{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] – [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כ[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים .
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו בענין משיח===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] {{אינפו}} - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. למרות שאין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח - כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}, טען כי אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כדמיון בלבד.

==פטירתו==
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך לציון [[הרבי הריי"ץ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת מעיינותיך [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]

===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר [[בית דין רבני חב"ד]] ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו{{הערה|1='''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' 14]''', אדר א' תשפ"ב}}.
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'. יצויין, כי לאחר ג' תמוז, שינה ר' יואל את דעותיו מאותה תקופה לחלוטין, והתנגד בתוקף לפרסום הרבי כמלך המשיח.
* '''שמענו מר' יואל''' - חזק הו"ל, תשפ"א חודש לאחר פטירתו

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', "[[תחיינו]]" גליון מס' 3, [[י' שבט]] [[תשע"ו]]
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1920 עמוד 29
*'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' [[אלול]] [[תשפ"א]]
*'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44

== קישורים חיצוניים ==
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}

לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}}

;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

יואל כהן

2022-06-18T21:01:04Z

מנחם ספרא: /* לאחר פטירתו */ למען ההגינות.

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] – [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כ[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים .
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו בענין משיח===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] {{אינפו}} - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. למרות שאין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח - כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}, טען כי אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כדמיון בלבד.

==פטירתו==
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך לציון [[הרבי הריי"ץ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת מעיינותיך [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]

===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר [[בית דין רבני חב"ד]] ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו{{הערה|1='''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' 14]''', אדר א' תשפ"ב}}.
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'. יצויין, כי לאחר ג' תמוז, שינה ר' יואל את דעותיו מאותה תקופה לחלוטין, ומתנגד בתוקף לפרסום הרבי כמלך המשיח.
* '''שמענו מר' יואל''' - חזק הו"ל, תשפ"א חודש לאחר פטירתו

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', "[[תחיינו]]" גליון מס' 3, [[י' שבט]] [[תשע"ו]]
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1920 עמוד 29
*'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' [[אלול]] [[תשפ"א]]
*'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44

== קישורים חיצוניים ==
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}

לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}}

;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

2022-01-13T18:49:05Z

מנחם ספרא: /* ברכות */ תגובה

יהודה לייב גרונר

2022-01-13T18:47:55Z

מנחם ספרא: /* תולדות חיים */ הרחבה

{{דמות
|תמונה=[[קובץ:יהודה לייב גרונר.jpg|250px]]
|תאריך לידה=[[ח' אייר]] [[תרצ"א]]
|תאריך פטירה=[[י"ד ניסן]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
}}
[[קובץ:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של [[בית משיח]]]]
הרב '''יהודה לייב גרונר''' ([[ח' אייר]] [[תרצ"א]] - [[י"ד ניסן]] [[תש"פ]]) היה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירו האישי]] של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], חבר הנהלת [[קופת רבינו]], מעורכי ההוספות ל[[ליקוטי תורה]] ו[[סידור אדמו"ר הזקן]] וממלקטי [[ספר המנהגים]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]
הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ח' באייר]] שנת [[תרצ"א]] לר' [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]. למד ב'[[תלמוד תורה|חדר]]' של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ"ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=87660 קובץ ליובאוויטש גליון 2].}}. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: "לייבל, האם הבנת את מה שדובר?" הרב גרונר שתק והרבי הגיב: "אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו"{{מקור}}. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].

הרב גרונר היה מהשלוחים ליסוד ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]]{{הערה|=
https://chabad.info/magazine/118843/}}

בחודש [[תשרי]] שנת [[תש"ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות.

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]], פנה אליו הרבי ואמר "מעכשיו העבודה תהיה באופן אחר לגמרי". בשעת מעמד [[קבלת הנשיאות]] ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה ויצטרך משהו.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם בתו של הרב [[צמח גורביץ']]. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]].

החל מ[[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] שעבר הרבי בשנת [[תשל"ח]], התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב ביותר. מסופר כי [[הרבנית חיה מושקא]] אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי{{הערה|1=[https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 המזכיר], שבועון כפר חב"ד.}}.

בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]] התבטא עליו [[הרבי]] "מיין גנרל" [=הגנרל שלי]{{הערה|ע"פ סרט הוידאו.}}.

בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]]. ובשנת [[תשנ"ד]] אישר הרבי את ייסוד [[קופת רבינו]] וחתימתו מופיעה בראש החותמים על פתיחת העמותה.
[[קובץ:הרב גרונר 1.jpg|ממוזער|טורו של הרב גרונער בעיתון כפר חב"ד בו קורא לא להשתמש בתואר "שליט"א" על הרבי לאחר ג' תמוז]]

היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת תשנ"ג העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|עפ"י האמונה השלימה שכותב מפי שלושה מחברי ה[[ועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. אך לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] הכריז כי אסור לכנות את הרבי בתואר "שליט"א" (ראו הטור בו פרסם דברים אלו בעיתון כפר חב"ד בתמונה).

נפטר ב[[י"ד ניסן|ערב חג הפסח]] [[תש"פ]] לאחר שחלה ב[[מגפה|נגיף הקורונה]].

==עריכה תורנית==
לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. בין הספרים שערך והכין לדפוס:
*[[ספר המנהגים]] חב"ד - יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ"ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
*[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=&pgnum=4&hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[כתר שם טוב]]
*[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31627&st=&pgnum=3 פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]
*[[שלשלת היחס]]
*הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ"ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}
*הערות וציונים ל[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}}

זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.

בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב"ד, כגון [[שבועון כפר חב"ד]], שבועון [[בית משיח]] קבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים]], [[שבועון התקשרות]], ועוד.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
* בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]].
* בנו, ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]
* חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].
* חתנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים ב[[תקיעות]] ב-[[770]].
* חתנו, ר' ישראל לוין.
* חתנו, ר' ישראל.

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45
*'''המזכיר''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1854 המוקדש כולו לרב גרונר
*'''לפני ולפנים בקודש פנימה''', גליון 'כי קרוב' 57 פרשת בא תשפ"א עמוד 4
*'''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38, '''סיפורים מגן עדן העליון''', חלק שני של הראיון, גליון 1200 עמוד 16
*'''המזכיר''', [[מלכות הכתר]] סדרת 3 ספרים על הרב גרונר וסיפורים מיומנו האישי.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/592817/ אבידה עצומה: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/bdh/592824/ תיעוד מחייו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה • חלק א' - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/114594/ "הרבי שאל אותי: מדוע אומרים שהוא המשיח?" - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/bdh/61832/ אמונה לוהטת • הרב גרונר בראיון: "הרבי רואה ויודע הכל" - {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47183 קול ישראל: [[התוועדות]] עם הרב גרונר]{{שמע}} - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/118843/ גילויים היסטוריים על רגעי ההסתלקות]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש"י, {{אינפו|}} מתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24082 33 שנים לראש חודש כסלו ● יומני המזכיר]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26646 איך נעבור ליד הרבי? ● התוועדות]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך ספרו של הרב גרונר {{COL}}
*[https://chabad.info/crown_heights/683621/ הכנסת ספר תורה מרגשת לע"נ המזכיר הרב גרונר ע"ה] {{אינפו}}
* אברהם רייניץ, [https://chabad.info/magazine/592883/ סיפורים מגן עדן התחתון], ראיון עם הרב גרונר מתוך [[שבועון בית משיח]] באתר חב"ד אינפו, י"ד בניסן ה'תש"פ

{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

קובץ:הרב גרונר 1.jpg

2022-01-13T18:47:19Z

מנחם ספרא:

הרב גרונר בטור בכפ"ח

חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים

2021-10-05T16:19:19Z

מנחם ספרא: /* נצחיות חייו של הרבי */

[[קטגוריה:חב"דפדיה - ערכים מובחרים]]
{{חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}
{{ארכיון|מספר ארכיון = [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 3|3]]}}

== [[משה שניאורי]] ==

ערך מושקע ומפורט ומקיף, {{חב"דפדים פעילים}}? {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:43, 31 בינואר 2021 (UTC)
:למרות שעבר זמן, {{חב"דפדים פעילים}} אנא הגיבו, תענו, תצביעו {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:32, 9 במרץ 2021 (UTC)
::אני חושב שלעומת הערכים המובחרים בחב"דפדיה כן. היינו, הערך מגיע כמעט לערך ממוצע בהמכלול/ויקפדיה.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:39, כ"ה באדר, ה'תשפ"א, 9 במרץ למניינם.
:::אין בידי כ"כ לעבור על הערך, אך אני חושב שמאד צריך לחזקו ולהעמידו בצורה המושלמת ביותר, משום כל השקרים שכתבו עליו "חוקרים נכבדים" ה"י... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:32, ג' בניסן, ה'תשפ"א
::::כל השקרים מסוג זה לא נכתבו בערך כלל {{א|חב"דניק}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 16:25, 19 במאי 2021 (UTC)
::::"ודאי שלא. כוונתי היא שבמקומות אחרים כן כתבו לצערנו, ולכן צריך לחזק את הערך פה שיהיה כמה שיותר טוב... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 10:23, ט' בסיוון, ה'תשפ"א

== [[אדמו"ר הרש"ב]] ==

הערך שוכתב והורחב כראוי, ומקיף את דמותו היחודית, והגיע הזמן באמת לתקן את המצב הנוראי שאין שום ערך מובחר על אחד מרבותינו נשיאנו, {{חב"דפדים פעילים}}? {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:25, 25 במאי 2021 (UTC)

== [[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ==

בעבר נערכה עליו הצבעה והוחלט ברוב של חמישה להפוך אותו למובחר, אולם קרייזי העיר שהערך לא כתוב כראוי, עשיתי לערך עריכה קלה, ונראה לי שהוא בסדר, {{חב"דפדים פעילים}} ו{{א|קרייזי אבאוט משיח}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:11, 23 בספטמבר 2021 (UTC)
:שיפצתי מעט, נראה לי שאפשר. ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|פארבריינגען]] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 14:24, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
::אין לי זמן, אבל ברפרוף מצאתי כמה שגיאות כתיב ובקשות מקור. כל המצביע בעד מובחר, מתחייב בכך שהוא תיקן את הערך עד שיהיה נקי (לפחות) משגיאות כאלו, ואם כך ראוי שהמצביעים לעיל ימשכו הצבעתם עד לתיקון הנ"ל (האפשרות השניה היא שהמצביעים פספסו את השגיאות. אני מקוה שלא לחשוד במשתמשים אחרים כטועים כל כך, אבל אם הייתי מכיר בעצמי שאין לי חוש ביקורתי ואני עלול לפספס כך, לא הייתי לוקח אחריות ומצביע). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:56, כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב

== [[נצחיות חייו של הרבי]] ==

{{חב"דפדים פעילים}}, חושבים כך? >>

הצביעו והשפיעו!

הערך מתאים לפי ה[[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר.

'''דיונים על הערך רק ב[[שיחה:נצחיות חייו של הרבי|שיחת הערך]].'''

להצבעה אפשר להיעזר בתבניות <nowiki>{{בעד}}</nowiki>, <nowiki>{{נגד}}</nowiki>, <nowiki>{{נמנע}}</nowiki> ו<nowiki>{{מתלבט}}</nowiki> שיוסיפו כיתוב מתאים. ניתן להוסיף נימוק קצר במילים אחדות, וחובה לחתום באמצעות <nowiki>~~~~</nowiki> (חתימה בדרך אחרת אינה מקובלת). אין להזיח שורה בהצבעה.

'''יחי המלך המשיח!'''

;הצבעה

{{בעד}} ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 14:34, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
:1. אסור למציע להצביע. 2. חסר בערך תמונות (אין בכלל). 3. וכן הערך דורש שיפור ענק. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 14:47, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:47, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2021-10-05T15:19:59Z

מנחם ספרא: /* דרוש עריכה דחוף */

==בקשת עזרה בדחיפות==
הערך כמעט ממש מוכן, אך זקוק לעזרתכם:
#תנאי ראשון שמבלעדו א"א להעלות - אינני יודע מה השם שצריך להיות לו. ההגדרה האמיתית שלו היא '''האמונה בנצחיות חייו של הרבי''' או '''של נשיא הדור''', אבל זה שם לא קליט שאף אחד לא יחפש אותו; לאידך - שם כמו '''הרבי חי וקיים''' או '''הרבי מללובביץ' חי וקיים''' וכד' זה שם שיימצא בקלות בגוגל ואנשים יכירו אותו, אבל הוא לא מדוייק כלל. או שיש הצעות אחרות.
#ענין נוסף, למשפט "כאשר התקבלה הידיעה בג' תמוז תשנ"ד" שמתי בקשת הבהרה, ואינני יודע איך להסתדר איתו. אי אפשר לכתוב, אבל אם לא נכתוב כלום אדם מבחוץ לא יבין.
#ועוד משהו אחרון, אם מישהו יודע מה שמותיהם של מחקרי האקדמיה בנושא ושנת הוצאתם לאור הוא מוזמן להוסיף (לידיעתי יש לפרופ' יורם בילו וכן נראה לי לד"ר שלי גולדברג, אולי גם עוד).

תודה רבה מראש לכולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
==הצעות לערך==
א. אפשר לעשות האמונה בניצחיות חייו של הרבי ולעשות הפניה מ - חי וקיים וכו', כך שכל מי שמחפש זאת בחב"ד פדיה ימצא את זה, אך השאלה היא, האם בן אדם שמחפש בגוגל, הרבי מלובביץ',חי וקיים, או משחיסטים וכו'ימצא את זה.
ב. אפשר להביא את: "בא תשנ"ב, האזינו תש"נ, וכו'.
ג. רצוי לכתוב על פס"ד הרבנים שהרבי חי וקיים בלי שום שינוי, וצריך להמשיך לכתוב ולהכריז יחי בלי שום שינוי (מענין לענין באותו ענין, בנוגע לפס"ד הנ"ל, אני עדיין מחכה שהמו"ל של העיתון כפ"ח, החרדים כ"כ לפסקי דינם של בית דין רבני חב"ד, יקימו את הפס"ד הנ"ל..) וכן דברי הרב מרדכי אליהו (שעדיין לא ראיתי את מקורם ומי שיוכל לכתוב את המקור על גבי במה זו תבוא עליו ברכה) על הכרזת יחי אדונינו וכו'. כלומר - לא רק ההתיחסות בשיחות הרבי ובתורת הרבי כי אם התיחסות תורנית - מעשית של רבני חב"ד בגלוי או רבני חב"ד שעדיין לא רבני חב"ד בגלוי.
ד. רוב האנשים יודעים מה הקשר בין הרבי מלובביץ', לג' תמוז תשנ"ד.אם לא אפשר לכתוב כפי אמונתינו כגון:"עם הוידע הבשורה בג' תמוז תשנ"ד, נעלם מעיננו" או באופן אחר, שהרי ממה נפשך, אם יש לו דעות קדומות מסולפות, על מה שקרה בג' תמוז תשנ"ד, אז אתה לא צריך לפרט יותר מידי, הוא יודע לבד. ואם לא, אז אתה אומר לו מה שקרה '''באמת''' בג' תמוז, ולא מה שהעולם חושב.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 01:27, 7 ביולי 2016 (UTC)
:#זהו, שאני לא בטוח שהפניות עובדות בגוגל. חוץ מזה ששם כזה ארוך לא בטוח שבנאדם יבין שזה מה שאליו הוא מתכוון.
#בא תשנ"ב מובא, האזינו תש"נ אין צורך (לא כל המקורות צריכים להכנס; בנאדם שממש רוצה לחקור יכול להכנס ללקוטי מקורות מהקישור בסוף הערך).
#באמת כדאי להביא פסק דין הנ"ל, אבל לא מצאתי אותו במהדורה מעודכנת ומפורטת במקום באינטרנט שנגיש לי. אם תמצא תוכל להכניס קישור בקישורים חיצוניים (אתה יודע איך מקשרים? אם לא, כדאי שתלמד).
#הבעיה שלא היתה אף פעם ידיעה על כך שהרבי 'נעלם מעינינו'. הידיעה היתה על אירוע אחר, אירוע שלא קרה. אשמח להצעות ניסוח נוספות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:36, א' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

א. אני לא יודע לעשות קישור, אני בעצם כמעט לא יודע לעשות כלום. אני יכול אולי לנסות (עפ"י ההןראות הפשוטות שאני מסתבך איתם בשל שכלי הלקוי).
ב. ברדיו באמת הודיעו דבר שלא קרה, אבל מי מדבר פה על הרדיו?! אתה לא צריך להתייחס לכל ההודעות שהועברו. אתה לא צריך לכתוב גם כש.. אתה יכול לכתוב שגם כשהרבי נעלם מעיננו בג' תמוז החסידים המשיכו להאמין, מה אכפת לך איזה ידיעה התקבלה?!--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 09:37, 7 ביולי 2016 (UTC)
:אני חושב שהערך כמו שהוא עכשיו בסדר גמור ואפשר להעלות אותו--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:53, 7 ביולי 2016 (UTC)
::{{קח|משתמש:|חבר}} היקר, חבל שלא קראת את כל דף השיחה לעיל ואז היית רואה מה הבעיות שמפריעות להעלאתו (שם, ניסוח).
::עכ"פ בגלל החלטתי להעלותו לפני ג' תמוז, אני עושה זאת כעת במצב הנוכחי ובשם ה(לא מוצלח ה)נוכחי. אע"פ שאינני מתייאש ומקוה שבהמשך יצטרפו עוד ויתנו את דעתם/ביקורתם לשיפור המצב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:16, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::בסוף החלטתי ש(גם אם הולכים על ברירת מחדל -)השם "נצחיות חייו של הרבי" פחות גרוע מ"האמונה בנצחיות חייו של הרבי". ועדיין מחכה להצעות... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:25, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== פתיח ==

הפתיח כתוב גרוע ביותר •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:11, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הפתיח גרוע בגלל השם הגרוע. אדרבה, אשמח להצעות ממך ומכל מי שמוכן לעזור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:17, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

לעניות דעתי, מכיוון שהפתיח -והשם- מביע עמדה אישית, וידוע - "אדם חשוד אצל עצמו" - וורא שאינו משתייך לחב"ד, ואינו יכול להשיג אמונה של חסיד ברבי, עלול להירתע מכך שדעת הכותב עלולה להשפיע על אמינות הטקסט. כידוע הרבה "פלגים שונים" מחוץ לחב"ד לא מקבלים את אמונתנו ברבי כדבר מקובל, ומרחיקים יהודים מתורה, חסידות והיהדות - בנפנופם בדרכנו. כמובן שאין חלילה כל עניין לפגוע, אך הדבר עלול להשפיע -ומשפיע!- על צורת הסתלות של יהודים. ושוב - כמובן שאין עניין לפגוע, לא ביהודים ולא באחדות - כמ"ש הרבי -ש"הסיבה שהושיבו אותי על הכסא -היא להמשיך אלוקות בעולם (היינו מתחת לז' רקיעים, שנתבאר ב"באתי לגני" בכל השנים)(בשם הרב [[י"ל גרונר]].
== הערה ==
לכל המתעסקים בנושא: אצל [[הרבי]] לא היתה - - ח"ו, החיסרון הוא אצלנו שאנו לא מצליחים לראות את [[הרבי]]. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה
]].--[[יחי המלך]] 23:43, 4 ביולי 2017 (UTC)

== משוב ==

למה לכתוב על הרבי שליט"א, דהיינו לברכו שיחיה, אם הוא ממילא לא יכול למות?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.103.179|212.76.103.179]] 10:20, 19 ביולי 2017 (UTC)
:איזה שטויות, כל יום אתה אומר בתפילה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", וכי יש לך נפק"מ שלא? אפשר לומר ש"שליט"א", מלבד ברכה ואיחול זו גם קביעת עובדה, ע"ד [[יחי המלך]].--[[מיוחד:תרומות/185.46.78.11|185.46.78.11]] 08:25, 10 בדצמבר 2017 (UTC)

== אנציקלופדיות ==

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, נמק את עריכתך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:55, 7 במאי 2019 (IST)
:{{קטן|אתה הוא האנונימי ששינה? או שסתם החלטת להתעניין? ובכל אופן -}}
:מאותה סיבה שאין בעיה לכתוב שחסידי חב"ד אינם מאמינים בציונות, למרות שאולי יש כאלו שכן (ומהם שמסתובבים כאן). אולי לגיטימי שחסיד יחלוק על משמעויות, סעיפים ותתי-סעיפים באמונה שהרבי חי וקיים, אך מי שאינו שותף לעצם האמונה שהרבי חי וקיים (בניסוח '''הכולל''' האמור במשפט הנ"ל) דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:06, ב' באייר ה'תשע"ט
::{{קטן|אני רק שיחזרתי כמה גירסאות שכתבו הרבי שליט"א/זי"ע/מה"מ שליט"א וכו', כפי המדיניות כאן, לא זכור לי שעשיתי שינויים אחרים.}}
::אתה קראת את הדיון בוואטסאפ, או שבהשגח"פ העלית את הנושא? עכ"פ, אינני חושב שהניסוח הוא "כולל". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:50, 7 במאי 2019 (IST)
:::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|משוגע]] [[משתמש:שף ויתיב|משוגע]] אבל קצת שכל צריך להיות... סלחו לי שאני מתפרץ לדיון. אך לא יכולתי מלהתאפק... לא הבחנת שהינך סותר את עצמך מרישא לסיפא, דבתחילה כתבת כי אפשר שחסידי חב"ד יאמינו בציונות (היינו שישארו חסידים בהגדרה, כלומר שדעתם הנ"ל תיתכן אצל חסידי חב"ד), ומאידך גיסא עולה מדבריך האחרונים כי מי שאין חושב כמותך בעניין הנצחיות של הרבי שחי לפני עשרים וחמש אזי אינו חסיד חב"ד (כי "דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד ואין טעם להתחשב בה")... [[מיוחד:תרומות/188.64.207.14|188.64.207.14]] 14:51, 8 במאי 2019 (IST)
::::אנונימי, איני מבין למה תייגת אותי. עכ"פ, אני מסכים עם תוכן דבריך, אך נראה לי שלא הבנת אל נכון את דברי {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, שגם עם זה אינני מסכים (שכן, אינני חושב שהנוסח הוא "כולל"). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:14, 9 במאי 2019 (IST)
:::::אחר בקשת מחילה על האיחור: לשמחתי איני בקי במתרחש בוואטסאפ, אם פספסתי משהו מענין - אתה יודע את כתובת המייל שלי. לא העליתי את הנושא, שיחזרתי לגירסא ישנה מעריכות של אחרים (משחיתים?). עכ"פ, איזה ניסוח היית מציע?
:::::בכוונה נזהרתי בניסוחיי, כי איני רוצה לכתוב שמאן דהוא יוצא מחסידות חב"ד בגלל (חוסר) דעתו הפסולה, אם בענין הציונות ואם בנושאים אחרים - ויוכיחו על כך רבותינו נשיאנו שלא הוקיעו חסרי דעה מחב"ד (מלבד קרליבך). ויתירה מזו: האיש שיש לו הכי הרבה מכתבים ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] והיה איש של הרבי בהמון תחומים, החזיק בדעות שאינן תואמות לשיטת רבותינו בענין המדינה, כמצוטט בערכו ב(...). עם זאת ביחס לדעה הפסולה עצמה מותר להתבטא ביתר פסקנות. לכן מחק את המילים שציטטת בשמי ולא אמרתי ("אזי אינו חסיד חב"ד"), ותנוח דעתך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:49, כ"א באייר ה'תשע"ט
::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, הציטוט ש(נראה לי) הינך מייחס אלי, נכתב על ידי אנונימי. השאלה היא מי '''אתה''' שתקבע ש'''הבנתך האישית''' היא הקובעת איזו דיעה "אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה"??? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:33, 26 במאי 2019 (IST)
:::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], הרב זוין היה יר"ש וחסיד יותר ממך. ככל הנראה הוא גם ציית לרבי יותר ממך, ואיני רואה מקום להתגנדרות החסידית היתירה שלך, שאתה מחבב להפגינה בכל עת. אני מתנצל על ההתנגחות (כבר פעם שנייה), פשוט לא יכולתי להתאפק. ואגב, היו הרבה הרבה חסידי ורבני חב"ד שהיו ציוניים, לכן היא אפשר להתייחס גם לדעה עצמה כדעה לא חב"דית, היינו שעדיין יש להתחשב בדעת החסיד האינדיבידואל. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:07, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 04:07, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], מדבריך מובן שדעת חסידי חב"ד היא דעת הרבי (ח"ו) ולפע"ד בהתדרדרות כזו מתי שהוא יגיע זמן שבפרט מסויים הרבי לא יוחשב כדעת חב"ד כי רוב החסידים יחשבו אחרת.... מגוחך!
::::::::על כן אני חושב שדעת הרבי היא דעת חב"ד ואנחנו מוזמנים להצטרף לדעה זו (- באם לא נרצה להצטרף לא ניכללבתוך דעת חב"ד!), ואם אתה חושב שיש לכתוב בערך [[ציונות]] שחלק מהחסידים מאמינים מציונות אז כמו שאמרתי לפני כן אין דעתך (עכ"פ בפרט זה) כדעת חב"ד.
::::::::ובנוגע לפועל, ע"פ [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#הערות כלליות|כללי חב"פדיה]] "כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת '''חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים''', הנושא הזה לא נתון לדיון". ולכן כמו שבערך [[הרבי כמלך המשיח#האמונה לאחר ג' בתמוז|הרבי כמלך המשיח]] לא יהיה כתוב שחלק מהחסידים מאמינים שהרבי הוא מלך המשיח (אף שישנם כאלה שחושבים כך) כך גם כאן לא יהיה שייך לכתוב שחלק מהחסידים מאמינים... והמ"י. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 09:38, 27 במאי 2019 (IST)
:::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, כל מה שכתבת אינו רלוונטי, מפני שהדיון הוא על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=320744 עריכתו זאת] של ידידי המשוגע. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:13, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::::{{א|שף ויתיב}}, מחילה שלא התנסחתי במפורש כלפי האנונימי. מכיון שהנני מחפש לא לקבוע לפי דעתי האישית, חיפשתי את הנוסח שישקף את הקביעה שהרבי חי וקיים כפי שקבע '''הרבי''', באופן שלא יכלול הבנה אישית שלי או של אחרים (כאמור, הנוסח הכולל ביותר). מדבריך נשמע שיש לך נוסח כולל יותר וצמוד יותר לדברי הרבי - לפלא אם כן מדוע אינך חושף אותו.
::::::::::מה שכתב {{א|חלוקת קונטרסים}} אינו נוגע לעריכה אלא לדיון שהסתעף ממנה. אני מוכרח להצטרף לפליאתו על שיטת {{א|תוקידידס}} - הבאתי את הדוגמא מציונות במחשבה תמימה שזו דוגמא מובהקת שכולם יסכימו עליה, ולא פיללתי לחידוש מרעיש כזה - שחסידים יכולים "להכניס" כדעה חב"דית גם דעה מנוגדת במפורש לשיטת רבותינו! אדרבה, בחרתי את הדוגמא מהרב זווין (ולא משז"ר למשל) כדי להדגיש שגם מי שקטניו עבות ממתניי ביר"ש, חסידות '''והתקשרות''', ועפר אני לרגליו - זה לא מקנה לו זכות לטהר שרצים, ודעות פסולות הן דעות פסולות. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:37, כ"ב באייר ה'תשע"ט
:::::::::::{{קטן|הערת אגב (שאין צורך להתייחס אליה): עד כמה שבעיני שלילי להתנגח, שלילי פי כמה '''להתאפק''' מלהתנגח... וכמאמר החכם: "שנשבור אחד לשני בקבוק בראש, העיקר שנתדבר".}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:39, כ"ב באייר ה'תשע"ט
{{שבירה}}
{{אנחה עמוקה}}... מדוע כל פעם כשמגיע לענינים אלו חייבים לסבך כל דבר פי אלף ממה שהוא?

בוא אסכם אך ורק את הנקודות הרלוונטיות של הדיון:

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} מתעקש שיהיה כתוב "החסידים מאמינים כך וכך", ולא "חלק מהחסידים מאמינים כך וכך". אני הקטן טוען שאין מקום לכתוב כך כי זה היפך המציאות. ידידי המשוגע טוען לאידך, שמי שאומר אחרת אינו חסיד, לפחות בענין זה (זוהי הקצנה מסויימת של מה שהוא אמר - ולמרות זאת, זה מה שעולה מדבריו). אני הקטן שואל מיהו ידידי המשוגע לקבוע מיהו חסיד ומי לא? {{א|חלוקת קונטרסים}} עונה, שאמנם ידידי המשוגע הוא אפס מאופס כשבאים לקבוע '''לכלל חב"ד''', אך '''בבמה אישית שלו''' (אנציקלופדיה משיחיסטית) הוא יכול לקבוע מי חסיד ומי לא. עד כאן סיכום הטענות דלעיל כפי שאני הבנתי אותם.

אני הקטן חולק על קביעתו האחרונה של חלוקת קונטרסים, וסבור אשר אף '''אם''' יש מקום להתעלם מדיעות אחרות - הרי שוודאי לא כאן המקום לקבוע מי חסיד ומי לא.

כמו כן, הנני חולק על ידידי המשוגע, הסבור כי הנוסח אותו הוא מציע כולל דיעות המוסכמות על רוב רובם של חסידי חב"ד.

ועכשיו, בואו והסיטו את הדיון שוב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:47, 27 במאי 2019 (IST)
:לא ממש הבנתי למה {{א|שף ויתיב|חשבת}} שמה שכתבתי לא היה על עריכה זאת. תחילה הגבתי על הדיון לגבי מה ש{{א|תוקידידס|תוקי}} רשם שאפשר להתייחס לדעה הציונית כדעה חב"דית (ח"ו) והבהרתי שזה לא משנה מה ישנם אנשים אומרים אלא מה הרבי אומר... וזה דעת חב"ד (עיין ב[[משתמש:שף ויתיב|דף שיחתך]], במאמר ר' זושא), ולאחר מכן כתבתי בנוגע למעשה על השינוי האם לכתוב מאמינים או שחלק מאמינים שהרבי חי עניתי שצריך לכתוב ש"החסידים מאמינים".
:וכדי לשלול את שאלתך מדוע כל פעם כשמגיעים לעניינים אלה צריך להסתבך עניתי (לא למה מי שחושב כך לא נקרא חסיד - כי זה באמת לא יוביל לשום מקום גם לשיטתך, וכן לא באתי כאן להסביר מי נקרא חסיד ומי לא (ח"ו), אלא) שכך צריך לכתוב כאן ע"פ כללי חב"דפדיה.
:וכך אני מקווה שעניתי על שאלותיך האחרונות. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 12:53, 27 במאי 2019 (IST)
::ניכר שלא הובנתי כראוי. אין ספק וצל של ספק שחסידים נוהגים בדרך אותה הרבי מתווה ומורה כי בה נלך! ומי שאינו בכלל זה ככל הנראה לא מגדיר עצמו כחסיד... אך הסוגייה האמורה - הציונות - היא סוגייה לא פשוטה, ובהחלט יש מקום לומר שהפנים המרובות שהציונות לובשת ופושטת מאפשרות אף לחסיד מן השורה להתחבר או להזדהות עם ערכים כלשהם בציונות. גילוי נאות, בעבר קיננה בי חיבת ציון יתירה שכבר פגה, וכמעט שסר חינה בעיניי. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 17:32, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 17:32, 27 במאי 2019 (IST)
:::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אם כבר לעיין בדף שיחתי, אז זה ב[[תבנית משתמש:ציוני]]. אך שוב סטינו, לא ביקשתי שיהיה כתוב "חלק מהחסידים מאמינים כך, וחלק מאמינים כך". אלא שלא יהיה כתוב '''שקר''' "החסידים מאמינים כך". מה לא הגיוני בזה? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:24, 27 במאי 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, היה זכור לי שראיתי את זה שם, לאחר מכן כשחיפשתי אצלך לא מצאתי את זה אבל זה מפורסם בשם ר' זושא שאומר "אני לא חב"דניק - אני חסיד של הרבי" (לא מדוייק) ואכמ"ל.
::::בנוגע ל'שקר', אז כמו שכתבתי זה לא שקר, ומאחר ואין ענין לפתוח את הנושא מי נכלל בדעת חסידי חב"ד ומי בפרט מסויים אינו נכלל בדעת חסידי חב"ד כדאי שנגמור את הדיון כאן, ובאם ממש מפריע לך ה'שקר' תוכל לנסח את זה בצורה שונה: "וגם כיום חסידים מאמינים.." שכך זה פחות מוחלט. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 22:45, 27 במאי 2019 (IST)
:::::נו נו, הניסוח הנ"ל מקובל עלי. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:30, 27 במאי 2019 (IST)

== יחי המלך המשיח . '''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א''''' ==

בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד כותבים אל הרבי באמצעות ספרי האגרות קודש שלו[23], נוסעים אליו לבית מדרשו 770 ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של הרבי[24], משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד], ועוד. בהתאם למה שאמר הרבי ש"הנהגות נשיא הדור נצחיות הם" וכיוצ"ב התמימים ואנ"ש חסידי חב"ד מאמינים ובטוחים כי גם היום הרבי אומר שיחות, מתוועד, מחלק דולרים וכו' ואכן שלוש פעמים ביום בתחילת וסיום התפילה עושים שביל לרבי שיוכל לעבור בו בגוף גשמי ממש - כנ"ל -מכניסתו לביה"כ ועד לבימה, כמו"כ הרבי עולה לתןרה בינינ שני וחמישיעי לשלישי ובשבת למפטיר ובר"ח לרביעי וגם אז עושים שביל לרבי עד לבימת הקריאה ובחזרה, בנוסף כל יום ראשון לאחר מנחה הרבי מחלק דולרים בזאל למטה, כל שבת בשעה 13:30 הרבי יורד להתועדות שנמשכת כשעתיים שבסופה מחלק הרבי משקה לפעילים, בנוסף כל הפעולות שראינו שהרבי עשה בקביעות - אנחנו יודעים שהרבי עוושה אותם גם כיום שזה בין היתר גם כפרות, מים שלנו, שיחות, יחידויות כלליות, פני"ם, חלוקת לעקאח, פאראד, וכו' וכו'. כמובן שמסתמכים על השיחות ועל האגרות קודש שבאופן יומיומי הרבי מדריך את המשבקי"ם והועד המסדר מה ואיך לעשות

'''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א'''''

== ציון קיום ה"אנטי משיחיסטים" ==

אני חושב שאם חוצן היה קורא את הערך הוא היה מגיע למסקנה שנצחיות חייו של הרבי זהו דבר שמקובל בתור עובדה אצל כלל החסידים ולא רק קבוצה מסויימת (אפילו אם היא כוללת את כל חב"ד ואין לי שום מושג על המספרים עדיין יש קבוצה מאוד גדולה באופן יחסי שטוענת שלא) ובתור אנציקפלודיה אני חשוב שצריך להזכיר את זה {{שכח לחתום|99.159.198.210}}

== מצוין ==

ערך טוב מאוד ! {{שכח לחתום|213.151.58.132}}

== מקורות ==

לפענ"ד כדאי מאוד להוסיף לערך קטעים משיחות שהרבי מה"מ מסביר על חייו הנצחיים של נשי"ד.
לדוגמא: שיחה לפרשת שמות לקו"ש חלק כ"ו, שיחת האזינו תש"נ (דברי משיח, תש"נ ח"א עמ' 53) ועוד ועוד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:35, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:35, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסיים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.
:כמעט כל הקטעים מובאים בצורה אנציקלופדית. אין טעם להוסיף ציטוטים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:48 • ח' באדר ה'תשפ"א

== משוב ==

הערך מוטה לגמרי, ומתעלם מהשיחות הרבות של הרבי ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים" (תניא, אגרות קודש, כז) וכן ש"החיים הבשריים הם מוגבלים ואינם נצחיים" (תורת מנחם, תשי"ב, ח"ב, עמ' ש.) , מה גם ש"ע"פ תורה יש הגדרת טבע לעולם" ובמיוחד שנעשו דברים על פי הלכה (בנידון דידן - קבורה והלוויה) (לקו"ש, חל"ה, ויחי, שיחה ג') , מה שגם שהתשובה הפשוטה לדברי הרבי שיש בכל דור נשיא דור בגוף גשמי, הוא על פי שיחות הרבי ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" כאשר תלמידיו וחסידיו של הרבי מקיימים את הוראותיו אזי זה נחשב כאילו הוא חי בגוף גשמי (תורת מנחם, תשי"ד, ח"ב, עמ' 57.).

מחכה לתשובה. {{שכח לחתום|אנטי}}

== המציאות בטלה? ==

האם לכאורה כאשר יש סתירה בין דברי הרבי למציאות, אנו אמורים לנהוג ע"פ דברי הרבי, ולהגיד שהמציאות היא דמיון? הקורא בערך יקלוט שכן, וזאת ע"פ דברי הרבי שהביאו לכאן וסילפו אותם. אך מעיון קל בשיחות כ"ק אדמו"ר *** (מצונזר כפי כללי המדיניות הדיקטטורית של בדיחהפדי'ה), הרי שההפך הוא הנכון! בלי הסברים, בא נראה כיצד הרבי מתמודד עם שאלה בנושא זה (ואנוכי מדגיש בקווים):

'''"דובר לעיל אודות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ג תמוז אשתקד אודות חיים ארוכים, חיים אמיתיים בלי הפסק, כיון שעניני קדושה הם אין סוף, שהסיבה לכך שדיבר על זה בי"ג תמוז תש"ט (ולא בשנת תש"ח או תש"ז), היא, להיותו חג הגאולה האחרון לפני יו"ד שבט תש"י, שאז יש צורך להבהיר ("בַאווָארענען") הענין דחיים נצחיים...

'''גם בחיים ארוכים ועד חיים בלי הפסק – יתכן שכן הוא מצד המקרה, היינו, שבפועל לא הי' הפסק, אבל הי' יכול להיות גם להיפך. וכיון שבנדו"ד מדובר אודות מצב שלעיני בשר נראה שנעשה הפסק, ויתירה מזה, ע"פ שו"ע צריכים לעשות עכשיו כמה ע נינים כו', לכן מדייק {{קו תחתון|"חיים אמיתיים, חיים בלי הפסק"}} – חיים אמיתיים ונצחיים שלא שייך בהם הפסק. וטעם הדבר – כפי שממשיך ומסיים – {{ציטוטון|{{קו תחתון|לפי שחיים אמיתיים הם קדושה}}}}, וקדושה היא אין-סוף. – האמת היא שענין זה מובן ממ"ש באגה"ק "שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה", שהרי, בנוגע לחיים רוחניים בכלל, ובפרט אמונה יראה ואהבה, מבין כאו"א (גם שכל גס) שלא שייך ענין של מיתה, ואינם בגדר זה כלל, אבל, ענין זה נכתב מכמה שנים, ואף אחד אינו מתבונן בזה, משא"כ בענין שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בתקופה האחרונה ועתה יצא-לאור בדפוס'''". מתוך - תורת מנחם, כרך א' תש"י עמ' 129. ודו"ק. [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 07:36, כ"ג באב, ה'תשפ"א 07:36, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:משועמם יקר. מבינים אותך. חזרת מאיזה קעמפ \ ישיבת קיץ ונורא משעמם לך. יש הרבה דרכים טובות לפרוק את השיעמום ואחת מהם זה בעריכה מועלת בחב"דפדיה. לבלבל את המוח זו לא אופציה. הבדיחות שלך על בדיחהפדיה מצחיקות בקושי את עצמך. בהצלחה בפריקת השיעמום באמצעים מועלים לפרט ולכלל...
::אנונימי, כדאי שתיצור חשבון כך אוכל לתקשר עמך טוב. עצוב לי שהגעתם למצב בו אתם קוראים לדברי הקודש של הרבי מחב"ד כ"בלבול מוח" רח"ל הי' לא תהי'!. גם אם גישת הרבי בנושא זה לא כגישתך, אתה מוזמן ללכת לחסידות אחרת ולהנות שם ממיטב האדמו"רים והמשב"קים, אך בחב"ד יש דרך ורבי אחד שלפיו הולכים. אם זה לא היה עצוב אכן הייתי צוחק, אך מה לעשות שאתר שמדיניותו היא כנגד דעת חסידי והרבי מחב"ד בראשם, קורא לעצמו בשם חב"ד. ההתנהלות פה היא לצערנו אכן כבדיחה. מה שגרם לי לחשוף את שמה האמיתי והלא נעים. הגם לכבוש את המלכה עמי בביתי?! נ.ב: אם תשובה עניינית אין לכם, לפחות תודו שאתר זה לא מתנהג כגישת הרבי *** (כנ"ל). [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 09:47, כ"ג באב, ה'תשפ"א 09:47, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:::הרב מבקר. מה שכתב אנונימי הוא שאתה הבדיחה. צצת כאן מהיכן שהוא ואתה בטוח שאתה היחיד שמכיר את דברי הרבי מחב"ד... אתה באמת חושב שרק אתה גילית את שיחת י"ב תמוז תש"י? במחילה אבל כו"כ מהמשתמשים והעורכים כאן גדלו שנים רבות בחסידות חב"ד ומכירים את "הרבי מחב"ד" ותורתו לא פחות ממך...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:18, כ"ד באב, ה'תשפ"א 00:18, 2 באוגוסט 2021 (UTC)
::::אגב, אם היית משקיע זמן לקרוא לעיין ולהבין את השיחה שציטטת ולפוח את המקור עליו מדובר היית רואה שהרבי הריי"ץ בכלל לא דיבר על 'חיים' בקשר לעצמו ואין שום קושיה על דבריו אלא בסה"כ הרבי מחנך איך שיש לדקדק בדברי הרבי הריי"ץ שאעפ"י שכלל לא מדבר שם על עצמו אם זה היה שנה לפני הסתלקותו הוא התכוון להבהיר את נצחיות חייו ברוחניות. ז"ל הרבי הריי"ץ בשיחה עליה מדבר הרבי: "הוד כ"ק רבינו הזקן האָט מקבל געווען מרבו הרב המגיד ממעזריטש, וואָס ער האָט מקבל געווען מרבו מורנו הבעש"ט, דעם וואָרט: וואס געדענקסטו? אָט דער וואָרט — וואָס געדענקסטו — האָט מחי' געווען מיט אַ חיות פון תחיית המתים די חסידים לדורותם. תחיית המתים הייסט חיים ארוכים, חיים אמיתיים. מיתה איז הפסק, און חיים ארוכים איז חיים בלי הפסק, וואָס דאָס איז חיים אמיתיים. עס איז ניטאָ דער העדר החיים. עס איז מעהר ווי לעבען. אין עבודה איז דאָס, אַז ניט נאָר וואָס מען לעבט אַליין, נאָר מען באַלעבט אויך אַנדערע. דער נקודת הענין איז, אַז חיים אמיתיים איז קדושה, און קדושה איז אין סוף."--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:23, כ"ד באב, ה'תשפ"א 00:23, 2 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::אגב, אם כבר מדברים על שיחותיו של הרבי, מישהו אולי יכול להסביר לי מה פשר זה שהרבי אומר בתמוז תשמ"ה (תוכן) "שמי שחושב שהרבי נמצא בעולם האמת - אין איתו שום שפה משותפת", בעוד שהרבי עצמו באותו שנה (י"א ניסן תשמ"ה) אמר: (ציטוט) "ובימינו אלו: מכיוון שנשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נמצא ב"עולם האמת" - זקוק הוא שגם בעולם דלמטה יהיו לו "'''רגליים'''" ו"'''ידיים'''" וכל שאר האיברים, שיעסקו בהפצת תורתו עד למעשה בפועל."
::::::בשיחה בתמוז דיבר הרבי על החיים הרוחניים של הרבי הריי"צ, שמי שסובר שהרבי הריי"צ כבר לא פועל ברוחניות בעולם הזה אלא רק בעולם האמת איתו אין שפה משותפת --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:57, 20 בספטמבר 2021 (UTC)
:::::::הערה כללית: מומלץ לעיין בשיחת יו"ד שבט התשכ"ו. והמבין יבין...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:01, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:01, 25 בספטמבר 2021 (UTC)
{{שבירה|:::::::}}בנוגע לכללות הטענה של אדון "מבקר" היקר, המובאת בתחתית הדף.

בראשית דברי אציין שביודעי ומכירי קאמינא, שרובא דרובא כאן מן הסתם לא יסכימו עם דברי (ועם הסכמתי לדברי המבקר היקר), ומראש אבקש בזאת את סליחתם, ומובן שאין כוונתי לפגוע וכו' - ואדרבה, וכמפורסם שאיני נוהג לערוך פיגועים בחב"דפדיה ובעריכותי הרי אני מיישר קו עם הדיעה הרווחת דכאן, וע"כ מבקש אני מראש שיישאר הדבר בתוך גדרי אהבת ישראל וכו' וכו', ודי למבין. ואחדות החסידים תובילנו לקראת משיח צדקנו, בהגלות נגלות עלינו כ"ק אדמו"ר משיח צדקנו נאו ממ"ש.

וכעת לגופם של דברים:

אחד המקרים הידועים ביותר, שאחד מרבותינו נשיאנו אמר דבר ולפועל קרה אחרת, הוא מה שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי (בשם האריז"ל) שבטלו ההשמדות, ולפועל היו גזירות ת"ח (אחר דברי האריז"ל) והשואה (אחר דברי אדמו"ר האמצעי). שערי תשובה לאדהאמ"צ דף ה ע"ב: "אך בזמן האר"י ז"ל שהיה מבחי' התיקון ונגלה אליו חכמת הקבלה האמיתית בטלו ההשמדות ולא יהיה עוד כו' וד"ל".

כעת נראה כיצד כ"ק אדמו"ר מתייחס לשאלה זו.

בתורת מנחם חי"ח עמ' 101 בהערה 43, כ"ק אדמו"ר מביא מה שניסו לתרץ (נמוקי או"ח סס"ח) שלאו מרן האריז"ל חתים עלי', ואומר כ"ק אדמו"ר: "אלא, שקשה לומר כן, שהרי אדמו"ר האמצעי מביא ענין זה בשם האריז"ל". א"כ מוכח שהאריז"ל אכן אמר א"ז. ומה א"כ ההסברה בזה? ממשיך שם כ"ק אדמו"ר: "ואפשר לומר, שאדמו"ר האמצעי הביא ענין זה כדי לפעול – ע"י תפילה, או ע"י פס"ד בתורה – ביטול או עכ"פ חלישות בענין הגזירות" (מהנחה בלתי מוגה).

ומכיון שפירוש כזה יכול לומר רק כ"ק אדמו"ר, ואנו לא נוכל לומר כך על דברי כ"ק אדמו"ר עצמו, נוכל ללמוד מכאן (ומהמקורות הבאים) דבר אחד: אין לנו אפשרות להכחיש את המציאות (מציאות- ע"פ ההלכה) ונותר להשאר בשאלה או למצוא הסברה שונה (כפי שנראה במקורות הבאים).

באגרות קודש חלק י' עמ' קס"ט (מכתב כסלו תשט"ו) כותב כ"ק אדמו"ר: "במה שהעיר בשערי תשובה – לאדמו"ר האמצעי – רח"א ספ"ה "שבטלו השמדות ולא יהי' עוד" וקשה מגזירות ת"ח (ושבדורנו זה). יעוין שם שהמדובר הוא ע"ד השמדות שבאו לתקן עוע"ז שבביהמ"ק ראשון והנשמות שהיו אז . . וע"ז אמר האריז"ל שבזמנו בטלו כו' כי נתתקן הענין והנשמות עלו כו'".

א"כ כ"ק אדמו"ר מוצא ביאור אחר בדברי כ"ק אדהאמ"צ, דההשמדות שבטלו הם השמדות מסוימות, והם בטלו. אך לא מביא אף כאפשרות שאולי לא היו ההשמדות.

ועתה נראה אם כ"ק אדמו"ר מסתפק בביאור זה. בלקו"ש חל"ח בהוספות (עמ' 183) נדפס מענה ללא תאריך: "לכאורה הי' מקום לתרץ דבאגה"ת מדבר רק ע"ד תיקון חטא ע"ז דבית ראשון וכיו"ב . . אבל ג"ז דוחק, והיפך בהירות ופשט הל' ד"לא יהי' עוד".

'''כ"ק אדמו"ר נשאר בשאלה ובלבד שלא להכחיש המציאות.
'''

א"כ מצינו מס' גישות: יתכן שזה ע"ד תפילה, יתכן שהפשט הוא שונה, ויתכן שאין לנו תירוץ ע"ז. '''דבר אחד לא מצינו אף כהוו"א: הכחשת המציאות.''' א"כ גם לעניננו אין שום מקום כלל לשיטה האומרת שלא היתה הסתלקות, שכן זוהי המציאות (ע"פ ההלכה). ומה שיש לנו שאלה היאך לא מתקיים מה שנאמר, נוכל למצוא הסברה אחרת בשיחה, ואם שכלינו הדל לא ימצא- אנו נשארים בשאלה!

ואולי יש מקום לסיים בדברי הגר"ח נאה (בסוף קונטרס "אבני צדק" שלו, מענה ודחיית המתנגדים לשיעוריו):

"ובזה אני מודיע, שכמעט ברור אצלי שכבר מוכן אצלו קונטרס חדש, בהשגות חדשות.. וכמובן שוב פעם בסילופים, ולכן אין תועלת להתווכח איתו בכל פעם..." .

ומסיימין בטוב.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:21, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:21, 25 בספטמבר 2021 (UTC)
:מצחיק לחשוב שמה שנראה לנו זה האמת ו"את התורה/הרבי אפשר להסביר" כשהרבי במפורש אומר בכמה הזדמנויות (למשל בביאורו על ניסיון אברהם אבינו והנהר) שמה שהתורה אומרת זה המציאות גם אם בעיניים נראה אחרת (או שגם את זה צריך להסביר ולתרץ...). יש אפילו התבטאות של הרבי שפסק התורה משנה את מציאות העולם (וראה בכל זה קונטרס 'אמונה ללא פשרות').
:לגבי הסקירה שהבאת, ראה [https://chabad.info/beis-medrash/144051/ כאן].
:בנוגע לעצם השאלה שהבאת, אענה לך באותה שפה: הרבי לא שלל שהייתה שואה כי אדמו"ר הריי"צ אמר שהייתה שואה...
:שיהיה לך לקריאה נוספת: [https://chabad.info/blogs/61374/ דברי התורה גוברים על מציאות העולם], [https://www.chabad.fm/265/4294.html התורה מתעלמת ממראה עינים?] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:17 • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב
::במענה (חלקי) לדבריך: ישנה דוגמא ידועה נוספת, והיא מה שאמר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ שבימיו תבוא הגאולה. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ הדגיש כי אינו מתכוון לגילויים רוחניים אלא כפשוטו, והוסיף, אני עוד צעיר לימים. סה"ש תרפ"ז עמ' 121: "כבר נתבררו כל הדברים. זמן הבירור והעבודה היה במשך ז' שנים, משנת פ"א עד שנת פ"ז. תקופת הבירורים כבר נגמרה. מתחלת תקופה אחרת בחיינו. אין אנו שייכים לחללו של עולם, רק דרכנו ישרה: עבודת הלב והמוח, ולהכין את עצמנו לקבלת פני משיח. ואין כוונתי גילויים ברוחניות, רק קבלת פני משיח ממש. "ואיני נותן על זה זמן ארוך, ובימי יהיה הדבר הזה, כי אינני זקן בא בימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. (וכאן קרא כ"ק אדמו"ר הריי"ץ בקול:) בימי תיוושע יהודה וישראל". או כפי הנוסחה השניה שם (עמ' 126): "בטוח אני אז בימי וועט קומען משיח. מיר זיינען שוין כלים צו דער גילוי המשיח בפועל, איך בין דאך א יונגערמאן אין די מיטעלע יארן, וועלן מיר אי"ה זוכה זיין צו גילוי המשיח". לכאורה, כאשר הגיעה ההנחה ל770, היה על כ"ק אדמו"ר להחליט ש"לא קרה יו"ד שבט", הלא כן? כעת נראה כיצד מסביר זאת כ"ק אדמו"ר. שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א: "הגיעה לכאן (מארץ ישראל) העתקה משיחה של כ"ק מו"ח אדמו"ר (שנאמרה בהיותו עוד ברוסיא) אודות הגאולה השלימה, ובה אמר הרבי: "בימי יהיה הדבר הזה"!... "דברי הרבי (שהגאולה תהיה בימיו) הם בתקפם גם עכשיו, והמצב בהוה, בחדשים ספורים אלה, אינו חשוב הפסק, כיון שגם עכשיו הוא שופט את ישראל, ע"ד מארז"ל שכאשר "יראים ממנו" ה"ז חשוב כמו ש"הוא שפט את ישראל"." וכן ביו"ד שבט תשי"א: "אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר – בדברו אודות ביאת המשיח – שבימיו יהיה הדבר הזה. ואין קושיא בדבר – כיון שמפורש בירושלמי (והובא גם בילקוט שמעוני) שכאשר ההנהגה היא ביראה מלפניו תחת ממשלתו והנהגתו, אזי אפילו לאחרי עשרים שנה חשיב שנמצא כאן." שוב. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ: בימי יהיה הדבר הזה, כי אינני זקן לימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. כ"ק אדמו"ר: דברי הרבי בתקפם, המצב כעת אינו הפסק, גם עכשיו הוא שופט את ישראל. גם כאן אנו מוצאים את אותה גישה, שאינה מתעלמת ממה שקרה, אלא מנסה למצוא הסברה שונה, אף שלא כך היה אמור להיות לכתחילה. א"כ גם לעניננו אין מקום לשיטה האומרת שלא היתה הסתלקות, שכן זוהי המציאות (ע"פ ההלכה). וכנ"ל, הגישה הנכונה, הגישה של הרבי היא למצוא הסבר שונה בשיחה, ואם לא מצאת, תשאר בנתיים בשאלה!
:::איני יודע אם יצא לך לעיין בספר [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]] שנכתב מפי הרי"כ, אך כדאי לעיין שם בפרק העוסק בתקופתינו זו. הוא מסביר שם באריכות את הענין:
:::התורה הרי אומרת במפורש שלא יהי' עוד מבול. האם נעלה על דעתינו שכן יכול להיות מבול - אלא שהוא יהיה בדמיון בלבד? - ודאי וודאי שלא, שהרי כשהקב"ה פסק בתורתו שלא יהיה מבול שוב, הרי '''שגם בדמיון לא יהיה כן כלל וכלל'''. ואם כן גם כאן: '''אם התורה היתה פוסקת שלא יכול להיות ענין ההסתלקות, הרי שגם בדמיון לא היה יכול להיות ענין כזה. ואם קרה ענין כזה, ואפילו "בדמיון" בלבד, הרי"ז משום שאין שום פסק בתורה שלא יכול להיות ענין שכזה!!'''. ומי לנו כהרי"כ שהי' בקיא בשיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר, והבינם לעומק הראוי, להורות שאין לטענה זו אחיזה וכו'. וד"ל, ואכ"מ.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 12:01, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 12:01, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
{{שבירה|:::}}*אני ממליץ שוב להתבונן כראוי בשיחת יו"ד שבט תשכ"ו, (אפשר לעשות א"ז [https://w2.chabad.org/media/pdf/1082/OQEi10826162.pdf כאן]) שתעזור להבין את הנושא בעומק, וכיצד הדברים אינם סותרים, ואכמ"ל
*אצרף משל קצר (אף כי לכאורה לא מדוייק בהכרח) בענין. אציין שלא אני כתבתי אותו אלא רק עברתי על תוכנו וראיתיו כמתאים לכאן.

קניתי לעצמי מחשב נייד בזמן האחרון (אתה כבר ראית אותו). למשך כמה חדשים הוא הי' מושבת כי היו בו הרבה תקלות. ובכלל, הוא לא הכי הכי.
הטעות שלי הייתה – שלא הלכתי לאדם מומחה שיגיד לי בדיוק איזה מחשב אני צריך. בדקתי לבד את נתוני המחשב, ולפי מה שהי' כתוב ב'הגדרות' שלו – הסקתי שהוא מתאים לי. אני יודע לקרוא את הנתונים שכתובים ב'הגדרות' של המחשב, והגעתי מעצמי למסקנא הזאת. האמת, שגם החברים שלי (גם הם 'מבינים' גדולים ב'הגדרות') המליצו לי עליו.
בא נראה, אם יבוא אליי מישהו שיבוא ויסביר לי, שאפילו שכתוב על הגדרות המחשב שלי כך וכך, בכל-זאת, זה לא המחשב באמת. מה זאת-אומרת?? – אבל כתוב מפורש בהגדרות המחשב בדיוק מהו!!!
איש המחשבים הראשון שתיקן לי את המחשב, ניסה להסביר לי, שלפני ה'הגדות' הכתובים, יש גם סוג 'מעבד', ושיטת בני' מסויימת שקובעת. רק אח"כ באים הפרטים הכתובים בהגדרות המחשב.
אפילו שהתעקשתי – הוא לא הסביר לי כיצד עובד המעבד, כיצד בונים מחשב, איזה סוגי מעבירי חשמל מהירים יותר מהאחרים וכו' וכו'. הוא טען שאני חייב להשקיע שנים כדי 'להתחיל' לקלוט מה קורה שם...
אתה חושב שאני מתפעל ממנו?? לא ולא!! אני יודע "מה כתוב"! את זה אני מבין. לפי מה שכתוב – המחשב שלי לא הי' אמור לקבל את התקלה שהוא קיבל! ואתה יודע מה? – אני ממשיך להאמין ולחיות שהתקלה אכן "לא קרתה"!! אתה חושב שאני משוגע?? – חלילה! אני הולך לפי המקורות הכתובים! אין פה דברים אחרים חוץ מזה. נקודה.
תנסה לתאר לעצמך, אדם עם מחשב שלא עובד, שהוא לוחץ על כפתור ההפעלה של המחשב (שלא עובד). הוא יושב מול המסך וממתין כ-50 שניות (זה הזמן שלקח למחשב לעבוד כשהוא הי' תקין). אח"כ הוא לוחץ את הסיסמא על לוח המקשים (שוב, המחשב בכלל לא עובד...). וככה, הוא ממשיך 'לעבוד' עם המחשב שלו לאורך ימים ושנים טובות...
לרגע אל תחשוב שהוא משוגע. לפי הנתונים שלו – המחשב בכלל אמור כעת לעבוד. אף אחד לא הצליח לשכנע אותו אחרת ולכן הוא ימשיך לדמיין את המחשב עובד.

כל דבר שקורה פה בעולם, קובעת ההלכה, שהיא מציאות אמיתית ולפי' יש לנהוג ("אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" וכיו"ב). גם החסידות קובעת כך ושוללת את ה'שיטה' שהעולם הוא דמיון.
עכשיו שים לב ותבונן במשל דלקמן:
המחשב הוא סתם 'דומם'. כמה חתיכות של מתכת עם ברגים. זהו. אבל חוץ מהמתכת והברגים – יש לו גם זיכרון. יש בו מידע, מסמכים ועוד ועוד. גם אם איבדתי את המחשב, את המתכת שלו, בכל-זאת המסמכים וכל התוכן שלו עדיין קיימים.
אם נתבונן במהותו של המחשב, הרי שבעצם העיקר בו הוא לא הכמות של הברזלים והמתכת. אלא כל התוכן והמידע שהוא מכיל (קח בחשבון שעם מידע מסויים אפשר לשנות את כל העולם...). כל זמן שהמידע קיים – מצידי, המחשב עדיין לא 'הלך'. ה'מחשב' בשבילי הוא המידע שבו. לא המתכת שבו.
כדי שאוכל לראות או לשמוע את המידע ולגלות אותו – אני זקוק למתכת והברגים של המחשב. אתה מבין לבד – שמתכת שלא עובדת, היינו, מצב שבו אי-אפשר לראות ואי-אפשר לשמוע, לא עוזר לי במאומה.
בג' תמוז תשנ"ד – הקב"ה החליט משום מה לקחת את המתכת. זה מאורע מאוד מצער ומכאיב. אך ביחד עם זה, הוא השאיר לנו את המידע. ולא סתם מידע – אלא מידע שאיתו אנחנו יכולים להפוך את כל העולם. מידע עצום!!!
אין ספק שהיום, הרבה יותר קשה מבעבר לקבל את המידע. מה לעשות? הקב"ה לא התייעץ אתנו – והחליט להכביד עלינו עבודה קשה הרבה יותר.
עוד נקודה חשובה:
המידע שבמחשב (שהוא הוא בעצם מהותו של המחשב), אינו מאוחד עם המתכת שלו. ולכן, לאחרי שהמתכת לא עובדת, אפשר להחליף או לזרוק אותה. לאידך, גוף ונפש (של כל יהודי) הם מאוחדים. גם לאחר פירוד הנשמה מן הגוף – עדיין עולים על הקבר ואומרים קדיש. כי הגוף של יהודי הוא קדוש, משום שהאירה בו נשמה קדושה.
על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר על 'נשיא-הדור', שמקום שבו נמצא גופו הגשמי, שם אפשר להתקשר – גם היום!!! – למהות של גוף זה, לרבי עצמו. ואני מתכוון לאוהל הק'.
וכעת לנקודה הכי הכי חשובה והכי עיקרית:
עד-עתה, המידע של המחשב הי' בתוך המתכת של המחשב (וע"י המתכת הוא הי' מתגלה, כנ"ל). כעת, בימים אלה, אותו המידע ממש עובר ישירות לכל אחד ואחד. אנחנו כולנו מחשבים קטנים (המורכבים מגוף (מתכת) ונשמה (מידע)). המידע שהי' עד-עתה במחשב הענק והגדול, עובר לכל אחד ואחד מהמחשבים הקטנים שלנו. הוא מתגלה פה בעולם, ואפשר לראות אותו ולשמוע אותו על-ידי המתכת שלנו. ה'מידע' הזה חלילה וחס לא הסתלק! ואדרבה, כעת הוא קרוב אלינו הרבה יותר. המידע הזה מתגלה פה בעולם על-ידינו ממש, על-ידי כך שבגוף הגשמי שלנו, אנו מוציאים אותו לפועל בעולם הגשמי שלנו. והתוצאה – "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (או כפי שהרבי הסביר פעם "מה הוא בחיים אף זרעו בחיים").
הרבי הודיע לדור שלנו מפורש, שעד לדור שלנו, ה'מידע' הי' עובר בכל דור מהמחשב הענק והגדול שהי' בדור A למחשב הענק והגדול שהי' בדור B. וכן ממחשב B עבר ה'מידע' בדור מאוחר יותר למחשב הענק והגדול עוד יותר – C. וכך, מדור לדור הי' המידע מתרחב וגודל (לפי צרכי הדור) ועובר מהמחשב המרכזי של דורו – למחשב המרכזי של הדור שאח"כ.
אבל כך הי' עד לדור שלנו. בדור שלנו התרחש שינוי (מה שלא קרה מאז מחשב A). בדור שלנו – הכריז הרבי – העבודה של המחשב הגדול והענק, הופכת להיות העבודה הפרטית של כל אחד ואחד מאיתנו. ובלשון הרבי: העבודה עוברת מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל" (פורים תשמ"ז). "אני את שלי עשיתי, מכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם" (כ"ח ניסן תנש"א).
למה זה קורה דווקא בדור שלנו? - לא יודע. אבל ככה הרבי קבע - וזו המציאות. אולי זה חלק מהתהליך אותו אנו צריכים לעבור ממש לפני ביאת המשיח (שאז הגלות היא הכי קשה), בו נתראה שוב עם הרבי פנים בפנים.
את כל המידע שיש לנו, אנו שואבים מהמחשב האחרון הענק והגדול שהי' עד-עתה. המידע שעובר דרכינו - הוא בדיוק אותו המידע של המחשב העצום הזה, זה אותו המחשב ממש (אני לא מתכוון למתכת והברגים – אלא למחשב עצמו, למידע שבו). בעצם, המחשב הזה אף פעם לא נשבר – שכן המידע שבו קיים, והוא ממשיך וזורם, פועל ומשפיע בעולם על-ידינו. מצידי, המחשב (שענינו הוא לא המתכת והברגים, אלא דווקא התוכן והמידע שבו) חי וקיים בעוה"ז הגשמי!!!
למעשה, העבודה שלנו התחילה עוד כשהמחשב עם כל המידע שלו פעל דרך המתכת והברגים שלו. אבל משום-מה, לא חשנו בזה על בשרנו, שכן בפועל ראינו ושמענו את המתכת של המחשב העצום פועל. יתירה-מכך: המחשב התחיל לשגר לנו מידי פעם אותות והתראות שאוטוטו אנחנו מתחילים את העבודה שלנו עם המתכת שלנו ולא עם המתכת העצומה של המחשב העצום. אך אנו, שראינו ושמענו את גודל העוצמה של המחשב הענק - לא כ"כ חשנו באיתותים אלה. אבל כשלפתע הקב"ה החליט לקחת את המתכת, או-אז קלטנו את ריבוי המסרים שהמחשב שידר לנו בכל תקופתו האחרונה של קיום המתכת (החל מהמסר הכי מרכזי - מסירת העבודה על כל אחד ואחת!).

כל המקורות שיש ברשותך קיימים אצלי עוד מימי בראשית. לקח לי שנים לקלוט ולהבין איך המחשב עובד, ככה זה, זה לוקח הרבה זמן להיות 'מומחה' בענינים עדינים כאלה. כעת, אחרי שאני יודע טוב איך המחשב עובד – אני מבין הרבה יותר טוב ואחרת לגמרי את מה שנכתב ב'הגדרות המחשב' (בשיחות).
יש לי מחשב שפועל ועובד. המידע והתוכן שבו יוצאים ומשפיעים פה בעוה"ז הגשמי כמו שצריך – על-ידי מתכת וברגים. אין ברירה, כי כדי שהעולם (שהוא מציאות אמיתית ע"פ הלכה וחסידות) יוכל לקבל את המידע, הוא חייב לעבור דרך מתכת וברגים שעובדים. אני מתכוון למתכת והברגים שלי, ושלך ושל כל אחד בדור שלנו (כל אלה שנכללים ב"הכל" שבביטוי "הנשיא הוא הכל").
אבל אם אתה טוען שלמחשב הגדול והענק של דורנו יש מתכת, ויש ברגים, אבל הם לא עובדים... והיינו, שבפועל לא רואים ולא שומעים את המידע שבו – כיצד אם-כן, המחשב פועל כעת? הרי המטרה היא שיוכלו לראות אותו ולשמוע אותו (כדברי הרבי בלקו"ש חכ"ד)???
ומסיימין בטוב (ועיין לעיל...)--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 11:50, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 11:50, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
:ולענ"ד מומלץ לחתום את הדיון בזאת, שהרי נוכל להמשיך להתווכח עד אין קץ ואין תועלת בכך, והעיקר שכל אחד יעשה כל שביכולתו עדי נזכה להתגלותו המיידית של כ"ק אדמו"ר יבוא ויגאלנו תומ"י ממ"ש.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 11:52, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 11:52, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
::לא מוצא תשובה למה שכתבתי לעיל (שהרבי כותב במפורש אחרת). אתה צודק במשפטך האחרון, רק אציין להרחבת הנושא (מתוך הקונטרס הנ"ל) לרש"י בדברים יז, יא. ב"ב עה, א. סה"מ תרמ"ט עמ' עדר. שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ד סי"ח עמ' קפא. היום יום י"ב טבת. תורת מנחם תש"י ח"א עמ' 105. לקו"ש ח"ה עמ' 127-8 והערה 28 שם. שיחות קודש תשכ"ט ח"ב עמ' 423. סה"מ מלוקט ח"ד עמ' קה. סה"ש תשמ"ז ח"א עמ' 265-6. לקו"ש חכ"ב עמ' 235 הע' 46. התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 101. ועוד ריבוי מקומות בהם הרבי אומר שכאשר ישנה סתירה עם המציאות אין מה להתחשב בה. ההסבר שלך הוא יפה אבל הוא שלך, אני מעדיף את ההסבר של הרבי, ובשונה ממחשב כאן נכנס הענין של אמונה, לא לכל מה שמישהו כתב במפרט אני או אדם נורמלי אחר מאמין, וכל אדם שקונה מוצר הוא לוקח בחשבון שייתכן ויגיע לו משהו שונה מהמצופה ובמקרה הצורך הוא גם יחזיר אותו לחנות. כשמגיעים בהנחה שרבי לא טועה, לא טעה ולא עלול לטעות - מקבלים את מה שיאמר כמו שאמר ולא כמו שמסתדר עם העולם או עם השכל שלי. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:16 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== דרוש עריכה דחוף ==

אמנם תחילה לא רציתי להכנס לכך - משום שעדיף להתעסק באור - ולעבוד באחדות החסידים בעניינים שאין חילוקי דעות, אך לאחר כמה זמן ועיון מעמיק בתורת הרבי בנושאים אלו, הגעתי למסקנה שחובה שיירשמו ההערות - ואף אם לא יפעל בעקבות כך תוצאה בשינוי הערך - לפחות אני את שלי ניסתי, והדברים ייכתבו כאן לתועלת כלל הקוראים וחקר האמת - ושיתבררו ויתלבנו הדברים.

{{קו תחתון|הבהרה:}} אין כאן שום עניין בריב רח"ל והיפך עניין האחדות, אלא כרצון להעמיק בתורת רבינו ולהגיע לחקר האמת שבדברי רבינו, כרצונו, וע"י נפעל לביאת משיח צדקנו ולהתגלות רבנו אכ"י.

===יכול להיות המשך הנהגתו גם אחר הסתלקותו כמו בחייו===
#בפסקה מקורות האמונה - בתת פסקה 'עניינו של נשיא הדור' - בהם מובא שלפי דברי הרבי לכאורה חייו של נשיא הדור חייבים להיות נצחי בגשמיות - הרי כאן זו פרשנות של העורך - שהבין מציאות זו לאור דברי הרבי שחייב אופן של נשמה בגוף באופן נצחי - ומכך הבין שנשיא הדור חייב כביכול להיות חי באופן גשמי נצחי. והרי לימוד זה אינו נכון כלל וכלל, שכן הנאמר נשמה בגוף באופן נצחי - אינו דווקא באופן גשמי! וכפי שהיטיב לבאר זאת רבינו (תורת-מנחם התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185): {{ציטוטון|על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לרבי ודאי... שיכול להיות המשך '''הנהגתו''', גם לאחרי ההסתלקות כמו בחייו}}, וכן {{ציטוטון|"כי, "צדיקא דאתפטר", שייכים אליו כל בנ"י, ללא צורך ב"ממוצעים", כמובן מדברי רבינו הזקן באגה"ק בפירוש מאמר רז"ל "דשבק חיים לכל חי", ש"חיי הצדיק" ש"אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים, שהם אמונה ויראה ואהבה", נמשכים לתלמידיו וההולכים באורחותיו כו'.}} (תורת מנחם, תשכ"ה, ח"א, עמ' 58).
#בנוגע לתת-פסקה, "דורנו - דור הגאולה": הרי אין במה שכתוב שם שום סתירה לכך שהרבי כמשיח יתגלה לאחר הסתלקותו! וידועים דברי הרמב"ם במלכים שרק מלך שנרצח לא יכול להיות משיח לע"ל, וכן שנעלם וחוזר יכול להיות גם באופן של הסתלקות גשמית.
{{חב"דפדים פעילים}} ו{{מפעילי מערכת}}" מפאת קוצר הזמן לא אוכל להמשיך, בעז"ה בל"נ בהמשך ארחיב אודות שאר הנושאים בערך.
:נ.ב: מקווה לתגובות ענייניות בלבד, שכן כל העניין בהעלאת נושא זה, כאמור - בעקבות הרצון לברר וללבן את הנושא. תגובות בלתי ענייניות - יהוו כהתחמקות מלענות תשובה עניינית. משיח נאו, [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:03, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 13:03, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

:: מה שכתבת והציטוט שהבאת אינם קשורים כלל וכלל, עם זאת, אני מציע לך לראות מה כתב [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת]] בפסקה הקודמת. וד"ל. בברכת אחדות החסידים משיח נאו ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 14:14, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
:::אני רואה שבקשתי לא נענתה, ותגובה כזו - רק מעידה על האישיות. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 14:18, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:18, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|מנחם ספרא|לדעתי}}, העיסוק המוגבר בנושא סתם גורם מחלוקות וחוסר באהבת ישראל. בנוסף זה הרי גם מיותר (בנדון דידן!), שהרי ברור לך שביקורת כזו - צודקת ככל שתהיה - לא תתקבל באתר זה שדעתו נוטה באופן ברור לצד מסויים. חזק ואמץ.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:37, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:37, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::כבר הבהרתי: גם אם לא ישנו זאת בפועל - הרי השכר בכך שלפחות יתבררו ויתלבנו הדברים. אם לא הערך עצמו - לפחות בדף השיחה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 14:43, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:43, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::בדומה לדברי חב"דפדי פעיל, לא הבנתי את הפירוש 'נשמה בגוף ברוחניות', אתה מצפה שאני יביא לך שיחות שהרבי אומר בהם שנשמה בגוף זה בגשמיות? לא זכור לי שלמדתי שיחה שהרבי משתמש בלשון נשמה בגוף על דבר רוחני (אולי מ"ה וב"נ).
::::::בנוגע לפסקה השניה, אתה מתכוון לשיחה שמובאת בערך משמות נ"ב? היא בהחלט סותרת שהרבי יתגלה המשיח לאחר הסתלקותו. להעיר שזה לא דברי הרמב"ם אלא דיוק בדבריו. עוד להעיר ש'נעלם וחוזר' אינו הסתלקות, בין אם הפירוש (כדברי האריז"ל) כמו משה בעלייתו להביא את התורה, ובין אם הפירוש (כדברי הרבי בלקו"ש ח"ט ע' 105 הערה 74 ובשולי הגליון) כמו בין כוזיבא שהתחבא במערות.
::::::אגב, אני מסכים איתך שעדיף להתעסק בעניינים שאין בהם חילוקי דעות, גם אם עדיין לא דשו בנושא זה מכל צורה אפשרית בדף השיחה ואשמח לעזרתך בנושא. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:11 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
:::::::תלמד שוב את השיחות שהבאתי: הגיוני יותר שנשמה בגוף הכונה ברוחניות - מאשר שדברי הרבי הנ"ל רח"ל לא נכונים כביכול. נעלם וחוזר - אמרתי שלא סותר שזה יהיה באופן של הסתלקות - וידועים דברי הרבי בכגון זה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:19, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 15:19, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים

צעירי אגודת חב"ד טורקיה, יש גוף כזה? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:48, 4 במאי 2010 (UTC)
:הכוונה שיש שם סניף. אכן צריך לערוך את הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:11, 4 במאי 2010 (UTC)

בכל הדף הזה לא מוגדר מהי מטרת הארגון

בתחילה כתוב שהארגון נוסד בשנת תשי"א. אח"כ כתוב תשי"ב. האם זו טעות?
==הנהלת צאגו"ח באה"ק==
מדוע בערך על צאגו"ח בארץ - ההנהלה של חב"דפדיה אינה מאפשרת לכתוב; "יו"ר - הרב יוסף יצחק אהרונוב" ?
:'''{{א|ישיבת תות"ל המרכזית - לוד|אכן}}, שאלה טובה.'''--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 09:54, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 09:54, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::כנראה עוד הוכחה שהאתר אכן אינו אוביקטיבי ונטוי לצד קיצוני מאוד. כידוע, אין שום חולק על העובדה הזו, מלבד גורמים מסוימים מאוד, וד"ל. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 10:01, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 10:01, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:::בערך המורחב על צאגו"ח באה"ק - מופיע הרב אהרונוב - כיו"ר צא"ח. לעומת זאת, בערך הכללי על צאגו"ח - יש התנגדות לכתוב זאת. מה ההסבר?--[[משתמש:ישיבת תות"ל המרכזית - לוד|ישיבת תות"ל המרכזית - לוד]] - [[שיחת משתמש:ישיבת תות"ל המרכזית - לוד|שיחה]], 10:09, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 10:09, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::ההסבר פשוט ביותר. עיין בדבריו של {{א|מנחם ספרא|ספרא ידידי}}, הם מסבירים את הבעיה הגלומה בכך, במילים פשוטות מאוד. למרבה הצער, זהו המצב.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 10:12, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 10:12, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::{{א|Memke|אין}}{{א|ישיבת תות"ל המרכזית - לוד|צורך}} להתייאש, ב"ה יש לנו הכח לשנות זאת. בינתיים שלשתנו בעד תיקון העוול, וע"כ הנני מתייג את שאר ה{{חב"דפדים הפעילים}} - לראות אם יש עוד דעות בנושא. אם לא יתנגדו למהלך (בכמות של רוב), נשנה בערך כמו שראוי להיות. (בתחבולות.. ) [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 11:41, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 11:41, 5 באוקטובר 2021 (UTC)