https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%A9%D7%9E%D7%95 2026-04-11T04:02:28Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94&diff=648684 2023-12-20T23:34:33Z

<p>מנחם שמו: /* רבותינו נשיאנו */הכנסתי תוכן</p> <hr /> <div>==חרן==<br /> ידוע שבדרום טורקיה נמצאת העיר חרן מקום לידת השבטים בני [[יעקב אבינו]], במקום הזה בירר יעקב אבינו את [[לבן הארמי]] (ובמילא י&quot;ל שבירר גם את [[ישמעאל]], שהרי לבן וישמעאל מבטאים את אותו תוכן)).<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו==<br /> [[הבעל שם טוב]] בדרכו לארץ ישראל להיפגש עם בעל ה[[אור החיים]] הקדוש שהה באיסטנבול שבטורקיה, שחזר הבעש&quot;ט אמר אז שראה שם נשמות של תנאים ואמוראים.<br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת תקנ&quot;ט (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו&quot;ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלטו אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום כ&quot;ד בתשרי אסר שלטון הצאר את אדמו&quot;ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שבפטרבורג, כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ביום שלישי י&quot;ט בכסלו תקנ&quot;ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] בשנת תרע&quot;ט תכנן הרבי הרש&quot;ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש&quot;ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ&quot;ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש&quot;ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש&quot;ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99&diff=648538 2023-12-20T10:21:40Z

<p>מנחם שמו: /* בירור לבן */</p> <hr /> <div>'''לַבַן הַאֲרַמִּי''' הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית. לבן היה בנו של בתואל בן נחור ושם אימו דבורה{{הערה|עי' 'למכסה עתיק' מהגרח&quot;ק זצ&quot;ל, בשם מדרש אגדה - שהיא היתה דבורה, ולכאורה הכוונה למיניקתה.}}, אחיה של רבקה ואביהן של רחל ולאה, נשות יעקב, וחמיו של יעקב אבינו. מקום מושבו היה חרן בארם נהריים. משמעות שמו מקבילה למשמעות המילה &quot;לְבָנָה&quot;. ייתכן כי זהו שמו או כינויו של אֵל הירח, שהיה האל הראשי בעיר חרן. שם אשתו של לבן הייתה עדינה כמובא במדרשי חז&quot;ל{{הערה|ראה ספר הישר}}. ממנה 2 בנותיו רחל ולאה, והיו לו עוד 2 בנות מאשה אחרת שהם בלהה וזלפה.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> ===בירור לבן===<br /> בחסידות{{הערה|תורה אור סוף פרשת ויצא {{*}} ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ח שיחה ד.}} מבואר, שדרגתו של לבן בקדושה{{הערה|שכל הגבוה יותר יורד למטה יותר.}}, היא הלובן העליון, שהוא ה[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. כמו ה[[צבע]] לבן שהוא [[עצם|עצמי]] ואינו מורכב מצבעים אחרים. ולכן לא היה משנה ליעקב באיזה אופן הייתה משכורתו (שתמיד היה מרויח), כי לבן היה משפיע מהעצמות שם לא משנה שום דבר.<br /> <br /> ולכן שהה יעקב אצלו זמן כה רב ועבדו בכל כוחו, כי בעבודתו בירר את הניצוצות שלו שהיו בקליפות, והעלם לקדושה.<br /> <br /> ובכל זאת, לא היה בכח יעקב לברר את כל הניצוצות, ורק יכל לברר את אלו שמצד עבודת התחתון שלו ([[אתערותא דלתתא]]). ובשביל לברר ניצוצות האפשריים רק מצד העליון, רדף לבן אחרי יעקב - השפיע לו את אור אין סוף הבא מצד העליון ([[אתערותא דלעילא]]).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים בתנ&quot;ך]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94&diff=648537 2023-12-20T10:19:15Z

<p>מנחם שמו: /* חרן */</p> <hr /> <div>==חרן==<br /> ידוע שבדרום טורקיה נמצאת העיר חרן מקום לידת השבטים בני [[יעקב אבינו]], במקום הזה בירר יעקב אבינו את [[לבן הארמי]] (ובמילא י&quot;ל שבירר גם את [[ישמעאל]], שהרי לבן וישמעאל מבטאים את אותו תוכן)).<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו==<br /> [[הבעל שם טוב]] בדרכו לארץ ישראל להיפגש עם בעל ה[[אור החיים]] הקדוש שהה באיסטנבול שבטורקיה, שחזר הבעש&quot;ט אמר אז שראה שם נשמות של תנאים ואמוראים.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] בשנת תרע&quot;ט תכנן הרבי הרש&quot;ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש&quot;ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ&quot;ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש&quot;ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש&quot;ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94&diff=648321 2023-12-19T12:51:25Z

<p>מנחם שמו: /* חרן */</p> <hr /> <div>==חרן==<br /> ידוע שבדרום טורקיה נמצאת העיר חרן מקום לידת השבטים בני יעקב אבינו,במקום הזה בירר יעקב אבינו את לבן הארמי (ובמילא י&quot;ל שבירר גם את ישמעאל, שהרי לבן וישמעאל מבטאים את אותו תוכן)).<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו==<br /> [[הבעל שם טוב]] בדרכו לארץ ישראל להיפגש עם בעל ה[[אור החיים]] הקדוש שהה באיסטנבול שבטורקיה, שחזר הבעש&quot;ט אמר אז שראה שם נשמות של תנאים ואמוראים.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] בשנת תרע&quot;ט תכנן הרבי הרש&quot;ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש&quot;ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ&quot;ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב&quot;ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש&quot;ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש&quot;ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש&quot;ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=624905 2023-08-15T22:11:04Z

<p>מנחם שמו: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> {{שכתוב}}<br /> '''ארכיאולוגיה''' (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום ב[[מדע]] של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנושי באמצעות איסוף ופירוש מידע. הוא תורם להבנת חברות היסטוריות וקשור קשר הדוק לאנתרופולוגיה. תחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה משלימים את הארכיאולוגיה. אתנוגרפיה חשובה בחקר תרבויות פחות עתיקות, בעוד שההיסטוריה משלימה את הארכיאולוגיה בתרבויות בכתיבה. ארכיאולוגיה מתקיימת באתרים ארכיאולוגיים, וארכיאולוגים הם העוסקים בתחום זה.<br /> <br /> ==יחס הרבי==<br /> א) '''&quot;קטע משיחת י&quot;ב תמוז תשד&quot;מ ביחס לממצאים שמצאו ארכיאולוגים בדרום אמריקה''':<br /> אחת הקושיות של הארכיאולוגים היא - היתכן שבדרום אמריקה (ובמקומות נוספים) מצאו ציורים ואותיות שמקורם מהודו, מדי ופרס וכיוצא בזה, ועד שמצאו אותיות שהם בדוגמת אל&quot;ף בי&quot;ת בלשון הקודש, ועד כדי כך, שאצל תושבי אמריקה שקדמו לקולומבוס מצאו כמה מנהגים שכל הסימנים מעידים שמקורם בדיני התורה!<br /> הארכיאולוגים מסבירים שעוד לפני קולומבוס היה גוי מ&quot;גרינלנד&quot; שטעה בדרכו והגיע לאמריקה, והוא זה שהביא ענינים אלו לשם. אולם אינו מתקבל כלל על הדעת לומר שלגוי זה לא היתה דאגה אחרת אלא לקחת עמו... אותיות התורה ומנהגי ישראל!<br /> אמנם על פי תורה אין כאן כל פליאה, שכן אדם וחוה אמנם נבראו במקום אחד (ב&quot;גן עדן&quot;, סמוך לנהר פרת), אבל משם נפוצו צאצאיהם &quot;על פני כל הארץ&quot; (נח יא, ח), כך שעוד בזמנים הכי קדומים הגיעו גם ליבשת אמריקה (בסירות וספינות וכיוצא בזה) והביאו עמם תרבויות ומנהגים שונים.<br /> והוא הדין לבעלי חיים הנמצאים ביבשת זו, שביניהם ישנם כאלו שלא מצינו דוגמתם בכל העולם כולו - גם הם הגיעו עוד בזמנים הכי קדומים (בסיבות ודרכים שונים) מהמקום שבו נבראו (סמוך לנהר פרת).<br /> <br /> ב) '''באגרות קודש (כרך י&quot;ב ג'תתס&quot;ח) ביחס לגיל העולם''': וכששואלים אותם נוסף על זה, את&quot;ל שהוכחה שלהם מדעית, הרי איך אפשר שתוצאות החקירה דמשך קיום העולם ע&quot;פ המדע דתכונה, ע&quot;פ המדע של חקר עתיקות (ארכיאולוגיה), ע&quot;פ המדע דחקר מבנה כדור הארץ (גאולוגיה) וע&quot;פ המדע דראדיא [=רדיו] - סותרות אחת לרעותה ומן הקצה אל הקצה, היינו - ולדוגמא - מסקנא אחת שאי אפשר להיות יותר מחצי ביליון שנה ומסקנא שני' שאי אפשר - פחות משני ביליון שנה, וכיו&quot;ב?<br /> והרי סתירות אלו - הוכחה ברורה הן שאין כל חקירות אלו אלא השערות בנויות באויר. ואין כאן המקום להאריך.<br /> <br /> ג )יחס הרבי למגילות הגנוזות: ...<br /> ד) דעת הרבי בנוגע לחפירות שרצה הרב גץ לעשות מתחת למה שנקרא היום הר הבית, בכדי לגלות את [[ארון הברית]] הרבי שלל זאת בתוקף: '''&quot;כולל ועיקר – שבטלה התכנית לחפור מתחת לבי[ת] המק[דש], מחילות וכו' ואפילו לספקן&quot;'''.<br /> <br /> בהמשך המכתב, הבהיר הרבי שוב כי יש לשמור על קדושת המקדש, ולא לגעת, לא בו וגם לא בספקו או אפילו 'ספק ספקו'.<br /> <br /> ה) '''יחס הרבי למר [[וונדל ג'ונס]] מנהיג קהילת בני נח וחוקר ארכיאולוג בכיר ביחס לשאלותיו בממצאים שמצא''':<br /> הרבי נמנע מלענות לו על שאלות בתחום הארכיאולוגיה והוא ראה זאת כתשובה שלילית, אך לבסוף התברר לו שהרבי אמר שמכיון שהייתה קרן ששילמה לוונדיל ואם היו יודעים שהרבי דיבר איתו בנושאים האלו היו מפסיקים לתרום לו, לכן הרבי מנע עצמו מלדבר עימו בנושא - כלומר מובן מכאן שבפועל הרבי כן דחף אותו לחקור כי אחרת היו מפסיקים לו את התרומות למחקר {{הערה| פורסם בבית משיח גליון ?? דרוש מקור.}}.<br /> <br /> ו) בנוגע לצורת המנורה דעת הרבי ע&quot;פ רש&quot;י והרמב&quot;ם שהייתה באלכסון ולא עגולה אפילו שבשער הארכיאולוגי ברומא מופיע צורת המנורה בצורה עגולה. (אגב, שנים רבות היו מקטרים על דעתו הק' מכך שבארכיאולוגיה תמיד מצאו ציורי מנורה עגולה, אך בשנים האחרונות מתגלות הארכיאולוגיה עצמה כמה וכמה ציורי מנורה עם קנים באלכסון המתוארכים לזמן בית ראשון ומלמטה שנה אחר בית שני וזה מה שסתם את פיהם מלהטיל יותר דופי).</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=624896 2023-08-15T22:04:25Z

<p>מנחם שמו: /* יחס הרבי */</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''ארכיאולוגיה''' (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום ב[[מדע]] של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנושי באמצעות איסוף ופירוש מידע. הוא תורם להבנת חברות היסטוריות וקשור קשר הדוק לאנתרופולוגיה. תחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה משלימים את הארכיאולוגיה. אתנוגרפיה חשובה בחקר תרבויות פחות עתיקות, בעוד שההיסטוריה משלימה את הארכיאולוגיה בתרבויות בכתיבה. ארכיאולוגיה מתקיימת באתרים ארכיאולוגיים, וארכיאולוגים הם העוסקים בתחום זה.<br /> <br /> ==יחס הרבי==<br /> א) '''&quot;קטע משיחת י&quot;ב תמוז תשד&quot;מ ביחס לממצאים שמצאו ארכיאולוגים בדרום אמריקה''':<br /> אחת הקושיות של הארכיאולוגים היא - היתכן שבדרום אמריקה (ובמקומות נוספים) מצאו ציורים ואותיות שמקורם מהודו, מדי ופרס וכיוצא בזה, ועד שמצאו אותיות שהם בדוגמת אל&quot;ף בי&quot;ת בלשון הקודש, ועד כדי כך, שאצל תושבי אמריקה שקדמו לקולומבוס מצאו כמה מנהגים שכל הסימנים מעידים שמקורם בדיני התורה!<br /> הארכיאולוגים מסבירים שעוד לפני קולומבוס היה גוי מ&quot;גרינלנד&quot; שטעה בדרכו והגיע לאמריקה, והוא זה שהביא ענינים אלו לשם. אולם אינו מתקבל כלל על הדעת לומר שלגוי זה לא היתה דאגה אחרת אלא לקחת עמו... אותיות התורה ומנהגי ישראל!<br /> אמנם על פי תורה אין כאן כל פליאה, שכן אדם וחוה אמנם נבראו במקום אחד (ב&quot;גן עדן&quot;, סמוך לנהר פרת), אבל משם נפוצו צאצאיהם &quot;על פני כל הארץ&quot; (נח יא, ח), כך שעוד בזמנים הכי קדומים הגיעו גם ליבשת אמריקה (בסירות וספינות וכיוצא בזה) והביאו עמם תרבויות ומנהגים שונים.<br /> והוא הדין לבעלי חיים הנמצאים ביבשת זו, שביניהם ישנם כאלו שלא מצינו דוגמתם בכל העולם כולו - גם הם הגיעו עוד בזמנים הכי קדומים (בסיבות ודרכים שונים) מהמקום שבו נבראו (סמוך לנהר פרת).<br /> <br /> ב) '''באגרות קודש (כרך י&quot;ב ג'תתס&quot;ח) ביחס לגיל העולם''': וכששואלים אותם נוסף על זה, את&quot;ל שהוכחה שלהם מדעית, הרי איך אפשר שתוצאות החקירה דמשך קיום העולם ע&quot;פ המדע דתכונה, ע&quot;פ המדע של חקר עתיקות (ארכיאולוגיה), ע&quot;פ המדע דחקר מבנה כדור הארץ (גאולוגיה) וע&quot;פ המדע דראדיא [=רדיו] - סותרות אחת לרעותה ומן הקצה אל הקצה, היינו - ולדוגמא - מסקנא אחת שאי אפשר להיות יותר מחצי ביליון שנה ומסקנא שני' שאי אפשר - פחות משני ביליון שנה, וכיו&quot;ב?<br /> והרי סתירות אלו - הוכחה ברורה הן שאין כל חקירות אלו אלא השערות בנויות באויר. ואין כאן המקום להאריך.<br /> <br /> ג )יחס הרבי למגילות הגנוזות: ...<br /> ד) דעת הרבי בנוגע לחפירות שרצה הרב גץ לעשות מתחת למה שנקרא היום הר הבית, בכדי לגלות את [[ארון הברית]] הרבי שלל זאת בתוקף: '''&quot;כולל ועיקר – שבטלה התכנית לחפור מתחת לבי[ת] המק[דש], מחילות וכו' ואפילו לספקן&quot;'''.<br /> <br /> בהמשך המכתב, הבהיר הרבי שוב כי יש לשמור על קדושת המקדש, ולא לגעת, לא בו וגם לא בספקו או אפילו 'ספק ספקו'.<br /> <br /> ה) '''יחס הרבי למר [[וונדל ג'ונס]] מנהיג קהילת בני נח וחוקר ארכיאולוג בכיר ביחס לשאלותיו בממצאים שמצא''':<br /> הרבי נמנע מלענות לו על שאלות בתחום הארכיאולוגיה והוא ראה זאת כתשובה שלילית, אך לבסוף התברר לו שהרבי אמר שמכיון שהייתה קרן ששילמה לוונדיל ואם היו יודעים שהרבי דיבר איתו בנושאים האלו היו מפסיקים לתרום לו, לכן הרבי מנע עצמו מלדבר עימו בנושא - כלומר מובן מכאן שבפועל הרבי כן דחף אותו לחקור כי אחרת היו מפסיקים לו את התרומות למחקר {{הערה| פורסם בבית משיח גליון ?? דרוש מקור.}}.<br /> <br /> ו) בנוגע לצורת המנורה דעת הרבי ע&quot;פ רש&quot;י והרמב&quot;ם שהייתה באלכסון ולא עגולה אפילו שבשער הארכיאולוגי ברומא מופיע צורת המנורה בצורה עגולה. (אגב, שנים רבות היו מקטרים על דעתו הק' מכך שבארכיאולוגיה תמיד מצאו ציורי מנורה עגולה, אך בשנים האחרונות מתגלות הארכיאולוגיה עצמה כמה וכמה ציורי מנורה עם קנים באלכסון המתוארכים לזמן בית ראשון ומלמטה שנה אחר בית שני וזה מה שסתם את פיהם מלהטיל יותר דופי).</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=624894 2023-08-15T22:02:06Z

<p>מנחם שמו: /* יחס הרבי */</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''ארכיאולוגיה''' (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום ב[[מדע]] של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנושי באמצעות איסוף ופירוש מידע. הוא תורם להבנת חברות היסטוריות וקשור קשר הדוק לאנתרופולוגיה. תחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה משלימים את הארכיאולוגיה. אתנוגרפיה חשובה בחקר תרבויות פחות עתיקות, בעוד שההיסטוריה משלימה את הארכיאולוגיה בתרבויות בכתיבה. ארכיאולוגיה מתקיימת באתרים ארכיאולוגיים, וארכיאולוגים הם העוסקים בתחום זה.<br /> <br /> ==יחס הרבי==<br /> א) '''&quot;קטע משיחת י&quot;ב תמוז תשד&quot;מ ביחס לממצאים שמצאו ארכיאולוגים בדרום אמריקה''':<br /> אחת הקושיות של הארכיאולוגים היא - היתכן שבדרום אמריקה (ובמקומות נוספים) מצאו ציורים ואותיות שמקורם מהודו, מדי ופרס וכיוצא בזה, ועד שמצאו אותיות שהם בדוגמת אל&quot;ף בי&quot;ת בלשון הקודש, ועד כדי כך, שאצל תושבי אמריקה שקדמו לקולומבוס מצאו כמה מנהגים שכל הסימנים מעידים שמקורם בדיני התורה!<br /> הארכיאולוגים מסבירים שעוד לפני קולומבוס היה גוי מ&quot;גרינלנד&quot; שטעה בדרכו והגיע לאמריקה, והוא זה שהביא ענינים אלו לשם. אולם אינו מתקבל כלל על הדעת לומר שלגוי זה לא היתה דאגה אחרת אלא לקחת עמו... אותיות התורה ומנהגי ישראל!<br /> אמנם על פי תורה אין כאן כל פליאה, שכן אדם וחוה אמנם נבראו במקום אחד (ב&quot;גן עדן&quot;, סמוך לנהר פרת), אבל משם נפוצו צאצאיהם &quot;על פני כל הארץ&quot; (נח יא, ח), כך שעוד בזמנים הכי קדומים הגיעו גם ליבשת אמריקה (בסירות וספינות וכיוצא בזה) והביאו עמם תרבויות ומנהגים שונים.<br /> והוא הדין לבעלי חיים הנמצאים ביבשת זו, שביניהם ישנם כאלו שלא מצינו דוגמתם בכל העולם כולו - גם הם הגיעו עוד בזמנים הכי קדומים (בסיבות ודרכים שונים) מהמקום שבו נבראו (סמוך לנהר פרת).<br /> <br /> ב) '''באגרות קודש (כרך י&quot;ב ג'תתס&quot;ח) ביחס לגיל העולם''': וכששואלים אותם נוסף על זה, את&quot;ל שהוכחה שלהם מדעית, הרי איך אפשר שתוצאות החקירה דמשך קיום העולם ע&quot;פ המדע דתכונה, ע&quot;פ המדע של חקר עתיקות (ארכיאולוגיה), ע&quot;פ המדע דחקר מבנה כדור הארץ (גאולוגיה) וע&quot;פ המדע דראדיא [=רדיו] - סותרות אחת לרעותה ומן הקצה אל הקצה, היינו - ולדוגמא - מסקנא אחת שאי אפשר להיות יותר מחצי ביליון שנה ומסקנא שני' שאי אפשר - פחות משני ביליון שנה, וכיו&quot;ב?<br /> והרי סתירות אלו - הוכחה ברורה הן שאין כל חקירות אלו אלא השערות בנויות באויר. ואין כאן המקום להאריך.<br /> <br /> ג )יחס הרבי למגילות הגנוזות: ...<br /> ד) דעת הרבי בנוגע לחפירות שרצה הרב גץ לעשות מתחת למה שנקרא היום הר הבית, בכדי לגלות את [[ארון הברית]] הרבי שלל זאת בתוקף: '''&quot;כולל ועיקר – שבטלה התכנית לחפור מתחת לבי[ת] המק[דש], מחילות וכו' ואפילו לספקן&quot;'''.<br /> <br /> בהמשך המכתב, הבהיר הרבי שוב כי יש לשמור על קדושת המקדש, ולא לגעת, לא בו וגם לא בספקו או אפילו 'ספק ספקו'.<br /> <br /> ה) '''יחס הרבי למר [[וונדיל ג'ונס]] מנהיג קהילת בני נח וחוקר ארכיאולוג בכיר ביחס לשאלותיו בממצאים שמצא''':<br /> הרבי נמנע מלענות לו על שאלות בתחום הארכיאולוגיה והוא ראה זאת כתשובה שלילית, אך לבסוף התברר לו שהרבי אמר שמכיון שהייתה קרן ששילמה לוונדיל ואם היו יודעים שהרבי דיבר איתו בנושאים האלו היו מפסיקים לתרום לו, לכן הרבי מנע עצמו מלדבר עימו בנושא - כלומר מובן מכאן שבפועל הרבי כן דחף אותו לחקור כי אחרת היו מפסיקים לו את התרומות למחקר {{הערה| פורסם בבית משיח גליון ?? דרוש מקור.}}.<br /> <br /> ו) בנוגע לצורת המנורה דעת הרבי ע&quot;פ רש&quot;י והרמב&quot;ם שהייתה באלכסון ולא עגולה אפילו שבשער הארכיאולוגי ברומא מופיע צורת המנורה בצורה עגולה. (אגב, שנים רבות היו מקטרים על דעתו הק' מכך שבארכיאולוגיה תמיד מצאו ציורי מנורה עגולה, אך בשנים האחרונות מתגלות הארכיאולוגיה עצמה כמה וכמה ציורי מנורה עם קנים באלכסון המתוארכים לזמן בית ראשון ומלמטה שנה אחר בית שני וזה מה שסתם את פיהם מלהטיל יותר דופי).</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=624773 2023-08-15T19:55:16Z

<p>מנחם שמו: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''ארכיאולוגיה''' (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום ב[[מדע]] של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנושי באמצעות איסוף ופירוש מידע. הוא תורם להבנת חברות היסטוריות וקשור קשר הדוק לאנתרופולוגיה. תחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה משלימים את הארכיאולוגיה. אתנוגרפיה חשובה בחקר תרבויות פחות עתיקות, בעוד שההיסטוריה משלימה את הארכיאולוגיה בתרבויות בכתיבה. ארכיאולוגיה מתקיימת באתרים ארכיאולוגיים, וארכיאולוגים הם העוסקים בתחום זה.<br /> <br /> ==דעת הרבי==</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=624771 2023-08-15T19:53:28Z

<p>מנחם שמו: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> ארכיאולוגיה (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום במדע של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנושי באמצעות איסוף ופירוש מידע. הוא תורם להבנת חברות היסטוריות וקשור קשר הדוק לאנתרופולוגיה. תחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה משלימים את הארכיאולוגיה. אתנוגרפיה חשובה בחקר תרבויות פחות עתיקות, בעוד שההיסטוריה משלימה את הארכיאולוגיה בתרבויות בכתיבה. ארכיאולוגיה מתקיימת באתרים ארכיאולוגיים, וארכיאולוגים הם העוסקים בתחום זה.<br /> <br /> ==דעת הרבי==</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=624768 2023-08-15T19:52:34Z

<p>מנחם שמו: /* דעת הרבי */</p> <hr /> <div>ארכיאולוגיה (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום במדע של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנושי באמצעות איסוף ופירוש מידע. הוא תורם להבנת חברות היסטוריות וקשור קשר הדוק לאנתרופולוגיה. תחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה משלימים את הארכיאולוגיה. אתנוגרפיה חשובה בחקר תרבויות פחות עתיקות, בעוד שההיסטוריה משלימה את הארכיאולוגיה בתרבויות בכתיבה. ארכיאולוגיה מתקיימת באתרים ארכיאולוגיים, וארכיאולוגים הם העוסקים בתחום זה.<br /> <br /> ==דעת הרבי==</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=624766 2023-08-15T19:50:54Z

<p>מנחם שמו: יצירת דף עם התוכן &quot;ארכיאולוגיה (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום במדע של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנ...&quot;</p> <hr /> <div>ארכיאולוגיה (התורה והבסיס של העבר הקדום) היא תחום במדע של חפירות עתיקות החוקר את העבר האנושי באמצעות איסוף ופירוש מידע. הוא תורם להבנת חברות היסטוריות וקשור קשר הדוק לאנתרופולוגיה. תחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה משלימים את הארכיאולוגיה. אתנוגרפיה חשובה בחקר תרבויות פחות עתיקות, בעוד שההיסטוריה משלימה את הארכיאולוגיה בתרבויות בכתיבה. ארכיאולוגיה מתקיימת באתרים ארכיאולוגיים, וארכיאולוגים הם העוסקים בתחום זה.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=622348 2023-08-11T14:39:37Z

<p>מנחם שמו: /* חדרי תורה אור */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב משה ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ירוסלבסקי מקבל מ[[הרבי]] את הנשאר מה[[התוועדות]] - לטובת הארגון &quot;[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]]&quot;]]<br /> {{מפנה|משה זאב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}<br /> הרב '''משה זאב ירוסלבסקי''' ([[תרע&quot;ה]] - [[ו' שבט]] [[תשנ&quot;ד]]) היה ממנהלי מוסדות [[חדרי תורה אור]], מנהל [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], ומאנשי קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ה]] ב[[ברדיצ'ב]], [[אוקראינה]] לאביו ר' אהרון ירוסלבסקי, ולאימו מרת חי' ריזל.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] עלה לארץ עם משפחתו אשר התיישבה ב[[תל אביב]]. בבחרותו למד בז'יטאמיר ובישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] בין השנים [[תרפ&quot;ט]] - [[תרצ&quot;ה]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] התחתן עם זוגתו מרת חיה אסתר והתגורר בתחילה ב[[תל אביב]] ובשנים יותר מאוחרות ב[[בני ברק]]. התעסק בקבלנות צבאית, ביתו היה בית פתוח לרווחה לאורחים רבים.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי ניהל את [[חדרי תורה אור]], וכן [[גמ&quot;ח]] אשר הלווה סכומים מכובדים ל[[חסידי חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]]==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] [[תשל&quot;א]], לקח על עצמו הרב ירוסלבסקי את ארגון וסידור ארוחות האורחים המגיעים אל הרבי לחודש החגים (עד לאותה שנה, ארגון צא&quot;ח ניו-יורק היו מעניקים תלושי מזון לאורחים).<br /> באותה שנה הרבי העניק לר' משה אלפיים דולר כהשתתפות בעלויות.<br /> <br /> בשנה שלאחר מכן החל לדאוג ר' משה גם למקומות שינה עבור האורחים.<br /> <br /> מאז, מידי שנה, בהתוועדויות שבחודש תשרי והסמוכות לו, העניק הרבי 'מזונות' לר' משה, לחלוקה עבור האורחים. פעמים אף מסר לאורחים דרך ר' משה רימון בראש השנה{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו ממשיכה פעילות ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] לעילוי נשמתו, על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> <br /> ==[[חדרי תורה אור]]== <br /> <br /> חדרי תורה אור' היה ארגון חב&quot;די שהרשמיות הייתה ממנו והלאה, וגם היה רחוק מזרקורי הפרסום. הוא הוקם בשנת תשי&quot;ב על ידי הרב ירוסלבסקי והרב [[יונה איידלקופ]] <br /> הפעילות התמקדה בשעות אחרי הצהריים. במסגרתה אספו מורים חב&quot;דיים תלמידים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות בכלל או שומרים במידה מסויימת בלבד, וארגנו בעבורם שיעורים במקצועות קודש, בהתאם למקום והזמן. היו מקומות שבהם זה היה למעשה 'ישיבות ערב' לצעירים.<br /> <br /> סמוך ממש לזמן פטירתו, ביקש ר' משה מהפעיל ר' יואל זכריהו שיקח מצלמה וישתדל לבקר ולתעד את כל מוסדות תורה אור בארץ הקודש - לתמונה קבוצתית. שהגיש ר' יואל שליט&quot;א את התמונות לר' משה הוא נהנה מאוד, ולאחר זמן השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> נפטר ב[[ו' שבט]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[קריית מלאכי]], ומזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *חתנו, ר' גרשון זאב שוורץ, [[בני ברק]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=621092 2023-08-09T11:12:54Z

<p>מנחם שמו: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> מגילות מדבר יהודה המכונות גם מגילות [[ים המלח]], המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן (משם רוב הכמות ולכן הן המפורסמות), מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בעיקר, בין השנים ה'תש&quot;ז- ה'תשט&quot;ו. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים ב[[ארכיאולוגיה]] החשובים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> == גילוי המגילות==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==מגילות הנחושת==<br /> {{להשלים}}<br /> סקירה קצרה על מגילת הנחושת והדמיון הרב למסכת כלים שהדפיס הרה&quot;ק בעל [[עמק המלך]].<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> <br /> במכתבו אל הרב [[שלמה יוסף זוין]] כותב [[הרבי מלך המשיח]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;בהנוגע למגילות הגנוזות, הרי '''לא''' היה עתותי בידי לעיין בהסכסוך שבין החוקרים בזה, וכידוע שמחולקים מן הקצה אל הקצה, אבל מה שנראה לי מתוך קריאה '''שטחית''', וראיית איזה צילומים, שכנראה משיטת הכתוב בהנוגע למלאים וכו' [כתיבה בכתיב מלא במקום חסר כנהוג בתנ&quot;ך בדרך כלל] זהו מכתב יד עם הארץ, העלול לטעות בהעתקה מפני חיסרון הידיעה, ולכן זהירות יתרה דרושה בנוגע לסמכות המגילות (ומי יודע סיבת גניזתם)&quot;|מקור=אגרות קודש חלק י&quot;א, איגרת ג'תה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3405.htm האיגרת] {{ספריה}}.}}.}}<br /> <br /> ב[[לקוטי שיחות]] עוסק הרבי בסוגיית ה[[גמרא]] בנושא ה[[ציץ]] של [[הכהן הגדול]], עליו רבי אלעזר בן רבי יוסי העיד שראה אותו ב[[רומי]] בעת ביקורו שם עם [[רשב&quot;י]], ובציץ היה כתוב בשורה אחת &quot;קודש לה'&quot;, בניגוד לדברי חכמים שבציץ היה כתוב [[השם המפורש|שם ה']] בשתי שורות מלמעלה ומלמטה. בהקשר לכך כותב הרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|בזמן האחרון התגלו גניזות של מגילות מעניני ה[[תנ&quot;ך]] ושם יש כמה שינויים לגבי המסורה שלנו בנוגע לחסר ויתיר וכו'. צריך לדעת שה&quot;גניזות&quot;, למרות שהם נראים כ'עדות ראיה&quot; הרי הם כלל לא כפי המסורה שלנו. ובפרט שלא ניתן לדעת מי הם מחברי ה&quot;גניזות&quot; האם מ&quot;גדולי החכמים&quot; או שלא. ויותר מכך, אשר ישנה אפשרות שהמגילות נגנזו בגלל שנכתבו לא כהלכה. מה שאין המסורה שיש לנו, אשר הועברה איש מפי איש, דור אחר דור למעלה עד [[משה רבינו]], זה דבר ברור שזו אמת}}{{הערה|ליקוטי שיחות חכ&quot;ו ע' 203}}.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=621090 2023-08-09T10:56:48Z

<p>מנחם שמו: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> מגילות מדבר יהודה המכונות גם מגילות [[ים המלח]], המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן (משם רוב הכמות ולכן הן המפורסמות), מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בעיקר, בין השנים ה'תש&quot;ז- ה'תשט&quot;ו. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים בארכיאולוגיה החשובים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> == גילוי המגילות==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==מגילות הנחושת==<br /> {{להשלים}}<br /> סקירה קצרה על מגילת הנחושת והדמיון הרב למסכת כלים שהדפיס הרה&quot;ק בעל [[עמק המלך]].<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> <br /> במכתבו אל הרב [[שלמה יוסף זוין]] כותב [[הרבי מלך המשיח]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;בהנוגע למגילות הגנוזות, הרי '''לא''' היה עתותי בידי לעיין בהסכסוך שבין החוקרים בזה, וכידוע שמחולקים מן הקצה אל הקצה, אבל מה שנראה לי מתוך קריאה '''שטחית''', וראיית איזה צילומים, שכנראה משיטת הכתוב בהנוגע למלאים וכו' [כתיבה בכתיב מלא במקום חסר כנהוג בתנ&quot;ך בדרך כלל] זהו מכתב יד עם הארץ, העלול לטעות בהעתקה מפני חיסרון הידיעה, ולכן זהירות יתרה דרושה בנוגע לסמכות המגילות (ומי יודע סיבת גניזתם)&quot;|מקור=אגרות קודש חלק י&quot;א, איגרת ג'תה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3405.htm האיגרת] {{ספריה}}.}}.}}<br /> <br /> ב[[לקוטי שיחות]] עוסק הרבי בסוגיית ה[[גמרא]] בנושא ה[[ציץ]] של [[הכהן הגדול]], עליו רבי אלעזר בן רבי יוסי העיד שראה אותו ב[[רומי]] בעת ביקורו שם עם [[רשב&quot;י]], ובציץ היה כתוב בשורה אחת &quot;קודש לה'&quot;, בניגוד לדברי חכמים שבציץ היה כתוב [[השם המפורש|שם ה']] בשתי שורות מלמעלה ומלמטה. בהקשר לכך כותב הרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|בזמן האחרון התגלו גניזות של מגילות מעניני ה[[תנ&quot;ך]] ושם יש כמה שינויים לגבי המסורה שלנו בנוגע לחסר ויתיר וכו'. צריך לדעת שה&quot;גניזות&quot;, למרות שהם נראים כ'עדות ראיה&quot; הרי הם כלל לא כפי המסורה שלנו. ובפרט שלא ניתן לדעת מי הם מחברי ה&quot;גניזות&quot; האם מ&quot;גדולי החכמים&quot; או שלא. ויותר מכך, אשר ישנה אפשרות שהמגילות נגנזו בגלל שנכתבו לא כהלכה. מה שאין המסורה שיש לנו, אשר הועברה איש מפי איש, דור אחר דור למעלה עד [[משה רבינו]], זה דבר ברור שזו אמת}}{{הערה|ליקוטי שיחות חכ&quot;ו ע' 203}}.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=617884 2023-07-31T11:18:32Z

<p>מנחם שמו: /* דעת הרבי על המגילות */</p> <hr /> <div>מגילות מדבר יהודה המכונות גם מגילות [[ים המלח]], המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן (משם רוב הכמות ולכן הן המפורסמות), מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בעיקר, בין השנים ה'תש&quot;ז- ה'תשט&quot;ו. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> == גילוי המגילות==<br /> <br /> סקירה קצרה על המגילות<br /> <br /> ==מגילות הנחושת==<br /> סקירה קצרה על מגילת הנחושת והדמיון הרב למסכת כלים שהדפיס הרה&quot;ק בעל עמק המלך.<br /> ==דעת הרבי על המגילות==<br /> <br /> במכתבו לרב זווין כותב הרבי מלך המשיח: <br /> &quot;בהנוגע למגילות הגנוזות, הרי לא היה עתותי בידי לעיין בהסכסוך שבין החוקרים בזה, וכידוע שמחולקים מן הקצה אל הקצה, אבל מה שנראה לי מתוך קריאה שטחית, וראיית איזה צילומים, שכנראה משיטת הכתוב בהנוגע למלאים וכו' [כתיבה בכתיב מלא במקום חסר כנהוג בתנ&quot;ך בדרך כלל] זהו מכתב יד עם הארץ, העלול לטעות בהעתקה מפני חיסרון הידיעה, ולכן זהירות יתרה דרושה בנוגע לסמכות המגילות (ומי יודע סיבת גניזתם)&quot;{{הערה| אגרות קודש, חי&quot;א, אגרת ג'תה}}.<br /> <br /> בלקוטי שיחות עוסק הרבי בסוגיית הגמרא בנושא הציץ של כהן גדול, שר' אלעזר ב&quot;ר יוסי העיד שראה אותו ברומי בעת ביקורו עם רשב&quot;י שם, ובציץ היה כתוב בשיטה אחת &quot;קודש לה'&quot; וחכמים אמרו שבציץ היה כתוב שם ה' בשתי שיטות מלמעלה ומלמטה וממשיך הרבי שם:<br /> <br /> &quot;בזמן האחרון התגלו גניזות של מגילות מעניני התנ&quot;ך ושם יש כמה שינויים לגבי המסורה שלנו בנוגע לחסר ויתיר וכו'. צריך לדעת שה&quot;גניזות&quot;, למרות שהם נראים כ'עדות ראיה&quot; הרי הם כלל לא כפי המסורה שלנו. ובפרט שלא ניתן לדעת מי הם מחברי ה&quot;גניזות&quot; האם מ&quot;גדולי החכמים&quot; או שלא. ויותר מכך, אשר ישנה אפשרות שהמגילות נגנזו בגלל שנכתבו לא כהלכה. מה שאין המסורה שיש לנו, אשר הועברה איש מפי איש, דור אחר דור למעלה עד משה רבינו, זה דבר ברור שזו אמת&quot;{{הערה| ליקוטי שיחות חכ&quot;ו ע' 203}}.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=617883 2023-07-31T10:57:27Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:26-07-2020-14-40-55-WhatsApp-Image-2020-07-26-at-16.21.31-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבבא מאיר]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה&quot;באבא מאיר&quot;|אחר=הרב מאיר יחיאל אבוחצירא, חסיד חב&quot;ד, &quot;השורק של הרבי&quot;|ראו=[[מאיר ניסים אבוחצירא]]}}<br /> רבי '''מאיר אבוחצירא''' הידוע בכינויו '''באבא מאיר''' ([[תרע&quot;ז]] - [[תשמ&quot;ג]]) היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי [[יהדות ספרד]]. היה מקורב מאוד לרבי. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.<br /> <br /> בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותה זמן נתמנה לאב&quot;ד ב[[מידלאת]] ועמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים מידלאת]].<br /> <br /> ב[[תשי&quot;א]] מונה לממלא מקום אביו כאב&quot;ד ארפוד וקיבל על כך מכתב ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי&quot;א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי &quot;[[מרא דאתרא]]&quot;.<br /> עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב&quot;ד בארפוד. שליחי הרבי היו מגיעים אליו תדיר, שומעים ממנו דברי תורה וכותבים על הביקורים לרבי.<br /> הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/news/243853/ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב&quot;דית]חב&quot;ד אינפו}} <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו &quot;להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב&quot;ד וגני חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע &quot;כפי קריאת [[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט&quot;א מליובאוויטש]]&quot;.<br /> <br /> א' מבני משפחת רבי מאיר זצ&quot;ל סיפר שבידו מכתב בו כותב רבי מאיר על הרבי את התואר &quot;דין הוא מלכא משיחא&quot;. שנתבקש אותו אברך לפרסם את המכתב טען שהוא חושש מה יגיבו ה&quot;עולם&quot;..<br /> <br /> מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: &quot;בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ&quot;ג]] והוא בן שישים ושש בלבד.<br /> <br /> היה ידוע כצדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות.<br /> <br /> ב[[ספר החסידים]] מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב&quot;ד{{הערה|[https://col.org.il/news/125924/ למה הבבא מאיר מוזכר בספר החסידים?]}}{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_005.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.<br /> <br /> <br /> כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה&quot;ח ר' ישר אדרעי: &quot;בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל&quot;ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ&quot;ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!&quot;{{הערה|מפי הרב ישר אדרעי. שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה] ח&quot;א ע' 31}}.<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> *בנו הבכור בבא אלעזר הרב [[אלעזר אבוחצירא]]<br /> *בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]]<br /> *בנו הרב רפאל אבוחצירא<br /> *בנו הרב יקותיאל אבוחצירא<br /> *חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]<br /> *בנו הרב ישועה ורחמים אבוחצירא<br /> *חתנו הרב חיים פינטו<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרקים ח, לט.<br /> *ספר '''בסוד שיח''' ע' 28-29.<br /> *שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], עמ' 36 ואילך.<br /> *&quot;אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו&quot;ר הקוה&quot;ט...סידנא בבא מאיר זיע&quot;א&quot;, הוצאת מכון אור לישרים, תשפ&quot;ג [בפסקא &quot;עם כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot;, עמ' 148-147].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=15887&amp;st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח&quot;ז עמ' יח] {{הב}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע&quot;ז]] - [[תשמ&quot;ג]]|הבא=הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]] (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד)}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבוחצירא, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=617882 2023-07-31T10:56:02Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:26-07-2020-14-40-55-WhatsApp-Image-2020-07-26-at-16.21.31-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבבא מאיר]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה&quot;באבא מאיר&quot;|אחר=הרב מאיר יחיאל אבוחצירא, חסיד חב&quot;ד, &quot;השורק של הרבי&quot;|ראו=[[מאיר ניסים אבוחצירא]]}}<br /> רבי '''מאיר אבוחצירא''' הידוע בכינויו '''באבא מאיר''' ([[תרע&quot;ז]] - [[תשמ&quot;ג]]) היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי [[יהדות ספרד]]. היה מקורב מאוד לרבי. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.<br /> <br /> בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותה זמן נתמנה לאב&quot;ד ב[[מידלאת]] ועמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים מידלאת]].<br /> <br /> ב[[תשי&quot;א]] מונה לממלא מקום אביו כאב&quot;ד ארפוד וקיבל על כך מכתב ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי&quot;א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי &quot;[[מרא דאתרא]]&quot;.<br /> עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב&quot;ד בארפוד. שליחי הרבי היו מגיעים אליו תדיר, שומעים ממנו דברי תורה וכותבים על הביקורים לרבי.<br /> הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/news/243853/ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב&quot;דית]חב&quot;ד אינפו}} <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו &quot;להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב&quot;ד וגני חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע &quot;כפי קריאת [[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט&quot;א מליובאוויטש]]&quot;.<br /> <br /> א'מבני משפחת רבי מאיר זצ&quot;ל סיפר שבידו מכתב בו כותב רבי מאיר על הרבי את התואר &quot;דין הוא מלכא משיחא&quot;.שביקשו מאותו אברך לפרסם את המכתב טען שהוא חושש ממה יגיבו ה&quot;עולם&quot;..<br /> <br /> מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: &quot;בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ&quot;ג]] והוא בן שישים ושש בלבד.<br /> <br /> היה ידוע כצדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות.<br /> <br /> ב[[ספר החסידים]] מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב&quot;ד{{הערה|[https://col.org.il/news/125924/ למה הבבא מאיר מוזכר בספר החסידים?]}}{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_005.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.<br /> <br /> <br /> כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה&quot;ח ר' ישר אדרעי: &quot;בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל&quot;ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ&quot;ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!&quot;{{הערה|מפי הרב ישר אדרעי. שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה] ח&quot;א ע' 31}}.<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> *בנו הבכור בבא אלעזר הרב [[אלעזר אבוחצירא]]<br /> *בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]]<br /> *בנו הרב רפאל אבוחצירא<br /> *בנו הרב יקותיאל אבוחצירא<br /> *חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]<br /> *בנו הרב ישועה ורחמים אבוחצירא<br /> *חתנו הרב חיים פינטו<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרקים ח, לט.<br /> *ספר '''בסוד שיח''' ע' 28-29.<br /> *שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], עמ' 36 ואילך.<br /> *&quot;אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו&quot;ר הקוה&quot;ט...סידנא בבא מאיר זיע&quot;א&quot;, הוצאת מכון אור לישרים, תשפ&quot;ג [בפסקא &quot;עם כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot;, עמ' 148-147].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=15887&amp;st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח&quot;ז עמ' יח] {{הב}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע&quot;ז]] - [[תשמ&quot;ג]]|הבא=הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]] (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד)}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבוחצירא, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=617879 2023-07-31T10:14:45Z

<p>מנחם שמו: </p> <hr /> <div>מגילות מדבר יהודה המכונות גם מגילות [[ים המלח]], המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן (משם רוב הכמות ולכן הן המפורסמות), מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בעיקר, בין השנים ה'תש&quot;ז- ה'תשט&quot;ו. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> == גילוי המגילות==<br /> <br /> סקירה קצרה על המגילות<br /> <br /> ==מגילות הנחושת==<br /> סקירה קצרה על מגילת הנחושת והדמיון הרב למסכת כלים שהדפיס הרה&quot;ק בעל עמק המלך.<br /> ==דעת הרבי על המגילות==<br /> לרב זווין בכתב יד.<br /> בשיחה תצווה על הציץ שראה ר' אלעזר ב&quot;ר יוסי בביקורו ברומא.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=617878 2023-07-31T10:13:54Z

<p>מנחם שמו: /* גילוי המגילות */</p> <hr /> <div>מגילות מדבר יהודה המכונות גם מגילות ים המלח, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן (משם רוב הכמות ולכן הן המפורסמות), מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בעיקר, בין השנים ה'תש&quot;ז- ה'תשט&quot;ו. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל.<br /> <br /> == גילוי המגילות==<br /> <br /> סקירה קצרה על המגילות<br /> <br /> ==מגילות הנחושת==<br /> סקירה קצרה על מגילת הנחושת והדמיון הרב למסכת כלים שהדפיס הרה&quot;ק בעל עמק המלך.<br /> ==דעת הרבי על המגילות==<br /> לרב זווין בכתב יד.<br /> בשיחה תצווה על הציץ שראה ר' אלעזר ב&quot;ר יוסי בביקורו ברומא.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=617877 2023-07-31T10:09:06Z

<p>מנחם שמו: יצירת דף עם התוכן &quot;מגילות מדבר יהודה המכונות גם מגילות ים המלח, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות ש...&quot;</p> <hr /> <div>מגילות מדבר יהודה המכונות גם מגילות ים המלח, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן (משם רוב הכמות ולכן הן המפורסמות), מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בעיקר, בין השנים ה'תש&quot;ז- ה'תשט&quot;ו. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל.</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=605730 2023-06-27T16:04:42Z

<p>מנחם שמו: /* גילוי סיפור חייו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי משה שניאורי<br /> |תמונה=הגהות הצצ להנחה.jpg<br /> |תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}}<br /> |תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל&quot;ט]]/[[תקמ&quot;ד]]<br /> |תאריך פטירה=בין השנים [[תרט&quot;ו]] - [[תרל&quot;א]]<br /> |אב=[[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> |תפקידים נוספים=רבה של [[אולע]]<br /> }}<br /> הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל&quot;ט]]/[[תקמ&quot;ד]] - לפני [[תר&quot;ל]]{{הערה|ע&quot;פ אחת הגרסאות נפטר בחודש [[סיוון]] [[תרל&quot;ח]] (אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אגרת א'תתפא - [[ט' חשוון]] [[תש&quot;ג]])}}) היה בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבה של העיירה [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===ראשית חייו===<br /> נולד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל&quot;ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&amp;st=&amp;pgnum=158 ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] שיחת כ&quot;ז סיוון סעיף ו'.}}, או לדעה אחרת בשנת [[תקמ&quot;ד]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ז, עמ' ט&quot;ז}}. בריתו נערכה על ידי [[הצדיקים הנסתרים|צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]]{{הערה|דברי ימי חיי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, עמ' נ&quot;א}}. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו&quot;ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין, במדור מעשה אבותי אות מא.}}.<br /> <br /> בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו&quot;ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו [[החבריא קדישא]] להחרים את [[הגר&quot;א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר&quot;א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: &quot;הוא יעשה לך חילול ה'&quot;{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;ד עמ' קס&quot;ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו&quot;ר הזקן. וברשימת הרבי הריי&quot;צ מובא שאדה&quot;ז הגיב על דבריו החריפים של ר' שלמה: &quot;לא ישמע ה', ולה' הישועה&quot; (ראו אוצר סיפורי חב&quot;ד ח&quot;ד ע' 298). לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו&quot;ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו&quot;ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה. ראו גם בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172, אות קלט, אבל ראו בהערה 173 שם, ובהערה 32 לקמן.}}.<br /> <br /> בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, והוסע ל[[פטרבורג]] שם טופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו&quot;ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב&quot;שער התפילין&quot;{{הערה|ספר השיחות [[תרצ&quot;ו]], עמ' 113}}.<br /> <br /> אביו שכר לו כ[[מלמד]] את ר' אליהו ראובן{{הערה|ספר השיחות, [[ת&quot;ש]], עמ' 54}}. למד גם אצל ר' [[משה מייזליש]] את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|דברי ימי חיי אדמוה&quot;ז, עמ' קנז}}. בנוסף היה לומד גם עם אביו{{הערה|ספר השיחות ת&quot;ש, עמ' 158}}<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תקנ&quot;ח]] נשא את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו&quot;ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט&quot;ו כסלו]] תקנ&quot;ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|מתוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר המאמר &quot;וארשתיך לי לעולם&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}.<br /> <br /> ===ברבנות===<br /> לאחר נישואיו עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לרב באולע. היה מתכתב עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק, חלק אהע&quot;ז, סקמ&quot;ד}}.<br /> <br /> רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ורושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: &quot;בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין במאוד מאוד לא ימוש ממנו עדי עד&quot;.{{הערה|ספר התולדות אדמו&quot;ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.}}. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], נ&quot;ז, א}}.<br /> <br /> הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה&quot;ק, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]]. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|&quot;במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא&quot;}}, והוסיף {{ציטוטון|&quot;עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך}}&quot;}} (=אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר) {{הערה|רשימות היומן, עמ' רבי. ובהערת המו&quot;ל שם כתבו בדרך אפשר שאולי היה זה נתינת כוח שר' משה יוכל לברוח מהמנזר, כמסופר לקמן.}}.<br /> <br /> ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב&quot;ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}.<br /> <br /> בעת [[מאסר אדמו&quot;ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] כדי לשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|&quot;דברי ימי חיי אדמוה&quot;ז&quot; עמ' מט - נ&quot;א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר. בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל יחד עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|[[שלשלת היחס]], פרק ג'.}}.<br /> <br /> בהקדמת השולחן ערוך שנדפס בפעם הראשונה לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן, הוא חתום בין בני אדמו&quot;ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע&quot;ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.<br /> [[קובץ:הנחה.png|ממוזער|[[הנחה]] של רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס&quot;ז]]]]<br /> <br /> ===במלחמת נפוליאון===<br /> בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע&quot;ב]], נסע [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והם התיישבו בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי. בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע ל[[שקלוב]], נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}.<br /> <br /> לאחר המלחמה חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[אולע]]{{הערה|&quot;עטרת מלכות&quot; עמ' 21}}.<br /> <br /> === מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ===<br /> זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו&quot;ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו &quot;שכחת את &quot;חכמים הזהרו בדבריכם&quot;{{הערה|[[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] רשימת היומן - תרצ&quot;א, עמ' רי&quot;ב - רי&quot;ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר<br /> {{הערה|רשימת היומן שם, עמ' ריג.}}, והחתימוהו על כורחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.<br /> <br /> [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה לחתום על כך שברצונו להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי {{הערה|ראו בספר &quot;עין תחת עין&quot; להרב אליהו מטוסוב בכל הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תקע&quot;ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה| ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, כרך ז, איגרת א'תתפא, עמודים טו-טז.}}.<br /> <br /> ===נדודיו===<br /> לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ&quot;ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.<br /> <br /> בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה&quot;ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}.<br /> <br /> בזמן [[נשיאות]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב&quot;ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס&quot;ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ&quot;א (עמ' ריג) כותב הרבי ש&quot;פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש&quot;. וראו בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172 שפעם היה ר' משה בליובאוויטש אצל הרבי המהר&quot;ש, וקרא הרבי המהר&quot;ש לאשתו הרבנית כדי שר' משה יברכה. וראו שם בשם ר' יצחק הענדל [רב קהילת חב&quot;ד במונטריאול] שבצעירותו בפולין הכיר יהודים זקנים שהכירו את ר' משה. עיי&quot;ש.}}.<br /> <br /> בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, וב[[שבת]] היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם ל[[קריאת התורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו&quot;ר הזקן {{הערה|שם=פטירה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ז, עמ' ט&quot;ז - י&quot;ח}}.<br /> <br /> נפטר במהלך נדודיו, ונקבר בעיר [[רודמיסל]].<br /> <br /> ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל&quot;ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל&quot;א]]{{הערה|על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט&quot;ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}.<br /> <br /> זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו &quot;פ&quot;נ משה&quot;{{הערה|שם=פטירה}}.<br /> <br /> ==גילוי סיפור חייו==<br /> במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע מלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנדודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל&quot;ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] נכד אדמו&quot;ר הצ&quot;צ בו הוא מספר לו אודות נדודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל&quot;ז]] ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר &quot;תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן&quot;, עמ' 132 ואילך. &quot;אהלי ליובאוויטש&quot;, גליון ב, ניסן-אייר תשנ&quot;ה, עמ' 55 ואילך.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] פגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.<br /> <br /> בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז. ראו גם לקמן בהערה 33.}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. וכן בשיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שבהערה הבאה.}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 106 מובא בנוסח אחר משיחת הרבי הריי&quot;צ &quot;בר&quot;ה תרצ&quot;ז או תרצ&quot;ו&quot;: &quot;סיפר [=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] מר' משה בן אדה&quot;ז. ושאל הרש&quot;ג: ער האט תשובה געטאן? [=הוא עשה תשובה?], והשיב אד&quot;ש [=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:] ח&quot;ו, ער האט ניט געהאט אויף וואס תשובה צו טאן, ער איז געווען צדיק גמור [=ח&quot;ו. לא היה לו על מה לעשות תשובה. הוא היה צדיק גמור]. וסיפר אד&quot;ש שיש לו 11 ביכלעך דא&quot;ח ממנו בכתב יד. אויף זיינס א ווארט רעכענט מען זיך אין חסידות (נוסח אחר: בויט מען אין דא&quot;ח). וסיפר שאדה&quot;ז אמר עליו: ער שרייבט ווי איך זאגט און מיין [=הוא כותב כפי שאני אומר וכפי שאני מתכוון]&quot;.}} ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה [[תשובה]], הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף<br /> ::בניהם:<br /> :* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ&quot;י')]]<br /> :* השד&quot;ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), &quot;חיים צבי שניאורסון&quot;, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816–819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}<br /> :* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}.<br /> * בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [[קובץ:תולדות רבי משה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר &quot;תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן&quot;]]<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]], '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199643&amp;pagenum=176 עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל]''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[תשע&quot;ד]] (קישור למנויים בלבד)<br /> *הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם גולדשמיד, '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199645 תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן]''', תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב&quot;ד]], [[תשע&quot;ו]].<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ&quot;ה אדר תשפ&quot;א}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/146733/l בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ריבלין]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=605457 2023-06-26T16:58:59Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] '''ישראל דב פרומקין''' ([[כ&quot;ג בחשוון]] [[תרי&quot;א]] - [[י&quot;ד באייר]] [[תרע&quot;ד]]) מהעיתונאים הראשונים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[מוהילב]] שב[[רוסיה|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]), ב[[כ&quot;ג בחשוון]] [[תרי&quot;א]] למשפחה של חסידי [[חב&quot;ד]], אביו סנדר היה בזיווג ראשון חתנו של ר' [[אהרן מסטראשלע]], אך פרומקין נולד לאביו מאשתו בזיווג שני.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג בכסלו]] [[תר&quot;כ]], בהיותו בן 9, עלה ל[[ירושלים]] עם הוריו ואחיו. כשמלאו לו 15 שנה, [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' ישראל ב&quot;ק, מי שהקים את בית הדפוס היהודי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. אשתו זו נפטרה בצעירותה, לאחר שנולד להם בנות ובן אחד, אברהם. לאחר פטירת רעייתו הראשונה נישא בשנית למרת בילקה, וממנה נולדו לו בניו: זלמן, גד, רוזה ויצחק.<br /> <br /> בַ‏&quot;ק ייסד בשנת [[תרכ&quot;ג]] את ה[[עיתון]] היהודי &quot;חבצלת&quot;, אך לא התמיד בהוצאתו לאור. פרומקין ירש את בית הדפוס מחותנו, ובשנת [[תרכ&quot;ו]] חידש את הוצאת העיתון והתמיד בה עד שנת [[תרע&quot;א]].<br /> <br /> בירושלים, התגורר בצפון העיר העתיקה, בשכנות לבית המופתי המקומי. כיוון שבחגא מוסלמי נשאו המוסלמים דגל מבית המופתי, נקרא הרחוב בשם &quot;רחוב הדגל&quot;. בפי היהודים נקרא מקום מושבו &quot;חצר החבצלת&quot;, על-שם בית הדפוס, והעיתון המופק ממנו.<br /> <br /> על אף היותו של פרומקין [[חסיד]] [[חב&quot;ד]], שימש העיתון כבמה לשונאי הדת והיהדות ובהם אליעזר בן יהודה, שערך בעיתון מוסף בשם &quot;מבשרת ציון&quot;, אל מול ה[[מתנגדים]] בציבור שומרי התורה, שערכו עיתונים מתחרים בשם &quot;הלבנון&quot; ו&quot;יהודה וירושלים&quot;. אולם בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לציבור שומר התורה בירושלים, ובשיתוף פעולה עם יחיאל מיכל פינס, אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, עמד במאבקים כנגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של המאה ה-19. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי '''גפ&quot;ן''', שהוא [[נוטריקון]] של שמו.<br /> <br /> פרט לעבודתו העיתונאית היה פרומקין פעיל ציבור וסייע רבות לנזקקים. הוא סייע ליהודי תימן אנשי עליית אעלה בתמ&quot;ר בשנת [[תרמ&quot;ב]] שהגיעו לכפר השילוח, וארגן קרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכני קבע. פעילות נוספת של פרומקין הייתה ניסיון לארגן התיישבות של יהודים בנבי סמואל. נרכשה חלקת אדמה ובשנת [[תרנ&quot;ה]] ניסו כשלושה עשר יהודים תימנים מירושלים לעבד את האדמה הסמוכה לנבי סמואל, אך ניסיון זה לא עלה יפה. בנוסף, הקים את &quot;בית מושב זקנים הכללי&quot; בירושלים.<br /> <br /> פרומקין היה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכפי שהעיד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביומנו: &quot;מקושר אל אאמו&quot;ר בליבו ובנפשו&quot;.<br /> <br /> בנו, [[גד פרומקין]], היה השופט העליון ב[[ארץ הקודש]] בימי המנדט, ובעל קשרי ידידות עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * ג' קרסל, '''מבחר כתבי ישראל דב פרומקין''', הוצאת מוסד הרב קוק, [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרומקין, ישראל דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע&quot;ד]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=603898 2023-06-21T07:38:28Z

<p>מנחם שמו: /* פגישותיו עם אדמו&quot;ר הזקן */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם<br /> |תמונה=[[קובץ:נחמן.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=ציון רבי נחמן מברסלב באומן<br /> |תאריך לידה= [[א' ניסן]] [[תקל&quot;ב]]<br /> |תאריך פטירה= [[י&quot;ח תשרי]] [[תקע&quot;א]]<br /> |מקום לידה= [[מז'יבוז']]<br /> |מקום פעילות=[[ברסלב]] <br /> |מקום פטירה=אומן<br /> |חסידות=[[חסידות ברסלב]]<br /> }}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל&quot;ב]] - [[י&quot;ח בתשרי]] [[תקע&quot;א]]) היה מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא.<br /> <br /> == תולדות חיים==<br /> [[רבי נחמן]] נולד [[א' ניסן]] [[תקל&quot;ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לאביו רבי שמחה ואימו מרת פייגא בת מרת אדל בת [[הבעל שם טוב]]. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי [[נחמן מהורדנקא]].תלמיד ה[[בעש&quot;ט]]<br /> <br /> כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר ה[[בר המצווה]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים.<br /> <br /> לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ח]] החליט לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ&quot;ט, ושם גם עשה את החג.לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.כל גדולי ישראל שבארץ הקודש שלחו אליו מכתבים שיבוא להתאחסן אצלם ביניהם רבי זאב וולף מטשרניאוסטראה ורבי אברהם מקאליסק איתו דיבר אודות המחלוקות עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועל הדרך לעשות ביניהם שלום.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ס]] עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו&quot;רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת [[תקס&quot;ב]] הוא עבר בהסכמת דודו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ל[[ברסלב]]. שמה של העיר [[ברסלב]] הונצח בשמה של ה[[חסידות]] מאז.<br /> <br /> לאחר שנשרף בית מדרשו ב[[ברסלב]], הוא עבר בשנת [[תק&quot;ע]] עם חסידיו ל[[אומן]]. נפטר שם ב[[י&quot;ח תשרי]] [[תקע&quot;א]].<br /> <br /> ==קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן==<br /> בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני הוא אודות אדמו&quot;ר הזקן, וזה תוכנו: &quot;מעשה מהרב ר' שניאור זלמן מלאדי ז&quot;ל שהי' לו תלמיד שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב ובזה רמז מיד על מוהרנ&quot;ת [=מורנו הרב ר' נתן] ז&quot;ל שירבה מאד לחדש בתורתו הקדושה&quot;. {{הערה|כוכבי אור, אבני&quot;ה ברזל, אות ו.}}.<br /> <br /> באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז&quot;ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז&quot;ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר &quot;ליקוטי אמרים&quot;{{הערה|חיי מוהר&quot;ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ&quot;ה).}}. ה[[בית רבי]]{{הערה|עמ' ס&quot;ו.}} הביא בשם אחד מ&quot;נכדי רבינו&quot;{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]] ששימש כאדמו&quot;ר בקאפוסט).}} שכוונתו של רבי נחמן באמירתו ספר &quot;ליקוטי אמרים&quot; היא ל[[תניא]], ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה. <br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|נשיאי חב&quot;ד ובני דורם מפי הרמ&quot;ל שפירא.}}.<br /> <br /> כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש&quot;ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש&quot;ב מספרת לבנה הרבי הרש&quot;ב את הסיפור{{דרוש מקור}}.}}.<br /> <br /> רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו&quot;ר הזקן]], מכיון שהרה&quot;ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו&quot;ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ&quot;ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי&quot;ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה&quot;ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו&quot;ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.<br /> ===פגישותיו עם אדמו&quot;ר הזקן===<br /> במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו&quot;ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו&quot;ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו&quot;ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו&quot;ר הזקן באמרה {{ציטוטון|&quot;רחמיך רבים ה'&quot; - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו&quot;ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז']] &quot;וישוב אל הוי' וירחמהו&quot; - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב&quot;ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט&quot;א הטמאים להחיותם.}}, על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בתפילה זו &quot;אנא ה' רחם עליך ועלינו&quot;.}}.<br /> <br /> לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק&quot;ע]] ערך אדמו&quot;ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו&quot;ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן.<br /> <br /> רבי נחמן יצא לקראת אדמו&quot;ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: &quot;תנו כבוד לשר האלף&quot;{{הערה|כוכבי אור ברסלב, ב&quot;ב תשכ&quot;א. להעיר שביטוי זה נאמר בנ&quot;ך לגבי [[דוד המלך]]. שמואל א'-יח,יג.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו &quot;תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי&quot;, ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}.<br /> <br /> לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו&quot;ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני&quot;ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שעל ידי החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו&quot;ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו&quot;ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים.<br /> <br /> יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו&quot;ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|[https://col.org.il/news/135477 כתבה על-כך ב{{col}}]}}.<br /> <br /> לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו&quot;ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו&quot;ר הזקן מן העיר.<br /> <br /> ==בתורת חב&quot;ד==<br /> ספרו לקוטי מוהר&quot;ן הובא בספרי חב&quot;ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}:<br /> *&quot;כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע&quot; - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר&quot;ן מהדורא קמא, סימן ק&quot;ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&amp;pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ&quot;ב, תורת מנחם חלק ל&quot;ג עמוד 90].}}.<br /> *&quot;נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו&quot; - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר&quot;ן סימן קי&quot;ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&amp;st=&amp;pgnum=293 שיחת יו&quot;ד שבט [[תש&quot;כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}.<br /> <br /> ==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו==<br /> *ספר המידות - חציו כתב בקטנותו וחציו בגדלותו<br /> * ליקוטי מוהר&quot;ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן. <br /> * סיפורי מעשיות משנים קדמוניות <br /> * שיחות הר&quot;ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר&quot;ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.<br /> <br /> שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: &quot;ספר הנשרף&quot;, שרבי נחמן הורה לשרפו, ו&quot;ספר הגנוז&quot;. רבי נחמן תיקן גם את אמירת [[תיקון הכללי]]. <br /> <br /> ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:<br /> * חיי מוהר&quot;ן<br /> * שבחי הר&quot;ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[מלחמת נפוליאון]]<br /> * ליקוטי עצות<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *אחיו הרב יחיאל <br /> *הרב נתן מברסלב בעל הספרים &quot;ליקוטי הלכות&quot;.<br /> *הרב נפתלי מנמירוב.<br /> *הרב יודל מדאשיב.<br /> *הרב שמואל אייזיק מדאשיב.<br /> *הרב המגיד מטרוביץ - שה[[אדמו&quot;ר הזקן]] לקח ממנו הסכמה על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן|הסידור]].<br /> *הרב אהרון, רב ואב&quot;ד ברסלב<br /> *הרב יצחק לייב מטעפליק<br /> *הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ<br /> *הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר&quot;י הקדוש)<br /> *הרב דב אטקאפטשיק<br /> *הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ<br /> *הרב חיים שרה'ס<br /> *הרב מרדכי הדין מטעפליק<br /> *הרב חייקל החזן<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חסידות ברסלב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו&quot;ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ&quot;ד טבת [[תשע&quot;ד]] עמוד 11.<br /> * {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|1878|10774||כסיסמת ברסלב – &quot;אל ייאוש&quot; - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} (26.08.2017) {{קישור שבור}}, '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bd/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_379.-Ki-Savo-5782.pdf|החצר האחורית ברחוב בלינסקי 1]''' הרב נתן מיימון, מספר על עצת הרבי להצלחת קברו של רבי נחמן, בראיון לעלון 'הסיפור שלי' מבית ג'ם<br /> * '''[https://col.org.il/news/135477 קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו&quot;ר הזקן ורבי נחמן]''' {{col}} ט&quot;ז טבת, תשפ&quot;ב.<br /> {{קרדיט|הערך בויקיפדיה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=603897 2023-06-21T07:36:47Z

<p>מנחם שמו: /* קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם<br /> |תמונה=[[קובץ:נחמן.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=ציון רבי נחמן מברסלב באומן<br /> |תאריך לידה= [[א' ניסן]] [[תקל&quot;ב]]<br /> |תאריך פטירה= [[י&quot;ח תשרי]] [[תקע&quot;א]]<br /> |מקום לידה= [[מז'יבוז']]<br /> |מקום פעילות=[[ברסלב]] <br /> |מקום פטירה=אומן<br /> |חסידות=[[חסידות ברסלב]]<br /> }}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל&quot;ב]] - [[י&quot;ח בתשרי]] [[תקע&quot;א]]) היה מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא.<br /> <br /> == תולדות חיים==<br /> [[רבי נחמן]] נולד [[א' ניסן]] [[תקל&quot;ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לאביו רבי שמחה ואימו מרת פייגא בת מרת אדל בת [[הבעל שם טוב]]. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי [[נחמן מהורדנקא]].תלמיד ה[[בעש&quot;ט]]<br /> <br /> כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר ה[[בר המצווה]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים.<br /> <br /> לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ח]] החליט לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ&quot;ט, ושם גם עשה את החג.לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.כל גדולי ישראל שבארץ הקודש שלחו אליו מכתבים שיבוא להתאחסן אצלם ביניהם רבי זאב וולף מטשרניאוסטראה ורבי אברהם מקאליסק איתו דיבר אודות המחלוקות עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועל הדרך לעשות ביניהם שלום.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ס]] עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו&quot;רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת [[תקס&quot;ב]] הוא עבר בהסכמת דודו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ל[[ברסלב]]. שמה של העיר [[ברסלב]] הונצח בשמה של ה[[חסידות]] מאז.<br /> <br /> לאחר שנשרף בית מדרשו ב[[ברסלב]], הוא עבר בשנת [[תק&quot;ע]] עם חסידיו ל[[אומן]]. נפטר שם ב[[י&quot;ח תשרי]] [[תקע&quot;א]].<br /> <br /> ==קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן==<br /> בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני הוא אודות אדמו&quot;ר הזקן, וזה תוכנו: &quot;מעשה מהרב ר' שניאור זלמן מלאדי ז&quot;ל שהי' לו תלמיד שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב ובזה רמז מיד על מוהרנ&quot;ת [=מורנו הרב ר' נתן] ז&quot;ל שירבה מאד לחדש בתורתו הקדושה&quot;. {{הערה|כוכבי אור, אבני&quot;ה ברזל, אות ו.}}.<br /> <br /> באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז&quot;ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז&quot;ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר &quot;ליקוטי אמרים&quot;{{הערה|חיי מוהר&quot;ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ&quot;ה).}}. ה[[בית רבי]]{{הערה|עמ' ס&quot;ו.}} הביא בשם אחד מ&quot;נכדי רבינו&quot;{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]] ששימש כאדמו&quot;ר בקאפוסט).}} שכוונתו של רבי נחמן באמירתו ספר &quot;ליקוטי אמרים&quot; היא ל[[תניא]], ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה. <br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|נשיאי חב&quot;ד ובני דורם מפי הרמ&quot;ל שפירא.}}.<br /> <br /> כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש&quot;ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש&quot;ב מספרת לבנה הרבי הרש&quot;ב את הסיפור{{דרוש מקור}}.}}.<br /> <br /> רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו&quot;ר הזקן]], מכיון שהרה&quot;ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו&quot;ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ&quot;ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי&quot;ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה&quot;ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו&quot;ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.<br /> ===פגישותיו עם אדמו&quot;ר הזקן===<br /> במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו&quot;ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו&quot;ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו&quot;ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו&quot;ר הזקן באמרה {{ציטוטון|&quot;רחמיך רבים ה'&quot; - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו&quot;ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז']] &quot;וישוב אל הוי' וירחמהו&quot; - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב&quot;ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט&quot;א הטמאים להחיותם.}}, על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בתפילה זו &quot;אנא ה' רחם עליך ועלינו&quot;.}}.<br /> <br /> לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק&quot;ע]] ערך אדמו&quot;ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו&quot;ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן.<br /> <br /> רבי נחמן יצא לקראת אדמו&quot;ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: &quot;תנו כבוד לשר האלף&quot;{{הערה|כוכבי אור ברסלב, ב&quot;ב תשכ&quot;א. להעיר שתפקיד זה נאמר בנ&quot;ך לגבי [[דוד המלך]]. שמואל א'-יח,יג.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו &quot;תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי&quot;, ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}.<br /> <br /> לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו&quot;ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני&quot;ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שעל ידי החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו&quot;ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו&quot;ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים.<br /> <br /> יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו&quot;ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|[https://col.org.il/news/135477 כתבה על-כך ב{{col}}]}}.<br /> <br /> לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו&quot;ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו&quot;ר הזקן מן העיר.<br /> <br /> ==בתורת חב&quot;ד==<br /> ספרו לקוטי מוהר&quot;ן הובא בספרי חב&quot;ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}:<br /> *&quot;כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע&quot; - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר&quot;ן מהדורא קמא, סימן ק&quot;ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&amp;pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ&quot;ב, תורת מנחם חלק ל&quot;ג עמוד 90].}}.<br /> *&quot;נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו&quot; - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר&quot;ן סימן קי&quot;ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&amp;st=&amp;pgnum=293 שיחת יו&quot;ד שבט [[תש&quot;כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}.<br /> <br /> ==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו==<br /> *ספר המידות - חציו כתב בקטנותו וחציו בגדלותו<br /> * ליקוטי מוהר&quot;ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן. <br /> * סיפורי מעשיות משנים קדמוניות <br /> * שיחות הר&quot;ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר&quot;ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.<br /> <br /> שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: &quot;ספר הנשרף&quot;, שרבי נחמן הורה לשרפו, ו&quot;ספר הגנוז&quot;. רבי נחמן תיקן גם את אמירת [[תיקון הכללי]]. <br /> <br /> ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:<br /> * חיי מוהר&quot;ן<br /> * שבחי הר&quot;ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[מלחמת נפוליאון]]<br /> * ליקוטי עצות<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *אחיו הרב יחיאל <br /> *הרב נתן מברסלב בעל הספרים &quot;ליקוטי הלכות&quot;.<br /> *הרב נפתלי מנמירוב.<br /> *הרב יודל מדאשיב.<br /> *הרב שמואל אייזיק מדאשיב.<br /> *הרב המגיד מטרוביץ - שה[[אדמו&quot;ר הזקן]] לקח ממנו הסכמה על [[סידור אדמו&quot;ר הזקן|הסידור]].<br /> *הרב אהרון, רב ואב&quot;ד ברסלב<br /> *הרב יצחק לייב מטעפליק<br /> *הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ<br /> *הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר&quot;י הקדוש)<br /> *הרב דב אטקאפטשיק<br /> *הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ<br /> *הרב חיים שרה'ס<br /> *הרב מרדכי הדין מטעפליק<br /> *הרב חייקל החזן<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חסידות ברסלב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו&quot;ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ&quot;ד טבת [[תשע&quot;ד]] עמוד 11.<br /> * {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|1878|10774||כסיסמת ברסלב – &quot;אל ייאוש&quot; - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} (26.08.2017) {{קישור שבור}}, '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bd/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_379.-Ki-Savo-5782.pdf|החצר האחורית ברחוב בלינסקי 1]''' הרב נתן מיימון, מספר על עצת הרבי להצלחת קברו של רבי נחמן, בראיון לעלון 'הסיפור שלי' מבית ג'ם<br /> * '''[https://col.org.il/news/135477 קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו&quot;ר הזקן ורבי נחמן]''' {{col}} ט&quot;ז טבת, תשפ&quot;ב.<br /> {{קרדיט|הערך בויקיפדיה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99&diff=603869 2023-06-20T20:24:09Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי<br /> |תמונה=[[קובץ:החיד&quot;א.jpg|200px]]<br /> |כינוי=החיד&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;א באדר]] [[תקס&quot;ו]]<br /> |רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד<br /> |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]<br /> }}<br /> '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד&quot;א''') (ה'תפ&quot;ד - [[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד&quot;ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ&quot;ד. למד בישיבות &quot;יפאר ענוים&quot;, &quot;בית יעקב&quot; ו&quot;ישיבת המקובלים בבית א-ל&quot;. נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד&quot;ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והוא היה נודד בין רחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו &quot;מעגל טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]] ונטמן בליבורנו. בשנת [[תשט&quot;ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.<br /> <br /> ==החיד&quot;א בתורת רבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> <br /> פסקיו ודבריו של החיד&quot;א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> <br /> הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד&quot;א, הן מספרי החיד&quot;א בנגלה והן מספרי החיד&quot;א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ&quot;מ לספרי החיד&quot;א): אג&quot;ק ח&quot;א ע' ח שמציין לשו&quot;ת חיים שאל. וכן אג&quot;ק ח&quot;ב ע' שלח שמציין לשו&quot;ת הנ&quot;ל. אג&quot;ק ח&quot;ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו&quot;ש חל&quot;ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו&quot;ש חי&quot;ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד&quot;א, ועיי&quot;ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד&quot;א בלקו&quot;ש חל&quot;ה ע' 101. ספרו של החיד&quot;א, &quot;שם הגדולים&quot;, מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד&quot;א לשם שניאור, שנעתק בלקו&quot;ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל&quot;ברכי יוסף&quot; מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג&quot;ק חי&quot;ח ע' תקנה. הגש&quot;פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא &quot;מצוה עלינו לספר ביצי&quot;מ&quot;. בלקו&quot;ש ח&quot;ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} <br /> בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד&quot;א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא &quot;את פתח לו&quot;.}} <br /> <br /> בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ&quot;ו {{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ו, ח&quot;א, עמ' 536.}}, אמר הרבי: &quot;העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד&quot;א ז&quot;ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו&quot;ת חיים שאל וכיו&quot;ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד&quot;א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: &quot;אמרו ב­ילקוט תהלים רמז תשל&quot;ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת &quot;את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום&quot;, דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע&quot;פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו&quot;. על דברי החיד&quot;א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם{{הערה|שם, עמ' 538.}}.<br /> בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד&quot;א: &quot;שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד&quot;א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו&quot;ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'&quot;. בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד&quot;א היה [[שד&quot;ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו&quot;ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] &quot;[[עשה כאן ארץ ישראל]]&quot;. {{הערה|שם בשיחה עמ' 536.}}.<br /> <br /> הרבי גם מזכיר את הנהגתו של החיד&quot;א בקשר לשבע מצוות בני נח עם אומות העולם, ומכנה את הנהגת החיד&quot;א &quot;מעשה רב&quot;. {{הערה|ליקוטי שיחות, חלק כו, עמ' 141, הערה 67.}}<br /> <br /> הרבי מביא במקומות רבים מאוד את הפירוש על הפסוק &quot;והימים האלה נזכרים ונעשים&quot;, ומציין &quot;הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד&quot;א פרק כט&quot;.<br /> <br /> פעם אחת אמר הרבי תהילים מתוך התהילים עם פירוש &quot;יוסף תהילות&quot; להחיד&quot;א. היה זה בכ&quot;ג כסלו תש&quot;מ. הרבי נכנס לקריאת התורה עם תהילים &quot;יוסף תהילות&quot;. לאחר קריאת התורה, אמר הרבי את מזמור התהילים שלו מספר זה {{הערה|יומן רי&quot;מ זליגסון.}}. <br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב כותב {{הערה| נדפס בשו&quot;ת תורת שלום, (שונות, סימן א, מצוות ישוב ארץ ישראל בזמנינו) https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/index.htm}}: &quot;כמה גדולים נ&quot;ע עוד מקדם קדמתה יצאו מירושלים לחברון. ואחד מידידינו כותב לי, וחושב כמה גדולים שיצאו מירושלים לחברון, וכמו הר&quot;ר יוסף קונקי והר&quot;ר יוסף הלוי הנזיר והר&quot;ר משה המון יצא מירושלים לצפת, והחיד&quot;א ז&quot;ל יצא לחברון, ובוודאי משום שמצא תוספת מעלה וקדושה יתירה&quot;.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===הלכה, פרשנות, דרושים===<br /> *'''עבודת הקודש'''.<br /> *'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו&quot;ל מכתב יד בירושלים תש&quot;ג<br /> *'''זיכרון משה''' - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא &quot;זיכרון משה&quot;<br /> *'''דבש לפי''' - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א&quot;ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)<br /> *'''אהבת דוד''' - דרשות<br /> *'''שפה אחת''' - פירוש על הגדה של פסח<br /> *'''פתח עינים''' - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב<br /> *'''אחורי תרעא''' - פירוש על מסכת הוריות<br /> *'''בית מנוחה''' - סדר לימוד ליארצייט<br /> *'''מחזיק ברכה''' - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי<br /> *'''כיסא דוד'''<br /> *'''כיסא רחמים''' - על מסכתות קטנות<br /> *'''מראית העין''' - חידושים ובאורים על הש&quot;ס<br /> *'''ככר לאדן'''<br /> *'''שיורי ברכה''' - תוספות לחיבור מחזיק ברכה<br /> *'''שמחת הרגל''' על הגדה של פסח<br /> *'''זרוע ימין''' - פרוש על מסכת אבות<br /> *'''ברכי יוסף''' - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד'''א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס<br /> *'''מורה באצבע''' - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה<br /> *'''ציפורן שמיר''' - מוסר, הנהגות ותפילות<br /> *'''קשר גודל'''' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד&quot;א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו'''ת שלו או בספרו ברכי יוסף<br /> *'''כף אחת'''<br /> *'''יעיר אזן''' - על כללי הש&quot;ס<br /> *'''יוסף בסדר'''<br /> *'''סנסן ליאיר'''<br /> *'''שומר ישראל'''<br /> *'''לב דוד''' - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד&quot;א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.<br /> <br /> ===שו&quot;תים===<br /> *'''טוב עין'''<br /> *'''חיים שאל''' - ש&quot;ת בשני חלקים<br /> *'''יוסף אומץ''' - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.<br /> ===היסטוריה ===<br /> *'''שם הגדולים'''<br /> *'''זעיר שם''' - תוספות ל&quot;שם הגדולים&quot;, כולל גם פירוש על מדרש רבה<br /> *'''מעגל טוב''' - יומן מסע בשלשה חלקים.<br /> <br /> ===פירושים על תנ&quot;ך===<br /> *'''לחם מן השמים''' - פירושים על התורה<br /> *'''אהל יוסף''' - פירוש על תהלים<br /> *'''יוסף תהלות''' - פירוש על תהלים<br /> *'''חומת אנ&quot;ך''' - (יצא לאור: תקס&quot;ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ&quot;ך)<br /> ===ספרים ערוכים מכתביו===<br /> בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, &quot;סידור החיד&quot;א&quot; - החיד&quot;א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:<br /> *סידור החיד&quot;א - ליקוט מספרי החיד&quot;א הלכות ופירושים על התפילה.<br /> *פסקי סידור החיד&quot;א ריח ניחוח - 4 כרכים.<br /> *פרדס החיד&quot;א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.<br /> *תורת החיד&quot;א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד&quot;א 5 כרכים.<br /> *אגרות והסכמות רבינו חיד&quot;א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד&quot;א בני ברק, תשס&quot;ו<br /> }}<br /> <br /> ==הנצחתו==<br /> על שמו [[רחוב החיד&quot;א]] בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, ועוד ערים בישראל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.<br /> *בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי<br /> *בנו, ר' אברהם אזולאי<br /> *ביתו, שרה.<br /> *ביתו, שמחה פארדו.<br /> *ביתו, קרלה.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/moshiach/957665/ &quot;תהילים החיד&quot;א&quot; להחשת הגאולה • להורדה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=603868 2023-06-20T20:12:43Z

<p>מנחם שמו: /* הערכת פועלו */חסידיו-החסידים</p> <hr /> <div>[[קובץ:שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים חזקיה מדיני]]<br /> <br /> רבי '''חיים חזקיה מדיני''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ&quot;ג]] - [[כ&quot;ד בכסלו]] [[תרס&quot;ה]]), לעיתים מכונה '''החח&quot;מ'''. מחבר הספר '''שדי חמד''', רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל [[חברון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים, לרב אליהו רפאל מדיני, ממשפחה וותיקה בירושלים, הוסמך להוראה כבר בגיל 13. עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא ([[איסטנבול]]) ונתמנה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]]. בשנת [[תרכ&quot;ו]] נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים שב[[אוקראינה]] לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי &quot;שדי חמד&quot;. בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת [[תרל&quot;ח]], וכ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] לרפואתו הוסיפו לו את השם &quot;חיים&quot;.<br /> <br /> שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: &quot;רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] [[תרנ&quot;ט]] שב ל[[ארץ ישראל]], לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה &quot;שדי חמד&quot;. מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב&quot;ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|הוא מעיד עליו בספרו (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ&quot;ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר של הבדלה: &quot;ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז&quot;ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר &quot;אח אח&quot; בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע&quot;א&quot; - ראה ספר נפש חיים (לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק) &quot;צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק&quot;}}.<br /> <br /> הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: &quot;עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה - ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי&quot;ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות ב[[גאולה]] האמיתית&quot;.<br /> <br /> הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו ל'איש אלוקים' בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצר [[מסגד]] סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה&quot;שדי חמד&quot;. <br /> <br /> על שמו בי&quot;ס יסודי ממלכתי-דתי ב[[מעלה אדומים]], ורחובות בערי הארץ.<br /> <br /> === השדי חמד והרבי הרש&quot;ב ===<br /> <br /> לרבי הרש&quot;ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ&quot;ה כתב אליו הרבי הרש&quot;ב מכתב בעניין ספרו ה&quot;שדי חמד&quot; וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס&quot;ג הרבי הרש&quot;ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}. <br /> <br /> ===הערכת פועלו===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו, כך למשל מתאר הרבי את הערכת רבי חיים חזקיהו בעיני הרבי הרי&quot;צ: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו&quot;ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים}}{{הערה|'''אגרות קודש''', מכתב מ[[ז' באדר א']] [[תש&quot;ח]].}}. בנוסף, שיטתו של הרב מדיני התקבלה בהערכה בחב&quot;ד, והרבי עודד את החסידים, ללמוד בחיבוריו.<br /> <br /> ===ספרייתו===<br /> כשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי&quot;צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספרייתו]].<br /> <br /> לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות.<br /> <br /> הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}.<br /> <br /> == הדפסת ספרו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שדי חמד]]}}<br /> הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|ראה סקירה על הדפסת הספר בספר &quot;הוצאת ספרים קה&quot;ת&quot; עמ' 100-111.}} שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי&quot;שים).<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ח]]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] להרבי, כרך ב', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/348&amp;search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 ע' שמח]}} אנו מוצאים מכתב מהרבי: כ&quot;ק מו&quot;ח הרבי רוצה להדפיס את כל השדי חמד בנייר וכריכה היותר יפים, ומטובו לחקור ולהודיע האפשריות והמחירים בזה.<br /> <br /> כשנה לאחר מכן חוזר הרבי וכותב שם כרך ג',{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/512&amp;search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 עמ' תקיג]}}: מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי חמד כמו שנדפס מאז, עתה נגשנו להו&quot;ל הוצאה חדשה בכמה שינוים לשלמות הענין הננו מחפשים [[גוף]] כת&quot;י החח&quot;מ ז&quot;ל (לאו דוקא מהשד&quot;ח גופא) עלים אחדים לכה&quot;פ פרטים אדותו, נוסף על הנדפס בשד&quot;ח, תמונתו (זולת זו הנדפסת באוצר ישראל) וכיוצא בזה, ובטח יוכל לעזרני בזה כי בסוף ימיו הרי עלה החח&quot;מ ז&quot;ל ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, ות&quot;ח מראש. והענין נחפז מפני כמה תנאים פה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''מכתב לחזקיהו''' - חדושים ו[[שו&quot;ת]] ([[איזמיר]], [[ה'תרכ&quot;ה]]).<br /> *'''אור לי''' - שו&quot;ת (איזמיר [[תרל&quot;א]]) - לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם. <br /> *'''שדי חמד''' - פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א&quot;ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר &quot;שדי חמד&quot; הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר &quot;שדי חמד&quot; הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. בעל שדי חמד מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים. למעט הספר &quot;פחד יצחק&quot; שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות. <br /> *'''פקועות שדה''' - (ירושלים [[תר&quot;ס]]) תוספת ל&quot;שדי חמד&quot;.<br /> <br /> בקרים הדפיס גם &quot;בקשות&quot; ו&quot;נעים זמירות&quot;.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב#ביוגרפיה#עם ה&quot;שדי חמד&quot;|הרב אליעזרוב והשדי חמד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> *'''ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ&quot;א<br /> * ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השד&quot;ח כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה&quot;ת תשי&quot;ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה&quot;ת תשע&quot;ט, עמ' כה.]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ספריו באתר [[HebrewBooks]]:<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/14146 שדי חמד]''', חלק ראשון<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/1643 אור לי]'''<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/14152 מכתב לחזקיהו]''', חלק ראשון {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/1393 חלק שני]<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/34605 פקעת שדה]'''<br /> ;אודותיו<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65078 חשובי רבני חב&quot;ד בבית המדרש של השדי חמד]''', באתר חב&quot;ד אינפו, כ&quot;ד בחשון ה'תשע&quot;ב<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס&quot;ה]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602982 2023-06-16T12:36:02Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאות קלות</p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום שכנא|משמעות אחרת|שלום שכנא (פירושונים)}}<br /> רבי '''שלום שכנא אלטשולר''' היה חתנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעל בתו [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] ואביו של ה[[אדמו&quot;ר]] השלישי של [[חב&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרה&quot;ק ר' שלום שכנא נולד ביום [[כ' אלול]] [[תקל&quot;ב]], לאביו החסיד ר' [[נח אלטשולר]], מחסידיו של הרב ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]], ולאמו רוחמה אחותו של [[המגיד ממזריטש]]. אביו נפטר בעודו ילד וה[[אדמו&quot;ר הזקן|רבי שניאור זלמן מליאדי]], אסף אותו אל ביתו ושם גדל והתחנך.<br /> <br /> רבינו הזקן השיא אותו לבתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה]], שנפטרה לאחר זמן קצר.<br /> שאלוהו החסידים את אדה&quot;ז: למה טרח להיות מחותן של ר' נח עבור בתו ישנם הרי את תלמידי הרב המגיד ממעזריטש? ענה להם אדמו&quot;ר הזקן: 'ער איז גוט אויף פלאד' (הוא טוב לתולדות. בלשון רוסיה &quot;פלאד&quot; - תולדות){{הערה| [[רשימות דברים]] לר&quot;י חיטריק בערכו בשם מהרשג&quot;א}}.<br /> מ[[נישואין]] אלו נולד רבי מנחם מענדל, שמאוחר יותר מונה כאדמו&quot;ר השלישי של חב&quot;ד ונודע בכינויו &quot;הצמח צדק&quot;.<br /> <br /> כשהדפיס רבינו הזקן את [[ספר התניא]] בפעם הראשונה, התעסק רבי שלום שכנא בהוצאה לאור.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] הרבנית דבורה לאה - אמו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שידך אדמו&quot;ר הזקן, את בעלה ר' שלום שכנא עם הרבנית רבקה, בתו של רבי [[אהרן מקרלין]] (מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]]){{הערה|קונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}. מ[[נישואין]] אלו נולדו שתי בנות, [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]] ואסתר הדס.<br /> <br /> הסתלק בקיץ [[תקס&quot;ז]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] עמוד קלג, וראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] עמוד קסח.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו - הרב [[נח אלטשולר]].<br /> * אחיו, [[ר' יהושע אלטשולר]] משפיע, ומגדולי חבורת החסידים בטבריה.<br /> * אחיו, ר' יצחק אלטשולר.<br /> * אשתו בזוו&quot;ר - [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], בתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> * בנו - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> * אשתו בזוו&quot;ש - הרבנית רבקה (ריווא'לע{{הערה|כך כתב הרבי בכתב יד שבקונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363, וכן הוא בספר 'עדן ציון' עמ' קיב: &quot;רבקה המכונה ריבלא&quot;.}}), בתו של ר' [[אהרן מקרלין]].<br /> * בתו - [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]]<br /> * בתו - [[אסתר הדס]].<br /> <br /> ==יחוסו לדוד המלך==<br /> יש הטוענים כי אביו רבי נח אלטשולער היה צאצא של הרב [[יחיאל הלל אלטשולער]]{{הערה|1=ראה בערך זה בהרחבה על הטענה כי הוא היה זקנו של רבי שלום שכנא.}} מק&quot;ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ&quot;ך &quot;מצודת דוד&quot; ו&quot;מצודת ציון&quot; (שהם מלוקטים בעיקר מתורת אביו, ולכן נקראים על שמו). ועל כל פנים ודאי שהיה ממשפחת ה&quot;מצודות&quot;! המפורסמת ביחוסה לדוד מלך ישראל חי וקים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק|אלטשולר שלום שכנא]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|אלטשולר שלום שכנא]] <br /> [[קטגוריה:מדפיסי ספרים]] <br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602980 2023-06-16T12:23:05Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום שכנא|משמעות אחרת|שלום שכנא (פירושונים)}}<br /> רבי '''שלום שכנא אלטשולר''' היה חתנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעל בתו [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] ואביו של ה[[אדמו&quot;ר]] השלישי של [[חב&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרה&quot;ק ר' שלום שכנא נולד ביום [[כ' אלול]] [[תקל&quot;ב]], לאביו החסיד ר' [[נח אלטשולר]], מחסידיו של הרב ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]], ולאמו רוחמה אחותו של [[המגיד ממזריטש]]. אביו נפטר בעודו ילד וה[[אדמו&quot;ר הזקן|רבי שניאור זלמן מליאדי]], אסף אותו אל ביתו ושם גדל והתחנך. שאלוהו החסידים על מה ראה לנכון לקחת את בנו של ר' נח עבור בתו, ענה: 'איז גוט אין פאלד'{{הערה| [[רשימות דברים]] לר&quot;י חיטריק בערכו}} [= זה טוב לתולדות (בשפה הרוסית)].<br /> רבינו הזקן השיא אותו לבתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה]], שנפטרה לאחר זמן קצר. מ[[נישואין]] אלו נולד מנחם מענדל, שמאוחר יותר מונה כאדמו&quot;ר השלישי של חב&quot;ד ונודע בכינויו &quot;הצמח צדק&quot;.<br /> <br /> כשהדפיס רבינו הזקן את [[ספר התניא]] בפעם הראשונה, התעסק רבי שלום שכנא בהוצאה לאור.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] הרבנית דבורה לאה - אמו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שידך אדמו&quot;ר הזקן, את בעלה ר' שלום שכנא עם הרבנית רבקה, בתו של רבי [[אהרן מקרלין]] (מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]]){{הערה|קונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}. מ[[נישואין]] אלו נולדו שתי בנות, [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]] ואסתר הדס.<br /> <br /> הסתלק בקיץ [[תקס&quot;ז]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] עמוד קלג, וראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] עמוד קסח.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו - הרב [[נח אלטשולר]].<br /> * אחיו, [[ר' יהושע אלטשולר]] משפיע, ומגדולי חבורת החסידים בטבריה.<br /> * אחיו, ר' יצחק אלטשולר.<br /> * אשתו בזוו&quot;ר - [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], בתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> * בנו - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> * אשתו בזוו&quot;ש - הרבנית רבקה (ריווא'לע{{הערה|כך כתב הרבי בכתב יד שבקונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363, וכן הוא בספר 'עדן ציון' עמ' קיב: &quot;רבקה המכונה ריבלא&quot;.}}), בתו של ר' [[אהרן מקרלין]].<br /> * בתו - [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]]<br /> * בתו - [[אסתר הדס]].<br /> <br /> ==יחוסו לדוד המלך==<br /> יש הטוענים כי אביו רבי נח אלטשולער היה צאצא של הרב [[יחיאל הלל אלטשולער]]{{הערה|1=ראה בערך זה בהרחבה על הטענה כי הוא היה זקנו של רבי שלום שכנא.}} מק&quot;ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ&quot;ך &quot;מצודת דוד&quot; ו&quot;מצודת ציון&quot; (שהם מלוקטים בעיקר מתורת אביו, ולכן נקראים על שמו). ועל כל פנים ודאי שהיה ממשפחת ה&quot;מצודות&quot;! המפורסמת ביחוסה לדוד מלך ישראל חי וקים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק|אלטשולר שלום שכנא]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|אלטשולר שלום שכנא]] <br /> [[קטגוריה:מדפיסי ספרים]] <br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602979 2023-06-16T12:15:29Z

<p>מנחם שמו: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום שכנא|משמעות אחרת|שלום שכנא (פירושונים)}}<br /> רבי '''שלום שכנא אלטשולר''' היה חתנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעל בתו [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] ואביו של ה[[אדמו&quot;ר]] השלישי של [[חב&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרה&quot;ק ר' שלום שכנא נולד ביום [[כ' אלול]] [[תקל&quot;ב]], לאביו החסיד ר' [[נח אלטשולר]], מחסידיו של הרב ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]], ולאמו רוחמה אחותו של [[המגיד ממזריטש]]. אביו נפטר בעודו ילד וה[[אדמו&quot;ר הזקן|רבי שניאור זלמן מליאדי]], אסף אותו אל ביתו ושם גדל והתחנך. רבינו הזקן השיא אותו לבתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה]], שנפטרה לאחר זמן קצר. מ[[נישואין]] אלו נולד מנחם מענדל, שמאוחר יותר מונה כאדמו&quot;ר השלישי של חב&quot;ד ונודע בכינויו &quot;הצמח צדק&quot;.<br /> <br /> כשהדפיס רבינו הזקן את [[ספר התניא]] בפעם הראשונה, התעסק רבי שלום שכנא בהוצאה לאור.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] הרבנית דבורה לאה - אמו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שידך אדמו&quot;ר הזקן, את בעלה ר' שלום שכנא עם הרבנית רבקה, בתו של רבי [[אהרן מקרלין]] (מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]]){{הערה|קונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}. מ[[נישואין]] אלו נולדו שתי בנות, [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]] ואסתר הדס.<br /> <br /> הסתלק בקיץ [[תקס&quot;ז]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] עמוד קלג, וראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] עמוד קסח.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו - הרב [[נח אלטשולר]].<br /> * אחיו, [[ר' יהושע אלטשולר]] משפיע, ומגדולי חבורת החסידים בטבריה.<br /> * אחיו, ר' יצחק אלטשולר.<br /> * אשתו בזוו&quot;ר - [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], בתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> * בנו - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> * אשתו בזוו&quot;ש - הרבנית רבקה (ריווא'לע{{הערה|כך כתב הרבי בכתב יד שבקונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363, וכן הוא בספר 'עדן ציון' עמ' קיב: &quot;רבקה המכונה ריבלא&quot;.}}), בתו של ר' [[אהרן מקרלין]].<br /> * בתו - [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]]<br /> * בתו - [[אסתר הדס]].<br /> <br /> ==יחוסו לדוד המלך==<br /> יש הטוענים כי אביו רבי נח אלטשולער היה צאצא של הרב [[יחיאל הלל אלטשולער]]{{הערה|1=ראה בערך זה בהרחבה על הטענה כי הוא היה זקנו של רבי שלום שכנא.}} מק&quot;ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ&quot;ך &quot;מצודת דוד&quot; ו&quot;מצודת ציון&quot; (שהם מלוקטים בעיקר מתורת אביו, ולכן נקראים על שמו). ועל כל פנים ודאי שהיה ממשפחת ה&quot;מצודות&quot;! המפורסמת ביחוסה לדוד מלך ישראל חי וקים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק|אלטשולר שלום שכנא]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|אלטשולר שלום שכנא]] <br /> [[קטגוריה:מדפיסי ספרים]] <br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97&diff=602818 2023-06-15T20:30:08Z

<p>מנחם שמו: /* לאחר המבול */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>'''נֹחַ''' הוא הדמות הראשית בסיפור [[המבול]] ב[[ספר בראשית]]. קורותיו מסופרים בסיום [[פרשת בראשית]] ובפרשה הקרויה על שמו, [[פרשת נח]].<br /> <br /> נח היה בנו של למך בן מתושלח והוא היה דור עשירי ל[[אדם הראשון]]. לנח היו שלשה בנים: שֵׁם, חם ויפת. הוא חי 950 שנה, שהחלו בשנת א'נ&quot;ו והסתיימו בשנת ב'ו'.<br /> <br /> לאחר המבול, נח ובניו הפכו לאבות האנושות כולה, ונצטוו ב[[שבע מצוות בני נח]].<br /> <br /> ==אודותיו==<br /> ===לידתו===<br /> {{ציטוט|תוכן=וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן.<br /> וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'.|מקור=<br /> בראשית ה, כ&quot;ז-כ&quot;ח|מרכאות=כן}}<br /> מפרש [[רש&quot;י]], שעד שבא נח לעולם, הארץ הייתה מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים בה חיטים, משום הקללה שקולל [[אדם הראשון]] לאחר [[חטא עץ הדעת]]. כשבא נח, הכין להם את כלי המחרישה ונחה הארץ. אמרו אנשי דורו &quot;זה ינחמנו&quot;, יניח ממנו, את קללת הארץ{{הערה|גם בהמשך הפרשה מתואר נח כ&quot;איש האדמה&quot; כחלק מעיסוקו זה. אבן עזרא}}.<br /> <br /> מובא במדרש{{הערה|מדרש תנחומא, בראשית יא, ה}} שנח נולד מהול, ובשעה שהקב&quot;ה ארר את האדמה, אמר לאדם שהדבר יימשך עד שתוליד אדם מהול, וזו הסיבה שלמך אמר זה ינחמנו.<br /> <br /> עוד כתבו המפרשים{{הערה|פירוש הרא&quot;ש בשם רבי יהודה החסיד}}, שעד ימי נח לא היה לבני האדם פיסוק אצבעות והיו יכולים לחרוש האדמה בידיהם. כשראה למך שנולד נח עם פיסוק אצבעות ולא יוכל לחרוש בידיו, הבין שעתיד הוא לתקן כלי מחרישה.<br /> <br /> כשמלאו לנח חמש מאות שנה, נולדו לנח ולאשתו נעמה{{הערה|על הפסוק &quot;ואחות תובל קין נעמה&quot; (בראשית ד, כב) נאמר במדרש: א&quot;ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח הייתה, למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים.}}, הבנים שֵׁם חם ויפת. התורה מונה אותם בסדר זה, אף שיפת היה הגדול, כדי לציין תחילה את שם שהיה צדיק ונולד מהול וש[[אברהם אבינו]] יצא מזרעו{{הערה|בראשית רבה, הובא ברש&quot;י}}.<br /> <br /> ===צדקותו===<br /> דורו של נח השחיתו את דרכם ב[[עבודה זרה|עבודת אלילים]], גילוי עריות ומילאו ידיהם חמס וגזל. נח לעומתם נזהר משלשת עבירות אלו, לא פנה אל אלילים, נזהר מעריות כי נולד מהול והיה תמים{{הערה|וכן ב[[ילקוט שמעוני]]: נח איש צדיק תמים. מלמד שנולד מהול.}}, ולא גזל משל אחרים{{הערה|כלי יקר. ומקשר זאת לשלושת המעלות האמורות בנח איש צדיק, תמים היה, את האלוקים התהלך נח.}}. ומשום צדקותו &quot;מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'&quot;{{הערה|בראשית ו, ח}}.<br /> <br /> התורה מתארת את נח כ&quot;צדיק בדורותיו&quot;:<br /> {{ציטוט|תוכן=אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ|מקור=בראשית ו' ט'|מרכאות=כן}}<br /> יש מחכמי ישראל{{הערה|ריש לקיש בגמרא סנהדרין קח, א, הובא ברש&quot;י}} שפירשו זאת לשבח, שאילו היה חי בדור צדיקים היה צדיק יותר. אך יש שפירשו זאת לגנאי, שלפי דורו הנפשע היה נחשב לצדיק, אך אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום{{הערה|דעת רבי יוחנן שם. ב[[ספר הזוהר]] מפרט שלושה דורות של צדיקים שלעומתם נח אינו נחשב לכלום: דורו של אברהם, דורו של משה ודורו של דוד. ראה לקוטי שיחות חלק לה, עמ' 15}}.<br /> <br /> המפרשים מדגישים את ההבדל בין הכתוב על נח &quot;את האלוקים התהלך נח&quot;, לבין הכתוב על אברהם &quot;אשר התהלכתי לפניו&quot;{{הערה|בראשית כד, מ}}. ומבארים שנח היה צריך סיוע מה' בעבודתו, לא כן אברהם שהתהלך בדרך ה' בכוחותיו שלו.<br /> <br /> המדרש גם מדגיש את השוני בין השניים בכל הנוגע להשפעה על בני דורם. כאשר נח מקבל את הידיעה על המבול, לא נכתב על ניסיון להציל אחרים או להזהירם. אברהם, לעומתו, יוצא מגדרו כדי לנסות ולהציל אחרים, ודוגמה קיצונית לכך היא סיפור סדום ועמורה.<br /> <br /> רש&quot;י מביא מהמדרש{{הערה|בראשית רבה לב, ו}} שנח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול. זו הסיבה שלא נכנס אל התיבה עד שדחקוהו המים להיכנס, ככתוב בפסוק{{הערה|בראשית ז, ז}} &quot;ויבוא נח.. אל התיבה מפני מי המבול&quot;.<br /> <br /> ==נח והמבול==<br /> {{ערך מורחב|המבול}}<br /> המבול היה האירוע העיקרי בחייו של נח. ב[[פרשת נח]] מספרת התורה על התנהגותם הבלתי מוסרית של אנשי הדור, כאשר &quot;מלאה הארץ חמס&quot;. ה' החליט להשמיד אותם במבול, ולהשאיר את נח ואת בני משפחתו בחיים, בגלל צדקותו של נח, יחד עם חיות, בהמות ועופות מכל מין (שבעה זכרים ושבע נקבות מן המינים הטהורים, וזוגות מן המינים הטמאים). לשם כך, ה' ציוה על נח לבנות את התיבה.<br /> <br /> ===תיבת נח===<br /> {{ערך מורחב|תיבת נח}}<br /> חז&quot;ל מסבירים שצורת ההצלה של נח, על פי ציווי ה', על ידי תיבה שבנייתה ארכה 120 שנה{{הערה|מדרש לקח טוב ריש פרשת נח הובא ברש&quot;י. נתבאר בלקוטי שיחות חלק ט&quot;ו עמ' 34}}, הייתה על מנת להזהיר את יושבי הארץ מפני העונש הצפוי אם לא יחזרו ב[[תשובה]].<br /> <br /> ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים במרכיבי ובמידות התיבה, נח אכן קיים את הציווי בדיוק מושלם, ועסק בבניה במסירות. התיבה כללה שלוש קומות; הקומה העליונה עבור בני האדם, הקומה האמצעית עבור בהמות חיות ועופות, וקומה התחתונה עבור המזון כשבמהלך המבול שימשה לאכסון האשפה.<br /> <br /> לאחר שנות בניית התיבה, נכנס נח וכל אשר איתו אל התיבה בבוא המועד הנקוב. וכעבור שנה - עם תום המבול - יצא אל הארץ החריבה.<br /> <br /> ==לאחר המבול==<br /> הרבי מביא בנוגע לנח שהיה &quot;אדם הראשון&quot; אחר המבול.<br /> <br /> לאחר שיבשה הארץ, ציווה ה' לנח ולבניו לצאת מן התיבה, הם ושאר החיות שבתיבה, ולשוב לעסוק בפריה ורביה. נח בנה [[מזבח]] לה' והקריב עליו [[קרבנות]] לה'. ה' נשבע שלא ישוב להשמיד את העולם כפי שהשמיד את דור המבול. הקב&quot;ה בירך את נח ובניו - שם חם ויפת, בברכת &quot;פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה&quot; והחל לצוותם ב[[שבע מצוות בני נח]].<br /> <br /> לאחר מכן מספרת התורה על פרשת שיכרותו של נח. נח נטע כרם, שתה [[יין]] והשתכר, ובנו חם גילה את ערוותו ושם ויפת עמדו וכיסוה כשפניהם אחורנית. לאחר שנח התפכח מיינו, הוא קילל את כנען, בנו של חם, כי &quot;עבד עבדים יהיה לאחיו&quot;, ובירך את שם ויפת.<br /> <br /> נח חי לאחר המבול, שהיה בשנת ה-600 לחייו, עוד 350 שנה ונפטר בגיל 950 שנה.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> ===נשמתו של נח===<br /> מבחינה רוחנית נח שייך לנשמות ישראל, שהם צאצאיו. ולכן אומרים בפסוקי [[זכרונות]] ב[[ראש השנה]] &quot;וגם את נח באהבה זכרת&quot;, כדי להזכיר את אהבת ה' העצמית שהייתה לנח מצד עצמו - &quot;מצד עצם מעלת נשמות ישראל&quot;{{הערה|המשך תער&quot;ב ח&quot;א ע' תח. הדברים מצוטטים פעמים רבות בשיחותיו של הרבי}}.<br /> <br /> ===שמו של נח===<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} מדגיש בשמו של נח את דברי רש&quot;י שהשם נח הוא מלשון מנוחה, וכלשון המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה ל, ה (ובמתנות כהונה שם)}} &quot;נייחא דרוחא&quot;, שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] &quot;וישבות ביום השביעי&quot; ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת נח נח, פעמיים, הם &quot;נייחא דעילאי&quot; ו&quot;נייחא דתתאי&quot; שהם שני הבחינות שישנם בשבת, שבת תתאה ושבת עילאה. מי המבול מכונים בהפטרת פרשת נח{{הערה|ישעיה נד, ט}} &quot;מי נח&quot;, משום שמי המבול טיהרו את הארץ ופעלו &quot;נייחא דרוחא&quot;, מנוחה ורגיעה.<br /> <br /> כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים &quot;מי נח&quot;, כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה &quot;נייחא דרוחא&quot;, מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים.<br /> <br /> ===מעשיו של נח===<br /> נאמר בספר הזוהר{{הערה|זהר פרשת נח סז, ב ואילך}} שנח לא התפלל על אנשי דורו, ולכן נקרא המבול על שמו{{הערה|ויש דורשים אותו לגנאי משום כך. ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ה עמ' 19}}. מבואר שנח לא התפלל על בני דורו ולא לימד עליהם זכות משום שקודם המבול עדיין לא הייתה קיימת אפשרות ה[[תשובה]] בעולם. באותה תקופה היו שני מצבים קיצוניים בלבד: מצד אחד הצדיקים שבכל דור, שקיימו את המצוות שניתנו לאדם הראשון ולמדו תורה, ובצד השני החוטאים, שעליהם נאמר &quot;מלאה הארץ חמס&quot;. לא היה מצב של בעלי תשובה.<br /> <br /> היוצאים מן הכלל, שאצלם היה עניין התשובה, היו אדם וקין. הם הצליחו לשוב בתשובה משום שהיו זמן מה ב[[גן עדן]]: אדם נברא בגן העדן וגם קין נולד בו. זיקתם לגן העדן נתנה להם אפשרות לשוב בתשובה ולבטל את הגזֵרה, כי גן העדן הוא למעלה מהעולם. אולם העולם באותם ימים לא היה מוכשר לתשובה.<br /> <br /> לכן נאמר בגמרא שנח הוכיח את בני דורו ונענה בתגובה לעגנית – &quot;היו מבזים אותו&quot;. כלומר, תוכחתו לא הצליחה להשפיע על בני דורו לשוב בתשובה, משום שקודם המבול הייתה חומריות העולם תקיפה כל כך, שלא אפשרה את התשובה, שכל עניינה הזדככות.<br /> <br /> התשובה נתחדשה על ידי המבול, שטיהר את העולם מחומריותו וזיכך אותו, ובכך אִפשֵר את התשובה. לכן נאמר שכאשר נח יצא מן התיבה – &quot;ראה עולם חדש&quot;. העולם שלאחר המבול הוא אכן &quot;עולם חדש&quot; – עולם שיש בו האפשרות לשוב בתשובה.<br /> <br /> עניין זה הוא אכן חידוש עצום, שאין כמותו אפילו בעולמות העליונים. רק כאן, בעולם הזה, יכול להתקיים מצב שבו האדם עלול לחטוא ובכל זאת לשוב בתשובה. הדבר הזה נוצר על ידי המבול, שיצר מציאות אחרת של עולם, עולם שיש בו אפשרות של תשובה. המבול גילה את הכוח האין סופי של אלוקים, הכול יכול, שרק ממנו ניתן הכוח לשוב בתשובה ולהפוך זדונות לזכויות.<br /> <br /> דבר זה מסביר את ההתייחסויות המנוגדות לנח: מצד אחד קריאת המבול על שמו היא עניין שלילי, שלא התפלל על אנשי דורו; ומצד שני המבול נקרא &quot;מי נח&quot; במשמעות חיובית, כמו שנאמר: &quot;אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ, כן נשבעתי מקצוף עלייך ומגעור בך&quot;, נבואה חיובית האמורה על זמן הגאולה.<br /> <br /> שני הקטבים הללו מייצגים את שתי התקופות בחייו של נח – קודם המבול ואחר המבול. קודם המבול חי נח בעולם שאין בו אפשרות של תשובה, ולכן לא התפלל על אנשי דורו. לעומת זאת, לאחר המבול נפתחה תקופה חדשה, תקופה שבה ניתנה האפשרות לשוב בתשובה ואפילו להפוך את הרע לטוב, עד הטוב הנשגב של הגאולה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[שניאור אשכנזי]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4529428 למה נח הוא דמות מעוררת השראה?] ''' - באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *הרב [[שניאור אשכנזי]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3481533 קצת לא נוח לנו עם הסיפור של נח...]''' - באתר בית חב&quot;ד {{וידיאו}}{{בית חבד}}<br /> *[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=369&amp;CategoryID=78 נח, אברהם, משה ודוד] שיחה של הרבי מעובדת, מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פרשת נח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתנ&quot;ך]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602741 2023-06-15T17:42:07Z

<p>מנחם שמו: /* המסורות אודות אחרית ימיו */פיסוק גירסאות</p> <hr /> <div>ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ&quot;ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו &quot;[[עדן ציון]]&quot; (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ&quot;ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס&quot;ב]], חלק א' פכ&quot;ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע&quot;ע לא נודע המקור לשם זה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו&quot;ש (והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]). מתוך צילום הכתי&quot;ק הנדפס בקונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.<br /> <br /> היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}.<br /> <br /> ===המסורות אודות אחרית ימיו===<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> א.לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ&quot;ט]] חוברת ג'.}}.<br /> <br /> ב. במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש&quot;ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו&quot;ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: &quot;אוי רבי&quot;!.<br /> <br /> ג. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].<br /> <br /> ד. בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ&quot;מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.<br /> <br /> ה. לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר&quot;ן [[ירושלים]] [[תשמ&quot;ה]] סימן ק&quot;א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד&quot;ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]] בתו של מו&quot;ה ר' אברהם.<br /> *בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]].<br /> *בנו, ר' [[יצחק אלטשולר]]{{הערה| כך ציין בעבודתו החוקר והגנאלוג ד&quot;ר יצחק אלפסי בספרו אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת ירושלים, חלק א' - תשמ&quot;ו, חלק ב' - תשס&quot;א, חלק ג' - תשס&quot;ה.}}.<br /> *אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער]] (חאנין) (בנו ה&quot;חוזר&quot; אצל הצ&quot;צ ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]).<br /> *חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20%28I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטשולר נח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602735 2023-06-15T17:36:38Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ&quot;ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו &quot;[[עדן ציון]]&quot; (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ&quot;ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס&quot;ב]], חלק א' פכ&quot;ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע&quot;ע לא נודע המקור לשם זה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו&quot;ש (והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]). מתוך צילום הכתי&quot;ק הנדפס בקונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.<br /> <br /> היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}.<br /> <br /> ===המסורות אודות אחרית ימיו===<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ&quot;ט]] חוברת ג'.}}.<br /> <br /> במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש&quot;ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו&quot;ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: &quot;אוי רבי&quot;!.<br /> <br /> ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].<br /> <br /> בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ&quot;מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.<br /> <br /> לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר&quot;ן [[ירושלים]] [[תשמ&quot;ה]] סימן ק&quot;א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד&quot;ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]] בתו של מו&quot;ה ר' אברהם.<br /> *בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]].<br /> *בנו, ר' [[יצחק אלטשולר]]{{הערה| כך ציין בעבודתו החוקר והגנאלוג ד&quot;ר יצחק אלפסי בספרו אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת ירושלים, חלק א' - תשמ&quot;ו, חלק ב' - תשס&quot;א, חלק ג' - תשס&quot;ה.}}.<br /> *אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער]] (חאנין) (בנו ה&quot;חוזר&quot; אצל הצ&quot;צ ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]).<br /> *חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20%28I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטשולר נח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602730 2023-06-15T17:33:04Z

<p>מנחם שמו: /* תולדות חיים */הבהרה בגוף הטקסט</p> <hr /> <div>ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ&quot;ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו &quot;[[עדן ציון]]&quot; (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ&quot;ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס&quot;ב]], חלק א' פכ&quot;ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע&quot;ע לא נודע המקור לשם זה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו&quot;ש, והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]. קונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.<br /> <br /> היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}.<br /> <br /> ===המסורות אודות אחרית ימיו===<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ&quot;ט]] חוברת ג'.}}.<br /> <br /> במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש&quot;ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו&quot;ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: &quot;אוי רבי&quot;!.<br /> <br /> ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].<br /> <br /> בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ&quot;מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.<br /> <br /> לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר&quot;ן [[ירושלים]] [[תשמ&quot;ה]] סימן ק&quot;א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד&quot;ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]] בתו של מו&quot;ה ר' אברהם.<br /> *בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]].<br /> *בנו, ר' [[יצחק אלטשולר]]{{הערה| כך ציין בעבודתו החוקר והגנאלוג ד&quot;ר יצחק אלפסי בספרו אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת ירושלים, חלק א' - תשמ&quot;ו, חלק ב' - תשס&quot;א, חלק ג' - תשס&quot;ה.}}.<br /> *אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער]] (חאנין) (בנו ה&quot;חוזר&quot; אצל הצ&quot;צ ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]).<br /> *חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20%28I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטשולר נח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602424 2023-06-14T15:12:12Z

<p>מנחם שמו: /* משפחתו */הוספתי תוכן ושמות משפחה</p> <hr /> <div>ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ&quot;ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו &quot;[[עדן ציון]]&quot; (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ&quot;ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס&quot;ב]], חלק א' פכ&quot;ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע&quot;ע לא נודע המקור לזה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו&quot;ש, והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]. קונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.<br /> <br /> היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}.<br /> <br /> ===המסורות אודות אחרית ימיו===<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ&quot;ט]] חוברת ג'.}}.<br /> <br /> במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש&quot;ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו&quot;ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: &quot;אוי רבי&quot;!.<br /> <br /> ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].<br /> <br /> בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ&quot;מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.<br /> <br /> לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר&quot;ן [[ירושלים]] [[תשמ&quot;ה]] סימן ק&quot;א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד&quot;ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]] בתו של מו&quot;ה ר' אברהם.<br /> *בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]].<br /> *בנו, ר' [[יצחק אלטשולר]]{{הערה| כך ציין בעבודתו החוקר והגנאלוג ד&quot;ר יצחק אלפסי בספרו אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת ירושלים, חלק א' - תשמ&quot;ו, חלק ב' - תשס&quot;א, חלק ג' - תשס&quot;ה.}}.<br /> *אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער]] (חאנין) (בנו ה&quot;חוזר&quot; אצל הצ&quot;צ ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]).<br /> *חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20%28I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטשולר נח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602284 2023-06-14T11:16:30Z

<p>מנחם שמו: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ&quot;ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו &quot;[[עדן ציון]]&quot; (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ&quot;ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס&quot;ב]], חלק א' פכ&quot;ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע&quot;ע לא נודע המקור לזה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו&quot;ש, והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]. קונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.<br /> <br /> היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}.<br /> <br /> ===המסורות אודות אחרית ימיו===<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ&quot;ט]] חוברת ג'.}}.<br /> <br /> במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש&quot;ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו&quot;ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: &quot;אוי רבי&quot;!.<br /> <br /> ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].<br /> <br /> בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ&quot;מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.<br /> <br /> לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר&quot;ן [[ירושלים]] [[תשמ&quot;ה]] סימן ק&quot;א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד&quot;ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]] בתו של מו&quot;ה ר' אברהם.<br /> *בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]].<br /> *אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער/חאנין]] (בנו ה&quot;חוזר&quot; אצל הצ&quot;צ ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]).<br /> *חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20%28I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטשולר נח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=602281 2023-06-14T11:01:32Z

<p>מנחם שמו: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ&quot;ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו &quot;[[עדן ציון]]&quot; (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ&quot;ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס&quot;ב]], חלק א' פכ&quot;ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע&quot;ע לא נודע המקור לזה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו&quot;ש, והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]. קונטרס צדי&quot;ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.<br /> <br /> היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}.<br /> <br /> ===המסורות אודות אחרית ימיו===<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ&quot;ט]] חוברת ג'.}}.<br /> <br /> במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש&quot;ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו&quot;ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: &quot;אוי רבי&quot;!.<br /> <br /> ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].<br /> <br /> בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ&quot;מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.<br /> <br /> לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר&quot;ן [[ירושלים]] [[תשמ&quot;ה]] סימן ק&quot;א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד&quot;ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]].<br /> *בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]].<br /> *אחיו, [[ר' יהודה אלטשולער/חאנין]] (בנו ה&quot;חוזר&quot; אצל הצ&quot;צ ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]).<br /> *חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20%28I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטשולר נח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=602276 2023-06-14T10:45:58Z

<p>מנחם שמו: /* חדרי תורה אור */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב משה ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ירוסלבסקי מקבל מ[[הרבי]] את הנשאר מה[[התוועדות]] - לטובת הארגון &quot;[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]]&quot;]]<br /> {{מפנה|משה זאב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}<br /> הרב '''משה זאב ירוסלבסקי''' ([[תרע&quot;ה]] - [[ו' שבט]] [[תשנ&quot;ד]]) היה ממנהלי מוסדות [[חדרי תורה אור]], מנהל [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], ומאנשי קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ה]] ב[[ברדיצ'ב]], [[אוקראינה]] לאביו ר' אהרון ירוסלבסקי, ולאימו מרת חי' ריזל.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] עלה לארץ עם משפחתו אשר התיישבה ב[[תל אביב]]. בבחרותו למד בז'יטאמיר ובישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] בין השנים [[תרפ&quot;ט]] - [[תרצ&quot;ה]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] התחתן עם זוגתו מרת חיה אסתר והתגורר בתחילה ב[[תל אביב]] ובשנים יותר מאוחרות ב[[בני ברק]]. התעסק בקבלנות צבאית, ביתו היה בית פתוח לרווחה לאורחים רבים.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי ניהל את [[חדרי תורה אור]], וכן [[גמ&quot;ח]] אשר הלווה סכומים מכובדים ל[[חסידי חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]]==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] [[תשל&quot;א]], לקח על עצמו הרב ירוסלבסקי את ארגון וסידור ארוחות האורחים המגיעים אל הרבי לחודש החגים (עד לאותה שנה, ארגון צא&quot;ח ניו-יורק היו מעניקים תלושי מזון לאורחים).<br /> באותה שנה הרבי העניק לר' משה אלפיים דולר כהשתתפות בעלויות.<br /> <br /> בשנה שלאחר מכן החל לדאוג ר' משה גם למקומות שינה עבור האורחים.<br /> <br /> מאז, מידי שנה, בהתוועדויות שבחודש תשרי והסמוכות לו, העניק הרבי 'מזונות' לר' משה, לחלוקה עבור האורחים. פעמים אף מסר לאורחים דרך ר' משה רימון בראש השנה{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו ממשיכה פעילות ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] לעילוי נשמתו, על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> <br /> ==[[חדרי תורה אור]]== <br /> <br /> חדרי תורה אור' היה ארגון חב&quot;די שהרשמיות הייתה ממנו והלאה, וגם היה רחוק מזרקורי הפרסום. הוא הוקם בשנת תשי&quot;ב על ידי הרב ירוסלבסקי והרב [[יונה איידלקופ]] <br /> הפעילות התמקדה בשעות אחרי הצהריים. במסגרתה אספו מורים חב&quot;דיים תלמידים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות בכלל או שומרים במידה מסויימת בלבד, וארגנו בעבורם שיעורים במקצועות קודש, בהתאם למקום והזמן. היו מקומות שבהם זה היה למעשה 'ישיבות ערב' לצעירים.<br /> <br /> סמוך ממש לזמן פטירתו, ביקש ר' משה מהפעיל ר' יואל זכריהו שיקח מצלמה וישתדל לבקר ולתעד את כל מוסדות תורה אור בארץ הקודש - לתמונה קבוצתית. שהגיש ר' יואל שליט&quot;א את התמונות לר'משה הוא נהנה מאוד, ולאחר זמן השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> נפטר ב[[ו' שבט]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[קריית מלאכי]], ומזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *חתנו, ר' גרשון זאב שוורץ, [[בני ברק]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]</div>

מנחם שמו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=602270 2023-06-14T10:24:02Z

<p>מנחם שמו: /* פעילות האיגוד */</p> <hr /> <div>'''איגוד הכהנים''' (או '''מכון איגוד הכהנים''') הינו מכון חינוכי שהוקם למען הכנת ה[[כהן|כהנים בני אהרן]] לביאת המשיח.<br /> <br /> ==ייסוד האיגוד==<br /> <br /> האיגוד הוסדה כארגון כעמותה רשמית (ארצות הברית) ללא מטרות רווח בקיץ שנת [[תשע&quot;ה]] על ידי הרב פרץ רבקין. בין חברי האיגוד נמנים הרב ישראל אפרים כ&quot;ץ-שורפין, הרב שמחה כהן (מסאמפארד היל, לונדון) והרב חיים אליהו כהן (מ[[מאנסי]]).<br /> <br /> ==פעילות האיגוד==<br /> מכון איגוד הכהנים ריכז את כל פעילות ה[[כהונה]] ב[[ארצות הברית]] על ידי הקמת אתר ה[[אינטרנט]] Kehuna.org. בעיקר עוסקת האיגוד במצוות השייכות לכהנים ושאר ענייני כהונה כגון חקירת ייחוס הכהנים בימינו ופרסום מצוות השייכות לכהנים, כגון [[מצוות הכהנים לתקוע בחצוצרות של כסף]] וחינוך על מנהגי [[ברכת כהנים]] ו[[פדיון הבן]].<br /> <br /> חברי האיגוד נפגשו עם חברת הOU ב[[ארצות הברית]] לבקש יישום על מצוות נתינת הזרוע, לחיים וקיבה מכל [[בהמה]] הנשחטת לכהן, תוצאת הפגישה הייתה שחברת הOU יפעילו תשומת-לב למצווה באלו המשחטות שהבהמות שייכות ליהודים.<br /> <br /> ===הוצאת ספרים===<br /> האיגוד זכתה להוציא שני ספרים חשובים על ענייני הכהונה;<br /> #פירוש '''משפט הכהנים''' על שולחן ערוך יורה דעה סימן סא. הספר עוסק במצוות נתינת הזרוע, לחיים וקיבה מכל [[בהמה]] הנשחטת לכהן, ומתרכז על שייכות המצוה בזמן הזה אפילו בחוצה לארץ וכן על פסק דין השולחן ערוך שעצם חלקים הללו אסורים באכילה לישראל.<br /> #'''פרשת נגעי [[עור]] אדם''' על חומש ויקרא פרק יג הספר נחשב כמיוחד במינו והיסטורית שכולל תמונות אמיתיות כיצד נראה נגע הצרעת. הספר זכה לפרסום רב ודברי המלצה ועידוד מכמה רבנים חשובים.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

מנחם שמו