חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:שיע.ק

2025-06-24T04:28:55Z

מנחם רובין:

[[en:User:Shia.k]]
{{/פתיח}}


== ביקורת? ==
שלום וברכה!

רציתי בבקשה להבין עניין מסויים:

ב[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית]], מובא '''שאלה''' שנשאלה בזה הלשון:

"מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב"דפדיה.

כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב"דית ברשת חב"דפדיה.

מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור."

'''תשובת''' הועדה כפי שמובאת שם:

{{ציטוטון|אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.}}

'''אם''' איני טועה בהבנת תשובת הועדה - הועדה ענתה ש'''אין''' להציג הדברים כביקורת.

אשר לפי זה לא הבנתי מדוע בערך [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ומסתמא בעוד ערכים - מופיעה פיסקת ביקורת.

יש"כ. בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 08:53, כ"ב באב, ה'תשפ"ג 08:53, 9 באוגוסט 2023 (UTC)

=== אשמח כבר לתשובה ===

אשמח בבקשה שכבר תענה לי לגבי מה ששאלתי אצלך בדף שיחה שלך בפיסקה "ביקורת?".

ענית על דברים שאחרי זה ואילו על זה לא ענית..

בברכה ובתודה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:26, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 05:26, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
:שלום לך 613770, ישר כח על העלאת הנושא, הוא בהחלט חשוב ואצטרך לבחון אותו לעומק כולל פניה לוועדה במקרה הצורך. הבחנת יפה שענית על דברים אחרים. בזמן המוגבל שיש לי בחב"דפדיה, אני בוחר להתמקד בדברים מסויימים, לפעמים משיקולי חשיבות, לפעמים משיקולי זמן ולפעמים משיקולי עניין אישי. יחד עם זאת נושאים שלא טופלו מחכים בדף השיחה שלי ובעז"ה יגיע גם זמנם. למשל [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 17#פורטל:הפצת המעיינות]] כאן תוכל לראות פניה מלפני זמן רב שטופלה רק בימים האחרונים בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באלול ה'תשפ"ג 20:59, 2 בספטמבר 2023 (UTC)
::יישר כח! תודה רבה! בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:06, כ"ז באלול, ה'תשפ"ג 05:06, 13 בספטמבר 2023 (UTC)

== הפרת זכויות יוצרים ==
האתר [[COL]] ממשיך להעתיק מחב"דפדיה ללא ציון קרדיט גם לאחר שכמדומני שלחו להם מכתב אזהרה תוכל לראות ב[[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]] שהם ממשיכים להעתיק ללא מתן קרדיט --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ח בחשוון 13:22, 2 בנובמבר 2023 (UTC)
:{{מצטרף}} ל{{א|חיים כ}}, אכן נראה שהם לא מבינים אזהרות.. מבחינתי למשל כשאני משקיע בכתיבת ערך ויושב על יצירתו שעות רבות ביום - ולאחר כמה זמן פתאום הוא מופיע באתרים ללא כל ציון קרדיט זה קצת יותר ממתסכל, אם לא בשביל אמינות האתר אז לפחות בשביל המשתמשים. אני לא מוצא סיבה להשקיע בכתיבת ערכים בחב"דפדיה בשביל יצירת כתבות בcol. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:30, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
::שיע, אולי אפשר לפנות לרשויות בנידון ולתבוע אותם? הרי כתוב "טוב מאוחר מאף פעם לא" בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:08, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
== חב"דנתונים ==
מה אתה אומר על פתיחת האתר [[חב"דנתונים]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:25, 4 ביוני 2025 (IDT)
:אין הצדקה להשקעה הרבה אם יש רק 2 שפות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בסיוון ה'תשפ"ה
::אז איך אפשר לסדר את {{תב|אין תמונה אוטומטית}} בלי חב"דנתונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:07, 5 ביוני 2025 (IDT)
:::{{א|מ. רובין}} לא מצליח לחשוב על דרך לסדר אותה. נראה לי שאפשר למחוק אותה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:00, 11 ביוני 2025 (IDT)

== בוט ==
אני יכול לקבל בוט? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 18:34, 4 ביוני 2025 (IDT)
:האם כוונתך לבוט החלפות? ואם כן אין כרגע צורך בעוד משתמש עם ההרשאה. העניין הוא ששימוש שגוי בבוט יכול להוביל לשגגה קטסטרופלית שלא ניתן יהיה לשחזר בבוט אלא בשעות של עבודה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בסיוון ה'תשפ"ה 19:19, 4 ביוני 2025 (IDT)
::'אין כרגע צורך'? בעבר היו פעילים כ5 - 6 בוטים - והיום אחד בלבד. ואדרבא, מספר הדפים הכפיל את עצמו מאז (והפעילות באתר בכלל נחלשה..)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:41, 4 ביוני 2025 (IDT)
:::'צורך' פרושו שיש הרבה עבודה ואין מי שיעשה אותו. בוט אין צורך בהרבה משתמשים. לעומת מנטר למשל שיש צורך בהרבה רק שאין לנו כרגע לצערי מועמדים. או אפילו מפעיל מערכת שנדרש באופן שוטף וזמין הרבה יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בסיוון ה'תשפ"ה 15:55, 5 ביוני 2025 (IDT)
::::אולי אפשר לפתח עוד סוגי בוטים כגון: בוט לתיקון הפניות כפולות, בוט ההודעות וכו' ובקשר ל[[חב"דפדיה האנגלית]], אתרוג חוסם לי את הדף Special:RecentChanges כנראה בגלל שהאנונימים עוד הפעם יצרו דפים לא מתאימים, אם תוכל למחוק ולהסתיר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:07, 5 ביוני 2025 (IDT)
:::::אין לנו מישהו שמפתח בוטים. בוט ההחלפות זה בוט שמגיע כתוסף מוכן של מדיה ויקי לא משהו שאנחנו פיתחנו. לגבי האנגלית - זה בטיפול המתכנת לחסום את הספאם. תודה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בסיוון ה'תשפ"ה 03:12, 8 ביוני 2025 (IDT)
::::::{{א|שיע.ק}} בהקשר למפעילים שחסרים אז ב"ה יש לנו כבר את חיים כ שנכנס רציני לעניינים רק שאין לו הרשאת מפעיל. מה קורה עם זה? אני ממש אשמח עם תתן לו את ההרשאה ואני בטוח שכל החב"דפדים ישמחו שיש מפעיל פעיל בתקופה כה עמוסה באתר. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 16:54, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 16:54, 9 ביוני 2025 (IDT)

== בחירות ==
'''יחי המלך המשיח'''
מתי הבחירות הבאות?
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' {משתמש מוכן לגאולה 07:36, 10 ביוני 2025 (IDT) מנחם מענדל נמני}}
==אתרים מקבילים==
:צריך לפרסם את אתר חב"דציטוט. תוכל לפרסם? הרבה משתמשים כבר מחכים לפרסומו. אגב צריך לעשות שם גם בחירות למפעילים. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 16:52, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 16:52, 9 ביוני 2025 (IDT)
::איך לפרסם? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:42, 10 ביוני 2025 (IDT)
:::באמצעות אתר חב"ד אינפו. [[מיוחד:תרומות/46.210.217.84|46.210.217.84]] 18:00, 13 ביוני 2025 (IDT)
::::א. אין לי קשר לאתר חב"ד אינפו, אבל אפשר לנסח ידיעה ולשלוח אליהם. לא צריך אותי לשם כך ב. לדעתי, כפי שהאתר כעת, עם תוכן מוגבל מאוד של 76 ערכים ודף ראשי שחצי ממנו עם קישורים אדומים עוד לא מוכן לפרסום לציבור. אולי לקריאה לציבור להצטרף להקמתו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)
:::::ומה עם חב"דטקסט? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:10, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::::אם נראה לכם לפרסם בשמחה, איני מעורה בנעשה בחב"דטקסט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:31, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::אז בעצם אין שם "אחראי". [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:36, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::נכון. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:39, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::אז לפחות תמנה משתמש אחראי. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:46, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::תוכל לבקש מאחד ממפעילי המערכת שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:52, 17 ביוני 2025 (IDT)
{{שבירה}} אם יורשה לי לשאול למה כבודו לא רוצה לנהל את [[חב"דטקסט]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:57, 17 ביוני 2025 (IDT)
:א. אין לי זמן לזה, אני עושה מאמץ גדול כדי להמשיך להיות מעורב בחב"דפדיה. ב. מלכתחילה לא התלהבתי מהקמת חב"דטקסט. וגם היום איני משוכנע בחשיבות, נחיצות ותועלת האתר. עיקר היתרון של אתר ויקי הוא באתר מידע כגון זה שלנו, ולא באתר טקסט שאמור לרכז את כתבי חב"ד, אתר כזה הוא סטטי ואין צורך ותועלת בקהילה חיה שתתקן אותו באופן מתמשך ובמילא פורמט הויקי פחות מתאים ונחוץ. בנוסף כבר יש את אתר אוצר 770, ואתר ספריית חב"ד וכו', שהם גם בעלי הזכויות יוצרים. חשוב לי להדגיש איני מתנגד להקמת האתר, והוא בסופו של דבר יושב על התשתית של חב"דפדיה והשרתים שלו וכו' ממומנים על ידינו. אני רק לא 'מתלהב' ממנו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:19, 19 ביוני 2025 (IDT)
::עכשיו אני חושב גם שהם יכולים לתבוע אותנו כמו שג'ם הורידו את האתר של רבי דרייב. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:30, 19 ביוני 2025 (IDT)

==הרשאת בוט==
תוכל לתת לי את הרשאת הבוט בכדי להפעיל את [[משתמש:בוט הפניות/הפניות כפולות.js|בוט לתיקון הפניות כפולות]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]], 21:28, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:28, 9 ביוני 2025 (IDT)
:שלום מענדי, ההרשאה ניתנה בבקשה ובתנאי שהשימוש בה יהיה רק לבוט זה, לא לבוט החלפות או לכל שימוש אחר [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בסיוון ה'תשפ"ה 21:42, 9 ביוני 2025 (IDT)
::ברור, אני עובד על זה הAI עוזר לי קצת {{חיוך}} ואם תוכל לתקן את הבאג שקיים ב[[מיוחד:הפניות כפולות]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]], 21:51, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:51, 9 ביוני 2025 (IDT)
:::יש"כ על ההשקעה ותשומת הלב. זה באג ישן שגם מתכנתים קודמים לא ידעו לפתור, לא נראה לי ששווה להשקיע בזה עוד. אפשר פשוט להתעלם מהם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:40, 10 ביוני 2025 (IDT)

==הפניות==
האם ההפני' [[רבני ישראל]] ל[[שמעון אלמליח]] - חוקית? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:46, 10 ביוני 2025 (IDT)
:כן, כי מדובר על ארגון שאין לו ערך משלו והמידע עליו מופיע בערך הנ"ל. הוספתי בדף ההפניה דיוק והפניה לפסקה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:39, 10 ביוני 2025 (IDT)

== לא ענית לי ==

'''יחי המלך המשיח'''
בטעות דילגת על השאלה שלי ולא ענית עליה אשמח לתשובה
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''
נ.ב. משתמש מוכן לגאולה 07:41, 10 ביוני 2025 (IDT)
:עניתי כעת. לפעמים לוקח לי זמן לענות. נ.ב. חתימה יוצרים באמצעות הקוד הבא <nowiki>~~~~</nowiki>. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:43, 10 ביוני 2025 (IDT)

==בוט==
{{החלפת טקסט|נצרת עילית|נוף הגליל}}
{{החלפת טקסט| ע"ה| }}
[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:45, 13 ביוני 2025 (IDT)
:בוצע. תודה.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 15:17, 15 ביוני 2025 (IDT)
{{החלפת טקסט|נשא את|נישא ל}} - לשמירה על נוסח אחיד. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:30, 21 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|מענדל סופר}} [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 15#נישא לרעייתו|ראה]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:49, 21 ביוני 2025 (IDT)
::מה הוכרע שם (לא בדיוק הבנתי)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)
:::שכותבים 'נשא את' כי האיש נושא את האשה (ביהדות לפחות...) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:32, 22 ביוני 2025 (IDT)
::::א"כ אפשר לשנות בהיפוך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:33, 22 ביוני 2025 (IDT)
== שינוי וביטול גרסה של א' ממשתמשי האתר לגבי תואר אחיד ==

שלום שיע, משתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] שנחסם בעבר חזר לתרום בערכים תוך שהוא מוסיף את לכתוב את התואר 'מלך המשיח שליט"א' בשונה מהנכתב ב[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]], (לדוגמה [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)]), כמו כן הוא מבטל גרסאות כתיבה בהתאם לכללים ([https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&action=history] [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8/2&diff=prev&oldid=775484] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=776483]). בברכה. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:20, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 14:20, 17 ביוני 2025 (IDT)
:לא נראה לי שיש צורך לענות למשתמשים ש(כל תרומתם לאתר - לא דווקא אתה, או)יש להם חיות מיוחדת בהשגח"פ במחיקות ענינים - דווקא בסגנון של 'מלך המשיח'.. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 15:53, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה ''(17 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
חב"דפדי פעיל תעשה מה שהוראות האתר אומרות ואל תתיחס לזוטות של משתמשים. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 15:58, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 15:58, 17 ביוני 2025 (IDT)
::{{א|ברכת הגאולה}} תודה על פנייתך, הנ"ל נחסם, תוכל לראות גם בדף שיחתו. חב"דפדי פעיל, התנהגותך תמוהה מאוד בעיני. ראה דברי אליך בדף שיחתך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:30, 17 ביוני 2025 (IDT)

==ראשי תיבות==
שלום שיע, אשמח לשמוע את התייחסותך למלחמת העריכה בערך [[ראשי תיבות]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:58, 17 ביוני 2025 (IDT)
:עניתי בדף השיחה שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:21, 22 ביוני 2025 (IDT)

==לאחד==
נא לאחד עם משתמש ז.ר.[[משתמש:ר.ז.|ר.ז.]] - [[שיחת משתמש:ר.ז.|שיחה]], 10:14, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ה 10:14, 22 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|ר.ז.}} בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 23:06, 22 ביוני 2025 (IDT)

==שייך==
לקשר לויקיטקסט, כמו בערך [[טור ברקת]]? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:39, 22 ביוני 2025 (IDT)
:לא, כי מעורב באתר הטוב והופכו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 23:55, 22 ביוני 2025 (IDT)
::אולי אפשרי לייבא לחב"דטקסט ולקשר לשם. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:19, 23 ביוני 2025 (IDT)
:::אפשרי בהחלט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בסיוון ה'תשפ"ה 23:36, 23 ביוני 2025 (IDT)

==מיזוג משתמשים==
האם תוכל למזג את המשתמש הזה ל[[משתמש:מ. רובין]] הבעיה טופלה. [[משתמש:מנחם רובין|מנחם רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם רובין|שיחה]], 07:28, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ה 07:28, 24 ביוני 2025 (IDT)

שיחת משתמש:מנחם רובין

2024-09-04T15:12:48Z

מנחם רובין:

{{בה}} {{חממה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:26, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"ד)

שיחת משתמש:מנחם רובין

2024-09-04T15:10:33Z

מנחם רובין:

{{בה}} {{חממה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:26, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"ד)

@משתמש יוסף בן מלמד
תסתכל בצאט'

משתמש:מנחם רובין

2024-09-04T15:06:24Z

מנחם רובין: עדכון

'''[[ב"ה]]'''

'''[[ב' באלול|ב' אלול]] [[ה'תשפ"ד]]'''

'''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי: [[משתמש:מנחם רובין|מנחם רובין]].'''

'''בעז"ה ביחד עם כלל משתמשי [[חב"דפדיה]] נעשה הכול שבאמת [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]] כבר תהיה פה'''

'''בהצלחה לכולם!'''

'''לכל שאלה באמצעות [[שיחת משתמש:מנחם רובין|דף השיחה שלי]]'''

'''או בכתובת המייל שלי: ‏‪770mmr770@gmail.com‬‏'''

'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''

חדרה

2024-09-03T16:33:09Z

מנחם רובין: /* בתי חב"ד */ הרחבה

'''חדרה''' היא עיר במחוז [[חיפה]] ב[[ארץ ישראל]] הנמצאת לחוף הים התיכון. נכון לשנת [[תשפ"ה]] בעיר מתגוררים מעל 100,000 תושבים. [[מפתח העיר]] נמסר ל{{ה|רבי}}.[[קובץ:תהלוכה חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בעיר]]בעיר קיימת קהילה של [[חסידי חב"ד]], מוסדות [[חינוך]] לבנים ולבנות, ויותר קרוב ל-20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]].

== היסטוריה ==
[[קובץ:חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מפתח העיר חדרה שהוגש לרבי כאות כבוד, [[מנחם אב|אב]] [[תשמ"ט]]]]
בשנת [[תרנ"א]] קנתה תנועת "חובבי ציון" את קרקעות העיר [[חדרה]], במטרה ליישב בה יישוב יהודי. בתחילה היו הקרקעות בלתי ניתנות להתיישבות, שכן היו מלאות בביצות והיה צורך לייבשם. רק בחורף [[תרנ"ב]] עלו המתיישבים הראשונים (מהערים [[קובנה]], [[ריגה]], ו[[וילנה]]) והתגוררו בתחילה באכסניית דרכים. בין המתיישבים הראשונים היה הרב [[שניאור צבי הירש שניאורסון (בן נין אדמו"ר הזקן)|שניאור צבי הירש שניאורסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75928 תגלית, חסיד חב"ד ממייסדי העיר חדרה] {{אינפו}}.}}, [[חסיד]] של [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]] ונצר ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הרב שניאור צבי הירש הוא בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)|לוי יצחק]] נכדו של רבי [[ברוך שמואל שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|ברוך שמואל]] נינו של רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].}}. הרב שניאורסון עלה מ[[רוסיה]], ועם הגיעו לעיר קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי הרש"ב]] בו מברך אותו לרגל ההתיישבות במקום.

מתיישב-מייסד נוסף היה ר' שלום וילנסקי - נכדו של ר' [[אריה בורגומיסטר]] - ראש העיר של [[רוגצ'וב]].

התושבים הראשונים סבלו מקשיי התאקלמות, בעקבות הביצות שלא יובשו לחלוטין ומחלת הקדחת. בעקבות זאת עזבו מרבית התושבים את העיר ואחרים נדדו מעט מערבה, למה שנקרא היום גבעת אולגה, וחזרו רק לאחר ייבוש הביצה.

== פעילות חב"דית ==
[[קובץ:בית כנסת חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]] עם הרב [[דוד נחשון]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]]]
בזמן [[הרבי הריי"צ]] התגוררו בעיר ועסקו בפעילות ל[[הפצת המעיינות]] כבאי כוחו הרב [[יוסף חיים אורנשטיין]] והרב [[יצחק ליפשיץ]], ששלח להם מספר פעמים מכתבים בהם הוא מברך את פעילותם ואת [[אנ"ש]] בקהילה, ומבקשם לקרב את בני משפחתו ליהדות.

כיום הפעילות החב"דית בעיר מפותחת מאוד, עם קרוב ל-20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומוסדות [[חינוך]] וחסד. בית חב"ד המרכזי מנוהל על ידי ה[[שליח|שלוחים]] הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] והרב [[יוחנן בוטמן]], העומדים בראש המוסדות; גני ילדים, מעונות, [[תלמוד תורה בני מנחם חדרה|תלמוד תורה]] לבנים, בית ספר לבנות, תיכון לבנות, מרכז החסד ובית תמחוי

בשנת [[תשע"ג]] עברה ישיבת חב"ד נתניה באופן זמני מ[[נתניה]] לעיר, מה שהגדיל את פעילות תלמידי הישיבה בהיקף ה[[מבצע תפילין]], פתיחת [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] ברחבי העיר.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]] הודפס ספר ה[[תניא]] בעיר, ובאותה שנה הוכנס [[ספר תורה]] חדש ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]].

===מסירת מפתח העיר חדרה===
בתאריך [[י"ב מנחם אב]] [[תשמ"ט]] השליח הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] מסר לרבי את מפתח העיר חדרה בשם ראש העיר דאז מר נחמיה להב. במעמד [[חלוקת הדולרים]] בירך הרבי את העיר חדרה בנוסח זה:
{{ציטוטון|הצלחה רבה ומופלגה, אפשר כבר לומר שאני כבר פתחתי את הדלתות לענייני טוב וקדושה, מסרתם לי את המפתח, במילא נעלתי את הדלתות בעד עניינים לא טובים, ופתחתי את הדלת עבור כל ענייני יהדות וקדושת ארץ ישראל, שיהיה זה באופן שזה יהיה "חדר" - עבור תורה ומצוותיה.

בשורות טובות.
בטח יש שם בעירייה קופת [[צדקה]] - תשימו זאת שם בקופה, ברכה והצלחה!}}

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך החב"די בעיר;

* מעונות.
* גני ילדים.
* [[גן ישראל חדרה]].
* [[תלמוד תורה בני מנחם חדרה]], נפתח בשנת [[תשס"ו]]. מנהל - הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] בלומדים כיום כ-300 תלמידים.
* בית ספר לבנות 'תפארת חיה', נפתח בשנת [[תשס"ו]]. מנהלת - גב' לאה בוטמן.
* תיכון לבנות, נפתח בשנת [[תשפ"א]]. מנהלת - גב' מרים אפשטיין.
* כולל אברכים, בראשות הרב [[יואב אקריש]].
* מרכז החסד.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עברו התלמוד תורה ובית הספר לבנות למבני קבע בשכונת בית אליעזר.
לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ו עברו התלמוד תורה ובית הספר לבנות לבניין מרווח ברח' השלום 2, ליד ישיבת בני עקיבא הסמוכה, מול המרכז הרפואי הלל יפה.
כיום שוכן הת"ת בבניין מרווח במרכז העיר ברח' הרב קוק 4 וביה"ס לבנות בבניין חדש ומרווח בבית אליעזר רח' יגאל 56.

== בתי חב"ד ==
בעיר קיימים למעלה מ-20 בתי חב"ד, ומהם:
* בית חב"ד המרכזי, הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] והרב [[יוחנן בוטמן]].
* מנכ"ל מוסדות חב"ד בעיר - הרב יוסף וקסלשטיין.
* מנהל פעילות - שלמה שוורץ.

* גבעת אולגה - הרב [[שאול אקסלרוד]].
* מנהל פעילות בית חב"ד - השליח הרב שלמה שוורץ.
* שכונת ניסן וברנדייס - השליח הרב ברוך בקרמן.
* מתחם וילג' מול החוף - השליח הרב לוי לסקר.
* שכונת נווה חיים וייצמן - השליח הרב טוביה כשדן.
* שכונת הפארק - השליח הרב מנחם ליפסקר.
* שכונת רמב"ם ותחנה מרכזית - השליח הרב דוב הלפרין.
* שכונת חדרה הצעירה - השליח הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].
* שכונת האוצר - השליח הרב דובי ברוד.
* שכונת קדמת ים - השליח הרב דניאל אלפנט.
* שכונת עין הים - השליח הרב אהרן קטורזה.
* שכונת בית אליעזר - השליח ורב השכונה הרב [[אליהו אסולין]].
* שכונת אחוזת דניה - הרב אהרון קוביטשעק.
* שכונת ביתר - הרב מרדכי גרוזמן.
* חב"ד לנוער - השליח הרב אליהו לוין.
* חב"ד במרכז הרפואי 'הלל יפה' - השליח הרב שניאור זלמן מעטוף.
* חב"ד לדוברי צרפתית - השליח הרב מאיר חיון, מנהל בית חב"ד.
* חב"ד לדוברי צרפתית צעירים - השליח הרב מנחם מענדל ואנונו.
* חב"ד לדוברי צרפתית שכונת הפארק.
* חב"ד בעליה - השליח הרב יוסי אדלר.
*שכונת נחליאל - הרב מאיר מחפוץ.
*רחוב תרנ"א וכולל תפארת לוי יצחק- הרב מנחם מענדל הבר.
*שכונת אפרים וראש כולל תורה שלמה - הרב [[יואב אקריש]].
*שכונת אליכין - הרב בועז צוקרמן.

==לקריאה נוספת==
*'''היי, חב"דניק, ב'גבעת הגאולה' כבר ביקרת?''', שבועון בית משיח גליון 1228 עמוד 36

== קישורים חיצוניים ==
*www.chadera.com אתר [[בית חב"ד]] חדרה
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/9/96/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf תולדות חב"ד בחדרה]''', תשורה בוטמן-פלדמן, [[חודש סיוון|סיון]] [[תשפ"א]]

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:חדרה]]
.

תלמוד תורה בני מנחם חדרה

2024-09-03T11:21:33Z

מנחם רובין: עדכון

'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' [[חדרה]]''' הוא בית חינוך הפועל ברוח מסורת ישראל ואהבת ישראל ומעניק חינוך יהודי-חסידי-ערכי. נכון לשנת [[תשפ"ד]] פועלות בתלמוד תורה 9 כיתות ולומדים בו מעל ל-250 תלמידים.

==היסטוריה==
התלמוד תורה הוקם בשנת [[תשס"ו]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עבר התלמוד למבנה קבע בשכונת בית אליעזר. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ו]] עבר התלמוד תורה לבניין מרווח ברח' השלום 2, ליד ישיבת בני עקיבא הסמוכה, מול המרכז הרפואי הלל יפה. כיום שוכן התלמוד תורה בבניין מרווח במרכז העיר ברח' הרב קוק 4.

החל משנת [[תשע"ט]] מנהל התלמוד תורה הוא הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]], שהתמנה כממלא מקומו של הרב אייל עזרתי שפרש.

בשנת [[תשפ"ג]] נפתחה בתלמוד תורה כיתת חינוך מיוחד.

==צוות ==
*הרב יוחנן בוטמן והרב קלונימוס קופצ'יק - שלוחי הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] - מנהל התלמוד תורה
*'''מחנכים:'''
*הרב יאיר ברנשטיין - כיתה א'
*הרב מנחם מענדל גמליאל - כיתה ב'
*הרב נתן טסה - כיתה ג'
*הרב אריאל כורש - כיתה ד'
*הרב לוי יצחק צבי - כיתה ה'
*הרב שמואל זלמנוביץ - כיתה ו'
*הרב שרגא פרידמן - כיתה ז'
*הרב דוד וייס - כיתה ח'
*'''מורים מקצועים:'''
*הרב איתמר בן יוסף.
*
*הרב עידן מגור.
*הרב עידן ביטון.
*הרב יונתן אסף.
*הרב שימעון גיטלר - יועץ.
*הרב הוד מנחם אהרון - מנהל חינוכי.
*'''מורות:''' רות אפרת, הודיה לוי, חני כהן, יעל גרוזמן, שלווה חלימי, חיה טהרני.
;צוות התלמוד תורה בעבר
;:
*הרב [[שמואל קרץ]]
*הרב [[נדב נתן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%97%d7%93%d7%a8%d7%94/ תגית: תלמוד תורה חב"ד חדרה]''' {{אינפו}}

[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

אורו של משיח (קעמפ)

2024-08-23T10:46:16Z

מנחם רובין: עדכון

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל חדש קעמפ אורו של משיח.png|שמאל|ממוזער|סמל קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - שנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:06-08-2021-13-15-33-תמונת-הקעמפ-scaled.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"א]]]]
[[קובץ:קעמפ אורו של משיח תשפ"ב.jpeg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"ב]]]]

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-14 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

החל משנות ההקמה, הקעמפ מחלק מידי שנה במתנה לילדי הקעמפ ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". ברבות השנים התפשט הנוהג לקעמפים נוספים שמחלקים כיפות עם סמל הקעמפ שלהם וכיתוב של "יחי".

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב [[לוי נחשון]], הרב מני מוריס והרב [[שולם לבקיבקר]]. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

בחלק מהשנים מאז שנת [[תשע"ד]] - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: [[שלום בער מרזל]] ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: [[שלום בער מרזל]] ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)]] ו[[ינון ששון]].
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}, במהלך הקעמפ בעקבות מתקפת טילים מעזה הקעמפ עבר ל[[בית שמש]]. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: [[אביחי קופצ'יק]] וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: [[שניאור אלפנביין]].
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] (התוכנית הייתה שהקעמפ יהיה במתכונת מיוחדת של לינה ביער חנתון אך עקב שריפה ביער כשבוע לפני הקעמפ הועבר הקעמפ לישי"ג [[חח"ל צפת]]), גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.
*שנת [[תשפ"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל הושיאר ופיצ'ע כהן. מח"ט: מענדי כ"ץ.
*שנת [[תשפ"ג]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל מרטון ויוסף יצחק קדם. מח"ט: מנחם מענדל זכריה.
*שנת [[תשפ"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דובי קרוגליאק וחיים שלום מרדכי וילשאנסקי. מח"ט: לוי הלל.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת יום, נעמד כל הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה, משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים
| תוכן = *'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהל צוות הקעמפ וסדר היום.
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''פורטין פורטין''' - חדר האוכל בו אוכלים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ חמישה גדודים) נכון ל[[תשפ"ד]].
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.
}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'. (עד לשנת תשע"ט)
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (רק בשנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו עד תשע"ט).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (מתשפ"ג רק עולים לכיתות ח').
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה' (עד תשע"ט).
:בשנת תשפ"ב פעלו הגדודים מת"ן דק"ל שמ"ש וקב"ע (2 חטיבות)
:בשנת תשפ"ג פיצלו את גדוד קש"ת לשתיים בגלל שהיו הרבה חיילים בגדוד קש"ת
:בשנת תשפ"ג פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת 1 קש"ת 2
:בשנת תשפ"ד פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת מת"ן

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים להלחם תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מעלוני ממשיכים להלחם]]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו יותר מ-135 עלוני 'ממשיכים להילחם'.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.
הסרט הופק ע"י התמימים [[אביגדור דיקשטיין]] ו[[שמעיה העכט]], בוים ע"י אהרון חיים אוריאן וצולם ע"י שניאור זלמן נבון

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת [[תשע"ט]] הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://th770.co.il/ad/oro/ אתר קעמפ אורו של משיח]
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[אייר]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[https://chabad.info/news/974433/ אורו של משיח: שבת הערכות לצוות הקעמפ] {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/kids/oro/991163/ לחיות משיח: ההמנון שסחף את חיילי קעמפ אורו של משיח בשנת תשפ"ג] {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

אורו של משיח (קעמפ)

2024-08-23T10:42:19Z

מנחם רובין: עדכון

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל חדש קעמפ אורו של משיח.png|שמאל|ממוזער|סמל קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - שנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:06-08-2021-13-15-33-תמונת-הקעמפ-scaled.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"א]]]]
[[קובץ:קעמפ אורו של משיח תשפ"ב.jpeg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"ב]]]]

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-14 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

החל משנות ההקמה, הקעמפ מחלק מידי שנה במתנה לילדי הקעמפ ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". ברבות השנים התפשט הנוהג לקעמפים נוספים שמחלקים כיפות עם סמל הקעמפ שלהם וכיתוב של "יחי".

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב [[לוי נחשון]], הרב מני מוריס והרב [[שולם לבקיבקר]]. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

בחלק מהשנים מאז שנת [[תשע"ד]] - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: [[שלום בער מרזל]] ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: [[שלום בער מרזל]] ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)]] ו[[ינון ששון]].
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}, במהלך הקעמפ בעקבות מתקפת טילים מעזה הקעמפ עבר ל[[בית שמש]]. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: [[אביחי קופצ'יק]] וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: [[שניאור אלפנביין]].
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] (התוכנית הייתה שהקעמפ יהיה במתכונת מיוחדת של לינה ביער חנתון אך עקב שריפה ביער כשבוע לפני הקעמפ הועבר הקעמפ לישי"ג [[חח"ל צפת]]), גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.
*שנת [[תשפ"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל הושיאר ופיצ'ע כהן. מח"ט: מענדי כ"ץ.
*שנת [[תשפ"ג]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל מרטון ויוסף יצחק קדם. מח"ט: מנחם מענדל זכריה.
*שנת [[תשפ"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דובי קרוגליאק וחיים שלום מרדכי וילשאנסקי. מח"ט: לוי הלל.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת יום, נעמד כל הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה, משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים
| תוכן = *'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהל צוות הקעמפ וסדר היום.
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''פורטין פורטין''' - חדר האוכל בו אוכלים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ חמישה גדודים) נכון ל[[תשפ"ד]].
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.
}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'. (עד לשנת תשע"ט)
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (רק בשנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו עד תשע"ט).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (מתשפ"ג רק עולים לכיתות ח').
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה' (עד תשע"ט).
:בשנת תשפ"ב פעלו הגדודים מת"ן דק"ל שמ"ש וקב"ע (2 חטיבות)
:בשנת תשפ"ג פיצלו את גדוד קש"ת לשתיים בגלל שהיו הרבה חילים בגדוד קש"ת
:בשנת תשפ"ג פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת 1 קש"ת 2

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים להלחם תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מעלוני ממשיכים להלחם]]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו יותר מ-135 עלוני 'ממשיכים להילחם'.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.
הסרט הופק ע"י התמימים [[אביגדור דיקשטיין]] ו[[שמעיה העכט]], בוים ע"י אהרון חיים אוריאן וצולם ע"י שניאור זלמן נבון

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת [[תשע"ט]] הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://th770.co.il/ad/oro/ אתר קעמפ אורו של משיח]
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[אייר]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[https://chabad.info/news/974433/ אורו של משיח: שבת הערכות לצוות הקעמפ] {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/kids/oro/991163/ לחיות משיח: ההמנון שסחף את חיילי קעמפ אורו של משיח בשנת תשפ"ג] {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

אורו של משיח (קעמפ)

2024-08-23T10:37:36Z

מנחם רובין: עדכון

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל חדש קעמפ אורו של משיח.png|שמאל|ממוזער|סמל קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - שנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:06-08-2021-13-15-33-תמונת-הקעמפ-scaled.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"א]]]]
[[קובץ:קעמפ אורו של משיח תשפ"ב.jpeg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"ב]]]]

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-14 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

החל משנות ההקמה, הקעמפ מחלק מידי שנה במתנה לילדי הקעמפ ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". ברבות השנים התפשט הנוהג לקעמפים נוספים שמחלקים כיפות עם סמל הקעמפ שלהם וכיתוב של "יחי".

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב [[לוי נחשון]], הרב מני מוריס והרב [[שולם לבקיבקר]]. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

בחלק מהשנים מאז שנת [[תשע"ד]] - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: [[שלום בער מרזל]] ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: [[שלום בער מרזל]] ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)]] ו[[ינון ששון]].
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}, במהלך הקעמפ בעקבות מתקפת טילים מעזה הקעמפ עבר ל[[בית שמש]]. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: [[אביחי קופצ'יק]] וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: [[שניאור אלפנביין]].
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] (התוכנית הייתה שהקעמפ יהיה במתכונת מיוחדת של לינה ביער חנתון אך עקב שריפה ביער כשבוע לפני הקעמפ הועבר הקעמפ לישי"ג [[חח"ל צפת]]), גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.
*שנת [[תשפ"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל הושיאר ופיצ'ע כהן. מח"ט: מענדי כ"ץ.
*שנת [[תשפ"ג]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל מרטון ויוסף יצחק קדם. מח"ט: מנחם מענדל זכריה.
*שנת [[תשפ"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דובי קרוגליאק וחיים שלום מרדכי וילשאנסקי. מח"ט: לוי הלל.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת יום, נעמד כל הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה, משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהל צוות הקעמפ וסדר היום.
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''פורטין פורטין''' - חדר האוכל בו אוכלים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ ארבעה גדודים) נכון ל[[תשפ"ג]].
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'. (עד לשנת תשע"ט)
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (רק בשנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו עד תשע"ט).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (מתשפ"ג רק עולים לכיתות ח').
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה' (עד תשע"ט).
:בשנת תשפ"ב פעלו הגדודים מת"ן דק"ל שמ"ש וקב"ע (2 חטיבות)
:בשנת תשפ"ג פיצלו את גדוד קש"ת לשתיים בגלל שהיו הרבה חילים בגדוד קש"ת
:בשנת תשפ"ג פעלו הגדודים דק"ל שמ"ש קב"ע קש"ת 1 קש"ת 2

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים להלחם תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מעלוני ממשיכים להלחם]]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו יותר מ-135 עלוני 'ממשיכים להילחם'.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.
הסרט הופק ע"י התמימים [[אביגדור דיקשטיין]] ו[[שמעיה העכט]], בוים ע"י אהרון חיים אוריאן וצולם ע"י שניאור זלמן נבון

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת [[תשע"ט]] הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://th770.co.il/ad/oro/ אתר קעמפ אורו של משיח]
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[אייר]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[https://chabad.info/news/974433/ אורו של משיח: שבת הערכות לצוות הקעמפ] {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/kids/oro/991163/ לחיות משיח: ההמנון שסחף את חיילי קעמפ אורו של משיח בשנת תשפ"ג] {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 5

2024-08-10T19:20:43Z

מנחם רובין: /* מועמד 3 */הצבעתי לבחירות

{{ארכיון מפעיל מערכת/בחירות}}

*תאריך תחילת ההצבעה: 12:00, ה' אב תשפ"ד.
*תאריך סיום ההצבעה: 12:00, י"ב אב תשפ"ד.

===הצבעה===
ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.

כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: <code><nowiki>#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~</nowiki></code> 

כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (אם יותר מ-3 קיבלו מעל 75% יכנסו שלושת המועמדים עם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.

===מועמדים===
בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד. משתמש יכול להציע משתמש אחר כמועמד, ובלבד שקיבל קודם לכן את רשותו בכתב בדף השיחה של המועמד.

(נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)

====מועמד לדוגמה====
* שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}
* התחלת הפעילות:
===מועמד 1===
*{{משתמש|חב"ד בדרך לגאולה}}
*תחילת הפעילות: כ"ח אייר תשפ"ג.

#{{בעד חזק}} פעיל מאוד ולא מתכון לעשות וי וללכת. [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 14:32, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]] ~ [[שיחת משתמש:תמיםצעיר770|שיחה]]
#{{בעד}} [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] • [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 17:51, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
#{{בעד}} [[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 15:34, ה' באב, ה'תשפ"ד 15:34, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
#{{בעד}} [[משתמש:מנחם מענדל רובין|מנחם מענדל רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רובין|שיחה]], 17:50, ה' באב, ה'תשפ"ד 17:50, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
'''משתמשים שאין להם זכות הצבעה'''
#{{בעד חזק}} [[משתמש:לוי.|לוי.]] - [[שיחת משתמש:לוי.|שיחה]], 15:14, ה' באב, ה'תשפ"ד 15:14, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

===מועמד 2===
*{{משתמש|חיים כ}}
*תחילת הפעילות: ו' כסלו תשפ"ב.
#{{בעד}} [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] • [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 17:27, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
#{{בעד חזק}} ♦ נכתב על ידי [[משתמש:מענדי 770 מענדי|מענדי 770 מענדי]] - [[שיחת משתמש:מענדי 770 מענדי|שיחה]], 21:40, ו' באב, ה'תשפ"ד 21:40, 10 באוגוסט 2024 (IDT)
'''משתמשים שאין להם זכות הצבעה'''
#{{בעד חזק}} ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 16:01, ה' באב, ה'תשפ"ד ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

===מועמד 3===
*{{משתמש|יוסף בן מלמד}}
*תחילת הפעילות: כ"ו בתשרי ה'תשפ"א
#{{בעד חזק}} משקיע מאוד, ובעל ניסיון. [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] • [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 16:11, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
#{{בעד}} פעיל ב"ה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:39, ה' באב, ה'תשפ"ד
#{{בעד}} [[משתמש:מנחם מענדל רובין|מנחם מענדל רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רובין|שיחה]], 22:20, ו' באב, ה'תשפ"ד 22:20, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

===מועמד 4===
*{{משתמש|שמואל חיים}}
*תחילת הפעילות: כ"ד חשוון תש"פ

חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 5

2024-08-09T14:50:36Z

מנחם רובין: /* מועמד 1 */הצבעתי לבחירות

{{ארכיון מפעיל מערכת/בחירות}}

*תאריך תחילת ההצבעה: 12:00, ה' אב תשפ"ד.
*תאריך סיום ההצבעה: 12:00, י"ב אב תשפ"ד.

===הצבעה===
ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.

כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: <code><nowiki>#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~</nowiki></code> 

כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (אם יותר מ-3 קיבלו מעל 75% יכנסו שלושת המועמדים עם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.

===מועמדים===
בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד. משתמש יכול להציע משתמש אחר כמועמד, ובלבד שקיבל קודם לכן את רשותו בכתב בדף השיחה של המועמד.

(נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)

====מועמד לדוגמה====
* שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}
* התחלת הפעילות:
===מועמד 1===
*{{משתמש|חב"ד בדרך לגאולה}}
*תחילת הפעילות: כ"ח אייר תשפ"ג.

#{{בעד חזק}} -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 14:32, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]] ~ [[שיחת משתמש:תמיםצעיר770|שיחה]]
#{{בעד חזק}} [[משתמש:לוי.|לוי.]] - [[שיחת משתמש:לוי.|שיחה]], 15:14, ה' באב, ה'תשפ"ד 15:14, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
#{{בעד}} [[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 15:34, ה' באב, ה'תשפ"ד 15:34, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
#{{בעד}} [[משתמש:מנחם מענדל רובין|מנחם מענדל רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רובין|שיחה]], 17:50, ה' באב, ה'תשפ"ד 17:50, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

===מועמד 2===
*{{משתמש|חיים כ}}
*תחילת הפעילות: ו' כסלו תשפ"ב.
#{{בעד חזק}} ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 16:01, ה' באב, ה'תשפ"ד ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
#{{בעד}} [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] • [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 17:27, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

===מועמד 3===
*{{משתמש|יוסף בן מלמד}}
*תחילת הפעילות: כ"ו בתשרי ה'תשפ"א
#{{בעד חזק}} משקיע מאוד, ובעל ניסיון. [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] • [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 16:11, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
#{{בעד}} פעיל ב"ה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:39, ה' באב, ה'תשפ"ד

תלמוד תורה בני מנחם חדרה

2024-08-07T19:09:17Z

מנחם רובין: עריכה

'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' [[חדרה]]''' הוא בית חינוך הפועל ברוח מסורת ישראל ואהבת ישראל ומעניק חינוך יהודי-חסידי-ערכי. נכון לשנת [[תשפ"ד]] פועלות בתלמוד תורה 9 כיתות ולומדים בו מעל ל-250 תלמידים.

==היסטוריה==
התלמוד תורה הוקם בשנת [[תשס"ו]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עבר התלמוד למבנה קבע בשכונת בית אליעזר. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ו]] עבר התלמוד תורה לבניין מרווח ברח' השלום 2, ליד ישיבת בני עקיבא הסמוכה, מול המרכז הרפואי הלל יפה. כיום שוכן התלמוד תורה בבניין מרווח במרכז העיר ברח' הרב קוק 4.

החל משנת [[תשע"ט]] מנהל התלמוד תורה הוא הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]], שהתמנה כממלא מקומו של הרב אייל עזרתי שפרש.

בשנת [[תשפ"ג]] נפתחה בתלמוד תורה כיתת חינוך מיוחד.

==צוות ==
*הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] - מנהל התלמוד תורה
*'''מחנכים:'''
*הרב יאיר ברנשטיין - כיתה א'
*הרב נתן טסה - כיתה ב'
*הרב מנחם מענדל גמליאל - כיתה ג'
*הרב אריאל כורש - כיתה ד'
*הרב לוי יצחק צבי - כיתה ה'
*הרב שמואל זלמנוביץ - כיתה ו'
*הרב שרגא פרידמן - כיתה ז'
*הרב דוד וייס - כיתה ח'
*מורים מקצועים: הרב איתמר בן יוסף, הרב דובלה הלפרין, הרב עידן מגור והרב עידן ביטון
*הרב יוחנן בוטמן והרב קלונימוס קופצ'יק - שלוחי הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב שימעון גיטלר - יועץ
*הרב הוד מנחם אהרון
*מנחם מענדל דריי
*מורות: רות אפרת, הודיה לוי, חני כהן, יעל גרוזמן, שלווה חלימי, חיה טהרני
;צוות התלמוד תורה בעבר
;:
*הרב [[שמואל קרץ]]
*הרב [[נדב נתן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%97%d7%93%d7%a8%d7%94/ תגית: תלמוד תורה חב"ד חדרה]''' {{אינפו}}

[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

תלמוד תורה בני מנחם חדרה

2024-08-07T18:47:00Z

מנחם רובין: עריכה

'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' [[חדרה]]''' הוא בית חינוך הפועל ברוח מסורת ישראל ואהבת ישראל ומעניק חינוך יהודי-חסידי-ערכי. נכון לשנת [[תשפ"ד]] פועלות בתלמוד תורה 9 כיתות ולומדים בו מעל ל-250 תלמידים.

==היסטוריה==
התלמוד תורה הוקם בשנת [[תשס"ו]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עבר התלמוד למבנה קבע בשכונת בית אליעזר. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ו]] עבר התלמוד תורה לבניין מרווח ברח' השלום 2, ליד ישיבת בני עקיבא הסמוכה, מול המרכז הרפואי הלל יפה. כיום שוכן התלמוד תורה בבניין מרווח במרכז העיר ברח' הרב קוק 4.

החל משנת [[תשע"ט]] מנהל התלמוד תורה הוא הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]], שהתמנה כממלא מקומו של הרב אייל עזרתי שפרש.

בשנת [[תשפ"ג]] נפתחה בתלמוד תורה כיתת חינוך מיוחד.

==צוות ==
*הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] - מנהל התלמוד תורה
*'''מחנכים:'''
*הרב יאיר ברנשטיין - כיתה א'
*הרב נתן טסה - כיתה ב'
*הרב מנחם מענדל גמליאל - כיתה ג'
*הרב אריאל כורש - כיתה ד'
*הרב לוי יצחק צבי - כיתה ה'
*הרב שמואל זלמנוביץ - כיתה ו'
*הרב שרגא פרידמן - כיתה ז'
*הרב דוד וייס - כיתה ח'
*מורים מקצועים: הרב איתמר בן יוסף, הרב דובלה הלפרין, הרב עידן מגור
*הרב יוחנן בוטמן והרב קלונימוס קופצ'יק - שלוחי הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב שימעון גיטלר - יועץ
*הרב הוד מנחם אהרון
*מענדל דריי
*מורות: רות אפרת, הודיה לוי, חני כהן, יעל גרוזמן, שלווה חלימי, חיה טהרני
;צוות התלמוד תורה בעבר
;:
*הרב [[שמואל קרץ]]
*הרב [[נדב נתן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%97%d7%93%d7%a8%d7%94/ תגית: תלמוד תורה חב"ד חדרה]''' {{אינפו}}

[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

שיחת משתמש:נסיעה לרבי

2024-08-06T15:39:32Z

מנחם רובין: /* שאלה */ פסקה חדשה

{{ברוך הבא}}בהצלחה! [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (17:18, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).

== חממה ==

{{חממה}} --- [[משתמש:הלוחם החסידי|הלוחם החסידי]] - [[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|התוועדות חסידית]] 17:29, 27 במרץ 2024 (UTC)

== שאלה ==

אפשר לשאול אותך למה העתקת את הדף משתמש שלי? [[משתמש:מנחם מענדל רובין|מנחם מענדל רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רובין|שיחה]], 18:39, ב' באב, ה'תשפ"ד 18:39, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

אורי רווח

2024-08-06T15:33:13Z

מנחם רובין: הרחבה

{{לעדכן|כל הערך=כן}}
[[קובץ:א רווח.jpg|ממוזער|הרב אורי רווח לצד בנו]]
הרב '''אורי רווח''' (יליד [[תשל"א]]), הוא חסיד חב"ד, עיתונאי ואיש תקשורת.

==תולדות חיים==
נולד בעכו ב[[י"א טבת]] [[תשל"א]] וגדל בשכונה ד' ב[[באר שבע]]. למד בבית הספר החקלאי "אשל הנשיא". בצעירותו היה כתב עיתונות, ולאחר גיוסו ל[[צה"ל]] בשנת [[תש"נ]] (1990), עבד בגלי צה"ל, שם היה כתב לענייני עבודה ורווחה. בשנת [[תשנ"ד]] (1994) עבר לעבוד ערוץ 2 בטלוויזיה הישראלית, אף שם שימש כתב לענייני עבודה ורווחה ותחומים נוספים. בסוף שנות ה90, במהלך עבודתו בערוץ 2, החל בתהליך של [[חזרה בתשובה]] ולמד במכון מאיר לאחר היכרו את הרב דב ביגון. לאחר מכן התקרב ל[[חסידות חב"ד]].

בשנת [[תשס"א]] (2001) פרש מערוץ 2 כדי לשמש יועץ תקשורת של השר לשירותי דת אשר אוחנה.

עם סיום עבודתו במשרד לשירותי דת התקבל לעבודה בערוץ 1 לשעבר (היום "כאן 11"), שם הוא הועסק במחלקת המורשת של הערוץ וככתב במהדורה המרכזית "מבט לחדשות" המסקר תחומי דת ויהדות. כמו כן הגיש תוכניות בערוץ הרדיו "רשת מורשת".

בשנת [[תשס"ז]] (2007) יזם [[הכנסת ספר תורה]] ל[[בית הכנסת]] בבניין רשות השידור. בליל [[תשעה באב]] [[תשע"ד]] העביר שידור טלוויזיוני חי מהתפילות ב[[כותל המערבי]] ובתוך דבריו התבטא שבמקום זה אמור בקרוב ממש להבנות [[בית המקדש השלישי]] דבר שעורר את חמתו של מנהל הערוץ שאיים בפיטוריו וכן גרר גל תגובות נזעם מצד הוגי דעות אולם לאחר הבהרה מצידו וכן מצד רב הכותל שאין בזה הבעת דעה קיצונית פרטית אלא רק הבעת האמונה היהודית חזר בו מכוונתו.

בשנת [[תש"פ]] פוטר מעבודתו ברשות השידור ולאחר 18 שנים רצופות של הגשת התכנית 'מלווה מלכה' יחד עם הרב [[יוסף צבי צירקוס]], פסק שידור התכנית. לטענתו של רווח הוא פוטר עקב כך שהקריא בתוכניתו מכתב של הרבי מכ"ה בשבט תשמ"ו, שבו מסביר הרבי לאדם את דעת התורה והשכל הפשוט לגבי עניין מסויים. בעקבות כך החלה הנהלת התאגיד והעובדים להתנכל לו במשך שנה וחצי ולאחר מכן פיטרו אותו. ר' אורי רווח פנה במכתב למנכ"ל בהסברו על העניין ואכזבתו הרבה מההתנכלות והאטימות לדעת התורה והיהדות.

בימי ספירת העומר של שנת [[תשפ"א]], הודיעו כי יתחיל לשדר ברדיו 'קול ברמה' את תוכנית 'הללו' בכל מוצאי שבת, עד ל"ג בעומר.

כיום אורי הינו מאנ"ש ביתר עילית ומשמש כמורה לדרמה וכמחנך כיתה ח בתלמוד תורה אהלי מנחם בעיר.

בשנת תשפ"א לאחר חג הפסח החל לעבוד ברדיו קול ברמה ולהגיש מידי מוצ"ש את תוכנית "הללו"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/130306 דיווח באתר COL].}}.

בשנת [[תשפ"ד]] השיקו תלמידיו את הסרט 'יהודה' שנבנה בחוג דרמה שלו.

==ראו גם==
* [[מלך המשיח (סרט)|"מלך המשיח"]], סרט שרווח הפיק עבור הערוץ הראשון של הטלוויזיה

==קישורים חיצוניים==
* עלון 'ארץ ישראל שלנו', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58078 סיפורו של העיתונאי שחצה את הגדר]''', {{אינפו}} כסלו [[תשע"א]] (11.2010)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E0%E5%F8%E9%20%F8%E5%E5%E7 תגית: אורי רווח], ידיעות וכתבות {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/ השליח שלנו בתאגיד השידור הציבורי]''' {{אינפו}}{{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע"ז
*[https://drive.google.com/file/d/1NhnvO5UaOGsLXdyBHfCf4903RI97w7Fa/view?usp=sharing_eil_se_dm&ts=64ef0f1c נאומו בכינוס י' שבט המרכזי תשע"ה]

;כתבות וסרטים הקשורים לחב"ד בהשתתפותו או בהפקתו של רווח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62533 תכנית 'מלווה מלכה], ג' תמוז ה'תשע"א (05.07.2011) {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61173 המרצה החב"די ובתו היפנית], כד [[ניסן]] ה'תשע"א (28.04.2011) {{אינפו}} {{וידאו}}

==לקריאה נוספת==
*חיים גיל, '''זה סוף החדשות''', כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1874 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רווח, אורי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]

תלמוד תורה בני מנחם חדרה

2024-08-06T15:09:54Z

מנחם רובין: עדכון, הרחבה

'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' [[חדרה]]''' הוא בית חינוך הפועל ברוח מסורת ישראל ואהבת ישראל ומעניק חינוך יהודי-חסידי-ערכי. נכון לשנת [[תשפ"ד]] פועלות בתלמוד תורה 9 כיתות ולומדים בו מעל ל-250 תלמידים.

==היסטוריה==
התלמוד תורה הוקם בשנת [[תשס"ו]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עבר התלמוד למבנה קבע בשכונת בית אליעזר. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ו]] עבר התלמוד תורה לבניין מרווח ברח' השלום 2, ליד ישיבת בני עקיבא הסמוכה, מול המרכז הרפואי הלל יפה. כיום שוכן התלמוד תורה בבניין מרווח במרכז העיר ברח' הרב קוק 4.

החל משנת [[תשע"ט]] מנהל התלמוד תורה הוא הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]], שהתמנה כממלא מקומו של הרב אייל עזרתי שפרש.

בשנת [[תשפ"ג]] נפתחה בתלמוד תורה כיתת חינוך מיוחד.

==צוות ==
*הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] - מנהל התלמוד תורה
*'''מחנכים:'''
*הרב יאיר ברנשטיין - כיתה א'
*הרב נתן טסה - כיתה ב'
*הרב מנחם מענדל גמליאל - כיתה ג'
*הרב אריאל כורש - כיתה ד'
*הרב לוי יצחק צבי - כיתה ה'
*הרב שמואל זלמנוביץ - כיתה ו'
*הרב שרגא פרידמן - כיתה ז'
*הרב דוד וייס - כיתה ח'
*מורים מקצועים: הרב איתמר בן יוסף, הרב דובלה הלפרין, הרב עידן מגור
*הרב יוחנן בוטמן והרב קלונימוס קופצ'יק - שלוחי הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב שימעון גיטלר - יועץ
*הרב הוד מנחם אהרון
*הרב מענדל דריי
*מורות: רות אפרת, הודיה לוי, חני כהן, יעל גרוזמן, שלווה חלימי, חיה טהרני
;צוות התלמוד תורה בעבר
;:
*הרב [[שמואל קרץ]]
*הרב [[נדב נתן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%97%d7%93%d7%a8%d7%94/ תגית: תלמוד תורה חב"ד חדרה]''' {{אינפו}}

[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

שיחת חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 5

2024-08-05T10:44:50Z

מנחם רובין:

{{חב"דפדים פעילים|}} הבחירות למפעיל מערכת החלו. קדימה להצביע! [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 21:45, 16 ביוני 2024 (IDT)

==בחירות אב תשפ"ד (5)==
הגשת המועמדות תתקיים במשך שבוע מא'-ז' אב, ההצבעה תתקיים לאחריה למשך שבוע מח'-ט"ו אב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:07, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ד)
:{{א|יוסף בן מלמד}} לעניות דעתי ההגשת מועמדות והבחירות מתבצעות באותו הזמן. זאת אומרת שהבחירות מתחילות בז' אב וגם ההגשת מועמדויות. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 22:24, 22 ביולי 2024 (IDT)
::צודק, ישר כח על ההערה. הבחירות יתקיימו בין ז' לי"ד אב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:46, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ד)
:::להעיר שהיגיון אומר שהמפעילים הלא פעילים לא יציגו כלל את מועמדותם. ואם בעוונותינו הרבים הם יציגו אז בהחלט נתן להראות להם את הדרך החוצה... המצב שבו רק מפעיל אחד פעיל פשוט לא הגיוני. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 02:32, 23 ביולי 2024 (IDT)
::::ממה שידוע לי, ישנם לפחות שלושה משתמשים פעילים שיציגו מועמדות בבחירות הקרובות. בכל מקרה, אני לא רואה צורך הכרחי ליותר ממה שקיים כעת. אין מדי הרבה פעולות למפעילים, ב-7 ימים האחרונים למשל היו עריכות ספורות לתקן ומעט דפים למחוק. חוץ מזה - כלום. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:30, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ד)
:::::אדרבא אם אתה אומר שלא באמת צריך אותם אז זה רק מחזק את עמדתי ש - לא באמת צריך אותם... הבעיה מתחילה מתי שכן צריך אותם. ולכן כולי תקווה שהמועמדים להיות מפעילים יבואו לעבוד ולא לשמש עציצים גרידא. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 04:24, 23 ביולי 2024 (IDT)
==הגשת מועמדות==
{{חב"דפדים פעילים}} עכשיו מתחילה הגשת המועמדות לבחירות למפעילי מערכת. כל מי שיש לו את הקריטריונים להיות מפעיל, שיגיש מועמדות. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 22:50, 4 באוגוסט 2024 (IDT)
:לא הבנתי למה הקדמת את הבחירות ב-8 ימים, הרי סוכם על ז' אב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:55, א' באב, ה'תשפ"ד)

איך אפשר לדעת אם אני יכול להגיש מועמדות להיות מפעיל? [[משתמש:מנחם מענדל רובין|מנחם מענדל רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רובין|שיחה]], 13:44, א' באב, ה'תשפ"ד 13:44, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

ערוץ אלף

2024-08-04T18:19:55Z

מנחם רובין: עדכון

#הפניה [[צבאות השם (ישראל)#ערוץ אלף]]
[[null|קישור=קובץ:לוגו_ערוץ_אלף.png|טקסט=|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|לוגו 'ערוץ אלף']]

ערוץ אלף הוא אתר עם תוכן חסידי איכותי

'''היסטוריה'''

ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש|ארגון צבאות ה']] בארץ, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלפי סרטי וידיאו וסדרות קומדיה,דרמה,חוגים ועוד...

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

צבאות השם (ישראל)

2024-08-03T19:24:32Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:סמל צבאות השם PNG.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו התנועה]]
'''צבאות השם''' (ישראל) היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
{{פסקה חסרה}}
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}

==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.
=== מרכז הארגון ===

החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד"א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ"ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע"י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.
===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל,
ולקראת שנת תשפ"ד אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.

הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662 מבצע הסניפים תשע"ה].}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.

===הפקות===
====יום צבאות השם====
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
[[קובץ:יום צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|250px|אלפי חיילים ביום צבאות ה']]
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}.
מקומות הכינוס:
* [[תשע"ב]] - נאות קדומים.
* [[תשע"ג]] - פארק נחשונית - [[ראשון לציון]].
* [[תשע"ד]] - נאות קדומים.
* [[תשע"ה]] - היכל ארנה - חולון.
* [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]] - היכל מנורה - תל אביב, בהשתתפות 6,000 ילדים.
* [[תשע"ח]] - היכל שלמה - תל אביב.
* [[תשע"ט]] - היכל מנורה - תל אביב.
* [[תש"פ]]-[[תשפ"א]] - בעקבות מגבלות נגיף הקורונה, הכינוס נערך בשידור חי{{הערה|באתר צבאות ה' ובערוצים השונים.}}.
* [[תשפ"ב]] - אצטדיון 'בלומפילד' בתל אביב בהשתתפות 30,000 ילדים והורים.
* [[תשפ"ג]] - היכל ארנה ירושלים עיה"ק בהשתתפות 15,000 ילדים והורים.
* [[תשפ"ד]] - היכל ארנה ירושלים עיה"ק.

====שבת צבאות ה'====
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.

====ערוץ אלף====
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש "אלף"] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

====גן ישראל - מחנה משיח====
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

====תוכנית "חסידשע צייט"====
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

====רשת מחנות הקיץ====
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*דיווח על קיום ה"פקודת יום".
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.

===מקהלת צבאות השם ===
[[קובץ:מקהלת צ"ה.png|ממוזער|שמאל|לוגו המקהלה]]
[[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)]]
מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקינו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.

המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות השם, [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.

כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.

המקהלה בריכוזו של הרב [[יוסף יצחק בן ציון]]. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל כץ, מנחם מענדל ששון, יוסף יצחק עובדיה, ר' אברהם משה אורן, שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. שליימה בלניצקי ומאיר אלטין יוספי נביאן, ברוך שניאור זלמנוב. התלמידים המופיעים בה הם מסניף צבאות השם ב[[צפת]] .

====תקליטורי המקהלה====
מדי שנה מוציאה המקהלה דיסק עם שירי המקהלה שיצאו לאור השנה, את הדיסק מקבלים עשרות אלפי המשפחות החברות בתכנית המשפחתית של [[צבאות השם]].

ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ט]] הוציאה את הדיסק הראשון שלה - '''אחת שאלתי רבי תתגלה''' - ובו 13 שירים:
{{טורים|תוכן=
* המנון הסניפים
* דבר מלכות {{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/520097/ מקהלת צבאות השם מגישים: המנון שבת דבר מלכות], באתר [[חב"ד אינפו]].}}הלחן מבוסס על ניגון נ"ז בספר הניגונים לר' אליהו חיים אלטהויז
* פועל הנפלאות הלחן מבוסס על ניגון קי'ט בספר הניגונים
* wake up (=וויק אפ) - הלחן מבוסס על [[ווייק אפ יידן (ניגון)|ניגון וויק אפ יידן]]
* כ"ח ניסן{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/שירי-גאולה-ומשיח-videos/478612/ "רבי, מבטיח שאהיה עקשן!" • השיר המרגש של מקהלת צ"ה], באתר [[חב"ד אינפו]] {{*}} [https://chabad.info/video/kids/tzh/928225/מקהלת צבאות השם בשיר מרגש על כ"ח ניסן]}} - הלחן מבוסס על ניגון [[ניגון לשבת ויום טוב|אבינו מלכנו הארוך ניגון רל"ב בספר הניגונים]]
* הרבי הוא הכל{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/387213/ מקהלת צבאות השם מגישים: המנון רשת מחנות הקיץ], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[שובה ה'|ניגון שובה ה' עד מתי]]
* סאם סאפאזשניק - הלחן מבוסס על [[ניגון פ"ג]] בספר הניגונים
* בטוחים בנבואה{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/oro/451107/ להורדה: ההמנון המדובר של שבת צבאות השם הארצית ], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון ס"ה]] בספר הניגונים.
* חדורים בחיות הנשיא{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/494637/ מקהלת צבאות השם: חדורים בחיות הנשיא • קליפ מרגש], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון יעלה]], ניגון ע"ו בספר הניגונים
* מארש השליחות - הלחן מבוסס על [[ניגון לר"ח כסלו]] הולחן ע"י ר' שרגא פייטל לוין.
* אחת שאלתי{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/398435/ האזינו: מקהלת צבאות השם בביצוע מרגש לשבת חי וקיים], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון צ"ד]] בספר הניגונים.
* כתיבה לרבי {{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/467541/ מקהלת צבאות השם: הכתיבה לרבי – אחרת לגמרי], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על ניגון צ"ה בספר הניגונים
* שמחה בטהרתה - הלחן מבוסס על ניגון לקאפיטל של הרבי לפרק פ"ו (הולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקער).
}}

בחודש ניסן [[תש"פ]] הוציאה את הדיסק השני שלה{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/591284/ דיסק חדש] {{וידפו}}}} - '''מצב גאולה''' - ובו 10 שירים.

{{טורים|
* מצב גאולה - הלחן מבוסס על ניגון שהולחן ע"י ר' שולם ברוכשטט ליו"ד שבט תש"נ.
* בידינו המפה{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/08/28-08-2019-13-42-12-בידינו-המפה-מקהלת-צבאות-השם.mp3 להאזנה ולהורדה] {{אינפו}}}} - הלחן מבוסס על ניגון פ"ז לשבת ויו"ט.
* רגע ההתגלות - הלחן מבוסס על [[ניגון קכ"ד]] בספר הניגונים
* נכנס כעת ממש - הלחן מבוסס על [[ניגון ר"מ]] בספר הניגונים
* צבאות השם
* מתמסרים
* מחרוזת הלל - הלחן מבוסס על ניגוני קאפיטלאך של הרבי (פרקי ההלל).
* רגעים עם הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/592669/ מקהלת צבאות השם עם קליפ מרגש: רגעים עם הרבי], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון ע"א]] בספר הניגונים
* לראות את מלכנו - הלחן מבוסס על [[ניגון ע"ד]] בספר הניגונים.
* א דאנק רבי
}}

בחודש ניסן [[תשפ"ב]] הוציאה את הדיסק השלישי שלה{{הערה|ובו נכנסו גם השירים בדיסקים הקודמים.}} - '''אני מאמין''' - ובו 11 שירים.

{{טורים|
* בידי הצו ניתן
* מתמקדים במטרה{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/651828/ להאזנה] {{וידפו}}. הסינגל הופק לראשונה ב[[חודש שבט]] [[תשפ"א]], לרגל שבת צבאות ה' באותה שנה.}}
* מחיל אל חיל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/662929/ להאזנה (השיר השני בקליפ)] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ביום צבאות ה' [[תשפ"א]].}}.
* כינוס השלוחים תשנ"ג - הלחן מבוסס על הניגון כי אנו עמך
* מארש ארבעים שנה לצבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/624822 להאזנה] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ב[[חודש תשרי]] [[תשפ"א]] לכבוד שנת הארבעים לצבאות השם. הקרנת הסינגל הייתה בכינוס חול המועד סוכות וציון ארבעים שנה ל[[צבאות השם]], הסינגל פורסם באתרי [[חב"ד]] ואף באתרים שאינם חב"דיים.}} - הלחן מבוסס על מארש דידן נצח (ניגון נ"ד בפרוייקט מסורת הנגינה)
* מאמינים לעד
* בין חייל לרמטכ"ל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/662929/ להאזנה (השיר הראשון בקליפ)] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ביום צבאות ה' [[תשפ"א]].}} - הלחן מבוסס על ניגון לר' אהרון מסטראשעלע
* בדרכנו לליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175 להאזנה] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ב[[חודש תשרי]] [[תשפ"ב]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון ע' (תקעו בחודש)|ניגון תקעו בחודש]]
* מתעקשים ללא מורא{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/862045/ להאזנה] {{שמע}}}}
* י"ב הפסוקים - (בב' הברות)
}}

בשנת [[תשפ"ג]] הוציאה המקהלה את הדיסק הרביעי שלה - '''הגלה נא''' - ובו 9 שירים:
{{טורים|
* מאה ועשרים שנה
* רבי שלי{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/803868/ להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון ח']]{הערה|בגירסה שניה בקע"ח}} בספר הניגונים
* מכריעים להתגלות
* עומדים בניסיון{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/826352/ להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על ניגון קכ"ו בספר הניגונים
* המנון הקהל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/845432 להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על [[ניגון בסיסמת ופרצת]]
* מיין קינד{{הערה|[https://chabad.info/child/%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d/883675/ להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על ניגון האדרת והאמונה לר' שלום חריטונוב
* מנהיגים לגאולה - הלחן מבוסס על ניגון המשפיע
* רואים עלי
* שלך אני לעד - הלחן מבוסס על ניגון רפ"ו בספר הניגונים
}}

===הוצאה לאור===
====במחנה צבאות השם====
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.

בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

====תוכנית וידאו====
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.
כמו"כ בשנת [[תשפ"א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.

====ספרים====
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
הארגון הוציא 34 ספרים.
*'''במחנה צבאות השם'''
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל')
*'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]
*'''מתקשרים'''
*'''צבאות השם'''
*'''12 הפסוקים'''
*'''[[בדרך תמים]]'''
*'''היינו כחולמים'''
*'''דרכו של חסיד'''
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים
*'''הפסוקים שלי'''
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים
*'''הצבא שלנו'''
*'''הסידור החסידי'''
*'''הגאולה''' - 2 חלקים
*'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים
*'''ציור הגאולה'''
*'''כוחה של השרשרת'''
*'''הרועה הנאמן'''
*'''מעשי חסידים'''
*'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים

====פרסומים נוספים====
* '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.
* '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.
* '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.
* תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.
* בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די.

==הנהלה==
*הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יושב ראש.
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ"ל
*הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי
*הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים
*הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף
*הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים

*מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות
*אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות
*זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים
*ר' אייל דוייב - מזכיר
*פריידי תמרין - מזכירה
*רחל שוורץ - מזכירה
*ר' לייזר פרלשטיין - גזברות
*ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי
*ר' מענדי אלטבוים - מוצרי צבאות השם

===וועדה רוחנית===

'''כיום'''
* הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
* הרב מנחם מענדל הלפרין.

'''לשעבר'''
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''
* '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי
* '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב"ד אינפו'''] {{וידפו}}

===אודות===
*'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה<nowiki>''</nowiki>] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ"ב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
* [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

עפולה

2024-08-02T11:13:00Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשפ"ד]], העיר מונה כשישים וחמש אלף תושבים.
בעיר קיימת קהילת חב"דית גדולה ומתפתחת.

== היסטוריה ==
===ביקור הרבי הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
[[קובץ:בית מלון שפירא עפולה.jpg|ממוזער|בית מלון 'שפירא' בו שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בביקורו בעפולה.]]
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה למנוחה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]].

גם בחזרתו מהצפון למרכז הארץ התעכב אדמו"ר הריי"צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

אנשי קהילת חב"ד ניסו לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי אך המאמצים לא הצליחו, ובשנת [[תש"נ]] הרסו את הבנין ובנו במקומו בנין משרדים ומסחר.

===התייסדות הקהילה===
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], הודיע הרבי על הקמת שבעים ואחת מוסדות לרגל יום הולדתו השבעים. אנשי חב"ד שהיו מאוגדים ברובם סביב בית הספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חב"ד ב[[תענך]], שמעו את השידור, ושכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה לבית התחנה המרכזית בעיר, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובכך היו מהראשונים שהקימו מוסד בפועל על פי בקשתו של הרבי בהתוועדות והקימו את הבית חב"ד הראשון בארץ ישראל.

את בית חב"ד עפולה הפעיל הרב [[חיים שלום סגל]] מפני שהיה היחיד מחבורת החסידים שלא עבד כמורה, ועל ניירות חשבון הבנק היו כתובים יחד עמו גם ר' [[אברהם דונין]], ור' [[שמעון רוזנברג]], כשחסידים נוספים נטלו חלק בפעילות, ביניהם נמנו [[משפיע]] הקהילה בעיר ר' [[דוד קרץ]], משפיע הקהילה בחבל תענך ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת. הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הלמ"דים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], וחלקם התגוררו בעיר על פי הוראתו של הרבי.

הקהילה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן בשנת [[תש"מ]] לערך - [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחיזוק צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לעיר, עבר יחד איתו מרכז שידוריו של הרבי מתענך לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט חזר לעיר החסיד ר' דוד קרץ לאחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד ב[[ברוש]], והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדויות והפצת המעיינות.

בעשור הבא (עד לשנת תש"נ לערך) מנחה הקהילה כמנין חסידים בלבד, אך פעלה רבות ונצורות בהפצת המעיינות, וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

==בית כנסת חב"ד==
בתחילה היה לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בפינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקורבים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששוכן גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו קצת מהמתפללים הוותיקים שיסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שלא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול לשינוי בפועל.

בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות. בהמשך הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

[[קובץ:בית הכנסת חבד עפולה.jpg|ממוזער|הרב [[משה קורנוויץ]] מתוועד בבית כנסת חב"ד עפולה]]

במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

==פעילות חב"דית==
הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב"ד בנצרת עלית). מחמת שכן, קהילת חב"ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתוח [[בית חב"ד]] ב[[בית שאן]], והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב"ד בעפולה.

מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העינס'), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.

כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.

מחמת היות העיר והקהלה מרכז ליישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני היישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמסד' והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי{{הערה|אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.}}.

[[מבצע מזוזה]] שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.

[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.
[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]

===פעילות שונות===
אנ"ש בהנהגת השלוחים פעלו במהלך השנים
*קייטנת חב"ד
*פעילות של"ה (הנקרא קטיינייות)
*מסיבות שבת
*כינוסי תורה
*דוכני מבצע תפלין
*פעילות צבאות ה'
*מבצע חנוכה נרחב
*כינוסי ילדים
*אירועים לעולים מרוסיה
*לילות סדר ציבוריים.
*קריאת התורה לילדים בחג השבועות
*שיעורי נשים
*שיעורי חסידות
*כולל חסידות ברחבי העיר
*מבצע מזוזה (בעיקר על ידי הרב חיים שלום סגל והרב [[מיכאל דורון]])
*מבצע טהרת המשפחה
*מבצע נש"ק
*מכירות מיוחדות של לבוש צנוע
*הפצת שיחות הרבי ועליוני חב"ד (בעיקר על ידי המשפיע הרב [[דוד קרץ]])
*התוועדויות בימי דפגרא חב"דיים
*הדפסות תניא, בעיר ובסביבה.
*פעילות עניפה בבסיסי ומצובי צה"ל.

===קובץ שושנת המעמקים===
ע"פ הוראת הרבי להדפיס חידושי תורה יצא לאור קובץ "שושנת המעמקים" על ידי הקהילה.

===ספר תורה לשלום תושבי העיר===
בעקבות גל פגועי טרור שפקדו את העיר, החליט בית חב"ד לכתוב ספר תורה לזכות תושבי העיר, שבה נמכרו האותיות אחת לאחת לתושבי העיר, את האחריות על התעודות על רכזת האויות ריכז ר' דוד קרץ, ובתאריך ? נכנס הס"ת ומשתמשים בו בבית כנסת חב"ד.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית הישנה בעפולה]]
'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסייה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.
*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. כיום פועלים תחתיו הרב דוד קליין והרב אלימלך שטראקס.
*'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לסקר.
*'''דוברי רוסית''' - הרב אשר וילהלם
*'''חבד לנוער''' - הרב דניאל כהן
*'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
*'''[[לב חב"ד - חסד ומרפא|בית חב"ד בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה), והרב אהרון ברוך.
*'''שכונת c1''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.
*'''שכונה מערבית''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח: הרב יוסף הרשקופ.

== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה וחמישים משפחות, המתפללים בחמישה בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים [[תלמוד תורה מגדל העמק|במגדל העמק]] ובנוף הגליל, והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנוף הגליל עלית ובמגדל העמק. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב הוקמו בתמיכתם של מנהלי המוסדות במגדל העמק בתענך ובנוף הגליל בתי חינוך לבנים ולבנות במתכונת 'בית ספר צומח', כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת המוזנת מגני חב"ד ומהילדים של קהילת חב"ד המתפתחת מהמשפחות הצעירות שהגיעו לאכלס את העיר.

בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר{{הערה|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].

בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[מומבאי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקרא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

===מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל===
*ר' [[אורי למברג]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]]
*ר' [[אריאל למברג]], באגו"ח ארץ הקודש
*ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב"ד'
*ר' [[יוסף יצחק קרץ]], שמש בבית חיינו 770
*ר' לוי אריה קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה
*ר' שמואל קרץ - משפיע קהילת חב"ד עפולה משנת תשע"א
*ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה
*ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה
*ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור
*ר' [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה

*הרבנית נחמה דינה גינזבורג (רוזנברג) - שליחה ברמת אביב
*הרבנית חנה דונין (רוזנברג) - שליחה בחיפה

====השליחה רבקה הולצברג====
{{ערך מורחב|גבריאל נח ורבקה הולצברג}}

== מוסדות ==
* '''[[בית כנסת]] חב"ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].
* '''[[נשי ובנות חב"ד עפולה]]''', מנהלת גברת חדוה סגל, על פי הוראת הרבי.
[[קובץ:לוי קרץ בונה מקוה.jpg|ממוזער|השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב [[ישראל יוסף הנדל]] ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.]]
* '''גני חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
*'''בית ספר בנים''', בית דוד, על שם הרה"ח דוד קרץ
*'''בית ספר בנות''', בית רבקה, על שם מרת רבקה הולצברג
* בעיר פועלים ארבעה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.
* '''[[צבאות ה']] עפולה''' מתנהל על ידי הת' שלום דובער קרץ. (מיסוד ר' [[יוסף יצחק קרץ]]).

==לקריאה נוספת==
[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32). {{PDF|}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:עפולה]]

מודיעין עילית

2024-08-02T10:57:53Z

מנחם רובין: עדכון

'''מודיעין עילית''' (מכונה גם '''קריית ספר''') היא [[עיר]] [[חרדית]], הממוקמת ב[[הרי בנימין]] ממזרח ל[[הקו הירוק|קו הירוק]], במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר [[מודיעין]].

מודיעין עילית היא היישוב היהודי הגדול ביותר בכל [[יהודה ושומרון]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה כ־88,000 תושבים.

[[שליח הרבי]] בעיר הוא הרב [[אלעזר מרדכי קניג (מודיעין עילית)|אלעזר מרדכי קניג]] שהגיע לעיר בשנת [[תשס"ב]].

== היסטוריה ==
מודיעין עילית הוקמה בשנת [[תש"נ]] על ידי חרדים שהיה להם קרקעות בפאתי היישוב מתתיהו על ידי חברת קריית ספר המבנים הכבישים והתשתיות נבנו על קרקעות פרטיות. בשנת [[תשנ"ג]] הקים משרד השיכון מנהלת הקמה ליישוב, והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ו]] והפכה לעיר בשנת [[תשס"ח]]. מודיעין עילית הייתה המועצה המקומית הגדולה בארץ עד הכרזתה כעיר.

==בית חב"ד בעיר==
'''בית חב"ד מודיעין עילית''' הוקם בשכונת "אחוזת ברכפלד" בשנת [[תשס"ח]] ומשמש כ[[בית חב"ד|מרכז חב"ד]] אזורי.

בשנת [[תשס"ב]] הגיע לעיר מודיעין עילית השליח הרב [[אלעזר מרדכי קניג (מודיעין עילית)|אלעזר מרדכי קניג]].בשנת [[תשס"ח]] פתח את בית הכנסת חב"ד הספריה החסידית והיא פעילה בכל שעות היממה עם מנינים לתפילות שחרית, מנחה וערבית.

בספרייה ישנם למעלה מ-2,000 ספרים שונים, כרבע מהם אינם שייכים לחסידות חב"ד והם נתרמו על ידי ראשי חסידויות שונות בארץ שביקשו להעשיר את הספריה בספריהם.

בהיכל הספרייה נערכים התוועדויות בתאריכים מיוחדים ב[[חסידות חב"ד]] עבור ציבור תושבי העיר אשר נמנים בעיקר על הזרם הליטאי, כינוסי תורה וחסידות ושיעורים מתקיימים מדי שבוע לציבור הרחב ובהם משתתפים באופן קבוע למעלה מ-90 איש.

מידי שבת נערך "[[קידוש|קידושא רבא]]" עבור המתפללים ומשתתפים אחרים. וכן נערכים "[[מסיבות שבת]]" בספריה החסידית.

=== כולל מנחם ===
בהיכל "הספרייה החסידית" לומדים עשרות אברכים מכל גווני הקשת החרדית-תורנית במסגרת "כולל מנחם" ללימוד החסידות.

מסגרת הכולל מתקיימת בנוסף לשיעורים קבועים הנערכים בספרייה במהלך כל שעות היום ובהם שיעור ב[[תניא]] בכל יום שלישי.

=== ארגון נשים ===
מספר פעמים בשנה תקיים באולם בריליאנט בעיר "ערב נשים" המאורגן על ידי הרבנית דבורה לאה קניג, אשת השליח הרב אלעזר מרדכי.

וכן שיעורי נשים מידי שבוע בשכונות גרין פארק וברכפלד בבית השליח,

===<big>מוסדות נוספים של הבית חב"ד</big>===

=== ישיבת חב"ד מודיעין עילית ===
בשנת [[תשפ"ד]] נפתחה ישיבת חב"ד לבחורים בשנה אחרי [[קבוצה]] במסגרת ישיבה ושליחות.

צוות הישיבה: הרב מנחם מענדל גרוזמן והרב שמואל קרימלובסקי ראש הישיבה: הרב יהודה כהן

===תיכון לבנות===
סמינר בית חיה הוקם במטרה להכניס את רוח חסידות חב"ד בנערות מהציבור החסידי/ליטאי. בתיכון הנערות עוסקות מעת לעת אף ב[[הפצת המעיינות]] כגון [[מבצע נש"ק]] וכו'{{הערה|[https://www.kikar.co.il/_amp/haredim-news/402466 סמינר חדש במודיעין עילית מעורר סערה; 'השכונה בסכנה'] באתר כיכר השבת}}.

הסמינר משמש כמגדלור רוחני להרבה פעיליות של חב"ד בעיר.

===בתי חב"ד נוספים במודיעין עילית===
בתש"פ הוקם בית חב"ד בשכונת גרין פארק בה משמש כשליח הרב מנחם טרבניק.

בחודש מנחם אב [[תשפ"ב]] הגיע השליח הרב מנחם גרוזמן ומשמש כשליח לשכונות 'נאות הפסגה' ו'נאות עלית'.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/943427/ הצלחה גדולה בתהלוכות ל"ג בעומר במודיעין עילית{{אינפו}}]
*[https://col.org.il/news/67531 מאות אברכים ובני ישיבות בסיום הרמב"ם במודיעין עילית{{col}}]

{{ערים בישראל}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

לוד

2024-08-02T10:53:45Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:שיכון חבד לוד11.jpg|250px]]
|כתובית=שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם
|עיר=לוד
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=שיכון חב"ד
|מייסדי הקהילה= הרב [[אלימלך קפלן]]
|רב הקהילה=הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[נחום קפלן]]
|מוסדות בקהילה=תלמוד תורה בנים, בתי ספר בנות, ישיבה קטנה -תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יחד למענכם, ארגון [[שפרה ופועה]] לוד, ועוד
|שלוחים מרכזיים= הרב [[מנחם מיכאלשווילי]], הרב [[אברהם חזן]], הרב [[נפתלי ועקנין]], הרב חיים ברוד
|מספר שלוחים=4
|מספר בתי חב"ד=4
|מספר משפחות בקהילה= 1300
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בלוד|אישים בלוד]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד|מוסדות וארגונים בלוד]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]] וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-88,000 תושבים.

העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת ב[[משנה]] ו[[בגמרא]] פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי ה[[תנאים]].

בשנת [[תש"ט]] הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה, ולצידה [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] ועם השנים התפתחה לאחת הקהילות החב"דיות הגדולות בארץ הקודש.

== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]]. תיאור מהביקור{{הערה|על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: [[מנחם זיגלבוים]], ב[[שבועון בית משיח]]}}:
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת ב[[לוד]]. [[הרבי]] יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת [[ארץ הקודש]], ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -

בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי [[ירושלים]], ובאו ל[[לוד]] לקבל את פני הדרת קודשו.

".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש|רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"{{הבהרה}}.

==שיכון חב"ד==
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] ו[[היציאה מרוסיה]], [[אגודת חסידי חב"ד]] לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם [[כפר חב"ד]] החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף [[תש"ט]], דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר לוד.

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]]

בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר [[לוד]]. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מ[[הרבי]]. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' [[אברהם פרשן]] ונעשה כעין שותף.
[[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]]

בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב [[אפרים וולף]] ל[[רבי]] על [[מחשבה]] להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו ה[[רבי]] שלל לחלוטין את הרעיון.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת [[מנחם בגין]], את שר הדואר [[ישראל ישעיהו]], וגם ראש העיר [[צבי איצקוביץ]] בא ונשא נאום נרגש.
[[קובץ:הנחת אבן הפניה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחת אבן הפינה]] לשיכון חב"ד ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]]]

הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מ[[ארצות הברית]] באותו ערב, היישר לחגיגה.

כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.

בשנת [[תש"ל]], כשהרב [[אפרים וולף]] שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף [[דולר]] נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומ[[גרוזיה]] וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מ[[גרוזיה]].

===הקהילה כיום===
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]
קהילת [[חב"ד]] כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות; [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת [[חב"ד]] ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר.

[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר [[לוד]] [[ורמלה]]. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.

עיריית [[לוד]] קראה רחובות בשמות הקשורים ל[[חסידות חב"ד]]: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' [[הצמח צדק]] הנמצאים בשיכון [[חב"ד]] וכיכר [[הרבי מלובאוויטש]] הנמצאת בסמיכות לשיכון [[חב"ד]]
(כיכר הרבי מליובאויטש פורק והפך לצומת מרומזרת).

בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "[[בית אריה]]".

בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.

בשנת [[תשפ"א]] בעקבות פרעות שנערכו בעיר [[לוד]] חודש ארגון ה"שומרים".

בשנת [[תשפ"ב]], עברו עוד עשרות אברכים ללוד והקהילה צמחה וגדלה, בעקבות-כך הודיע [[ברוך בועז יורקוביץ'|הרב יורקוביץ']] על הקמת ועד קהילה שידאג לצרכים הגשמיים של הקהילה החב"דית בעיר, בבחירות שנערכו לועד בקרב חסידי חב"ד תושבי לוד נבחרו 9 נציגים.

בשנת [[תשפ"ד]], ראש העיר לוד מר יאיר רביבו עדכן את חבר המועצה החב"די ר' שמואל בורקיס על כך שהכיכר בפינת הרחובות פנקס-הצנחנים תקרא 'כיכר סעווען סעווענטי'.

==חב"ד בעירייה==
במהלך השנים במערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחירות לעירייה חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות ותחתם הריצה מועמדים שונים.

בשבט [[תשפ"ג]] במכתב שפרסם הרב יורקוביץ' הוא הודיע על-דבר ייסוד רשימה של חב"ד שתרוץ לבחירות לעיריית לוד ולצד זאת קרא לפעול להקמת חזית דתית מאוחדת בכדי להביא להישגים משמעותיים עבור ציבור שומרי התורה בעיר{{הערה|[https://col.org.il/news/144051 תקדימי: הרב יורקוביץ' קורא להריץ סיעה חב"דית לבחירות בלוד {{col}}]}}.

לקראת בחירות תשפ"ד, התגבשו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה ונחתם הסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה על ריצה משותפת תחת רשימת ש"ס. נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס הוצב במקום השלישי ברשימה. הרשימה זכתה בבחירות בארבעה מושבים ובורקיס הפך לחבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד{{הערה|'''[https://chabad.info/elections/1055453/ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות]''' {{אינפו}}}}.

===תפקידים בקהילה===
* רב הקהילה - הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
* [[משפיע]] הקהילה - הרב [[נחום קפלן]]
* רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר] {{אינפו}}.}}

;נושאי תפקידים בעבר
* הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב הקהילה
* הרב [[מנחם מענדל ריבקין]] - רב הקהילה
* הרב [[דב בעריש רוזנברג]] - משפיע הקהילה

== בתי כנסת ==
*'''[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]]''' - בניהול הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*'''צעירים''' - בית כנסת לצעירים במתחם [[תלמוד תורה לוד]], בניהול הרב [[אריה קדם]]
*'''[[ניסן-חב"ד]]''' - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון
*'''היכל יהונתן''' - שכונת [[גני אביב]], בניהול הרב [[חיים ברוד]]
*'''צעירי הצעירים- לודבאוויטש''' - בניהול הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
*'''גבעת ליובאוויטש''' - בניהול הרב [[נטע זאב גערליצקי]]
*'''שער התניא''' - בית הכנסת המרכזי בשכונת "שער העיר" בניהולו של ר' מודו מיכאלשוילי והרב שלמה קעניג.
*'''חב"ד גני איילון''' - בניהול [[אלי בר אברהם]].
*'''חב"ד גבעת הזיתים''' - בניהול הרב אביחי יעקובי.
*'''אנשי ליובאוויטש''' - בניהול של הרב זלמנוב [[מכון הלכה חב''ד]]
*'''שערי עלייה''' - בניהול השליח [[הרב אברהם חזן]]
*'''חזון זכריה''' - בניהול הרב הגאון [[דוד תעיזי]]
*'''מחזיקי הדת'''
*'''אוהל חסידים''' - בניהול הרב הלל מנחם געז (הרב לעולי [[צרפת]]) והרב זוהר עמר.
*''' [[כיכר משיח]]''' - בניהול הרב משה גלייזר.

==מוסדות חב"ד בעיר==
*[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]].
*[[תומכי תמימים לוד]] (ישיבה קטנה).
* כולל מעייני הישועה.
*בית משיח.
*[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר - בנות.
*בית הספר רסקו.
*ארגון נשי ובנות חב"ד.
*ארגון החסד - [[יד ביד]].

==בתי חב"ד בעיר==
*בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב [[מנחם מיכאלשווילי]].
*בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב [[שבתאי מיכאלי]].
*שכונת שערי עליה. מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
*שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.
*שכונת הרכבת-עמידר ממשלתי. מנהל:הרב ישראל כהן חותנו של הרב השליח [[חיים אוחיון]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_2.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד]{{PDF}} - ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש
*[http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50159 שמחת בית השואבה בשיכון] {{תמונה}} {{אינפו}}
*''''[https://col.org.il/news/131123 כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד]''' מסמך היסטורי ונדיר - נחשף {{COL}} ח' סיון ה'תשפ"א

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:לוד]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

יוסף יצחק בן ציון

2024-07-29T18:42:56Z

מנחם רובין: עריכה

[[קובץ:יוסי בן ציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יוסי בן ציון בפעילות [[צבאות ה']] ב[[לוד]]]]
הרב '''יוסף יצחק בן ציון''' (יליד שנת [[תשנ"א]], 1991) הוא משלוחי הרבי ב[[ראש פינה]], וממנהלי [[צבאות השם ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אלול]] [[תשנ"א]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' זאב בנימין ולאמו מרת רחל בן ציון.

כבחור למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובין השנים [[תשס"ח]]-[[תש"ע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובמהלך שנים אלו שימש כמנהל פעילות בסניף צבאות השם בתלמוד תורה חב"ד המקומי, ואף ניהל את מערכת העלון 'החייל בקרב' שיצא לאור והופץ בקרב החיילים והקהילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר סיום שנת הקבוצה למד [[סמיכה לרבנות]] ופעל במקביל במסגרת בית חב"ד לדוברי עברית במונטריאול שבקנדה, ובשנת [[תשע"ד]] בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת דרייזל בת ר' שלמה ועטיל ברקוביץ, שלוחי הרבי בראש פינה.

בשנים אלו היה שותף פעיל ותרם רבות למיזם [[חב"דפדיה]] בכתיבה, בהגהה, ובשיפור של מאות ערכים.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[צפת]] והחל לעבוד במסגרת [[צבאות השם ארץ הקודש]], וארגן מחדש את אגף סניפי הבנים, ויזם את פתיחתם של עשרות סניפים נוספים, כשלצורך כך גייס איש צוות נוסף.

בהמשך, יזם שורה של פרוייקטים מטעם צבאות השם, ובהם: חידוש ההוצאה לאור של גליון 'במחנה', הקמת 'ערוץ אלף', הוצאה לאור של סדרת ספרי לימוד עבור פעילות ה'חסידישע צייט', הוצאה לאור של ספרי קריאה ועיון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/646956/ הספרים שמביאים גאולה לילדים].}}, הפקת אלבומי מדבקות לימודיים מהודרים עבור סניפי צבאות השם, הפקת מדי צבאות השם ותכנית הדרגות, יום צבאות השם, ועוד.

מאז כניסתו לארגון, התרחב לאין ערוך היקף הפעילות של הארגון, כשהוא נוטל חלק פעיל בהתרחבות, ומהווה שותף פעיל בהיגוי ויוזמה של הפרוייקטים השונים, וברבים מהם - אף בביצועם והורדתם לפועל.

בשנת [[תשע"ט]] יצא לפעול לצד חמיו בשליחות הרבי בראש פינה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן ציון, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"א]]
[[קטגוריה:אישים בראש פינה]]

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2024-07-26T14:33:26Z

מנחם רובין:

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)

== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}

==שאלה==
ומה עם הישיבה שלו? [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 13:01, 6 ביולי 2023 (UTC)
:מה זאת אומרת --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:10, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:10, 6 ביולי 2023 (UTC)

== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)
:אני גם חושב כמוך {{א|קונטרס החלצו}} אבל נראה לי שאין רוב שרוצים למחוק את הערך.. {{אנונימי}}
:: לא מחפשים רוב... כללים זה כללים __[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:50, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::ראה [[#חשיבות]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
==הצבעה==

{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

=== טיעונים ===

# {{בעד}} טענה א. כאשר הרב [[יוסף יצחק אופן]] הכריז {{יחי}} בסיום הכנסת ספר התורה השביעי של ילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. טענה ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. טענה ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בתאריך [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:50 ע"פ שעון האתר) והסתיימה בשבוע לאחר מכן, בתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:49 ע"פ שעון האתר).

===הצבעה===

:'''בעד''':
# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|
צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{נגד}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 06:31, 6 ביולי 2023 (UTC)

==== משתמשים שאין להם זכות הצבעה ====

:'''בעד''':
# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:40 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:25, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:25, 6 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:48, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:48, 9 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 11:35, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג 11:35, 11 ביולי 2023 (UTC)

:'''נגד''':
# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג
#{{נגד חזק}}. מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:57, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:57, 9 ביולי 2023 (UTC)
# {{נגד}} --[[משתמש:חונן הדעת|חונן הדעת]] - [[שיחת משתמש:חונן הדעת|שיחה]], 16:12, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 16:12, 9 ביולי 2023 (UTC)

===הצעה לנוסח ביקורת===

נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך ל[[חסידות חב"ד]]. השתתפותו בייסוד ישיבה מינויו למנהל רוחני ו[[משפיע]] בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת.

בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת בירושלים]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]], בעת ה[[הקפות]], הכריז הרב אופן את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].

המכתב גרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד, על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בכלל חסידי חב"ד ובאמונתם בההכרזת היחי וב[[נצחיות חייו של הרבי]] והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג 'קהל גדול של חסידים'. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע בישיבת חח"ל צפת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.
{{הערות שוליים}}

===תוצאות ההצבעה===
3 משתמשים הצביעו בעד הוספת ביקורת ו3 משתמשים הצביעו נגד הוספת ביקורת. אין הכרעה בהצבעה זו ולכן הערך ישאר כמות שהוא. אין להוסיף ביקורת לערך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:03, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).

===משוב על ההצבעה===
:יש 4 משתמשים בעד (כמו שכתב האנונימי אמנם באופן של השחתה אבל עקרונית הוא צודק), כי יש [[מיוחד:תרומות/משיח בכיכר|למשתמש "משיח בכיכר" 100 תרומות ע"פ מה שספרתי]], ואולי אני טועה כי ספרתי מהר. ואם אני צודק אז אפשר להוסיף את הביקורת. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:00, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::חבד"י פעיל צודק יש לי 100 עריכות במרחב הראשי ויש 4 שהצביעו בעד [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 11:36, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג 11:36, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חב"דפדי פעיל}} אתה ממש הצחקת אותי! '''[https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&namespace=all&tagfilter=&start=2023-04-11&end=2023-07-11&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA אין לו 100 עריכות]''' ב90 יום האחרונים במרחב הראשי. נקודה. (יש לו כמעט 100). אין מה להתווכח. העברת השם בהצבעה מאלו שאינם ראויים להצביע לאלו שראויים להצביע הינה השחתה גמורה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:37, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::דווקא כן יש לו יותר מ-100 ואתה זה שהצחקת, כי כאשר אתה גולל בתרומות שלו תבחר מרחב הערכים ותסתכל גם ב70 הקודמות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:42, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::{{א|חב"דפדי פעיל}} אני שב ומדגיש, '''[https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&namespace=0&tagfilter=&start=2023-07-10&end=2023-07-10&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA יש לו כמעט 100]''' (דף מדוייק). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:48, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::יש לו יותר, תעשה מעבר ל-50 הקודמות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:49, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::{{א|חב"דפדי פעיל}} תשלח לי את הדף שאיתו אתה בודק.... בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:51, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&offset=20230709193730&target=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&namespace=0&tagfilter=&start=2023-04-11&end=2023-07-11 זה] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:52, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::::{{א|חב"דפדי פעיל}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&namespace=0&tagfilter=&start=2023-04-10&end=2023-07-10&limit=1000&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA זה הדף הנכון]. מעודכן ליום האחרון שהייתה אפשרות להצביע. אם אתה סופר 100 עריכות אני חוזר בי לגמרי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:56, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::יש 100 אתה יכול לספור בעצמך, למה אתה מוחק לי [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 12:04, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג 12:04, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|משיח בכיכר}} איפה אתה רואה 100? אם תראה לי 100 אני מתנצל. בנתיים לא ראיתי. (ספרתי מספר פעמים). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:12, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני ספרתי מספר פעמים ויש 100 בדיוק. {{אנונימי}}
:::::::::::::ספרתי 99... עברתי על הרשימה 3 פעמים ברצף.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:41, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::::{{א|חב"דפדי פעיל}} ברור שאם אין 100 זו השחתה. אין כזה דבר להותיר את הפסקא (בפרט שהוא ניסה להגיע ל100 כדי להצביע). '''אני מוחה בהשחתה'''. כי אם בזאת סיימתי את העניין לגמרי. אין לי כח לשטויות הללו. מתייג את {{א|חלוקת קונטרסים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:10, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::::אני לא מבין למה זה כל כך ברור, שהצבעה שלימה אתה תולה בעריכה של אדם אחד. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:26, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
{{שבירה|:::::::::::::::}}למשתמש {{א|משיח בכיכר}} אין 100 עריכות במרחב הראשי וגם לא קרוב לזה ב90 יום '''שקדמו''' לתחילת ההצבעה, את רוב עריכותיו במרחב הראשי הוא עשה לאחר תחילת ההצבעה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 15:20, 11 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|חלוקת קונטרסים}} סליחה אבל באופן ההצבעה לא כתוב כלום על כך שצריך שיהיה מאה '''לפני''' תחילת ההצבעה בתקווה להסבר [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - מסמ ציכל -כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג - 15:34, 11 ביולי 2023 (UTC)
::סליחה תיקון טעות בתבנית כן כתוב מצטער [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - מסמ ציכל -כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג - 15:34, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חלוקת קונטרסים}} תודה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:40, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).

זה נראה שהחבר'ה פה קצת משועממים?
לא חסר ערכים בחב"דפדיה שצריך להוסיף בנם מידע, תוכן ומקורות וכאן מתווכחים בלי סוף אם לכתוב עליו או לא...

== הצבעה חוזרת? ==

האם לפי כללי חבדפדיה ניתן לעשות בכזאת מהירות הצבעה חוזרת?
ובפרט שהטעם הוא (כפי שכתב באולם דיונים) "כי היו משתמשים שלא היה להם זכות הצבעה ולכן צריכים לעשות עוד פעם"..
[[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:18, כ' באב, ה'תשפ"ג 05:18, 7 באוגוסט 2023 (UTC)
== ההצבעה בוטלה ==
טוב אני מוריד את ההצבעה לא צריך אותה במילא זה לא מביא לשום תוצאות... [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 09:40, כ' באב, ה'תשפ"ג

== ביקורת מקוצרת ==

'''הצעה לנוסח ביקורת'''

בשנת תשפ"א פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב אופן, על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי , בעת ההקפות, הכריז הרב יוסף יצחק אופן את הכרזת הקודש יחי אדוננו.

המכתב גרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד, על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בכלל חסידי חב"ד ובאמונתם בההכרזת היחי ובנצחיות חייו של הרבי והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר.

==הצבעה==
{{חב"דפדים פעילים}} נא להצביע על ביקורת. מי שרוצה שיהיה ביקורת שיצביע {{בעד}} מי שלא רוצה שיצביע {{נגד}}.
#{{בעד}} [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:17, 26 ביולי 2024 (IDT)
#{{בעד}} ‏[[משתמש:מנחם מענדל רובין]]--[[משתמש:מנחם מענדל רובין|מנחם מענדל רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רובין|שיחה]], 17:33, כ' בתמוז, ה'תשפ"ד 17:33, 26 ביולי 2024 (IDT)

==הערות שוליים==

למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל? אינפו.jpg

נ.ב. הביקורת קצרה ותמציתית יותר מהביקורת הקודמת.--[[משתמש:מענדי 770 מענדי|מענדי 770 מענדי]] - [[שיחת משתמש:מענדי 770 מענדי|שיחה]], 11:03, כ"ב באב, ה'תשפ"ג 11:03, 9 באוגוסט 2023 (UTC)

== /* הערות שוליים */ ==

ההערה על פתיחת הישיבה לא קשורה אליו אישית אלא לערך של הישיבה.

מוסף קטע מהקישור: כמנהל הישיבה החדשה '''נבחר''' הרב שמואל מישולובין, המוכר לרבים מהתמימים ואנ"ש מפעילותו הברוכה בניהול פעילות 'ועד תלמידי התמימים' בחודש תשרי אצל הרבי ובניהול חינוכי של ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'.

[[משתמש:מענדי 770 מענדי|מענדי 770 מענדי]] - [[שיחת משתמש:מענדי 770 מענדי|שיחה]], 12:51, כ"ג באב, ה'תשפ"ג 12:51, 10 באוגוסט 2023 (UTC)

יבנה

2024-07-25T15:41:20Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד|
|שם=יבנה
|תמונה=[[קובץ:בית חב"ד יבנה.jpg|250px]]
|כתובית=חזית מרכז חב"ד יבנה מרכז
|עיר=יבנה
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסד ורב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק לרר]]
|משפיע הקהילה= הרב שלום דובער לסקר
|מוסדות בקהילה=3 גני חב"ד, מקווה חב"ד, בית תבשיל, 3 מרכזי חב"ד גדולים, בית ספר לבנות
|שלוחים = הרב ישראל לרר, הרב חננאל לרר, הרב [[אורי וילהלם]], הרב שלום סגל, הרב אפרים עידה, הרב מ"מ נפתלין.
מנהל פעילות [[חב"ד לנוער]] - הרב שניאור פרנקל.
|מספר בתי חב"ד=9
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים ביבנה|אישים ביבנה]]
}}
[[קובץ:לררר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב יוסף יצחק לרר]]
[[קובץ:בית חבד יבנההה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרכז חב"ד יבנה מערב הכולל בתוכו את מרכז החסד]]
[[קובץ:בית כנסת חבד יבנההה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית כנסת חב"ד יבנה]]
העיר '''יבנה''' היא עיר שקיימת כבר מימי בית שני{{הערה|ב[[גמרא]] (גיטין, נו) מסופר שלאחר שהושמה ירושלים במצור על ידי הרומאים, רצה רבן יוחנן בן זכאי לפגוש את אספסיינוס, שליט רומא. הוא נכנס לארון קבורה ותלמידיו נשאוהו לשערי העיר, כביכול כדי לקבור אותו מחוץ לה. השומרים הרומאים רצו לדקור את ארון הקבורה כדי לוודא שבתוכו מונחת גופה, אך תלמידיו הזהירו את השומרים, שאם יעשו כך יחללו את כבוד המת ויעוררו את חמת היהודים. כך הצליח רבי יוחנן לצאת מעבר לחומות ולשוחח עם אספסיינוס. השליט, שהתרשם מאוד מאישיותו של רבי יוחנן, הציע למלא את בקשתו ורבן יוחנן ביקש שלושה דברים, אחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה"}} וחודשה מעולים מאירופה בשנת [[תש"ט]], בשנת [[תשמ"ו]] היא הוכרה כעיר. היא שוכנת במרחק 15 קילומטר מים התיכון וגובלת בצפון ב[[רחובות]] ובדרום ב[[אשדוד]], נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה העיר 57,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא כ-30,000 דונם.

==היסטוריה==
יבנה כתובה פעמים רבות בתורה, ובתקופת דוד המלך הייתה חלק מפלישתים{{הערה|כמו אשקלון ואשדוד}} ואף בסמוך ליבנה כיום אתרים ארכיאולוגים רבים ובהם נמצאים מידי תקופה ממצאים היסטורים נדירים מימי בית שני ומתקופות היסטוריות נוספות.

בין היתר הייתה העיר מעורבת מאוד בקרב החשמונאים נגד הרומאים ולקראת סוף ימי בית שני היא הייתה עיר מעורבת ורוב תושביה היו יהודים.

===חכמי יבנה===
תחילת ההיסטוריה של העיר הייתה כשרבן יוחנן בן זכאי ביקש מאספסיינוס שלושה דברים, אחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה", וכעבור זמן קצר נבנתה העיר יבנה ורבן יוחנן עבר אליה ביחד עם תלמידיו מירושלים ואף חידש בה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאים לאחר חורבן בית המקדש,
פעולה זו נעשתה כדי להמשיך את החיים ברוח היהדות גם לאחר חורבן [[בית המקדש]] ואכן יבנה הייתה למטרופולין של תורה והעיר תפסה מקום מרכזי בהמשך קיומו של העם היהודי ותורת ישראל ורוב מוסדות התורה שכנו בה.

ה[[סנהדרין]] ישבה ביבנה כשבעים שנה. רבן [[יוחנן בן זכאי]] היה נשיאה הראשון, ו[[רבן גמליאל]] אחריו. לאחר המרד שביצע בר כוכבא עברה הסנהדרין צפונה, לאושא, ויבנה ירדה מגדולתה.

ולאחר מכן העיר הפכה למעורבת בין יהודים וערבים ונכבשה לאחר מכן על ידי המוסלמים ועל ידי הצלבנים ובהמשך אפ על-ידי צלאח אדין וטען כי לא מצא בה יהודים כשכבש את העיר.

===יבנה החדשה===
בחשוון תש"ט זמן קצר לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] הגיעו ראשוני העולים מרומניה ומבולגריה, לאחריהם התיישבו בה עולים מצפון אפריקה, תימן, איראן ועולים רבים ונוספים ממדינות שונות באירופה. בשנת [[תשנ"א]] הגיעו עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה.

העיר נחשבת כיום כעיר שרוב תושביה צעירים והיא מוגדרת כעיר עם זיהום אוויר ירוד ונחשבת כנקייה ביחס לערים אחרות והיא ונחשבת כמבוקשת בידי צעירים רבים.

בנוסף, לעיר תוכנית פיתוח ייסודית הכוללת הכפלת מספר התושבים והקמת מוסדות ויחידות דיור חדשות ורבות.

משנת [[תשנ"ט]] שימש כראש העיר מר צבי גוב-ארי עד שנפטר בשנת [[תשפ"ב]].

היום מכהן כראש העיר מר רועי גבאי.

== חב"ד בעיר==
מרכז קהילתי בית חב"ד יבנה נוסד בשנת [[תשמ"ו]] על ידי הרב [[יוסף יצחק לרר]] ומשפחתו.

חז"ל אומרים "על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה (תפילה) ועל גמילות חסדים". בית חב"ד מתמקד בשלושת יסודות אלו: מרכז התורה "יבנה וחכמיה" הינו בית מדרש פתוח ויחודי, שהוקם על ידי בית חב"ד במטרה לאפשר לכל יהודי ללמוד תורה לפי הבנתו וידיעותיו מתוך פאר גשמי ורוחני.

3 מרכזי חב"ד פועלים בעיר וזוכים להצלחה רבה, "מפעלי החסד" של בית חב"ד תומכים בדרכים מגוונות במאות משפחות ברחבי העיר על ידי חלוקת סלי מזון שבועית, חודשית, ולפני החגים.

בנוסף, שליחי חב"ד נמצאים בקשרים טובים עם ראש העיר והוא עוזר רבות לפעילות חב"ד בעיר.

כיום פעילות חב"ד בעיר תחתהנהלתו כוללת רשת של מעון חב"ד, 4 בית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, חנות תשמישי קדושה 'מרכז התורה - יבנה וחכמיה', ועוד.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררות בעיר כ-42 משפחות חב"דיות.

===מוסדות חב"ד בעיר===
*רשת גני חב"ד - בניהול הרב חננאל לרר.
*מרכז חב"ד יבנה מרכז- בהנהלת הרב [[יוסף יצחק לרר]].
*מרכז חב"ד יבנה תדהר- בהנהלת הרב חיים שלום סגל.
*מרכז חב"ד יבנה הירוקה - בהנהלת הרב אפי עידה.
*מרכז חב"ד שכונת נאות שז"ר הרב מנחם נפתלין
*מרכז התורה יבנה וחכמיה - בהנהלת הרב שלום לסקר.
*בית הכנסת ובית המדרש חב"ד יבנה נאות שמיר - בהנהלת הרב ישראל לרר.
*מרכז חסד - בהנהלת הרב חננאל לרר.
*[[מקווה טהרה]] בשיטת בור על בור - שבזי 40 .
*שליח חב"ד לנוער חב"ד הרב שניאור פרנקל.

===בתי חב"ד נוספים בעיר===
*הרב אורי וילהלם - שכונת נווה אילן
*הרב חיים שלום סגל - שכונת תדהר
*הרב מנחם מענדל נפתלין - שכונת נאות שז"ר
*הרב אליעזר חננאל לרר - מנהל פעילות ומנהל המוסדות
*הרב אפרים עידה - שכונת נאות רבין
*הרב ישראל לרר - שכונת נאות שמיר
*הרב חיים שלום סגל - השכונה הירוקה

==ראו גם==
[[מבצע בית מלא ספרים|מבצע בית מלא ספרים (יבנה וחכמיה)]]
== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:יבנה]]

חיפה

2024-07-25T15:37:52Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד|
|שם=חיפה
|תמונה=[[קובץ:שלוחים בחיפה.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]
|כתובית=שלוחי הרבי לחיפה, תשע"ו
|עיר=חיפה
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=נווה גאולה
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[גדליהו אקסלרוד]]
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מוסדות חינוך חב"ד, ישיבת תומכי תמימים, בית ספר שלהבות חב"ד
|שלוחים מרכזיים=הרב [[לייבל שילדקרויט]]
הרב [[דב גינזבורג]]
הרב [[מנחם מענדל וילישאנסקי]]
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=20
|מספר משפחות בקהילה=150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: אישים בחיפה|אישים בחיפה]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: מוסדות וארגונים בחיפה|מוסדות וארגונים בחיפה]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בחיפה|שלוחים בחיפה]]
}}
העיר '''חיפה''' הינה העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל. בעיר מתגוררים כ-300,000, וקהילת [[חב"ד]] מונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות.
כרב קהילת חב"ד בעיר מכהן הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] הרב [[אורי למברג]] והרב [[שלום דובער יהושע ליפש|יהושע ליפש]] משמשים כמורי צדק, הרב [[שאול דוד בורשטיין]] - בית חב"ד לדוברי רוסית המפעיל גם גן ילדים ותלמוד תורה.

==ייסוד הקהילה==
[[קובץ:הרב-גדליה-אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד רב קהילת חב"ד בחיפה]]
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-1934 עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם בית הכנסת התפללו לפי נוסח האריז"ל וכן נערכו התוועדויות ב[[י"ט כסלו]], חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד [[תניא]] וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בפטירתו בז' אדר א' [[תש"ו]] נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לכהן בראש הקהילה. בניו של הרב קופרשטוך דאגו לקיים בבית הכנסת על שם הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות י"ט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי מנגנים חב"דיים ומשפיעים. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ומשפחת הרב [[גרשון חן]].

כבר בשנת [[תשי"ב]] כתב הרבי לרב דוברוסקין: {{ציטוטון|ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם}}.

באותה תקופה היה [[מקוה טהרה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]] יקצה לו הרבי 150 ל"י.

בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם [[בית הכנסת]] אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה}}.

==פעילות חב"ד בעיר==
[[קובץ:בשורת הגאולה בחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט חוצות ענק המבשר את [[בשורת הגאולה]] על הישיבה גדולה]]
תשובת הרבי על הפעילות בחיפה:
{{ציטוטון|ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי"ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק"ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא וב[[ארץ הקודש]] אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו"ז יש לו בעוה"ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו"ל בשם העיר האדומה}}.

את פעילות חב"ד בעיר בשנים הבאות פיתח הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב"ד]] בו התקיימה הפעילות.

לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט|לייבל שילדקרויט]] והתחיל בבנית מוסדות חב"ד.

בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ"ח]] הגיעה משפחתו של הרב [[דב גינזבורג]] לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב"ד במרכז 'הדר'. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב"ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קריית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת 'היכל חנה'.

מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב"ד המרכזי הנמצא בשכונת 'הדר', כאשר במקביל הוא פועל בקריית שפרינצק כרב [[בית הכנסת]] חב"ד "היכל חנה", במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים.

ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.
[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] חיפה והקריות]]
הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים.

מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ"ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט.

במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.

בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה|תומכי תמימים]], בראשות הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.

===נווה גאולה===
בשנת [[תשע"ה]] יצא הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] בעידוד רבני ומשפיעי אנ"ש בקניה ומכירה של בתים לחסידי חב"ד בשכונה ערבית הסמוכה לשכונת 'הדר' בה שוכנת הישיבה, ובכך להקים שכונה חדשה בשם 'נווה גאולה'.

נכון לשנת [[תשפ"א]] גרים כעשרים זוגות בשכונה שבחלקה מאוכלסת עדין במשפחות ערביות. מנתונים של הרשויות עולה כי גם בבתים המאוכלסים בערבים יותר מחצי בבעלות יהודית. כרב הקהילה משמש הרב מנחם מענדל וילשאנסקי ומתקיימות בה מדי שבוע [[התוועדות חסידים|התוועדויות]] ושיעורים.

כמו כן נקנה שטח בו יוקם שישמש את מוסדות החינוך ו[[מקווה טהרה]]. המוסדות הקיימים כוללים מעון וגני חב"ד בנים ובנות בניהולו של ר' גלעד גודס.

===ידידי חב"ד בעיר===
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר ב[[כינוס תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים [[תשל"א]] בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".
כמו כן האדמו"ר מנדבורנא חיפה רבי חיים אלטר דוד לייפער נחשב לידיד קרוב של חב"ד בעיר.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[לייבל שילדקרויט]] - שליח הרבי, ומנכ"ל המוסדות.
*הרב [[דב גינזבורג]] - בית חב"ד המרכזי בשכונת הדר.
*הרב [[אורי למברג]] - ראש [[כולל אברכים]] חב"ד.
*הרב [[שאול בורשטיין]] - מנהל מרכז חב"ד לדוברי רוסית.
;שכונות:
*'''אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]]. בשכונה פועלים חנות תשמישי קדושה ובית כנסת חב"ד.
*'''בת גלים''' - מנהל: הרב ישי קלי.
*'''הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]].
*'''כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
*'''כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב יהודה גינזבורג{{הערה|* '''בית ספר לניסים''' [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1316 עמוד 42.}}.
'''מושבה גרמנית - בית כנסת תיירותי''' מנהל: הרב [[בועז קלי]].
*'''נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס. בשכונה קיים בית חב"ד ובית כנסת חב"ד.
*'''נוה שאנן''' - מנהל: הרב [[אברהם דב רוזנבלט]].
*'''פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל ווילשאנסקי.
*'''קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש. בשכונה קיימת ספריה תורנית ומנין חב"ד.
*'''קרית שפרינצק''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הרב לוי אורנשטיין.
*'''רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב [[יוסי רוזנברג]]. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש. ז. מורגשטרן. בשכונה פועל בית כנסת חב"ד, ופעילות קבועה של שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים.
*'''נמל הנוסעים של מפרץ חיפה''' - מנהל: הרב [[אסף חנוך פרומר]].
*'''קמפוס הנמל''' - מנהל: הרב אליעזר קליין. בשנת [[תשע"ו]] חנך בנין בית חב"ד לצעירים בן 3 קומות.
*'''אוניברסיטת חיפה''' - מנהל: הרב תנחום ריבקין.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79830&tag=חיפה כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בחיפה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56612 השליח קיבל אות הוקרה מראש העיר] - באתר חב"ד אינפו
* [[א. אברהם]], '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html#p=27 מעונות גאולה]''' סקירה על המעונות המופעלים על ידי בית חב"ד בחיפה, בתוך מגזין 'משיחי' של [[שבועון בית משיח]] עמוד 26 {{אינפו}} י"א [[ניסן]] תשע"ד
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/4/532941062633.html כפר חב"ד בחיפה]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] שבט תשע"ו
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/סיפורים%20ממשפיעי%20חיפה.pdf סיפורים ממשפיעי חיפה] תשורת חתונת משפחות - מרנץ וסוחייק
* מנדי שדה, [https://col.org.il/news/138067 כך נוסדה קהילת חב"ד בחיפה: פרק ראשון], באתר [[COL]] {{COL}}
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חיפה]]

חדרה

2024-07-25T15:34:38Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:תהלוכה חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בעיר]]
'''חדרה''' היא עיר במחוז [[חיפה]] ב[[ארץ ישראל]] הנמצאת לחוף הים התיכון. נכון לשנת [[תשפ"ד]] בעיר מתגוררים מעל 100,000 תושבים. [[מפתח העיר]] נמסר ל{{ה|רבי}}.

בעיר קיימת קהילה של [[חסידי חב"ד]], מוסדות [[חינוך]] לבנים ולבנות, ויותר מ-20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]].

== היסטוריה ==
[[קובץ:חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מפתח העיר חדרה שהוגש לרבי כאות כבוד, [[מנחם אב|אב]] [[תשמ"ט]]]]
בשנת [[תרנ"א]] קנתה תנועת "חובבי ציון" את קרקעות העיר [[חדרה]], במטרה ליישב בה יישוב יהודי. בתחילה היו הקרקעות בלתי ניתנות להתיישבות, שכן היו מלאות בביצות והיה צורך לייבשם. רק בחורף [[תרנ"ב]] עלו המתיישבים הראשונים (מהערים קובנה, [[ריגה]], ו[[וילנה]]) והתגוררו בתחילה באכסניית דרכים. בין המתיישבים הראשונים היה הרב [[שניאור צבי הירש שניאורסון (בן נין אדמו"ר הזקן)|שניאור צבי הירש שניאורסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75928 תגלית, חסיד חב"ד ממייסדי העיר חדרה] {{אינפו}}.}}, [[חסיד]] של [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]] ונצר ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הרב שניאור צבי הירש הוא בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)|לוי יצחק]] נכדו של רבי [[ברוך שמואל שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|ברוך שמואל]] נינו של רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].}}. הרב שניאורסון עלה מ[[רוסיה]], ועם הגיעו לעיר קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי הרש"ב]] בו מברך אותו לרגל ההתיישבות במקום.

מתיישב-מייסד נוסף היה ר' שלום וילנסקי - נכדו של ר' [[אריה בורגומיסטר]] - ראש העיר של [[רוגצ'וב]].

התושבים הראשונים סבלו מקשיי התאקלמות, בעקבות הביצות שלא יובשו לחלוטין ומחלת הקדחת. בעקבות זאת עזבו מרבית התושבים את העיר ואחרים נדדו מעט מערבה, למה שנקרא היום [[גבעת אולגה]], וחזרו רק לאחר ייבוש הביצה.

== פעילות חב"דית ==
[[קובץ:בית כנסת חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]] עם הרב [[דוד נחשון]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]]]
בזמן [[הרבי הריי"צ]] התגוררו בעיר ועסקו בפעילות ל[[הפצת המעיינות]] כבאי כוחו הרב [[יוסף חיים אורנשטיין]] והרב [[יצחק ליפשיץ]], ששלח להם מספר פעמים מכתבים בהם הוא מברך את פעילותם ואת [[אנ"ש]] בקהילה, ומבקשם לקרב את בני משפחתו ליהדות.

כיום הפעילות החב"דית בעיר מפותחת מאוד, עם קרוב ל-30 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומוסדות [[חינוך]] וחסד. בית חב"ד המרכזי מנוהל על ידי ה[[שליח|שלוחים]] הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] והרב [[יוחנן בוטמן]], העומדים בראש המוסדות; [[תלמוד תורה]] לבנים, בית ספר לבנות וגני ילדים.

בשנת [[תשע"ג]] עברה ישיבת חב"ד נתניה באופן זמני מ[[נתניה]] לעיר, מה שהגדיל את פעילות תלמידי הישיבה בהיקף ה[[מבצע תפילין]], פתיחת [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] ברחבי העיר.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]] הודפס ספר ה[[תניא]] בעיר, ובאותה שנה הוכנס [[ספר תורה]] חדש ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]].

===מסירת מפתח העיר חדרה===
בתאריך [[י"ב מנחם אב]] [[תשמ"ט]] השליח הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] מסר לרבי את מפתח העיר חדרה בשם ראש העיר דאז מר נחמיה להב. במעמד [[חלוקת הדולרים]] בירך הרבי את העיר חדרה בנוסח זה:
{{ציטוטון|הצלחה רבה ומופלגה, אפשר כבר לומר שאני כבר פתחתי את הדלתות לענייני טוב וקדושה, מסרתם לי את המפתח, במילא נעלתי את הדלתות בעד עניינים לא טובים, ופתחתי את הדלת עבור כל ענייני יהדות וקדושת ארץ ישראל, שיהיה זה באופן שזה יהיה "חדר" - עבור תורה ומצוותיה.

בשורות טובות.
בטח יש שם בעירייה קופת [[צדקה]] - תשימו זאת שם בקופה, ברכה והצלחה!}}

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך החב"די בעיר;

* מעונות.
* גני ילדים.
* [[גן ישראל חדרה]].
* [[תלמוד תורה בני מנחם חדרה]], נפתח בשנת [[תשס"ו]]. מנהל - הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] בלומדים כיום כ-300 תלמידים.
* בית ספר לבנות 'תפארת חיה', נפתח בשנת [[תשס"ו]]. מנהלת - גב' לאה בוטמן.
* תיכון לבנות, נפתח בשנת [[תשפ"א]]. מנהלת - גב' מרים אפשטיין.
* כולל אברכים, בראשות הרב [[יואב אקריש]].
* מרכז החסד.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עברו התלמוד תורה ובית הספר לבנות למבני קבע בשכונת בית אליעזר.
לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ו עברו התלמוד תורה ובית הספר לבנות לבניין מרווח ברח' השלום 2, ליד ישיבת בני עקיבא הסמוכה, מול המרכז הרפואי הלל יפה.
כיום שוכן הת"ת בבניין מרווח במרכז העיר ברח' הרב קוק 4 וביה"ס לבנות בבניין חדש ומרווח בבית אליעזר רח' יגאל 56.

== בתי חב"ד ==
בעיר קיימים למעלה מ-20 בתי חב"ד, ומהם:
* בית חב"ד המרכזי, הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] והרב [[יוחנן בוטמן]].
* מנכ"ל מוסדות חב"ד בעיר - הרב יוסף וקסלשטיין.
* [[גבעת אולגה]] - הרב [[שאול אקסלרוד]].
* מנהל פעילות בית חב"ד - השליח הרב שלמה שוורץ.
* שכונת ניסן וברנדייס - השליח הרב ברוך בקרמן.
* מתחם וילג' מול החוף - השליח הרב לוי לסקר.
* שכונת נווה חיים וייצמן - השליח הרב טוביה כשדן.
* שכונת הפארק - השליח הרב מנחם ליפסקר.
* שכונת רמב"ם ותחנה מרכזית - השליח הרב דוב הלפרין.
* שכונת חדרה הצעירה - השליח הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].
* שכונת האוצר - השליח הרב דובי ברוד.
* שכונת קדמת ים - השליח הרב דניאל אלפנט.
* שכונת עין הים - השליח הרב אהרן קטורזה.
* שכונת בית אליעזר - השליח ורב השכונה הרב [[אליהו אסולין]].
* שכונת אחוזת דניה - הרב אהרון קוביטשעק.
* שכונת ביתר - הרב מרדכי גרוזמן.
* חב"ד לנוער - השליח הרב אליהו לוין.
* חב"ד בבית הרפואה 'הלל יפה' - השליח הרב שניאור זלמן מעטוף.
* חב"ד לדוברי צרפתית - השליח הרב מאיר חיון, מנהל בית חב"ד.
* חב"ד לדוברי צרפתית - השליח הרב מנחם מענדל ואנונו.
* חב"ד לדוברי רוסית - השליח הרב יוסי אדלר.
*שכונת נחליאל - הרב מאיר מחפוץ.
*רחוב תרנ"א ו'''[[כולל תפארת לוי יצחק]]'''- הרב מנחם מענדל הבר.
*שכונת אפרים, וראש כולל תורה שלמה - הרב [[יואב אקריש]].
*שכונת אליכין - הרב בועז צוקרמן.

==לקריאה נוספת==
*'''היי, חב"דניק, ב'גבעת הגאולה' כבר ביקרת?''', שבועון בית משיח גליון 1228 עמוד 36

== קישורים חיצוניים ==
*www.chadera.com אתר בית חב"ד חדרה
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/9/96/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F.pdf תולדות חב"ד בחדרה]''', תשורה בוטמן-פלדמן, סיון תשפ"א

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:חדרה]]
.

הרצליה

2024-07-25T15:29:53Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:הרצליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי חב"ד בעיר ב[[בית חב"ד]] באזור התעשייה]]
'''הרצליה''' היא עיר השוכנת בשרון הדרומי לחוף הים התיכון, בין [[נתניה]] ל[[תל אביב]], על מישור החוף. גובהה כ-40 מטר מעל פני הים. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בעיר 109,634 תושבים. [[שליח]] [[הרבי]], יו"ר המוסדות ורב קהילת חב"ד בעיר היה הרב [[ישראל הלפרין]], כיום מחליף אותו הרב [[תמיר קסטיאל]].

פעילות חב"ד בעיר הובילה להקמת קהילה חבדי"ת המונה מעל למאה משפחות. ילדי אנ"ש בעיר לומדים בבתי ספר [[חב"ד]] ב[[נתניה]], [[פתח תקווה]] ו[[בני ברק]]. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] נוספים מפעילות חב"ד במקום, עברו להתגורר בקהילות חבדיו"ת בכל רחבי הארץ.

== בתי חב"ד בעיר ==

בעיר הרצליה פועלים, שבעה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]], כולל ללימודי 'סמיכה', כולל ערב חסידות, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז הלבשה והנעלה, גני ילדים, מרכז צבאות ה', מעון יום, ספריה תורנית.

רשת פעילות אדירה ל[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר. צוות השלוחים בעיר מונה קרוב ל-15 חסידי חב"ד, המפעילים בתי חב"ד ופעילות אינטנסיבית בשכונות השונות, ומרכז חסד, העוסק בפעילות נרחבת ומגוונת לציבור הרחב, במהלך כל השנה.

*'''הרצליה - הרצליה פיתוח''' מנהל: הרב אריק שופט.
*'''הרצליה - חנות בית חב"ד''' מנהל: הרב יואל פורסט.
*'''הרצליה - שכונת יד התשעה''' מנהל: הרב יעקב נקי.
*'''הרצליה - כפר שמריהו''' מנהל: הרב [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]].
*'''הרצליה - שיכון דרום''' מנהל: הרב מיכאל רויטבלט.
*'''הרצליה - בית חב"ד המרכזי''' מנהלים: השליח הראשי הרב [[תמיר קסטיאל]], הרב לוי יצחק אושקי והרב יוסף יצחק אמיתי.
*'''הרצליה - בית חב"ד שכונת גליל ים''' מנהל: הרב יגאל קרן.

==ישיבת חב"ד בעיר==
בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בהרצליה פיתוח ישיבת חב"ד ומכון [[סמיכה לרבנות]] ל[[תמימים]] שסיימו את מסלול הלימודים הישיבתי. הישיבה שוכנה בווילה מפוארת, ופעלה בראשותו של הרב מנשה אמיתי, תחת הנהלתו של הרב [[ישראל הלפרין]].

הישיבה שימשה גם כ[[בית כנסת]] לאנשי העסקים המקורבים לחב"ד המגיעים להתפלל במקום מידי יום, ובשטח הישיבה נבנה [[מקווה טהרה]] המשמש את תלמידי הישיבה ובאי בית הכנסת. וכיום בעלי העסקים הרבים פוקדים את הבית חב"ד שנמצא בליבה של איזור התעשייה השוקק חיים בהנהלתו של הרב [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] המפעיל בנוסף לשליחותו בכפר שמריהו.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]
* [http://www.chabadherzliya.com/ אתר חב"ד הרצליה]

{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:הרצליה]]

דימונה

2024-07-25T15:25:47Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:דימונה 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר בהשתתפות מאות מילדי העיר]]
העיר '''דימונה''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תש"ל]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בלב המדבר, 35 ק"מ ל[[באר שבע]] ול[[ים המלח]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] היא העיר הגדולה בישראל עם שטח כולל של 220 קמ"ר ותחום שיפוט של 220,520 דונם, ואוכלוסייתה מונה 37,000 תושבים.

בשנת [[תשמ"ו]], הגיע השליח הראשון לעיר הרב [[ישראל גליס]] ופתח שם [[בית חב"ד]] ב[[שליחות]] [[הרבי]].

==היסטוריה==
דימונה הוקמה באלול [[תשט"ו]] כאשר הובאו למקום 23 משפחות של עולים מאפריקה לאחר כמה שנים הובאו עולים חדשים בעיקר ממזרח אירופה, רבים חשבו כי הקמת ישוב בלב ה[[מדבר]] לא תצליח.

שמה של העיר דימונה לקוח מספר [[יהושע]]: {{ציטוטון|(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְ'''דִימוֹנָה''' וְעַדְעָדָה....}}

אחרי זמן רב של שממה בעיר נפתחו מפעלים רבים והגיעו עלייה גדולה מהודו ומ[[ברית המועצות]] לעיר.

חלק גדול מתושבי דימונה הם יהודים המקפידים על מסורת ישראל. בדימונה ישנם כחמישים בתי כנסת, וארבעה מקוואות.

סמוך לדימונה שוכן הכור הגרעיני הנקרא בשמו הרשמי '''הקריה למחקר גרעיני'''.

==פעילות חב"ד בדימונה==
במקום החל לפעול לראשונה הרב [[שלום איפרגן]] שהקים במקום בית חב"ד.

בשנת [[תשמ"ו]] נשלח הרב [[ישראל גליס]] על-ידי הרבי לשליחות בעיר דימונה והחל להפעיל שם בית חב"ד.

.תחת הבית חב"ד ישנם: רשת גני חב"ד הכוללת פעוטון, גנים, מרכז חב"ד, בית תמחוי, חלוקת סלי מזון לנזקקים, שיעורי תורה, מכון בר מצווה, ופעילות שוטפת מסביב לשנה. בניהולו של הרב גליס.

בעיר פועל גם 'מרכז הסת"ם - חב"ד' תחת ניהולו של השליח הרב [[אורי שחר]], מרכז הפועל תחת בית חב"ד להפצת [[סת"ם]] (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) איכותיים ומהודרים, ולבדיקת תפילין ומזוזות ברמה גבוהה. במרכז הסת"ם ניתן גם לקבל שירות בדיקת מזוזות עד הבית ללא תשלום.

כמו כן פועל בעיר בית [[חב"ד לנוער]] בניהולו של השליח הרב ניסים בוארון.

* בשנת [[תשע"ב]] נפתח סניף חדש לבית חב"ד בשכונות הצפוניות של העיר - שכונת תשלו"ז ושכונת נווה חורש, על ידי השליח הרב מענדי גליס.

* בשנת [[תשע"ח]] נפתחו שני סניפים חדשים לבית חב"ד, האחד בשכונה הדרומית של דימונה שכונת ממשית - ע"י הרב ניתאי פש,
והשני בשכונת 'השחר' ההולכת ונבנית במזרח דימונה, על ידי השליח הרב בנימין גליס.

* בשנת [[תשע"ט]] נפתח בית חב"ד חדש בשכונת 'הר נוף' ע"י השליח הרב לוי יצחק גליס.

* בשנת [[תשפ"א]] נפתח סניף חדש לבית חב"ד בשכונה לדוגמא - בניהולו של השליח הרב דביר דגן.

* בשנת [[תשפ"ג]] הגיע לעיר הרב ליעד אאואט לפעול בקניונים ובמרכזים המסחריים.

==קהילת חב"ד בדימונה==
{{פסקה חסרה}}

==קישורים חיצוניים==
[http:// www.dimona.org.il לאתר חב"ד דימונה]

[[קובץ:דימונה 2.jpg|מרכז|ממוזער|550px|העיר דימונה]]

{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

גבעתיים

2024-07-25T15:22:49Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:הרב יוסף יצחק בקרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב יוסף יצחק בקרמן עם ידיד בית חב"ד מר דוד נחמני]]'''גבעתיים''' היא עיר במחוז [[תל אביב]] בישראל. הוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. גבעתיים ממוקמת באזור הדרומי של מישור החוף והיא גובלת ב[[רמת גן]] וב[[תל אביב]]. היא ידועה בצביונה האנטי דתי, מאז הקמתה בחרו בה תושבי העיר במפלגות אנטי דתיות. מקור השם "גבעתיים" בשתי הגבעות שעליהן הייתה בנויה העיר כשהוכרזה: גבעת בורוכוב וגבעת קוזלובסקי. העיר משתרעת למעשה גם על גבעת רמב"ם. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בעיר למעלה מ-60,000 תושבים.

== בית חב"ד ==
את בית חב"ד בעיר מנהל הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. הרב בקרמן הגיע לעיר בשנת [[תנש"א]].

:'''בית חב"ד - סניף [[בורסת היהלומים]]'''. את בית חב"ד ניהל הרב [[חגי הלוי]] ע"ה.

ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ט]], ערך בית חב"ד ערב הצדעה לפעילות חב"ד בעיר בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יונה מצגר]].

בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] העניק ראש העיר מר '''ראובן בן שחר''', אות הוקרה לרב [[יעקב גלויברמן]] מנהל ארגון [[יד ביד]] על עזרתו לעיר במתן ילקוטים.

===פעילי חב"ד בעיר===
*הרב '''יוסי לוי''', המרכז את מבצע "מטבח כשר".

*הרב '''עמי ברעם''' אשר מפעיל מהעיר את ארגון [[התקשרות - חויה יהודית רוחנית]].

*הרב '''[[גלעד בר טוב]]''', מפעיל מחלקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]].

*הרב '''[[שלמה וולפא]]'''.

*הרב '''אלימלך בינשטוק''', מנהל רשת גני חב"ד בעיר.

*הרב '''[[מנדי קרומבי]]''', שליח בשכונת 'בורכוב'.

== פעילות חב"ד בעיר ==
'''בית כנסת חב"ד''' - במקום מתקיים תפילות בכל יום, בימות השנה מתקיימים התפילות בקומה ב' של הבית חב"ד ובימות החגים שוכר בית חב"ד אולם רחב ידים בגבעתיים.

'''כולל ומכון הוראה''' - במקום לומדים במהלך שעות היום כמנים אברכים ומשמשים כחברותא ליהודים בעיר המוענינים ללמוד תורה, ואף מסיעים בפעילות בית חב"ד בעיר. בראש הכולל עומד הרב [[מנחם והבה]] מ[[כפר חב"ד]].

'''שיעורי תורה''' - בית חב"ד מפעיל רשת שיעורים לגברים ונשים בתורה פרשת שבוע וחסידות. השיעורים נערכים במהלך כל ימות השבוע. השיעורים נערכים בבית חב"ד ובבתי הכנסת ברחבי העיר.

'''גני חב"ד''' - בעיר פועל מעון ושני גנים, "גן תרצה", "גן שירית" וצהרון.

'''מכון 'KOSHER'''' - בעקבות פניות מתושבי העיר לסייע בהכשרת המטבח וכלי המטבח, פתח בית חב"ד מחלקה בניהול השליח הרב יוסי לוי אשר עוזר ומייעץ לקראת המעבר למטבח כשר.

'''חלוקת מצרכים לנזקקים''' - במהלך השנה מחלק בית חב"ד מאות סלי [[מזון]] לנזקקים. עיקר הפעילות נעשית סביב חג הפסח.

'''מסיבת ראש חודש''' - מספר שנים עורך בית חב"ד אחת לחודש מסיבה לנשים לכבוד ראש חודש.

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]

{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

גבעת שמואל

2024-07-25T15:20:14Z

מנחם רובין: עדכון

'''גבעת שמואל''' היא עיר ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]] הגובלת עם [[רמת גן]], [[פתח תקווה]], [[בני ברק]] ו[[קריית אונו]]. נקראת על שם העסקן ה[[ציונות דתית|ציוני הדתי]] שמואל פינלס. הוקמה בשנת [[תש"ד]], הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תש"ט]] ועיר ב[[תשס"ח]]. נכון ל[[תשפ"ד]] מתגוררים בעיר קרוב ל-30,000 תושבים.

== בית חב"ד ==
בשנת [[תנש"א]] לאחר שזוג אחר כתבו לרבי ולא קיבלו תשובה, הרב [[שבתאי פישר]], שהיה אז אברך בכולל ב[[קריית מלאכי]] ואשתו ורדה רייזא, [[הכתיבה לרבי|כתבו לרבי]] אודות ההצעה לצאת ל[[שליחות]] בגבעת שמואל. באותו יום התקבלה תשובתו של הרבי "ויהא בהצלחה, אזכיר על [[האוהל|הציון]]".

הזוג הקימו בעיר [[בית חב"ד]] המתנהל על ידי הרב [[שבתאי פישר]]. ובסיועם של הרב צפריר אנוש, שגם משמש בתור מורה ורב בבית הספר מורשת זבולון שבעיר. בעבר פעלו בעיר ר' יוסף יצחק פינקוביץ' והרב [[זיו קצבי]]. ר' משה אלון הינו בודק [[תפילין]] ומזוזות ומתעסק בהפצת ספרי חב"ד.

במשך השנים נוספו עוד שלוחים לפעול בשכונות השונות בעיר, בהם הרב ראובן בטקין, הרב מענדי פישר, הרב יקותיאל פישר והרב מענדי מקוביצקי.

== פעילות חב"ד בעיר ==
[[קובץ:גבעת שמואל 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודים סוערים בבית חב"ד גבעת שמואל לאחר אמירת [[סליחות]]]]
בית חב"ד מקיים פעילות ברחבי העיר במהלך כל חגי השנה. בנוסף עורך בית חב"ד פעילות ושירותים לכל גיל במהלך השנה.

'''בית כנסת חב"ד''' - במקום מתקיים מניין לתפילות בכל יום, שבתות וחגים, שיעורי תורה, ספרייה, והתוועדויות.

'''מקווה טהרה''' - בחודש [[מנחם אב]] [[תשס"ח]] נחנך בעיר מקווה. [[מקווה]] יחודי המשלב ספא ומקווה טהרה הבנוי על פי שיטת חב"ד.

'''מעון חב"ד''' - מעון חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ד]]. במקום קיים חדר גילאי שנה-שנתיים וחדר לילדים בגילאי שלוש-ארבע. בגן עובד צוות המונה 2 גננות ו 4 סייעות.

'''מכון [[בר מצווה]]''' - בבית חב"ד מכין נערים לקראת קבלת עול המצוות. הנערים לומדים מהי התורה ומהן המצוות, מדוע מניחים [[תפילין]] על הראש ועל הזרוע ומהי מורשת אבות.

'''מדרשת 'אור מנחם'''' - בעקבות תשובות הרבי ב"[[אגרות קודש]]" ודרישת הציבור נפתחה מדרשה לציבור הרחב בבית חב"ד הפתוח במשך השבוע.

'''רשת שיעורי תורה''' - במסגרת פעילות בית חב"ד נמסרים שיעורי תורה מגוונים לגברים ונשים בפרשת שבוע, הלכה, חסידות וטהרת המשפחה.

'''התוועדויות''' - מרכיב חשוב בחיים החסידיים הינו ה[[התוועדות]] החסידית אשר מורכבת משבת אחים גם יחד, מסביב לשולחנות ערוכים בכל טוב אשר מאפשר "בראש טוב" לשוחח בדברי תורה וסיפורים חסידיים אשר תורמים למשתתפים גם ידע וגם חיות ואנרגיה חיובית בחייהם. ההתוועדויות מתקיימות בבית חב"ד בכל שבת אחרי [[תפילת שחרית]] ומוסף וכן מועדים שונים. בנוסף ניתן להירשם בבית חב"ד לשירות הודעות SMS על מנת לקבל תזכורת על ה[[התוועדות]] הקרובה.

'''הכשרת מטבחים''' - אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי הוא [[מבצע כשרות]]. המעוניינים להכשיר את המטבח בביתם או לדעת כיצד לנהל מטבח כשר יכולים לפנות אל בית חב"ד.

'''מבצע תפילין, מזוזה ונרות שבת קודש''' - מצוות [[תפילין]] ו[[מזוזה]] הן בעלות סגולה מיוחדת להגנה ושמירה, מכאן החשיבות הרבה להבטיח את תקינותם של פריטים אלה. ההלכה קובעת כי מזוזות יש לבדוק כל שלוש וחצי שנים וגם [[תפילין]] רצוי לבדוק בפרקי זמן אלו. [[הרבי]] ממליץ לבדוק את התפילין והמזוזות גם בכל שנה, בפרט אם אנו רואים שמשהו בקשר ליושבי הבית אינו כשורה. על מנת לאפשר זאת לכל המעוניין, מעמיד בית חב"ד שירות של [[בדיקת תפילין]] ומזוזות. קיימת אפשרות של רכישת [[תפילין]] ומזוזות באמצעות הבית חב"ד.

[[מבצע נש"ק|מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] וחג על ידי נשי ובנות ישראל (מגיל שלוש לפחות) הוא חביב מאד על הרבי והוא רואה בו פעולה המפיצה אור רוחני בעולם ומזרזת את הגאולה. מנהג יפה הוא לתת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות. זמן ההדלקה הוא עת רצון לבקשות על בני הבית או על כל מי שזקוק. פעילות בית חב"ד מחלקות בימי שישי במרכזי הקניות ערכת הדלקת נרות על מנת לאפשר לכל המעוניינת בכך להוסיף אור של קדושה בעולם ולזרז את ביאת המשיח.

== קישורים חיצוניים ==
[http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]

{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

בת ים

2024-07-25T15:18:38Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:אמפי בת ים.jpg|250px]]
|כתובית=עצרת גאולה ומשיח באמפי-תיאטרון של בת ים
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|רב הקהילה=הרב [[חיים ציק]]
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[חיים ציק]]
|מוסדות בקהילה=[[ישיבת הדר התמימים בת ים]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים ציק]], הרב [[יצחק רחימי]], הרב [[בן ציון פרישמן|בנצי פרישמן]], הרב [[שמואל פורטמן הפרצי]]
|מספר שלוחים=10
|מספר בתי חב"ד=7
|מספר משפחות בקהילה= מתחת ל-50
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבת ים|אישים בבת ים]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבת ים|מוסדות וארגונים בבת ים]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''בת ים''' היא עיר במחוז [[תל אביב]]. בת ים הוכרזה כעיר בשנת 1958, ומתגוררים בה נכון לשנת [[תשפ"ד]] כ-130,000 תושבים. בעיר קיימת קהילת [[חב"ד]] מתפתחת המונה נכון לשנת תשע"ד כ-100 משפחות. מאז [[אדר]] [[תשנ"ד]] מכונה העיר בתואר "'''עיר הגאולה'''", בפרסומי [[בית חב"ד]] ובהוצאות [[ספר התניא]] שהודפסו בעיר{{הערה|ראה טורו של [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 329, עמוד 52 {{בית משיח}}}}. לאחר נפילת מסך הברזל בברית המועצות החל גל עליה לארץ מברית המועצות, וכמות גדולה של עולים מרוסיה הגיעו לבת ים. כיום אוכלוסיית העיר בת ים כוללת מעל ל-80% דוברי רוסית .

== חב"ד בעיר ==
=== היסטוריה ===
רבה של בת ים הרב פסח קוקיס כתב אל הרבי בקשת ברכה בחודש שבט תשכ"ח. במענה לכך שיגר לו הרבי מכתב הנושא את התאריך ט"ז שבט ובו מאשר את קבלתו, מבשר לו שיזכירו על ה[[האוהל|ציון]] וכותב: "ופעולותיו בקודש, הפצת תורתנו הקדושה (הנגלה והחסידות) ומצותיה בקהילת קודש דיליה - תעמוד לכבוד תורתו העלות בקודש מתוך בריאות נכונה"{{הערה|מצילום המכתב}}.

בקיץ [[תשל"ד]] פתח הרב [[זמרוני זליג ציק]] בהוראת [[הרבי]] את ה"ספריה" (שלאחר מכן קיבל את השם [[בית חב"ד]]), שבו נמסרו שעורי תורה והופצו עלונים לבדיקת [[מזוזות]]. פעילות זו הייתה מעין פתיחה למוסדות [[חב"ד]] בעיר.

== מוסדות חב"ד ==
בעיר פועלים מספר מוסדות חב"ד, בהם גני ילדים ומעונות יום, מדרשה לנשים, [[מקווה חב"ד]] לגברים ולנשים, [[כולל]] ובעבר [[הדר התמימים בת ים|ישיבה לבעלי תשובה]] ותלמוד תורה חב"ד.

===ישיבת הדר התמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[הדר התמימים בת ים]]}}
בקיץ [[תשל"ט]] הקים [[זמרוני זליג ציק|הרב ציק]] את [[ישיבת הדר התמימים בת ים|ישיבת הדר התמימים]] שנועדה ל[[בעלי תשובה]]. יש לציין שהייתה זו הישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הראשונה בארץ, או אף בעולם. ה[[ישיבה]] זכתה למענות מיוחדות מ[[הרבי]], ואף נחשבה ל[[ישיבת תומכי תמימים]], על פי מענה של הרבי: {{ציטוטון|על פי התוכנית וכו' הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים"}}.

בשנת [[תשמ"ב]] נסגרה הישיבה עקב קשיים כלכליים.

מאז תשמ"ב עברה הישיבה למתכונת [[כולל]] שנוהל על ידי הרב [[אהרן הלפרין]] מ[[כפר חב"ד]] (עד לפטירתו).

=== בתי חב"ד בעיר ===
*בית חב"ד המרכזי - הרב [[חיים ציק]] השליח הראשי, הרב [[יצחק רחימי]].

;שלוחים נוספים:
* הרב [[טוביה דורון]] - שכונת רמת הנשיא
* הרב [[בן ציון פרישמן]]
* [[הרב שמואל פורטמן הפרצי]] - דוברי רוסית ואוקראינית
* הרב יעקב בלום - שכונת פארק הים{{הערה|[https://chabad.info/news/806524/ בת ים: בית חב"ד נפתח בשכונת פארק הים] {{אינפו}}}}
* הרב מנחם מענדל גבאי - שכונת רמת יוסף{{הערה|[https://chabad.info/news/876813/ הולך ומוסיף באור: שני שלוחים חדשים לעיר בת ים] {{אינפו}}}}
* הרב אליעזר פייגין - מרכז העיר{{הערה|[https://chabad.info/news/876813/ הולך ומוסיף באור: שני שלוחים חדשים לעיר בת ים] {{אינפו}}}}
* הרב שניאור רחימי - שכונת עמידר{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24838.htm בת ים בתנופה: בית חב"ד חדש בשכונת עמידר בבת ים ] {{הגאולה}}}}
* הרב מאיר אבוטבול - דרום העיר
* הרב [[אלעד קנטור]]
* הרב [[בן ציון פרישמן]]

;שלוחים לשעבר:
* הרב [[זמרוני זליג ציק]] - השליח הראשי בעיר ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
* הרב [[אריק לוזון]].

=== בתי כנסת חב"ד ===
בעיר פועלים כמה בתי כנסת חב"ד.
*בית כנסת חב"ד-ליובאוויטש המרכזי - הרב [[חיים ציק]].
*בית כנסת חב"ד בצפון העיר - הרב [[טוביה דורון]].
*המקלט - הרב [[טוביה דורון]].

*בית כנסת חב״ד לדוברי רוסית - הרב [[שמואל פורטמן הפרצי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel&ezor=&ssloc3=בת+ים אלפון בית חב"ד בת ים], חב"ד בישראל
*[http://www.hageula.com אתר הגאולה] המופעל על ידי בית חב"ד בת ים
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117543 מכתבו של הרבי לרב העיר בת ים]''', באתר בית המכירות קדם

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בת ים]]

בני ברק

2024-07-25T15:16:06Z

מנחם רובין: עדכון

'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] גרים בה קרוב ל-300,000
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה= 250\300
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

== בתי חב"ד בעיר ==
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].
:שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל:הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
:איזור תעשיה - מנהל הרב ברוך פריזנט.
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].
*'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]].
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], ה[[משפיע]] היה הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב יעקב שטיינברג.
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ [[תשפ"ג]] נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[ בית כנסת ]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]] בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר [[ צעירי אגודת חב"ד ]] בעיר ( חתנו של ר' [[ משה גרינברג ]] ) , המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת ''' נחלת אשר ''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.

==מוסדות חב"ד בעיר==
סיפר הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.

*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].

*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].

*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.

*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט.

*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.

*בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}.

*תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.

*סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]

==לקריאה נוספת==
*[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A5.pdf תשורה בן אמוץ] - סקירה מקיפה על העיר בני ברק.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ברק]]

ביתר עילית

2024-07-25T15:12:54Z

מנחם רובין: עדכון

{{לעריכה}}
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:ביתר כניסה.jpg|250px]]
|כתובית=כיתוב "עיר החסידות" בשלט הכניסה לעיר
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רבני הקהילה=הרב [[אשר לעמיל כהן]], הרב [[שאול רוזנבלט]], הרב [[בנימין לרר]], הרב [[יהושע שארף]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב דוד אופן, הרב שניאור הניג, הרב מ"מ הרשקוביץ, הרב יוסף יצחק מרנץ, הרב מרדכי שיינר.
|מוסדות בקהילה=גני ילדים לבנים ולבנות, שני תלמודי תורה לבנים, שני בתי ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות, ישיבה קטנה תומכי תמימים, כולל ללימוד הלכה וחסידות, כולל תורה אור, כולל לחסידות בשכונת הדס, כולל 'תורה שלמה', היכל מנחם, מוקד נש"ק.
|השליח ומנהל בית חב"ד הרב [[יעקב טורנהיים]]
|מספר בתי חב"ד=1
|מספר משפחות בקהילה=700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בביתר עילית|אישים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית|מוסדות וארגונים בקהילת חב"ד ביתר עילית]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ: ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מרכז בטש]][[קובץ: ביתר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד תורה "תפארת מנחם"]]
'''ביתר עילית''' הינה עיר חרדית הממוקמת כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים. נוסדה כיישוב בשנת [[תשמ"ח]] (1988) והוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה כ-70,000 תושבים, מעל 800 מתוכם משפחות [[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]]. העיר מחולקת לגבעה A, גבעה B וגבעה C שהיא חדשה יותר.

==קהילת חב"ד בביתר==
{{להשלים}}
===כיכר השלוחים===
{{הפניה לערך מורחב|[[מרכז חב"ד ביתר עילית]]}}
[[קובץ:1623926203.7672.jpg|ממוזער|770 בכיכר השלוחים]]
[[קובץ:E9PUJwnWEAgs8og.jpg|ממוזער|המדינות הרשומות על המבנה]]
'''כיכר השלוחים''' היא כיכר בעיר ביתר עילית שבמרכזה עומד דגם מוקטן של [[770]] ועליו רשומות מדינות שבהם פועלים שלוחים.

בהכרזה על הקמת המונומנט אמר ראש העיר רובינשטיין: "כשאני רואה בעולם את מסירות הנפש של שלוחי [[חב"ד]] אני עומד נפעם. זוהי זכות לביתר עילית להעניק כבוד לפעילות הזו".

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד בהשתתפות אורח הכבוד מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], באירוע השתתפו ראש העיר, רבנים, עסקנים ואישי ציבור נוספים, האירוע התקיים בחזית הכיכר היחודית שהוקמה, כשמתנוסס במרכזה - בית ותבנית [[770]] ושמות המדינות בהן פועלים ה[[שלוחים]] בעולם, מונצחות על אבני הבית.

== רבני הקהילה ==
;גבעה A
* הרב [[אשר לעמיל כהן]] - מד"א קהילת חב"ד בעיר רב בית כנסת 'הקמפוס' - רחוב בעל התניא.
* הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד בית הכנסת הספריה החסידית - רחוב בעל התניא.
* הרב [[חיים גרינברג]]- משפיע ורב בית הכנסת אהל מנחם 770 בשכונת הדס
* הרב [[בנימין לרר]] - רב קהילת חב"ד שכונת הדקל וראש כולל מגיד שיעורים להפצת החסידות - רחוב זוועיהיל.
* הרב [[יהושע שארף]] - רב קהילת חב"ד בית כנסת 'היכלו של משיח' וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות - כף החיים.
* הרב [[שלום דב רבינוביץ']] - רב בית כנסת חב"ד, וראש כולל להוראה וחסידות ברחוב נדבורנא ביתר עילית

;גבעה B
* הרב [[עמנואל חביב]] - רב קהילת חב"ד בשכונת הגפן - רחוב מוצפי. וראש [[כולל אברכים|כולל]] "תורה אור".
* הרב [[דוד אופן]] - רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת הגפן - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[שניאור זלמן הניג]] - משפיע בית כנסת חב"ד 'יעקי שול' - רחוב המגיד ממעזריטש.
* הרב [[יוסף מלכין]] - משפיע קהילת חב"ד - רחוב אוהב ישראל.
* הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]- רב קהילת חב"ד ברחוב אבא שאול.

;גבעה C
* הרב [[מרדכי שיינר]] - רב בית הכנסת.

==וועד קהילת חב"ד ביתר==
הוועד הוקם בשנת [[תש"פ]] אחר בחירת הרב [[משה כהנא]] לנציג חב"ד במועצת העיר, הוועד כולל את כל גבאי הקהילות ועומד אתם בקשר ישיר.

בחודש [[שבט]] [[תשפ"א]] הקים הוועד קרן צדקה בשם קרן 'עוזר ותומך' לקהילת חב"ד בעיר ע"י הרב גרשון פקטור.

הוועד דואג רבות לקהילות [[חב"ד]] בעיר. בין השאר מוציא הוועד מידי חודש עלון המסכם את פעילות קהילות חב"ד בעיר.

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ:פריימריז_ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בביתר בפריימריז פנימיים לבחירת נציג חב"ד בעירייה (תשע"ג)]]
ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לעיריית]] ביתר עילית, חסידי חב"ד מצביעים לנציגי חב"ד. היו מערכות בחירות בהן מפלגת חב"ד רצה עצמאית, והיו מערכות בהן נציגי חב"ד נכנסו לתוך מפלגות אחרות.

במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעירייה הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.

לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע"ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.

בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' [[יעקי הרשקופ]] ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' [[יעקב מיוחס]] שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.

לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.

לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' [[משה כהנא]] על הרשקופ.

כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.

באותם הבחירות בעיר הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.

בקיץ [[תשפ"א]] נחנך כיכר השלוחים הממוקם סמוך לקמפוס חב"ד ברחוב בעל התניא שנבנה בהשתדלות נציג חב"ד בעיר ר' משה כהנא והרב חיים גרינברג מנהל היכל מנחם בעיר.

כמזכיר וועדת הבחירות הפנימיות משמש הרב נח ויספיש כממשיך את תפקידו של אביו.

בשנת [[תשפ"ג]] החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' [[מאיר ברלב]] כמתמודד לבחירות בעירייה מטעם חב"ד{{הערה|[[חב"ד אינפו]], פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' מאיר ברלב, והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב [[שניאור אלפנביין]], וכתב כיכר השבת ר' [[ארי טננבוים]] [https://chabad.info/elections/1057935/ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית]{{אינפו}}}}.

==בתי כנסת חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים 14 בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''[[מרכז חב"ד ביתר עילית]] - הקמפוס'''- הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. רב הקהילה הוא המד"א הרב [[אשר לעמיל הכהן]], המשפיע בקהילה הוא הרב [[נבות מיארה]], הגבאי הוא ר' יוסף רבינוביץ.
*'''בית כנסת רחוב זוועהיל''' - רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[בנימין לרר]], ה[[משפיע]] הוא הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]], וה[[גבאי]]ם הם הרב [[שניאור זלמן ויינפלד]] והרב מאיר למברוזו.
*'''בית כנסת אהל מנחם - [[770]]''' - נוסד על ידי הרב [[חיים גרינברג]] המכהן כרב ומשפיע בקהילה. הגבאים הם ר' יעקב רבינוביץ, ר' ברוך ליפשיץ, ר' שלום דובער סגל.
*'''בית כנסת [[770]] - היכל ישעיה''' - נוסד על ידי הרב [[יעקב שנור]]. על שם הרב ישעיה שנור. הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[דוד לייב אופן]], הגבאי הוא נחמן מנדלזון.
*'''בית כנסת הספרייה החסידית'''- בספרייה החסידית מתקיימים תפילות, וכן בספריה ישנם ספרים להשאלה, מקומות נוחים לקריאה ומכירת ספרי חסידות, ובמשך השבוע מתקיים בספרייה כולל חסידות. מנהל הספרייה הוא הרב [[פינחס צרפתי]], והרב של בית הכנסת הוא הרב [[שאול רוזנבלט]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/16zzMwf0AzHSjKy0EykOtxnz62mAy2BsY/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 433] עמוד 4.}}.
*'''בית כנסת מדרש שמואל - כולל להוראה וחסידות''' - רב הקהילה והמשפיע הוא הרב [[שלום דב רבינוביץ']], והגבאי הוא הרב שמעון גרינוולד.
*'''בית כנסת אוהב ישראל''' - על שם הרב [[ישראל יצחק פרישמן]]. רבני ומשפיעי הקהילה הם: הרב [[חיים שניאור זלמן אופן]], הרב יוסף מלכין, הרב אברהם לייכטער. הגבאי הוא ר' שניאור שטיינברג.
*'''בית כנסת יעקי שול''' - נוסד ע"י ר' [[יעקי הרשקופ]] המכהן כגבאי בית הכנסת. רב הקהילה הוא הרב [[שניאור זלמן הניג]].
*'''בית כנסת היכלו של משיח''' - בהיכלו של משיח מתקיימות תפילות, שיעורי הלכה עם רב הקהילה הרב [[יהושע שארף]], ישיבת בין הזמנים בבין הזמנים [[פסח]], וכן רבים מהפרוייקטים החב"דיים בעיר מרוכזים שם. גבאי בית-הכנסת: הרב שמואל שארף, הרב שניאור גמליאל.
*'''בית כנסת רחוב הרב מוצפי''' - רבני הקהילה הם הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[עמנואל חביב]], הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]. הגבאי הוא הרב יוסף יצחק הכהן.
*'''בית כנסת רחוב הרב אבא שאול''' - הרב והמשפיע בקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק מרנץ]]. הגבאים הם ר' מנחם רויטמן, ר' יוסף קרישבסקי.
*'''בית כנסת הנ"ץ - גבעה c''' - על שם הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]. רב ומשפיע הקהילה הרב [[מרדכי שיינר]]. גבאי ר' יצחק שיינר.
*'''בית כנסת קהילת [[מעייני ישראל]]''' - רב הקהילה הרב [[מאיר דייטש]], המשפיע הרב יצחק קאופמן.
*'''בית כנסת לב ממתיהו''' - רב הקהילה והמשפיע הרב [[ישראל דייטש]].

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* 14 בתי כנסת.
* 5 [[מקווה|מקוואות טהרה]] בשיטת [[בור על גבי בור]].
* גני ילדים - גן 'חכמת מנחם' (בנים) בהנהלת הרב אבירם מגור וגן בנות בהנהלת גב' דרורה סירוצקי, גן בנות עטרת חיה מושקא בהנהלת הגב' נחמה שחר
* שני [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבנים - תלמוד תורה 'תפארת מנחם' בהנהלת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] וחיידר 'אוהלי מנחם' בהנהלת הרב [[מנחם מענדל כהן (ביתר)|מנחם מענדל כהן]].
* שני בתי ספר יסודי לבנות - בית הספר 'בית חיה' בהנהלת גברת שרה הגר ובית הספר 'עטרת חיה מושקא' בהנהלת גברת נחמה שחר.
* בית ספר תיכון לבנות 'מעיינות בית רבקה' בהנהלת גב' בלומא רוט.
* מתיבתא ליובאוויטש ביתר עילית בליווי והכוונת הנהלת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ובניהול והכוונת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] והרב [[משה לידר]].
* [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[מרדכי מישולובין]].
* כולל ללימוד הלכה וחסידות - ללימוד מאמרי חסידות ושו"ע יורה דעה ואורח חיים, הכולל בראשותו של הרב [[שלום דב רבינוביץ]].
* כולל לחסידות בבית כנסת היכל פנחס, ראש הכולל הרב [[יהושע שארף]] הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות

* בית חב"ד מנוהל על ידי ר' [[יעקב טורנהיים]] נוסד בשנת [[תשנ"ב]] אחראי לפעילות העונתית בעיר ובסביבותיה,
* בית חב"ד ליישובי מטה יהודה בהנהלת השליח הרב [[יצחק יהודה ציטרון]].
* דוכני [[כתיבה לרבי]] שליט״א מלך ה[[משיח]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] הפעילים ע"י הרב יוסף לרנר (תושב העיר) והרב חלק מידי יום שישי במרכזי הקניות בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/990713/ הדיווח באתר {{אינפו}}.}}.
* ארגון [[שפרה ופועה]] הדואג לכל משפחות אנ"ש בעיר.
* סניף [[נשי ובנות חב"ד]].
* פעילי חב"ד - מוקד נש"ק הפועל על ידי משפחת בלוך לקניית ולקבלת ערכות נש"ק לחלוקה למבצעים בימות השבוע ולפני החגים.

*[[ישיבת קיץ ליובאויטש ביתר עילית|ישיבת קיץ]] עבור ילדים ובחורים מקהילת חב"ד בעיר המנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג וולפא]]

===היכל מנחם מרכז להפצת מעיינות החסידות===
{{הפניה לערך מורחב|מרכז חב"ד ביתר עילית}}
"[[היכל מנחם]]" הינו מרכז ל[[הפצת המעיינות]]. המרכז פתוח בכל ימות השבוע, וממוקם בגבעה A. במקום נמכרים יודאיקה וספרי חב"ד ופועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן מתקיימים בו שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרויקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל [[התוועדויות]] הרבי, שיעורי חסידות, [[ניגוני חב"ד]], קטעי וידאו של [[הרבי]] וחב"ד בעולם. וכן פרוייקט "אור וחום ההתקשרות", עם שמונה מסכים, בהם ניתן לצפות באופן נינוח בהתוועדויות ושיחות מלאים של הרבי, בכל חודש לקט של שיחות שנאמרו באותו זמן.
הארגון מוציא לאור מדי שנה לוח שנה, ספר טלפונים קהילתי,עיתונים חודשיים על חדשות הקהילה ועוד. ומנוהל על ידי הרב [[חיים יהודה גרינברג]].

===אוצר החסידות===
מערכת [[אוצר החסידות]] מקיימת בעיר התוועדויות מעת לעת בתאריכים חסידים, שיעורים בתורת רבותינו נשאינו ושיעורים כללים בחסידות חב"ד עם מגוון רחב של מרצים, משפיעים, ורבנים. המיועדים לכל שכבות הציבור. וכן מפעילה קו טלפוני לשמיעת מאמרים ושיחות מהרבי, שיעורי חסידות, ניגונים והתוועדויות. את המערכת מנהל הרב [[מרדכי בלוך]].

===אור שושנה===
'אור שושנה' היא מחלקה לנשים לזכר ילדה שנרצחה בפיגוע. במקום יש שיעורים, לימוד בחברותות, [[התוועדות|התוועדויות]] ועוד. הקהל המשתתף בתוכניות מגוון גם משאר החוגים ובזמני קורונה בשנת [[תש"פ]] השיעורים התרחבו לשמיעה בשידור חי ב'[[קול החסידות]]'

===כולל תורת השליחות===
ב[[חודש אלול]] [[תשפ"ב]] נפתח [[כולל]] תורת ה[[שליחות]] תחת רשתות הכוללים 'תורה שלמה' שבניהול [[כולל חב"ד]] המקנה לימוד וידע מקדים לזוג קודם יצאתם לשליחות. בראש הכולל עומד הרב [[מנחם מענדל סגל]] שליח ורב הישוב משמר דוד.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadbeitar.com/ חב"ד ביתר] אתר 'היכל מנחם' בעיר (באנגלית)
* [https://chabad.info/news/990713/ לראשונה - דוכני אגרות קודש בביתר עילית ([[תשפ"ד]])] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63278 ביתר ממעוף הציפור]{{תמונה}} {{וידאו}} מאת הצלם ישראל ברדוגו - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42866 ביתר הוכרזה "עיר חסידית"] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60618b90d3514_1617005456.pdf עלון של קהילת חב"ד בעיר גיליון 3 - חודש ניסן]
*[https://col.org.il/news/50395 שיעורים בעיר ביתר בארגון אוצר החסידות]
*[https://col.org.il/news/131723 ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת ‘כיכר השלוחים’ בביתר עילית]
*[https://col.org.il/news/121027 'כינוסי תורה' בכל עשרת בתי הכנסת של חב"ד בביתר עילית]
*[https://chabad.info/news/683273/ ביתר הצדיעה לרבי: מעמד חנוכת 'כיכר השלוחים' בביתר עילית], באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/131699 במעמד מפואר: נחנכה 'כיכר השלוחים' בעיר ביתר עילית], באתר {{COL}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102813 ביתר עילית: "כיכר השלוחים"] באתר {{שטורעם}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביתר עילית]]

בית שמש

2024-07-25T15:10:00Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד|
|שם=בית שמש
|תמונה=[[קובץ:בית שמש תניא.jpg|250px]]
|כתובית=שליח הרבי שליט"א מלך המשיח הרב ויינר והרב [[רפאל צבי הרטמן]] מעניקים לראש העיר מהדורת [[תניא]] שהודפסה בעיר
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=הרב [[אליעזר ויינר]] והרב [[משה ריבקין]]

|רב הקהילה=הרב [[אסף אנגלמן]] הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מיכאל שלמה אבישיד]], הרב [[שרגא נתן דהן]], הרב [[לוי יצחק ביסברג]], הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], הרב [[מנחם מענדל ויינר]]
|משפיע הקהילה= הרב [[רפאל צבי הרטמן]],
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, ישיבות תומכי תמימים, כוללים ומרכזי תורה וחסד
|שלוחים מרכזיים=הרב [[אליעזר ויינר]]
|מספר שלוחים=כ-45
|מספר בתי חב"ד=15
|מספר משפחות בקהילה=320
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבית שמש|אישים בבית שמש]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש|מוסדות וארגונים בבית שמש]]
}}
[[קובץ:תהלוכה בית שמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת [[ל"ג בעומר]] בעיר בהשתתפות אלפי ילדים]]
'''בית שמש''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]], מיקומה הוא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים.

בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ"ז [[כסלו]] [[תשי"א]] נבנתה העיר כמעברה בשם "הר-טוב" ובי"ג [[תמוז]] [[תנש"א]] הוכרזה כעיר, נכון לשנת [[תשפ"ד]] העיר מונה כ-170,000 תושבים ושטחה הוא כ-38,400 דונם.

בעיר פועלת קהילת חב"ד גדולה המונה כ-300 משפחות, עם מוסדות חינוך, רבני קהילות, ובתי כנסת רבים.

==אוכלוסייה==
העיר מוגדרת כעיר מעורבת וכ-45% מיושבי העיר הם חרדים, כ-40% לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה בנוסף לכ-15% דתיים לאומיים. בשנת תשע"ד אף לקראת נתלו תקוות המחנה החילוני־מסורתי במועמד הציוני אלי כהן. במהלך תקופת כהונתו של ר' משה אבוטבול האשימו אותו בהזנחת האזוריים הצפוניים של העיר ובבחירות תשע"ד אף התקיימו בחירות חוזרות ונשקלה אפשרות לחלוקתה של בית שמש בין השכונות הצפוניות - בהם רוב התושבים הם אינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. עם זאת, נבחר שוב על חודו של קול בסיועה של קהילת חב"ד המקומית. בבחירות תשע"ט שוב התמודד, אך הפסיד למתמודדת הדתייה-לאומית גב' עליזה בלוך שמצויה בקשרים טובים עם קהילת חב"ד המקומית.

==במקרא ובחסידות==
העיר בית שמש מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים, והיא נפלה ב[[חלוקת הארץ]] בחלקו של מטה יהודה, בגבול הצפוני של הנחלה שלו{{הערה|יהושע טו,י.}}, וניתנה ללווים{{הערה|יהושע כא, טז.}}.

למעשה, בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע היו מספר ערים בארץ שנקראו בשם דומה או זהה, על שם ההיכלות לשמש שהכנענים הקימו בהן.

העיר היוותה גבול בין ישראל לפלישתים, ובנביא מוזכר שכאשר הפלישתים החזירו את [[ארון הברית]] שלקחו בשבי, הניחו אותו בעקרון על עגלה, ובעלי החיים משכו את העגלה מעצמם אל בית שמש{{הערה|שמואל א ו, יב-יד.}}.

העיר מוזכרת בתנ"ך בעוד מספר הקשרים, בשל מיקומה האסטרטגי{{הערה|מלכים א ד, ט. מלכים ב יד, יא-יג. דברי הימים ב כח, יח.}}.

בחסידות מוסבר ששם העיר 'בית שמש' מורה על גילוי האור האלוקי הבלי גבול, והמשמעות בעבודת השם של תושבי בית שמש, היא עבודת השם מתוך ביטול, החל מ[[ביטול היש]] לפי הכוחות שלהם, ועד שמגיעים בסיוע מלמעלה לדרגה העליונה יותר של [[ביטול במציאות]].

וזה מה שמתואר בנביא על העליה של ארון הברית מהפלישתים, מקום המורה על החושך של הגלות, לביטול הנעלה שממשיך את האור האלוקי הגבוה ביותר{{הערה|אור התורה - סידור, עמוד יא.}}.

=== ראשי העיר אצל הרבי שליט"א מלך המשיח===
בעת ביקורו של ראש העיר אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, ביום ראשון [[ה' מנחם אב]] [[תשמ"ט]] בעת [[חלוקת הדולרים]], לאחר שהוצג על ידי המזכיר הרב גרונר, הרבי חייך אליו והושיט לו את יד קודשו, ראש העיר נישק אותה, ולאחר מכן אמר לו הרבי שליט"א מלך המשיח: {{ציטוטון|'''בית שמש הוא הבית של השמש, שמשם השמש מאירה לכל העולם כולו, שזה הולך על שמש ומגן ה' אלוקים, ובעת ביאת משיח תתגלה השמש בתוקפה'''}}{{הערה|משולב מהתיעוד ביומן בית חיינו, ויומן פרטי מאת מערכת 'רבי דרייו' בתשורה מחתונת משפחת ברון.}}, והרבי שליט"א מלך המשיח העניק דולר אחד עבורו ודולר אחד עבור כל העיר.

==בתי חב"ד בעיר==
בשנת [[תשמ"ח]] התיישב במקום [[שליח]] [[הרבי]], הרב [[אליעזר ויינר]], שהיה ל[[חסיד]] [[חב"ד]] הראשון בעיר. בשנת [[תשמ"ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] והצטרף לפעילי בית חב"ד.

כיום יש בעיר כ-15 בתי חב"ד:
*'''בית חב"ד באזור תעשיה''' - הרב [[משה ריבקין]]
*'''בית חב"ד רמת בית שמש א'''' - הרב אהרן שמידט, הרב [[חיים פארו]]
*'''בית חב"ד בית שמש הותיקה''' - הרב [[מנחם מענדל ויינר]]
*'''בית חב"ד שכונת בר אילן''' - הרב דובער דהן
*'''בית חב"ד שער העיר''' - הרב מנחם ריבקין
*'''בית חב"ד יפה נוף''' - הרב שלום דובער מישולובין
*'''בית חב"ד שכונת המשקפיים''' - הרב עמוס הלוי אזיזוף
*'''בית חב"ד לב העיר''' - הרב [[מנחם מענדל ליפש (בית שמש)|מנחם מענדל ליפש]], הרב זוהר גינדי
* ''' בית חב"ד רמת בית שמש ג'1''' - הרב אלון סרוסי, הרב אלימלך קובלקין והרב ישראל בייזר{{הערה|בעבר פעל בשכונה ר' [[בנימין מנדלסון]] באופן רישמי ובמינוי השליח, אך לאחר חילוקי דעות והפרת החוזה מצידו של מנדלסון, המינוי שלו בוטל אך הוא ממשיך להתייחס לעצמו בפרסומים השונים מטעמו בתואר 'שליח' ולפעילות מסביב למעגל השנה (תהלוכות ל"ג בעומר, התוועדויות, כינוסי ילדים בחגים, הדלקה מרכזית בחנוכה, ועוד) כפעילות של 'בית חב"ד', דבר שזוכה להעלמת עין מצד הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, אף שנוגד את הכללים של הארגון עצמו שהשליחות בכל עיר מחוייבת להיות מסונפת לשליח הראשי בעיר (ככל הנראה בשל העובדה שרב הקהילה שבהנהלתו הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], הוא בנו של מזכיר בית דין רבני חב"ד, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]).}}
*'''פעילי קהילת חב"ד רמת בית שמש ג'2''' - הרב [[שרון שלום איבגי]], הרב חננאל קוט, הרב דוד גולדשטיין
*'''בית חב"ד חפציבה''' - הרב [[יעקב יהודה שוורץ]]
*'''בית חב"ד רמה ד'1''' - הרב מנחם מענדל ידגר
*'''בית חב"ד רמה ד'2''' - הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] והרב [[יעקב אלימלך טאלער]]
*'''בית חב"ד רמה ד'3 ''' - הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב מנחם אליטוב
*'''בית חב"ד רמה ד'4''' - הרב יעקב דוברבסקי
*'''בית חב"ד רמה ה' - נווה שמיר''' - הרב יוסף יצחק גינדי
*'''שכונת רמת נריה''' - הרב מנחם מענדל מקלר

==קהילת חב"ד בעיר==
עד לשנת [[תשנ"ט]] פעלה בעיר קהילת חב"ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ"ח הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב"ד הגיעו להתגורר בה, ותוך זמן קצר הוקמו בעיר מוסדות חינוך חב"ד לגילאי הגן והיסודי.

עם בנייתם של רמות נוספות וביסוסה של קהילת חב"ד בעיר, לצד הקמתה מחדש של הישיבה קטנה בשנת [[תשע"ח]] ופתיחתה של ישיבה גדולה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]], הביאה לתנופת התפתחות נוספת בקהילה ומוסדותיה.

נכון לשנת תשע"ט מתגוררות בכלל העיר למעלה משלוש מאות משפחות חב"ד.

רבני בתי כנסת חב"ד השונים:
* הרב '''[[מיכאל שלמה אבישיד]]''' - רב קהילת "אור מליובאוויטש" רמת בית שמש א'.
* הרב '''[[שרגא נתן דהן]]''' - רב קהילת בית הכנסת המרכזי רמת בית שמש א' 'אור צבי ומנוחה'.
* הרב '''[[אליעזר ויינר]]''' - רב [[בית הכנסת]] "בית מנחם" גבעת שרת.
* הרב '''[[מנחם מענדל ויינר]]''' - רב קהילות חב"ד העיר הותיקה.
* הרב ''' [[משה קורנוויץ]] ''' רב קהילת חב"ד רמה ד'.
* הרב '''[[חיים פארו]]''' - רב קהילת חב"ד דולב.
* הרב '''[[אסף שמשון אנגלמן]]''' - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש ב'.
* הרב '''[[רפאל צבי הרטמן]]''' - משמש גם כמשפיע [[בית הכנסת]] 'אור צבי ומנוחה' בית הכנסת המרכזי ברמת בית שמש א'
* הרב '''[[יעקב יהודה שוורץ]]''' רמת חפציבה וגבעת [[ירושלים]] - יו"ר ארגון "'''לומדים חסידות'''" שבראשות הרב [[מענדל ווכטר]]
*הרב '''[[לוי יצחק ביסברג]]''' - רב קהילת חב"ד לצעירים, רמה ג'.
* הרב '''[[חיים אליהו גלוכובסקי]]''' - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש ג1'.
*הרב '''שמעון סטבון'''- רב קהילת חב"ד 'אהבת שמואל' ג'2.

==נציגי חב"ד בעירייה==
[[קובץ:גופין גרינברג ויינר שלומי אמונים.jpeg|ממוזער|שמאל|המשפיע הרב [[זלמן גופין]], מנהל בית חב"ד בית שמש הרב [[אליעזר ויינר]] עם מועמד דגל התורה, הרב שמואל גרינברג וחברי שלומי אמונים]]
{{להשלים}}

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]] בניהול הרב [[אליעזר ויינר]], והרב משה ריבקין.
* רשת גנים בניהול הרב ישראל בייזר.
* [[תלמוד תורה]] תפארת שמואל לבנים בניהול הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].
* [[בית ספר]] יסודי לבנות בניהול גברת חנה אריה.
* כולל ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], בניהול הרב שמעון וולס.
* כולל ובית כנסת לתושבים מכלל החוגים והמגזרים, בניהול הרב [[רפאל צבי הרטמן]].
* מרכז "אור צבי ומנוחה" - [[בית הכנסת]] ובית מדרש.
* ישיבה קטנה - [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]{{הערה|קדמה לכך [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|ישיבה קטנה]] שהוקמה על ידי הרב סגל והרב [[זאב רייניץ]], ופעלה מספר שנים עד לסגירתה, ובשנת הלימודים תשע"ח נפתחה מחדש באותו מקום על ידי הנהלה חדשה.}}- בראשות ראש הישיבה הרב [[משה לידר]].
*ישיבה גדולה - [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]] - בראשות ראש הישיבה הרב [[נחמן לרנר]].
* מרכז בית מנחם - בית כנסת ופעילויות שונות ב[[הפצת המעיינות]] בניהולו של הרב יעקב יהודה שוורץ.
* [[תומכי תמימים תפארת ישראל]] - ישיבה לדוברי אנגלית, רמה ג'1.
*[[סמינר בנות ליובאוויטש בית שמש|סמינר בנות ליובאוויטש]] לבנות שסיימו תיכון.
*[[תיכון בנות ליובאוויטש]]
*[[תיכון דרך חיה בית שמש|תיכון דרך חיה]]

===מוסדות חב"ד שפעלו בעיר===
*סמינר 'בנות חיה מושקא' לדוברות צרפתית בניהול הרב [[אלישע שפירא]]{{הערה|בחלק מהשנים פעל בעיר, ובחלק מהשנים פועל בירושלים.}}.
*[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)]], ישיבה קטנה שפעלה בעבר בעיר בראשות הרב [[יצחק מאיר סגל]] ובניהולו של הרב [[יוסף זאב רייניץ]].

== ועד הקהילה ==
בעבר פעל בעיר ועד קהילה שתפקידו היה ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ"ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.

חברי הועד: הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[אליעזר ויינר]], הרב יניב כהן, הרב [[זאב רייניץ]], הרב [[ישראל בייזר]], והרב [[שרגא נתן דהן]].

===בטאון המאור===
החל מחודש אדר תשפ"ב, קהילת חב"ד החלה להוציא לאור בטאון פנימי לתושבי אנ"ש בעיר במטרה לחזק את האחדות בין הקהילות השונות הפזורות ברחבי העיר.

שם הגליון נקבע כ'המאור' על פי דברי הרבי לראש העיר בית שמש על משמעות השם של העיר, שהיא הבית של המאור ממנו מתפשטת האורה לעולם כולו.

==לקריאה נוספת==
*מנחם כהן, '''סיירת אהבת ישראל''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1540, ב' שבט תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=בית%20שמש כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בעיר (עד שנת תשע"ה)]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=42450 הזריחה של בית שמש]''' {{שטורעם|}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
* [http://chabadi.022.co.il/ חב"די בבית שמש], אתר חדשות קהילתי

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית שמש]]

בית שאן

2024-07-25T15:07:47Z

מנחם רובין: עדכון

{{קובץ|כיכר הרבי בש|כיכר "הרבי מליובאוויטש מה"מ" בכניסה לעיר}}
[[קובץ:הרב יעקב שמולאביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב יעקב שמולביץ]]'''בית שאן''' היא עיר במחוז הצפון ב[[ארץ ישראל]], בבקעת בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90 כ-25 קילומטר מדרום לים כנרת.

==היסטוריה==
בתנ"ך מוזכרת העיר כבר בכניסת בני ישראל לארץ. כפי המסופר בספר יהושע, היא הייתה בנחלת שבט מנשה, אשר לא יכול לכובשה, בגלל רכב ה[[ברזל]] אשר לכנעני יושב העיר. בתקופת [[שאול המלך]] מסופר כי לאחר שצבא ישראל נוצח בגלבוע בידי הפלשתים, שמו את גוויתו וגוויות בניו על חומת העיר בית שאן: "וְאֶת-גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן" שמואל א' ל"א, י'). ההתיישבות במקום לא פסקה מאז ועד ימינו.

המועצה המקומית בית שאן נוסדה בשנת [[תש"ט]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשנ"ט]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה העיר קרוב ל20,000 תושבים.

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת [[תשע"ד]] נבחר לראשות העיר מר רפי בן שטרית נגד כל הסיכויים. קודם הבחירות הגיע לרב שמולביץ וקיבל ברכה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] להצלחה בבחירות.

== בית חב"ד ==
מייסד ומנהל בית חב"ד היה הרב [[יעקב שמולביץ]]. בית חב"ד מחזיק בית כנסת פעיל ומקיים פעילות עונתית:

ב[[שמחת בית השואבה]] משתתפים אלף איש מאנשי היישוב. בחג [[חנוכה]] נערכות כ-‏40 הדלקות חנוכיה מרכזיות נערכות על ידי בית חב"ד, זאת מלבד 180 הדלקות נוספות, בביקורי בית, חנויות וקיבוצי האיזור. להלן חלק מהמקומות המרכזיים בהם פועל בית חב"ד: טרמינל מעבר גבול ירדן, בתי ספר דתיים ושאינם, גני ילדים, מרכז בריאות כללי, קהל הרקדה (נשים) במתנ"ס, מסעדות ועוד. ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מארגן בית חב"ד לילד שזוכה בהגרלה, טיסה בכדור פורח.

בשנת [[תשע"ד]] נפטר השליח הרב [[יעקב שמולביץ]] ממחלה ממארת, ואת מקומו ירש בנו הרב [[שלום בער שמולביץ]] שכיהן עד אז כראש ישיבת חב"ד בנווה צדק שבתל אביב. באותה שנה, נחנך [[מקווה חב"ד]] בעיר, לעילוי נשמת הרב [[יעקב שמולביץ]], שהמקווה נבנה ביוזמתו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80224 בית שאן: נחנך המקווה שהקים הרב שמולביץ] {{אינפו}}}}.

===בתי חב"ד באיזור===
*בית חב"ד עמק בית שאן - מנהל: הרב רועי תור תחת הרב שמולביץ.
*"פסטיבל אור" מידי שנה נערך ליד בית שאן, משתתפים בו אלפי אנשים, ופעילי חב"ד לפסטיבלים הרב מיכאל קדלבורג והשליח הרב שי עזרן פועלים שם.
*'''תל יוסף''' קיבוץ בעמק יזרעאל הוקם בשנת [[תרפ"א]]. הקיבוץ נקרא על שם יוסף טרומפלדור. כיום מתגוררים בקיבוץ 400 תושבים. ב[[חג השבועות]] [[תשס"ט]] הגיעו לקיבוץ לראשונה ר' שניאור זלמן ור' יוסף יצחק קופצ'יק עם בני משפחותיהם, ודאגו לתפעולו של [[בית הכנסת]] במשך החג לתפילות ולקריאת עשרת הדברות לילדי הקיבוץ.

כפר יחזקאל - מנהל: הרב מנחם מענדל שמולביץ

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3652 בית שאן: ראש העיר והשליח מספרים על המופת מהרבי] {{וידאו}}{{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

באר שבע

2024-07-25T15:05:26Z

מנחם רובין: עדכון, תקלדה

{{קהילת חב"ד||שם=באר שבע|תמונה=[[קובץ:בית חבד המרכזי באר שבע.jpg|250px]]|כתובית=בית חב"ד המרכזי בבאר שבע|מדינה=[[ארץ ישראל]]|מייסדי הקהילה=הרב [[זלמן גורליק]], הרב [[ירמיהו קאליפא]], הרב [[קלמן דרוק]], הרב [[אברהם מנחם כהן|אברהם כהן]], הרב דוד ולס, הרב [[תנחום בורושנסקי]], הרב [[משה דיקשטיין]]|רב הקהילה= הרב [[מאיר סויסא]], הרב דוד ולס הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]],.
|משפיע הקהילה= הרב תנחום בורושנסקי, הרב [[זלמן גורליק]] הרב [[קלמן דרוק]], הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[ירמיהו קאליפא]], הרב [[זלמן גורליק]], הרב [[משה דיקשטיין]], הרב מאיר קריצ'בסקי
|מוסדות בקהילה=מעונות, גנים, [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]], [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]], [[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה]], כולל אברכים, בית ספר, תיכון
|מספר בתי חב"ד=כ-30
|מספר משפחות בקהילה= כ-250
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבאר שבע|אישים בבאר שבע]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבאר שבע|מוסדות וארגונים בבאר שבע]]
}}
העיר '''באר שבע''', הינה שביעית באוכלוסייתה, נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה קרוב ל220,000 תושבים. העיר הינה שניה בשטחה, אחרי ירושלים. בעיר לומדים כ-25,000 סטודנטים מדי שנה. העיר ממוקמת במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה המרכזית והגדולה ביותר באזור. העיר קיימת כבר מזמן אברהם אבינו והאבות. בספר בראשית מספרת התורה אודות נטיעת אברהם 'אשל' בבאר שבע. העיר מוזכרת פעמים נוספות בתורה, אודות שבועת אבימלך ואברהם, וכן אודות הבאר אשר חפר [[יצחק אבינו|יצחק]].

באחת משיחותיו הק'{{דרוש מקור}} הזכיר הרבי '''"בית חב"ד הראשון בעולם היה באוהל של אברהם אבינו בבאר שבע"''' וגם ציין ש'''"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד" או "בתי חב"ד"'''.

==בתי חב"ד ובתי כנסת חב"ד בעיר==
===התייסדות===

בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, הרב [[אברהם מנחם כהן|אברהם כהן]]. באותה שנה הגיע לעיר הרב [[קלמן דרוק]] שהקים את רשת גני חב"ד בבאר שבע. בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]]{{הערה|כשהגיע לעיר קיבל מכתב מהרבי לפעול בראשון לציון, אך בפועל הרבי אישר לו להישאר בבאר שבע עקב בקשת תלמידי ישיבת בני עקיבא בעיר}}.

בשנת [[תש"מ]] הגיע הרב [[משה דיקשטיין]] לעיר, ועסק ב[[מבצע כשרות|הכשרת מטבחים]], בשנת [[תשנ"א]] פתח יחד עם הרב תנחום בורושנסקי במרכז העיר - את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש.

ביום ראשון [[י"ז סיוון]] [[תש"נ]], עברו לפני [[הרבי]] השליח הרב [[קלמן דרוק]] יחד עם הרב [[ירמיהו קאליפא]], הרב דרוק הציג את הרב קאליפא, הרבי הטיל על הרב קאליפא את המשימה לפעול ב[[באר שבע]], וכפי שאמר{{הערה|תמליל מתסריט הווידאו}}: "באר שבע היא עיר האבות, בכל יום בתפילה יהודי מזכיר וישב אברהם בבאר שבע, אזי, זה העיר שלך ועל אחריותך להוסיף בה עוד יותר בה בכל העניינים של אברהם אבינו של יצחק בנו ושל יעקב בנו. בשורות טובות, הצלחה רבה".

בתחילת שנת [[תנש"א]] כתב הרב [[שניאור זלמן גורליק|זלמן גורליק]] לרבי את הצעתו של הרב תנחום בורושנסקי שהרב גורליק יבוא לבאר שבע ויפתח בית חב"ד שירכז את כל פעילות השליחות בעיר. על כך ענה הרבי ביום י"ט כסלו תנש"א: "ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון".

בחודש [[שבט]] [[תשנ"א]] יצא הרב גורליק לשליחות בעיר, ופתח בית חב"ד באחד המקלטים שבשכונה א'. ב[[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] - הכינוס הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים "עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם".

בשנת [[תשנ"ג]] ייסד הרב אברהם כהן בעיר את ה'בית משיח' הראשון בעולם, בהסכמת [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1P6c3UlKaFxLByAaFdo3AF-8Ivg7GFzpq/view ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ג - חורף תשנ"ד] ע' 38 (אות לג).}}.

ב[[חג הפסח]] [[תשע"א]] חנך בית חב"ד המרכזי שבשכונה א' את המבנה המפואר שבנייתו ארכה במשך כעשר שנים{{הערה|[https://col.org.il/news/62653 הערב בבאר שבע: חנוכת בית חב"ד והכנסת ספר תורה] {{COL}}}} {{הערה|[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4619 חנוכת בית חב"ד באר שבע] (חב"ד בישראל)}}.

בשנת [[תשע"ו]] פעלו בעיר כעשרה שלוחים.

נכון ל[[תשפ"ד]] ישנן כ-250 משפחות בקהילת חב"ד. מתוכן, ישנן כ-40 משפחות שלוחים.

===בתי חב"ד בשכונות העיר===

'''שכונה א''''
* '''בית חב"ד המרכזי "אוהל משה"''' - בניין מפואר בעל ארבע קומות ובו: [[בית כנסת]] פעיל עם מעל ל-15 מנייני תפילה מדי יום וכ-5 מדי שבת וחג, [[מקווה]] גברים, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים נוער ומבוגרים, עם למעלה מ-12,000 ספרים - בהנהלת הגברת מירה דרוק, קורס הכנה ל[[בר מצווה]]{{הערה|במשך השנים הודרכו למעלה מ-2,200 נערים כ"י.}} בניהול הרב משה חיים טויסטר, מרכז חלוקת [[מזון]] על בסיס חודשי בניהול ר' מאיר קריאף, שיעור ברמב"ם מידי יום בין מנחה למעריב מפי הרב אליהו כהן, מסיבות שבת לילדים מאת ר' חיים מזרחי, כולל 'תפארת לוי יצחק' לזקנים, חברותות בליקוטי שיחות מדי 'ליל שישי', מדרשיה לנשים, אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חב"ד לתושבי העיר, מרכז שירות וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה - בהנהלת הרב [[שניאור זלמן גורליק]] רחוב הרבי מליובאוויטש.
* ''''מרכז מצוות מהדרין'''' - חנות לתשמישי קדושה ולספרי קודש, בדיקת תפילין ומזוזות - בהנהלת הרב [[תנחום בורושנסקי]] והרב [[משה דיקשטיין]]. רחוב יצחק בן צבי 10.
*רב השכונה - הרב [[מאיר סויסא]].

'''שכונה ב''''
* שליח בשכונה - הרב לוי דונין.
* רב השכונה - הרב דוד וולס.

'''שכונה ג''''
* '''בית כנסת חב"ד "אהבת השלום"''' - מניינים בשבתות ובחגים, התוועדויות בשבתות מברכים וביומי דפגרא - בהנהלת הרב [[חנוך מידובניק]]. רחוב גוש עציון.
* '''בית כנסת חב"ד "היכל מנחם"''' - מניינים בשבתות ובחגים, התוועדות לאחר תפילת יום שבת. ליל הסדר לתושבי השכונה - בהנהלת הרב שלמה דבניק. רחוב דרך השלום 54.

'''שכונה ד''''
* '''בית כנסת חב"ד "קדושי אושוויץ"''' - מניינים בשבתות וחגים - בהנהלת השליח הרב [[משה דיקשטיין]]{{הערה|[https://chabad.info/news/744059/ ספר תורה הוכנס לבית הכנסת 'זכרון קדושי אושוויץ']}}.

'''שכונת דרום'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם וילהלם.

'''שכונה ה''''
* שלוחים בשכונה - הרב יוסף אליהו דייטש, הרב מאיר שמחה קריצ'בסקי והרב מרדכי קוט.

'''שכונת הפארק'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם מענדל סויסא.

'''העיר העתיקה'''
* '''בית חב"ד העיר העתיקה''' - מניינים בימות החול, התוועדויות ביומי דפגרא, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב יגאל לוטקין והרב [[אליהו סינגאווי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/881136/ באר שבע סניף חדש של בית חב"ד נחנך בעיר העתיקה] {{אינפו}}}}.

'''שכונה ו''''
* '''בית חב"ד "באר הגאולה"''' - מניינים בשבתות וחגים, שיעורים בחסידות, פעילות סביב מעגל השנה. לקראת פסח מתקיימת חלוקת מצות ל-770 משפחות{{הערה|[https://chabad.info/news/262257/ עלון חדש ותנופת פעילות בבאר הגאולה]{{אינפו}}}} - בהנהלת הרב יוסי הנדל. רחוב גויטיין 9.

'''שכונה ט''''
* '''בית חב"ד שכונה ט'''' - מניינים בשבתות וחגים, שיעורים בחסידות - בהנהלת הרב [[חיים אליעזר הבר (באר שבע)|חיים הבר]] והרב לוי סגל. רחוב שער הגיא 1.
* '''בית כנסת חב"ד "בית מנחם"''' מניינים בשבתות ובחגים, התוועדויות בשבתות וביומי דפגרא. במקום מתקיים 'סניף צבאות ה' לילדי העיר - בהנהלת הרב [[ירמיהו קאליפא]] ובראשות הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]. רחוב שדרות ירושלים 2.

'''שכונה י"א'''
[[קובץ:באר שבע בית משיח י"א.jpg|ממוזער|פנים בית משיח]]
* '''בית חב"ד "בית משיח"''' - מניינים מדי יום ובשבתות וחגים, מקווה לגברים, חנות לתשמישי קדושה, פעילות סביב מעגל השנה.- מייסד הקהילה: הרב [[אברהם מנחם כהן]] - בהנהלת הרב מאיר שמחה הלוי קריצ'בסקי. רחוב רחבת השל"ה 16.

'''שכונת כלניות'''
* '''בית חב"ד כלניות''' - פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב עדי אהרונוב. רחוב קלוס פישמן 53.

'''שכונת מצדה'''
* שליח בשכונה - הרב מאיר קלמן.

'''שכונת נאות לון'''
* '''בית כנסת חב"ד נאות לון''' - תפילות בשבתות ובחגים, חגיגת שמחת בית השואבה באירוע ענק, הדלקות מרכזיות בחנוכה{{הערה|[https://chabad.info/news/744990/ רב העיר וראש העיר 'הדליקו' את נאות לון]}} - בהנהלת הרב משה אריאל הכהן רוט. רחוב הגאונים 14.

'''שכונת נווה זאב'''
* '''בית חב"ד "[[בית חב"ד מרכז ההתגלות|מרכז ההתגלות]]"''' - מניינים בימות החול ובשבתות וחגים, שיעורים בחסידות, התוועדויות ביומי דפגרא, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב יגאל לוטקין והרב [[אליהו סינגאווי]]. רחוב ז'בוטנסקי 11.
* '''בית חב"ד נווה זאב - פלח 5''' - מניינים בימי חול, שבתות וחגים, כולל אברכים, התוועדויות ביומי דפגרא - בהנהלת הרב ניצן חלק והרב מנחם מענדל כהן אלורו. רחוב יוסף בורג 34.
* '''בית חב"ד נווה זאב''' - חנות לתשמישי קדושה - בהנהלת הרב [[ניצן חלק]] ור' אופיר גוזלן. רחוב אליעזר שמואלי 1.
* '''מקווה גברים'''. רחוב גרוסמן 22.

'''שכונת נווה נוי'''
* שלוחים בשכונה - הרב שמואל נחימובסקי, הרב מנחם וילהלם והרב בניהו מזרחי.

'''שכונת נחל בקע'''
* '''בית חב"ד נחל בקע''' - מניינים בשבתות וחגים, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב מנחם מענדל יצחקי, רחוב משה חובב 34.

'''שכונת נחל עשן'''
* שליח בשכונה - הרב שאר ישוב אלחרר.

'''שכונת סיגליות'''
* שליח בשכונה - הרב [[ישראל משה חיים טויסטר]].

'''שכונת קרית גנים'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם מענדל מקוביצקי.

'''שכונת רמב"ם'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם מענדל אופן{{הערה|[https://chabad.info/news/739217/ חג הגאולה בשכונת רמב"ם]}}.

'''שכונת רמות'''
* '''בית חב"ד רמות מרכזי''' - מניינים בשבתות וחגים, הכנה לבר מצווה, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב יוסי סלאווין והרב מנחם מענדל פרוס. רחוב נחום שריג 8{{הערה|[https://col.org.il/news/50205 נחנך המשכן החדש של בית חב"ד בשכונת רמות בבאר שבע] {{COL}}}}.
* '''בית חב"ד רמות ד'''' - מניינים בשבתות וחגים ושיעורים בחסידות, התוועדויות לנערים, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב בצלאל חדד. רחוב אורי צבי גרינברג.
* '''בית חב"ד רמות האנדרטה''' - פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב מנחם מענדל כהן. רחוב קרל נטר 2.

'''מרכזים נוספים'''
* '''בית חב"ד בבית הרפואה 'סורוקה''''- פעילות סביב מעגל השנה, ביקור חולים, הנחת תפילין, בדיקת תפילין ומזוזות, ליווי משפחות בימי אבל - בהנהלת הרב יוסף ליצמן והרב שמואל פריימן.
* '''בית חב"ד תחנה מרכזית''' - דוכן תפילין מדי יום - בהנהלת הרב אפרים שכטר.
* '''בית חב"ד לסטודנטים - אונברסיטה''' - בהנהלת הרב גיל בליזובסקי.
* '''בית חב"ד לסטודנטים - מכללות''' - בהנהלת הרב שניאור גרוזמן רחוב תל חי 32.
* '''בית חב"ד לדוברי ספרדית''' - בהנהלת הרב אפרים שכטר.
* '''בית חב"ד לדוברי אנגלית''' - בהנהלת הרב יצחק סבאג.
*'''בית חב"ד לנוער''' - בהנהלת הרב יצחק בן אהרון.
* '''בית חב"ד סנטרל פארק''' - בהנהלת הרב אפי כהן.

==מוסדות חב"ד בעיר==
*'''גני חב"ד''', מעונות חב"ד ופעוטון חב"ד, בהנהלת הרב [[קלמן דרוק]] והרב יצחק בן שימול{{הערה|[https://col.org.il/news/140696 באר שבע: 4 מבנים חדשים לגני חב"ד; ראש העיר הגיע לפתיחה החגיגית] {{col}}}}.
*'''תלמוד תורה מעיינות חב"ד''', בהנהלת הרב [[ניצן חלק]].
{{ערך מורחב|תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע}}
*'''ישיבת תומכי תמימים קטנה''', בהנהלת הרב [[ניצן חלק]].
{{ערך מורחב|תומכי תמימים באר שבע (קטנה)}}
*'''ישיבת תומכי תמימים גדולה''', בהנהלת הרב [[ירמיהו קאליפא]].
{{ערך מורחב|תומכי תמימים באר שבע}}
*'''בית ספר עוזיאל''' - בית ספר חב"ד לבנות, בהנהלת מרת איילת וינטרוב.
*'''"בית חיה ורבקה"''' - תיכון חב"ד לבנות, בהנהלת הגברת פועה אלחרר.
* '''כולל "[[מכון תורה שלימה|תורה שלמה]] חב"ד"''' - בראשות הרב [[משה אריאל הכהן רוט]].
*'''מכון סמיכה - למען ילמדו''', בהנהלת הרב יוחאי טויטו.

==נתונים מספריים של פעילות בעיר==
*'''חנוכה''' - [[מבצע חנוכה|פעילויות חנוכה]] של בתי חב"ד באר שבעה משתתפים למעלה מ-30,000 איש, ו-17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר במשך כל ימי החג.
*'''פסח''' - תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, ליל הסדר נערך לכ-800 משתתפים, [[סעודת משיח|סעודות משיח]] נערכות בכ-80 בתי כנסת.
*'''פורים''' - במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת [[מבצע פורים|קריאת המגילה]] כ-20 פעמים בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כ-1000 יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב"ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו.
*'''ל"ג בעומר''' - ברחבי העיר מתקיימות מדי שנה ארבעה [[תהלוכה|תהלוכות]] מרכזיות בהשתתפות של למעלה מ3,000 איש{{הערה|בשכונות א', נווה זאב וי"א [https://chabad.info/news/791074/ עוצמה בבאר שבע: 3,000 ילדים בתהלוכה הגדולה של נווה זאב] {{אינפו}}}}.
*'''בין הזמנים''' - בחודש אב מתקיימים שלושה [[מחנה קיץ|מחנות קיץ]], בו משתתפים כ300 ילדים וילדות{{הערה|[https://col.org.il/news/140523 בבאר שבע מסכמים: 'גן ישראל צבא הרבי' בעיר האבות • גלריה] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/827321/ 'לגיון של מלך' נחתם בהחלטה איתנה] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*חיים גיל וקובי בורנשטיין, '''פרשת השבוע בטעם אחר''' גיליון 'נשמה' מס' 27 ע' 34-40

==קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" על ידי הרב ירמיהו קאליפא והרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/661618/ באר שבע: חלוקת מאות סלי מזון לחג מ"מרכז החסד – חב"ד"] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/665159/ באר שבע: כינוסי תורה בכל לילות חול המועד ב'בית מנחם'] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/moshiach/667964/ באר שבע: סדר חברותות רבתי בענייני גאולה ומשיח] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:באר שבע]]

באר יעקב

2024-07-25T15:01:57Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:הרב שמואל בקרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שמואל בקרמן עם ראש המועצה נסים גוזלן]]
[[קובץ:התוועדות בבית חבד באר יעקב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בבית חב"ד בבאר יעקב]]
'''באר יעקב''' היא עיר בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים [[נס ציונה]] [[רמלה]] ו[[ראשון לציון]]. היישוב הוקם בשנת [[תרס"ז]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תש"ט]] וכעיר בשנת [[תשפ"א]].

היישוב נקרא על שם הרב יעקב יצחקי, ממייסדי המושבה. בשנת [[תרס"ז]] רכש הרב יעקב יצחקי 200 דונם מקרקעות "ואדי למון" ועליו התחיל בהקמת היישוב. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה העיר קרוב ל 35,000 תושבים.

ראש המועצה, מר נסים גוזלן. תיכף שנבחר לתפקיד ציין את בחירתו לראשות המועצה ב[[מלווה מלכה]] חגיגית שערך בביתו הפרטי של השליח בהשתתפות מקורבי בית חב"ד.

רב היישוב, הרב אברהם יעקובזון. הרב יעקובזון בקשר חם עם חב"ד ומגיע לאירועים של בית חב"ד בהם מדבר בשבח הרבי ופעלו.

ביישוב באר יעקב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, שבעה גני חב"ד, בית ספר שלהבות חב"ד, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות, ,מכון בר מצוה, ו[[מקווה]] טהרה בשיטת [[בור על גבי בור]].

== בית חב"ד ==
הרב [[שמואל בקרמן]] מכהן כרב [[בית הכנסת]] "תלמי מנשה" ומנהל הבית חב"ד בעיר.

בימים מיוחדים במעגל השנה נערכים התוועדויות וכינוסים בבית חב"ד.

בית חב"ד מפעיל רשת שיעורי תורה ב[[חסידות]] ובתלמוד.

בקיץ מפעיל בית חב"ד קייטנה לבנים ולבנות מלאה בערכים ובתכנים יהודיים. במהלך השנה, נפגשים כל גני הילדים של היישוב, לפעילות חינוכית שמפעיל הבית חב"ד. ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב משתתפים מאות ילדים מידי שנה.

כחלק מקהל היעד של בית חב"ד, מתקיימת פעילות לעולים חדשים דוברי רוסית. עם הרצאות וכינוסים לקראת החגים.

בית חב"ד מפעיל פרוייקט בשם מעגל חברים. במסגרת הפרוייקט מעניק לכל משפחה עם ילדים מיוחדים הרבה סיבות לשמוח ולהתפנק. הפעילות מתקיימת עם הילדים הלומדים במרכז הרפואי "אסף הרופא", בית ספר "אסיף". באירועים מתקימיים חוגים למשפחות המופעלים על ידי בנות מתיכון "[[בית רבקה]]" [[כפר חב"ד]]. בחודש [[טבת]] [[תשס"ו]] הצדיע סגל הנהלת [[בית רפואה|בית הרפואה]] לפעילות החב"דית במתחם בית הרפואה סביב השעון - במשך השנה כולה.

[[קובץ:חזית מקוה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חזיתון של מקווה הטהרה המפואר בשיטת בור על גבי בור בעיר]]
בשנת [[תש"פ]] הוקם [[מקווה טהרה]] המפואר בשיטת [[בור על גבי בור]] בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/611806/ מקווה טהרה חדש ומפואר בבאר יעקב] {{אינפו}}}}.

הרב עקיבא פרידמן פועל בשכונת צמרות.

בשנת [[תשפ"ב]] הצטרף הרב לייב שטרסברג לשליחות בעיר בשכונת כוכב הצפון{{הערה|[https://chabad.info/news/830055/ חב"ד בבאר יעקב בהתפתחות גדולה] {{אינפו}}}}

== מוסדות חב"ד בעיר ==

בנוסף פועל ארגון [[בת מלך]], אשר בו מתאספים בנות פעם בשבוע בתוכנית עם חוויות במעגל השנה ומשחקי חברה.

בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] נפתח גן חב"ד 'טרום חובה' ביישוב. בחודש [[אדר]] [[תשס"ח]] נחנך המשכן החדש לבית חב"ד באר יעקב.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] קיימים בעיר שבעה גני חב"ד, מעון, ובית ספר [[שלהבות חב"ד]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]
*[https://chabad.info/tag/באר-יעקב/ תגית באר יעקב] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/143185 עם תכניות לעתיד: שלוחי הרבי בבאר יעקב התאחדו ב'הקהל'{{col}}]

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישובים בישראל]]

אשקלון

2024-07-25T14:59:23Z

מנחם רובין: עדכון

{{עדכון|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הרב מנחם מענדל ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב מנחם מענדל ליברמן]]'''אשקלון''' היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים התיכון בין אשדוד לעזה. אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה המערבי-דרומי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, והיא העיר המערבית ביותר בישראל. לכל אורכה, העיר עוברת דרך הים. אשקלון, אחת הערים העתיקות בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים ונתיבות ים. העיר נוסדה בשנת [[תש"ט]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה היישוב מעל 160,000 תושבים.

== אגודת חב"ד באשקלון ==
בשנת [[תשל"ט]] הוקם בית חב"ד הראשון בעיר על ידי ה[[שליח]] הרב [[מנחם מענדל ליברמן]].

כיום פעילים בעיר עשרים ושמונה בתי חב"ד, 2 בתי ספר יסודיים (אור מנחם- בנים ואור חיה- בנות) ושני בתי ספר על יסודיים (תיכון אור חיה בנות וישיבה ריאלית לבנים) וסמינר לבנות .

===[[בתי חב"ד]]===
30 בתי חב"ד פועלים בעיר בשכונות הבאות:
*שכונת גבעת הפרחים - מנהל: הרב אברהם קוסקס.
* שכונת אגמים- מנהלים: הרב לוי פלס ו[[פרץ חן (אשקלון)|הרב פרץ חן]].
*שכונת פנינת אפרידר - מנהל: הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]].
*שכונת הטייסים/מרינה - מנהל: הרב משה פלס.
*שכונת נווה דקלים - המנהל: הרב חיים אטיאס.
*שכונת ברנע - מנהל: הרב שניאור ליברמן.
*שכונת שמשון - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גורליק (אשקלון)| מנחם מענדל גורליק]].
*שכונת נווה אילן - מנהלים: הרב [[מנחם וולף]] והרב [[אשר אדרעי]].
* שמשון [[בית הכנסת]] ע"ש קורבנות השואה- מנהל: הרב משה וילנקין.
* דוברי רוסית - מנהל: [[הרב דניאל סטולר]].
* שכונת עין הים - מנהל:הרב נריה אמיתי.
* ר' שרון אוחיון - משלוחי הרבי בעיר.

=== מוסדות חב"ד ===
המוסדות כוללים: קמפוס גני ילדים, מעונות וגנים בכל רחבי העיר, 2 מבני בתי ספר. גן הילדים הראשון של חב"ד הוקם בשנת [[תשמ"ג]] הגן נפתח עם 10 ילדים. כיום חב"ד אשקלון מפעילה 14 גני ילדים בכל רחבי העיר, 6 כיתות במעונות היום ועדין זה אינו עונה על הביקוש הרב.

בית הספר של אגודת חב"ד אשקלון נפתח בשנת [[תשנ"ו]] עם כיתה א' אחת של 14 בנות. כיום האגודה מפעילה 2 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, תיכון בנות וישיבה. מידי שנה מנהלי בתי הספר והסמינר נאלצים להשיב ריקם את פניהם של עשרות הורים אשר מעוניינים שילדיהם ילמדו במוסדות החינוך של האגודה אך מפאת חוסר מקום הם אינם מתקבלים.

את בתי הספר היסודיים מנהלים:
* הרב דוד קסטנבאום- בי"ס לבנים.
* הגב' חנה וולף- בי"ס לבנות.

את בתי הספר העל-יסודי והישיבה מנהלים:
* ישיבה הריאלית ראש הישיבה: הרב גיל דוד אוריאן. מנהל הישיבה: הרב בנימין ועקנין.
*הגב' שרית אוריאן- בי"ס על יסודי לבנות.

את סמינר לבנות מנהלים:
* הגב' רבקה חן
* הגב' דבורה-לאה מושקביץ

בעיר פועל סניף של חב"ד בקמפוס{{הערה|ארגון שפועל במכללות ומרכזים אקדמאים}}, במכללה האקדמאית אשקלון, הנותן מענה לסטודנטים בכל עניין יהודי, בראשות הרב שמוליק חדד.

אגודת חב"ד באשקלון מפעילה גם גני ומעונות יום רבים, משרד הגנים נמצא ברחוב מבצע משה בשכונת נווה דקלים ופועל תחת הנהלתם של הרב שרון כהן והגב' ברקת חדד.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadashkelon.com אתר חב"ד אשקלון]

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

אשדוד

2024-07-25T14:57:14Z

מנחם רובין: עדכון

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אשדוד''' היא העיר החמישית באוכלוסייתה בישראל. נוסדה בשנת [[תשט"ז]]. העיר נמצאת מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון, ממערב לגן-יבנה וממזרח לים התיכון. אשדוד קרויה על שם אחת מחמשת ערי פלשתים. עוד מראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמלי העיר הוא נמל אשדוד, אחד משלושת נמלי המסחר של ישראל. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה היישוב קרוב ל 230,000 תושבים.

באשדוד גר האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא, בן הצדיק ה'בבא מאיר' שאמר על הרבי '''גדול שבגדולים''', ונכד [[הבבא סאלי]]. ובנוסף גם הרב הגאון הרב [[מאיר אבוחצירא]].

== בתי חב"ד ==

השליח הראשי בעיר, הרב [[שניאור גודמן]]. הגיע ל[[אשדוד]] בשנת [[תשמ"א]] מנהל בית חב"ד

*רובע הקריה (הסיטי, מע"ר ומרינה) - הרב יוסף יצחק פרידמן.
*רובע א' - הרב אלקנה גודמן.
*רובע ה' - הרב עקיבא שיינברגר{{הערה|[https://col.org.il/news/146344 צבא השלוחים באשדוד מתרחב: הרב עקיבא ודבורי שיינברגר] {{COL}}}}.
*רובע ג' - הרב [[שניאור גודמן]].
*רובע ד' - הרב מנחם מענדל קרמר.
*רובע ה' - הרב אשר הלפרין.
*רובע ט' - הרב יוסף יצחק מרגליות.
*רובע י"ג - הרב יהשוע דוד כהן.
*רובע י"א - הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
*מנהל פעילות רובע י"א - הרב לוי בוטמן.
*רובע י"ב - הרב ישראל לאופר.
*רובע ט"ו - הרב שמואל דייטש.
*רובע ט"ז - הרב [[יצחק קפלן]].
*רובע י"ז - הרב [[מנחם מענדל עמאר]].
*חב"ד בעליה - הרב שמחה קוליעקב.
*חב"ד למתרפא - הרב צבי גודמן.
* חב"ד לנוער - הרב חיים קרסיק.
*אזור תעשיה - הרב יעקב סוסי.

ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בעיר משתתפים אלפי ילדי התתי"ם בהשתתפות נציגי [[בעלזא]] ו[[גור]].

== מוסדות חב"ד ==
בתי כנסת חב"ד:
*בית כנסת חב"ד רובע י"ג
*בית כנסת חב"ד רובע ט"ז
*בית כנסת חב"ד רובע הקריה
*בית כנסת חב"ד רובע ג'
*בית כנסת חב"ד רובע ד'
*בית כנסת חב"ד רובע י"א
*בית כנסת חב"ד רובע י"ב
*בית כנסת חב"ד רובע ח'
*בית כנסת חב"ד רובע ט'
*בית כנסת חב"ד רובע ט"ו

*בית התמחוי אש"ל כולל חב"ד אחראי הרב יוסף פרידמן.

מוסדות בהנהלת הרב גודמן:
* מעון פעוטות עם כמאה וחמישים ילדים בהנהלת הגברת מיטל אלבז
* ששה גני חב"ד בניהולה של הגב' דבורה גודמן.
* בי"ס חב"ד ממ"ד לבנות, שוכן ברובע י"ג מתחנכים בו כמאתיים חמישים ילדות מכל איזורי העיר.
* תלמוד תורה חב"ד ממ"ד לבנים, שוכן באגף נפרד ובו מתחנכים כמאה חמישים ילדים. פועל כתלמוד תורה. שנת הלימודים היא כפי הנהוג בתלמודי תורה. מר"ח [[אלול]] ועד תשעה באב.
* שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadashdod.co.il לאתר חב"ד אשדוד]

{{הערות שוליים}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:אשדוד]]

אריאל

2024-07-25T14:54:20Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:הרב אהרן מושקוביץ.jpg|250px]]
|כתובית=ה[[שליח]] הרב אהרן מושקוביץ עם ראש העיר רון נחמן
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=חב"ד בקמפוס,
|שלוחים מרכזיים=הרב אהרן מושקוביץ,
}}
'''אריאל''' היא עיר השוכנת בלב השומרון, מזרחה מראש העין, מדרום לשכם ומצפון לרמאללה. היא הוקמה בשנת [[תשל"ח]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה היישוב מעל 20,000 תושבים.

== בית חב"ד ==
מנהל: הרב '''אהרן מושקוביץ'''.
הגיע לאריאל בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק ב[[הפצת המעיינות]], הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, משפחות נפגעי טרור ועוד. בית חב"ד מפעיל רשת שיעורי תורה. בעיר קיים [[מקווה]] נשים לפי [[מקווה בור על גבי בור|שיטת חב"ד]]. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת אריאל. פעילות בית חב"ד פועל בכל חגי ישראל סביב מעגל השנה. ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בעיר משתתפים כל שנה מאות ילדים.

== חב"ד בקמפוס ==
בעיר שוכנת אוניברסיטת אריאל שבשומרון, שמקנה לאריאל לעיר אופי סטודנטיאלי. "[[חב"ד בקמפוס]] אריאל" פועל מזה 10 שנים בקמפוס אוניברסיטת אריאל.
שלוחי הרבי באוני' אריאל הינם ששי ויפעת כרמל. במסגרת הפעילות בקמפוס הוקמו שתי מסגרות. "היהלום שבכתר" - בית מדרש לבנים ו"מלכות" - מדרשה לבנות בהם לומדים חסידות באופן קבוע כ 170 סטודנטים בסמסטר.

== ראש העיר ==
מאז [[תשמ"ה]] ועד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]] כיהן כראש המועצה המקומית מר רון נחמן{{הערה|לאחר פעילות מאומצת הצליח להביא בשנת [[תשנ"ח]] להכריז על אריאל כעיר, ומאז ועד פטירתו כיהן בה כראש עיר.}}, שהיה ידיד [[חב"ד]] ועמד בקשרים קרובים עם הרבי, וסייע רבות לעניני חב"ד. בשנת [[תש"נ]] ביקש את ברכתו של הרבי להיבחר לקדנציה נוספת{{הערה|תמליל מתוך מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]: רון נחמן: ברצוני לבקש את ברכת הרבי לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד כמה שבועות - שאבחר להיות ראש המועצה לעוד חמש שנים. הרבי: '''מה שמך ושם אמך?''' רון נחמן: רון בן רחל. הרבי: '''הרי רחל מבקשת על בניה! והעיקר - שהכל יהיה מתוך שמחה ורינה, שמחה גדולה להכין את כל העיר לקבל את פני משיח צדקנו בארץ הקודש'''.}}. ב[[חודש סיון]] [[תש"נ]] נפגש עם [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=385 הרבי מסביר כיצד צריך לדבר באמריקה] {{וידאו}}}}. השיחה נסובה אודות הקו ש[[מדינת ישראל]] צריכה לנקוט מול [[ארצות הברית]]. רון נחמן נפגש עם הרבי מספר פעמים{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1254 רון נחמן אצל הרבי] {{וידאו}}}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.myariel.org/ אתר חב"ד אריאל]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78428 ראש המועצה מודה לרבי על הברכות להצלחה בבחירות] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83760 אריאל: ילדי גן חב"ד לומדים בעירייה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/ הרב קירשנזפט הרצה לסטודנטים באריאל] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

תלמוד תורה בני מנחם חדרה

2024-07-24T14:30:52Z

מנחם רובין: עדכון

'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' [[חדרה]]''' הוא בית חינוך הפועל ברוח מסורת ישראל ואהבת ישראל ומעניק חינוך יהודי-חסידי-ערכי. נכון לשנת [[תשפ"ד]] פועלות בתלמוד תורה 9 כיתות ולומדים בו מעל ל-250 תלמידים.

==היסטוריה==
התלמוד תורה הוקם בשנת [[תשס"ו]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עבר התלמוד למבנה קבע בשכונת בית אליעזר. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ו]] עבר התלמוד תורה לבניין מרווח ברח' השלום 2, ליד ישיבת בני עקיבא הסמוכה, מול המרכז הרפואי הלל יפה. כיום שוכן התלמוד תורה בבניין מרווח במרכז העיר ברח' הרב קוק 4.

החל משנת [[תשע"ט]] מנהל התלמוד תורה הוא הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]], שהתמנה כממלא מקומו של הרב אייל עזרתי שפרש.

בשנת [[תשפ"ג]] נפתחה בתלמוד תורה כיתת חינוך מיוחד.

==צוות==
*הרב [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] - מנהל התלמוד תורה
*מחנכים: הרב יאיר ברנשטיין-כיתה א, הרב נתן טסה-כיתה ב, הרב מנחם מענדל גמליאל-כיתה ג, הרב אריאל כורש-כיתה ד, הרב לוי יצחק צבי-כיתה ה, הרב שמואל-זלמנוביץ-כיתה ו, הרב שרגא פרידמן-כיתה ז, הרב דוד וייס-כיתה ח'
*מורים מקצועים: הרב איתמר בן יוסף, הרב דובלה הלפרין, הרב עידן מגור
*הרב יוחנן בוטמן והרב קלונימוס קופצ'יק - שלוחי הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב שימעון גיטלר - יועץ
*הרב הוד מנחם אהרון
*מורות: רות אפרת, הודיה לוי, חני כהן, יעל גרוזמן, שלווה חלימי, חיה טהרני
;צוות התלמוד תורה בעבר:
*הרב [[שמואל קרץ]]
*הרב [[נדב נתן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%97%d7%93%d7%a8%d7%94/ תגית: תלמוד תורה חב"ד חדרה]''' {{אינפו}}

[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

רפאל משה קורקוס

2024-07-23T11:10:49Z

מנחם רובין: עדכון, הרחבה

[[קובץ:פולע קורקוס1.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב פולע קורקוס ([[תשפ"ד]])]]
[[קובץ:פולע קורקוס.jpg|ממוזער|הרב קורקוס (משמאל) מקבל את תואר 'מחנך השנה' בכנס ארגוני הנוער בישראל לשנת תשפ"ב. לצידו, הרב [[לוי נחשון]] מנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]]]]
הרב '''רפאל משה (פולע) קורקוס''' (יליד [[תשמ"ד]]), הוא עורך ומנחה תוכנית הוידאו החודשית של [[צבאות השם]], ה'ראלי', מציג בתכניות המולטימדיה השונות של הארגון, חבר פעיל בקהילת חב"ד ב[[רחובות]], ונהג ב[[טנק המבצעים]] של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ד]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[חנניה קורקוס]], מנהל בית חב"ד בשיכון ה' בעיר.

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

בתקופת ה[[תכנית ההתנתקות|גירוש מגוש קטיף]], הפיק חוברת לימוד ועבודה לילדים בשם 'מוצאים את האוצר', במטרה להוסיף באור.

בג' טבת תשס"ח התחתן עם רעייתו מרת חיה זיסלה פרודנשטסקי, וקבע את מגוריו ב[[אילת]] שם שימש במשך תקופה בשליחות הרבי, וכרב בית הכנסת בשכונת "מערב שבע" בעיר, בעוד רעייתו משמשת כמחנכת.

השתתף בהפקת קלטת הילדים 'שרגא ושמשון בשושן הבירה'.

לאחר מספר שנות שליחות באילת, עבר עם משפחתו להתגורר ב[[רחובות]] והצטרף לצוות ה'טנקיסטים' של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] והחל להסתובב ברחבי הארץ עם [[טנק המבצעים|טנק מבצעים]], ולפעול עם ילדי ישראל.

במקביל, החל להצטרף להרכבים שונים של תכנית המולטימדיה החודשית של [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]], ה'ראלי', ובהדרגה קיבל לידיו את עריכת וניהול התכנית, וכיום הוא המפיק העיקרי שלה לצד השתתפותו בתכניות המולטימדיה השונות והנחיית כנסי צבאות השם הארציים, וכן שותף לוועדת ההיגוי של פעילויות הארגון וכן מנהל את ערוץ אלף

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר ל'מחנך השנה' מטעם ארגון תנועות הנוער בישראל{{הערה|1=[https://chabad.info/news/788632/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קורקוס, רפאל משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]

אלעד

2024-07-21T13:24:44Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]
|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל ה[[חסידות|חסידי]] בעיר
|עיר=[[אלעד]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[שמואל וולוסוב]]
|מוסדות בקהילה= [[בית חב"ד]], גני חב"ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[ישיבה|ישיבה קטנה]]
|מספר משפחות בקהילה=כ-250
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}

העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט|תשפ"ד]] מתגוררים בעיר כ-300 משפחות של חסידי [[חב"ד]] מתוך 50,500 כלל תושביה.

== קהילות חב"ד ==
===בית כנסת "בית מנחם"===
בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "[[שבת]] סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב"ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין ל[[חב"ד]], יקבלו [[בית כנסת]]. ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.

לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר' צוריאל קריספל.

יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, [[ארון קודש]] ופרוכת, במה ל[[קריאת התורה]], עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).

עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה ב[[חסידות]], [[הלכה]] ו[[ליקוטי שיחות]] ב[[בית הכנסת]].

ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניית מבנה קבע [[בית הכנסת]].

בשנת [[תשע"ד]] אירע ניסיון הצתה של [[בית הכנסת]].

===[[בית כנסת]] "[[דרך מצוותיך]]"===
ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת [[חב"ד]] דאז הרב [[דניאל גראבסקי]] לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל [[בית חב"ד]] [[אלעד]] ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב [[בית כנסת]] נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר ה[[ספר תורה]] הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של "פאר מנחם" רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]].

לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "[[דרך מצוותיך]]" שנמצא ברח' [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס [[חב"ד]] המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות [[חב"ד]] בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים.

בשנת [[תשע"ז]] התקיים מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשפ"ב]], החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת [[תשפ"ד]] הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה.

===[[בית הכנסת]] "היכל ה[[ברכה]]" צפון [[אלעד]] (רובע A)===

עם התפתחות העיר [[אלעד]], החלו בשנת [[תשס"ה]], להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] [[תשס"ו]], פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד ב[[אדר]] [[תשס"ו]], החליט השליח להקים מחדש את המנין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.

בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.

משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דוב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].

===[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] "אהל רינה" מערב אלעד ===

בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.
לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגר.
בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד.
בשנת תשע"ח הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל"אהל רינה".
בשנת תשפ"ב בכ"ד שבט, אישר רב קהילת חב"ד אלעד הרה"ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב"ד אלעד.
בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב"ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב"ד בהנהגת השליח הרב סילברמן בשכונת מערב אלעד.
בשנת תשפ"ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.

===רבני הקהילה===
ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.

לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז [[סיוון]] [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות.

ביום חמישי י"ד בסיון [[תשס"ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.

===משפיעי הקהילה===
לאחר פתיחת המניין השלישי של חב"ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב"שלום בית".

מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם, כמו"כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן.

בביהכנ"ס "דרך מצוותיך" משמש הרב [[דוד יואל ויינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ"ב.

===נציגי חב"ד בעירייה===
בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס"ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]] נבחר ר' [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשפ"ד]] נבחר שוב ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר.

==מוסדות חב"ד==
*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הרב סילברמן ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הרב סילברמן.
*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.
*'''תלמוד תורה''' - בשנת [[תשס"ב]] פנו הורי גני חב"ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב"ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב"ד הוחלט למנות את הרה"ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה"ל [[תשס"ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס"ה]]. כיום מכהן כיו"ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה "פאר מנחם" מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.
*'''בית ספר בנות''' "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר.
*'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.
*'''כוללי ערב מרכז חמ"ש''' - סניף "[[מעייני ישראל]]" בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק סילברמן]].
*'''גמ"חים''' - "עזרת אחים", בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.
*'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.
*'''נשי ובנות חב"ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר
*'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].
*'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.

===ייסוד מקווה טהרה אלעד===
לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד.

ב[[חודש אדר]] [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.

בי"א חשוון [[תש"ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ"ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.

בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד"א, רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].

==לקריאה נוספת==
*'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 30
*'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב"די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אלעד]]

אור עקיבא

2024-07-21T13:15:41Z

מנחם רובין: הרחבה

{{לעדכן|כל הערך=כן}}

[[קובץ:הרב אליעזר שמולביץ.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב [[אליעזר שמולביץ]] יחד עם רה"מ [[בנימין נתניהו]] ורה"ע שמחה יוסיפוב]]'''אור עקיבא''' היא עיר בנפת [[חדרה]] של מחוז חיפה ב[[ארץ ישראל]]. היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. העיר גדלה עם העלייה מחבר המדינות. המקום נקרא "אור-עקיבא" על שם ה[[תנא]] [[רבי עקיבא]] שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה העיר קרוב ל25,000 תושבים.

בעת הגשת [[מפתח העיר]] לרבי על ידי הרב [[אליעזר שמולביץ]] אמר הרבי: "כאשר מוסרים את המפתח הרי מוסרים את הבעלות על העיר, ומעתה כל עניני העיר צריכים להתנהל כפי שאני דורש, וכל מה שאני דורש זה הנהגה על פי שולחן ערוך, והרי זה יביא לברכה והצלחה בכל עניני העיר{{הערה|סיפורים מבית חב"ד חלק ב' עמוד 131.}}.

==בית חב"ד בעיר==
מנהל ה[[בית חב"ד]] בעיר הוא הרב [[אליעזר שמולביץ]], שהגיע לעיר בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות הרב [[יואל מן]].

בעיר פועלת רשת גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד|בגדים]] יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב משה קרישבסקי.

בחודש [[סיון]] [[תשס"ז]] נערך אירוע התרמה לטובת מרכז "ואהבת" שעל ידי בית חב"ד אור עקיבא-קיסריה. באירוע השתתפו כ-100 מתומכי וידידי בית חב"ד. אורח הכבוד היה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], ש[[נישואין|נשא]] את הנאום המרכזי ושיבח את פעילות חב"ד באור עקיבא-קיסריה ואת מייסד ארגון "ואהבת" מר רונן קריסטל העוזר ומסייע לארגון ולבית חב"ד.

בחודש [[תמוז]] [[תשס"ז]] בזמן שלושת השבועות, נערכה 'ישיבת בין הזמנים' בהשתתפות תלמידי ישיבות תיכוניות ובסיוע [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

בחודש [[תשרי]] [[תשס"ח]] ערכו חברים מ[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחברים מ[[אגודת חסידי חב"ד]]{{מקור}}, ביקור במוסדות חב"ד אור עקיבא ונפגשו עם ראש העיר מר שמחה יוסיפוב ומנהל מחלקת החינוך.

בית חב"ד במקום מארגן תהלוכות בהשתתפות מאות ילדים.

בשנת [[תשפ"א]] הגיע השליח ה1000 הרב מנחם מענדל סוקניק לפעול בשכונת אור ים

====אור עקיבא - קיסריה====
[[קובץ:הרב חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב חיים ליברמן]]
את הבית חב"ד מנהל הרב '''חיים מאיר ליברמן'''. הגיע ל[[קיסריה]] בשנת [[תשס"ב]].

חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. בו פועל הרב שמואל זלמנוביץ שפתח [[בית חב"ד]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.

ביישוב קיסריה, עיקר הפעילות היא 'אחד על אחד' עם האנשים, מתקיימים שיעורים פרטיים עם אנשים שרוצים ללמוד. בנוסף, עוזרים לאנשים בקשרים עם בתי חב"ד בחו"ל, בסיוע בענייני דת - סידורי תפילה, מזוזות, אירוח בשבתות, סעודות שבת. בעיקר עזרה, תמיכה, עידוד, ייעוץ והכוונה לציבור הרחב".

בקיסריה מתקיימים כל העת שיעורי חסידות ושיעורי גמרא בבית חב"ד בכל חלקי התורה.

==לקריאה נוספת==
*'''יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים''', סיקור השליח ה-1000 בארץ הקודש, שנשלח לאור עקיבא, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1254 אור עקיבא: כיכר הרבי מליובאוויטש] - {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

אופקים

2024-07-21T12:58:54Z

מנחם רובין: עדכון

{{קהילת חב"ד|
|שם=אופקים
|תמונה=[[קובץ:770 הדמיה באופקים.jpg|250px]]
|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קריית מנחם
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב.
|מספר שלוחים= 12
|מספר בתי חב"ד= 6
|מספר מןשפחות בקהילה=55
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים באופקים|מוסדות וארגונים באופקים]]
}}
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשפ"ג|תשפ"ד]] מונה העיר קרוב ל40,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 16,000 דונם.

בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שהחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

==קהילת חב"ד==
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].

בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.

במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות.

אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.

לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת [[תשפ"ב]].

החל משנת [[תשע"ז]] החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.

== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.

ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.

בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.

בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.

בשנת [[תש"פ]] עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.

בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים.

== בתי חב"ד בעיר ==
{{טורים|
;ראשי הקהילה
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
*הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[מנחם סגל]] - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הספרייה החסידית.

*עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות.

;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
*מנהל בית חב"ד: הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]]
*משפיע: הרב [[צביקה סגל]]
*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ

בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
*מנהל הכולל: הרב [[צביקה סגל]]
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום

;בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
*מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב [[מנחם סגל]]
*מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו

בתי חב"ד נוספים
*בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
*בית חב"ד שכונת שפירא: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]]

בשליחות באופקים פועלים בין השאר:
*בית חב"ד המרכזי 770
*בתי חב"ד בשכונות
*בית כנסת חב"ד
*תלמוד תורה "אור מנחם"
*בית ספר "מעיינות חיה"
*חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
*גני חב"ד
*פעוטון חב"ד
*מרכז החסד בית התבשיל
*כולל חסידות
*הספרייה החסידית
*ארגון צבאות ה' לבנים
*ארגון צבאות ה' לבנות
*דיי קמפ -"גן ישראל"
*ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
*הנבחרת}}

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים]
*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים]

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אופקים]][[קטגוריה:ערים בישראל]]

אבני חפץ (יישוב)

2024-07-21T12:53:30Z

מנחם רובין: עדכון

[[קובץ:39105.jpg|שמאל|ממוזער|הכניסה ליישוב]][[קובץ:38044.jpg|שמאל|ממוזער|ישיבת חב"ד אבני חפץ]]
היישוב '''אבני חפץ''' ממוקם בצפון השומרון, הוקם בשנת [[תש"נ]] אוכלוסיית הישוב דתית. נכון לשנת [[תש"ע|תשפ"ד]] מונה היישוב 2,500 תושבים.

ה[[שליח]] ביישוב הוא הרב אוריאל גרופינקל שהתגורר במקום מספר שנים. כיום מתגורר הרב גרופינקל ביישוב [[עמנואל]] אך הוא ממשיך את הפעילות באבני חפץ. כמו כן מקיים הרב גרופינקל פעילות יחד עם תלמידי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|תומכי תמימים נוף הגליל]] ביישוב.

== תחילת הפעילות ==

עם הקמתו של היישוב פעל במקום שליח הרבי ליישובי לב השומרון, הרב [[יהודה רובין]]. לאחר כמה שנות פעילות הביא הרב רובין את הרב אוריאל גרופינקל לעזור בפעילות, כאשר בפועל הרב גרופינקל מתנהל בצורה עצמאית.

בשנים שלפני גירוש התושבים (כחלק מ[[תכנית ההתנתקות]]) פעלו השניים ביישוב אבני חפץ, וביישובים הסמוכים יחד עם תלמידי [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד נתניה]]. התמימים ערכו [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], שבתות חיזוק ביישובים ועוד.

בתקופת הגירוש מצפון השומרון, [[בית חב"ד]] בעיר עבד מסביב לשעון כסמל ההתנגדות של היישוב למהלך המסוכן של [[שלימות הארץ|מסירת שטחי ארץ ישראל]] לאויבנו. כחלק מהמאבק עברה ישיבת [[תומכי תמימים קריות]] ליישוב, ושם פעלו למנוע את הגירוש.

== קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14132/ ישיבה חב"דית חדשה הוקמה בצפון השומרון] - {{אינפו}}

{{תבנית:ערים בישראל}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

צבאות השם (ישראל)

2024-07-09T15:03:30Z

מנחם רובין: /* הנהלה */ הרחבה

[[קובץ:סמל צבאות השם PNG.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו התנועה]]
'''צבאות השם''' (ישראל) היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
{{פסקה חסרה}}
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}

==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.
=== מרכז הארגון ===

החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד"א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ"ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע"י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.
===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל,
ולקראת שנת תשפ"ד אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.

הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662 מבצע הסניפים תשע"ה].}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.

===הפקות===
====יום צבאות השם====
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
[[קובץ:יום צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|250px|אלפי חיילים ביום צבאות ה']]
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}.
מקומות הכינוס:
* [[תשע"ב]] - נאות קדומים.
* [[תשע"ג]] - פארק נחשונית - [[ראשון לציון]].
* [[תשע"ד]] - נאות קדומים.
* [[תשע"ה]] - היכל ארנה - חולון.
* [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]] - היכל מנורה - תל אביב, בהשתתפות 6,000 ילדים.
* [[תשע"ח]] - היכל שלמה - תל אביב.
* [[תשע"ט]] - היכל מנורה - תל אביב.
* [[תש"פ]]-[[תשפ"א]] - בעקבות מגבלות נגיף הקורונה, הכינוס נערך בשידור חי{{הערה|באתר צבאות ה' ובערוצים השונים.}}.
* [[תשפ"ב]] - אצטדיון 'בלומפילד' בתל אביב בהשתתפות 30,000 ילדים והורים.
* [[תשפ"ג]] - היכל ארנה ירושלים עיה"ק בהשתתפות 15,000 ילדים והורים.
* [[תשפ"ד]] - היכל ארנה ירושלים עיה"ק.

====שבת צבאות ה'====
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.

====ערוץ אלף====
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש "אלף"] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

====גן ישראל - מחנה משיח====
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

====תוכנית "חסידשע צייט"====
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

====רשת מחנות הקיץ====
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*דיווח על קיום ה"פקודת יום".
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.

===מקהלת צבאות השם ===
[[קובץ:מקהלת צ"ה.png|ממוזער|שמאל|לוגו המקהלה]]
[[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)]]
מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקינו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.

המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות ה', [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.

כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.

המקהלה בריכוזו של הרב יוסף יצחק בן ציון. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל כץ, מנחם מענדל ששון, יוסף יצחק עובדיה, ר' אברהם משה אורן, שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. שליימה בלניצקי ומאיר אלטין יוספי נביאן, ברוך שניאור זלמנוב. התלמידים המופיעים בה הם מסניף צבאות השם ב[[צפת]] .

====תקליטורי המקהלה====
מדי שנה מוציאה המקהלה דיסק עם שירי המקהלה שיצאו לאור השנה, את הדיסק מקבלים עשרות אלפי המשפחות החברות בתכנית המשפחתית של [[צבאות השם]].

ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ט]] הוציאה את הדיסק הראשון שלה - '''אחת שאלתי רבי תתגלה''' - ובו 13 שירים:
{{טורים|תוכן=
* המנון הסניפים
* דבר מלכות {{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/520097/ מקהלת צבאות השם מגישים: המנון שבת דבר מלכות], באתר [[חב"ד אינפו]].}}הלחן מבוסס על ניגון נ"ז בספר הניגונים לר' אליהו חיים אלטהויז
* פועל הנפלאות הלחן מבוסס על ניגון קי'ט בספר הניגונים
* wake up (=וויק אפ) - הלחן מבוסס על [[ווייק אפ יידן (ניגון)|ניגון וויק אפ יידן]]
* כ"ח ניסן{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/שירי-גאולה-ומשיח-videos/478612/ "רבי, מבטיח שאהיה עקשן!" • השיר המרגש של מקהלת צ"ה], באתר [[חב"ד אינפו]] {{*}} [https://chabad.info/video/kids/tzh/928225/מקהלת צבאות השם בשיר מרגש על כ"ח ניסן]}} - הלחן מבוסס על ניגון [[ניגון לשבת ויום טוב|אבינו מלכנו הארוך ניגון רל"ב בספר הניגונים]]
* הרבי הוא הכל{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/387213/ מקהלת צבאות השם מגישים: המנון רשת מחנות הקיץ], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[שובה ה'|ניגון שובה ה' עד מתי]]
* סאם סאפאזשניק - הלחן מבוסס על [[ניגון פ"ג]] בספר הניגונים
* בטוחים בנבואה{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/oro/451107/ להורדה: ההמנון המדובר של שבת צבאות השם הארצית ], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון ס"ה]] בספר הניגונים.
* חדורים בחיות הנשיא{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/494637/ מקהלת צבאות השם: חדורים בחיות הנשיא • קליפ מרגש], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון יעלה]], ניגון ע"ו בספר הניגונים
* מארש השליחות - הלחן מבוסס על [[ניגון לר"ח כסלו]] הולחן ע"י ר' שרגא פייטל לוין.
* אחת שאלתי{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/398435/ האזינו: מקהלת צבאות השם בביצוע מרגש לשבת חי וקיים], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון צ"ד]] בספר הניגונים.
* כתיבה לרבי {{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/467541/ מקהלת צבאות השם: הכתיבה לרבי – אחרת לגמרי], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על ניגון צ"ה בספר הניגונים
* שמחה בטהרתה - הלחן מבוסס על ניגון לקאפיטל של הרבי לפרק פ"ו (הולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקער).
}}

בחודש ניסן [[תש"פ]] הוציאה את הדיסק השני שלה{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/591284/ דיסק חדש] {{וידפו}}}} - '''מצב גאולה''' - ובו 10 שירים.

{{טורים|
* מצב גאולה - הלחן מבוסס על ניגון שהולחן ע"י ר' שולם ברוכשטט ליו"ד שבט תש"נ.
* בידינו המפה{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/08/28-08-2019-13-42-12-בידינו-המפה-מקהלת-צבאות-השם.mp3 להאזנה ולהורדה] {{אינפו}}}} - הלחן מבוסס על ניגון פ"ז לשבת ויו"ט.
* רגע ההתגלות - הלחן מבוסס על [[ניגון קכ"ד]] בספר הניגונים
* נכנס כעת ממש - הלחן מבוסס על [[ניגון ר"מ]] בספר הניגונים
* צבאות השם
* מתמסרים
* מחרוזת הלל - הלחן מבוסס על ניגוני קאפיטלאך של הרבי (פרקי ההלל).
* רגעים עם הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/592669/ מקהלת צבאות השם עם קליפ מרגש: רגעים עם הרבי], באתר [[חב"ד אינפו]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון ע"א]] בספר הניגונים
* לראות את מלכנו - הלחן מבוסס על [[ניגון ע"ד]] בספר הניגונים.
* א דאנק רבי
}}

בחודש ניסן [[תשפ"ב]] הוציאה את הדיסק השלישי שלה{{הערה|ובו נכנסו גם השירים בדיסקים הקודמים.}} - '''אני מאמין''' - ובו 11 שירים.

{{טורים|
* בידי הצו ניתן
* מתמקדים במטרה{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/651828/ להאזנה] {{וידפו}}. הסינגל הופק לראשונה ב[[חודש שבט]] [[תשפ"א]], לרגל שבת צבאות ה' באותה שנה.}}
* מחיל אל חיל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/662929/ להאזנה (השיר השני בקליפ)] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ביום צבאות ה' [[תשפ"א]].}}.
* כינוס השלוחים תשנ"ג - הלחן מבוסס על הניגון כי אנו עמך
* מארש ארבעים שנה לצבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/624822 להאזנה] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ב[[חודש תשרי]] [[תשפ"א]] לכבוד שנת הארבעים לצבאות השם. הקרנת הסינגל הייתה בכינוס חול המועד סוכות וציון ארבעים שנה ל[[צבאות השם]], הסינגל פורסם באתרי [[חב"ד]] ואף באתרים שאינם חב"דיים.}} - הלחן מבוסס על מארש דידן נצח (ניגון נ"ד בפרוייקט מסורת הנגינה)
* מאמינים לעד
* בין חייל לרמטכ"ל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/662929/ להאזנה (השיר הראשון בקליפ)] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ביום צבאות ה' [[תשפ"א]].}} - הלחן מבוסס על ניגון לר' אהרון מסטראשעלע
* בדרכנו לליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175 להאזנה] {{וידפו}}. הסינגל פורסם לראשונה ב[[חודש תשרי]] [[תשפ"ב]].}} - הלחן מבוסס על [[ניגון ע' (תקעו בחודש)|ניגון תקעו בחודש]]
* מתעקשים ללא מורא{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/862045/ להאזנה] {{שמע}}}}
* י"ב הפסוקים - (בב' הברות)
}}

בשנת [[תשפ"ג]] הוציאה המקהלה את הדיסק הרביעי שלה - '''הגלה נא''' - ובו 9 שירים:
{{טורים|
* מאה ועשרים שנה
* רבי שלי{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/803868/ להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון ח']]{הערה|בגירסה שניה בקע"ח}} בספר הניגונים
* מכריעים להתגלות
* עומדים בניסיון{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/826352/ להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על ניגון קכ"ו בספר הניגונים
* המנון הקהל{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/845432 להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על [[ניגון בסיסמת ופרצת]]
* מיין קינד{{הערה|[https://chabad.info/child/%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d/883675/ להאזנה] {{שמע}}}} - הלחן מבוסס על ניגון האדרת והאמונה לר' שלום חריטונוב
* מנהיגים לגאולה - הלחן מבוסס על ניגון המשפיע
* רואים עלי
* שלך אני לעד - הלחן מבוסס על ניגון רפ"ו בספר הניגונים
}}

===הוצאה לאור===
====במחנה צבאות השם====
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.

בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

====תוכנית וידאו====
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.
כמו"כ בשנת [[תשפ"א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.

====ספרים====
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
הארגון הוציא 34 ספרים.
*'''במחנה צבאות השם'''
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל')
*'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]
*'''מתקשרים'''
*'''צבאות השם'''
*'''12 הפסוקים'''
*'''[[בדרך תמים]]'''
*'''היינו כחולמים'''
*'''דרכו של חסיד'''
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים
*'''הפסוקים שלי'''
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים
*'''הצבא שלנו'''
*'''הסידור החסידי'''
*'''הגאולה''' - 2 חלקים
*'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים
*'''ציור הגאולה'''
*'''כוחה של השרשרת'''
*'''הרועה הנאמן'''
*'''מעשי חסידים'''
*'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים

====פרסומים נוספים====
* '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.
* '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.
* '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.
* תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.
* בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די.

==הנהלה==
*הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יושב ראש.
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ"ל
*הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי
*הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים
*הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף
*הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים

*מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות
*אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות
*זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים
*ר' אייל דוייב - מזכיר
*פריידי תמרין - מזכירה
*רחל שוורץ - מזכירה
*ר' לייזר פרלשטיין - גזברות
*ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי
*ר' מענדי אלטבוים - מוצרי צבאות השם

===וועדה רוחנית===

'''כיום'''
* הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
* הרב מנחם מענדל הלפרין.

'''לשעבר'''
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''
* '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי
* '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב"ד אינפו'''] {{וידפו}}

===אודות===
*'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה<nowiki>''</nowiki>] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ"ב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
* [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

אור עקיבא

2024-07-03T14:45:11Z

מנחם רובין: עדכון

{{לעדכן|כל הערך=כן}}

[[קובץ:הרב אליעזר שמולביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[אליעזר שמולביץ]] יחד עם רה"מ [[בנימין נתניהו]] ורה"ע שמחה יוסיפוב]]'''אור עקיבא''' היא עיר בנפת [[חדרה]] של מחוז חיפה ב[[ארץ ישראל]]. היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. העיר גדלה עם העלייה מחבר המדינות. המקום נקרא "אור-עקיבא" על שם ה[[תנא]] [[רבי עקיבא]] שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה. נכון לשנת [[תש"ע|תש"]]<nowiki/>פד מונה העיר קרוב ל25,000 תושבים.

בעת הגשת [[מפתח העיר]] לרבי על ידי הרב [[אליעזר שמולביץ]] אמר הרבי: "כאשר מוסרים את המפתח הרי מוסרים את הבעלות על העיר, ומעתה כל עניני העיר צריכים להתנהל כפי שאני דורש, וכל מה שאני דורש זה הנהגה על פי שולחן ערוך, והרי זה יביא לברכה והצלחה בכל עניני העיר{{הערה|סיפורים מבית חב"ד חלק ב' עמוד 131.}}.

==בית חב"ד בעיר==
מנהל ה[[בית חב"ד]] בעיר הוא הרב [[אליעזר שמולביץ]], שהגיע לעיר בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות הרב [[יואל מן]].

בעיר פועלת רשת גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד|בגדים]] יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב משה קרישבסקי.

בחודש [[סיון]] [[תשס"ז]] נערך אירוע התרמה לטובת מרכז "ואהבת" שעל ידי בית חב"ד אור עקיבא-קיסריה. באירוע השתתפו כ-100 מתומכי וידידי בית חב"ד. אורח הכבוד היה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], ש[[נישואין|נשא]] את הנאום המרכזי ושיבח את פעילות חב"ד באור עקיבא-קיסריה ואת מייסד ארגון "ואהבת" מר רונן קריסטל העוזר ומסייע לארגון ולבית חב"ד.

בחודש [[תמוז]] [[תשס"ז]] בזמן שלושת השבועות, נערכה 'ישיבת בין הזמנים' בהשתתפות תלמידי ישיבות תיכוניות ובסיוע [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

בחודש [[תשרי]] [[תשס"ח]] ערכו חברים מ[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחברים מ[[אגודת חסידי חב"ד]]{{מקור}}, ביקור במוסדות חב"ד אור עקיבא ונפגשו עם ראש העיר מר שמחה יוסיפוב ומנהל מחלקת החינוך.

בית חב"ד במקום מארגן תהלוכות בהשתתפות מאות ילדים.

====אור עקיבא - קיסריה====
[[קובץ:הרב חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב חיים ליברמן]]
את הבית חב"ד מנהל הרב '''חיים מאיר ליברמן'''. הגיע ל[[קיסריה]] בשנת [[תשס"ב]].

חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. בו פועל הרב שמואל זלמנוביץ שפתח [[בית חב"ד]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.

ביישוב קיסריה, עיקר הפעילות היא 'אחד על אחד' עם האנשים, מתקיימים שיעורים פרטיים עם אנשים שרוצים ללמוד. בנוסף, עוזרים לאנשים בקשרים עם בתי חב"ד בחו"ל, בסיוע בענייני דת - סידורי תפילה, מזוזות, אירוח בשבתות, סעודות שבת. בעיקר עזרה, תמיכה, עידוד, ייעוץ והכוונה לציבור הרחב".

בקיסריה מתקיימים כל העת שיעורי חסידות ושיעורי גמרא בבית חב"ד בכל חלקי התורה.

==לקריאה נוספת==
*'''יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים''', סיקור השליח ה-1000 בארץ הקודש, שנשלח לאור עקיבא, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1254 אור עקיבא: כיכר הרבי מליובאוויטש] - {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

אור עקיבא

2024-07-03T14:42:59Z

מנחם רובין: עדכון

{{לעדכן|כל הערך=כן}}

[[קובץ:הרב אליעזר שמולביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[אליעזר שמולביץ]] יחד עם רה"מ [[בנימין נתניהו]] ורה"ע שמחה יוסיפוב]]'''אור עקיבא''' היא עיר בנפת [[חדרה]] של מחוז חיפה ב[[ארץ ישראל]]. היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. העיר גדלה עם העלייה מחבר המדינות. המקום נקרא "אור-עקיבא" על שם ה[[תנא]] [[רבי עקיבא]] שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 15,900 תושבים.

בעת הגשת [[מפתח העיר]] לרבי על ידי הרב [[אליעזר שמולביץ]] אמר הרבי: "כאשר מוסרים את המפתח הרי מוסרים את הבעלות על העיר, ומעתה כל עניני העיר צריכים להתנהל כפי שאני דורש, וכל מה שאני דורש זה הנהגה על פי שולחן ערוך, והרי זה יביא לברכה והצלחה בכל עניני העיר{{הערה|סיפורים מבית חב"ד חלק ב' עמוד 131.}}.

==בית חב"ד בעיר==
מנהל ה[[בית חב"ד]] בעיר הוא הרב [[אליעזר שמולביץ]], שהגיע לעיר בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות הרב [[יואל מן]].

בעיר פועלת רשת גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד|בגדים]] יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב משה קרישבסקי.

בחודש [[סיון]] [[תשס"ז]] נערך אירוע התרמה לטובת מרכז "ואהבת" שעל ידי בית חב"ד אור עקיבא-קיסריה. באירוע השתתפו כ-100 מתומכי וידידי בית חב"ד. אורח הכבוד היה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], ש[[נישואין|נשא]] את הנאום המרכזי ושיבח את פעילות חב"ד באור עקיבא-קיסריה ואת מייסד ארגון "ואהבת" מר רונן קריסטל העוזר ומסייע לארגון ולבית חב"ד.

בחודש [[תמוז]] [[תשס"ז]] בזמן שלושת השבועות, נערכה 'ישיבת בין הזמנים' בהשתתפות תלמידי ישיבות תיכוניות ובסיוע [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

בחודש [[תשרי]] [[תשס"ח]] ערכו חברים מ[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחברים מ[[אגודת חסידי חב"ד]]{{מקור}}, ביקור במוסדות חב"ד אור עקיבא ונפגשו עם ראש העיר מר שמחה יוסיפוב ומנהל מחלקת החינוך.

בית חב"ד במקום מארגן תהלוכות בהשתתפות מאות ילדים.

====אור עקיבא - קיסריה====
[[קובץ:הרב חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב חיים ליברמן]]
את הבית חב"ד מנהל הרב '''חיים מאיר ליברמן'''. הגיע ל[[קיסריה]] בשנת [[תשס"ב]].

חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. בו פועל הרב שמואל זלמנוביץ שפתח [[בית חב"ד]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.

ביישוב קיסריה, עיקר הפעילות היא 'אחד על אחד' עם האנשים, מתקיימים שיעורים פרטיים עם אנשים שרוצים ללמוד. בנוסף, עוזרים לאנשים בקשרים עם בתי חב"ד בחו"ל, בסיוע בענייני דת - סידורי תפילה, מזוזות, אירוח בשבתות, סעודות שבת. בעיקר עזרה, תמיכה, עידוד, ייעוץ והכוונה לציבור הרחב".

בקיסריה מתקיימים כל העת שיעורי חסידות ושיעורי גמרא בבית חב"ד בכל חלקי התורה.

==לקריאה נוספת==
*'''יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים''', סיקור השליח ה-1000 בארץ הקודש, שנשלח לאור עקיבא, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1254 אור עקיבא: כיכר הרבי מליובאוויטש] - {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]