חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת פורטל:שבת

2015-08-17T19:11:22Z

מנחם מענדל: /* צבע הכותרות */ פסקה חדשה

== צבע הכותרות ==

צריך דחוף להחליף את צבע הכותרות, הוא ממש לא קריא.--[[משתמש:מנחם מענדל|מנחם מענדל]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל|שיחה]] 19:11, 17 באוגוסט 2015 (UTC)

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-13T12:47:37Z

מנחם מענדל: עיצוב

{| class="collapsible autocollapse navbox nowraplinks" style="width: 90%;border: 1px solid #E4DB77; background-color: #F6F4D5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right"

! style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E4DB77" colspan="3" | '''[[ישיבת תומכי תמימים]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הרש"ב|בתקופת אדמו"ר הרש"ב]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]] · [[תומכי תמימים זעמבין|זעמבין]] · [[תומכי תמימים חאראל|חאראל]] · [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]] · [[תומכי תמימים יגורובסקי|יגורובסקי]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים ראקשיק (ליטא)|ראקשיק (ליטא)]] · [[תורת אמת חברון]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הריי"ץ|בתקופת אדמו"ר הריי"ץ]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים חמעלניק|חמעלניק]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[אחי תמימים חלם]] · [[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]] · [[תומכי תמימים גלובוקע|גלובוקע]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים ראדום|ראדום]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[אחי תמימים בופולו]] · [[אחי תמימים ברונקס]] · [[אחי תמימים ברידזשפארט]] · [[אחי תמימים וואוסטר]] · [[חובבי תורה|חובבי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[אחי תמימים נוארק]] · [[אחי תמימים ניו הייוון]] · [[אחי תמימים ספרינגפילד]] · [[אחי תמימים פיטסבורג]] · [[אחי תמימים פילדלפיה]] · [[אחי תמימים רוטשסטר]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[ק.ג.ב.|תומכי תמימים בתקופת הקומונסטים]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] · [[תומכי תמימים וורוניז'|וורוניז']] · [[תומכי תמימים זוויהל|זוויהל]] · [[תומכי תמימים ז'לובין|ז'לובין]] · [[תומכי תמימים זיטומיר|ז'יטומיר]] · [[תומכי תמימים טשקנט|טשקנט]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[לבוב]] · [[תומכי תמימים ליוטופיל|ליוטופיל]] · [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] · [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]] · [[תומכי תמימים נובוזיבקוב|נובוזיבקוב]] · [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים פולטבה|פולטבה]] · [[תומכי תמימים קורולביץ|קורולביץ]] · [[תומכי תמימים קורסק|קורסק]] · [[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] · [[תומכי תמימים קריווירוג|קריווירוג]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר שליט"א]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד (למקורבים)]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים פטרבורג|פטרבורג]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)|וונצואלה (קארקאס)]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה]] · [[תומכי תמימים קזבלנקה|קזבלנקה]] · [[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[תומכי תמימים קישינב|קישינב]] · [[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]] · [[אחי תמימים ראשון לציון]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים צפת|צפת]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת (גדולה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת (קטנה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|חיפה (צפת)]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] · [[תומכי תמימים אילת|אילת]] · [[תומכי תמימים אלעד|אלעד]] · [[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] · [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|באר שבע (ישיבה קטנה)]] · [[תומכי תמימים בית שמש|בית שמש]] · [[תומכי תמימים ביתר עילית|ביתר עילית]] · [[תומכי תמימים בני ברק|בני ברק]] · [[תומכי תמימים גוש קטיף|גוש קטיף]] · [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|חיפה]] · [[תומכי תמימים חולון|חולון]] · [[תומכי תמימים יצהר|יצהר]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|נצרת עילית (קטנה)]] · [[מאור מנחם רחובות|רחובות]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים עמנואל|עמנואל]] · [[תומכי תמימים קריות|קריות]] · [[מתיבתא חב"ד אוק פארק]] · [[אחי תמימים בופולו]] · [[ישיבת הדר התורה|הדר התורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|סיאטל וושינגטון]] · [[תומכי תמימים סיגייט|סיגייט]] · [[תומכי תמימים סינסינטי|סינסינטי]] · [[תומכי תמימים קווינס|קווינס]] · [[תומכי תמימים | ]]
|-
|}

{{ניווט קבוצות
|כותרת='''[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]]'''
|תת-כותרת1=
|קבוצה2=בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]
|רשימה2=[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]] · [[תומכי תמימים זעמבין|זעמבין]] · [[תומכי תמימים חאראל|חאראל]] · [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]] · [[תומכי תמימים יגורובסקי|יגורובסקי]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים ראקשיק (ליטא)|ראקשיק (ליטא)]] · [[תורת אמת חברון]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|קבוצה3=בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]
|רשימה3=[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים חמעלניק|חמעלניק]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[אחי תמימים חלם]] · [[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]] · [[תומכי תמימים גלובוקע|גלובוקע]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים ראדום|ראדום]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[אחי תמימים בופולו]] · [[אחי תמימים ברונקס]] · [[אחי תמימים ברידזשפארט]] · [[אחי תמימים וואוסטר]] · [[חובבי תורה|חובבי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[אחי תמימים נוארק]] · [[אחי תמימים ניו הייוון]] · [[אחי תמימים ספרינגפילד]] · [[אחי תמימים פיטסבורג]] · [[אחי תמימים פילדלפיה]] · [[אחי תמימים רוטשסטר]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|קבוצה4=בתקופת ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטים]]
|רשימה4=[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] · [[תומכי תמימים וורוניז'|וורוניז']] · [[תומכי תמימים זוויהל|זוויהל]] · [[תומכי תמימים ז'לובין|ז'לובין]] · [[תומכי תמימים זיטומיר|ז'יטומיר]] · [[תומכי תמימים טשקנט|טשקנט]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[לבוב]] · [[תומכי תמימים ליוטופיל|ליוטופיל]] · [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] · [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]] · [[תומכי תמימים נובוזיבקוב|נובוזיבקוב]] · [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים פולטבה|פולטבה]] · [[תומכי תמימים קורולביץ|קורולביץ]] · [[תומכי תמימים קורסק|קורסק]] · [[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] · [[תומכי תמימים קריווירוג|קריווירוג]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|קבוצה5=[[הרבי שליט"א]]
|רשימה5=[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד (למקורבים)]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים פטרבורג|פטרבורג]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)|וונצואלה (קארקאס)]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה]] · [[תומכי תמימים קזבלנקה|קזבלנקה]] · [[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[תומכי תמימים קישינב|קישינב]] · [[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]] · [[אחי תמימים ראשון לציון]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים צפת|צפת]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת (גדולה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת (קטנה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|חיפה (צפת)]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] · [[תומכי תמימים אילת|אילת]] · [[תומכי תמימים אלעד|אלעד]] · [[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] · [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|באר שבע (ישיבה קטנה)]] · [[תומכי תמימים בית שמש|בית שמש]] · [[תומכי תמימים ביתר עילית|ביתר עילית]] · [[תומכי תמימים בני ברק|בני ברק]] · [[תומכי תמימים גוש קטיף|גוש קטיף]] · [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|חיפה]] · [[תומכי תמימים חולון|חולון]] · [[תומכי תמימים יצהר|יצהר]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|נצרת עילית (קטנה)]] · [[מאור מנחם רחובות|רחובות]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים עמנואל|עמנואל]] · [[תומכי תמימים קריות|קריות]] · [[מתיבתא חב"ד אוק פארק]] · [[אחי תמימים בופולו]] · [[ישיבת הדר התורה|הדר התורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|סיאטל וושינגטון]] · [[תומכי תמימים סיגייט|סיגייט]] · [[תומכי תמימים סינסינטי|סינסינטי]] · [[תומכי תמימים קווינס|קווינס]] · [[תומכי תמימים | ]]
|קבוצה6=
|רשימה6=
|קבוצה7=
|רשימה7=
|קבוצה8=
|רשימה8=
|מוסתר=כן
|הסתרה=לא
|רקע=#FA8072
|רקע קבוצה=#FFEBCD
|צבע=
}}

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

שיחת פורטל:גאולה ומשיח/ימות המשיח

2015-08-13T11:46:59Z

מנחם מענדל: /* ייעודי הגאולה */ פסקה חדשה

מה דעתכם על איחוד כל הערכים הקצרים הדנים ביעודי הגאולה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:49, 5 באוגוסט 2015 (UTC)

== ייעודי הגאולה ==

מה דעתך על מסגרת מיוחדת לייעודי הגאולה, שגם תכלול את כל ייעודי הגאולה.--[[משתמש:מנחם מענדל|מנחם מענדל]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל|שיחה]] 11:46, 13 באוגוסט 2015 (UTC)

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-13T11:30:08Z

מנחם מענדל: הרחבה

{{להשלים|כל הערך=כן}}

{| class="collapsible autocollapse navbox nowraplinks" style="width: 90%;border: 1px solid #E4DB77; background-color: #F6F4D5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right"

! style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E4DB77" colspan="3" | '''[[ישיבת תומכי תמימים]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הרש"ב|בתקופת אדמו"ר הרש"ב]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]] · [[תומכי תמימים זעמבין|זעמבין]] · [[תומכי תמימים חאראל|חאראל]] · [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]] · [[תומכי תמימים יגורובסקי|יגורובסקי]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים ראקשיק (ליטא)|ראקשיק (ליטא)]] · [[תורת אמת חברון]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הריי"ץ|בתקופת אדמו"ר הריי"ץ]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים חמעלניק|חמעלניק]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[אחי תמימים חלם]] · [[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]] · [[תומכי תמימים גלובוקע|גלובוקע]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים ראדום|ראדום]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[אחי תמימים בופולו]] · [[אחי תמימים ברונקס]] · [[אחי תמימים ברידזשפארט]] · [[אחי תמימים וואוסטר]] · [[חובבי תורה|חובבי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[אחי תמימים נוארק]] · [[אחי תמימים ניו הייוון]] · [[אחי תמימים ספרינגפילד]] · [[אחי תמימים פיטסבורג]] · [[אחי תמימים פילדלפיה]] · [[אחי תמימים רוטשסטר]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[ק.ג.ב.|תומכי תמימים בתקופת הקומונסטים]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] · [[תומכי תמימים וורוניז'|וורוניז']] · [[תומכי תמימים זוויהל|זוויהל]] · [[תומכי תמימים ז'לובין|ז'לובין]] · [[תומכי תמימים זיטומיר|ז'יטומיר]] · [[תומכי תמימים טשקנט|טשקנט]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[לבוב]] · [[תומכי תמימים ליוטופיל|ליוטופיל]] · [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] · [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]] · [[תומכי תמימים נובוזיבקוב|נובוזיבקוב]] · [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים פולטבה|פולטבה]] · [[תומכי תמימים קורולביץ|קורולביץ]] · [[תומכי תמימים קורסק|קורסק]] · [[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] · [[תומכי תמימים קריווירוג|קריווירוג]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר שליט"א]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד (למקורבים)]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים פטרבורג|פטרבורג]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)|וונצואלה (קארקאס)]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה]] · [[תומכי תמימים קזבלנקה|קזבלנקה]] · [[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[תומכי תמימים קישינב|קישינב]] · [[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]] · [[אחי תמימים ראשון לציון]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים צפת|צפת]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת (גדולה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת (קטנה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|חיפה (צפת)]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] · [[תומכי תמימים אילת|אילת]] · [[תומכי תמימים אלעד|אלעד]] · [[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] · [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|באר שבע (ישיבה קטנה)]] · [[תומכי תמימים בית שמש|בית שמש]] · [[תומכי תמימים ביתר עילית|ביתר עילית]] · [[תומכי תמימים בני ברק|בני ברק]] · [[תומכי תמימים גוש קטיף|גוש קטיף]] · [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|חיפה]] · [[תומכי תמימים חולון|חולון]] · [[תומכי תמימים יצהר|יצהר]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|נצרת עילית (קטנה)]] · [[מאור מנחם רחובות|רחובות]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים עמנואל|עמנואל]] · [[תומכי תמימים קריות|קריות]] · [[מתיבתא חב"ד אוק פארק]] · [[אחי תמימים בופולו]] · [[ישיבת הדר התורה|הדר התורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|סיאטל וושינגטון]] · [[תומכי תמימים סיגייט|סיגייט]] · [[תומכי תמימים סינסינטי|סינסינטי]] · [[תומכי תמימים קווינס|קווינס]] · [[תומכי תמימים | ]]
|-
|}

{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הריי"ץ]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת הקומוניסטים
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר שליט"א]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]]
}}‏

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-13T11:05:09Z

מנחם מענדל:

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]] | [[בקשת ערכים]] | [[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]] | [[משתמש:מנחם מענדל/ארגז חול|ערך בעריכה]] | [[תבנית:תומכי תמימים]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]]

*[[בקשת ערכים]]

*[[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]]

תבנית:היום יום/כ"ז מנחם אב

2015-08-12T13:10:53Z

מנחם מענדל: הגהה

''מברכין [[ראש חודש]] [[אלול]], אמירת כל ה[[תהלים]] בהשכמה. יום [[התוועדות]]''.

חודש אלול הוא חדש החשבון. דכמו ב[[גשמיות]] הנה הבעל עסק, בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות. כן הוא גם ב[[עבודת השם|עבודה]] ה[[רוחני]]ת בעבודת השם יתברך, דכל השנה הנה כל ישראל עוסקין ב[[תורה]] ו[[מצות]] ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, כל חד וחד לפום שיעורא דיליה הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק ב[[נפש]]ם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. דעל ידי הכנה טובה זו זוכים לשנה טובה ומתוקה ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]].<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ו מנחם-אב|כ"ו מנחם-אב]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ח מנחם-אב|כ"ח מנחם-אב]]}}[[קטגוריה:היום יום|י]]</noinclude>

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-12T13:08:29Z

מנחם מענדל: הרחבה

{{להשלים|כל הערך=כן}}

{| class="collapsible autocollapse navbox nowraplinks" style="width: 90%;border: 1px solid #E4DB77; background-color: #F6F4D5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right"

! style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E4DB77" colspan="3" | '''[[ישיבת תומכי תמימים]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הרש"ב|בתקופת אדמו"ר הרש"ב]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]] · [[תומכי תמימים זעמבין|זעמבין]] · [[תומכי תמימים חאראל|חאראל]] · [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]] · [[תומכי תמימים יגורובסקי|יגורובסקי]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים ראקשיק (ליטא)|ראקשיק (ליטא)]] · [[תורת אמת חברון]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הריי"ץ|בתקופת אדמו"ר הריי"ץ]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים חמעלניק|חמעלניק]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[אחי תמימים חלם]] · [[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]] · [[תומכי תמימים גלובוקע|גלובוקע]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים ראדום|ראדום]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[ק.ג.ב.|תומכי תמימים בתקופת הקומונסטים]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] · [[תומכי תמימים וורוניז'|וורוניז']] · [[תומכי תמימים זוויהל|זוויהל]] · [[תומכי תמימים ז'לובין|ז'לובין]] · [[תומכי תמימים זיטומיר|ז'יטומיר]] · [[תומכי תמימים טשקנט|טשקנט]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[לבוב]] · [[תומכי תמימים ליוטופיל|ליוטופיל]] · [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] · [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]] · [[תומכי תמימים נובוזיבקוב|נובוזיבקוב]] · [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים פולטבה|פולטבה]] · [[תומכי תמימים קורולביץ|קורולביץ]] · [[תומכי תמימים קורסק|קורסק]] · [[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] · [[תומכי תמימים קריווירוג|קריווירוג]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר שליט"א]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד (למקורבים)]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים פטרבורג|פטרבורג]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)|וונצואלה (קארקאס)]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה]] · [[תומכי תמימים קזבלנקה|קזבלנקה]] · [[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[תומכי תמימים קישינב|קישינב]] · [[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]] · [[אחי תמימים ראשון לציון]] · [[אחי תמימים תל אביב]] · [[תומכי תמימים צפת|צפת]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת (גדולה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת (קטנה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|חיפה (צפת)]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]] · [[תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] · [[תומכי תמימים אילת|אילת]] · [[תומכי תמימים אלעד|אלעד]] · [[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] · [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|באר שבע (ישיבה קטנה)]] · [[תומכי תמימים בית שמש|בית שמש]] · [[תומכי תמימים ביתר עילית|ביתר עילית]] · [[תומכי תמימים בני ברק|בני ברק]] · [[תומכי תמימים גוש קטיף|גוש קטיף]] · [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|חיפה]] · [[תומכי תמימים חולון|חולון]] · [[תומכי תמימים יצהר|יצהר]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|נצרת עילית (קטנה)]] · [[מאור מנחם רחובות|רחובות]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים עמנואל|עמנואל]] · [[תומכי תמימים קריות|קריות]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]] · [[תומכי תמימים |תומכי תמימים ]]
|-
|}

{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הריי"ץ]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת הקומוניסטים
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר שליט"א]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]]
}}‏

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

ישיבה גדולה תורת אמת

2015-08-12T12:41:22Z

מנחם מענדל: קטגוריה

{{ערך חסר}}
{{ישיבה|
|שם=תורת אמת - ירושלים
|תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה הגדולה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[תרפ"ב]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ירושלים]]
|מייסד=הרב [[שלמה זלמן הבלין]]
|ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] (ישי"ג), הרב [[ראובן בורושנסקי]] (ישי"ק)
|משגיח ראשי=הרב יעקב אורנשטיין (ישי"ג)
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מנהל גשמי=הרב יהושע יוזביץ
|מספר תלמידים=50 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]
ישיבת '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - ישיבה חב"דית, הכוללת מסגרת של ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
בשנת תרע"ב שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע"ד]], בשעה שישיבת "[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]" עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת "תורת אמת" חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.

לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע"ד ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.

התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

כר"מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].

בין השנים [[תשי"ג]] - [[תשט"ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי"צ ומנהיג חסידות חב"ד; פסק הדין היה שהישבה שייכת לחסידות.

===צוות הישיבה===
[[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]
* הרב הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.
* הרב יהושע יוזביץ - מנהל.
* הרב יעקב אורנשטיין - משגיח.
* הרב יחיאל לסקר - משגיח ראשי.

"[[ר"מ|ר"מים]]":
*הרב יצחק מאיר סגל - שיעור א'.
*הרב יוסף צבי צירקוס - שיעור ב'.

"[[משפיע|משפיעים]]":
*הרב [[יוסף יצחק גלוכובסקי]] - שיעור א'
*הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'.
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע ראשי.

===צות הישיבה בעבר===
*הרב [[משה אריה לייב שפירא]], ראש הישיבה
*הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], ראש הישיבה
*הרב [[אשר לעמיל כהן]], ראש הישיבה
*הרב [[בנימין זאב סגל]], ראש הישיבה
*הרב [[חיים שלום דייטש]], ר"מ ומשפיע
*הרב [[הלל רבינוביץ']], ר"מ ומשפיע
*הרב יונה יעקובוביץ, ר"מ
*הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], משפיע
*הרב [[זלמן נוטיק]], משפיע
*הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר
*הרב ראובן הורביץ, משגיח
*הרב יעקב סלונים, משגיח
*הרב אריאל נווה, משגיח
*הרב הרב צבי רודרמן, משגיח
*הרב [[נועם הרפז]], משגיח

==ישיבה קטנה==
במקום קיימת גם מסגרת לימודים לבחורים צעירים יותר - ישיבה קטנה.

===צוות הישיבה===
*הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.

"[[ר"מ|רמי"ם]]":
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.
*הרב שמואל ששון - שיעור ב'.
*הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.

"[[משפיע|משפיעים]]"
*הרב [[שמואל ביטון]] - שיעור א'.
*הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'.
*הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.

==ראו גם==
*[[תורת אמת חברון]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתון [[שבועון התקשרות]]

==לקריאה נוספת==
* הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב

[[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|י]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות]]

קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול

2015-08-11T19:39:25Z

מנחם מענדל: הגהה

[[קטגוריה:תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות תומכי תמימים|מ]]

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-11T19:36:52Z

מנחם מענדל: הרחבה

{{להשלים|כל הערך=כן}}

{| class="collapsible autocollapse navbox nowraplinks" style="width: 90%;border: 1px solid #E4DB77; background-color: #F6F4D5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right"

! style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E4DB77" colspan="3" | '''[[ישיבת תומכי תמימים]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הרש"ב|בתקופת אדמו"ר הרש"ב]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]] · [[תומכי תמימים זעמבין|זעמבין]] · [[תומכי תמימים חאראל|חאראל]] · [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]] · [[תומכי תמימים יגורובסקי|יגורובסקי]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים ראקשיק (ליטא)|ראקשיק (ליטא)]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הריי"ץ|בתקופת אדמו"ר הריי"ץ]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים חמעלניק|חמעלניק]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[אחי תמימים חלם]] · [[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]] · [[תומכי תמימים גלובוקע|גלובוקע]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים ראדום|ראדום]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[ק.ג.ב.|תומכי תמימים בתקופת הקומונסטים]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"|[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] · [[תומכי תמימים וורוניז'|וורוניז']] · [[תומכי תמימים זוויהל|זוויהל]] · [[תומכי תמימים ז'לובין|ז'לובין]] · [[תומכי תמימים זיטומיר|ז'יטומיר]] · [[תומכי תמימים טשקנט|טשקנט]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[לבוב]] · [[תומכי תמימים ליוטופיל|ליוטופיל]] · [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] · [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]] · [[תומכי תמימים נובוזיבקוב|נובוזיבקוב]] · [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים פולטבה|פולטבה]] · [[תומכי תמימים קורולביץ|קורולביץ]] · [[תומכי תמימים קורסק|קורסק]] · [[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] · [[תומכי תמימים קריווירוג|קריווירוג]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#EAE395; color: #EAE395;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר שליט"א]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים פטרבורג|פטרבורג]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)|וונצואלה (קארקאס)]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה]] · [[תומכי תמימים קזבלנקה|קזבלנקה]] · [[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]] · [[תומכי תמימים קריוואג|קריוואג]] · [[תומכי תמימים קישינב|קישינב]]
|-
|}

{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הריי"ץ]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת הקומוניסטים
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]]
}}‏
{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר שליט"א]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]]
}}‏

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-11T11:43:11Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-11T11:41:10Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-11T11:40:27Z

מנחם מענדל:

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-10T21:49:46Z

מנחם מענדל: הסרת כל התוכן מדף זה

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-10T21:48:04Z

מנחם מענדל: עיצוב

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-10T21:46:37Z

מנחם מענדל:

{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]]
}}‏

{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר הריי"ץ]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים המרכזית 770|770]]
}}‏

{{ניווט
|כותרת=בתקופת הקומוניסטים
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים נעוול|נעוול]] · [[תומכי תמימים וורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים אסטאשקאוב|אסטאשקאוב]] · [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]]
}}‏

{{ניווט
|כותרת=בתקופת [[אדמו"ר שליט"א]]
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|רוחב=75%
|תוכן=[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]] · [[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] · [[אור תמימים|אור תמימים (כפר חב"ד)]] · [[אהלי תורה קראון הייטס]]
}}‏

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T19:02:35Z

מנחם מענדל: הרחבה

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T18:52:33Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T18:50:21Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T18:21:05Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T18:18:27Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T14:55:13Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T14:41:39Z

מנחם מענדל:

תומכי תמימים חרקוב

2015-08-06T14:38:45Z

מנחם מענדל:

בשנת [[תרע"ו]] נפתחה בעיר [[חרקוב]] מחלקה של ישיבת [[תומכי תמימים]].

בחורף שנת [[תרע"ח]] נתמנה שם הרה"ת [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] למשגיח בנגלה, והרה"ת [[ברוך פרידמן]] נתמנה כמשגיח ל[[דא"ח]].

בקיץ אותה שנה נתעכבה בעיר כיתה של תלמידים בעת המעבר מ[[ליובאוויטש]], ואז הגיעו לשם המשגיחים הרה"ת [[יעקב ברוך קרסיק]] והרה"ת [[משולם ידידיה קוראטין]] ("ר' שילם"). הישיבה המשיכה להתקיים בעיר עד שלהי מנחם-אב, שאז עברו התלמידים ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].

בקיץ [[תרפ"ג]], כשנסגרה ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], באה קבוצה נוספת של תלמידים ללמוד בחרקוב, נשארו שם במשך כל הקיץ ואחר כך אברו ל[[רוסטוב]]. בקיץ [[תרפ"ד]], כשנסגרה הישיבה ברוסטוב חזרה לחרקוב, ובשנת [[תרפ"ה]], נוספה לה קבוצה גדולה של תלמידים, מהם שהגיעו מהישיבה בקרמנצ'וג, ומהם מישיבת [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)]].

המשגיחים בישיבה היו: בנגלה - הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]], וב[[דא"ח]] - הרה"ת [[ניסן נמנוב]].

בחורף [[תרפ"ז]] עברו התלמידים המבוגרים מ[[חרקוב]] לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], ובחרקוב נשארו רק "תלמידי השיעורים" כשהמשגיחים עליהם הם הרה"ת [[יצחק לייב ניישוליער]], הרה"ת [[שניאור זלמן סרברנסקי]] והרה"ת [[יהושע קארף]].

על תלמידי הישיבה נמנה הרב [[ליפמאן שפירא]].

הישיבה בחרקוב המשיכה להתקים עד לסוף קיץ תרפ"ט, ואחדים מהתלמידים נסעו ל[[יקטרינוסלב]].

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ח]]

תומכי תמימים חרקוב

2015-08-06T14:37:50Z

מנחם מענדל:

בשנת [[תרע"ו]] נפתחה בעיר [[חרקוב]] מחלקה של ישיבת [[תומכי תמימים]].

בחורף שנת [[תרע"ח]] נתמנה שם הרה"ת [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] למשגיח בנגלה, והרה"ת [[ברוך פרידמן]] נתמנה כמשגיח ל[[דא"ח]].

בקיץ אותה שנה נתעכבה בעיר כיתה של תלמידים בעת המעבר מ[[ליובאוויטש]], ואז הגיעו לשם המשגיחים הרה"ת [[יעקב ברוך קרסיק]] והרה"ת [[משולם ידידיה קוראטין]] ("ר' שילם"). הישיבה המשיכה להתקיים בעיר עד שלהי מנחם-אב, שאז עברו התלמידים ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].

בקיץ [[תרפ"ג]], כשנסגרה ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], באה קבוצה נוספת של תלמידים ללמוד בחרקוב, נשארו שם במשך כל הקיץ ואחר כך אברו ל[[רוסטוב]]. בקיץ [[תרפ"ד]], כשנסגרה הישיבה ברוסטוב חזרה לחרקוב, ובשנת [[תרפ"ה]], נוספה לה קבוצה גדולה של תלמידים, מהם שהגיעו מהישיבה בקרמנצ'וג, ומהם מישיבת [[תומכי תמימים כוטאיס (גרוזיה)]].

המשגיחים בישיבה היו: בנגלה - הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]], וב[[דא"ח]] - הרה"ת [[ניסן נמנוב]].

בחורף [[תרפ"ז]] עברו התלמידים המבוגרים מ[[חרקוב]] לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], ובחרקוב נשארו רק "תלמידי השיעורים" כשהמשגיחים עליהם הם הרה"ת [[יצחק לייב ניישוליער]], הרה"ת [[שניאור זלמן סרברנסקי]] והרה"ת [[יהושע קארף]].

על תלמידי הישיבה נמנה הרב [[ליפמאן שפירא]].

הישיבה בחרקוב המשיכה להתקים עד לסוף קיץ תרפ"ט, ואחדים מהתלמידים נסעו ל[[יקטרינוסלב]].

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ח]]

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T14:37:17Z

מנחם מענדל:

תבנית:תומכי תמימים

2015-08-06T13:57:52Z

מנחם מענדל: יצירה ראשונית

אבן השתיה

2015-08-06T13:35:53Z

מנחם מענדל:

'''אבן השתייה''' היא האבן שהיתה במרכז קודש הקודשים עליה היה מונח ארון הברית. עליה אמרו חז"ל שהיא יסוד הבריאה. על פי הקבלה היא מסמלת את ספירת המלכות ובחסידות מבואר שתוכנה בנפש האדם הוא הקשר התקיף שבנשמות ישראל.
==מהותה==
אבן השתייה, היא אבן ששהייתה ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]].
ברוב תקופת בית ראשון היה מונח עליה [[ארון הברית]], עד שצוה [[המלך יאשיהו]] לגנוז את הארון במקום מסתור שהכין [[שלמה המלך]] בבית המקדש, בכדי שלא ייפול ליד הגויים כשיחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|לקוטי שיחות חלק כא עמוד 156 ואילך}})- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון.

על אבן זו היה [[הכהן הגדול]] מקטיר את הקטורת שהקטירו בקדש הקודשים ב[[יום הכיפורים]] ואף הזיית הדם בקודש הקודשים ביום זה היתה על אבן זו.{{הערה|[[מסכת יומא]] נג, ב.}}

ב[[ספר הזוהר]]{{מקור|סותר לזהר דלקמן}} מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.

==שמה==
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"‏{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]‏{{הערה|מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|רש"י מסכת יומא נד, ב.}}.

וכך מובא גם בזהר:{{ציטוט|תוכן=וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.|מקור=ספר הזהר חלק א רלא, א}}

ה[[רמב"ם]] בפירוש המשניות מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.}},‏ וכן מסביר המאירי "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא - ועבודת בית המקדש ש"נתייסדה" ממנה - לא היה ה' בורא את העולם).

==בתורת החסידות==
;עניינה בספירות
עניינה הוא ספירת ה[[מלכות]] (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט{{הערה|הובא בפירוש הרמ"ז על הזהר חלק ג ריג, ב.}} "נטל הקב"ה אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (אשת פוטיפר) הרי משליכו ומחריב את העולם" שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד.{{הערה|והחרים תרל"א.}}

;עניינה.
אבן השתיה מרמז על בירור [[אותיות]] והכלים שנפלו ב[[שבירת הכלים]] של [[עולם התוהו]] ו"ממנה הושתת כל העולם" הוא לפי שעבודה זו היא עיקר ותכלית הבריאה ובה תלוי כל העליות והבירורים שבעולמות.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/10/index.htm מאמר ד"ה מזבח אדמה תר"ם].}}

;בעבודה ובנפש האדם.
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/30/19/269.htm תשכ"א ח"ב עמוד 269]}} שאבן השתייה היא הקשיות והתוקף של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלוקות{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}}" הנקרא גם "[[איתן שבנשמה]]". שעל שם תוקף זה מכונים היהודים "עם קשה עורף". משום שקשר זה הוא למעלה מהבנת השכל ולכן תוקפה וחוזקה אינו מוגבל.
"וממנה הושתת העולם" לפי שדווקא בכח זה הוא הבירור של [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] ועל ידו דווקא הוא הבירור של כל העולמות.{{הערה|ספר המאמרים תר"ם עמוד סט.}}

==קישורים חיצוניים==

* הרב [[יואל כהן]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=30546&hilite=67ed459c-d2f2-45d3-805b-61c9002a4b9f&st=%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%AA%D7%99&pgnum=35 ספר הערכים - חב"ד, ערך אבן השתיה]'''
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3810 אנציקלופדיה יהודית דעת, ערך אבן השתיה]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
{{בית המקדש}}

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-05T14:51:58Z

מנחם מענדל:

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]] | [[בקשת ערכים]] | [[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]] | [[משתמש:מנחם מענדל/ארגז חול|ערך בעריכה]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]]

*[[בקשת ערכים]]

*[[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]]

משתמש:מנחם מענדל/ארגז חול

2015-08-05T14:43:13Z

מנחם מענדל: /* חרסון */

== '''חרסון''' ==

==כתבה בCOL==
[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]]

בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.

מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.

בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.

הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.

בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.

האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.

השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.

האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.
==ר' הלל==

בשנת תקע"ח (1818) פקד עליו אדמו"ר האמצעי לנסוע ליישובים הקטנים "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות", ורב הלל קבל זאת על עצמו כייעוד המרכזי בחייו.

בשלב מסוים התמסדה פעילותו בתחום זה, וכך היה נוסע בחודשי הקיץ לקולוניות היהודיות באוקראינה באזור העיר חרסון. הקולוניות הללו הם עשרות יישובים יהודיים שהוקמו ביוזמת האדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, בהן התגוררו לפי ההערכות עשרות אלפי יהודים שהתעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. שם היה מדריך את התושבים היהודיים בעבודת ה', מלמדם תורה וחסידות, ומעוררם ליראת שמים. הוא גם היה עורך מגביות ואוסף כספים למען יהודים אלו, לסייעם בגשמיות וברוחניות, ובכל נפשו ומאודו עסק בתקנת העניים והמרודים כדי להיטיב מצבם החומרי.

==י' כסליו תשכ"ב==
בשיחת יו"ד כסלו תרס"ב2 דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין אהבת ישראל של אדמו"ר האמצעי, וסיפר בארוכה3, שבעת ההיא הי' המצב הכלכלי של בנ"י בכי רע, ואדמו"ר האמצעי השתדל אצל הממשלה שיתנו אדמות להתיישבות יהודים שיעסקו בעבודת האדמה, והם המושבות ("קאָלאָניעס") שבפלך חרסון, והשתדלותו פעלה עד כדי כך, שניתן להם רשות לרעות הבהמות בשדות הממשלה, ושלא יצטרכו לשלם מס, ואדמו"ר האמצעי בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם קיץ שלם.

[נתבארה גם ההוראה ממה שאדמו"ר האמצעי השתדל בעניני עבודת האדמה, ושייך לכאו"א הגם שאינו עובד בעבודת האדמה – בענין ד"תנא סידורא דפת נקט"4 בעבודת האדם].
==אדמור האמצעי==
וכמו אביו, הוא לא דאג רק לרוחניותם של עם ישראל, אלא גם לצרכיהם החומריים. הייתה זו תקופה של גזירות קשות על היהודים ברוסיה. נאסר עליהם להתיישב בעיירות מרכזיות ורק שטח מצומצם – שנקרא בשם תחום המושב – הוקצה עבורם. מכיוון שנאסר עליהם לעשות עסקים מחוץ לתחום זה, המצב הכלכלי הפך להיות בלתי נסבל.

הרבי יצא בקריאה שהיהודים ילמדו עבודת כפיים ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. הוא ביקש כי כל קהילה תקים מקומות לימוד, במיוחד עבור העניים שבקהילה, שם יוכלו הנערים ללמוד מלאכות כמו עבודות בשדה, ברפת וכדומה. הוא אף עודד נערים שלא התאימו ללימוד בישיבה להקצות חלק מיומם ללימוד מלאכה או לעבודה בשדה.

אך לא רק בדברים הסתפק הרבי. הוא אירגן בעצמו מושבות (קולוניות) יהודיות עבור איכרים יהודיים. הראשונה שבהם הייתה במחוז חרסון שם התיישבו חמישים משפחות, ומושבות נוספות נוסדו לאחר-מכן. הרבי נסע לבקר ולעודד את המתיישבים, וכן לגייס כספים עבורם.

==סה"ש תרצ"א 242==
מצב היהודים בזמן אדהא"מ הי' — בגשמיות — ברע. והוא הציע להממשלה שיתנו לו אדמה, ויושיב עלי' לא פחות משני אלפים קולוניסטים, וינתן לו — וזהו המושבות בפלך חרסון361. כל האדמה נכתבה ע"ש אדאהמ"צ. כן פטרום מתשלום מסים. נתנו סוסים להוליכם להמושבות, ורשות לרעות בהמתם בדרכם להמוש' בשדות הממשל'.

אדאהמ"צ פרסם מכ'362 בתועלת עבודת האדמה, תועלתה במעוט האַנטישמיות. ימצאו עי"ז חן בעיני הממשלה שאינה אוהבת את המסחר המרובה. גוף כתי"ק המכ' לא נמצא363, אבל בביכלאך של מהרשנ"ע — רמ"א או רמ"ב — נמצא העתק המכ'.
==מצות==
כשנפטר החסיד ר' זלמן, התחילו לקחת חיטים ל"שמורה" במקומות שונים, מהמושבות היהודית בפלך חרסון, וגם מאחוזתו של החסיד הגביר ר' נחמן דוליצקי ז"ל בניחאיעווקע - בהשגחת הרב החסיד ר' צבי סאנין ז"ל (על-פי לקוטי-דיבורים, עמ' 244-241)
==ויקיפדיה==
הקהילה היהודית נוסדה בעיר מיד עם הקמתה ב-1774 (שבט תקל"ד-ה). העיר שימשה כמרכז כלכלי ליהודי המושבות החקלאיות שהוקמו בדרומה של אוקראינה. בשואה רוב היהודים נרצחו, והצליחו להישאר רק יהודים שברחו לתוך רוסיה. בתחילת שנות ה-90 פעילות הקהילה חודשה וכרב העיר מכהן שליח חב"ד הרב יוסף-יצחק וולף.

==ציטוטים==
* (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי"
* הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז
* דייטשמאן, יצחק יהודה בר"ז אב"ד חרסון

משתמש:מנחם מענדל/ארגז חול

2015-08-05T14:36:01Z

מנחם מענדל: /* ויקיפדיה */

משתמש:מנחם מענדל/ארגז חול

2015-08-05T14:32:23Z

מנחם מענדל:

== '''חרסון''' ==

==כתבה בCOL==
[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]]

בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.

מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.

בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.

הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.

בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.

האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.

השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.

האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.
==ר' הלל==

בשנת תקע"ח (1818) פקד עליו אדמו"ר האמצעי לנסוע ליישובים הקטנים "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות", ורב הלל קבל זאת על עצמו כייעוד המרכזי בחייו.

בשלב מסוים התמסדה פעילותו בתחום זה, וכך היה נוסע בחודשי הקיץ לקולוניות היהודיות באוקראינה באזור העיר חרסון. הקולוניות הללו הם עשרות יישובים יהודיים שהוקמו ביוזמת האדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, בהן התגוררו לפי ההערכות עשרות אלפי יהודים שהתעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. שם היה מדריך את התושבים היהודיים בעבודת ה', מלמדם תורה וחסידות, ומעוררם ליראת שמים. הוא גם היה עורך מגביות ואוסף כספים למען יהודים אלו, לסייעם בגשמיות וברוחניות, ובכל נפשו ומאודו עסק בתקנת העניים והמרודים כדי להיטיב מצבם החומרי.

==י' כסליו תשכ"ב==
בשיחת יו"ד כסלו תרס"ב2 דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין אהבת ישראל של אדמו"ר האמצעי, וסיפר בארוכה3, שבעת ההיא הי' המצב הכלכלי של בנ"י בכי רע, ואדמו"ר האמצעי השתדל אצל הממשלה שיתנו אדמות להתיישבות יהודים שיעסקו בעבודת האדמה, והם המושבות ("קאָלאָניעס") שבפלך חרסון, והשתדלותו פעלה עד כדי כך, שניתן להם רשות לרעות הבהמות בשדות הממשלה, ושלא יצטרכו לשלם מס, ואדמו"ר האמצעי בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם קיץ שלם.

[נתבארה גם ההוראה ממה שאדמו"ר האמצעי השתדל בעניני עבודת האדמה, ושייך לכאו"א הגם שאינו עובד בעבודת האדמה – בענין ד"תנא סידורא דפת נקט"4 בעבודת האדם].
==אדמור האמצעי==
וכמו אביו, הוא לא דאג רק לרוחניותם של עם ישראל, אלא גם לצרכיהם החומריים. הייתה זו תקופה של גזירות קשות על היהודים ברוסיה. נאסר עליהם להתיישב בעיירות מרכזיות ורק שטח מצומצם – שנקרא בשם תחום המושב – הוקצה עבורם. מכיוון שנאסר עליהם לעשות עסקים מחוץ לתחום זה, המצב הכלכלי הפך להיות בלתי נסבל.

הרבי יצא בקריאה שהיהודים ילמדו עבודת כפיים ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. הוא ביקש כי כל קהילה תקים מקומות לימוד, במיוחד עבור העניים שבקהילה, שם יוכלו הנערים ללמוד מלאכות כמו עבודות בשדה, ברפת וכדומה. הוא אף עודד נערים שלא התאימו ללימוד בישיבה להקצות חלק מיומם ללימוד מלאכה או לעבודה בשדה.

אך לא רק בדברים הסתפק הרבי. הוא אירגן בעצמו מושבות (קולוניות) יהודיות עבור איכרים יהודיים. הראשונה שבהם הייתה במחוז חרסון שם התיישבו חמישים משפחות, ומושבות נוספות נוסדו לאחר-מכן. הרבי נסע לבקר ולעודד את המתיישבים, וכן לגייס כספים עבורם.

==סה"ש תרצ"א 242==
מצב היהודים בזמן אדהא"מ הי' — בגשמיות — ברע. והוא הציע להממשלה שיתנו לו אדמה, ויושיב עלי' לא פחות משני אלפים קולוניסטים, וינתן לו — וזהו המושבות בפלך חרסון361. כל האדמה נכתבה ע"ש אדאהמ"צ. כן פטרום מתשלום מסים. נתנו סוסים להוליכם להמושבות, ורשות לרעות בהמתם בדרכם להמוש' בשדות הממשל'.

אדאהמ"צ פרסם מכ'362 בתועלת עבודת האדמה, תועלתה במעוט האַנטישמיות. ימצאו עי"ז חן בעיני הממשלה שאינה אוהבת את המסחר המרובה. גוף כתי"ק המכ' לא נמצא363, אבל בביכלאך של מהרשנ"ע — רמ"א או רמ"ב — נמצא העתק המכ'.
==מצות==
כשנפטר החסיד ר' זלמן, התחילו לקחת חיטים ל"שמורה" במקומות שונים, מהמושבות היהודית בפלך חרסון, וגם מאחוזתו של החסיד הגביר ר' נחמן דוליצקי ז"ל בניחאיעווקע - בהשגחת הרב החסיד ר' צבי סאנין ז"ל (על-פי לקוטי-דיבורים, עמ' 244-241)
==ויקיפדיה==
הקהילה היהודית נוסדה בעיר מיד עם הקמתה ב-1774. העיר שימשה כמרכז כלכלי ליהודי המושבות החקלאיות שהוקמו בדרומה של אוקראינה. בשואה רוב היהודים נרצחו, והצליחו להישאר רק יהודים שברחו לתוך רוסיה. בתחילת שנות ה-90 פעילות הקהילה חודשה וכרב העיר מכהן שליח חב"ד הרב יוסף-יצחק וולף.

==ציטוטים==
* (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי"
* הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז
* דייטשמאן, יצחק יהודה בר"ז אב"ד חרסון

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-05T14:29:51Z

מנחם מענדל: הסרת כל התוכן מדף זה

משתמש:מנחם מענדל/ארגז חול

2015-08-05T14:29:37Z

מנחם מענדל: יצירת דף עם התוכן "== '''חרסון''' == ==כתבה בCOL== http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו ה..."

== '''חרסון''' ==

==כתבה בCOL==
[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]]

בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.

מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.

בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.

הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.

בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.

האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.

השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.

האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.
==ר' הלל==

בשנת תקע"ח (1818) פקד עליו אדמו"ר האמצעי לנסוע ליישובים הקטנים "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות", ורב הלל קבל זאת על עצמו כייעוד המרכזי בחייו.

בשלב מסוים התמסדה פעילותו בתחום זה, וכך היה נוסע בחודשי הקיץ לקולוניות היהודיות באוקראינה באזור העיר חרסון. הקולוניות הללו הם עשרות יישובים יהודיים שהוקמו ביוזמת האדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, בהן התגוררו לפי ההערכות עשרות אלפי יהודים שהתעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. שם היה מדריך את התושבים היהודיים בעבודת ה', מלמדם תורה וחסידות, ומעוררם ליראת שמים. הוא גם היה עורך מגביות ואוסף כספים למען יהודים אלו, לסייעם בגשמיות וברוחניות, ובכל נפשו ומאודו עסק בתקנת העניים והמרודים כדי להיטיב מצבם החומרי.

==י' כסליו תשכ"ב==
בשיחת יו"ד כסלו תרס"ב2 דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין אהבת ישראל של אדמו"ר האמצעי, וסיפר בארוכה3, שבעת ההיא הי' המצב הכלכלי של בנ"י בכי רע, ואדמו"ר האמצעי השתדל אצל הממשלה שיתנו אדמות להתיישבות יהודים שיעסקו בעבודת האדמה, והם המושבות ("קאָלאָניעס") שבפלך חרסון, והשתדלותו פעלה עד כדי כך, שניתן להם רשות לרעות הבהמות בשדות הממשלה, ושלא יצטרכו לשלם מס, ואדמו"ר האמצעי בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם קיץ שלם.

[נתבארה גם ההוראה ממה שאדמו"ר האמצעי השתדל בעניני עבודת האדמה, ושייך לכאו"א הגם שאינו עובד בעבודת האדמה – בענין ד"תנא סידורא דפת נקט"4 בעבודת האדם].
==אדמור האמצעי==
וכמו אביו, הוא לא דאג רק לרוחניותם של עם ישראל, אלא גם לצרכיהם החומריים. הייתה זו תקופה של גזירות קשות על היהודים ברוסיה. נאסר עליהם להתיישב בעיירות מרכזיות ורק שטח מצומצם – שנקרא בשם תחום המושב – הוקצה עבורם. מכיוון שנאסר עליהם לעשות עסקים מחוץ לתחום זה, המצב הכלכלי הפך להיות בלתי נסבל.

הרבי יצא בקריאה שהיהודים ילמדו עבודת כפיים ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. הוא ביקש כי כל קהילה תקים מקומות לימוד, במיוחד עבור העניים שבקהילה, שם יוכלו הנערים ללמוד מלאכות כמו עבודות בשדה, ברפת וכדומה. הוא אף עודד נערים שלא התאימו ללימוד בישיבה להקצות חלק מיומם ללימוד מלאכה או לעבודה בשדה.

אך לא רק בדברים הסתפק הרבי. הוא אירגן בעצמו מושבות (קולוניות) יהודיות עבור איכרים יהודיים. הראשונה שבהם הייתה במחוז חרסון שם התיישבו חמישים משפחות, ומושבות נוספות נוסדו לאחר-מכן. הרבי נסע לבקר ולעודד את המתיישבים, וכן לגייס כספים עבורם.

==סה"ש תרצ"א 242==
מצב היהודים בזמן אדהא"מ הי' — בגשמיות — ברע. והוא הציע להממשלה שיתנו לו אדמה, ויושיב עלי' לא פחות משני אלפים קולוניסטים, וינתן לו — וזהו המושבות בפלך חרסון361. כל האדמה נכתבה ע"ש אדאהמ"צ. כן פטרום מתשלום מסים. נתנו סוסים להוליכם להמושבות, ורשות לרעות בהמתם בדרכם להמוש' בשדות הממשל'.

אדאהמ"צ פרסם מכ'362 בתועלת עבודת האדמה, תועלתה במעוט האַנטישמיות. ימצאו עי"ז חן בעיני הממשלה שאינה אוהבת את המסחר המרובה. גוף כתי"ק המכ' לא נמצא363, אבל בביכלאך של מהרשנ"ע — רמ"א או רמ"ב — נמצא העתק המכ'.
==מצות==
כשנפטר החסיד ר' זלמן, התחילו לקחת חיטים ל"שמורה" במקומות שונים, מהמושבות היהודית בפלך חרסון, וגם מאחוזתו של החסיד הגביר ר' נחמן דוליצקי ז"ל בניחאיעווקע - בהשגחת הרב החסיד ר' צבי סאנין ז"ל (על-פי לקוטי-דיבורים, עמ' 244-241)
==ציטוטים==
* (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי"
* הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז
* דייטשמאן, יצחק יהודה בר"ז אב"ד חרסון

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-05T14:29:09Z

מנחם מענדל:

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]] | [[בקשת ערכים]] | [[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]] | [[משתמש:מנחם מענדל/ארגז חול]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]]

*[[בקשת ערכים]]

*[[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]]

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-05T14:27:30Z

מנחם מענדל:

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]] | [[בקשת ערכים]] | [[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]]

*[[בקשת ערכים]]

*[[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]]

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-04T13:55:04Z

מנחם מענדל:

== '''חרסון''' ==

==כתבה בCOL==
[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]]

בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.

מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.

בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.

הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.

בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.

האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.

השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.

האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.
==ר' הלל==

בשנת תקע"ח (1818) פקד עליו אדמו"ר האמצעי לנסוע ליישובים הקטנים "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות", ורב הלל קבל זאת על עצמו כייעוד המרכזי בחייו.

בשלב מסוים התמסדה פעילותו בתחום זה, וכך היה נוסע בחודשי הקיץ לקולוניות היהודיות באוקראינה באזור העיר חרסון. הקולוניות הללו הם עשרות יישובים יהודיים שהוקמו ביוזמת האדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, בהן התגוררו לפי ההערכות עשרות אלפי יהודים שהתעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. שם היה מדריך את התושבים היהודיים בעבודת ה', מלמדם תורה וחסידות, ומעוררם ליראת שמים. הוא גם היה עורך מגביות ואוסף כספים למען יהודים אלו, לסייעם בגשמיות וברוחניות, ובכל נפשו ומאודו עסק בתקנת העניים והמרודים כדי להיטיב מצבם החומרי.

==י' כסליו תשכ"ב==
בשיחת יו"ד כסלו תרס"ב2 דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין אהבת ישראל של אדמו"ר האמצעי, וסיפר בארוכה3, שבעת ההיא הי' המצב הכלכלי של בנ"י בכי רע, ואדמו"ר האמצעי השתדל אצל הממשלה שיתנו אדמות להתיישבות יהודים שיעסקו בעבודת האדמה, והם המושבות ("קאָלאָניעס") שבפלך חרסון, והשתדלותו פעלה עד כדי כך, שניתן להם רשות לרעות הבהמות בשדות הממשלה, ושלא יצטרכו לשלם מס, ואדמו"ר האמצעי בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם קיץ שלם.

[נתבארה גם ההוראה ממה שאדמו"ר האמצעי השתדל בעניני עבודת האדמה, ושייך לכאו"א הגם שאינו עובד בעבודת האדמה – בענין ד"תנא סידורא דפת נקט"4 בעבודת האדם].
==אדמור האמצעי==
וכמו אביו, הוא לא דאג רק לרוחניותם של עם ישראל, אלא גם לצרכיהם החומריים. הייתה זו תקופה של גזירות קשות על היהודים ברוסיה. נאסר עליהם להתיישב בעיירות מרכזיות ורק שטח מצומצם – שנקרא בשם תחום המושב – הוקצה עבורם. מכיוון שנאסר עליהם לעשות עסקים מחוץ לתחום זה, המצב הכלכלי הפך להיות בלתי נסבל.

הרבי יצא בקריאה שהיהודים ילמדו עבודת כפיים ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. הוא ביקש כי כל קהילה תקים מקומות לימוד, במיוחד עבור העניים שבקהילה, שם יוכלו הנערים ללמוד מלאכות כמו עבודות בשדה, ברפת וכדומה. הוא אף עודד נערים שלא התאימו ללימוד בישיבה להקצות חלק מיומם ללימוד מלאכה או לעבודה בשדה.

אך לא רק בדברים הסתפק הרבי. הוא אירגן בעצמו מושבות (קולוניות) יהודיות עבור איכרים יהודיים. הראשונה שבהם הייתה במחוז חרסון שם התיישבו חמישים משפחות, ומושבות נוספות נוסדו לאחר-מכן. הרבי נסע לבקר ולעודד את המתיישבים, וכן לגייס כספים עבורם.

==סה"ש תרצ"א 242==
מצב היהודים בזמן אדהא"מ הי' — בגשמיות — ברע. והוא הציע להממשלה שיתנו לו אדמה, ויושיב עלי' לא פחות משני אלפים קולוניסטים, וינתן לו — וזהו המושבות בפלך חרסון361. כל האדמה נכתבה ע"ש אדאהמ"צ. כן פטרום מתשלום מסים. נתנו סוסים להוליכם להמושבות, ורשות לרעות בהמתם בדרכם להמוש' בשדות הממשל'.

אדאהמ"צ פרסם מכ'362 בתועלת עבודת האדמה, תועלתה במעוט האַנטישמיות. ימצאו עי"ז חן בעיני הממשלה שאינה אוהבת את המסחר המרובה. גוף כתי"ק המכ' לא נמצא363, אבל בביכלאך של מהרשנ"ע — רמ"א או רמ"ב — נמצא העתק המכ'.
==מצות==
כשנפטר החסיד ר' זלמן, התחילו לקחת חיטים ל"שמורה" במקומות שונים, מהמושבות היהודית בפלך חרסון, וגם מאחוזתו של החסיד הגביר ר' נחמן דוליצקי ז"ל בניחאיעווקע - בהשגחת הרב החסיד ר' צבי סאנין ז"ל (על-פי לקוטי-דיבורים, עמ' 244-241)
==ציטוטים==
* (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי"
* הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז
* דייטשמאן, יצחק יהודה בר"ז אב"ד חרסון

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-04T13:48:28Z

מנחם מענדל:

== '''חרסון''' ==

==כתבה בCOL==
[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]]

בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.

מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.

בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.

הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.

בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.

האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.

השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.

האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.
==ר' הלל==

בשנת תקע"ח (1818) פקד עליו אדמו"ר האמצעי לנסוע ליישובים הקטנים "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות", ורב הלל קבל זאת על עצמו כייעוד המרכזי בחייו.

בשלב מסוים התמסדה פעילותו בתחום זה, וכך היה נוסע בחודשי הקיץ לקולוניות היהודיות באוקראינה באזור העיר חרסון. הקולוניות הללו הם עשרות יישובים יהודיים שהוקמו ביוזמת האדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, בהן התגוררו לפי ההערכות עשרות אלפי יהודים שהתעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. שם היה מדריך את התושבים היהודיים בעבודת ה', מלמדם תורה וחסידות, ומעוררם ליראת שמים. הוא גם היה עורך מגביות ואוסף כספים למען יהודים אלו, לסייעם בגשמיות וברוחניות, ובכל נפשו ומאודו עסק בתקנת העניים והמרודים כדי להיטיב מצבם החומרי.

==י' כסליו תשכ"ב==
בשיחת יו"ד כסלו תרס"ב2 דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין אהבת ישראל של אדמו"ר האמצעי, וסיפר בארוכה3, שבעת ההיא הי' המצב הכלכלי של בנ"י בכי רע, ואדמו"ר האמצעי השתדל אצל הממשלה שיתנו אדמות להתיישבות יהודים שיעסקו בעבודת האדמה, והם המושבות ("קאָלאָניעס") שבפלך חרסון, והשתדלותו פעלה עד כדי כך, שניתן להם רשות לרעות הבהמות בשדות הממשלה, ושלא יצטרכו לשלם מס, ואדמו"ר האמצעי בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם קיץ שלם.

[נתבארה גם ההוראה ממה שאדמו"ר האמצעי השתדל בעניני עבודת האדמה, ושייך לכאו"א הגם שאינו עובד בעבודת האדמה – בענין ד"תנא סידורא דפת נקט"4 בעבודת האדם].
==אדמור האמצעי==
וכמו אביו, הוא לא דאג רק לרוחניותם של עם ישראל, אלא גם לצרכיהם החומריים. הייתה זו תקופה של גזירות קשות על היהודים ברוסיה. נאסר עליהם להתיישב בעיירות מרכזיות ורק שטח מצומצם – שנקרא בשם תחום המושב – הוקצה עבורם. מכיוון שנאסר עליהם לעשות עסקים מחוץ לתחום זה, המצב הכלכלי הפך להיות בלתי נסבל.

הרבי יצא בקריאה שהיהודים ילמדו עבודת כפיים ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. הוא ביקש כי כל קהילה תקים מקומות לימוד, במיוחד עבור העניים שבקהילה, שם יוכלו הנערים ללמוד מלאכות כמו עבודות בשדה, ברפת וכדומה. הוא אף עודד נערים שלא התאימו ללימוד בישיבה להקצות חלק מיומם ללימוד מלאכה או לעבודה בשדה.

אך לא רק בדברים הסתפק הרבי. הוא אירגן בעצמו מושבות (קולוניות) יהודיות עבור איכרים יהודיים. הראשונה שבהם הייתה במחוז חרסון שם התיישבו חמישים משפחות, ומושבות נוספות נוסדו לאחר-מכן. הרבי נסע לבקר ולעודד את המתיישבים, וכן לגייס כספים עבורם.

==סה"ש תרצ"א 242==
מצב היהודים בזמן אדהא"מ הי' — בגשמיות — ברע. והוא הציע להממשלה שיתנו לו אדמה, ויושיב עלי' לא פחות משני אלפים קולוניסטים, וינתן לו — וזהו המושבות בפלך חרסון361. כל האדמה נכתבה ע"ש אדאהמ"צ. כן פטרום מתשלום מסים. נתנו סוסים להוליכם להמושבות, ורשות לרעות בהמתם בדרכם להמוש' בשדות הממשל'.

אדאהמ"צ פרסם מכ'362 בתועלת עבודת האדמה, תועלתה במעוט האַנטישמיות. ימצאו עי"ז חן בעיני הממשלה שאינה אוהבת את המסחר המרובה. גוף כתי"ק המכ' לא נמצא363, אבל בביכלאך של מהרשנ"ע — רמ"א או רמ"ב — נמצא העתק המכ'.
==ציטוטים==
* (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי"
* הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז
* דייטשמאן, יצחק יהודה בר"ז אב"ד חרסון

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-04T13:12:45Z

מנחם מענדל:

==כתבה בCOL==
[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]]

בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.

מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.

בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.

הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.

בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.

האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.

השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.

האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.

==ציטוטים==
* (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי"

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-04T12:51:27Z

מנחם מענדל: /* כתבה בCOL */

משתמש:מנחם מענדל/טיוטה

2015-08-04T12:49:35Z

מנחם מענדל:

==כתבה בCOL==

בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.

מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.

בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.

הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.

בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.

האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.

השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.

האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-04T12:40:56Z

מנחם מענדל: /* קישורים */

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
*[[מיוחד:דפים מבוקשים|דפים מבוקשים]]

*[[בקשת ערכים]]

*[[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]]

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-04T12:40:14Z

מנחם מענדל: /* קישורים */

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
*[[מיוחד:דפים מבוקשים]]

*[[בקשת ערכים]]

*[[מיוחד:שינויים אחרונים]]

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-04T12:39:27Z

מנחם מענדל: /* קישורים */

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
*[[מיוחד:דפים מבוקשים]]

*[[בקשת ערכים]]

*[[שינויים אחרונים]]

משתמש:מנחם מענדל

2015-08-04T12:38:53Z

מנחם מענדל:

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</font>
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|מרכז|ממוזער|510px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]

אנו נמצאים כעת ברגעי ההכנה האחרונים לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אי לכך ובהתאם לזאתך אני שמח להצטרף ל[[חב"דפדיה]] האנצקלופדיה החב"דית ה[[יחי]]דה ברשת ולהשתדל להוסיף ערכים כככל יכולתי ובכך להכין את העולם לקראת ה[[גאולה]], יחי המלך המשיח.

<div id="mp-otd">{{היום יום}}</div><br/>
===ערכים שיצרתי===
[[אבן השתיה]]

==קישורים==
[[מיוחד:דפים מבוקשים]]
[[בקשת ערכים]]
[[שינויים אחרונים]]

סידור רוסטוב

2015-08-03T20:53:14Z

מנחם מענדל: הרחבה

'''סידור רוסטוב''' הודפס בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב על נהר הדון, בשנת [[תרע"ח]].

הדפסת הסידור נבעה מהעובדה כי לרבים מן הגולים מבתיהם עקב מלחמת האזרחים שהשתוללה בשנה ההיא ברוסיה - לא היו סידורים. אדמו"ר הרש"ב הקים [[דפוס עזרא|בית דפוס קטן בשם עזרא]], והדפיס בו את הסידור המכונה בשם סדור רוסטוב.

סדור זה מכיל מעט דפים באותיות קטנות, ויש צורך לדלג ולחפש התפילות.

על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב, התעסק בסידור הרב [[זלמן אידל זיסלין]], שגם הגיה אותו אז ובשנים מאוחרות יותר.

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לאמריקה בשנת [[ת"ש]], הדפיס את הסדור שהודפס ברוסטוב. בשנת [[תש"א]] עלה הרעיון להדפיסו מחדש, בשל כך כתב [[הרבי]] את [[הגהות לסידור רוסטוב]], אומנם הרעיון נדחה ובמקום זה הודפס מחדש [[סידור תורה אור]] עם הוספות.

ב[[תשל"ג]] הודפס הסידור שוב, בהוצאת [[קה"ת]].

חלק מהמהדורות של סידור רוסטוב נקראות גם-כן בשם "[[סידור תהילת ה']]".

==הגהות לסידור==
בשנת [[ת"ש]], כאשר ניצל [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[השואה]] והגיע ל[[ארצות הברית]], ביקש מ[[אגודת חסידי חב"ד]] שיפיצו בקרב בתי כנסת [[חב"ד]] סידור בנוסח [[אדמו"ר הזקן]], שלא היה קיים אז בארה"ב.

אז הועלתה ההצעה להדפיס מחדש את סידור רוסטוב, כאשר ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיעו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ל[[ארצות הברית]], הוטלה על הרבי מלאכת ההגה של הסידור. אז כתב הרבי את ה'''הגהות לסידור רוסטוב''', במטרה לשנות על פיהם את הנוסח הקיים.

אמנם אז הוחלט להוציא במקום זה את [[סידור תורה אור]], ובמהדורה הבאה של סידור מוריסטון ב[[תש"ז]] לא נעשה שימוש בהגהות הרבי.

ב[[תשס"ז]] נדפסו ההגהות בקונטרס [[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}

==ראו גם==
*[[דפוס עזרא (רוסטוב)]]
*[[סידור תורה אור]]
*[[סידור תהילת ה']]

[[קטגוריה:סידורים]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2015-08-03T20:40:54Z

מנחם מענדל: הוספה

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה, ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[תשכ"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב דב טייכמן
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]] (ישי"ג), הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] (ישי"ק)
|משגיח ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]] (ישי"ג), הרב ישראל זהר (ישי"ק)
|משפיע ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]] (ישי"ג), הרב מנחם מענדל קנלסקי (ישי"ק)
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים= 220 (ישי"ג), 150 (ישי"ק)
|ספר פלפולים=קרית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]]. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה רק בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ.

==רקע==
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי וכ[[משפיע]]. בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]].

בתחילת שנות הנו"נים עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב אלישיב קפלון, לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי ירושה של הרב פלס שהשאיר במיוחד לכך.

לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת תשע"ג שיפוץ כולל בהזאל של הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר במיוחד, שנתרם על ידי הגברת טלי אברהמי, לע"נ בנה מנחם מענדל.

ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא).
=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת.
*משפיע ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].
*משגיח: הרב [[מנחם מענדל גרונר]].
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה יעקובוביץ']], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]].
*משפיעים: הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[יעקב יוסף קופרמן]], הרב [[ברוך הכהן כהנא]], הרב זעליג הלוי וולפא, הרב אליעזר הלוי ירס.
*נו"נים: הרב אלחנן הכהן כהן, הרב שלמה הלוי סגל.

===צוות הישיבה בעבר===
*ראשי הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],
{{פסקה חסרה}}

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו', ז', ח' ונחשבת להמשך השכלה, עבור אלה שסיימו לימודיהם בבית הספר חב"ד בעיר. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, אשר פוטר בשנת [[תשס"ג]]. למשך זמן מה החליף אותו הרב אליהו גבאי מ[[רחובות]] ומיד אחריו החליפו הרב שלמה ליפש, רב [[כפר אחים]], הסמוכה ל[[קריית מלאכי]].

==ישיבה קטנה==
בקריית גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

משגיח כללי: הרב ישראל זוהר.

רמי"ם: הרב דוד אריה, הרב יעקב סנגוואי, הרב פנחס סטזגובסקי, הרב משה הבר, הרב מנחם-מענדל כהן, הרב אשר קוביצ'ק, הרב אהרן יעקובוביץ', הרב יוסף-יצחק כהנא, הרב שלום דובער ירוסלבסקי.
הרב יהשוע אשר רבינוביץ'. הרב נתן פריז.
משפיעים: הרב מנחם-מענדל קנלסקי, הרב צבי בלוי, הרב דוד אריה, הרב יצחק אלישביץ. הרב מנחם מענדל רייצ'ס. הרב יעקב מויאל, הרב שניאור זלמן רבינוביץ.

==לשם ולתפארת==
הספר '''לשם ולתפארת''' מספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ואת תולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' - דינר יובל החמישים של הישיבה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]].

את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

זלמן קליימן

2015-08-03T18:17:03Z

מנחם מענדל: /* ימי ילדות */ הגהה

[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]]
[[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]]
הצייר החסיד ר' [[זלמן קליינמן]], נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' יעקב קליינמן, יליד [[וורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה.
חשוב להוסיף, כי בניגוד לשם השגור בפי כל, קליינמן, שם משפחתו המדוייק הוא קליימן, ללא נו"ן. כך ניתן לראות גם בחתימתו על ציוריו, וכך מעידה אחותו רחל זמיר בספרה.

==הוריו==
האב היה חסיד גור, ירא שמים ומדקדק מאוד במצוות. איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים. כשהיו באים אליו הורים ומבקשים, שילמד את בנם או את בתם ציור, היה אומר להם: "אם הילד נמשך לציור מעצמו - טוב ללמדו. אם לאו, אין ללחוץ על הילד ללמוד זאת, משום שזו עבודה קשה מאוד, הדורשת כוחות נפש עצומים". את הכרותו עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], עשה בהיותו ברוסיה. היה נכנס לעתים תכופות בביתו של [[הגאון מרוגוצ'וב]] שהתבטא עליו - לפי עדותו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - ‘יעקב יודע ללמוד היטב'". הרב ששונקין הוסיף ואמר כי "הגאון מרוגוצ'וב לא חילק שבחים מהר כל-כך. אך אם הוא אמר על מישהו שהוא יודע ללמוד, סימן שזה היה כך".

אמו היתה מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה.

==ימי ילדות==

את ימי ילדותו עשה בעיר [[לנינגרד]] בבית הוריו, יחד עם שתי אחיותיו פאניא ורחל (זמיר). אולם תקופה לנינגרד הסתיימה באיבה, בקיץ [[תש"א]] פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. עד מהרה החלו הקרבות, ההפגזות והרעב לתת את אותותיהן באזרחים. החזית הלכה והתקרבה במהירות לעיר הגדולה לנינגרד. זלמן הצעיר היה ילד כבן שמונה בלבד באותם ימים.

באחד הימים פרסמו השלטונות הודעת חירום על פינוי כל ילדי לנינגרד למקום רחוק ובטוח, וזאת כדי להצילם, וגם כדי שהוריהם יוכלו להתמסר במנוחת הדעת לעבודות הגנה על העיר.

בשלב הראשון התבקשו הילדים הנמצאים במסגרות מאורגנות, כמו בתי-ספר, גני-ילדים ופנימיות, להיות מוכנים בתאריך מסוים. להודעה הזאת צורף דף המפרט, מה על הילד להביא אתו כמו בגדים, מצעים וכדומה. בדאגה ובכאב גדול נאלצים ר' יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לידיים נוכריות, בדרכה אל מקום לא ידוע. רכבות-רכבות עמוסות ילדים נוסעות ומתרחקות מעיר מגוריהם ומהוריהם.

בבית נשארו פאניא וזלמן הצעירים, שהצליחו להימלט מן גזירת הפרידה. אולם לא ארכו הימים, וכאשר החזית הלכה וקרבה, והמצור על לנינגרד הלך והתהדק, הודיעו השלטונות כי גם הילדים שלא לומדים במוסדות הממשלתיים מסיבות שונות, צריכים לעזוב את העיר במהירות. השלטונות אפילו לא התמהמהו לחקור מדוע הילדים האלה לא למדו במסגרות. בחיפזון רב אורגנו רכבות רבות ובהן ילדים, נשים, אימהות עם ילדיהן, וכן - רכבות של אנשי צבא היוצאים לחזיתות. כולם יוצאים את העיר בבהלה.

באחת מאותן רכבות היו שני הילדים הנותרים למשפחת קליינמן, פאניא בת השלוש-עשרה עם אחיה הקטן בן השמונה. ברגע האחרון פנו ההורים אל בתם הבכירה וביקשו ממנה בקול נרגש שתעשה ככל יכולתה כדי לשמור על האח הקטן.

ההורים נאלצו להשאר בעיר. חודשיים לאחר מכן כבר העיר הייתה נצורה, אין יוצא ואין בא. התושבים סובלים מהפצצות, מרעב ומקור. אין חימום. המים בברזים קפואים. האנשים מתחילים לגווע לאלפיהם ולרבבותיהם.

זמן קצר לפני המצור הספיק ר' יעקב קליינמן להיפגש עם אחותו, מרת איטה ששונקין, בגבול העיר לנינגרד. הפגישה היתה מרגשת, והפרידה עוד יותר. קודם שנפרדו הבטיחו השניים זה לזה בתקיעת כף: "מי שנשאר בחיים, מקבל על עצמו לדאוג לילדי אחיו".

==במוסד הילדים==

לאחר נסיעה ממושכת של מספר ימים הגיעו האחות והאח ל[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. האחות עשתה כל מאמץ כדי לשמור על אחיה, אך כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים. בהיותה בת ארבע-עשרה שנה בלבד נשלחה פאניא ללמוד מקצוע, מכונאות, בעוד אחיה הקטן נשאר במוסד הילדים.

ילד יהודי קטן כבן שמונה, בין המון ילדים גויים, רבים מהם גדולים ממנו. חייו היו קשים מנשוא. הצקות, התעללות, השפלות היו מנת חלקו. ביומן שכתב זלמן לאחר מכן, הוא מתאר חבורות ילדים שולטות ורודות בילדים צעירים וחסרי ישע. הוא מספר על ילד אחד, בורינקה שמו, שהיה אכזרי ביותר, סדיסט, שהשתלט על הכיתה, וכל הילדים נהפכו למשרתים ועושי דברו. מי שלא נשמע לו, ספג מכות, עלבונות ודיכוי. אסור היה לספר למדריכה ולהלשין, כי להלשין היה הדבר הבזוי ביותר, ומשום כך הילדים סבלו ושתקו. מנת ההשפלות והדיכוי נגעו גם ללחם קיומם, כאשר מנת האוכל הדלה ופרוסת הלחם הקטנה נלקחו על ידי הילד השליט.

במשך השנים האלה נערכה ריאורגניזציה בבתי-הילדים. באותה תקופה הועברו ילדים למוסדות אחרים, ובמקומם הוכנסו חדשים.

בשנה שלפני גמר המלחמה התחילה מדריכה מכיתה מקבילה לקרב את זלמן. כאשר הייתה זקוקה לעבודות ציור, פלקטים ושלטים לכיתתה, הייתה מזמינה את זלמן מכיתתו, והוא היה מבצע את כל עבודות הציור בשבילה. כישרון הציור נתגלה אצלו מילדותו. לעומת זאת המדריכה של כיתתו כעסה מאוד על ניצול כשרונותיו לטובת כיתה מתחרה. לכן בין שתי המדריכות היו יחסים מתוחים מאוד - עובדה שבעתיד סייעה להצלתו.

==לאחר המלחמה==

כאשר הסתיימה המלחמה, בית-הילדים עמד לחזור ללנינגרד. הילדים שהוריהם נספו, הוצאו מרשימת החוזרים. הם היו מועמדים להעברה לבית-היתומים המקומי. כאשר נודע לאותה מדריכה, שזלמן הוצא מרשימת החוזרים, ארגנה את כל המסמכים הפורמליים לאימוצו כבנה. היא אהבה אותו מאוד; דאגה לו כבן, דאגה לתזונתו ולכל צרכיו. היא העריכה אותו מאוד בגלל האינטליגנציה שלו, בגלל כשרונותיו לציור ולאמנות ובגלל הידע, שרכש מתוך קריאת ספרים.

מספרת אחותו, הגב' רחל זמיר: "במשך כל שנות המלחמה היינו נפרדים. לא ראינו זה את זה כחמש שנים, אך היינו מתכתבים בינינו. והנה אני מקבלת מכתב מזלמן, ובו הוא כותב שאומץ על ידי המדריכה. הוא מודיע בשמה, שעלינו לנתק כל קשר בינינו לעולמים. וברוח זו כתב גם לאחותי...".

מהריחוק הזה חשש אביו, ר' יעקב קליינמן יותר מכל; לא רק ריחוק פיזי אלא גם, ובעיקר, ריחוק רוחני, שהילד הצעיר יעזוב את מורשת אבותיו.

בשנת תש"ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.

בימים אלה, המשפחה היתה למעשה מפורקת. פאניא - האחות הגדולה, עבדה בתעשייה הצבאית הרוסית. האחות רחל שהתה בבית ילדים הרחק משם, בסיביר. ואילו האח הקטן אומץ על ידי מדריכה גויה, והוא עמד לחזור איתה לביתה שבלנינגרד, מתוך מטרה מוצהרת לנתקו לנצח מכל קשר עם בני משפחתו.

אלא שכאן התערבה ההשגחה הפרטית העליונה, במטרה להוציא יקר מזולל, ולאחד את המשפחה החסידית שוב.

כזכור, נשבעו זה לזה ר' יעקב ואחותו איטה, כי מי שישרוד מביניהם מתחייב לשמור על ילדי השני.

האחות התגוררה לפני המלחמה בעיר לוגה שבקרבת לנינגרד. יום אחד נאסר בעלה והוגלה לסיביר, וכאשת "פושע" נאסרה עליה השהייה בלנינגרד עצמה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ובהפצצות הכבדות, הצליחה בחסדי ה' לעזוב את האזור ברכבת האחרונה עם שני ילדיה הקטנים, ציפורה בת השש ואברהם בן השלוש. למעשה הם נסעו ללא יעד מוגדר. הרכבות נסעו לכיוון סיביר, הרחק מאזור המלחמה.

באחד הימים עצרה הרכבת במחוז מולוטובסק, והנוסעים התפזרו בין העיירות והכפרים שבפלך ארץ זה. היא עצמה הגיע, אחרי ימים רבים של נסיעה, לכפר קישרץ, שם הציגה את עצמה כאישה שבעלה נלחם בחזית. אוי ואבוי היה לה לגלות את האמת, שבעלה נאסר בגלל יהדותו. מזכירות הכפר הפנתה אותה אפוא לאחד הבתים, שבעלת הבית תקצה לה פינה בדירתה. היו שם שני חדרים: חדר אחד לבעלת הבית וחדר לשתי בנותיה הבוגרות. חדר הכניסה שימש לכולם כחדר האוכל וכמטבח, ובו תנור רוסי הבנוי לתוך הריצפה. בחדר הזה עמד שולחן, ספסל, ומנורת נפט. בחדר הזה הקצו למרת איטה עם שני ילדיה הקטנים פינה לגור בה.

במקום זה שהתה עד סוף המלחמה. באחד הימים נודע לה על מקום הימצאו של חמיה, החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. היא מיהרה ליצור עמו קשר, והוא שלח להודיע לה כי הוא נמצא בסמרקנד. היא יצאה אפוא מהכפר הנידח ובדרך ארוכה הגיעה עם שני ילדיה לאסיה התיכונה, לסמרקנד, אל חמיה.

דומה היה כי הגיעה אל המנוחה והנחלה, אלא שבאחד הלילות, חלמה, שאחיה מעיר אותה בנגיעה קלה בכתפה ואומר לה רק מילה אחת: "הילדים!"

היא התעוררה ברעד ומיד הבינה במה מדובר. בפרוץ המלחמה הרי הבטיחו זה לזה בתקיעת כף כי מי שיישאר בחיים אחרי המלחמה, ידאג לילדיו של השני. היא דחתה מעצמה את הרעיון הבלתי-מעשי והבלתי מתקבל על הדעת להציל את הילדים מהטמיעה ולהביאם אל חמיה, בחשבה לעצמה: ‘הרי אני נמצאת אצל חמי וחמותי בתקופת מחסור ורעב, ואיך אוכל להעמיס עליהם את ילדי אחי?'

אך אחיה לא הרפה. ברגע, שנרדמה, הופיע שנית בחלומה ואמר לה: "איטה, הילדים!" כך חזר העניין על עצמו במשך שלושה לילות: היא נרדמת, ואחיה מעיר אותה. באמצע הלילה השלישי החליטה שלא לחזור לישון, והתחילה להתהלך הלוך ושוב אובדת עצות.

חמיה, הרב ששונקין , ישב כהרגלו בחצות הלילה ולמד. פתאום שמע את כלתו, איטה, מסתובבת בחדרה בחוסר מנוחה. הוא שאל אותה מדוע אינה ישנה, אך היא השיבה בצורה מתחמקת. כאשר חזר המחזה על עצמו, לחץ עליה שתספר מה קרה. היא החלה אפוא לספר לו כי זה הלילה השלישי שאחיה יעקב בא בחלום ודורש שתדאג לילדים.

"את יודעת היכן הם?" שאל הרב ששונקין.

"כן", ענתה, "יש לי הכתובות שלהם".

"אם כן, מדוע שתקת עד עכשיו? הרי חייבים להצילם!" הגיב החותן.

למחרת התחילו השניים לפעול במרץ כדי להשיג ויזה וכרטיס לנסיעה הארוכה מסמרקנד לסיביר.

תוך כדי ההכנות הגיע מברק בהול מבית הילדים בו שהה זלמן. את המברק שלחה מדריכתו, שהייתה מסוכסכת עם עמיתתה לעבודה, המדריכה המאמצת. ההודעה במברק הייתה בלשון זו: "אם אתם רוצים לפגוש את הילד, תבואו בדחיפות! הוא אומץ".

כעת הבינו הכל, מדוע אביו לא נח ולא שקט, עד שהחלה פעולת ההצלה...

הדודה מרת איטה השאירה את ילדיה בבית חמיה וחמותה, וכשהיא מצוידת בויזה, בכרטיסי נסיעה, בכמה כיכרות לחם ופירות יצאה לדרך הארוכה והמפרכת למרחבי סיביר כדי להציל את אחיינה ואחייניתה. תחילה נסעה אל בית היתומים בו שהה זלמן הצעיר, ומשם המשיכה אל בית-היתומים בו נמצאה הבת רחל.

היא יצאה לדרך בתחילת סיון תש"ה, ועד שהגיעה לסיביר לאזור צ'יליאבינסק, עברו כחודש וחצי. היא נסעה ברכבות משא, החליפה רכבות, לנה בתחנות רכבת וציפתה לרכבות הנוסעות לכיוון הנדרש לה. הרכבות היו עמוסות פליטים, חיילים, ואזרחים, שרצו להגיע למקום מבוקשם. לכן כאשר הגיעה הרכבת, הייתה התנפלות, שלא כל אחד זכה לעלות עליה. רבים נשארו בתחנה מחכים לרכבת הבאה, שתבוא כעבור כמה שעות או ימים.

בתום המסע המייגע הגיעה לבית הילדים בו היה זלמן הקטן שכבר אומץ פורמלית על-ידי המדריכה. הוא נקשר נפשית למדריכה המאמצת, ושמח מאוד לחזור אתה ועם כל הילדים ללנינגרד. היא השקיעה מאמצים כדי לשכנע את ההנהלה ואת המדריכה שתוותר על האימוץ. היא הסבירה להם שהיא דודתו של הילד, ואחיה, אביו של הילד, ביקש ממנה שתגדל אותו אם ימות במלחמה. בלב עגום וכואב השקיעה הדודה מאמצים לשכנע גם את הילד בן ה-‏12 להצטרף אליה. כששאלו אותו אם הוא רוצה לנסוע עם הדודה, השיב בשלילה משום שלא הכיר אותה. בידיה גם לא היו מסמכים שיעידו על הצוואה שקיבלה מאחיה. רק הדמעות והתחנונים שלה השפיעו, וזלמן הצעיר נמסר רשמית לדודתו.

מכאן יצאו השניים לנסיעה ארוכה אל בית היתומים הסיבירי בה נמצאה אחותו רחל.

אחרי הנסיעה הארוכה והמייגעת חזרו השלושה לסמרקנד שבאוזבקיסטן, לבית חמיה וחמותה של מרת איטה, הרב נחום שמריה ששונקין והרבנית מלכה .

==חינוך יהודי==

אמנם החזרה הפיזית הושלמה, אולם כעת הוטלה עליהם המלאכה להשיב בנים לחיק אבותם, וזה לא היה פשוט כלל וכלל. כאשר הדודה ניסתה לשכנע את זלמן לחבוש כיפה או לברך, הוא היה מתנגד בכל תוקף וזאת כתוצאה מהשפעת החינוך הקומוניסטי האנטי-דתי שקיבל במשך ארבע שנים.

כאשר הרב ששונקין הבחין בוויכוחים השונים שנוצרו, אמר לכלתו: "איטה, את שלך עשית. הצלת את הילדים מידי הגויים. כעת תני לי את האחריות על חינוכם".

הוא טיפל בעניין תוך הבנה פסיכולוגית. הוא אמר שקודם חייבים לתת לילדים להתרגל לסביבתם החדשה. אין ללחוץ עליהם בענייני דת; חייבים לחכות עד שזה יבוא מעצמו. כך למשל היה ביום הכיפורים. כל בני המשפחה הלכו להתפלל במקום תפילה מאולתר, רק זלמן הצעיר נשאר בבית. בערב, בסעודת גמר הצום, שאל הרב ששונקין את זלמן אם הוא אוהב מוזיקה, והמשיך, שיש אנשים שאמנם אינם מתפללים, אבל באים לשמוע את התפילה בגלל ניגוני התפילה. אמר ולא הוסיף.

זלמן עמד בהתנגדותו לכל מעשה הקשור לדת ואז הרב ששונקין דיבר על ליבו: "בין אם תרצה להאמין בה' ובתורה ובין אם לא תרצה, כדאי לך לדעת במה מדובר". זלמן שאהב לקרוא ספרים, קיבל את הטיעון. הוא נרשם לתלמוד תורה מחתרתי אצל הרב גורביץ', הנחשב למלמד המעולה, בעל גישה מצוינת לילדים, שם למד את הא"ב, קריאה, סיפורי תורה וכתיבה.

המדריכה המאמצת לא אמרה נואש. היא המשיכה לשלוח לזלמן הצעיר מכתבים בהם הביעה את געגועיה ודאגתה אליו, וכן ספרי קריאה שונים. הרב ששונקין מסר את הספרים לילד לא לפני שבדק את תוכנם. את המכתבים הוא זרק לאשפה. הוא הסביר לבני המשפחה כי אינו רוצה לנתק את זלמן בבת אחת מכל העבר, ובמיוחד מהמדריכה המאמצת, שאהב כל-כך.

באין מסירת מכתבים, זלמן לא ידע את כתובת המדריכה בלנינגרד, ולא ענה לה. כך באופן טבעי נותק הקשר במשך הזמן.

עם הגישה החכמה והבלתי לוחצת של הרב ששונקין התחיל זלמן מעצמו להתקרב ליהדות, לבקש לדעת וללמוד.

כעבור חודשים אחדים נערכה לו חגיגת בר מצווה מפוארת, לפי המושגים של אז, בשעה של דוחק וחוסר גשמי. כל אנ"ש בסמרקנד השתתפו במסיבה. זלמן חזר על מאמר דא"ח והשומעים היו מלאי התפעלות מהישגי הילד, שלפני חודשים מעטים לא ידע צורת אות, וגם אידיש לא דיבר.

==עוזבים את רוסיה==

ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם ‘ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליינמן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים ל[[אוסטריה]], ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי.

בשהותו בצרפת, ראה זלמן הצעיר את [[הרבי]], שהיה אז חתנא דבי נשיאה, לראשונה, ובאחת ההתוועדויות שערך הרבי בעיר, אף הוא השתתף.

==בארץ הקודש==

לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, זכו בני המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה", אניה קטנה, שטולטלה בסערת הים. רבים מהנוסעים חלו במחלת ים, ובתוכם הרבנית ששונקין ונכדתה הקטנה רחל.

לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת ‘[[תומכי תמימים]]' בפרדס בלוד. אך כשרונותיו הטבעיים בציור, פרצו ממנו באותו גיל במלוא עצמתם. חבריו לישיבה מספרים כי לעתים קרובות היו מוצאים אותו יושב בין עצי הפרדס המקיף את הישיבה, ומכחול בידו, והוא מצייר בלהט רב.

[[קובץ:זלמן קליינמן במלאכתו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|זלמן קליינמן במלאכתו]]

הלהט הזה למלאכת הציור, הביא אותו לעזוב את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. כאן החל להתמסר לציור. מקום מגורים לא היה לו, אך הוא השתדל להסתיר זאת מהאנשים ששאלוהו. הוא הסתפק במה שיש לו ולא רצה כלל ליהנות משל אחרים. הוא ישן על ספסל בבית הכנסת, אכל ארוחות דלות בקיוסק של מרת גיטל'ה פרידמן, ואחסן את מיטלטליו הדלים ב"בוידם" של הקיוסק. יום או יומיים בשבוע עבד למחייתו בכל מיני עבודות מזדמנות בשדה או בפרדס, ובשאר הזמן עסק בציור. כל אותה עת חי בדוחק, אך סירב לקבל עזרה מאיש. פעם אחת הציעה אחותו רחל למרת גיטל'ה לפרוע את החוב של אחיה, אך היא סירבה לקבל את הכסף בהסבירה: "זלמן הודיע בפירוש, שאם אקבל כסף ממישהו, יחדל לאכול אצלי".

כך גם באחד מביקוריו בבית הרב ששונקין ב[[ירושלים]]; רצתה הרבנית לתת לו דמי כיס, אך סירב לקבלם. מה עשתה? שמה בחשאי 10 לירות בתוך כיס מעילו התלוי על הקולב. בתקופה ההיא היה זה סכום נכבד. היא הייתה מאושרת ביודעה שהסכום הזה יעזור לו למחייתו, אך מה רבה הייתה אכזבתה כעבור חודש, כאשר מצאה את הכסף הזה תחוב מתחת למפת הקטיפה...

כשהרב [[אפרים וולף]], מנהל הישיבה שמע על אורח חייו של זלמן, ניסה לעזור לו. הוא פנה לרב ששונקין, שהיה מחנכו, והציע שהנער יגור בישיבה ויעסוק בציור "ואיש לא יפריע לו". כאשר דיבר הרב ששונקין על כך עם זלמן, סירב לקבלה באומרו "לא די שאינני עוזר לישיבה, אלא שאחיה על חשבונה?".

זלמן המשיך לחיות כך עד שבוקר אחד הבחין בו הרב [[אלימלך פרמן]], אלמן מזקני חב"ד, שנהג להשכים קום. בוקר אחד, כשהגיע לבית הכנסת, ראה אותו ישן על הספסל כתמיד, כשידו משמשת כרית, ומעילו - שמיכה. הוא פנה אל זלמן בהצעה לבוא לישון על מיטה מתקפלת בדירתו. תחילה סירב, אך הרב פרמן הפציר בו, ולבסוף עבר לישון אצלו. ברבות הימים הצליח להשיג חדר משלו.

בינתיים כבר ידעו הכל, שזלמן מצייר. פעם אחת בא מר [[שניאור זלמן שז"ר]], ראש הסוכנות היהודית, לבקר בכפר חב"ד. ר' [[פנחס אלטהויז]], הממונה על הכפר בפקודת הרבי, הביא אותו גם ל"חדר" של זלמן והראה לו את ציוריו. מר שז"ר התפעל מאוד, ובו במקום קבע לו מילגה ללימוד ציור. זלמן פנה לכמה בתי-ספר לציור והראה להם את יצירותיו, אך בכולם נענה שרמתו עולה בהרבה על רמת הלימודים באותו מוסד.

באותה הזדמנות ראה שז"ר ציור חסידי הממחיש התוועדות חסידים מלאת חיות ורגש. שז"ר הביע את פליאתו על כך שזה לא ההתוועדויות שהוא מכיר (כידוע שז"ר היה משתתף בקביעות בהתוועדויות י"ט כסלו שהתקיימו בכפר חב"ד). ר' זלמן קליינמן לא התבלבל והשיב בפשטות חסידית אופיינית: "כשאתה נמצא, זו ההתוועדות ה'רשמית'; מה שאתה רואה כאן, זה ההתוועדות אחרי שאתה הולך...".

==תקופת הצבא==
[[קובץ:זלמן בצבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן בצבא (בשורה הראשונה)]]
בשנת [[תשי"ד]] התגייס זלמן ל[[צה"ל|צבא]], וכל שלושים חודשי שירותו, לא אכל מהמטבח הצבאי. החודשים הראשונים היו עבורו קשים מאוד. בחדר האוכל לא אכל, ומאכלים אחרים לא היו בידו, לכן היה רעב כל העת. הציעו לו להכנס לחדר האוכל, ולבור לו משהו לאכול, אך הוא השיב תשובה אופיינית: "מכיוון שאני הולך בזקן חב"די, אינני רוצה להיכנס לחדר האוכל, כדי שלא אכשיל אחרים. אם יראו אותי יושב שם, יחשבו, שכל המאכלים הם כשרים למהדרין".

במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו העילאי בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים". מכיוון שלא היה קשור לבסיס קבוע, קיבל דמי כלכלה ובעיית הכשרות נפתרה.

==חתונתו==

בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו: אם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא [[פריז]], [[צרפת]].

הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, בת לשושלת רבנים מצאצאי הב"ח. רעייתו של זלמן היא הבת היחידה בשושלת הזאת. השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לארה"ב.

במשך כל השנים, היה ביתם של משפחת קליינמן פתוח לרווחה לפני אורחים בכלל, ולפני בעלי תשובה בפרט. אורחים, שהגיעו לרבי וחיפשו את דרכם ליהדות, מצאו בביתם פינה חמה ותשובות רבות לשאלותיהם. שעות רבות נהג להקדיש לשיחות עם אורחיו, ורבים חבים לו הרבה על שחזרו בתשובה.

החיים של בני הזוג לא היו קלים. לשניהם לא היו הורים והם היו מחוסרי תמיכה. תחילה עבד זלמן בעבודות מזדמנות, אך הכנסותיו היו זעומות ביותר. לאחר שנולדו הילדים, החל להרוויח בקשיים רבים, גם מציור אילוסטרציות בהוצאות ספרים. עם הזמן החל לעבוד בעיתון "אלגעמיינער ז'ורנרל" כעורך אמנותי וקריקטוריסט. לאט-לאט זכה להכרה כצייר, ושמו הלך לפניו. במשך הזמן נערכו תערוכות מיצירותיו בברוקלין-מוזיאום, בקנדה, בפילדלפיה ועוד.

אך בעיקר זכה להערכה ולהערצה בעולם היהודי, בין חסידים. ציוריו היו המחשה מופלאה של נושאים יהודיים וחסידיים.

משזכה להכרה כצייר, השתפר מצבו הכלכלי, אך הוא המשיך באורח חיים צנוע כבעבר. חלק גדול מהכסף, שהרוויח, חילק לצדקה, בעיקר בדרך של "מתן בסתר".

ביצירותיו ביטא את רגשותיו החסידיים. ציוריו מלאים נושאים יהודיים וחסידיים, כמו דבקות בתפילה, התוועדויות, תפילת יום הכיפורים, קידוש לבנה, ריקודי שמחה חסידיים, הכנסת ספר התורה. נוסף על אלה, התמחה גם בציור נופים, פורטרטים ובאיור ספרים.

ממבט ראשון במבחר ציוריו, עולה לכאורה כי ר' זלמן אהב לצייר רגעי דבקות ותפילה, אולם לא כן הדבר. ר' זלמן ידע גם לשלב מוטיבים של שמחה ואפילו הומור חסידי כמו הציור המפורסם ה'[[קולע]]', או המשוגע, וכן השיכור ש"מוחזר" לביתו על ידי אחיו החסידים.

ר' זלמן היה תמיד מתבונן סביבו ומצייר. כשהיה בכפר חב"ד, ציוריו שיקפו את ההווי החסידי של הכפר בימים ההם, על בתיו הישנים, הצריפונים, השלוליות והבוץ שמלאו את הכפר. כשהיה בקראון-הייטס הטיב לבטא את האווירה שמסביב - בתים בסגנון אמריקאי, שלג, ואפילו מכוניות אמריקאיות החונות ב'דאבל פררקינג'...

ר' זלמן גם לא הגדיר את עצמו בתקופה אחת. ציוריו מבטאים קשת רחבה של זמנים וארועים, החל מציורים תנ"כיים כמו בריחת לוט מסדום הבוערת, [[ברית בין הבתרים]], [[קריעת ים סוף]], [[דוד המלך]], שמשון הגיבור ויפתח הגלעדי, ועד לימי המגיד הדורש בשוק וימי ה[[שואה]]. ר' זלמן גם הטיב לבטא בציוריו את סיפור ההגדה של פסח, במבחר ציורים מרשימים.

ליצירותיו השפעה עמוקה על הצופים. הן מעוררות כיסופים וגעגועים ליהדות גם בלבבות יהודים הרחוקים עדיין מיהדות. תמונותיו פזורות באלפי בתים בעולם ובמוסדות שונים, הן בבתיהם של שומרי תורה ומצוות והן בבתים אחרים. נוסף על כך איוריו ממלאים היום ספרים רבים, שהופצו ונמכרו ברבבות עותקים.

==פטירתו==

בגיל צעיר יחסית הסתלק מן העולם, שבע סבל בחייו הקצרים שלו. ביום [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]], נפטר בהשאירו אחריו דור ישרים, ילדים ונכדים חסידים אמיתיים, העובדים בשליחותו של הרבי.

ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים ‘לחיות' ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=28 מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:ציירים|קליינמן זלמן]]

פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?

2015-08-02T12:33:27Z

מנחם מענדל:

{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת עליונה|לקט קטעי "הידעת?"|}}
{| class="toccolours" style="width:100%; margin:5px auto; border-collapse:collapse; border:1px solid #000000;"
|-
{{שורה הידעת|1}}
{{שורה הידעת|2}}
{{שורה הידעת|3}}
{{שורה הידעת|4}}
{{שורה הידעת|5}}
{{שורה הידעת|6}}
{{שורה הידעת|7}}
{{שורה הידעת|8}}
{{שורה הידעת|9}}
{{שורה הידעת|10}}
{{שורה הידעת|11}}
{{שורה הידעת|12}}
{{שורה הידעת|13}}
{{שורה הידעת|14}}
{{שורה הידעת|15}}
{{שורה הידעת|16}}
|}
<div style="direction:ltr;">'''[[פורטל:גאולה ומשיח|בחזרה לפורטל]]'''</div>
{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

[[קטגוריה: פורטלים: קטעי "הידעת?"|גאולה ומשיח]]

תבנית:בית המקדש

2015-08-02T12:21:54Z

מנחם מענדל: הגהה