https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T13:28:28Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&diff=810277משה מפוזנא2025-11-18T16:08:11Z<p>מעלת התורה: /* פעולתו בותיקן */ הגהה</p>
<hr />
<div>רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.<br />
<br />
זכה להשתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו - [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}, והוא בן 91.<br />
<br />
לרבי משה היו בנים ובנות, מבניו שנזכרו בשם הם:<br />
<br />
[[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן פוזנר]], סב אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
[[מרת פרידא (בת ר' משה מפוזנא)|מרת פרידא]], אשת ר' קדיש, שהכניסו את ר' ברוך ואת אחותו דבורה לאה אחרי מות הוריהם.<br />
<br />
ר' יהודה ור' מרדכי, שנדדו לארשא שבפלך מאהליוו.<br />
<br />
כמו כן יש עוד בן שמוזכר בספר הזכרונות בלי שם שנדד למינסק יחד עם אביו רבי משה.<ref>ספר הזכרונות פרק י'.</ref><br />
<br />
== ראש הקהל ==<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.<br />
<br />
בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.<br />
<br />
==פעולתו בותיקן==<br />
<br />
לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לבכירי הכמורה שדרשו לערוך איתו ויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית.<br><br />
<br />
=== הוויכוח הראשון ===<br />
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים, וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}.<br><br />
<br />
=== הוויכוח השני ===<br />
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה.<br><br />
<br />
== קירוב לבבות ==<br />
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות, החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}.<br><br />
<br />
== הלוחמה בנצרות ==<br />
לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות.<br><br />
<br />
לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים.<br><br />
<br />
== ייחוסו ==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.<br />
<br />
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.<br />
<br />
== משה חלפן ==<br />
היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}<br />
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br />
<br />
{{סדר הדורות מהמהר"ל עד אדמו"ר הזקן}}<br />
{{עץ משפחת פבזנר}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]</div>מעלת התורהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%98&diff=563915בחירות תשמ"ט2022-09-05T20:40:19Z<p>מעלת התורה: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]<br />
'''בחירות תשמ"ט''' הוא כינוייו של מסע [[הבחירות לכנסת]] השלוש עשרה שנערכו ב[[כ"א בחשוון]] [[תשמ"ט]] (1 בנובמבר 1988 למניינם). היו אלו הבחירות היחידות בהן נקט [[הרבי]] בשמה של [[מפלגה]] שיש להצביע עבורה, [[אגודת ישראל]], ואף הורה לפעול שכמה שיותר יצביעו בעדה - לאחר שה[[התנגדות לתורת החסידות|ליטאים]] פרשו ממנה והקימו את מפלגת דגל התורה, והיה חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה.<br />
<br />
==מערכת הבחירות==<br />
בשנת [[תשמ"ח]] החליט ראש ישיבת פוניבז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]] ועוד}} כמו פירסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע{{הערה|שהיה העיתון שייצג את אגודת ישראל והיה ביטאונה הרשמי, ובאותם ימים העיתון היחיד לשומרי התורה והמצוות בארץ.}}, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש ישיבת פוניבז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להורות לקראת בחירות של שנת [[תשד"מ]] להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, ולפתוח בשנת [[תשמ"ה]] עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]].<br />
[[קובץ:חב''ד לקחה עמדה בבחירות.png|ממוזער|הגהת הרבי על דבריו ב[[יחידות]] לועד [[אגודת חסידי חב"ד]] שהתקיימה כשבועיים לפני הבחירות ובה התבטא שבניגוד לבעבר לקחה כעת חב"ד עמדה בענין הבחירות בארץ הקודש מצד ריבוי טעמים]]<br />
<br />
צעד זה היווה סכנה לייצוג היהודים שומרי התורה והמצוות בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה היה כארבעה מנדטים, ובבחירות הקודמות לאלו שעתידות היו להערך בתשמ"ט קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה ראש ישיבת פוניבז' לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שאם אכן תפוצל המפלגה - ייתכן שחלק מאלו שהצביעו בהתחלה לאגודת ישראל לא יצביעו לאף אחת מהמפלגות הללו, ולמעשה שתיהן יישארו מחוץ לכנסת, ולא יהי מי שייצג את ציבור שומרי התורה ודרישותיו, בפרט שבאותם ימים נידונו נושאים מרכזיים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].<br />
<br />
בעקבות חשש זה, ומצד ריבוי טעמים{{הערה|כ[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=915 דברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות]}}, לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי ב[[חול המועד]] [[סוכות]] תשמ"ט באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'{{הערה|1="כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[אפרים וולף]] (ששהה אז ב[[770]]) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad-il.org/hit/hit095.htm#4 גליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"]}}.<br />
<br />
בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד במסגרת [[צא"ח]], שבראשו עמדו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]], שיצא בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים ב[[טלוויזיה]]. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל הלפרט עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]<br />
<br />
בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים{{הערה|כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי}}, בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.<br />
<br />
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "[[מפלגת יהדות התורה]]". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בחירות]]<br />
*[[בחירות לכנסת]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] תקציר פעילות חסידות חב"ד בפרשיית הבחירות {{חב"ד און ליין}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42579 20 שנה לניצחון החסידים בתשמ"ט ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73492 כשחב"ד הרימה קמפיין למען 'יהדות התורה' ● צפו בוידאו] ■ [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18685 "חב"ד אף פעם לא שוכחים אותנו"] חלק מתשדירי הבחירות של שנת תשמ"ט {{חב"ד און ליין}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)] {{כתב קטן|אינו פעיל}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי [[גור]] מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)] {{כתב קטן|אינו פעיל}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידות גור]]<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>מעלת התורהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=434874אברהם בן דוד מפושקירה2020-11-29T13:44:40Z<p>מעלת התורה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"ע - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של רבי [[יצחק סגי נהור]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת ד'תת"ע בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים".<br />
הקים ישיבה בפושקייר, שם שהה רוב ימיו. נתן מכספו לבחורים שלא היה כסף לשלם על החזקתם בישיבה.<br />
נחשב לבכיר חכמי פרובנס, וכינויו בפיהם היה 'הארי שבחבורה'.<br />
נפטר בכ"ו כסליו ערב שבת חנוכה ד'תתקנ"ט.<br />
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערה|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{מקור}}.<br />
<br />
== דרגתו ==<br />
רבי [[חיים ויטאל]], מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילויה{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור ה[[נבואה]] בישראל{{הערה|1=אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).}}. [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה [[הראב"ד]], שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, כנ"ל{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור.<br />
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{מקור}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}. <br />
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו.<br />
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות".<br />
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף.<br />
*השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.<br />
*'''בעלי הנפש''' - חיבור על הלכות [[נידה]].<br />
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.<br />
*'''פירוש על תורת כהנים'''.<br />
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה{{הערה|אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.}}.<br />
*'''פירוש ל[[ספר יצירה]]''' מיוחס אליו.<br />
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.<br />
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.<br />
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.<br />
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], מוסד הרב קוק תשכ"ד.<br />
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.<br />
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}}<br />
*פירוש הראב"ד על הש"ס [http://hebrewbooks.org/14814 מסכת בבא קמא] {{הב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:ראשונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]</div>מעלת התורהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=434872אברהם בן דוד מפושקירה2020-11-29T13:41:51Z<p>מעלת התורה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"ע - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של רבי [[יצחק סגי נהור]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת ד'תת"ע בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים".<br />
הקים ישיבה בפושקייר, שם שהה רוב ימיו. נתן מכספו לבחורים שלא היה כסף לשלם על החזקתם בישיבה.<br />
נחשב לבכיר חכמי פרובנס, וכינויו בפיהם היה 'הארי שבחבורה'.<br />
<br />
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערה|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{מקור}}.<br />
<br />
== דרגתו ==<br />
רבי [[חיים ויטאל]], מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילויה{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור ה[[נבואה]] בישראל{{הערה|1=אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).}}. [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה [[הראב"ד]], שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, כנ"ל{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור.<br />
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{מקור}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}. <br />
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו.<br />
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות".<br />
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף.<br />
*השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.<br />
*'''בעלי הנפש''' - חיבור על הלכות [[נידה]].<br />
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.<br />
*'''פירוש על תורת כהנים'''.<br />
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה{{הערה|אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.}}.<br />
*'''פירוש ל[[ספר יצירה]]''' מיוחס אליו.<br />
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.<br />
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.<br />
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.<br />
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], מוסד הרב קוק תשכ"ד.<br />
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.<br />
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}}<br />
*פירוש הראב"ד על הש"ס [http://hebrewbooks.org/14814 מסכת בבא קמא] {{הב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:ראשונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]</div>מעלת התורהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=434870אברהם בן דוד מפושקירה2020-11-29T13:39:40Z<p>מעלת התורה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"ע - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של רבי [[יצחק סגי נהור]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת ד'תת"ע בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים".<br />
<br />
נחשב לבכיר חכמי פרובנס, וכינויו בפיהם היה 'הארי שבחבורה'.<br />
<br />
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערה|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{מקור}}.<br />
<br />
== דרגתו ==<br />
רבי [[חיים ויטאל]], מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילויה{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור ה[[נבואה]] בישראל{{הערה|1=אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).}}. [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה [[הראב"ד]], שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, כנ"ל{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור.<br />
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{מקור}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}. <br />
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו.<br />
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות".<br />
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף.<br />
*השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.<br />
*'''בעלי הנפש''' - חיבור על הלכות [[נידה]].<br />
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.<br />
*'''פירוש על תורת כהנים'''.<br />
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה{{הערה|אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.}}.<br />
*'''פירוש ל[[ספר יצירה]]''' מיוחס אליו.<br />
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.<br />
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.<br />
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.<br />
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], מוסד הרב קוק תשכ"ד.<br />
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.<br />
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}}<br />
*פירוש הראב"ד על הש"ס [http://hebrewbooks.org/14814 מסכת בבא קמא] {{הב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:ראשונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]</div>מעלת התורהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=434869אברהם בן דוד מפושקירה2020-11-29T13:38:59Z<p>מעלת התורה: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"ע - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של רבי [[יצחק סגי נהור]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת ד'תת"פ בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים".<br />
<br />
נחשב לבכיר חכמי פרובנס, וכינויו בפיהם היה 'הארי שבחבורה'.<br />
<br />
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערה|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{מקור}}.<br />
<br />
== דרגתו ==<br />
רבי [[חיים ויטאל]], מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילויה{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור ה[[נבואה]] בישראל{{הערה|1=אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).}}. [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה [[הראב"ד]], שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, כנ"ל{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור.<br />
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{מקור}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}. <br />
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו.<br />
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות".<br />
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף.<br />
*השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.<br />
*'''בעלי הנפש''' - חיבור על הלכות [[נידה]].<br />
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.<br />
*'''פירוש על תורת כהנים'''.<br />
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה{{הערה|אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.}}.<br />
*'''פירוש ל[[ספר יצירה]]''' מיוחס אליו.<br />
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.<br />
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.<br />
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.<br />
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], מוסד הרב קוק תשכ"ד.<br />
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.<br />
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}}<br />
*פירוש הראב"ד על הש"ס [http://hebrewbooks.org/14814 מסכת בבא קמא] {{הב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:ראשונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]</div>מעלת התורהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=376765משתמש:מעלת התורה2020-08-08T20:45:29Z<p>מעלת התורה: יצירת דף עם התוכן "שלום. אני מעלת התורה."</p>
<hr />
<div>שלום. אני מעלת התורה.</div>מעלת התורהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=376763עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2020-08-08T20:43:39Z<p>מעלת התורה: /* ישיבה הראשונה בברית המועצות */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות לביאורו על ה[[תלמוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|עובר לפני הרבי]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]].<br />
<br />
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פוזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).<br />
<br />
אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.<br />
<br />
המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,<br />
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],<br />
<br />
כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
בערב שבת עקב, י"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה.<br />
הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. בנו הודה למתפללים: "אבא יחזיר לכם בתפילות מהשמיים"<br />
רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת: <br />
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]<br />
:"אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..<br />
<br />
:"אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ''ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..<br />
<br />
:אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..<br />
<br />
:אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. <br />
:יהי זכרו ברוך."<br />
<br />
==עם הרבי==<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]<br />
<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].<br />
<br />
במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"<br />
<br />
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]<br />
<br />
סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו.<br />
<br />
הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.<br />
<br />
בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.<br />
===שיעור חסידות היסטורי===<br />
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן. <br />
<br />
לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".<br />
<br />
במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.<br />
<br />
===ישיבה הראשונה בברית המועצות===<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט.<br />
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]<br />
הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].<br />
<br />
הקמת הישיבה היית הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.<br />
<br />
לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי ממשלה הסוביית ודיפולמטית,<br />
<br />
את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר הקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב, <br />
<br />
הישיבה הוקמו בדרום מוסקווה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים, <br />
<br />
הסובייטים דאגו למקות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, הם גם נתנו מלגה לתלמידים.<br />
<br />
הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.<br />
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]<br />
<br />
===ביאור על הגמרא===<br />
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:<br />
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.<br />
<br />
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב: <br />
<br />
אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.<br />
<br />
===הוויכוח על החיבור===<br />
הפרוייקט של הביאור על הגמרא שהקל על לימוד התורה גרם נחת רוח גדול לרבי, שחיזק ועודד אותו. ותבע ממנו בכל הזדמנות להמשיך בלי הפוגה, וכן לתרגמו לשפות שונות.<br />
<br />
אך רבנים שונים בעיקר מהזרם החרדי־הליטאי, יצאו נגדו בתוקף, הדבר הגיע בעיקר מפני היותו חב"דניק, וגם מפני שלדעתם לימוד הגמרא שייכת רק לתלמידי חכמים בני הישיבות ולא לכלל העם.<br />
<br />
טענות רבות העלו: יש בה אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.<br />
<br />
התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.<br />
<br />
אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הלטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרוייקט של הרב עדין.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.<br />
<br />
סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה הת הרב [[חיים הלל אזימוב]]<br />
<br />
*בתו,<br />
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>מעלת התורה