חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יעקב אריה שמולביץ

2025-11-16T01:25:39Z

מנחם-: /* משפחתו */

[[קובץ:יעקב שמולביץ 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שמולביץ]]
הרב '''יעקב אריה שמולביץ''' ([[כ"ג טבת]] [[תשכ"ד]]-[[ח' שבט]] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בית שאן]] ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כלל חסידי חב"ד, השתתף בכתיבת [[שבועון בית משיח]], ועסק בפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי.
[[קובץ:הרב יעקב שמולאביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ נואם במוצאי [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|שבת שכולה משיח]]]]
==תולדות חיים==
[[קובץ:שמולביץ בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ בצעירותו]]
נולד בבלגיה ב[[כ"ג טבת]] [[תשכ"ד]] לאביו הרב [[קלמן שמולביץ]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' (יעקב) אריה חיים שמולביץ.

בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת 'איתרי' בשכונת 'תלפיות' בירושלים. בישיבה התוודע ל[[תורת החסידות|תורת חסידות]] [[חב"ד]] באמצעות ה[[התוועדות|התוועדויות]] ושיעורי ה[[תניא]] שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24475 "כך למדנו תניא במחתרת"] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב"ד.}}. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ובתוכם הליכה ל[[מקווה]] מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא.

בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך התלבט קשות, ושאל את [[הרבי]] כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: {{ציטוטון|ההכרח ללמוד ה[[חסידות]] בזמננו הרי מובא באריכות ב[[קונטרס עץ החיים]] ובכ"מ [{{=}}ובכמה מקומות]}}. המילה האחרונה "ובכ"מ" עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא "ובכל מקום", שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים.

בשנת [[תש"מ]] למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר מכן בשנת [[תשד"מ]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה ליד ימינו של [[מזכירות הרבי|מזכיר הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] והתמנה לחבר ב[[ועד המסדר]].

ב[[תשרי]] [[תשמ"ה]] הלחין יחד עם הרב [[בנימין קרניאל]] ניגון על המילים "השנה תהא שנת מלך המשיח", הניגון נוגן לפני הרבי בעת ה[[הקפות]] וב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] וזכה לעידודיו של הרבי{{הערה|מכתב הרב שמולביץ, הודפס בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' בהוצאת ארגון [[את"ה העולמי]], '''ויעקב הלך לדרכו''', קובץ ג' תשרי בליובאוויטש תשפ"ה [https://drive.google.com/file/d/1hd62yAhuolg12xnBfK4VTVgpyUY29lXQ/view '''כולם שרים בהתלהבות השנה תהא שנת מלך המשיח'''] עמ' 81.}}.

במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו הרב [[אליעזר שמולביץ|אליעזר]], כיום שליח ב[[אור עקיבא]].

===שליחותו בבית שאן===
את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תשד"מ]] (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי{{הערה|{{ציטוטון|ובחנוני נא בזאת, כל מי "שימסור" את עצמו, מתוך מסירה ונתינה, לעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות על ידי (השתתפות ב)הקמת בתי חב"ד - יווכח ויראה בעצמו בפועל ממש, בהתכוונו על מידת ההצלחה עליה דיבר רגע קודם, בכל מקום שיקימו בו "בית חב"ד", מובטחת הצלחה רבה ומופלגה בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה}}.}} החליט לקבל על עצמו לצאת ל[[שליחות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח'}}. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ"ש ב[[צפת]].

מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד ב[[כולל]]. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את "בית שאן" והוסיף: {{ציטוטון|אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות}}. לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב.

בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי ב[[עפולה]] הרב [[שלמה סגל|שלמה יהודה סגל]] ואחיו הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו.

במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם.

במשך השנים [[תשס"ז]] - [[תשע"א]] כתב הרב שמולביץ מדור קבוע, ב[[שבועון בית משיח]], בשם "סיפורים מבית חב"ד" - בהם כתב סיפורים של [[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|הסיפורים נערכו מחדש ויצאו לאור בשני כרכים, הראשון כ'תשורה' מחגיגת [[בר מצווה]] של בנו, והשני בנישואי ביתו בשנת תשע"ג.}}.

בשנת [[תשס"ט]] כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[חמרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=41786 ראש הישיבה בחמרה] {{אינפו}}.}}.

בשנת תשנ"ה חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו"{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view עמוד 32.]}}.

===פטירתו===
ב[[תשע"א]] חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח'}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64030 מסיבת ההודיה של הרב שמולביץ] {{תמונה}}}}. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר [[ח' בשבט]] [[תשע"ד]] השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79736 ברוך דיין האמת: השליח הרב יעקב אריה שמולביץ] {{אינפו}}}}.

בימים בהם נלחם במחלה הוכרז על הקמת [[מקווה חב"ד]] בבית שאן לרפואתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73811 בית שאן: מקווה חב"די לזכות השליח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

עם פטירתו פירסמה עיריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=עיריית בין שאן, עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב"ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ.{{ש}}כולנו בוכים על [[הסתלקות]]ו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בית שאן מבכה את מותו של חבר יקר, שהפך לסמל ודוגמה באהבת הזולת ו[[אהבת ישראל]] ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים.}}

במקביל, המועצה הדתית בבית שאן הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת {{ציטוטון|אבד צדיק מן הארץ}}. ההערכה אליו חצתה עדות ומגזרים, ותושבי העיר התגייסו לעזרת המשפחה, ובראשם רב העיר הרב יוסף יצחק לסרי, שיצא בקול קורא מיוחד בו העלה על הכתב את התרשמותו העמוקה ממסירות נפשו של השליח שהמשיך לעסוק בפעולותיו גם ברגעים הקשים ביותר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69124 מכתבו המלא של רב העיר בית שאן] {{שטורעם}}}}.

עם סיום השבעה, התקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_80460.html דיווח באתר col]}}.

=== הנצחה ===
[[קובץ:מקווה בית שאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט ההנצחה על גבי קיר ה[[מקווה]]]]

ב[[ז' באדר א']] נחנך [[מקווה חב"ד]] בעיר, לעילוי נשמת הרב [[יעקב שמולביץ]], שהמקווה נבנה ביוזמתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80224 בית שאן: נחנך המקווה שהקים הרב שמולביץ]}}.

ב[[י' באדר א']], לציון ה'שלושים' אורגן כנס זיכרון לתושבי בית שאן. בכנס השתתפו מאות מתושבי העיר, ו"הראשון לציון" הרב [[יצחק יוסף]].

במהלך הכנס הודיע ראש העיר מר רפאל בן שיטרית כי העירייה החליטה להקצות שטח לבניין בית חב"ד בצורת [[770#העתקים|770]] שיונצח לזכרו, ועל פתיחת גני חב"ד בעיר. כמו כן הוכרז כי בנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] ימלא את מקומו בשליחות בעיר.

באירוע חולק '[[תשורה]]' קונטרס "זכר זאת ליעקב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80327 להורדת הקובץ]}} בו מקבץ מאמרים תורניים, דברי חיזוק וזכרונות לדמותו של השליח, שהעלו על הכתב רבנים, ידידים ובני משפחה. בסוף הקונטרס צורף מכתב מיוחד של הרבי לרב שמולביץ עם הסיפור שמאחורי המכתב, שיחה של הרבי ומאמר מרטיט פרי עטו של הרב שמולביץ.

אירוע נוסף נערך לנשים בו השתתפו מעל 300 נשים{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים בערב עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]]}}.

בתי ספר רבים ברחבי בית שאן והסביבה שהרב שמולביץ כיהן כרבם הקדישו ויזמו פעילויות רבות לזכרו והנצחתו.
בבית הספר הממלכתי דתי "קשת יונתן" וב[[תלמוד תורה]] האזורי פתחו לעילוי נשמתו במבצע לימוד [[משניות בעל פה]]. בנוסף הוקדש קיר הנצחה בבתי הספר, ובאתר נפתח פורום 'זכרונות מהרב יעקב' בו מספרים הילדים על חוויותיהם סביב מעגל השנה וסיפורים ששמעו מהרב יעקב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80077 בית הספר "קשת יונתן" זוכר את הרב שמולביץ]}}.
בבית הספר "תחכמוני" החלו לארגן ערבי נשים והפרשות חלה לעילוי נשמתו.

במלאת שנה לפטירתו תכננה עיריית בית שאן לקרוא כיכר מרכזית בעיר על שמו "כיכר הרב שמולביץ". לבקשת המשפחה הכיכר נקראה "כיכר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לע"נ שליח הרבי לבית שאן הרב יעקב שמולביץ". הכיכר נמצאת על כביש 90 קרוב לבית משפחת שמולביץ.

==משפחתו==
;ילדיו
*הרב [[שלום בער שמולביץ|שלום בער]] - לשעבר [[ר"מ]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד נווה צדק|ישיבת חב"ד בנווה צדק]], [[תל אביב]], כיום ממלא מקום אביו ב[[בית שאן]].
*ר' מנחם מענדל - שליח הרבי לכפר יחזקאל.
*ר' שניאור זלמן - לשעבר שליח הרבי לזנזיבר, טנזניה, אפריקה. כיום שליח בבית שאן.
*ר' יוסף יצחק שמולביץ.
*הת' שלמה חיים
;חתניו
*הרב שמואל אופן. מנהל ארגון מרכז חמ"ש כוללי חסידות ערב בכל הארץ.
*הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר"מ]] ב[[חח"ל צפת]].
*הרב מנחם מענדל לנג - משלוחי הרבי בבית שאן.
*הרב שלמה דיקשטיין - משלוחי הרבי בית שאן ומנהל אגף סניפי צבאות השם בארץ הקודש.
*הרב אלעזר קעניג - שליח הרבי לשכונת נופרים ראש העין.
*הרב מנחם מענדל בלוך.
*הרב שלום דוב בער בלוי.

==ספריו==
[[קובץ:סיפורים מבית חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט הספרים '''סיפורים מבית חב"ד''']]
*'''סיפורים מבית חב"ד''', ד' כרכים. יצאו לאור לראשונה כתשורות לשמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה]] במשפחתו, ולקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ו]], הודפסו בהוצאה חדשה ונמכרו כסט{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A1%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA/ לקראת הכינוס: הושלמה הסדרה של 'סיפורים מבית חב"ד'] - {{אינפו}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''קורות חייו של שליח שלא ישכח''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 911.
*אברהם זלמנוב, '''העגלון של המשיח''', [[שבועון כפר חב"ד]], פרשת יתרו תשע"ד
*[[אליעזר שמולביץ]], '''אחי הגדול''', [[שבועון כפר חב"ד]], פרשת כי תשא תשע"ד

==קישורים חיצוניים==
*מכתבי הרב שמולביץ מבית חיינו, תשרי תשד"מ, [https://chabad.info/magazine/1142006/ '''זמן שמחתנו''' מוסף חג הסוכות תשפ"ה, יצא לאור על ידי את"ה ובית משיח, מצורף לגיליון 1431]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24475 "כך למדנו תניא במחתרת"] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב"ד - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח' - {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח' - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/images/news/69001_news_15012014_4609.mp4 ה[[התוועדות]] האחרונה של הרב שמולביץ] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3710 הריקוד של הרב שמולביץ עם חבריו מהקבוצה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9A_%D7%93%D7%90%D7%92_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95_80502.html הרב שמולביץ מוסר שיעור לתלמידי בתי הספר בבית שאן באמצעות וידאו בתקופת מחלתו] {{וידאו}} {{COL}} ח"י שבט תשע"ד

===טורי פרידה אחר מיטתו===
*הרב [[משה מרינובסקי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68851 אמרת יעקב שמולביץ, אמרת קבוצה תי"ו שי"ן מ"ם דל"ת]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*בתו חיה מושקא בלוי, '''[http://www.neshei.com/2014/01/12/%D7%90%D7%99%D7%91%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%E2%80%A2-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%AA/ איבדתי אבא ענק]''', באתר לנשי ובנות חב"ד. {{נשי}}
*הרב [[ירמיהו זלמנוב]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69000 עצוב לי, פשוט עצוב]''' {{שטורעם}} י"ד בשבט תשע"ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68994 בית שאן לתמיד]''', {{שטורעם}} י"ד שבט תשע"ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79881 אמת ליעקב]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ט"ז שבט התשע"ד (17.01.2014) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[[ישראל גליס]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%91_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%97_80464.html מכתב מלב מורתח]''', {{col}} ט"ו שבט תשע"ד

=== אירועים לזכרו ===
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80266 ב'שלושים' לשליח: כנס התעוררות ענק בבית שאן] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80278 ב'שלושים' הוכרז: בן הרב שמולביץ ימלא מקום אביו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80245 לרגל השלושים: קובץ לזכרו של הרב שמלוביץ] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80077 מבצע לימוד [[משניות]] בעל פה בבית הספר קשת יונתן] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים באירוע עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]] {{נשי}}
* [http://www.neshei.com/2014/01/30/%D7%91%D7%91%D7%99%D7%94%D7%A1-%D7%AA%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99/ נשות תחכמוני לא שוכחות את הרב שמולביץ] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]] {{נשי}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמולביץ יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת איתרי]]
[[קטגוריה:משפחת ליסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים בבית שאן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבית שאן]]
[[קטגוריה:משפחת שמולביץ]]

יעקב אריה שמולביץ

2025-11-16T01:22:22Z

מנחם-: /* משפחתו */

[[קובץ:יעקב שמולביץ 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שמולביץ]]
הרב '''יעקב אריה שמולביץ''' ([[כ"ג טבת]] [[תשכ"ד]]-[[ח' שבט]] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בית שאן]] ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כלל חסידי חב"ד, השתתף בכתיבת [[שבועון בית משיח]], ועסק בפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי.
[[קובץ:הרב יעקב שמולאביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ נואם במוצאי [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|שבת שכולה משיח]]]]
==תולדות חיים==
[[קובץ:שמולביץ בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ בצעירותו]]
נולד בבלגיה ב[[כ"ג טבת]] [[תשכ"ד]] לאביו הרב [[קלמן שמולביץ]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' (יעקב) אריה חיים שמולביץ.

בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת 'איתרי' בשכונת 'תלפיות' בירושלים. בישיבה התוודע ל[[תורת החסידות|תורת חסידות]] [[חב"ד]] באמצעות ה[[התוועדות|התוועדויות]] ושיעורי ה[[תניא]] שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24475 "כך למדנו תניא במחתרת"] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב"ד.}}. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ובתוכם הליכה ל[[מקווה]] מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא.

בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך התלבט קשות, ושאל את [[הרבי]] כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: {{ציטוטון|ההכרח ללמוד ה[[חסידות]] בזמננו הרי מובא באריכות ב[[קונטרס עץ החיים]] ובכ"מ [{{=}}ובכמה מקומות]}}. המילה האחרונה "ובכ"מ" עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא "ובכל מקום", שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים.

בשנת [[תש"מ]] למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר מכן בשנת [[תשד"מ]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה ליד ימינו של [[מזכירות הרבי|מזכיר הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] והתמנה לחבר ב[[ועד המסדר]].

ב[[תשרי]] [[תשמ"ה]] הלחין יחד עם הרב [[בנימין קרניאל]] ניגון על המילים "השנה תהא שנת מלך המשיח", הניגון נוגן לפני הרבי בעת ה[[הקפות]] וב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] וזכה לעידודיו של הרבי{{הערה|מכתב הרב שמולביץ, הודפס בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' בהוצאת ארגון [[את"ה העולמי]], '''ויעקב הלך לדרכו''', קובץ ג' תשרי בליובאוויטש תשפ"ה [https://drive.google.com/file/d/1hd62yAhuolg12xnBfK4VTVgpyUY29lXQ/view '''כולם שרים בהתלהבות השנה תהא שנת מלך המשיח'''] עמ' 81.}}.

במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו הרב [[אליעזר שמולביץ|אליעזר]], כיום שליח ב[[אור עקיבא]].

===שליחותו בבית שאן===
את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תשד"מ]] (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי{{הערה|{{ציטוטון|ובחנוני נא בזאת, כל מי "שימסור" את עצמו, מתוך מסירה ונתינה, לעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות על ידי (השתתפות ב)הקמת בתי חב"ד - יווכח ויראה בעצמו בפועל ממש, בהתכוונו על מידת ההצלחה עליה דיבר רגע קודם, בכל מקום שיקימו בו "בית חב"ד", מובטחת הצלחה רבה ומופלגה בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה}}.}} החליט לקבל על עצמו לצאת ל[[שליחות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח'}}. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ"ש ב[[צפת]].

מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד ב[[כולל]]. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את "בית שאן" והוסיף: {{ציטוטון|אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות}}. לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב.

בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי ב[[עפולה]] הרב [[שלמה סגל|שלמה יהודה סגל]] ואחיו הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו.

במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם.

במשך השנים [[תשס"ז]] - [[תשע"א]] כתב הרב שמולביץ מדור קבוע, ב[[שבועון בית משיח]], בשם "סיפורים מבית חב"ד" - בהם כתב סיפורים של [[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|הסיפורים נערכו מחדש ויצאו לאור בשני כרכים, הראשון כ'תשורה' מחגיגת [[בר מצווה]] של בנו, והשני בנישואי ביתו בשנת תשע"ג.}}.

בשנת [[תשס"ט]] כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[חמרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=41786 ראש הישיבה בחמרה] {{אינפו}}.}}.

בשנת תשנ"ה חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו"{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view עמוד 32.]}}.

===פטירתו===
ב[[תשע"א]] חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח'}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64030 מסיבת ההודיה של הרב שמולביץ] {{תמונה}}}}. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר [[ח' בשבט]] [[תשע"ד]] השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79736 ברוך דיין האמת: השליח הרב יעקב אריה שמולביץ] {{אינפו}}}}.

בימים בהם נלחם במחלה הוכרז על הקמת [[מקווה חב"ד]] בבית שאן לרפואתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73811 בית שאן: מקווה חב"די לזכות השליח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

עם פטירתו פירסמה עיריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=עיריית בין שאן, עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב"ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ.{{ש}}כולנו בוכים על [[הסתלקות]]ו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בית שאן מבכה את מותו של חבר יקר, שהפך לסמל ודוגמה באהבת הזולת ו[[אהבת ישראל]] ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים.}}

במקביל, המועצה הדתית בבית שאן הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת {{ציטוטון|אבד צדיק מן הארץ}}. ההערכה אליו חצתה עדות ומגזרים, ותושבי העיר התגייסו לעזרת המשפחה, ובראשם רב העיר הרב יוסף יצחק לסרי, שיצא בקול קורא מיוחד בו העלה על הכתב את התרשמותו העמוקה ממסירות נפשו של השליח שהמשיך לעסוק בפעולותיו גם ברגעים הקשים ביותר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69124 מכתבו המלא של רב העיר בית שאן] {{שטורעם}}}}.

עם סיום השבעה, התקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_80460.html דיווח באתר col]}}.

=== הנצחה ===
[[קובץ:מקווה בית שאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט ההנצחה על גבי קיר ה[[מקווה]]]]

ב[[ז' באדר א']] נחנך [[מקווה חב"ד]] בעיר, לעילוי נשמת הרב [[יעקב שמולביץ]], שהמקווה נבנה ביוזמתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80224 בית שאן: נחנך המקווה שהקים הרב שמולביץ]}}.

ב[[י' באדר א']], לציון ה'שלושים' אורגן כנס זיכרון לתושבי בית שאן. בכנס השתתפו מאות מתושבי העיר, ו"הראשון לציון" הרב [[יצחק יוסף]].

במהלך הכנס הודיע ראש העיר מר רפאל בן שיטרית כי העירייה החליטה להקצות שטח לבניין בית חב"ד בצורת [[770#העתקים|770]] שיונצח לזכרו, ועל פתיחת גני חב"ד בעיר. כמו כן הוכרז כי בנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] ימלא את מקומו בשליחות בעיר.

באירוע חולק '[[תשורה]]' קונטרס "זכר זאת ליעקב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80327 להורדת הקובץ]}} בו מקבץ מאמרים תורניים, דברי חיזוק וזכרונות לדמותו של השליח, שהעלו על הכתב רבנים, ידידים ובני משפחה. בסוף הקונטרס צורף מכתב מיוחד של הרבי לרב שמולביץ עם הסיפור שמאחורי המכתב, שיחה של הרבי ומאמר מרטיט פרי עטו של הרב שמולביץ.

אירוע נוסף נערך לנשים בו השתתפו מעל 300 נשים{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים בערב עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]]}}.

בתי ספר רבים ברחבי בית שאן והסביבה שהרב שמולביץ כיהן כרבם הקדישו ויזמו פעילויות רבות לזכרו והנצחתו.
בבית הספר הממלכתי דתי "קשת יונתן" וב[[תלמוד תורה]] האזורי פתחו לעילוי נשמתו במבצע לימוד [[משניות בעל פה]]. בנוסף הוקדש קיר הנצחה בבתי הספר, ובאתר נפתח פורום 'זכרונות מהרב יעקב' בו מספרים הילדים על חוויותיהם סביב מעגל השנה וסיפורים ששמעו מהרב יעקב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80077 בית הספר "קשת יונתן" זוכר את הרב שמולביץ]}}.
בבית הספר "תחכמוני" החלו לארגן ערבי נשים והפרשות חלה לעילוי נשמתו.

במלאת שנה לפטירתו תכננה עיריית בית שאן לקרוא כיכר מרכזית בעיר על שמו "כיכר הרב שמולביץ". לבקשת המשפחה הכיכר נקראה "כיכר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לע"נ שליח הרבי לבית שאן הרב יעקב שמולביץ". הכיכר נמצאת על כביש 90 קרוב לבית משפחת שמולביץ.

==משפחתו==
;ילדיו - רשימה חלקית
*הרב [[שלום בער שמולביץ|שלום בער]] - לשעבר [[ר"מ]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד נווה צדק|ישיבת חב"ד בנווה צדק]], [[תל אביב]], כיום ממלא מקום אביו ב[[בית שאן]].
*ר' מנחם מענדל - שליח הרבי לכפר יחזקאל.
*ר' שניאור זלמן - לשעבר שליח הרבי לזנזיבר, טנזניה, אפריקה. כיום שליח בבית שאן.
*ר' יוסף יצחק שמולביץ.
*הת' שלמה חיים
;חתניו
*הרב שמואל אופן. מנהל ארגון מרכז חמ"ש כוללי חסידות ערב בכל הארץ.
*הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר"מ]] ב[[חח"ל צפת]].
*הרב מנחם מענדל לנג - משלוחי הרבי בבית שאן.
*הרב שלמה דיקשטיין - משלוחי הרבי בית שאן ומנהל אגף סניפי צבאות השם בארץ הקודש.
*הרב אלעזר קעניג - שליח הרבי לשכונת נופרים ראש העין.
*הרב מנחם מענדל בלוי.

==ספריו==
[[קובץ:סיפורים מבית חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט הספרים '''סיפורים מבית חב"ד''']]
*'''סיפורים מבית חב"ד''', ד' כרכים. יצאו לאור לראשונה כתשורות לשמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה]] במשפחתו, ולקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ו]], הודפסו בהוצאה חדשה ונמכרו כסט{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A1%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA/ לקראת הכינוס: הושלמה הסדרה של 'סיפורים מבית חב"ד'] - {{אינפו}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''קורות חייו של שליח שלא ישכח''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 911.
*אברהם זלמנוב, '''העגלון של המשיח''', [[שבועון כפר חב"ד]], פרשת יתרו תשע"ד
*[[אליעזר שמולביץ]], '''אחי הגדול''', [[שבועון כפר חב"ד]], פרשת כי תשא תשע"ד

==קישורים חיצוניים==
*מכתבי הרב שמולביץ מבית חיינו, תשרי תשד"מ, [https://chabad.info/magazine/1142006/ '''זמן שמחתנו''' מוסף חג הסוכות תשפ"ה, יצא לאור על ידי את"ה ובית משיח, מצורף לגיליון 1431]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24475 "כך למדנו תניא במחתרת"] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב"ד - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח' - {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח' - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/images/news/69001_news_15012014_4609.mp4 ה[[התוועדות]] האחרונה של הרב שמולביץ] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3710 הריקוד של הרב שמולביץ עם חבריו מהקבוצה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9A_%D7%93%D7%90%D7%92_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95_80502.html הרב שמולביץ מוסר שיעור לתלמידי בתי הספר בבית שאן באמצעות וידאו בתקופת מחלתו] {{וידאו}} {{COL}} ח"י שבט תשע"ד

===טורי פרידה אחר מיטתו===
*הרב [[משה מרינובסקי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68851 אמרת יעקב שמולביץ, אמרת קבוצה תי"ו שי"ן מ"ם דל"ת]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*בתו חיה מושקא בלוי, '''[http://www.neshei.com/2014/01/12/%D7%90%D7%99%D7%91%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%E2%80%A2-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%AA/ איבדתי אבא ענק]''', באתר לנשי ובנות חב"ד. {{נשי}}
*הרב [[ירמיהו זלמנוב]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69000 עצוב לי, פשוט עצוב]''' {{שטורעם}} י"ד בשבט תשע"ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68994 בית שאן לתמיד]''', {{שטורעם}} י"ד שבט תשע"ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79881 אמת ליעקב]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ט"ז שבט התשע"ד (17.01.2014) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[[ישראל גליס]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%91_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%97_80464.html מכתב מלב מורתח]''', {{col}} ט"ו שבט תשע"ד

=== אירועים לזכרו ===
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80266 ב'שלושים' לשליח: כנס התעוררות ענק בבית שאן] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80278 ב'שלושים' הוכרז: בן הרב שמולביץ ימלא מקום אביו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80245 לרגל השלושים: קובץ לזכרו של הרב שמלוביץ] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80077 מבצע לימוד [[משניות]] בעל פה בבית הספר קשת יונתן] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים באירוע עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]] {{נשי}}
* [http://www.neshei.com/2014/01/30/%D7%91%D7%91%D7%99%D7%94%D7%A1-%D7%AA%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99/ נשות תחכמוני לא שוכחות את הרב שמולביץ] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]] {{נשי}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמולביץ יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת איתרי]]
[[קטגוריה:משפחת ליסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים בבית שאן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבית שאן]]
[[קטגוריה:משפחת שמולביץ]]

מונסי

2025-04-27T02:49:35Z

מנחם-: /* רבנות בעיר */לא של מונסי

[[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]
'''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת [[ניו יורק]] ממוקם 40 קילומטרים צפונית לעיר ניו יורק. נכון לשנת [[תשפ"ב]] מנה היישוב 36,254 תושבים. חלק ניכר מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]]. במונסי מרכז יהודי קהילתי. כ-41% מתושבי המקום דוברי [[אידיש]], וכ-6% דוברי [[עברית]].

==קהילת חב"ד==
[[קובץ:צמח צדק מונסי.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח הזמנים בכניסה לבית הכנסת "קהל צמח צדק" במונסי]]
קהילת חב"ד במונסי ופרבריה היא הקהילה הגדולה ביותר במדינת ניו יורק של חסידי חב"ד אחרי [[קראון הייטס]]. הקהילה מונה מאות משפחות חב"ד. בין חסידי חב"ד הראשונים שגרים במונסי, הרב שמחה וורנר והרב לייבל אסטער שפועלים רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב"ד למשך כמה שנים, ו[[כולל אברכים]] שפועל עד היום.

בית הכנסת צמח צדק חב"ד הוא הבית הכנסת המרכזי של חב"ד באיזור מונסי ופרבריה, הבית הכנסת שוכן בגבול צפון מונסי, רוב משפחות הקהילה של בית הכנסת צמח צדק הם תלמידים של הרב וויכנין שלמדו אצלו ב[[תומכי תמימים מוריסטון]].

==רבנות בעיר==
רבה הראשון של קהילת צמח צדק היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]] (ששימש גם כראש ישיבת תפארת בחורים מאריסטאן). עד לפטירתו בשנת [[תשנ"ה]] ב[[תשס"ג]] מלא את מקומו הרב שלום דוד גייסינסקי והרב שלמה בלומינג. לאחר מכן הרב שוסטערמאן מילא את מקומו עד לשנת [[תשס"ז]]. אז מונה הרב [[ברוך לשס]] מסידני אוסטרליה לשמש כרב הראשי של קהילת חב"ד עד עצם היום הזה.

הרב [[זלמן לייב מרקוביץ']] מתעסק בתחום החינוך.

==מוסדות בעיר==
בשנת [[תש"ס]] הובא הרב ישראל שוסטרמן{{הערה|ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך.}} מיוהנסבורג שבאפריקא, לנהל את התלמוד תורה חב"ד בעיר.

קהילת חב"ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות נוספים, בית ספר לבנות "בית חיה מושקא" ובה ספרייה מפוארת, ועוד.

בתקופה מסוימת פעל גם מכון להוראה בה למדו כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב [[ברוך לשס]], וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה.

בשנת [[תשס"ז]] הובא מסידני אוסטרלי'ה הרב [[ברוך דוב לשס]].

החל משנת תשס"ז החלו חסידי חב"ד רבים לעבור לעיר [[פומונה]] צפונה לעיר מונסי מאחר שהדיור במונסי התייקר במאוד לאור הביקוש הרב של חסידי ויז'ניץ, כיום מתגוררים ב[[פומונה]] מאות משפחות של חסידי חב"ד, וכעשרה בתי כנסת חב"ד.

==מוסדות חב"ד בעיר כיום==
*[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ"נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].
*בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב חיים דוד קגן.
*בית הכנסת קהל חב"ד - דרום מונסי, הרב בן ציון סאלוף.
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב [[ברוך דוב לשס]].
*בית הכנסת קהל בית לוי יצחק - פומונה, הרב [[משה אליהו גוראריה]].
*חדר חב"ד מונסי - לבנים ולבנות, בראשות הרב ישראל שוסטרמן.
*[[מתיבתא ליובאוויטש מונסי]], בראשות הרב סנדר לוסטיג, ובניהולו של הרב משה ליברוב.
*בית הספר בית חיה מושקא, בראשות הרב חיים דוד קגן.
*חדר זכרון שמואל - לבנים ולבנות, בראשות הרב [[משה אליהו גוראריה]].

===מוסדות חב"ד שפעלו בעבר בעיר===
*ישיבת נרות להאיר (פעל רק בשנת [[תשפ"א]]), בניהולו של הרב [[דוד כהנוב]].
*מתיבתא לב תמימים מונסי (פעל עד שנת [[תש"פ]]), בניהולו של הרב גיל חמי.
*כולל מכון הוראה, בראשות ה[[מרא דאתרא]] הרב [[ברוך לשס]], ו[[ראש הישיבה]] הרב [[מענדל פאלטער]].

==קישורים חיצוניים==
[www.tzemachtzedek.com אתר חב"ד מונסי]

{{ערים בארצות הברית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניו יורק (מדינה)]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]
[[he:Monsey]]

מונסי

2025-04-27T02:48:41Z

מנחם-: /* קהילת חב"ד */היה הוה ויהיה

[[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]
'''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת [[ניו יורק]] ממוקם 40 קילומטרים צפונית לעיר ניו יורק. נכון לשנת [[תשפ"ב]] מנה היישוב 36,254 תושבים. חלק ניכר מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]]. במונסי מרכז יהודי קהילתי. כ-41% מתושבי המקום דוברי [[אידיש]], וכ-6% דוברי [[עברית]].

==קהילת חב"ד==
[[קובץ:צמח צדק מונסי.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח הזמנים בכניסה לבית הכנסת "קהל צמח צדק" במונסי]]
קהילת חב"ד במונסי ופרבריה היא הקהילה הגדולה ביותר במדינת ניו יורק של חסידי חב"ד אחרי [[קראון הייטס]]. הקהילה מונה מאות משפחות חב"ד. בין חסידי חב"ד הראשונים שגרים במונסי, הרב שמחה וורנר והרב לייבל אסטער שפועלים רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב"ד למשך כמה שנים, ו[[כולל אברכים]] שפועל עד היום.

בית הכנסת צמח צדק חב"ד הוא הבית הכנסת המרכזי של חב"ד באיזור מונסי ופרבריה, הבית הכנסת שוכן בגבול צפון מונסי, רוב משפחות הקהילה של בית הכנסת צמח צדק הם תלמידים של הרב וויכנין שלמדו אצלו ב[[תומכי תמימים מוריסטון]].

==רבנות בעיר==
רבה הראשון של קהילת צמח צדק היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]] (ששימש גם כראש ישיבת תפארת בחורים מאריסטאן). עד לפטירתו בשנת [[תשנ"ה]] ב[[תשס"ג]] מלא את מקומו הרב שלום דוד גייסינסקי והרב שלמה בלומינג. לאחר מכן הרב שוסטערמאן מילא את מקומו עד לשנת [[תשס"ז]]. אז מונה הרב [[ברוך לשס]] מסידני אוסטרליה לשמש כרב הראשי של קהילת חב"ד עד עצם היום הזה.

הרב [[זלמן לייב מרקוביץ']] מתעסק בתחום החינוך של קהילת חב"ד מונסי.

==מוסדות בעיר==
בשנת [[תש"ס]] הובא הרב ישראל שוסטרמן{{הערה|ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך.}} מיוהנסבורג שבאפריקא, לנהל את התלמוד תורה חב"ד בעיר.

קהילת חב"ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות נוספים, בית ספר לבנות "בית חיה מושקא" ובה ספרייה מפוארת, ועוד.

בתקופה מסוימת פעל גם מכון להוראה בה למדו כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב [[ברוך לשס]], וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה.

בשנת [[תשס"ז]] הובא מסידני אוסטרלי'ה הרב [[ברוך דוב לשס]].

החל משנת תשס"ז החלו חסידי חב"ד רבים לעבור לעיר [[פומונה]] צפונה לעיר מונסי מאחר שהדיור במונסי התייקר במאוד לאור הביקוש הרב של חסידי ויז'ניץ, כיום מתגוררים ב[[פומונה]] מאות משפחות של חסידי חב"ד, וכעשרה בתי כנסת חב"ד.

==מוסדות חב"ד בעיר כיום==
*[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ"נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].
*בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב חיים דוד קגן.
*בית הכנסת קהל חב"ד - דרום מונסי, הרב בן ציון סאלוף.
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב [[ברוך דוב לשס]].
*בית הכנסת קהל בית לוי יצחק - פומונה, הרב [[משה אליהו גוראריה]].
*חדר חב"ד מונסי - לבנים ולבנות, בראשות הרב ישראל שוסטרמן.
*[[מתיבתא ליובאוויטש מונסי]], בראשות הרב סנדר לוסטיג, ובניהולו של הרב משה ליברוב.
*בית הספר בית חיה מושקא, בראשות הרב חיים דוד קגן.
*חדר זכרון שמואל - לבנים ולבנות, בראשות הרב [[משה אליהו גוראריה]].

===מוסדות חב"ד שפעלו בעבר בעיר===
*ישיבת נרות להאיר (פעל רק בשנת [[תשפ"א]]), בניהולו של הרב [[דוד כהנוב]].
*מתיבתא לב תמימים מונסי (פעל עד שנת [[תש"פ]]), בניהולו של הרב גיל חמי.
*כולל מכון הוראה, בראשות ה[[מרא דאתרא]] הרב [[ברוך לשס]], ו[[ראש הישיבה]] הרב [[מענדל פאלטער]].

==קישורים חיצוניים==
[www.tzemachtzedek.com אתר חב"ד מונסי]

{{ערים בארצות הברית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניו יורק (מדינה)]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]
[[he:Monsey]]

מונסי

2025-04-27T02:47:55Z

מנחם-: /* קהילת חב"ד */הרב שמחה וורנר חי וקיים

[[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]
'''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת [[ניו יורק]] ממוקם 40 קילומטרים צפונית לעיר ניו יורק. נכון לשנת [[תשפ"ב]] מנה היישוב 36,254 תושבים. חלק ניכר מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]]. במונסי מרכז יהודי קהילתי. כ-41% מתושבי המקום דוברי [[אידיש]], וכ-6% דוברי [[עברית]].

==קהילת חב"ד==
[[קובץ:צמח צדק מונסי.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח הזמנים בכניסה לבית הכנסת "קהל צמח צדק" במונסי]]
קהילת חב"ד במונסי ופרבריה היא הקהילה הגדולה ביותר במדינת ניו יורק של חסידי חב"ד אחרי [[קראון הייטס]]. הקהילה מונה מאות משפחות חב"ד. בין חסידי חב"ד הראשונים שגרים במונסי היה הרב שמחה וורנר והרב לייבל אסטער שפועלים רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב"ד למשך כמה שנים, ו[[כולל אברכים]] שפועל עד היום.

בית הכנסת צמח צדק חב"ד הוא הבית הכנסת המרכזי של חב"ד באיזור מונסי ופרבריה, הבית הכנסת שוכן בגבול צפון מונסי, רוב משפחות הקהילה של בית הכנסת צמח צדק הם תלמידים של הרב וויכנין שלמדו אצלו ב[[תומכי תמימים מוריסטון]].

==רבנות בעיר==
רבה הראשון של קהילת צמח צדק היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]] (ששימש גם כראש ישיבת תפארת בחורים מאריסטאן). עד לפטירתו בשנת [[תשנ"ה]] ב[[תשס"ג]] מלא את מקומו הרב שלום דוד גייסינסקי והרב שלמה בלומינג. לאחר מכן הרב שוסטערמאן מילא את מקומו עד לשנת [[תשס"ז]]. אז מונה הרב [[ברוך לשס]] מסידני אוסטרליה לשמש כרב הראשי של קהילת חב"ד עד עצם היום הזה.

הרב [[זלמן לייב מרקוביץ']] מתעסק בתחום החינוך של קהילת חב"ד מונסי.

==מוסדות בעיר==
בשנת [[תש"ס]] הובא הרב ישראל שוסטרמן{{הערה|ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך.}} מיוהנסבורג שבאפריקא, לנהל את התלמוד תורה חב"ד בעיר.

קהילת חב"ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות נוספים, בית ספר לבנות "בית חיה מושקא" ובה ספרייה מפוארת, ועוד.

בתקופה מסוימת פעל גם מכון להוראה בה למדו כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב [[ברוך לשס]], וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה.

בשנת [[תשס"ז]] הובא מסידני אוסטרלי'ה הרב [[ברוך דוב לשס]].

החל משנת תשס"ז החלו חסידי חב"ד רבים לעבור לעיר [[פומונה]] צפונה לעיר מונסי מאחר שהדיור במונסי התייקר במאוד לאור הביקוש הרב של חסידי ויז'ניץ, כיום מתגוררים ב[[פומונה]] מאות משפחות של חסידי חב"ד, וכעשרה בתי כנסת חב"ד.

==מוסדות חב"ד בעיר כיום==
*[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ"נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].
*בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב חיים דוד קגן.
*בית הכנסת קהל חב"ד - דרום מונסי, הרב בן ציון סאלוף.
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב [[ברוך דוב לשס]].
*בית הכנסת קהל בית לוי יצחק - פומונה, הרב [[משה אליהו גוראריה]].
*חדר חב"ד מונסי - לבנים ולבנות, בראשות הרב ישראל שוסטרמן.
*[[מתיבתא ליובאוויטש מונסי]], בראשות הרב סנדר לוסטיג, ובניהולו של הרב משה ליברוב.
*בית הספר בית חיה מושקא, בראשות הרב חיים דוד קגן.
*חדר זכרון שמואל - לבנים ולבנות, בראשות הרב [[משה אליהו גוראריה]].

===מוסדות חב"ד שפעלו בעבר בעיר===
*ישיבת נרות להאיר (פעל רק בשנת [[תשפ"א]]), בניהולו של הרב [[דוד כהנוב]].
*מתיבתא לב תמימים מונסי (פעל עד שנת [[תש"פ]]), בניהולו של הרב גיל חמי.
*כולל מכון הוראה, בראשות ה[[מרא דאתרא]] הרב [[ברוך לשס]], ו[[ראש הישיבה]] הרב [[מענדל פאלטער]].

==קישורים חיצוניים==
[www.tzemachtzedek.com אתר חב"ד מונסי]

{{ערים בארצות הברית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניו יורק (מדינה)]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]
[[he:Monsey]]

עקיבא גרשון וגנר

2025-04-27T02:07:36Z

מנחם-:

[[קובץ:עקיבא ווגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וגנר]]
[[קובץ:עקיבא וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא וגנר בהתוועדות מרכזית בארגון [[אש"ל]], בחודש תשרי ב-[[770 בית משיח]]]]
[[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נועם וגנר]] וה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]
הרב '''מיכאל עקיבא גרשון וגנר''' ([[ט"ז אייר]] [[תשכ"ח]] - [[י"ז אייר]] [[תשפ"ג]]) היה ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת ליובאוויטש טורונטו 'אהלי מנחם מענדל' בקנדה]].

==תולדות חיים==
נולד בטורונטו שבקנדה ב[[ט"ז אייר]] [[תשכ"ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה וגנר (בתו של הרב [[דב יהודה שוחט]]).

בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובעזרת דודיו החב"דיים התקרב לחב"ד. את שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול לימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ"ט]] ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בהוראת הרבי ל[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] בראשות דודו הרב [[עזרא שוחט]] בלוס אנג'לס [[קליפורניה]].

בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל ב[[מישיגן]] שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו עם רעייתו מרת רחל בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ב[[י"ב תמוז]] [[תנש"א]]. בשנת [[תשנ"ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת אהלי תורה.

==ראש ישיבת חב"ד טורונטו==

עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.

נודע כלמדן בעל ידע מקיף, ופירסם באופן קבוע מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] וכן בקובצי ההערות והפלפולים היוצאים לאור על ידי תלמידי ישיבתו.

התפרסם בזכות ההתקשרות הבוערת לרבי מלך המשיח לאורה חינך את תלמידי ישיבתו ועוד תמימים רבים אשר השתתפו בהתוועדויותיו בעת ביקוריו בבית חיינו{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359, עמוד 58, הרב עקיבא ווגנר ע"ה}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] התמודד עם מחלה קשה{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/571274/ הרבו בתהילים לרפואת ראש ישיבת טורונטו}}. במהלך תקופה זו הוסיפו לשמו את השם 'מיכאל'.

ביום הולדתו האחרון לפני פטירתו הלך בכוחותיו האחרונים - ל[[אוהל הרבי הריי"צ]].

נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תשפ"ג]], יום אחרי יום הולדתו ה55{{הערה|[https://chabad.info/bdh/937464/ עד מתי?! ראש ישיבת חב"ד בטורונטו הרב עקיבא ווגנר ע"ה}}.

השאיר אחריו את אשתו רחל (מנהלת בית ספר בית חמ"ש לבנות בטורונטו) ו12 ילדים.

==משפחתו==
* אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - מנהל בית ספר חב"ד לבנות ב[[טרונטו]].
* אחיו, הרב [[נועם שמואל נפתלי וגנר]] - ראש ישיבת חב"ד ביוהנסבורג דרום אפריקה.
* אחיו, הרב דוב יהודה - משלוחי הרבי ב[[קליפורניה]].
* אחיו, הרב יעקב ישראל - משפיע, מגיד שיעור ומנהל בישיבת [[תפארת בחורים מוריסטון]], ניו ג'רסי.
* אחיו, הרב יצחק אייזיק וגנר.
* אחיו, הרב אברהם ישעיהו אליעזר וגנר.

* אחותו, מרת עדינה יעקבסאהן.
* אחותו, מרת אלישבע לופיאן.
* אחותו, מרת שולא אייזיקס.
* אחותו, מרת ברכה בעק.

;בניו
* הרב יצחק אייזיק וגנר, שליח הרבי ברישמאנד [[קליפורניה]].
* הרב צמח מענדל וגנר שליח ומגיד שיעור בטורונטו.
* הרב רפאל מנחם נחום וגנר מנכ״ל ישיבת ליובאוויטש טורונטו.
* הרב ישראל וגנר
;בנותיו
*איטא ליברמן - אשת ר' מנחם מענדל ליברמן - משפיע בישיבת תות"ל טורונטו.
*חיה מושקא - אשת ר׳ הירשל מרוזוב
* בנו דוב יהודה שליח בישיבת חב"ד [[מונסי]]
* בנו הת' נתן שליח בישיבת נייאק [[מונסי]]

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 58: ראש הישיבה מטורונטו - הרב עקיבא ווגנר
*'''אשתף אתכם במה שעובר עלי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 36

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90%20%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8 תגית: הרב עקיבא ווגנר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf לחיות בפנימיות את הרבי שנמצא ב-770 היום]''', ראיון משותף יחד עם אחיו הרב [[נועם וגנר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 24
*'''[https://drive.google.com/file/d/1SiVDx918jfsD_qmJb4YvYlPSR1SQVWNe/view משיח זה שייך אלינו]''' - התוועדות על ה[[דבר מלכות]] {{PDF|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחות ליברמן-וגנר] ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_24.html התוועדות מיוחדת עם הרב ווגנר על עבודת התפילה]''' באתר לחלוחית גאולתית {{לחלוחית|}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1cNuUtcjY8OowkRhOXly18P2LowUevB-h/view?usp=drivesdk קובץ אוצר בלום הערות שכתב בתורת כ״ק אדמו״ר שליט״א]''' {{PDF|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/01/65a58b50db8fe_1705347920.pdf התוועדויות עם ראש הישיבה: המכתבים של הרב ווגנר ע"ה] {{PDF|}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/1095660/ מה ההבדל בין המשיח החב"דניק לבין המשיח הפוילישע'ר?] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]

עקיבא גרשון וגנר

2025-04-27T02:07:11Z

מנחם-: /* משפחתו */הוספת בניו

[[קובץ:עקיבא ווגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וגנר]]
[[קובץ:עקיבא וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא וגנר בהתוועדות מרכזית בארגון [[אש"ל]], בחודש תשרי ב-[[770 בית משיח]]]]
[[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נועם וגנר]] וה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]
הרב '''מיכאל עקיבא גרשון וגנר''' ([[ט"ז אייר]] [[תשכ"ח]] - [[י"ז אייר]] [[תשפ"ג]]) היה ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת ליובאוויטש טורונטו 'אהלי מנחם מענדל' בקנדה]].

==תולדות חיים==
נולד בטורונטו שבקנדה ב[[ט"ז אייר]] [[תשכ"ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה וגנר (בתו של הרב [[דב יהודה שוחט]]).

בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובעזרת דודיו החב"דיים התקרב לחב"ד. את שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול לימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ"ט]] ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בהוראת הרבי ל[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] בראשות דודו הרב [[עזרא שוחט]] בלוס אנג'לס [[קליפורניה]].

בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל ב[[מישיגן]] שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו עם רעייתו מרת רחל בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ב[[י"ב תמוז]] [[תנש"א]]. בשנת [[תשנ"ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת אהלי תורה.

==ראש ישיבת חב"ד טורונטו==

עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.

נודע כלמדן בעל ידע מקיף, ופירסם באופן קבוע מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] וכן בקובצי ההערות והפלפולים היוצאים לאור על ידי תלמידי ישיבתו.

התפרסם בזכות ההתקשרות הבוערת לרבי מלך המשיח לאורה חינך את תלמידי ישיבתו ועוד תמימים רבים אשר השתתפו בהתוועדויותיו בעת ביקוריו בבית חיינו{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359, עמוד 58, הרב עקיבא ווגנר ע"ה}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] התמודד עם מחלה קשה{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/571274/ הרבו בתהילים לרפואת ראש ישיבת טורונטו}}. במהלך תקופה זו הוסיפו לשמו את השם 'מיכאל'.

ביום הולדתו האחרון לפני פטירתו הלך בכוחותיו האחרונים - ל[[אוהל הרבי הריי"צ]].

נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תשפ"ג]], יום אחרי יום הולדתו ה55{{הערה|[https://chabad.info/bdh/937464/ עד מתי?! ראש ישיבת חב"ד בטורונטו הרב עקיבא ווגנר ע"ה}}.

השאיר אחריו את אשתו רחל (מנהלת בית ספר בית חמ"ש לבנות בטורונטו) ו12 ילדים.

==משפחתו==
* אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - מנהל בית ספר חב"ד לבנות ב[[טרונטו]].
* אחיו, הרב [[נועם שמואל נפתלי וגנר]] - ראש ישיבת חב"ד ביוהנסבורג דרום אפריקה.
* אחיו, הרב דוב יהודה - משלוחי הרבי ב[[קליפורניה]].
* אחיו, הרב יעקב ישראל - משפיע, מגיד שיעור ומנהל בישיבת [[תפארת בחורים מוריסטון]], ניו ג'רסי.
* אחיו, הרב יצחק אייזיק וגנר.
* אחיו, הרב אברהם ישעיהו אליעזר וגנר.

* אחותו, מרת עדינה יעקבסאהן.
* אחותו, מרת אלישבע לופיאן.
* אחותו, מרת שולא אייזיקס.
* אחותו, מרת ברכה בעק.

;בניו
* הרב יצחק אייזיק וגנר, שליח הרבי ברישמאנד [[קליפורניה]].
* הרב צמח מענדל וגנר שליח ומגיד שיעור בטורונטו.
* הרב רפאל מנחם נחום וגנר מנכ״ל ישיבת ליובאוויטש טורונטו.
* הרב ישראל וגנר
;בנותיו
*איטא ליברמן - אשת ר' מנחם מענדל ליברמן - משפיע בישיבת תות"ל טורונטו.
*חיה מושקא - אשת ר׳ הירשל מרוזוב
* בנו דוב יהודה שליח בישיבת חב"ד [[מונסי]]
* בנו הת' נתן שליח בישיסת נייאק [[מונסי]]

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 58: ראש הישיבה מטורונטו - הרב עקיבא ווגנר
*'''אשתף אתכם במה שעובר עלי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 36

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90%20%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8 תגית: הרב עקיבא ווגנר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf לחיות בפנימיות את הרבי שנמצא ב-770 היום]''', ראיון משותף יחד עם אחיו הרב [[נועם וגנר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 24
*'''[https://drive.google.com/file/d/1SiVDx918jfsD_qmJb4YvYlPSR1SQVWNe/view משיח זה שייך אלינו]''' - התוועדות על ה[[דבר מלכות]] {{PDF|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחות ליברמן-וגנר] ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_24.html התוועדות מיוחדת עם הרב ווגנר על עבודת התפילה]''' באתר לחלוחית גאולתית {{לחלוחית|}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1cNuUtcjY8OowkRhOXly18P2LowUevB-h/view?usp=drivesdk קובץ אוצר בלום הערות שכתב בתורת כ״ק אדמו״ר שליט״א]''' {{PDF|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/01/65a58b50db8fe_1705347920.pdf התוועדויות עם ראש הישיבה: המכתבים של הרב ווגנר ע"ה] {{PDF|}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/1095660/ מה ההבדל בין המשיח החב"דניק לבין המשיח הפוילישע'ר?] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]

עקיבא גרשון וגנר

2025-04-27T02:05:52Z

מנחם-: /* משפחתו */הוספת בן

[[קובץ:עקיבא ווגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וגנר]]
[[קובץ:עקיבא וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא וגנר בהתוועדות מרכזית בארגון [[אש"ל]], בחודש תשרי ב-[[770 בית משיח]]]]
[[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נועם וגנר]] וה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]
הרב '''מיכאל עקיבא גרשון וגנר''' ([[ט"ז אייר]] [[תשכ"ח]] - [[י"ז אייר]] [[תשפ"ג]]) היה ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת ליובאוויטש טורונטו 'אהלי מנחם מענדל' בקנדה]].

==תולדות חיים==
נולד בטורונטו שבקנדה ב[[ט"ז אייר]] [[תשכ"ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה וגנר (בתו של הרב [[דב יהודה שוחט]]).

בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובעזרת דודיו החב"דיים התקרב לחב"ד. את שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול לימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ"ט]] ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בהוראת הרבי ל[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] בראשות דודו הרב [[עזרא שוחט]] בלוס אנג'לס [[קליפורניה]].

בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל ב[[מישיגן]] שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו עם רעייתו מרת רחל בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ב[[י"ב תמוז]] [[תנש"א]]. בשנת [[תשנ"ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת אהלי תורה.

==ראש ישיבת חב"ד טורונטו==

עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.

נודע כלמדן בעל ידע מקיף, ופירסם באופן קבוע מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] וכן בקובצי ההערות והפלפולים היוצאים לאור על ידי תלמידי ישיבתו.

התפרסם בזכות ההתקשרות הבוערת לרבי מלך המשיח לאורה חינך את תלמידי ישיבתו ועוד תמימים רבים אשר השתתפו בהתוועדויותיו בעת ביקוריו בבית חיינו{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359, עמוד 58, הרב עקיבא ווגנר ע"ה}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] התמודד עם מחלה קשה{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/571274/ הרבו בתהילים לרפואת ראש ישיבת טורונטו}}. במהלך תקופה זו הוסיפו לשמו את השם 'מיכאל'.

ביום הולדתו האחרון לפני פטירתו הלך בכוחותיו האחרונים - ל[[אוהל הרבי הריי"צ]].

נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תשפ"ג]], יום אחרי יום הולדתו ה55{{הערה|[https://chabad.info/bdh/937464/ עד מתי?! ראש ישיבת חב"ד בטורונטו הרב עקיבא ווגנר ע"ה}}.

השאיר אחריו את אשתו רחל (מנהלת בית ספר בית חמ"ש לבנות בטורונטו) ו12 ילדים.

==משפחתו==
* אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - מנהל בית ספר חב"ד לבנות ב[[טרונטו]].
* אחיו, הרב [[נועם שמואל נפתלי וגנר]] - ראש ישיבת חב"ד ביוהנסבורג דרום אפריקה.
* אחיו, הרב דוב יהודה - משלוחי הרבי ב[[קליפורניה]].
* אחיו, הרב יעקב ישראל - משפיע, מגיד שיעור ומנהל בישיבת [[תפארת בחורים מוריסטון]], ניו ג'רסי.
* אחיו, הרב יצחק אייזיק וגנר.
* אחיו, הרב אברהם ישעיהו אליעזר וגנר.

* אחותו, מרת עדינה יעקבסאהן.
* אחותו, מרת אלישבע לופיאן.
* אחותו, מרת שולא אייזיקס.
* אחותו, מרת ברכה בעק.

;בניו
* הרב יצחק אייזיק וגנר, שליח הרבי ברישמאנד [[קליפורניה]].
* הרב צמח מענדל וגנר שליח ומגיד שיעור בטורונטו.
* הרב רפאל מנחם נחום וגנר מנכ״ל ישיבת ליובאוויטש טורונטו.
* הרב ישראל וגנר
;בנותיו
*איטא ליברמן - אשת ר' מנחם מענדל ליברמן - משפיע בישיבת תות"ל טורונטו.
*חיה מושקא - אשת ר׳ הירשל מרוזוב
* בנן דוב יהודה שליח בישיבת חב"ד [[מונסי]]

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 58: ראש הישיבה מטורונטו - הרב עקיבא ווגנר
*'''אשתף אתכם במה שעובר עלי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 36

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90%20%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8 תגית: הרב עקיבא ווגנר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf לחיות בפנימיות את הרבי שנמצא ב-770 היום]''', ראיון משותף יחד עם אחיו הרב [[נועם וגנר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 24
*'''[https://drive.google.com/file/d/1SiVDx918jfsD_qmJb4YvYlPSR1SQVWNe/view משיח זה שייך אלינו]''' - התוועדות על ה[[דבר מלכות]] {{PDF|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחות ליברמן-וגנר] ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_24.html התוועדות מיוחדת עם הרב ווגנר על עבודת התפילה]''' באתר לחלוחית גאולתית {{לחלוחית|}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1cNuUtcjY8OowkRhOXly18P2LowUevB-h/view?usp=drivesdk קובץ אוצר בלום הערות שכתב בתורת כ״ק אדמו״ר שליט״א]''' {{PDF|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/01/65a58b50db8fe_1705347920.pdf התוועדויות עם ראש הישיבה: המכתבים של הרב ווגנר ע"ה] {{PDF|}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/1095660/ מה ההבדל בין המשיח החב"דניק לבין המשיח הפוילישע'ר?] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]

אברהם חביב

2025-04-17T23:48:31Z

מנחם-:

הרב '''אברהם חביב''' הוא שליח הרבי לדוברי צרפתית בשכונת קטמון בירושלים.

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[דוד חביב]] ולאמו מרת דניס שהיו ניצולי שואה בצרפת.

כצעיר עלה מצרפת לירושלים.

נשא את רעייתו מרת אסתר בת הרב [[אליהו ישראלי]] לאישה.

שימש בעבר כשליח בשכונת בקעה ובשנים האחרונות עבר לפעול עבור דוברי צרפתית בשכונת קטמון בירושלים.

הוא גם מרצה בצרפתית על בית המקדש ונחשב לאחד מחשובי המרצים בנושא.

== משפחתו ==

*אחיו,ר' [[יצחק חביב]],[[ירושלים]]
*אחיו,הרב [[עמנואל חביב]],[[מונטריאול]]
* בנו,הרב [[דוד חביב (צרפת)]] - משלוחי הרבי לסרסל, צרפת. חזן ובעל קורא.
* בנו,הרב [[אליהו חביב]] - שליח הרבי לאדיס אבבה.
* חתנו,יהודה אבינר,כפר אלדד.

[[קטגוריה:משפחת חביב]]
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי צרפתית]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מרצים]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]

יצחק חביב

2025-04-17T23:45:37Z

מנחם-: /* משפחתו */מנחם מענדל הוא הבכור

הרב '''יצחק חביב''' הוא שליח הרבי לדוברי צרפתית בירושלים.

== תולדות חיים ==
נולד בצרפת לאביו הרב [[דוד חביב]] ולאמו מרת דניס שהיו ניצולי שואה.

גדל בצרפת עד שבגיל מסויים עלה ארצה.

נשא את רעייתו מרת שמחה.

התיישב בירושלים ופועל למען דוברי צרפתית בשכונת גילה.

פעילותו כוללת קיום אירועים עבור דוברי צרפתית כמו התוועדויות ביומי דפגרא,חלוקת מצות,קריאות מגילה וכו'.

הוא גם ידוע כדובר צרפתית רהוטה ומצליח להפנט את השומעים לדברים שאומר.

פתח את רוב הפעילות לדוברי צרפתית בירושלים,בשכונת גילה ובשכונת גבעת זאב ובשכונת בית וגן בהם יש ריכוזים גדולים של דוברי צרפתית.

נחשב לאחד מראשי צא"ח בירושלים לאור היותו השליח הראשי לדוברי צרפתית בירושלים כמייסד הפעילות בירושלים.

== משפחתו ==

* אחיו,הרב [[אברהם חביב]],ירושלים.
* אחיו,הרב [[עמנואל חביב]],מונטריאול.
* בנו,הרב [[מנחם מענדל חביב]],כפר חב"ד.
* בנו,הרב [[שניאור זלמן חביב]],עיתונאי ופובליצסט חב"די,[[אלעד]]
* בנו,הרב [[דובער חביב]],יו"ר ארגון ופרצת בקיבוצים,צפת.

* בנו, הרב [[יוסף חביב]]
* בנו,הרב [[שמואל ברוך חביב]] ע"ה,שליח בקיבוצים שנספה בתאונה טראגית וקשה.

* חתנו,ר' אלי פייסין,שיקגו.

[[קטגוריה:משפחת חביב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי צרפתית]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת גילה]]

שיחה:עמנואל חביב

2025-04-17T23:41:57Z

מנחם-:

התירגום תוקן והוערך מחדש
:עדיין לא מספיק. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:08, 20 בינואר 2010 (UTC)
הייתי עובד על זה. אבל מכיון שיש כאן הפניה שמפנה לעבר תמונות של נשים, שזה נגד ההלכה בלי שום היתר וגם נגד פסקם הגמור של רבני חב"ד לכן אין בכוונתי לתקן זאת כל עוד ההפניה נמצאת כאן. --[[משתמש:שלום|שלום]] 05:01, 21 בינואר 2010 (UTC)
:העיבוד והתירגום וההפניה סודר והערך מחדש בתודה
::המשכתי את העריכה, לא מושלם. לשלום, ראה [[שיחת משתמש:חיים נהר#פסק הרבנים בעניין תמונות נשים]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 12:48, 21 בינואר 2010 (UTC)

== קראון הייטס ==

האם אין צורך לפרט בערך, שהוא היה מועמד לרבנות בשכונה?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 00:43, 4 בפברואר 2016 (UTC)

== ערך בלתי אנציקלופדי ==

לדעתי לפני עריכיתי ערך זה היה דוגמא טובה איך לא לכתוב ערכים על אישים. הערך כולו שיבח ו'הספיד' (רח"ל) את נשוא הערך ולא היה אנציקלופדי כלל. ראו את ההבדלים והבינו. [[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 10:00, כ"ב בחשוון, ה'תשפ"א
==שאלה==
קשור ליצחק חביב מירושלים? --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 21:35, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 21:35, 17 באפריל 2025 (IDT)
ולרב דוד חביב מצרפת? --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 21:35, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 21:35, 17 באפריל 2025 (IDT)
:הוא אח של יצחק חביב. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:48, 17 באפריל 2025 (IDT)

כן הרב עמנואל הוא אח של הרב יצחק ודוד של שמואל בן הרב יצחק חביב [[משתמש:מנחם-|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם-|שיחה]], 00:19, כ' בניסן, ה'תשפ"ה 00:19, 18 באפריל 2025 (IDT)

הרב דוד חביב מצרפת הוא בנו של הרב אברהם חביב
והרב עמנואל חביב הוא אחיו הצעיר של הרב אברהם חביב ושל הרב יצחק חביב [[משתמש:מנחם-|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם-|שיחה]], 00:24, כ' בניסן, ה'תשפ"ה 00:24, 18 באפריל 2025 (IDT)
דוד חביב הוא אחיו של הרב [[אליהו חביב]]? --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 00:26, כ' בניסן, ה'תשפ"ה 00:26, 18 באפריל 2025 (IDT)

כן דוד חביב הוא אחיו הגדול של אליהו חביב משה, יואל, וכו' [[משתמש:מנחם-|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם-|שיחה]], 02:41, כ' בניסן, ה'תשפ"ה 02:41, 18 באפריל 2025 (IDT)

עמנואל חביב

2025-04-17T21:27:48Z

מנחם-:

[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]
הרב '''עמנואל חביב''' הוא מרבני חב"ד ב[[מונטריאול]] ראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]] בעבר שימש כרב בית כנסת חב"ד ב[[ביתר עלית]] גבעה B, מנהל [[כולל תורה אור]] ויועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]].

==תולדות חיים==

הרב עמנואל חביב נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב ורעייתו מרת דניס ניצולי [[שואה]], ששמרו ב[[מסירות נפש]] על הגחלת היהודית בזמן המלחמה.

בהיותו בן שבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתשתכנו בשכונת קטמון שב[[ירושלים]]. בישיבה קטנה למד ב"פורת יוסף" ובישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]]. לאחר מכן, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]] בשנת [[תשנ"א]]. לאחר סיום שנת ה[[קבוצה]] חזר ל[[קריית גת]] על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

התחתן ב[[ירושלים]] ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ב]] עם מרת שרה ביתו של הרב אברהם לסקר מ[[מונטריאול]].

לאחר נישואיו החל ללמוד רבנות בהכוונת הרב [[דב בער אליעזרוב]], שזכה להיות אצלו בן בית ומקורב.
הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]], בשכונת קטמון בירושלים כיהן כרב הקהילה. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית ב[[צרפת]] ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב לשבע שנים, שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאחר שליחותו בצרפת, חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות. הרב חביב חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, קיבל משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

כיהן כרב בית כנסת חב"ד בשכונת התמר ב[[ביתר]] עילית, שם גם מסר שיעורים בהלכה וניהל את ה[[כולל תורה אור]], שהקים שם.

באותו זמן גם ההשתתף בדיונים משפטיים - הלכתיים מטעם מדינת ישראל.

כיום גר ב[[מונטריאול]] מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ומוסר שיעורים פרטיים וברבים.

== הסמכה לדיינות ==
הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים ב[[ארץ ישראל]]. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח, אב"ד [[תל אביב]], והרב משה לנל אב"ד [[רחובות]]. כמו כן 'שימש' ב[[גיטין]] בבית דין הרבני של באר שבע.

== יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==
לאור מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי ההלכה היהודית. לאחר זמן התבקש להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה.

==[[בית דין צדק קראון הייטס]]==
ב[[אלול]] [[תש"ע]] התמודד בבחירות לרב שלישי לכהן מטעם ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].
בפועל הוא לא קיבל מספיק קולות.

==בית דין חב"ד קייב==
בשנת [[תשע"א]] נתמנה ל[[אב"ד]] [[מורה צדק]] ורב ראשי של קייב ומדינת [[אוקראינה]] מטעם הרב [[משה אסמן]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יצחק חביב]] - שליח לדוברי צרפתית בשכונת גילה.
*אחיו,הרב [[אברהם חביב]] - שליח לדוברי צרפתית בשכונת קטמון.
*בנו, הרב יהודה לייב חביב - [[ישיבת חח"ל צפת]].
*בנו, שניאור זלמן חביב - [[מונטריאול]].
*בנו, מנחם מענדל חביב - [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצונים==
*'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a2%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב חביב באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו"ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:משפחת חביב]]
[[קטגוריה:משפחת לסקר]]

עמנואל חביב

2025-04-17T21:26:49Z

מנחם-:

[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]
הרב '''עמנואל חביב''' (יליד [[שבט]] [[תשל"א]]), הוא מרבני חב"ד ב[[מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]] בעבר שימש כרב בית כנסת חב"ד ב[[ביתר עלית]] גבעה B, מנהל [[כולל תורה אור]] ויועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]].

==תולדות חיים==

הרב עמנואל חביב נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב ורעייתו מרת דניס ניצולי [[שואה]], ששמרו ב[[מסירות נפש]] על הגחלת היהודית בזמן המלחמה.

בהיותו בן שבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתשתכנו בשכונת קטמון שב[[ירושלים]]. בישיבה קטנה למד ב"פורת יוסף" ובישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]]. לאחר מכן, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]] בשנת [[תשנ"א]]. לאחר סיום שנת ה[[קבוצה]] חזר ל[[קריית גת]] על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

התחתן ב[[ירושלים]] ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ב]] עם מרת שרה ביתו של הרב אברהם לסקר מ[[מונטריאול]].

לאחר נישואיו החל ללמוד רבנות בהכוונת הרב [[דב בער אליעזרוב]], שזכה להיות אצלו בן בית ומקורב.
הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]], בשכונת קטמון בירושלים כיהן כרב הקהילה. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית ב[[צרפת]] ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב לשבע שנים, שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאחר שליחותו בצרפת, חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות. הרב חביב חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, קיבל משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

כיהן כרב בית כנסת חב"ד בשכונת התמר ב[[ביתר]] עילית, שם גם מסר שיעורים בהלכה וניהל את ה[[כולל תורה אור]], שהקים שם.

באותו זמן גם ההשתתף בדיונים משפטיים - הלכתיים מטעם מדינת ישראל.

כיום גר ב[[מונטריאול]] מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ומוסר שיעורים פרטיים וברבים.

== הסמכה לדיינות ==
הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים ב[[ארץ ישראל]]. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח, אב"ד [[תל אביב]], והרב משה לנל אב"ד [[רחובות]]. כמו כן 'שימש' ב[[גיטין]] בבית דין הרבני של באר שבע.

== יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==
לאור מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי ההלכה היהודית. לאחר זמן התבקש להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה.

==[[בית דין צדק קראון הייטס]]==
ב[[אלול]] [[תש"ע]] התמודד בבחירות לרב שלישי לכהן מטעם ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].
בפועל הוא לא קיבל מספיק קולות.

==בית דין חב"ד קייב==
בשנת [[תשע"א]] נתמנה ל[[אב"ד]] [[מורה צדק]] ורב ראשי של קייב ומדינת [[אוקראינה]] מטעם הרב [[משה אסמן]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יצחק חביב]] - ירושלים.
*בנו, הרב יהודה לייב חביב - [[ישיבת חח"ל צפת]].
*בנו, שניאור זלמן חביב - [[מונטריאול]].
*בנו, מנחם מענדל חביב - [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצונים==
*'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a2%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב חביב באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו"ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:משפחת חביב]]
[[קטגוריה:משפחת לסקר]]

שיחה:עמנואל חביב

2025-04-17T21:24:27Z

מנחם-:

עמנואל חביב

2025-04-17T21:21:21Z

מנחם-: /* משפחתו */הוספתי את אחיו

[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]
הרב '''עמנואל חביב''' (יליד [[תשל"א]]), הוא מרבני חב"ד ב[[מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]] בעבר שימש כרב בית כנסת חב"ד ב[[ביתר עלית]] גבעה B, מנהל [[כולל תורה אור]] ויועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]].

==תולדות חיים==

הרב עמנואל חביב נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב ורעייתו מרת דניס ניצולי [[שואה]], ששמרו ב[[מסירות נפש]] על הגחלת היהודית בזמן המלחמה.

בהיותו בן שבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתשתכנו בשכונת קטמון שב[[ירושלים]]. בישיבה קטנה למד ב"פורת יוסף" ובישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]]. לאחר מכן, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]] בשנת [[תשנ"א]]. לאחר סיום שנת ה[[קבוצה]] חזר ל[[קריית גת]] על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

התחתן ב[[ירושלים]] ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ב]] עם מרת שרה ביתו של הרב אברהם לסקר מ[[מונטריאול]].

לאחר נישואיו החל ללמוד רבנות בהכוונת הרב [[דב בער אליעזרוב]], שזכה להיות אצלו בן בית ומקורב.
הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]], בשכונת קטמון בירושלים כיהן כרב הקהילה. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית ב[[צרפת]] ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב לשבע שנים, שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאחר שליחותו בצרפת, חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות. הרב חביב חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, קיבל משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

כיהן כרב בית כנסת חב"ד בשכונת התמר ב[[ביתר]] עילית, שם גם מסר שיעורים בהלכה וניהל את ה[[כולל תורה אור]], שהקים שם.

באותו זמן גם ההשתתף בדיונים משפטיים - הלכתיים מטעם מדינת ישראל.

כיום גר ב[[מונטריאול]] מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ומוסר שיעורים פרטיים וברבים.

== הסמכה לדיינות ==
הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים ב[[ארץ ישראל]]. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח, אב"ד [[תל אביב]], והרב משה לנל אב"ד [[רחובות]]. כמו כן 'שימש' ב[[גיטין]] בבית דין הרבני של באר שבע.

== יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==
לאור מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי ההלכה היהודית. לאחר זמן התבקש להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה.

==[[בית דין צדק קראון הייטס]]==
ב[[אלול]] [[תש"ע]] התמודד בבחירות לרב שלישי לכהן מטעם ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].
בפועל הוא לא קיבל מספיק קולות.

==בית דין חב"ד קייב==
בשנת [[תשע"א]] נתמנה ל[[אב"ד]] [[מורה צדק]] ורב ראשי של קייב ומדינת [[אוקראינה]] מטעם הרב [[משה אסמן]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יצחק חביב]] - ירושלים.
*בנו, הרב יהודה לייב חביב - [[ישיבת חח"ל צפת]].
*בנו, שניאור זלמן חביב - [[מונטריאול]].
*בנו, מנחם מענדל חביב - [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצונים==
*'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a2%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב חביב באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו"ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:משפחת חביב]]
[[קטגוריה:משפחת לסקר]]

שיחה:עמנואל חביב

2025-04-17T21:19:44Z

מנחם-:

תומכי תמימים מונטריאול

2025-04-17T00:28:50Z

מנחם-: /* הוראות הרבי לתלמידים */חסר נ

[[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]
ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שב[[קנדה]] נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש"ב]].

== הקמת הישיבה ==

[[אדמו"ר הריי"צ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' [[חשון]] [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "[[תומכי תמימים]]" - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]).

את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] ברכבת.

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, מנהלה היה, מאז ועד לפטירתו, הרב [[אריה לייב קרמר]]. בראש הישיבה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];

== הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים ==

כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח);
*בכל ליל ש"ק יחזרו שני תלמידים [[דא"ח]] בשני בתי כנסת חב"ד שבעיר, וכך יעשו גם בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] בש"ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו.
*את שתי הסעודות ד[[שבת קודש]] יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא"ח, ויספרו איזה סיפורים.
*כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר]] [[דא"ח]] (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר 'עבודה' בדווקא.
*לקרב את [[אנ"ש]] אשר זרם ה"מים רבים" סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים.
*לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית "תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה" ולהכניסם לישיבה.
*להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ"ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי.
*לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, "את ה[[ענווה]] תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט"א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים [[נגלה]] או שהידיעות בנגלה רפויות הנה".

== התפתחות הישיבה ==

במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.

כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבעה תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה "[[אחי תמימים]]", באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח [[האר"י]] ברחוב דו פארק.

הרבי הריי"צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו "רק" עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה.

בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי"צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש"ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב"ד.

שנה לאחמ"כ בשנת [[תש"ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.

בשנת [[תש"י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט"ו שבט [[תשי"ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את"ה]].

ב[[י"ט כסלו]] [[תשט"ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.

== בניין הישיבה ==

עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.

במקביל החל [[הרבי הריי"צ]] לדרוש מ[[אנ"ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, ו[[הקב"ה]] כבר ישלם את שכרם.

ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט"ו כסלו]] [[תש"ד]], שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש"ג]] - חתן [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]].

מכתב [[הרבי הריי"צ]] בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול:

{{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת"ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע"א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי"ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור"}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.

ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל מרת [[חי' בלומבערג]] לקחה חסות וב[[י"ט אלול]] [[תש"כ]] הייתה הנחת אבן הפינה וב[[כ"ג אייר]] [[תשכ"ב]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.

לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י"ט כסלו]],[[תש"ס]] פרצה [[שריפה]] בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו באמצע התוועדות לרגל י"ט כסלו.

בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.

(ב[[חודש אייר]] [[תשס"ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)

נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה כארבעים בחורים.

==הוראות הרבי לתלמידים==
{{להשלים|}}

*לאחר [[נסיעה לרבי]] על התלמידים לחלוק את רשמיהם מ[[התוועדות עם הרבי]] בפני משפיע הישיבה הרב מנחם זאב גריגנלאס, על הרב גרינגלאס מוטל לנצל הזדמנות זו לעוררם ולחזקם ב[[עבודת ה']]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://www.chabadlibrary.org/books/1200820164 כרך ח' אגרת ב'תח].}}.
*מידי [[יום שישי]], עם תום סדרי הישיבה יש לערוך [[התעמלות]]{{הערה|עדותו של הרב [[ניסן מנגל]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2056 ע' 146.}}.

== מערכת ההערות ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ"ש - מונטריאול]]}}
בשנת [[תשל"ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד שבת פרשת נח.

==צוות הישיבה==
===צוות הישיבה בעבר===
{{טורים|
*הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.
*הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.
*הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משפיע]] הישיבה.
*הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.
*הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.
*הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.
*הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו"נ בישיבה.
*הרב [[יהודה שפוץ]], חבר הנהלה.
*הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.
*הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.
*הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.
}}
=== ההנהלה והצוות כיום ===
{{טורים|
*הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.
*הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.
*הרב שלום בער כהן, ר"מ (בשעבר [[משפיע]] בישיבה.)
*הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע ראשי
*הרב [[צבי הירש גוראריה (מונטריאול)|צבי הירש גוראריה]], [[משפיע]] בישיבה.
*הרב משה אבא שטרן, ר"מ וחבר הנהלה בישיבה.
*הרב מרדכי ווענגער, [[משגיח]] ומנהל רוחני
*הרב ישראל קפלן [[משפיע]] ומנהל רוחני.
}}

==בוגרי הישיבה==
[[קובץ:תותל מונטריאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]
בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים:
{{טורים|
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב"ד [[כפר חב"ד]].
*הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.
*הרב [[משה אליהו גרליצקי]], [[משפיע]] וגבאי [[בית הכנסת]] ב[[מונטריאול]].
*הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]].
*הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], [[משפיע]] ב[[מונטריאול]].
*הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].
*הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]], [[שליח]] [[הרבי]] [[וורשא|בוורשא]] [[פולין|שבפולין]]
*הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס.
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ו[[משגיח]] ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], מחשובי אנ"ש וממשפיעי הקהילה בצפת.
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], ר"מ ב[[ישיבה קטנה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ירושלים.
*הרב [[אשר פרקש]], [[משפיע]] ישיבת חב"ד [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].
*הרב [[שניאור זלמן פרקש]], משפיע בישיבת חב"ד ארגנטינה
*הרב [[אלימלך פרקש]] נו"נ בישיבת תורת אמת.
*הרב [[שלמה חנניה ממן]] מנהל ת"ת תפארת מנחם ביתר עילית.}}

==קישורים חיצוניים==
*[rabbinicalcollege.ca לאתר של הישיבה]
*{{קישור חבד און ליין|32921|66 שנה להתייסדות ישיבת 'תומכי-תמימים' במונטריאול||ג' חשוון תשס"ח}}
*'''[https://chabad.info/news/724968/ מונטריאול מציינת 80 שנה לפתיחת ישיבת תומכי תמימים]''' {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקנדה|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|מונטריאול]]

תומכי תמימים מונטריאול

2025-04-17T00:27:01Z

מנחם-: /* בניין הישיבה */הנחת אבן הפינה

[[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]
ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שב[[קנדה]] נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש"ב]].

== הקמת הישיבה ==

[[אדמו"ר הריי"צ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' [[חשון]] [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "[[תומכי תמימים]]" - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]).

את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] ברכבת.

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, מנהלה היה, מאז ועד לפטירתו, הרב [[אריה לייב קרמר]]. בראש הישיבה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];

== הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים ==

כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח);
*בכל ליל ש"ק יחזרו שני תלמידים [[דא"ח]] בשני בתי כנסת חב"ד שבעיר, וכך יעשו גם בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] בש"ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו.
*את שתי הסעודות ד[[שבת קודש]] יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא"ח, ויספרו איזה סיפורים.
*כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר]] [[דא"ח]] (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר 'עבודה' בדווקא.
*לקרב את [[אנ"ש]] אשר זרם ה"מים רבים" סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים.
*לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית "תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה" ולהכניסם לישיבה.
*להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ"ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי.
*לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, "את ה[[ענווה]] תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט"א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים [[נגלה]] או שהידיעות בנגלה רפויות הנה".

== התפתחות הישיבה ==

במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.

כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבעה תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה "[[אחי תמימים]]", באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח [[האר"י]] ברחוב דו פארק.

הרבי הריי"צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו "רק" עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה.

בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי"צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש"ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב"ד.

שנה לאחמ"כ בשנת [[תש"ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.

בשנת [[תש"י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט"ו שבט [[תשי"ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את"ה]].

ב[[י"ט כסלו]] [[תשט"ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.

== בניין הישיבה ==

עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.

במקביל החל [[הרבי הריי"צ]] לדרוש מ[[אנ"ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, ו[[הקב"ה]] כבר ישלם את שכרם.

ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט"ו כסלו]] [[תש"ד]], שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש"ג]] - חתן [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]].

מכתב [[הרבי הריי"צ]] בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול:

{{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת"ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע"א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי"ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור"}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.

ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל מרת [[חי' בלומבערג]] לקחה חסות וב[[י"ט אלול]] [[תש"כ]] הייתה הנחת אבן הפינה וב[[כ"ג אייר]] [[תשכ"ב]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.

לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י"ט כסלו]],[[תש"ס]] פרצה [[שריפה]] בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו באמצע התוועדות לרגל י"ט כסלו.

בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.

(ב[[חודש אייר]] [[תשס"ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)

נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה כארבעים בחורים.

==הוראות הרבי לתלמידים==
{{להשלים|}}

*לאחר [[נסיעה לרבי]] על התלמידים לחלוק את רשמיהם מ[[התוועדות עם הרבי]] בפני משפיע הישיבה הרב מנחם זאב גריגנלאס, על הרב גריגלאס מוטל לנצל הזדמנות זו לעוררם ולחזקם ב[[עבודת ה']]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://www.chabadlibrary.org/books/1200820164 כרך ח' אגרת ב'תח].}}.
*מידי [[יום שישי]], עם תום סדרי הישיבה יש לערוך [[התעמלות]]{{הערה|עדותו של הרב [[ניסן מנגל]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2056 ע' 146.}}.

== מערכת ההערות ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ"ש - מונטריאול]]}}
בשנת [[תשל"ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד שבת פרשת נח.

==צוות הישיבה==
===צוות הישיבה בעבר===
{{טורים|
*הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.
*הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.
*הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משפיע]] הישיבה.
*הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.
*הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.
*הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.
*הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו"נ בישיבה.
*הרב [[יהודה שפוץ]], חבר הנהלה.
*הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.
*הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.
*הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.
}}
=== ההנהלה והצוות כיום ===
{{טורים|
*הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.
*הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.
*הרב שלום בער כהן, ר"מ (בשעבר [[משפיע]] בישיבה.)
*הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע ראשי
*הרב [[צבי הירש גוראריה (מונטריאול)|צבי הירש גוראריה]], [[משפיע]] בישיבה.
*הרב משה אבא שטרן, ר"מ וחבר הנהלה בישיבה.
*הרב מרדכי ווענגער, [[משגיח]] ומנהל רוחני
*הרב ישראל קפלן [[משפיע]] ומנהל רוחני.
}}

==בוגרי הישיבה==
[[קובץ:תותל מונטריאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]
בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים:
{{טורים|
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב"ד [[כפר חב"ד]].
*הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.
*הרב [[משה אליהו גרליצקי]], [[משפיע]] וגבאי [[בית הכנסת]] ב[[מונטריאול]].
*הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]].
*הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], [[משפיע]] ב[[מונטריאול]].
*הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].
*הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]], [[שליח]] [[הרבי]] [[וורשא|בוורשא]] [[פולין|שבפולין]]
*הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס.
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ו[[משגיח]] ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], מחשובי אנ"ש וממשפיעי הקהילה בצפת.
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], ר"מ ב[[ישיבה קטנה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ירושלים.
*הרב [[אשר פרקש]], [[משפיע]] ישיבת חב"ד [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].
*הרב [[שניאור זלמן פרקש]], משפיע בישיבת חב"ד ארגנטינה
*הרב [[אלימלך פרקש]] נו"נ בישיבת תורת אמת.
*הרב [[שלמה חנניה ממן]] מנהל ת"ת תפארת מנחם ביתר עילית.}}

==קישורים חיצוניים==
*[rabbinicalcollege.ca לאתר של הישיבה]
*{{קישור חבד און ליין|32921|66 שנה להתייסדות ישיבת 'תומכי-תמימים' במונטריאול||ג' חשוון תשס"ח}}
*'''[https://chabad.info/news/724968/ מונטריאול מציינת 80 שנה לפתיחת ישיבת תומכי תמימים]''' {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקנדה|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|מונטריאול]]

צבי יוסף קוטלרסקי

2025-04-15T06:08:47Z

מנחם-: /* משפחתו */

[[קובץ:צילום מסך 2024-06-16 205515.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוטלרסקי]]
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מאחורי הרבי (שלישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב '''יוסף צבי קוטלרסקי''', הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]]]

הרב '''צבי יוסף קוטלרסקי''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ט]]), היה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומהראשונים{{מקור}} שקיבלו את נשיאותו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] בשנת תרע"ח לאביו הרב יעקב דוד קוטלארסקי.

למד בישיבת "חכמי לובלין" והמשיך לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]]. בשואה ברח מפולין והגיע ל[[תומכי תמימים שנחאי]] והיה מתשעת הבחורים ה[[שליח|שלוחים]] שנשלחו ל[[מונטריאול]] להקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

לאחר מכן עבר ל[[ניו יורק]] וכיהן כיו"ר הנהלת ישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]]" במשך שנים רבות.

זכה לקירובים רבים מ[[הרבי]].

נפטר ב[[יום שני]] [[י"א בכסלו]] [[תשס"ט]] ב[[ניו יורק]], בגיל 91.

== משפחתו ==
רעייתו, מרת גאלדע קאטלארסקי - נפטרה י"ט חשוון תש"נ.
* בנו, הרב [[משה קוטלרסקי]] היה סיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] - נפטר [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]].
* בתו, גב' חומי רעיית ר' מענדל הרשקופ מהעיר [[קינגסטון (עיירה)| קינגסטון]] פאנסילווניה.
* בתו, גב' אסתר רעיית [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ראש ישיבת תומכי תמימים [[מוריסטון]].
* בתו, גב' שרה פרלמן מפנסילבניה.
* בנו, ר' מענדל קוטלרסקי.
* בתו, גב' פראדל הרשקוביץ מקראון הייטס.
* בתו, גב' חני שם-טוב מטוסון, אריזונה.
* בנו, התמים יעקב דוד - נפטר י"ח טבת תשכ"ז.
* בנו, הילד חיים יצחק קוטלרסקי - נפטר ד' אדר{{הבהרה}}.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: קוטלרסקי יוסף צבי}}
[[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

צבי יוסף קוטלרסקי

2025-04-15T06:07:53Z

מנחם-: /* משפחתו */

[[קובץ:צילום מסך 2024-06-16 205515.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוטלרסקי]]
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מאחורי הרבי (שלישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב '''יוסף צבי קוטלרסקי''', הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]]]

הרב '''צבי יוסף קוטלרסקי''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ט]]), היה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומהראשונים{{מקור}} שקיבלו את נשיאותו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] בשנת תרע"ח לאביו הרב יעקב דוד קוטלארסקי.

למד בישיבת "חכמי לובלין" והמשיך לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]]. בשואה ברח מפולין והגיע ל[[תומכי תמימים שנחאי]] והיה מתשעת הבחורים ה[[שליח|שלוחים]] שנשלחו ל[[מונטריאול]] להקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

לאחר מכן עבר ל[[ניו יורק]] וכיהן כיו"ר הנהלת ישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]]" במשך שנים רבות.

זכה לקירובים רבים מ[[הרבי]].

נפטר ב[[יום שני]] [[י"א בכסלו]] [[תשס"ט]] ב[[ניו יורק]], בגיל 91.

== משפחתו ==
רעייתו, מרת גאלדע קאטלארסקי - נפטרה י"ט חשוון תש"נ.
* בנו, הרב [[משה קוטלרסקי]] היה סיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] - נפטר [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]].
* בתו, גב' חומי אשת ר' מענדל הרשקופ מ[[קינגסטון (עיירה)| קינגסטון]] פאנסילווניה.
* בתו, גב' אסתר רעיית [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ראש ישיבת תומכי תמימים [[מוריסטון]].
* בתו, גב' שרה פרלמן מפנסילבניה.
* בנו, ר' מענדל קוטלרסקי.
* בתו, גב' פראדל הרשקוביץ מקראון הייטס.
* בתו, גב' חני שם-טוב מטוסון, אריזונה.
* בנו, התמים יעקב דוד - נפטר י"ח טבת תשכ"ז.
* בנו, הילד חיים יצחק קוטלרסקי - נפטר ד' אדר{{הבהרה}}.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: קוטלרסקי יוסף צבי}}
[[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

צבי יוסף קוטלרסקי

2025-04-15T06:05:39Z

מנחם-: /* משפחתו */

[[קובץ:צילום מסך 2024-06-16 205515.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוטלרסקי]]
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מאחורי הרבי (שלישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב '''יוסף צבי קוטלרסקי''', הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]]]

הרב '''צבי יוסף קוטלרסקי''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ט]]), היה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומהראשונים{{מקור}} שקיבלו את נשיאותו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] בשנת תרע"ח לאביו הרב יעקב דוד קוטלארסקי.

למד בישיבת "חכמי לובלין" והמשיך לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]]. בשואה ברח מפולין והגיע ל[[תומכי תמימים שנחאי]] והיה מתשעת הבחורים ה[[שליח|שלוחים]] שנשלחו ל[[מונטריאול]] להקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

לאחר מכן עבר ל[[ניו יורק]] וכיהן כיו"ר הנהלת ישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]]" במשך שנים רבות.

זכה לקירובים רבים מ[[הרבי]].

נפטר ב[[יום שני]] [[י"א בכסלו]] [[תשס"ט]] ב[[ניו יורק]], בגיל 91.

== משפחתו ==
רעייתו, מרת גאלדע קאטלארסקי - נפטרה י"ט חשוון תש"נ.
* בנו, הרב [[משה קוטלרסקי]] היה סיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] - נפטר [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]].
* בתו, גב' חומי אשת ר' מענדל הרשקופ מ[[קינגסטון פאנסילווניה]].
* בתו, גב' אסתר רעיית [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ראש ישיבת תומכי תמימים [[מוריסטון]].
* בתו, גב' שרה פרלמן מפנסילבניה.
* בנו, ר' מענדל קוטלרסקי.
* בתו, גב' פראדל הרשקוביץ מקראון הייטס.
* בתו, גב' חני שם-טוב מטוסון, אריזונה.
* בנו, התמים יעקב דוד - נפטר י"ח טבת תשכ"ז.
* בנו, הילד חיים יצחק קוטלרסקי - נפטר ד' אדר{{הבהרה}}.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: קוטלרסקי יוסף צבי}}
[[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

צבי יוסף קוטלרסקי

2025-04-15T06:04:35Z

מנחם-: /* משפחתו */

[[קובץ:צילום מסך 2024-06-16 205515.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוטלרסקי]]
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מאחורי הרבי (שלישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב '''יוסף צבי קוטלרסקי''', הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]]]

הרב '''צבי יוסף קוטלרסקי''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ט]]), היה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומהראשונים{{מקור}} שקיבלו את נשיאותו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] בשנת תרע"ח לאביו הרב יעקב דוד קוטלארסקי.

למד בישיבת "חכמי לובלין" והמשיך לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]]. בשואה ברח מפולין והגיע ל[[תומכי תמימים שנחאי]] והיה מתשעת הבחורים ה[[שליח|שלוחים]] שנשלחו ל[[מונטריאול]] להקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

לאחר מכן עבר ל[[ניו יורק]] וכיהן כיו"ר הנהלת ישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]]" במשך שנים רבות.

זכה לקירובים רבים מ[[הרבי]].

נפטר ב[[יום שני]] [[י"א בכסלו]] [[תשס"ט]] ב[[ניו יורק]], בגיל 91.

== משפחתו ==
רעייתו, מרת גאלדע קאטלארסקי - נפטרה י"ט חשוון תש"נ.
* בנו, הרב [[משה קוטלרסקי]] היה סיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] - נפטר [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]].
* בתו, גב' חומי אשת ר' מענדל הרשקופ מ[[קינגסטון]] פאנסילווניה.
* בתו, גב' אסתר רעיית [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ראש ישיבת תומכי תמימים [[מוריסטון]].
* בתו, גב' שרה פרלמן מפנסילבניה.
* בנו, ר' מענדל קוטלרסקי.
* בתו, גב' פראדל הרשקוביץ מקראון הייטס.
* בתו, גב' חני שם-טוב מטוסון, אריזונה.
* בנו, התמים יעקב דוד - נפטר י"ח טבת תשכ"ז.
* בנו, הילד חיים יצחק קוטלרסקי - נפטר ד' אדר{{הבהרה}}.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: קוטלרסקי יוסף צבי}}
[[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

צבי יוסף קוטלרסקי

2025-04-15T06:02:57Z

מנחם-: מיקום ר' מענדל הרשקופ

[[קובץ:צילום מסך 2024-06-16 205515.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוטלרסקי]]
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מאחורי הרבי (שלישי משמאל). נראים בתמונה משמאל לימין: הרב '''יוסף צבי קוטלרסקי''', הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]]]

הרב '''צבי יוסף קוטלרסקי''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ט]]), היה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומהראשונים{{מקור}} שקיבלו את נשיאותו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] בשנת תרע"ח לאביו הרב יעקב דוד קוטלארסקי.

למד בישיבת "חכמי לובלין" והמשיך לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]]. בשואה ברח מפולין והגיע ל[[תומכי תמימים שנחאי]] והיה מתשעת הבחורים ה[[שליח|שלוחים]] שנשלחו ל[[מונטריאול]] להקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

לאחר מכן עבר ל[[ניו יורק]] וכיהן כיו"ר הנהלת ישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]]" במשך שנים רבות.

זכה לקירובים רבים מ[[הרבי]].

נפטר ב[[יום שני]] [[י"א בכסלו]] [[תשס"ט]] ב[[ניו יורק]], בגיל 91.

== משפחתו ==
רעייתו, מרת גאלדע קאטלארסקי - נפטרה י"ט חשוון תש"נ.
* בנו, הרב [[משה קוטלרסקי]] היה סיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] - נפטר [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]].
* בתו, גב' חומי אשת ר' מענדל הרשקופ מ[[קראון הייטס|קינגסטון פאנסילווניה.]]
* בתו, גב' אסתר רעיית [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ראש ישיבת תומכי תמימים [[מוריסטון]].
* בתו, גב' שרה פרלמן מפנסילבניה.
* בנו, ר' מענדל קוטלרסקי.
* בתו, גב' פראדל הרשקוביץ מקראון הייטס.
* בתו, גב' חני שם-טוב מטוסון, אריזונה.
* בנו, התמים יעקב דוד - נפטר י"ח טבת תשכ"ז.
* בנו, הילד חיים יצחק קוטלרסקי - נפטר ד' אדר{{הבהרה}}.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: קוטלרסקי יוסף צבי}}
[[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

קראון הייטס

2024-10-31T03:26:44Z

מנחם-: /* בתי כנסת */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].
ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-10-31T02:30:07Z

מנחם-: המוסד לא קיים יותר

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].
ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

עמנואל חביב

2024-10-31T02:22:38Z

מנחם-: לא ידוע לי שהקים שם את הבית הכנסת הבית כנסת הוקם ע"י אחיו הרב אברהם חביב והוא מנהל אותו עד עצם היום הזה.

[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]
הרב '''עמנואל חביב''' (יליד [[תשל"א]]), הוא מרבני חב"ד ב[[מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]] בעבר שימש כרב בית כנסת חב"ד ב[[ביתר עלית]] גבעה B, מנהל [[כולל תורה אור]] ויועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]].

==תולדות חיים==

הרב עמנואל חביב נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב ורעייתו מרת דניס ניצולי [[שואה]], ששמרו ב[[מסירות נפש]] על הגחלת היהודית בזמן המלחמה.

בהיותו בן שבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתשתכנו בשכונת קטמון שב[[ירושלים]]. בישיבה קטנה למד ב"פורת יוסף" ובישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]]. לאחר מכן, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]] בשנת [[תשנ"א]]. לאחר סיום שנת ה[[קבוצה]] חזר ל[[קריית גת]] על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

התחתן ב[[ירושלים]] ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ב]] עם מרת שרה ביתו של הרב אברהם לסקר מ[[מונטריאול]].

לאחר נישואיו החל ללמוד רבנות בהכוונת הרב [[דב בער אליעזרוב]], שזכה להיות אצלו בן בית ומקורב.
הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]], בשכונת קטמון בירושלים כיהן כרב הקהילה. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית ב[[צרפת]] ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב לשבע שנים, שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאחר שליחותו בצרפת, חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות. הרב חביב חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, קיבל משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

כיהן כרב בית כנסת חב"ד בשכונת התמר ב[[ביתר]] עילית, שם גם מסר שיעורים בהלכה וניהל את ה[[כולל תורה אור]], שהקים שם.

באותו זמן גם ההשתתף בדיונים משפטיים - הלכתיים מטעם מדינת ישראל.

כיום גר ב[[מונטריאול]] מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ומוסר שיעורים פרטיים וברבים.

== הסמכה לדיינות ==
הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים ב[[ארץ ישראל]]. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח, אב"ד [[תל אביב]], והרב משה לנל אב"ד [[רחובות]]. כמו כן 'שימש' ב[[גיטין]] בבית דין הרבני של באר שבע.

== יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==
לאור מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי ההלכה היהודית. לאחר זמן התבקש להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה.

==[[בית דין צדק קראון הייטס]]==
ב[[אלול]] [[תש"ע]] התמודד בבחירות לרב שלישי לכהן מטעם ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].
בפועל הוא לא קיבל מספיק קולות.

==בית דין חב"ד קייב==
בשנת [[תשע"א]] נתמנה ל[[אב"ד]] [[מורה צדק]] ורב ראשי של קייב ומדינת [[אוקראינה]] מטעם הרב [[משה אסמן]].

==משפחתו==
*בנו הרב יהודה לייב חביב [[ישיבת חח"ל צפת]].
*בנו שניאור זלמן חביב [[מונטריאול]].
*בנו מנחם מענדל חביב [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו"ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]

{{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]

שניאור חיים גוטניק

2024-10-31T02:12:24Z

מנחם-: הכהן

{{מפנה|שניאור חיים גוטניק|סבו, מנכבדי הקהילה החב"דית בפריאסלאב|שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב)}}
[[קובץ:חייים.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב שניאור חיים גוטניק בקבלת דולר לברכה מהרבי]]
הרב '''שניאור חיים (הכהן) גוטניק''' ([[תרפ"ב]] - [[כ"ט תשרי]] [[תשס"ד]]), היה מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, ומקושר בלב ונפש לרבי. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. זכה לקירובים נדירים מהרבי ועסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] וקירובם של יהודים לאביהם שבשמיים.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ב]] בברית המועצות, לאביו הרב [[מרדכי זאב גוטניק]]. הרב מרדכי היה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומשלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ לעיר טיפליס שבגרוזיה.

בהיותו ילד, עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]], לאחר שקבלו בניסים היתר יציאה מרוסיה. בשנת [[תרפ"ז]] קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הרב שניאור חיים כתב על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אשר ענה בחיוב, ואף עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל, ושלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה. בצעירותו למד בישיבת טעלז. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצ"ב]], נפטר אביו, הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני.

בקיץ [[תרפ"ט]] נסע לריגא בכדי לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו מאנגליה יהודים רבים שחששו לגורלם, ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב גוטניק. יחד עם רבים אחרים הפליגו באוניה עד לאוסטרליה, שם התיישבה המשפחה בעיר סידני.

לאחר שהרב גוטניק יחד עם קבוצה של בחורים, כתבו לרבי הריי"צ, כי ברצונם ללמוד בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ הורה להם להישאר באוסטרליה. במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ כי{{ציטוטון|מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם}}. בהמשך המברק כותב אדמו"ר הריי"צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– {{ציטוטון|יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. {{מונחון|און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן|שיוכלו למצוא את הקדוש ברוך הוא}}}}.

כעבור שנים רבות בברכת הרבי נפתחה ישיבת חב"ד באוסטרליה, בי"א שבט [[תשכ"ו]] כאשר הוקמה הישיבה במלבורן, בעוד הרב חיים גוטניק נמנה על מייסדי הישיבה.

הרב גוטניק התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר [[מלבורן]].

כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען [[הפצת המעיינות]] באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך ב[[חודש חשון]] [[תש"ח]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לסייע לרב [[יצחק דוד גרונר]] שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים.

בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח.

כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו"ר הריי"צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו [[משל]] אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב".

לאחר זמן הוצעה לרב גוטניק מישרת רבנות באדלייד, וב[[ב' כסלו]] [[תשי"ז]], כתב על כך לרבי. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] השיב לו הרבי במכתב כי עליו לקחת משרה זו.

מסיבות מסויימות לא יצא הדבר אל הפועל, ובשביעי של פסח [[תשי"ח]] מונה לרב קהילת "אלווד" במלבורן, שם כיהן ברבנות במשך כ-45 שנים.

הרב גוטניק היה למדן גדול ובעל פה מפיק מרגליות. כל ימיו עסק ברבנות והיה נואם בחסד עליון. תמיד נהג לשלב בדבריו הומור. בגלל היותו רב למדן ומסור כל כך לקהילתו, התמנה בשנת [[תשכ"ז]] לנשיא ועד רבני ויקטוריה, גוף רבני חשוב באוסטרליה.

תפקיד נוסף בו כיהן, היה הרב היהודי של צבא אוסטרליה. במסגרת תפקיד זה עשה רבות למען החיילים היהודיים שבשירות הצבאי. בין היתר דאג להם לאוכל כשר, תשמישי קדושה ועוד, ובזכות פועלו חיילים רבים התחזקו בשמירת מצוות.

הרב גוטניק היה מסור בלב ונפש למוסדות חב"ד בעירו - כפי שהוא עצמו העיד במכתבו לרבי.

כשהגיע לרבי זכה לקירובים נדירים. ב"[[פאראד]]" של [[ל"ג בעומר]] הזמינו הרבי לעמוד על הבימה כשהוא לבוש במדי צבא אוסטרליה. מקורביו מספרים כי הרבי אף שילם לו את כרטיס-הטיסה הראשון מאוסטרליה לניו-יורק.

הרב גוטניק זכה למכתבים ויחידויות בהם קיבל הוראות רבות ומפורטות. בשנת [[תשכ"ח]] הרבי נתן לו מאה ואחד דולר, בכדי שידפיסו את ה[[תניא]] במלבורן בפעם השניה.

בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד [[יוסף יצחק גוטניק]].

ב[[חודש סיון]] [[תשס"ג]] הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת "אלווד", החליפו בנו ר' מרדכי זאב שהוא גם אב"ד מלבורן וב[[כ"ט תשרי]] [[תשס"ד]], נפטר.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת חב"ד ב[[מלבורן]] אוסטרליה.
*בנו, הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
*בנו, הרב [[מרדכי זאב גוטניק (מלבורן)|מרדכי זאב גוטניק]].
*בנו, הרב [[משה דוד גוטניק]].
*חתנו, ר' [[פנחס פלדמן]].

==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/moshiach/%D7%9B%D7%97-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%9E/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}
*[https://col.org.il/news/121170 נאום של הרב גוטניק בכנס של 'כולל חב"ד' בתשנ"ג] {{חב"ד און ליין}}

{{מיון רגיל:גוטניק, שניאור חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גוטניק]]
[[קטגוריה:אישים במלבורן]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

דובער יוניק

2024-04-12T03:00:52Z

מנחם-: /* משפחתו */מאיר שלמה עבר

[[קובץ:שר המשקים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' בערל יוניק מוזג [[יין]] ל{{ה|רבי}} ב[[כוס של ברכה]]]]
ר' '''דובער יוניק''' (מכונה '''בערל'''; [[ו' מנחם אב]] [[תרפ"ז]] - [[ט' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[שוחט]] ומלמד שחיטה, חבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]" ו[[ועד להפצת שיחות]], ושימש כ[[משמש בקודש]] בבית [[הרבי]], וכמוזג היין ב[[חלוקת כוס של ברכה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב דובער יוניק (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי.]]
[[קובץ:יוניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בערל יוניק מגיש לרבי קערה ל[[נטילת ידיים]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שנערכה ב[[חג הסוכות]] ב[[השלאש|חצר]] [[770]] עם ילדי ארגון '[[שיעורי לימודי הדת]]']]

ר' בערל נולד ב[[ו' מנחם אב]] [[תרפ"ז]] ב[[עיירה]] פרילוקי שבאוקראינה, לאביו הרב [[נפתלי יוניק]]. מצד אמו הינו נצר לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ולרבי [[פנחס מקוריץ]] והרב [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].

בשנת [[תש"ו]] משפחתו הצטרפה אל קבוצת היהודים הגדולה שהבריחה את הגבול הרוסי דרך למברג (לבוב), במבצע שכונה לימים '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'{{הערה|יצא בתור בנה של [[הרבנית חנה]]}}.

בשנת [[תש"י]], ימים ספורים לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לחופי ארצות הברית, הוא הספיק לראות את הרבי, ואף להכנס ל[[יחידות]] יחד עם עוד שלושה בחורים, במהלך היחידות, הביט בו הרבי בצורה מאד חזקה, וכשהמזכיר אמר לרבי את שמו, הרבי סימן שהוא יודע מי זה.

מיד עם הגעתו התחיל במלוא המרץ לעסוק בהפצת יהדות. לאחר שהרבי יצא ב[[מבצע תפילין]] צירף אליו חברותא את ידידו הרב פרץ פייגינסאן, באותה שנה הוקמה ה[[ועד להפצת שיחות]], והוא מונה לאחד מחברי הועד.

===קירובים נדירים===
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|200px| הרבי [[מסדר קידושין]] בחתונתו. זו התמונה היחידה של הרבי שנמצאת ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]]]]
היה מהראשונים שהרבי הסכים לקבלם ל[[יחידות]], כבר בז' [[אייר]] [[תש"י]], והחל מאז זכה לקירובים נדירים ביותר, בשנת [[תשי"ב]] ב[[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] הרבי החזיק בזקנו לזמן מה תוך כדי אמירת השיחה.

במהלך התוועדות ב[[תשי"ב]] ביקש ברכה מרבי לשחרור אחיו ממסך הברזל הרבי שבר מה[[מצה]] ואמר לו שיתן לאחיו שיצא מהכלא, הרבי הבטיח לו שכיוון ש[[הרבי הקודם]] התמודד עם דברים גדולים מאלה זה לא נראה לו כל כך קשה, ואמנם ב[[תשל"א]] אחיו הגיע לקנדה ומסר לו את המצה.

לקראת נישואיו, נכנס לרבי ל[[יחידות]] מיוחדת, בה קיבל מהרבי קופסה כהכנה לחתונה, בתוך הקופסה היו שמונה מטפחות, אשר לימים ניתנו לשמונת ילדיו, כל אחד לפני חתונתו, כהכנה. לחתונתו זכה שהרבי היה ה[[מסדר קידושין]].

===משמש בקודש===
מאז ומתמיד היה לו יחס מיוחד ממשפחת הרבי, ובשנת [[תש"ז]] כשהגיעה ל[[ארצות הברית]] אמו של הרבי, [[הרבנית חנה]], זכה לבקר אצלה רבות, וקיבל ממנה יחס מיוחד ביותר, ומאוחר יותר זכה ליחס דומה גם מהרבי שמינה אותו לשמשו הן בביתו הפרטי של הרבי, והן בהתוועדויות.

תפקידו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]], החלה כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, אז, היה עוזר לארגן ולערוך את השולחן להתוועדויות של הרבי, תפקיד זה נמשך מאז ולתמיד, כאשר כל פעם לפני התוועדות היה נכנס לחדרו של הרבי לקחת את הגביע עם השאריות של היין מהתוועדות הקודמת (על מנת שההתוועדות תהווה המשך ישיר של ההתוועדות הקודמת) ועורך את השולחן להתוועדות.

לאחר פטירתו של הרב [[מרדכי מענטליק]] בשנת [[תשמ"ח]], החליף אותו הרב יוניק בתפקיד למזוג לרבי את היין בעת מעמד [[חלוקת כוס של ברכה]].

===פעולותיו===
בהוראת הרבי ר' בערל היה מלמד שחיטה ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ביחד עם הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] למעלה מארבעים וחמש שנה.

בשנות המ"מים קיבל הוראה לייסד שיעור עבור צעירים שיצאו ממסגרת הלימודים הרגילה לעבודה.

נפטר ב[[ט' אייר]] [[תשס"ה]] ומנוחתו כבוד בניו יורק.

אולם השמחה 'בערל יוניק' ב[[מייפל שול]] 612 מייפל. נקרא על שמו.

מקוה משב"ק 578 אלבני קרוי על שמו.

== משפחתו ==
*רעייתו, מרת פרומא בת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] - נפטרה ב' ניסן תשפ"ד.
*בנו, ר' יוסף יצחק יוניק, קראון הייטס.
*בנו, ר' אברהם ברוך יוניק - נפטר י"ט אדר תשע"ז, קראון הייטס.
*בתו, מרת נחמה ובעלה ר' [[יוסף יצחק איטקין]] - משלוחי הרבי בפיטסבורג.
*בנו, ר' [[שמשון אהרון יוניק]], קראון הייטס.
*בנו, ר' מאיר שלמה יוניק, טומס ריבר ניו ג'רזי.
*בנו, ר' מנחם מענדל יוניק, משלוחי הרבי בלונדון.
*בנו, ר' [[דוד יוניק]], קראון הייטס.
*בתו, מרת חנה ובעלה ר' שלום דובער שפילמאן, קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
* '''"כאשר ישא האומן" - יומניו מלאי הגילויים של ר' בערל''' מהשנים הראשונות, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 מגזין תחיינו גליון 5], ג' תמוז תשע"ו
* [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 508
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1181 צרור תמונות מהזדמנויות שונות של הרב יוניק במחיצת הרבי] {{תמונה}} {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1486 סיפורו של חסיד ומקושר] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2204 הרבי מדריך את הרב יוניק כיצד לקרב יהודי ● חשיפה] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96736 מיוחד: התמונה של הרבנית שהוגשה כמתנה לרבי] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=89152 כשהרבי תפס בזקנו של ר' בערל יוניק במשך שיחה שלמה ● גילוי נדיר] {{שטורעם}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hanoka-Junik%20-%20Shevat%2015%2C%205780.pdf תולדות חייו (אנגלית)]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו ט"ו שבט [[ה'תש"פ]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%92%20%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תולדות חייו וסיפורים שכתב] - בתוך תשורה לבר מצווה של אחד מצאצאיו
*[https://chabad.info/news/786957/ להורדה: פרקים מתולדות חייו של ר' בערל יוניק ע"ה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל: יוניק בערל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת יוניק]]

דובער יוניק

2024-04-12T02:58:09Z

מנחם-: /* פעולותיו */הוספת מקווה על שמו

[[קובץ:שר המשקים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' בערל יוניק מוזג [[יין]] ל{{ה|רבי}} ב[[כוס של ברכה]]]]
ר' '''דובער יוניק''' (מכונה '''בערל'''; [[ו' מנחם אב]] [[תרפ"ז]] - [[ט' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[שוחט]] ומלמד שחיטה, חבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]" ו[[ועד להפצת שיחות]], ושימש כ[[משמש בקודש]] בבית [[הרבי]], וכמוזג היין ב[[חלוקת כוס של ברכה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב דובער יוניק (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי.]]
[[קובץ:יוניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בערל יוניק מגיש לרבי קערה ל[[נטילת ידיים]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שנערכה ב[[חג הסוכות]] ב[[השלאש|חצר]] [[770]] עם ילדי ארגון '[[שיעורי לימודי הדת]]']]

ר' בערל נולד ב[[ו' מנחם אב]] [[תרפ"ז]] ב[[עיירה]] פרילוקי שבאוקראינה, לאביו הרב [[נפתלי יוניק]]. מצד אמו הינו נצר לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ולרבי [[פנחס מקוריץ]] והרב [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].

בשנת [[תש"ו]] משפחתו הצטרפה אל קבוצת היהודים הגדולה שהבריחה את הגבול הרוסי דרך למברג (לבוב), במבצע שכונה לימים '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'{{הערה|יצא בתור בנה של [[הרבנית חנה]]}}.

בשנת [[תש"י]], ימים ספורים לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לחופי ארצות הברית, הוא הספיק לראות את הרבי, ואף להכנס ל[[יחידות]] יחד עם עוד שלושה בחורים, במהלך היחידות, הביט בו הרבי בצורה מאד חזקה, וכשהמזכיר אמר לרבי את שמו, הרבי סימן שהוא יודע מי זה.

מיד עם הגעתו התחיל במלוא המרץ לעסוק בהפצת יהדות. לאחר שהרבי יצא ב[[מבצע תפילין]] צירף אליו חברותא את ידידו הרב פרץ פייגינסאן, באותה שנה הוקמה ה[[ועד להפצת שיחות]], והוא מונה לאחד מחברי הועד.

===קירובים נדירים===
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|200px| הרבי [[מסדר קידושין]] בחתונתו. זו התמונה היחידה של הרבי שנמצאת ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]]]]
היה מהראשונים שהרבי הסכים לקבלם ל[[יחידות]], כבר בז' [[אייר]] [[תש"י]], והחל מאז זכה לקירובים נדירים ביותר, בשנת [[תשי"ב]] ב[[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] הרבי החזיק בזקנו לזמן מה תוך כדי אמירת השיחה.

במהלך התוועדות ב[[תשי"ב]] ביקש ברכה מרבי לשחרור אחיו ממסך הברזל הרבי שבר מה[[מצה]] ואמר לו שיתן לאחיו שיצא מהכלא, הרבי הבטיח לו שכיוון ש[[הרבי הקודם]] התמודד עם דברים גדולים מאלה זה לא נראה לו כל כך קשה, ואמנם ב[[תשל"א]] אחיו הגיע לקנדה ומסר לו את המצה.

לקראת נישואיו, נכנס לרבי ל[[יחידות]] מיוחדת, בה קיבל מהרבי קופסה כהכנה לחתונה, בתוך הקופסה היו שמונה מטפחות, אשר לימים ניתנו לשמונת ילדיו, כל אחד לפני חתונתו, כהכנה. לחתונתו זכה שהרבי היה ה[[מסדר קידושין]].

===משמש בקודש===
מאז ומתמיד היה לו יחס מיוחד ממשפחת הרבי, ובשנת [[תש"ז]] כשהגיעה ל[[ארצות הברית]] אמו של הרבי, [[הרבנית חנה]], זכה לבקר אצלה רבות, וקיבל ממנה יחס מיוחד ביותר, ומאוחר יותר זכה ליחס דומה גם מהרבי שמינה אותו לשמשו הן בביתו הפרטי של הרבי, והן בהתוועדויות.

תפקידו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]], החלה כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, אז, היה עוזר לארגן ולערוך את השולחן להתוועדויות של הרבי, תפקיד זה נמשך מאז ולתמיד, כאשר כל פעם לפני התוועדות היה נכנס לחדרו של הרבי לקחת את הגביע עם השאריות של היין מהתוועדות הקודמת (על מנת שההתוועדות תהווה המשך ישיר של ההתוועדות הקודמת) ועורך את השולחן להתוועדות.

לאחר פטירתו של הרב [[מרדכי מענטליק]] בשנת [[תשמ"ח]], החליף אותו הרב יוניק בתפקיד למזוג לרבי את היין בעת מעמד [[חלוקת כוס של ברכה]].

===פעולותיו===
בהוראת הרבי ר' בערל היה מלמד שחיטה ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ביחד עם הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] למעלה מארבעים וחמש שנה.

בשנות המ"מים קיבל הוראה לייסד שיעור עבור צעירים שיצאו ממסגרת הלימודים הרגילה לעבודה.

נפטר ב[[ט' אייר]] [[תשס"ה]] ומנוחתו כבוד בניו יורק.

אולם השמחה 'בערל יוניק' ב[[מייפל שול]] 612 מייפל. נקרא על שמו.

מקוה משב"ק 578 אלבני קרוי על שמו.

== משפחתו ==
*רעייתו, מרת פרומא בת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] - נפטרה ב' ניסן תשפ"ד.
*בנו, ר' יוסף יצחק יוניק, קראון הייטס.
*בנו, ר' אברהם ברוך יוניק - נפטר י"ט אדר תשע"ז, קראון הייטס.
*בתו, מרת נחמה ובעלה ר' [[יוסף יצחק איטקין]] - משלוחי הרבי בפיטסבורג.
*בנו, ר' [[שמשון אהרון יוניק]], קראון הייטס.
*בנו, ר' מאיר שלמה יוניק, קראון הייטס.
*בנו, ר' מנחם מענדל יוניק, משלוחי הרבי בלונדון.
*בנו, ר' [[דוד יוניק]], קראון הייטס.
*בתו, מרת חנה ובעלה ר' שלום דובער שפילמאן, קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
* '''"כאשר ישא האומן" - יומניו מלאי הגילויים של ר' בערל''' מהשנים הראשונות, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 מגזין תחיינו גליון 5], ג' תמוז תשע"ו
* [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 508
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1181 צרור תמונות מהזדמנויות שונות של הרב יוניק במחיצת הרבי] {{תמונה}} {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1486 סיפורו של חסיד ומקושר] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2204 הרבי מדריך את הרב יוניק כיצד לקרב יהודי ● חשיפה] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96736 מיוחד: התמונה של הרבנית שהוגשה כמתנה לרבי] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=89152 כשהרבי תפס בזקנו של ר' בערל יוניק במשך שיחה שלמה ● גילוי נדיר] {{שטורעם}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hanoka-Junik%20-%20Shevat%2015%2C%205780.pdf תולדות חייו (אנגלית)]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו ט"ו שבט [[ה'תש"פ]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%92%20%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תולדות חייו וסיפורים שכתב] - בתוך תשורה לבר מצווה של אחד מצאצאיו
*[https://chabad.info/news/786957/ להורדה: פרקים מתולדות חייו של ר' בערל יוניק ע"ה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל: יוניק בערל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת יוניק]]

לוי יצחק זלמנסון

2024-04-08T10:21:07Z

מנחם-: /* תולדות חיים */תיקון שם משלום לשמחה

רבי '''לוי יצחק זלמנסון''', היה נכד [[אדמו"ר האמצעי]] וחתן [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדות חיים==
נולד בסוף [[תקע"א]] או בשנת [[תקע"ב]]. אביו היה רבי [[יקותיאל זלמן וואלעס]] חתן אדמו"ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] - שהיה ידוע כ[[בעל מנגן]] עצום - את חוש הנגינה.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=419 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' שפב.]}}

[[נישואין|נשא]] את הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]] בתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]].

היה רב העיר [[וועליז']] לראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר ל[[ליובאוויטש]] והיה לראש [[ישיבת ליובאוויטש]]. לפני כן שימש כבוחן בישיבה{{הערה|הרבי, תולדות הצ"צ שב[[דרך מצוותיך]].}}

היה מחותנו של גיסו, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו שניאור זלמנסון התחתן עם פרלה דבורה, בת ישראל נח. כמו כן הוא היה גיס של ר' ישראל נח מצד נוסף, אחותו פריידא הייתה אשתו של ר' ישראל נח (זיווג ראשון שלו מתוך כמה)

בבית רבי כותב עליו{{הערה|ח"ג פרק ז.}}:
היה אדם גדול בתורה ובחסידות ויראת ה' היא אוצרו. והי' חכם נרול ורם המעלה. רוב ימיו היה סוחר ובסוף ימיו לאחר פטירת רבינו [הצמח צדק] נתקבל לרב בוויליז והי' שם כמה שנים. ואחר כך נחלה ונסע ל[[וויטעבסק]] להתרפאות ונפטר שמה ושם מ"כ.

הרבי הריי"צ כתב עליו{{הערה|נדפס בקיצור תולדות חב"ד עמ' 99.}}:
היה איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים. למדן גדול וחכם מופלא, והשפעתו בתור אדם המעלה הייתה מרובה על כל בני הרבי בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים.

נפטר ביום שלישי [[כ"ה אדר]] ראשון [[תרל"ב]] ב[[וויטעבסק]] ושם מנוחתו כבוד.{{הערה|ידיעה על פטירתו התפרסמה ב"המגיד", שנה 16 גליון 12 עמ' 3.}}

== משפחתו ==
*בנו, ר' שניאור זלמנסון, [[נישואין|נשא]] את בת דודו הרבנית פערל דבורה בת ר' [[ישראל נח שניאורסון]] בן [[הצמח צדק]].
*בנו, ר' יוסף חיים זלמנסון. היה [[שליח ציבור|חזן]] ובעל תוקע לפעמים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=e15c46a1-203b-438d-84e1-228eebd53c63&st=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%A6%22%D7%A6 רשימות, ובהערות שם.]}}.
*בתו, הרבנית רבקה אשת ר' יהודה לייב קנופף מוויטבסק . נפטרה [[ט"ו אייר]] [[תרצ"ג]].{{הערה|מצבתה באתר בית העלמין בפטרבורג.}}
*בתו, הרבנית פעריל אשת ר' [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]].

{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

יקותיאל זלמן ולס

2024-04-08T10:19:07Z

מנחם-: תיקון שנה

{{עריכה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ז תנצב"ה]]
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (? - [[כ"ט אדר ב']] [[תרכ"ז]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.

לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']]. ב) הרב שניאור זלמנסון{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.

== מי הייתה הרבנית ==

יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.

הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.

ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.

== פטירתו ==
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר]] ב' שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org/1690-2 יקותיאל זלמן בן יוסף בונים] צילום מצבתו באתר mylubavitch

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ולס, יקותיאל זלמן}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

יקותיאל זלמן ולס

2024-04-08T10:18:22Z

מנחם-: תיקון שנת פטירה כ"ד כ"ז

{{עריכה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ז תנצב"ה]]
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (? - [[כ"ט אדר ב']] [[תרכ"ד]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.

לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']]. ב) הרב שניאור זלמנסון{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.

== מי הייתה הרבנית ==

יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.

הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.

ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.

== פטירתו ==
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר]] ב' שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org/1690-2 יקותיאל זלמן בן יוסף בונים] צילום מצבתו באתר mylubavitch

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ולס, יקותיאל זלמן}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

יקותיאל זלמן ולס

2024-04-08T10:16:13Z

מנחם-: תיקון השם משלום לשמחה

{{עריכה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ד תנצב"ה]]
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (? - [[כ"ט אדר ב']] [[תרכ"ד]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.

לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']]. ב) הרב שניאור זלמנסון{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}.

== מי הייתה הרבנית ==

יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.

הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.

ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.

== פטירתו ==
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר]] ב' שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org/1690-2 יקותיאל זלמן בן יוסף בונים] צילום מצבתו באתר mylubavitch

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ולס, יקותיאל זלמן}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

מונסי

2024-03-31T05:52:30Z

מנחם-:

[[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]
'''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת [[ניו יורק]] ממוקם 40 קילומטרים צפונית לעיר ניו יורק. נכון לשנת [[תשפ"ב]] מנה היישוב 36,254 תושבים. חלק ניכר מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]].
==קהילת חב"ד==
[[קובץ:צמח צדק מונסי.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח הזמנים בכניסה לבית הכנסת "קהל צמח צדק" במונסי]]
קהילת חב"ד במונסי ופרבריה היא הקהילה הגדולה ביותר במדינת ניו יורק של חסידי חב"ד אחרי [[קראון הייטס]]. הקהילה מונה מאות משפחות חב"ד. בין חסידי חב"ד הראשונים שגרו במונסי היה הרב שמחה וורנר והרב לייבל אסטער שפעלו רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב"ד למשך כמה שנים, ו[[כולל אברכים]] שפועל עד היום.

בית הכנסת צמח צדק חב"ד הוא הבית הכנסת המרכזי של חב"ד באיזור מונסי ופרבריה, הבית הכנסת שוכן בגבול צפון מונסי, רוב משפחות הקהילה של בית הכנסת צמח צדק הם תלמידים של הרב וויכנין שלמדו אצלו בישיבה במוריסטון{{הערה|1=http://www.chabadinfo.com/index.php?t=2202166&url=article_he&id=108 כתבה על המינוי {{אינפו}}.}}.

==רבנות==
רבה הראשון של קהילת צמח צדק היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]] (ששימש גם כראש ישיבת תפארת בחורים מאריסטאן). עד לפטירתו בשנת [[תשנ"ה]] ב[[תשס"ג]] מלא את מקומו הרב שלום דוד גייסינסקי והרב שלמה בלומינג ,{{הערה|1=http://www.chabadinfo.com/index.php?t2202166&url=article_he&id=108 כתבה על המינוי {{אינפו}}.}}. לאחר מכן הרב שוסטערמאן מילא את מקומו עד לשנת [[תשס"ז]]. אז מונה הרב [[ברוך לשס]] מסידני אוסטרליה לשמש כרב הראשי של קהילת חב"ד עד עצם היום הזה.

הרב [[זלמן לייב מרקוביץ']] מתעסק בתחום החינוך של קהילת חב"ד מונסי.

==מוסדות==
בשנת [[תש"ס]] הובא הרב שוסטרמן מיוהנסבורג (ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך) לנהל את התלמוד תורה חב"ד בעיר.

קהילת חב"ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות נוספים, בית ספר לבנות "בית חיה מושקא" ובה ספרייה מפוארת, ועוד. כמו כן הוקמה [[ישיבת מנחם מענדל מונסי]], במסגרתה פועל גם מכון להוראה, בה לומדים כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב ברוך לשס, וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. אורך הלימודים כעשרה חודשים, והמכון פועל בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה.
בשנת [[תשס"ז]] הובא מסידני אוסטרלי'ה הרב [[ברוך דוב לשס]].

החל משנת תשס"ז החלו חסידי חב"ד רבים לעבור לעיר [[פומונה]] צפונה לעיר מונסי מאחר שהדיור במונסי התייקר במאוד לאור הביקוש הרב של חסידי ויז'ניץ, כיום מתגוררים ב[[פומונה]] מאות משפחות של חסידי חב"ד, וכעשרה בתי כנסת חב"ד.

==מוסדות==
בשנת [[תש"ס]] הובא הרב [[ישראל שוסטרמן]] מיוהנסבורג (ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך) לבוא לפתוח תלמוד תורה חב"ד בעיר.

קהילת חב"ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות נוספים, בית ספר לבנות "בית חיה מושקא" ובה ספרייה מפוארת, ועוד. כמו כן הוקמה [[ישיבת מנחם מענדל מונסי]].

בתקופה מסוימת פעל גם מכון להוראה בפיקוחו של הרב ברוך לשס, וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ"נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].
*בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב [[חיים דוד קגן]].
*בית הכנסת קהל חב"ד - דרום מונסי, הרב [[בן ציון סאלוף]].
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב [[ברוך דוב לשס]].
*בית הכנסת קהל בית לוי יצחק - פומונה, הרב [[משה אליהו גוראריה]].
*חדר חב"ד מונסי - לבנים ולבנות, בראשות הרב [[ישראל שוסטרמן]].
*מתיבתא ליובאוויטש מאנסי, בראשות הרב [[סנדר לוסטיג]] ובניהולו של הרב [[משה ליברוב]].
*בית הספר בית חיה מושקא, בראשות הרב [[חיים דוד קגן]].
*חדר זכרון שמואל - לבנים ולבנות, בראשות הרב [[משה אליהו גוראריה]].

== קישורים ==

[http://www.monseychabad.com/community.htm אתר חב"ד מונסי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניו יורק (מדינה)]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]

ניו יורק סיטי

2024-03-31T05:28:34Z

מנחם-: /* ת"ש - מרכז חסידות חב"ד עובר לניו-יורק */

[[קובץ:ניו יורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]] בירידתו מהספינה בנמל ניו יורק מלווה במשמר כבוד]]
העיר '''ניו יורק''' שוכנת במדינת ניו יורק ב[[ארצות הברית]], והיא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית, מתגוררים בה למעלה מ-8 מיליון תושבים. העיר מחולקת לחמשה רבעים: ברוקלין, ברונקס, קווינס, מנהטן וסטטן איילנד.

בשכונת קראון הייטס, ברובע ברוקלין שוכן [[770 - מרכז חב"ד העולמי|מרכז חב"ד העולמי - 770]].

בעיר מרכזי עסקים וממשל רבים. ברובע מנהטן שוכנים בין השאר בניין האו"ם, ארגון האומות המאוחדות, והבורסה לניירות ערך בוול סטריט, שהיא הבורסה המשפיעה ביותר בעולם.

==ההיסטוריה חב"דית של העיר==
=== עד שנת תר"צ ===
כבר בתקופת אדמו"ר מהר"ש מוצאים אנו חסידי חב"ד שמתגוררים בעיר, ובתי כנסיות בנוסח האריז"ל ו[[אדמו"ר הזקן]] היו נפוצים בה לרוב. רוב החסידים נסעו מחמת קשיי הפרנסה שהיו ב[[רוסיה]] באותו הזמן.

בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם התאחדו בשם "אגודת חסידי חב"ד", שמרכזה היה בניו יורק שניהלה וריכזה את עניני חב"ד בארצות הברית.

בין החסידים הבולטים שהיו באותה תקופה אפשר לציין את: רבי [[אליהו ייאכיל סימפסון]], רבי [[ישראל ג'ייקובסון]] ועוד רבים.

===תר"צ [[הרבי הריי"צ]] מבקר בניו-יורק===
ביום רביעי, [[י"ב]] [[אלול]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור באמריקה, אוניית [[אדמו"ר הריי"צ]] עגנה בניו יורק, שם שהה בתחילת ביקורו, ומשם נסע גם בחזרה בתאריך כ"א תמוז תר"צ.

===ת"ש - מרכז חסידות חב"ד עובר לניו-יורק===
בט' אדר שני ת"ש, הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לאמריקה לאחר שאירופה נכבשה על ידי הנאצים. בתחילה השתכן [[אדמו"ר הריי"צ]] במלון גריסטון 212 רחוב WEST 91 במנהטן, לאחר מכן הקים את ישיבת תומכי תמימים הראשונה באמריקה, ששוכנה בבית הכנסת עונג שבת.

לאחר מכן עבר להתגורר בביתו [[770]].

בכ"ח [[סיוון]] תש"א הגיע הרבי לאמריקה ומאז התחזקה עבודת [[הפצת המעיינות]] באמריקה בכלל, ובניו יורק בפרט.

==קראון הייטס==
{{ערך מורחב|קראון הייטס}}
[[קראון הייטס]] (באנגלית: Crown Heights) היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] בעיר ניו יורק. הרחוב הראשי של השכונה, [[איסטרן פארקווי]] (Eastern Parkway) ובו ממוקם [[770 - מרכז חב"ד העולמי]].

[[קראון הייטס]] הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בשנות השישים החלה נהירה של אפרו-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת עזבו אותה רוב היהודים. [[הרבי]] קבע עמדה חד משמעית נגד עזיבת השכונה, ועל פי הוראתו נשארו חסידי חב"ד בשכונה ולא עזבו אותה. כיום גרים בה כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה וחמישים אלף אפרו-אמריקאים.

==התייחסויות הרבי==
לפני הבחירות לראשות העיר שהתקיימו בשנת [[תש"נ]], הגיעו כמה מהתמודדים על התפקיד לחלוקת הדולרים. הרבי שוחח איתם והעניק את ברכתו. הנה רשימת דברים מביקורו של אחד מהמתמודדים, בשם מר גולדין{{הערה|כפי שרשם בזכרונו דברים שהרבי שליט"א אמר לו}}: הרבי הצביע על סיכת כפתור שהייתה תחובה בדש חליפתו ואמר: "שמתי לב שזה . . " מר גולדין אמר "רבי, אם היה לי כפתור מיותר
הייתי מביאו לרבי. אבל אין לי מיותר . . " על כך ענה לו הרבי: "אבל אם אתם מתמודדים בשביל ראשות העיר, חייב להיות לכם לפחות מאתיים אלף כאלו . .".

אביו של מר גולדין שהתלווה לביקור, הוריד בזריזות כפתור זהה שהיה נעוץ בחליפתו ואמר, שאם ברצון הרבי לקבלו - הוא יתן. הרבי לקח את הכפתור ואמר בחיוך: "תודה רבה. אבל אני לא מתמודד לראשות העיר".

בבחירות אלו נבחר דיוויד דינקינס. גם מר דינקינס הגיע אל הרבי טרם הבחירות פעמים, ולאחר בחירתו הגיע פעם נוספת. במהומות השחורים ב[[אלול]] [[תנש"א]], ספג מר דינקינס ביקורת רבה על כך שלא עשה מספיק למען ההגנה על תושבי השכונה. כאשר הוא הגיע אל הרבי לחלוקת הדולרים, הרבי שוחח עימו על הצורך בשמירה והגנה על השכונה.

===פגישת השלום בניו יורק===
הרבי הסביר{{הערה|[[דבר מלכות משפטים|שיחת שבת פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]}}, מדוע פגישת השלום של מנהיגי המעצמות בדבר צמצום צריכת כלי נשק על דרך הייעוד "[[וכתתו חרבותם לאתים]]" הייתה דווקא בניו-יורק.

==שלוחים ופעילות בעיר==
ברחבי העיר ניו יורק פועלים עשרות שלוחים, המאוגדים תחת [[צא"ח]] סניף ניו יורק. חלק משמעותי בפעילות ה[[מבצעים]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|הפצת המעיינות]] בעיר, נפעל על ידי תלמידי ה[[תמימים]] הפועלים מידי יום שישי וב[[של"ה]] מידי יום רביעי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2660 עיר המלך] - וידאו המספר על מהפכת השליחות שעוברת העיר כהכנה להתגלותו של הרבי מלך המשיח, הוקרן בבאנקעט כינוס השלוחים העולמי שהתקיים בבית חיינו - 770, שנת תשע"ב. {{וידאו}}
*[https://col.org.il/news/145938 מפעים: המקווה האחרון שהרבי התעקש לתחזק בשכונת ברונקס] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניו יורק (עיר)|*]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]

קראון הייטס

2024-03-31T05:18:08Z

מנחם-: זה לא נכון וגם זה נשמע שהקבי גרם ליהודים לעזוב את קראון הייטס. הרבי הביע את הרעיון לייסוד הארגון שנקרא WIC (woman infant children) וזה לא קשור לבריחת היהודים מהשכונהץ

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* ישיבת הפנסאים (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

עמנואל חביב

2024-03-31T05:08:16Z

מנחם-: /* תולדות חיים */

[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]
הרב '''עמנואל חביב''' (יליד [[תשל"א]]), הוא רב בית כנסת חב"ד ב[[ביתר עלית]] גבעה B, מנהל [[כולל תורה אור]] ויועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב עמנואל חביב נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב ורעייתו מרת דניס ניצולי [[שואה]], ששמרו ב[[מסירות נפש]] על הגחלת היהודית בזמן המלחמה.

בהיותו בן שבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתשתכנו בשכונת קטמון שב[[ירושלים]]. בישיבה קטנה למד ב"פורת יוסף" ובישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]]. לאחר מכן, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]] בשנת [[תשנ"א]]. לאחר סיום שנת ה[[קבוצה]] חזר ל[[קריית גת]] על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

התחתן ב[[ירושלים]] ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ב]] עם מרת שרה ביתו של הרב אברהם לסקר [[מונטריאול]].

לאחר נישואיו החל ללמוד רבנות בהכוונת הרב [[דב בער אליעזרוב]], שזכה להיות אצלו בן בית ומקורב.
הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]], הקים את בית כנסת חב"ד בשכונת קטמון בירושלים, שם כיהן כרב הקהילה וה[[בית הכנסת]] . לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית ב[[צרפת]] ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב לשבע שנים, שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאחר שליחותו בצרפת, חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות. הרב חביב חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, קיבל משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

כיהן כרב בית כנסת חב"ד בשכונת התמר ב[[ביתר]] עילית, שם גם מסר שיעורים בהלכה וניהל את ה[[כולל תורה אור]], שהקים שם.
באותו זמן גם ההשתתף בדיונים משפטיים - הלכתיים מטעם מדינת ישראל.

כיום גר ב[[מונטריאול]] מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומוסר שיעורים פרטיים וברבים.

== הסמכה לדיינות ==
הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים ב[[ארץ ישראל]]. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח, אב"ד [[תל אביב]], והרב משה לנל אב"ד [[רחובות]]. כמו כן 'שימש' ב[[גיטין]] בבית דין הרבני של באר שבע.

== יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==
לאור מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי ההלכה היהודית. לאחר זמן התבקש להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה.

==[[בית דין צדק קראון הייטס]]==
ב[[אלול]] [[תש"ע]] התמודד בבחירות לרב שלישי לכהן מטעם ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].
בפועל הוא לא קיבל מספיק קולות.

==בית דין חב"ד קייב==
בשנת [[תשע"א]] נתמנה ל[[אב"ד]] [[מורה צדק]] ורב ראשי של קייב ומדינת [[אוקראינה]] מטעם הרב [[משה אסמן]].

==משפחתו==
*בנו הרב יהודה לייב חביב [[ישיבת חח"ל צפת]].
*בנו שניאור זלמן חביב [[מונטריאול]].
*בנו מנחם מענדל חביב [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו"ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]

{{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]

קראון הייטס

2024-01-30T11:37:03Z

מנחם-:

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*שמירה קראון הייטס- ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*שומרים קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* ישיבת הפנסאים (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" [[משפיע]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-01-30T11:34:19Z

מנחם-: /* היכלי לימוד */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*שמירה קראון הייטס- ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*שומרים קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* ישיבת הפנסאים (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" [[משפיע]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב '''יוסף גרליק''', 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

עמנואל חביב

2024-01-30T11:25:47Z

מנחם-: /* תולדות חיים */עדכון עכשווי

[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]
הרב '''עמנואל חביב''' (יליד [[תשל"א]]), הוא רב בית כנסת חב"ד ב[[ביתר עלית]] גבעה B, מנהל [[כולל תורה אור]] ויועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ורב ב[[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב עמנואל חביב נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב ורעייתו ניצולי [[שואה]], ששמרו ב[[מסירות נפש]] על הגחלת היהודית בזמן המלחמה.

בהיותו בן שבע עלתה משפחתו ל[[ירושלים]] בשכונת קטמון. בישיבה קטנה למד ב"פורת יוסף" ובישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]]. לאחר מכן, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]] בשנת [[תשנ"א]]. לאחר סיום שנת ה[[קבוצה]] חזר ל[[קריית גת]] על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

התחתן ב[[ירושלים]] ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ב]] עם שרה ביתו של הרב אברהם לסקר [[מונטריאול]].

לאחר נישואיו החל ללמוד רבנות בהכוונת הרב [[דב בער אליעזרוב]], שזכה להיות אצלו בן בית ומקורב.
הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]], הקים את בית כנסת חב"ד בשכונת קטמון בירושלים, שם כיהן כרב הקהילה וה[[בית הכנסת]] . לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית ב[[צרפת]] ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב ל-7 שנים, שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאחר שליחותו בצרפת, חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות. הרב חביב חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, קיבל משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

הרב חביב התגורר ב[[ביתר]] עילית, שם הוא כיהן כרב בית כנסת חב"ד בשכונת התמר, מסר שיעורים בהלכה, השתתף בדיונים משפטיים וכן ניהל את ה[[כולל תורה אור]] שהקים בביתר עילית.

כיום גר ב[[מונטריאול]] מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומוסר שיעורים פרטיים וברבים.

== הסמכה לדיינות ==
הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים ב[[ארץ ישראל]]. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח, אב"ד [[תל אביב]], והרב משה לנל אב"ד [[רחובות]]. כמו כן 'שימש' ב[[גיטין]] בבית דין הרבני של באר שבע.

== יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==
לאור מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי ההלכה היהודית. לאחר זמן התבקש להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה.

==[[בית דין צדק קראון הייטס]]==
ב[[אלול]] [[תש"ע]] התמודד בבחירות לרב שלישי לכהן מטעם ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].
בפועל הוא לא קיבל מספיק קולות.

==בית דין חב"ד קייב==
בשנת [[תשע"א]] נתמנה ל[[אב"ד]] [[מורה צדק]] ורב ראשי של קייב ומדינת [[אוקראינה]] מטעם הרב [[משה אסמן]].

==משפחתו==
*בנו הרב יהודה לייב חביב [[ישיבת חח"ל צפת]].
*בנו שניאור זלמן חביב [[מונטריאול]].
*בנו מנחם מענדל חביב [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו"ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]

{{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]

שיחה:פומונה

2024-01-30T11:19:57Z

מנחם-: /* מספר המשפחות */

==מספר המשפחות==
{{א|מנחם-}} מה המקור לכך שיש שם 500 משפחות? נשמע קצת מוגזם.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 13:48, 5 ביולי 2023 (UTC) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}}
אני יכול למנות לך את רשימת כל המשפחות אני אחד המשפחות אני מכיר באופן אישית חלק גדול מהקהילה

מונטריאול

2023-12-20T10:56:23Z

מנחם-: /* הקהילה היהודית */

{{קהילת חב"ד|
|שם=מונטריאול
|תמונה=[[קובץ:montreal770.jpg|250px]]
|כתובית=השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה)
|עיר=מונטריאול
|מדינה=קנדה
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=
|[[משפיע]] הקהילה=הרב יצחק מאיר גוראריה
|מוסדות בקהילה=[[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], [[בית רבקה]], סמינר 'חי' מושקא' לבנות, סמינר לבנות בעיר סט. אגאט, ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל, ישיבה קטנה מתיבתא, בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו, '[[חיידר]]' לילדי [[חב"ד]], 'בית המדרש [[ליובאוויטש]]' ומקווה לאנ"ש, קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול', מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות, 'ח"י סנטר' [[בית כנסת]] וכולל אברכים, בית חב"ד 'שאבאנל', בית חב"ד 'סענטראל', בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט', מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט, 'ועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי [[מזון]] ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר, בית חב"ד לדוברי צרפתית, ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']], היכל מנחם, ישיבה קטנה 'מתיבתא'
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], הרב [[דוד הכהן כהן]] הרב [[חיים שלמה כהן]]
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=700 משפחות
|ראו גם=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה ב[[קנדה]] (אחרי [[טורונטו]]) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופולין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.

בעיר קהילה חב"דית גדולה המונה כ-700 משפחות אנ"ש.

==הקהילה היהודית==

הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים. אחד מהם הוא בית הספר 'יבנה' אותו ניהל הרב [[מסעוד חי חביב]] מחסידי [[חב"ד]].

בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר רבי [[משולם פייש לוי]] מטאש עם מאות מחסידיו בקריית טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי [[בעלזא]], [[שושלת ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[סאטמר]], וסקוואר, - בשכונת אוטרומונט. קהילת הליטאים - בשכונת דע-ווימי, והקהילת הספרדים - בשכונת קוט-ס.-לוק.

בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שנוסדה ב[[תש"ב]].
כיום רוב הקהילה החבדי"ת מתגוררת בשכונת קוט-דע-ניעג'.

==ייסוד הקהילה החב"דית==
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]

ההגירה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקיבלו ויזות, הרי הם - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]].

את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס.

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; התלמידים השתכנו באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י. עם התרחבותה של הישיבה, נהיה צורך במקום מסודר וגדול יותר עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שיצתה תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט' חשוון שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח); במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.
עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"צ שלח מכתב כי ת"ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.

ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה [[חנוכת הבית]] לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות [[הרש"ג]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי.

ביום א', כ"ג אייר [[תשכ"ב]] נחנך בנין חדש לישיבה{{הערה|[http://rabbikramerslegacy.com/articles/1962-the-lubavitch-yeshiva/ בנין חדש לישיבה]}}; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה [[שריפה]] בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד [[בית הכנסת]] ברחוב וועסטבערי 6405.

בשנת [[תש"ט]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[משה חיים ספוטשקינסקי]] לשמש כ[[שוחט]] לקהילה ומשמש גם כרב של [[בית הכנסת]] נוסח אר"י.

בתחילת הנשיאות שלח הרבי שלושה שלוחים מהעיר '[[פריז]]' שבצרפת. בשנת [[תשי"א]], את הרב [[יהושע העשיל צייטלין]], לשמש כ[[משפיע]] [[שוחט]] ומוהל. בשנת [[תשי"ב]], את הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] לשמש כשוחט ו[[משפיע]], והרב [[פרץ מוצ'קין]], לשמש כ[[משפיע]].

בהמשך מונו הרב [[לייבל קרמר]] והרב [[יוסף ראדאל]] לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.

בשנת [[תשי"ט]], נשלח הרב [[יהודה שפוץ]] (שלמד לפנ"כ ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבה]]), על ידי הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי 'בית יעקב'.
באותה שנה נוסד מחנה "גן ישראל - מונטריאול" בהרי קוויבק על ידי הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] והרב בערל מוצ'קין.

בשנת [[תש"ל]] הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "[[בית רבקה|בית רבקה מונטריאול]]". ואת מחנה הקיץ "פרדס חנה" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב [[שלום בער קלמנסון]] (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות.

בשנת [[תשל"ז]] הורה [[הרבי]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הרב [[יהושע העשיל צייטלין|צייטלין]] הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב|מרוזוב]] והרב [[משה אליהו גרליצקי|גרליצקי]] נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר,
הרב [[משה אליהו גרליצקי|גרליצקי]] קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת', הרב ה[[קבלה|מקובל]] [[מנחם זאב גרינגלאס]] גם שימש כ[[משפיע]].

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את כולל אברכים 'תפארת תמימים' במונטריאול.

ב[[אלול]] [[תשנ"ד]] נתיסדה מתיבתא (ישיבה קטנה) חדשה בהנהלת הרב [[צבי הירש רסקין]] וגיסו רב [[פסח הכהן שפרלין]].

ב[[אלול]] [[תשנ"ו]] נוסד פרוייקט ה[[השיחה היומית|'שיחה היומית']] על ידי הרב צבי הירש גורארי', מאז ועד היום נשמעת ה[[השיחה היומית|'שיחה היומית']] בבית הכנסת של הקהילה בין [[מנחה]] למעריב.

ב[[אלול]] [[תשע"ז]] מונה הרב דובער הכהן בעל לרב הקהילה החבדי"ת.

במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';

==הקהילה כיום==

[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]
כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים:
*ה[[משפיע]] הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]] (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].
*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], שליח הרבי.
*הרב דוד הכהן כהן, והרב אליהו כהן(ע"ה), משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית.
*הרב [[חיים שלמה כהן]], [[משפיע]] לקהילה דוברי עברית.
*הרב [[אברהם בן שמעון]], מחשובי אנ"ש.
*ה[[משפיע]] הרב [[שלום לייב אייזנבך]](ע"ה).

== הרבנות בעיר ==

בראש בית הדין המכונה 'ועד העיר' עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין שהרבי בחזקת משיח]]. וכן הרב [[אייזיק שווי]] והרב [[יצחק הנדל]]. כיום מכהן כאב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.

בשנת [[תש"ח]] מונה הרב [[יצחק הנדל]] כרב קהילת חב"ד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]]{{הערה|בוגר ישיבת תומכי תמימים.}} לאב"ד של מונטריאול. התואר ראב"ד ניתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, כשלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער בעל]].כמו''כ היה שם הרב יעקב יצחק ניימן ממחזיקי הדת בעלז נפטר תשס''ז

בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב [[משה אבא שטרן]] כמו"צ הקהילה החבדי"ת.

== מוסדות בעיר ==
[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]
[[קובץ:בית חבד שוטנשטיין.jpg|ממוזער|מרכז חב"ד ליוצאי רוסיה, על שם הנדבן ר' דוד ואידה שוטנשטיין, בראשות השליח הרב [[ישראל סירוטה]]]]
*[[מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב משה שארף.
*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותם של הרב אריה לייב קפלן, הרב שמואל קרמר, והרב משה אבא שטרן.
*[[בית רבקה (מונטריאול)|בית רבקה]] מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב יוסף מינקוביץ והרב מנחם מענדל מרוזוב.
*סמינר 'חי' מושקא' לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.
*סמינר לבנות בעיר סט. אגאט בהנהלת הרב קרליבך.
*ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה דרום ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.
*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב צבי הירש רסקין.
*בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]].
*'[[חיידר]]' לילדי חב"ד.
*'בית המדרש [[ליובאוויטש]]' ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאים הרב שמואל זלמנוב, הרב פרץ מאצקין, הרב אברהם גורארי' ועוד.
[[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה קיץ 'גן ישראל']]
*קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול' בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], ובניהולו של בנו הרב ישראל מוצ'קין.
*מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות בהנהלת הרב מנחם מענדל מרוזוב.
*'ח"י סנטר' בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב נפתלי צבי פרלשטיין.
*בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב [[יואל זושא זילברשטיין]].
*בית חב"ד 'סענטראל' בהנהלת הרב [[משה ניו]].
*בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב פסח הכהן שפרלין.
*מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.
*'ועד העיר'{{הערה|[http://www.mk.ca/rabbis.html אתר ועד העיר]}} המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי [[מזון]] ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר.
*'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב שלום שריקי.
*ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] על ידי הרב [[יחיאל יוסף צייטלין (מונטריאול)]].
*'היכל מנחם' בניהולו של הרב ברוך אהרון הוס.
*'פרנדשיפ סירקל' לילדים מיוחדים ורשת החינוך הבינעירוני 'פרי היברו' בניהולו של הרב [[יוסף יצחק פריז]].
*בית חב"ד 'ווסטמאונט' הרב יוסף שנוביץ.
*בית חב"ד 'בית הרפואה היהודי' בניהולו של הרב ברק חצרוני.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.cgimontreal.com/ קעמפ 'מחנה קיץ' גן ישראל]
*[http://www.chabadcsl.com/ בית חב"ד קוט ס. לוק]
*[http://www.anash.org/the-nine-arrive-in-montreal/ תשעת השלוחים למונטריאול] (אנגלית) סקירה קצרה ותמונות היסטוריות, אתר אנ"ש
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_86.html הרב יורקוביץ' בתיאור מרתק על העיר של ה'עובדים' בדורנו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קנדה|*]]

קראון הייטס

2023-09-08T11:42:24Z

מנחם-: /* מקוואות טהרה */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 מש' אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מאגר חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההציע של הדיור בשכונה.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

בשנים האחרונות הפכה קראון הייטס לשכונה נחשקת בניו יורק ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה (קראון הייטס)|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'.
מטרת הארגון: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס|שומרים]] - גוף מתנדבים נוסף הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*[[חסדי ברכה]] - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - שומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* [[תן יד]] - הכנסת כלה.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. פעיל בעיקר ב[[חודש תשרי]] בו האורחים רבים.
* [[אגודת גדליה]] - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* [[דרכי מנחם]] 438 רוטלנד.
* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* [[ישיבת הפנסאים]] (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* [[מכון ליהדות - בנות אנ"ש]] (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* [[JNET]]
* [[משרד השלוחים]]
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* [[קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל]]
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב [[אליעזר יצחק ליווי]]. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" [[משפיע]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב '''יוסף גרליק''', 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 [[מונטגומרי]].
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2023-09-08T11:41:31Z

מנחם-: /* מקוואות טהרה */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 מש' אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מאגר חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההציע של הדיור בשכונה.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

בשנים האחרונות הפכה קראון הייטס לשכונה נחשקת בניו יורק ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה (קראון הייטס)|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'.
מטרת הארגון: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס|שומרים]] - גוף מתנדבים נוסף הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*[[חסדי ברכה]] - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - שומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* [[תן יד]] - הכנסת כלה.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. פעיל בעיקר ב[[חודש תשרי]] בו האורחים רבים.
* [[אגודת גדליה]] - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* [[דרכי מנחם]] 438 רוטלנד.
* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* [[ישיבת הפנסאים]] (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* [[מכון ליהדות - בנות אנ"ש]] (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* [[JNET]]
* [[משרד השלוחים]]
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* [[קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל]]
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב [[אליעזר יצחק ליווי]]. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" [[משפיע]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב '''יוסף גרליק''', 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 [[מונטגומרי]].
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).}}
*קארול וטרוי.

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2023-09-08T11:40:47Z

מנחם-: /* מקוואות טהרה */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 מש' אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מאגר חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההציע של הדיור בשכונה.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

בשנים האחרונות הפכה קראון הייטס לשכונה נחשקת בניו יורק ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה (קראון הייטס)|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'.
מטרת הארגון: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס|שומרים]] - גוף מתנדבים נוסף הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*[[חסדי ברכה]] - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - שומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* [[תן יד]] - הכנסת כלה.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. פעיל בעיקר ב[[חודש תשרי]] בו האורחים רבים.
* [[אגודת גדליה]] - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* [[דרכי מנחם]] 438 רוטלנד.
* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* [[ישיבת הפנסאים]] (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* [[מכון ליהדות - בנות אנ"ש]] (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* [[JNET]]
* [[משרד השלוחים]]
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* [[קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל]]
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב [[אליעזר יצחק ליווי]]. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" [[משפיע]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב '''יוסף גרליק''', 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 [[מונטגומרי]].
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).}}
* קארול וטרוי.

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2023-09-08T11:39:58Z

מנחם-: /* מקוואות טהרה */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 מש' אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מאגר חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההציע של הדיור בשכונה.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

בשנים האחרונות הפכה קראון הייטס לשכונה נחשקת בניו יורק ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה (קראון הייטס)|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'.
מטרת הארגון: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס|שומרים]] - גוף מתנדבים נוסף הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*[[חסדי ברכה]] - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - שומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* [[תן יד]] - הכנסת כלה.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. פעיל בעיקר ב[[חודש תשרי]] בו האורחים רבים.
* [[אגודת גדליה]] - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* [[דרכי מנחם]] 438 רוטלנד.
* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* [[ישיבת הפנסאים]] (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* [[מכון ליהדות - בנות אנ"ש]] (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* [[JNET]]
* [[משרד השלוחים]]
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* [[קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל]]
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב [[אליעזר יצחק ליווי]]. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" [[משפיע]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב '''יוסף גרליק''', 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 [[מונטגומרי]].
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2023-09-08T11:35:26Z

מנחם-: /* בתי כנסת */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 מש' אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מאגר חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההציע של הדיור בשכונה.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

בשנים האחרונות הפכה קראון הייטס לשכונה נחשקת בניו יורק ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==

===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה (קראון הייטס)|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'.
מטרת הארגון: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס|שומרים]] - גוף מתנדבים נוסף הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*[[חסדי ברכה]] - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - שומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* [[תן יד]] - הכנסת כלה.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. פעיל בעיקר ב[[חודש תשרי]] בו האורחים רבים.
* [[אגודת גדליה]] - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[אוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.
* [[דרכי מנחם]] 438 רוטלנד.
* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* [[ישיבת הפנסאים]] (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* [[מכון ליהדות - בנות אנ"ש]] (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===

* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* [[JNET]]
* [[משרד השלוחים]]
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]

*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* [[קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל]]
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]

===בתי כנסת===
{{טורים|תוכן=
*'''[[770]]
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב [[אליעזר יצחק ליווי]]. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" [[משפיע]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב '''יוסף גרליק''', 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 [[מונטגומרי]].
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).}}

===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52-62

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

ארי הלברשטם

2023-03-16T12:47:48Z

מנחם-: ערבי אחד בודד שירה

[[קובץ:ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הת' ארי הלברשטם]]
[[קובץ:זירת הרצח הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת הרצח והרכב הפגוע]]
[[הת']] '''אהרן יוסף הלברשטאם''' (נולד בקיץ [[תשל"ז]]), נרצח ביום ראשון [[כ"ג באדר]] [[תשנ"ד]] בידי ערבי טרוריסט על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] [[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]] ללוות את [[הרבי]].

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
ארי נולד בקיץ [[תשל"ז]] לאביו ר' [[חס"ד הלברשטאם]], [[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי והרבנית]] ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא.

למד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין.

בגלל היותו בנו של המשב"ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי ובכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו{{הערה|כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה, סוכות תשע"ד.}}. בגיל 3 הרבי גזר את שערותיו{{הערה|[https://col.org.il/news/104365 תמונות שהרבי גוזר את השערות של ארי הלברשטאם (ב"ר חס"ד) בי"ט אייר תש"מ {{col}}]}}.

לעיתים קרובות הייתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים.
=== הרצחו ===
====רקע====
בשנת [[תש"נ]] הגה [[שמעון פרס]] את "[[התרגיל המסריח]]" על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של [[יצחק שמיר]]. לאור קריאתו של [[הרבי]] חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת [[אגודת ישראל]], ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.

ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מ[[ארץ ישראל]] על ידי "[[התרגיל המסריח]]", ותכננו לעשות זאת כנגד [[הרבי]] בדרכו מבית חיינו - [[770]] לביצוע ניתוח להסרת קטרקט בעיניו הק' ב[[בית הרפואה]] '[[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]]' שבמנהטן.

בפורים תשנ"ד ירה [[ברוך גולדשטיין]] בערבים במערת המכפלה.

====הרצח====

ביום שלישי [[י"ח באדר]] [[תשנ"ד]] החליטו קבוצת בחורים הלומדים ב{{ה|ישיבה המרכזית}} ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.

ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את [[תפילין|תפיליו]] ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.

בשעה 10:30, ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי, נצמד עם רכבו לוואן שהסיע את ה[[תמימים|תלמידים]] וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה.

חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון [[כ"ג אדר]], ארי נפטר מפצעיו בהיותו בגיל 16.

[[קובץ:הלויית ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע ההלוויה ליד [[770]]]]
הלווייתו התקיימה ברחוב [[איסטרן פארקווי]] מחוץ ל-[[770]] והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].
קברו הינו הקבר השביעי מ[[אוהל הרבי הריי"צ]].

ב[[י' בסיוון]] [[תשע"ג]] דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.

בחקירתו של הרוצח התברר, שתכנן תחילה לפגוע ב{{ה|רבי}} עצמו כנקמה על אירוע הירי הגדול ב[[פורים]] [[תשנ"ד]] שערך ר' ברוך גולדשטיין הי"ד במערת המכפלה (כדי למנוע טבח המוני אותו תיכננו לבצע ערביי חברון באותו יום. ר' ברוך גולדשטיין נרצח ע"י הערבים באותו אירוע). המחבל קישר בין ר' ברוך גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששם אמו של גולדשטיין לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.

== הנצחתו ==
[[קובץ:שלט הנצחה הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד משלטי ההנצחה בכניסה לגשר ברוקלין]]
הרצח זעזע את הקהילה החב"דית בעולם, ובניו יורק בפרט. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.
* ראש עיריית [[ניו יורק]], מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.
* הוקמה "'''קרן זכרון ארי הלברשטאם'''". הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:
* [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.
* אמבולנס של ארגון [[הצלה קראון הייטס]].
* [[בית חב"ד|מרכז חב"ד]] בקינגס הייווי.
* [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמתו.
===בעקבות האירוע===
* חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.
* הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין [[770]].

עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העלייה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52083 באתר {{חב"ד אינפו}}]}}.

==ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)==
אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:
* המהרש"ל.
* ה'חכם צבי'.
* ה'שר שלום' מבעלז.
הצדיקים הקדושים נבג"מ מבית:
* זלאטשוב.
* ליזענסק.
* ראפשיץ.
* [[צאנז]].
* פרימישלאן.

==משפחתו==
* אביו, הרב [[חס"ד הלברשטאם]].
* אמו, מרת דבורה (הכט).
* אחיו, ר' יהושע הלברשטאם.
* אחיו, ר' מענדל הלברשטאם.
* אחותו, מרת חנה (אפפלבאום).
* אחותו, מרת שרה (גוטניק).
* סבו, רבי מאיר הלברשטאם - האדמו"ר מטשעקווא.
* סבו, הרב [[פרץ הכט]].

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.arihalberstam.com אתר ההנצחה לזכרו של ארי]''' (באנגלית)
* [https://www.arihalberstam.com/sequence-of-events/ סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין] באתר לזכרו של ארי (באנגלית)
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1822 דיווחי התקשורת על הרצח] {{וידאו}} {{אינפו}} (קישור שבור)
*הרב מענדל קפלן, '''[https://chabad.info/blogs/657094/ הילד שהרבי הכיר אישית]''' {{אינפו}} [[כ"ג באדר]] [[תשפ"א]]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הלברשטאם אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]

מונסי

2023-03-13T11:43:31Z

מנחם-:

[[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]
'''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת ניו יורק ממוקם 40 קילומטרים מצפון לעיר ניו יורק. היישוב מונה כעשרים אלף תושבים, חלק גדול מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]].
==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד במונסי ופרבריה היא הקהילה הגדולה ביותר במדינת ניו יורק של חסידי חב"ד אחרי [[קראון הייטס]]. הקהילה מונה מאות משפחות חב"ד. בין חסידי חב"ד הראשונים שגרו במונסי היה הרב שמחה וורנר שפעל רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב"ד למשך כמה שנים, ו[[כולל אברכים]] שפועל עד היום.

בית הכנסת צמח צדק חב"ד הוא הבית הכנסת המרכזי של חב"ד באיזור מונסי ופרבריה, הבית הכנסת שוכן בגבול צפון מונסי, רבה הראשון היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]], וגם כיהן כראש ישיבת תפארת בחורים מוריסטון. לאחר פטירתו בשנת [[תשנ"ה]] נבחרו כמה לשמש כממלא מקומו, ביניהם הרב שלמה בלומינג והרב שלום דוד גייסינסקי, רוב משפחות הקהילה של בית הכנסת צמח צדק הם תלמידים של הרב וויכנין שלמדו אצלו בישיבה במוריסטון.{{הערה|1=http://www.chabadinfo.com/index.php?t=2202166&url=article_he&id=108 כתבה על המינוי {{אינפו}}.}}.

בשנת [[תשס"ז]] הובא מסידני אוסטרלי'ה הרב [[ברוך דוב לשס]] והוכתר כרבה הראשי של קהילת חב"ד בעיר מונסי ופרבריה .

החל משנת תשס"ז החלו חסידי חב"ד רבים לעבור לעיר [[פומונה]] צפונה לעיר מונסי מאחר שהדיור במונסי התייקר במאוד לאור הביקוש הרב של חסידי ויז'ניץ, כיום מתגוררים ב[[פומונה]] מאות משפחות של חסידי חב"ד, וכעשרה בתי כנסת חב"ד.

==מוסדות==
בשנת [[תש"ס]] הובא הרב שוסטרמן מיוהנסבורג (ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך) לבוא לפתוח תלמוד תורה חב"ד בעיר.

קהילת חב"ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות נוספים, בית ספר לבנות "בית חיה מושקא" ובה ספרייה מפוארת, ועוד. כמו כן הוקמה [[ישיבת מנחם מענדל מונסי]], במסגרתה פועל גם מכון להוראה, בה לומדים כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב ברוך לשס, וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. אורך הלימודים כעשרה חודשים, והמכון פועל בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ"נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].
*בית הספר קהל חיה מושקא, בראשות הרב ברוך לשס.
*בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב [[חיים דוד קגן]].
*בית הכנסת קהל חב"ד - דרום מונסי, הרב [[בן ציון סאלוף]].
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב [[ברוך דוב לשס]].
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש - צפון מונסי, הרב [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]].
*תלמוד תורה חב"ד מונסי.

== קישורים ==

[http://www.monseychabad.com/community.htm אתר חב"ד מונסי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניו יורק (מדינה)]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]

מונסי

2023-03-13T11:42:33Z

מנחם-:

[[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]
'''מונסי''' במחוז רוקלנד, עיר פרברים יפה בעמק ההדסון שבמדינת ניו יורק ממוקם 40 קילומטרים מצפון לעיר ניו יורק. היישוב מונה כעשרים אלף תושבים, חלק גדול מהם יהודים חרדים. בעיר משתכנות חצרות חסידיות רבות, החצר הגדולה בעיר היא [[ויז'ניץ|ויז'ניץ מונסי]].
==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד במונסי ופרבריה היא הקהילה הגדולה ביותר במדינת ניו יורק של חסידי חב"ד אחרי [[קראון הייטס]]. הקהילה מונה מאות משפחות חב"ד. בין חסידי חב"ד הראשונים שגרו במונסי היה הרב שמחה וורנר שפעל רבות להפצת החסידות בקרב חסידי ויז'ניץ ועוד. הרב וורנר גם פתח תלמוד תורה חב"ד למשך כמה שנים, ו[[כולל אברכים]] שפועל עד היום.

בית הכנסת צמח צדק חב"ד הוא הבית הכנסת המרכזי של חב"ד באיזור מונסי ופרבריה, הבית הכנסת שוכן בגבול צפון מונסי, רבה הראשון היה הרב [[חיים דוד נטע ויכנין]], וגם כיהן כראש ישיבת תפארת בחורים מוריסטון. לאחר פטירתו בשנת [[תשנ"ה]] נבחרו כמה לשמש כממלא מקומו, ביניהם הרב שלמה בלומינג והרב שלום דוד גייסינסקי, רוב משפחות הקהילה של בית הכנסת צמח צדק הם תלמידים של הרב וויכנין שלמדו אצלו בישיבה במוריסטון.{{הערה|1=http://www.chabadinfo.com/index.php?t=2202166&url=article_he&id=108 כתבה על המינוי {{אינפו}}.}}.

בשנת [[תשס"ז]] הובא מסידני אוסטרלי'ה הרב [[ברוך דוב לשס]] והוכתר כרבה הראשי של קהילת חב"ד בעיר מונסי ופרבריה .

החל משנת תשס"ז החלו חסידי חב"ד רבים לעבור לעיר [[פומונה]] ליד העיר מונסי מאחר שהדיור במונסי התייקר במאוד לאור הביקוש הרב של חסידי ויז'ניץ, כיום מתגוררים ב[[פומונה]] מאות משפחות של חסידי חב"ד, וכעשרה בתי כנסת חב"ד.

==מוסדות==
בשנת [[תש"ס]] הובא הרב שוסטרמן מיוהנסבורג (ששהה אז בירושלים עקב קורס חינוך) לבוא לפתוח תלמוד תורה חב"ד בעיר.

קהילת חב"ד במונסי, הקימו שורה של מוסדות נוספים, בית ספר לבנות "בית חיה מושקא" ובה ספרייה מפוארת, ועוד. כמו כן הוקמה [[ישיבת מנחם מענדל מונסי]], במסגרתה פועל גם מכון להוראה, בה לומדים כעשרה בחורים במחזור, הלומדים במכון בפיקוחו של המרא דאתרא הרב ברוך לשס, וראש הישיבה הרב [[מענדל פאלטער]]. אורך הלימודים כעשרה חודשים, והמכון פועל בתמיכת ר' ישראל שולמן, ור' אברהם היימן שלקחו חסות על תכנית הסמיכה

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*[[היכל מנחם מונסי]] - ביהכ"נ נר ישראל, בראשות הרב [[גדליה אוברלנדר]].
*בית הספר קהל חיה מושקא, בראשות הרב ברוך לשס.
*בית הכנסת קהל בית מנחם - צפון מונסי, הרב [[חיים דוד קגן]].
*בית הכנסת קהל חב"ד - דרום מונסי, הרב [[בן ציון סאלוף]].
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש, הרב [[ברוך דוב לשס]].
*בית הכנסת קהל צמח צדק ליובאוויטש - צפון מונסי, הרב [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]].
*תלמוד תורה חב"ד מונסי.

== קישורים ==

[http://www.monseychabad.com/community.htm אתר חב"ד מונסי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניו יורק (מדינה)]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]