חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלמה חיים קסלמן

2021-12-14T16:42:42Z

מנחם מנדל:

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

[[קובץ:קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[קובץ:הרב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה [[משפיע]] בולט, מהחשובים והמפורסמים בדור [[אדמו"ר הריי"צ]], שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
===ילדותו ובחורתו===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידנוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]],בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].

ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], ב[[ליובאוויטש]] הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש על ידי המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אמל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.

בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, ששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר:{{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}

בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למפיע שם:{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.

בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' שלמה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה נ[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}

לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].

===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד.ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]].

בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולם ב[[חיפה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}

בעבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==השקפתו והדרכתו{{הערה|ע"פ הספר [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}==
===אתכפיא===
ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת ה[[אתכפיא]], ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי [[אתכפיא]] ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:{{ציטוטון|אין להיכנע לרצון האישי}}, {{ציטוטון|מתחשק לך - אז דווקא לא}}, ו{{ציטוטון|רצונך לומר משהו - תשתוק}}. ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא{{הערה|מפי הרב [[יוסף הרטמן]]}}:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא [[אתכפיא]].

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

===עבודת התפילה===
ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת ל[[עבודת התפילה]]. הוא היה מרחיב [[התוועדות חסידית|להתוועד]] על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ו[[התבוננות בחסידות|להתבונן בחסידות]] קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

===נסיעה לרבי===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-29-המשפיע-עם-הרבייי.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים מקבל מ[[הרבי]] בקבוק [[משקה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
ר' שלמה חיים ייקר מאוד את ה[[נסיעה לרבי]] אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי [[עבודת התפילה]] ו[[לימוד החסידות]], כאשר היה תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:{{ציטוטון|ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו}}. במשך השנים קיבל הדרכות מהרבי במכתבים כיצד להכין תמימים לקראת הנסיעה.

[[הרבי]] תבטא פעם ב[[יחידות]] לר' [[בן ציון שמטוב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!}}

===משיח===
ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן ל[[ביאת משיח]] ואמר{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]}} {{ציטוטון|הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!}}. ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש [[ניסן]] היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הצביע ר' שלמה חיים על [[הרבי כמלך המשיח]]:{{ציטוטון|כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!}}, ר' שלמה חיים היה מתבטא גם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש{{ציטוטון|טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי}}.

==ניגון המשפיע==
בשנת [[תשמ"א]] חלם [[אליהו ריבקין]] [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/612606/ לשמיעת ביצוע יחיד של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל]}}

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|תוכן=
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[יהושע מונדשיין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]]
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[שמעון גד אליטוב]]
* הרב [[שלום דובער כהן]]
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
* הרב [[דוד נחשון]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''האבא של התמימים''', ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/133418 המשפיע הנערץ: סיפור חייו של ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, פרק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/133457 פרק שני]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]

הוצאת ספרים קה"ת

2021-12-14T13:44:44Z

מנחם מנדל: /* על ההוצאה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}
[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]
'''הוצאת ספרים קה"ת''' הינה מחלקת ההוצאה לאור של [[פורטל:נשיאי חב"ד|חסידות חב"ד]].

==על ההוצאה==
השם "קה"ת" הינו ראשי התיבות של "קרני הוד תורה". כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].

המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}.

בשנותיו הראשונות של המוסד, [[הרבי]] דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש הרבי מלך המשיח שליט"א, חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.

קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.

ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.

לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.

ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[ועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.
לאחר משפט שהיה להם על הוצאת הספרים לאחר שאנשים הדפיסו ספרים בשמם החליפו את סמלם לה אם קו בתוך וקו בעלים

==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.

==סניפי ההוצאה לאור==
===סניף קה"ת בארץ הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.

מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].

==קישורים חיצוניים==
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

הוצאת ספרים קה"ת

2021-12-14T13:44:20Z

מנחם מנדל: /* על ההוצאה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}
[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]
'''הוצאת ספרים קה"ת''' הינה מחלקת ההוצאה לאור של [[פורטל:נשיאי חב"ד|חסידות חב"ד]].

==על ההוצאה==
השם "קה"ת" הינו ראשי התיבות של "קרני הוד תורה". כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].

המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}.

בשנותיו הראשונות של המוסד, [[הרבי]] דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש הרבי מלך המשיח שליט"א, חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.

קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.

ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.

לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.

ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[ועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.
לאחר משפט שהיה להם על הוצאת הספרים לאחר שאנשים הדפיסו ספרים בשמם החליפו את סמלם להאם קו בתוך וקו בעלים

==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.

==סניפי ההוצאה לאור==
===סניף קה"ת בארץ הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.

מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].

==קישורים חיצוניים==
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

נטע גרליצקי

2021-12-14T13:24:24Z

מנחם מנדל: /* פעילות חינוכית */

[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]]
הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רב]] [[בית הכנסת]] גבעת ליובאוויטש לוד ומטפל רגשי רב תחומי. ממנהלי ארגון [[כרמי שלי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:נטע גרליצקי הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו עם סב הכלה הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]]]
הרב גרליצקי נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תשמ"ז]], להוריו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] ורעייתו הרבנית הינדה (לבית משפחת גופין - מהנהלת ארגון נשי חב"ד באה"ק) – שלוחי [[הרבי]] לעיר [[תל אביב]].

ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] זכה לראות ולהיראות אצל הרבי ואף קיבל ב'זאת חנוכה' התייחסות מיוחדת ב[[גן עדן התחתון]] כאשר עברו ליד חדרו של הרבי הרבי ישב בכסאו וחייך חצי חיוך והביט בנטע גערליצקי עד שנעלם מעיניו.

ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אצל דודו ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]].

בתקופת היותו בישיבה בכפר חב"ד כיהן כיו"ר מערכת "[[הערות התמימים ואנ"ש]]" ובראש מערכת ההוצאה לאור של ספרי הפלפולים שמוציאה לאור הישיבה.

עם סיום ישיבה גדולה, המשיך לשנת ה"[[קבוצה]]" ב[[בית חיינו 770]] ובישיבה שעל-יד [[האוהל]] הק'.

בשנת [[תשס"ה]] ניהל את ישיבת קיץ של צעירי ליובאוויטש. בשנת [[תשס"ז]] זכה ב"פרס לוי יצחק"{{הערה|[https://col.org.il/news/31398 ה"ירחי כלה" הסתיים עם המצויינים וקובץ פלפולים]{{col}}}}, ונסע למעמד ה[[ירחי כלה]] יחד עם שאר הזוכים.

ב[[חודש תשרי]] [[תשס"ז]] פעל בשליחות במספר ערים במדינת [[רומניה]] וב[[חודש ניסן]] תשס"ח בערי [[סיביר]] שב[[רוסיה]].

בשנים [[תשס"ח]] - [[תשס"ט]] שימש כ[[מגיד שיעור]] בנגלה, משפיע ומדריך בישיבת תומכי תמימים איסטרא שב[[מוסקבה]], תחת ניהולו של [[ראש הישיבה]] לשעבר, הרב [[מרדכי יונה קליין]]. לאחר מכן שימש כמנהל [[מכון סמיכה|מכון הסמיכה]] בפראג{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=42345 נציג המכון בכינוס תורה]}}, אותו הקים השליח הראשי הרב מאניס באראש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תש"ע]] נישא למרת חיה מושקא, בת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], [[רב]] מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56564 חתונת נכדת רבה של בני-ברק; אדמו"רים, רבנים ועסקנים. גלריה]{{col}}}}. ולהם שני בנים וארבע בנות.

בשנת [[תשע"א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת מעייני ישראל בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "מעייני ישראל" בעיר בני ברק.

בשנת [[תשפ"א]] נפתח בית כנסת חדש בפרוייקט שער העיר בלוד בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כרב בית הכנסת החדש "גבעת ליובאוויטש" והוא נטל את תפקיד זה על גביו.

==פעילות חינוכית==
[[קובץ:נטע גרליצקי כרמי שלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי (קיצוני מימין) בסיומה של השתלמות שערך הארגון "כרמי שלי" עבור אנשי חינוך ([[תשע"ט]])]]
החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] משמש כ[[משפיע]] ו[[משיב]] בגירסא בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]].

סגנון שיעוריו והתוועדויות הוא להוריד את ערכי החסידות (כ[[עבודת התפילה]] ו[[התקשרות]]) באופן שיפעל על שינוי בהתנהגות היומיומית. בנוסף, מעורר על החשיבות שבשילוב אורח חיים מאוזן באכילה נכונה ופעילות גופנית.

כבר עם תחילת תפקידו, נודע הרב גרליצקי בגישתו הייחודית לתלמידים, במאור פנים, בהקשבה, בשיחה אישית ובפרט בהבנת [[נפש]] המתבגר. עם השנים השתלם גם בתורת נפש ה[[אדם]] וברפואה משלימה. הודות לכל הנ"ל הוא מוזמן להרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=96005 הרצאה בעניני חינוך ביום עיון לצוות גן ישראל אה"ק] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UOKOPbz4dKiawT-w2XUUJkOjPSMQyFlh/view?usp=drivesdk הרצאה בחינוך במכללת בית רבקה] }}. וכן מפרסם מאמרים בעניני בריאות הגוף והנפש ובעיקר בסוגיות חינוכיות{{הערה|[https://col.org.il/news/127731 מאמר נוקב להורים ביסודות בחינוך] {{*}} [https://col.org.il/news/127479 מאמר בענין בריאות הגוף והנפש בקשר עם מצב הקורונה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1fXfrekPTBqqRnWr4uFrkrgwuYS0D0pJy/view?usp=drivesdk בענין 'עשה לך רב' - במדור: והם יבוננהו] {{*}}[https://col.org.il/news/129698 ראיון על מצב הקפסולות בישיבות].}}.

בשנת [[תשע"ז]] יזם והקים, יחד עם [[הרב מנחם מענדל לוין]] - משפיע בתומכי תמימים לוד - את הארגון הארצי "[[כרמי שלי]]"{{הערה|על פי [[שיר השירים]] פרק א' פסוק ו': "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי ו[https://drive.google.com/file/d/1fc0OwknU7Gvkmm3roPLF18QQHFDTlkcq/view?usp=drivesdk מבוסס על מכתב של הרבי א'תתנו], וראה ישעי' ה, ז.}}, המארגן אירועים, קורסים, אסיפות וסדנאות לאנשי צוות ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] – למען הצלחת תלמידי התמימים{{הערה|[https://col.org.il/news/120176 כרמי שלי: יום העיון החצי-שנתי לצוות ישיבות תומכי תמימים]{{*}} [https://drive.google.com/file/d/1g7EqvdqYGetbHZZwcZOjYt9mCM-18-Qt/view?usp=drivesdk ימי עיון בכ' אב באלמא אטא אצל אביו של הרבי] {{*}} [https://col.org.il/news/132921 יום עיון בצל הקורונה בקמפוס אהלי תמימים בכפר חב"ד] }}. וכן אירועים להורים של תמימים בעניני חינוך של גיל המתבגר{{הערה|[https://col.org.il/news/128258 כינוס שנערך בזום בעקבות מצב הקורונה]}}. בהנהלת הארגון חברים הרב מנחם הלפרין והרב יוסי וולס.

כחלק מפעילות הארגון, הקים בשנת [[תש"פ]] את הקו הטלפוני "ניט עלענט"{{הערה|התרגום לעברית (משפת היידיש) "לא לבד", השם על פי [[תבנית:היום יום/כ"ב אייר|היום יום כ"ב אייר]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/127640 שאלות ותשובות במטרה בצורך ובחשיבות של הקו - שהתפרסמו]}}. בקו ניתנת אפשרות לתמימים להתקשר בצורה אנונימית למשפיעים מכל רחבי הארץ ולהתייעץ בלי לחשוף את שמם ובלי לדעת את זהות המשפיע איתו דיברו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/default/2020/08/5f352ca59c710_1597320357.png פרסום אודות הקו]}}. לקראת [[י"א בשבט]] [[תשפ"א]] התחיל לפרסם טור קבוע של שאלות ותשובות בנושאים הבוערים בעולמם של ה[[תמימים]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TwIUR55Fm5ZwS7xVin_RN5nlbYpFq3Yf/view?usp=drivesdk הטור הראשון שהתפרסם בעלון ליובאוויטש] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UGn0E3uF0f5DaC-_lBNosqhN_g2bWSoP/view?usp=drivesdk הטור השני] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UBxmru21QMVNYGs4UJbsta7XITm_ze35/view?usp=drivesdk הטור השלישי] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UKkZFx8R7cp77yDKO3l3inpzQHmhZ7Jy/view?usp=drivesdk הטור הרביעי] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UUDeJ5Ozsc-j3dhgW6g0h-IScfI0knZI/view?usp=drivesdk הטור החמישי]}} בעלון [[ליובאוויטש (גיליון)|ליובאוויטש]] מטעם הקו יעוץ האנונימי 'ניט עלענט'. וכן התחילו לחלק כרטיסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gANPgGIELXTQHj8UrBfro2PdscThD_vO/view?usp=drivesdk כרטיס מספר 1 לדוגמא]}} עם פתגמים מהרבי הנוגעים לעולמם המגוון של התמימים ומצד השני המספר של הקו. ב[[ל"ג בעומר]] [[תשפ"א]] פרסמו מנשר בישיבות חב"ד המסביר את ענין הקו מטרתו ומעלתו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iaUnuTNTSL2hkSbuPrLa4TyvSZtewE4/view?usp=drivesdk המנשר שפורסם בישיבות במטרת ומעלת הקו].}}.

בשנת [[תשע"ח]] פתח קליניקה פרטית לטיפול רגשי לנערים ומבוגרים. שיטת הטיפול משלבת טכניקות מתקדמות ויעילות מעולם הרפואה הטבעי ובריאות ה[[נפש]], בדגש על שיטת TAT שתואמת את רוח היהדות והחסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73367 מה זה טאט מודע? (זו לא טעות...) ראיון] - כתבה על שיטת הטיפול ב-TAT והתאמתה עם החסידות. {{*}} [https://www.chassidusapplied.com/essay/physical-and-spiritual-healing-in-chassidism הריפוי הגשמי והרוחני - הפיזי והאנרגטי; בתורת החסידות] - מאמר באתר chassidusapplied. {{*}} אגרת קודש מאדמו"ר שליט"א המתייחסת לעניין - [https://drive.google.com/file/d/1E73z7v2pgGKl484t5-5aSq__oFkWElxs/view?usp=drivesdk עמוד א'] [https://drive.google.com/file/d/1EOaArk16hsT5Up2Dcj0NS_PZSp5fYAmH/view?usp=drives עמוד ב'].}}. הרב גרליצקי מקפיד להדגיש בפרסומיו שהטיפול הרגשי תואם לרוח היהדות והחסידות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1esy-NdrO8IdE9zUE_ZgUiEgIhwGKDhqu/view?usp=drivesdk הדגשה על רוח היהדות והחסידות בדווקא]}} .

בחורף [[תשפ"א]] פתח סדנת הכנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_oN3iajfW8sUcB8yT1n0Ib6Jy3ZaD45L/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}} לעולים ל[[ישיבה]], בה מקבל התלמיד את הכלים הדרושים לו להצלחה, לקראת השלב המשמעותי כל כך, של מעבר מתלמיד ב[[תלמוד תורה]] ל[[תמים]] בישיבה. הסדנא כוללת פגישות אישיות עם ההורים והנערים העולים לישיבה להתחלה טובה ונכונה בישיבה.

בקיץ [[תשפ"א]] יזם סדנא לצוותי הישיבות, שמטרתה מתן מענה לבחורים בגיל ההתבגרות. הסדנא גם עוסקת בדעתו הקדושה של הרבי על כל פרט ופרט בליווי התמימים בענינים הכי אישיים והכי חשובים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IePvt-mdMR6WRDKnCE6n8A3ARvaiblW2/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}}.

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשע"א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "[[מעייני ישראל]]" בעיר בני ברק.

בקיץ שנת [[תשפ"א]] נפתח{{הערה|[https://chabad.info/tag/הרב-נטע-זאב-גרליצקי/ כתבה שהתפרסמה בקשר עם אסיפה ליסוד הבית הכנסת]}}בית כנסת חדש ב[[שיכון חב"ד בלוד]] בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כ[[רב]] [[בית הכנסת]] החדש "גבעת ליובאוויטש" והוא נטל את תפקיד זה על גביו{{הערה|[https://col.org.il/news/132036 כתבה שהתפרסמה בקשר עם פתיחת הבית הכנסת]}}{{הערה|[https://chabad.info/news/735445/ הכנסת ספר תורה לבית הכנסת]}}.

==משנתו החינוכית==

ע'פ משנתו של [[הרבי]] ב[[חינוך]] ובפרט בהשפעה בגיל הנוער, בענין המעלה הנחיצות והאופן הנדרש בקשר האישי והשיחות אישיות עם התלמיד.

ולדוגמא במכתב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fbVTmckQKOupOrp8KWYGGNQHQWMtEtCg/view?usp=drivesdk מכתב לישיבת תומכי תמימים לוד בצורך ובנחיצות שבשיחות אישיות.]}} לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (אגרת ה'רל): "והעיקר הדיבור עמהם בפרטיות... תועלת לא בערך יותר... שיחה באופן בלתי רשמי מזה הקרוב לתלמיד יותר ואשר לפניו יכול לגלות כל לבו, וק"ל".

וכן במענה ב[[גוף כתב יד קודש]] בנושא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fOVTk7IwHm8DNzyQoX1tGDcLZ0pV93H_/view?usp=drivesdk מענה בגוף כתב יד קודש בצורך במעלה ובאופן הנדרש לשיחות אישיות.]}}: "בכדי להשפיע על מי שהוא ובפרט על הנוער בתקופתנו - צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי '''להתוכח ולענות'''... אין כל אפשריות הנ"ל - עלול גם, חס ושלום להזיק..." וכן בעוד ריבוי מקומות.

רואה ערך עליון (ב[[חינוך]] בכלל ובעולם ההשפעה בפרט) ביצירת קשר האישי עם התלמיד ולא ח"ו כטפל או כענין משני. וסבור שההצלחה האמיתית לטווח ארוך בבחינת "חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" היא רק ע"י הסתכלות והתייחסות על כל תלמיד כאינדיבידואל הן בשיחה אחד על אחד והן בלימוד בהישגים וכל המסתעף.

==לקריאה נוספת==
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''[https://drive.google.com/file/d/1eoHIGDWYEKm_IfxI_xae-mVpi_N9M_6V/view?usp=drivesdk עשית תשועה גדולה]''', גיליון 1887.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/129698 עולם הישיבות בעידן הקורונה: כך בחורים מתמודדים, וההורים מה?]''' {{אודיו}}{{COL}} בתכנית הרדיו השבועית של האתר, אדר תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, נטע זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]

נטע גרליצקי

2021-12-14T13:23:15Z

מנחם מנדל:

[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]]
הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רב]] [[בית הכנסת]] גבעת ליובאוויטש לוד ומטפל רגשי רב תחומי. ממנהלי ארגון [[כרמי שלי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:נטע גרליצקי הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו עם סב הכלה הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]]]
הרב גרליצקי נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תשמ"ז]], להוריו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] ורעייתו הרבנית הינדה (לבית משפחת גופין - מהנהלת ארגון נשי חב"ד באה"ק) – שלוחי [[הרבי]] לעיר [[תל אביב]].

ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] זכה לראות ולהיראות אצל הרבי ואף קיבל ב'זאת חנוכה' התייחסות מיוחדת ב[[גן עדן התחתון]] כאשר עברו ליד חדרו של הרבי הרבי ישב בכסאו וחייך חצי חיוך והביט בנטע גערליצקי עד שנעלם מעיניו.

ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אצל דודו ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]].

בתקופת היותו בישיבה בכפר חב"ד כיהן כיו"ר מערכת "[[הערות התמימים ואנ"ש]]" ובראש מערכת ההוצאה לאור של ספרי הפלפולים שמוציאה לאור הישיבה.

עם סיום ישיבה גדולה, המשיך לשנת ה"[[קבוצה]]" ב[[בית חיינו 770]] ובישיבה שעל-יד [[האוהל]] הק'.

בשנת [[תשס"ה]] ניהל את ישיבת קיץ של צעירי ליובאוויטש. בשנת [[תשס"ז]] זכה ב"פרס לוי יצחק"{{הערה|[https://col.org.il/news/31398 ה"ירחי כלה" הסתיים עם המצויינים וקובץ פלפולים]{{col}}}}, ונסע למעמד ה[[ירחי כלה]] יחד עם שאר הזוכים.

ב[[חודש תשרי]] [[תשס"ז]] פעל בשליחות במספר ערים במדינת [[רומניה]] וב[[חודש ניסן]] תשס"ח בערי [[סיביר]] שב[[רוסיה]].

בשנים [[תשס"ח]] - [[תשס"ט]] שימש כ[[מגיד שיעור]] בנגלה, משפיע ומדריך בישיבת תומכי תמימים איסטרא שב[[מוסקבה]], תחת ניהולו של [[ראש הישיבה]] לשעבר, הרב [[מרדכי יונה קליין]]. לאחר מכן שימש כמנהל [[מכון סמיכה|מכון הסמיכה]] בפראג{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=42345 נציג המכון בכינוס תורה]}}, אותו הקים השליח הראשי הרב מאניס באראש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תש"ע]] נישא למרת חיה מושקא, בת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], [[רב]] מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56564 חתונת נכדת רבה של בני-ברק; אדמו"רים, רבנים ועסקנים. גלריה]{{col}}}}. ולהם שני בנים וארבע בנות.

בשנת [[תשע"א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת מעייני ישראל בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "מעייני ישראל" בעיר בני ברק.

בשנת [[תשפ"א]] נפתח בית כנסת חדש בפרוייקט שער העיר בלוד בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כרב בית הכנסת החדש "גבעת ליובאוויטש" והוא נטל את תפקיד זה על גביו.

==פעילות חינוכית==
[[קובץ:נטע גרליצקי כרמי שלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי (קיצוני מימין) בסיומה של השתלמות שערך הארגון "כרמי שלי" עבור אנשי חינוך ([[תשע"ט]])]]
החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] משמש כ[[משפיע]] ו[[משיב]] בגירסא בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]].

סגנון שיעוריו והתוועדויות הוא להוריד את ערכי החסידות (כ[[עבודת התפילה]] ו[[התקשרות]]) באופן שיפעל על שינוי בהתנהגות היומיומית. בנוסף, מעורר על החשיבות שבשילוב אורח חיים מאוזן באכילה נכונה ופעילות גופנית.

כבר עם תחילת תפקידו, נודע הרב גרליצקי בגישתו הייחודית לתלמידים, במאור פנים, בהקשבה, בשיחה אישית ובפרט בהבנת [[נפש]] המתבגר. עם השנים השתלם גם בתורת נפש ה[[אדם]] וברפואה משלימה. הודות לכל הנ"ל הוא מוזמן להרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=96005 הרצאה בעניני חינוך ביום עיון לצוות גן ישראל אה"ק] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UOKOPbz4dKiawT-w2XUUJkOjPSMQyFlh/view?usp=drivesdk הרצאה בחינוך במכללת בית רבקה] }}. וכן מפרסם מאמרים בעניני בריאות הגוף והנפש ובעיקר בסוגיות חינוכיות{{הערה|[https://col.org.il/news/127731 מאמר נוקב להורים ביסודות בחינוך] {{*}} [https://col.org.il/news/127479 מאמר בענין בריאות הגוף והנפש בקשר עם מצב הקורונה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1fXfrekPTBqqRnWr4uFrkrgwuYS0D0pJy/view?usp=drivesdk בענין 'עשה לך רב' - במדור: והם יבוננהו] {{*}}[https://col.org.il/news/129698 ראיון על מצב הקפסולות בישיבות].}}.

בשנת [[תשע"ז]] יזם והקים, יחד עם הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בתומכי תמימים לוד - את הארגון הארצי "[[כרמי שלי]]"{{הערה|על פי [[שיר השירים]] פרק א' פסוק ו': "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי ו[https://drive.google.com/file/d/1fc0OwknU7Gvkmm3roPLF18QQHFDTlkcq/view?usp=drivesdk מבוסס על מכתב של הרבי א'תתנו], וראה ישעי' ה, ז.}}, המארגן אירועים, קורסים, אסיפות וסדנאות לאנשי צוות ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] – למען הצלחת תלמידי התמימים{{הערה|[https://col.org.il/news/120176 כרמי שלי: יום העיון החצי-שנתי לצוות ישיבות תומכי תמימים]{{*}} [https://drive.google.com/file/d/1g7EqvdqYGetbHZZwcZOjYt9mCM-18-Qt/view?usp=drivesdk ימי עיון בכ' אב באלמא אטא אצל אביו של הרבי] {{*}} [https://col.org.il/news/132921 יום עיון בצל הקורונה בקמפוס אהלי תמימים בכפר חב"ד] }}. וכן אירועים להורים של תמימים בעניני חינוך של גיל המתבגר{{הערה|[https://col.org.il/news/128258 כינוס שנערך בזום בעקבות מצב הקורונה]}}. בהנהלת הארגון חברים הרב מנחם הלפרין והרב יוסי וולס.

כחלק מפעילות הארגון, הקים בשנת [[תש"פ]] את הקו הטלפוני "ניט עלענט"{{הערה|התרגום לעברית (משפת היידיש) "לא לבד", השם על פי [[תבנית:היום יום/כ"ב אייר|היום יום כ"ב אייר]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/127640 שאלות ותשובות במטרה בצורך ובחשיבות של הקו - שהתפרסמו]}}. בקו ניתנת אפשרות לתמימים להתקשר בצורה אנונימית למשפיעים מכל רחבי הארץ ולהתייעץ בלי לחשוף את שמם ובלי לדעת את זהות המשפיע איתו דיברו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/default/2020/08/5f352ca59c710_1597320357.png פרסום אודות הקו]}}. לקראת [[י"א בשבט]] [[תשפ"א]] התחיל לפרסם טור קבוע של שאלות ותשובות בנושאים הבוערים בעולמם של ה[[תמימים]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TwIUR55Fm5ZwS7xVin_RN5nlbYpFq3Yf/view?usp=drivesdk הטור הראשון שהתפרסם בעלון ליובאוויטש] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UGn0E3uF0f5DaC-_lBNosqhN_g2bWSoP/view?usp=drivesdk הטור השני] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UBxmru21QMVNYGs4UJbsta7XITm_ze35/view?usp=drivesdk הטור השלישי] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UKkZFx8R7cp77yDKO3l3inpzQHmhZ7Jy/view?usp=drivesdk הטור הרביעי] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1UUDeJ5Ozsc-j3dhgW6g0h-IScfI0knZI/view?usp=drivesdk הטור החמישי]}} בעלון [[ליובאוויטש (גיליון)|ליובאוויטש]] מטעם הקו יעוץ האנונימי 'ניט עלענט'. וכן התחילו לחלק כרטיסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gANPgGIELXTQHj8UrBfro2PdscThD_vO/view?usp=drivesdk כרטיס מספר 1 לדוגמא]}} עם פתגמים מהרבי הנוגעים לעולמם המגוון של התמימים ומצד השני המספר של הקו. ב[[ל"ג בעומר]] [[תשפ"א]] פרסמו מנשר בישיבות חב"ד המסביר את ענין הקו מטרתו ומעלתו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iaUnuTNTSL2hkSbuPrLa4TyvSZtewE4/view?usp=drivesdk המנשר שפורסם בישיבות במטרת ומעלת הקו].}}.

בשנת [[תשע"ח]] פתח קליניקה פרטית לטיפול רגשי לנערים ומבוגרים. שיטת הטיפול משלבת טכניקות מתקדמות ויעילות מעולם הרפואה הטבעי ובריאות ה[[נפש]], בדגש על שיטת TAT שתואמת את רוח היהדות והחסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73367 מה זה טאט מודע? (זו לא טעות...) ראיון] - כתבה על שיטת הטיפול ב-TAT והתאמתה עם החסידות. {{*}} [https://www.chassidusapplied.com/essay/physical-and-spiritual-healing-in-chassidism הריפוי הגשמי והרוחני - הפיזי והאנרגטי; בתורת החסידות] - מאמר באתר chassidusapplied. {{*}} אגרת קודש מאדמו"ר שליט"א המתייחסת לעניין - [https://drive.google.com/file/d/1E73z7v2pgGKl484t5-5aSq__oFkWElxs/view?usp=drivesdk עמוד א'] [https://drive.google.com/file/d/1EOaArk16hsT5Up2Dcj0NS_PZSp5fYAmH/view?usp=drives עמוד ב'].}}. הרב גרליצקי מקפיד להדגיש בפרסומיו שהטיפול הרגשי תואם לרוח היהדות והחסידות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1esy-NdrO8IdE9zUE_ZgUiEgIhwGKDhqu/view?usp=drivesdk הדגשה על רוח היהדות והחסידות בדווקא]}} .

בחורף [[תשפ"א]] פתח סדנת הכנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_oN3iajfW8sUcB8yT1n0Ib6Jy3ZaD45L/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}} לעולים ל[[ישיבה]], בה מקבל התלמיד את הכלים הדרושים לו להצלחה, לקראת השלב המשמעותי כל כך, של מעבר מתלמיד ב[[תלמוד תורה]] ל[[תמים]] בישיבה. הסדנא כוללת פגישות אישיות עם ההורים והנערים העולים לישיבה להתחלה טובה ונכונה בישיבה.

בקיץ [[תשפ"א]] יזם סדנא לצוותי הישיבות, שמטרתה מתן מענה לבחורים בגיל ההתבגרות. הסדנא גם עוסקת בדעתו הקדושה של הרבי על כל פרט ופרט בליווי התמימים בענינים הכי אישיים והכי חשובים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IePvt-mdMR6WRDKnCE6n8A3ARvaiblW2/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}}.

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשע"א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "[[מעייני ישראל]]" בעיר בני ברק.

בקיץ שנת [[תשפ"א]] נפתח{{הערה|[https://chabad.info/tag/הרב-נטע-זאב-גרליצקי/ כתבה שהתפרסמה בקשר עם אסיפה ליסוד הבית הכנסת]}}בית כנסת חדש ב[[שיכון חב"ד בלוד]] בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כ[[רב]] [[בית הכנסת]] החדש "גבעת ליובאוויטש" והוא נטל את תפקיד זה על גביו{{הערה|[https://col.org.il/news/132036 כתבה שהתפרסמה בקשר עם פתיחת הבית הכנסת]}}{{הערה|[https://chabad.info/news/735445/ הכנסת ספר תורה לבית הכנסת]}}.

==משנתו החינוכית==

ע'פ משנתו של [[הרבי]] ב[[חינוך]] ובפרט בהשפעה בגיל הנוער, בענין המעלה הנחיצות והאופן הנדרש בקשר האישי והשיחות אישיות עם התלמיד.

ולדוגמא במכתב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fbVTmckQKOupOrp8KWYGGNQHQWMtEtCg/view?usp=drivesdk מכתב לישיבת תומכי תמימים לוד בצורך ובנחיצות שבשיחות אישיות.]}} לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (אגרת ה'רל): "והעיקר הדיבור עמהם בפרטיות... תועלת לא בערך יותר... שיחה באופן בלתי רשמי מזה הקרוב לתלמיד יותר ואשר לפניו יכול לגלות כל לבו, וק"ל".

וכן במענה ב[[גוף כתב יד קודש]] בנושא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fOVTk7IwHm8DNzyQoX1tGDcLZ0pV93H_/view?usp=drivesdk מענה בגוף כתב יד קודש בצורך במעלה ובאופן הנדרש לשיחות אישיות.]}}: "בכדי להשפיע על מי שהוא ובפרט על הנוער בתקופתנו - צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי '''להתוכח ולענות'''... אין כל אפשריות הנ"ל - עלול גם, חס ושלום להזיק..." וכן בעוד ריבוי מקומות.

רואה ערך עליון (ב[[חינוך]] בכלל ובעולם ההשפעה בפרט) ביצירת קשר האישי עם התלמיד ולא ח"ו כטפל או כענין משני. וסבור שההצלחה האמיתית לטווח ארוך בבחינת "חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" היא רק ע"י הסתכלות והתייחסות על כל תלמיד כאינדיבידואל הן בשיחה אחד על אחד והן בלימוד בהישגים וכל המסתעף.

==לקריאה נוספת==
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''[https://drive.google.com/file/d/1eoHIGDWYEKm_IfxI_xae-mVpi_N9M_6V/view?usp=drivesdk עשית תשועה גדולה]''', גיליון 1887.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/129698 עולם הישיבות בעידן הקורונה: כך בחורים מתמודדים, וההורים מה?]''' {{אודיו}}{{COL}} בתכנית הרדיו השבועית של האתר, אדר תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, נטע זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]

פורים

2021-12-14T13:18:10Z

מנחם מנדל: /* מצוות החג ומנהגיו */

[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש"א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=נושא חג הפורים|אחר=מאורעות וימי חב"ד שהתרחשו בפורים|ראו=[[י"ד באדר]]}}
'''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז"ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].

החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].

לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: [[קריאת המגילה]] בלילה וביום, [[משתה ושמחה|סעודה ומשתה]], [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית [[עמלק]], אמירת '[[ועל הניסים]]' בתפילה ובברכת המזון, ואיסור [[הספד]] ו[[תענית]]. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו [[תחפושות]], [[הכאת המן]] שתייה '[[עד דלא ידע]]' ועוד. הרבי עורר על [[מבצע פורים]], במסגרתו חסידי חב"ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.

באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע", שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך [[מסירות נפש]]. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.
==מקורו==
===הרקע ההיסטורי===
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

=== קביעת היום ===
קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר{{הערה|פרק ט, כ-לב.}}:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:}}

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר".

רש"י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק "ויכתוב מרדכי". ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.

בכתיבתה של אסתר לפי [[רש"י]] משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים{{הערה|אבן עזרא על הפסוקים.}}.

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר.. ונכתב בספר") מפרש [[רש"י]] כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי ה[[תנ"ך]]. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.

==מצוות החג ומנהגיו==
[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]
===מצוות החג===
*'''[[קריאת המגילה|מקרא מגילה]]''' - ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
*'''[[משלוח מנות]]''' - משלוח מנות הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
*'''[[מתנות לאביונים]]''' - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
*'''[[משתה ושמחה]]''' - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו על פי מה שכתוב בהלכה שחייב להשתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי , שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לאמר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן לברוך מרדכי

===סדר התפילה===
{{חלונית
|כותרת=נוסח "ועל הניסים"
|תוכן={{ציטוטון|וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:}}{{ש}}
{{ציטוטון|בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃}}
}}
קודם [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת ערבית]] אסור לאכול עד שקוראים במגילה{{הערה|שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.}}, בכל אחת מתפילות החג וגם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}} כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר..." (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא יזכנו"){{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=24864&CategoryID=68 מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?]}}. כמו כן לא אומרים "[[תחנון]]" ו"א-ל ארך אפיים" בתפילה.

ב[[תפילת שחרית]] של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית [[עמלק]] (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}.

לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש"י]]{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה]] דף י"ד עמ' א}} מובא כמה טעמים לכך:
#משום שלא אומרים "הלל" על נס שקרה בחו"ל.
#[[קריאת המגילה]] בעצמה נחשבת כ"הלל".

===מבצע פורים===
{{ערך מורחב|מבצע פורים}}
[[הרבי]] הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת [[תשכ"א]] אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.

===מנהגי פורים===
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]
*'''[[תחפושת]]''' - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק "תחפושת חיצונית" כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של [[אחשוורוש]]).
*'''[[הכאת המן]]''' - בפורים יש למחות את [[המן]] שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע"י הרעשה בעת שמזכירים את שמו ב[[מגילת אסתר]] ע"י רעשן.
*'''דמי פורים''' - בפורים נהוג גם לתת לילדים "דמי פורים".

==בערים מוקפות חומה==
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: צפת, טבריה, עכו ועוד.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].

הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.

===פורים משולש===
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}}
כאשר חל פורים ב[[יום השבת]], אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש".

סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.

בקביעות כזו, הורה [[הרבי]] להתאחד עם תושבי [[ירושלים]] בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]].

==פורים קטן==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים קטן]]}}
כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב"ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]].

==פורים לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}}
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}, וכן נפסק להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב הלכה יח.}}, כי אף שכל ה[[יום טוב|מועדים]] יתבטלו ב[[ימות המשיח]], חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] יתבטלו אז, [[מגילת אסתר]] תשאר נצחית (וכן ה[[הלכה|הלכות]] ב[[תורה שבעל פה]]).

במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; וב[[תורת החסידות]] מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=כל+המועדים צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=כל+המועדים קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=כל+המועדים תשי"ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=כל+המועדים ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=תשכ%22א ד"ה כל המועדים תשכ"א]. ועוד.}}.

==בתורת החסידות==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ל[[יום כיפור]] דבר שאף מתבטא בשמו של [[יום הכיפורים]] שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים}}{{הערה|תורה אור מגילת אסתר, צה, ד}}, [[הרבי]] מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מ[[יום כיפור]], המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר ל[[גורל]]{{הערה|[[על כן קראו לימים האלו פורים]], [[תשי"ג]]}}, (בפורים ש[[המן]] עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם [[הקב"ה]] בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה{{הערה|תורת מנחם כרך יט, עמ' 186}}, כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של [[יום כיפור]] משום שביום כיפור הגורל הוא אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה לה' או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}..

ב[[תורת החסידות]] גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום ש[[המן]] רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, [[הגורל]], אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.

הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא ב[[לשון הקודש]], היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע{{הערה|לקו"ש, חלק ו', פורים}}.

[[הבעל שם טוב]] הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש ב[[גלות]] והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגולי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], פורים, תשע"ה}}.

ב[[גמרא]] מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" {{הערה|אסתר, ט, כ"ז}} שבעת [[מתן תורה]] קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון{{הערה|שבת, פ"ח, א}}, ב[[תורת החסידות]] מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=164&CategoryID=200&SubjectID=13 עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע] באתר חב"ד אורג}}.

==במחיצת רבותינו נשיאינו==
חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג אדמו"ר הרש"ב להתוועד עם החסידים בכל שנה{{הערה|אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: שמחת תורה, י"ט כסלו, וחג הפורים.}}, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.

בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.

להלן רשימה חלקית:
*'''פורים תר"פ''' - חג הפורים האחרון עם אדמו"ר הרש"ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו"ר הרש"ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו"ר הרש"ב לא התפעל ואמר "נאמר חסידות והם יתבטלו", ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.
*'''פורים תרפ"א''' - על אף שאדמו"ר הריי"צ היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.
*'''פורים תרפ"ז''' - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]], התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.
*'''פורים תשי"ג''' - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו"ר הרש"ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה{{הערה|הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.}}.
*'''פורים תשט"ו''' - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.
*'''פורים תשי"ח''' - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.
*'''פורים תשכ"ו''' - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו.
*'''פורים תשל"א''' - ה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]] ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.

==לקריאה נוספת==
*'''אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו''', תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 44
*'''הפורים של הרבי החדש''', תיאור חג הפורים תשי"א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 49
*'''כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו''', תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25
*'''10 עובדות חב"דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש''', שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2220 חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74768 הרבי בחג הפורים ● תמונות מיוחדות] - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60378 נס פורים 5751 - החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ"]''' - חוברת על ניסי [[מלחמת המפרץ]] - {{אינפו|}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}

===שונות===
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 [[התוועדות]] פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129503 מהות חג הפורים על פי החסידות: שיעור מיוחד מהרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*כתבות במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/Purim-With-the-Rebbe בחצר המלך - פורים עם הרבי] {{*}} [https://derher.org/Mivtza-Purim מבצע פורים] {{*}} [https://derher.org/Heavenly-Affairs ענינים שמימיים - פורים תשי"ג] {{*}} [https://derher.org/Purim-5718 הפורים האגדי - פורים תשי"ח]''' (אנגלית)
*'''[https://anash.org/watch-purim-with-the-rebbe/ פורים עם הרבי]''', לקט הפקות וידאו הסוקרות את חג הפורים עם הרבי לאורך השנים {{אנש}}{{וידאו}} (אנגלית)

=== שיחות הרבי ===
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 [[התוועדות]] פורים תשל"ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים [[תשמ"ב]] בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 [[התוועדות]] פורים תשמ"ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129544 התוועדות חג הפורים תשמ"ו בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818 מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי] - [[אתר היברובוקס]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037 תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]

===הלכות ומנהגים===
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-18-05-58-מדריך-הלכתי-פורים-תשפא-להפצה-1.pdf הלכה למעשה: חג הפורים]''', תדפיס מתוך הספר, בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]]
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/25-02-2021-21-06-45-ספר-המנהגים-לפורים.pdf ספר המנהגים חב"ד - חג הפורים, עם פיענוח המראי מקומות]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/24/625213507911.html לקט מנהגי הרבי לחג הפורים] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון לשבת פרשת צו תשע"ו
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]{{PDF}} - [[אתר torah4blind]]
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/654711/ מתכוננים לפורים עם מכון הלכה חב"ד]''', הלכות ומנהגי פורים עם הרב שלמה הלפרן {{וידפו}}

{{פורים}}
{{חגים ומועדים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

תקנת המשקה

2021-12-05T11:00:32Z

מנחם מנדל:

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חג ה[[פורים]] ב[[כפר חב"ד]], בו נראים חסידים לאחר שתיית כמות גדולה של משקה. ציור: זלמן קליינמן]]
'''תקנת המשקה''', (או '''גזירת המשקה''', מכונה לפעמים "'''הגזירה'''") היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות נגד שתיית המשקה (ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חח"י אגרת ו'תתקסח אות ה).}}.

במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
==פרטי התקנה==
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282.}}.

ג. ההגבלה לגופו של ענין לא חלה בפורים ושמחת תורה אלא יש להיזהר שלא להגיע למצב הידרדרות אלא אפשר לקחת לחיים בקמויות קטנות ולפי ארכו

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282. י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246, ועוד.}}.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.

ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ"ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת [[תשמ"ז]] עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובוודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."
על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב|י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246.}}.

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ"ז]] - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}.

==חומרת התקנה==
התבטאויות שונות של הרבי.

א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.

ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב|יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.

ד. פעם אמר כי שתייה יתר מן המידה פוגעת בפעולות ה[[מבצעים]]{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען|מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"{{הערה|1=תרגום משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב}}.

ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרה{{הערה|1=ש"פ דברים [[תש"מ]] שיחות קודש ה'תש"מ.}}.

ז. כמו כן התבטא פעם כי השתייה יתר מן המידה גורם עגמת נפש{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען}}.

== החילוק בין דורנו זה לדורות קודמים ==

במכתבו מ[[ח' כסלו]] [[תשי"ג]] כותב [[הרבי]]{{הערה|לר' [[פרץ מוצקין]] מ[[מונטריאול]], עוד קודם ייסוד התקנה בתשכ"ג.}}: "מה שכותב על ענין המשקה . . כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהיה מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, על ידי רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי מספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה הייתה מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "{{מונחון|איך בין איצטער|כעת, מצבי הוא}} (והכוונה בל' איצטער לא הייתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) {{מונחון|ווי נאך א ביסל משקה|כמו אחרי מעט משקה}}", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אז חסידות מאנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאך א ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה"{{הערה|אגרות קודש חלק ז ע' נט. בהמשך המכתב מוסיף הרבי שבשלב זה (בשנת תשי"ג) אין בהימנעות מהמשקה "ענין של איסור ופקודה", אבל לאחמ"כ הגיעה (בשנת תשכ"ג) התקנה המפורשת.}}.

==היתר השתיה==
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מרוסיה - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''{{הערה|1=מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.}}.

ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]], שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש).

===משפיעים===
גם בנוגע למשפיעים מתחת לגיל ארבעים, אסר הרבי את השתיה מעל לרביעית, על אף הטענה כביכול הדבר מסייע להם בהשפעה ומגביר את עניני הנפש האלוקית:

א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|[[תשורה]] לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.}}.

ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|}}.

==פורים==

בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - ב[[התוועדות]] פורים [[תשכ"ד]]{{הערה|1=שיחות קודש [[תשכ"ד]] עמ' 231.}}. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.

מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה{{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פה ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.
בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא ידי חובה" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש [ואותו א' הי' שותה כמובן למעלה מהגבלה, ע"פ הוראתו המפורשת של הרבי - כו"כ כוסות שלמים בזה אחר זה].

===האיסור===
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 657-8.}}.

ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת"{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק א' עמ' 576.}}.

ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''{{הערה|1=היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.}}.

ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''{{הערה|1=התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 975.}}.

ה. ב[[שבת]] פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים'''{{הערה|1=התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.}}.

ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] [[דורון חיים אייזנמן]] (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן ב[[שמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים.

===ההיתר===
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]
אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות{{הערה|1=להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת ב[[שבת]] (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").}}.

א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"!{{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.

ב. פורים [[תשל"ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!

ג. פורים [[תשמ"א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות{{הערה|1=פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר [[מנחה]] נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר [[דא"ח]] ד"ה "ליהודים הייתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}.

ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.

===המסקנה===

מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה '''המפורשת''' - בנוגע לפורים.

בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש"א]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298.}} אמר: '''ובוודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וה[[התוועדות]] תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.

ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. לעומת זאת
אומרים משפיעים רבים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהוא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים. וכמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידון זה.

כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר [[תשי"ז]] "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)"){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א [[תשמ"ט]] –[[ספר השיחות]] תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}.

==שמחת תורה==

בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה'){{הערה|1=שיחת [[שמחת תורה]] [[תש"ל]] - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.}}.

==ראו גם==
*[[משקה]]
*[[משקה המשמח (קובץ)]]

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/משקה_המשמח.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית [[משקה]] ותקנת המשקה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע"ב
* [http://chabadpedia.co.il/images/6/63/גזירת_המשקה.pdf גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון] {{PDF}}

{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:פורים]]

ניגון יחי (חיילי אדוננו)

2021-12-05T10:51:51Z

מנחם מנדל:

ניגון על המילים {{ציטוטון|'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''}}.

מקור הניגון הוא ממשפחת הכט שהביאו אותו לרבי.

במקור, הלחן הושר על המילים:
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי משיח צדקנו. הוא יוליכנו בטנקים לארצנו עם ה[[מבצעים]] ו[[נש"ק]] בידינו, יבוא ויגאלנו.}}

מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי ילדים בנוכחות הרבי, וכן ב[[התועדויות]], ובמעמד [[כוס של ברכה]]. היום מקובל לשיר הניגון עם המילים 'יחי אדוננו'.

בכל ליל שבת ב770 וברוב קהילות אנ"ש נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט "לכה דודי" החל מהקטע "לא תבושי".

שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט [[לכה דודי]] זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש"ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר כ"ז אדר תשנ"ב.

התנגדות הרבי לניגון זה

בשבת בראשית תשמט הרבי אמר חמשה שיחות ברצף ובאמצע הרבי התחיל לצעוק על ניגון זה ולכן אין לנגן ניגון זה כי אין זה ניגון חבד וכידוע אשר כל ניגון שאינו ניגון חבד (כגון ניגון יחי אדוננו הרגיל) אין לנו חסידי חבד לנגנו בשום פנים ואופן

==ראו גם==
* [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1652 הניגון בביצוע של ר' שלמה שמידע] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=745 הניגון בביצוע של משה לאופר] {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/עידוד-מיוחד-של-שירת-חיילי-אדוננו/ הרבי מעודד את שירת "חיילי אדוננו"], מוצאי שמחת תורה תשמ"א (1981) {{וידפו}}
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/2058.html התוועדות מסוף שנת תשמ"א] הרבי מסיים חלק ב' ב[[התוועדות]] במילים "משיח צדקנו - מנחם שמו" - הקהל שר במשך דקות ארוכות "חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי הרבי משיח צדקנו" {{שמע}} {{הגאולה}} {{קישור שבור|ג' שבט תשע"ז}}
*[https://abc770.org/wp-content/uploads/mp3/03CHAYOLE_ADONEIMU.MP3 הניגון חיילי אדוננו] {{שמע}} {{חב"ד אור אין סוף}}
*[https://chabad.info/musicnews/628033/ במנגינת "חיילי אדוננו": אליה גבאי מבצע את "לכה דודי"] {{אינפו|}}

[[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]

חיים נחום יונתן לוריא

2021-12-04T17:39:17Z

מנחם מנדל:

[[קובץ:הרב_לוריא_2016-09-11_16-10.jpg|ממוזער|הרב לוריא]]

הרב '''חים נחום יונתן לוריא''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הינו מחברי הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] המתגורר כיום ב[[כפר חב"ד]] ומנהל את אחד מפרדסי האתרוגים המקומיים אתרוגי לובאויטש אתרוגים הידועים ביופי אשר הינם צאצים של אתרוג שהתקבל מהרבי בתשכז

==תולדות חיים==
נולד ב[[קנדה]] ב[[ט"ז אב]] [[תשי"ג]] להוריו ר' מרדכי וגיטל לוריא.

בשנת [[תשל"ו]] נבחר על ידי הרבי להיות חבר הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]].

נשלח ל[[ירושלים]] שם שקד על לימודו ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר ובד בבד פעל ל[[הפצת המעיינות]].

לאחר נישואיו עם מרת חנה בת ר' [[אליהו לייב ריבקין]]{{הערה|בן ר' יצחק, נפטר ב[[י"ז כסלו]] [[תשמ"ג]]. רעייתו מרת אסתר נפטרה כ"ו [[ניסן]] תשנ"ה.}} התיישב ב[[כפר חב"ד]].

הרב לוריא מתעסק כיום בגידול ומכירת אתרוגים בפרדס אותו ירש מחמיו.

==משפחתו==
*אחיו, הרב אברהם לוריא.
*אחיו, הרב נטע זאב לוריא.
*בנו, ר' אליהו.
*חתנו הרב דוד קפלן, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]].
*חתנו, ר' שלמה הלל בורובסקי.
*חתנו, ר' ישראל רפאל בלוי.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|74712|news|"מתמודדים עם חרקים, נזקי ריסוס ופגיעת הטיל"|יוסי כהן|ט' ב[[אלול]] תשע"ד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לוריא, חיים נחום יונתן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]

יוסף יצחק בורובסקי

2021-12-04T17:32:07Z

מנחם מנדל: /* משפחתו */

הרב '''יוסף יצחק בורובסקי''' היה [[משגיח]] ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], מנהל חינוכי ב[[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]], חוקר וסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ו]] לאביו הרב [[מאיר בורובסקי]] ולאמו מרת פיה, בת המשפיע הרב [[זלמן משה היצחקי]].

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ובמהלך לימודיו בישיבה מסר שיעורי תניא מחתרתיים בישיבות מחתרתיות בעקבותיהם התקרבו כמה מבחורי הישיבה והפכו לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[אלעזר צבי בקשי]].

בשנת [[תשל"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת וורדה.

התגורר ב[[כפר חב"ד]], שימש כחבר מערכת [[אהלי שם ליובאוויטש]] ופירסם מאמרי מחקר היסטוריים בחוברות שיצאו לאור על ידי המכון.

לצד זאת שימש כמנהל חינוכי ב[[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]].

בתקופה האחרונה לחייו חלה במחלה הידועה, ממנה נפטר ב[[כ' ניסן]] [[תש"פ]] בגיל 65. הלוייתו שיצאה מכפר חב"ד בערב שביעי של פסח ועברה דרך בתי הכנסת ביישוב, המשיכה להר הזיתים שם נטמן, ובשל המגבלות שהוטלו עקב [[נגיף הקורונה]] היא התקיימה ללא משתתפים ומלווים.

==ספרו==
*'''למה ומדוע, היכן וכמה?''', בהוצאת [[אהלי שם]] ניסן תשפ"א (מהדורה שניה ומורחבת){{הערה|1=[https://col.org.il/news/130304 דיווח באתר COL].}}

==משפחתו==
*בנו, ר' יעקב בורובסקי
*בנו, ר' שלמה הלל בורובסקי
*בנו, ר' יואל צבי בורובסקי
*בנו, ר’ שניאור זלמן משה בורובסקי
*בנו, ר' אליהו בורובסקי
*בנו, ר' לוי בורובסקי - לוד
*בתו מרת לייקי, רעיית ר' זאב שניאורסון
*בתו מרת דינה, רעיית ר' אלי צייזלר - כפר חב"ד
*חתנו, ר' אברהם מאיר רבינוביץ - כפר חב"ד
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בורובסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

יוסף קרסיק

2021-12-04T17:26:35Z

מנחם מנדל: /* משפחתו */

[[קובץ:קרסיק 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק]]
הרב '''יוסף קרסיק''' הינו הרב האזורי של ישובי עמק חפר.

==תולדות חיים==
הרב קרסיק נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]] - אחד מרבני קייב [[אוקראינה]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

נמנה מספר שנים על צוות ה[[חוזרים]] על התוועדויות הרבי.

נשא את בתו של הר' [[יוסף בלוי]].

כיהן כ[[רב]] ו[[שליח]] ב[[ערבה התיכונה]]. בתקופה זו, בשנת [[תשנ"ג]], התפרסם כאשר נסחף במכוניתו בהצפות בכביש הערבה, וניצל על ידי ניסים דהן מיבנה נהג שמשאיתו נסחפה אף היא בשיטפון.

מראשי מכון [[נחלי דב"ש]] וחיבר את הספרים [[הבית היהודי]] ו[[השבת בקבלה ובחסידות]].

הרב קרסיק כתב מספר שנים מדור קבוע ב[[שבועון בית משיח]].

כיום הוא שליח הרבי ורב המועצה האזורית עמק חפר ומנהל מערך הכשרות במועצה.

== ספריו ==
[[קובץ:גבורה יהודית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר גבורה יהודית במלכות הרשע]]
*'''גבורה יהודית במלכות הרשע''' - זכרונות סב המחבר, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], במאבקו מול השלטון הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]]. סיפור קהילת ה[[עיירה]] [[קרלביץ']] וקהילת חב"ד ב[[לנינגרד]] לפני מלחמת עולם השניה ו[[סמרקנד]] בזמן מלחמת העולם השנייה ומעט זכרונות מייסוד [[כפר חב"ד]].
*'''השבת בקבלה ובחסידות''' - עוסק בדרושיו של הרבי והלכות שבת מקובץ (ששני כרכים).
*'''הבית היהודי''' עוסק בחיי נשואין וחתונה.

==משפחתו==
*חתנו, הרב יוסף יצחק סגל - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[עפולה]]
*בנו, שמואל קרסיק
*בנו, מנחם מענדל קרסיק
*בנו, ברוך יהודה קרסיק - נשא את חיה מושקא למשפחת בירמן
*בנו, משה קרסיק
*בנו, איזייק קרסיק
*בנו, אברהם קרסיק
;בנותיו:
*בתו, חיה מושקא סגל אשת ר' יוסף יצחק סגל

== מאמרים מהרב קרסיק ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38706 מהי ההתגלות שבעשרת הדברות?]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38585 השפעת הסביבה היהודית על העולם]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38154 איך יתממשו ההחלטות טובות?]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37840 פקוח נפש]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27260 שמחה חסידית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28994 שבועות: חג פנימיות התורה חג תורת המשיח]

{{מיון רגיל:קרסיק, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]

יוסף יצחק בורובסקי

2021-12-04T16:47:01Z

מנחם מנדל: /* משפחתו */

הרב '''יוסף יצחק בורובסקי''' היה [[משגיח]] ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], מנהל חינוכי ב[[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]], חוקר וסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ו]] לאביו הרב [[מאיר בורובסקי]] ולאמו מרת פיה, בת המשפיע הרב [[זלמן משה היצחקי]].

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ובמהלך לימודיו בישיבה מסר שיעורי תניא מחתרתיים בישיבות מחתרתיות בעקבותיהם התקרבו כמה מבחורי הישיבה והפכו לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[אלעזר צבי בקשי]].

בשנת [[תשל"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת וורדה.

התגורר ב[[כפר חב"ד]], שימש כחבר מערכת [[אהלי שם ליובאוויטש]] ופירסם מאמרי מחקר היסטוריים בחוברות שיצאו לאור על ידי המכון.

לצד זאת שימש כמנהל חינוכי ב[[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]].

בתקופה האחרונה לחייו חלה במחלה הידועה, ממנה נפטר ב[[כ' ניסן]] [[תש"פ]] בגיל 65. הלוייתו שיצאה מכפר חב"ד בערב שביעי של פסח ועברה דרך בתי הכנסת ביישוב, המשיכה להר הזיתים שם נטמן, ובשל המגבלות שהוטלו עקב [[נגיף הקורונה]] היא התקיימה ללא משתתפים ומלווים.

==ספרו==
*'''למה ומדוע, היכן וכמה?''', בהוצאת [[אהלי שם]] ניסן תשפ"א (מהדורה שניה ומורחבת){{הערה|1=[https://col.org.il/news/130304 דיווח באתר COL].}}

==משפחתו==
*בנו, ר' יעקב בורובסקי
*בנו, ר' שלמה הלל בורובסקי
*בנו, ר' יואל צבי בורובסקי
*בנו, ר' אליהו בורובסקי
*בנו, ר' לוי בורובסקי - לוד
*בתו מרת לייקי, רעיית ר' זאב שניאורסון
*בתו מרת דינה, רעיית ר' אלי צייזלר - כפר חב"ד
*חתנו, ר' אברהם מאיר רבינוביץ - כפר חב"ד
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בורובסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

שלום דובער אדרי

2021-12-04T16:43:04Z

מנחם מנדל:

הרב '''שלום דובער אדרי''' הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ומרצה מבוקש.ן

==תולדות חיים==

הרב שלום דובער אדרי נולד בשנת [[תשנ"ב]] ב[[מגדל העמק]] לאביו ר' גד אדרי ורעייתו.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן בשנת [[תשע"ג]] נסע לרבי לשנת ה[[קבוצה]]. בשנת [[תשע"ד]] חזר לארץ ישראל ושימש כ[[שליח]] בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת [[תשע"ו]] נשא את מרת חיה מושקא, בתו של הרב [[שניאור זלמן גופין]].

בשנת [[תשע"ז]] מונה לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת [[תש"פ]] מונה לשמש גם כמשגיח של שיעור ב'. בשנת [[תשפ"א]] שימש כמשגיח לשיעור א', ובשנת [[תשפ"ב]] חזר לשמש כמשגיח לשיעור ב'.

הרב אדרי נודע בהיותו [[משכיל]] גדול בחסידות, ובעל סגנון הסברה ייחודי, המובן לכל השואלו. בעיקר מפורסם בבקיאותו העצומה ב[[המשך תרס"ו]] וב[[המשך תער"ב]].

הרב אדרי ידוע בהתוועדויותיו המיוחדות, ומשמש כמשפיע אורח בהתוועדויות רבות ברחבי הארץ, בעיקר בבתי הכנסת של [[מעייני ישראל]] ובישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ.

{{מיון רגיל: אדרי, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]