חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

כיפה

2021-12-15T10:11:08Z

מענדי כהן כהן: /* כיתוב */

[[קובץ:כיפה.jpeg|ממוזער|כיפה]]
[[קובץ:כיפת הרבי.jpg|350px|ממוזער|שמאל|צילום כיפת [[הרבי]] [[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]]]
ה'''כיפה''' ("יארמולקע" ב[[אידיש]]) היא לבוש אשר [[יהודים]] חובשים על ראשם כסימן על "[[יראת שמים]]".

==טעמי המנהג==
הסיבה הראשונה היא חובת כיסוי הראש כ'כבוד שמים'. דהיינו, כאשר אדם נכנס ל[[בית הכנסת]] או כאשר הוא מזכיר את שם ה' בברכה או כיו"ב{{הערה|[[מסכת סופרים]] יד, טו. הובא להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן צא, ג.}}{{הערה|וכסיפור שאירע בתקופת האמוראים, שהיה ילד שמכשף אמר להוריו שבנם יהיה רשע, הוריו הלכו לרב וספרו לו את מה שקרה, הרב אמר לילד שישים כיפה על הראש. ההורים שמו לו כיפה וכל פעם שהוריד אותה הוא היה משתולל וברגע ששם הוא התנהג כמו חסיד.}}.

הסיבה השנייה היא מצד [[יראת שמים]] - שכיסוי הראש מזכיר על הנמצא למעלה ממנו. עניין זה התחיל כ'מידת חסידות', אך לאחר מכן הוא התפשט, עד שנקבע שאסור ללכת בגילוי ראש ד' אמות{{הערה|אורח חיים סימן ב, ו}}.

===הופעת המנהג במקורות===
כיסוי הראש היה פריט לבוש נפוץ בעבר. ה[[כהנים]] היו מצוּוים לעבוד ב[[בית המקדש]] כשמגבעת לראשם. ככלל, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. כך למשל בעת הטלת גורלות בבית המקדש היה נהוג להסיר את מצנפתו של מי שמתחילים בו את מניין הגורל. בשלהי תקופת בית שני ובתקופת ה[[משנה]], היו הסוּדָר, הכובע או ה[[טלית]] פריטי לבוש מצוי והם מוזכרים כחלק משמונה עשר פריטי הלבוש ב[[ברייתא]] ב[[מסכת שבת]].

מקורות ראשונים המייחסים משמעות דתית לכיסוי הראש במהלך היומיום מובאים ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת שבת]]. תחילה מוזכר שעל [[דיין|דיינים]] לשבת בכיסוי הראש, וכן ישנה [[ברייתא]] האומרת שעל המבקר את החולה להתעטף (בראשו), כשבשניהם מבאר [[רש"י]] שהסיבה היא מפני מורא ה[[שכינה]]. המקור המפורסם יותר הוא לגבי ה[[אמורא]] [[רב נחמן בר יצחק]], שלפי המסופר שם (דף קנו ב), בילדותו ניבאו עליו ה"כלדאים" (חוזים בכוכבים) שיגדל כ[[גנב]], בעקבות זאת ציוותה עליו אמו שיכסה תדיר את ראשו ליראת שמים ושיבקש רחמים שלא יגדל כגנב. ואכן, מסופר כי כשאירע לו מקרה שנשמט סודרו מראשו הוא מיד התאווה לגנוב.

מקור נוסף מובא אף הוא באותה המסכת: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]]: תיתי לי דלא סגינא (תבוא לי טובה על שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.|שבת קיח, ב}} אמרה זו מופיעה במקום אחר בליווי הנימוק: {{ציטוטון|רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.|קידושין לא א}} אמרות אלו מובאות כמקור ל[[הלכה|פסיקתו]] של ר' [[יוסף קארו]]: {{ציטוטון|ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש|[[שולחן ערוך]], אורח חיים ב, ו}};

===פסיקת ההלכה===
מעיקר הדין חבישת כיפה היא ממידת חסידות, קובע אדמו"ר הזקן - לגבי חבישת כיפה בזמן חז"ל - וזה לשונו "ומדת חסידות שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש מפני החום בימים ההם".

אך לעומת זאת קובע [[אדמו"ר הזקן]] כי בימינו יהודי שמתהלך ללא כיפה לראשו עובר על האיסור של {{ציטוטון|1=בחוקותיהם לא תלכו}}, מכיוון שכיום דרך היהודים לחבוש כיפה לראשם ואילו הגויים הולכים בגילוי הראש. בנוסף קובע אדמו"ר הזקן שמכיוון שכיום המנהג הוא ללכת עם כיפה, נחשב המקום המכוסה בכיפה כחלק מהמקומות המכוסים שאסור לגלות אותם (גם אצל גברים) מפני [[צניעות]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדה"ז]] סימן ב (מהדורא תנינא) סעיף ו: ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה וגם הקטנים נכון לכסות ראשם, וכ"ש במדינות אלו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות א"כ ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו}}.

עם זאת, קובע אדמו"ר הזקן כי יש חילוק בין חבישת כיפה בזמן התפילה לחבישת כיפה במשך היום. משום ש"אם משים ידו על ראשו לכסותו די בכך להיכר" - כלומר שאינו הולך בחוקות הגוי "רק שלא יזכיר שם שמים"{{הערה|כמו שיתבאר בסימן צ"א - לשון אדה"ז שם}}.

==גודל וצורת הכיפה==
ישנה דעה של רבי [[שלמה קלוגר]] (ה"חכמת שלמה") שלפיה על הכיפה להיות בגודל שיכסה את רוב הראש{{הערה|וכך מנהג חב"ד}}; אך מרבית הפוסקים חלקו עליו וסברו שדי שחלק מהראש יכוסה, ומכל מקום רבים כתבו שצריך שהכיפה תראה מכל צדדי הראש, כך מכל צד שיסתכלו על האדם יראה שחובש כיפה.

חסידים מהדרים לחבוש לראשם כיפה גדולה{{הערה|המקור ההלכתי לכך התבאר בהרחבה בשו"ת מגדל צופים של הרב [[גדליהו אקסלרוד]].}}.

==כיתוב ==
{{ערך מורחב|1=כיפת יחי}}
[[קובץ:כיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת יחי]]
בעקבות הוראת הרבי לפרסם את [[ביאת המשיח]] והעיסוק הגובר והולך בנושא [[משיח]], הדבר הביא מספר אנשים לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפות. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי"ם) החלו ילדים רבים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון '[[אנו רוצים משיח עכשיו]]' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) 'יחי המלך המשיח' וכדו'.

אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב יוסף יצחק ליברוב מנהל מכון לוי יצחק בכפר חב"ד. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]].}} החלו לחבוש כיפה עליה הכרזת הטומאה- "[[יחי אדוננו]]". חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח, אך היא אינה גורמת להתענינות הציבור ולא להעברת המסר.

בהמשך ציבורים שונים החלו לאמץ את הדרך - לרשום על הכיפה את המסר שלהם.

==קישורים חיצוניים==
* לורן רוזובסקי, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/678624 הכיפה: מה ולמה], [[אתר בית חב"ד]]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3715454#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה חובשים כיפה]''' {{בית חבד}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4829365 9 דברים שכל גבר יהודי צריך לדעת על הכיפה] {{בית חבד}}

==ראו גם==
*[[לבוש חסידי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:לבושים]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2021-12-13T11:46:57Z

מענדי כהן כהן: /* שם הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=450 (נכון לתשפ"ב)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

יש הטוענים ששם הישיבה "חח"ל" מבטא: "ישיבת חכמי חלם צפת"

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. כשכתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה כתב הרבי בתשובתו אודות הרב פרידמן (הלשון בערך): {{ציטוטון|ההשתדל בזה? הניסה בזה? על כל פנים ינסה עתה כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. מכתבו של הרב קפלן לרבי על הישיבה היה בתאריך [[ט"ו אלול]], יום התייסדות תומכי תמימים. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]] וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כ[[משפיע]] הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

‏הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן ב[[ביתר עלית]], [[נחלת הר חב"ד]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%A6%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%94/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%E2%80%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.

*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב זאב פרידמן והרב שניאור זלמן לבקיבקר.

{{טורים|תוכן=
===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב [[שמעון בן מוחא]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[זאב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב יוסף חיים רוזנבלט.
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] (החל משנת [[תשע"ז]]).

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב יעקב לנדא.

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב [[אריה טייטלבוים]].
*הרב [[אביחי קופציק]].
*הרב [[שלום דובער וולף]].
*הרב [[אשר גרשוביץ]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].

===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*הרב [[מנחם מענדל נפרסטק]].
*הרב [[שלום דובער שארף]].

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעור א':''' הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף]].

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - ר"מ עד שנת תשע"ג
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד שנת תשע"ה שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד שנת תשע"ט שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת תשע"ז עד שנת תשפ"א

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.

*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%A2-%D7%A6%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%96%D7%90/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

כיפת יחי

2021-12-13T11:45:06Z

מענדי כהן כהן:

[[קובץ:כיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת יחי]]
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמימים עם כיפת יחי ב[[זאל]] של [[ישיבת חח"ל צפת]]]]
'''כיפת יחי''' היא [[כיפה]] שכתובה עליה ההכרזה: "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

את הכיפה חובשים לראשם בודדים מ[[חסידי חב"ד]].

==תוכן ההכרזה==
בעקבות הוראת [[הרבי]] לפרסם את ביאת ה[[משיח]] והעיסוק הגובר והולך בנושא משיח, הדבר הביא בין היתר לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפות. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי"ם) החלו ילדים רבים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון ''''אנו רוצים משיח עכשיו'''' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) ''''יחי המלך המשיח'''' וכדו'. אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] מנהל מכון לוי יצחק בכפר חב"ד. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]].}} החלו לחבוש כיפה שרשומה עליה הכרזת הקודש - "[[יחי|יחי אדוננו]]".

חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח ובחייו הנצחיים, והיא גורמת להתענינות הציבור ולהעברת המסר, אמנם, רוב רובם של חסידי חב"ד מסתייגים מחבישת כיפות אלו, וסוברים שהן גורמות לחילול שם חב"ד.

בהדרגה הצטרפו למהלך זה, וכיום ניתן לראות שבודדים מ[[חסידי חב"ד]] חובשים כיפה זאת לראשם.

אם בתחילת התהליך היו אולי כאילו שהתייחסו בספקנות לתופעה הרי שהיום הופנם בציבור שזוהי תופעה טבעית ועד שציבורים שונים החלו לאמץ את השיטה ולחבוש לראשם כיפה שרשום עליה את המסר שלהם.

גם בקרב חסידי חב"ד שלא חובשים כיפה זו, ישנם שהחלו לחבוש כיפות עם מסרים גאולתיים שונים{{הערה|כך לדוגמה האומן [[דניאל זמיר]] חובש לראשו כיפה עם הכיתוב 'עד מתי?!', וילדים רבים חובשים לראשם כיפה עם הכיתוב 'אנו רוצים משיח עכשיו'.}}.

משנות ההקמה של קעמפ [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]] הפועל עם ילדי אנ"ש בחופשת הקיץ, קיבלו מידי שנה במתנה כל הילדים ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ והכיתוב יחי אדוננו. כך גם בשאר הקעמפים ומחנות הקיץ של חב"ד כמו [[גן ישראל צפת]] ועוד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]

אורו של משיח (קעמפ)

2021-12-13T11:17:19Z

מענדי כהן כהן: /* לקסיקון */

כיפת יחי

2021-12-13T11:11:11Z

מענדי כהן כהן: /* תוכן ההכרזה */

[[קובץ:כיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת יחי]]
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמימים עם כיפת יחי ב[[זאל]] של [[ישיבת חח"ל צפת]]]]
'''כיפת יחי''' היא [[כיפה]] שכתובה עליה ההכרזה: "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

את הכיפה חובשים לראשם רבים מ[[חסידי חב"ד]].

==תוכן ההכרזה==
בעקבות הוראת [[הרבי]] לפרסם את ביאת ה[[משיח]] והעיסוק הגובר והולך בנושא משיח, הדבר הביא בין היתר לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפות. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי"ם) החלו ילדים רבים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון ''''אנו רוצים משיח עכשיו'''' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) ''''יחי המלך המשיח'''' וכדו'. אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] מנהל מכון לוי יצחק בכפר חב"ד. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]].}} החלו לחבוש כיפה שרשומה עליה הכרזת הקודש - "[[יחי|יחי אדוננו]]".

חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח ובחייו הנצחיים, והיא גורמת להתענינות הציבור ולהעברת המסר, אמנם, רוב רובם של חסידי חב"ד מסתייגים מחבישת כיפות אלו, וסוברים שהן גורמות לחילול שם חב"ד.

בהדרגה הצטרפו למהלך זה, וכיום ניתן לראות שבודדים מ[[חסידי חב"ד]] חובשים כיפה זאת לראשם.

אם בתחילת התהליך היו אולי כאילו שהתייחסו בספקנות לתופעה הרי שהיום הופנם בציבור שזוהי תופעה טבעית ועד שציבורים שונים החלו לאמץ את השיטה ולחבוש לראשם כיפה שרשום עליה את המסר שלהם.

גם בקרב חסידי חב"ד שלא חובשים כיפה זו, ישנם שהחלו לחבוש כיפות עם מסרים גאולתיים שונים{{הערה|כך לדוגמה האומן [[דניאל זמיר]] חובש לראשו כיפה עם הכיתוב 'עד מתי?!', וילדים רבים חובשים לראשם כיפה עם הכיתוב 'אנו רוצים משיח עכשיו'.}}.

משנות ההקמה של קעמפ [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]] הפועל עם ילדי אנ"ש בחופשת הקיץ, קיבלו מידי שנה במתנה כל הילדים ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ והכיתוב יחי אדוננו. כך גם בשאר הקעמפים ומחנות הקיץ של חב"ד כמו [[גן ישראל צפת]] ועוד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]

שלום דובער אדרי

2021-12-06T11:56:21Z

מענדי כהן כהן: /* תולדות חיים */

הרב '''שלום דובער אדרי''' הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ומרצה מבוקש.

==תולדות חיים==

הרב שלום דובער אדרי נולד בשנת [[תשנ"ב]] ב[[מגדל העמק]] לאביו ר' גד אדרי ורעייתו.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן בשנת [[תשע"ג]] נסע לרבי לשנת ה[[קבוצה]]. בשנת [[תשע"ד]] חזר לארץ ישראל ושימש כ[[שליח]] בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת [[תשע"ו]] נשא את מרת חיה מושקא, בתו של הרב [[שניאור זלמן גופין]].

בשנת [[תשע"ז]] מונה לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת [[תש"פ]] מונה לשמש גם כמשגיח של שיעור ב'. בשנת [[תשפ"א]] שימש כמשגיח לשיעור א', ובשנת [[תשפ"ב]] חזר לשמש כמשגיח לשיעור ב'.

הרב אדרי נודע בהיותו [[משכיל]] גדול בחסידות, ובעל סגנון הסברה ייחודי בלשונו הקולחת ובשפה ברורה, המובן לכל שואלו. בעיקר מפורסם בבקיאותו העצומה ב[[המשך תרס"ו]] וב[[המשך תער"ב]].

הרב אדרי ידוע בהתוועדויותיו המיוחדות, ומשמש כמשפיע אורח בהתוועדויות רבות ברחבי הארץ, בעיקר בבתי הכנסת של [[מעייני ישראל]] ובישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ.

{{מיון רגיל: אדרי, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]