חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל גלוכובסקי

2026-03-22T20:32:52Z

מענדי יריצובר: הגהה

{{דמות
| שם =הרב מנחם מענדל גלוכובסקי
| תמונה =מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg
| תאריך לידה =[[תשט"ז]]
| מקום לידה = דיטרויט, מישיגן
| מקום מגורים =[[רחובות]]
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]
| תפקידים נוספים =רב קהילת חב"ד ומרכז העיר [[רחובות]]

}}
[[קובץ:מ.מ. גלוכובסקי.jpeg|ממוזער|הרב גלוכובסקי בארוע סיום הרמב"ם ([[תשפ"ד]])]]

הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' (נולד ב[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]], 10 במאי 1956) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ומרכז העיר [[רחובות]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[דטרויט]] לרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ולפרידה ראצה. בגיל 3 העתיקה משפחתו את מושבם לעיר [[טורונטו]] במדינת [[קנדה]] שם גדל.

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים 770]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]]. נשלח על ידי [[הרבי]] כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] במסגרת מבצע [[יבנה וחכמיה]], וכעבור שנה יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב [[זושא אלפרוביץ']] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים סיאטל]], שם שהה כשנתיים.

עשה "שימוש" לרבנות אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'{{הערה|תחנות חייו מבוססות על אינפורמציה מתוך ראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליון 274}}.

בשנת תשל"ט, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל ביילא, בתו של הרב [[חיים אליהו מישולובין]].

===רבנות קהילת חב"ד ברחובות===
בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} ללמוד ולקבל סמיכה לרבנות וגם לדייינות, ולהשתדל להתמנות למשרות רבנות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זושא וילימובסקי]], ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] רב קהילת חב"ד בלוד, שנפטר באותה תקופה.

בשלהי חודש [[ניסן]] [[תשמ"א]] כתב הרב גלוכובסקי לרבי על ההתלבטות וציין שהרגשת ליבו שהצעת רחובות מתאימה בהיות וזו קהילה צעירה לעומת הרגשתו שההצעה של לוד מופרכת. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את מה שכתב: "הרגשת ליבי שזה מתאים", וכתב: {{ציטוטון|וכן יעשה בשעה טובה ומוצלחת. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ג ע' 244}}. אלא שהרב [[שלמה גלעדי]] חבר קהילת חב"ד ברחובות ומנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], טען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב הקהילה. ומכיון שהיו שני חסידים עם הוראה דומה, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא של העיר. כהוראת הרבי פנו אל הרב [[שמחה קוק]] - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות בקרב בני הקהילה. בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות.

מאז היבחרו ועד היום פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, [[בית חב"ד]] ו[[בית כנסת]]. לצד זאת, משמש גם כ[[משפיע]] פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו מבוקר עד ערב, בכל נושא גשמי או רוחני.

בשנת [[תשע"ז]] הקים הרב גלוכובסקי את מרכז [[אור הבית]] ברחובות. במרכז עשרות סוגי טיפולים זוגיים ומשפחתיים לאנ"ש במחיר מסובסד.

==סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד==
בשנות הנו"נים הרב ירוסלבסקי מזכיר בי"ד רבני חב"ד, מינה את הרב גלוכובסקי לסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. בכ"ט טבת [[תשנ"ב]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], הרבי נתן לו דולר והרב גלוכובסקי המשיך הלאה קרא לו הרבי חזרה פנה אליו ואמר: "יאריך ימים על ממלכתו", תוך כדי נתינת דולר נוסף. הרב המשיך הלאה והרבי קרא לו פעם נוספת ואמר: "אתה הרי ממנהיגי ועד הרבנים שם שיהיה בהצלחה".

בשנים קודמות בהוראת הרבי, משרדי בית הדין הועברו לקרית מלאכי מקום מגוריו של מזכיר בי"ד הרב ירוסלבסקי. כעבור כמה שנים, עברו משרדי בית דין לעיר רחובות והרב גלוכובסקי מנהל בפועל את משרדי בית הדין יחד עם יד ימינו הרב [[זלמן נוב]] ובנו הרב [[יצחק נוב]].

בקיץ [[תשנ"ב]] הצטרף הרב גלוכובסקי בברכת הרבי כחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|כפר חב"ד 2014 עמוד 40}}.

מתוקף תפקידיו הוא מעורב במשך עשרות שנים בנעשה בקהילות חב"ד בארץ הקודש{{הבהרה}}.

==הדרכות מהפרטיזן==
במשך מספר שנים, הרב גלוכובסקי קיבל הדרכות והשפעה רבה בכל התחומים מר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן, ובמיוחד בתקופת התמנותו כרב קהילה. ר' זושא היה משפיע{{הערה|"המשפיע שלי" כפר חב"ד 2014 עמוד 38}} ומורה דרך, אשר עמד לצידו בשנים הראשונות לכהונתו כרב הקהילה. ולמרות שהקשר נמשך אך מספר שנים, עד היום הרב גלוכובסקי מרבה לספר על ר' זושא, עצותיו המחכימות והדרכותיו המאירות את דרך העסקנות החב"דית.

בשנת תשע"ז, לרגל חתונה משפחתית, הוציאו במשפחת גלוכובסקי חיבור מפואר ובו תיעוד סיפורים עצות והדרכות שהעניק הפרטיזן לרב גלוכובסקי. החיבור נקרא: מה שסיפר לי ר' זושא - סיפורים, אמרות ושביבי חיים מהפרטיזן של הרבי{{הערה|הנה דוגמא להדרכה להתקשרות לרבי שהעניק לו עם התמנותו לרבה של קהילת חב"ד רחובות:
"לפני שנסעתי לשליחות לרחובות לשמש כרב, ביקשתי מר' זושא שיתן לי מילת הדרכה והוא אמר לי: "צריכים להזהר לא להיות אזוי ווי א כפרה נאכ'ן שחיטה".(כמו תרנגולת אחרי השחיטה) והסביר, רואים דבר מעניין בתרנגולות בכפרות, שלאחר שחיטתם ישנם כאלה שקופצים ורצים על רגליהם לכיוון לא מוגדר למשך זמן מסוים ללא ראש! והמשיך שכך גם אצלנו, פעמים רבות יש לנו מרץ רב ואנו מעוניינים לעשות פעולות גדולות ודברים טובים, אך צריכים לדעת שעלינו להיות מחוברים לראש – לרבי, ואז אנו נרוץ ונפעל בכיוון הנכון. אך אם ח"ו לא מחוברים לראש אזי זו ריצה ללא כיוון וריצה שלא מובילה לשום מקום"}}.

גם בענייני משיח הושפע מר' זושא, כפי שמסופר בשם הרב גלוכובסקי ב'מה שסיפר לי ר' זושא{{הבהרה|סיבה=חוברת? תשורה?}}':
"בכל עת מצוא היה שגור בפי ר' זושא את צמד המילים [[יחי המלך]]. מדובר על שנים רבות קודם השיחה של ב' ניסן תשמ"ח. מה עוד שר' זושא נפטר בחוהמ"ס תשמ"ז טרם אמירת השיחה".

==אמונה איתנה בענייני משיח==
[[קובץ:גלוכובסקי.jpg|ממוזער|שמאל|הרב גלוכובסקי מנפנף ב[[דגל משיח]]]]
הרב גלוכובסקי היה בין הרבנים הבולטים שהצטרפו בלהט להתעוררות הרבי לפעול להבאת המשיח והפנמת ופרסום [[בשורת הגאולה]] כולל גם החיות והאמונה בין אנ"ש לצד פרסום גם ב"חוצה" שהרבי הוא המלך המשיח{{הערה|ראו לדוגמה [https://chabad.info/video/documentary/%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/889945/ הרב גלוכובסקי נזכר: מה עניתי למי שהפריע לקבלת פני משיח?], וכן [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg הרב גלוכובסקי מניף דגל משיח באירוע בקהילת חב"ד רחובות] ועוד}}.

הרב גלוכוסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

ב[[י' בשבט|י' שבט]] [[תשס"ז]], לאחרי שנשמעו דברי קירור על אמונת החסידים ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלכותו של הרבי מלך המשיח]], הגיע במיוחד לכינוס שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ואף נשא דברים על אחדות החסידים. את דבריו סיים בהכרזת [[יחי אדונינו]].

==עידודו ללמוד אגרות קודש==

הרב גלוכובסקי היה מהראשונים שעמדו על ההשגחה פרטית המתגלית על ידי
ה[[אגרות קודש]].

מיד כשהתחילו להוציא לאור את ספרי האגרות קודש התחיל הרב גלוכובסקי ללמוד 5 מכתבים כל יום. לאחר שראה תשובות ברורות מהרבי במכתבים היומים עודד ברבים את עניין הקריאה באגרות הקודש.

בראיונות שהעניק במהלך השנים ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 274}} ול[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|2014}} - עורר וביאר על ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|קבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש]] אם כי גם חידד את המגבלות שבדבר שיש לקיים במקביל את הוראות הרבי כיצד לפתור ספיקות כמו בענייני תורה - כעצת רב מורה הוראה, במקרים רפואיים - בהתייעצות ברופא ידיד, בענייני הסתדרות - בהתייעצות בידידים מבינים ולא לתלות בזה את הברירה היחידה.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]] חתן הרב [[מענדל ווכטר]] - רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' ומנהל אגף המקוואות שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.
* בנו, הרב [[יוסף יצחק גלוכובסקי]] - שליח בקלסטר [[ניו ג'רזי]].
* בנו, הרב [[שניאור זלמן גלוכובסקי]] - שליח הרבי בשכונת קריית הלאום, [[ראשון לציון]].
* בנו, הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] - [[שליח]] הרבי בפארק המדע [[רחובות]]-[[נס ציונה]] ורב קהילת ה'צעירים' ברחובות.
* בנו, הרב [[אליעזר גלוכובסקי]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[שליח]] במרכז העסקים (מגדלי בסר) [[בני ברק]].
* בנו, הרב [[שמואל גלוכובסקי]] חתן הרב [[רפאל שמשון לוינסון]] - יד ימינו של אביו, רב קהילת האברכים וצעירי אנ"ש ברחובות ומנהל אגף ההשתלמויות בבית דין רבני חב"ד.
* חתנו, הרב [[שלמה שטרנברג]] בן הרב [[מנחם נחום שטרנברג]] - מנהל [[ישיבה|ישיבת]] [[חובבי תורה]].
* חתנו, הרב גרשון בארענשטיין - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו הייבן]], קונטיקט ומשלוחי הרבי בעיר.
* חתנו, הרב לוי מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]].
* חתנו, הרב משה ירוסלבסקי בן הרב [[זלמן ירוסלבסקי]]- ר"מ בישיבת [[מאור מנחם רחובות]].
* בנו, הרב אברהם יעקב גלוכובסקי חתן הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] - קווינס ניו יורק.

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 274 תש"ס - ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי בו גולל לראשונה את סיפור התמנותו לרבנות בקהילת רחובות כולל המענה המיוחד לפנות לרב המקומי, תפקיד רבני חב"ד, [[בית דין רבני חב"ד]], פעילות בענייני משיח, תשובות באגרות קודש ועוד.
*[[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, לקראת ג' תמוז תשע"ד, גיליון 1561
*[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 1727
*[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עומק עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 2014 תשפ"ג: "הרבי העניק לנו את השליחות להביא את המשיח"

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_10.html צפו בהתוועדות עם הרב גולוכובסקי: לומד חסידות ולא מאריך בתפילה? תורחק מלקבל חסידות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/drive/folders/1r9dDPjIwlYRz8Z16k9QOwYwg1u3Y6dW- '''אחדות החסידים - לקבלת פני משיח'''], נאומו של הרב גלוכובסקי בכינוס י' שבט תשס"ז שע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
*[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%9E_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F.pdf מה שסיפר לי ר' זושא הפרטיזן. הרב גלוכובסקי מספר על סיפורים והדרכות שקיבל מהפרטיזן, וסיפור התמנותו כרבה של קהילת חב"ד רחובות], תשורה לחתונת גלוכובסקי, תשע"ז
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/12/80.-Vayeishev-5777-Hebrew.pdf פרנסה בגשמיות וברוחניות]''', הרב גלוכובסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]] - כסלו תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4171610 בעתה ובזמנה]'''- בנו הילוד לקה בצהבת, הוא חשש כי הברית תידחה וביקש ברכה מהרבי, אבל רק מאוחר יותר גילה את האכפתיות ותשומת הלב שהרבי נתן לו. ראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* '''[https://orb.org.il אור הבית]''', מרכז טיפול זוגי ומשפחתי שהוקם על ידי הרב גלוכובסקי ופועל בהכוונתו
*'''[https://col.org.il/news/135746 המילים של הרבי לרב גלוכובסקי הערב לפני שלושים שנה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9hbmNob3IuZm0vcy84MjdlNWFmNC9wb2RjYXN0L3Jzcw/episode/YTgwYWE0OGQtY2JjNi00MTIzLWIxZjktODg4ODYyMWVjY2Nl?ep=14 פודקסט עם הרב גלוכובסקי על שליחותו האישית] {{COL}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח]''', גליון 274 עמוד 42
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_29.html הרב גלוכובסקי בנאום סוער: צו השעה - אחדות החסידים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]

לוי יצחק הולצמן

2026-03-22T19:49:26Z

מענדי יריצובר: הגהה

[[קובץ:לויצ הולצמן.jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק הולצמן אצל הרבי, בהיותו בן פחות משנתיים (מוחזק על זרועות אביו, תשנ"א)]]
הרב '''לוי יצחק הולצמן''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989) הוא חוקר ועורך ספרותי, המתמחה בההדרה היסטורית, וכיהן בעבר כאחד משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]]. כיום מתגורר ב[[לוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בלגיה]] ב[[כ"ט אב]] [[תשמ"ט]] לאביו ר' [[אורי הולצמן]] ולאמו מרת חנה.

בשנת [[תשנ"ד]] חזרו הוריו לארץ הקודש וקבעו את מגוריהם ב[[ביתר עלית]].

בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

בעודו בחור החל לנצל את כשרון הכתיבה שלו ושימש כעורך בקבצים שונים שיצאו לאור באותה תקופה, והעלה על גבי הכתב סיפורים ורשמים.

התחתן עם מרת מושקא בת ר' [[דובער מנדלסון|דובער מנדלזון]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

בתקופה זו החל לשמש כעורך מטעם [[ספריית מעיינותיך]], כשעיקר התמחותו בההדרה של כתבים עתיקים ונודעים תוך ציון השוואות ומראי מקומות, דיוקים על פי כתבי היד, ועוד.

במסגרת זו ההדיר את הספרים [[בית רבי]] [[שבחי הבעל שם טוב]], [[ספר התולדות]] (במהדורה מקוצרת), ועוד.

במקביל, החל לשמש ככתב מעת לעת בבטאון '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]' היוצא לאור על ידי מנהלי ספרית מעיינותיך.

בשנת [[תשע"ט]] הצטרף למערך שלוחי הרבי ב[[מוסקבה]] ובשנת [[תשפ"ג]] חזר לארץ ועבר להתגורר ב[[לוד]].

==ספריו==
*תשורה משמחת הנישואין, ט"ו סיון [[תש"ע]]
*חצרות קודשנו - יומן מבית חיינו חורף [[תשמ"ג]]
*ר' שילם - פרקי תולדות וסיפורים [[תשורה]] ח"י טבת [[תשע"ג]]
*[[בית רבי]] - מהדורה מחודשת עם הערות וציונים, ירושלים [[תשע"ד]]
*[[שבחי הבעל שם טוב]] השלם, ערוך ומבואר, ירושלים [[תשע"ט]]
*אוצר מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]], קה"ת ברוקלין [[תשע"ח]]
*סיפורים והוראות, ספריית מעיינותיך [[תשע"ז]]
*תולדות רבותינו נשיאינו, קה"ת [[תשע"ד]]
*בפרדס הקבלה: קדמות המסתורין בישראל, מפתח לספר הזוהר ותרגום וביאור להקדמה (כתבי הרב [[הלל צייטלין]])
*בפרדס החסידות: הבעש"ט והגותו, גדולי החסידות, מחשבת ושירת החסידות (כתבי הרב הלל צייטלין)
*מבוא לחסידות ולדרכה של חב"ד: מושגי יסוד בחסידות, חייו ופועלו של הרב מליאדי (כתבי הרב הלל צייטלין)
*בעקבות צדיק הדורות: רבי נחמן מברסלב, החוזה הגדול מפודוליה וחבורתו (כתבי הרב הלל צייטלין)
*שו"ת [[יוסף תומרקין|מהר"י תומרקין]], קה"ת [[תש"פ]] (עורך שותף)
*משפיעים לדורות, ספריית מעיינותיך [[תשפ"ה]]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://files.anash.org/uploads/2019/09/%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%9D.pdf ר' שילם - פרקי תולדות וסיפורים]''', [[תשורה]] ח"י טבת תשע"ג {{PDF|}}
*[http://teshura.com/Holtzman%20-%20BM%20-%20Tammuz%209%2C%205774.pdf חצרות קודשנו - יומן מבית חיינו חורף תשמ"ג] {{PDF|}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/90513 התינוק שנרדם]''' {{COL}}
*'''[https://karovel.co.il/Authors/%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%9F/ ארכיון כתבות בעיתון 'קרוב אליך'].

{{מיון רגיל:הולצמן, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:משפחת הולצמן]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלזון]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]

דובער מנדלזון

2026-03-22T19:34:53Z

מענדי יריצובר: הגהה

[[קובץ:01-07-2015-11-28-36-730B9124-740x494.jpg|ממוזער|ר' בערקה מנחה כינוס בכפר חב"ד]]
הרב '''דובער (בערקה) מנדלזון''' הוא איש [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח]], חבר ב[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=35165 "שבת חסידית" ● רב שיח מרתק {{אינפו}}]}}, ב[[בית חב"ד לאישי ציבור]], ומכהן בהנהלת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:כתבה על החתונה של בערקה.png|ממוזער|שמאל|200px|כתבה על חתונתו של בערקה מנדלזון בגליון הראשון של [[שבועון כפר חב"ד]], תמוז [[תש"מ]]]]
ר' בערק'ה מנדלזון נולד ב[[לוד]] לאביו ר' [[יצחק יונה מנדלזון]], ולאמו מרת שרה רבקה - 'אם הבית' של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

ב[[י"ד בסיון]] [[תש"מ]] [[נישואין|נישא]] למרת דובא בת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בשנות נישואיו הראשונות עבד ר' בערקה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ולאחר ש[[בית ספר למלאכה]] נסגר עבר לישיבת [[אור שמחה]], ששם הוא נמצא עד היום ונמנה על הצוות הראשי במוסד והנהלת החדר אוכל במקום.

כאשר הקים ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] את [[ועדת החינוך החב"די]] בראשות ר' [[זושא פויזנר]], מונה חתנו ר' בערקה לכהן כחבר פעיל בועדה.

ר' בערקה אף נמנה על פעילי [[אגו"ח]], דבר המתבטא בעיקר במסגרת פעילותו ב[[בית חב"ד לאישי ציבור]] שבה נפגש יחד עם עוד חברי [[אגו"ח]] עם חברי כנסת ושרים.

לר' בערקה פה מפיק מרגליות והוא מנחה אירועים רבים של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ הקודש|ארץ]] ובעולם, בין האירועים שהוא מנחה ניתן למנות את הפאראד הענק ב[[כפר חב"ד]] ששם הוא מנחה כבר שנים רבות.
[[קובץ:בערקה מנדלסון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' בערק'ה מנדלזון (משמאל) בועידה בכנסת לציון יום הולדתו של [[אדמו"ר הזקן]]]]

==משפחתו==
*חתנו ר' שניאור זלמן ויגלר - שליח באודסה, [[אוקראינה]]
* חתנו ר' מנחם מענדל כץ - שליח ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]]
* בנו ר' שמואל מנדלזון - שליח בשכונות היובל-מקוב-קריית ההגנה ב[[רחובות]]
* בנו ר' מנחם מענדל מנדלזון - [[אפקה|אפקה, רמלה]]
* חתנו ר' יעקב דן - כפר חב"ד ב'
* חתנו ר' שמואל קלי - כפר חב"ד
* חתנו ר' [[לוי יצחק הולצמן]] - [[לוד]], בעבר שליח ב[[מוסקבה]]
* חתנו ר' לוי רבינוביץ - כפר חב"ד ב'
* בנו ר' שניאור זלמן מנדלזון - ביתר עילית
{{עץ משפחת מנדלסון}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=23365 זהו את החסיד {{שטורעם}}]
*[https://col.org.il/news/50628 השר יולי אדלשטיין בשמחת השבע ברכות של בתו של בערק'ה מנדלזון {{COL}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78136 בערק'ה מנדלון עם בנו ר' שמואל במבצע לולב ברחובות {{חב"ד אינפו}}]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנדלזון, דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלזון]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:פעילי בית חב"ד לאישי ציבור]]

שלמה מיידנצ'יק

2025-05-15T10:24:38Z

מענדי יריצובר:

{{דמות
|שם=הרב שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=השווער.jpg
|כינוי=
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=כפר חב"ד, [[ארה"ק]]
|השכלה=ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[אחי תמימים תל אביב]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת|[https://col.org.il/news/16949 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם] {{COL}}}} מקים ומייסד: [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], [[תומכי תמימים באר שבע]] ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשד”מ]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה'''), ([[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]) היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת והתפתחות קהילות [[חב"ד]]{{הערה|בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: [[כפר חב"ד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית חב"ד צפת]], [[רמת שלמה]], ועוד}} ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]], כמו כן שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והתקשורת - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] וב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת}}, ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים [[מטה משיח בארץ הקודש]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]] ועוד. בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]] הטיל עליו הרבי לייסד את ארגון [[שפרה ופועה]]. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] בשנת [[תש"ח]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק נולד בעיירה מינקוביץ' ב[[אוקראינה]] תחת המשטר הקומוניסטי של [[ברית המועצות]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק שהיו [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]] תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השקולה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שקולה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. שלוימק'ה רצה ללמוד ב[[אוניברסיטה]] אך בעקבות היותו [[יהודי]] הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג.ב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' [[אהרן חזן]] ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית.

לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=בית|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.

בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.

===בכפר חב"ד===
[[קובץ:שלמה מיידנצי'ק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל]]
לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת ארוסתו ב[[קראון הייטס]], אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[חתונה|התחתן]]{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}.

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר הריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ בחיוב{{הערה|שם=בר|בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40}}{{הערה|[https://chabad.info/news/317606/ האזינו: עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר {{צליל}}{{אינפו}}] מדקה 21 והלאה}}. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..

בשנת [[תשי"ח]] נבחר בעידוד רב הכפר הרב גורליק ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]] בו כיהן כ-25 שנים עד שנת [[תשמ"ד]]. במשך שנות היותו יו"ר הועד פתח צינורות במשרדי הממשלה השונים לטובת הכפר תחת הדרכה אישית מהרבי, פיתח את התשתיות של הכפר, הקים מוסודת חדשים ייסד את שכונת השיכונים החדשים, סיפח את היישוב [[תוחלת]] לשטח הכפר כל זאת לצד הדרכות מפורטות מהרבי על שלל נושאים שנמסרו לו בכתב בעל-פה ודרך שיחות אישיות שנערכו עם הרבי דרך המזכירות אחת לשבוע (לפירוט ראו בהמשך הערך).

בשנת [[תנש"א]] נבחר לכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] תפקיד בו כיהן עד לפטירתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]. (לפירוט ראו בהמשך הערך).

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה {{מונחון|קטר|נהג ברכבת}} ברכבת, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגיו השונים סיפרו שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על [[משקה]]. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק'ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]].

===פטירתו והנצחתו===
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי{{הערה|[https://col.org.il/news/4507 משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה'] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן{{הערה|היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן.}}.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה דאז אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק'ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]], הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו.

לקראת [[שנת השמיטה]] - [[תשפ"ב]] הוציא [[מכון הלכה חב"ד]] את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.

==פעילות ציבורית==
===יו"ר ועד כפר חב"ד===
במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ' 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לתפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב [[נחום טרבניק]]. ר' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' [[משה נפרסטק]] העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את הנאמר בהם שלא בשם הרבי{{הערה|ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה תפקידיה ופעולותיה" - עמוד 37}}.

מפעלותיו של ר' שלוימק'ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת [[תשמ"ג]] אז מונה בבחירות שנערכו הרב [[מנחם לרר]].

כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' של ר' שלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, בעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' [[אפרים וולף]] כתב על-כך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו{{הערה|שם=בר}}.

===פעילות עם ראשי המדינה===
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]
במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

הוא היה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}, ולפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה איתם קשר של אימון בצורה מוחלטת, וניצל זאת לקירובם ליהדות.

===פעולתו לטובת מוסדות חב"ד===
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בארץ הקודש בחודש [[שבט]] [[תשד"מ]] את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:

{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ
מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ogIVYqmTmNdF4Y5BmB-oNpUDNG97lk7Y/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענה צו}}.

===ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים===
במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח.

בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון דאז על 80 יחידות דיור ריקות בעיר [[קרית מלאכי]] שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר.

כשהבשילו הצעדים ושכונת [[נחלת הר חב"ד]] הוקמה ב[[קרית מלאכי]] רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד..

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת [[קרית חב"ד צפת]]. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' [[אריה לייב קפלן]], ר' שלוימק'ה, ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שמואל חפר]], ור' [[זושא וולימובסקי]]. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך [[קריית חב"ד צפת]].

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד.

===יו"ר אגו"ח באה"ק===
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

ומאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל.

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==קרבתו לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"נ.

לר' שלוימקה היו קשיי פרנסה וכשהיה צריך לחתן את ביתו, הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני חברת כנסת שמאלנית היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת עבור [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

לקראת הכנסת [[ספר תורה של משיח]] אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}.

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק'ה ישן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מעביר אליו הוראות דרך אחד המזכירים לעתים קרובות - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==משפחתו==
רעייתו, מרת רוזה - נפטרה ו' טבת תשס"ב.
*חמיו, ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] ע"ה - חבר בועד המייסד של כפר חב"ד
*אחיו, יהושע מיידנצ'יק ע"ה
*גיסו, ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ע"ה
;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגו"ח]] באה"ק
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין בית אגו"ח [[770 כפר חב"ד]]
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, עוזר מלמד במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]]

;חתניו:
*הרב [[חיים אברהם בלניצקי|חיים אברהם בלינצקי]] - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלזון]] - כפר חב"ד, איש [[אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]]
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ויו"ר הנהלת [[התאחדות החסידים]]
*הרב [[בן-ציון קארף]] - [[מיאמי]], [[פלורידה]]. מנכ"ל [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

;בין נכדיו הידועים
*ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]], איש אגו"ח חבר [[התאחדות החסידים]] ופעיל [[בית חב"ד לאישי ציבור]]
*ר' [[שניאור זלמן מיידנצ'יק]] - שליח הרבי לסרי לנקה
*ר' [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] - שליח הרבי להרצליה פיתוח ולכפר שמריהו
*ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] - כפר חב"ד. מנהל הפרויקטים של אגו"ח ומעסקני חב"ד בארה"ק
*ר' [[שמואל מנדלזון]] - שליח הרבי לרחובות
*ר' [[שלום דובער קליינמן]] - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]] ומראשי [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת, שליח למגדל תפן. ר"מ ומשפיע במכון הטכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]] בצפת

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 ר' שלוימקה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] גליון 418 ע' 28 פרשת נשא [[תשס"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/26/קטר_ועסקן_בברכת_הרבי.pdf קטר ועסקן בברכת הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] פרשת שלח [[תשפ"ב]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] מס' 1315 עמ' 36–39.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1owwT0Mo8KCS7i5-7N5jJvJCO9QjTac2i נאומו של הרב מיידנצ'יק ח"י אלול תשנ"ט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/49370/ ידיעות אחרונות מספר על ר' שלמה מיידנצ'יק] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47544 לדמותו של "השגריר של הרבי"] {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות] {{col}}
*[https://col.org.il/news/4452 ר' שליימק'ה] כתבה וגלריה מחייו של ר' שלומקה {{col}}
*[https://col.org.il/news/138678 "יסלל רק על גופותינו": כך נלחמו תושבי כפ"ח בכביש המהיר], מאבקו של ר' שלוימק'ה בנושא הנתיב המהיר בכפר חב"ד, כ"ד אייר תשפ"ב {{col}}
*[https://col.org.il/news/107446 'קול ישראל' ביום שידורים בכפר חב"ד • היו ימים] ראיון ברדיו "קול ישראל" עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק, י"ז חשון תשע"ח {{col}}
*[https://col.org.il/news/142298 נדיר: המסמך שחושף את גדלותו של העסקן ר' שלמה מיידנצ'יק] - {{col}}

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]

אריה מרדכי הלפרין

2025-05-08T08:15:07Z

מענדי יריצובר: עדכון

הרב '''אריה מרדכי הלפרין''' מאנשי [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה סיון]] [[תשל"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[אהרן הלפרין|אהרן ורבקה הלפרין]], כדור תשיעי לאדמו"ר הזקן.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חוה רייזל בת הרב [[ירחמיאל אבא ירס]].

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] והחל לעבוד ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].

במשך השנים, קודם לתפקיד סמנכ"ל צאגו"ח.

לאחר פירוק העמותה בידי בית המשפט, הופרטה המחלקה של מכירת מוצרי יהדות, והוא מונה לבעל השליטה בחנות 'יודאיקה' לממכר ספרים ומוצרי יהדות הפועלת ב[[בית שז"ר]] במרכז [[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בנו, ר' מענדי הלפרין, נחלת הרב חב"ד
*חתנו, ר' אפרים רבינוביץ', שליח הרבי לחולון וחבר הנהלת ארגון הפנסאים.
*חתנו, ר' יוסי פישר, לוד.
*חתנו, ר' אהרל'ה רוזנברג, כפר חב"ד.

{{מיון רגיל:הלפרין, אריה מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ירס]]
[[קטגוריה:אנשי צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]

ירחמיאל אבא ירס

2025-05-08T08:06:38Z

מענדי יריצובר:

[[קובץ:ירס.jpeg|ממוזער|הרב ירס בימיו האחרונים]]

== הרב '''ירחמיאל אבא ירס''' ([[תש"ח]]-[[י"ג באלול]] [[תשפ"ג]]) היה מוותיקי שיכון חב"ד ב[[לוד]] ו[[סופר סת"ם]]. ==

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד מנחם אב]] [[תש"ח]] בעיר [[דטרויט]] שבארצות הברית, לאביו משה לייב ולאמו הינדא חנה כבן זקונים מתוך שלושה ילדים, ברוך פנחס, צבי וירחמיאל.

אביו משה לייב עבד כפקיד ואמו הינדא חנה כמרכזנית.

השכונה בה התגורר היתה של גויים, והתגורר בה תושבים יהודים מועטים בלבד. הוא נשלח ללמוד בבית הספר הכללי וסבל מהצקות אנטישמיות.

כנער בגיל 18 נחשף לעולמם של שומרי תורה ומצוות והחל להצטרף לתפילות בבית הכנסת באופן קבוע, ובעקבות כך התקרב ליהדות, וכעבור זמן קישרו המתפללים בינו לבין חסידי חב"ד, ובהמשך לכך בשנת [[תשכ"ח]] עלה לארץ והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בראש חודש תמוז תשל"א התחתן עם רעייתו מרת תרצה לבית כהן, בני הזוג השתכנו בשיכון חב"ד בלוד ובמרוצת השנים נולדו להם עשרה ילדים.

לפרנסתו, החל לעבוד כ[[סופר סת"ם]] בברכת הרבי.

בשנת [[תשמ"ב]] יזם [[מורה שיעור]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], וזכה למענה מעודד מהרבי על היוזמה{{הערה|1=[https://teshura.com/Bindman-Yarres%20-%20Tishrei%2029%2C%205772.pdf תשורה משמת הנישואין של בתו, כ"ט תשרי תשע"ב עמוד 10].}}.

נפטר בגיל 75 ביום רביעי [[י"ג אלול]] [[תשפ"ג]], ונטמן בבית העלמין בלוד.

==משפחתו==
*בנו, הרב הלל ירס, רחובות.
*בנו, הרב שניאור זלמן ירס - שליח הרבי ליהוד.
*בנו, הרב אשר ירס - שליח הרבי לסטודנטים ברוצ'סטר, ניו יורק.
*בנו, הרב אליעזר ירס - משפיע בישי"ג בקריית גת.
*בנו, הרב משה ירס - שליח הרבי בקורל ספרינגס, פלורידה.
*חתנו, הרב מיכאל רייניץ - מנהל פעילות בבית חב"ד המרכזי ברחובות.
*חתנו, הרב [[אריה מרדכי הלפרין]] - מאנשי צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, כפר חב"ד.
*חתנו, הרב יואל גרשוביץ - לוד.
*חתנו, הרב שמואל מנדלזון, שליח הרבי לרחובות.
*חתנו, הרב ישראל ביינדמן, שליח הרבי לרחובות.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירס, ירחמיאל אבא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]

ירחמיאל אבא ירס

2025-05-08T08:06:14Z

מענדי יריצובר: עדכון

[[קובץ:ירס.jpeg|ממוזער|הרב ירס בימיו האחרונים]]

== הרב '''ירחמיאל אבא ירס''' ([[תש"ח]]-[[י"ג באלול]] [[תשפ"ג]]) היה מוותיקי שיכון חב"ד ב[[לוד]] ו[[סופר סת"ם]]. ==

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד מנחם אב]] [[תש"ח]] בעיר [[דטרויט]] שבארצות הברית, לאביו משה לייב ולאמו הינדא חנה כבן זקונים מתוך שלושה ילדים, ברוך פנחס, צבי וירחמיאל.

אביו משה לייב עבד כפקיד ואמו הינדא חנה כמרכזנית.

השכונה בה התגורר היתה של גויים, והתגורר בה תושבים יהודים מועטים בלבד. הוא נשלח ללמוד בבית הספר הכללי וסבל מהצקות אנטישמיות.

כנער בגיל 18 נחשף לעולמם של שומרי תורה ומצוות והחל להצטרף לתפילות בבית הכנסת באופן קבוע, ובעקבות כך התקרב ליהדות, וכעבור זמן קישרו המתפללים בינו לבין חסידי חב"ד, ובהמשך לכך בשנת [[תשכ"ח]] עלה לארץ והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בראש חודש תמוז תשל"א התחתן עם רעייתו מרת תרצה לבית כהן, בני הזוג השתכנו בשיכון חב"ד בלוד ובמרוצת השנים נולדו להם עשרה ילדים.

לפרנסתו, החל לעבוד כ[[סופר סת"ם]] בברכת הרבי.

בשנת [[תשמ"ב]] יזם [[מורה שיעור]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], וזכה למענה מעודד מהרבי על היוזמה{{הערה|1=[https://teshura.com/Bindman-Yarres%20-%20Tishrei%2029%2C%205772.pdf תשורה משמת הנישואין של בתו, כ"ט תשרי תשע"ב עמוד 10].}}.

נפטר בגיל 75 ביום רביעי [[י"ג אלול]] [[תשפ"ג]], ונטמן בבית העלמין בלוד.

==משפחתו==
*בנו, הרב הלל ירס, רחובות.
*בנו, הרב שניאור זלמן ירס - שליח הרבי ליהוד.
*בנו, הרב אשר ירס - שליח הרבי לסטודנטים ברוצ'סטר, ניו יורק.
*בנו, הרב אליעזר ירס - משפיע בישי"ג בקריית גת.
*בנו, משה ירס - שליח הרבי בקורל ספרינגס, פלורידה.
*חתנו, הרב מיכאל רייניץ - מנהל פעילות בבית חב"ד המרכזי ברחובות.
*חתנו, הרב [[אריה מרדכי הלפרין]] - מאנשי צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, כפר חב"ד.
*חתנו, ר' יואל גרשוביץ - לוד.
*חתנו, הרב שמואל מנדלזון, שליח הרבי לרחובות.
*חתנו, הרב ישראל ביינדמן, שליח הרבי לרחובות.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירס, ירחמיאל אבא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]