https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C+%D7%9B%D7%94%D7%9F 2026-04-18T02:17:16Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=299753 2017-08-17T01:36:42Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>דף זה מרכז את שמות התמימים שלמדו ב[[קבוצה]] - 770 החל מהשנה הראשונה [[תש&quot;כ]]-[[תשכ&quot;א]]. רשימה '''חלקית''' בלבד.<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ב==<br /> <br /> יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן]] הכהן | [[משה ליפש]] (ז&quot;ל) | בנימין מזרחי |[[אלימלך צוויבל]] | יעקב צירקוס | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ד==<br /> שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין | [[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | חיים אשר זעליג סלומון | מאיר פרידמן (חצור) | ברוך קפלן | שלום שירום<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ה==<br /> עמנואל אלטהויז | [[ישעיהו הרצל]] | [[ מני מנחם מענדל וולף]] | [[שמואל יחזקאל הכהן]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ו==<br /> אברהם אלתר הבר | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] |רפאל נחום כהן | שרגא פייטל סודקביץ |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ז==<br /> [[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=77969 תמונות ושמות של חלק מחברי הקבוצה]}}<br /> דניאל אליעזר ליפא קורצוייל<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ח==<br /> [[שלום דובער וולפא]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ט==<br /> [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | אברהם יהושע העשיל הגר |<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ל==<br /> [[ישראל יוסף הנדל]] (מגדל העמק) | [[מנחם מענדל טננבוים]] (י-ם) | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] (ראש [[תומכי תמימים לוד|ישיבת לוד]]) | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[קלונימוס קופצ'יק]] (חדרה) |שמואל שטרן (רחובות) | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | מנשה חדד | [[יחיאל גולדברג]] | [[אליהו פרידמן]] | זלמן פריז | רחמים קריספין | משה בלוי | מרדכי שטיינברג | שלמה רוזנברג | תנחום פינסון (כפר חב&quot;ד) | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[מנחם וולפא]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף לבקיבקר]] | [[חיים אברהם בליניצקי]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;א==<br /> [[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ב==<br /> [[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | [[צבי לידר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ג==<br /> [[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']]| [[אהרון דוב הלפרין]] |[[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ישי קלעצ׳י<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ד==<br /> [[עזרא ערד]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ה==<br /> [[יצחק יהודה הולצמן ]] | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | [[זאב פרידמן (צפת)|זאב פרידמן]] | יהודה קליין &gt; חיים מרדכי עקשטיין<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ו==<br /> [[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | בערל לבקובסקי | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר | אלעזר צבי בקשי<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ז==<br /> [[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ט==<br /> שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד ישראל ברוך בוטמן, ישכר דב בן שחר, משה שניאור, יעקב מאיר בלוי<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;מ==<br /> [[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]]|אברהם כהן|[[אריה גולדברג]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;א==<br /> [[יחזקאל מרקוביץ']] | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מנחם מענדל גורביץ']] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | [[מנשה אלטהויז]] | [[אוריאל לויוב]] | [[אריה פרקש]] | [[אליעזר זלמנוב]].<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ב==<br /> מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק |[[טוביה יעקובוביץ]] | [[אליהו וילהלם]] | [[יעקב סנגאוי]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] |יצחק מאיר הלפרין<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ג==<br /> <br /> [[שמעון גורליק]] (נהריה) | יוסף ריבקין | [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] |<br /> [[שמעון בן ציון אייזנבך]] (אילת) | דוד פרידמן | [[שלום דוב גרוזמן]] (שליח בוינא) | [[צבי מאיר וינפלד]]<br /> <br /> ==קבוצה תשד&quot;מ==<br /> <br /> פנחס טודרוס אלטהויז | שאול משה אליטוב | משה אקסלרוד | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | בנימין נחום זילברשטרום| ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | מאיר סויסא | יצחק יעקב גלבשטיין<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ה==<br /> חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | אברהם הרוניין | מאיר הרשקוביץ | [[ברוך וילהלם]] | משה וייס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ&quot;ץ| אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | נפתלי מרינובסקי | [[זלמן נוב]] | [[מנחם נוימן (אבן יהודה)]] | יוסף יצחק נפרסטק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | [[יוסף יצחק קפלן]] | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | [[נחמיה שמרלינג]] |משה ששונקין| אבינועם תעיזי | אריה צבי גרינברג<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ו==<br /> יוסף אולידורט | בנימין אקסלרוד | מרדכי מישולבין | ברוך מרגליות | [[שניאור זלמן גורליק]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ז==<br /> [[שאול אקסלרוד]] | דניאל קריאף | אשר דייטש | שלמה איזנבך יוסי ליפקין | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | זושא אבלסקי | מנחם וייספיש | שמואל זוהר | משה אהרן משי זהב | [[שמואל קראוס]] | אליהו ויספיש | יהודה חלילי|[[מנחם טל]] | בנציון פרידמן | [[צפריר ולנר]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | מאיר אליטוב |מאיר סגל | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | [[יעקב שוויכה]] | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | יעקב ערנטרי | רפאל בכר | יונה פרוס | דובער סגל | שניאור וילהלם | יוסי בקרמן | דורון שוורץ | חיים מנדלסון | נחום ערנטרי | אברהם לוי | שמעון אייזנבך | מנחם שיינגרטן | שמואל לנדא | אליעזר ויספיש | [[שמשון פיזם]] | זאב קפלן | [[יעקב משה מנדלסון]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | יוסי תמם | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | יצחק שטיינמיץ | שלום פוזילוב | שמואל קוט | שמואל טייכמן | ישראל ריבר | [[שאול רוזנבלט]] | אברהם הרשקופ | יוסף ערנטרי | מנחם מייזליש | יצחק אברמי | חיים שאלט | [[זלמן גורליק]] | חיים סלונים | [[ישעיה זושא אבלסקי]] | חיים וולף | [[אלישיב קפלון]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ח==<br /> [[שלום דובער בלוי]] | [[פנחס וישצקי]] | יוסף משי זהב | [[שניאור זלמן וולף]] | משה הבר | ברוך כהנא | יצחק גולדשמיד | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | בנימין גרין | חיים זבדי | שלמה לרר | יוסף אייזנברג | שאול בן שחר | שמואל גלבשטיין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | בניהו חסין | מרדכי זיגלבוים | שחר ולנר | אלחנן מישלובין | חגי חסין | [[יהודה בוטמן]] | משה הלל | שלום גוטליב | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | יוסי בורשנסקי | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | מנחם מענדל דהן | [[יוחנן בוטמן]] | יעקב נקי | אהרון חנונו | חנן כוחונובסקי | גדליה כץ | יגאל כספי | שלמה ליפש | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק |אברהם אבא קורנט|שמואל סננס /דוד אלמליח/אלעזר סלמן / שלמה בנישתי / גד מישלי / יקותיאל אלנקווה/<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ט==<br /> שגיא הר שפר | [[משה אורנשטיין]] | [[מאיר אשכנזי|מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]] | שלמה וילהלם | ראובן בראל (אלאשווילי) | ישראל הלפרין | [[יעקב גולדשמיד]] | שמשון טל | אברהם רוחמקין | בנימין ביטון | יצחק ארי'ה לייב יעקובוביץ | אהרון גליס | [[זלמן נוטיק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | יוסף רבינוביץ | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | ישראל ניסן מור יוסף | מאיר הולצברג (אלעד) | שניאור זלמן וובר | יוסף יצחק הלוי הבר | מנחם מענדל לבקיבקר | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | שלום רייכמן | שניאור הניג | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | ישראל ליפסקר | אשר ביטון | ברוך וילהלם | מנחם זוהר | יוסף ליפש (חיפה) | ינאם בן ארוש | מרדכי פינקוביץ | שמחה אופנר | צבי הרשקוביץ<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;נ==<br /> אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | עקיבא גולדשמיד | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער לויטין| [[ ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | שי סוקניק | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי |שמעון רבינוביץ מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;א==<br /> <br /> נחמיה קפלון | שלמה דייטש | פישל העניג | שלום מישולבין | יעקב הבר | אסף אמיתי |נריה ישעיהו | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | שמריהו לרנר | [[יוסף ישעיה ברוין]] | נחמן סגל | מנחם אדרעי | יצחק קורץ | אהרון מנגמי | אלחנן סגל | עמנואל חביב | שמואל גדליה מנדלזון | שמעון ויינר | ברק כוכבי | אבינועם אהרוני | מענדל וילהלם | [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]]| נחום רוקח | שלום שיינר | יעקב כהנא | אהרן קרניאל | דוד אופנר | בצלאל מזרחי | שלום גרינוולד | מחם מענדל קפלן | [[הוד דוד אריה]] | משה גרוזמן | מנחם מענדל קליין | מאיר אלפרוביץ | אוריאל שחר | נועם רוט | לוי הענדל | מנחם מיכאלשוילי | [[משה גרוזמן]] | ירון אברהם | [[ישעיה אלעזר כהן]] | אברהם קדוש | נתנאל אביעד | מרדכי יהושע יעקובוביץ | מרדכי שיינר | צבי פינסקי | צבי גרינברג | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | מלכיאל מחפוץ | יוסי נחשון | יעקב יוסף קופרמן | שמעון אלמליח | יעקב מויאל | יוסף יצחק ניסילעוויטש | חיים פיזם | [[ישראל אלפנביין]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו |יוסי מרקוביץ מרדכי מינצברג<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ב==<br /> שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | לוי אדרעי | גלעד ברטוב | מרדכי ויסברג] | אפרים יהושע גרינברג | יהודה דונין| מנחם מענדל הנדל| שניאור זלמן וינפלד | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | יהודה לייב זילברשטרום | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | אברהמי ליפסקר | שלומי מזרחי | יקיר מלכה | צבי סלונים | לוי יצחק ספרנוביץ | שלמה חיים פלדמן | נחום פרסמן | שלום פש | יחיאל קוצר | אבי קדוש | אברהם קרביצקי | שלום שיינר | דובער קעניג |צבי ליפשיץ | אלחנן ישראל הכהן | [[יחיאל קוצר]] | שלום לפקיבקר (ערד) |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ג==<br /> זליג אשכנזי | אביחי רוטשילד | יוסף יצחק קרישבסקי | דובער גורביץ | מנחם מענדל משי זהב | מאיר הולצברג | גיל סודרי | [[עמוס כהן]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | [[יוסף יצחק פריימן]] (זכרון יעקב) | [[דניאל גראבסקי]] | נחום ברגר | אשר גליס | יצחק אלחנן הכהן | משה אריאל הכהן רוט | נחשון פקטור | ישראל לבקובסקי | אריאל מדר | אליהו ברדוגו | שניאור זלמן גורביץ | שמואל אייזנברג | איתמר שיינר | יצחק נפתלין | עמיחי ליאני | איצ'ה סגל | זאב טביב | יואל פרידמן | מאיר סמדז'ה | יעקב לוי | משה משולבין | משה בלוי (ערבה) | יוסף יצחק ליפסקר | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | מאיר רוטר | יעקב בנימין לפקיבקר | יוסף יצחק סופר | דורון לינדמן | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | שמואל הכהן סעידוב | חנניה הלוי לויוב | [[מנחם זיגלבוים]] | שניאור זלמן ניימרק |מנחם מענדל קוטנר | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק אליטוב]] | יהודה אריה זוהר |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ד==<br /> [[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]](ר&quot;מ בישיבת חב&quot;ד נתניה) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | [[בנימין מנשה ליפקין]] | שלמה רוזנבלט |מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה&quot;ח) |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ה==<br /> מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | אריה ברוך בלוך | [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | איל ברק | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסי ויפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | אליהו לאסקר | צמח דוד שלום מזרחי | יואל שמחה מן | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | [[חיים פוזן ]]| משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | מנחם מרדכי קעניג | שניאור שניאורסון | ראובן קופצ'יק | [[מרדכי ביסטריצקי]] | חגי אוריאן | גרשון שנור | יוסף יצחק וינפלד | [[יצחק מאיר סגל]] | חיים פוזן | אביעד דישראלי | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | [[אורי למברג]] | יוסף יצחק דרוק | [[אברהם חיים מזרחי]] | אריה מלכיאלי |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ו==<br /> יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | שימי גולדשטיין | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | יוסי הבלין | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולבין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | רפי קורנט | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ז==<br /> <br /> אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה) ]] | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל ]] | נח סוליש | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ח==<br /> מנחם אברהם | אליהו דוד אדרי | בנימין יחזקאל אדרעי | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | זאב דב הלפרין | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | שניאור זלמן קעניג | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ט==<br /> יהודה טויטו | חיים מאיר בורגן | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | שלום שמחה זילברשטרום |איתמר חייקין| יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן ]]| חיים אלימלך רבינוביץ | משה שארף | יהודה שלג |<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ס==<br /> שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גערליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצעס]] | עקיבא שי ריפקין | יוסף מנחם שאולזון | אסי שאולזון | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;א==<br /> אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | חיים ברוך אוירכמן | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי איזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהל | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | אברמי מיידנצ'יק | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמי'ה הלוי סגל | מענדי סגל | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | מוטי פרידמן | מענדל'ה פרידמן | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימיו שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצעס | הראל שער | אסף שלמה שעתל<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ב==<br /> דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | אהרון מושקוביץ | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | נחום סטולין | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | מנחם מענדל פלג | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ג==<br /> אריאל אביעד<br /> | ישראל אדלר<br /> | שמואל מנחם מענדל אוליבר<br /> | אייל אונגר<br /> | שמואל אופן (ב&quot;ר יצחק)<br /> | שמואל אופן (ב&quot;ר דוד)<br /> | שמואל אזיזה<br /> | דוד אסרף<br /> | לוי יצחק ארנשטיין<br /> | דניאל אש<br /> | יוסף יצחק בוארון<br /> | מנחם מענדל בורגן<br /> | מנחם מענדל בייזר<br /> | [[שמואל ביסטריצקי]]<br /> | יואל בליניצקי<br /> | מנחם מענדל בקשי<br /> | גיא ברגר<br /> | שמואל גבירץ<br /> | אליהו גוילי<br /> | אברהם משה גולדברג<br /> | יוסף יצחק ג'ייקובס<br /> | יוסף יצחק דגן<br /> | משה מרדכי דהן<br /> | מרדכי דוקטורוביץ'<br /> | משה דרוקמן<br /> | יוסף היימן עורב<br /> | מנחם מענדל הלפרין<br /> | יניב הרשקוביץ נחשון<br /> | יוסף יצחק ויינר<br /> | מתן לוי ויצמן<br /> | מנחם מענדל ועקנין<br /> | מנחם מענדל חרבי<br /> | יהודה טויטו<br /> | יוסף יצחק טורקוב<br /> | חנן דניאל טרכטנברג<br /> | מנחם מענדל כהן<br /> | מנחם מענדל כהן (רחובות)<br /> | חנוך כהן<br /> | רונן לגטיוי<br /> | יפתח יעקב לוזיה<br /> | מנחם לוי<br /> | יוסף יצחק לוי <br /> | יוסף יצחק לוי (פילפינים)<br /> | אביאל לוי<br /> | מנחם מענדל ליברמן<br /> | מנחם מענדל לייכטער<br /> | אליהו לנדו<br /> | אליעד לנקין<br /> | שמעון מאייר<br /> | יעקב ישראל מזרחי<br /> | יואל מיפעי<br /> | שלום ממו<br /> | מתתיהו מעטוף<br /> | חגי מפעי<br /> | מנחם מענדל מרגולין<br /> | שרגא מרזל<br /> | ישעיה מרנץ<br /> | יוסף מרקוביץ<br /> | אליהו נחום<br /> | ישראל נחמני<br /> | לוי יצחק נחשון<br /> | שלמה יהודה סגל<br /> | זאב סנדרוי<br /> | מאיר שמואל סעיד<br /> | מנחם עקיבא<br /> | בנימין ערד<br /> | דוד שלמה פיין<br /> | דניאל פיש<br /> | דובער פרבר<br /> | אברהם יצחק פרודנשטסקי<br /> | ראובן פרידמן<br /> | בן ציון פרישמן<br /> | דוד פרקש<br /> | אברהם פרקש<br /> | אהוד מרדכי צייזלר<br /> | שלום דובער קארף<br /> | יוסף יצחק קדוש<br /> | דוד יהודה קולטיניוק<br /> | שניאור זלמן קופצ'יק<br /> | שי דוד קורס<br /> | אריה לייב קישון<br /> | ישי קלי<br /> | יהושע קעניג<br /> | מנחם מענדל קעניג<br /> | יצחק קרומבי<br /> | אברהם רבינשטיין<br /> | לירון רחמים רווח<br /> | הראל רחימי<br /> | שמואל שארף<br /> | מנחם ניסים שהינו<br /> | יהושע שוורצבורויט<br /> | אריה לייב שור<br /> | אוהד שחר<br /> | שמעון שניאורסון<br /> | צמח צדק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ד==<br /> דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן<br /> | נתנאל בן מעש<br /> | שאול בן שחר<br /> | שלום דובער בנימיני<br /> | צבי בס<br /> | מרדכי בק<br /> | ישראל מאיר בקשי<br /> | יאיר בר <br /> | עזריאל ברגר<br /> | שלום דוב בער ברוד<br /> | דוד גבירץ<br /> | מנחם מענדל גודמן<br /> | יוסף גולדברג<br /> | שניאור זלמן גולדמיץ<br /> | יוסף יצחק גולשטיין<br /> | מ. גולשמיד<br /> | אהרון גופין<br /> | חנוך גכטמן<br /> | מנחם מענדל גלויברמן<br /> | גרשון גרצמן<br /> | מאיר יהודה דוד<br /> | יעקב דן<br /> | יחזקאל דערען<br /> | לוי הנאו<br /> | מנחם מענדל הרשקוביץ<br /> | יוסף ווגובסקי<br /> | שלום דוב בער ויינר<br /> | לוי יצחק וילנקין<br /> | חיים ווייס<br /> | [[חנניה זהר]]<br /> | יהושע זיגמן<br /> | שמחה זאיאנץ<br /> | פנחס זכרי<br /> | משה חדד<br /> | צבי חדד<br /> | מנחם מענדל חיות<br /> | שלמה טביב<br /> | רועי טולדנו<br /> | דוד טורנהיים<br /> | נחום טננבוים<br /> | דוד טרעגער<br /> | מנחם מענדל יהושע<br /> | מנחם ישעיהו<br /> | ישראל כהן<br /> | יצחק כהן<br /> | אלעד כהן<br /> | מאור כהן<br /> | דניאל כלב<br /> | יואל כפלין<br /> | דוד כץ<br /> | אסף כרמי<br /> | שמעיה לוי<br /> | שאול לוין<br /> | יהושע ליפשיץ<br /> | חיים ליפשיץ<br /> | שניאור זלמן לישנר<br /> | ברוך זאב לנקין<br /> | עידן מגור<br /> | נריה מזרחי<br /> | שמואל ג. מנדלזון<br /> | שמואל גרונם מנדלזון<br /> | ישראל מנדלזון<br /> | שמואל מנדלסון<br /> | דוד מעטוף<br /> | מנחם מעטוף<br /> | ישראל מעטוף<br /> | אברהם מקוביצקי<br /> | אליעזר מקובצקי<br /> | ישראל נתנאלוב<br /> | אהרון סגל<br /> | נתן סורגובט<br /> | שמואל סיטבון<br /> | מנחם מענדל סמדר<br /> | מנחם עומר<br /> | מנחם עמרם<br /> | מנחם מענדל עמרן<br /> | לוי ערנטרוי<br /> | דוד פולק<br /> | יצחק פורש<br /> | דב בער פנחס פיזם<br /> | אברהם שמחה פיין<br /> | אהרן פינסאן<br /> | אייל פלג<br /> | מנחם מענדל פלדמן<br /> | משה פלס<br /> | שמחה פרידמן<br /> | שמחה פרידמן(צפת) <br /> | שלמה פרישמן<br /> | ראובן קוניק<br /> | יוסף יצחק קורנט<br /> | יחזקאל קירשנבוים<br /> | דוד קירשנזפט<br /> | הישל קליין<br /> | דובער קלמן קליין<br /> | גרשון רובין<br /> | נתן רוז<br /> | שניאור זלמן רוזן<br /> | ישראל רוחמקין<br /> | זאב רויטמן<br /> | שניאור זלמן ריינץ<br /> | צבי שוקטי<br /> | לוי יצחק שמואלי<br /> | מנחם מענדל שפירו<br /> | ינון ששון<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ה==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון |[[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | שניאור זלמן ברנשטיין | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | מוטי גרומאך | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | לוי יצחק ניסלעוויטש | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מני פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש <br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים]]<br /> מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב<br /> <br /> ;בני ברק<br /> אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ו==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | שניאור גרופינקל | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ&quot;ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישלובין | אמיתי מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | ישראל שפרינגר | שניאור ניסים תעיזי|<br /> קרית גת:<br /> אליהו זאב קעניג<br /> כפר חבד: <br /> פנחס צבי וולס<br /> יעקב לנדא<br /> מתתיהו ברגמן<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ז==<br /> אולי אבוטבול | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | שייע ליפש | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא |[[יעקב לנדא (צפת)]] |שמואל לרנר | בני מאירי | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו |חיים שמריהו הלוי סגל עקיבא סודרי | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] בנימין גנדל עזריאל פייגין נחום לוין.<br /> <br /> כפר חבד: שמואל וולס<br /> נוטע גערליצקי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ח==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג׳ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | אליהו חביב | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | יקותיאל יהודה מיודובניק | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | שמואל מרדכי נוטיק (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | יחזקאל נפרסטק | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מנחם מענדל גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב&quot;צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[תומכי תמימים נצרת עלית|נצרת עלית]]<br /> אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ווינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | נחמן לרנר | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שמואל זלמנוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ע==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | מנחם מענדל (ב&quot;ר משה) זלמנוב | מנחם מענדל (ב&quot;ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ע׳ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]<br /> יהונתן עמוס | מרדכי סגל<br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ&quot;ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה<br /> <br /> ;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]<br /> זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> אברהם חי אליאס | מנחם מענדל אקסלרוד | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | משה לידר | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | מנחם מענדל פוגאטש | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצעס | שמחה שטיינברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שמואל אדרעי | [[חיים זליג אלטהויז (לוד)|חיים זליג אלטהויז]] | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]<br /> יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב | שמואל שמעון חנונו | יוסף יצחק קסטיאל<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ב==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> חיים אביטן (נצרת)| תום אדלשטיין (נצרת)| דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי (ביתר)| מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס)| נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי (גבעת אולגה) | עמיחי בריח (צפת) | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] (צפת) | בנימין גרונברג (קריות)| יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי (נחה&quot;ח)| יוחאי ברוך וולמאן | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו (חדרה)| חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן (רחובות)| מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר (צפת) | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום (רחובות) | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]<br /> חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אהרן אביוב | [[שלמה אזימאוו]] | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | [[שאול גולדברג]] | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | [[לוי מנדלזון]] | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | [[שמריהו קוביטשעק]] | [[אפרים רבינוביץ]] | יוסף יצחק רבינוביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ג==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה&quot;ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב&quot;ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ד==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי&quot;צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]<br /> מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר&quot;ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר&quot;ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי&quot;י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצעס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]<br /> שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]<br /> בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין<br /> <br /> ;קריות<br /> יוסף יצחק פודורובסקי<br /> <br /> ;בריסל<br /> שמואל אסולין | שנ&quot;ז ליפשיץ | מ&quot;מ לפקיבקר<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ה==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אוריאל משה אזולאי<br /> | דוד אזולאי<br /> | מ&quot;מ אלקיים<br /> | מ&quot;מ אקסלרוד<br /> | יוסף יצחק בוטבול<br /> | יוסף חיים בורוכוב<br /> | מרדכי חיים ביגיו<br /> | מ&quot;מ בן זכרי'<br /> | פינחס בר-מוחא<br /> | לוי&quot;צ ברדוגו<br /> | שד&quot;ב ברוצקי<br /> | ישעיהו בריל<br /> | מ&quot;מ ברנשטיין<br /> | שמואל גינזבורג<br /> | מרדכי גרוזמן<br /> | מ&quot;מ גרומך<br /> | עידו דאוס<br /> | מ&quot;מ דודאוויץ<br /> | מ&quot;מ דרורי<br /> | אליעזר דרמון<br /> | מ&quot;מ הלוי<br /> | יצחק הלל<br /> | מנחם מענדל הלל<br /> | מ&quot;מ הלפרין<br /> | שמעון הרשקוביץ<br /> | יהוסף וולפא<br /> | שמואל זלמנוב<br /> | ישראל אריה לייב זלצמן<br /> | שבתי זקהיים<br /> | שמואל ברוך חביב<br /> | עזרא ינון חיים<br /> | מ&quot;מ חלק<br /> | דניאל יהונתן חממי<br /> | יוחאי טוויטו<br /> | יעקב שלום טויטו<br /> | מנחם מענדל טולידנו<br /> | מ&quot;מ טל<br /> | משה יהודה<br /> | אברהם צבי כהן<br /> | יונתן כהן<br /> | מ&quot;מ כהן (ירושלים) <br /> | מנחם מענדל כהן (תפוח)<br /> | שלום דב כהן<br /> | לוי&quot;צ כוחונובסקי<br /> | דוד כלפון<br /> | מ&quot;מ כספי<br /> | אברהם לוי<br /> | בועז לוי<br /> | דוד ינון לנג<br /> | שנ&quot;ז לרנר<br /> | חיים מאירי<br /> | יצחק איתן מזרחי<br /> | מ&quot;מ מיידנציק<br /> | שי שמואל י. מרקוביץ<br /> | דב ברק משה<br /> | ישראל נבון<br /> | צמח דוד נוטיק<br /> | ברוך נתנוב<br /> | מאור עמר<br /> | משה פוגאטש<br /> | לוי פורט<br /> | מנחם מענדל פישר<br /> | ישראל פרוס<br /> | יחמלך פרידמן<br /> | שרגא פייבל פרידמן<br /> | מ&quot;מ פש<br /> | אבשלום צוברי<br /> | מ&quot;מ קורנט<br /> | יעקב יוסף קריאף<br /> | אריאל רוזנבוים<br /> | מ&quot;מ רוזנפלד<br /> | לוי&quot;צ רוחמקין<br /> | מנשה רוכוורגר<br /> | מ&quot;מ רחימי<br /> | לוי שארף<br /> | יוסף יצחק שושן<br /> | יונה שיפרין<br /> | מ&quot;מ שיקלי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]<br /> שד&quot;ב אלימי<br /> | לוי מימון טובול<br /> | מענדל דוד טובול<br /> | לוי יצחק כהן<br /> | מ&quot;מ כהן<br /> | אליהו לדיוב<br /> | אביחי משה סעיד<br /> | אברהם יוסף שוואב<br /> | יי&quot;צ שמלה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> מ&quot;מ אמיתי<br /> | רפא' חנני' שרגא הירץ<br /> | יוסף לייבמן<br /> | שמואל נוטיק<br /> | שניאור זלמן ציק<br /> | נרי' רידי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> חביב חיים בן-אריה<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> אריאל אוהב ציון<br /> | מ&quot;מ אייזנבאך<br /> | מ&quot;מ יוזביץ<br /> | מ&quot;מ נאבול<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מ&quot;מ אמיר<br /> | נועם אברהם בן-חמו<br /> | מ&quot;מ גבאי<br /> | יוסף יצחק גרינברג<br /> | מ&quot;מ טייכמן<br /> | אליהו יצחקוב<br /> | מ&quot;מ ממן<br /> | דניאל סימן טוב<br /> | שמואל ערד<br /> | יצחק קורנט<br /> | מ&quot;מ רייכמן<br /> | מ&quot;מ שוואב<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל אלגריסי<br /> | ישראל אלמליח<br /> | סעדיה הלל<br /> | מנחם מענדל יוסף<br /> | יוסי לנדו<br /> | שלמה סויסה<br /> | נתנאל קטנוב<br /> <br /> ;'''מכון סמיכה בריסל'''<br /> מ&quot;מ אג'יאשוילי<br /> | לוי&quot;צ מיפעי<br /> <br /> ;'''מכון סמיכה ביתר'''<br /> ירחמיאל בנסעיד<br /> | דן זרדון<br /> | לוי יצחק קטן<br /> <br /> ;'''[[מכון תורני טכנולוגי]]'''<br /> רפאל בן לולו<br /> | אוהד זכריה<br /> | מיכאל לסטר<br /> | צבי שמעון ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]<br /> מ&quot;מ אופנר<br /> | מ&quot;מ אורנשטיין<br /> | עמנואל אלדין<br /> | לוי אלפרוביץ<br /> | מ&quot;מ אנגלסמן<br /> | נהוראי ביטון<br /> | נחמן ביטון<br /> | יעקב ביינדמן<br /> | מענדי ביר<br /> | שמחה בונים בירנהאק<br /> | שניאור זלמן ברוד<br /> | אשר ברוצקי<br /> | יוסף יצחק דוברוסקין<br /> | מנחם מענדל הניג<br /> | מ&quot;מ הרשקוביץ<br /> | מ&quot;מ ב&quot;ר צבי הרשקוביץ<br /> | אלחנן וובר<br /> | שד&quot;ב ווייספיש<br /> | יחיאל מיכל וולס<br /> | שמעון וולס<br /> | אשר וילהלם<br /> | מנחם מענדל וילהלם<br /> | מ&quot;מ וינקרט<br /> | מ&quot;מ ב&quot;ר י&quot;ד זהר<br /> | מ&quot;מ ב&quot;ר יי&quot;צ זהר<br /> | לוי&quot;צ זילברשטרום<br /> | לוי יצחק זלמנוביץ<br /> | מנחם מענדל חנונו<br /> | יהושע העשיל יארמוש<br /> | לוי&quot;צ כהנא<br /> | שד&quot;ב ליפסקער<br /> | שמואל לפקיבקר<br /> | שניאור מוזס<br /> | ארי' מייערס<br /> | אברהם אליעזר מרינובסקי<br /> | שמעיה יהודה מרינובסקי<br /> | אליסף נזירי<br /> | מ&quot;מ נפתלין<br /> | מ&quot;מ סויסא<br /> | מנחם סוסובר<br /> | מ&quot;מ סלפושניק<br /> | יוסף יצחק עידה<br /> | מנחם מענדל ערנטרוי<br /> | לוי פלדמן<br /> | מרדכי אהרן פרידמן<br /> | מ&quot;מ פריימן<br /> | שנ&quot;ז ציקוושוילי<br /> | מנחם מענדל קולסקי<br /> | מ&quot;מ קעניג<br /> | יחיאל מיכל רודרמן<br /> | מאיר רוזנברג<br /> | שמואל שצקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> '''שיעור ד' - טבריה'''<br /> ישראל אלבז<br /> | מ&quot;מ אשכנזי<br /> | אליעזר בורובסקי<br /> | ראובן בטקין<br /> | מאיר בליזינסקי<br /> | יוסף חנניה ברוד<br /> | אוריה ג'ורי<br /> | דוד אבא זלמנוב<br /> | לוי חדד<br /> | מ&quot;מ חמו<br /> | מ&quot;מ חסין<br /> | יוחאי מדלי'ה<br /> | יהודה מורי<br /> | שניאור זלמן מקמל<br /> | מ&quot;מ פילדסטיל<br /> | דוד לייב ריינהולד<br /> | ישראל שוחט<br /> | לוי יצחק שכטר<br /> <br /> '''שיעור ג' - מגדל העמק''' <br /> אורן בן-עמר<br /> | יעקב הלוי<br /> | משה צבי הלפרין<br /> | אלון יעקובוביץ<br /> | ברוך יעקובוביץ<br /> | לוי יצחק לאטר<br /> | משה זאב ליפשיץ<br /> | ישראל מדר<br /> | לוי מושקוביץ<br /> | אביחי סקעת<br /> | מ&quot;מ קופרמן<br /> | יהושע תנחום קסטל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נרי' אבל<br /> | שנ&quot;ז אופנר<br /> | שד&quot;ב אלפרוביץ<br /> | חיים אורי בלוי<br /> | מנחם מענדל בליא<br /> | חיים בנימין ברוד<br /> | בנימין גולדשמיד<br /> | מנחם מענדל גולדשמיד<br /> | שד&quot;ב גורביץ<br /> | נחום גערליצקי<br /> | מנחם מענדל גרינברג<br /> | אברהם מנחם גרשוני<br /> | יעקב דוברבסקי<br /> | לוי יצחק הניג<br /> | משה שמחה וואלף<br /> | שמעון וינפלד<br /> | יונה אלימלך זילברשטרום<br /> | יוסף טייטלבוים<br /> | חנניה יוסף יעקובוביץ<br /> | אברהם ליב כהן<br /> | שניאור זלמן כהן<br /> | שנ&quot;ז כהנא<br /> | יוסף יצחק סוסול<br /> | מ&quot;מ פרידמן<br /> | משה אהרן קוט<br /> | לוי&quot;צ רבינוביץ<br /> | מנחם רודרמן<br /> | נפתלי רייניץ<br /> | מנחם מענדל שייקביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ו==<br /> [[צפת]]<br /> <br /> לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (ינוב ) | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | מ&quot;מ אורנשטיין | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | שניאור זלמן אליאס | אביעד אליהו | פנחס אלימלך | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ&quot;ז ארבוב | מ&quot;מ בטוניאשווילי | לוי בלמו | מ&quot;מ בלשניקוב | מ&quot;מ בן חמו | מ&quot;מ בן שמואל | שניאור בקשי | מ&quot;מ בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מ&quot;מ גרוזמן | שניאור גרוזמן | מ&quot;מ גרינוולד | מ&quot;מ גרנשטט | מ&quot;מ דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | ברוך דקל | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | מ&quot;מ הרצל | יוסף יצחק וילהלם | מ&quot;מ וייסמן | שלום דב בער וישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | יעקב זאסלאווסקי | מנחם זטלוף | יוני זנגולסז | שמואל זרביב | מ&quot;מ חבר | מ&quot;מ חורושוכין | מ&quot;מ חורי | שמעון חי חכמוב | מ&quot;מ חמו | דניאל חן | מ&quot;מ חסון | מ&quot;מ חרמ&quot;ץ | שמואל חי חתן | שניאור זלמן טאלער | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יי&quot;צ טורין | שמעון יגודייב | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | יאיר כהן | אהרון כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | מ&quot;מ מאור | שנ&quot;ז מוריס | שלמה מוריסון | צ&quot;צ מזרחי | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מ&quot;מ מישולובין | משה ישראל מלכה | מ&quot;מ מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי&quot;צ נאמן | משה נבון | שנ&quot;ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | ברוך שניאור נחשון | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי<br /> <br /> [[ראשון לציון]]<br /> <br /> אהרון אברהם קעניג | מנחם מענדל חורי | מנחם מענדל הרצל | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יוסף קלימיאן | שמעון סויסה<br /> <br /> [[מגדל העמק]]<br /> <br /> שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מ&quot;מ ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד<br /> <br /> '''מגדל העמק - טבריה''' שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299752 2017-08-17T00:53:44Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א]].<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א.jpg|מרכז|240px]]<br /> [[ציונו הקדוש]] בקויינס בניו יורק ארה״ב<br /> כתובת: 226-20 Francis Lewis Blvd. <br /> Cambria Heights, NY 11411<br /> ליד רחוב 121st Avenue, ורחוב Springfield Boulevard<br /> <br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |הסתלקותו=[[ארה״ב]], [[קווינס]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר זיע״א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב״ד]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר זיע&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' זי״ע בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> הרבי מליובאוויטש זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299751 2017-08-17T00:49:43Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |הסתלקותו=[[ארה״ב]], [[קווינס]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר זיע״א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב״ד]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר זיע&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' זי״ע בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> הרבי מליובאוויטש זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299750 2017-08-17T00:47:49Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |הסתלקותו=[[ארה״ב]], [[קווינס]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב״ד]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר זיע&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' זי״ע בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> הרבי מליובאוויטש זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299749 2017-08-17T00:44:50Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |הסתלקותו=[[ארה״ב]], [[קווינס]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' זי״ע בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> הרבי מליובאוויטש זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299748 2017-08-17T00:42:04Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' זי״ע בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> הרבי מליובאוויטש זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299747 2017-08-17T00:38:21Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זיע״א.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' זי״ע בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ נשא תנש&quot;א, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג; וראה גם שיחת ש&quot;פ וירא תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br /> <br /> אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; מודעות ענק עם תמונתו בכותרת &quot;יחי המלך המשיח&quot;. אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר &quot;[[והוא יגאלנו]]&quot;, ברוקלין תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ בא תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299746 2017-08-17T00:37:13Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' זי״ע בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ נשא תנש&quot;א, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג; וראה גם שיחת ש&quot;פ וירא תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br /> <br /> אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; מודעות ענק עם תמונתו בכותרת &quot;יחי המלך המשיח&quot;. אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר &quot;[[והוא יגאלנו]]&quot;, ברוקלין תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ בא תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=299726 2017-08-16T13:33:19Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברקה וולף ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף על יד [[הרבי]] (משמאל), על בימת קריאת התורה ב-[[770]]]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=עסקן ודובר [[חסידות חב&quot;ד]] תושב קריית מלאכי|אחר=משפיע ור&quot;מ ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים |ראו=שלום דובער וולף (צפת)}}<br /> הרב [[שלום דובער וולף]] (מכונה '''ברק'ה''') תש&quot;ד-תשס&quot;א, היה עסקן ו[[דובר חב&quot;ד|דובר חסידות חב&quot;ד]]. ניהל במשך שנים רבות את ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וסניפה ב[[לוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:וולף לוין ולאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף (משמאל) עם הרב [[שלום דובער לוין]] (במרכז) והרב [[ישראל מאיר לאו]] (מימין)]]<br /> [[קובץ:VOLF RABIN.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברק'ה וולף עם מר [[יצחק רבין]]]]<br /> <br /> הרב וולף נולד ביום [[כ&quot;ד במנחם אב]] שנת [[תש&quot;ד]] ב[[ירושלים]] לרב [[אפרים וולף]]. בילדותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. ביום [[ט' באלול]] [[תשכ&quot;ה]] התחתן עם מרת בת-שבע (לבית משפחת בקרמן). לאחר נישואיו התגורר ב&quot;שיכון חב&quot;ד&quot; בלוד, החל לעבוד במשרדי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ושם נולדו שני ילדיו הראשונים, הרב חיים וולף (שליח הרבי כיום, לירוחם) והרב זלמן וולף. עם הקמתה עבר לשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] (בקריית מלאכי) עם השנים נכנס לעסקנות החב&quot;דית ושימש בתפקידים מרכזיים: מזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]], דובר חב&quot;ד, חבר [[הועד למען שלימות העם|הוועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], חבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]] ואיש [[מזכירות]] [[הרבי]] ב[[ארץ ישראל]]. עיקר עיסוקו של הרב וולף היה בניהול ופיתוח ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> מתוקף תפקידיו התיידד הרב וולף על ידי התקשורת בארץ ואנשי ציבור שונים ופעל כנציגה הבלתי רשמי של [[חסידות חב&quot;ד]] בכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] (1990) חדל מלשמש כדובר חב&quot;ד עקב עלילה שקרית.<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] חלה במחלה וסבל [[יסורים]] קשים. במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית]], אור ל[[ל' בתשרי]] שנת [[תשס&quot;א]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] לצד אביו, הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> שנה לאחר פטירת הרב וולף, ביום [[ל' בתשרי]] [[תשס&quot;ב]] הונחה אבן הפינה למרכז חינוכי שיקרא על שמו &quot;בית ברק'ה&quot;, בו תאוכלס, בין היתר, ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שהייתה בניהולו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;א]], עשור לאחר פטירת הרב וולף, נערך ב[[כפר חב&quot;ד]] ערב הוקרה לזכרו שנקרא: &quot;חברים מספרים על ברקה&quot;, בו השתתפו בכירים בעולם התקשרות שהכירו את הרב וולף מתוקף תפקידו כדובר חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה]}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו חיים, השליח בירוחם<br /> *בנו זלמן, עסקן חב&quot;די ושליח בכנסת<br /> *בנו אברהם, רב ושליח הרבי לאודסה<br /> *בנו [[יוסף יצחק]], רב ושליח הרבי ב[[חרסון]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *זושא וולף, '''דובר שלום''', &quot;לדמותו של הרב שלום דובער וולף&quot;, [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ח]]; 2008.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32537 הרב יעקב גלויברמן במאמר על דובר חב&quot;ד הרב ברק'ה וולף] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=299699 2017-08-16T02:59:14Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> [התסתלקות]]ו<br /> בראשית מרץ 1994, לאחר שנתיים מיום מחלתו, שקע בתרדמת למשך כשלושה חודשים, ואושפז במרכז הרפואי 'בית ישראל' שם שהה עד פטירתו. בתקופה זו סירבו רוב חסידיו לעסוק בפומבי באפשרות שיסתלק.<br /> ביום ראשון ג' בתמוז תשנ&quot;ד (12 ביוני 1994), לאחר חצות הלילה, התסתלק הרבי.<br /> <br /> פטירת האדמו&quot;ר, שהיה מפורסם כאחד מגדולי הדור, גרמה לצער כבד ברחבי העולם היהודי, ובמיוחד לחסידיו, שהאמינו שהוא יעמוד בראש החסידות עד ביאת המשיח.<br /> <br /> בהלוויה השתתפו יותר ממאה אלף איש, בהם אדמו&quot;רים, רבנים ואישי ציבור, כמו ראש עיריית ניו יורק, מושל המדינה, סנאטורים, ראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו ושגריר ישראל באו&quot;ם גד יעקובי. הרבי נטמן בסמוך לחמיו בבית הקברות היהודי &quot;מונטיפיורי&quot; בקווינס שבניו יורק, בארון קבורה שנבנה מהסטנדר והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שהרבי לא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו קדיש יתום.<br /> <br /> למחרת הפטירה הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, ה&quot;דיילי ניוז&quot; וה&quot;ניו יורק פוסט&quot;, את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת &quot;SEA OF GRIEF&quot; (בעברית: &quot;ים של אבל&quot;). עם היוודע הפטירה, ראש הממשלה יצחק רבין הוציא הודעה: &quot;ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב&quot;ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות&quot;. יומיים לאחר מכן קיימה הכנסת דיון מיוחד לרגל פטירת הרבי והחליטה על אספת מליאה מיוחדת שהתקיימה ביום השלושים לפטירתו להסתלקותו.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ נשא תנש&quot;א, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג; וראה גם שיחת ש&quot;פ וירא תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br /> <br /> אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; מודעות ענק עם תמונתו בכותרת &quot;יחי המלך המשיח&quot;. אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר &quot;[[והוא יגאלנו]]&quot;, ברוקלין תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ בא תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=299698 2017-08-16T02:51:41Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>האמונה ב'''נצחיות חייו של הרבי''' הינה אמונה שיסודה במבואר במקורות ה[[תורה]] בכלל ו{{קח|תורת|החסידות}} בפרט - שבכל דור מוכרח להיות [[נשיא הדור]] כאדם חי בגופו, וכן ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] שיביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> בשל אמונה זו, סירבו כל חסידי חב&quot;ד לפני [[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] להכיר באפשרות של הסתלקות לגבי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]], וגם כיום מאמינים החסידים שהרבי חי וקיים ומתנהגים בהתאם לכך.<br /> <br /> ==רקע==<br /> מאז [[קבלת הנשיאות|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]] הבהיר באופן ברור ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא זה שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]].<br /> <br /> במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא [[בשורת הגאולה|מודיע]] על [[סיום עבודת הגלות|סיום עבודת ההכנה לגאולה]] ו[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת התגשמות ייעודי הגאולה]]. בשנת [[תנש&quot;א]] הכריז הרבי כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] ומלך המשיח, שהוא [[נשיא דורנו]], קיבל את השליחות מאת [[הקב&quot;ה]] לגאול את עם ישראל. הרבי הדגיש כי דבריו נאמרים כ[[נבואה]] ברורה, שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם.<br /> <br /> בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.<br /> <br /> כלל חסידי חב&quot;ד סירבו אז לעסוק באפשרות לפיה ציפיה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי, כמלך המשיח שהחל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת בדיוק כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, &quot;'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''&quot;, 'חדשות השבוע', י&quot;ד ניסן תשנ&quot;ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.<br /> <br /> ===לאחר ג' תמוז===<br /> בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.<br /> <br /> כאשר מחוץ ל[[חב&quot;ד]] היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי{{הערה|קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב&quot;די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.}} - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר היתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן{{הערה|1=ראו גם &quot;'''הרבי מלך המשיח חי וקיים'''&quot;, 'הגאולה האמיתית והשלימה', [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAMUxyZmxrT2J2bTlsOVBPdUZrRXVtTlhheUU0 גליון מס' 38].}}.<br /> <br /> למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב&quot;ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.<br /> <br /> ==מקורות האמונה==<br /> הרקע הרעיוני לאמונה החב&quot;דית בחייו הנצחיים של הרבי, נעוץ ברעיונות יסודיים ב[[תורת חב&quot;ד]] ובתורה בכלל, כדלהלן{{הערה|להלן מובאות הנקודות העיקריות על קצה המזלג בהתאם לבמה זו; להרחבת הנושא ומקורות נוספים, ניתן לראות בקישורים החיצוניים ובמקורות המפיעים בהם.}}.<br /> <br /> ===ענינו של נשיא הדור===<br /> {{ערך מורחב|נשיא הדור}}<br /> בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, &quot;נשיא הדור&quot;, שתפקידו לקשר את כל [[בני ישראל]] לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'{{הערה|ראה למשל דברים פרק ה'. רש&quot;י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו,ז. זוהר ח&quot;ג רעג, א. תקוני זוהר תס&quot;ט. ועוד.}} נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה ב[[תורת החסידות]] ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב&quot;ד{{הערה|1=לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwR21xenVURzZxV2M נשיא זה מלך]', בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]].}}.<br /> <br /> להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז&quot;ל{{הערה|דברים רבה פרשה י&quot;א, ד. מדרש [[תהילים]] (באבער) על הפסוק [[תהילים]] צ, א.}} על משה רבינו, &quot;איש האלקים&quot; – &quot;מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים&quot;. ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של ה[[רוחניות]] וה[[גשמיות]] - בהיותו בטל לגמרי לה', ויחד עם זאת [[נשמה]] בתוך [[גוף]] גשמי{{הערה|ראה שיחות שבת פרשת צו וי&quot;א ניסן תנש&quot;א. ועוד.}}.<br /> <br /> כיון שתפקידו של נשיא הדור הוא לחבר את הרוחניות והגשמיות בשלימות, הוא מוכרח להיות אדם גשמי בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&amp;st=&amp;pgnum=22&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק כ&quot;ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= חלק כ&quot;ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - פרק כ&quot;ז|אגרת הקודש, סימן כ&quot;ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של הנשיאים שלפניו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ&quot;ו שם).}}.<br /> <br /> עוד מבאר הרבי כי הנשיא שבכל דור הוא ה[[משיח שבדור]], והוא עומד מוכן לגאול את ישראל אם יזכה הדור לכך; ואם לא זכו, עובר התפקיד לנשיא הדור הבא{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&amp;st=&amp;pgnum=375&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט ע' 360]. קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ה' ובהערה 53. ועוד.}}.<br /> <br /> ===דורנו - דור הגאולה===<br /> {{ערך מורחב|הדור השביעי}}<br /> דורנו, [[הדור השביעי]], הוכרז על ידי הרבי מיד עם תחילתו כדור השביעי והמשלים של נשיאי [[חסידות חב&quot;ד]], שבו תסתיים העבודה להביא את הגאולה. על דברים אלו, שדורנו הוא &quot;הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה&quot;, חזר הרבי מאות פעמים בשיחותיו.<br /> <br /> בהמשך השנים הסביר הרבי כי לא זו בלבד שדורנו '''יזכה''' לגאולה – אלא שאירועי הגאולה [[טעימה מהגאולה בדורנו|התחילו להתגשם]] בעולם הזה הגשמי. הרבי הצביע על אירועים שונים שהתרחשו כסימני הגאולה, והגדול שבהם הוא אירוע [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]] והכרזתו &quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;{{הערה|כמתואר במדרש - ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תצט.}}, אותה ייחס להכרזתו שלו בשנת [[תנש&quot;א]]{{הערה|ראה שיחות ש&quot;פ חיי שרה, ש&quot;פ נשא תנש&quot;א. ועוד רבות נוספות – נלקטו בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}. לאור זאת, קבע הרבי כי המשיח שבדורנו אינו רק מועמד פוטנציאלי לתפקיד (שיכול להעביר את התפקיד למחליפו), אלא הוא קיבל את השליחות וכבר החל לפעול [[הרבי כמלך המשיח|בתור מלך המשיח]] - עד להמשך והשלמת שליחותו בגאולה השלימה{{הערה|ראה שיחות ש&quot;פ וירא תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ד, ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג. וראה גם ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}. <br /> <br /> הרבי הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כ[[נבואה]], לבין [[קץ|קיצים]] שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שופטים תנש&quot;א, ובמאמר המובא בהערה 112 שם.}}.<br /> <br /> בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מ[[נבואת הגאולה]] שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה היתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים{{הערה|שיחת ש&quot;פ בא תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> ===קביעות התורה מול מציאות העולם===<br /> הסיבה להיאחזות בהסברים האמורים כפי שמבוארים במקורות התורה, כאשר המציאות למראה עינינו הינה סותרת - הינה כיון שלאמיתות המובאות בתורה יש תוקף לקבוע את המציאות, גם כאשר לעינינו נראה אחרת. ענין זה מבואר בכמה מקומות בתורה, ומודגש ב[[תורת החסידות]] ותורת הרבי.<br /> <br /> אחת ממצוות התורה העיקריות - לשמוע לדברי חכמים - נכתבה בפסוק כך: &quot;לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל&quot;{{הערה|שופטים יז, א.}}, ו[[חז&quot;ל]] מפרשים זאת: &quot;אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין&quot;{{הערה|ספרי ופירוש רש&quot;י שם.}}. זאת אומרת, שבכחם של דברי חכמים לקבוע (ואפילו לשנות) את המציאות האמיתית בעולם, גם כאשר היא נראית הפוכה, ועל יהודי להאמין בדבריהם באמונה שלימה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&amp;st=&amp;pgnum=139&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק ה' ע' 127]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 185, ושם הובאו מקורות נוספים להרחבה בענין.}}.<br /> <br /> הסיבה לכך, היא כיון שה[[אמונה]] בקדוש ברוך הוא אינה נתונה לשיפוט השכל והחושים שלנו. אמת המידה לקבוע במה עלינו להאמין ובמה לא, מסורה אך ורק בידי הנחיות ה[[תורה]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&amp;st=&amp;pgnum=43&amp;hilite= ספר המאמרים תרמ&quot;ט ע' עדר], שחולק על דברי בעל ה'עקרים' ומבאר שהאמונה בה' היא אף בדברים שלא יצויירו בשכל, ומוכיח זאת מ&quot;מקום הארון אינו מן המדה&quot; ([[מסכת יומא|יומא]] כא, א).}}. בהתאם לכך אף מצויים כמה מקרים שבהם מתעמתת התורה עם המציאות כפי שמתוארת על ידי החושים או המדע, וקובעת שיש להאמין בדברי התורה גם במקרים אלו{{הערה|1=ראו למשל: סוגיית עיבורו של נחש ומחלוקת חכמי ישראל ואומות העולם ([[מסכת בכורות|בכורות]] ח, ב. ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב ע' 235 הערה 46). שיחת הרבי אודות דברי המדרש (במדבר רבה פרשה יב, יח) שעגלות הנשיאים קיימות לעולם (ש&quot;פ וישב תשמ&quot;ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=98&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 101]). דעת הרבי אודות קביעת התורה לנכונות השיטה הגיאוצנטרית מול השיטה ההליוצנטרית (ראה ליקוט בנושא: [http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=196&amp;article=1587 האם הארץ מסתובבת סביב השמש?] באתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)|חב&quot;ד בישראל]]). וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&amp;st=&amp;pgnum=190&amp;hilite= שו&quot;ת ציץ אליעזר חלק י&quot;ד ע' קפא], לגבי סוגיית &quot;יעקב אבינו לא מת&quot; (תענית ה, ב): &quot;כל החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש, כי זהו המציאות, וזוהי הדרך דרך התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות&quot;.<br /> <br /> מקורות נוספים נלקטו במקורות שבקישורים החיצוניים.}}.<br /> <br /> ===האמונה ביחס לרבי===<br /> לאור מקורות אלו מובן שנשיא הדור, הלוא הוא הרבי, מוכרח להיות אדם חי בגופו הגשמי בעולם הזה - ועובדה זו הינה אבן יסוד בתורת [[חסידות חב&quot;ד]]. כמו כן ברור שדורנו הוא דור הגאולה, ונשיא דורנו יהיה מלך המשיח וכבר החל את שליחותו לגאול את עם ישראל, שליחות שאין ממנה חזרה. מקורות אלו הם היסוד לאמונת כל חסידי חב&quot;ד בנשיאותו של הרבי והנהגתו כיום; ומהם עולה גם שנשיאות זו מוכרחת להיות של אדם חי בגוף גשמי.<br /> <br /> ==האמונה כיום==<br /> תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר.<br /> <br /> [[רבני חב&quot;ד]] וה[[משפיע|משפיעים]] מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, הכנת העולם [[השליחות היחידה|לקבל פני משיח צדקנו]] - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל ה[[שליחות]] הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש <br /> ראו גם טורים ומאמרי דעה: הרב [[יהושע דובראווסקי]] – [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82382 הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז]; שמואל ש., [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78015 בין תשנ&quot;ה לתשע&quot;ד ● טור דעה]; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84207 מהפכת תשרי תשע&quot;ה ● הרב גרשון אבצן] באתר {{אינפו}}}}, משתמשים בתארי החיים אליו - &quot;שליט&quot;א&quot; או &quot;שיל&quot;ו&quot; [-שיחיה לעולם ועד], ועוד.<br /> <br /> עם זאת, יודעים וחשים כל החסידים שהאמונה אינה השלמה עם המצב, ובתקופה זו מתגברת במיוחד זעקת '[[עד מתי]]' - כאשר בנוסף לקושי הכללי של [[גלות|גלות עם ישראל]], נוסף הקושי הנורא של ההסתר בו לא רואים את נשיא הדור - והציפיה מתחזקת לגאולה האמיתית והשלימה אז יגיע לשלימותו תהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]<br /> * [[חיים נצחיים במלך המשיח]]<br /> * [[נכסה וחוזר ונגלה]]<br /> * [[חי וקיים (קובץ)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> * מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwZHRnekM5M3RTZEk נצחיות חייו של נשיא הדור]''' ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]<br /> ;מקורות<br /> * ספר &quot;[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMlhaa2xzLTA3M1k לקוטי מקורות]&quot; - בענין נצחיות חייו של נשיא דורנו, בהוצאת הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], ברוקלין תשס&quot;ח<br /> * קונטרס '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwTmZoWnZ0MjZ0Y0E הבן הנאמן]', בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס&quot;ו<br /> * קונטרס '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwd0E2UDFZNVJCaXM אמונה ללא פשרות]', ברוקלין תשס&quot;ח<br /> * קונטרס '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS2VsckM4ZEprT2c דוד מלך ישראל חי וקיים]', בהוצאת הרב [[אורי ליפש]], [[בני ברק]] תשע&quot;ד<br /> ;התוועדויות ומאמרי משפיעים<br /> * הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], ''''חי וקיים לעולמי עד'''', בתוך '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWTVMVzRuSjlBUmM וכל מאמינים שהוא חי וקיים]', בהוצאת [[את&quot;ה המרכזי 770]], תשע&quot;ד<br /> * הרב [[משה סלונים]], &quot;'''אמונה פשוטה ותמימה'''&quot; - סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס&quot;ו: [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwbnlMU3M1QVZISTA חלק ראשון], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMFVsWEJ0OEJKWHc חלק שני], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwOUgtOXdIS1pud0U חלק שלישי]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62472 &quot;וכל מאמינים שהוא חי וקיים&quot;] - לקט מדבריהם של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יואל כהן]] באתר {{אינפו}}<br /> ;כתבות ותקשורת<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2427 הרב מצגר: הרבי חי וקיים ● הנאום המלא] {{וידפו}} <br /> * הרב מיכי יוספי, '''[http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%9A-%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99-%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D/ &quot;בחירה פנימית לכך שהרבי חי וקיים&quot;]''', באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * הרב עוזי שוויצה, [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3998 רבה של כפר יונה מסביר: למה חי וקיים? ● וידאו] באתר {{אינפו}}<br /> * [[מתי טוכפלד]], &quot;''''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=17439 הרבי חי וקיים]'''&quot; - כתבה מתוך אתר nrg; &quot;'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=17568 מתי טוכפלד מכה שנית]'''&quot; - ראיון המשך, באתר {{אינפו}}<br /> * &quot;'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=65240 טוכפלד לא מתבלבל: הרבי מה&quot;מ חי וקיים]'''&quot;, מתוך רדיו 'קול ברמה', באתר {{אינפו}} {{אודיו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55394 האקדמיה מקבלת ומסבירה: התגלות משיח]''' - אנשי אקדמיה ברב שיח בנושא &quot;הרבי חי&quot;, מרכז מורשת מנחם בגין, באתר {{אינפו}}<br /> * '''אמנים ואנשי תקשורת משוחחים על 'חי וקיים'''': [http://chabad.info/special/%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%99-%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D/ יובל טייב], [http://chabad.info/special/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A1%D7%9C%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99/ קובי סלע], [http://chabad.info/special/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%AA/ יהודה ברקן], [http://chabad.info/special/%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%A9-%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גולן אזולאי], [http://chabad.info/special/%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99/ נתי רביץ], [http://chabad.info/special/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%9A-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ דודי שומנפלד] - מתוך פרוייקט ג' תמוז באתר {{אינפו}}}}<br /> ;שונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1540 ● לב הבן הנאמן קליפ מיוחד] - {{וידפו|}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=299697 2017-08-16T02:47:10Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן]]<br /> [[קובץ:הרב קטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן מתוועד עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] ב-770]]<br /> הרב '''יעקב זכריה קטן''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1969) משמש כמנהל רוחני ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים באלעד]] וכ[[משפיע]] בבית הכנסת 'רייטשיק שול' ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שמואל קטן]], ב[[ו' חשוון]] [[תש&quot;ל]], ב[[כפר חב&quot;ד]], ונקרא על שם אבי סבו ר' [[יעקב זכריה מסקליק]].<br /> <br /> למד בישיבות חב&quot;ד בלוד, [[נחלת הר חב&quot;ד]], ו[[מגדל העמק]], ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב 770.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[אברהם אלטער הלוי הבר]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]], למד סמיכה רבנות בכולל אוהל לוי יצחק ב[[ערד]]. שימש כאיש חינוך בת&quot;ת חב&quot;ד בערד. אח&quot;כ בתלמוד-תורה &quot;אור מלכה&quot; ב[[ראשון לציון]], וכן כ[[נו&quot;נ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד. בשנת [[תשס&quot;ח]] החל לכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים בעיר [[אלעד]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|16744|הרב קטן עובר לאלעד||י&quot;ח תמוז תשס&quot;ז}}}}. בשנים האחרונות משמש כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br /> וכן משמש כמרצה [[במכללת בית רבקה]] [[כפר חב״ד]].<br /> הרב קטן מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ובשנת [[תשע&quot;ג]] מונה כ[[משפיע]] בבית הכנסת 'רייטשיק שול'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|73623|הערב: הרב יעקב קטן ימונה ל[[משפיע]] &quot;רייטשיק שול&quot;||י' שבט תשע&quot;ג}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' ישראל אריה לייב לאופר.<br /> *חתנו, ר' יונה אלימלך זילברשטרום.<br /> * בנו, התמים מנחם מענדל [[תות״ל המרכזית]] [[770 בית חיינו]].<br /> {{הערות שוליים}}[<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=44344 &quot;כך הבחורים יישארו חסידיים&quot; - שיחה מרתקת וישירה עם הרב יעקב קטן] - באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:קטן, יעקב זכריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=299696 2017-08-16T02:43:24Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן]]<br /> [[קובץ:הרב קטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן מתוועד עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] ב-770]]<br /> הרב '''יעקב זכריה קטן''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1969) משמש כמנהל רוחני ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים באלעד]] וכ[[משפיע]] בבית הכנסת 'רייטשיק שול' ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שמואל קטן]], ב[[ו' חשוון]] [[תש&quot;ל]], ב[[כפר חב&quot;ד]], ונקרא על שם אבי סבו ר' [[יעקב זכריה מסקליק]].<br /> <br /> למד בישיבות חב&quot;ד בלוד, [[נחלת הר חב&quot;ד]], ו[[מגדל העמק]], ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב 770.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[אברהם אלטער הלוי הבר]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]], למד סמיכה רבנות בכולל אוהל לוי יצחק ב[[ערד]]. שימש כאיש חינוך בת&quot;ת חב&quot;ד בערד. אח&quot;כ בתלמוד-תורה &quot;אור מלכה&quot; ב[[ראשון לציון]], וכן כ[[נו&quot;נ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד. בשנת [[תשס&quot;ח]] החל לכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים בעיר [[אלעד]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|16744|הרב קטן עובר לאלעד||י&quot;ח תמוז תשס&quot;ז}}}}. בשנים האחרונות משמש כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br /> <br /> הרב קטן מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ובשנת [[תשע&quot;ג]] מונה כ[[משפיע]] בבית הכנסת 'רייטשיק שול'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|73623|הערב: הרב יעקב קטן ימונה ל[[משפיע]] &quot;רייטשיק שול&quot;||י' שבט תשע&quot;ג}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' ישראל אריה לייב לאופר.<br /> *חתנו, ר' יונה אלימלך זילברשטרום.<br /> * בנו, התמים מנחם מענדל [[תות״ל המרכזית]] [[770 בית חיינו]].<br /> {{הערות שוליים}}[<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=44344 &quot;כך הבחורים יישארו חסידיים&quot; - שיחה מרתקת וישירה עם הרב יעקב קטן] - באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:קטן, יעקב זכריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=299695 2017-08-16T02:40:53Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן]]<br /> [[קובץ:הרב קטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן מתוועד עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] ב-770]]<br /> הרב '''יעקב זכריה קטן''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1969) משמש כמנהל רוחני ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים באלעד]] וכ[[משפיע]] בבית הכנסת 'רייטשיק שול' ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שמואל קטן]], ב[[ו' חשוון]] [[תש&quot;ל]], ב[[כפר חב&quot;ד]], ונקרא על שם אבי סבו ר' [[יעקב זכריה מסקליק]].<br /> <br /> למד בישיבות חב&quot;ד בלוד, [[נחלת הר חב&quot;ד]], ו[[מגדל העמק]], ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב 770.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[אברהם אלטער הלוי הבר]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]], למד סמיכה רבנות בכולל אוהל לוי יצחק ב[[ערד]]. שימש כאיש חינוך בת&quot;ת חב&quot;ד בערד. אח&quot;כ בתלמוד-תורה &quot;אור מלכה&quot; ב[[ראשון לציון]], וכן כ[[נו&quot;נ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד. בשנת [[תשס&quot;ח]] החל לכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים בעיר [[אלעד]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|16744|הרב קטן עובר לאלעד||י&quot;ח תמוז תשס&quot;ז}}}}. בשנים האחרונות משמש כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br /> <br /> הרב קטן מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ובשנת [[תשע&quot;ג]] מונה כ[[משפיע]] בבית הכנסת 'רייטשיק שול'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|73623|הערב: הרב יעקב קטן ימונה ל[[משפיע]] &quot;רייטשיק שול&quot;||י' שבט תשע&quot;ג}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' ישראל אריה לייב לאופר שי' <br /> *חתנו, ר' יונה אלימלך זילברשטרום שי'<br /> * בנו, התמים מנחם מענדל שי'<br /> *בתו, חנה תחי'<br /> *בנו, התמים לוי יצחק שי'<br /> *בנו, התמים יונה זאב שי'<br /> *בתו, שיינא תחי'<br /> *בתו, סטערנא תחי'<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=44344 &quot;כך הבחורים יישארו חסידיים&quot; - שיחה מרתקת וישירה עם הרב יעקב קטן] - באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:קטן, יעקב זכריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=299390 2017-08-13T07:56:57Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>*הרב [[דוד מנדלבאום]] איש [[בית חיינו]] [[770]].<br /> *התמים זאב טביב [[בנין 749]].<br /> *הרב [[בנימין מאירי]].<br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> *הרב [[לוי פריז]].<br /> *הרב גרשון בורקיס מו״ל סיפריית מחניים.<br /> *הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו&quot;ר [[ מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]].<br /> *גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).<br /> *הרב [[שמואל גרומך]] שליח הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע לבית דגן<br /> <br /> ===רבנים שחתמו על הפסק דין===<br /> *אפשר לראות את הערך [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתור דף בקשת ערכים; שכן בפסקה [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין]] ישנם עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=299389 2017-08-13T07:55:27Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>*הרב [[דוד מנדלבאום]] איש [[בית חיינו]] [[770]].<br /> *התמים זאב טביב [[בנין 749]].<br /> *התמים יוסלה ברון איש [[בית חיינו]].<br /> *הרב [[בנימין מאירי]].<br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> *הרב [[לוי פריז]].<br /> *הרב גרשון בורקיס מו״ל סיפריית מחניים.<br /> *הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו&quot;ר [[ מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]].<br /> *גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).<br /> *הרב [[שמואל גרומך]] שליח הרבי זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע לבית דגן<br /> *הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב&quot;ד צפת <br /> *הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] - מעסקני חב&quot;ד בצפת<br /> *הרב [[מנחם מענדל קרומבי]].<br /> *הרב [[שלום דובער קרומבי]].<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב&quot;ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט<br /> *הרב [[נתן אשכנזי]] <br /> *הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.<br /> *ר' [[יונה מנדלסון]] - 'שר המשקים' של הרבי.<br /> *הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה| ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע&quot;ב) עמ' 455, אג&quot;ק ריי&quot;צ ח&quot;א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש&quot;ד (לה&quot;ק) עמ קנח.}}<br /> *הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע בישיבה גדולה חב&quot;ד נצרת עילית ומנכ&quot;ל צבאות השם באה&quot;ק.<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> *הרב [[חיים טברדוביץ]].<br /> *הרב [[משה הורביץ]] כפר חב&quot;ד גבאי בבית מנחם<br /> *הרב [[ירון בר זוהר]].<br /> *הרב [[אריאל גורן]] שליח בראשון לציון.<br /> *הרב [[אמיר כהנא]]<br /> *מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}<br /> *הרב [[יוני כהנא]]<br /> *הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים<br /> *הרב [[חיים זילבר]]<br /> *הרב [[אורי למברג]].<br /> *הרב [[מנחם נוימן]] - שליח הרבי באבן יהודה.<br /> *הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.<br /> *הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.<br /> * הרב [[ יונה יעקובוביץ]]<br /> *ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב&quot;ד שופ]].<br /> *הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל רייניץ]].<br /> *הרב [[חיים פוזן]]. <br /> *הרב [[מאיר כהן (צורן))]]<br /> *הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב&quot;ד בכותל המערבי<br /> *הרב [[אלעזר פרץ]]<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר (רמות)]].<br /> *הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].,<br /> *הרב שרגא זלמנוב - האדמו&quot;ר מאופלע. <br /> *הרב [[חיים ברוד]] - שליח בפלאיה דל כרמן - מקסיקו.<br /> * הרב [[חיים ציק]]<br /> * [[בנימין קלוגר]] - פעיל [[יד לאחים]] - ובעבר מסיונר שהתגייר..<br /> * רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי&quot;צ)}}<br /> *הרב [[צפריר ולנר]].<br /> <br /> ===רבנים שחתמו על הפסק דין===<br /> *אפשר לראות את הערך [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתור דף בקשת ערכים; שכן בפסקה [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין]] ישנם עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=299388 2017-08-13T07:49:31Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>*הרב [[דוד מנדלבאום]] איש [[בית חיינו]] [[770]].<br /> *הרב [[בנימין מאירי]].<br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> *הרב [[לוי פריז]].<br /> *הרב גרשון בורקיס מו״ל סיפריית מחניים.<br /> *הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו&quot;ר [[ מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]].<br /> *גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).<br /> *הרב [[שמואל גרומך]] שליח הרבי שליט״א מלך המשיח לבית דגן<br /> *הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב&quot;ד צפת <br /> *הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] - מעסקני חב&quot;ד בצפת<br /> *הרב [[ מנחם קרץ]].<br /> *הרב [[שניאור שניאורסון]].(מחבר הספרים: [[אחדות בתורה (ספר)]]).<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]] שליח הרבי שליט&quot;א בהודו <br /> *הרב [[מנחם מענדל קרומבי]].<br /> *הרב [[שלום דובער קרומבי]].<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב&quot;ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט<br /> *הרב [[נתן אשכנזי]] <br /> *הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.<br /> *ר' [[יונה מנדלסון]] - 'שר המשקים' של הרבי.<br /> *הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה| ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע&quot;ב) עמ' 455, אג&quot;ק ריי&quot;צ ח&quot;א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש&quot;ד (לה&quot;ק) עמ קנח.}}<br /> *הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע בישיבה גדולה חב&quot;ד נצרת עילית ומנכ&quot;ל צבאות השם באה&quot;ק.<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> *הרב [[חיים טברדוביץ]].<br /> *הרב [[משה הורביץ]] כפר חב&quot;ד גבאי בבית מנחם<br /> *הרב [[ירון בר זוהר]].<br /> *הרב [[אריאל גורן]] שליח בראשון לציון.<br /> *הרב [[אמיר כהנא]]<br /> *מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}<br /> *הרב [[יוני כהנא]]<br /> *הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים<br /> *הרב [[חיים זילבר]]<br /> *הרב [[אורי למברג]].<br /> *הרב [[מנחם נוימן]] - שליח הרבי באבן יהודה.<br /> *הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.<br /> *הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.<br /> * הרב [[ יונה יעקובוביץ]]<br /> *ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב&quot;ד שופ]].<br /> *הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל רייניץ]].<br /> *הרב [[חיים פוזן]]. <br /> *הרב [[מאיר כהן (צורן))]]<br /> *הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב&quot;ד בכותל המערבי<br /> *הרב [[אלעזר פרץ]]<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר (רמות)]].<br /> *הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].,<br /> *הרב שרגא זלמנוב - האדמו&quot;ר מאופלע. <br /> *הרב [[חיים ברוד]] - שליח בפלאיה דל כרמן - מקסיקו.<br /> * הרב [[חיים ציק]]<br /> * [[בנימין קלוגר]] - פעיל [[יד לאחים]] - ובעבר מסיונר שהתגייר..<br /> * רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי&quot;צ)}}<br /> *הרב [[צפריר ולנר]].<br /> <br /> ===רבנים שחתמו על הפסק דין===<br /> *אפשר לראות את הערך [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתור דף בקשת ערכים; שכן בפסקה [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין]] ישנם עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=299387 2017-08-13T07:39:38Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים דמיכובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיכובסקי (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית (מימין נראה שליח הרבי בבני עייש הרב [[אהרון קרניאל]])]]<br /> {{מפנה|אפרים פישל דמיכובסקי|שוחט ובודק, ו[[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מינסק]]|אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)}}<br /> הרב '''אפרים פישל דמיכובסקי''' הינו [[משגיח]] ל[[דא&quot;ח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שכיהן בעבר כחבר בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] על תורת הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות ב[[י&quot;ב סיון]] [[תשל&quot;א]] להוריו [[אריה ליב דמיכובסקי|ר' אריה ליב]] ונחמה דמיכובסקי, כנצר למשפחה ותיקה של חסידי חב&quot;ד, ונקרא על שם סבו החסיד [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|ר' אפרים פישל]] שהיה אחיינו של [[הגאון הרוגוצ'ובי]] וגדל במחיצתו מכיוון שהתייתם מהוריו בגיל צעיר.<br /> <br /> בילדותו, עלו הוריו לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שבקרית מלאכי. בגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן המשיך את מסלול לימודיו בישיבת &quot;[[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]&quot; בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי במשך מספר שנים. בשנת [[תשנ&quot;א]] התקבל כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תש&quot;נ]] הצטרף לצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי, והיה מסייע בחזרה על דברי הרבי שנאמרו ב[[התוועדות]] השבת .<br /> באותה תקופה, ייסד את מערכת &quot;[[פאקס א שיחה]]&quot;, ששלחה מידי שבוע לאלפי מנויים ברחבי העולם, באמצעות מכשיר הפאקס, תקציר מה[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] האחרונה. הנחותיו לוקטו ויצאו בשני כרכים של &quot;ספר השיחות - בלתי מוגה&quot; על שנת תשנ&quot;ב.בהמשך יצאו שני כרכים במתכונת זו של קייץ [[תנש&quot;א]] (כרכים נוספים בעריכה)<br /> <br /> גם לאחר שסיים את מסלול הלימודים, נשאר לשהות במחיצת הרבי והוסמך לרבנות, ובשנת [[תשנ&quot;ד]] חזר לארץ הקודש ו[[נישואין|נשא]] את מרת שילי בת למשפחת פיין. והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. תקופה מסוימת שימש כר&quot;מ בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב חננאל קוט - מחנך בתלמוד תורה 'תפארת שמואל' [[בית שמש]].<br /> *אחיו, יוסי דמיכובסקי. [[רמת שלמה]] [[ירושלים]].<br /> *חתנו, מנחם מענדל אייזנבך.<br /> *בנו, מנחם מענדל.<br /> *בנו, שמואל.<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:דמיכובסקי אפרים פישל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]</div>

מנחם מענדל כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=299386 2017-08-13T07:36:41Z

<p>מנחם מענדל כהן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים דמיכובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיכובסקי (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית (מימין נראה שליח הרבי בבני עייש הרב [[אהרון קרניאל]])]]<br /> {{מפנה|אפרים פישל דמיכובסקי|שוחט ובודק, ו[[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מינסק]]|אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)}}<br /> הרב '''אפרים פישל דמיכובסקי''' הינו [[משגיח]] ל[[דא&quot;ח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שכיהן בעבר כחבר בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] על תורת הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות ב[[י&quot;ב סיון]] [[תשל&quot;א]] להוריו [[אריה ליב דמיכובסקי|ר' אריה ליב]] ונחמה דמיכובסקי, כנצר למשפחה ותיקה של חסידי חב&quot;ד, ונקרא על שם סבו החסיד [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|ר' אפרים פישל]] שהיה אחיינו של [[הגאון הרוגוצ'ובי]] וגדל במחיצתו מכיוון שהתייתם מהוריו בגיל צעיר.<br /> <br /> בילדותו, עלו הוריו לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שבקרית מלאכי. בגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן המשיך את מסלול לימודיו בישיבת &quot;[[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]&quot; בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי במשך מספר שנים. בשנת [[תשנ&quot;א]] התקבל כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תש&quot;נ]] הצטרף לצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי, והיה מסייע בחזרה על דברי הרבי שנאמרו ב[[התוועדות]] השבת .<br /> באותה תקופה, ייסד את מערכת &quot;[[פאקס א שיחה]]&quot;, ששלחה מידי שבוע לאלפי מנויים ברחבי העולם, באמצעות מכשיר הפאקס, תקציר מה[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] האחרונה. הנחותיו לוקטו ויצאו בשני כרכים של &quot;ספר השיחות - בלתי מוגה&quot; על שנת תשנ&quot;ב.בהמשך יצאו שני כרכים במתכונת זו של קייץ [[תנש&quot;א]] (כרכים נוספים בעריכה)<br /> <br /> גם לאחר שסיים את מסלול הלימודים, נשאר לשהות במחיצת הרבי והוסמך לרבנות, ובשנת [[תשנ&quot;ד]] חזר לארץ הקודש ו[[נישואין|נשא]] את מרת שילי בת למשפחת פיין. והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. תקופה מסוימת שימש כר&quot;מ בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב חננאל קוט - מחנך בתלמוד תורה 'תפארת שמואל' [[בית שמש]].<br /> *אחיו, יוסי דמיכובסקי.<br /> *חתנו, מנחם מענדל אייזנבך.<br /> *בנו מנחם מענדל <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:דמיכובסקי אפרים פישל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]</div>

מנחם מענדל כהן