]] [[תשע"ו]].}}.

הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.

בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו"ר הריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי"צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב"ד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=48&hilite= שיחת ש"פ פנחס תשמ"ה].}}

בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפילה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].

התעסקותו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] בירחון זה הייתה עד לפרטים הקטנים הנוגעים להוצאה לאור, והוא דאג להפצתו בתפוצות ישראל, וחקר והתענין כיצד הוא מתקבל בקהל. ניתן לראות זאת בין היתר ממכתב שכותב הרבי לעורך העיתון: "הנני שולח בזה 1) מכתב ממכירי שי' אם איזה הערות. 2) מאמר מהרב... וחפצי לדעת חוות דעת עליו עלי לא עשה רושם הראוי. יש בו חומר ראוי לבניין, אבל כמו שהוא הנה מלבד האריכות והכופל, הנה גם התוכן בלתי מסודר. צריכים לחשבו אודות החומר לחוברת כסלו, כי נחוץ שהירחון יופיע קודם ר"ח, ויגיע לקוראיו בתחילת החודש". וכך מאריך הרבי בפרטים למדורים הנדרשים לירחון וכיוצא בזה.

במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}.

בהזדמנות מסוימת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...".

לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.

הרבי הריי"צ ראה בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} .

[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד.

יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] עליו.

לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}.

באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהילים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".

==המדורים==
===מן התנ"ך===
המדור "מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים" נכתב תחת שם העט "איש יהודי".

במדור זה לוקח הכותב דברים אקטואליים ובוחנם לאור נבואות והתרחשויות מהתורה מהנביאים ומהכתובים, הכותב פותח בדרך כלל בתיאור המצב ובנחיצות לראות אותם באורם האמיתי וממשיך ומביא שלשה ענינים מהתורה מהנביאים ומהכתובים ומחברם יחד למאמר אחד המעביר את הנקודה בבהירות.

במשך הזמן השתנה במקצת סגנונו של המדור, ואף שמו שונה ל"הכירו את... (ענין מסויים) מן התנ"ך ומדברי חז"ל". גם תוכנה השתנה במקצת, ואין הוא מתמקד בביאור נבואות והתרחשויות באופן אקטואלי ועכשווי, אלא בביאור נושאים ומושגים שונים (בעיקר בנושאי גאולה ומשיח).

כחלוף זמן מה גם מדור זה המחודש של איש יהודי חדל להופיע, ובמקומו התחיל להופיע מדור מקוצר, גם הוא בשם "הכירו את... מן התנ"ך" ובמקום שם העט "איש יהודי" נכתב "חיקוי של כתבנו הנכבד איש יהודי". מדור זה נכתב בקיצור נמרץ ובחרוזים ורמזים, תוך ציטוטי חלקי פסוקים וציונים למקומות שונים לתנ"ך.

===שיחת חולין בטהרה===
המדור הסאטירי "שיחת חולין בטהרה" נכתב ב[[לשון הקודש]] תחת שם העט "בן ישראל".

במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת "שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר". בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב "ואני הקטן אומר – לאו דוקא!" וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים "שכך נאמר:" ומביא איזה פסוק המתקשר לענין.

===פורים תורה===
בגליון חודש אדר הופיע בקביעות במקום המדור "שיחת חולין בטהרה" "פורים-תורה". ה"פורים תורה" נכתב אף הוא על ידי "בן ישראל".

מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל.

===זכרון [[זכות אבות]]===
המדור "זכרון זכות אבות" אודות [[ימי חב"ד]] הופיע בהתחלה יחד עם המדור "אגודת חסידי חב"ד טעטיקייט" (=פעילות [[אגו"ח]]), אך בתחילת שנת [[תש"ד]] התחיל להופיע תחת שמו החדש "זכרון זכות אבות".

המדור נכתב על ידי [[הרבי הריי"צ]]{{מקור}}, וכולל [[יום הילולא|ימי הילולא]] וחגי הגאולה של [[רבותינו נשיאנו]], ושל אדמו"רי חב"ד אחרים מ‎צאצאי ה[[צמח צדק]].‏‎ ‎

==העורך וכותבי המאמרים==
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.

ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם אהרן (הערי) הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראה בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.

גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.

מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע מהשני, אנו לא ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים".

==קול קורא==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}}
על דפי ירחון זה הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" בארבעת ה"[[קול קורא]]" הידועים.

ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.

ארבעת ה"קול קורא" התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון "הקריאה והקדושה" בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב"קול קורא" אלו טבע גם את הסיסמא הידועה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", ואף ביקש לקבוע את צמד המילים "לאלתר לגאולה" כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.

ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו ל[[עברית]] על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על ידי הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].

מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל.

=="אותיות פורחות"==
[[קובץ:"אותיות פורחות".jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אותיות פורחות"]]
בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה.

אחד מהם פיענוחו ב"הקריאה והקדושה" של חודש [[תמוז]] [[תש"ד]] תחת הכותרת "אנחנו ידענו את זה".

בי"ג [[סיוון]] אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט"ו ב[[סיון]], התבצעה הפלישה בפועל.

יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל "אנחנו" זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...

שלוש שנים קודם לכן, [[סיון]] [[תש"א]], במסגרת המדור "אותיות פורחות" - הופיעה הנבואה המרעישה. ב[[שבט]] [[תש"ד]] התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש [[תמוז]] [[תש"ד]], ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.

ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהיה בשלושה עשר ב[[ניסן]]: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהיה ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!

=="הקריאה והקדושה" ומשיח==
על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות "הקריאה והקדושה", כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:

פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...
==ביקורת==
בגליון השני הודפס מאמר בשם "תורת חסידות חב"ד" תחת שם העט א.י. סגל. מכיון שהעורך לא היה מחסידי חב"ד, שאב את דבריו מכלי שני והיו בהם הרבה ידיעות מוטעות. במאמר כתב העורך שבלימוד הנגלה לא נראה כל כך האור הא-לוקי שבה, והביא על כך מכתב מ[[הרבי הרש"ב]], והוא הרחיב וביאר את תוכנו על פי הבנתו.

המאמר ותרגומו למכתב הרבי הרש"ב, הובנו על ידי רבים כהצהרה שאין בתורת הנגלה שום קדושה כשלעצמה. הדברים עוררו התנגדות חריפה אצל חוגי המתנגדים.

זמן קצר לאחר מכן פרסם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערה|על פי בקשת הרב שלמה היימן}} מאמר נגד זה במקומון יהודי בבוסטון תחת שם העט {{מונחון|י.ד. זמיר|סולובייצ'יק - פירושו ציפור שיר}}{{הערה|The making of a godol.}}. לאחר חקירה התברר לרבי מי הוא הכותב והזמינו לשיחה. השיחה התקיימה ברוח ידידותית ובה הזכיר הרבי להרב סולבייצ'יק את ידידותו של סביו עם [[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] והוא מקווה שגם הוא, הנכד - יפעל ברוח ידידות זו{{הערה|ראו קונטרס אפריון שלמה, ישורון כרך ח.}}.

ביקורת מתונה יותר, בעקבות מאמר זה, יצאה גם מחוגי החסידים, וכך כתב הרב מרדכי הברמן, מחסידי בעלזא, רב בבראונזוויל, במכתב למערכת תחת הכותרת "בקורת נגד המאמר "תורת חסידות חב"ד" בירחון "הקריאה והקדושה"{{הערה|1=התפרסם באתר [https://theantitzemach.blogspot.com הירשל ציג].}}:
{{ציטוט|תוכן="כבוד ההנהלה!

"האומנם לא אדע אם דברי אלה ירגיזו אתכם ממנוחתכם או תלעגו למו; בכל אופן שהוא, לא אוכל אדומה ולעבור בשתיקה על עלבון התורה היוצא מהמאמר הנזכר, אשר בעל המאמר הפשיטה מקדושתה והציגה ערומה לפני ההמון ועמי הארץ, ודברים כאלו אשר אפילו מפה לאוזן לא ניתנו להאמר, פרסם אותם בלשון [[זשרגון|אידיש]] לחלל כבודה ולהרים יד נגדה בפרסו', שומו שמים!

"ובטרם כל שיח אומר: שהגם שבעל המאמר "א.י. סגל" כותב שמעתיק כמה מדברים אלו בשם "האדמו"ר הרש"ב נ"ע" לא אאמין אם יצאו דברים כאלו /כמו שמבינם ומוסרם לנו הכותב/ מפיו הקדוש, ואם אולי יצא מפיה"ק כזה וכזה ואפילו מפורש, הלא הי' צריך לדחוק ולעשות פירוש לפירושו ולא למוסרם בפומבי באופן כזה. ולכן וויכוחי הזה הוא רק עם הכותב ועם ההנהלה אשר ראתה לפרסם כאלו.
"כותב שורות אלו הי' רב בישראל בעירות חשובות ומפורסמות מעבר לים, וגם כעת פה בקהילות נאות וחסודות, התאבק בעפר רגלי גדולי ישראל יראי ה' באמת, נתגדל מנעוריו על דרכי החסידות בין חסידים אמיתיים ורבותיו: כו"כ בג"ע זצ"ל והבדלו לחיים ארוכים האירו כל הארץ בקדושתם ואור תורתם, ומעולם לא שמע "תורת חסידות" מוזרה כזאת".}}
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.

גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמא כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.

התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):

{{ציטוט|תוכן=עורך נכבד!

שמעתי רגשת רבים על מאמרו של מר סגל יחי', והצדק אתם, והנני מצטער במאד על השגגה שיצאה מאי התאמת התכן והמבטא זה לזה. התכן הוא טוב והערצתו של מר סגל לגליא שבתורה בולט ממנו.
והמבטאים הם להיפך.

המבטאים של מר סגל הם נגד תורת החסידות. כ"ק אדמו"ר הזקן בספרו התניא פ"ה מבאר ענין מעלת היחוד דשכל האדם המקיף ומוקף מחכמתו ורצונו ית' שבתורה, ומדייק לומר שגם בבירור הטענות דראובן ושמעון ופסק ההלכה על פי התורה יש בזה קדושה נפלאה אשר שכל האדם מאוחד בחכמתו של הקב"ה ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

זאת אומרת שאף על פי שהטענות הן גשמיות ובדברים אשר בהכרח שיהי' בהם גם תערובת שקר, הנה מ"מ בירור הטענות באריכות הדבור ובהעמקה הוא ענין קדוש שאין למעלה הימנו.

ועוד יותר בא רבינו להשמיענו שגם אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם, הנה מאחר שהלכה זו נאמרה במשנה או בגמרא ופוסקים היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא מזון לנפש בעלמא דין ובעלמא דאתי.

ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר:
:א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה.
:ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.

באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער

בברכה.|מרכאות=כן}}.
== עיתון הקריאה והקדושה כיום ==
לאחר כ80 שנה שלא הופיע עיתון "הקריאה והקדושה", בתלמוד תורה חב"ד דברי מנחם נתניה החליטו כמה מתלמידי התמימים במתיבתות לחדשו לתלמידי המתיבתות, והוא יוצא לאור תחת הכותרת 'יוצא לאור לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. העיתון אינו מזדהה עם אחד מהזרמים בחב"ד אלא מיועד גם לאחדות תלמידי התמימים במתיבתות.
היוזמה התברכה, העיתון יוצא לאור כל חודש החל מחודש שבט ה'תשפ"ב (כאשר היה אז גל הקורונה האחרון), העיתון יצא אז במהדורה ראשונית ומיוחדת לרגל י' בשבט.
כל חודש יש נושא מיוחד שעליו מתבסס העיתון, מחודש לחודש כמות המנויים גודלת ב"ה.
בין המדורים העיקריים בעיתון הוא:
"קראתי ואין עונה" - לקט שיחות מהרבי זיע"א על שלושת השלמויות מכל השנים.
סודו של המקדש - מדור החושף את צורתו האמיתית של בית המקדש והמיקום המדויק שלו ועוד עשרות פרטים מעניינים על בית המקדש והר הבית המדור יצא לאור החל מחודש אלול ה'תשפ"ב כאחד מהמדורים החדשים לקראת השנה החדשה.
סיפור מתח בהמשכים "שלום אחים" - אחד המדורים הבולטים ביותר האהובים ביותר על תלמידי התמימים שקוראים בשקיקה את סיפורם של מוטל וישראל התמימים מהשואה שעזבו אחד את השני, עם סוף מפתיע, הסיפור עוד טרם הסתיים.
השנה העיתון תחת נושא מרכזי "הקהל" וכן גם מוסף מיוחד יוצא מידי חודש נקרא בשם "הקהל את העם".
<gallery>

</gallery>
[[
[[ממוזער]]
<gallery>

</gallery>
]]
==ראו גם==
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]

==לקריאה נוספת==
*סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].
*'''קול קורא''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ז סיון תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JiektuaExyMl8wd1U תצלומים של ירחוני "הקריאה והקדושה"] רבי דרייב.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54667 ה"קול קורא" הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] [[תשע"ו]] {{אינפו}}
*בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, הופיעה בעיתון המודיע והתפרסמה באתר חב"ד אינפו, תמוז תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134744 עורך חשאי שאיש לא הכיר: סיפורו של עיתון חב"די מסתורי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]