https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C+%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99 2026-04-18T18:22:21Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=709111 2024-08-22T19:37:21Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אשר פרקש 2.png|ממוזער|הרב אשר פרקש ]]<br /> הרב '''אשר פרקש''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]]) הוא משפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד בבואנוס איירס ארגנטינה ומגדולי משפיעי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ב' מנחם אב]] [[תשל&quot;א]] לאביו הרב [[יקותיאל פרקש]], מגדולי רבני חב&quot;ד בעיר, ומורה הלכה מפורסם בכל חוגי היראים. משפחתו נמנתה עם צאצאי הרב [[עמרם בלויא]] ממנהיגי חוגי נוטרי קרתא, ובמשך השנים הלכה והתקרבה לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ולאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] שב[[אוסטרליה]], כשליח היה ממונה על כתיבת דו&quot;חות לרבי מדי חודש על פעילות השלוחים בישיבה{{הערה|הוא מספר על כך ב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D#.D7.94.D7.95.D7.A6.D7.90.D7.94_.D7.9C.D7.90.D7.95.D7.A8 עלון הוא בחיים], ערב שבת פ' [[במדבר]] [[תשפ&quot;ד]], ראו שם גם אנקדוטה מפיו על שנוי באופי כתיבתו ותגובת הרבי על כך.}}, בקיץ של שנת [[תשנ&quot;ב]] חזר ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] עם רעייתו מרת רינה בת הגביר והעסקן החסידי ר' [[אליעזר חיים לפידות]], מונה למשפיע הראשי ב[[תומכי תמימים בואנוס איירס (גדולה)|תומכי תמימים בואנוס איירס]] בה העמיד אלפי תלמידים אדוקים.<br /> <br /> הרב פרקש הוא משפיע בולט שרבים נוהרים לשיעוריו הבהירים ולהתוועדויותיו המעוררות בכל אתר ואתר.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ב נפתח ערוץ יוטיוב בו עולים שיעוריו הרבים של הרב פרקש בחסידות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ג החל הרב פרקש למסור שיעור שבועי בעברית המעניק משמעות פנימית וחיות בתורה ומצוות, בסגנון שווה לכל נפש.<br /> <br /> מהשיעורים המפורסמים שלו, הם השיעורים על המאמרים באתי לגני הנלמדים בתקופת יו&quot;ד שבט בקהילות אנ”ש ובישיבות חב”ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''לחיות עם הנביאים - לאור תורת החסידות''', ספריית מעיינותיך: חלק א' יהושע שופטים, כסלו תשפ&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[לוי יצחק פרקש]] עורך ב[[ספריית מעיינותיך]].<br /> *חתנו ר' ישראל שטיינער<br /> *חתנו הרב שלום לאזאר [[שליח]] [[הרבי]] לעיר סוצ'י, רוסיה.<br /> *חתנו הרב [[מנחם מענדל ברגמן]], ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים גדולה בואנוס איירס, ארגנטינה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.alysefer.com/education/ ריאיון עם משפיע חב&quot;די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?]''', באתר עלי ספר<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Ki-karov-71-E-1.pdf מארגנטינה תצא תורה]''', ראיון משותף של האחים פרקש, בתוך גליון כי קרוב ערב פרשת כי תצא תשפ&quot;א, גליון 71<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post.html בלי 'מדריגות': משא מאלף של הרב אשר פרקש על 'עבודת התפילה' בדור השביעי], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרקש, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרקש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%92%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%A2%D7%9F&diff=708610 2024-08-19T02:40:15Z

<p>מנחם מענדל מיליי: מה שהיה כתוב זה טעות., עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:R_lipe_b.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים יעקב ליפא בוימגארטען]]<br /> הרב חיים יעקב ליפא בוימגארטען הוא משגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה]] ושוחט.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים יעקב ליפא בוימגארטען נולד לאביו הרב [[פנחס שלמה בוימגארטען]] בבואנוס איירעס [[ארגנטינה]] בשנת תשל&quot;ט.<br /> <br /> בשנות ילדותו למד בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; שב[[ארגנטינה]]<br /> <br /> למד ישיבה קטנה וישיבה גדולה [[תומכי תמימים ארגנטינה]] תחת ניהולו של דודו הרב מוכי בירמאן, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].וכן למד בישיבת תומכי תמימים במונטריאל, קאנדה.<br /> <br /> הרב בוימגארטען התחתן בשנת תשס&quot;ג ולאחר מכן התחיל לעבוד כשוחט תחת ניהולו של אביו הרב [[פנחס שלמה בוימגארטען]]. אחרי כמה שנים התחיל לשמש כמשגיח ראשי בישיבה גדולה [[תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> <br /> הרב בוימגארטען בימים לפני חג הסוכות עובד במכירת ד' מינים שנוסדה על ידי סבו הרב [[דובער בוימגארטען]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו הרב [[פנחס שלמה בוימגארטען]]<br /> *אחיו הרב [[דובער בוימגארטען (תשל&quot;ט)|דובער בוימגארטען]] משפיע בישיבה קטנה ארגנטינה.<br /> *חתנו הרב [[דוד בויטנר]] - משיב בגרסא והלכה ב[[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בוימגרטן]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=705618 2024-08-02T03:36:57Z

<p>מנחם מענדל מיליי: תיקון (הוספת השם החדש)</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |תמונה=יהודה לייב גרונר.jpg<br /> |תאריך לידה=[[ח' אייר]] [[תרצ&quot;א]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]]<br /> |מקום לידה=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> |מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של [[בית משיח (שבועון)]]]]<br /> הרב '''יהודה לייב גרונר''' ([[ח' אייר]] [[תרצ&quot;א]] – [[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]]) היה [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אחד ממזכיריו]] של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], וחבר הנהלת [[קופת רבינו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]<br /> הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ח' באייר]] שנת [[תרצ&quot;א]] לר' [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. למד ב'[[תלמוד תורה|חדר]]' של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=87660 קובץ ליובאוויטש גליון 2].}}. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: &quot;לייבל, האם הבנת את מה שדובר?&quot; הרב גרונר שתק והרבי הגיב: &quot;אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו&quot;. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]]. הרב גרונר היה מהשלוחים ליסוד ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]]{{הערה|=<br /> https://chabad.info/magazine/118843/}}<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] שנת [[תש&quot;ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בסיוע לרבי בעניינים משרדיים והשתתף בעריכת הספרים שב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] שהייתה באותה תקופה בהנהלת הרבי. עם הזמן הורחבה עבודתו ב[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]].<br /> [[ קובץ:הרבי שילו.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר עם ה[[רבי]]]]<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], פנה אליו הרבי ואמר &quot;מעכשיו העבודה תהיה באופן אחר לגמרי&quot;. בשעת מעמד [[קבלת הנשיאות]] ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה ויצטרך משהו.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשי&quot;ד]] התחתן עם בתו של הרב [[צמח גורביץ']] וזכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]].<br /> <br /> החל מ[[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] שעבר הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]], התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב ביותר. מסופר כי [[הרבנית חיה מושקא]] אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי{{הערה|ספר המזכיר חלק ראשון פרק חדרי הלב.}}.<br /> <br /> בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]] חיפש אותו הרבי כשהוא מתבטא עליו [[הרבי]] &quot;איפה ה'מיין גנרל'&quot; (הגנרל שלי){{הערה|ע&quot;פ סרט הוידאו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה&quot;ת]]. ובשנת [[תשנ&quot;ד]] אישר הרבי את ייסוד [[קופת רבינו]] וחתימתו מופיעה בראש החותמים על פתיחת העמותה.<br /> <br /> היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת [[תשנ&quot;ג]] העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|כך כותב הרב [[משה אורנשטיין]] בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור ב[[תשנ&quot;ו]]) מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] תמך באמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|דבריו בכינוס י&quot;א ניסן תשנ&quot;ה.}} אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי בדברי דפוס{{הערה|טור שלו בשבועון כפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות שימש כ[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] &quot;אנשי לובאוויטש קהל חסידים&quot; (מכונה גם &quot;באומגרטין שול&quot;) ברחוב קארול בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ד ניסן|ערב חג הפסח]] [[תש&quot;פ]] לאחר שחלה ב[[מגפה|נגיף הקורונה]].<br /> [[קובץ:הרב גרונר במשרד.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|הרב גרונר במשרדו כחודשיים לפני פטירתו (י' שבט תש&quot;פ).]]<br /> <br /> ==עריכה תורנית==<br /> לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. תחילת הדברים היתה כאשר גדלה המעמסה על שכמו של הרבי, העורך הראשי במערכת [[אוצר החסידים]], והרבי הטיל עליו להשתתף בעריכה. בהמשך השנים, כאשר גברה העבודה ב[[מזכירות]] החליפו אחרים את עבודתו, והחל משנת [[תשל&quot;ח]] פסק כמעט כליל מעבודתו זו.<br /> <br /> בין הספרים שערך והכין לדפוס:<br /> *[[ספר המנהגים]] חב&quot;ד - יצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ&quot;ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&amp;st=&amp;pgnum=4&amp;hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31627&amp;st=&amp;pgnum=3 פתח דבר בהיברו בוקס].}}<br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[שלשלת היחס]]<br /> *הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ&quot;ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}<br /> *הערות וציונים ל[[סידור עם דא&quot;ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 עמוד 10]).}}<br /> <br /> זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.<br /> <br /> בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב&quot;ד, בעיקר בנושאי הלכה ומנהג. כגון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], שבועון [[בית משיח]], קבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים]], [[שבועון התקשרות]], ועוד.<br /> <br /> ==בחדרי תורתך==<br /> לאורך השנים, שאל עניני תורה רבים אצל הרבי, הן בנודע לדברים שנאמרו בשיחות הקודש, הן בנוגע לדברים שעלו לו תוך כדי לימודו, והן בנוגע לדברים הקשורים בעבודתו בעריכת הוצאות לאור תורניות שונות בהוראת הרבי. התכתבויות אלו נשמרו אצלו בארכיון מיוחד, שהחל לצאת לאור לאחר פטירתו בתוספת הערות והרחבות המסייעים להבנת הנושא הנידון והדברים העולים מהגהות ותשובות הרבי על הגליונות שהכניס.<br /> <br /> לקראת [[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ג]] החלה לצאת לאור סדרת הספרים תחת השם 'בחדרי תורתך', כאשר הסדרה המתוכננת אמורה לכלול ארבעה כרכים, שני כרכים על פירוש [[רש&quot;י]] (ח&quot;א - בראשית־שמות, ח&quot;ב - ויקרא־דברים), ושני כרכים נוספים עוסקים בשאר הנושאים{{הערה|שבועון 'כפר חב&quot;ד' גליון 1984 (כ&quot;ג במרחשון תשפ&quot;ג) עמוד 98.}}. נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] יצאו לאור שני הכרכים הראשונים.<br /> <br /> העורך הראשי של הסדרה הוא הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו&quot;ח.<br /> * בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר|ישראל מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> * בנו, ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]<br /> * חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].<br /> * חתנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים ב[[תקיעות]] ב-[[770]].<br /> * חתנו, ר' ישראל לוין.<br /> * חתנו, ר' ישראל וילהלם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1843 עמוד 45<br /> *'''המזכיר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 המוקדש כולו לרב גרונר<br /> *'''לפני ולפנים בקודש פנימה''', גליון 'כי קרוב' 57 פרשת בא תשפ&quot;א עמוד 4<br /> *'''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38, '''סיפורים מגן עדן העליון''', חלק שני של הראיון, גליון 1200 עמוד 16<br /> *'''המזכיר''', [[מלכות הכתר]] סדרת 3 ספרים על הרב גרונר וסיפורים מיומנו האישי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/592817/ אבידה עצומה: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה - {{אינפו}}]<br /> *[https://chabad.info/bdh/592824/ תיעוד מחייו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה • חלק א' - {{אינפו}}]<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/114594/ &quot;הרבי שאל אותי: מדוע אומרים שהוא המשיח?&quot; - {{אינפו}}]<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/664285 מזכירו של הרבי: להמשיך בכל התוקף בפרסום זהות משיח]''' (מתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]]) {{וידפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/61832/ אמונה לוהטת • הרב גרונר בראיון: &quot;הרבי רואה ויודע הכל&quot; - {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47183 קול ישראל: התוועדות עם הרב גרונר]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/118843/ גילויים היסטוריים על רגעי ההסתלקות]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש&quot;י, {{אינפו|}} מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24082 33 שנים לראש חודש כסלו ● יומני המזכיר]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=26646 איך נעבור ליד הרבי? ● התוועדות]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''', פרק מתוך ספרו של הרב גרונר {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/crown_heights/683621/ הכנסת ספר תורה מרגשת לע&quot;נ המזכיר הרב גרונר ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * אברהם רייניץ, [https://chabad.info/magazine/592883/ סיפורים מגן עדן התחתון], ראיון עם הרב גרונר מתוך [[שבועון בית משיח]] באתר חב&quot;ד אינפו, י&quot;ד בניסן ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_60.html מזכירו האישי של הרבי: לרבי נוגע שכולם יתפללו באריכות! • וידאו בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=705612 2024-08-01T23:21:09Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גראנער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גרונר נואם ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''ישראל מנחם מענדל גרונר''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1956) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשמש כחבר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' כסלו]] [[תשט&quot;ז]] בשכונת [[קראון הייטס]], יחד עם אחיו התאום הרב [[יוסף יצחק גרונר]] (כיום, שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה) לאמו מרת יהודית ולאביו הרב [[יהודה לייב גרונר]], [[מזכיר]]ו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי הרבי במסגרת [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ובשנת [[תשל&quot;ט]] הצטרף יחד עם ידידו הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] לצוות ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] נשא את רעייתו אסתר בת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]{{הערה|אביו הגיע לארץ הקודש בפעם היחידה לפני [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] והתוועד בשבת [[7 ברכות]] ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב&quot;ד]] על נושא [[אחדות החסידים]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] עזב את תפקידו כמשגיח ראשי ונעשה למנהל לימודי הגמרא בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]], זאת בנוסף לתפקידו כחבר הנהלת הישיבה. את נטל ההשגחה לקח הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]].<br /> <br /> == הרב ישראל מנחם מענדל גרונר (הוספת השם ישראל) ==<br /> בתו שהגיעה לפרקה, נפגשה עם בחור נפלא בשם 'מנחם מענדל', שם המשותף לו.<br /> <br /> כידוע יש את התקנה של רבי יהודה החסיד, שאין לשאת אישה שלאביה שם זהה כמו לחתן. כדי שהשידוך ייצא לפועל, על אחד משניהם לשנות\להוסיף שם לשמו המקורי.<br /> <br /> הרב גרונר פנה אל הרב &lt;nowiki&gt;[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]&lt;/nowiki&gt; בשאלה כיצד לנהוג.<br /> <br /> &quot;הוא אמר לנו להוסיף שם&quot;, אמר הרב גרונר, שינוי שייעשה על ידי עצמו או על ידי חתנו לעתיד.<br /> <br /> הרב גרונר החליט שהוא ישנה את שמו, כדי ש&quot;אוכל לקחת עוד חתנים שקוראים להם מנחם מנדל&quot;...<br /> <br /> בתחילה הוא רצה לקבל את השם הנוסף &quot;צמח&quot; שיש לו גימטריה זהה ל&quot;מנחם&quot;, אך לא יכול היה, כי כך היה שמו של סבו, שכבר נפטר.<br /> <br /> הוא החליט על השם &quot;ישראל&quot;, וכשהחליטו הזוג לבוא בקשרי השידוכין, נקרא הרב גרונר לעלייה לתורה בשם החדש, ישראל מנחם מנדל בן יהודה לייב (אביו, מזכיר הרבי, הרב &lt;nowiki&gt;[[יהודה לייב גרונר]]&lt;/nowiki&gt; ע&quot;ה).<br /> <br /> נעשה לו &quot;מי שבירך&quot; עם השם החדש. &quot;מאז אני ישראל מנחם מנדל&quot;, אומר הרב גרונר.{{להשלים}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * ר' מרדכי אברהם ישעיה - שליח הרבי בקלגרי שקנדה.<br /> * ר' [[לוי יצחק גרונר]] - מנהל כללי ב[[תומכי תמימים קריית גת]], סופר חב&quot;די ומנכ&quot;ל [[מלכות הכתר (בית הוצאה לאור)]].<br /> * ר' שלום דובער גרונר - קריית גת ( לשעבר מלמד ב''''[[חיידר נט]]'''').<br /> * ר' שניאור זלמן - [[ירושלים]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> * ר' מנחם מענדל כהן.<br /> * ר' יוסף יצחק פרוס.<br /> * ר' מנחם מענדל קנייבסקי.<br /> * ר' מנחם מענדל פולק.<br /> * ר' שלום דובער גרשוביץ.<br /> * ר' חנן הלוי לוין.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> '''&quot;מתוועדים&quot;''' - זכרונות, חוויות וסיפורים אישיים מהחדרים הפנימיים של 770 משובצים במסרים חסידיים ורוח חיה והתוועדותית (הושק ב[[אירועי צמאה|יריד החסידות]] בבנייני האומה, [[י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ד]]).<br /> <br /> בנוסף מתעסק בהוצאת ספרי אביו, המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ע&quot;ה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב משה מרינובסקי, '''אבא, המזכיר''' ראיון עם הרב גרונר ואחיו לאחר פטירת אביהם [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1854 {{*}} גליון 1924 עמוד 53<br /> *'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב גרונר, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ו חשון תשפ&quot;א עמוד 46<br /> *'''לא לחפש בכרמים אחרים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 55<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?mod=print&amp;section=news&amp;id=27285 ראיון עם הרב גרונר] {{שטורעם}} הרב יוסף יצחק גרונר בראיון לJEM (תשפ&quot;ב)<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf יחס של תמים לרבי]''' התוועדות חסידית עם הרב גרונר, [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז הרב יוסף יצחק גרונר בראיון לJEM (תשפ&quot;ב)<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/036940700360.html מה כאב לרבי כשהביט מחלון חדרו?]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3880680 ד&quot;ר וחסיד]''' - הרב גרונר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1RUGEA0jsygwD4w4C8cjs9hooM_toMbVK התוועדיות הרב גרונר בישיבת תומכי תמימים קריית גת] דרייב {{שמע}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=705610 2024-08-01T23:18:03Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גראנער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גרונר נואם ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''ישראל מנחם מענדל גרונר''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1956) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשמש כחבר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' כסלו]] [[תשט&quot;ז]] בשכונת [[קראון הייטס]], יחד עם אחיו התאום הרב [[יוסף יצחק גרונר]] (כיום, שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה) לאמו מרת יהודית ולאביו הרב [[יהודה לייב גרונר]], [[מזכיר]]ו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי הרבי במסגרת [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ובשנת [[תשל&quot;ט]] הצטרף יחד עם ידידו הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] לצוות ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] נשא את רעייתו אסתר בת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]{{הערה|אביו הגיע לארץ הקודש בפעם היחידה לפני [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] והתוועד בשבת [[7 ברכות]] ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב&quot;ד]] על נושא [[אחדות החסידים]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] עזב את תפקידו כמשגיח ראשי ונעשה למנהל לימודי הגמרא בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]], זאת בנוסף לתפקידו כחבר הנהלת הישיבה. את נטל ההשגחה לקח הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]].<br /> <br /> בתו שהגיעה לפרקה, נפגשה עם בחור נפלא בשם 'מנחם מענדל', שם המשותף לו.<br /> <br /> כידוע יש את התקנה של רבי יהודה החסיד, שאין לשאת אישה שלאביה שם זהה כמו לחתן. כדי שהשידוך ייצא לפועל, על אחד משניהם לשנות\להוסיף שם לשמו המקורי.<br /> <br /> הרב גרונר פנה אל הרב &lt;nowiki&gt;[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]&lt;/nowiki&gt; בשאלה כיצד לנהוג.<br /> <br /> &quot;הוא אמר לנו להוסיף שם&quot;, אמר הרב גרונר, שינוי שייעשה על ידי עצמו או על ידי חתנו לעתיד.<br /> <br /> הרב גרונר החליט שהוא ישנה את שמו, כדי ש&quot;אוכל לקחת עוד חתנים שקוראים להם מנחם מנדל&quot;...<br /> <br /> בתחילה הוא רצה לקבל את השם הנוסף &quot;צמח&quot; שיש לו גימטריה זהה ל&quot;מנחם&quot;, אך לא יכול היה, כי כך היה שמו של סבו, שכבר נפטר.<br /> <br /> הוא החליט על השם &quot;ישראל&quot;, וכשהחליטו הזוג לבוא בקשרי השידוכין, נקרא הרב גרונר לעלייה לתורה בשם החדש, ישראל מנחם מנדל בן יהודה לייב (אביו, מזכיר הרבי, הרב &lt;nowiki&gt;[[יהודה לייב גרונר]]&lt;/nowiki&gt; ע&quot;ה).<br /> <br /> נעשה לו &quot;מי שבירך&quot; עם השם החדש. &quot;מאז אני ישראל מנחם מנדל&quot;, אומר הרב גרונר.{{להשלים}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * ר' מרדכי אברהם ישעיה - שליח הרבי בקלגרי שקנדה.<br /> * ר' [[לוי יצחק גרונר]] - מנהל כללי ב[[תומכי תמימים קריית גת]], סופר חב&quot;די ומנכ&quot;ל [[מלכות הכתר (בית הוצאה לאור)]].<br /> * ר' שלום דובער גרונר - קריית גת ( לשעבר מלמד ב''''[[חיידר נט]]'''').<br /> * ר' שניאור זלמן - [[ירושלים]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> * ר' מנחם מענדל כהן.<br /> * ר' יוסף יצחק פרוס.<br /> * ר' מנחם מענדל קנייבסקי.<br /> * ר' מנחם מענדל פולק.<br /> * ר' שלום דובער גרשוביץ.<br /> * ר' חנן הלוי לוין.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> '''&quot;מתוועדים&quot;''' - זכרונות, חוויות וסיפורים אישיים מהחדרים הפנימיים של 770 משובצים במסרים חסידיים ורוח חיה והתוועדותית (הושק ב[[אירועי צמאה|יריד החסידות]] בבנייני האומה, [[י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ד]]).<br /> <br /> בנוסף מתעסק בהוצאת ספרי אביו, המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ע&quot;ה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב משה מרינובסקי, '''אבא, המזכיר''' ראיון עם הרב גרונר ואחיו לאחר פטירת אביהם [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1854 {{*}} גליון 1924 עמוד 53<br /> *'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב גרונר, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ו חשון תשפ&quot;א עמוד 46<br /> *'''לא לחפש בכרמים אחרים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 55<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?mod=print&amp;section=news&amp;id=27285 ראיון עם הרב גרונר] {{שטורעם}} הרב יוסף יצחק גרונר בראיון לJEM (תשפ&quot;ב)<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf יחס של תמים לרבי]''' התוועדות חסידית עם הרב גרונר, [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז הרב יוסף יצחק גרונר בראיון לJEM (תשפ&quot;ב)<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/036940700360.html מה כאב לרבי כשהביט מחלון חדרו?]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3880680 ד&quot;ר וחסיד]''' - הרב גרונר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1RUGEA0jsygwD4w4C8cjs9hooM_toMbVK התוועדיות הרב גרונר בישיבת תומכי תמימים קריית גת] דרייב {{שמע}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=704294 2024-07-25T04:05:07Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;<br /> {{ניווט תאריכים<br /> | פרויקט = [[חב&quot;דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]<br /> | הפניה = {{שם הדף}}<br /> | הקודם = תבנית:ט&quot;ז בתמוז<br /> | הבא = תבנית:י&quot;ח בתמוז<br /> }}<br /> [[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ל17]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;!-- התחילו עריכה מכאן --&gt;<br /> *ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[ת&quot;צ]] - נולד רבי [[לייב שרה'ס]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]].<br /> *ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[תש&quot;ב]] - נולד הרב [[אשר לעמיל כהן]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[ביתר עילית]].<br /> *ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[תשע&quot;ב]] - נפטר הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], ממקימי [[רשת אהלי יוסף יצחק]].<br /> *ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[תשפ&quot;ד]] - נפטר הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%A7&diff=696368 2024-06-26T01:12:58Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלימלך רייטשיק.jpg|ממוזער|הרב אלימלך רייטשיק]]<br /> הרב '''שרגא אלימלך רייטשיק''' (יליד שנת תשמ&quot;ח), מנהל ישיבה גדולה ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ח]] לאביו הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] בארץ ישראל.<br /> <br /> בבחורותו למד בישיבת תומכי תמימים בני ברק, בתומכי תמימים ברוסטוב, בלוס אנגלס ובאהלי תורה.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תמוז]] [[ה'תשע&quot;א]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]] - השליח הראשי למדינת [[ארגנטינה]]. <br /> <br /> זמן מה לאחר חתונתו התחיל הרב רייטשיק לעבוד ב[[ישיבה גדולה ארגנטינה]] כמשפיע בשיעור א'.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] התחיל לכהן כמנהל הישיבה גדולה, כשעדיין ממשיך להיות משפיע בשיעור א', כאשר לצידו המשפיע הרב [[שניאור זלמן פרקש]].<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רייטשיק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99&diff=696366 2024-06-26T01:10:27Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> {{חממה|חב&quot;דפדיה [[מיזם השבחת ערכים תשפ&quot;ד]]}}<br /> --[[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה ]] - [[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]], 14:16, י&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ד 14:16, 26 בפברואר 2024 (UTC)<br /> ==הועבר למרחב האישי==<br /> {{הועבר לארגז חול|מנחם מענדל ברגמן}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:50, כ&quot;ה באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> ==הועבר למרחב האישי==<br /> {{הועבר לארגז חול|מרדכי שרוגו}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:05, כ&quot;ה באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> {{ש}}{{ש}}שלום מנחם מיליי, ישר כח על תרומותיך הנכבדות לחב&quot;דפדיה, כפי ששמת לב העברתי שני ערכים שיצרת למרחב האישי שלך וזאת מכיוון שאין להם חשיבות. לפני יצירת ערך יש לשקול את חשיבותו של נשוא הערך. בהצלחה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:05, כ&quot;ה באדר א', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> ==חשש להפרת זכויות יוצרים==<br /> ישר כח על שתי התמונות שהוספת [[:קובץ:הרב שמואל גייסינסקי.jpeg]] ו[[:קובץ:הרב נתן גרינבלאט במשרדו.jpeg]], כדי שיהיה אפשרי להשתמש בתמונות הללו בחב&quot;דפדיה אצטרך לדעת מהיכן בדיוק נלקחו התמונות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(07:38, ט' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> ==תיצור את דף המשתמש שלך==<br /> {{דף משתמש|}} בברכה. [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 20:26, 19 במרץ 2024 (UTC)<br /> <br /> ==[[הבעל שם טוב|רבי ישראל איסרליש]]==<br /> יש לך מקור לזה? בנתיים הורדתי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(05:30, ד' בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> א. בעל שם טוב זה לא שם משפחה.<br /> ב. מציע ללמוד קצת תולדות חב&quot;ד ובפרט חסידות הכללית.<br /> ג. ויקיפדיה. [[משתמש:מנחם מענדל מיליי|מנחם מענדל מיליי]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל מיליי|שיחה]], 04:10, כ' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 04:10, 26 ביוני 2024 (IDT)</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=693561 2024-06-18T20:04:21Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:שלוחים באמריקה הדרומית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=693560 2024-06-18T20:03:57Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ברוך אוירכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אוירכמן]]<br /> הרב '''חיים ברוך אוירכמן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]]), הוא שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב אוירכמן נולד בג' [[סיוון]] [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ומנהל בתי חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר שנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בברוקלין שבניו יורק, נמנה על קבוצת ה'תלמידים השלוחים' לישיבה גדולה בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נשא לאשה את מרת ברכה מרים בת הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]], שליחו הראשי של הרבי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד בארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] מונה לעמוד בראש &quot;משרד השלוחים&quot; שתחת מרכז חב&quot;ד ארגנטינה, במטרה לעמוד על ריכוז ואיחוד השלוחים באמצעות ארגון אספות חודשיות וכינוסי שלוחים שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] יצא ביחד עם זוגתו מרת ברכה-מרים ובנם מנחם-מענדל לשליחות בפוארטו מאדרו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבל מהעירייה באופן נדיר מבנה ושטח ענק המשתרע על פני כחמשת אלפים מטר מרובע לצד גורדי השחקים במרכז העיר, עבור בית חב&quot;ד ומרכז קהילתי, המהווה אבן שואבת לכל עניין יהודי עבור תושבי המקום.<br /> <br /> בסכומי כסף גדולים שיפץ את המבנה ואת השטח כולו בעזרתם של קבלנים ותושבים יהודיים. בשל היותו מבנה היסטורי שנבנה במקום בשנת [[התרפ&quot;ט]] (1929) על ידי הארכיטקט ההונגרי המפורסם אנדרס קאלנאי, הוא זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד העוברים ושבים ומצד התיירים הרבים מכל העולם הפוקדים את האזור ונוהגים דרך קבע להצטלם לצד המבנה החדש-ישן.<br /> <br /> [[קובץ:הרב אוירכמן עם מיליי שטר של הרבי.jpg|שמאל|x200|ממוזער|הרב אוירכמן נותן לנשיא [[ארגנטינה]] [[חבייר מיליי]] שטר של חמישים שקל שנתן מידו הק' של ה[[רבי]]]]<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ד]] נסע ל[[ארץ ישראל]], וליווה את ביקורו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] בארץ.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38456 היסטוריה בארגנטינה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בית_חב״ד_בין_גורדי_שחקים_מסע_בתמונות_67273.html בין גורדי שחקים. מסע בתמונות] {{COL}} {{תמונה}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73693 שרים ואנשי ממשל מבקרים] {{COL}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60276 הרב לאו בביקור בבית חב&quot;ד] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חנוכיית_ענק_ליד_בית_הממשל_הארגנטינאי_34410.html חנוכיית ענק ליד בית הממשל הארגנטינאי] {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: אוירכמן חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=693557 2024-06-18T20:03:26Z

<p>מנחם מענדל מיליי: פרטיות</p> <hr /> <div>ר' ''' יעקב זיסל אלשטיין''' הוא איש עסקים חב&quot;די, שנולד ומתגורר ב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]]. בעל שליטה במספר פעילויות עסקיות באמריקה הלטינית, ישראל וארצות הברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' אדוארדו אלשטיין זכה להיות ביחידות לגבירים ולקבל דולר לברכה מידיו הקדושות של הרבי.<br /> <br /> ר' אלשטיין טרם רבות לשיפוץ האוהל בליובאוויטש.<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:אלשטיין, יעקב זיסל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=693556 2024-06-18T20:03:03Z

<p>מנחם מענדל מיליי: הפרת זכויות יוצרים</p> <hr /> <div>ר' ''' יעקב זיסל אלשטיין''' הוא איש עסקים חב&quot;די, שנולד ומתגורר ב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]]. בעל שליטה במספר פעילויות עסקיות באמריקה הלטינית, ישראל וארצות הברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' אדוארדו אלשטיין זכה להיות ביחידות לגבירים ולקבל דולר לברכה מידיו הקדושות של הרבי.<br /> <br /> ר' אלשטיין טרם רבות לשיפוץ האוהל בליובאוויטש.<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:אלשטיין, יעקב זיסל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;כ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=693541 2024-06-18T19:48:35Z

<p>מנחם מענדל מיליי: הסרת כל התוכן מהדף</p> <hr /> <div></div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=693537 2024-06-18T19:48:22Z

<p>מנחם מענדל מיליי: מנחם מענדל מיליי העביר את הדף מנחם ציון גולדשמיד לשם ..................</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל מנחם מענדל בלומענפעלד''' הוא ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[ה'תשנ&quot;ז]] כבן בכור לאביו הרב [[משה בלומענפעלד]] ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] שימש כמשיב בסדר עיונא ב[[ישיבה גדולה ארגנטינה]]<br /> <br /> כיום משמש הרב בלומענפעלד כר&quot;מ בשיעור א' (דוברי עברית) בישיבה.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=693533 2024-06-18T19:47:47Z

<p>מנחם מענדל מיליי: מנחם מענדל מיליי העביר את הדף ישראל מנחם מענדל בלומענפעלד לשם מנחם ציון גולדשמיד</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל מנחם מענדל בלומענפעלד''' הוא ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[ה'תשנ&quot;ז]] כבן בכור לאביו הרב [[משה בלומענפעלד]] ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] שימש כמשיב בסדר עיונא ב[[ישיבה גדולה ארגנטינה]]<br /> <br /> כיום משמש הרב בלומענפעלד כר&quot;מ בשיעור א' (דוברי עברית) בישיבה.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=693532 2024-06-18T19:46:49Z

<p>מנחם מענדל מיליי: פרטיות</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל מנחם מענדל בלומענפעלד''' הוא ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[ה'תשנ&quot;ז]] כבן בכור לאביו הרב [[משה בלומענפעלד]] ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] שימש כמשיב בסדר עיונא ב[[ישיבה גדולה ארגנטינה]]<br /> <br /> כיום משמש הרב בלומענפעלד כר&quot;מ בשיעור א' (דוברי עברית) בישיבה.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=693530 2024-06-18T19:46:20Z

<p>מנחם מענדל מיליי: הפרת זכויות יוצרים, עדכון, תיקון</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל מנחם מענדל בלומענפעלד''' הוא ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[ה'תשנ&quot;ז]] כבן בכור לאביו הרב [[משה בלומענפעלד]] ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] שימש כמשיב בסדר עיונא ב[[ישיבה גדולה ארגנטינה]]<br /> <br /> כיום משמש הרב בלומענפעלד כר&quot;מ בשיעור א' (דוברי עברית) בישיבה.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ז]] <br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%A7&diff=693529 2024-06-18T19:45:01Z

<p>מנחם מענדל מיליי: הפרת זכויות יוצרים</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יוסף יצחק פייגעלשטאק שליט&quot;א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק פייגעלשטאק]]<br /> הרב '''יוסף יצחק פייגלשטאק''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו מומחה למקוואות, רב קהילת חב&quot;ד, ומשלוחי הרבי ב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;א]], לאביו הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטאק]], ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם מרת שרה, בת הרב [[חיים בנימיני]], ונשלח על ידי הרבי לסייע במשך מספר שנים בפיתוח ישיבת [[מחנה ישראל]] ב[[ברזיל]] שבהנהלת חותנו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] יצא בשליחות [[הרבי]] ל[[בואנוס איירס]] שב[[ארגנטינה]] שם התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]], וכ[[רב]] קהילת [[חב&quot;ד]] המקומית.<br /> <br /> נחשב כבעל ידע מקיף בתחומי [[כשרות]] ו[[מקוואות]] ומוזמן לפקח על בנייתם של מקוואות שונים ברחבי העולם וכן להרצות בנושאי כשרות וטהרה. במשך השנים השתתף רבות בכתיבת ועריכת קבצים תורניים שונים, בעיקר באלה העוסקים בעניני הלכה למעשה.<br /> לקראת צום [[שבעה עשר בתמוז]] ה'תש&quot;פ, הוציא הרב מכתב ובו אומר שבמקרה של סכנה אין לצום.{{הערה|1=[מכתב הרב פייגלשטוק https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02cbbd53336_1594018749.pdf].}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''מקווה כהלכה''' - מכון הדרת חן, תשע&quot;ד<br /> * &quot;אהבת ישראל&quot;<br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, ר' [[מנחם לרר]] - יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] (לשעבר), ומנכ&quot;ל [[מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש]].<br /> *גיסו, הרב [[אברהם דוד בנימיני]] ראש [[ישיבת מחנה ישראל]].<br /> *בנו, הרב לוי יצחק פייגלשטאק - שליח הרבי באסיונסיון, [[פארגאווי]].<br /> *בנו, הרב אברהם פייגלשטאק, [[לוד]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל פייגלשטאק - [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]]. <br /> *בנו הרב שלום דובער פייגלשטאק משלוחי הרבי ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> *בנו הת' יוחנן פייגלשטאק<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]], ומשלוחי הרבי בעיר.<br /> *חתנו, הרב דוב שוחט - [[טורנטו]], [[קנדה]]. <br /> *חתנו, הרב [[חיים שניאור זלמן אופן]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות, מטעם '[[מרכז חמ&quot;ש]]' ב[[ירושלים]]. <br /> *חתנו, הרב שלום דובער הרצל (בנו של הרב [[ישעיהו הרצל]] רבה של [[נוף הגליל]])- משלוחי הרבי ב[[יקנעם]]. <br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל לבנוני - משלוחי הרבי ב[[רמת גן]].<br /> *חתנו, הרב [[משיח פרידמן]] - משלוחי הרבי ב[[אור יהודה]] וסופר חסידי.<br /> *חתנו הרב שולם בער נמנוב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/5/758594898853.html בתי תפילין כשיטת רבותינו נשיאינו]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פייגלשטוק, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פייגעלשטאק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=693528 2024-06-18T19:43:35Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>הרב '''אפרים יוסף יצחק הלפרין''' הוא רב ומו&quot;צ בבואנוס איירס [[ארגנטינה]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב אפרים יוסף יצחק הלפרין נולד לאביו הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]].<br /> <br /> התחתן עם בת הרב [[מנחם דניאל לפידות]] מבואנוס איירעס [[ארגנטינה]].<br /> <br /> בשנת ה'תשס&quot;ז בשל הצורך במסגרת הרבנות החב&quot;דית ב[[ארגנטינה]] הזמינו הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]] לשמש כ[[מו&quot;צ]] תחת הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]].<br /> <br /> הרב הלפרין משמש כ[[מו&quot;צ]] ב[[ארגנטינה]] ומשמש כממלא מקום של הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] בהיותו בחוץ לארץ.<br /> <br /> בסוף שנת ה'תשפ&quot;ג כתב קובץ קטן הנקרא בשם &quot;המאיר לדרום&quot; ובו מסופר על מספר רבנים אשר היו ב[[ארגנטינה]] מזמן [[הרבי מהר&quot;ש]] בערך.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו הרב [[שניאור זלמן פרקש]] שי' [[משפיע]] בישיבה גדולה [[תות&quot;ל]] ב[[ארגנטינה]].<br /> *גיסו הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] ע&quot;ה.<br /> *גיסו הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] שי' [[ר&quot;מ]] בישיבת [[מאור מנחם]] ב[[רחובות]].<br /> <br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין,אפרים יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=688795 2024-06-07T18:00:50Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =הרב מנחם מענדל קוטלרסקי<br /> | תמונה =מענדל קוטלרסקי ליד אביו.jpeg<br /> | תיאור =הרב קוטלרסקי יחד עם אביו הרב משה קוטלרסקי<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה =[[תשמ&quot;א]]<br /> | מקום לידה =[[קראון הייטס]]<br /> | תאריך פטירה<br /> | מקום פטירה =<br /> | מקום קבורה = <br /> | מדינה =<br /> | השכלה =ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> | מקום מגורים =[[קראון הייטס]]<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =[[תשס&quot;ד]]<br /> | סיום הפעילות =<br /> | השתייכות =<br /> | תחומי עיסוק =מייסד ומנהל '[[מרכז 302]]', <br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו =<br /> | בת זוג =<br /> | אב =הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]]<br /> | אם =מרת רבקה<br /> | צאצאים =<br /> | מספר צאצאים =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | פרסים והוקרה =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> [[קובץ:R mendy kotlarsky.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל קוטלרסקי עם [[יצחק הרצוג]]]]<br /> הרב '''מנחם מענדל קוטלרסקי''' ([[תשמ&quot;א]],) הוא סגן יו&quot;ר ה[[מרכז לעניני חינוך]], יו&quot;ר [[כינוס השלוחים העולמי]], ועומד בראשות המיזם העולמי [[חב&quot;ד בקמפוס]] ו[[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI). מייסד ומנהל '[[מרכז 302]]' של [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ולאמו מרת רבקה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] השלים את לימודי הרבנות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. באותה שנה בעודו בחור קודם חתונה הקים את 'מרכז 302', כארגון סיוע לשלוחי הרבי ברחבי העולם, הפועל תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]] בו משמש אביו כסגן מנהל העוסק באחריות הישירה על שלוחי הרבי ברחבי העולם.<br /> <br /> בחודש תמוז [[תשס&quot;ה]] התקיימה חתונתו בקנדה עם בת השליח הרב [[זלמן אהרון גרוסבאום]].<br /> ==302==<br /> <br /> אחת הפעולות הראשונות של מרכז 302 בראשותו היו להקים אגף משאבים וליצור שיתופי פעולה ורשת תקשורת שתאפשר לשלוחים הפזורים ברחבי הגלובוס ליצור קשר שוטף ולסייע זה לזה בתחומי הפעילות שלהם.<br /> <br /> בהמשך, החל המשרד לעסוק באימון וליווי והעצמת שלוחים, פיתוח תכניות, וגיוס משאבים כעזרה לשלוחים.<br /> <br /> לאחר שאביו הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] נפטר ביום [[כ&quot;ז אייר]] [[תשפ&quot;ד]], הרב קוטלרסקי החליף את אביו בשלל תפקידיו, וזאת לפי צוואתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162909 הצוואה לשלוחים הוקראה: '''&quot;עמדו לצד בני, שימלא מקומי&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ==פרוייקטים שיזם==<br /> <br /> בין הפרוייקטים שיזם ייסד ופיתח לאורך השנים:<br /> *'''Shluchim Exchange''' - 'בורסת השלוחים', פורטל מקוון הכולל פורומים, קבצי עזר לפעילות השלוחים, צ'אט עמיתים, דירוג ומשובים על ספקים במגוון תחומים, הרצאות עזר בוידאו, ועוד (הגירסה העברית נקראת בשם 'שלוחים.נט'). הכניסה לשלוחים רשומים בלבד.<br /> *'''The International Moshiach Office''' - המשרד הבינלאומי לעניני משיח.<br /> *'''[[CTeen]]''' - תנועת הנוער היהודית הגדולה ביותר בעולם.<br /> *'''Jnet - The Jewish Learning Network''' - רשת הלמידה היהודית.<br /> *'''My Shliach - Yaldei Hashluchim''' - פעילויות ולמידה לילדי השלוחים.<br /> *'''The Shlichus Institute''' - מכון שליחות.<br /> *'''קרן השלוחים''' {{*}} '''קרן צבי יוסף''' {{*}} '''קרן בוגולובוב''', קרנות עזר וסיוע לשמחות במשפחות השלוחים.<br /> *'''Ckids - Chabad Children's Network''' - רשת חב&quot;ד לילדים.<br /> *'''Chabad Planned Giving Office''' - משרד המעודד ומסייע נתינת מתוכננת לפעילות שלוחי הרבי כחלק מירושות,/ עזבונות, ונתינה מתוכננת.<br /> *'''Chabad Young Professionals - CYP''' - 'מקצוענים צעירים של חב&quot;ד', תכנית להצמחת מנהיגות יהודית<br /> *רשת תמיכה רפואית של חב&quot;ד באמצעות שיחות טלפוניות.<br /> <br /> לצד הפעילויות אותם יזם וייסד, מקיים המשרד שבראשותו שיתוף פעולה מלא לאורך כל ימות השנה עם שאר מחלקות המרכז לעניני חינוך, ונוטל חלק פעיל בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] במכלול ההיבטים הקשורים אליו, בהיבט הלוגיסטי, התוכני, ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/148493 רגע לפני בואם של אלפי השלוחים: האנשים שמאחורי ה'כינוס'] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/158463 הרב קוטלרסקי: &quot;כששמענו על מה שקרה בארץ הכל השתנה&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוטלרסקי, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=673993 2024-04-12T02:26:42Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב שניאור זלמן גרליק<br /> |תמונה=גרליק 7.jpg<br /> |תיאור=רבו הראשון של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ה סיון]] [[תר&quot;מ]]<br /> |תאריך פטירה=[[ח' סיון]] [[תשל&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[כפר חב&quot;ד]] <br /> |תפקידים נוספים=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב&quot;ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}<br /> <br /> הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ&quot;ה סיון]] [[תר&quot;מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל&quot;ד]]) היה [[רב]]ו הראשון של [[כפר חב&quot;ד]]. התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===נעוריו===<br /> נולד ביום [[כ&quot;ה בסיון]] [[תר&quot;מ]] בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולאמו ליבא שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו&quot;ב]] בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> בשנת ה'תרנ&quot;ז בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על הקמת ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאווויטש]]' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ&quot;ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.<br /> <br /> בהוראת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו&quot;צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר לו: &quot;אז מ'גיט דארף מען נעמען&quot; [= כשנותנים צריכים לקחת]. <br /> <br /> לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל '[[סמיכה לרבנות]]' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. על [[סמיכה]] זו נהג הרב גרליק לומר: &quot;אני המוסמך השלישי מאז אדמו&quot;ר הזקן&quot;. שכן ידוע ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] הסמיך רק אחד - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק{{הערה|כולם בחכמה, חלק א', עמ' 31.}}. <br /> <br /> לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב [[דוד צבי חן]], הרד&quot;צ, רבה של צ'רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.<br /> <br /> ===רבנותו ונידודיו===<br /> בשנת [[תרס&quot;א]] כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות. לאחר הפטירה נסע הרד&quot;צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא?, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.<br /> <br /> באותה תקופה נשלח על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לשליחויות שונות, שחלקם עסקו בגיוס כספים לישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם. <br /> <br /> בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ&quot;ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות, והוא נאלץ לעבור לויטבסק. גם שם כיהן כרב בלתי רשמי. ב[[מלחמת העולם השנייה]], ברח הרב גרליק עם משפחתו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. לאחר שהצבא הנאצי תקרב לסטלינגרד, הוא ברח בעזרתו של קצין יהודי בצבא האדום ששיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר. <br /> <br /> לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב&quot;דית במקום. הוא דאג גם להקמת &quot;[[תלמוד תורה]]&quot; ו[[מקווה טהרה]]&quot; במקום.<br /> <br /> בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;) ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש&quot;ט]] נסע יחד עם קבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש&quot;ט]], קיבל אישורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש&quot;י]] והשתקע ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===רבה של כפר חב&quot;ד===<br /> [[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז&quot;ר]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בקיץ [[תשכ&quot;ג]], ימים ספורים לפני שמר שז&quot;ר נבחר לתפקיד]]<br /> עם הגיעו ל[[כפר חב&quot;ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו ביקשו למנותו כרב, אך הוא סירב תחילה בשל זקנותו. את חששותיו אלו כתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו. בעקבות מענה זה, מונה רשמית כרב ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של [[כפר חב&quot;ד]] במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון. <br /> <br /> במסגרת תפקידו פעל להתקנת ה[[גנרטור]] בכפר, לבנייתם של בתי הכנסת &quot;המרכזי&quot; ו[[בית מנחם]]&quot; ועוד. פעל רבות בעניין &quot;[[חזית דתית]]&quot; ובתיקון חוק [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב&quot;ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא ל[[ארצות הברית]] כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): &quot;הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו&quot;.<br /> <br /> כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. &quot;הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ&quot;ש]]&quot;, אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: &quot;אצל רבי איני יושב&quot;. &quot;אם כך גם אני לא אשב&quot;, השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: &quot;לא באתי לגאון וגדול, באתי אל 'רבי' ואצל 'רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב&quot;. <br /> <br /> הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל ה[[יחידות]] שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות. <br /> <br /> במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. ציין מספר פעמים, כי הצלחתו בתפקיד מגיעה מפני שהוא פועל כמקל של הרבי &quot;רק כוחו של המשלח עובר דרכי&quot;. <br /> <br /> הרב גרליק הקים גמ&quot;ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ&quot;ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד. <br /> <br /> היה ידוע בשקידתו וגאונתו, ומסופר כי עבר מספר פעמים על כל הש&quot;ס עם פירושי [[רש&quot;י]] ותוספות. שינן פעמים רבות את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל&quot;ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל&quot;ד]]}}<br /> במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל&quot;ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ישעיהו וייס (34), יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).<br /> <br /> לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב&quot;ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו&quot;צ של [[כפר חב&quot;ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.<br /> <br /> על שמו נקרא רחוב בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[אברהם שמואל גורליק]] - מייסד פרדס האתרוגים בכפר חב&quot;ד, וממייסדי כפר חב&quot;ד. חתן הרב אלעזר מרדכי טרבניק.<br /> *בתו מרת זעלדא, רעיית הרב [[מנחם נחום גורלניק]]<br /> *בתו מרת צילה, רעיית הרב [[מנחם נחום גורלניק]] בזיווג שני{{הערה|לאחר שאחותה מרת זעלדא נפטרה בצעירותה.}}<br /> *בתו מרת חיה רבקה, רעיית הרב [[נחום טרבניק]] - מרבני [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ספר גרליק.png|150px|ממוזער|ספר תולדות חייו של הרב גרליק]]<br /> *[[שניאור זלמן רבינוביץ (קריית גת)|שניאור זלמן רבינוביץ]], '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ&quot;א<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> *'''רב פעלים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1861 עמוד 53<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38811 הרב אלעזר מרדכי גרליק מספר על סבו בראיון לעיתונאי י' קמינצקי]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21090 סקירה בעיתון בית משיח על התאונה]<br /> *{{קישור חבד און ליין|90162|41 שנה לרב גרליק: צרור סיפורים נדירים ● מרתק||י&quot;א סיון תשע&quot;ה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הבא=הרב [[נחום טרבניק]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבו הראשי]] של [[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרליק שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=673992 2024-04-12T02:21:27Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]<br /> [[קובץ:בעל_שם_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]<br /> רבי '''ישראל איסרליש בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש&quot;ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.<br /> <br /> נולד ב[[י&quot;ח באלול]] [[ה'תנ&quot;ח]] (24 באוגוסט 1698) הסתלק ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק&quot;כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז']].<br /> <br /> רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי&quot;ח אלול נולד הבעש&quot;ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ע' 106}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש&quot;ט בעיירה מז'יבוז']]<br /> <br /> ===תקופת לידתו===<br /> בשנת ת&quot;ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת&quot;ח ות&quot;ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] &quot;[[עילפון]]&quot;, כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.<br /> <br /> רבי [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ספר המאמרים]] תרס&quot;ג עמ' קמ&quot;ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב&quot;ה]] הוריד את נשמת הבעש&quot;ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ב עמ' 471.}}.<br /> <br /> ===הרקע ללידתו===<br /> הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי&quot;צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ&quot;ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ&quot;ו-חורף ת&quot;ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש&quot;ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי&quot;צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש&quot;א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש&quot;א]]''', עמ' 43-44).}}.<br /> <br /> פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.<br /> <br /> האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.<br /> <br /> לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל&quot;ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.<br /> <br /> [[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.<br /> <br /> זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש&quot;י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש&quot;י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.<br /> <br /> רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] סיפר בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש&quot;ט שחותם &quot;ישראל מאקופ&quot; ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות (&quot;אוקפ&quot; פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש&quot;ט &quot;ישראל מאקופ&quot;. (שיחות קודש תש&quot;כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י&quot;ח באלול]] שנת [[תנ&quot;ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך &quot;נחת&quot;, כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).<br /> <br /> ===חינוכו===<br /> הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: &quot;בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב&quot;ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה&quot;{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.<br /> <br /> בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש&quot;ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש&quot;ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש&quot;ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש&quot;ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת&quot;צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.<br /> <br /> ==פעליו==<br /> ===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===<br /> לפני התגלותו עסק הבעש&quot;ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש&quot;ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;ד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי&quot;ט עמ' ע וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש&quot;הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו&quot;. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: &quot;הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&quot;חדר&quot; כשהיה עוזר למלמד&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ד עמ' מז}}.<br /> <br /> בעת היותו בן 18 (שנת תע&quot;ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש&quot;ט כעוזר מלמד.<br /> <br /> ===ראש מחנה הנסתרים===<br /> בהיותו בן 14 (ה'[[תע&quot;ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה&quot;בעל שם&quot; רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].<br /> <br /> לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש&quot;ט בעת הסתלקותו &quot;אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי&quot;ח).}}.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.<br /> <br /> ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ&quot;ו שנה, ביום ח&quot;י [[אלול]] בשנת תפ&quot;ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא&quot;ל, הייתי בן ל&quot;ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.<br /> <br /> ===התגלותו ושמו===<br /> ביום [[י&quot;ז באלול]] שנת [[תצ&quot;ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.<br /> <br /> במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.<br /> <br /> בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, ''''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב&quot;ם]], הרי&quot;ף הרא&quot;ש ושאר מפרשים מה&quot;ראשונים&quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].<br /> <br /> באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> ===עלייתו להיכל המשיח===<br /> ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעש&quot;ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש&quot;ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:<br /> {{ציטוט|תוכן=בר&quot;ה שנת תק&quot;ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&amp;st=&amp;pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}}<br /> <br /> בעת צערו של הבעש&quot;ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}.<br /> <br /> ===הניצחון על ה'פרנקיסטים'===<br /> {{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}<br /> ב[[כ&quot;ו בתמוז]] שנת [[תקי&quot;ט]] ניצח הבעש&quot;ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש&quot;ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש&quot;כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש&quot;ט כבר הסתלק (בשנת [[תק&quot;כ]]).<br /> <br /> ==שיטתו==<br /> ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש&quot;ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב&quot;ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטים דווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.<br /> ===השגחה פרטית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}<br /> דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע &quot;בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]&quot;, הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}.<br /> <br /> משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב&quot;ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.<br /> <br /> משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב&quot;ה כמו שנאמר &quot;ואנכי אסתר אסתיר פני&quot;, וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}.<br /> <br /> לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.<br /> <br /> ===קירוב היהודים הפשוטים===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תע&quot;ד]] בעת היות הבעש&quot;ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב&quot;ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש&quot;ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב&quot;ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב&quot;ה.<br /> <br /> ===כח המחשבה===<br /> חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי &quot;במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו&quot;{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד&quot;ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.<br /> <br /> מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה &quot;קורע את יריבו כדג&quot;. הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&quot;ט בתשרי]]}}.<br /> <br /> ===העלאת הרע לטוב===<br /> לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו.<br /> <br /> בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה.<br /> <br /> בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.<br /> <br /> מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין &quot;כסא&quot; לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.<br /> <br /> למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח&quot;א קצח, ב}}.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> ===כתיבת והדפסת דבריו===<br /> הבעש&quot;ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&amp;st=&amp;pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי&quot;ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:<br /> *[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק&quot;מ]].<br /> *[[צוואת הריב&quot;ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש&quot;ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל&quot;ה]], מחדש על ידי [[קה&quot;ת]], בהוראת [[הרבי]].<br /> *[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר &quot;בעל שם טוב&quot; ב-2 כרכים גדולים.<br /> כמה מתורותיו מופיעות גם בספר &quot;דגל מחנה אפרים&quot; שכתב נכדו, ר' משה חיים אפרים.<br /> בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש&quot;ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].<br /> <br /> [[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: &quot;אימתי קאתי מר&quot; (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|&quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].<br /> <br /> ===שבע התורות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}<br /> שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הם תורות שאמר הבעש&quot;ט ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ&quot;ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ&quot;ג]] סיפר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ&quot;ז]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פרסם וגילה את פרטי המאורע.<br /> <br /> ==הנהגה ניסית ומופתית==<br /> ===סיפורי הבעש&quot;ט===<br /> סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש&quot;ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב &quot;אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום&quot;?<br /> <br /> הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.<br /> ===קפיצת הדרך===<br /> בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש ב[[קפיצת הדרך]].<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]<br /> ב[[חג הפסח]] שנת [[תק&quot;כ]] חלה הבעש&quot;ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&quot;[[חברה קדישא]]&quot; והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש&quot;ט הגיב על כך: &quot;לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל&quot;. לאחר מכן שמעוהו לוחש: &quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!&quot;. כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&quot;.<br /> <br /> כוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר &quot;ויהי נועם&quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&quot;. לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &quot;שמונה עשרה&quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: &quot;אל תבואני רגל גאוה&quot;, אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] &quot;כמו שלהבת מראה תכלת&quot; והעיד &quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&quot;נשמה היתירה&quot;.<br /> <br /> ב[[ו' סיוון]] [[תק&quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.<br /> <br /> ביום רביעי כ' בכסלו תקנ&quot;ט, אמר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &quot;ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות&quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.<br /> <br /> ===פולמוס סביב התאריך המדויק===<br /> בדורות האחרונים התעורר פולמוס סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש&quot;ט - שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) לבין יומו השני (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש&quot;ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש&quot;ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר &quot;[[שמועות וסיפורים]]&quot; מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז' סיון. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הגיב לכך בפסקנות ואמר שההסתלקות התרחשה בו' סיון, ואילו בז' סיון הסתלק דוד המלך. ר' לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפיה קבורתו של הבעש&quot;ט נערכה על ידי [[גוים]], אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש&quot;ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר &quot;[[היום יום]]&quot; בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: &quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה&quot;ש תק&quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&quot;{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' 1031 ובהערות].}}.<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> [[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית &quot;קישורים חיצוניים&quot; אודות התמונה.]]<br /> בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ&quot;ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ&quot;ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54830 סקירה באתר חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש&quot;ה]] עמוד ל&quot;ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ&quot;ו]] עמ' 621.}}.<br /> <br /> נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י&quot;ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך י&quot;ט, עמ' 531.}}.<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}<br /> *ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]<br /> *רבי [[יעקב יוסף כ&quot;ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]<br /> *רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]<br /> *רבי [[חיים הכהן רפפורט]]<br /> *רבי [[זאב וולף קיצס]]<br /> *רבי [[חיים מקראסנא]]<br /> *רבי [[נחמן מהורדנקא]]<br /> *רבי [[אריה לייב משפולי]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]<br /> *רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]<br /> *רבי [[פנחס מקוריץ]]<br /> *רבי [[שמואל מקמינקא]]<br /> *רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]<br /> *רבי [[דוד לייקס]]<br /> *רבי [[לייב שרה'ס]]<br /> *רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]<br /> *רבי [[זלמן מלוצק]]<br /> *רבי [[אברהם מפודולסק]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]<br /> *רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]<br /> * רבי [[דוד מקולמיא]]<br /> * רבי [[מנחם מנדל מבאר]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:<br /> *בנו, [[רבי צבי]],<br /> *בתו, [[אדל]].<br /> <br /> בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:<br /> *רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]<br /> *רבי [[ברוך ממז'יבוז']].<br /> *נכדו של ר' ברוך ממז'יבוז' הוא ר' משה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)<br /> *נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[נחמן מברסלב]].<br /> <br /> צאצאי הבעש&quot;ט ואדמו&quot;ר הזקן גם יחד:<br /> *הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו&quot;ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה&quot;ק רבי נחמן מברסלב.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אגרת הגאולה]]<br /> *[[שבחי הבעש&quot;ט]]<br /> *[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]<br /> *[[כתבי ר' יאשע שו&quot;ב]]<br /> *[[המכתב הארוך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[ספר הזכרונות]]''' - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * '''[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש&quot;ט]]''' - [[חנוך גליצנשטיין]].<br /> * '''[[המאירים לארץ]]''' - [[יצחק אלפסי]].<br /> * '''[[שבחי הבעש&quot;ט]]''' - [[תקע&quot;ה]].<br /> * '''[[נזר הבעש&quot;ט]]''' - [[אברהם שמואל בוקיעט]].<br /> * '''[[כתבי ר' יאשע שו&quot;ב (ספר)|כתבי ר' יאשע שו&quot;ב]]'''<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=56&amp;article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב&quot;ד בישראל]] {{חב&quot;ד בישראל|}}<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס {{הב}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז'] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו] {{אינפו}} <br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&quot;ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54841 לקט שיחות אודות הבעש&quot;ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&quot;ט?], פרק מהספר &quot;סוד הדעת&quot; {{PDF|}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &quot;BeitChabad&quot; {{בית חב&quot;ד|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55006 בעקבות ירושות הבעש&quot;ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]''', אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> •וראה עוד בערכו באתר המכלול ובהערות שם דברים נפלאים <br /> <br /> ;מפות ותמונות<br /> * ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].<br /> * [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש&quot;ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26'13.5%22N+27°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br /> * מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]<br /> *'''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] <br /> *[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ&quot;ז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]<br /> *[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> ;תמונות מיוחסות לבעל שם טוב<br /> * [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/date/2009/9/10?page=2 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש&quot;ט{{col}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54830 דעת הרבי על &quot;תמונת הבעל שם טוב&quot;] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י&quot;ח באלול]] [[תנ&quot;ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק&quot;כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|1]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]<br /> [[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=672280 2024-04-03T20:49:41Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אשר פרקש 2.png|ממוזער|הרב אשר פרקש ]]<br /> הרב '''אשר פרקש''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]]) הוא משפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד בבואנוס איירס ארגנטינה ומגדולי משפיעי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[ב' מנחם אב]] [[תשל&quot;א]] לאביו הרב [[יקותיאל פרקש]], מגדולי רבני חב&quot;ד בעיר, ומורה הלכה מפורסם בכל חוגי היראים. משפחתו נמנתה עם צאצאי הרב [[עמרם בלויא]] ממנהיגי חוגי נוטרי קרתא, ובמשך השנים הלכה והתקרבה לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ולאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]] נמנה על התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים מלבורן שבאוסטרליה, ובקיץ של שנת [[תשנ&quot;ב]] חזר ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] עם רעייתו מרת רינה בת הגביר והעסקן החסידי ר' [[אליעזר חיים לפידות]], מונה למשפיע הראשי [[בישיבה הגדולה שבבואנוס איירס]], בה העמיד מאות תלמידים אדוקים.<br /> <br /> הרב פרקש הוא משפיע בולט שרבים נוהרים לשיעוריו הבהירים ולהתוועדויותיו המעוררות בכל אתר ואתר.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ב נפתח ערוץ יוטיוב בו עולים שיעוריו הרבים של הרב פרקש בחסידות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ג החל הרב פרקש למסור שיעור שבועי בעברית המעניק משמעות פנימית וחיות בתורה ומצוות, בסגנון שווה לכל נפש.<br /> <br /> מהשיעורים המפורסמים שלו, הם השיעורים על המאמרים באתי לגני הנלמדים בתקופת יו&quot;ד שבט בקהילות אנ”ש ובישיבות חב”ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''לחיות עם הנביאים - לאור תורת החסידות''', ספריית מעיינותיך: חלק א' יהושע שופטים, כסלו תשפ&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב לוי יצחק פרקש עורך בספריית מעיינותך.<br /> *חתנו ר' ישראל שטיינער<br /> *חתנו הרב שלום לאזאר [[שליח]] [[הרבי]] לעיר סוצ'י, רוסיה.<br /> *חתנו הרב [[מנחם מענדל ברגמן]], ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד [[בואנוס איירס ארגנטינה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.alysefer.com/education/ ריאיון עם משפיע חב&quot;די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?]''', באתר עלי ספר<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Ki-karov-71-E-1.pdf מארגנטינה תצא תורה]''', ראיון משותף של האחים פרקש, בתוך גליון כי קרוב ערב פרשת כי תצא תשפ&quot;א, גליון 71<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post.html בלי 'מדריגות': משא מאלף של הרב אשר פרקש על 'עבודת התפילה' בדור השביעי], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרקש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=672278 2024-04-03T20:49:15Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אשר פרקש<br /> |תמונה=אשר פרקש 2.png<br /> |תאריך לידה=[[תשל&quot;א]]<br /> |תפקיד=משפיע ראשי ישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה (גדולה)]]<br /> |מקום פעילות=[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:אשר פרקש 2.png|ממוזער|הרב אשר פרקש ]]<br /> הרב '''אשר פרקש''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]]) הוא משפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד בבואנוס איירס ארגנטינה ומגדולי משפיעי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[ב' מנחם אב]] [[תשל&quot;א]] לאביו הרב [[יקותיאל פרקש]], מגדולי רבני חב&quot;ד בעיר, ומורה הלכה מפורסם בכל חוגי היראים. משפחתו נמנתה עם צאצאי הרב [[עמרם בלויא]] ממנהיגי חוגי נוטרי קרתא, ובמשך השנים הלכה והתקרבה לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ולאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]] נמנה על התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים מלבורן שבאוסטרליה, ובקיץ של שנת [[תשנ&quot;ב]] חזר ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] עם רעייתו מרת רינה בת הגביר והעסקן החסידי ר' [[אליעזר חיים לפידות]], מונה למשפיע הראשי [[בישיבה הגדולה שבבואנוס איירס]], בה העמיד מאות תלמידים אדוקים.<br /> <br /> הרב פרקש הוא משפיע בולט שרבים נוהרים לשיעוריו הבהירים ולהתוועדויותיו המעוררות בכל אתר ואתר.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ב נפתח ערוץ יוטיוב בו עולים שיעוריו הרבים של הרב פרקש בחסידות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ג החל הרב פרקש למסור שיעור שבועי בעברית המעניק משמעות פנימית וחיות בתורה ומצוות, בסגנון שווה לכל נפש.<br /> <br /> מהשיעורים המפורסמים שלו, הם השיעורים על המאמרים באתי לגני הנלמדים בתקופת יו&quot;ד שבט בקהילות אנ”ש ובישיבות חב”ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''לחיות עם הנביאים - לאור תורת החסידות''', ספריית מעיינותיך: חלק א' יהושע שופטים, כסלו תשפ&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב לוי יצחק פרקש עורך בספריית מעיינותך.<br /> *חתנו ר' ישראל שטיינער<br /> *חתנו הרב שלום לאזאר [[שליח]] [[הרבי]] לעיר סוצ'י, רוסיה.<br /> *חתנו הרב [[מנחם מענדל ברגמן]], ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד [[בואנוס איירס ארגנטינה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.alysefer.com/education/ ריאיון עם משפיע חב&quot;די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?]''', באתר עלי ספר<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Ki-karov-71-E-1.pdf מארגנטינה תצא תורה]''', ראיון משותף של האחים פרקש, בתוך גליון כי קרוב ערב פרשת כי תצא תשפ&quot;א, גליון 71<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post.html בלי 'מדריגות': משא מאלף של הרב אשר פרקש על 'עבודת התפילה' בדור השביעי], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרקש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=672277 2024-04-03T20:48:36Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אשר פרקש<br /> |תמונה=אשר פרקש 2.png<br /> |תאריך לידה=[[תשל&quot;א]]<br /> |תפקיד=משפיע ראשי ישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה (גדולה)]]<br /> |מקום פעילות=[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:אשר פרקש 2.png|ממוזער|הרב אשר פרקש ]]<br /> הרב '''אשר פרקש''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]]) הוא משפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד בבואנוס איירס ארגנטינה ומגדולי משפיעי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[ב' מנחם אב]] [[תשל&quot;א]] לאביו הרב [[יקותיאל פרקש]], מגדולי רבני חב&quot;ד בעיר, ומורה הלכה מפורסם בכל חוגי היראים. משפחתו נמנתה עם צאצאי הרב [[עמרם בלויא]] ממנהיגי חוגי נוטרי קרתא, ובמשך השנים הלכה והתקרבה לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ולאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]] נמנה על התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים מלבורן שבאוסטרליה, ובקיץ של שנת [[תשנ&quot;ב]] חזר ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] עם רעייתו מרת רינה בת הגביר והעסקן החסידי ר' [[אליעזר חיים לפידות]], מונה למשפיע הראשי [[בישיבה הגדולה שבבואנוס איירס]], בה העמיד מאות תלמידים אדוקים.<br /> <br /> הרב פרקש הוא משפיע בולט שרבים נוהרים לשיעוריו הבהירים ולהתוועדויותיו המעוררות בכל אתר ואתר.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ב נפתח ערוץ יוטיוב בו עולים שיעוריו הרבים של הרב פרקש בחסידות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ג החל הרב פרקש למסור שיעור שבועי בעברית המעניק משמעות פנימית וחיות בתורה ומצוות, בסגנון שווה לכל נפש.<br /> <br /> מהשיעורים המפורסמים שלו, הם השיעורים על המאמרים באתי לגני הנלמדים בתקופת יו&quot;ד שבט בקהילות אנ”ש ובישיבות חב”ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''לחיות עם הנביאים - לאור תורת החסידות''', ספריית מעיינותיך: חלק א' יהושע שופטים, כסלו תשפ&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב לוי יצחק פרקש עורך בספריית מעיינותך.<br /> *חתנו ר' ישראל שטיינער<br /> *חתנו הרב שלום לאזאר [[שליח]] [[הרבי]] לעיר סוצ'י, רוסיה.<br /> *חתנו הרב [[מנחם מענדל ברגמן]], ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד [[בואנוס איירס ארגנטינה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.alysefer.com/education/ ריאיון עם משפיע חב&quot;די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?]''', באתר עלי ספר<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Ki-karov-71-E-1.pdf מארגנטינה תצא תורה]''', ראיון משותף של האחים פרקש, בתוך גליון כי קרוב ערב פרשת כי תצא תשפ&quot;א, גליון 71<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post.html בלי 'מדריגות': משא מאלף של הרב אשר פרקש על 'עבודת התפילה' בדור השביעי], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרקש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91&diff=672233 2024-04-03T17:32:12Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נמצוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]<br /> הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' ([[תר&quot;ל]]/[[תרל&quot;א|א]]{{הערה|לא ידוע לנו תאריך לידתו המדויק אלא רק שנת הלידה הלועזית שלו - 1870, שרובה חל בשנת תר&quot;ל אך הסתיימה בשנת תרל&quot;א}} - [[תשכ&quot;ב]]) היה מחשובי חסידי חב&quot;ד, למדן וגאון, בעל ידע בתורת הנגלה ובחסידות מחבר הספר 'עדות לאסף'.<br /> <br /> הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל&quot;א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.<br /> <br /> בילדותו נכווה מנר, וכתוצאה מהפגיעה בלשון, נהיה אילם. מסופר, כי בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו, ובעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. כאשר הדבר נודע לאמו, היא חששה מאוד מהקללות, ולאור כך, פנתה לאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב, ובן הרבי פסק כי הוא ידבר, ואכן כך קרה.<br /> ===גיוסו לצבא===<br /> לאור בקיאותו של הרב אברהם סנדר בילדותו, שלחה קהילתו את ר' אברהם לישיבה בה ילמד, אך זמן קצר לאחר מכן גוייס בעל כרחו לצבא הצאר, בהיותו בן עשרים, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.<br /> <br /> לאחר סיום השירות הצבאי, בהיותו בן 26, חזר לביתו. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שקמה באותה תקופה.<br /> ===ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]===<br /> אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אלא רק לאחר שראה את גודל תשוקתו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]].<br /> <br /> לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' במחיצת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], התחתן עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]], בעיצומה של מלחמת [[רוסיה]] נגד [[יפן]], הורה לו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב להגר לאנגליה.<br /> <br /> ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב&quot;ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב&quot;ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה.<br /> <br /> בשנים בהם התגורר הרב [[אברהם יצחק קוק]] באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי &quot;בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!&quot;.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תרצ&quot;ז]], כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהה ב[[פריז]], הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת היחידות אמר לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת&quot;. ואכן כך היה, וגם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.<br /> <br /> בשנות היודי&quot;ם היגר הרב נמצוב ל[[ארצות הברית]] והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> בשנת [[תשי&quot;א]], כשעה לאחר תחילת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]], קם הרב אברהם סנדר ממקומו, שהיה מאחורי כסא הרבי, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז, כי &quot;הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות&quot;.<br /> <br /> ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס, ובו מאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot; [[תש&quot;י]].<br /> <br /> מסופר, כי לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות גילו המבוגר, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: &quot;חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!&quot; הרב נמצוב בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.<br /> <br /> ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. עוד מתואר, כי לאחר שסיים הרבי, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ&quot;ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמודים [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 381], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]]. לעומת זאת, חסידים נוספים שנכחו בהתוועדות (ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[זושא פויזנר]]) טוענים כי אינם זוכרים מאורע זה{{מקור}}.}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]], בשנת [[תשכ&quot;ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]].<br /> <br /> באותו יום, הרב אברהם סנדר נפטר, בהיותו בן 97. הרב אברהם סנדר זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.<br /> <br /> ==משפחתו{{הערה|על פי הקדמת ספרו &quot;עדות לאסף&quot;}}==<br /> *חתנו, הרב [[ניסן מינדל]] מזכיר רבותינו נשיאינו<br /> * חתנו הרב לוי פרידמן<br /> *בנו ר' יהושע מרדכי<br /> *בנו ר' חיים איסר<br /> *בנו ר' יעקב<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *&quot;עדות לאסף&quot; - ספר חידושים שכתב במשך השנים, שיצא לדפוס בערוב ימיו. בהקדמתו נכתב שהספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1041 בית משיח גיליון 448]<br /> *'''[http://www.teshura.com/Nemtzov-%20Shevat%205779.pdf תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]''' (באנגלית) {{PDF}}<br /> *'''[https://chabadinfo.com/magazine/the-sichos-are-good-but-we-want-a-maamar/ כתבה אודות תולדות חייו]''' (באנגלית), תרגום מכתבתו של רפאל דינרי, בתוך שבועון בית משיח {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;ל]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%91&diff=672232 2024-04-03T17:31:25Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נמצוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]<br /> הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' ([[תר&quot;ל]]/[[תרל&quot;א|א]]{{הערה|לא ידוע לנו תאריך לידתו המדויק אלא רק שנת הלידה הלועזית שלו - 1870, שרובה חל בשנת תר&quot;ל אך הסתיימה בשנת תרל&quot;א}} - [[תשכ&quot;ב]]) היה מחשובי חסידי חב&quot;ד, למדן וגאון, בעל ידע בתורת הנגלה ובחסידות מחבר הספר 'עדות לאסף'.<br /> <br /> הרב נמצוב זכה שב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל&quot;א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.<br /> <br /> בילדותו נכווה מנר, וכתוצאה מהפגיעה בלשון, נהיה אילם. מסופר, כי בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו, ובעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. כאשר הדבר נודע לאמו, היא חששה מאוד מהקללות, ולאור כך, פנתה לאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב, ובן הרבי פסק כי הוא ידבר, ואכן כך קרה.<br /> ===גיוסו לצבא===<br /> לאור בקיאותו של הרב אברהם סנדר בילדותו, שלחה קהילתו את ר' אברהם לישיבה בה ילמד, אך זמן קצר לאחר מכן גוייס בעל כרחו לצבא הצאר, בהיותו בן עשרים, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.<br /> <br /> לאחר סיום השירות הצבאי, בהיותו בן 26, חזר לביתו. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שקמה באותה תקופה.<br /> ===ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]===<br /> אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אלא רק לאחר שראה את גודל תשוקתו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]].<br /> <br /> לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' במחיצת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], התחתן עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]], בעיצומה של מלחמת [[רוסיה]] נגד [[יפן]], הורה לו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב להגר לאנגליה.<br /> <br /> ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב&quot;ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב&quot;ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה.<br /> <br /> בשנים בהם התגורר הרב [[אברהם יצחק קוק]] באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי &quot;בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!&quot;.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תרצ&quot;ז]], כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהה ב[[פריז]], הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת היחידות אמר לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת&quot;. ואכן כך היה, וגם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.<br /> <br /> בשנות היודי&quot;ם היגר הרב נמצוב ל[[ארצות הברית]] והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> בשנת [[תשי&quot;א]], כשעה לאחר תחילת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]], קם הרב אברהם סנדר ממקומו, שהיה מאחורי כסא הרבי, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז, כי &quot;הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות&quot;.<br /> <br /> ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס, ובו מאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot; [[תש&quot;י]].<br /> <br /> מסופר, כי לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות גילו המבוגר, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: &quot;חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!&quot; הרב נמצוב בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.<br /> <br /> ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. עוד מתואר, כי לאחר שסיים הרבי, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ&quot;ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמודים [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 381], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]]. לעומת זאת, חסידים נוספים שנכחו בהתוועדות (ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[זושא פויזנר]]) טוענים כי אינם זוכרים מאורע זה{{מקור}}.}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]], בשנת [[תשכ&quot;ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]].<br /> <br /> באותו יום, הרב אברהם סנדר נפטר, בהיותו בן 97. הרב אברהם סנדר זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.<br /> <br /> ==משפחתו{{הערה|על פי הקדמת ספרו &quot;עדות לאסף&quot;}}==<br /> *חתנו, הרב [[ניסן מינדל]] מזכיר רבותינו נשיאינו<br /> * חתנו הרב לוי פרידמן<br /> *בנו ר' יהושע מרדכי<br /> *בנו ר' חיים איסר<br /> *בנו ר' יעקב<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *&quot;עדות לאסף&quot; - ספר חידושים שכתב במשך השנים, שיצא לדפוס בערוב ימיו. בהקדמתו נכתב שהספר עוסק ב&quot;באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש&quot;י, וביאורים בחיזוק הדת&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1041 בית משיח גיליון 448]<br /> *'''[http://www.teshura.com/Nemtzov-%20Shevat%205779.pdf תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]''' (באנגלית) {{PDF}}<br /> *'''[https://chabadinfo.com/magazine/the-sichos-are-good-but-we-want-a-maamar/ כתבה אודות תולדות חייו]''' (באנגלית), תרגום מכתבתו של רפאל דינרי, בתוך שבועון בית משיח {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;ל]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98&diff=668819 2024-03-19T04:26:20Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב נתן גרינבלאט במשרדו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינבלאט במשרדו]]<br /> הרב '''נתן גרינבלט''' הוא מנהל [[קה&quot;ת]] ב[[ארגנטינה]] והמתרגם לספרדית של הווידאו של [[הרבי]] של חברת [[ג'ם]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב חנינא גרינבלאט בשנת [[תשט&quot;ז]].<br /> <br /> בילדותו התקרבה משפחתו ל[[חסידות חב&quot;ד]] על ידי השליח הראשון לארגנטינה הרב [[דובער בוימגארטען]].<br /> <br /> בבחורותו למד בישיבה בחוץ לארץ ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> <br /> לאחר חתונתו בשנת [[ה'תשל&quot;ט]] התיישב ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]], ולמד באוניברסיטה ברמה גבוהה את כל פרטיה והמילים המדויקות של השפה קאסטעשאנו (ספרדית הארגנטינאית) וגם ספרדית.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] פתח הרב גרינבלאט סניף [[קה&quot;ת]] ומאז ועד היום מתרגם ועורך ספרים בספרדית.<br /> <br /> [[קובץ:Images (2).jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינבלאט נותן לרבי סידור בספרדית בהוצאת קה&quot;ת]]<br /> ב[[כ&quot;ו אדר שני]] [[ה'תשנ&quot;ב]] נתן הרב גרינבלאט לרבי את ספר התניא עם ביאורים בספרדית.<br /> <br /> כמו כן הרב גרינבלאט משמש כמתרגם לספרדית של הווידאו של הרבי מחברת [[ג'ם]].<br /> <br /> נכון לשנת [[ה'תשפ&quot;ד]] ערך הרב גרינבלאט כבר כמה מאות ספרים.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Images_(2).jpeg&diff=668818 2024-03-19T04:24:31Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div></div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98&diff=668817 2024-03-19T04:21:22Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב נתן גרינבלאט במשרדו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינבלאט במשרדו]]<br /> הרב '''נתן גרינבלט''' הוא מנהל [[קה&quot;ת]] ב[[ארגנטינה]] והמתרגם לספרדית של הווידאו של [[הרבי]] של חברת [[ג'ם]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב חנינא גרינבלאט בשנת [[תשט&quot;ז]].<br /> <br /> בילדותו התקרבה משפחתו ל[[חסידות חב&quot;ד]] על ידי השליח הראשון לארגנטינה הרב [[דובער בוימגארטען]].<br /> <br /> בבחורותו למד בישיבה בחוץ לארץ ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> <br /> לאחר חתונתו בשנת [[ה'תשל&quot;ט]] התיישב ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]], ולמד באוניברסיטה ברמה גבוהה את כל פרטיה והמילים המדויקות של השפה קאסטעשאנו (ספרדית הארגנטינאית) וגם ספרדית.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] פתח הרב גרינבלאט סניף [[קה&quot;ת]] ומאז ועד היום מתרגם ועורך ספרים בספרדית.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו אדר שני]] [[ה'תשנ&quot;ב]] נתן הרב גרינבלאט לרבי את ספר התניא עם ביאורים בספרדית.<br /> <br /> כמו כן הרב גרינבלאט משמש כמתרגם לספרדית של הווידאו של הרבי מחברת [[ג'ם]].<br /> <br /> נכון לשנת [[ה'תשפ&quot;ד]] ערך הרב גרינבלאט כבר כמה מאות ספרים.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=668815 2024-03-19T04:09:44Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמואל גייסינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל גייסינסקי]]<br /> הרב '''שמואל גייסינסקי''' (יליד שנת [[ה'תשמ&quot;ה]]) הוא מנהל החיידר אהלי חינוך ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שמואל גייסינסקי נולד בא' תשרי - [[ראש השנה]] [[ה'תשמ&quot;ה]] בארצות הברית.<br /> <br /> בבחורותו למד ב[[תומכי תמימים אהלי תורה]] ובישיבת תומכי תמימים אוסטרליה, כמו כן היה שליח בתומכי תמימים אוסטרליה.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשס&quot;ח]] התחתן עם בתו הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]] - שלוחו של הרבי ב[[ארגנטינה]]. לאחר חתונתו התיישב ב[[קראון הייטס]] שם למד בכולל.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ג]] עבר לארגנטינה, והחל לשמש כמורה בכיתה ז' בחיידר אהלי חינוך.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ה]] ניתוסף כיתה ח' וביוזמתו נעשה שינוי בכיתות הגבוהות, אשר כיתות ו' זו וח' לומדים (ביחד) לפי רמות ולא לפי הגיל. הרב גייסינסקי מונה כאחראי למסגרת זו - מכינה למתיבתא.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ט]] ניתוספה כיתה ה' למסגרת זו, ולכן נחלק מסגרת המכינה לכיתות ה' וו', וכיתות ז' וח'.<br /> <br /> בשנת [[ה'תש&quot;פ]] כל כיתות החיידר עברו לחלוקה באופן הזה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]] לקראת השנה החדשה בבנין החיידר החדש, מונה על ידי חמו הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]] כמנהל החיידר.<br /> <br /> כמו כן הרב גייסינסקי מוסר שיעורים על שיחות של הרבי בפרויקט ליקויי שיחות בספרדית.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=668814 2024-03-19T04:07:50Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שמואל גייסינסקי.jpeg]]<br /> הרב '''שמואל גייסינסקי''' (יליד שנת [[ה'תשמ&quot;ה]]) הוא מנהל החיידר אהלי חינוך ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שמואל גייסינסקי נולד בא' תשרי - [[ראש השנה]] [[ה'תשמ&quot;ה]] בארצות הברית.<br /> <br /> בבחורותו למד ב[[תומכי תמימים אהלי תורה]] ובישיבת תומכי תמימים אוסטרליה, כמו כן היה שליח בתומכי תמימים אוסטרליה.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשס&quot;ח]] התחתן עם בתו הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]] - שלוחו של הרבי ב[[ארגנטינה]]. לאחר חתונתו התיישב ב[[קראון הייטס]] שם למד בכולל.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ג]] עבר לארגנטינה, והחל לשמש כמורה בכיתה ז' בחיידר אהלי חינוך.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ה]] ניתוסף כיתה ח' וביוזמתו נעשה שינוי בכיתות הגבוהות, אשר כיתות ו' זו וח' לומדים (ביחד) לפי רמות ולא לפי הגיל. הרב גייסינסקי מונה כאחראי למסגרת זו - מכינה למתיבתא.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ט]] ניתוספה כיתה ה' למסגרת זו, ולכן נחלק מסגרת המכינה לכיתות ה' וו', וכיתות ז' וח'.<br /> <br /> בשנת [[ה'תש&quot;פ]] כל כיתות החיידר עברו לחלוקה באופן הזה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]] לקראת השנה החדשה בבנין החיידר החדש, מונה על ידי חמו הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]] כמנהל החיידר.<br /> <br /> כמו כן הרב גייסינסקי מוסר שיעורים על שיחות של הרבי בפרויקט ליקויי שיחות בספרדית.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpeg&diff=668813 2024-03-19T04:03:45Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div></div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=668098 2024-03-15T20:09:18Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=משה יהודא לייב לנדא<br /> |תמונה=משה יהודה לייב לנדא.jpg<br /> |כינוי=הרב לנדא<br /> |תיאור=אב [[בית דין|בית הדין]] ורב העיר [[בני ברק]]<br /> |תאריך לידה=[[ט' תמוז]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ד אדר שני]] [[תשע&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=רמתיים<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=ראש מערכת כשרות מהודרת.<br /> |השתייכות=חסידות חב&quot;ד.<br /> }}<br /> [[קובץ:הכשר לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]<br /> [[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[זאל]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] בתקופת כהונתו כ[[ר&quot;מ]]]]<br /> {{מפנה|הרב לנדא|לנדא (פירושונים)}}<br /> הרב '''משה יהודא לייב לנדא''' ([[ט' תמוז]] [[תרצ&quot;ה]], 1935 - [[כ&quot;ד אדר שני]] [[תשע&quot;ט]], 2019) היה רבה של העיר [[בני ברק]] וראש מערכת כשרות &quot;הרב לנדא&quot;. בעבר כיהן כר&quot;מ וחבר הנהלה רוחנית{{הבהרה}} בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ&quot;ה]] ברמתיים{{הערה|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, להוריו הרב [[יעקב לנדא]] ומרת חיה מינא ונקרא על שם סבו - אבי אביו. בצעירותו למד בישיבת פונוביז' ובישיבת תומכי תמימים בעיר לוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]] עזב את עבודתו כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי]], שבתקופה זו התבטא במענה אליו:{{מקור}} &quot;כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה [[רב]] בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??...&quot;<br /> <br /> ==פרשת המינוי לרבנות==<br /> בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: &quot;על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק&quot;, אך המתנגדים, בראשות [[ראש הישיבה]] [[הליטאית]] שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב&quot;די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.<br /> <br /> לקראת ה'שלושים' לרב [[יעקב לנדא]], חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם &quot;שארית ישראל&quot;.<br /> <br /> כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד&quot;ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.<br /> <br /> שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ידוע כי דעתם של הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב דב לנדו, הרב דוד פוברסקי ובנו הרב ברוך דב, לא הייתה נוחה מהמחלוקת נגד הרב לנדא, אך הם חששו להביע דעתם באותה תקופה, והדבר התברר רק שנים לאחר מכן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי&quot;ל שטיינמן חשף: &quot;ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא&quot;].}}. ב[[תמוז]] [[תש&quot;ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא &quot;גאב&quot;ד עירנו&quot; ומכירים בו כרב העיר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55849 לקריאת המכתב].}}.<br /> <br /> הרב לנדא היה מחשובי [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת [[תשס&quot;ו]] חתמו כל אדמו&quot;רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}.<br /> <br /> בחודש שבט תשע&quot;ט לקה באירוע מוחי, מאז היה מאושפז, ובמוצאי שבת [[כ&quot;ד אדר שני]] [[תשע&quot;ט]] נפטר. בהלווייה הוכרז שבנו, הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ישמש כממלא מקום אביו בכל הקשור לניהול ענייני הדת והכשרות בעיר, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו<br /> *הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> ;בניו<br /> *בנו בכורו: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - ראש ישיבת חב&quot;ד-ליובאוויטש ב[[רעננה]] ו[[משפיע]] בקהילות חב&quot;ד רעננה ובני ברק.<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] - רב העיר ואב&quot;ד בני ברק.<br /> *הרב [[ישראל לנדא]] - רב קהילת חב&quot;ד לדוברי עברית ומשלוחי הרבי בטורונטו.<br /> *הרב [[יוסף לנדא]] - מפקח כשרות בלונדון ומחוצה לה.<br /> *הרב [[מנחם לנדא]] - רב ושליח הרבי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.<br /> *הרב [[שניאור שמחה לנדא]] - רב ושליח הרבי לקהילת הסטודנטים במכללת [[נתניה]], במסגרת חב&quot;ד בקמפוס.<br /> *'''חתנו''': הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''חתנו''': הרב [[נתן וינקלר]] - משפיע בקהילת חב&quot;ד בבני ברק.<br /> *'''חתנו''': הרב אליהו וינברג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב משה מרינובסקי, '''הרב שלא הכרתם''', ראיון עם צעיר בניו הרב שניאור לנדא, במלאות שנתיים לפטירתו, שבועון כפר חב&quot;ד 1900 עמוד 67<br /> *'''&quot;איש האשכולות&quot;''', הרב דוד מאיר דרוקמן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 95-100 .<br /> *סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י&quot;ד כסלו תשפ&quot;ג<br /> <br /> == קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2395 ביקור הרב לנדא אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&amp;id=360 מה זה מקוה חב&quot;ד?]''', בתוך &quot;פרד&quot;ס חב&quot;ד&quot;, קיץ [[תשס&quot;ג]] (גיליון 11) {{שטורעם}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29317 על כבוד, רבנות והלכות חדשות]''' - מתוך אתר [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} כ [[סיוון]] התשס&quot;ז (06.06.2007)<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99897 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח]''', ערב שבת פרשת קורח, ב' תמוז תשע&quot;ח - בתוך גליון 'המבשר'<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3947508 אין צורך להצטנע]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב לנדא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים, כ' סיון תנש&quot;א<br /> *מנחם ברונפמן, '''[www.alysefer.com/rabaylando/ לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא]''', בתוך 'עלי ספר'<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/blogs/657435/ גאון, תקיף ומבין]''' {{אינפו}}<br /> *אברהם זאב קריצלר, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/6045f217bd1e4_1615196695.pdf ומשה היה רועה]''' {{COL}}{{PDF}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4342160/jewish/Rabbi-Moshe-Landa-83-Torah-Scholar-Chief-Rabbi-of-Bnei-Brak-Kashrut-Authority.htm תלמיד חכם, רבה הראשי של בני ברק, וראש מערכת הכשרות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_27.html הרבי במכתב נדיר לרב לנדא: ההשקעה באריכות התפילה סותרת ללימוד התורה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לנדא משה יהודא לייב}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=668097 2024-03-15T20:07:21Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* פטירתו וצוואתו */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]<br /> הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, &quot;רב החצר&quot; בבית [[הרבי הרש&quot;ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===נעוריו===<br /> [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע&quot;ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש&quot;ב]], וכפי שכתב בעצמו:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.<br /> <br /> === ב[[רוסיה]] ===<br /> שנים מעטות אח&quot;כ, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר רבו הרבי הרש&quot;ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> ה[[מקווה]] בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. <br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. <br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. <br /> <br /> הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.<br /> <br /> === ב[[לטביה]]===<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] עבר ל[[לטביה]].<br /> <br /> ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. <br /> <br /> בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר&quot;צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.<br /> <br /> ==רב ב[[ליבוי]]==<br /> <br /> במשך תקופה היה לרב החב&quot;די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב ישראל חסדן, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן.<br /> <br /> ===בארץ ישראל ===<br /> לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ&quot;ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ&quot;ו]], עד פטירתו ב[[כ&quot;ו שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]<br /> ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.<br /> <br /> היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת &quot;[[רעוא דרעוין]]&quot;.<br /> <br /> במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. <br /> <br /> היה גם כן ממעריצי האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש זצ&quot;ל ומקורב לאדמו&quot;ר רבי ישראל מהוסיאטין זצ&quot;ל.<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאינו==<br /> === אצל הרבי הרש&quot;ב ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש&quot;ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]]. <br /> <br /> הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש&quot;ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. <br /> <br /> שם גם שימש כ&quot;בעל קורא&quot; במניין כ&quot;ק אדנ&quot;ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש&quot;ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!<br /> <br /> בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. <br /> <br /> המקווה בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).<br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.<br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש&quot;ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע&quot;ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. <br /> <br /> היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי&quot;צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי&quot;צ אל אביו הרבי רש&quot;ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש&quot;ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... <br /> <br /> מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש&quot;ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ&quot;ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ&quot;ע כתב בפ&quot;נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ&quot;כ פנה אליו הרבי הריי&quot;צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי&quot;ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...<br /> <br /> כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש&quot;ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ&quot;א בר&quot;ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ&quot;כ כתב לאביו בזה.<br /> <br /> === אצל הרבי הריי&quot;צ ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי&quot;ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: &quot;קומה ישראל למנוחתך&quot; שתוכנו היה נגד השלטון... הרי&quot;ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, &quot;דער 'קומה' איז ביי מיר&quot; (המאמר הנ&quot;ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע הורה פעם לבנו הרבי הריי&quot;צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש&quot;כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר&quot;...<br /> <br /> פעם פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח&quot;כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים &quot;צריך&quot; להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> === אצל הרבי ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי&quot;ל וישבו יחד על מיטת הרי&quot;ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את &quot;העגלה הגדולה והעגלה הקטנה&quot;. כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> באחד המכתבים כותב לו הרבי: &quot;בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל&quot;... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ&quot;ס הגדול בבני ברק.<br /> <br /> הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש&quot;ב. <br /> <br /> בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב&quot;ם בבנייני האומה בירושלים.<br /> <br /> נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ&quot;ס חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> == פטירתו וצוואתו ==<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]<br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט&quot;ז תמוז תשל&quot;ז.<br /> *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י&quot;א סיוון תשס&quot;ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ&quot;ט.<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב&quot;ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח&quot;ב עמ' 109.<br /> *'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 51<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ג]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=667915 2024-03-15T05:30:08Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לנדו.jpg|ממוזער|הרב חיים דוד לנדא (שני מימין) בסעודת ה[[ברית]] לבנו (תש&quot;פ}]]<br /> הרב '''חיים דוד לנדא''' (יליד שנת [[תש&quot;נ]], 1989) הוא ראש כולל 'תורת השליחות' של רשת הכוללים [[תורה שלמה]], ב[[קרית מלאכי]], וסופר חסידי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י' תשרי]] [[תש&quot;נ]] לאביו המשפיע הרב [[שלמה זלמן לנדא]] ולאמו מרת חייה ביילא, מנהלת בית ספר חב&quot;ד בנות המקומי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] שם שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בעודו בחור, ארגן [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] גדולות וכינוסי [[חנוכה]] בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]], יחד עם ידידו הת' לוי יצחק טננבוים.<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]] עסק בכתיבת היסטוריה חסידית, ושימש כאחראי ההוצאה לאור של [[ועד חיילי בית דוד]], והשקיע בקבצי התוכן הייחודיים ל[[חודש תשרי]] עבור האורחים ב[[770]]. לאחר שנת הקבוצה יצא לשנת שליחות בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ולאחר מכן חזר ללימודי [[סמיכה]] בישיבה ב-770 וקיבל סמיכה לרבנות מראש הישיבה ב-770 הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. בשנות לימודיו ב-770 היה בקשר קרוב עם המשפיע בישיבה הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] וסייע בעריכת ספרו על מאמר 'באתי לגני' תשי&quot;א שהוציא לאור באותה תקופה לצד חיבורים נוספים.<br /> <br /> פירסם באופן קבוע כתבות תחת שמות עט ב[[שבועון בית משיח]] וב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], וכן שימש כשותף בעריכת בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]' ופרוייקטים נוספים, זאת לצד כתיבה עצמאית, דוגמת הספר 'גאון יעקב' שכתב על סבו הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בת הרב [[שלום דובער מישולובין]] מקרית מלאכי, והתיישב במקום בסמיכות למקום מגורי חמיו.<br /> <br /> לאחר סיום לימודיו ב[[כולל אברכים]] וקבלת סמיכה לרב שכונה ורב מושב מ[[הרבנות הראשית]], החל לשמש כמגיד שיעור בקורסים ההלכתיים שהופעלו על ידו, 'סמיכה.נט'. לאחר מכן למד בכולל לדיינות ברמת אביב.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ב]] מונה לשמש כראש כולל 'תורת השליחות' בקרית מלאכי, שתחת רשת הכוללים של [[תורה שלמה]].<br /> <br /> ==כותרים שכתב==<br /> *'''גאון יעקב''' ספר תולדותיו של הרב יעקב לנדא, תשע&quot;ב<br /> *'''רב הארמון''', זכרונותיו של הרב יעקב לנדא, תשע&quot;ה<br /> * '''סיכום הלכות בשר בחלב ומאכלות עכו&quot;ם''', תשע&quot;ג (חוברת)<br /> * '''קובץ חידושים וביאורים''', ישיבת תות&quot;ל הרצלי', תשע&quot;ד (עורך)<br /> * '''להשבית אויב ומתנקם''', הקדמת תרופה למכה ערב מלחמת יום הכיפורים, תשע&quot;ד (חוברת של כ-70 עמודים)<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא, חיים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ע]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=667914 2024-03-15T05:28:38Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמאען לאנדא.png|ממוזער|הרב זלמן לנדא]]<br /> הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי&quot;ט]], 1959) הינו משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ושליח הרבי ו[[משפיע]] אנ&quot;ש ברעננה ו[[בני ברק]].<br /> .<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:זלמן לאנדע.jpg|ממוזער|הרב זלמן לנדא בהתוועדות חסידית]]<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תמוז]] [[תשי&quot;ט]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת &quot;אור ישראל&quot; בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי.<br /> <br /> לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה ב[[ליובאוויטש]] (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שייסדו של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]], ו[[חיים שלמה דיסקין]]. שם פעל רבות וקירב רבים ל[[חסידות חב&quot;ד]] וזכה, יחד עם שאר קבוצת התלמדים השלוחים למגדל העמק, לקירובים ועידודים מהרבי שאף הזמינם לשהות במחיצתו מלפני י&quot;א ניסן עד אחרי שבת מברכים תשל&quot;ח כשתשעים אחוז מהוצאות הנסיעה יהיו על חשבון [[המזכירות]]. הביא עימו חמישה עשר בקבוקי יין כשרים למהדרין שהכין אביו הרב [[משה לנדא]] (לבקשת אחד ממזכירי הרבי). בתגובה לכך כתב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות חן כי כוונתם רצויה וביותר כו' - על פי הודעתי ('''ובפרהסיא''' וכו') '''מכבר''' שעל פי מאמר חז&quot;ל שלא לבייש את מי שאין לו וכו' בקשתי שלא להביא כו' כל הענינים שצריך להיות הפרשת תרומות ומעשרות וכו' וכן כשרות (השגחה וכו') בכלל שזה שייך גם בחץ לארץ, גם בנידון זה כן הוא, אתם הסליחה}}{{הערה|מקדש מלך ח&quot;א ע' 43, תשורה (בר מצווה) שפירא תש&quot;ס}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה בקשר הדוק עם סבו הרב [[יעקב לנדא]], שחיבבו מאוד וסבר שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי. פעם בהתוועדות בבית הכנסת חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס ל{{ה|רבי הרש&quot;ב}} נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת [[ספר הליקוטים]], שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על &quot;ועד התהלוכות&quot; מטעם [[צא&quot;ח]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת חיה בילא בת למשפחת הרב [[אשר וילהלם]] ורעייתו מרת זיסל חנה בשנת [[תשמ&quot;ה]]. ועוד קודם לכן התמנה בתור {{מונחון|'אלטערע בחור'|בחור מבוגר}} בהסכמת ובברכת הרבי, לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו בהם הוא תובע אמת ללא פשרות, בסגנון מיוחד ונדיר. קירב רבים ל[[חסידות חב&quot;ד]] וביניהם כאלו המשמשים כרבנים ו[[שליח|שלוחים]] ידועים ברחבי העולם. אחד מהם הוא מנהל בית חב&quot;ד ורבה של הונגריה הרב [[ברוך אוברלנדר]].<br /> <br /> ייסד שיעורי [[חסידות]] בימי [[חול המועד]] בבני ברק, ב&quot;בית הכנסת פאג&quot;י ע&quot;ש חיסדא&quot; והביא את הרב יוסף סגל [[ראש כולל צמח צדק בירושלים]] והרב יוסף יצחק אופן שמסרו שיעורים למעלה מ-35 שנה.<br /> <br /> הקים יחד עם הרב [[שניאור זלמן גפני]] כולל לחסידות בבני ברק במסגרת &quot;[[כולל חמ&quot;ש]]&quot;, בברכת ועידוד [[הרבי]] וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב&quot;דיים למהדרין.<br /> <br /> לאחר מכן שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] בראשות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. שם חינך תלמידים רבים לחסידות ויראת שמים אמיתית.<br /> <br /> במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו בבני ברק.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], עם פתיחתה של תומכי תמימים רעננה התמנה לשמש כמשפיע בה, לצד היותו [[משפיע]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר באותו עשור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התמנה כמשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], רבה של [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב יעקב לנדא - [[ר&quot;מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> *חתנו, הרב ינון הכהן רוט - ר&quot;מ המכינה לישיבה ב[[תלמוד תורה]] [[חב&quot;ד]] [[ביתר עלית]].<br /> *בנו הרב [[חיים דוד לנדא]], מורה בתלמוד תורה, [[קרית מלאכי]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק לנדא פעיל ב[[צא&quot;ח]] [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2021/10/blog-post_15.html התוועדות של הרב זלמן לנדא על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=667907 2024-03-15T04:16:59Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי מישולובין.png|ממוזער|הרב מרדכי מישולובין]]<br /> הרב '''מרדכי מישולובין''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ו]]) הוא מייסד וראש ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עלית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[ה'תשכ&quot;ו]] לאביו הרב [[מיכאל מישולובין]], ובהיותו בן שנתיים וחצי עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשלהי שנת [[ה'תשל&quot;ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] פעם ראשונה עם אביו לקראת חודש החגים של שנת [[ה'תשל&quot;ה]], וזכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]] כאשר עמד בערב שבת פרשת תבוא על יד דלת המעלית בפרוזדור הכניסה ל-[[770]], וכאשר הרבי יצא מחדרו [[חלוקת מטבעות|העניק לו הרבי מטבע לצדקה]], ובהיותו ילד נמוך קומה - לא הגיע לחריץ הצד העליון של ה[[קופת צדקה|קופה]], למרות שקפץ, והרבי המתין והביט לראות, וכשלא הצליח, אחז בו הרבי במותניו והגביה אותו, על מנת שישים את המטבע בקופה.<br /> <br /> בסיומו של החודש נכנס עם אביו ל[[יחידות]], והרבי שאל אותו שאלות שונות על חומר הלימודים ומשהשיב היטב העניק לו מטבע של דולר אותו הוציא מהמגירה.<br /> <br /> בשנות בחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בקיץ דשנת ה'תשמ&quot;ה נבחן בהצלחה על כל מסכת בבא קמא שקו&quot;ט בעל פה, לאור דרישתה של של הנהלת הישיבה באותה שנה שהציבה זאת כתנאי לנסיעה. [[ה'תשמ&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמשך זמן לימודיו שם כתב [[יומן]] מפורט מהמתרחש{{הערה|תחת שם העט מ. אבידוב.}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] נסע לסייע לדודו השליח הרב [[יצחק חזן]] בעריכת [[ליל הסדר ציבורי|סדר פסח ציבורי]] ב[[רומא]], וב[[ז' ניסן]] נכנס יחד עם קבוצת בחורים ל[[גן עדן התחתון]] לקבל מצות וברכה עבור משתתפי הסדר.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[ה'תשנ&quot;א]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת אלישבע בת הרב [[יהודה לייב פוזנר]].<br /> <br /> לאחר נישואיו, ייסד בשנת [[ה'תשנ&quot;ז]] יחד עם הרב [[יצחק יהודה ציטרון]] את ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]]. אחיו הר' [[אלחנן ישראל מישולובין]] הצטרף במהלך השנה הראשונה להנהלת הישיבה ולאחר שנתיים העביר אליו הרב ציטרון את ניהול הישיבה, כעבור כתריסר שנים כאשר כבר עמד בנין הישיבה על תילו עבר הניהול לידי ראש הישיבה הרב מרדכי מישולובין.<br /> הישיבה בראשותו מתאפיינת באנשי חינוך משכמם ומעלה, במתן דגש על איכפתיות והתעניינות בכל תלמיד ותלמיד, שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה בנגלה ובחסידות, מתוך תנאים גשמיים מעולים.<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הושלמה חנוכת המבנה החדש של הישיבה.<br /> <br /> ==חתניו==<br /> * הרב שמואל סופער - ברוקלין, נ&quot;י.<br /> *הרב נתנאל בלוי - ביתר עילית.<br /> * הרב שמואל לפקיבקר - ביתר עילית.<br /> * הרב דוד אליהו משה יוניק - צפת עיה&quot;ק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יומנים שכתב בזמן לימודיו בבית חיינו, בשנת תשמ&quot;ו: '''[http://www.yomanim.com/images/6/63/%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.pdf כסלו]''' {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F אדר ראשון]''' {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf אדר שני]''' (עמוד 38) {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F ניסן]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/130128 ראש הישיבה מביתר חושף: &quot;הרבי הרים אותי מהמותניים&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=667906 2024-03-15T04:15:25Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מיכאל מישולובין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולבין]]<br /> הרב '''מיכאל מישולבין''' (נולד ב[[כ' במנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]]) הינו [[משפיע]] ראשי ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ומחשובי משפיעי אנ&quot;ש בארץ הקודש. לשעבר ראש ישיבת ומשפיע [[תומכי תמימים סמרקנד]] המחתרתית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב מיכאל מישולבין, נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] בעיר וויטעבסק שב[[רוסיה הלבנה]] (אז [[ברית המועצות]]) לאביו הרב [[אליעזר מישולובין]] ולאימו מרת בתיה מישולבין.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב היגרו הוריו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, שם למד בישיבות תומכי תמימים במחתרת.<br /> <br /> שנים רבות גר בסמרקנד, ושמר על חיים יהודיים חסידיים, במסירות נפש. בט&quot;ו אלול תשכ&quot;ג [[נשא]] את מרת שמחה בת שבע, בתו של הרב [[אהרון חזן]], והחתונה נחגגה בעיירה בולשובו שבפרברי מוסקבה, ולאחר החתונה החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], את התמימים הצעירים.<br /> [[קובץ:איצ'ה מישלובין עם מיכאל מישולובין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולובין (משמאל) עם אחיו הרב יצחק מישולובין בצעירותם]]<br /> בט' שבט תשכ&quot;ט עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר ארעית בבית חמיו ב[[בני ברק]].<br /> <br /> עם ייסודה של שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנת תשכ&quot;ט, ביקש הרבי מהרב [[אפרים וולף]] לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה לשליחות בעיר קריית מלאכי. הרב וולף פנה להרב מישולבין שיואיל להצטרף לקבוצה, הרב מישולבין הסכים להרשם לקבוצה.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] מיום ג' דסליחות באותה שנה שאל הרבי את הנוכחים מי כאן מהעולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב&quot;ד? האיצו אנשים ברב מישולבין לענות כי הוא נמנה על הקבוצה והוא החליט לענות בחיוב, ולאחר מכן סימן לו הרבי שיגש אליו. ניגש הרב מישולבין וקיבל מהרבי בקבוק [[משקה]] וברכה מהרבי לשליחות &quot;באופן של התיישבות&quot; והורה לו להיות [[משפיע]] בקהילה.<br /> <br /> הרב מישולבין עבר לגור בנחלת הר חב&quot;ד, וכעבור כמה שנים, כאשר הרבי הורה למנות משפיעים, מונו הוא והרב [[שלום אליהו וילנקין]], למשפיעי השכונה.<br /> במהלך השנים שימש גם כמשפיע בישיבות חב&quot;ד בראשון לציון, בקריית גת ובבאר שבע.<br /> <br /> בכ&quot;ה אלול תשס&quot;ד נפטרה אשתו מזיווג ראשון, וכעבור כשנה נשא בזיווג שני את רעייתו מרת חנה.<br /> <br /> הרב מישולבין משמש בעשור האחרון כיו&quot;ר קרן מחנות גן ישראל בארץ הקודש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;ילדיו:<br /> *הרב יוסף יצחק מישולובין - [[שליח]] בדטרויט מישיגן, ארצות הברית<br /> *הרב [[מרדכי מישולובין]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית.<br /> *הרב [[אלחנן ישראל מישולובין]] - חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית<br /> *הרב שלום בער מישולובין - מורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[משה מישולובין]] - משפיע ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> *הרב אליעזר מישולובין - משפיע בעיר [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> *בתו מרת שטערנה שרה אשת הרב [[מנחם יעקב שחר]], אנשי חינוך במוסדות חב&quot;ד רחובות.<br /> *הרב שניאור זלמן מישולובין - משפיע בצפת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שלום מגידמן, ''''הרבי שמר עלינו''', בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1865 עמוד 20<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/01/blog-post.html התוועדות מיוחדת עם הרב מישולובין על עבודת התפילה]'''<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|4387|האמת של הרבי - אבסלוטית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מישולובין, מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A0%D7%93&diff=667905 2024-03-15T04:14:44Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* הקמת הישיבה */</p> <hr /> <div>'''תומכי תמימים סמרקנד''' הינה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] שהוקמה בעיר [[סמרקנד]] החל משנת [[תש&quot;א]]. <br /> <br /> ==הרקע להקמת הישיבה==<br /> חסידי חב&quot;ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו&quot;רי חב&quot;ד לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד &quot;תלמוד תורה&quot; גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם &quot;תפארת בחורים&quot; ולמדו בו כמאה וחמישים תלמידים. <br /> <br /> המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.<br /> <br /> ==הקמת הישיבה==<br /> בקיץ [[תש&quot;א]] נאספו בעיר הרבה מחסידי חב&quot;ד, והתעורר צורך להקים במקום ישיבה. <br /> <br /> ממייסדי הישיבה היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.<br /> <br /> מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש&quot;ו]], שאז עזבו רוב חסידי חב&quot;ד את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]]. <br /> <br /> גם לאחר שרוב חסידי חב&quot;ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב&quot;ד בעיר היה מועט, אם זאת מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הישיבה הוקמה מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].<br /> הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ&quot;דים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תומכי תמימים טשקנט]]<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באוזבקיסטן]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ב]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ב]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%A8&diff=667904 2024-03-15T04:07:35Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* בניו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב הלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העלער]]<br /> הרב '''יוסף אברהם הלוי הלר''' ('''העלער'''; יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1947) הוא ראש [[כולל מנחם]] שעל ידי [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ו[[מורה צדק|מו&quot;צ]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===נעוריו===<br /> [[קובץ:הרב הלר התרת נדרים.jpg|ממוזער|הרב הלר לצד הרבי במעמד [[התרת נדרים]], כ&quot;ט אלול תש&quot;נ]]<br /> נולד לאביו הרב דוד הלוי הלר{{הערה|מתלמידיו של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל ה&quot;שרידי אש&quot;. שימש כראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ וכראש ישיבת &quot;ירחי כלה&quot; באירופה, בערוב ימיו עבר להתגורר בבורו פארק.}} המיוחס בן אחר בן לרבי [[יום טוב ליפמן הלוי הלר]] בעל ה[[תוספות יום טוב]]. הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], &quot;הרב מבריסק&quot;, היה בקשרי ידידות עם אביו ונהג להתארח בבית המשפחה לעיתים תכופות, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל. הרב מבריסק השפיע רבות על הרב הלר, ודרכו התקרב אל דרך הלימוד של בריסק.<br /> <br /> את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{הערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ&quot;ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}} בשנת תשכ&quot;א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[הרבי]] דרך הרב שוחט בו גם התייחס [[הרבי]] להוראת [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי &quot;רואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]] זהו עניין של חסידים&quot;...}}.<br /> <br /> בעת לומדו בישיבת בריסק נקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס'. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות חב&quot;ד]] והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כ[[שד&quot;ר]] של ישיבת [[תורת אמת]]}}. הרב ננס קיבל הוראות מהמזכירות {{דרוש מקור}} כיצד לקרב את הרב הלר לחב&quot;ד, וכמוהו היו ב[[ירושלים]] חסידים נוספים שהשפיעו עליו וגרמו להתקרבותו הסופית לליובאוויטש, ביניהם הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]].<br /> <br /> הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית. לאחר פטירתה בי&quot;א סיון [[תשנ&quot;ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ל]]{{הערה|ייתכן שהיה זה באלול תשכ&quot;ט, אז נסע לחודש תשרי תש&quot;ל.}} נסע לראשונה ל[[הרבי]] יחד עם זוגתו. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה חשובה ומפורסמת בשוויץ, אך כשנכנס ל[[יחידות]] עם רעייתו במהלך חודש [[תשרי]] הורה לו [[הרבי]] כי עליו להישאר ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===בקראון הייטס===<br /> <br /> לאחר מכן לימד הרב הלר תקופה קצרה בישיבת [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן ועמד בראשות הישיבה ב[[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]]. לאחר מכן נכנס בצוות הנהלת ה[[כולל מנחם|כולל שעל ידי המזכירות]], לצד רב ה[[שכונה]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב הלר מונה להיות מוסר השיעורים. בזמן זה &quot;[[שימוש|שימש]]&quot; רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו [[מנהגי חב&quot;ד]] רבים, כמו גם את דרך הפסיקה המקובלת אצל רבני חב&quot;ד מדורות. כשנפטר הרב דבורקין בשנת [[תשמ&quot;ה]] התמנה הרב הלר לכהן תחתיו כראש הכולל, תפקיד בו הינו מכהן עד היום. כאשר הוצע לו לכהן כראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אמר [[הרבי]] כי &quot;'''אין מי שימלא מקומו כאן'''&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות החוזרות לרבנות ה[[שכונה]], לאחר שבהוראת [[הרבי]] נשאר רב קהילת חב&quot;ד ב[[פתח תקוה]] הרב [[דוד חנזין]] - שנבחר בבחירות הראשונות, בתפקידו הקודם. על פי השמועה התבטאה עליו אז [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] כי הרב הלר הינו &quot;'''א פיינער יונגערמאן'''&quot; (= אברך מיוחד){{הערה|יש טוענים ששמעה זאת מפי [[הרבי]].}}.<br /> <br /> החל משנת [[תנש&quot;א]] הפסיק לשבת בהרכבי ה[[בד&quot;צ קראון הייטס|בד&quot;צ]], בעקבות מחלתה של רעייתו. בערב שבת פרשת פרשת נשא י&quot;א סיון [[תשנ&quot;ב]] נפטרה זוגתו מרת שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ובחינוך בני ובנות ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט הרב הלר את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות ב[[קראון הייטס]], למעט מקרים וארועים ספציפיים.<br /> <br /> [[קובץ:הרב הלר בכולל חתוך.jpg|ממוזער|הרב הלר בשיחה עם תלמידי הכולל]]<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] כתב הרב הלר {{דרוש מקור}} כי ישנה 'פרשה פתוחה' וישנה 'פרשה סתומה', ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם - תוך תמיהה על המורים בעניינים משיח וגאולה שלא זכינו בהם לדברי הש&quot;ך והט&quot;ז, כאשר בענייני הלכה יראים אלו מלפסוק בעצמם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] לאחר שנטען ב[[ערכאות]] של עכו&quot;ם שלפסקי [[בד&quot;צ קראון הייטס|בית הדין בקראון הייטס]] ממשך השנים אין כל תוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר בבית המשפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מתוקף היותו עדיין משמש כחבר ה[[בד&quot;צ קראון הייטס|בד&quot;צ]].<br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ע]], בעקבות פסק-דין שהוציא בית הדין המיוחד ליישוב המחלוקת שהתגלעה ברבנות [[קראון הייטס]]{{הערה|1=לקריאת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 הפסק], [[חב&quot;ד אינפו]].}}, הרב הלר אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין ובמקומו מונה הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מני אז אינו עונה על שאלות בדיני ממונות.<br /> <br /> ==דרכו התורנית==<br /> <br /> הרב הלר מוסר שיעורי &quot;חבורה&quot;, היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי [[כולל מנחם|הכולל]] אינו מיועד ללימוד נושא מסויים אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ. שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, ושמעם של שיעוריו הולך לפניהם.<br /> <br /> הרב מפרסם מפעם לפעם מאמרים בעניני הלכה בקבצים כקובץ [[הדרת מלך]] וקובץ [[אור ישראל]], וכן בקובץ &quot;דברי תורה&quot; שיוצא לאור על ידי [[כולל מנחם|הכולל]].<br /> <br /> מאז פרישתו מה[[בד&quot;צ קראון הייטס|בד&quot;צ]] בשנת [[תנש&quot;א]], הפסיק כמעט להביע דעה פוליטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, למעט מקרים יוצאי דופן. עם זאת, בעניני איסור והיתר ובעניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו [[מורה צדק|מהמו&quot;צים]] המוכרים בשכונת [[קראון הייטס]]. הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת [[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.<br /> <br /> ==מפסקיו המפורסמים==<br /> <br /> בספרו '''הלכתא למשיחא''' שיצא לאור בקיץ תשנ&quot;ב פסק כי [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]] הינה מצוות עשה מדאורייתא. ואחר [[ג' תמוז]] כתב שביאת [[משיח]] הוא פרשה סתומה בתורה, ואין אנו יכולים לפסוק בו הלכות.<br /> <br /> פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]).<br /> <br /> פסק (יחד עם רבנים נוספים כהרב [[יוסף ישעיה ברוין]], הרב [[עזרא שוחט]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|מ&quot;מ גלוכובסקי]], ועוד) כי [[לימוד הקריאה בשיטת הצלילים|שיטת לימוד הצלילים]] בלימוד האל&quot;ף-בי&quot;ת לתשב&quot;ר אינה מנוגדת למסורת ולשיטת [[רבותינו נשיאנו]].<br /> <br /> פוסק כמו רוב רבני חב&quot;ד ששכונת [[קראון הייטס]] דינה כרשות הרבים דאורייתא, ועל כן היקף חוט העירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בשכונה דינו כמחלל שבת בפרהסיא.<br /> <br /> פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר [[שמירת שבת כהלכתה]] בשם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].<br /> <br /> בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס ל[[היכר ציר]] לעניין קביעת [[מזוזה]], אלא נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פסקו גם [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).<br /> <br /> בתחילת שנות הנו&quot;ן שלח מספר שאלות אל הרבי בעניין [[הפריה מלאכותית]], וזכה למספר תשובות ומענות קודש כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. דין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות.<br /> <br /> בספרו '''שלום יהיה''' פסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא גם מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום (בשונה מדעת בעל ה'ערוך לנר').<br /> <br /> פרסם ביאור הלכתי למנהג החסידים להתפלל באריכות אף לאחר חצות היום, באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:הלער - נר תמיד.jpg|250px|ממוזער|הרב הלר מעיין בספר '''נר תמיד''' שיצא לאור בהדרכתו]]<br /> *'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=141618&amp;pagenum=1 הלכתא למשיחא]''' כולל עיונים בעניין [[נשיא הדור]], [[שופט]] הדור, [[מלך המשיח]] ומלכותו - לאור שיטת [[הרמב&quot;ם]]. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו&quot;ל ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> *'''שיטה ברורה''' על שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו&quot;ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע&quot;פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסיון [[תשנ&quot;ג]]<br /> *'''שלום יהיה''' לקוט מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו&quot;ל [[תשמ&quot;ט]]<br /> *'''ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון''' (ומהדורא בתרא) לשו&quot;ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ&quot;ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר, ברוקלין קה&quot;ת-ומזכירות תש&quot;מ<br /> *'''קיצור דיני טהרה''', יצא לאור על ידי קה&quot;ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר<br /> *'''טוב טעם''', חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ&quot;ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר&quot;י נדפס בצירוף '''ספר נפתלי''' פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב הלר יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי הלר<br /> *'''מאמר הלבנה''' של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב הלר<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> === בניו ===<br /> *הרב [[ישראל הלר|ישראל]] - מוהל מוכר בבריתות בקרב אנ&quot;ש בשכונת [[קראון הייטס]]<br /> *הרב אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]<br /> *הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לונדון]]<br /> *הרב שניאור זלמן - מנהל ור&quot;מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]<br /> *הרב מנחם שמואל בנימין - [[שליח]] בבושוויק שברובע [[ברוקלין]] ו[[משגיח]] [[כולל מנחם]]<br /> *הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[אהלי תורה]], קראון הייטס<br /> *הרב [[לוי יצחק העלער]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נייאק]]<br /> *הרב מאיר הלר - עסקן חסידי ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> === חתניו ===<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה]]<br /> *הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג&quot;ש ב[[תומכי תמימים 770]] ובישיבת אהלי תורה<br /> *הרב מנחם מענדל שטראקס - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] בצפת<br /> *הרב שלום דובער פרלשטיין - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]<br /> *הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=51238 הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב&quot;די] {{שטורעם}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759143/ הרב העלער פוסק: יש חיוב לקבלת את המלכות של הרבי כמלך המשיח עפ&quot;י הלכה] (דקה 6:36 ואילך) {{אינפו}}<br /> <br /> {{חברי בד&quot;צ קראון הייטס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלר, יוסף אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=667903 2024-03-15T04:01:06Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום חריטונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חריטונוב נואם בכינוס לכבוד [[י' שבט]] ב[[770]] ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> הרב '''שלום חריטונוב''' הוא [[משפיע]] ב[[אהלי תורה קראון הייטס]], '[[חוזר]]' ומעורכי תורת [[הרבי]], ועורך ראשי בסדרת הספרים [[ספר הערכים - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חריטונוב הוא בנו של ר' [[שמשון חריטונוב]] שהיה [[בעל מנגן]], והוא נשוי עם רעייתו חנה, בתו של הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]].<br /> <br /> היה מקבוצת ה[[חוזר|חוזרים]] על דברי [[הרבי]]. <br /> <br /> ערך בשנות הלמדי&quot;ם והממי&quot;ם את ההנחות מהמאמרים (יחד עם הרב [[דוד משה אולידורט|דוד אולידורט]]) בשביל &quot;[[ועד הנחות התמימים]]&quot; ו&quot;[[ועד הנחות בלה&quot;ק]]&quot;.<br /> <br /> עד שנת [[תשפ&quot;א]] שימש כעורך ב[[ספר הערכים - חב&quot;ד]] תחת העורך הראשי הרב [[יואל כהן]], ולאחר פטירת הרב כהן משמש כעורך ראשי של הסדרה, כאשר מספר אברכים לצידו מסייעים בעבודת העריכה.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רייצס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דיסקין]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=667902 2024-03-15T03:32:07Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]<br /> הרב '''מנחם מענדל דובראווסקי''' ([[תרל&quot;ה]] - [[תשי&quot;ח]]) היה ראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב מנחם מענדל דובראווסקי נולד בשנת [[תרל&quot;ה]] לאביו הרב [[יהושע דובראווסקי (קרלביץ')|יהושע]], ולאמו מרת צביה בתו של הרב [[יואל חייקין]] רבה של העיירה פודוברנקה.<br /> <br /> בצעירותו למד אצל סבו יחד עם בן דודו ובן גילו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א'.}}.<br /> <br /> נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br /> <br /> כיהן ברבנות בעיירות [[קרלביץ']], [[ז'לובין]], [[סטרשין]] ו[[בורוזנה]].<br /> <br /> היה מה[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. למשך תקופה קצרה שימש כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמסגרת כך נכח באחד משיעוריו [[הרבי הריי&quot;צ]] - המנהל פועל של הישיבה. כאשר נסע לבקר את משפחתו בסטרשין ל[[חג השבועות]], התבקש על ידי הנהלת הישיבה (בראשות [[הרבי הריי&quot;צ]]) לחזור לליובאוויטש, אך בגלל לחץ מבני משפחתו נשאר בסטרשין. כל ימי חייו לאחר מכן התחרט על כך, ואף תלה צרות רבות שפקדו אותו בעניין זה{{הערה|מספר נכדו ר' יהושע: &quot;כשסבא היה מספר זאת בצער עמוק ובחרטה, ואני הייתי שומע זאת בעצב ילדותי רב, היה חוזר &quot;זכור, צריך להקשיב לרבי...&quot; (בית משיח גליון 760 ע' 48).}}.<br /> <br /> עמד בתוקף על שמירת היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]], ובמהלך אותן שנים אף בנה [[מקווה]] חשאית ב[[קרלביץ']]. לאחר התגברות הרדיפות מה[[ק.ג.ב.]] ברח מקרלביץ' ל[[לנינגרד]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח עם המוני הפליטים שנמלטו מאיזורי המלחמה ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] בשנת [[תש&quot;ו]], ובשנת [[תשי&quot;ג]] היגר ל[[ארצות הברית]]. התגורר ב[[פיטסבורג]] ושם נפטר בשנת [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו - הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]]<br /> *בתו, מרת חנה אשת ר' [[דובער קרסיק (לנינגרד)|דובער קרסיק]]<br /> *בנו, ר' [[אייזיק דוברבסקי]]<br /> *בנו, ר' [[מאיר דוברבסקי]]<br /> *בתו, מרת צביה אשת הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] - רבה של [[קראון הייטס]]<br /> *נכדו - הרב [[יהושע דוברבסקי]] - סופר חבד&quot;י מוערך, שאף הזכיר את סבו רבות במהלך כתבותיו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''הזיידע רב''' - זכרונותיו של נכדו הרב [[יהושע דוברבסקי]], ב'''[[בית משיח]]''' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/759.pdf '''חלק א''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/760.pdf '''חלק ב''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/761.pdf '''חלק ג'''']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: דוברבסקי, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=667901 2024-03-15T03:29:55Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]<br /> הרב '''מנחם מענדל דובראווסקי''' ([[תרל&quot;ה]] - [[תשי&quot;ח]]) היה ראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ה]] לאביו ר' [[יהושע דוברבסקי (קרלביץ')|יהושע]], ולאמו מרת צביה בתו של הרב [[יואל חייקין]] רבה של העיירה פודוברנקה.<br /> <br /> בצעירותו למד אצל סבו יחד עם בן דודו ובן גילו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א'.}}.<br /> <br /> נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].<br /> <br /> כיהן ברבנות בעיירות [[קרלביץ']], [[ז'לובין]], [[סטרשין]] ו[[בורוזנה]].<br /> <br /> היה מה[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. למשך תקופה קצרה שימש כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמסגרת כך נכח באחד משיעוריו [[הרבי הריי&quot;צ]] - המנהל פועל של הישיבה. כאשר נסע לבקר את משפחתו בסטרשין ל[[חג השבועות]], התבקש על ידי הנהלת הישיבה (בראשות [[הרבי הריי&quot;צ]]) לחזור לליובאוויטש, אך בגלל לחץ מבני משפחתו נשאר בסטרשין. כל ימי חייו לאחר מכן התחרט על כך, ואף תלה צרות רבות שפקדו אותו בעניין זה{{הערה|מספר נכדו ר' יהושע: &quot;כשסבא היה מספר זאת בצער עמוק ובחרטה, ואני הייתי שומע זאת בעצב ילדותי רב, היה חוזר &quot;זכור, צריך להקשיב לרבי...&quot; (בית משיח גליון 760 ע' 48).}}.<br /> <br /> עמד בתוקף על שמירת היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]], ובמהלך אותן שנים אף בנה [[מקווה]] חשאית ב[[קרלביץ']]. לאחר התגברות הרדיפות מה[[ק.ג.ב.]] ברח מקרלביץ' ל[[לנינגרד]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח עם המוני הפליטים שנמלטו מאיזורי המלחמה ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] בשנת [[תש&quot;ו]], ובשנת [[תשי&quot;ג]] היגר ל[[ארצות הברית]]. התגורר ב[[פיטסבורג]] ושם נפטר בשנת [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו - הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]]<br /> *בתו, מרת חנה אשת ר' [[דובער קרסיק (לנינגרד)|דובער קרסיק]]<br /> *בנו, ר' [[אייזיק דוברבסקי]]<br /> *בנו, ר' [[מאיר דוברבסקי]]<br /> *בתו, מרת צביה אשת הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] - רבה של [[קראון הייטס]]<br /> *נכדו - הרב [[יהושע דוברבסקי]] - סופר חבד&quot;י מוערך, שאף הזכיר את סבו רבות במהלך כתבותיו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''הזיידע רב''' - זכרונותיו של נכדו הרב [[יהושע דוברבסקי]], ב'''[[בית משיח]]''' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/759.pdf '''חלק א''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/760.pdf '''חלק ב''''] [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/761.pdf '''חלק ג'''']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: דוברבסקי, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=667899 2024-03-15T03:05:55Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>'''ישיבת תומכי תמימים [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]''', היא ישיבה קטנה חב&quot;דית לבחורים בגילאי 13-16 הפועלת בעיר הבירה של ארגנטינה החל משנת [[תש&quot;מ]].<br /> [[קובץ:edificio Jabad argentina (Aguero).png|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית חב&quot;ד המרכזי (ובתוכו גם הישיבה)]]<br /> [[קובץ:זאל הישיבה קטנה ארגנטינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה קטנה]]<br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נוסדה בשנת [[תש&quot;מ]] בהוראת וברכת הרבי{{הערה|ראו לוח [[שלשלת היחס]]: &quot;מייסד ישיבה גדולה ב&quot;בוענאס איירעס&quot;, ארגנטינה&quot;.}}.<br /> <br /> הגרעין המייסד של הישיבה היתה קבוצה של [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי לישיבה{{הערה|כמו ישיבות חב&quot;דיות אחרות שהוקמו באותן שנים}}, כשהמשימה הראשונה במעלה שלהם היא לנצל את סדרי הישיבה ללימוד ולהיות [[דוגמה חיה]] כיצד אמור להיראות סדר יום והנהגה של בחור בתומכי תמימים.<br /> <br /> הקבוצה הראשונה שנשלחה על ידי הרבי, יצאה לארגנטינה בחודש [[אייר]] [[תש&quot;מ]], ובאור ליום ג' ערב ראש חודש אייר, אמר הרבי שיחה מיוחדת בפני הבחורים{{הערה|יחד עם קבוצת הבחורים שנשלחו לישיבת [[תומכי תמימים קארקאס]] וונצואלה}} שהתעתדו לצאת לבואנוס איירס כדי ללמוד בישיבה החדשה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1MmVFD_FSS8eOXkZRqxVKrG1yFHfBlzCT/view שיחת ליל ער&quot;ח אייר תש&quot;מ (לקו&quot;ש חכ&quot;ב עמ' 220 ואילך)].}}.<br /> <br /> הישיבה נוסדה כ[[ישיבה גדולה]], ועם התפתחות הקהילה ומוסדות חב&quot;ד המקומיים, נפתחה גם [[ישיבה קטנה]] תחת השם [[מתיבתא]].<br /> <br /> הישיבה מוציאה באופן קבוע קובץ תורני של [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] תחת השם 'עיוני תורה', ובו מודפסים חידושי תורה פרי עטם של התלמידים וצוות הישיבה.<br /> <br /> משנת [[ה'תשע&quot;א]] עד שנת [[ה'תשע&quot;ה]] היה מנהל הישיבה הרב יצחק שרוגו - רב תלמיד חכם ליטאי, אשר על כן הוצרך להחליף מנהל הישיבה, הוצע להרב [[דובער בוימגארטען (תשל&quot;ח)|דובער בוימגארטען]] (משפיע) לשמש כמנהל, אך סרב באומרו שאי אפשר להיות [[משפיע]] של בחור באותה דרך כמו להיות רק משפיע.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ה]] הוחלף מנהל מהרב יצחק שרוגו להרב מנחם מענדל נקי.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשפ&quot;ב - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי, הישיבה ארגנה מבצע מיוחד שארך חודש וחצי שבו הבחורים היו צריכים ללמוד מאמרים, שיחות ופארבריינגען'ס בפנים ובע&quot;פ שקו&quot;ט בנוסף לשמירת הסדרים ועוד.<br /> <br /> [[קובץ:חידון ישיבה ארגנטינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חידון בישיבה קטנה]]<br /> בשנת [[ה'תשפ&quot;ב]] ובשנת [[ה'תשפ&quot;ג]] נערכו חידון גאולה ומשיח. בשנת [[ה'תשפ&quot;ג]] הזוכה טס לרבי והשתתף בחידון העולמי.<br /> <br /> [[קובץ:Mivtzoim argentina.png|שמאל|ממוזער|250px|מבצעים באחד ממרכזי השכונות הגדולות בארגנטינה ביום ניצחון המונדיאל]]<br /> <br /> בערב חנוכה תשפ&quot;ג בעקבות הניצחון הגדול של ארגנטינה בגמר המונדיאל נגד צרפת יצאו כל תושבי ארגנטינה לרחובות לחגוג, הבחורים יצאו לרחובות המרכזים להניח תפילין ולחלק חנוכיות ליהודים, היה הצלחה מאוד גדולה<br /> <br /> באלול [[ה'תשפ&quot;ג]] הוחלף מנהל מהרב מנחם מענדל נקי להרב מנחם מענדל שפיצער, עקב עליית הרב נקי לארץ.<br /> <br /> בחודש שבט מנהל ישיבה הוציא מכתב ובו כותב שהוא ממנה בחזרה את הרב [[מנחם מענדל נקי]] (אשר חזר לארגנטינה בחודש מר חשון).<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[מנחם מענדל נקי]] - מנהל הישיבה<br /> *הרב [[מנחם מענדל שפיצר]] - ר&quot;מ בעיונא<br /> *הרב אריאל הילו - משפיע שיעור ג' ישיבה <br /> *הרב [[דובער בוימגארטען (תשל&quot;ח)|דובער בוימגארטען]] - משפיע ישיבה שיעור א'<br /> *הרב [[דוד בויטנר]] - משיב בסדר גרסא והלכה שיעור ב'<br /> *הרב בצלאל אליאב - משגיח ראשי<br /> *הרב מנחם מענדל לפידות - משגיח<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> {{עריכה|פסקה=כן|בלבול בין צוות הישיבה קטנה בערך זה, לצוות ה[[תומכי תמימים ארגנטינה (גדולה)|ישיבה גדולה]]}}<br /> *הרב מוכי בירמאן - מנהל<br /> *הרב יצחק שרוגו - מנהל<br /> *הרב משה גוראריה<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]] – משפיע<br /> *הרב אפרים הלפרין<br /> *הרב יחזקאל ווידאו - ר&quot;מ<br /> *הרב נתן יוסף יצחק הכהן ווילדאו – משגיח<br /> *הרב יוסף יהושע קאפעלושניק - מנהל גשמי<br /> *הרב שניאור זלמן פלאטקא<br /> *הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadinfo.com/news/farbrengen-marking-first-shluchim-to-argentina-yeshiva-held/ התכנסות לציון 40 שנה לשלוחים הראשונים לישיבת חב&quot;ד ארגנטינה]''' {{וידפו}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=8209&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1+%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&amp;search_mode=simple תמונה קבוצתית של התלמידים השלוחים בישיבה], בארכיון שבספריית הרבי<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=667898 2024-03-15T03:04:12Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>'''ישיבת תומכי תמימים [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]''', היא ישיבה קטנה חב&quot;דית לבחורים בגילאי 13-16 הפועלת בעיר הבירה של ארגנטינה החל משנת [[תש&quot;מ]].<br /> [[קובץ:edificio Jabad argentina (Aguero).png|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית חב&quot;ד המרכזי (ובתוכו גם הישיבה)]]<br /> [[קובץ:זאל הישיבה קטנה ארגנטינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה קטנה]]<br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נוסדה בשנת [[תש&quot;מ]] בהוראת וברכת הרבי{{הערה|ראו לוח [[שלשלת היחס]]: &quot;מייסד ישיבה גדולה ב&quot;בוענאס איירעס&quot;, ארגנטינה&quot;.}}.<br /> <br /> הגרעין המייסד של הישיבה היתה קבוצה של [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי לישיבה{{הערה|כמו ישיבות חב&quot;דיות אחרות שהוקמו באותן שנים}}, כשהמשימה הראשונה במעלה שלהם היא לנצל את סדרי הישיבה ללימוד ולהיות [[דוגמה חיה]] כיצד אמור להיראות סדר יום והנהגה של בחור בתומכי תמימים.<br /> <br /> הקבוצה הראשונה שנשלחה על ידי הרבי, יצאה לארגנטינה בחודש [[אייר]] [[תש&quot;מ]], ובאור ליום ג' ערב ראש חודש אייר, אמר הרבי שיחה מיוחדת בפני הבחורים{{הערה|יחד עם קבוצת הבחורים שנשלחו לישיבת [[תומכי תמימים קארקאס]] וונצואלה}} שהתעתדו לצאת לבואנוס איירס כדי ללמוד בישיבה החדשה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1MmVFD_FSS8eOXkZRqxVKrG1yFHfBlzCT/view שיחת ליל ער&quot;ח אייר תש&quot;מ (לקו&quot;ש חכ&quot;ב עמ' 220 ואילך)].}}.<br /> <br /> הישיבה נוסדה כ[[ישיבה גדולה]], ועם התפתחות הקהילה ומוסדות חב&quot;ד המקומיים, נפתחה גם [[ישיבה קטנה]] תחת השם [[מתיבתא]].<br /> <br /> הישיבה מוציאה באופן קבוע קובץ תורני של [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] תחת השם 'עיוני תורה', ובו מודפסים חידושי תורה פרי עטם של התלמידים וצוות הישיבה.<br /> <br /> משנת [[ה'תשע&quot;א]] עד שנת [[ה'תשע&quot;ה]] היה מנהל הישיבה הרב יצחק שרוגו - רב תלמיד חכם ליטאי, אשר על כן הוצרך להחליף מנהל הישיבה, הוצע להרב [[דובער בוימגארטען| דובער בוימגארטען (תשל&quot;ח)]] (משפיע) לשמש כמנהל, אך סרב באומרו שאי אפשר להיות [[משפיע]] של בחור באותה דרך כמו להיות רק משפיע.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ה]] הוחלף מנהל מהרב יצחק שרוגו להרב מנחם מענדל נקי.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשפ&quot;ב - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי, הישיבה ארגנה מבצע מיוחד שארך חודש וחצי שבו הבחורים היו צריכים ללמוד מאמרים, שיחות ופארבריינגען'ס בפנים ובע&quot;פ שקו&quot;ט בנוסף לשמירת הסדרים ועוד.<br /> <br /> [[קובץ:חידון ישיבה ארגנטינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חידון בישיבה קטנה]]<br /> בשנת [[ה'תשפ&quot;ב]] ובשנת [[ה'תשפ&quot;ג]] נערכו חידון גאולה ומשיח. בשנת [[ה'תשפ&quot;ג]] הזוכה טס לרבי והשתתף בחידון העולמי.<br /> <br /> [[קובץ:Mivtzoim argentina.png|שמאל|ממוזער|250px|מבצעים באחד ממרכזי השכונות הגדולות בארגנטינה ביום ניצחון המונדיאל]]<br /> <br /> בערב חנוכה תשפ&quot;ג בעקבות הניצחון הגדול של ארגנטינה בגמר המונדיאל נגד צרפת יצאו כל תושבי ארגנטינה לרחובות לחגוג, הבחורים יצאו לרחובות המרכזים להניח תפילין ולחלק חנוכיות ליהודים, היה הצלחה מאוד גדולה<br /> <br /> באלול [[ה'תשפ&quot;ג]] הוחלף מנהל מהרב מנחם מענדל נקי להרב מנחם מענדל שפיצער, עקב עליית הרב נקי לארץ.<br /> <br /> בחודש שבט מנהל ישיבה הוציא מכתב ובו כותב שהוא ממנה בחזרה את הרב [[מנחם מענדל נקי]] (אשר חזר לארגנטינה בחודש מר חשון).<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[מנחם מענדל נקי]] - מנהל הישיבה<br /> *הרב [[מנחם מענדל שפיצר]] - ר&quot;מ בעיונא<br /> *הרב אריאל הילו - משפיע שיעור ג' ישיבה <br /> *הרב [[דובער בוימגארטען (תשל&quot;ח)|דובער בוימגארטען]] - משפיע ישיבה שיעור א'<br /> *הרב [[דוד בויטנר]] - משיב בסדר גרסא והלכה שיעור ב'<br /> *הרב בצלאל אליאב - משגיח ראשי<br /> *הרב מנחם מענדל לפידות - משגיח<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> {{עריכה|פסקה=כן|בלבול בין צוות הישיבה קטנה בערך זה, לצוות ה[[תומכי תמימים ארגנטינה (גדולה)|ישיבה גדולה]]}}<br /> *הרב מוכי בירמאן - מנהל<br /> *הרב יצחק שרוגו - מנהל<br /> *הרב משה גוראריה<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]] – משפיע<br /> *הרב אפרים הלפרין<br /> *הרב יחזקאל ווידאו - ר&quot;מ<br /> *הרב נתן יוסף יצחק הכהן ווילדאו – משגיח<br /> *הרב יוסף יהושע קאפעלושניק - מנהל גשמי<br /> *הרב שניאור זלמן פלאטקא<br /> *הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadinfo.com/news/farbrengen-marking-first-shluchim-to-argentina-yeshiva-held/ התכנסות לציון 40 שנה לשלוחים הראשונים לישיבת חב&quot;ד ארגנטינה]''' {{וידפו}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=8209&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1+%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&amp;search_mode=simple תמונה קבוצתית של התלמידים השלוחים בישיבה], בארכיון שבספריית הרבי<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארגנטינה]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%A8&diff=667897 2024-03-15T03:01:00Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל שפיצר.jpeg|ממוזער|הרב מנחם מענדל שפיצר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל שפיצר''' (יליד [[תשנ&quot;ד]]), הוא סגן מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בח' כסלו [[ה'תשנ&quot;ד]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בהיותו בן מספר חודשים אביו עבר לפוסטוויל לשמש כ[[שוחט]] אצל ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].<br /> <br /> למד בישיבה בקריית גת ואוסטרליה, בשנת תשע&quot;ז היה שליח בישיבה באוסטרליה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]]. למד בכולל בקראון הייטס.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ט התחיל לשמש כר&quot;מ ברמה הגבוהה של הישיבה קטנה בארגנטינה.<br /> <br /> במשך כמה שנים נהג מידי יום חמישי בסדר הלכה לערוך סדר &quot;שאלות ותשובות&quot;.<br /> <br /> בתחילת אלול [[תשפ&quot;ג]] אחרי עזיבתו של הרב [[מנחם מענדל נקי]], התחיל לשמש כמנהל הישיבה קטנה בעקבות זה עזב את תפקידו בסדר גרסא כאשר הוא רק ר&quot;מ בסדר עיון.<br /> <br /> בחודש שבט [[ה'תשפ&quot;ד]] הוציא מכתב ובו ממנה בחזרה את הרב [[מנחם מענדל נקי]] כמנהל הישיבה.<br /> <br /> כיום הרב שפיצר משמש כסגן מנהל, כאשר בתפקידו הוא אחראי על לימודי הישיבה.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%A8&diff=667896 2024-03-15T02:58:53Z

<p>מנחם מענדל מיליי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל שפיצר.jpeg|ממוזער|הרב מנחם מענדל שפיצר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל שפיצר''' (יליד [[תשנ&quot;ד]]), הוא סגן מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בח' כסלו [[ה'תשנ&quot;ד]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בהיותו בן מספר חודשים אביו עבר לפוסטוויל לשמש כ[[שוחט]] אצל ר' [[מרדכי רובאשקין]].<br /> <br /> למד בישיבה בקריית גת ואוסטרליה, בשנת תשע&quot;ז היה שליח בישיבה באוסטרליה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]]. למד בכולל בקראון הייטס.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ט התחיל לשמש כר&quot;מ ברמה הגבוהה של הישיבה קטנה בארגנטינה.<br /> <br /> במשך כמה שנים נהג מידי יום חמישי בסדר הלכה לערוך סדר &quot;שאלות ותשובות&quot;.<br /> <br /> בתחילת אלול [[תשפ&quot;ג]] אחרי עזיבתו של הרב [[מנחם מענדל נקי]], התחיל לשמש כמנהל הישיבה קטנה בעקבות זה עזב את תפקידו בסדר גרסא כאשר הוא רק ר&quot;מ בסדר עיון.<br /> <br /> בחודש שבט [[ה'תשפ&quot;ד]] הוציא מכתב ובו ממנה בחזרה את הרב [[מנחם מענדל נקי]] כמנהל הישיבה.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=667894 2024-03-15T02:58:18Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב צבי יחיאל גרינבלאט 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי יחיאל גרינבלאט]]<br /> הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים. <br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> עוד לפני חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב [[שמואל גייסינסקי]], מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] [[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], סגן מנהל [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

מנחם מענדל מיליי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=667893 2024-03-15T02:57:12Z

<p>מנחם מענדל מיליי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב צבי יחיאל גרינבלאט 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי יחיאל גרינבלאט]]<br /> הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים. <br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> עוד לפני חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב [[שמואל גייסינסקי]], מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] [[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

מנחם מענדל מיליי