https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%92%D7%A8+%D7%A6%D7%93%D7%A7חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T22:37:02Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=809191שלום שלמה שניאורסון2025-11-09T00:45:50Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב ''' שלום שלמה שניאורסון''' (סביבות [[תרמ"ג]] - [[ז' שבט]] [[תרפ"ו]], 1883-1926) היה דודו של הרבי (אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת [[תרמ"ג]] להוריו רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]]. [[נישואין|התחתן]] עם [[רחל שניאורסון|רחל]] בתו של החסיד ר' [[דוד צבי חן]] רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.<br />
<br />
בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת [[תרס"ט]]{{הערה|'למנחמי' עמוד 66.}} השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!..{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1877957 ה"מסירה" והסוף המר של המוסר]. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.}}.<br />
<br />
בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך [[חרסון]]{{הערה|ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.}} <ref> אודות רבנותו במושבה בחקלאית מספר הרבי בשיחת ג' טבת תשמ"א [https://drive.google.com/uc?export=download&id=1jxoXCySzquwDrq0y6USJ8KhHrswIK206#page=37 כאן בעמוד 37].</ref> בכ"ו [[סיוון]] [[תרע"ד]] נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]].<br />
[[קובץ:שש שניאורסון.png|ממוזער|מצבתו של הרב שלום שלמה שניאורסון]]<br />
כאשר הרב [[אברהם יצחק קוק]] התוודע למעלותיו התרומיות, שיגר מכתב המלצה נלהב לבני המושבה חדרה שיקבלו אותו עליהם לרב{{הערה|אגרות הראי"ה חלק רביעי עמוד רנא, מכתב א'של.}}, אך בטרם עברה שנה מעלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפטר ב[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שבירושלים.<br />
<br />
לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו [[קדיש]] ביתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.<br />
<br />
הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.<br />
<br />
הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"{{הערה|תורת מנחם חלק י"ח (תשי"ז חלק א') עמוד 287.}}, ושהיה בעל טובה מופלא{{הערה|שיחות קודש תשמ"א חלק א' עמוד 716.}}.<br />
<br />
ב[[כ"ב טבת]] [[תשכ"ה]] נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ){{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר בין השטחים שחזרו לבעלות יהודית נכלל [[בית העלמין בהר הזיתים]], איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].<br />
*חותנו, הרב [[דוד צבי הירש חן]].<br />
* אחיו, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
* גיסו, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]], נרצח על ידי פורעים ב[[ו' באלול]] [[תרע"ט]].<br />
* גיסו, הרב [[אברהם יהודה חן]], נפטר בשנת [[תשי"ח]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{עץ משפחת חייקין}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[תולדות לוי יצחק]] עמוד 326.<br />
*[[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 218.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, שלום שלמה}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=785962עובדיה יוסף2025-07-19T18:54:15Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=הראשון לציון וממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון|אחר=נכדו, רב קהילה, ומנהיג ציבורי בעיר [[בית שמש]]|ראו=[[עובדיה יוסף (בית שמש)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב עובדיה יוסף<br />
|תמונה=הרב עובדיה יוסף.jpeg<br />
|כינוי=ראשון לציון, מרן<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]]<br />
|מקום לידה=בגדד, עיראק<br />
|תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]<br />
|מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל<br />
|מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים<br />
|תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]<br />
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]<br />
}}<br />
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]], ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן"{{הערה|תואר מקובל ל[[בית יוסף]]}}. היה בקשר מכתבים עם הרבי. היה בקשר קרוב עם כמה מחשובי רבני חב"ד ותמך בעשייה של מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד במדינת עירק, לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו <br />
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}<br />
. בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|התחתן]] עם מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br />
<br />
עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br />
<br />
בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br />
<br />
===סוף ימיו===<br />
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד הלך לעולמו.<br />
<br />
==הקשר לחסידות ולחב"ד==<br />
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]<br />
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]<br />
[[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]]]<br />
בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]] בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}.<br />
<br />
עוד בשנות צעירותו היה בקשר עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים ידידותיים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.<br />
<br />
בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו"ר הזקן מתוך [[שו"ע הרב]] וספרים נוספים, פסקי אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ומצטט את ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש"{{הערה|את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו"ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז. גם בשו"ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד"ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.}}, הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו"ת תורת חסד של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] שהיה [[חסיד חב"ד]] ומצד שני כאשר דיבר על [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוצ'ובי]], שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא{{הערה|ע"פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:40:30.}}{{הערה|סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך [https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו]}}. <br />
<br />
מספר חסידי חב"ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[חיים נאה]], הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br />
<br />
היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.<br />
<br />
אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.<br />
<br />
במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב"ד]] בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.<br />
<br />
בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.<br />
<br />
במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/news/126463 כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש"פ {{COL}}.}}.<br />
<br />
לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.<br />
<br />
===כתיבתו אל הרבי===<br />
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.<br />
<br />
את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}<br />
<br />
[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]<br />
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br />
<br />
אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br />
<br />
שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br />
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br />
<br />
השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}<br />
<br />
ג. בשנת [[תשמ"ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.<br />
<br />
אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.<br />
<br />
ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.<br />
<br />
לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}. <br />
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.}}.<br />
<br />
== התייחסויות מהרבי ==<br />
===מכתב הרבי אליו===<br />
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :<br />
<br />
{{ציטוטון|ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה}}.<br />
<br />
במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".<br />
<br />
===מסרים שונים מהרבי===<br />
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 81}}.<br />
<br />
בחודש [[ניסן]] [[תשל"ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 285}}.<br />
<br />
בשנת תש"נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי"א אייר תש"נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש"ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח"י סיוון תש"נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.<br />
<br />
אך בשנת תשנ"ג, לאחר שש"ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: "לבקר אצל גדולי ישראל באה"ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים"... וכן: "לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש". {{הערה|מענה מי"ט אדר תשנ"ג. מענות קודש תשנ"ג, עמ' 53, מענה עג. מ"תשורה" גוטניק.}}<br />
<br />
=== עידוד לקשר עם רבני חב"ד===<br />
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.<br />
<br />
כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מ[[נישואין שניים]] של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}.<br />
<br />
בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".<br />
<br />
על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.<br />
<br />
===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===<br />
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.<br />
<br />
אולם יש גירסה שהמניחים השמיטו את הציון והרבי דרש להוסיפו<ref name="בדיקה">[יומן א' התמימים עמ' 2: https://drive.google.com/file/d/16HeHmoBlQ13b7MjoYE5l4WhtTo6U-lPI/view]</ref>.<br />
<br />
כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:<br />
"העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו".<br />
<br />
===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===<br />
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".<br />
<br />
ב. בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש"נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל" {{חב"ד און ליין}}]}}.<br />
<br />
ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".<br />
<br />
ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br />
<br />
ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב [[אברהם העכט]], ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}<br />
<br />
==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==<br />
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]<br />
ביום [[ג' חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".<br />
<br />
כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.<br />
<br />
ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "[[בחזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.<br />
<br />
== חיכוכים ==<br />
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף וישנה שמועה ידועה שהרבי סירב לפוגשו עקב זה .<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]], שינה הרב עובדיה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם [[הבבא סאלי]], הבאבא מאיר {{הערה| שמן ששון מחבריך, ח"א, ע' 38.}} והרב [[שלום משאש]].).<br />
<br />
בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160.].}}. לגירסא נוספת, רבני חב"ד ביקשו לצאת נגד הרב עובדיה בחריפות. הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ביקש שהות והלך לדבר עימו, והרב עובדיה התנצל שאמר זאת בסעודת פורים אחרי קיום מצוות משתה{{הערה|בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34, מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף". לפי עדותו של הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]], עסקני חב"ד רצו למחות על דבריו של הרב עובדיה, אלא שהרב חנניה יוסף אייזנבך והרב שמואל חפר סברו שיש להימנע ממלחמה מיותרת כ"אשר בלאו הכי אנו נמצאים במצב מלחמתי קבוע ורצוף על כבודה של תורת החסידות מול חוג ידוע [=הליטאים] ולמה לנו להרחיב את החזית?". בהמשך, נפגש הרב חנניה יוסף אייזנבך עם הרב עובדיה, וביקש ממנו להקדיש מאמר תורני בקובץ מיוחד היוצא לאור לכבודו של הרבי. הרב עובדיה נענה בחיוב. הוא הודיע שמצויים אצלו חידושי תורה שעדיין לא נדפסו וכבר מחר יקדיש אחד מהם עבור הרבי. בראש אותו מאמר הוא גם הוסיף כמה מלים במעלת ויקרת כבודו ותורתו של הרבי ופועלו בעולם כולו להשיב לב ישראל לאביהם שבשמיים ודבריו תפסו מקום נכבד בקובץ. באסיפת חברי אגו"ח הבאה כבר התקבלה החלטה אחרת: לפרסם ולהבליט את דברי הרב עובדיה תורנית שבהופעתם מכחישים מכל וכל אמירה אחרת שיש בה משמעות הפוכה. ("[https://col.org.il/news/144176 דיבר כנגד חב"ד והרבי. כולם רצו להשיב מלחמה. מלבד אדם אחד]", באתר {{חב"ד און ליין}}).}}.<br />
<br />
בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}<br />
בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]] החל ללמוד רמב"ם מדי יום לאחר תפילת שחרית {{הערה|[https://col.org.il/news/161752 התשובה של הגר"ע יוסף זצ"ל לשואלים "מה פתאום רמב"ם"?{{col}}]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] ומנכדיו לומדים במוסדות חב"ד.<br />
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, כיהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]]. חבר מועצת חכמי התורה.<br />
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.<br />
*בנו הרב [[דוד יוסף]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בעבר רבה של שכונת הר נוף בירושלים'{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון הרב דוד יוסף] כי קרוב}}.<br />
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.<br />
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.<br />
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br />
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br />
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br />
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br />
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br />
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br />
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].<br />
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br />
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br />
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br />
<br />
===ספרים אחרים===<br />
*'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן המחבר בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.<br />
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br />
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br />
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', פרק הרב עובדיה יוסף.<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]] עבד מלך, תולדות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
* '''[[בסוד שיח]]''' - פרק הרב עובדיה יוסף<br />
* '''[[מנחם משיב נפשי]]''' - פרק הרב עובדיה יוסף<br />
* ספר '''הרב עובדיה''', הוצאת ידיעות אחרונות, בעריכת רונן קדם שאול מייזליש, מכיל 176 עמודים.<br />
*ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].<br />
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[אברהם חיים נאה]], עמ' 182.<br />
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.<br />
*[[מענדי קורטס]] '''אני בעל חוב לרבי''' [[כפר חב"ד (שבועון)]] גיליון 1929 עמ' 40.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצא שלו הרב התמים יעקב יוסף, שבט [[תשפ"ב]] {{PDF}}<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, [[תשע"ח]] עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]<br />
*[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/8825342_7996746.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - {{col}}<br />
*'''[https://www.kikar.co.il/hasidism/372865 הרב עובדיה יוסף ביקש ברכת הרבי]''' כיכר השבת<br />
*'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://www.bhol.co.il/news/1014822 התכתבויות הרבי והגאון רבי עובדיה יוסף]''' בחדרי חרדים<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}}<br />
<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}<br />
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש"ס|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9C%22%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=773038רל"א שערים2025-06-04T13:46:00Z<p>מנחם גר צדק: הוספתי הסבר</p>
<hr />
<div>'''"רל"א שערים פָנים ואחור"''' (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי ב[[תורת הקבלה]] ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי ה[[חסידות]].<br />
==משמעות==<br />
ה"רל"א שערים" הם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.<br />
<br />
ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות באורך 2 תווים וללא חזרה (2÷22×21) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור" <ref>הסבר מפורט יותר לדרך החישוב הנזכרת למעלה: כל אות מ22 האותיות יכולה להצטרף עם כל שאר האותיות. בשל כך החישוב הוא: 22X21, אך לאחר ההכפלה נדרש להוריד חצי מהכמות, מחמת שבחישוב הנ"ל כל צירוף מופיע פעמיים. לדוג': צירוף א-ת מופיע גם כצירוף של הא' עם הת' וגם של הת' עם הא'. לכן לאחר שמכפילים את האותיות ב21 - מורידים חצי מן הסכום ומתקבל המספר 231. כמובן שבצירוף ה"אחור" החישוב פועל באותה הצורה</ref>("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)<br />
<br />
הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא:<br />
*באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...<br />
*באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...<br />
בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הוא:<br />
*באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...<br />
*באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...<br />
<br />
משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות '''העיקריות''' או ("אותיות היסוד") '''בשורש''' (ו'''לא''' האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "פדיה" או "פדיון" אינו פ"ה או פ"נ אלא '''פ'''"'''ד''' (מה'''פ'''.'''ד'''.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער '''ל'''"'''מ''' ב"פנים" במילה '''ל'''ח"'''ם'''. ושער '''מ'''"'''ל''' ב"אחור" במילה '''מ'''ז"'''ל'''.<br />
<br />
ב[[ספר יצירה]] מתואר בנוסף כי ע"י 462 (ב[[גימטריא]] נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית [[בריאת העולם]].<br />
<br />
=== פירוש השימוש במילה "שער" ===<br />
אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות ב[[לשון הקודש]] השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו'[[לשון הקודש]]' הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע, (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!) ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.<br />
<br />
== מקור עניין הרל"א שערים ==<br />
המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[רשימו]]}}<br />
רל"א שערים הם אותיות ה[[רשימו]] שבהם נמשך [[אור הקו]] שאחרי [[הצמצום]]. עניינם מוסבר בהרחבה במספר מקומות בחסידות החל מדרושי רבותינו ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|בחוקותי נא ב, ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו כו' צמצם עצמו כו'.}}, במאמרי אדמו"ר האמצעי{{הערה|ויקרא ח"ב ע' תתקטו}}, באור התורה להרבי הצ"צ{{הערה|להרבי הצ"צ, ורא ח"ב ע"מ חצרת}}, ב[[ספר התניא|תניא]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פרק א.}} ועוד - ועד ביאורי חסידים שדנים בזה בהרחבה במקומות רבים{{הערה|שערי עיונים בדא"ח להרב מיכאל גולומב, מדרכי ההשתלשלות לדניאל אורטובסקי ועוד.}}.<br />
<br />
ולהמבואר בתניא אותיות וצירופים אלו הם שורשי חיות כל הנבראים שבכל העולמות, ועד שאפילו הנבראים הגשמיים שבעולם הזה (מ[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]), הנה השמות בהם נקראו בלשון הקודש{{הערה|היינו, בתורה ובדברי חז"ל.}} הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים.<br />
<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[נוטריקון]] - [[חילופי אותיות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=745689יוסף יצחק וילשאנסקי2025-03-08T20:51:43Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי<br />
|תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg<br />
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]<br />
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]<br />
|מקום פעילות=[[צפת]]<br />
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[מטה משיח]]<br />
|תאריך פטירה= בצהריי שבת קודש [[ח' אדר]] [[תשפ"ה]]<br />
}}<br />
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ"ג)]]<br />
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br />
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]<br />
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]<br />
הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' ([[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] - [[ח' באדר]] [[תשפ"ה]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], כיהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, היה חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]]. <br />
<br />
בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]]. <br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]]. <br />
<br />
לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}. <br />
<br />
בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי. <br />
<br />
באלול [[תשל"ה]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות. <br />
<br />
בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה. <br />
<br />
בחודש אייר תשל"ז הקים את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה ביחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם. <br />
<br />
הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ"ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה"ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח. <br />
<br />
הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br />
<br />
לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].<br />
<br />
נפטר בשבת קודש לסדר "ואתה תצווה.. ויקחו אליך" ח' באדר ה'תשפ"ה והוא בן 74 שנים, לאחר מחלה ממושכת.<br />
הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח.<br />
<br />
===חבר אגו"ח===<br />
בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.<br />
<br />
הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.<br />
<br />
*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9 (1).jpg|ממוזער|הרב ווילשאנסקי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס כ"ח סיוון תשנ"ה]]. לצידו: חותנו הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]<br />
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).<br />
<br />
;בניו<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חנוך לנער צפת]] ורב קהילת "הצעירים" עיה"ק צפת.<br />
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br />
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] הרבי בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.<br />
;בנותיו<br />
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]]. <br />
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]].<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי באתר] {{אינפו}}<br />
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE '''מאמינים שהרבי יתגלה!'''] נאומו של הרב ווילשאנסקי,י' שבט תשס"ז בכינוס שאורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ"ב {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/5315 הרב ווילישאנסקי]''' באתר חב"ד אונליין {{Col}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_29.html טור מעורר: כיצד חסיד צריך לחיות את הרבי? • הרב יוסף יצחק וילשאנסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=745688יוסף יצחק וילשאנסקי2025-03-08T20:51:08Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי<br />
|תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg<br />
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]<br />
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]<br />
|מקום פעילות=[[צפת]]<br />
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[מטה משיח]]<br />
|תאריך פטירה= בצהריי שבת קודש [[ח' אדר]] [[תשפ"ה]]<br />
}}<br />
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ"ג)]]<br />
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br />
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]<br />
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]<br />
הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' ([[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] - [[ח' באדר]] [[תשפ"ה]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], כיהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, היה חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]]. <br />
<br />
בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]]. <br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]]. <br />
<br />
לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}. <br />
<br />
בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי. <br />
<br />
באלול [[תשל"ה]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות. <br />
<br />
בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה. <br />
<br />
בחודש אייר תשל"ז הקים את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה ביחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם. <br />
<br />
הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ"ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה"ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח. <br />
<br />
הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br />
<br />
לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].<br />
<br />
נפטר במוצאי שבת קודש ח' באדר ה'תשפ"ה והוא בן 74 שנים, לאחר מחלה ממושכת.<br />
הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח.<br />
<br />
===חבר אגו"ח===<br />
בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.<br />
<br />
הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.<br />
<br />
*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9 (1).jpg|ממוזער|הרב ווילשאנסקי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס כ"ח סיוון תשנ"ה]]. לצידו: חותנו הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]<br />
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).<br />
<br />
;בניו<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חנוך לנער צפת]] ורב קהילת "הצעירים" עיה"ק צפת.<br />
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br />
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] הרבי בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.<br />
;בנותיו<br />
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]]. <br />
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]].<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי באתר] {{אינפו}}<br />
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE '''מאמינים שהרבי יתגלה!'''] נאומו של הרב ווילשאנסקי,י' שבט תשס"ז בכינוס שאורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ"ב {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/5315 הרב ווילישאנסקי]''' באתר חב"ד אונליין {{Col}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_29.html טור מעורר: כיצד חסיד צריך לחיות את הרבי? • הרב יוסף יצחק וילשאנסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=744419ניגונים שנוגנו לפני הרבי2025-03-02T17:06:09Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.<br />
<br />
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.<br />
<br />
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.<br />
<br />
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==זמרת הארץ==<br />
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.<br />
<br />
ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.<br />
==רשימת הניגונים==<br />
{{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:<br />
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).<br />
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].<br />
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].<br />
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].<br />
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}.<br />
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].<br />
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].<br />
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).<br />
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].<br />
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].<br />
*'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].<br />
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].<br />
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].<br />
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].<br />
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].<br />
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].<br />
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].<br />
*[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}.<br />
*'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].<br />
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.<br />
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].<br />
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"<br />
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].<br />
*[[יוצר מידו]]{{הערה|1=לשמיעת הניגון בהפקת 'חיבת הפיוט':https://www.kikar.co.il/singles-clips/340171}} תשרי תשכ"ה{{הערה|1= ע"פ הוראת הרבי ניגן ר' ניסן פינסון (אז שליח במרוקו) את הניגון הנ"ל}}<br />
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]] חנוכה ה'תשל"ה{{הערה|1= |כך סיפר הרב [[לוי גרליק]]: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' [[רפאל חודייטוב]] שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ [[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש.."}}<br />
}}<br />
<br />
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:<br />
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"<br />
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew"<br />
*"Just One Shabbos"<br />
* [[אוי רבי (שיר)]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי ]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A6%D7%95_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A6%D7%95_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%A2%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=744418האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)2025-03-02T17:01:30Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>בקהילות שונות לנגן ב[[שמחת תורה]] בעת ה[[הקפות]] ניגון ירושלמי הכולל את הפיוט "האדרת והאמונה" הנאמר בתפילה במנגינה עליזה ומתגברת, כאשר קודם לכל צירוף תארים בתוספת השאלה "צו וועמען? און צו וועמען?" (ב[[אידיש]] "למי? ולמי?"), כלומר: "האדרת והאמונה - למי, ולמי? לחי עולמים!".<br />
<br />
נוהגים שאחד מקריא את התארים ואת השאלה, והשאר עונים לחי עולמים, כלומר המקריא אומר: "האדרת והאמונה צו וועמען? און צו וועמען?" והשאר עונים: "לחי עולמים!. <br />
<br />
במקומות מסוימים נוהגים כי המקריא את המילים האדרת והאמונה "צו וועמען און צו וועמען" עומד על גבי כסא כש[[טלית]] על כתפיו. <br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
לקראת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת בראשית תשי"ז ביקש הרבי ממזכירו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] כי יימסור לרב [[אוריאל צימר]], שהיה בקי בשפות רבות ובעקבות כך גם שימש כמתורגמן ב[[או"ם]], כי ינגן את הניגון פעמים רבות ככל היותר.<br />
<br />
הרב צימער ניגן את הניגון בשש עשרה שפות: [[לשון הקודש]], ב[[אידיש]], [[אנגלית]], בצרפתית, [[רוסית]], גרמנית, בספרדית, בפורטוגזית, בצ'כית, בפולנית, ערבית, טורקית, איטלקית, הולנדית ובהונגרית{{הערה|אגרות חסיד, עמוד 47, יומנו של ר' [[פאלע כהן]] בטאון חב"ד חוברת י"ג עמ' ל"ז}}.<br />
<br />
מספר פעמים ביקש הרבי בהתוועדויות שדווקא הילדים ינגנו את הניגון הזה, כך לדוגמה בשנת [[תש"כ]] ב[[שמחת בית השואבה#התוועדויות שמחת בית השואבה|התוועדות שמחת בית השואבה]] דיבר הרבי על מעלת לימוד התורה ועל מעלת הבל של ילדים שאין בו חטא, וביקש שינגנו אותו לבד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/724320/ רבי לילדים: הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}<br />
*[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/10/490.-Noach-5785.pdf '''ניגון אחד בחמש עשרה שפות'''], מגזין הסיפור שלי, גליון 490, ל' תשרי תשפ"ה, אתר JEM <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=744417ניגונים שנוגנו לפני הרבי2025-03-02T16:58:48Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.<br />
<br />
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.<br />
<br />
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.<br />
<br />
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==זמרת הארץ==<br />
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.<br />
<br />
ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.<br />
==רשימת הניגונים==<br />
{{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:<br />
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).<br />
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].<br />
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].<br />
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].<br />
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}.<br />
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].<br />
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].<br />
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).<br />
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].<br />
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].<br />
*'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].<br />
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].<br />
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].<br />
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].<br />
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].<br />
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].<br />
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].<br />
*[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}.<br />
*'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].<br />
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.<br />
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].<br />
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"<br />
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].<br />
*[[יוצר מידו]] תשרי תשכ"ה{{הערה|1= ע"פ הוראת הרבי ניגן ר' ניסן פינסון (אז שליח במרוקו) את הניגון הנ"ל}}<br />
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]] חנוכה ה'תשל"ה{{הערה|1= |כך סיפר הרב [[לוי גרליק]]: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' [[רפאל חודייטוב]] שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ [[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש.."}}<br />
}}<br />
<br />
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:<br />
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"<br />
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew"<br />
*"Just One Shabbos"<br />
* [[אוי רבי (שיר)]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי ]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=744416ניגונים שנוגנו לפני הרבי2025-03-02T16:57:29Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.<br />
<br />
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.<br />
<br />
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.<br />
<br />
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==זמרת הארץ==<br />
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.<br />
<br />
ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.<br />
==רשימת הניגונים==<br />
{{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:<br />
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).<br />
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].<br />
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].<br />
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].<br />
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}.<br />
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].<br />
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].<br />
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).<br />
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].<br />
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].<br />
*'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].<br />
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].<br />
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].<br />
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].<br />
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].<br />
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].<br />
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].<br />
*[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}.<br />
*'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].<br />
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.<br />
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].<br />
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"<br />
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].<br />
*[[יוצר מידו]] תשרי תשכ"ה<br />
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]] חנוכה ה'תשל"ה{{הערה|1= |כך סיפר הרב [[לוי גרליק]]: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' [[רפאל חודייטוב]] שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ [[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש.."}}<br />
}}<br />
<br />
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:<br />
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"<br />
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew"<br />
*"Just One Shabbos"<br />
* [[אוי רבי (שיר)]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי ]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=744415ניגונים שנוגנו לפני הרבי2025-03-02T16:54:44Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.<br />
<br />
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.<br />
<br />
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.<br />
<br />
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==זמרת הארץ==<br />
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.<br />
<br />
ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.<br />
==רשימת הניגונים==<br />
{{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:<br />
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).<br />
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].<br />
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].<br />
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].<br />
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}.<br />
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].<br />
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].<br />
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).<br />
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].<br />
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].<br />
*'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].<br />
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].<br />
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].<br />
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].<br />
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].<br />
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].<br />
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].<br />
*[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}.<br />
*'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].<br />
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.<br />
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].<br />
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"<br />
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].<br />
*[[יוצר מידו]]{{דרושה הבהרה|איזו שנה?}}<br />
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]] חנוכה ה'תשל"ה{{הערה|1= |כך סיפר הרב [[לוי גרליק]]: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' [[רפאל חודייטוב]] שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ [[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש.."}}<br />
}}<br />
<br />
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:<br />
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"<br />
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew"<br />
*"Just One Shabbos"<br />
* [[אוי רבי (שיר)]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי ]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=744414ניגונים שנוגנו לפני הרבי2025-03-02T16:53:25Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.<br />
<br />
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.<br />
<br />
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.<br />
<br />
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==זמרת הארץ==<br />
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.<br />
<br />
ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.<br />
==רשימת הניגונים==<br />
{{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:<br />
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).<br />
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].<br />
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].<br />
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].<br />
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}.<br />
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].<br />
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].<br />
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).<br />
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].<br />
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].<br />
*'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].<br />
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].<br />
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].<br />
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].<br />
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].<br />
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].<br />
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].<br />
*[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}.<br />
*'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].<br />
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.<br />
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].<br />
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"<br />
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].<br />
*[[יוצר מידו]]{{דרושה הבהרה|איזו שנה?}}<br />
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]] חנוכה ה'תשל"ה{{הערה|1= |כך סיפר הרב [[לוי גרליק]]: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' [[רפאל חודייטוב]] שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ [[אתם שלום]] והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש..}}<br />
}}<br />
<br />
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:<br />
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"<br />
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew"<br />
*"Just One Shabbos"<br />
* [[אוי רבי (שיר)]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי ]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=744413ניגונים שנוגנו לפני הרבי2025-03-02T16:51:36Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.<br />
<br />
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.<br />
<br />
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.<br />
<br />
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==זמרת הארץ==<br />
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.<br />
<br />
ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.<br />
==רשימת הניגונים==<br />
{{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:<br />
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).<br />
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].<br />
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].<br />
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].<br />
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}.<br />
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].<br />
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].<br />
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).<br />
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].<br />
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].<br />
*'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].<br />
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].<br />
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].<br />
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].<br />
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].<br />
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].<br />
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].<br />
*[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}.<br />
*'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].<br />
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.<br />
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].<br />
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"<br />
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].<br />
*[[יוצר מידו]]{{דרושה הבהרה|איזו שנה?}}<br />
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]] חנוכה ה'תשל"ה{{הערה|1= |כך סיפר הרב לוי שיחי' גרליק: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' רפאל חודייטוב שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ אתם שלום והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש..}}<br />
}}<br />
<br />
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:<br />
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"<br />
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew"<br />
*"Just One Shabbos"<br />
* [[אוי רבי (שיר)]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי ]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=744412ניגונים שנוגנו לפני הרבי2025-03-02T16:45:53Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.<br />
<br />
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.<br />
<br />
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.<br />
<br />
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==זמרת הארץ==<br />
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.<br />
<br />
ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.<br />
==רשימת הניגונים==<br />
{{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:<br />
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).<br />
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].<br />
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].<br />
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].<br />
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].<br />
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].<br />
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].<br />
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}.<br />
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].<br />
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].<br />
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].<br />
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).<br />
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].<br />
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].<br />
*'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].<br />
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].<br />
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].<br />
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].<br />
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].<br />
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].<br />
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].<br />
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].<br />
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].<br />
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].<br />
*[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}.<br />
*'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].<br />
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.<br />
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].<br />
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"<br />
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].<br />
*[[יוצר מידו]]{{דרושה הבהרה|איזו שנה?}}<br />
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]]<br />
}}<br />
<br />
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:<br />
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"<br />
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew"<br />
*"Just One Shabbos"<br />
* [[אוי רבי (שיר)]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי ]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1&diff=587858יהדודס2023-04-12T23:51:23Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>[[ממוזער]]<br />
[[קובץ:סמל יהדודס.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סמל רשת יהדודס]]<br />
'''יהדודס''', הינה רשת של עשרות חוגי למידה ויצירה בערכי היהדות, במתכונת מועדוניות [[של"ה]]. החוגים מופעלים בחופשת הקיץ ברחבי [[ארץ הקודש]] על ידי בחורים מישיבות חב"ד, ופעילותם מיועדת לציבור הכללי.<br />
<br />
== רקע ==<br />
עם התפתחות ה[[קעמפ]]ים לילדי [[אנ"ש]] הלכה ופחתה ההתעסקות ב[[של"ה|מועדוניות של"ה]] ברחבי ארץ הקודש עד שנפסק הדבר לגמרי, ובמשך כמה שנים תלמידי ישיבת תומכי תמימים ניהלו בזמן הקיץ קעמפים לילדי אנ"ש, בעוד מועדוניות של"ה מועטות הופעלו על ידי בנות חב"ד.<br />
<br />
כשהמצב בו תלמידי התמימים אינם יוצאים להפצת המעיינות בזמן הקיץ התקבע, התחיל הרב [[זלמן נוטיק]] לעורר על כך, שתלמידי התמימים צריכים לנצל את זמן הקיץ להפצת המעיינות ולא לחינוך ילדי אנ"ש, כתוצאה מדבריו, שכרו בשנת [[תשע"ח]] מספר תמימים רכב לזמן הקיץ, בו הסתובבו במושבי וקיבוצי הדרום, כשהם עורכים עם הילדים פעילות חוויתית בעניני [[יהדות]] ובפרט [[גאולה ומשיח]].<br />
<br />
פעילות זו נקראה בשם 'אידישקייץ', דרכה נשלחו קבוצות של [[תמימים]] ל[[שלוחים]] ברחבי הארץ לערוך מועדוניות [[של"ה]] באיזורם.<br />
<br />
== התייסדות ==<br />
בעקבות ההצלחה הגדולה שנחלה תוכנית 'אידישקייץ', הוקם{{הערה|[https://chabad.info/special/499202/ דיווח על ההקמה באתר חב"ד אינפו.]}} בשנת [[תשע"ט]] המוסד 'יהדודס', במסגרתו הפעילו התמימים בלמעלה משמונים מקומות עשרות מועדוניות, בהם השתתפו אלפי ילדים שאינם שומרי תורה ומצוות, בפעילויות מרתקות בהם למדו על [[עשרת המבצעים]], [[הרבי]], וגאולה ומשיח. לקראת הפעילות בשנת תשע"ט הוציאו מנהלי הארגון גליון שנועד לתמימים היוצאים לפעילות ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1HpISezpyv4RKmiJNFd803tGRTL9fi3Fh/view?usp=drivesdk גליון מיוחד לתמימים]}}<br />
בשנים הבאות צמח הארגון לממדים גדולים עד שבשנת תשפ"ב הצליח '''להכפיל את מספר הילדים''' המשתתפים בחוגים, ולשדרג באופן משמעותי את התכנים והיצירות.<br />
==פעילות החוגים==<br />
[[קובץ:אודי בשטח הפעילות.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אודי בשטח הפעילות]]<br />
כל סניף יהדודס מונה ארבעה בחורים הפועלים תחת [[בית חב"ד]] האיזורי, הפעילות היומית כוללת ארבעה חוגים, שתיים בבוקר ושתיים בצהרים, כשבכל חוג משתתפים בין עשר לעשרות רבות של ילדים. הבחורים המפעילים את הסניף מתחלקים לזוגות, כשכל זוג מפעיל חוג נפרד. במהלך הזמן הנותר עוזרים לשליח בעבודת השליחות הרציפה בניהול ותיחזוק הבית חב"ד, ובהכנת תוכנית החוגים של יום המחרת.<br />
<br />
תוך כדי הפעילות מסתובב בין הסניפים 'אודי' (אחד הבחורים) המחופש בסמל הארגון ובאותו יום הוא מפעיל את הילדים שבאותו סניף.<br />
<br />
הרשת הוקמה ומתנהלת בעידוד הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובראש צוות ההיגוי המקצועי של התכניות עומדים רבני הישיבה וכוכב הילדים שלומי לניאדו.<br />
<br />
==== קייטנת אקסטרים ====<br />
יחד עם הקמת יהדודס הוקמו במקביל 'קייטנות אקסטרים' בשכונת [[גילה]] בירושלים וב[[ראשון לציון]], עבור ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות לעת עתה. בשונה מחוגי יהדודס, הקייטנות פועלות כקייטנה מלאה הן מבחינת התוכן והן מבחינת זמן הפעילות מדי יום{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/509826/ פתיחת הקייטנה בגילה]}}.<br />
<br />
גם אלו נחלו הצלחה גדולה, כשבכל אחת מהם השתתפו עשרות רבות של ילדים שפעולת הקייטנה עליהם ניכרה זמן רב לאחר סיום הקייטנה{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/514032/ הצלחת הקייטנות]}}.<br />
<br />
==הפעילות בתקופת הקורונה==<br />
[[קובץ:25-07-2020-18-12-01-לשים-בתוך-הידיעה-עם-הטקסט-1086x1536.jpg|ממוזער|מודעת התוכנית - 'יהדודס בבית']]<br />
בקיץ תש"פ, בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] וההנחיות המחמירות האוסרות על התקהלויות, הפיקו כמה [[תמימים]] ממנהלי ארגון 'יהדודס' תוכנית חדשנית הנקראת - 'יהדודס בבית', בתוכנית קיבל כל ילד לביתו ארגז הכולל בתוכו תשע ערכות יצירה לתשעה ימים בנושאי יהדות וערכים חסידיים{{הערה|צדקה וחסד, בית המקדש, 12 הפסוקים, הרבי מלך המשיח, גאולה, שבת, ברכות, תפילין ומזוזות, ועוד.}}.<br />
<br />
בנוסף לכך קיבל כל ילד סרטון יומי הכולל תוכנית ויזואלית עם כוכבי הילדים 'אודי ודודי', תוכנית [[12 הפסוקים]], וסרטון אנימציה ייחודי בנושא היומי, בנוסף נלווה סרטון הסבר קצר כיצד מבצעים את היצירה היומית, כבונוס ועידוד לילדים נערכו הגרלות יומיות על פרסים בין הילדים ששלחו תמונות שלהם מבצעים את הפעילות.<br />
<br />
שיווק הערכות למשפחות ולילדים נעשה על ידי עשרות [[שלוחים]] ברחבי הארץ, שמשלוח הערכות הגיע אליהם ישר לבית והם פיזרו זאת אצל הילדים.<br />
<br />
בתוכנית השתתפו כ900 ילדים מהציבור הכללי ברחבי הארץ.<br />
<br />
==המועדונית של אודי==<br />
בשנת תשפ"ב שודרג הארגון, כשלמועדונית היומית מצטרפת גם תוכנית מולטימדיה בשם "המועדונית של אודי". בתוכנית למדו הילדים על הנושא היומי באמצעות סיפור עלילתי יחד עם כוכב התוכנית 'אודי' כשאליו מצטרפים דמויות נוספות באולפן מיוחד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''כאלפיים חיילים חדשים בצבאות ה'''' - [[שבועון בית משיח]] גיליון 1275, [[ה' אלול]] [[תשפ"א]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.yaadudes.com/ האתר של יהדודס]<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/503215/ כך מזמינים את אלפי הילדים לפעילות 'יהדודס']<br />
*שניאור חביב, [https://chabad.info/blogs/516675/ להחזיר את הסדן המקורי]<br />
*[https://chabad.info/news/509720/ נכבשה הארץ: 100 סניפי יהדודס בפעולה]<br />
*[https://chabad.info/video/814095/ הפרומו לתכנית המולטימדיה של יהדודס - המועדונית של אודי]<br />
*[https://chabad.info/news/608754/ יהדודס בבית, קייטנות בעידן הקורונה]<br />
* מושקא רותם, '''[https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk כיף של יהדות]''' - [[עיתון הגאולה]] גיליון 43 עמוד 10<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>מנחם גר צדקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1&diff=587656יהדודס2023-04-10T18:58:48Z<p>מנחם גר צדק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל יהדודס.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סמל רשת יהדודס]]<br />
'''יהדודס''', הינה רשת של עשרות חוגי למידה ויצירה בערכי היהדות, במתכונת מועדוניות [[של"ה]]. החוגים מופעלים בחופשת הקיץ ברחבי [[ארץ הקודש]] על ידי בחורים מישיבות חב"ד, ופעילותם מיועדת לציבור הכללי.<br />
<br />
== רקע ==<br />
עם התפתחות ה[[קעמפ]]ים לילדי [[אנ"ש]] הלכה ופחתה ההתעסקות ב[[של"ה|מועדוניות של"ה]] ברחבי ארץ הקודש עד שנפסק הדבר לגמרי, ובמשך כמה שנים תלמידי ישיבת תומכי תמימים ניהלו בזמן הקיץ קעמפים לילדי אנ"ש, בעוד מועדוניות של"ה מועטות הופעלו על ידי בנות חב"ד.<br />
<br />
כשהמצב בו תלמידי התמימים אינם יוצאים להפצת המעיינות בזמן הקיץ התקבע, התחיל הרב [[זלמן נוטיק]] לעורר על כך, שתלמידי התמימים צריכים לנצל את זמן הקיץ להפצת המעיינות ולא לחינוך ילדי אנ"ש, כתוצאה מדבריו, שכרו בשנת [[תשע"ח]] מספר תמימים רכב לזמן הקיץ, בו הסתובבו במושבי וקיבוצי הדרום, כשהם עורכים עם הילדים פעילות חוויתית בעניני [[יהדות]] ובפרט [[גאולה ומשיח]].<br />
<br />
פעילות זו נקראה בשם 'אידישקייץ', דרכה נשלחו קבוצות של [[תמימים]] ל[[שלוחים]] ברחבי הארץ לערוך מועדוניות [[של"ה]] באיזורם.<br />
<br />
== התייסדות ==<br />
בעקבות ההצלחה הגדולה שנחלה תוכנית 'אידישקייץ', הוקם{{הערה|[https://chabad.info/special/499202/ דיווח על ההקמה באתר חב"ד אינפו.]}} בשנת [[תשע"ט]] המוסד 'יהדודס', במסגרתו הפעילו התמימים בלמעלה משמונים מקומות עשרות מועדוניות, בהם השתתפו אלפי ילדים שאינם שומרי תורה ומצוות, בפעילויות מרתקות בהם למדו על [[עשרת המבצעים]], [[הרבי]], וגאולה ומשיח. לקראת הפעילות בשנת תשע"ט הוציאו מנהלי הארגון גליון שנועד לתמימים היוצאים לפעילות ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1HpISezpyv4RKmiJNFd803tGRTL9fi3Fh/view?usp=drivesdk גליון מיוחד לתמימים]}}<br />
בשנים הבאות צמח הארגון לממדים גדולים עד שבשנת תשפ"ב הצליח '''להכפיל את מספר הילדים''' המשתתפים בחוגים, ולשדרג באופן משמעותי את התכנים והיצירות.<br />
==פעילות החוגים==<br />
[[קובץ:אודי בשטח הפעילות.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אודי בשטח הפעילות]]<br />
כל סניף יהדודס מונה ארבעה בחורים הפועלים תחת [[בית חב"ד]] האיזורי, הפעילות היומית כוללת ארבעה חוגים, שתיים בבוקר ושתיים בצהרים, כשבכל חוג משתתפים בין עשר לעשרות רבות של ילדים. הבחורים המפעילים את הסניף מתחלקים לזוגות, כשכל זוג מפעיל חוג נפרד. במהלך הזמן הנותר עוזרים לשליח בעבודת השליחות הרציפה בניהול ותיחזוק הבית חב"ד, ובהכנת תוכנית החוגים של יום המחרת.<br />
<br />
תוך כדי הפעילות מסתובב בין הסניפים 'אודי' (אחד הבחורים) המחופש בסמל הארגון ובאותו יום הוא מפעיל את הילדים שבאותו סניף.<br />
<br />
הרשת הוקמה ומתנהלת בעידוד הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובראש צוות ההיגוי המקצועי של התכניות עומדים רבני הישיבה וכוכב הילדים שלומי לניאדו.<br />
<br />
==== קייטנת אקסטרים ====<br />
יחד עם הקמת יהדודס הוקמו במקביל 'קייטנות אקסטרים' בשכונת [[גילה]] בירושלים וב[[ראשון לציון]], עבור ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות לעת עתה. בשונה מחוגי יהדודס, הקייטנות פועלות כקייטנה מלאה הן מבחינת התוכן והן מבחינת זמן הפעילות מדי יום{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/509826/ פתיחת הקייטנה בגילה]}}.<br />
<br />
גם אלו נחלו הצלחה גדולה, כשבכל אחת מהם השתתפו עשרות רבות של ילדים שפעולת הקייטנה עליהם ניכרה זמן רב לאחר סיום הקייטנה{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/514032/ הצלחת הקייטנות]}}.<br />
<br />
==הפעילות בתקופת הקורונה==<br />
[[קובץ:25-07-2020-18-12-01-לשים-בתוך-הידיעה-עם-הטקסט-1086x1536.jpg|ממוזער|מודעת התוכנית - 'יהדודס בבית']]<br />
בקיץ תש"פ, בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] וההנחיות המחמירות האוסרות על התקהלויות, הפיקו כמה [[תמימים]] ממנהלי ארגון 'יהדודס' תוכנית חדשנית הנקראת - 'יהדודס בבית', בתוכנית קיבל כל ילד לביתו ארגז הכולל בתוכו תשע ערכות יצירה לתשעה ימים בנושאי יהדות וערכים חסידיים{{הערה|צדקה וחסד, בית המקדש, 12 הפסוקים, הרבי מלך המשיח, גאולה, שבת, ברכות, תפילין ומזוזות, ועוד.}}.<br />
<br />
בנוסף לכך קיבל כל ילד סרטון יומי הכולל תוכנית ויזואלית עם כוכבי הילדים 'אודי ודודי', תוכנית [[12 הפסוקים]], וסרטון אנימציה ייחודי בנושא היומי, בנוסף נלווה סרטון הסבר קצר כיצד מבצעים את היצירה היומית, כבונוס ועידוד לילדים נערכו הגרלות יומיות על פרסים בין הילדים ששלחו תמונות שלהם מבצעים את הפעילות.<br />
<br />
שיווק הערכות למשפחות ולילדים נעשה על ידי עשרות [[שלוחים]] ברחבי הארץ, שמשלוח הערכות הגיע אליהם ישר לבית והם פיזרו זאת אצל הילדים.<br />
<br />
בתוכנית השתתפו כ900 ילדים מהציבור הכללי ברחבי הארץ.<br />
<br />
==המועדונית של אודי==<br />
בשנת תשפ"ב שודרג הארגון, כשלמועדונית היומית מצטרפת גם תוכנית מולטימדיה בשם "המועדונית של אודי". בתוכנית למדו הילדים על הנושא היומי באמצעות סיפור עלילתי יחד עם כוכב התוכנית 'אודי' כשאליו מצטרפים דמויות נוספות באולפן מיוחד.<br />
<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''כאלפיים חיילים חדשים בצבאות ה'''' - [[שבועון בית משיח]] גיליון 1275, [[ה' אלול]] [[תשפ"א]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.yaadudes.com/ האתר של יהדודס]<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/503215/ כך מזמינים את אלפי הילדים לפעילות 'יהדודס']<br />
*שניאור חביב, [https://chabad.info/blogs/516675/ להחזיר את הסדן המקורי]<br />
*[https://chabad.info/news/509720/ נכבשה הארץ: 100 סניפי יהדודס בפעולה]<br />
*[https://chabad.info/news/608754/ יהדודס בבית, קייטנות בעידן הקורונה]<br />
* מושקא רותם, '''[https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk כיף של יהדות]''' - [[עיתון הגאולה]] גיליון 43 עמוד 10<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>מנחם גר צדק