חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:מענדול הכהן

2021-12-26T09:11:14Z

מענדול הכהן:

מענדול הכהן, נולד בשנת תרפפ"ו בגאליציא שבמרוקו.

למד בצעירותו בלוד, שם היה בשיעור ב' בשכנות ליוסף וואקס'- כ"ק האדמו"ר מקאטאסטראפא שליט"א, וישן בחדר עם הרב מ"מ וויס' שליט"א - מקים ומשפיע ראשי בתות"ל צפת גדולה החדשה. ולאחמ"כ למד בישיבה בכפר.

הנני מקווה אשר אוכל לתרום רבות.
יחי אדמו"ר מה"מ ל"ה.

שלום מרדכי הלל

2021-12-26T09:09:52Z

מענדול הכהן:

הרב '''שלום מרדכי הלל''' הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בסדר גירסא ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==

הרב שלום הלל נולד בשנת [[תשל"ד]] בעיר [[לוד]] לאביו הרב הלל ורעייתו.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ו[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], והיה תלמיד קרוב של ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]]. נסע לשנת ה[[קבוצה]] [[תשנ"ד]] לחצרות קדשנו.

לאחר חתונתו מונה לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים לוד, והיה משפיע בשיעור א', ב' וג'. בשנים האחרונו משמש כמשפיע לשיעור ב'.

כמו-כן משמש כ[[משגיח]] ראשי בסדר גירסא בישיבה.

הרב הלל נודע בסגנון התוועדויותיו העמוקות והתוכניות, בהם תובע מהתמימים להתחזק בעבודת ה', ולהתקשר לרבי. כמו-כן נודע בגאונותו העצומה ב[[תורת החסידות]]. ידועע בהסבריו החדים ובלשונו הרהוטה, [[התוועדות|בהתוועדויותיו]] המיוחדות ובביטוייו המיוחדים.

==משפחתו==

*אחיו, הרב משה הלל - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*אחיו, הרב שניאור זלמן הלל - מגיד שיעור בכיתה ח' בתלמוד תורה חב"ד בני מנחם ב[[בני ברק]].

{{מיון רגיל: הלל, שלום מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]

משתמש:מענדול הכהן

2021-12-23T20:01:02Z

מענדול הכהן:

מענדול הכהן, נולד בשנת תרפפ"ו בגאליציא שבמרוקו.

למד בצעירותו בלוד, שם היה בשיעור ב' בשכנות ליוסף וואקס'- כ"ק האדמו"ר מקאטאסטראפא שליט"א, וישן בחדר עם הרב מ"מ וויס שליט"א - מקים ומשפיע ראשי בתות"ל צפת גדולה החדשה. ולאחמ"כ למד בישיבה בכפר.

תומכי תמימים לוד

2021-12-23T18:04:23Z

מענדול הכהן: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה 327 [[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמאן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני משגיח ומשפיע.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"ב.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משגיח בש"א.

;שיעור א':
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לעיונא וגירסא.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא ואחראי סדר הכנה.
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.

;שיעור ב':
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - [[ר"מ]].
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - [[ר"מ]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.
*הרב צבי הלפרין - משפיע ב[[חסידות]] בוקר ומשגיח ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]].
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].
*הרב דוד בייטש - [[ר"מ]].
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] משפיע בחסידות בוקר.
;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
*ר' ציון אמיתי - מדריך.
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2021-12-23T18:03:26Z

מענדול הכהן: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה 327 [[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמאן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני משגיח ומשפיע.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"ב.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משגיח בש"א.

;שיעור א':
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לעיונא וגירסא.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא ואחראי סדר הכנה.
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.

;שיעור ב':
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - [[ר"מ]].
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - [[ר"מ]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].
*[[ [[שלום מרדכי הלל הרב שלום הלל]]]] - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.
*הרב צבי הלפרין - משפיע ב[[חסידות]] בוקר ומשגיח ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]].
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].
*הרב דוד בייטש - [[ר"מ]].
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] משפיע בחסידות בוקר.
;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
*ר' ציון אמיתי - מדריך.
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

משתמש:מענדול הכהן

2021-12-23T18:02:16Z

מענדול הכהן:

מענדול הכהן, נולד בשנת תרפפ"ו בגאליציא שבמרוקו.

למד בצעירותו בלוד, שם היה בשיעור ב' בשכנות ליוסף וואקס'- לכ"ק האדמו"ר מקטסטרופא שליט"א ולאחמ"כ בכפר.

שאר פרטיו חסויים.

משתמש:מענדול הכהן

2021-12-23T17:57:01Z

מענדול הכהן: יצירת דף עם התוכן " מענדול הכהן, נולד בשנת תרפפ"ו בגאליציא שבמרוקו. למד בצעירותו בלוד,"

מענדול הכהן, נולד בשנת תרפפ"ו בגאליציא שבמרוקו.

למד בצעירותו בלוד,

לבוש חסידי

2021-12-23T13:05:53Z

מענדול הכהן: /* כיפה */

{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]]

'''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].

במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.

==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.

הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.

כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.

כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}

מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.

הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}.

בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.

==כיפה==
כיפה''' ("יארמולקע" ב[[אידיש]]) היא לבוש אשר [[יהודים]] חובשים על ראשם כסימן על "[[יראת שמים]]".

טעמי המנהג
הסיבה הראשונה היא חובת כיסוי הראש כ'כבוד שמים'. דהיינו, כאשר אדם נכנס ל[[בית הכנסת]] או כאשר הוא מזכיר את שם ה' בברכה או כיו"ב{{הערה|[[מסכת סופרים]] יד, טו. הובא להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן צא, ג.}}{{הערה|וכסיפור שאירע בתקופת האמוראים, שהיה ילד שמכשף אמר להוריו שבנם יהיה רשע, הוריו הלכו לרב וספרו לו את מה שקרה, הרב אמר לילד שישים כיפה על הראש. ההורים שמו לו כיפה וכל פעם שהוריד אותה הוא היה משתולל וברגע ששם הוא התנהג כמו חסיד.}}.

הסיבה השנייה היא מצד [[יראת שמים]] - שכיסוי הראש מזכיר על הנמצא למעלה ממנו. עניין זה התחיל כ'מידת חסידות', אך לאחר מכן הוא התפשט, עד שנקבע שאסור ללכת בגילוי ראש ד' אמות{{הערה|אורח חיים סימן ב, ו}}.

הופעת המנהג במקורות
כיסוי הראש היה פריט לבוש נפוץ בעבר. ה[[כהנים]] היו מצוּוים לעבוד ב[[בית המקדש]] כשמגבעת לראשם. ככלל, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. כך למשל בעת הטלת גורלות בבית המקדש היה נהוג להסיר את מצנפתו של מי שמתחילים בו את מניין הגורל. בשלהי תקופת בית שני ובתקופת ה[[משנה]], היו הסוּדָר, הכובע או ה[[טלית]] פריטי לבוש מצוי והם מוזכרים כחלק משמונה עשר פריטי הלבוש ב[[ברייתא]] ב[[מסכת שבת]].

מקורות ראשונים המייחסים משמעות דתית לכיסוי הראש במהלך היומיום מובאים ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת שבת]]. תחילה מוזכר שעל [[דיין|דיינים]] לשבת בכיסוי הראש, וכן ישנה [[ברייתא]] האומרת שעל המבקר את החולה להתעטף (בראשו), כשבשניהם מבאר [[רש"י]] שהסיבה היא מפני מורא ה[[שכינה]]. המקור המפורסם יותר הוא לגבי ה[[אמורא]] [[רב נחמן בר יצחק]], שלפי המסופר שם (דף קנו ב), בילדותו ניבאו עליו ה"כלדאים" (חוזים בכוכבים) שיגדל כ[[גנב]], בעקבות זאת ציוותה עליו אמו שיכסה תדיר את ראשו ליראת שמים ושיבקש רחמים שלא יגדל כגנב. ואכן, מסופר כי כשאירע לו מקרה שנשמט סודרו מראשו הוא מיד התאווה לגנוב.

מקור נוסף מובא אף הוא באותה המסכת: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]]: תיתי לי דלא סגינא (תבוא לי טובה על שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.|שבת קיח, ב}} אמרה זו מופיעה במקום אחר בליווי הנימוק: {{ציטוטון|רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.|קידושין לא א}} אמרות אלו מובאות כמקור ל[[הלכה|פסיקתו]] של ר' [[יוסף קארו]]: {{ציטוטון|ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש|[[שולחן ערוך]], אורח חיים ב, ו}};

פסיקת ההלכה
מעיקר הדין חבישת כיפה היא ממידת חסידות, קובע אדמו"ר הזקן - לגבי חבישת כיפה בזמן חז"ל - וזה לשונו "ומדת חסידות שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש מפני החום בימים ההם".

אך לעומת זאת קובע [[אדמו"ר הזקן]] כי בימינו יהודי שמתהלך ללא כיפה לראשו עובר על האיסור של {{ציטוטון|1=בחוקותיהם לא תלכו}}, מכיוון שכיום דרך היהודים לחבוש כיפה לראשם ואילו הגויים הולכים בגילוי הראש. בנוסף קובע אדמו"ר הזקן שמכיוון שכיום המנהג הוא ללכת עם כיפה, נחשב המקום המכוסה בכיפה כחלק מהמקומות המכוסים שאסור לגלות אותם (גם אצל גברים) מפני [[צניעות]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדה"ז]] סימן ב (מהדורא תנינא) סעיף ו: ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה וגם הקטנים נכון לכסות ראשם, וכ"ש במדינות אלו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות א"כ ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו}}.

עם זאת, קובע אדמו"ר הזקן כי יש חילוק בין חבישת כיפה בזמן התפילה לחבישת כיפה במשך היום. משום ש"אם משים ידו על ראשו לכסותו די בכך להיכר" - כלומר שאינו הולך בחוקות הגוי "רק שלא יזכיר שם שמים"{{הערה|כמו שיתבאר בסימן צ"א - לשון אדה"ז שם}}.

גודל וצורת הכיפה
ישנה דעה של רבי [[שלמה קלוגר]] (ה"חכמת שלמה") שלפיה על הכיפה להיות בגודל שיכסה את רוב הראש{{הערה|וכך מנהג חב"ד}}; אך מרבית הפוסקים חלקו עליו וסברו שדי שחלק מהראש יכוסה, ומכל מקום רבים כתבו שצריך שהכיפה תראה מכל צדדי הראש, כך מכל צד שיסתכלו על האדם יראה שחובש כיפה.

חסידים מהדרים לחבוש לראשם כיפה גדולה{{הערה|המקור ההלכתי לכך התבאר בהרחבה בשו"ת מגדל צופים של הרב [[גדליהו אקסלרוד]].}}.

[[קובץ:כיפת הרבי.jpg|350px|ממוזער|שמאל|צילום כיפת [[הרבי]] [[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]]]

==לבושי חסידי פולין==
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.

גם [[הרבי הריי"צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.

לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.

==מגבעת==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.

בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.

===מגבעת קנייטש===
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.

יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.

הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.

===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.

מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.

==אבנט==
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.

הרבי הרש"ב הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל {{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים{{הערה|הערה 1=}} - כתב רבינו שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך.

==סירטוק==
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.

עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפף שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.

עד לנשיאותו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחותו שלך הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו הרב מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.

כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימות השבוע.

==שטריימל==
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]
[[קובץ:מכירות תשלט.png|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]

'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}.

דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.

מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.

מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.

===המנהג החב"די===

מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.

אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.

מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}

הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.

כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב"ד און ליין}} }}.

מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

לבוש חסידי

2021-12-23T13:05:18Z

מענדול הכהן: /* כיפה */

{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]]

'''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].

במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.

==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.

הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.

כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.

כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}

מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.

הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}.

בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.

==כיפה==
כיפה''' ("יארמולקע" ב[[אידיש]]) היא לבוש אשר [[יהודים]] חובשים על ראשם כסימן על "[[יראת שמים]]".

טעמי המנהג
הסיבה הראשונה היא חובת כיסוי הראש כ'כבוד שמים'. דהיינו, כאשר אדם נכנס ל[[בית הכנסת]] או כאשר הוא מזכיר את שם ה' בברכה או כיו"ב{{הערה|[[מסכת סופרים]] יד, טו. הובא להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן צא, ג.}}{{הערה|וכסיפור שאירע בתקופת האמוראים, שהיה ילד שמכשף אמר להוריו שבנם יהיה רשע, הוריו הלכו לרב וספרו לו את מה שקרה, הרב אמר לילד שישים כיפה על הראש. ההורים שמו לו כיפה וכל פעם שהוריד אותה הוא היה משתולל וברגע ששם הוא התנהג כמו חסיד.}}.

הסיבה השנייה היא מצד [[יראת שמים]] - שכיסוי הראש מזכיר על הנמצא למעלה ממנו. עניין זה התחיל כ'מידת חסידות', אך לאחר מכן הוא התפשט, עד שנקבע שאסור ללכת בגילוי ראש ד' אמות{{הערה|אורח חיים סימן ב, ו}}.

הופעת המנהג במקורות
כיסוי הראש היה פריט לבוש נפוץ בעבר. ה[[כהנים]] היו מצוּוים לעבוד ב[[בית המקדש]] כשמגבעת לראשם. ככלל, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. כך למשל בעת הטלת גורלות בבית המקדש היה נהוג להסיר את מצנפתו של מי שמתחילים בו את מניין הגורל. בשלהי תקופת בית שני ובתקופת ה[[משנה]], היו הסוּדָר, הכובע או ה[[טלית]] פריטי לבוש מצוי והם מוזכרים כחלק משמונה עשר פריטי הלבוש ב[[ברייתא]] ב[[מסכת שבת]].

מקורות ראשונים המייחסים משמעות דתית לכיסוי הראש במהלך היומיום מובאים ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת שבת]]. תחילה מוזכר שעל [[דיין|דיינים]] לשבת בכיסוי הראש, וכן ישנה [[ברייתא]] האומרת שעל המבקר את החולה להתעטף (בראשו), כשבשניהם מבאר [[רש"י]] שהסיבה היא מפני מורא ה[[שכינה]]. המקור המפורסם יותר הוא לגבי ה[[אמורא]] [[רב נחמן בר יצחק]], שלפי המסופר שם (דף קנו ב), בילדותו ניבאו עליו ה"כלדאים" (חוזים בכוכבים) שיגדל כ[[גנב]], בעקבות זאת ציוותה עליו אמו שיכסה תדיר את ראשו ליראת שמים ושיבקש רחמים שלא יגדל כגנב. ואכן, מסופר כי כשאירע לו מקרה שנשמט סודרו מראשו הוא מיד התאווה לגנוב.

מקור נוסף מובא אף הוא באותה המסכת: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]]: תיתי לי דלא סגינא (תבוא לי טובה על שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.|שבת קיח, ב}} אמרה זו מופיעה במקום אחר בליווי הנימוק: {{ציטוטון|רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.|קידושין לא א}} אמרות אלו מובאות כמקור ל[[הלכה|פסיקתו]] של ר' [[יוסף קארו]]: {{ציטוטון|ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש|[[שולחן ערוך]], אורח חיים ב, ו}};

פסיקת ההלכה
מעיקר הדין חבישת כיפה היא ממידת חסידות, קובע אדמו"ר הזקן - לגבי חבישת כיפה בזמן חז"ל - וזה לשונו "ומדת חסידות שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש מפני החום בימים ההם".

אך לעומת זאת קובע [[אדמו"ר הזקן]] כי בימינו יהודי שמתהלך ללא כיפה לראשו עובר על האיסור של {{ציטוטון|1=בחוקותיהם לא תלכו}}, מכיוון שכיום דרך היהודים לחבוש כיפה לראשם ואילו הגויים הולכים בגילוי הראש. בנוסף קובע אדמו"ר הזקן שמכיוון שכיום המנהג הוא ללכת עם כיפה, נחשב המקום המכוסה בכיפה כחלק מהמקומות המכוסים שאסור לגלות אותם (גם אצל גברים) מפני [[צניעות]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדה"ז]] סימן ב (מהדורא תנינא) סעיף ו: ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה וגם הקטנים נכון לכסות ראשם, וכ"ש במדינות אלו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות א"כ ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו}}.

עם זאת, קובע אדמו"ר הזקן כי יש חילוק בין חבישת כיפה בזמן התפילה לחבישת כיפה במשך היום. משום ש"אם משים ידו על ראשו לכסותו די בכך להיכר" - כלומר שאינו הולך בחוקות הגוי "רק שלא יזכיר שם שמים"{{הערה|כמו שיתבאר בסימן צ"א - לשון אדה"ז שם}}.

גודל וצורת הכיפה
ישנה דעה של רבי [[שלמה קלוגר]] (ה"חכמת שלמה") שלפיה על הכיפה להיות בגודל שיכסה את רוב הראש{{הערה|וכך מנהג חב"ד}}; אך מרבית הפוסקים חלקו עליו וסברו שדי שחלק מהראש יכוסה, ומכל מקום רבים כתבו שצריך שהכיפה תראה מכל צדדי הראש, כך מכל צד שיסתכלו על האדם יראה שחובש כיפה.

חסידים מהדרים לחבוש לראשם כיפה גדולה{{הערה|המקור ההלכתי לכך התבאר בהרחבה בשו"ת מגדל צופים של הרב [[גדליהו אקסלרוד]].}}.

כיתוב
{{ערך מורחב|1=כיפת יחי}}
[[קובץ:כיפת הרבי.jpg|350px|ממוזער|שמאל|צילום כיפת [[הרבי]] [[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]]]
בעקבות הוראת הרבי לפרסם את [[ביאת המשיח]] והעיסוק הגובר והולך בנושא [[משיח]], הדבר הביא בין היתר לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפות. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי"ם) החלו ילדים רבים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון '[[אנו רוצים משיח עכשיו]]' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) 'יחי המלך המשיח' וכדו'.

אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב יוסף יצחק ליברוב מנהל מכון לוי יצחק בכפר חב"ד. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]].}} החלו לחבוש כיפה עליה הכרזת הקודש - "[[יחי אדוננו]]". חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח, והיא גורמת להתענינות הציבור ולהעברת המסר.

בהמשך ציבורים שונים החלו לאמץ את הדרך - לרשום על הכיפה את המסר שלהם.

==לבושי חסידי פולין==
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.

גם [[הרבי הריי"צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.

לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.

==מגבעת==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.

בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.

===מגבעת קנייטש===
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.

יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.

הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.

===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.

מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.

==אבנט==
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.

הרבי הרש"ב הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל {{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים{{הערה|הערה 1=}} - כתב רבינו שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך.

==סירטוק==
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.

עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפף שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.

עד לנשיאותו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחותו שלך הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו הרב מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.

כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימות השבוע.

==שטריימל==
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]
[[קובץ:מכירות תשלט.png|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]

'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}.

דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.

מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.

מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.

===המנהג החב"די===

מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.

אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.

מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}

הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.

כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב"ד און ליין}} }}.

מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

לבוש חסידי

2021-12-23T13:03:13Z

מענדול הכהן:

{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]]

'''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].

במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.

==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.

הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.

כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.

כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}

מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.

הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}.

בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.

==כיפה==
כיפה''' ("יארמולקע" ב[[אידיש]]) היא לבוש אשר [[יהודים]] חובשים על ראשם כסימן על "[[יראת שמים]]".

טעמי המנהג
הסיבה הראשונה היא חובת כיסוי הראש כ'כבוד שמים'. דהיינו, כאשר אדם נכנס ל[[בית הכנסת]] או כאשר הוא מזכיר את שם ה' בברכה או כיו"ב{{הערה|[[מסכת סופרים]] יד, טו. הובא להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן צא, ג.}}{{הערה|וכסיפור שאירע בתקופת האמוראים, שהיה ילד שמכשף אמר להוריו שבנם יהיה רשע, הוריו הלכו לרב וספרו לו את מה שקרה, הרב אמר לילד שישים כיפה על הראש. ההורים שמו לו כיפה וכל פעם שהוריד אותה הוא היה משתולל וברגע ששם הוא התנהג כמו חסיד.}}.

הסיבה השנייה היא מצד [[יראת שמים]] - שכיסוי הראש מזכיר על הנמצא למעלה ממנו. עניין זה התחיל כ'מידת חסידות', אך לאחר מכן הוא התפשט, עד שנקבע שאסור ללכת בגילוי ראש ד' אמות{{הערה|אורח חיים סימן ב, ו}}.

הופעת המנהג במקורות
כיסוי הראש היה פריט לבוש נפוץ בעבר. ה[[כהנים]] היו מצוּוים לעבוד ב[[בית המקדש]] כשמגבעת לראשם. ככלל, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. כך למשל בעת הטלת גורלות בבית המקדש היה נהוג להסיר את מצנפתו של מי שמתחילים בו את מניין הגורל. בשלהי תקופת בית שני ובתקופת ה[[משנה]], היו הסוּדָר, הכובע או ה[[טלית]] פריטי לבוש מצוי והם מוזכרים כחלק משמונה עשר פריטי הלבוש ב[[ברייתא]] ב[[מסכת שבת]].

מקורות ראשונים המייחסים משמעות דתית לכיסוי הראש במהלך היומיום מובאים ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת שבת]]. תחילה מוזכר שעל [[דיין|דיינים]] לשבת בכיסוי הראש, וכן ישנה [[ברייתא]] האומרת שעל המבקר את החולה להתעטף (בראשו), כשבשניהם מבאר [[רש"י]] שהסיבה היא מפני מורא ה[[שכינה]]. המקור המפורסם יותר הוא לגבי ה[[אמורא]] [[רב נחמן בר יצחק]], שלפי המסופר שם (דף קנו ב), בילדותו ניבאו עליו ה"כלדאים" (חוזים בכוכבים) שיגדל כ[[גנב]], בעקבות זאת ציוותה עליו אמו שיכסה תדיר את ראשו ליראת שמים ושיבקש רחמים שלא יגדל כגנב. ואכן, מסופר כי כשאירע לו מקרה שנשמט סודרו מראשו הוא מיד התאווה לגנוב.

מקור נוסף מובא אף הוא באותה המסכת: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]]: תיתי לי דלא סגינא (תבוא לי טובה על שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.|שבת קיח, ב}} אמרה זו מופיעה במקום אחר בליווי הנימוק: {{ציטוטון|רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.|קידושין לא א}} אמרות אלו מובאות כמקור ל[[הלכה|פסיקתו]] של ר' [[יוסף קארו]]: {{ציטוטון|ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש|[[שולחן ערוך]], אורח חיים ב, ו}};

פסיקת ההלכה
מעיקר הדין חבישת כיפה היא ממידת חסידות, קובע אדמו"ר הזקן - לגבי חבישת כיפה בזמן חז"ל - וזה לשונו "ומדת חסידות שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש מפני החום בימים ההם".

אך לעומת זאת קובע [[אדמו"ר הזקן]] כי בימינו יהודי שמתהלך ללא כיפה לראשו עובר על האיסור של {{ציטוטון|1=בחוקותיהם לא תלכו}}, מכיוון שכיום דרך היהודים לחבוש כיפה לראשם ואילו הגויים הולכים בגילוי הראש. בנוסף קובע אדמו"ר הזקן שמכיוון שכיום המנהג הוא ללכת עם כיפה, נחשב המקום המכוסה בכיפה כחלק מהמקומות המכוסים שאסור לגלות אותם (גם אצל גברים) מפני [[צניעות]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדה"ז]] סימן ב (מהדורא תנינא) סעיף ו: ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה וגם הקטנים נכון לכסות ראשם, וכ"ש במדינות אלו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות א"כ ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו}}.

עם זאת, קובע אדמו"ר הזקן כי יש חילוק בין חבישת כיפה בזמן התפילה לחבישת כיפה במשך היום. משום ש"אם משים ידו על ראשו לכסותו די בכך להיכר" - כלומר שאינו הולך בחוקות הגוי "רק שלא יזכיר שם שמים"{{הערה|כמו שיתבאר בסימן צ"א - לשון אדה"ז שם}}.

גודל וצורת הכיפה
ישנה דעה של רבי [[שלמה קלוגר]] (ה"חכמת שלמה") שלפיה על הכיפה להיות בגודל שיכסה את רוב הראש{{הערה|וכך מנהג חב"ד}}; אך מרבית הפוסקים חלקו עליו וסברו שדי שחלק מהראש יכוסה, ומכל מקום רבים כתבו שצריך שהכיפה תראה מכל צדדי הראש, כך מכל צד שיסתכלו על האדם יראה שחובש כיפה.

חסידים מהדרים לחבוש לראשם כיפה גדולה{{הערה|המקור ההלכתי לכך התבאר בהרחבה בשו"ת מגדל צופים של הרב [[גדליהו אקסלרוד]].}}.

כיתוב
{{ערך מורחב|1=כיפת יחי}}
[[קובץ:כיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת יחי]]
בעקבות הוראת הרבי לפרסם את [[ביאת המשיח]] והעיסוק הגובר והולך בנושא [[משיח]], הדבר הביא בין היתר לפרסום בשורת הגאולה על ידי כיתוב על כיפות. החל מהקמת [[צבאות השם]] (בתחילת שנות הממי"ם) החלו ילדים רבים לחבוש לראשם כיפה בה כתובה סיסמת הארגון '[[אנו רוצים משיח עכשיו]]' ובהמשך ([[תשנ"ג]] והלאה) 'יחי המלך המשיח' וכדו'.

אט אט צבר הדבר תאוצה ומספר חסידי חב"ד{{הערה|אחד מהראשונים שחבש כיפה זו היה הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], וב[[ארץ הקודש]] הראשון שחבש לראשו כיפה זו היה הרב יוסף יצחק ליברוב מנהל מכון לוי יצחק בכפר חב"ד. התופעה החלה לצבור תאוצה על ידי מרת שפרינגר מ[[נהריה]] ומרת זלמנוב מ[[מגדל העמק]].}} החלו לחבוש כיפה עליה הכרזת הקודש - "[[יחי אדוננו]]". חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח, והיא גורמת להתענינות הציבור ולהעברת המסר.

בהמשך ציבורים שונים החלו לאמץ את הדרך - לרשום על הכיפה את המסר שלהם.

==לבושי חסידי פולין==
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.

גם [[הרבי הריי"צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.

לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.

==מגבעת==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.

בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.

===מגבעת קנייטש===
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.

יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.

הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.

===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.

מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.

==אבנט==
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.

הרבי הרש"ב הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל {{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים{{הערה|הערה 1=}} - כתב רבינו שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך.

==סירטוק==
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.

עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפף שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.

עד לנשיאותו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחותו שלך הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו הרב מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.

כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימות השבוע.

==שטריימל==
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]
[[קובץ:מכירות תשלט.png|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]

'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}.

דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.

מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.

מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.

===המנהג החב"די===

מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.

אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.

מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}

הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.

כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב"ד און ליין}} }}.

מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שיחה:שלום מרדכי הלל

2021-12-23T12:34:21Z

מענדול הכהן: יצירת דף עם התוכן "מהו הסיפור הידו--~~~~--~~~~ע על בערקע חן?"

מהו הסיפור הידו--[[משתמש:מענדול הכהן|מענדול הכהן]] - [[שיחת משתמש:מענדול הכהן|שיחה]], 12:34, י"ט בטבת, ה'תשפ"ב 12:34, 23 בדצמבר 2021 (UTC)--[[משתמש:מענדול הכהן|מענדול הכהן]] - [[שיחת משתמש:מענדול הכהן|שיחה]], 12:34, י"ט בטבת, ה'תשפ"ב 12:34, 23 בדצמבר 2021 (UTC)ע על בערקע חן?

שלום מרדכי הלל

2021-12-23T12:33:23Z

מענדול הכהן:

הרב '''שלום מרדכי הלל''' הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בסדר גירסא ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==

הרב שלום הלל נולד בשנת [[תשל"ד]] בעיר [[לוד]] לאביו הרב הלל ורעייתו.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ו[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], והיה תלמיד קרוב של ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]]. נסע לשנת ה[[קבוצה]] [[תשנ"ד]] לחצרות קדשנו.

לאחר חתונתו מונה לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים לוד, והיה משפיע בשיעור א', ב' וג'. בשנים האחרונו משמש כמשפיע לשיעור ב'.

כמו-כן משמש כ[[משגיח]] ראשי בסדר גירסא בישיבה.

הרב הלל נודע בסגנון התוועדויותיו העמוקות והתוכניות, בהם תובע מהתמימים להתחזק בעבודת ה', ולהתקשר לרבי. כמו-כן נודע בגאונותו העצומה ב[[תורת החסידות]]. ידועֶע בהסבריו החדים ובלשונו הרהוטה, [[התוועדות|בהתוועדויותיו]] המיוחדות ובביטוייו המיוחדים, כגון סיפורו הידועע על ר' [[בערקע חן]].

==משפחתו==

*אחיו, הרב משה הלל - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*אחיו, הרב שניאור זלמן הלל - מגיד שיעור בכיתה ח' בתלמוד תורה חב"ד בני מנחם ב[[בני ברק]].

{{מיון רגיל: הלל, שלום מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]

שיחה:שלום הלל

2021-12-23T12:22:45Z

מענדול הכהן: יצירת דף עם התוכן " מהו הסיפור הידוע על ר' בערקע חן? (--~~~~תלמידו של הנ"ל)"

מהו הסיפור הידוע על ר' בערקע חן?
(--[[משתמש:מענדול הכהן|מענדול הכהן]] - [[שיחת משתמש:מענדול הכהן|שיחה]], 12:22, י"ט בטבת, ה'תשפ"ב 12:22, 23 בדצמבר 2021 (UTC)תלמידו של הנ"ל)

תומכי תמימים לוד

2021-12-23T12:17:12Z

מענדול הכהן: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה 327 [[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמאן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני משגיח ומשפיע.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"ב.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משגיח בש"א.

;שיעור א':
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לעיונא וגירסא.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא ואחראי סדר הכנה.
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.

;שיעור ב':
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - [[ר"מ]].
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - [[ר"מ]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].
*[[ שלום הלל|הרב שלום הלל]] - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.
*הרב צבי הלפרין - משפיע ב[[חסידות]] בוקר ומשגיח ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]].
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].
*הרב דוד בייטש - [[ר"מ]].
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] משפיע בחסידות בוקר.
;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
*ר' ציון אמיתי - מדריך.
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2021-12-23T12:15:02Z

מענדול הכהן: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה 327 [[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני משגיח ומשפיע.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"ב.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משגיח בש"א.

;שיעור א':
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לעיונא וגירסא.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא ואחראי סדר הכנה.
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.

;שיעור ב':
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - [[ר"מ]].
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - [[ר"מ]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].
*[[ שלום הלל|הרב שלום הלל]] - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.
*הרב צבי הלפרין - משפיע ב[[חסידות]] בוקר ומשגיח ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]].
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].
*הרב דוד בייטש - [[ר"מ]].
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] משפיע בחסידות בוקר.
;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
*ר' ציון אמיתי - מדריך.
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2021-12-23T12:13:38Z

מענדול הכהן: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה 327 [[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני משגיח ומשפיע.
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"ב.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משגיח בש"א.

;שיעור א':
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לעיונא וגירסא.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא ואחראי סדר הכנה.
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.

;שיעור ב':
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - [[ר"מ]].
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - [[ר"מ]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].
*[[ שלום הלל|הרב שלום הלל]] - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.
*הרב צבי הלפרין - משפיע ב[[חסידות]] בוקר ומשגיח ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.
*הרב שלום דובער אדרי - [[משפיע]].
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].
*הרב דוד בייטש - [[ר"מ]].
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] משפיע בחסידות בוקר.
;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
*ר' ציון אמיתי - מדריך.
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

אורו של משיח (קעמפ)

2021-12-15T13:07:33Z

מענדול הכהן: /* רקע */

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:לוגו אורוPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

משנות ההקמה של הקעמפ קיבלו מידי שנה במתנה כל הילדים ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". חבישת הכיפה מבטאת את האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח ובחייו הנצחיים, והיא גורמת להתעניינות הציבור ולהעברת המסר. כך גם בשאר הקעמפים ומחנות הקיץ של חב"ד בארץ ובעולם כמו גן ישראל צפת, קעמפ חיילי המלך ועוד.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס כפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] במתכונת מיוחדת של לינה בשטח ועוד, גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ שבעה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (החל משנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים_להלחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת תשע"ט הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[סיוון]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ רגע לפני: הקעמפ הגדול בעולם בדריכות שיא] - גלריית תמונות מהימי כוננות לקעמפ תשע"ו {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

אורו של משיח (קעמפ)

2021-12-15T13:05:02Z

מענדול הכהן: /* רקע */

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:לוגו אורוPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

משנות ההקמה של הקעמפ קיבלו מידי שנה במתנה כל הילדים ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". כך גם בשאר הקעמפים ומחנות הקיץ של חב"ד בארץ ובעולם כמו גן ישראל צפת, קעמפ חיילי המלך ועוד.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס כפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] במתכונת מיוחדת של לינה בשטח ועוד, גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ שבעה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (החל משנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים_להלחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת תשע"ט הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[סיוון]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ רגע לפני: הקעמפ הגדול בעולם בדריכות שיא] - גלריית תמונות מהימי כוננות לקעמפ תשע"ו {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

בנימין וולף

2021-12-15T10:28:28Z

מענדול הכהן: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב בנימין וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין וולף]]
הרב '''בנימין (בני) וולף''' ([[י"ז אלול]] [[תשל"ו]] - [[א' אייר]] [[תש"פ]]), כיהן כ[[שליח]] הרבי ורב העיר הנובר, [[גרמניה]].

==תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תשל"ו]] לאביו הרב [[מנחם מענדל וולף]] בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]]; משם עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ו]] היה ב[[שנת הקבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר מכן [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ב[[מכון סמיכה]] ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]], שם שילב גם עיסוק ב[[שליחות]].

בניסן [[תש"ס]], נישא למרת שטערנא, ביתו של הרב [[משה גרינברג]], ולאחר חתונתם נסעו ל[[שליחות]] ב[[אודסה]] שב[[אוקראינה]], ובשנת [[תשס"ה]] עברו להנובר שב[[גרמניה]].

בתחילה, היו קשיים רבים בהנובר בעיקר מצד תושבי המקום, אולם כעבור שנים ספורות הצליח להתחבב על כולם, ונעשה הדמות הדומיננטית והמגשרת בין הקבוצות בעיר.

===פטירתו===
ב[[ניסן]] [[תש"פ]] התגלה כי נדבק ב[[ווירוס הקורונה]] ונלקח לאשפוז ב[[י"א בניסן]], מכל העולם התפללו לרפואתו ובליל [[שבת קודש]] פרשת [[תזריע מצורע]], [[א' אייר]], נפטר.

הלוויתו נערכה ביום ראשון בהשתתפותם של השלוחים בגרמניה וקהל [[חסידים]] ומקורבים מצומצם{{הערה|ואלפי צופים בשידור חי באפלקצית זום ויוטיוב}}, נטמן בעיר שליחותו.

לאור פטירתו החלה יוזמה בראשות הרב [[בערל לאזאר]] להוסיף בעניין ה[[אחדות ישראל|אחדות]] בין החסידים.

כעוזרים ותומכים לאשת הרב באו לשליחות בהנובר הרב [[אליהו ניימרק]] ורעייתו.
ב[[חודש חשון]] [[תשפ"א]] קנו מקום קבוע לבית חב"ד בהנובר וחתנו השליח הרב [[לוי יצחק גוטליב]] מונה לכהן כרב העיר הנובר.

==משפחתו==
*אשתו, גב' שטערנה שרה וולף
*בתו, חיה מושקא אשת ר' לוי יצחק גוטליב, מ[[שלוחי הרבי]] בהנובר, גרמניה.
*ילדיו,\\\\\ חסר

==קישורים חיצוניים==
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4729984 '''"מעולם לא ראיתי דבר כזה. הוא היה חבר של כל יהודי בעיר"'''] ב[[בית חב"ד (אתר)|אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}
* '''[https://chabad.info/blogs/595875/ "אם כולם היו כאלה…" • מי יתנך כאח לי]''', הרב שלום בער וולף, בטור פרידה מאחיו {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/meoravut/595112/ "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" • קריאה מלב דומע],''' אחיו הרב אלי וולף בטור דומע {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/bdh/594870/ בכאב ובדמעות: השליח הרב בנימין וולף ע"ה הובא למנוחות]''', תיעוד דומע מהלוויתו בשידור חי לעיני אלפים {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/bdh/594657/ טרגדיה בגרמניה: השליח הרב בנימין וולף ע"ה]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, בנימין}}
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

בנימין וולף

2021-12-15T10:28:03Z

מענדול הכהן: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב בנימין וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין וולף]]
הרב '''בנימין (בני) וולף''' ([[י"ז אלול]] [[תשל"ו]] - [[א' אייר]] [[תש"פ]]), כיהן כ[[שליח]] הרבי ורב העיר הנובר, [[גרמניה]].

==תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תשל"ו]] לאביו הרב [[מנחם מענדל וולף]] בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]]; משם עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ו]] היה ב[[שנת הקבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר מכן [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ב[[מכון סמיכה]] ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]], שם שילב גם עיסוק ב[[שליחות]].

בניסן [[תש"ס]], נישא למרת שטערנא, ביתו של הרב [[משה גרינברג]], ולאחר חתונתם נסעו ל[[שליחות]] ב[[אודסה]] שב[[אוקראינה]], ובשנת [[תשס"ה]] עברו להנובר שב[[גרמניה]].

בתחילה, היו קשיים רבים בהנובר בעיקר מצד תושבי המקום, אולם כעבור שנים ספורות הצליח להתחבב על כולם, ונעשה הדמות הדומיננטית והמגשרת בין הקבוצות בעיר.

===פטירתו===
ב[[ניסן]] [[תש"פ]] התגלה כי נדבק ב[[ווירוס הקורונה]] ונלקח לאשפוז ב[[י"א בניסן]], מכל העולם התפללו לרפואתו ובליל [[שבת קודש]] פרשת [[תזריע מצורע]], [[א' אייר]], נפטר.

הלוויתו נערכה ביום ראשון בהשתתפותם של השלוחים בגרמניה וקהל [[חסידים]] ומקורבים מצומצם{{הערה|ואלפי צופים בשידור חי באפלקצית זום ויוטיוב}}, נטמן בעיר שליחותו.

לאור פטירתו החלה יוזמה בראשות הרב [[בערל לאזאר]] להוסיף בעניין ה[[אחדות ישראל|אחדות]] בין החסידים.

כעוזרים ותומכים לאשת הרב באו לשליחות בהנובר הרב [[אליהו ניימרק]] ורעייתו.
ב[[חודש חשון]] [[תשפ"א]] קנו מקום קבוע לבית חב"ד בהנובר וחתנו השליח הרב [[לוי יצחק גוטליב]] מונה לכהן כרב העיר הנובר.

==משפחתו==
*אשתו, גב' שטערנה שרה וולף
*בתו, חיה מושקא אשת ר' לוי יצחק גוטליב, מ[[שלוחי הרבי]] בהנובר, גרמניה.
*ילדיו,

==קישורים חיצוניים==
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4729984 '''"מעולם לא ראיתי דבר כזה. הוא היה חבר של כל יהודי בעיר"'''] ב[[בית חב"ד (אתר)|אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}
* '''[https://chabad.info/blogs/595875/ "אם כולם היו כאלה…" • מי יתנך כאח לי]''', הרב שלום בער וולף, בטור פרידה מאחיו {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/meoravut/595112/ "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" • קריאה מלב דומע],''' אחיו הרב אלי וולף בטור דומע {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/bdh/594870/ בכאב ובדמעות: השליח הרב בנימין וולף ע"ה הובא למנוחות]''', תיעוד דומע מהלוויתו בשידור חי לעיני אלפים {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/bdh/594657/ טרגדיה בגרמניה: השליח הרב בנימין וולף ע"ה]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, בנימין}}
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

אורו של משיח (קעמפ)

2021-12-15T10:19:51Z

מענדול הכהן: /* רקע */

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:לוגו אורוPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

משנות ההקמה של הקעמפ קיבלו מידי שנה במתנה כל הילדים ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ והכיתוב יחי אדוננו. כך גם בשאר הקעמפים ומחנות הקיץ של חב"ד בארץ ובעולם כמו גן ישראל צפת, קעמפ חיילי המלך ועוד.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס כפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] במתכונת מיוחדת של לינה בשטח ועוד, גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ שבעה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (החל משנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים_להלחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת תשע"ט הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[סיוון]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ רגע לפני: הקעמפ הגדול בעולם בדריכות שיא] - גלריית תמונות מהימי כוננות לקעמפ תשע"ו {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

אורו של משיח (קעמפ)

2021-12-15T10:18:44Z

מענדול הכהן: /* רקע */

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:לוגו אורוPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

כל שנה, החיילים ומפקדיהם מקבלים
אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס כפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] במתכונת מיוחדת של לינה בשטח ועוד, גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ שבעה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (החל משנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים_להלחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת תשע"ט הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[סיוון]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ רגע לפני: הקעמפ הגדול בעולם בדריכות שיא] - גלריית תמונות מהימי כוננות לקעמפ תשע"ו {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]