חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חודש אלול

2025-06-16T18:36:47Z

מענדוש: /* אירועים */

{{חודש אלול}}
{{מפנה|אלול}}
[[קובץ:שופר באלול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים-עשר בשנה לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]] מכונה בשם '''חודש הרחמים והסליחות'''.
עשרים ותשעת ימי חודש אלול הם ימים בהם "[[המלך בשדה]]" - [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], [[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].

==מעלת החודש ועניינו==
===המלך בשדה===
{{ערך מורחב|ערך=[[המלך בשדה]]}}
[[אדמו"ר הזקן]] מביא משל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}
משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].

===חודש הרחמים===
ב[[ספר המנהגים]] מובא:

{{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.

===חודש החשבון===
חודש אלול נקרא חודש החשבון, בהיותו החודש האחרון בשנה, שבו צריכים לעשות חשבון הנפש, חשבון צדק של העבודה במשך השנה שחלפה{{הערה|ראה ספר המאמרים אידיש ע' 75, 78, 129. וראה לקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים. ל"ת להאריז"ל עה"פ (תצא כא, יג) ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפא. ועוד. [[דבר מלכות עקב|שיחת ש"פ עקב תנש"א]].}}.

כמו שבגשמיות, בעל עסק בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות. כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השם, שכל השנה הנה כל ישראל עוסקים בתורה ומצות ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. על ידי הכנה טובה זו זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ז באב|היום יום כ"ז מנחם אב]].}}.

עבודת חודש אלול היא הן החשבון צדק (והתיקון ושלימות) של השנה החולפת, והן ההכנה לשנה הבאה{{הערה|ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. וש"נ. [[דבר מלכות ראה|שיחת ש"פ ראה תנש"א]].}}.

==רמזים בשמו של החודש==

ריבוי [[ראשי תיבות]] הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
{{ערך מורחב|ערך=[[אני לדודי ודודי לי]]}}

ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:

'''תשובה''': היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב '''ז'''רעך".

שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:

'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערה|שמות כא, יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערה|בבלי, מכות י, א}} "דברי תורה קולטין".

'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערה|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".

'''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערה|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערה|שמות טו, א}}.
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
וכן מובאים ומבוארים ב [[ שערי המועדים]] אלול הר"ת ארון לוחות ושברי לוחות ואוי לרשע ואוי לשכנו וכן מובא ומבואר שם שאלול אותיות לא לו

[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]

==הנהגות ומנהגי החודש==
===איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.

הרבי נוהג{{הערה|רשימה מורחבת על המנהג ועל הנהגת הרבי בזה מאת הרב אליהו יונחן גוראריה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 78.}} לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. ובהתוועדויות תשנ"א ח"ד עמוד 179 כתוב לאחל מחמשה עשר באב בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.

===אמירת "לדוד ה' אורי"===
מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.

ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חודש אלול{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערה|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}.

אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}.

===הוספה באמירת תהלים===
מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהלים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}.

נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום.

לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}.

===תקיעות===
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]]
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.

התקיעות דחודש אלול - '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''{{הערה|ספר המנהגים.}}.

ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}.

===בדיקת תפילין ומזוזות===
{{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}}
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]] ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.}}.

הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ף [[מנחם אב]] תשל"ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

===הפטרת [[ראש חודש]]===
כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

===[[ניגון ד' בבות]]===

זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[פורים]] [[תרפ"ח]].}}.

בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[[לקוטי דיבורים]], עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[יחידות]] באריכות).}}.

ידוע בשם [[אדמו"ר הצמח-צדק]], שאת ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...{{הערה|ספר השיחות [[תש"א]] עמ' 85.}}

===נישואין===
בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 76.}}.

בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[נישואין]] במשך כל החודש, כי חודש ה[[רחמים]] ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' דש.}}.

על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, עמ' שיג-שיד.}}.

=== סליחות ===
{{ערך מורחב|סליחות}}
ב[[חודש אלול]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.

סדר הסליחות לקודם [[ראש השנה]] - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[ליטא]] רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.

===הנהגת תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]]===

בשני ימי [[א' אלול|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל-רוחני]] את סדר לימוד ה[[חסידות]] בחודש אלול, כי ב[[חודש אלול]] מוסיפים זמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש [[פארבריינגען|מתוועדים]] - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חודש אלול]] ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[יראת שמים]].

במשך [[חודש אלול]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ראש חודש]] [[טבת]] [[תש"א]]}}.

אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[אלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד, עמ' קלא}}.

הרבי הורה לתלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך חיים]]{{הערה|ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[אגרות-קודש]] הרבי, יא, עמ' ת)}} שער התשובה ושער התפילה, [[לקוטי תורה]]{{הערה|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה]].}} [[עטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}.

הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[המלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[אני לדודי ודודי לי|אני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך חיים]] (לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}.

במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.

במיוחד ב[[דור השביעי]] מתאפיין חודש אלול בישיבות תומכי תמימים בלהט וחיות סביב ה[[נסיעה לרבי]] ל[[חודש תשרי|חודש החגים]] וההכנות הרוחניות והגשמיות לשם כך.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.
*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].
*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.
*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|התחתן]] עם [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|התחתן]] עם [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].
*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|התחתן]] עם [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]].
*[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת השבע ברכות של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.
*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].
*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.
*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.
*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].
*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].
*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].
*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].
*[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזנא]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[הבעל שם טוב]] - נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרה.
*[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.
*[[י"ח באלול]] [[תרפ"ב]] - הרב [[יעקב שפרינגר]] מזקני תושבי [[כפר חב"ד]] שעסק רבות ב[[מבצע אות בספר התורה]] וב[[מבצע תפילין]].

* [[ כ"ב אלול ]] [[ תש"ה ]] - הרב [[ זלמן גופין ]] [[ משפיע ]] ראשי בישיבת [[ תומכי תמימים ]] המרכזית [[ כפר חב"ד ]]

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]],.
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]],.
*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.

==ראו גם==
*[[ניגון התוועדות (משל למלך)]]
*[[פלעדז']]

==לקריאה נוספת==
*'''תסייע לאחרים שלא להיכשל''', אודות חשבון הנפש בחודש אלול - במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 40

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/elul לקוטי שיחות מועדים - חודש אלול] {{מפתח}}
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/ images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15450&CategoryID=2421 "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2534hit1362p.pdf אלול חסידי ואיכותי]''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון א'שסב
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_28.html מה מבקש הרבי לפרסם על חודש אלול, אפילו שלא בשמו?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חודשי השנה}}
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|*]]

ספירות

2022-11-26T17:23:23Z

מענדוש: /* שלוש אמות ושבע כפולות */

[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של עשרת הספירות]]
'''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי, המתיחס לעשרה כוחות שונים, המשמשים להעברת תוכן מבחינה גבוהה לבחינה נמוכה ממנה, על ידי שינוי ועיבוד התוכן.

ב[[תורת הקבלה]] מובאות הספירות ככלי ל[[סדר ההשתלשלות|המשכת חיות]] מ[[הקדוש ברוך הוא|הבורא]] ל[[עולם]], כשבאמצעותם מחיה ומנהיג הוא את העולם. [[תורת החסידות]] מדגישה כיצד יכול [[יהודי]], על ידי [[עבודת ה']] בנפשו, לגרום שהחיות בה מחיה הבורא את נפשו, תתגלה לכוחותיו החיצוניים.

עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]].

==שורשן==
שורשן של הספירות היא מדרגה הנקראת ספירות הגנוזות, [[עשר ספירות הגנוזות|ראה כאן]].

== מהותם ==
עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר [[הקב"ה]] את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם]] [[הקב"ה]] מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם [[נפש]] האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל ה[[מלאכים]] והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות.

היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].

=== חב"ד, חג"ת, נה"י, ומלכות ===

אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם ה[[ראש תוך סוף]] של הספירות: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] - [[חכמה]] [[בינה]] ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]]. ספירות [[חג"ת]] - חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]]. ספירות [[נה"י]] - הקשורות להשפעה ויציאה למעשה.
הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו.

בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]].

ענינם של הספירות נתבאר בכמה אופנים. הראשון הוא מלשון "אבן ספיר", כלומר לשון בהירות. הספירות ענינם הוא בהירות, היות וב[[עשר הספירות]], מתגלה בבהירות [[אור אין סוף]]. באופן אחר נתבאר כי ספירה היא מלשון "השמים מספרים כבוד אל". כלומר, הספירות מספרות ומגלות את הקב"ה.

==ענינם==
עשר הספירות הינם עשר כוחות אלוקיים בהם [[הקב"ה]] מתלבש על מנת להתגלות בעולמות. מבואר ב[[ספר יצירה]] כי "[[עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה]]", שאף שבעצמות [[אור אין סוף]] הפשוט יש בחינת הכח לפעול רבבות ספירות עד אין קץ, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספירות ולא תשע ולא אחת עשרה. מבואר כי הכח להאציל אין סוף ספירות הוא בבחינת "[[לפני אחד מה אתה סופר]]", שהוא הכח האחרון שבמאציל, שאינו בגדר מספר רק אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות.

עשר ספירות אלו מתלבשים בכל עולם לפי עניינו של העולם. שב[[עולם האצילות]] נקראים הספירות בשם "[[תיקונין]]", כלומר תכשיטים. בעולמות [[בי"ע]] נקראים הספירות בשם "[[לבושים]]" שהם בבחינת לבוש נפרד.

"[[מבשרי אחזה אלו"ה]]" וכשם שב[[אדם]] שלמעלה, נמשך [[הקב"ה]] להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות.

==הספירות==
הסדר הראשוני בהם משתלשלים הספירות הוא מן הגבוה אל הנמוך, שספירת ה[[חכמה]] או ה[[כתר]] היא הספירה הגבוהה ביותר, וממנה נמשך ה[[אור]] לספירה הבאה, וכך דרך העשר ספירות, עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].

===כתר===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הכתר]]}}
[[ספירת הכתר]] היא הספירה העליונה מכולם. שמה של הספירה מעיד כי אינה חלק אינטגרלי מתוך מערכת הספירות, אלא מעליהם, כמו הכתר שאינו חלק מן ה[[גוף]] אלא מונח מעליו. לרוב מכונה "אַיִן", כי היא מייצגת את האור לפני צמצומו לבחינת [[נקודה]] בחכמה. ספירת הכתר מתחלקת ל[[פנימיות הכתר]] שענינו בנפש הוא ה[[עונג]], וחיצוניות ה[[כתר]], שענינו בנפש הוא ה[[רצון]]. הכתר מייצגת את השלב שבו מתעורר רצון מעורפל לדבר כלשהו, כשעדיין לא ידוע מה הוא, וכיצד הוא יושג, אלא רק צורך ל"משהו" לא ידוע. ספירת הכתר גם באה לבטא (על פי פירוש הפרדס) את העניין של "המתן ודום מלהגיד דבר".

ספירה זו מייצגת גם את [[פרצוף]] [[אריך אנפין]].

מסיבות רבות, העובדה שספירה זו אינה לגמרי חלק מהספירות האחרות, כמו גם השאלה האם לכתר יש כח [[משל]] עצמה או שכמו כל האחרות גם היא רק "צינור" וכלי, "כתר" לא תמיד נספרת כחלק ממערך הספירות. אם כך, צריך להוסיף ספירה נוספת, "דעת".
צבעה לבן

===חכמה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת החכמה]]}}
[[ספירת החכמה]] היא בכללות הספירה הראשונה של המשכת [[אור פנימי]], ובאופן פרטי יותר היא הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]]. [[ספירת החכמה]] מקבלת את ההשכלה באופן של "ברק המבריק", בו כל ההשכלה נתפסת ברגע אחד, ומשם ההשכלה מתרחבת ב[[ספירת הבינה]]. ענינה בנפש הוא ה[[ביטול]].

===בינה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הבינה]]}}
[[ספירת הבינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. [[ספירת הבינה]] מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. [[בינה]] נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות]] הלב (ספירות [[חג"ת נה"י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.

===דעת===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הדעת]]}}
[[ספירת הדעת]] היא הספירה האחרונה מבין ספירות ה[[מוחין]] וענינה [[התקשרות]] עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. [[ספירת הדעת]] מחברת את ספירות ה[[מוחין]] אל ספירות ה[[מידות]]. דעת נקראת "[[מפתחא דכליל שית]]" שכן היא המפתח לששת מידות הלב.

===חסד===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת החסד]]}}
[[ספירת החסד]] היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא ה[[אהבה]].

===גבורה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הגבורה]]}}
[[ספירת הגבורה]] היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא ה[[יראה]].

===תפארת===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת התפארת]]}}
[[ספירת התפארת]] היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. [[ספירת התפארת]] ממצעת בין החסד והגבורה. ענינה בנפש הוא מידת ה[[התפארות]].

===נצח===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הנצח]]}}
[[ספירת הנצח]] היא הספירה הרביעית מבין מידות הלב. ספירת הנצח, יחד עם ספירת ההוד, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי [[מעשה]]. תוכנה הפנימי של המידה הוא ה[[ניצוח]], והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.

===הוד===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת ההוד]]}}
[[ספירת ההוד]] היא הספירה החמישית מבין מידות הלב. ספירת ההוד, יחד עם ספירת הנצח, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי [[מעשה]]. עניינה בנפש הוא ה[[הודאה]], והעמידה בתוקף אל מול המתנגדים החיצוניים להשפעה.

===יסוד===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת היסוד]]}}
[[ספירת היסוד]] היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל ב[[מלכות]].

===מלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת המלכות]]}}
ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא ה[[שפלות]].

==אור אין סוף והספירות==
אף שהספירות הם תיקונים בהם [[הקב"ה]] מתלבש ומנהיג את העולם, הרי עשר הספירות הם בחינת עשר כוחות מחולקים. ומתוך כך מובן בבירור כי [[עצמותו]] של הקב"ה, שהיא [[אחדות]] פשוטה, נמצאת [[בלי ערך]] ביחס להחלקות הספירות. אולם לא רק ש[[עצמותו]] של [[הקב"ה]] נמצאת בלי ערך לענין הספירות, אלא גם [[אור אין סוף]] נמצא בלי ערך להתחלקות הספירות, ורק באמצעות של ה[[צמצום]] ו[[מקום פנוי]], יש מקום להיווצרות עשר ספירות.

==השיטות במהות הספירות==
העיקרון העומד מאחורי הספירות שבאמצעותן מהווה ומנהיג הקב"ה את העולם, הוא, ש[[אחדות ה'|הקב"ה עצמו הוא אחד]] ב[[אחדות פשוטה]] שאינה מורכבת מחלקים, ומאידך הוא מנהיג את העולם המורכב מחלקים רבים, וכל אחד מקבל חיות לפי ערכו. לכן קיימים עשר הספירות, המתחלקות לסוגים ואופנים שונים של חיות אלוקית, שעל ידן מנהיג ה' את העולמות המחולקים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלוקות פרק ג ואילך]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/254.htm?sa=X&ved=2ahUKEwiuss-O9JTnAhVHQEEAHdO0CGQQFjADegQIARAB שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}.

בזה עצמו ישנן כמה שיטות - כיצד נעשה הריבוי מהפשיטות, והן השיטות הכלליות במהות הספירות. שיטות אלו מוזכרות בספרי הקבלה, ומבוארות באריכות בתורת החסידות{{הערה|1=אודות שיטות אלו מבואר באריכות ב[[פרדס רמונים]] ל[[רמ"ק]] שער ד (עצמות וכלים) פרקים א-ד. בדרוש ג' שיטות של הצמח צדק - נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&st=&pgnum=264&hilite= אור התורה ענינים ע' רנח ואילך]. הגהות לד"ה פתח אליהו שבתורה אור - תרנ"ח לאדמו"ר הרש"ב, ע' ט ואילך. ספר הערכים חב"ד ח"ד ערך "אורות דספירות - פשיטותם וציורם", ובפרט בס"ג שם (ע' צג ואילך). ולהלן הובאו השיטות רק בכללות, אף שבפרטיות מחולקות לשיטות נוספות.}}:
*'''שיטת ה[[ריקאנטי]]'''{{הערה|בספר טעמי המצוות שלו. הובא בפירוש החייט על מערכת האלקות פרק ג'.}} - הספירות אינן מתייחסות לאור האלוקי, אלא "הם כמו כלי האומן שפועל בהם פעולתו". כלומר, הספירות הם [[כלים]].
*'''שיטת המערכת'''{{הערה|1=ספר מערכת האלקות פרק ג. שיטה זו מובאת בפרדס רמונים בשם רבינו דוד, והצמח צדק כותב אודותיה (אור התורה שם ע' רסו) "ועדין לא מצאתי זה במג"ד" [דהיינו, כנראה, ספר מגן דוד ל[[הרדב"ז]] - ששיטתו בענין הספירות אחרת]. הרב [[נחום גרינוולד]] העלה השערה שמדובר בספר "מגן דוד" לרבי דוד בן יהודה מסיר ליאון, שספרו בכתב יד ולא נדפס ([http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=805&cat=11&haoro=1&sa=X&ved=2ahUKEwjahq_j9ZTnAhUrQEEAHVDYDroQFjADegQICRAB הערות וביאורים אהלי תורה ש"פ נח תשס"א]).}} - הספירות הם התגלות כוחותיו של הקב"ה בעצמו, "האלקות הם אצילות עשר ספירות". כלומר, הספירות הם [[אורות]] (אלא שבהיותן בבחי' אורות הספירות הן בלי גבול, וההגבלה שבהן נפעלת על ידי הכלים).
*'''שיטת הפרדס{{הערה|פרדס רמונים שם פ"ד.}} והאריז"ל''' - הספירות הן כוחותיו האלוקיים של הקב"ה שהוא פשוט בתכלית הפשיטות, אך לאחר שהתלבשו בכלים נוצרה התחלקות גם בכוחות האלוקיים עצמם בהתאם לכלים (בדומה למים שקופים שיונחו בכלי צבוע, שכאשר המים בתוך הכלי נראים ירוקים או אדומים לפי צבע הכלי, אף שבעצמם הם שקופים). כלומר, הספירות הן גם אורות וגם כלים.
:השיטה השלישית, שמכריעה בין קודמותיה ומשלבת אותן, מופיעה לראשונה בפרדס ל[[רמ"ק]], ונתבארה יותר לפי קבלת [[האריז"ל]] ובהרחבה בתורת החסידות, שברוב המקומות מבארת לפי שיטה זו דוקא{{הערה|אף שבפרטיות יותר, ישנם מאמרי חסידות המבארים לפי אחת השיטות בלבד; ובדרוש ג' שיטות הנ"ל להצמח צדק, מציין בכל שיטה למאמרי אדמו"ר הזקן ההולכים בדרכה.}}. [[הרבי]] מבאר ש{{ציטוטון|כל ג' השיטות הם אמת. ויש לומר בדרך אפשר הביאור בזה – ששיטה הא' היא מצד למעלה, שיטה הב' היא מצד למטה, ושיטה הג' היא השיטה המכרעת, והלכה כדברי המכריע, והיינו, ששיטה הג' היא כפי שהענין הוא מצד הפנימיות, שכוללת גם ב' השיטות, ובלשון הקבלה – ש[[קו האמצעי]] עולה עד ה[[כתר]]}}{{הערה|שיחת ש"פ בשלח הנ"ל.}}.

==השיטות במנינם==
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הדעת#מי משלים למניין עשר ספירות - הדעת או הכתר|ספירת הדעת]]}}
ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]).

החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות.
למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר [[חכמה]] והשכלה בלבד. רק אחרי [[התבוננות]] יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע.

שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק "לך ה' הגדולה הגבורה וה[[ספירת התפארת|תפארת]] והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ". ש"[[גדולה]]" הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת ה[[חסד]], לאחר מכן נמנים הספירות "הגבורה ה[[ספירת התפארת|תפארת]] והנצח וההוד", ספירת ה[[יסוד]] נרמזת ב"כי כל בשמים ובארץ" - כתרגומו "דאחיד בשמיא ובארעא", ומידת ה[[מלכות]] מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: "לך ה' הממלכה".

==התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים==
::<small>פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות ב[[עולם התיקון]], לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך [[עולם התוהו]]</small>
עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם ב[[התכללות]] האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל [[ספירת החסד]] כלולה מספירת החכמה, וזה [[חכמה]] שבחסד, וכך כלולה גם מ[[ספירת הבינה]] וזהו [[בינה]] שבחסד, וכך משאר כל הספירות.

על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות ל[[פרצוף|פרצופים]] שונים.

==חלוקת הספירות==
עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים.

===שלוש אמות ושבע כפולות===
'''שלוש אמות''' הוא הכינוי בספר ה[[תניא]] לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק ה[[מוחין]] מ[[עשר הספירות]]. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את ה[[מידות]].

'''שבע כפולות''' הוא הכינוי לשבעת הספירות האחרונות שהן החלק הנקרא מידות. ספירות אלה נקראות כך משום שהן "נכפלות" זו בזו, דהיינו כל ספירה כלולה מחברותיה.

===ראש תוך וסוף===
{{ערך מורחב|ראש תוך וסוף}}
האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות [[חכמה]] [[בינה]] ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה [[ספירת התפארת|תפארת]] ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה.

===מוחין ומידות===
חלוקה זו של [[ראש תוך וסוף]] ניתן לחלוקה כללית יותר [[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], ו[[מידות]], שהם ספירות [[חג"ת]] [[נהי"ם]].

===חלוקה לקוים===
אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. [[קו הימין]], המונה את [[חכמה]] חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. [[קו השמאל]] המונה את [[בינה]] גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. ו[[קו האמצעי]] המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל.

חלוקה זו נקרית בלשונו של [[פתח אליהו]] "[[חד אריך חד קציר וחד בינוני]]".

==הספירות בעולמות==
בכל אחד מן [[עולמות אבי"ע]] ישנם עשר ספירות, בהם [[הקב"ה]] מתגלה ומנהיג את אותו העולם. בתוך כל עולם, [[ספירת הכתר]] היא המקיף הכללי לכל הכוחות האלוקיים באותו העולם, [[ספירת החכמה]] היא התחלת ההמשכה הפנימית של האלוקות, וכך נמשכת ההשפעה מספירה לספירה, עד [[ספירת המלכות]] של אותו העולם, באמצעותו מנהיג [[הקב"ה]] את ההיכלות והמדורים של אותו העולם.

[[ספירת המלכות]] של כל עולם, שהיא הספירה האחרונה שבו, יורדת ונעשית [[ספירת הכתר]], הספירה הגבוהה ביותר, של העולם הנמוך. וכך נוצר [[סדר השתלשלות]] של העולמות, בו כל עולם נוצר מן הדרגה הנמוכה ביותר בעולם הקודם לו.

==הספירות בנפש האדם==
ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג"ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז"ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות]] הקשורות עם ה[[לב]]. בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם ה[[גוף]] הגשמי ו[[התלבשות|התלבשותה]] בו הם רק מכח ה[[מלכות]], המדה האחרונה בנפש.
{{הפניה לערך מורחב|כוח חוש וכשרון}}

==ראו גם==
*[[פתח אליהו]]

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[יצחק ערד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52373 מבוא לספירות]''' - {{אינפו}}
* הרב [[יצחק גינזבורג]] '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=3886 אילן הספירות]''' - {{חב"ד בישראל}}
{{ספירות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות|*]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ספר יצירה]]

שיחת משתמש:מענדוש

2021-11-11T10:24:56Z

מענדוש: /* לחסיד היקר מענדוש */

{{בה}}[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 13:04, 30 באפריל 2014 (UTC)
תודה רבה, בא נגיד שלא הבנתי כלום..--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 13:07, 30 באפריל 2014 (UTC)
:אם אתה צריך עזרה אני אשמח לעזור [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 13:16, 30 באפריל 2014 (UTC)
::יש לך אפשרות להעלות תמונות?--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 13:18, 30 באפריל 2014 (UTC)
:::כן [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 13:19, 30 באפריל 2014 (UTC)
לא מזמן מצאתי תמונה של סבא שלי בחב"ד אינפו (שהתפרסמה לאחר פטיררתו) הבעיה ששלחתי א"ז למייל של לא יודע מי ומחקתי, כך שתצטרך לחפש בגוגל תמונה שלו, בנקל תמצא ע"י כתיבת 'אליהו פינקל' אבל זה שטורעם או coL בשביל חב"ד אינפו צריך לחפש הרבה, אבל יש ב' אליהו פינקל וסבא שלי הוא לא ראש ישיבת מיר...--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 13:25, 30 באפריל 2014 (UTC)
איך אני שולח לך את התמונה שהיתה בחב"ד אינפו מצאתי אותה והיא על שולחן העבודה אצלי--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2014 (UTC)
::::אין דרך תצטרך לשלוח למשתמש אחר או לומר לי איפה זה באינפו [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 13:33, 30 באפריל 2014 (UTC)
תכתוב בגוגל 'נפטר ר' אליהו פינקל מחיפה' איפה שהוא למטה תמצא את הידיעה מאינפו..--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 13:36, 30 באפריל 2014 (UTC)
טוב אני יוצא הפלאפון שלי איתי, יחי, מענדל'ה.--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 13:40, 30 באפריל 2014 (UTC)
:::::אין לי כניסה לCOL [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 14:28, 30 באפריל 2014 (UTC)

{{כתוב על עצמך}}--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 13:24, 1 במאי 2014 (UTC)

אין לי מושג איך ממלאים דבר כזה, מה עוד לא יצאת?--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 14:26, 1 במאי 2014 (UTC)
:אם אתה מעונין בתיבות מענינות ומוקצנות ראה כאן [[חב"דפדיה:תיבות משתמש]]... [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 14:42, 1 במאי 2014 (UTC)
אני לא מצליח להעלות אותם את התיבה שלי..--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 14:52, 1 במאי 2014 (UTC)
::אתה יכול להעתיק מכאן...[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 11:51, 2 במאי 2014 (UTC)
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}
מענדוש שלום, אתה צריך להעתיק את הקוד הבא ל[[משתמש:מענדוש|דף המשתמש שלך]]: <nowiki>{{תיבות משתמש|
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}</nowiki>
בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשע"ד 09:15, 8 ביולי 2014 (UTC)
תודה רבה לכל העוזרים לי יחי המלך--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 16:01, 17 ביולי 2014 (UTC)

===ר' אלעזר החיגר===
אתה מתכוון לזה - [[אלעזר דיסנר]] [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 20:38, 6 באוגוסט 2014 (UTC)
לא, אני מתכוון לחסיד שירד מירושלים לליאזנא ונשאר שם עד יומו האחרון, רק שבאמצע הדרך נפל מכבש האניה ונקע את רגלו ומאז נהיה צולע ומאז נק' שמו בפי החסידים "ר' אלעזר החיגר'.--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 19:28, 7 באוגוסט 2014 (UTC)

== עמותת טירת הכרמל ==

התוכל בבקשה לבאר לי הטעם שמחקת את הפסקה בלא נימוק?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:56, 11 באוגוסט 2014 (UTC)

א. אף על פי שאיננו מתערבים בפוליטיקה אבל זכיתי להכיר את השלוחים במקום יהודים חמים שעושים פעילות נפלאה, עמותת טירת הכרמל נפתחה על ידי חבדניק בשם גדסי, מטרתו (בתחילה בכל אופן) היתה להלחם בשליח, ואינני חושב שעל פעולה כזו מגיע לכתוב ערך.

ב. פעילותו כיום לא מוגדרת תחת השם חב"ד וא"כ אין ענין לכתוב על זה בדיוק כמו שלא נכתוב ערך על 'חסדי נעמי' וד"ל.

ג. וגם אם כן- יש במקום דבר שנקרא חב"ד אין סוף, שנפתח ע"י מקורב בשם אסף, שהוא עושה פעולות גם כן, ואם כבר אז גם עליו צריך לכתוב, אבל כאמור דעתי שרק שליחות שאינה מסיגה גבול כדברי אד"ש צריכה להכתב.
בברכה שיתמו חטאים ולא חוטאים, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 10:52, 25 באוגוסט 2014 (UTC)

==לחסיד היקר מענדוש==
בתקווה שאתה עדיין איתנו, וגם אם לא אולי ביום מן הימים תציץ בדף שיחה זה כדי להיזכר בימים עברו.. ולכשתציץ אשמח אם תענה כאן מנין לך [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=191957&oldid=191954 הסופה זו]? (שיש הסוברים שבחדר שני היה בית מדרשו של רבי נחוניא בן הקנה). אשמח אם תענה לי ביום מן הימים לכשתראה שאלה זו, וכשתענה לי תתייג אותי שאני אדע שענית על כך. בתקווה גדולה ובצפייה לתשובה וציפייה עוד יותר גדולה שתחזור לפעילותך המבורכת בחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 14:02, 4 ביוני 2021 (UTC)

שמעתי מהרב אורי ליפש מבני ברק

יוסף יצחק רייטשיק

2020-12-15T20:03:00Z

מענדוש: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ריישטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטשיק]]
הרב '''יוסף יצחק רייטשיק''' ([[י"ג טבת]] [[תשי"ג]]-[[כ"א אלול]] [[תשס"ח]]) היה סיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] ומנהל פרויקט [[ילדי צ'רנוביל]]. בצעירותו נשלח על ידי הרבי לפרס ושם הציל ילדים רבים ממוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג טבת]] [[תשי"ג]] ב[[לוס אנג'לס]] שב[[קליפורניה]] לאביו הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בשנת [[תשל"ט]] לפני ההפיכה ב[[איראן]] נשלח על ידי הרבי לאירן יחד עם הרב [[הרצל אילוליאן]] כמחליף של הרב [[שלום הכט]], על מנת להציל משם נערים ונערות יהודים, במסגרת זו חילצו משם כ 1000 נערים ונערות, אלו הועברו בפרויקט מורכב לארצות הברית ונקלטו בבתי ספר ופנימיות שהוקמו למענם.{{הערה|שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא עמוד 450.}}

בשנת [[תשמ"ג]] התחתן עם בת דודתו דינה בקנרוט, ובמשך מספר שנים לאחר החתונה פעל בשליחות הרבי בלוס אנג'לס.

===במסגרת צעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ח]] עלה לארץ על מנת לסייע בניהול [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] כיד ימינו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]].

לאחר האסון בכור האטומי בצ'רנוביל ובעקבות הוראת הרבי להציל משם את הילדים, מונה למנהל הפרוייקט להצלת הילדים מאזור האסון, ניהל את הפרוייקט בהצלחה מרובה במשך שנים רבות עד פטירתו.

בנוסף הקים את הפרוייקט של צעירי חב"ד למען נפגעי טרור ופעולות איבה וגייס בעבורו משאבים. כמו כן היה אחראי לגייס משאבים לפעולות צא"ח וכן בעבור "קרן השלוחים" שהיה ממקימיה.

===פטירתו והנצחתו===
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול ב[[כפר חב"ד]] שנקרא על שמו]]
נפטר בדמי ימיו ב[[כ"א אלול]] [[תשס"ח]] בגיל 55 ממחלת ראות קשה.

לאחר פטירתו הוקם על שמו על ידי אוהביו ומוקיריו הרבים [[בית כנסת]] מפואר בשם [[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)|יוסי רייטשיק שול]] ב[[כפר חב"ד]], המיועד לאברכים צעירים ומונה 150 מקומות ישיבה וכולל חדר שני ומקווה.

כמו כן יצא לאור ספר "יוסי רייטשיק החבר הכי טוב שלי" ובו מתארים ידידיו הרבים את אישיותו המיוחדת והחן המיוחד שניחן בו וההשפעה העצומה שהיתה לו על מי שבא איתו במגע. הספר יצא לאור ב[[עברית]] ותורגם לאחר מכן לאנגלית.

==משפחתו==
*רעייתו מרת דינה (לבית בקנרוט)
*בנו הרב אלי רייטשיק.(התחתן עם הבת של הר' [[צבי גרינבלט]] שליח ראשי בארגנטינה ומנהל מוסדות חב"ד ארגנטינה)משפיע בישיבה גדולה בואנוס איירס ארגנטינה)
*בנו הרב צבי רייטשיק.
*בנו הרב מנחם מענדל רייטשיק.
*חתנו הרה"ת יוסף גליצנשטיין
* חתנו הרה"ת אליהו קעניג
*חתנו הרה"ת יודי הגר

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63986 "רייטשיק שול" - רגע לפני פתיחה] {{אינפו}}

{{מיון רגיל:רייטשיק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
{{הערות שוליים}}

רשימת תלמידי הקבוצה

2019-02-05T01:28:44Z

מענדוש: /* קבוצה תשע"ט */

דף זה מרכז את שמות התמימים שלמדו ב[[קבוצה]] - 770 החל מהשנה הראשונה [[תש"כ]]-[[תשכ"א]]. רשימה '''חלקית''' בלבד.

[[תמונה:קבוצה סג.jpg|left|thumb|250px|תלמידי קבוצה [[תשס"ג]] בתמונה הקבוצתית על רקע [[770]]]]
'''"קְבוּצֶה"''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.שמואל

בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד "שנה תמימה" - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".

== שנת הלימודים ==
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל"ז]]-[[תשל"ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] [[תשל"ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" לשהות ב[[חצרות קודשינו]] מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כמה שנים התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל"קבוצה", וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' אפרים וולף שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.

כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט"ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.

==קבוצה תשכ"ב==

יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן|אשר לעמיל הכהן כהן]] | [[משה ליפש]] | בנימין מזרחי | [[אלימלך צוויבל]] | יעקב צירקוס | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |

==קבוצה תשכ"ד==
שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין | [[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | חיים אשר זעליג סלומון | מאיר פרידמן (חצור)| ברוך קפלן | שלום שירום| אליהו קוק|

==קבוצה תשכ"ה==
עמנואל אלטהויז | משה לויטין [[ישעיהו הרצל]] | [[ מני מנחם מענדל וולף]] | שמואל יחזקאל הכהן | חנניה יוסף אייזנבך | נתן אשכנזי | משה מזרחי | צבי ויגלר | חיים יהודה רבינוביץ |

==קבוצה תשכ"ו==
אברהם אלתר הבר | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] | [[רפאל נחום כהן]] | שרגא פייטל סודקביץ | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | אברהם אייזנבך | ישראל ליפסקר |

==קבוצה תשכ"ז==
יצחק אופנר | [[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]] | [[אליעזר מזרחי]] | [[גרשון בורקיס]] | יששכר דוב קלויזנר | יצחק אופנר | [[אלעזר גלבשטיין]] | מנחם חבקוק בלוי | שלום דובער כהן | {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=77969 תמונות ושמות של חלק מחברי הקבוצה]}}

==קבוצה תשכ"ח==
[[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] |

==קבוצה תשכ"ט==
[[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | אברהם יהושע העשיל הגר | שלמה רוזנברג | [[מאיר אהרן]] |

==קבוצה תש"ל==
[[ישראל יוסף הנדל]] (מגדל העמק) | [[מנחם מענדל טננבוים]] (י-ם) | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | יוסף יצחק לבקיבקר | [[קלונימוס קופצ'יק]] (חדרה) |שמואל שטרן (רחובות) | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | מנשה חדד | [[יחיאל גולדברג]] | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | רחמים קריספין | משה בלוי | מרדכי שטיינברג | שלמה רוזנברג | תנחום פינסון (כפר חב"ד) | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[מנחם וולפא]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | יוסף לבקיבקר | חיים אברהם בליניצקי |

==קבוצה תשל"א==
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[זמרוני זליג ציק]]

==קבוצה תשל"ב==
[[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | צבי לידר | אהרון גולד |

==קבוצה תשל"ג==
[[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[אהרון דוב הלפרין]] | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | ישי קלעצ׳י | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]

==קבוצה תשל"ד==
עזרא ערד | [[אברהם מנחם כהן]] | [[יוסף יצחק זלמנוב]]

==קבוצה תשל"ה==
יצחק יהודה הולצמן | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | יואל ימיני | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | זאב פרידמן | יהודה קליין | חיים מרדכי עקשטיין

==קבוצה תשל"ו==
[[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר | [[אלעזר צבי בקשי]] |נח מעטוף

==קבוצה תשל"ז==
[[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | יעקב יהודה | [[יהודה פרידמן]] (מיל בייסין) | סטינסלבסקי אברהם

==קבוצה תשל"ט==
שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד | [[ישראל ברוך בוטמן]] | ישכר דב בן שחר | משה שניאור | יעקב מאיר בלוי | יוסף ליפא אלפרוביץ | [[יצחק אלישביץ]] | יעקב מנדלזון | משולם גדסי | יקונט . ישראל מרדכי לישנר.

==קבוצה תש"מ==קוק
[[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | אברהם כהן | [[אריה גולדברג]] | [[עופר מיודובניק]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[יוסף יצחק זלמנוב]] | [[ברוך לבקיבקר]] | שמשון הלפרין | [[חיים שלמה דיסקין]] | אברהם משה

==קבוצה תשמ"א==
יחזקאל מרקוביץ' | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | מנחם מענדל גורביץ' | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | [[מנשה אלטהויז (קרית טבעון)|מנשה אלטהויז]] | אוריאל לויוב | אריה פרקש | אליעזר זלמנוב | שמואל מנחם מענדל גרוזמן | אהרן קנייבסקי

==קבוצה תשמ"ב==
מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק | טוביה יעקובוביץ | [[אליהו וילהלם]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] | יצחק מאיר הלפרין | [[יוסף יצחק קירש]] | [[יעקב סינגאוי]]

==קבוצה תשמ"ג==

שמעון גורליק (נהריה) | יוסף ריבקין | [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] | [[שמעון אייזנבך|שמעון בן ציון אייזנבך]] (אילת) | דוד פרידמן | שלום דוב גרוזמן (שליח בוינא) | צבי מאיר וינפלד | אליהו שדמי (שליח ברעננה) | גולדשמיד (צפת) | אשר אייזנבאך (כפר חב"ד) | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] (כפר חב"ד) | שבתאי אושקי (הרצליה) | [[משה דב גינזבורג]] (חיפה) | קוביטשעק יוסף | [[יעקב לנצ'נר]]

==קבוצה תשד"מ==

פנחס טודרוס אלטהויז | [[שאול משה אליטוב]] | משה אקסלרוד | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | בנימין נחום זילברשטרום | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | משה קורנט (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | [[מאיר סויסא]] | [[שלמה סגל]] | יצחק יעקב גלבשטיין | שמואל ידגר | אברהם אלשווילי | דוד משה ערנטריי

==קבוצה תשמ"ה==
חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | [[ברוך וילהלם]] | משה וייס | דוד ולס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ"ץ | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | מנחם נוימן (אבן יהודה) | יוסף יצחק נפרסטק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | יוסף יצחק קפלן | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי | [[אריה צבי גרינברג]] | משה ווייס | צבי העניג

==קבוצה תשמ"ו==
יוסף אולידורט | דוד אזולאי | בנימין אקסלרוד | מרדכי מישולבין | ברוך מרגליות | [[שניאור זלמן גורליק]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | יצחק גולדשמיד | [[יעקב שוויכה]]

==קבוצה תשמ"ז==
[[שאול אקסלרוד]] | דניאל קריאף | [[אשר דייטש]] | שלמה איזנבך | יוסי ליפקין | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | זושא אבלסקי | מנחם וייספיש | שמואל זוהר | משה אהרן משי זהב | [[שמואל קראוס]] | אליהו ויספיש | יהודה חלילי| [[מנחם טל]] | בנציון פרידמן | [[צפריר ולנר]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | מאיר אליטוב |מאיר סגל | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | [[יעקב שוויכה]] | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | יעקב ערנטרי | רפאל בכר | יונה פרוס | דובער סגל | שניאור וילהלם | יוסי בקרמן | דורון שוורץ | חיים מנדלסון | נחום ערנטרי | אברהם לוי | שמעון אייזנבך | מנחם שיינגרטן | שמואל לנדא | אליעזר ויספיש | [[שמשון פיזם]] | זאב קפלן | [[יעקב משה מנדלסון]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | יוסי תמם | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | יצחק שטיינמיץ | שלום פוזילוב | שמואל קוט | שמואל טייכמן | ישראל ריבר | [[שאול רוזנבלט]] | אברהם הרשקופ | יוסף ערנטרי | מנחם מייזליש | יצחק אברמי | חיים שאלט | [[זלמן גורליק]] | חיים סלונים | [[ישעיה זושא אבלסקי]] | חיים וולף | [[אלישיב קפלון]]

==קבוצה תשמ"ח==
[[שלום דובער בלוי]] | [[פנחס וישצקי]] | יוסף משי זהב | [[שניאור זלמן וולף]] | משה הבר | ברוך כהנא | יצחק גולדשמיד | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | בנימין גרין | חיים זבדי | שלמה לרר | יוסף אייזנברג | שאול בן שחר |אריה רחמים | שמואל גלבשטיין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | בניהו חסין | מרדכי זיגלבוים | שחר ולנר | אלחנן מישלובין | חגי חסין | [[יהודה בוטמן]] | משה הלל | שלום גוטליב | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | יוסי בורשנסקי | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | מנחם מענדל דהן | [[יוחנן בוטמן]] | יעקב נקי | אהרון חנונו | חנן כוחונובסקי | גדליה כץ | יגאל כספי | שלמה ליפש | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק |אברהם אבא קורנט | שמואל סננס | דוד אלמליח |אלעזר סלמן | שלמה בנישתי | גד מישלי | יקותיאל אלנקווה | מיכאל סויסא

==קבוצה תשמ"ט==
שגיא הר שפר | [[משה אורנשטיין]] | [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | שלמה וילהלם | ראובן בראל (אלאשווילי) | ישראל הלפרין | [[יעקב גולדשמיד]] | שמשון טל | אברהם רוחמקין | בנימין ביטון | יצחק ארי'ה לייב יעקובוביץ | אהרון גליס | [[זלמן נוטיק]] | | [[חיים ציק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | יוסף רבינוביץ | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | ישראל ניסן מור יוסף | מאיר הולצברג (אלעד) | שניאור זלמן וובר | יוסף יצחק הלוי הבר | מנחם מענדל לבקיבקר | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | שלום רייכמן | שניאור הניג | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | ישראל ליפסקר | אשר ביטון | ברוך וילהלם | מנחם זוהר | יוסף ליפש (חיפה) | ינאם בן ארוש | מרדכי פינקוביץ | שמחה אופנר | צבי הרשקוביץ

==קבוצה תש"נ==
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | עקיבא גולדשמיד | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר |ישראל הולצברג | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער לויטין| [[ ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | שי סוקניק | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי |שמעון רבינוביץ מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי

==קבוצה תשנ"א==

נחמיה קפלון | שלמה דייטש | פישל העניג | שלום מישולבין | שניאור זלמן מיכאלשוילי | יעקב הבר | אסף אמיתי | נריה ישעיהו | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[שמריהו לרנר]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | נחמן סגל | מנחם אדרעי | יצחק קורץ | אהרון מנגמי | אלחנן סגל | עמנואל חביב | שמואל גדליה מנדלזון | שמעון ויינר | ברק כוכבי | אבינועם אהרוני | מענדל וילהלם | [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]| נחום רוקח | שלום שיינר | יעקב כהנא | אהרן קרניאל | דוד אופנר | בצלאל מזרחי | שלום גרינוולד | מחם מענדל קפלן | [[הוד דוד אריה]] | מנחם מענדל קליין | מאיר אלפרוביץ | אוריאל שחר | נועם רוט | לוי הענדל | מנחם מיכאלשוילי | [[משה גרוזמן]] | ירון אברהם | [[ישעיה אלעזר כהן]] | אברהם קדוש | נתנאל אביעד | מרדכי יהושע יעקובוביץ | מרדכי שיינר | צבי פינסקי | צבי גרינברג | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | מלכיאל מחפוץ | יוסי נחשון | יעקב יוסף קופרמן | שמעון אלמליח | יעקב מויאל | יוסף יצחק ניסילעוויטש | חיים פיזם | [[ישראל אלפנביין]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו |יוסי מרקוביץ | מרדכי מינצברג | שלום דובער ניסילעוויטש |

==קבוצה תשנ"ב==
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | לוי אדרעי | גלעד ברטוב | מרדכי ויסברג | אפרים יהושע גרינברג | [[יעקב גרנשטט]] | יהודה דונין | [[מנחם מענדל הנדל]] | שניאור זלמן וינפלד | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | יהודה לייב זילברשטרום | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | אברהמי ליפסקר | שלומי מזרחי | יקיר מלכה | צבי סלונים | מתי סעידוב |לוי יצחק ספרנוביץ | יקותיאל פלדמן | נחום פרסמן | שלום פש | אבי קדוש | אברהם קרביצקי | שלום שיינר | דובער קעניג | צבי ליפשיץ | אלחנן ישראל הכהן | [[יחיאל קוצר]] | שלום לפקיבקר (ערד) | אברהם לרר | שלמה חיים אדרעי |

==קבוצה תשנ"ג==
זליג אשכנזי | אביחי רוטשילד | יוסף יצחק קרישבסקי | דובער גורביץ | מנחם מענדל משי זהב | מאיר הולצברג | גיל סודרי | [[עמוס כהן]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | [[יוסף יצחק פריימן]] (זכרון יעקב) | [[דניאל גראבסקי]] | נחום ברגר | אשר גליס | יצחק אלחנן הכהן | משה אריאל הכהן רוט | נחשון פקטור | ישראל לבקובסקי | אריאל מדר | אליהו ברדוגו | שניאור זלמן גורביץ | שמואל אייזנברג | איתמר שיינר | יצחק נפתלין | עמיחי ליאני | איצ'ה סגל | זאב טביב | יואל פרידמן | מאיר סמדז'ה | יעקב לוי | משה מישולבין | משה בלוי (ערבה) | יוסף יצחק ליפסקר | זושא ואלף | מענדל קורצוויל | שמעון גופין | מנחם מענדל מיכאל סופר | אליהו קנטרמן | מאיר רוטר | יעקב בנימין לפקיבקר | יוסף יצחק סופר | דורון לינדמן | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | שמואל הכהן סעידוב | חנניקורנטה הלוי לויוב | [[מנחם זיגלבוים]] | שניאור זלמן ניימרק |מנחם מענדל קוטנר | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק אליטוב]] | יהודה אריה זוהר |ר' משה קוק (כפר-חב"ד)|

==קבוצה תשנ"ד==
[[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]] (ר"מ ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד נתניה]]) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | [[בנימין מנשה ליפקין]] | שלמה רוזנבלט |מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח)

==קבוצה תשנ"ה==
חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | [[מרדכי ביסטריצקי]] | אריה ברוך בלוך | [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | אייל ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | מנחם דאהן | | אביעד דישראלי | יוסף יצחק דרוק | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | ישראל ימיני | | אברהם סנדר כהן | | אהרן כהן | | אלירם כהן | אליהו לאסקר | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | אריה יצחק מלכיאלי | יואל שמחה מן | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | ראובן קופצ'יק | שלמה חיים קסלמן | [[מנחם מרדכי קעניג]] | דניאל קריצ'בסקי | גרשון שנור | [[שניאור שניאורסון]] | רפאל בטשוילי | נפתלי צבי מינצברג

==קבוצה תשנ"ו==
יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | שימי גולדשטיין | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | יוסי הבלין | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולבין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין

==קבוצה תשנ"ז==

אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה) ]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל ]] | נח סוליש | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין

==קבוצה תשנ"ח==
מנחם אברהם | אליהו דוד אדרי | בנימין יחזקאל אדרעי | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | זאב דב הלפרין | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | שניאור זלמן קעניג | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון

==קבוצה תשנ"ט==
יהודה טויטו | חיים מאיר בורגן | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | שלום שמחה זילברשטרום |איתמר חייקין| יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן ]]| חיים אלימלך רבינוביץ | ניסן מענדל רופו | משה שארף | יהודה שלג

==קבוצה תש"ס==
שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גערליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצעס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי

==קבוצה תשס"א==
אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי איזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהל | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | אברמי מיידנצ'יק | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמי'ה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | (מענדל'ה) [[מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימיו שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצעס | הראל שער | אסף שלמה שעתל

==קבוצה תשס"ב==
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | אהרון מושקוביץ | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | נחום סטולין | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ג==
אריאל אביעד
| ישראל אדלר
| שמואל מנחם מענדל אוליבר
| אייל אונגר
| שמואל אופן (ב"ר יצחק)
| שמואל אופן (ב"ר דוד)
| שמואל אופנר
| שמואל אזיזה
| דוד אסרף
| לוי יצחק ארנשטיין
| דניאל אש
| יוסף יצחק בוארון
| מנחם מענדל בורגן
| מנחם מענדל בייזר
| [[שמואל ביסטריצקי]]
| יואל בליניצקי
| מנחם מענדל בקשי
| גיא ברגר
| שמואל גבירץ
| אליהו גוילי
| אברהם משה גולדברג
| יוסף יצחק ג'ייקובס
| יוסף יצחק דגן
| משה מרדכי דהן
| מרדכי דוקטורוביץ'
| משה דרוקמן
| יוסף היימן עורב
| מנחם מענדל הלפרין
| יניב הרשקוביץ נחשון
| יוסף יצחק ויינר
| מתן לוי ויצמן
| מנחם מענדל ועקנין
| מנחם מענדל חרבי
| יהודה טויטו
| יוסף יצחק טורקוב
| חנן דניאל טרכטנברג
| מנחם מענדל כהן
| מנחם מענדל כהן (רחובות)
| חנוך כהן
| רונן לגטיוי
| יפתח יעקב לוזיה
| מנחם לוי
| יוסף יצחק לוי
| יוסף יצחק לוי (פילפינים)
| אביאל לוי
| מנחם מענדל ליברמן
| מנחם מענדל לייכטער
| אליהו לנדו
| אליעד לנקין
| שמעון מאייר
| יעקב ישראל מזרחי
| יואל מיפעי
| שלום ממו
| מתתיהו מעטוף
| חגי מפעי
| מנחם מענדל מרגולין
| שרגא מרזל
| ישעיה מרנץ
| יוסף מרקוביץ
| אליהו נחום
| ישראל נחמני
| לוי יצחק נחשון
| שלמה יהודה סגל
| זאב סנדרוי
| מאיר שמואל סעיד
| מנחם עקיבא
| בנימין ערד
| דוד שלמה פיין
| דניאל פיש
| דובער פרבר
| אברהם יצחק פרודנשטסקי
| ראובן פרידמן
| בן ציון פרישמן
| דוד פרקש
| אברהם פרקש
| אהוד מרדכי צייזלר
| שלום דובער קארף
| יוסף יצחק קדוש
| דוד יהודה קולטיניוק
| שניאור זלמן קופצ'יק
| שי דוד קורס
| אריה לייב קישון
| ישי קלי
| יהושע קעניג
| מנחם מענדל קעניג
| יצחק קרומבי
| אברהם רבינשטיין
| לירון רחמים רווח
| הראל רחימי
| שמואל שארף
| מנחם ניסים שהינו
| יהושע שוורצבורויט
| אריה לייב שור
| אוהד שחר
| שמעון שניאורסון
| צמח צדק תעיזי

==קבוצה תשס"ד==
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן
| נתנאל בן מעש
| שאול בן שחר
| שלום דובער בנימיני
| צבי בס
| מרדכי בק
| ישראל מאיר בקשי
| יאיר בר
| עזריאל ברגר
| שלום דוב בער ברוד
| דוד גבירץ
| מנחם מענדל גודמן
| יוסף גולדברג
| שניאור זלמן גולדמיץ
| יוסף יצחק גולשטיין
| מ. גולשמיד
| אהרון גופין
| חנוך גכטמן
| מנחם מענדל גלויברמן
| גרשון גרצמן
| מאיר יהודה דוד
| יעקב דן
| יחזקאל דערען
| מנחם מענדל דקל
| לוי הנאו
| מנחם מענדל הרשקוביץ
| יוסף ווגובסקי
| שלום דוב בער ויינר
| לוי יצחק וילנקין
| חיים ווייס
| [[חנניה זהר]]
| יהושע זיגמן
| שמחה זאיאנץ
| פנחס זכרי
| משה חדד
| צבי חדד
| מנחם מענדל חיות
| שלמה טביב
| רועי טולדנו
| דוד טורנהיים
| נחום טננבוים
| דוד טרעגער
| מנחם מענדל יהושע
| מנחם ישעיהו
| ישראל כהן
| יצחק כהן
| אלעד כהן
| מאור כהן
| דניאל כלב
| יואל כפלין
| דוד כץ
| אסף כרמי
| שמעיה לוי
| שאול לוין
| יהושע ליפשיץ
| חיים ליפשיץ
| שניאור זלמן לישנר
| ברוך זאב לנקין
| עידן מגור
| נריה מזרחי
| שמואל ג. מנדלזון
| שמואל גרונם מנדלזון
| ישראל מנדלזון
| שמואל מנדלסון
| דוד מעטוף
| מנחם מעטוף
| ישראל מעטוף
| אברהם מקוביצקי
| אליעזר מקובצקי
| ישראל נתנאלוב
| אהרון סגל
| נתן סורגובט
| שמואל סיטבון
| מנחם מענדל סמדר
| מנחם עומר
| מנחם עמרם
| מנחם מענדל עמרן
| לוי ערנטרוי
| דוד פולק
| יצחק פורש
| דב בער פנחס פיזם
| אברהם שמחה פיין
| אהרן פינסאן
| אייל פלג
| מנחם מענדל פלדמן
| משה פלס
| שמחה פרידמן
| שמחה פרידמן(צפת)
| שלמה פרישמן
| ראובן קוניק
| יוסף יצחק קורנט
| יחזקאל קירשנבוים
| דוד קירשנזפט
| הישל קליין
| דובער קלמן קליין
| ארנון דוד קם
| יעקב צפריר קם
| גרשון רובין
| נתן רוז
| שניאור זלמן רוזן
| ישראל רוחמקין
| זאב רויטמן
| שניאור זלמן ריינץ
| צבי שוקטי
| לוי יצחק שמואלי
| מנחם מענדל שפירו
| ינון ששון

==קבוצה תשס"ה==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון |[[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | שניאור זלמן ברנשטיין | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | מוטי גרומאך | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק נחשון]] | לוי יצחק ניסלעוויטש | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מני פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש

;[[ישיבת הבוכרים]]
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב

;בני ברק
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני

==קבוצה תשס"ו==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | שניאור גרופינקל | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ |[[חיים דוד וילהלם]] | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש |שמואל אהרן הגר |דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישלובין | אמיתי מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | ישראל שפרינגר | שניאור ניסים תעיזי |

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש קרית גת|קרית גת]]
אליהו זאב קעניג

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן

==קבוצה תשס"ז==
אולי אבוטבול | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | נטע זאב גערליצקי | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | שייע ליפש | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא |[[יעקב לנדא (צפת)]] |שמואל לרנר | בני מאירי | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי| רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו |חיים שמריהו הלוי סגל עקיבא סודרי מ| צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | אברהם יעקב קרוגליאק | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | בנימין גנדל | עזריאל פייגין | נחום לוין |

==קבוצה תשס"ח==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג׳ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | אליהו חביב | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | יקותיאל יהודה מיודובניק | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | שמואל מרדכי נוטיק (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | יחזקאל נפרסטק | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | [[מענדי גרוזמן]] | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין

==קבוצה תשס"ט==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ווינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | נחמן לרנר | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שמואל זלמנוב

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק

==קבוצה תש"ע==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | מנחם מענדל (ב"ר משה) זלמנוב | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו

;[[תומכי תמימים ע׳ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]
יהונתן עמוס | מרדכי סגל

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה

;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
אברהם חי אליאס | מנחם מענדל אקסלרוד | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג

==קבוצה תשע"א==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | משה לידר | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | מנחם מענדל פוגאטש | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצעס | שמחה שטיינברג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | [[חיים זליג אלטהויז (לוד)|חיים זליג אלטהויז]] | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב

==קבוצה תשע"ב==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
חיים אביטן (נצרת)| תום אדלשטיין (נצרת)| דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי (ביתר)| מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס)| נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי (רחובות) | עמיחי בריח (צפת) | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] (צפת) | בנימין גרונברג (קריות)| יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי (נחה"ח)| יוחאי ברוך וולמאן | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו (חדרה)| חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן (רחובות)| מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר (צפת) | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום (רחובות) | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון | חסר...

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אהרן אביוב | [[שלמה אזימאוו]] | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | [[שאול גולדברג]] | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | [[לוי מנדלזון]] | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | [[שמריהו קוביטשעק]] | [[אפרים רבינוביץ]] | יוסף יצחק רבינוביץ

==קבוצה תשע"ג==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | שמואל קירש | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה"ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה

==קבוצה תשע"ד==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר"ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצעס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון

;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]
בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין

;קריות
יוסף יצחק פודורובסקי

;בריסל
שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר

==קבוצה תשע"ה==

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אוריאל משה אזולאי
| דוד אזולאי
| מנחם מענדל אלקיים
| מנחם מענדל אקסלרוד
| יוסף יצחק בוטבול
| יוסף חיים בורוכוב
| מרדכי חיים ביגיו
| מנחם מענדל בן זכרי'
| מ״מ בן חורין
| פינחס בר-מוחא
| לוי"צ ברדוגו
| שד"ב ברוצקי
| ישעיהו בריל
| מנחם מענדל ברנשטיין
| שמואל גינזבורג
| מרדכי גרוזמן
| מנחם מענדל גרומך
| עידו דאוס
| מנחם מענדל דודאוויץ
| מנחם מענדל דרורי
| אליעזר דרמון
| מנחם מענדל הלוי
| יצחק הלל
| מנחם מענדל הלל
| מנחם מענדל הלפרין
| שמעון הרשקוביץ
| יהוסף וולפא
| שמואל זלמנוב
| ישראל אריה לייב זלצמן
| שבתי זקהיים
| שמואל ברוך חביב
| עזרא ינון חיים
| מנחם מענדל חלק
| דניאל יהונתן חממי
| יוחאי טוויטו
| יעקב שלום טויטו
| מנחם מענדל טולידנו
| מנחם מענדל טל
| משה יהודה
| אברהם צבי כהן
| יונתן כהן
| מנחם מענדל כהן (ירושלים)
| מנחם מענדל כהן (תפוח)
| שלום דב כהן
| לוי"צ כוחונובסקי
| דוד כלפון
| מנחם מענדל כספי
| אברהם לוי
| בועז לוי
| דוד ינון לנג
| שנ"ז לרנר
| חיים מאירי
| יצחק איתן מזרחי
| מנחם מענדל מיידנציק
| שי שמואל י. מרקוביץ
| דב ברק משה
| ישראל נבון
| צמח דוד נוטיק
| ברוך נתנוב
| מאור עמר
| משה פוגאטש
| לוי פורט
| מנחם מענדל פישר
| ישראל פרוס
| יחמלך פרידמן
| שרגא פייבל פרידמן
| מנחם מענדל פש
| אבשלום צוברי
| מנחם מענדל קורנט
| יעקב יוסף קריאף
| אוריאל רוזנבאום
| מנחם מענדל רוזנפלד
| לוי"צ רוחמקין
| מנשה רוכוורגר
| מנחם מענדל רחימי
| לוי שארף
| יוסף יצחק שושן
| יונה שיפרין
| מנחם מענדל שיקלי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
שד"ב אלימי
| לוי מימון טובול
| מענדל דוד טובול
| לוי יצחק כהן
| מנחם מענדל כהן
| אליהו לדיוב
| אביחי משה סעיד
| אברהם יוסף שוואב
| יי"צ שמלה

;[[ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אמיתי
| רפא' חנני' שרגא הירץ
| יוסף לייבמן
| שמואל נוטיק
| שניאור זלמן ציק
| נרי' רידי

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
חביב חיים בן-אריה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
אריאל אוהב ציון
| מנחם מענדל אייזנבאך
| מנחם מענדל יוזביץ
| מנחם מענדל נאבול

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אמיר
| נועם אברהם בן-חמו
| מנחם מענדל גבאי
| יוסף יצחק גרינברג
| מנחם מענדל טייכמן
| אליהו יצחקוב
| מנחם מענדל ממן
| דניאל סימן טוב
| שמואל ערד
| יצחק קורנט
| מנחם מענדל רייכמן
| מנחם מענדל שוואב

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
מנחם מענדל אלגריסי
| ישראל אלמליח
| סעדיה הלל
| מנחם מענדל יוסף
| יוסי לנדו
| שלמה סויסה
| נתנאל קטנוב

;'''מכון סמיכה בריסל'''
מנחם מענדל אג'יאשוילי
| לוי"צ מיפעי

;'''מכון סמיכה ביתר'''
ירחמיאל בנסעיד
| דן זרדון
| לוי יצחק קטן

;[[ישיבת חנוך לנער - מכון תורני טכנולוגי]]
רפאל בן לולו
| אוהד זכריה
| מיכאל לסטר
| צבי שמעון ריבק

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אופנר
| מנחם מענדל אורנשטיין
| עמנואל אלדין
| לוי אלפרוביץ
| מנחם מענדל אנגלסמן
| נהוראי ביטון
| נחמן ביטון
| יעקב ביינדמן
| מענדי ביר
| שמחה בונים בירנהאק
| שניאור זלמן ברוד
| אשר ברוצקי
| יוסף יצחק דוברוסקין
| מנחם מענדל הניג
| מנחם מענדל הרשקוביץ
| מנחם מענדל ב"ר צבי הרשקוביץ
| אלחנן וובר
| שד"ב ווייספיש
| יחיאל מיכל וולס
| שמעון וולס
| אשר וילהלם
| מנחם מענדל וילהלם
| מנחם מענדל וינקרט
| מנחם מענדל ב"ר י"ד זהר
| מנחם מענדל ב"ר יי"צ זהר
| לוי"צ זילברשטרום
| לוי יצחק זלמנוביץ
| מנחם מענדל חנונו
| יהושע העשיל יארמוש
| לוי"צ כהנא
| שד"ב ליפסקער
| שמואל לפקיבקר
| שניאור מוזס
| ארי' מייערס
| אברהם אליעזר מרינובסקי
| שמעיה יהודה מרינובסקי
| אליסף נזירי
| מנחם מענדל נפתלין
| מנחם מענדל סויסא
| מנחם סוסובר
| מנחם מענדל סלפושניק
| יוסף יצחק עידה
| מנחם מענדל ערנטרוי
| לוי פלדמן
| מרדכי אהרן פרידמן
| מנחם מענדל פריימן
| שנ"ז ציקוושוילי
| מנחם מענדל קולסקי
| מנחם מענדל קעניג
| יחיאל מיכל רודרמן
| מאיר רוזנברג
| שמואל שצקי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
'''שיעור ד' - טבריה'''
ישראל אלבז
| מנחם מענדל אשכנזי
| אליעזר בורובסקי
| ראובן בטקין
| מאיר בליזינסקי
| יוסף חנניה ברוד
| אוריה ג'ורי
| דוד אבא זלמנוב
| לוי חדד
| מנחם מענדל חמו
| מנחם מענדל חסין
| יוחאי מדלי'ה
| יהודה מורי
| שניאור זלמן מקמל
| מנחם מענדל פילדסטיל
| דוד לייב ריינהולד
| ישראל שוחט
| לוי יצחק שכטר

'''שיעור ג' - מגדל העמק'''
אורן בן-עמר
| יעקב הלוי
| משה צבי הלפרין
| אלון יעקובוביץ
| ברוך יעקובוביץ
| לוי יצחק לאטר
| משה זאב ליפשיץ
| ישראל מדר
| לוי מושקוביץ
| אביחי סקעת
| מנחם מענדל קופרמן
| יהושע תנחום קסטל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נרי' אבל
| שנ"ז אופנר
| שד"ב אלפרוביץ
| חיים אורי בלוי
| מנחם מענדל בליא
| חיים בנימין ברוד
| בנימין גולדשמיד
| מנחם מענדל גולדשמיד
| שד"ב גורביץ
| נחום גערליצקי
| מנחם מענדל גרינברג
| אברהם מנחם גרשוני
| יעקב דוברבסקי
| לוי יצחק הניג
| משה שמחה וואלף
| שמעון וינפלד
| יונה אלימלך זילברשטרום
| יוסף טייטלבוים
| חנניה יוסף יעקובוביץ
| אברהם ליב כהן
| שניאור זלמן כהן
| שנ"ז כהנא
| יוסף יצחק סוסול
| מנחם מענדל פרידמן
| משה אהרן קוט
| לוי"צ רבינוביץ
| מנחם רודרמן
| נפתלי רייניץ
| מנחם מענדל שייקביץ

==קבוצה תשע"ו==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (ינוב ) | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | אביעד אליהו | פנחס אלימלך | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ"ז ארבוב | מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | ברוך דקל | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | מנחם מענדל הרצל | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער וישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | מנחם מענדל חרמ"ץ | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יי"צ טורין | שמעון יגודייב | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | מנחם מענדל מאור | שנ"ז מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי"צ נאמן | משה נבון | שנ"ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | י"י צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנברג | מנחם רום | יוסף רחימי | אליהו רטובסקי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מנחם מענדל רייכמן | דוד דרור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שד"ב תמרי |

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יי"צ עסיס | לוי"צ פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יי"צ שאער

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
אהרון אברהם קעניג | מנחם מענדל חורי | מנחם מענדל הרצל | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יוסף קלימיאן | שמעון סויסה

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צ"צ מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שמואל מישולבין | חיים קוט

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד

;'''מגדל העמק - טבריה'''
שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
לוי הבר | מענדי הבר | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מענדי צירקוס | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר"א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב | סוקניק | הרשקופ | מנחם מרוזוב | רפאל שמואל שדמי | מענדי טנג'י | לרנר | חיים בן | גרינפלד
;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער

==קבוצה תשע"ז==

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל ארי' לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכרי' | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | ישראל ברדה | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב"ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | מנחם מענדל מרגליות | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל ארי' סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נרי' תם

;[[ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
קובי פרנקו

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדי' | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר

;[[ישיבת חנוך לנער - מכון תורני טכנולוגי]]
נועם אלימלך בנימין | ישראל ארי' לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעי' שיינברגר | דובער דרמנקוב

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן גוזלי

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
יצחק לובאשבסקי

;כפר סבא
דוד שוגר

;פרנקפורט
שניאור זלמן שטראקס

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעי' בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שמואל וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | ארי' זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעי' ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף ארי' שולמן | מנחם מענדל שטרסברג

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרן נחמי' געליס | גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג

;'''מגדל העמק - טבריה'''
אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דובער ברונשטיין | ארי' גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | רפאל נחמן לבנוני | גור ארי' יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון

==קבוצה תשע"ח==
;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]]
יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר

;[[ישיבת הבוכרים כפר חב"ד]]
שלו משה גלילי | מנחם מענדל שפירא

;[[ישיבת חנוך לנער- מכון תורני טכנולוגי ]]
לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן

;[[תומכי תמימים טבריה]]
לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | אברהם גולדשמיד | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גערליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | לוי לויטין | ארי'ה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | מנחם מענדל קורטס | ישראל ארי'ה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין

;[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | אהרן יואל בייטש | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול | יהושע העשיל קעניג

;[[תומכי תמימים יצהר]]
יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז

;[[תומכי תמימים נצרת עילית]]
מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | שלום דובער אלישביץ | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | דוד בניהו בן | אייל ברגיל | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | טוביה גינזבורג | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה הלוי | אריה הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | שלמה יעקב וילהלם | חיים מאיר זלמנוב | חיים חלילי | עמרם חמו | מנחם מענדל חסקינד | רפאל טייכמן | שלום טל | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש |
דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל מור- יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק נסילביץ | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן רחימי | חיים דוד רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | חיים שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי תמרין

;[[תומכי תמימים קרית גת]]
יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ››ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פלדמן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא

;[[תומכי תמימים ראשון לציון]]
יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין

;[[תומכי תמימים רמת אביב]]
איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן

;[[ישיבת תורת אמת]]
דן גולן | מיכאל גורביץ | מנחם מענדל זכריהו | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון

==קבוצה תשע"ט==
;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
מתי אדרעי| מושי גולשמיד | חזקי מלכא|מענדי פרוס| חוני בלינוב|אמיתי מימון | יועז קמפבל | מוישי קרסיק | ברוך יוסף בק | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | חזקי מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון |

;[[תומכי תמימים קרית גת]]
בורקיס שלמה | אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבאום | מנדי מלכיאלי | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג

;[[ישיבת תורת אמת]]
מנחם מענדל בן הרא"ש | שניאור זלמן בן הרא"ש |

;[[ישיבת תומכי תמימים אור יהודה]]
מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי |
אליה דהן | יהונתן רחמן פור |
;[[ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | מנחם מענדל פרידמן | ישראל יצחק רייכמן | שלום דובער אצרף |
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]

רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

2016-05-09T22:42:29Z

מענדוש: /* הסתלקותו */

{{דמות
|שם=רבי דובער שניאורי
|תמונה=[[קובץ:אדמו"ר האמצעי.jpg|250px|]]
|כינוי=אדמו"ר האמצעי
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]
|מקום פטירה=ניעז'ין
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער מיטעלער רבי'''){{הערת שוליים|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ומרת [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא שניאורסון]]. הסתלק ביום [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

אף שאין בנמצא תמונת תואר קודשו הרי ידוע המסורה מדורי דורות מה שמקובל כי תואר קלסתר זיו פניו היו דומות לשל אביו כ"ק אדמו"ר הזקן

==תולדות חיים==
===לידתו===
ל[[אדמו"ר הזקן]] נולדו, במשך ארבע עשרה שנות נישואין, רק בנות. הוא נסע לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. כשהגיע אמר לו המגיד: כתוב "במה יזכה נער את אורחו". במה זוכים לנער? - "את אורחו", על ידי קיום מצוות הכנסת אורחים זוכים שייוולד בן זכר. בעקבות כך החל אדמו"ר הזקן להכניס לביתו הרבה אורחים. בשנת [[תקל"ג]] סיפר המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן את הסדר של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן ושיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית יזכיר את שאמרתי לך הלילה.

ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן. היה שנה לאחר הסתלקות המגיד ועל שמו הוא נקרא. בליל הברית, בנוכחות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר אדמו"ר הזקן את אשר אמר לו רבו.

בפעם הראשונה שרחצו את אדמו"ר האמצעי, נתן האדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער.

===נישואין===
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

==קבלת הנשיאות==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר [[מאמר]]י [[חסידות]] עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

==ליובאוויטש==
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מקביעת אדמו"ר האמצעי את מקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות [[ליובאוויטש]].

==חברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.

==מאסרו וגאולתו==
[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|250px|מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}
בשנים האחרונות לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי הגיש אדם בשם שמחה קיסין, תביעה על אדמו"ר האמצעי ובעקבות כך הובל אדמו"ר האמצעי למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום.

== תורתו ==
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

==הסתלקותו==
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי [[חודש תשרי]] יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו בהאדיטש, כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54.

בנו הרביעי של ה[[צמח צדק]] - המהרי"ן נתמנה כרב העיר ניעזין, לאחר פטירת אביו, בשל כך שהעיר ניעזין היתה מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין לצד סבו אדמו"ר האמצעי, בתוך ה[[אוהל]].

אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקו; ר' יצחק חיים פופקו ור' מרדכי דובער פופקו. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

== ספריו ==
חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

*[[שער התשובה והתפלה]] (ח"א נדפס בשנת [[תקע"ז]] וח"ב בשנת [[תקע"ח]]).
*[[דרך חיים]] - [[תקע"ט]].
*[[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד) - [[תק"פ]].
*[[אמרי בינה]] - [[תקפ"א]].
*[[עטרת ראש]] - [[תקפ"א]].
*[[שערי אורה]] - [[תקפ"ב]].
*[[תורת חיים]] ([[בראשית]]-[[חיי שרה]] הודפס ב[[תקפ"ו]] וחלק ב' מ[[תולדות]] עד [[ויחי]] הודפס ב[[תרכ"ו]]).
*[[פירוש המלות]] - [[תרכ"ז]].
* תורת חיים שמות - [[תש"ז]].
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]]).

==לקריאה נוספת==
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.

==קישורים חיצונים==

* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]]
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידיאו}} {{אינפו}}
* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51%C2%B004'27.4%22N+31%C2%B055'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]

{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] - [[תקל"ד]] - [[ט' בכסלו]] - [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]

רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

2016-05-09T22:40:39Z

מענדוש: /* הסתלקותו */

{{דמות
|שם=רבי דובער שניאורי
|תמונה=[[קובץ:אדמו"ר האמצעי.jpg|250px|]]
|כינוי=אדמו"ר האמצעי
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]
|מקום פטירה=ניעז'ין
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער מיטעלער רבי'''){{הערת שוליים|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ומרת [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא שניאורסון]]. הסתלק ביום [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

אף שאין בנמצא תמונת תואר קודשו הרי ידוע המסורה מדורי דורות מה שמקובל כי תואר קלסתר זיו פניו היו דומות לשל אביו כ"ק אדמו"ר הזקן

==תולדות חיים==
===לידתו===
ל[[אדמו"ר הזקן]] נולדו, במשך ארבע עשרה שנות נישואין, רק בנות. הוא נסע לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. כשהגיע אמר לו המגיד: כתוב "במה יזכה נער את אורחו". במה זוכים לנער? - "את אורחו", על ידי קיום מצוות הכנסת אורחים זוכים שייוולד בן זכר. בעקבות כך החל אדמו"ר הזקן להכניס לביתו הרבה אורחים. בשנת [[תקל"ג]] סיפר המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן את הסדר של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן ושיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית יזכיר את שאמרתי לך הלילה.

ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן. היה שנה לאחר הסתלקות המגיד ועל שמו הוא נקרא. בליל הברית, בנוכחות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר אדמו"ר הזקן את אשר אמר לו רבו.

בפעם הראשונה שרחצו את אדמו"ר האמצעי, נתן האדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער.

===נישואין===
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

==קבלת הנשיאות==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר [[מאמר]]י [[חסידות]] עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

==ליובאוויטש==
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מקביעת אדמו"ר האמצעי את מקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות [[ליובאוויטש]].

==חברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.

==מאסרו וגאולתו==
[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|250px|מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}
בשנים האחרונות לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי הגיש אדם בשם שמחה קיסין, תביעה על אדמו"ר האמצעי ובעקבות כך הובל אדמו"ר האמצעי למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום.

== תורתו ==
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

==הסתלקותו==
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי [[חודש תשרי]] יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו בהאדיטש, כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54.

בנו הרביעי ש ה[[צמח צדק]] - המהרי"ן נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), לאחר פטירת אביו, בשל כך שהעיר ניעזין היתה מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין לצד סבו אדמו"ר האמצעי, בתוך ה[[אוהל]].

אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקו; ר' יצחק חיים פופקו ור' מרדכי דובער פופקו. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

== ספריו ==
חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

*[[שער התשובה והתפלה]] (ח"א נדפס בשנת [[תקע"ז]] וח"ב בשנת [[תקע"ח]]).
*[[דרך חיים]] - [[תקע"ט]].
*[[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד) - [[תק"פ]].
*[[אמרי בינה]] - [[תקפ"א]].
*[[עטרת ראש]] - [[תקפ"א]].
*[[שערי אורה]] - [[תקפ"ב]].
*[[תורת חיים]] ([[בראשית]]-[[חיי שרה]] הודפס ב[[תקפ"ו]] וחלק ב' מ[[תולדות]] עד [[ויחי]] הודפס ב[[תרכ"ו]]).
*[[פירוש המלות]] - [[תרכ"ז]].
* תורת חיים שמות - [[תש"ז]].
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]]).

==לקריאה נוספת==
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.

==קישורים חיצונים==

* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]]
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידיאו}} {{אינפו}}
* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51%C2%B004'27.4%22N+31%C2%B055'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]

{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] - [[תקל"ד]] - [[ט' בכסלו]] - [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2016-05-09T22:36:18Z

מענדוש: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר הסתלקות אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. נשא את בת דודתו, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]] שנפטרה לאחר זמן קצר.

לאחר מכן נשא את נכדה אחרת של סבו, בת דודו [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]]. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

עם פטירת אביו נשאר המהרי"ן מספר שנים נוספות בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.

לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כ[[אדמו"ר]] תחת השם "חבד" - ניעז'ן". הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית ליובאוויטש|שניאורסון ישראל נח]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2016-05-09T22:26:45Z

מענדוש: /* הסתלקותו */

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'
|תמונה=[[תמונה:רבי שניאור זלמן.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] ה'[[תק"ה]]
|מקום לידה=[[ליאזני]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד [[חסידות חב"ד]] וראשון [[אדמו"ר]]יה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[שניאור זלמן (פירושונים)]]}}

'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דער אלטער רבי'''. מכונה גם '''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] (15 בספטמבר 1745), [[הסתלקות|הסתלק]] ביום [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] (27 בדצמבר 1812) ומנוחתו כבוד ב[[האדיטש]].

==קורות חייו==
===לידתו וילדותו===
[[תמונה:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנפטר בשנת ש"ס. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד תרע"ט.}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי י"ח באלול שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיר ליאזני.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים.

בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט"ו בכסלו]] [[תק"י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזני. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[ראב"ע]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!

בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.

ביום שישי [[י"ב במנחם אב]] [[תק"כ]] נשא את רעייתו מרת [[הרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] - בתו של הרב [[יהודה לייב סגל]] והיה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].

===במזריטש===
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני, "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. ב[[מזריטש]] מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.

כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.

בהיותו במזריטש למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב").

בשנת [[תקל"ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש המגיד ממזריטש מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]], הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מנדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות לתורת החסידות בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי אברהם המלאך והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1776) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזני לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה אדמו"ר הזקן במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזנא והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה ואף ביטאו את רצונם בפני רבי מנחם מנדל מוויטבסק. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מנדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מנדל'י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מנדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מנדל'י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים לתורת החסידות והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד תורת הנגלה, ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותים התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מנדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערת שוליים|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערת שוליים|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערת שוליים|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמ"ר הזקן (בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מנדל) שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערת שוליים|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.

הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.}}. יחד עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערת שוליים|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואהבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מנדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערת שוליים|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==ספר התניא==
[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני עבודת השם. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את ספר התניא בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]] לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] נאסר אדמו"ר הזקן בשנית, אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר רביעי של חנוכה){{הערת שוליים|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ"ק אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה כ"ק אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח כ"ק אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

כ"ק אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ"ק אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

כ"ק אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ"ק אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח אלול שנת תקע"ב. כ"ק אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, כ"ק אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של כ"ק אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ"ק אדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ"ק אדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו כ"ק אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ"ק אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר כ"ק אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ"ק אדמו"ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|thumb|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
ב[[יום חמישי]] [[י"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". לפני הסתלקותו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב אדמו"ר הריי"צ ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערת שוליים|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערת שוליים|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערת שוליים|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

ביום שישי [[י"ב בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94%E2%80%AD/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערת שוליים|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי.
{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

== תמונתו ==
[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא ציור על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה (ספר)]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת אותיות חדשה המשלבת קבלה והלכה.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.

==עשרת הניגונים==
[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ודביקות הנשמה באלקות. נוהגים לא לנגן ניגונים אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==לקריאה נוספת==
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב דב טברדוביץ', '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת [[אדמו"ר הזקן]], מכפר-חב"ד.
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], תשע"ד - 2013.
*[[נחום גרינוואלד]], '''הרב''', תשע"ה.

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו]
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר col
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], אלול תשע"ב - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50%C2%B021'16.3%22N+34%C2%B000'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}

{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תק"ה]]- [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2016-05-09T22:25:32Z

מענדוש: /* הסתלקותו */

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'
|תמונה=[[תמונה:רבי שניאור זלמן.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] ה'[[תק"ה]]
|מקום לידה=[[ליאזני]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד [[חסידות חב"ד]] וראשון [[אדמו"ר]]יה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[שניאור זלמן (פירושונים)]]}}

'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דער אלטער רבי'''. מכונה גם '''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] (15 בספטמבר 1745), [[הסתלקות|הסתלק]] ביום [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] (27 בדצמבר 1812) ומנוחתו כבוד ב[[האדיטש]].

==קורות חייו==
===לידתו וילדותו===
[[תמונה:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנפטר בשנת ש"ס. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד תרע"ט.}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי י"ח באלול שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיר ליאזני.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים.

בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט"ו בכסלו]] [[תק"י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזני. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[ראב"ע]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!

בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.

ביום שישי [[י"ב במנחם אב]] [[תק"כ]] נשא את רעייתו מרת [[הרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] - בתו של הרב [[יהודה לייב סגל]] והיה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].

===במזריטש===
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני, "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. ב[[מזריטש]] מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.

כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.

בהיותו במזריטש למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב").

בשנת [[תקל"ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש המגיד ממזריטש מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]], הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מנדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות לתורת החסידות בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי אברהם המלאך והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1776) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזני לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה אדמו"ר הזקן במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזנא והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה ואף ביטאו את רצונם בפני רבי מנחם מנדל מוויטבסק. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מנדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מנדל'י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מנדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מנדל'י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים לתורת החסידות והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד תורת הנגלה, ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותים התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מנדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערת שוליים|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערת שוליים|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערת שוליים|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמ"ר הזקן (בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מנדל) שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערת שוליים|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.

הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.}}. יחד עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערת שוליים|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואהבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מנדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערת שוליים|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==ספר התניא==
[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני עבודת השם. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את ספר התניא בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]] לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] נאסר אדמו"ר הזקן בשנית, אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר רביעי של חנוכה){{הערת שוליים|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ"ק אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה כ"ק אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח כ"ק אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

כ"ק אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ"ק אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

כ"ק אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ"ק אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח אלול שנת תקע"ב. כ"ק אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, כ"ק אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של כ"ק אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ"ק אדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ"ק אדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו כ"ק אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ"ק אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר כ"ק אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ"ק אדמו"ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|thumb|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
ב[[יום חמישי]] [[י"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". לפני הסתלקותו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב אדמו"ר הריי"צ ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערת שוליים|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערת שוליים|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערת שוליים|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

ביום שישי [[י"ב בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94%E2%80%AD/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערת שוליים|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]]ששם היה בית עלמין יהודי.
{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

== תמונתו ==
[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא ציור על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה (ספר)]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת אותיות חדשה המשלבת קבלה והלכה.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.

==עשרת הניגונים==
[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ודביקות הנשמה באלקות. נוהגים לא לנגן ניגונים אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==לקריאה נוספת==
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב דב טברדוביץ', '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת [[אדמו"ר הזקן]], מכפר-חב"ד.
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], תשע"ד - 2013.
*[[נחום גרינוואלד]], '''הרב''', תשע"ה.

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו]
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר col
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], אלול תשע"ב - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50%C2%B021'16.3%22N+34%C2%B000'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}

{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תק"ה]]- [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

אוהל אדמו"ר הזקן

2016-05-09T22:19:13Z

מענדוש:

[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הינו בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].

במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי.

{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק',מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו.

מתחת לסטענדר שבלב הציון יש מנהרה תת קרקעית, שמגיעה עד לצד השני,מעבר לנחל, בזמן השואה פתחו את פתח המנהרה 9 יהודים עברו לצד השני אל היער, וניצלו, יהודי אחד נשאר בחוץ לסגור את הפתח, ונלקח ע"י הנאצים
== כניסת כהנים לאוהל ==

על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.

מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.

אם כי ה[[מהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, היתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

== השתטחות כהנים על הציון ==
המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.

הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} יש נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.

==ראו גם==
[[אוהל (קבר הצדיק)]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]

אוהל אדמו"ר הזקן

2016-05-09T22:18:15Z

מענדוש:

[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הינו בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].

במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]]ששם היה בית עלמין יהודי.
{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק',מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו.
מתחת לסטענדר שבלב הציון יש מנהרה תת קרקעית, שמגיעה עד לצד השני,מעבר לנחל, בזמן השואה פתחו את פתח המנהרה 9 יהודים עברו לצד השני אל היער, וניצלו, יהודי אחד נשאר בחוץ לסגור את הפתח, ונלקח ע"י הנאצים
== כניסת כהנים לאוהל ==

על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.

מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.

אם כי ה[[מהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, היתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

== השתטחות כהנים על הציון ==
המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.

הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} יש נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.

==ראו גם==
[[אוהל (קבר הצדיק)]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]

אוהל אדמו"ר הזקן

2016-05-09T22:17:50Z

מענדוש:

[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הינו בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].
במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]]ששם היה בית עלמין יהודי.
{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק',מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו.
מתחת לסטענדר שבלב הציון יש מנהרה תת קרקעית, שמגיעה עד לצד השני,מעבר לנחל, בזמן השואה פתחו את פתח המנהרה 9 יהודים עברו לצד השני אל היער, וניצלו, יהודי אחד נשאר בחוץ לסגור את הפתח, ונלקח ע"י הנאצים
== כניסת כהנים לאוהל ==

על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.

מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.

אם כי ה[[מהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, היתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

== השתטחות כהנים על הציון ==
המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.

הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} יש נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.

==ראו גם==
[[אוהל (קבר הצדיק)]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]

אוהל אדמו"ר הזקן

2016-05-09T22:17:14Z

מענדוש:

[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הינו בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]]. במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]]ששם היה בית עלמין יהודי.
{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק',מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו.
מתחת לסטענדר שבלב הציון יש מנהרה תת קרקעית, שמגיעה עד לצד השני,מעבר לנחל, בזמן השואה פתחו את פתח המנהרה 9 יהודים עברו לצד השני אל היער, וניצלו, יהודי אחד נשאר בחוץ לסגור את הפתח, ונלקח ע"י הנאצים
== כניסת כהנים לאוהל ==

על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.

מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.

אם כי ה[[מהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, היתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

== השתטחות כהנים על הציון ==
המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.

הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} יש נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.

==ראו גם==
[[אוהל (קבר הצדיק)]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]

שלמה זלמן לבקיבקר

2015-10-31T18:11:03Z

מענדוש: /* משפחתו */

[[תמונה:שלמה זלמן לבקיבקר.jpg|left|thumb|250px|הרב לבקיבקר בקבר הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] בבית העלמין ב[[צפת]] ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[הרב]] '''שלמה זלמן לבקיבקר''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא משלוחי [[הרבי]] לעיר [[צפת]]. מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] ומשמש בה כ[[ר"מ]] ומשגיח. מורה צדק ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד בצפת וחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]. משמש גם כשליח בישוב דובב.

==תולדות חיים==
הרב לבקיבקר נולד ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת [[תש"ט]] לרב אברהם וחנה לבקיבקר בפרדס חנה. בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' ב[[בני ברק]] וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], משם המשיך לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ולקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]], שם שהה עד לאחר חג הפסח [[תש"ל]]. בסיום שנת הקבוצה חזר לשליחות לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].

בשנת [[תשל"ג]] נמנה על קבוצת השלוחים שארגן הרב [[אריה לייב קפלן]] לצפת. בשנת [[תשל"ז]] ייסד, יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].

בשנת [[תשנ"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.

==משפחתו==
'''חתניו:'''
*הרב '''אלעזר וילהלם''' - משגיח ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב '''מאיר דוד''' - ר"מ ומשפיע בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.
*הרב '''חיים לוריא''' - שליח הרבי, אוקראינה.
*הרב '''לוי ליפש''', משלוחי הרבי ב[[אילת]] ומצוות [[ישיבת תומכי תמימים]] המקומית.
*הרב '''ישראל מרנץ'''- משפיע בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58876 נאומו של הרב לבקיבקר בחגיגת 'דידן נצח' בכפר חב"ד (טבת תשע"א) (1:50)]{{וידאו}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11281.html לומר לרבי שליט"א מלך המשיח: "אני מתמסר אליך"] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס י"א ניסן תשע"ד

{{מיון רגיל:לבקיבקר, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]

שיחת משתמש:שיע.ק

2015-03-30T18:42:51Z

מענדוש: /* ערך ניגון קכ"ב מספר הניגונים */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}
{{צבע גופן|לבן|שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת למילים אלו}}

== עריכת המבוא לפורטל קראון הייטס ==

בקשר עם [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&curid=31214&diff=188857&oldid=188856 עריכה זו], כדאי לשים לב שתוך כדי העיצוב הושמט הכיתוב של התמונה. אם זה בכוונה, כדאי למחוק אותו לחלוטין ולא רק להעלים אותו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:11, 22 באוקטובר 2014 (UTC)
:איני יודע מדוע נשמט הכיתוב, אבל כך היה גם בגרסה הקודמת, רק החלפתי תמונה. אני מקוה בהמשך לפתור את העניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בתשרי ה'תשע"ה 04:20, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== הערך האוכלוסיה החב"דית ==

הייתי שמח אם תוכל לעבור בזמנך הפנוי על הערך [[משתמש:להתראות/האוכלוסיה החב"דית]] ולראות מה אפשר לעשות איתו כדי שהוא יהיה ראוי להעלאה למרחב הערכים הראשי. לעניות דעתי זהו ערך חשוב מאוד שנותן לקורא המתעניין מידע ממשי על הקהילה החב"דית, ומאפשר לו 'לתפוס' בסקירה אחת את תולדות החסידות, לפחות מפן אחד של הדברים. כדאי גם לתת את הדעת על מה שמופיע בדף השיחה שם. תודה מראש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:52, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:עברתי מעט מזעיר. כנראה שיהיה לי יותר זמן רק בעוד מספר שבועות. לדעתי הבעיה העיקרית שלא מאפשרת העלאת הערך למרחב הערכים היא העדר סימוכין למספרים בו. אמנם כמובן שאין 'מחקרים' אבל אפשר לבסס את המספרים באמצעות ספרי טלפוניים מקומיים של הקהילות וכדו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 16:45, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::כידוע לך, אם יש הגזמה היא דווקא כלפי מטה כי בספרי טלפונים מכניסים גם את אלו שרק מקורבים וכו' ולא רק את החב"דניקים ממש. ומלבד זאת, אפשר להוסיף בתחילת הרשימה הערה שהיות ואין מקור מסודר, נכתבו המספרים בהערכה משוערת עם עיגול המספרים כלפי מטה. זו לא הערה ממצה שתמנע כל טענות ומענות? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:49, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::לדעתי זה לא עניין של טענות ומענות, לא שייך להכניס את זה כערך לחב"דפדיה, בזמן שאין לנתונים האלו שום גיבוי. חייב להיות איזשהו מקור לדברים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 16:54, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::::חשבתי על זה כמה פעמים שזה מצחיק לחלוטין שאם כתב של ערוץ 7 שאין לו מושג אמיתי מה קורה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ יעשה כתבה - נוכל לצטט את זה כמקור ולהשתמך על זה, ואם בחור שמעורה ויודע היטב מה המצב יכתוב את זה בחב,דפדיה - זה יחשב לא אמין. וככה בהמון נושאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:59, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::::זה מה שקורה בויקיפדיה בנושא חב"ד. לא אצלנו. אנחנו אף פעם לא נכתוב דברים לא נכונים רק בגלל שכתב שלא מבין כלום כתב עלינו כך, ומאידך מרבית הערכים שלנו מבוססים על אנשים שכותבים מידיעתם וללא מקורות (לא שזה מומלץ, אבל זה המצב). '''אבל''' ערך כגון זה, חושבני שלא שייך לכתוב בלי מקורות כתובים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 17:09, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::::::צריך לזכור שאנחנו מוגדרים אנציקלופדיה. זה לא פורום, ואפילו לא עיתון. אם ברצוננו להוות מקור מידע אמין, אנחנו חייבים לכבד את עצמנו. אעביר את הדברים לאולם הדיונים ונשמע את דעת הקהילה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 17:19, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::::: אתערב קצת בדיון ביניכם.... (ייתכן שכשידידי ר' להתראות התכוון לבחור מעורה וכו' הוא התכוון אלי...). לאיזה סוג סימוכין אתה מצפה בכזה ערך? זה לא מתועד ולא יכול להיות מתועד (אין סקר קהילות בישראל) באף פורום שהוא. ובכלל הגדרתית קצת קשה לפסוק 'מיהו חבדי'... אבל בכ"א תכל'ס עם מעט ענווה אומר לך שרוב המידע שלי מגובה באסמכתאות כאלו ואחרות (דפי אנ"ש מקומיים וכו' שיושבים על מחשבי) אתה לא באמת מצפה שאני אעלה אותם לכאן. נכון? וחוץ מזה שלענ"ד זה עדיין יותר אמין מאשר בחור שכותב על סבו שהוא הי'ה מבחירי התמימים בישיבה....:-) בנוגע לפועל אני (קצת) נגד ערכים מסוג זה מסיבה אחרת. חלוקת משאבים וסדרי עדיפויות. במקום ערכים חסרי משמעות על אנש זניחים בדורינו ו/או מוסדות שאף אחד לא שמע עליהם. הי'ה ראוי שיושקע בערכים של היסטורי'ה (תולדות החסידות והחסידים) מושגים חסידים ועוד דברים כיד ה' הטובה עלינו. יש הסכמה? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 17:32, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::::::בשמחה, תכתוב רשימת ערכים מבוקשים. ומה טוב בדף המיועד לכך ([[חב"דפדיה:בקשת ערכים]]). בעבר הרבה ערכים שהופיעו שם הוכחלו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:50, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::::::::דפי אנ"ש זה מקור מצוין. אתה לא צריך להעלות את המקור. רק לציין את המקור במקום המתאים, חובה גם שיהיה שנה שלגביה הערכה רלוונטית, כדי שידעו כמה המספרים מעודכנים(לדוג' {הערה|על פי החוברת קשר אנ"ש, מוסקבה, תשס"ה}).--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בחשוון ה'תשע"ה 10:01, 27 באוקטובר 2014 (UTC)

== לשיע בוט ==

לדעתי כותבים ווילשאנסקי ולא וילשנסקי--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 11:10, 17 ביולי 2014 (UTC)

==תצוגת מכשירים ניידים==

שייע שלום!
מפעם שעברה כבר השתכללנו ואפשר כבר לערוך בתצוגת מכשירים ניידים. תודה!

יש לך מושג איך מגיעים לדף השיחה של הערך בתצוגה זו? תודה [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:47, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:שלום וברכה. לא (איני משתמש בסלולרי חכם לשמחתי). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 16:43, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::יש למטה הגדרה שאתה מבקש ממנו להציג בתצוגת דף רגילה, ואז אפשר לגשת לשיחה. לחילופין, בתיבת החיפוש אפשר לכתוב "שיחה:______" (במקום של הקו לכתוב את שם הערך המבוקש), וככה הוא מגיע אליו ישירות. לפחות ככה זכור לי מהפעם האחרונה שניסיתי להיכנס דרך מכשיר נייד לפני כמה חודשים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:46, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::אגב, אם כבר מדברים, מה קורה עם ההרחבה של התוכנה שמאפשרת הצגה של תוכן ההערה באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר ההערה הרצויה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:46, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::::זכורני שהעניין נמצא ברשימה אז הוא יטופל בעז"ה. כל נושא הפיתוח נמצא בהשהיה לצערי. יקח חודש חודשיים עד שנעבוד שוב עם מתכנת לאתר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 16:50, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::::להתראות תודה על הצעותיך. וזה מה שבאמת אני עושה ע"ע. רק לאחר כמ"פ חשבתי אולי יש דרך יותר נוחה. ולא זכיתי להבין למה אין איקון נוסף ע"י איקון עריכה.... בכ"א שיע תודה על התשובה. לדעתי (למרות ההסתייגות שנשמעת מדבריך...) אסור לפספס את קהל נושאי הסמארטפונים. בשבילי לדוג' זה האפשרות היחידה לערוך. (שאני לא אתאר היכן ומתי...). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 17:22, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::::::לגבי הממשק של האתר לניידים, זה פיתוח של ויקיפדיה. נצטרך לחכות שהם יעדכנו את זה. לגבי הסתייגויות מסמארטפונים, ראשית אני בעד שכל מי שיש לו סמרטפון יגלוש אצלנו {{חיוך}}. שנית ההסתייגות היחידה שהבעתי היא מכך שלי יהיה סמארטפון, אני לא דן ולא שופט אף אחד שיש לו או אין לו... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בחשוון ה'תשע"ה 10:02, 27 באוקטובר 2014 (UTC)

==אבלסקי==
שיע, חוסר מידע שלי או שלך לא מפריך דבר. אא"כ מדובר במשהו לגמרי לא הגיוני או שיש לנו מידע סותר. סתם לתשומת לבך... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 11:46, 6 בנובמבר 2014 (UTC)
:ראשית ידוע לי על אחרים שהיו קשורים ביסוד המסודות שם, אך אצלנו בערך ניסו להגדיר אותו כהמייסד של הכל. שנית, כפי שציינתי בתקציר, לא יכול להיות מבחינה מעשית שהוא מילא תפקידים כה רבים בקהילה. לא רציתי להתבטאות שם בחריפות יותר, אבל ברור שהוצג בערכים הנ"ל תמונה מעוותת לחלוטין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בחשוון ה'תשע"ה 14:11, 6 בנובמבר 2014 (UTC)

== שיתוף==
מה הבעיה בהערה שם שלא מסתדר הקישור?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:55, 6 בנובמבר 2014 (UTC)
:{{טופל}} הבעיה הייתה שהקישור הוסיף לההערה את הסימן = ולכן היה צורך להוסיף בתחילת ההערה את הסימן "1=". --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בחשוון ה'תשע"ה 18:14, 6 בנובמבר 2014 (UTC)

== ההוספה בערך [[בשורת הגאולה]] ==

נראה לך שיש צורך עכשיו בציטוטים? או שאחרי שהם כלולים למעלה אפשר למחקם?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:53, 10 בדצמבר 2014 (UTC)
:נראה לי למחוק. יש"כ על בניית הערך החיוני. עבודה מרשימה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בכסלו ה'תשע"ה 18:19, 10 בדצמבר 2014 (UTC)

== העלאת תמונה ==

התמונה שהועלת על ידי (פסק דין הראשון) אינה מאושרת לקחתי אותה מתוך חוברת (אם זה בעייתי אז תמחוק אותה) ואם ידוע לך על מאושר אז תחליף תודה. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:24, 15 בדצמבר 2014 (UTC)
:ראשית, עיקר הבעיה של זכויות יוצרים, היא בחומרים מקוריים (תמונה שאדם צילם, ספר שאדם כתב), כאן מדובר על סריקה. שנית, אלא אם כן אדע אחרת, אני מניח שמי שסרק את הפסק והעלה אותו לחוברת מעוניין שהוא יתפרסם ולכן אין סיבה למחוק אותו, שלישית, נא ונא לכתוב על כל תמונה שמעלים מה מקורה, יש בזה תועלת רבה, הן בנושא זכויות היוצרים, הן בנושא האמינות שלנו. יש"כ על הפעילות הברוכה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בכסלו ה'תשע"ה 18:21, 15 בדצמבר 2014 (UTC)
::במקור, כותבים שם הספר/חוברת ומספר העמוד. רצוי גם לציין, מו"ל ושנת הדפסה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בכסלו ה'תשע"ה 11:36, 16 בדצמבר 2014 (UTC)
:::אתה יכול למחוק את התמונה (אני לא יודע אם לי יש אפשרות) מצאתי שיש כבר את התמונה הזאת ומוצלח יותר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:59, 16 בדצמבר 2014 (UTC)
:::דרך אגב מה הכללים מתי עושים קישור של ערך מורחב ומתי עושים קישור בתוך הטקסט?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:59, 16 בדצמבר 2014 (UTC)
::::ראה העתקה מ'ויקי': מקרים בהם יש ערך שלם העוסק בדיוק בנושא של פסקה ספציפית בערך הנוכחי. המטרה היא להפנות את תשומת לב הקורא לכך שמה שהוא קורא זה תקציר ואם רצונו ביותר מידע הוא יכול לפנות לערך המורחב.

ראה העתקה מ'ויקי': שימוש לא נכון שנעשה בתבנית: שימוש בתבנית תוך כדי פסקה - הבעיה היא שהתבנית שוברת את רצף הקריאה. אפשרויות לתיקון: או להוסיף את ההפניה לערך המורחב לאחר הכותרת, או להוסיף קישור רגיל ולהדגיש אותו, או ליצור תת פרק לנושא המסוים אם בכל זאת רוצים הפניה לערך מורחב שתשבור את רצף הקריאה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בכסלו ה'תשע"ה 20:16, 16 בדצמבר 2014 (UTC)

== סיסמא ==

שלום, מדבר משתמש 'די העכסטע צייט', אך לצארי הרב עכב כך שלאחרונה לא תרמתי לחב"דפדיה, קבלתי עונש ושכחתי את הסיסמא {{קריצה}}.
בדך הכניסה לחצתי על האפשרות של איפוס סיסמא וכתבו לי ששלחחו לי סיסמא חדשה, תכל'ס לא הגיע לא שום הודעה במייל, מה זה יכול להיות? יישר כוח רב וגאולה נאו!!
:שלום וברכה. האפשרות הראשונה שעולה בדעתי, היא שהמייל נשלח אוטומטית לתיקיית הספאם של המייל שלך. נסה לבדוק שם, או באשפה. אשמח לעדכון. חג שמח. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בכסלו ה'תשע"ה 08:34, 21 בדצמבר 2014 (UTC)
::יישר כוח על העזרה, בפועל נזכרתי בסיסמא הישנה וזה נפתח לי, כנראה שהוא פשוט לא איפס לי את הסיסמא, חנוכה שמח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:10, 21 בדצמבר 2014 (UTC)
:::כדאי בהזדמנות זו לבדוק את המייל המוגדר במערכת, על כל צרה שלא תבוא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 17:36, 22 בדצמבר 2014 (UTC)

== העלאת תמונות ==

הכנסתי תמונה חדשה של הפסק דין, אך שכחתי להקטין את התמונה, וכעת אינו נותן גישה לדף [קובץ:הפסק דין.JPG].--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:24, 21 בדצמבר 2014 (UTC)
:להשכלה, פתרון שמצאתי למקרה שכזה, הוא להוסיף בשורת הכתובת את הקוד &action=history מה שמוביל אותך להיסטוריה, ומאפשר למחוק לשחזר וכו'. כך לדוגמה שורת הכתובת של הקובץ האמור היא: <nowiki>http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:הפסק_דין.JPG</nowiki> אז משנים אותה ל<nowiki>http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:הפסק_דין.JPG&action=history</nowiki>. בהצלחה

== מיזם תניא ==

התחלתי לעבוד על מיזם התניא, נראה לי שכדאי להגדיל את גודל הכתב של הטקסטים בתבנית של התניא, נראה לי שזה נמצא בתוך תבנית אחת בשביל כל הערכים של התניא, אתה יודע איך אפשר להגדיל את הכתב? ואגב כדי להגדיל את מספר הצפיות והעריכות בחב"דפדיה עלה בדעתי שאולי כדאי להכניס לבית משיח כתבה מיוחדת על חב"דפדיה וכך להגדיל את המודעות לאתר, חנוכה שמח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:44, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
:ראשית יש"כ. אבדוק בעז"ה. לגבי כתבה, רעיון מצוין, האתגר הוא למצוא מישהו שיכתוב אותה, או למשוך את אחד הכתבים שיכתוב עלינו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בטבת ה'תשע"ה 12:47, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
::נראה לי שזו התבנית שצריך לשנות - [[תבנית:פרק תניא]]. איני יודע כיצד לשנות את גודל הפונט תוכל לנסות. בכל אופן אם אתה מנסה, חשוב להחזיר לבסוף למצב תקין, כי זו תבנית שמופיעה בעשרות ערכים. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בטבת ה'תשע"ה 13:05, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
:::יישר כוח אני ינסה, אגב, אחרי מאמץ קל הדף דפים חסרי קטגוריה ריק כרגע, נשאר בו ערך אחד ללא קטגוריה בשם [[טלמסר צבאות ה']], נראה לי שכדאי למחוק ערך זה ולצרף את תוכן הערך לערך [[צבאות ה']].--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 13:30, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
::::הכתב קצת יותר גדול וברור, אך הפונט לא הכי, ואגב יש בכל התבניות של התניא בצד ימין מספר מילים באנגלית לא מובנות.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 13:40, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
:::::בענין הכתבה בבית משיח, לא נראה לי שיהי' קשה להשיג מישהו שיכתוב למה הוא מקבל ע"כ כסף...--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 23:18, 27 בדצמבר 2014 (UTC)
::::::ראיתי שהצלחת לשנות הגודל. לגבי הכתבה, אדרבה קריינא דאיגרתא... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשע"ה 14:04, 29 בדצמבר 2014 (UTC)

== בקשה משלמה חיים ==

לצערי המשתמש [[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] הפסיק לפעול עקב בעיות טכניות במחשבים שלי ולכן עברתי למשתמש [[משתמש:770770|770770]] זה אבקש להעביר את ההרשאות שלי למשתמש החדש בתודה שלמה חיים --[[משתמש:770770|770770]] - [[שיחת משתמש:770770|שיחה]] 19:30, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
:קיבלת. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ה 15:49, 27 בדצמבר 2014 (UTC)

== בעיה ==

יש לך מושג מה הבעיה בהערת שוליים ב[[חג החנוכה#זאת חנוכה#עבודת האדם#עבודת היום והנהגותיו]] הוא אמור היה להתחבר להערה 10--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:23, 24 בדצמבר 2014 (UTC)
:למה ל-10? כתבת בהערה "שם=מקץ ט"ז", בעוד בהערה 10 כתוב "שם=זאת חנוכה מ"ו" --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בטבת ה'תשע"ה 21:17, 24 בדצמבר 2014 (UTC)
::התכוונתי לזה שבאמצע הטקסט מופיע תבנית הערה לפועל הוא אינו מציג אותו כהערה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:42, 24 בדצמבר 2014 (UTC)
:::כנראה שהיה משהו לא נכון עם הסוגריים המסולסלות, מחקתי ושמתי חדשות וזה עובד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בטבת ה'תשע"ה 11:35, 25 בדצמבר 2014 (UTC)

== CAPTCHA ==

יש אפשרות לפטור אותי מלהקיש קודים על כל קישור?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:13, 25 בדצמבר 2014 (UTC)
:לא הבנתי מתי בדיוק אתה מתבקש להקיש קודים? ממתי זה התחיל? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשע"ה 15:50, 27 בדצמבר 2014 (UTC)
::מלפני שבועיים בערך כל המשתמשים הרשומים ושאינם מתבקשים לפענח תמונה של שלוש או ארבע ספרות בכל פעם שהם מכניסים קישור חדש לדפי חב"דפדיה, ואפילו קישורים לאתרים מוכרים כמו אינפו וכיו"ב. [[מיוחד:תרומות/84.94.202.226|84.94.202.226]] 16:56, 27 בדצמבר 2014 (UTC)
:::כן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשע"ה 13:56, 29 בדצמבר 2014 (UTC)
::::יטופל בעז"ה בהקדם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשע"ה 14:01, 29 בדצמבר 2014 (UTC)

== מראה ==

נראה לי שיש משהו במראה הכללי של הדף שטעון שיפור הוא לא כ"כ נעים לעין אולי כדאי להגדיל את הגופן הוא נראה לי מדי קטן--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:43, 28 בדצמבר 2014 (UTC)
: בעז"ה אבקש מהמתכנת שלנו להגדיל הגופן, כך שידמה לגודל של אתר ויקיפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשע"ה 14:07, 29 בדצמבר 2014 (UTC)

== קישור לאוצר 770 ==

חשוב לכאורה להדגיש שהקישור על ידי הבוק.. (לא זוכר) באתר זה יוצר קישור רק לעמוד הספציפי ללא אפשרות מעבר לדפים אחרים. אם אפשר לסדר זאת הכי טוב כי פשוט חבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:06, 30 בדצמבר 2014 (UTC)
:יבדק בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בטבת ה'תשע"ה 13:06, 5 בינואר 2015 (UTC)

==בעיה==
מדוע הערך משה זלמנוב לא נפתח"--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 17:43, 22 בינואר 2015 (UTC)
:התמונה שהוספת שם לא הייתה תקינה. העניין סודר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בשבט ה'תשע"ה 21:21, 22 בינואר 2015 (UTC)

== שיווק חבדפדי"ה ==

בקשר להעלות כתבה לבית משיח, לא בדיוק הצלחתי לפעול בענין, אני יעלה את זה לאולם דיונים שמי שיש לו קשרים בענין אולי יוכל לפעול בענין, ואגב חשבתי שכדאי גם להכין אפליקציה של חבדפדי"ה וכן ברקוד שהיה יותר קל לפרסם זאת, יחי המלך.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:48, 22 בינואר 2015 (UTC)
:לגבי כתבה אני בעד, אך לא בטוח שזה ילך, לגבי אפליקציה, לדעתי זה מיותר, כאשר יש אפשרות פשוטה לגלוש לאתר המובייל. כמובן שאם היה לנו תקציב גדול יותר, זה היה יכול להיות נחמד... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בשבט ה'תשע"ה 21:22, 22 בינואר 2015 (UTC)

== ערך ניגון קכ"ב מספר הניגונים ==

הוספתי טקסט על הניגון מתוך חוברת תשורה שמצאתי בקישורים בערך של שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן, אם תוכל לפתוח את ערך ניגון קכ"ב ולסדר טיפה את מה שכתבתי- העתקתי מילה במילה מהחוברת.. תודה יחי המלך המשיח [[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 18:42, 30 במרץ 2015 (UTC)

ניגון קכ"ב

2015-03-30T18:38:01Z

מענדוש:

[[ניגון]] זה הוא אחד מניגוני חב"ד שלא התאפשר לברר בדיוק מהו מקורם ומיהו מחברם, אך מרגלא בפי [[חסידי חב"ד]] לשוררם ב[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות ובכל עת שירה. הקו האופייני של ניגונים אלו הוא; רגשיות השירה, דבקות ה[[נפש]] והתעוררות ה[[לב]] ל[[תשובה]] ועליה.

ניגון זה הוא ניגון קכ"ב ב[[ספר הניגונים]].

הרב שמואל מנחם מענדל שניאוסאהן סיפר: שבספר 'תורת שלום' מודפסת שיחה שאמר כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בשמחת תורה תר"פ: לאחר שניגנו את הניגון של ר' אהרון שו"ב (חריטונוב), אמר הרבי נ"ע שלמד מניגון זה סדר בעבודה, שצריכה להיות הליכה מדרגא לדרגא באופן מסודר, שמתחילים בעבודת הלילה, ק"ש שעל המיטה וכו', ואחר כך אפשר לעבוד את עבודת הבוקר בסדר מסודר, ואם לאו אז אין ביד האדם לא הא ולא הא, עיי"ש באריכות.
ושמעתי מר' זעליג סלונים ז"ל שהיה שם באותה התוועדות, וזכר את הניגון הזה והוא ניגון קכ"ב ב'ספר הניגונים' (ושם כתוב ניגון קכ"ב והוא ניגון התוועדות (ללא ציון מקורו).
תשורה מחתונת נכדתו למשפחת הס- וואגעל.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/122.rm&gif=122 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]

* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=540 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]

[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]

סאטלייט

2015-02-05T20:16:59Z

מענדוש: /* היסטוריה */

[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה לוויין בשפה האנגלית satellite. השידורים הראשונים החלו בשנת תש"נ והפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקמדת להפצת היהדות.

==היסטוריה==
===שנת תש"נ ואילך===
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות חנוכה מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - במוסקבה (משנת [[תשנ"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.

במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד]]ים לצפות בשידור.

בשנותיו הראשונות של השידור המיוחד, נטל בו הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת.

את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.

מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].

===י' שבט תשנ"ג===

[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.

לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, ולאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".

כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.

לפני השידור יצא[[הרבי]] לתפילת מנחה, ועודד את שירת היחי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים בגדי [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]].

בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה היתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - ‘איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג" (כידוע, היה זה הרבי שעודדו והורהו לעשות ציור שכזה), ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'.

מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'.

בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך ‘יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי.

לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - ‘הצליחו' (בתיווכו של הרה"ח ר' [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב ‘בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי.

עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-‏770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר ‘[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרה"ח ר' שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם. ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו.

בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל קאפיטל צ"א - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.

לאחר מכן נאם הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]].

לאחר מכן דיבר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]].

לאחר מכן דיבר הרב [[יצחק הנדל]], והקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]].

לאחר מכן דיבר הרב [[יואל כהן]] אודות החובה בפרסום משיח בעולם.

לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) העכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה ‘סיום' בערב זה על תמונתו.

לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]].

מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן ‘אורך ימים', והורמו התריסים.

לאחר תפילת ערבית יצא הרבי אל המרפסת

הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, הרכיז יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}.

במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.

הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.

לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]].

לסיום רקד הקהל בניגון "יחי".

===י' שבט תשנ"ו===

ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של [[יום המשיח הבינלאומי]].

הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.

מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].

מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' עמי פייקובסקי, מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].

הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.

השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

===י' שבט תשע"ה===

מעמד סאטלייט עולמי בהשתתפות אלפי תמימים מכל ישיבות חב"ד בארץ ובעולם, לקבלת פני משיח צדקנו, מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה בתפילת מנחה במנין של הרבי.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}
;סאטלייט י' שבט תשנ"ג
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

אליהו פינקל

2015-01-22T23:42:59Z

מענדוש: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב אליהו פינקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו פינקל]]

הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) מחשובי חסידי חב"ד ב[[חיפה]], ו[[שוחט]] במקצועו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' אדר|י' אדר ראשון]] [[תרפ"א]] להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה [[קעלצק]] שב[[פולין]].

בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.

בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים.

עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם לפולין נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי [[גור]] וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.

===עלייתו לארץ===
מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]], שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]]. בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]].

מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.

הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]]. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.

ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור.
גם בשנותיו האחרונות היה מעמודי התווך של הכולל זקנים ששכן בבית המדרש של חסידי [[בעלז]].

===מלאכת השחיטה===
[[קובץ:אליהו פינקל.PNG|שמאל|ממוזער|250px]]
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]]. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]], היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות.

בפעם הראשונה ש[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]].

היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי בשר מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת.

הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.

בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו.

נפטר ביום שני [[י' שבט]] [[תשע"ג]], דקות ספורות לפני השקיעה.

==משפחתו==
*חתנו הרב שלמה גרוס - שליח הרבי בשכונת 'נווה יוסף', חיפה
*בנו, ר' יהודה פינקל - [[מודיעין]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פינקל, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]

מרדכי שמואל אשכנזי

2015-01-22T23:39:11Z

מענדוש: /* פטירתו */

[[תמונה:הרב מרדכי שמואל אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אשכנזי]]
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' ([[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]-[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], 1943-2015) כיהן כרבו של [[כפר חב"ד]] והמועצה האזורית עמק לוד, וכחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה אשכנזי]], ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בעיר, ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל-אביב ובבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[ניו יורק]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].

בהיותו בחור, הורה לו [[הרבי]] סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרך חיים (יעקב מליסא)|דרך חיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. תקופה קצרה הייתה לו גם קביעות יומית בלימוד עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופה זו שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרב הכפר והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשנ"ד התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

==מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן==
[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב [[אליעזר קרסיק]]]]
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג [[יודל קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו ל[[שז"ר]] ו[[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים ל[[סידור אדמו"ר הזקן]], ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים ב[[שבועון כפר חב"ד]] אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

===פטירתו===
ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נסע לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, להשתתף ב[[כינוס השלוחים]] לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חח"ל]] {{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מידי שנה}}. בדרכו לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבע מותו, והוא בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

== ספריו ==
* '''מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה'''
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד
* ביאור על הלכות תלמוד תורה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*הרב [[חיים אשכנזי]], רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[נתן אשכנזי]], תושב כפר חב"ד

'''גיסיו:'''

למשפחת אשכנזי:
*הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]

למשפחת וולפא:
*הרב [[שלום בער וולפא]], רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא [[שלימות הארץ]]
*הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי ב[[נתניה]]

'''בניו:'''
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות [[כפר חב"ד]] (בעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]).
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש כולל ב[[נתניה]].
*הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי.

'''חתניו:'''
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת [[תומכי תמימים דטרויט]].

== קישורים חיצוניים ==
* {{2קישור חבד וידפו|1970|"אין צורך בהוכחה שהרבי חי"}} ב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו
* {{2קישור חבד וידפו|2971|תפקידו של רב אחרי ג' תמוז}} נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה {{בית משיח}}
*'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח סיון תשע"ד (16.06.2014)
* {{2קישור חבד וידפו|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}}
*{{קישור חבד און ליין|87683|לבקשת רבים: מוסף 'כפר חב"ד' על הרב אשכנזי - להורדה||כ"ה טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77743|news|הרב במחיצתו של הרבי > חסיד ומקושר בכל נימי נפשו|כתב שטורעם בארה"ב|כ"ד בטבת תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

ישראל יהודה אלפנביין

2015-01-22T23:35:54Z

מענדוש: /* תולדות חיים */

[[תמונה:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ו[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].

ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. כיום הרב אלפנביין נשוי לרעייתו חנה (לבית ר' ראובן שלמה שניאורסון מירושלים) מתגורר ב[[נתניה]] ומשמש כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי וכ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר.

בעבר כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעתים תחת שמות העט: י. שנהב וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". בשנים האחרונות עקב ארגון מחדש של השבועון, הוא כותב בתדירות נמוכה.
החל משנת תשע"ג הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמים כתבות ישנות שלו.

==ספריו==
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].
*'''[[יראת ה' אוצרו]]''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].
*'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], תשע"ג (2 כרכים).

{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]

אברהם בן ציון מייזליש

2015-01-03T18:51:49Z

מענדוש: /* תולדות חיים */

[[תמונה:מייזליש.jpg|left|thumb|250px|הרה"ח ר' אברהם מייזליש]]
הרב '''אברהם מייזליש''' (יליד שנת [[תרצ"ג]], 1932) חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר' [[משה מייזליש]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. בבחרותו למד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת תשט"ו נבחר לכהן כחבר בועד הגשמי של כפר חב"ד בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי"ח.

בכ"ה אדר א' תשי"ז נישא לרעייתו אסתר, בתו של המשפיע החסידי הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]], והחל לשמש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וכמנהל בית הספר של ה'רשת' בנס ציונה.

היה מחנך ב[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובימי [[מלחמת יום כיפור]] נסע יחד עם תלמידיו בכיתה י"ב לחזית, להביא לחיילים את עידודו ותמיכתו של [[הרבי]] בהם.

בשנת [[תשל"ו]] ייסד את [[מכון ליובאוויטש]] שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

ר' אברהם הוא מהנוסעים הקבועים בכל שנה לחודש תשרי לחצרות קדשנו [[770]], ומקריא בכל שנה את ה[[פ"נ כללי|פ"נ הכללי]] של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל העולם ל[[הרבי]].

כיום הוא מכהן כחבר בועד הרוחני של כפר חב"ד.

נפטר במוצש"ק י"ב טבת ה'תשע"ה.

==משפחתו==
*בנו ר' [[יוסף יצחק מייזליש]] - [[שליח]] [[הרבי]] במקסיקו.
*בנו ר' משה.
*בנו ר' מנחם.
*בנו הת' שמואל - נפטר בצעירותו.
*חתנו ר' יצחק אלישביץ - משפיע ב[[תומכי תמימים קרית גת]].
*חתנו ר' מרדכי שכטר. כפר חב"ד
*חתנו ר' משה גבירץ. נצרת עילית

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hageula.com/news/chabad/11354.html מדינה גורלית {{*}} ה' באייר בעיניו של זקן החסידים] {{אודיו}} {{הגאולה}} ה' אייר התשע"ד (04.05.2014)

{{מיון רגיל: מייזליש אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד בעבר‏]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]

ישראל פנחס שרייבר

2015-01-03T18:42:45Z

מענדוש: /* משפחתו */

[[קובץ:פנחס מראקשיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח ר' פנחס מראקשיק]]
הרב '''פנחס שרייבר''' (ידוע בכנויו - '''פיני'ע ראקשיקער''') נולד בשנת [[תרנ"ב]], ליד העיירה [[ראקשיק]] - ליטא.

==צעירותו==
בהיותו כבן 14 נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. זמן קצר לאחר מכן, היגרה משפחתו לארצות הברית. אחיו הבכור, שהיה האחרון מבני המשפחה אשר היגר לארצות הברית, ביקש לקחת איתו גם את הנער פנחס. אחד הנימוקים לכך היה, מצב הנערים שאכלו לחם חסד על שולחן זרים ("אכלו ימים" כפי שקראו לזה) וביניהם היה צריך להיות גם פנחס הצעיר אם ישאר.
משנודע הדבר לרבו בישיבה, הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד - שהעריך מאד את הנער המצוין - השפיע על הנהלת הישיבה להקציב לו תמיכה כספית מדי חודש בחודשו בכדי שיוכל לפרנס עצמו, והוא נשאר בישיבה.

למד בישיבה בשנים תרס"ו-תרע"ד.

פנחס מראקשיק מיזג בתוכו 'עבודה' ו'השכלה' גם יחד והיתה לו הבנה יסודית ועמוקה הן בלמוד הנגלה והן בתורת ההסידות.
בשנים ההן יזם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] הקמת ישיבה חב"דית בארץ ישראל בשם "[[תורת אמת]]". למטרה זו שלח הרבי קבוצת צעירים נבחרים מישיבת ליובאוויטש לארץ ישראל, כדי שישמשו גרעין לישיבה המוקמת שם. תחלה נכלל גם פנחס ברשימת הנוסעים. אולם הוא עשה מאמץ שיוציאו אותו מהרשימה, כדי שיוכל להשאר בקרבת הרבי.

==נישואיו==
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.

כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר' פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה.

עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר' פנחס. יחד עם התפלה, נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות.
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים".
מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.

ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו - אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.

==הרדיפות==
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'.

גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם על ידי המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש"פינייע ראקשיקער" אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר' פנחס ממאסר בטוח - אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר' פנחס לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר' [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר' פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור' פנחס ורש"ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם.

גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה.

==עוני ומחסור==
בקיץ שנת תש"א פלשה [[גרמניה]] ל[[ברית המועצות]]. כשהתקרבו הגרמנים לשערי מוסקבה, נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] אשר באסיה המרכזית הרחוקה מחזית המלחמה, שם נמצאו אחדים ממכריו לשעבר, וביניהם יהודי בוכרי - אחד מיחידי סגולה שבין יהודי בוכרה.
הלה השיג עבורו חדר בן ד' אמות (בתנאים ששררו אז נחשב גם זה להישג גדול). כעבור חודשים מספר פשט רעב בעיר. אלה שהיה להם לחם לשובע נחשבו כמאושרים. גם בתנאים אלה של רעב, מצוקה וצפיפות, לא נשברה רוחו של ר' פנחס. דרכו בקודש לא השתנתה אף כמלוא הנימה. הוא נהג כמנהגו בשנים הטובות.

משהכירו אותו יהודי בוכרה שומרי התורה והמצוות, התרכזה סביבו קבוצה מהם שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו היתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==פטירתו==
כעבור שנה של חיים בתנאים של סבל, מצוקה ורעב, נשבר גופו של ר' פנחם. הוא חלה 3 פעמים במשך פחות משנה, ונאסף לבית עולמו, כשהוא רק בן חמישים שנה.

==משפחתו==
בנו היה ר' חיים שרייבר ששימש שנים רבות כמחנך ומנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]],
כאשר פרש מעבודתו שימש כגזבר וגבאי בית הכנסת [[בית מנחם]] שבכפר,
נפטר ב[[י"ז סיוון]] [[ה'תשס"ב]] מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים, נפטר ערירי ללא ילדים.

חתנו, היה ר' [[אהרן אליהו גרשוני]].
{{מיון רגיל:שרייבר, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פולטובה: אישים]]

ישראל פנחס שרייבר

2015-01-03T18:42:01Z

מענדוש:

[[קובץ:פנחס מראקשיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח ר' פנחס מראקשיק]]
הרב '''פנחס שרייבר''' (ידוע בכנויו - '''פיני'ע ראקשיקער''') נולד בשנת [[תרנ"ב]], ליד העיירה [[ראקשיק]] - ליטא.

==צעירותו==
בהיותו כבן 14 נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. זמן קצר לאחר מכן, היגרה משפחתו לארצות הברית. אחיו הבכור, שהיה האחרון מבני המשפחה אשר היגר לארצות הברית, ביקש לקחת איתו גם את הנער פנחס. אחד הנימוקים לכך היה, מצב הנערים שאכלו לחם חסד על שולחן זרים ("אכלו ימים" כפי שקראו לזה) וביניהם היה צריך להיות גם פנחס הצעיר אם ישאר.
משנודע הדבר לרבו בישיבה, הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד - שהעריך מאד את הנער המצוין - השפיע על הנהלת הישיבה להקציב לו תמיכה כספית מדי חודש בחודשו בכדי שיוכל לפרנס עצמו, והוא נשאר בישיבה.

למד בישיבה בשנים תרס"ו-תרע"ד.

פנחס מראקשיק מיזג בתוכו 'עבודה' ו'השכלה' גם יחד והיתה לו הבנה יסודית ועמוקה הן בלמוד הנגלה והן בתורת ההסידות.
בשנים ההן יזם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] הקמת ישיבה חב"דית בארץ ישראל בשם "[[תורת אמת]]". למטרה זו שלח הרבי קבוצת צעירים נבחרים מישיבת ליובאוויטש לארץ ישראל, כדי שישמשו גרעין לישיבה המוקמת שם. תחלה נכלל גם פנחס ברשימת הנוסעים. אולם הוא עשה מאמץ שיוציאו אותו מהרשימה, כדי שיוכל להשאר בקרבת הרבי.

==נישואיו==
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.

כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר' פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה.

עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר' פנחס. יחד עם התפלה, נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות.
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים".
מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.

ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו - אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.

==הרדיפות==
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'.

גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם על ידי המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש"פינייע ראקשיקער" אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר' פנחס ממאסר בטוח - אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר' פנחס לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר' [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר' פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור' פנחס ורש"ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם.

גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה.

==עוני ומחסור==
בקיץ שנת תש"א פלשה [[גרמניה]] ל[[ברית המועצות]]. כשהתקרבו הגרמנים לשערי מוסקבה, נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] אשר באסיה המרכזית הרחוקה מחזית המלחמה, שם נמצאו אחדים ממכריו לשעבר, וביניהם יהודי בוכרי - אחד מיחידי סגולה שבין יהודי בוכרה.
הלה השיג עבורו חדר בן ד' אמות (בתנאים ששררו אז נחשב גם זה להישג גדול). כעבור חודשים מספר פשט רעב בעיר. אלה שהיה להם לחם לשובע נחשבו כמאושרים. גם בתנאים אלה של רעב, מצוקה וצפיפות, לא נשברה רוחו של ר' פנחס. דרכו בקודש לא השתנתה אף כמלוא הנימה. הוא נהג כמנהגו בשנים הטובות.

משהכירו אותו יהודי בוכרה שומרי התורה והמצוות, התרכזה סביבו קבוצה מהם שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו היתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==פטירתו==
כעבור שנה של חיים בתנאים של סבל, מצוקה ורעב, נשבר גופו של ר' פנחם. הוא חלה 3 פעמים במשך פחות משנה, ונאסף לבית עולמו, כשהוא רק בן חמישים שנה.

==משפחתו==
בנו היה ר' חיים שרייבר ששימש שנים רבות כמחנך ומנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]],
כאשר פרש מעבודתו שימש כגזבר וגבאי בית הכנסת [[בית מנחם]] שבכפר,
נפטר ב[[י"ז סיוון]] [[ה'תשס"ב]] מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים, נפטר ערירי ללא ילדים.

{{מיון רגיל:שרייבר, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פולטובה: אישים]]

ישראל פנחס שרייבר

2015-01-03T18:37:11Z

מענדוש: /* פטירתו */

[[קובץ:פנחס מראקשיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח ר' פנחס מראקשיק]]
הרב '''פנחס שרייבר''' (ידוע בכנויו - '''פיני'ע ראקשיקער''') נולד בשנת [[תרנ"ב]], ליד העיירה [[ראקשיק]] - ליטא.

==צעירותו==
בהיותו כבן 14 נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. זמן קצר לאחר מכן, היגרה משפחתו לארצות הברית. אחיו הבכור, שהיה האחרון מבני המשפחה אשר היגר לארצות הברית, ביקש לקחת איתו גם את הנער פנחס. אחד הנימוקים לכך היה, מצב הנערים שאכלו לחם חסד על שולחן זרים ("אכלו ימים" כפי שקראו לזה) וביניהם היה צריך להיות גם פנחס הצעיר אם ישאר.
משנודע הדבר לרבו בישיבה, הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד - שהעריך מאד את הנער המצוין - השפיע על הנהלת הישיבה להקציב לו תמיכה כספית מדי חודש בחודשו בכדי שיוכל לפרנס עצמו, והוא נשאר בישיבה.

למד בישיבה בשנים תרס"ו-תרע"ד.

פנחס מראקשיק מיזג בתוכו 'עבודה' ו'השכלה' גם יחד והיתה לו הבנה יסודית ועמוקה הן בלמוד הנגלה והן בתורת ההסידות.
בשנים ההן יזם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] הקמת ישיבה חב"דית בארץ ישראל בשם "[[תורת אמת]]". למטרה זו שלח הרבי קבוצת צעירים נבחרים מישיבת ליובאוויטש לארץ ישראל, כדי שישמשו גרעין לישיבה המוקמת שם. תחלה נכלל גם פנחס ברשימת הנוסעים. אולם הוא עשה מאמץ שיוציאו אותו מהרשימה, כדי שיוכל להשאר בקרבת הרבי.

==נישואיו==
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.

כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר' פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה.

עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר' פנחס. יחד עם התפלה, נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות.
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים".
מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.

ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו - אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.

==הרדיפות==
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'.

גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם על ידי המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש"פינייע ראקשיקער" אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר' פנחס ממאסר בטוח - אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר' פנחס לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר' [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר' פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור' פנחס ורש"ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם.

גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה.

==עוני ומחסור==
בקיץ שנת תש"א פלשה [[גרמניה]] ל[[ברית המועצות]]. כשהתקרבו הגרמנים לשערי מוסקבה, נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] אשר באסיה המרכזית הרחוקה מחזית המלחמה, שם נמצאו אחדים ממכריו לשעבר, וביניהם יהודי בוכרי - אחד מיחידי סגולה שבין יהודי בוכרה.
הלה השיג עבורו חדר בן ד' אמות (בתנאים ששררו אז נחשב גם זה להישג גדול). כעבור חודשים מספר פשט רעב בעיר. אלה שהיה להם לחם לשובע נחשבו כמאושרים. גם בתנאים אלה של רעב, מצוקה וצפיפות, לא נשברה רוחו של ר' פנחס. דרכו בקודש לא השתנתה אף כמלוא הנימה. הוא נהג כמנהגו בשנים הטובות.

משהכירו אותו יהודי בוכרה שומרי התורה והמצוות, התרכזה סביבו קבוצה מהם שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו היתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==פטירתו==
כעבור שנה של חיים בתנאים של סבל, מצוקה ורעב, נשבר גופו של ר' פנחם. הוא חלה 3 פעמים במשך פחות משנה, ונאסף לבית עולמו, כשהוא רק בן חמישים שנה.

חתנו, היה ר' [[אהרן אליהו גרשוני]].

{{מיון רגיל:שרייבר, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פולטובה: אישים]]

ישראל פנחס שרייבר

2015-01-03T18:25:22Z

מענדוש: /* פטירתו */

[[קובץ:פנחס מראקשיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח ר' פנחס מראקשיק]]
הרב '''פנחס שרייבר''' (ידוע בכנויו - '''פיני'ע ראקשיקער''') נולד בשנת [[תרנ"ב]], ליד העיירה [[ראקשיק]] - ליטא.

==צעירותו==
בהיותו כבן 14 נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. זמן קצר לאחר מכן, היגרה משפחתו לארצות הברית. אחיו הבכור, שהיה האחרון מבני המשפחה אשר היגר לארצות הברית, ביקש לקחת איתו גם את הנער פנחס. אחד הנימוקים לכך היה, מצב הנערים שאכלו לחם חסד על שולחן זרים ("אכלו ימים" כפי שקראו לזה) וביניהם היה צריך להיות גם פנחס הצעיר אם ישאר.
משנודע הדבר לרבו בישיבה, הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד - שהעריך מאד את הנער המצוין - השפיע על הנהלת הישיבה להקציב לו תמיכה כספית מדי חודש בחודשו בכדי שיוכל לפרנס עצמו, והוא נשאר בישיבה.

למד בישיבה בשנים תרס"ו-תרע"ד.

פנחס מראקשיק מיזג בתוכו 'עבודה' ו'השכלה' גם יחד והיתה לו הבנה יסודית ועמוקה הן בלמוד הנגלה והן בתורת ההסידות.
בשנים ההן יזם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] הקמת ישיבה חב"דית בארץ ישראל בשם "[[תורת אמת]]". למטרה זו שלח הרבי קבוצת צעירים נבחרים מישיבת ליובאוויטש לארץ ישראל, כדי שישמשו גרעין לישיבה המוקמת שם. תחלה נכלל גם פנחס ברשימת הנוסעים. אולם הוא עשה מאמץ שיוציאו אותו מהרשימה, כדי שיוכל להשאר בקרבת הרבי.

==נישואיו==
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.

כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר' פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה.

עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר' פנחס. יחד עם התפלה, נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות.
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים".
מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.

ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו - אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.

==הרדיפות==
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'.

גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם על ידי המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש"פינייע ראקשיקער" אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר' פנחס ממאסר בטוח - אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר' פנחס לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר' [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר' פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור' פנחס ורש"ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם.

גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה.

==עוני ומחסור==
בקיץ שנת תש"א פלשה [[גרמניה]] ל[[ברית המועצות]]. כשהתקרבו הגרמנים לשערי מוסקבה, נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] אשר באסיה המרכזית הרחוקה מחזית המלחמה, שם נמצאו אחדים ממכריו לשעבר, וביניהם יהודי בוכרי - אחד מיחידי סגולה שבין יהודי בוכרה.
הלה השיג עבורו חדר בן ד' אמות (בתנאים ששררו אז נחשב גם זה להישג גדול). כעבור חודשים מספר פשט רעב בעיר. אלה שהיה להם לחם לשובע נחשבו כמאושרים. גם בתנאים אלה של רעב, מצוקה וצפיפות, לא נשברה רוחו של ר' פנחס. דרכו בקודש לא השתנתה אף כמלוא הנימה. הוא נהג כמנהגו בשנים הטובות.

משהכירו אותו יהודי בוכרה שומרי התורה והמצוות, התרכזה סביבו קבוצה מהם שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו היתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==פטירתו==
כעבור שנה של חיים בתנאים של סבל, מצוקה ורעב, נשבר גופו של ר' פנחם. הוא חלה 3 פעמים במשך פחות משנה, ונאסף לבית עולמו, כשהוא רק בן חמישים שנה.

בנו היה ר' חיים שרייבר שהיה גבאי ביהכנ"ס [[בית מנחם]], נפטר ללא ילדים.

חתנו, היה ר' [[אהרן אליהו גרשוני]].

{{מיון רגיל:שרייבר, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פולטובה: אישים]]

ישראל פנחס שרייבר

2015-01-03T18:24:32Z

מענדוש: /* פטירתו */

[[קובץ:פנחס מראקשיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח ר' פנחס מראקשיק]]
הרב '''פנחס שרייבר''' (ידוע בכנויו - '''פיני'ע ראקשיקער''') נולד בשנת [[תרנ"ב]], ליד העיירה [[ראקשיק]] - ליטא.

==צעירותו==
בהיותו כבן 14 נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. זמן קצר לאחר מכן, היגרה משפחתו לארצות הברית. אחיו הבכור, שהיה האחרון מבני המשפחה אשר היגר לארצות הברית, ביקש לקחת איתו גם את הנער פנחס. אחד הנימוקים לכך היה, מצב הנערים שאכלו לחם חסד על שולחן זרים ("אכלו ימים" כפי שקראו לזה) וביניהם היה צריך להיות גם פנחס הצעיר אם ישאר.
משנודע הדבר לרבו בישיבה, הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד - שהעריך מאד את הנער המצוין - השפיע על הנהלת הישיבה להקציב לו תמיכה כספית מדי חודש בחודשו בכדי שיוכל לפרנס עצמו, והוא נשאר בישיבה.

למד בישיבה בשנים תרס"ו-תרע"ד.

פנחס מראקשיק מיזג בתוכו 'עבודה' ו'השכלה' גם יחד והיתה לו הבנה יסודית ועמוקה הן בלמוד הנגלה והן בתורת ההסידות.
בשנים ההן יזם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] הקמת ישיבה חב"דית בארץ ישראל בשם "[[תורת אמת]]". למטרה זו שלח הרבי קבוצת צעירים נבחרים מישיבת ליובאוויטש לארץ ישראל, כדי שישמשו גרעין לישיבה המוקמת שם. תחלה נכלל גם פנחס ברשימת הנוסעים. אולם הוא עשה מאמץ שיוציאו אותו מהרשימה, כדי שיוכל להשאר בקרבת הרבי.

==נישואיו==
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.

כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר' פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה.

עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר' פנחס. יחד עם התפלה, נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות.
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים".
מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.

ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו - אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.

==הרדיפות==
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'.

גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם על ידי המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש"פינייע ראקשיקער" אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר' פנחס ממאסר בטוח - אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר' פנחס לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר' [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר' פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור' פנחס ורש"ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם.

גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה.

==עוני ומחסור==
בקיץ שנת תש"א פלשה [[גרמניה]] ל[[ברית המועצות]]. כשהתקרבו הגרמנים לשערי מוסקבה, נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] אשר באסיה המרכזית הרחוקה מחזית המלחמה, שם נמצאו אחדים ממכריו לשעבר, וביניהם יהודי בוכרי - אחד מיחידי סגולה שבין יהודי בוכרה.
הלה השיג עבורו חדר בן ד' אמות (בתנאים ששררו אז נחשב גם זה להישג גדול). כעבור חודשים מספר פשט רעב בעיר. אלה שהיה להם לחם לשובע נחשבו כמאושרים. גם בתנאים אלה של רעב, מצוקה וצפיפות, לא נשברה רוחו של ר' פנחס. דרכו בקודש לא השתנתה אף כמלוא הנימה. הוא נהג כמנהגו בשנים הטובות.

משהכירו אותו יהודי בוכרה שומרי התורה והמצוות, התרכזה סביבו קבוצה מהם שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו היתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==פטירתו==
כעבור שנה של חיים בתנאים של סבל, מצוקה ורעב, נשבר גופו של ר' פנחם. הוא חלה 3 פעמים במשך פחות משנה, ונאסף לבית עולמו, כשהוא רק בן חמישים שנה.

בנו היה ר' חיים שרייבר שהיה גבאי ביהכנ"ס [[בית מנחם]] נפטר ללא ילדים.

חתנו, היה ר' [[אהרן אליהו גרשוני]].

{{מיון רגיל:שרייבר, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פולטובה: אישים]]

בית מנחם (כפר חב"ד)

2015-01-03T18:23:59Z

מענדוש: /* חדר שני */

[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חזית בית הכנסת]]
[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מאור שנקבע בשנת [[תשנ"א]] לאחר שנועד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] של הרבי 'הנה זה מלך המשיח בא']]
''''בית מנחם'''' הינו [[בית הכנסת]] המרכזי והגדול ביותר ב[[כפר חב"ד]], המשמש את רוב התושבים, ומשמש מרכז עיקרי לפעילויות הנעשות בתחומו.

הבנין הוקם על ידי [[וועד כפר חב"ד]], ועל הבניה והתוכניות פיקח הרב [[זושא ריבקין]]. בית כנסת זה הינו המוסד הראשון שקיבל את אישור [[הרבי]] להיקרא על שמו.

==בנייתו של בית הכנסת==
[[קובץ:הריסת בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריסת בית הכנסת "די אלטע שול" שעמד במקום]]
[[קובץ:בית מנחם בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת במהלך הבניה]]
היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]] [[התייסדות כפר חב"ד|הוקם]] בשנת [[תש"ט]] על ידי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] והתיישבו בכפר בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנות הלמ"דים, התרחב היישוב החב"די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת.

לאחר שנפלה ההחלטה להקים בית כנסת חדש, הוטלה המשימה על העסקן ר' [[זושא ריבקין]] שהסתייע רבות באחיו הרב [[חיים ריבקין]]. ר' זושא ישב עם מהנדס לתכנן את בית הכנסת, ולאחר מכן נסע עם התוכניות המוכנות למסור אותם לרבי לשאול לדעתו ולבקש את ברכתו. כשהגיע לניו יורק, נכנס ר' זושא ל[[יחידות]] בחדרו של [[הרבי]], והרבי האיץ בו לזרז את תהליך הבניה, והוסיף מספר תיקונים על שרטוט התוכניות.

בשנת [[תשל"ג]] החלה הבניה, כאשר לצורך כך הרסו את הבית הכנסת הישן (המכונה "די אלטע שול") שעמד במקום.

כדי לעודד את [[אנ"ש]] לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו.

לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין, ביקשו המארגנים לצפות אותו בשיש מפואר, דבר שגרם לרבי נחת רוח רב.

===חנוכת הבית===
בניית בית הכנסת המפואר הושלמה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ח]], והחסידים ביקשו להזמין את הרבי להשתתף ב[[חנוכת הבית]] של הבנין. הרבי ביקש שההזמנה תהיה בכתב, וחסידים רבים מתושבי כפר חב"ד הוחתמו על טופס מיוחד בו הם מבקשים מהרבי לכבד את המעמד ולהגיע להשתתף בחגיגה המיוחדת.

את ההזמנה הגיש לרבי הרב [[זושא ריבקין]], והרבי נתן לו כהשתתפות 1,800$ בשטרות בודדים{{הערה|השטרות נמסרו על ידי הרבי בפעמיים, בפעם הראשונה 1200$, ובפעם השניה הוציא הרבי 600$ נוספים.}}, כדי לחלק לכל אחד שחתם על ההזמנה. הרבי הורה שהשטרות יחולקו רק למי שכבר חתם בפועל לפני כן על ההזמנה, ולא למי שיצטרף מכאן ואילך, והוסיף לברך: {{ציטוטון|שהקדוש ברוך הוא ייתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה}}{{הערה|1=דבריו המלאים של הרבי נדפסו בחוברת [http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5763_Vayikra.pdf הארמון למלך המשיח] {{PDF}}}}.

למרות שהרבי לא הגיע להשתתף בגופו בחגיגות, הרבי דיבר ב[[התוועדות]] שנערכה בי"א ניסן של אותה שנה על החגיגות שמתקיימות בארץ הקודש, ובכך הביע את השתתפותו בשמחה הגדולה של השלמת הבניה.

לצד ברכותיו של הרבי, שלחו רבנים רבים את ברכתם לאירוע המרגש, ביניהם היה גם הרב [[משה פיינשטיין]], נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, ומגדולי הפוסקים בדור האחרון, ששיגר ברכה בנוסח מיוחד: {{ציטוטון|ליום חנוכת בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפלה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפלה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.

===הכנסת ספר תורה===
בשנת [[תשמ"א]] כתבו חסידי חב"ד בארץ [[ספר תורה]] מיוחד לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]. חסידי חב"ד ניסו שוב להזמין את הרבי, אך גם הפעם הרבי לא נסע לארץ להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לכבודו, אלא ערך [[התוועדות]] מיוחדת, שהיתה כעין השתתפות בשמחה הגדולה.

הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב"ד ברחבי הארץ.

==מיקום בית הכנסת==
בית הכנסת ממוקם במרכז העצבים של הכפר, ליד [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[בית שז"ר]], תחנת הרכבת המקומית, אולם החתונות, וחנות המכולת המרכזית של כפר חב"ד.

מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של בית הכנסת הוותיק בכפר ('המרכזי' בעגה החב"דית), והוא הפך תוך מספר שנים לבית הכנסת המרכזי והעיקרי של התושבים, עם מספר המתפללים הגדול ביותר, ומרכז ההווי החב"די של חב"ד בארץ.

==מבנה בית הכנסת==
בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים, הבנויה רק מעל חציה האחורי של הקומה הראשונה ומעל החדרים האחוריים של בית הכנסת.

אולם בית הכנסת עצמו תוכנן באופן כזה שיהיה גבוה באופן מיוחד, כך שרובו מתנשא לגובה שתי קומות, ובצידיו נקבעו שנים עשר חלונות מצופים בוויטראז', כנגד שנים עשר שבטי ישראל.

חזית בית הכנסת מצופה באבני שיש בסגנון עתיק, ובמרכזה מוצבים מדרגות המובילות אל ארון הקודש המפואר, ולבימה נמוכה המגודרת בעמודי שיש מסוגננים. ארון הקודש מעוטר בפרוכת שנתרמה על ידי תושבי הכפר לזכות הרבי ועליה רקום באותיות זהב הנוסח: {{ציטוטון|בית הכנסת בית מנחם - על שם הרבי מליובוויטש מלך המשיח - כפר חב"ד}}.

בחלקו העליון של בית הכנסת מופיע ציור אומנותי של ספר תורה עם עשרת הדיברות על רקע הרים, ובחלקו האחורי מתחת לחלונות העזרת נשים מופיע ציור נוסף של כלי נגינה ותחתיהם הפסוק: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"{{הערה|תהילים ק, ב.}}.

הספסלים והשולחנות באולם בית הכנסת מעורבים מספסלים המקובלים בבתי כנסת מפוארים עם מושבים מרופדים מתקפלים, ושולחנות וספסלים רגילים, שנועדו לאפשר לימוד ב[[חברותא|חברותות]] ולקיים שיעורי תורה.

מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ול[[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים.

===חדר שני===
כפי שהונהג על ידי [[אדמו"ר הזקן]], בתי הכנסת של חסידי חב"ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את ה[[מנין|מנינים]] הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם '[[חדר שני]]', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם.

בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי.

ישנם הסוברים שבמקום שבו עומד כיום החדר השמאלי עמד בזמן התנאים בית מדרשו של התנא רבי נחוניא בן הקנא

===קומת המרתף===
בקומה התחתונה של בית הכנסת מתחת לפני הקרקע, ממוקם [[מקווה טהרה]] המשרת את המתפללים, וכן אולם נוסף לפעילויות מיוחדות.

בשנת [[תשע"ד]] עבר בית הכנסת מתיחת פנים כששופצה הכניסה הראשית, ה'חדר שני' ותקרת האולם הגדול בפנים.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79803 תמונות מהשיפוץ]}}

==מרכז העצבים של חב"ד==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
מיקומו של בית הכנסת וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רשמי של החיים החסידיים בכפר חב"ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ.

עד לשנת [[תשס"ד]] היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של חסידי חב"ד, אך בעקבות הגידול במשפחות חב"ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל.

מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב"ד ברחבי הארץ:
*'''הקפות שניות''' - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם בית הכנסת עם שירה וריקודים.
*'''התוועדות י"ט כסלו המרכזית''' - בארגון [[וועד כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1861 גלריה מההתוועדות בשנת תשע"א] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}.
*'''כינוסי התעוררות''' - כינוסים המאורגנים על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=4171 עשו כל שר ביכולתכם] - כינוס התעוררות לרגל מלאות עשרים שנה לשיחת כ"ח ניסן תשנ"א {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}
*'''התוועדות [[ג' תמוז]] הארצית''' - בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם בית הכנסת אירועים עונתיים לילדי כפר חב"ד, בהשתתפות אלפי ילדים.

==אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים==
===ביטול ארגון הגג===
בשנת [[תש"נ]] ניסה חבר הכנסת לשעבר [[שמעון פרס]] ליצור מגעים ושיתוף פעולה עם חברי הכנסת הדתיים, במטרה להפיל את ראש הממשלה המכהן [[יצחק שמיר]] ולכונן ממשלת שמאל. בעקבות אינטרסים שונים הצליח שמעון פרס לסחוב אליו כמה מראשי עסקני חב"ד בארץ, ולשכנע אותם לתמוך במהלך הפוליטי שלו.

לאחר התפוצצות הפרשה שכונתה לימים בשם [[התרגיל המסריח]], הורה הרבי להדיח את מנהלי [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] ששיתף עמו פעולה, ובכנס מיוחד שהתקיים בבית הכנסת 'בית מנחם', הוקיעו רבני חב"ד את השותפים למהלך, וביטלו את ארגון הגג בצורה רשמית.

===כינוס עקשנים בהול===
ביום חמישי בערב, אור ל[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]] חזר הרבי מ[[האוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ונשא בפני החסידים [[השיחה הידועה|שיחה מיוחדת]] בה הטיל את האחריות להבאת ה[[גאולה]] על כל אחד ואחד מחסידי חב"ד. החסידים נלחצו מאוד מדבריו של הרבי, ובמוצאי שבת התקיים כינוס חירום בהול בהשתתפות חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, שהגיעו לטכס עצה כיצד להבין את דברי הרבי ומה יש לפעול בעקבותיהם.

אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. ההצעה הועלתה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], התקבלה על ידי רבני חב"ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

==תפקידים בבית הכנסת==
===[[משפיע]] בית הכנסת===
*הרב [[זאב וולף קסלמן]].

===גבאי בית הכנסת===
*הרב [[זושא ריבקין]] (ז"ל).
*ר' חיים שרייבר (ז"ל).
*הרב יצחק גרינוולד.
*ר' משה הלוי הורביץ.

==בתי כנסת חב"דיים נוספים בשם זה==
לאחר הקמתו של בית הכנסת בכפר חב"ד, הוקמו בתי כנסת חב"דיים רבים הנושאים את שם זה, זאת לצד בתי כנסת עתיקים שנקראו על שמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

;ב[[ארץ ישראל]]:
*'''בית מנחם [[אור יהודה]]''', ממוקם בשכונת נווה רבין, מנוהל על ידי הרב הראל רחימי.
*'''בית מנחם - [[אלעד]]''', ממוקם ברחוב אבטליון, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]].
*'''בית מנחם - [[באר שבע]]''', מנוהל על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]].
*'''בית מנחם - [[בית שמש]]''', ממוקם בשכונת גבעת שרת, מנוהל על ידי הרב [[אליעזר ויינר]].

;בחוץ לארץ:
*'''בית מנחם - [[קראון הייטס]]''', 770 lefferts avenue.
*'''בית מנחם - [[בארא פארק]]''', ממוקם בשדרה ה-16, מנוהל על ידי הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]].
*'''בית מנחם - קזחסטאן''', ממוקם ב[[אלמא אטא]], בסמיכות לציונו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.
*'''בית מנחם - [[אנטוורפן]]''', הוקם על ידי הרב [[יעקב צבי הולצמן]].
*'''בית מנחם - [[פלורידה]]''', ממוקם במיאמי ביטש, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק מארלאו.
*'''קהל בית מנחם - [[מונסי]]''', מנוהל על ידי הרב חיים דוד קגן.

;על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]:
*'''בית מנחם - [[חברון]]''', הוקם בשנת [[תרי"ג]], חמש שנים קודם הסתלקותו של הצמח צדק.
*'''בית מנחם - [[ירושלים]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/827.pdf סיפור בנייתו של בית הכנסת]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 827, עמוד 27 ואילך.
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77040 תיעוד היסטורי: הריסת 'די אלטע שול' בכפר חב"ד] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]

בית מנחם (כפר חב"ד)

2015-01-03T18:19:59Z

מענדוש: /* גבאי בית הכנסת */

[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חזית בית הכנסת]]
[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מאור שנקבע בשנת [[תשנ"א]] לאחר שנועד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] של הרבי 'הנה זה מלך המשיח בא']]
''''בית מנחם'''' הינו [[בית הכנסת]] המרכזי והגדול ביותר ב[[כפר חב"ד]], המשמש את רוב התושבים, ומשמש מרכז עיקרי לפעילויות הנעשות בתחומו.

הבנין הוקם על ידי [[וועד כפר חב"ד]], ועל הבניה והתוכניות פיקח הרב [[זושא ריבקין]]. בית כנסת זה הינו המוסד הראשון שקיבל את אישור [[הרבי]] להיקרא על שמו.

==בנייתו של בית הכנסת==
[[קובץ:הריסת בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריסת בית הכנסת "די אלטע שול" שעמד במקום]]
[[קובץ:בית מנחם בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת במהלך הבניה]]
היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]] [[התייסדות כפר חב"ד|הוקם]] בשנת [[תש"ט]] על ידי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] והתיישבו בכפר בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנות הלמ"דים, התרחב היישוב החב"די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת.

לאחר שנפלה ההחלטה להקים בית כנסת חדש, הוטלה המשימה על העסקן ר' [[זושא ריבקין]] שהסתייע רבות באחיו הרב [[חיים ריבקין]]. ר' זושא ישב עם מהנדס לתכנן את בית הכנסת, ולאחר מכן נסע עם התוכניות המוכנות למסור אותם לרבי לשאול לדעתו ולבקש את ברכתו. כשהגיע לניו יורק, נכנס ר' זושא ל[[יחידות]] בחדרו של [[הרבי]], והרבי האיץ בו לזרז את תהליך הבניה, והוסיף מספר תיקונים על שרטוט התוכניות.

בשנת [[תשל"ג]] החלה הבניה, כאשר לצורך כך הרסו את הבית הכנסת הישן (המכונה "די אלטע שול") שעמד במקום.

כדי לעודד את [[אנ"ש]] לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו.

לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין, ביקשו המארגנים לצפות אותו בשיש מפואר, דבר שגרם לרבי נחת רוח רב.

===חנוכת הבית===
בניית בית הכנסת המפואר הושלמה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ח]], והחסידים ביקשו להזמין את הרבי להשתתף ב[[חנוכת הבית]] של הבנין. הרבי ביקש שההזמנה תהיה בכתב, וחסידים רבים מתושבי כפר חב"ד הוחתמו על טופס מיוחד בו הם מבקשים מהרבי לכבד את המעמד ולהגיע להשתתף בחגיגה המיוחדת.

את ההזמנה הגיש לרבי הרב [[זושא ריבקין]], והרבי נתן לו כהשתתפות 1,800$ בשטרות בודדים{{הערה|השטרות נמסרו על ידי הרבי בפעמיים, בפעם הראשונה 1200$, ובפעם השניה הוציא הרבי 600$ נוספים.}}, כדי לחלק לכל אחד שחתם על ההזמנה. הרבי הורה שהשטרות יחולקו רק למי שכבר חתם בפועל לפני כן על ההזמנה, ולא למי שיצטרף מכאן ואילך, והוסיף לברך: {{ציטוטון|שהקדוש ברוך הוא ייתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה}}{{הערה|1=דבריו המלאים של הרבי נדפסו בחוברת [http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5763_Vayikra.pdf הארמון למלך המשיח] {{PDF}}}}.

למרות שהרבי לא הגיע להשתתף בגופו בחגיגות, הרבי דיבר ב[[התוועדות]] שנערכה בי"א ניסן של אותה שנה על החגיגות שמתקיימות בארץ הקודש, ובכך הביע את השתתפותו בשמחה הגדולה של השלמת הבניה.

לצד ברכותיו של הרבי, שלחו רבנים רבים את ברכתם לאירוע המרגש, ביניהם היה גם הרב [[משה פיינשטיין]], נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, ומגדולי הפוסקים בדור האחרון, ששיגר ברכה בנוסח מיוחד: {{ציטוטון|ליום חנוכת בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפלה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפלה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.

===הכנסת ספר תורה===
בשנת [[תשמ"א]] כתבו חסידי חב"ד בארץ [[ספר תורה]] מיוחד לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]. חסידי חב"ד ניסו שוב להזמין את הרבי, אך גם הפעם הרבי לא נסע לארץ להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לכבודו, אלא ערך [[התוועדות]] מיוחדת, שהיתה כעין השתתפות בשמחה הגדולה.

הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב"ד ברחבי הארץ.

==מיקום בית הכנסת==
בית הכנסת ממוקם במרכז העצבים של הכפר, ליד [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[בית שז"ר]], תחנת הרכבת המקומית, אולם החתונות, וחנות המכולת המרכזית של כפר חב"ד.

מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של בית הכנסת הוותיק בכפר ('המרכזי' בעגה החב"דית), והוא הפך תוך מספר שנים לבית הכנסת המרכזי והעיקרי של התושבים, עם מספר המתפללים הגדול ביותר, ומרכז ההווי החב"די של חב"ד בארץ.

==מבנה בית הכנסת==
בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים, הבנויה רק מעל חציה האחורי של הקומה הראשונה ומעל החדרים האחוריים של בית הכנסת.

אולם בית הכנסת עצמו תוכנן באופן כזה שיהיה גבוה באופן מיוחד, כך שרובו מתנשא לגובה שתי קומות, ובצידיו נקבעו שנים עשר חלונות מצופים בוויטראז', כנגד שנים עשר שבטי ישראל.

חזית בית הכנסת מצופה באבני שיש בסגנון עתיק, ובמרכזה מוצבים מדרגות המובילות אל ארון הקודש המפואר, ולבימה נמוכה המגודרת בעמודי שיש מסוגננים. ארון הקודש מעוטר בפרוכת שנתרמה על ידי תושבי הכפר לזכות הרבי ועליה רקום באותיות זהב הנוסח: {{ציטוטון|בית הכנסת בית מנחם - על שם הרבי מליובוויטש מלך המשיח - כפר חב"ד}}.

בחלקו העליון של בית הכנסת מופיע ציור אומנותי של ספר תורה עם עשרת הדיברות על רקע הרים, ובחלקו האחורי מתחת לחלונות העזרת נשים מופיע ציור נוסף של כלי נגינה ותחתיהם הפסוק: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"{{הערה|תהילים ק, ב.}}.

הספסלים והשולחנות באולם בית הכנסת מעורבים מספסלים המקובלים בבתי כנסת מפוארים עם מושבים מרופדים מתקפלים, ושולחנות וספסלים רגילים, שנועדו לאפשר לימוד ב[[חברותא|חברותות]] ולקיים שיעורי תורה.

מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ול[[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים.

===חדר שני===
כפי שהונהג על ידי [[אדמו"ר הזקן]], בתי הכנסת של חסידי חב"ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את ה[[מנין|מנינים]] הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם '[[חדר שני]]', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם.

בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי.

===קומת המרתף===
בקומה התחתונה של בית הכנסת מתחת לפני הקרקע, ממוקם [[מקווה טהרה]] המשרת את המתפללים, וכן אולם נוסף לפעילויות מיוחדות.

בשנת [[תשע"ד]] עבר בית הכנסת מתיחת פנים כששופצה הכניסה הראשית, ה'חדר שני' ותקרת האולם הגדול בפנים.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79803 תמונות מהשיפוץ]}}

==מרכז העצבים של חב"ד==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
מיקומו של בית הכנסת וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רשמי של החיים החסידיים בכפר חב"ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ.

עד לשנת [[תשס"ד]] היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של חסידי חב"ד, אך בעקבות הגידול במשפחות חב"ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל.

מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב"ד ברחבי הארץ:
*'''הקפות שניות''' - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם בית הכנסת עם שירה וריקודים.
*'''התוועדות י"ט כסלו המרכזית''' - בארגון [[וועד כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1861 גלריה מההתוועדות בשנת תשע"א] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}.
*'''כינוסי התעוררות''' - כינוסים המאורגנים על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=4171 עשו כל שר ביכולתכם] - כינוס התעוררות לרגל מלאות עשרים שנה לשיחת כ"ח ניסן תשנ"א {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}
*'''התוועדות [[ג' תמוז]] הארצית''' - בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם בית הכנסת אירועים עונתיים לילדי כפר חב"ד, בהשתתפות אלפי ילדים.

==אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים==
===ביטול ארגון הגג===
בשנת [[תש"נ]] ניסה חבר הכנסת לשעבר [[שמעון פרס]] ליצור מגעים ושיתוף פעולה עם חברי הכנסת הדתיים, במטרה להפיל את ראש הממשלה המכהן [[יצחק שמיר]] ולכונן ממשלת שמאל. בעקבות אינטרסים שונים הצליח שמעון פרס לסחוב אליו כמה מראשי עסקני חב"ד בארץ, ולשכנע אותם לתמוך במהלך הפוליטי שלו.

לאחר התפוצצות הפרשה שכונתה לימים בשם [[התרגיל המסריח]], הורה הרבי להדיח את מנהלי [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] ששיתף עמו פעולה, ובכנס מיוחד שהתקיים בבית הכנסת 'בית מנחם', הוקיעו רבני חב"ד את השותפים למהלך, וביטלו את ארגון הגג בצורה רשמית.

===כינוס עקשנים בהול===
ביום חמישי בערב, אור ל[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]] חזר הרבי מ[[האוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ונשא בפני החסידים [[השיחה הידועה|שיחה מיוחדת]] בה הטיל את האחריות להבאת ה[[גאולה]] על כל אחד ואחד מחסידי חב"ד. החסידים נלחצו מאוד מדבריו של הרבי, ובמוצאי שבת התקיים כינוס חירום בהול בהשתתפות חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, שהגיעו לטכס עצה כיצד להבין את דברי הרבי ומה יש לפעול בעקבותיהם.

אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. ההצעה הועלתה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], התקבלה על ידי רבני חב"ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

==תפקידים בבית הכנסת==
===[[משפיע]] בית הכנסת===
*הרב [[זאב וולף קסלמן]].

===גבאי בית הכנסת===
*הרב [[זושא ריבקין]] (ז"ל).
*ר' חיים שרייבר (ז"ל).
*הרב יצחק גרינוולד.
*ר' משה הלוי הורביץ.

==בתי כנסת חב"דיים נוספים בשם זה==
לאחר הקמתו של בית הכנסת בכפר חב"ד, הוקמו בתי כנסת חב"דיים רבים הנושאים את שם זה, זאת לצד בתי כנסת עתיקים שנקראו על שמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

;ב[[ארץ ישראל]]:
*'''בית מנחם [[אור יהודה]]''', ממוקם בשכונת נווה רבין, מנוהל על ידי הרב הראל רחימי.
*'''בית מנחם - [[אלעד]]''', ממוקם ברחוב אבטליון, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]].
*'''בית מנחם - [[באר שבע]]''', מנוהל על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]].
*'''בית מנחם - [[בית שמש]]''', ממוקם בשכונת גבעת שרת, מנוהל על ידי הרב [[אליעזר ויינר]].

;בחוץ לארץ:
*'''בית מנחם - [[קראון הייטס]]''', 770 lefferts avenue.
*'''בית מנחם - [[בארא פארק]]''', ממוקם בשדרה ה-16, מנוהל על ידי הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]].
*'''בית מנחם - קזחסטאן''', ממוקם ב[[אלמא אטא]], בסמיכות לציונו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.
*'''בית מנחם - [[אנטוורפן]]''', הוקם על ידי הרב [[יעקב צבי הולצמן]].
*'''בית מנחם - [[פלורידה]]''', ממוקם במיאמי ביטש, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק מארלאו.
*'''קהל בית מנחם - [[מונסי]]''', מנוהל על ידי הרב חיים דוד קגן.

;על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]:
*'''בית מנחם - [[חברון]]''', הוקם בשנת [[תרי"ג]], חמש שנים קודם הסתלקותו של הצמח צדק.
*'''בית מנחם - [[ירושלים]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/827.pdf סיפור בנייתו של בית הכנסת]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 827, עמוד 27 ואילך.
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77040 תיעוד היסטורי: הריסת 'די אלטע שול' בכפר חב"ד] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]

ישראל פנחס שרייבר

2015-01-03T18:17:51Z

מענדוש: /* פטירתו */

[[קובץ:פנחס מראקשיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח ר' פנחס מראקשיק]]
הרב '''פנחס שרייבר''' (ידוע בכנויו - '''פיני'ע ראקשיקער''') נולד בשנת [[תרנ"ב]], ליד העיירה [[ראקשיק]] - ליטא.

==צעירותו==
בהיותו כבן 14 נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. זמן קצר לאחר מכן, היגרה משפחתו לארצות הברית. אחיו הבכור, שהיה האחרון מבני המשפחה אשר היגר לארצות הברית, ביקש לקחת איתו גם את הנער פנחס. אחד הנימוקים לכך היה, מצב הנערים שאכלו לחם חסד על שולחן זרים ("אכלו ימים" כפי שקראו לזה) וביניהם היה צריך להיות גם פנחס הצעיר אם ישאר.
משנודע הדבר לרבו בישיבה, הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד - שהעריך מאד את הנער המצוין - השפיע על הנהלת הישיבה להקציב לו תמיכה כספית מדי חודש בחודשו בכדי שיוכל לפרנס עצמו, והוא נשאר בישיבה.

למד בישיבה בשנים תרס"ו-תרע"ד.

פנחס מראקשיק מיזג בתוכו 'עבודה' ו'השכלה' גם יחד והיתה לו הבנה יסודית ועמוקה הן בלמוד הנגלה והן בתורת ההסידות.
בשנים ההן יזם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] הקמת ישיבה חב"דית בארץ ישראל בשם "[[תורת אמת]]". למטרה זו שלח הרבי קבוצת צעירים נבחרים מישיבת ליובאוויטש לארץ ישראל, כדי שישמשו גרעין לישיבה המוקמת שם. תחלה נכלל גם פנחס ברשימת הנוסעים. אולם הוא עשה מאמץ שיוציאו אותו מהרשימה, כדי שיוכל להשאר בקרבת הרבי.

==נישואיו==
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.

כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר' פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה.

עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר' פנחס. יחד עם התפלה, נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות.
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים".
מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.

ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו - אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.

==הרדיפות==
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'.

גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם על ידי המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש"פינייע ראקשיקער" אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר' פנחס ממאסר בטוח - אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר' פנחס לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר' [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר' פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור' פנחס ורש"ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם.

גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה.

==עוני ומחסור==
בקיץ שנת תש"א פלשה [[גרמניה]] ל[[ברית המועצות]]. כשהתקרבו הגרמנים לשערי מוסקבה, נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] אשר באסיה המרכזית הרחוקה מחזית המלחמה, שם נמצאו אחדים ממכריו לשעבר, וביניהם יהודי בוכרי - אחד מיחידי סגולה שבין יהודי בוכרה.
הלה השיג עבורו חדר בן ד' אמות (בתנאים ששררו אז נחשב גם זה להישג גדול). כעבור חודשים מספר פשט רעב בעיר. אלה שהיה להם לחם לשובע נחשבו כמאושרים. גם בתנאים אלה של רעב, מצוקה וצפיפות, לא נשברה רוחו של ר' פנחס. דרכו בקודש לא השתנתה אף כמלוא הנימה. הוא נהג כמנהגו בשנים הטובות.

משהכירו אותו יהודי בוכרה שומרי התורה והמצוות, התרכזה סביבו קבוצה מהם שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו היתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==פטירתו==
כעבור שנה של חיים בתנאים של סבל, מצוקה ורעב, נשבר גופו של ר' פנחם. הוא חלה 3 פעמים במשך פחות משנה, ונאסף לבית עולמו, כשהוא רק בן חמישים שנה.

בנו היה ר' חיים שרייבר שהיה גבאי ביהכנ"ס [[בית מנחם]] נפטר ללא ילדים.
חתנו, היה ר' [[אהרן אליהו גרשוני]].

{{מיון רגיל:שרייבר, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פולטובה: אישים]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2014-11-16T16:18:33Z

מענדוש:

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|משגיח ראשי=הרב יצחק גנדל
|משפיע ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' אפרים חגג'. בעבר: ר' אמנון פרידמן
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=מנחת התמימים
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותו של הרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שנתיים ב[[י"ג אלול]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, כעת מוקם הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות כבר הושלם, ובקרוב תחל בניית הבניין השני של חדרי הפנימיה.

נכון לשנת [[תשע"ה]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

===ספר הערות - אב מלך===
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורת ר' לוי'ק בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;[[משפיע|משפיעים]]
*הרב שלמה רוזנבלט - משפיע שיעור א'
*הרב נחום בורביץ - משפיע שיעור א'
*הרב לוי סגל - משפיע שיעור ב'
*הרב ששון גבאי - משפיע שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'
*הרב שמעיה העכט - ר"מ שיעור א'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים בגירסא ו[[הלכה]]
*הרב דוד ברוך
*הרב שלום דובער קטורזה

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).
*הרב בנימין גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד בשנים [[תשע"א]] - [[תשע"ג]])

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

תשע"ה

2014-11-16T16:16:35Z

מענדוש: /* אירועים */

'''תשע"ה''' היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש לבריאת העולם. שנה זו הינה שנה פשוטה.

על פי מה שהנהיג הרבי החל משנת תשמ"א לקרוא לשנה בראשי תיבות הקשורים לגאולה, התקבלו בקרב החסידים מספר הצעות:
*'''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''ידן '''ה'''גאולה
*'''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''בודת '''ה'''מקדש

==ציוני דרך==
* יובל החמישים להסתלקות אימו של ה[[רבי]] הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ע"ה.
* ארבעים שנה ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]] "[[מבצע כשרות|כשרות האכילה ושתיה]]", ו"[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]".
* חמישים שנה לייסוד [[לוד|שיכון חב"ד בלוד]].

==אירועים==
* בשנה זו יתגלה [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] לעין כל ב[[גאולה]] האמתית והשלימה תיכף ו[[מי"ד]] [[ממ"ש]].

===נפטרו===
*[[ד' תשרי]] - הרב [[פנחס לייבוש הרצל]], זקן חסידי חב"ד ומשפיע בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]].
*[[ו' תשרי]] - ר' יורם גבעוני, מקהילת חב"ד ב[[צפת]].
*[[כ"ד תשרי]] הרבנית אירנה ווגנר, שליחת הרבי לעיר טולא במרכז רוסיה, ואם ה[[שלוחים]] באירקוטסק, קרסנויארסק, ופערם.
*[[כ"ה תשרי]] - גב' אסתר טייב, אמו של המשפיע ר' [[מיכאל טייב]].
* גברת שרה שניאורסון - אם הבית של הישיבה בלוד.
* הרב מולע אזימאוב שליח רשי לצרפת.
* הרב יענקל כץ רש ישבת כפר חב"ד.

{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

שיחה:פרץ הכט

2014-11-15T19:08:52Z

מענדוש: /* חסר */ פסקה חדשה

==משפחתו==

כמדומני הוא אח של ג'י ג'י ושאר האחים. כמו"כ נחוץ לעשות ערך על אביהם. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 09:31, 24 באוקטובר 2014 (UTC)

אני כעת מבקש ארשאה להעלאת תמונות.תודה על ההיתענינות.[[משתמש:חנוך|חנוך]] - [[שיחת משתמש:חנוך|שיחה]] 08:06, 26 באוקטובר 2014 (UTC)

== חסר ==

תרשום את ילדיו גם כן

שיחת משתמש:שיע.ק

2014-09-21T16:40:55Z

מענדוש: /* השבוע בימי חב"ד */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}
{{צבע גופן|לבן|שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת למילים אלו}}

== הסיבה למחיקה ==

כפילות. לא ציינתי בתקציר העריכה כי חשבתי שהכפילות נראית בעליל לכל רואה בשינויים אחרונים. אגב, נראה שזה משהו קבוע הכפילות, בעיה טכנית כל שהיא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 21:44, 24 בפברואר 2014 (UTC)
:ועכשיו אני רואה שלא מדובר בכפילות לגמרי, שכן במשוב השני יש עוד הערה. תודה על התיקון. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 01:06, 25 בפברואר 2014 (UTC)
::ואני מתנצל ששחזרתי ולא פניתי אליך לבירור (ובכך סתרתי את תקציר העריכה שלי ("למה לשחזר?") {{חיוך}}) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר א' ה'תשע"ד 17:57, 25 בפברואר 2014 (UTC)

== הערך משה פיינשטיין ==

הצעתי אותו לערך מובחר. אבקש יעוץ משפטי/מפעילי האם ניתן להחשיב את הקולות בדף השיחה (לא שזה משנה הרבה). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 20:48, 25 בפברואר 2014 (UTC)
:הגבתי בדיון שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר א' ה'תשע"ד 20:53, 26 בפברואר 2014 (UTC)
::ראה [[אולם דיונים#אפשרויות חדשות למפעילי מערכת]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 12:56, 11 במרץ 2014 (UTC)

== חשבון בוט ==

לא הבנתי, מה הועלת שהוספת לעצמך הרשאות בוט, האם יש לך כעת אפשרות לעבוד גם תחת בוט וגם לא תחת חשבון בוט? ומה יהיה איתי? אולי עדיף לפתוח חשבון חדש של בוטים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 15:44, 17 במרץ 2014 (UTC)
:כל העריכות שלו נחשבות כעת תחת חשבון שהוא גם 'בוט'. התועלת היא שאפשר להסתיר אותם בדף 'שינויים אחרונים'. זה רעיון לפתוח חשבון נפרד לפעולות ה'בוט'. אפשר לפתוח חשבון בשם 'שלום בוט' 'שיע בוט' וכן הלאה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשע"ד 15:47, 17 במרץ 2014 (UTC)
::למעשה השם משתמש הרגיל שלך עדיין נחשב בוט והשינויים שלו לא מופיעים בשינויים אחרונים. --[[משתמש:שלום בוט|שלום בוט]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט|שיחה]] 14:11, 19 במרץ 2014 (UTC)
:::אשנה זאת. תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ב' ה'תשע"ד 14:20, 19 במרץ 2014 (UTC)
==ברוכים הבאים==
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&diff=173965&oldid=172982] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בניסן ה'תשע"ד, למניינם 13:58, 6 באפריל 2014 (UTC)
:::::::אחרי שהסרת את התווים הנ"ל, הכל נראה בסדר. כך שלא ראיתי טעם לבדוק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תשע"ד 14:25, 6 באפריל 2014 (UTC)

== עריכות M770 ==

למה שחזרת את העריכות שלו? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"א באדר ב' ה'תשע"ד 00:28, 23 במרץ 2014 (UTC)
:שציינתי בדף השיחה שלו. הוא מנצל את חב"דפדיה כפרסומת לספר מסויים. זה כשלעצמו לא תמיד פסול ויכול אפילו להועיל, במקרה שהבן אדם מקשר בערכם המתאימים ובתחביר והסגנון המתאימים לחב"דפדיה. אבל כאשר הוא לא טורח ללמוד את הכללים, מוסיף את הקישורים בפסקא הלא נכונה בערך, וגם בערכים שזה לא ממש קשור. אני לא מתכנן לעבור על העריכות שלו אחת אחת. ושחזרתי את כולם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תשע"ד 14:24, 6 באפריל 2014 (UTC)
::אחרי שנוצר הערך על הסדרה, אני לא רואה טעם למחוק הכל, צריך לעבור [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/M770&offset=&limit=500&target=M770 על התרומות שלו] ולאשר אותם (או עכ"פ רובם) מלבד שינוי קטן בסגנון. זה יכול להוסיף הרבה (במיוחד שיש ערכים שזה נמחק סתם למרות שהוא הוסיף מידע נצרך בסגנון מתאים, כמו בערך על חברון אאל"ט). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:51, 6 באפריל 2014 (UTC)
:::כשבן אדם נכנס לחב"דפדיה כדי לקדם את האינטרסים שלו, הוא חייב להשקיע קצת כדי שהתרומות שלו יתאימו, או לבקש עזרה. אין שום הצדקה לכך שהוא יעשה מה שבא לו ואנחנו נתאמץ לתקן ולסדר. אין לנו מספיק כח אדם בשביל זה, ואם לא נחתוך התנהלות כזו, מהר מאוד נהפך למזבלה פרסומית. כאשר כל מו"ל ויצרן ישתמש בנו כפלטפורמה לקידום ענייניו. אם מישהו רוצה לשחזר עריכות שלדעתו הם בסדר אין לי התנגדות. לי אין את הזמן להשקיע בזה, וברגע שראיתי שחלק משמעותי מהעריכות שלו לא תקין וש'''כל''' העריכות שלו נובעות ממניע פרסומי שחזרתי את כולם ואעשה זאת שנית, אלא אם כן תיערך הצבעה ותיקבע פה מדיניות אחרת. ממיטב נסיוני בויקיפדיה היחס לאינטרסנטים הוא זהה. רוצים להנות מפרסום חינם? בבקשה תתאמצו קצת... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תשע"ד 15:09, 6 באפריל 2014 (UTC)
::::בא נאמר שאם היה לי חשק לעבור על העריכות שלו ולאשר את רובם בתוספת תיקונים - הוצאת לי אותו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:19, 6 באפריל 2014 (UTC)
:::::יש לך אפשרות לשחזר את כל הפעולות של משתמש? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ד 22:38, 7 באפריל 2014 (UTC)
::::::לא. שיחזרתי אותם אחת אחת, כפי שאפשר גם לראות בזמני הפעולה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בניסן ה'תשע"ד 22:40, 7 באפריל 2014 (UTC)

== מה דעתך ==

[[שיחת קטגוריה:קבוצה תשמ"ד]]. (זה לא משנה לי הרבה, אני רוצה לגמור את הדיון ולהעביר אם יהיה צורך) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בניסן ה'תשע"ד, למניינם 14:11, 10 באפריל 2014 (UTC)
:שחזרתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בניסן ה'תשע"ד 20:27, 12 באפריל 2014 (UTC)

== חסימות ==

אולי כדאי לחסום את כתובת הip של מי שמעלה פה את הערכים באנגלית?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:17, 19 באפריל 2014 (UTC)
:אני חוסם אותם וזה חוסם אוטומטית גם את ה-IP שלהם. זה ספאמרים ובעז"ה זה יטופל על ידי המתכנת בצורה יסודית יותר. א גוט מועד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ד 20:18, 19 באפריל 2014 (UTC)

== מחיקת דפי ספאם ==

אם יש הרבה, עדיף לעשות דרך הבוט, כדי לא למלאות את דף השינויים. רק אם נוח. תודה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בניסן ה'תשע"ד, למניינם 07:56, 20 באפריל 2014 (UTC)
:רעיון, להבא. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ד 11:22, 20 באפריל 2014 (UTC)
::יש לך מושג מה קורה עם המתכנת? שיגמור רק עם המסנן הספאם ודי, זה ממש בלתי נסבל, וכמדומה שכל השכלולים שהכניסו לאחרונה אינם נחוצים כמו תיקון מסנן הספאם. --[[משתמש:שלום בוט|שלום בוט]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט|שיחה]] 07:00, 25 באפריל 2014 (UTC)
:::לצערי הוא נסחב... ביקשתי ממנו שיטפל בעניין הספאם ראשון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:02, 26 באפריל 2014 (UTC)
::::כנראה שהענין כבר טופל, לא? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ד, למניינם 16:27, 2 במאי 2014 (UTC)
:::::כן. שבוע טוב --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באייר ה'תשע"ד 19:49, 3 במאי 2014 (UTC)

== חיים נצחיים במלך המשיח ==

בדף [[חיים נצחיים במלך המשיח]] יש טעות בקישור והדף נעול.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:05, 22 באפריל 2014 (UTC)
:הורדתי את ההגנה שם, הדף פתוח כעת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ד 06:08, 23 באפריל 2014 (UTC)

==הרשאה==
אפשר לקבל הרשאה להעלאת קבצים? --[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 06:18, 23 באפריל 2014 (UTC)
:קיבלת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ד 06:28, 23 באפריל 2014 (UTC)
::אפשר לקבל הרשאה? ברוצני להעלות תמונות של חסידים לערכים.--[[משתמש:סעוון סעוונטי|סעוון סעוונטי]] - [[שיחת משתמש:סעוון סעוונטי|שיחה]] 13:21, 1 במאי 2014 (UTC)
::::קיבלת. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באייר ה'תשע"ד 14:57, 2 במאי 2014 (UTC)

== [[דוד קרץ]] ==

שוב היתה בו תמונה בעייתית. מחקתי את הדף בתוכנית לשחזר ולא הצלחתי. דוקא בעבר היתה לי איזה עצה (שנשכחה ממני), ולך היתה עצה טובה יותר שנרשמה אי שם באחד מארכיונים --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בניסן ה'תשע"ד, למניינם 15:40, 24 באפריל 2014 (UTC)
:אני מוחה בתוקף! הרי כעת אף אחד לא הולך לכתוב את הערך מחדש... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:40, 24 באפריל 2014 (UTC)
::שוחזר --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בניסן ה'תשע"ד, למניינם 21:52, 24 באפריל 2014 (UTC)

== הספאמער ==

ברוך השם שנגאלנו מצרותיו באופן כמעט מלא. הבעיה היא רק שהוא ממלא את השינויים אחרונים בשמות המשתמש שלו, וגם לזה מצאנו פתרון חלקי, בהסתרת תקציר העריכה. עכ"ז כדי לגאול אותך מביצוע פעולה זאת בתמידיות, אעיר כי ללא ספק ישנם אפשרויות לחסום אותו באופן כמעט מלא, מכיון שיש כשני תוים שרק הוא משתמש בהם, וניתן למנוע השתמשות בתוים אלו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 15:43, 19 במאי 2014 (UTC)
:רעיון, למרות שאיני יודע כיצד חוסמים משתמשים עם שמות מסוימים, אפשר לברר. באילו שני תווים הוא משתמש, לא זיהיתי? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשע"ד 18:24, 19 במאי 2014 (UTC)
::הנה לדוגמא אחד מהשמות זה '''Xp'''hvck, בשני התוים הראשונים הוא היחיד שמשתמש, ומעולם לא נרשם משתמש לחב"ד פדיה באחד משני תוים אלו. אבל רק בחלק הוא משתמש בתוים אלו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באייר ה'תשע"ד, למניינם 12:51, 21 במאי 2014 (UTC)
:::לא הבנתי, הרי כל פעם הוא משתמש בתווים אחרים, או שאתה מציע לחסום בכלל תווים לועזיים? וגם אם כן, מה ימנע ממנו להחליף לשמות עם תווים עבריים?--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשע"ד 09:54, 25 במאי 2014 (UTC)

== לאחרונה... ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%9D&curid=31630&diff=179578&oldid=179541 ראיתי שכתבת בתקציר העריכה שאצלנו לא כותבים 'לאחרונה'], אז אולי באמת כדאי לדאוג ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&limit=500&offset=0&redirs=1&profile=default&search=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 כל המופעים בקישור דלקמן]... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:45, 25 במאי 2014 (UTC)
:טופל, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באייר ה'תשע"ד 15:11, 28 במאי 2014 (UTC)
::ראיתי. חסיד אמת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:47, 28 במאי 2014 (UTC)

== פרידריך וישינסקי ==

בקשר למה שכתבת בתקציר העריכה, הרי שמלכתחילה לא כתבתי את זה כי חשבתי שאכן אי"ז מן הראוי, אך קיבלתי פניה ממישהו שאני מעריך שטען שמוכרחים ולכן כתבתי בצורה מעורפלת למרות שהפרטים ידועים לי היטב. עשה כהבנתך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:49, 28 במאי 2014 (UTC)
:כדאי לנהל על כך דיון בדף השיחה של הערך. אני לא מכיר את הסיפור. אבל לא מצליח להבין איזו תועלת תהיה לציבור מידיעה על מעשים שליליים של הנ"ל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באייר ה'תשע"ד 18:51, 28 במאי 2014 (UTC)

== אשמח לשמוע את הערותיו המחכימות ==

לגבי עיצוב מחדש של העמוד הראשי.

כרגע נמצא בדף הזה: [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי]]

שתי סגנונות:
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&oldid=180181 הסגנון הישן. הדומה לויקיפדיה]
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&oldid=180329 עיצוב חדש]

תראה בעניין מודעה ב[[חב"דפדיה:לוח מודעות#לקראת שיפור מראה העמוד הראשי]].

בברכה, • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 02:39, 29 במאי 2014 (UTC)
:הגבתי שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בסיוון ה'תשע"ד 15:17, 11 ביוני 2014 (UTC)

== שימוש במכשירים ניידים ==

תראה מה שכתבו ב[[חב"דפדיה:אולם הדיונים#שימוש במכשירים ניידים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בסיוון ה'תשע"ד 12:20, 1 ביוני 2014 (UTC)
:הגבתי שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בסיוון ה'תשע"ד 15:17, 11 ביוני 2014 (UTC)
== התמונות שהעלית ==

מה המשותף לכולם? ומדוע אני לא מצליח לראות אותם במחשב שלי? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:12, 11 ביוני 2014 (UTC)
:איני יודע מה מקור התקלה. המשותף לכולם הוא שקיבלתים במייל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בסיוון ה'תשע"ד 15:17, 11 ביוני 2014 (UTC)
::מסתבר שהתקלה הייתה שהם 'שקלו' יותר מידי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בסיוון ה'תשע"ד 18:42, 11 ביוני 2014 (UTC)

== עריכות בערך של יקותיאל פרקש ==

העריכות בוצעו אמנם על שמי אך לא על ידי ולכן לא עברתי עליהם בדף השינויים האחרונים. כעת תיקנתי ואקווה שזה בסדר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:42, 12 ביוני 2014 (UTC)

== ערך חדש ==
אתם מתכננים לפתוח ערך על הנשיא החדש רובי ריבלין הוא גם מקורב לחב"ד? {{שכח|יוספי}}
:מי זה אתם? אם תכתוב 'אנחנו' אז יש על מה לדבר... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בסיוון ה'תשע"ד 21:19, 14 ביוני 2014 (UTC)
אנחנו מתכננים לפתוח ערך על הנשיא החדש רובי ריבלין הוא גם יש לו קשר הדוק עם חב"ד?
יוספי י"ז בסיוון ה'תשע"ד 10:04, 14 ביוני 2014 (UTC)
::למיטב ידעתי, כרגע אין חומר רלוונטי. אי אפשר לכתוב ערך שמכיל רק שורה אחת על קשריו לחב"ד. אגב, כדי להוסיף חתימה בקלות לדברים שאתה כותב בדף שיחה, לחץ על הכפתור השני משמאל שמעל חלון העריכה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בסיוון ה'תשע"ד 12:11, 15 ביוני 2014 (UTC)
:::כמו בכל דבר אפשר הלתעקש ולמצוא אבל אני לא חושב שהמאמץ שווה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:10, 15 ביוני 2014 (UTC)
מדוע אתם חושבים שהמאמץ לא שווה להשיג חומר עליו אני יכול להשיג בלי בעיה?
--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 10:18, 16 ביוני 2014 (UTC)יוספי י"ח בסיוון ה'תשע"ד 1:18, 14 ביוני 2014 (UTC)
:קדימה. כתוב כאן [[שיחה:ראובן ריבלין]]. את החומר שיש לך על הקשר בין ריבלין לחב"ד, ואז הקהילה תצטרף לבניית ערך מלא. נקודת הדברים היא שעד שאין מידע 'אנציקלופדי' על הקשר עם חב"ד אין טעם להתחיל (כלומר לא רשימת חסידי חב"ד שהוא נפגש איתם, או מספר הפעמים שהוא הניח תפילין בדוכן). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בסיוון ה'תשע"ד 13:12, 16 ביוני 2014 (UTC)
::כתבתי בדף שיחה שלו על הקשר שלו עם חב"ד, ועוד פרטים על תולדות חייו אבל כמו שאמרתם אשמח שהקהילה תצטרף לבניית ערך מלא.י"ט בסיוון ה'תשע"ד 18:23, 16 ביוני 2014 (UTC)--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 15:20, 17 ביוני 2014 (UTC)
:::כתבת יפה. אך בכל המלל יש רק משפט אחד על הקשר עם חב"ד, "בקשר חם ולבבי עם שלוחי חב"ד. במהלך תפקידיו הציבוריים ביקר פעמים רבות בבתי-חב"ד בעולם ונחשף לפעילות העצומה".
:::וגם זה משהו מאוד כללי, 'קשר חם ולבבי' זה תיאור ספרותי, זה לא עובדות אנציקלופדיות. ונוכל לעשות כך ערכים אחת ושתיים על כל יהודי שני ברחבי העולם. אין פה תוכן של ממש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשע"ד 15:28, 17 ביוני 2014 (UTC)
::::אפילו על הייחוס המשפחתי החב"די שלו לא כתוב מילה, למרות שזה באמת לא משנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:31, 17 ביוני 2014 (UTC)
מה הדברים החשובים שצריך בשביל ערך?--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 15:45, 17 ביוני 2014 (UTC)
:::::קודם כל קשר משמעותי לחב"ד. אחרת אין טעם להשקיע בזה בחב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשע"ד 16:38, 17 ביוני 2014 (UTC)
::::::למשל [[משה שלמה עמאר#קשריו עם חב"ד]] או [[שמעון פרס#קשריו עם הרבי]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשע"ד 16:43, 17 ביוני 2014 (UTC)
ברור הקשר שלו עם חב"ד זה הדבר הראשון שהכנסתי לערך שלו שיניתי את מה שהערתם לי והוספתי גם על הייחוס המשפחתי החב"די שלו אך זכרו זה ערך חופשי וכל אחד מוזמן לבוא ולהוסיף זה לא ערך אישי.--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 17:01, 17 ביוני 2014 (UTC)
::::::ציינתי וגם אחרים שלא ידוע לנו על קשר משמעותי של ריבליין עם חב"ד. כתבת ש"להשיג חומר עליו אני יכול להשיג" אך עד כה לא ראיתי שום 'חומר'. סתם משפט וחצי. במצב כזה עדיף שלא יהיה אחר מאשר ערך דל וסתמי, שהנכנס אליו לא יחכים במידע בעל משמעות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשע"ד 17:38, 17 ביוני 2014 (UTC)
:::::::דווקא אם יאספו את כל ביטויי ההערכה שלו על הרבי ועל חסידות חב"ד ומפעל השליחות, ויציינו בפרטיות את שיתופי הפעולה שהיו לו עם שלמה מיידנצ'יק ושאר העסקנים החב"דיים שפעלו בזירה הפוליטית - אני בטוח שאפשר למצוא מספיק חומר שיצדיק העלאת ערך, אבל הצר לא שווה בנזק המלך, וההשקעה שצריך בשביל לאסוף את כל החומר הנ"ל לא מצדיקה את הזמן. אינדיקציה פשוטה: אם היה מספיק קל למצוא עליו חומר חב"די, השבועונים/האתרים החב"דיים היו חוגגים על זה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:37, 17 ביוני 2014 (UTC)
אני עדיין ממשיך לחפש עליו חומר לא התייאשתי הרחבתי את ה"קשריו עם חב"ד" וגם הוספתי ביטוי הערכה שלו על חב"ד לאט לאט אשיג עוד מידע וארחיב אותו בעזרת ה'.--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 09:46, 18 ביוני 2014 (UTC)
:זה יהיה מקסים, אם יוספי יצליח למצוא חומר מעניין עליו. אדרבה, לשם שינוי יהיה לנו חומר ראשוני, ולא חומר שרק העתקנו וסידרנו (מבלי לזלזל חלילה במלאכה חשובה זו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשע"ד 10:29, 18 ביוני 2014 (UTC)
::אני עוד מעט נעלב... הערך על בית העלמין בצפת נכתב מראשיתו ועד סופו בלי אף מילה מועתקת. כמו כן החומר בנוגע לערך על בית העלמין במונטיפיורי שמחכה לשנוזל שיחזור אלינו ומופיע בדף השיחה שם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 18 ביוני 2014 (UTC)
:::אני מיד מתנצל. האמת שאני זה שכל תרומותי מסתכמות בד"כ בהעתקה ושכתוב. וכידוע שכל הפוסל... וממילא אני מבהיר בזאת שדברי נאמרו רק על עצמי. וכעת ברשותכם, נפסיק עם הפטפטת ונחזור לעבודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשע"ד 11:46, 18 ביוני 2014 (UTC)
העליתי קובץ בשם קובץ:ראובן ריבלין עם שלוחי חב"ד.jpeg אני מנסה להעלות אותו לדף השיחה של ראובן ריבלין ולא מצליח מי פה יכול לעזור.--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 12:51, 18 ביוני 2014 (UTC)

למה הדף של ריבלין נמצא בתוך דף השיחה ולא בדף הערך?--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 15:46, 18 ביוני 2014 (UTC)
== דפים ללא תמונות ==

האם ידוע לך היכן אני יכול למצוא את רשימת הערכים בהם אין תמונות? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:22, 15 ביוני 2014 (UTC)
:אי אפשר. אגב שניכם: הבקשה במפעיל להסרת ההגנה היא בעצם לשיע שהטיל את ההגנה, ובקשה שם אינה מגיעה למיטב ידיעתי לעיני שיע, (שאאל"ט אינו מרבה לעיין בדף הנ"ל) . עיינו שם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בסיוון ה'תשע"ד, למניינם 14:51, 15 ביוני 2014 (UTC)
::אכן איני מרבה לעיין בדף הנ"ל אך כעת אעשה זאת. גם לי לא ידועה דרך לראות את כל הערכים ללא תמונות. אך כן ניתן לראות את כל הערכים בהם מופיעה התבנית 'תמונה חסרה' ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94 קישור הבא] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בסיוון ה'תשע"ד 14:58, 15 ביוני 2014 (UTC)
:::אז הנה לכם פרוייקט למתנדב התורן שחוזר מהישיבה לשבת חופשה: לעבור על כל הערכים אחד לאחד, ולציין בדף מיוחד באיזה ערכים שאמורה להיות תמונה (דהיינו - לא חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן, או ערכים בהשתלשלות העולמות...) אין תמונה חופשית, ותוך כדי לבזר את התמונות בין הפסקאות בשביל תצוגה נוחה יותר במחשבי כף יד כפי שנידון בעבר הלא רחוק. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:49, 15 ביוני 2014 (UTC)

אם אני רוצה למחוק קובץ שהעלתי מה אני צריך לעשות?--[[משתמש:יוספי|יוספי]] - [[שיחת משתמש:יוספי|שיחה]] 11:31, 18 ביוני 2014 (UTC)
:[[תבנית:למחיקה]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בסיוון ה'תשע"ד, למניינם 11:45, 18 ביוני 2014 (UTC)
::אתה לא יכול למחוק אלא לבקש ממפעילים באחת מן השניים: להוסיף התבנית הנ"ל בדף התמונה על ידי הוספת הקוד הבא <nowiki>{{תבנית:למחיקה}}</nowiki> או לחילופין לבקש ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת#מחיקה]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשע"ד 11:48, 18 ביוני 2014 (UTC)

==עמיר בניון==
פתחתי ערך חדש על הזמר עמיר בניון מישהו יכול לעבור על הערך בבקשה? {{שכח|יוספי}}
:כל הכבוד על הערך היפה. עברתי וסידרתי קצת, ככלל מומלץ לכתוב בקשה כגון זו באולם דיונים או לוח המודעות כך יותר משתמשים ישתתפו בעניין. וגם מקובל לחתום בסוף כל הודעה בדף שיחה כך <nowiki>~~~~</nowiki>. הקוד הזה יוצר חתימה באופן אוטמטי. שוב יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בתמוז ה'תשע"ד 12:15, 7 ביולי 2014 (UTC)

== תולדות חייו / קורות חיים ==

בטעות ממש ראיתי שהחלפת את כל ה'תולדות חייו' ל'קורות חיים'. מלבד זאת שלא ראיתי אף דיון בנוגע לכך, חבל שלא עשית ששאר המתמשים יוכלו לראות שהחלפת כדי שלא יטרחו לבזבז זמן 'לתקן' את הדבר. (אני מבין שעשית את זה כדי לא לחסום את השינויים האחרונים, אבל היה צריך ליידע את המתמשים). בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 01:28, 8 ביולי 2014 (UTC)
:ואם כבר בכך עסקינן, ראיתי שסך כל המופעים שהוחלפו לא עולה על שבע מאות ערכים. ייתכן שיש פחות מאלף ערכים העוסקים באישים שונים בתולדות החסידות? (פשוט שיש מספר לא מבוטל של ערכים בהם במקום 'תולדות חייו' מופיעה כותרת אחרת, אבל לא נראה לי שמספרם הכולל עולה על מאתיים, והדרא קושיא לדוכתא). האם יש דרך לבדוק כמה ערכי אישים יש במרחבי חב"דפדיה (דרך הקטגרויות זה בלתי אפשרי. ישנם רבים כפולים). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 01:31, 8 ביולי 2014 (UTC)
::שינויי בוט, נעשים בכוונה מחשבון בוט, הם אינם מוסתרים לגמרי, אלא כאופציה שניתן לשנות על ידי סימון התיבה המתאימה בדף שינויים אחרוניט. החלפתי את כל המופעים השונים (תולדות חיים/חייו, ביוגרפיה וכו') למופע אחיד. מתאים יותר היה לקיים דיון על זה, אבל אפשר גם כעת. פותח ב'אולם'. לגבי מספר ערכי אישים, יתכן מאוד שערכים רבים על אישים, הנם ללא פסקה 'תולדות חיים' וכדו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשע"ד 05:45, 8 ביולי 2014 (UTC)
:::יש דרך לדעת כמה ערכי אישים יש? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:01, 8 ביולי 2014 (UTC)
לא ידועה לי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשע"ד 21:10, 8 ביולי 2014 (UTC)

== לשיע בוט ==

לדעתי כותבים ווילשאנסקי ולא וילשנסקי--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 11:10, 17 ביולי 2014 (UTC)

== מה קרה ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&curid=4564&diff=185598&oldid=185589] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באב ה'תשע"ד, למניינם 17:00, 5 באוגוסט 2014 (UTC)
:בטעות ארכבתי חלק מהדיון שעדיין לא הסתיים. תודה על תשומת הלב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשע"ד 19:21, 5 באוגוסט 2014 (UTC)

== הערות שוליים ==

זה מענדל כתבתי על חכם יעקב דברשוילי, את הערך קראתי בספר חסידים ואנשי מעשה של רודרמן תוכל לבתוב את זה בהערות שוליים בתחתית הדף אני לא יודע איך לעשות את זה תודה יחי המלך המשיח--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 11:09, 25 באוגוסט 2014 (UTC)
:מענדוש שלום, יש"כ על התרומה לחב,דפדיה. ראשית אבקש לברר האם מדובר בהעתקה מילה במילה מהספר של רודרמן? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באב ה'תשע"ד 14:07, 25 באוגוסט 2014 (UTC)

== שינויים אחרונים ==

למה אין לי יותר את האפשרות לראות שינויים אחרונים ישנים יותר מ-500? --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 08:08, 26 באוגוסט 2014 (UTC)
:אלו ההגדרות של התוכנה ולא ידוע לי כיצד משנים אותם. אתה כן יכול לבחור להסתיר שינויים משניים, שינויים בדוקים וכו', וכך להגיע לשינויים מוקדמים יותר. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באב ה'תשע"ד 16:07, 26 באוגוסט 2014 (UTC)
::אגב, בדף תרומות המשתמש, שלך או של כל אחד אחר אתה יכול לראות את כל העריכות באמצעות הקישור בתחתית הדף "500 הקודמות". --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באב ה'תשע"ד 16:09, 26 באוגוסט 2014 (UTC)

== השבוע בימי חב"ד ==

שיע עמוד השער לא מעודכן אנחנו כבר חודש אלול- תשרי.. יחי--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 16:40, 21 בספטמבר 2014 (UTC)

שיחת משתמש:שיע.ק

2014-08-25T11:09:13Z

מענדוש: /* הערות שוליים */ פסקה חדשה

נתניה

2014-08-25T10:54:03Z

מענדוש: /* ישיבת תומכי תמימים */

[[קובץ:תהלוכה נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] המרכזית בעיר]]
העיר '''נתניה''' היא העיר השמינית באוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]], שוכנת במרכז הארץ לחוף הים התיכון. בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי כעשרים [[שליח|שלוחים]] חסידי חב"ד, ופועלים בה מוסדות חב"ד מגיל הגן ועד גילאי תיכון.

==חב"ד בעיר==
השליחות לנתניה החלה כחלק מהמתנה של [[ע"א מוסדות|'ע"א המוסדות']] עליהם עורר [[הרבי]] בקשר ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] השבעים ב[[התוועדות]] הגדולה של [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]. הוועד שהוקם לצורך כך, סימן את העיר [[נתניה]] כאחת מנקודות היעד, ולביצוע המשימה בחר ברב [[מנחם וולפא]], אז עדיין בחור לפני ה[[חתונה]], שחזר בחודש [[שבט]] [[תשל"ג]] מחצרות הרבי ב[[ניו יורק]].

נכון להיום ([[תשע"ג]]), מונה העיר כ-300 משפחות של [[אנ"ש]], וקיימים בה שמונה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, הפרוסים בשכונותיה המרכזיות של העיר ובהם כ-‏1200 מתפללים. בנוסף, רב העדה הבוכרית בעיר הוא הרב יהודה לויוב - חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76264 אברך חב"די הוכתר לרבה של יהדות בוכרה בנתניה] {{אינפו}}}}, וכמה [[בית כנסת|בתי כנסת]] של העדה הבוכרית, מסונפים ושייכים ל[[חסידי חב"ד]] מהעדה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:גני_חב"ד_נתניה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הגנים ב'קרית חינוך' חב"ד בעיר]]

=== מוסדות חינוך ===
בעיר פועלים מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, [[תלמוד תורה]] לבנים בניהול הרב יגאל פרחן, ובתי ספר על יסודי לבנות.

רשת פעילות אדירה ל[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר. צוות ה[[שלוחים]] בעיר מונה מעל לעשרים חסידי חב"ד, המפעילים [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ופעילות אינטנסיבית בשכונות השונות, ומרכז חסד, העוסק בפעילות נרחבת ומגוונת לציבור הרחב, במהלך כל השנה.

החל משנת [[תשס"ח]] חוותה הפעילות החב"דית בעיר צמיחה גדולה עם התרחבותם של בתי חב"ד והקמת סניפים נוספים. בשנת [[תשע"ד]] הצליחו השלוחים לשבור שיא של 15,000 משתתפים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], וקיבלו את התואר "התהלוכה הגדולה בישראל"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81880 15,000 משתתפים בתהלוכה הגדולה בישראל!] {{אינפו}} כ' אייר תשע"ד (20.05.2014)}}.

===ישיבת תומכי תמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נתניה]]}}
[[ישיבת תומכי תמימים]] בנתניה הוקמה בהמשך להוראת [[הרבי]] ב[[הושענא רבא]] בשנת [[תשנ"ב]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] בכל עיר ועיר. כאשר הודיעו לרבי על דבר פתיחת ה[[ישיבה]], הרבי נתן לכך הסכמה וברכה. בראש הישיבה עומד מאז הקמתה הרב משה אורנשטיין ונכון לשנת [[תשע"ד]] היא מונה כמאה ועשרים תלמידים.

===בתי חב"ד ברחבי העיר===
[[קובץ:השלוחים בנתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של מנהלי בתי חב"ד בנתניה]]
*'''דרום - קרית נורדאו''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב נח סוליש.
*'''עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
*'''צפון''' - מנהל: הרב צבי וילהלם והרב נחום גולדשמיד.
*'''מרכז''' -
*'''מזרח (קרית השרון)''' - מנהל: הרב יצחק טייכטל.
*'''רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
*'''דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב יעקב מאזוז.
*'''עיר ימים - רמת פולג''' - מנהל: הרב שניאור ברוד.
*'''מטה משיח''' - מנהל: הרב אלעזר פרץ. הארגון פועל ברחבי העיר ומארגן אירועים המוניים, כמוכן מפעיל ארגון חסד המספק מצרכים לנזקקים בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad-netanya.org/ אתר בית חב"ד נתניה]
*[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel&ezor=09&ssloc3=%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94 אלפון בתי חב"ד בנתניה]
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=נתניה ידיעות וחדשות אודות קהילת חב"ד בעיר] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

שיחת משתמש:מענדוש

2014-08-25T10:52:25Z

מענדוש: /* עמותת טירת הכרמל */

שיחת משתמש:מענדוש

2014-08-25T10:49:38Z

מענדוש: /* עמותת טירת הכרמל */

שיחת משתמש:מענדוש

2014-08-25T10:49:14Z

מענדוש: /* עמותת טירת הכרמל */

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2014-08-25T10:32:57Z

מענדוש:

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|250px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|משגיח ראשי=הרב יצחק גנדל
|משפיע ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' שימי אורנשטיין. בעבר: ר' אמנון פרידמן
|מספר תלמידים=110
|ספר פלפולים=מנחת התמימים
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותו של הרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שנתיים ב[[י"ג אלול]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] פסקו הנידודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית, אך בשונה ממקודם, כעת הזאל ממוקם בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, זאל מרווח למדי, וכן אין כיום את אותם ההגבלות שהובאו לעיל.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות כבר הושלם, ובקרוב תחל בניית הבניין השני של חדרי הפנימיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה הישיבה כמאה ועשר בחורים.

==מבצע תורה==
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעים לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

===ספר הערות - אב מלך===
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורת ר' לוי'ק בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב שלמה רוזנבלט, הרב לוי סגל, הרב ששון גבאי, הרב שמעיה הכט.
*[[ר"מ|רמי"ם]]: הרב נפתלי מינצברג, הרב אריה לייב כהן, הרב [[ישראל אלפנביין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

משתמש:מענדוש

2014-08-25T10:29:37Z

מענדוש:

יחי המלך המשיח! חבדפדי"ה מעניינת אותי מגיל קטן, ואני שמח לתרום לה כיום..--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 14:27, 1 במאי 2014 (UTC)
{{ משתמש - התגלות היום}} {{משתמש - כפר חב"די }}

משתמש:מענדוש

2014-08-25T10:29:19Z

מענדוש:

טירת כרמל

2014-08-11T09:38:09Z

מענדוש: /* בית חב"ד בעיר */

[[קובץ:טירת הכרמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר בטירת הכרמל]]
'''טירת כרמל''' היא עיר במחוז חיפה בישראל, הממוקמת במורדות המערביים של הר הכרמל בין שכונת דניה בחיפה לכפר גלים. רב העיר הוא הרב ברוך טולידנו.
==בית חב"ד בעיר==
הרב יחזקאל מרקוביץ, הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה עד כדי התגבשות של קבוצה קטנה של קהילת חב"ד במקום, ועורך פעילויות לאורך השנה כולה.
בתהלוכות ל"ג בעומר שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים
{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20822 תמונות מתהלוכת ל"ג בעומר משנת תשס"ו].}}

תחת השליח הראשי פועלים השלוחים הרב יוסף מרקוביץ והרב אלישע קצבי.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

טירת כרמל

2014-08-11T09:37:21Z

מענדוש: /* בית חב"ד בעיר */

[[קובץ:טירת הכרמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר בטירת הכרמל]]
'''טירת כרמל''' היא עיר במחוז חיפה בישראל, הממוקמת במורדות המערביים של הר הכרמל בין שכונת דניה בחיפה לכפר גלים. רב העיר הוא הרב ברוך טולידנו.
==בית חב"ד בעיר==
הרב יחזקאל מרקוביץ, הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה עד כדי התגבשות של קבוצה קטנה של קהילת חב"ד במקום, ועורך פעילויות לאורך השנה כולה.
בתהלוכות ל"ג בעומר שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים

תחת השליח הראשי פועלים השלוחים הרב יוסף מרקוביץ והרב אלישע קצבי.

{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20822 תמונות מתהלוכת ל"ג בעומר משנת תשס"ו].}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

טירת כרמל

2014-08-11T09:34:49Z

מענדוש:

[[קובץ:טירת הכרמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר בטירת הכרמל]]
'''טירת כרמל''' היא עיר במחוז חיפה בישראל, הממוקמת במורדות המערביים של הר הכרמל בין שכונת דניה בחיפה לכפר גלים. רב העיר הוא הרב ברוך טולידנו.
==בית חב"ד בעיר==
הרב יחזקאל מרקוביץ, הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות ל"ג בעומר שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20822 תמונות מתהלוכת ל"ג בעומר משנת תשס"ו].}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

דולב (יישוב)

2014-08-11T09:33:24Z

מענדוש: /* בית חב"ד */

[[קובץ:Dolev(2).jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה היישוב]]
[[קובץ:DOLEV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לאחר [[תהלוכת ל"ג בעומר]] שערך בית חב"ד ביישוב]]
'''דולב''' היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי [[ירושלים]].

== בית חב"ד ==
בבית חב"ד יש שיעורי חסידות לנשים ולגברים, תהלוכת ל"ג בעומר, התוועדויות, ובכל מוצ"ש התוועדות מלווה מלכה בבית השליח.

השלוחים במקום: הרב לייבמן, והת' יצחק ישראל אכטר
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

דולב (יישוב)

2014-08-11T09:33:12Z

מענדוש: /* בית חב"ד */

[[קובץ:Dolev(2).jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה היישוב]]
[[קובץ:DOLEV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לאחר [[תהלוכת ל"ג בעומר]] שערך בית חב"ד ביישוב]]
'''דולב''' היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי [[ירושלים]].

== בית חב"ד ==
בבית חב"ד יש שיעורי חסידות לנשים ולגברים, תהלוכת ל"ג בעומר, התוועדויות, ובכל מוצ"ש התוועדות מלווה מלכה בבית השליח.
השלוחים במקום: הרב לייבמן, והת' יצחק ישראל אכטר
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אלעזר דיסנר

2014-08-11T09:29:07Z

מענדוש:

החסיד רבי '''אלעזר דיסנאר''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]].

נסע ל[[ארץ ישראל]] אל הרה"ק רבי [[אברהם מקאליסק]], כשאדמו"ר הזקן כותב עבורו נכתב המלצה עבור [[אנ"ש]] בארץ ישראל לקרבו.

לאחר שלא רווה נחת מדברי ה[[חסידות]] של רבי אברהם מקאליסק, השתוקק לחזור אל אדמו"ר הזקן ל[[רוסיה]], ורבי אברהם ביקש ממנו שלא יסע. למרות זאת הוא נסע וחזר לרוסיה.
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן היה ממתנגדי [[אדמו"ר האמצעי]].

== מקורות ==

[[בית רבי]] עמ' עו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|דיסנר אלעזר]]

שיחת משתמש:מענדוש

2014-08-07T19:28:55Z

מענדוש: /* ר' אלעזר החיגר */

יעקב דברשוילי

2014-08-06T15:21:27Z

מענדוש:

חכם יעקב דוברשוילי נשלח על ידי הרבי הריי"צ לשמש כרבה של כותאיסי שבגרוזיה, בהוראת הרבי הריי"צ נעשה לסוחר, ומעשה שהיה שהוא ברח לנ.ק.ו.ד. כדי להתייעץ עם הרבי הריי"צ מה לעשות, אלא שכשהגיע ללניגרד הסתבר שהרבי הריי"צ נאסר ונשלח לקסטרמא, כעבור זמן מה נסע גם רבי יעקב לשם, וביום שישי ח' תמוז בבוקר נעמד מתחת לחלונו של הרבי הריי"צ ונועץ בריי"צ מה לעשות והוא הורה לו ליסוע למוסקבה ושם יפגוש שלשה חסידים שהם יעזרו לו להיות סוחר, וכך הווא, וכשחזר לכותאיסי נכנס לבנין הנ. ק. ו.ד., ולפליאתם השיב שהרי הם בעצמם שחררוהו ואמרו לו לחדול מפעילות דת, ולכן נהפך לסוחר, בהציגו את המסמכים המאשרים זאת, וכך ניצל.

בערוב ימיו עלה לירושלים ושימש כרבה של יהדות גרוזיה בארץ עד לפטירתו. ( יהדות הדממה)