https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%9E%D7%9A 2026-04-08T12:08:14Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=180018 2014-05-27T21:33:17Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div><br /> [[תמונה:סלאנים.jpg|left|thumb|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו&quot;ר מסלאנים.]]<br /> <br /> '''חסידות סלונים''' קמה בשנת ה'תרי&quot;ח (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי משה מקוברין (כ&quot;ט באייר ה'תרי&quot;ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב אברהם וינברג (הראשון) (1804-1883) ומינוהו לאדמו&quot;ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, יסוד העבודה, העוסק ביסודות ועיקרי החסידות. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון באר אברהם על התורה, חסד לאברהם, העוסק בענייני קבלה, באר אברהם על המכילתא ועוד. נפטר בי&quot;א בחשוון ה'תרמ&quot;ד (1883).<br /> <br /> לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים &quot;הדברי שמואל&quot; או ביידיש &quot;דער פאטער&quot;, כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי&quot;ם). הוא כיהן כאדמו&quot;ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי&quot;ט בשבט ה'תרע&quot;ו (1916) בוורשה. מבין אדמו&quot;רי סלונים היה האדמו&quot;ר עמד בקשר אדוק עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ&quot;ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערת שוליים|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ&quot;ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל הבית אברהם (נפטר תרצ&quot;ג), ממשיך דרכו היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח בשואה.<br /> <br /> לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה &quot;רבי מוטל דיין&quot;. הוא סירב לשמש כאדמו&quot;ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י&quot;ב בטבת]] [[ה'תשי&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו&quot;ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו&quot;ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו&quot;ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]].<br /> לאחר פטירתו מונה חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו&quot;ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו &quot;נתיבות שלום&quot;. <br /> <br /> קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה את מרותו של הרב וינברג שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו&quot;ר מסלונים שליט&quot;א.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50984 האדמו&quot;ר מסלאנים עם שליח חב&quot;ד]<br /> *רבי [[זלמן לייב אסטולין]] ואדמו&quot;רי סלונים, [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3135 בית משיח 593]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A6%27%D7%91&diff=180017 2014-05-27T21:22:34Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>מחלקת '''ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר ברדיטשוב''' נוסדה בחורף שנת [[תרצ&quot;ה]]. <br /> <br /> על תלמידיה הראשונים נימנתה קבוצת בחורים צעירים שהגיעו לשם מהישיבה שב[[ז'יטומיר]]. המשגיח בישיבה זו היה הרב [[יעקב ש&quot;ץ]] שהיה גם המגיד-שיעור בנגלה. <br /> <br /> ה&quot;[[משפיע]]&quot; ב[[דא&quot;ח]] היה הרב [[חיים שאול ברוק]]. מאוחר יותר שימש שם המגיד-שיעור גם הרב [[משה רובינסון]], כשלצידו משמש ר' [[בערל גורביץ]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ד בטבת]] [[תרצ&quot;ח]] נאסרו התלמידים עם ראשי-הישיבה והישיבה נסגרה.<br /> <br /> התלמידים שנאסרו היו: [[יחזקאל ברוד]], [[יהושע העשל צייטלין]], [[שלום דובער פבזנר]], [[רפאל ברוק]] ויבלחט&quot;א [[רפאל ווילשאנסקי]] ווועלוול אוברבוך.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ב]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ב]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95&diff=178247 2014-05-07T21:27:39Z

<p>ממך: יצירת דף עם התוכן &quot;{{ישיבה| |שם=ישיבת ליובאוויטש טורונטו - אהלי מנחם מענדל |אפיון=ישיבה קטנה וישבה גדולה |תא...&quot;</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבת ליובאוויטש טורונטו - אהלי מנחם מענדל<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה וישבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשנ&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[טורונטו]], קנדה<br /> |מייסד=הרב [[יונה שור]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[עקיבא גרשון וגנר]]<br /> |מנהל הישיבה קטנה=הרב שניאור זלמן אסטער<br /> |מספר תלמידים=160<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות וביאורים - טורונטו<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> == ייסוד הישיבה ==<br /> ישיבת לובאוויטש טורונטו - אהלי מנחם מענדל, נוסדה בשנת תשנ&quot;ז ע&quot;י הרב יונה שור עסקן חסידי בטורונטו, והרב [[עקיבא גרשון וגנר]] שמשמש כראש הישיבה משנת יסודו.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] לומדים בישיבה 160 בחורים.<br /> הישיבה ממוקמת באיזור היהודי של טורונטו.<br /> == צוות הישיבה ==<br /> ===הנהלה כללית===<br /> * הרב [[עקיבא גרשון וגנר]] - ראש ישיבה.<br /> * הרב שניאור זלמן אסטער - מנהל הישיבה קטנה.<br /> * הרב חנא פרמן - מנהל גשמי.<br /> * הרב נחמן פערל - אחראי על הגשמיות.<br /> ===צוות הישיבה גדולה===<br /> * הרב יהודה לייב צייטלין - ר&quot;מ בישיבה גדולה.<br /> * הרב [[אברהם מאן]] - משפיע בישיבה גדולה.<br /> * הרב אהרו קאמאן - משפיע ומשגיח בישיבה גדולה.<br /> ===צוות הישיבה קטנה===<br /> * הרב יוסף גארמאן - ר&quot;מ בשיעור ג'.<br /> * הרב מרדכי דב ווילהעלם - ר&quot;מ בשיעור ב'.<br /> * הרב דב יהודה שוחט - ר&quot;מ בשיעור א'.<br /> * הרב יוסף לייב וועכטער - משפיע בשיעור ג'.<br /> * הרב לוי אלטיין - משפיע בשיעור ב'<br /> * הרב אליהו ברקביץ' - משפיע בשיעור א'.<br /> == התלמידים השלוחים ==<br /> בישיבה יש כעשרים תלמידים השלוחים שמארגנים המבצעים בכל יום שישי וגם מוצאים לאור קובץ [[הערות וביאורים - טורונטו]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|טורונטו]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94)&diff=178226 2014-05-07T14:52:44Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גורביץ.JPG|left|thumb|250px|הרב מענדל גורביץ (מימין) יחד עם שאר חברי הנהלת הישיבה הרב יחיאל קלמנסון (מרכז) והרב יצחק נמנוב (שמאל)]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הלוי גורביץ''' הינו המנהל הגשמי של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד לאביו הרב [[יששכר דב גורביץ]]. למד והתחנך ב[[תומכי תמימים ברינוא]] ומאוחר יותר למד ב[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בשנת [[תשל&quot;ה]] הגיע בתור שליח לישיבת תומכי תמימים ברינואה. נשא לאשה את זוגתו לבית כצמן.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] - לאחר פטירת ר' [[ניסן נעמנוב]], הוצע לרבי שהוא יהיה מנהל רוחני, ור' [[יצחק נמנוב]] יהיה מנהל גשמי, אך [[הרבי]] מינה אותו למנהל הגשמי של הישיבה בברינואה{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חתניו:<br /> *הרב צבי הירש דרוקמן - שליח הרבי בסאן-מור, צרפת.<br /> *הרב חיים גרייזמן - שליח הרבי בשטוקהלם, שוודיה.<br /> *הרב שמואל רסקין - שליח הרבי בחולון.<br /> *הרב ישראל נח ליפסקר - משפיע בתומכי תמימים קווינס.<br /> <br /> {{קצרמר/קוד|אישים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גורביץ מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:ברינוא: אישים]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%98&diff=178173 2014-05-07T02:34:19Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פורסט יצח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק פורסט]]<br /> ר' '''משה יצחק פורסט''' נולד לר' לוי ומרת צפורה חנה פארסט ב[[א' שבט]] [[תרצ&quot;ח]] בעיר רוטרדאם שב[[הולנד]].<br /> <br /> ב[[מלחמת העולם השניה]] הועבר יחד עם משפחתו למחנה ריכוז ברגן בלזן, שם נפטרה אימו. אחרי המלחמה שימש אביו כ[[רב]] בבית הכנסת ברוטרדאם.<br /> סיים לימודי הנדסה, ורצה ללכת ללמוד ב[[ישיבה]]. אחותו הציעה לו ללמוד ב[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם למד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב770]], לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן בשנת [[תשכ&quot;ה]] עם מרת דאבא, בת ר' [[משה רובינסון]].<br /> <br /> לאחר חתונתו [[שלוחים|נשלח]] על ידי [[הרבי]] למדינת [[הולנד]], שם פועל רבות.<br /> <br /> אחד מבניו, ר' [[דוד פורסט]] משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''נגון ביגון''', ספר שכתב בהולנדית על ההשקפה החסידית בעניני פטירה ואבלות, ותורגם ללה&quot;ק, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית ורוסית. <br /> * '''נפלאות בספר התניא''', ספר שמקשר שיעור ה[[תניא]] היומי עם ה[[חת&quot;ת]] של השבוע, הוצאה לאור: [[לדורות]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=57916 כמעט יובל שנות שליחות פוריה בהולנד], [[שבועון בית משיח]], כז חשון התשע&quot;א (04.11.2010) - {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פורסט משה יצחק]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=152672 2013-11-21T23:36:45Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום איידלמן [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]<br /> הרב '''שלום איידלמן''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ו]] לרב אריה דוב וסלווה איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] בבריחת אנ&quot;ש דרך [[פולין]], אל [[פריז]].<br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים]] בברינוא, ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים -ברינוא'.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי&quot;ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה ימים ספורים בלבד אחר חתונתו, עם תום ימי ה'שבע ברכות'. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.<br /> <br /> בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *[[שניאור זלמן איידלמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[וינה]], [[אוסטריה]].<br /> *[[יואל איידלמן]] - מנהל [[רוחני]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> *יוסף יצחק איידלמן ע&quot;ה - עבד ב[[צא&quot;ח ארץ הקודש]].<br /> *מנחם מענדל איידלמן - מלמד ב[[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].<br /> *אליעזר איידלמן - [[משפיע]] בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.<br /> *שמואל איידלמן - [[קראון הייטס]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|איידלמן שלום]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=152671 2013-11-21T23:33:32Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום איידלמן [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]<br /> הרב '''שלום איידלמן''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ו]] לרב אריה דוב וסלווה איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] בבריחת אנ&quot;ש דרך [[פולין]], אל [[פריז]].<br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים]] בברינוא, ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים -ברינוא'.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי&quot;ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה ימים ספורים בלבד אחר חתונתו, עם תום ימי ה'שבע ברכות'. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.<br /> <br /> בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *[[שניאור זלמן איידלמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[וינה]], [[אוסטריה]].<br /> *[[יואל איידלמן]] - מנהל [[רוחני]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> *יוסף יצחק איידלמן ע&quot;ה - עבד ב[[צא&quot;ח ארץ הקודש]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|איידלמן שלום]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=139240 2013-06-20T21:58:37Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה יהודה רייכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה יהודה רייכמן]]<br /> הרב '''משה יהודה הכהן רייכמן''' היה [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]], שימש בקודש כארבעים [[שנה]] בה העמיד תלמידים הרבה, והפיץ את [[תורת החסידות]]. אחד הדברים בהם היה מיוחד בהם זה [[עבודת התפילה]] שלו ביגיעה וב[[דביקות]] עצומה וכן מעשה [[צדקה]] ו[[חסד]] ו[[חינוך]] בניו מתוך מסירות נפש.<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> הרב משה יהודה נולד בעיירה גרודזיסק שב[[פולין]] בשנת [[תרס&quot;ד]] לאביו ה[[חסיד]] הרב אליעזר צבי רייכמן הי&quot;ד. עלה לארץ ולמד בישיבת תורת אמת לרב הגאון [[זלמן הבלין]]. הרב הבלין לקחו לחתן לבתו שרה נחמה, ולאחרי פטירת הרב הבלין החליף את מקומו כמשפיע ומנהל רוחני.<br /> <br /> היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ומקושר להם ב[[לב]] ו[[נפש]] עד כדי [[מסירות נפש]] ממש.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רייכמן משה יהודה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רייכמן משה יהודה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רייכמן משה יהודה]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%97%D7%9F&diff=138935 2013-06-19T22:37:46Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>הרב '''מאיר שמחה חן''' נולד בשנת [[תרכ&quot;ב]] לאביו הרב [[אברהם אהרן חן]], בנו של הרב [[פרץ חן]], רבה של [[נעוול]]. ר' אברהם אהרן נפטר בצעירותו, ומיני אז התחנך ר' מאיר שמחה אצל סבו הרב פרץ חן. <br /> <br /> ר' מאיר שמחה היה גביר גדול, והיה 'נתון' כולו, לצרכי הכלל וללימוד ה[[חסידות]]. <br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[ארץ הקודש]] להתחקות על מצב הענינים.&lt;REF&gt; אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב ד עמ' רעא (332).&lt;/REF&gt;<br /> <br /> נפטר ביום ד' ב[[שבט]] [[תרצ&quot;ד]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *חתנו רבי [[שמואל לייב לווין]] מ[[פאריטש]]. רבה של העיר אמליה קטנה, קיבל את הרבנות בהוראת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].&lt;REF&gt; [[אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] (530).&lt;/REF&gt;<br /> *חתנו הרב [[זאב וולף שטיינגרט]] - [[תמים]] מ[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אשר מסר נפשו על [[הפצת היהדות]]{{הערת שוליים|ראה [[ליובאוויטש וחייליה]] בערכו, [[שבועון בית משיח]] מחודש [[תמוז]] [[תשנ&quot;ח]](?).}}.<br /> *חתנו הרב שמואל שטיינגרט - אחיו מאב של ר' זאב וולף.<br /> *חתנו הרב [[עוזיאל חזנוב]] - [[שוחט]], מזקני ה[[חסיד]]ים.{{הערת שוליים|1=ראה [http://www.chabad.info/bm/index.php?%3Cmagazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=408 מאמרו] של [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 412.}}<br /> *חתנו רבי [[יהודה בוטרשוולי]] מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד ב[[תומכי תמימים]] [[נעוויל]], בקיץ [[תרפ&quot;ט]] נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת [[תר&quot;ץ]] חזר לקולאש ונתקבל שם לרב — עד שנת [[תרצ&quot;ה]], כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח. {{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] יא עמ' קו (139)).}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|חן מאיר שמחה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|חן מאיר שמחה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חן מאיר שמחה]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%94&diff=138810 2013-06-19T05:22:40Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסי פיאמנטה אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסי פיאמנטה אצל הרבי ב[[כוס של ברכה]]]]<br /> '''יוסי פיאמנטה''' הוא נגן גיטרה, מלחין מוזיקאי, ממייסדי [[להקת פיאמנטה]] ו[[חסיד חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> יוסי פיאמנטה קיבל את הגיטרה הראשונה שלו כמתנת בר מצווה מדודו אלברט פיאמנט, שהיה באותם ימים איש מאוד חשוב בתעשיית המוזיקה [[ארץ ישראל|בארץ]]. הגיטרה נהייתה מרכז חייו ועל ידי לימוד עצמי מהאזנה לרדיו ומעקב צמוד אחרי כל מגזין או שביב מידע שהגיע לארץ למד לנגן. <br /> <br /> לאחר סיום בית הספר ניגן יוסי בלהקות שונות והצטרף ל[[צה&quot;ל|צבא]] ללהקה צבאית. במהלך [[מלחמת יום כיפור]] הקים יוסי יחד עם אחיו, [[אבי פיאמנטה]] שהיה אז בן 15 את הלהקה.<br /> <br /> הלהקה של האחים פיאמנטה ניגנה עם המוזיקאים המרכזיים של אותה תקופה.<br /> <br /> סטן גץ ששמע את הלהקה התלהב והקליט אלבום עם יוסי. <br /> <br /> מכאן החליט יוסי ללכת לכיוון שורשיו היהודיים והלהקה התחילה לנגן מוזיקה יהודית.<br /> <br /> יוסי פיאמנטה התפרסם בעולם כ&quot;הנדריקס החסידי&quot; ולפני מספר שנים נבחר כגיטריסט מס' 8 בעולם ע&quot;י מגזין ה&quot;בילבורד&quot;.<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ט]] עזב ר' יוסי את [[ניו יורק]] ועבר להתגורר ב[[תל אביב]] בכדי לעזור לאביו, ר' יהודה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48317]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[להקת פיאמנטה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32201 האחים ר' יוסי ואבי פיאמנטה בשמחת בית השואבה תשרי תשס&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פיאמנטה יוסי]]<br /> [[קטגוריה:זמרים חב&quot;דים|פיאמנטה יוסי]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5&diff=138659 2013-06-17T23:53:50Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מיכאל שוורץ עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיכאל שוורץ מגיש לרבי יצירה ייחודית: כוס של אליהו הנביא]]<br /> <br /> '''מיכאל שוורץ''' (מייקל שוורץ) היה אומן, ומקורב לרבי. הוא יצר את הלוגו המפורסם של ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ושל אירגון '[[צבאות ה']]'.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> האמן מיכאל שוורץ נולד בשנת [[תרפ&quot;ו]] בהרי הקטסקיסל שב[[ניו יורק]] לאביו ששימש כרב. בצעירותו למד בישיבת תורת חיים בברוקלין ובישיבת יעקב יוסף במנהטן. כשרונו באמנות התגלה על ידי מוריו ובני משפחתו מצעירות, ובגיל שלוש עשרה, אחרי שהבטיח להמשיך במקביל בלימוד התורה, הוא נרשם לבית הספר לאמנות של [[ניו יורק]].<br /> <br /> בגיל ארבע עשרה, ביקש ממנו [[הרבי]] - עוד קודם הנשיאות - לצייר מספר סמלים עבור הוצאות לאור ובהם השער המפורסם של המגזין החודשי לילדים שיצא לאור, &quot;טאקס אנד טיילס&quot;, שתורגם אח&quot;כ לעברית ונדפס בתור '[[שיחות לנוער]]'. באותו תקופה הוא היה נפגש עם הרבי פעמיים בחודש ב-[[770]], כדי לדון עם הרבי על איורים של ה&quot;טאקס אנד טיילס&quot;. העבודה עבור הרבי השאירה במיכאל התרשמות עצומה וכבוד גדול ל[[ליובאוויטש]], שהתבטבאו בעבודותיו באותו זמן.<br /> <br /> הוא המשיך לעבוד עבור הרבי ומוסדות חב&quot;דיים ועיצב את הסמלים של [[מרכז לעניני חינוך]], [[קעמפ גן ישראל]] וארגון [[צבאות ה']]. הוא צייר את הלוגו המפורסם של [[ל&quot;ג בעומר]] בשנת [[תשמ&quot;ג]], בו משתמשים בכל העולם גם כעת.<br /> <br /> הוא יצר יצירות אמנות רבות שהופיעו במשכן הנשיא, בכנסת ובעיריה ב[[ירושלים]] וכן בבית הלבן (פיסול שהעניק [[יצחק שמיר]] לנשיא [[ארה&quot;ב]] דאז, רונלד רייגן) ובבתי כנסיות ובאוספים פרטיים רבים בארץ ובעולם.<br /> <br /> כאשר מכון [[קראון הייטס]] לאמנות המכונה בשם &quot;גלריית חי&quot;, נפתח בקראון הייטס, העניק הרבי המחאה אישית בסך 10,000$ כדי לסייע בהוצאות. הרבי הורה להשתמש בגלריה להוראת אמנות, והנחה את ר' [[הענדל פוטרפס (ליברמן)|חנוך ליברמן]], שהיה אחד האמנים החסידים המוכשרים ביותר בתקופתנו, למסור שיעורי אמנות לגברים ולנשים.<br /> <br /> אחת העבודות הפופולריות ביותר שלו היא ציור של הרבי שהורכב מאותיות המאמר באתי לגני, וכך גם כרזה ל&quot;עד מתי&quot; שהוצגה בפני הרבי.<br /> <br /> מיכאל שוורץ הלך לעולמו ביום שישי [[י' אלול]] [[תשע&quot;א]], והוא בן 85. הלוויתו התקיימה, בצהרי יום שישי י' אלול, בקווינס שבניו יורק, והשתתפו בה רבים מחסידי חב&quot;ד.<br /> ==עבודתו עם הרבי==<br /> ===שיחות לנוער===<br /> הקשר שלו עם הרבי החל כאשר הי' בן 15. הי' זה ב[[תש&quot;ב]] כשהירחון [[שיחות לנוער|שמועסן מיט קינדער און יוגנד]] החל לצאת לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[קה&quot;ת]], והוגה על ידי[[ הרבי]]. <br /> <br /> הרבי ביקש להוסיף מדור חדש בעלון &quot;שיחות לנוער&quot;, דף מאויר עם 5 או 6 פריטים ובהם עובדות לא ידועות על מנהגי, חכמת ואגדות ישראל. הרבי רצה שמדור זה יהפוך למשהו מיוחד שהילדים יצפו לקראתו מדי [[חודש]]. המדור קיבל את השם: &quot;פינת הסקרנות&quot;.<br /> <br /> לכתחילה היה מזכירו של הרבי, הרב [[ניסן מינדל]] מטפל ברעיונותיו של הרבי. אך זמן קצר לאחר תחילת עבודתו של מיכאל עבר העבודה אליו. וכל פעם לאחר שערך את השרטוטים שנדרשו הביא אותם לרבי כדי לקבל את הערותיו, וכך יצא שהיה נפגש עם הרבי בחדרו פעמיים בחודש.<br /> <br /> בפעם הראשונה שנכנס אצל הרבי, אמר לו הרבי שהוא מרוצה מעבודתו. כן שוחח עם מיכאל על רצונו לפתח תכניות רבות נוספות לילדים. הרבי אמר כי איור היינו גורם מרכזי להמחשה ויזואלית של המילה הכתובה. באמצעות תמונות משלימות לטקסט, הילדים יוכלים להתחבר יותר בקלות אל המידע המובע בטקסט.<br /> <br /> כאשר הרבי תיאר את המדור החדש שהוא רוצה להוסיף, הרבי אמר &quot;שזה יראה כמו ריפלי&quot; (באידיש: &quot;עס זאל אויסזעהן ווי ריפלי&quot;){{הערת שוליים|במשך שנים רבות בעיתונים רבים ברחבי ארצות הברית הופיע ריבוע שגדלו היה כ-5 אינץ' רבועים שהכיל את עבודתו של רוברט ריפלי, תחת הכותרת &quot;תאמינו או לא&quot;, הרבי ביקש ליצור מדור בסגנונו של ריפלי.}}. בהזדמנות אחרת הרבי ביקש ממנו ליצור דמות על בסיס אמיתי עליה ניתן לכתוב סיפורי הרפתקאות, וביקש שהסגנון והעיצוב יהיו כמו של קומיקאי מפורסם באותם הימים, &quot;דיק טרייסי!&quot;<br /> <br /> לפני איור כל מדור מיכאל הי' משוחח עם הרבי, ולאחר מכן הוא הי' כותב את התסריט, ריבוע אחר ריבוע, ומכין שרטוטים בעפרון עם בועות עבור הטקסט. הרבי היה עובר על כל ריבוע בנפרד ורק לאחר תיקוניו ואישורו הי' מיכאל מסיים את האיורים ושולח אותם לדפוס.<br /> <br /> ===הציור של ימות המשיח===<br /> [[קובץ:הציור של ימות המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציור של ימות המשיח]]<br /> כאשר עבר ב[[חלוקת דולרים]] בשנת [[תש&quot;נ]] ביקש ממנו הרבי לצייר כיצד יראה העולם כשמשיח יבוא.<br /> <br /> שוורץ התחיל להכין יצירה על ימות המשיח, המורכבת ממאות אלפי אותיות וכן מוטיבים מרכזיים הקשורים לגאולה.<br /> <br /> ב[[ד' תשרי]] [[תשנ&quot;א]] עבר שוורץ בדולרים יחד עם הפרופ' [[ירמיהו ברנובר]], וסיפר על היצירה המורכבת מאותיות וציטוטים על הגאולה העתידה, החל מנבואת ישעיהו עד דברי ה[[רמב&quot;ם]] ורבותינו נשיאינו, כאשר בסך הכל יהיו בו 304,805 אותיות.<br /> <br /> ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשנ&quot;א]] עבר שוורץ שוב והרבי זירז אותו לסיים את העבודה כי בינתיים &quot;משיח יגיע&quot;. הרבי ביקש שיהיה מוכן ב[[י&quot;א ניסן]].<br /> <br /> בפועל ארע [[כ&quot;ז אדר]] וסיום הציור התעכב עד [[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|יו&quot;ד שבט תשנ&quot;ג]], והוא נעשה על ידי שוורץ במעמד הרבי והחסידים בשידור חי שהועבר לעולם כולו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)]]<br /> * [[צבאות ה']]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 הרבי מבקש ממיכאל שוורץ לצייר ציור של ימות המשיח]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63831 אוסף ציורים של מיכאל שוורץ] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|שוורץ מיכאל]]<br /> [[קטגוריה:ציירים|שוורץ מיכאל]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=138484 2013-06-16T23:52:20Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישראל גרוסמןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל גרוסמן]]<br /> <br /> הרב '''ישראל גרוסמן''' נולד ב[[ירושלים]] העתיקה, בה' מר [[חשוון]] [[תרפ&quot;ג]]. בצעירותו למד הרב גרוסמן בישיבתו של הגאון הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב&quot;ד העדה החרדית. הרב דושינסקי חיבבו והועידו לגדולות. בהמשך עבר ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי משה ברנשטיין ע&quot;ה. הרב גרוסמן היה מהתלמידים הראשונים של הישיבה והיה יד ימינו של ראש הישיבה. <br /> <br /> הוא היה חסיד קרלין נלהב, דבוק ברבו האדמו&quot;ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין. כשהגיע האדמו&quot;ר רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]] לביקור בארץ הקודש בשנת תרצ&quot;ט וראה את הבחור החסיד הצעיר, התפעל מכשרונותיו ושקידתו המופלאה והתבטא אודותיו: &quot;ישראל אשר בך אתפאר&quot;. <br /> <br /> לפני חתונתו נבחן בהצלחה רבה על כל הש&quot;ס אצל ראב&quot;ד העדה החרדית הרב ראובן בענגיס. בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' נשא לאישה את הרבנית גיטה פערל, בתו של הרב יוסף גוטפרב. הרבנית עמדה לימינו כל ימיו במפעליו להרבצת התורה והיראה ובחינוך הדור המפואר שזכו להעמיד. <br /> <br /> התמדתו בלימוד הקנתה לו כבר בצעירותו שם של למדן בעל שיעור קומה; משום כך, עוד בהיותו אברך כבן עשרים, זכה לקביעות שיעור יומי בחברותא עם האדמו&quot;ר רבי [[שלמה גולדמן]] מזוויעהל. בשנת [[תש&quot;ח]], והוא בן 25 בלבד, מינהו האדמו&quot;ר רבי [[יוחנן פרלוב]] מקרלין לעמוד בראש ישיבת קרלין בירושלים. <br /> <br /> בשנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, שקד על לימודו בישיבה בשעות היום, ואילו בלילות למד בחברותות עם גדולי תלמידי החכמים בירושלים. <br /> <br /> ==הרבי שולל את ההסכם==<br /> <br /> בשנים שלאחר מלחמת השחרור, גייס הרב ישראל גרוסמן את כל כוחותיו למלחמות קודש למען ביצור היהדות, ובמסגרת זו היה לא פעם שליח בין גדולי ישראל. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ב]], כאשר [[ארץ ישראל]] סערה סביב פרשיית גיוס הבנות לצה&quot;ל, עמד הרב ישראל גרוסמן בראש המערכה נגד [[צה&quot;ל#גיוס נשים|גיוס הבנות לצבא]], ואף ישב בבית סוהר בשל מלחמתו זו. <br /> <br /> באותה תקופה נלחם במסירות רבה להצלת ילדי טהרן וילדי תימן מהחינוך האנטי-דתי הכפרני, והיה ממייסדי ארגון &quot;פעילי המחנה התורתי&quot; (לימים &quot;[[יד לאחים]]&quot;) לצידו של הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יו&quot;ר יד לאחים. <br /> <br /> אחת הפעולות הראשונות שלו היו ב[[ראש העין]], כפי שסיפר בנו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]: &quot;אבא נסע עם טנדר לראש העין, שם הודיע לעולים התימנים כי מי שרוצה שיהיה לילד שלו מקום ללמוד תורה, ומי שרוצה שהילד שלו יקבל אוכל ובגדים, יבוא עמו. כעבור שעה קלה היו בתוך הטנדר כשלושים ילדים, אותם הביא אל ביתנו בבתי וורשה. בבית הצר בן שני החדרים הקטנים, בו התגוררנו משפחה ברוכת ילדים, הכניס אבא עשרות ילדים! למרות טענות השכנים על כך שילדי העולים מדביקים את כולם במחלות שונות, אבא לא נרתע, ודאג לכל צרכיהם&quot;. <br /> <br /> יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] 'הפרטיזן' והרב [[שלום דובער ליפשיץ]], משך את ילדי העולים אל מוסדות חינוך תורניים, ובעיקר לישיבת 'תומכי תמימים' בלוד. כאשר הנהלת הישיבה הודיעה כי אין לה די תקציב לקניית מיטות, הלכו הרב גרוסמן והרב ליפשיץ והשיגו עשרות מיטות וכלי מיטה, בכדי שהילדים העולים יתקבלו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. <br /> <br /> בשנים הבאות המשיך במלחמתו נגד הממשלה בנושא ילדי תימן וילדי טהרן. הרב ישראל גרוסמן תבע שהילדים שהוריהם חינכום בדרך ישראל סבא על פי תורתנו הקדושה, ימשיכו לקבל חינוך תורני, אולם הממשלה, כידוע, העדיפה לשולחם להתחנך בחינוך אנטי-דתי. קול הזעקה שהקים הרב גרוסמן הפריע ככל הנראה את מנוחתו של ראש הממשלה דאז בן גוריון, וזה הציע לרב גרוסמן &quot;הסכם&quot; - לקבל אחוז מסויים מהילדים העולים, תמורת שתיקה בנושא חינוך ילדי העולים. הייתה זו שאלה של פיקוח נפשות, והרב גרוסמן התלבט אם נכון הדבר להיענות לפנייתו של בן גוריון, ואף הציע את הדברים במכתב אל הרבי. <br /> <br /> במכתב מי&quot;ב [[אדר שני]] [[תשי&quot;ז]] - שלל [[הרבי]] את ההסכם מכל וכל. הרבי השיבו במילים נחרצות ביותר כי אל לו להיענות לבקשה. בסיום המכתב הרבי עוררו אודות לימוד החסידות בישיבה שהוא עומד בראשותה. הרבי כתב לו, כי בימינו צריכים ללמוד עם תלמידי הישיבות, חסידות בהסברה רחבה כפי שרגילים התלמידים בלימוד הנגלה: <br /> <br /> וכיון שתלמידי הישיבות הורגלו בהסברה ארוכה ורחבה פשוט שאם לימוד החסידות יהיה באופן דברק המבריק פתגמים ואמירות בלי הסברה לא יתקבלו אצל התלמיד כדבעי וכדרישת השעה, ועל ראשי ומנהלי הישיבות הזכות וגם האחריות להחדיר לימוד חסידות באופן כזה דוקא (אגרות קודש חלק י&quot;ד אגרת ה'רסח). <br /> <br /> בשנים בהן עסק בפעולות ציבוריות כבירות, המשיך לעמוד בראשות ישיבת קרלין, כשהוא שקוע בלימוד. בנו הרב בן ציון גרוסמן נזכר שאביו בקושי הירשה לעצמו לטעום משהו לפני יציאתו לישיבה: &quot;אבא הקפיד מאוד על הזמנים, ומעולם לא איחר לישיבה או לכל אירוע שהוזמן. זכורני כילד, לפני שאבא היה יוצא לישיבה, היה אוכל תוך דקות ספורות ורץ לישיבה&quot;.<br /> <br /> ==ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד==<br /> <br /> לאחר עשר שנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, הוצע לו לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במקומו של הגאון הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]. הרב גרוסמן נענה להצעה בחיוב, ומנהלי הישיבה בלוד שיגרו את ההצעה לרבי, שהסכים לכך. <br /> <br /> טרם כניסתו לתפקיד, מסר הרב גרוסמן שיעור בגמרא בנוכחות מנהלי הישיבה - הרב [[אפרים וולף]] והרב [[אברהם דרייזין]], וכן המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד מהצוות הרוחני של הישיבה. השיעור עבר בהצלחה והרב גרוסמן התקבל כראש ישיבה. <br /> <br /> בפועל, כיהן הרב גרוסמן הן כראש ישיבה והן כמשגיח, כשהוא משקיע את כל כוחו ומרצו בביסוס הישיבה, להחדיר בתלמידיו רוח של לימוד תורה בהתלהבות חסידית. הנהלת הישיבה היתה מרוצה עד מאוד מעבודתו הנפלאה וכך גם דווח לרבי. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מינויו, כבר הורגשה עבודתו המיוחדת עם התלמידים. הרבי כתב לו על כך באגרת מתחילת תמוז [[תשי&quot;ח]]: <br /> <br /> בנועם נודעתי זה מכבר, אשר נכנס כת&quot;ר לכהן בקודש בישיבה הק' תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] ובנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע. וביחוד נעם לי לקבל אחרי כן הידיעות אודות הפעולה אשר על התלמידים שיחיו ([[אגרות קודש]] חלק יז אגרת ו'שסו). <br /> <br /> הרב גרוסמן עשה לילות כימים בכדי להרים את רמת הלימודים בישיבה. כל השעות בהן שהה בישיבה, ישב ב'זאל' למרות שהנהלת הישיבה סיכמה עמו שיוכל מדי יום לשבת בחדרו ולהכין את השיעורים שעליו למסור. במקום זאת, הכין את השיעורים בשעות הלילה המאוחרות, כשאת שעות היום השקיע בתלמידים. תחילה היה שוהה כל ימות השבוע ברציפות בלוד, שם התגורר בצריף קטן, ורק בשבתות היה שב לביתו בירושלים. <br /> <br /> ==&quot;אביו יאמר בה שיעורים&quot; ==<br /> <br /> כחמש שנים עמד בראשות הישיבה בלוד, ולאחר הפסקה קצרה, התמנה לראש ישיבה '[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]', שם כיהן כראש ישיבה במשך עשרים שנה. <br /> <br /> בשנות הלמ&quot;ד פתח בנו, הרב יצחק דוד גרוסמן, מתיבתא לנערים צעירים שהתקרבו ליהדות. עם השנים הפכה המתיבתא לישיבה קטנה. כשהגיעו התלמידים לגיל של ישיבה גדולה, הציע הרב ישראל גרוסמן כי במקום לפתוח ישיבה גדולה במגדל העמק, יביאו בחורים מישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב&quot;ד למגדל העמק למשך חודשיים, ובזמן זה יקרבו הבחורים את הנערים מהישיבה לדרך חב&quot;ד ולאחר מכן יגיעו יחד לישיבה בכפר חב&quot;ד. <br /> <br /> ההצעה יצאה לפועל בהגיע קבוצת [[תמימים]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ל[[מגדל העמק]] על מנת לשהות במקום כחודשיים ימים. בהמשך ביקש הרב יצחק דוד גרוסמן להפוך את הישיבה הקטנה והגדולה לחב&quot;דיות וקבועות, אך הרבי השיב כי אם הרב גרוסמן לא מתחייב לעמוד נגד המנגדים הצפויים שיקומו, אזי שלא יעשה כן. <br /> <br /> בהמשך התשובה כתב הרבי כי אביו הרב ישראל גרוסמן יאמר שיעורים בישיבה: <br /> <br /> אביו שי' (הרב ישראל גרוסמן) יאמר בה שיעורים ד' או ה' פעמים בשבוע, ואז נכונה התוכנית במאוד. <br /> <br /> עם קבלת המענה, הודיע הרב יצחק דוד גרוסמן למזכירות הרבי כי הוא מקבל על עצמו לעמוד בתוקף נגד המנגדים. ומאז הרב ישראל גרוסמן החל לבצע את הוראת הרבי, ומסר שיעורים בישיבה במגדל העמק בימים ראשון עד רביעי. <br /> <br /> תמימים אלו הגיעו לרבי על חשבונו לחודש ניסן תשל&quot;ח, וזכו לקירובים מיוחדים ואף ל'יחידות' מופלאה, במהלכה הורה להם כי בהגיעם לארץ הקודש, ייסעו לכותל המערבי יחד עם הרב ישראל גרוסמן. כך אכן עשו. <br /> <br /> ==הרבי מורה לו להוציא ספרים==<br /> <br /> ארבעה-עשר ספרים הוציא לאור הרב ישראל גרוסמן, כמה מהם שיעורים שאמר בישיבות בראשן עמד, ובספרים האחרים לובנו דיני ממונות. הרב גרוסמן למד ולימד, אך מעולם לא חשב להוציא ספרים, וכפי שהתבטא: &quot;באותם שנים רק גאוני הדור היו מוציאים ספרים, ולמה שאני אוציא ספר?&quot; אולם הרבי חשב אחרת. כאשר היה ב'יחידות' אמר לו הרבי, כי עליו להוציא ספרים. כאשר שאל על איזה נושא עליו לכתוב, השיבו הרבי כי עליו לקבץ את השיעורים שאומר בישיבה ולחברם לספר אחד. כך החלו לצאת סדרת ה'שיעורים' על מסכתות בש&quot;ס, כאשר הרבי ממשיך לעודדו בכך. <br /> <br /> בנו, הרב יצחק דוד מספר, כי כמה פעמים בעת שהיה אצל הרבי, הרבי התעניין בהמשך הוצאת הספרים של האבא. <br /> <br /> הרב ישראל גרוסמן ע&quot;ה אמר בעצמו כמה פעמים, כי את הוצאת הספרים שלו, הוא זוקף לזכות הרבי מליובאוויטש, שעודדו ודחפו לכך. <br /> <br /> ==דיני ממונות==<br /> <br /> במקביל לעבודתו בישיבות חב&quot;ד וקרלין, עסק רבות בדיני ממונות - &quot;חושן משפט&quot;, דיני שכנים, תיווך, שכירות דירה, ירושות ועוד. במשך שנים רבות כיהן כדיין בבתי דין לממונות, בפתח תקווה ובירושלים, ופסקיו קנו להם שם חשוב בכל רחבי תבל. <br /> <br /> חלק מפסקיו החשובים העלה על הכתב, והוציא בספרים החשובים הנקראים בשם: &quot;הליכות ישראל&quot;, &quot;משכנות ישראל&quot;, &quot;נצח ישראל&quot; ו&quot;אורח ישראל&quot;. חידושיו ופסקיו בדיני חושן משפט, הם נר לרגליהם של הדיינים בבתי הדין לדיני ממונות, ומשמשים את מורי ההוראה בישראל. הרב [[טוביה וייס]] שליט&quot;א, גאב&quot;ד העדה החרדית, אמר בהספידו את הרב גרוסמן, כי במשך עשרות שנים נעזר תדיר בספריו המצויינים, שהמירו את הלכות &quot;חושן משפט&quot; הסבוכות לדינים אקטואליים לימינו. <br /> <br /> מומחיותו בדיני ממונות, הביאו רבים לשחר לפתחו על מנת שישמש כבורר במחלוקות סבוכות. גם כאשר נחלש בשנים האחרונות, הגיעו אליו רבים על מנת שיפשר ביניהם. <br /> <br /> ==&quot;פלא שעדיין איני חסיד ליובאוויטש&quot;==<br /> <br /> הערצתו לרבי היתה גדולה. כמה פעמים התבטא בדרשותיו כי הרבי הוא צדיק הדור וגאונו. במשך השנים הריץ אגרות רבות אל הרבי, ותמיד נהג לספר בהתפעלות מופתים גלויים להם זכה. מספר בנו הרב בן ציון גרוסמן: &quot;אבי מורי הרב ישראל גרוסמן ע&quot;ה, מתוך הערצתו הגדולה לחב&quot;ד ולרבי התבטא פעם 'אף שהנני חסיד קרלין, אבל לפי המופתים הגלויים שראיתי מהרבי, הרי פלא שעדיין אינני חסיד ליובאוויטש רישמי'... <br /> <br /> זכה והיה פעמיים ב'[[יחידות]]' אצל הרבי, ובפעם אחרת זכה לעבור בחלוקת הדולרים ולקבל שבעה דולרים, כשהרבי מפרט לו שכל דולר הוא בשביל תואר אחר שלו: 'ראש ישיבת תומכי תמימים', 'ראש ישיבת קרלין', 'דיין', 'מחבר ספרים', ועוד. <br /> <br /> ביקוריו אצל הרבי הגדילו את הערצתו לרבי, וכך אמר בסיום הרמב&quot;ם בשנת תש&quot;נ: &quot;כשאנו רואים את הרבי שליט&quot;א, את פעולתו העצומה שהיא בבחינת 'צדיק כתמר יפרח', ומנגד את ההיקף האדיר של המאמרים והשיחות, שאין לי מילים לתאר אותו, בבחינת 'ארז בלבנון ישגה', אנו רואים את גדלותו העצומה, אני קורא על הרבי שליט&quot;א 'כאשר ישא האומן את היונק', את כל הדאגות הגשמיות והרוחניות הוא נושא בחיקו&quot;. <br /> <br /> הרב גרוסמן מסר מדברי תורתו לספרים תורניים שיצאו לכבוד הרבי: &quot;כבוד חכמים&quot; שיצא בשנת תשמ&quot;ב, &quot;כבוד חכמים עטרת פז&quot; שיצא בשנת תשמ&quot;ט, ו&quot;קרנות צדיק&quot; שיצא לקראת שנת התשעים לרבי. כמו כן השתתף באירועים חב&quot;דיים חשובים ובהם כינוס לתיקון חוק 'מיהו יהודי', סיום ספרי התורה של ילדי ישראל, סיומי [[תקנת הרמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], [[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, ועוד. כן גם חתם על כרוזים של גדולי ישראל בנושא תיקון חוק '[[מיהו יהודי]]'. <br /> <br /> ==מידי שנה את כל הש&quot;ס==<br /> <br /> הרב ישראל גרוסמן היה איש תורה, איש הלכה, חסיד ואיש חסד שרבים נעזרו על ידו. בנו הרב בן ציון מספר כי רבים הגיעו לבית אביו לקבל עצה וסיוע בנושאים מגוונים: &quot;הוא כתב אלפי המלצות לנזקקים ולקשי יום. את כל הנשמה שלו השקיע בכתיבת המלצות לאנשים קשי יום או למוסדות בהם לומדים אלפי תלמידים. הוא דמיין לעצמו כיצד יגיב הגביר שאמור לקרוא את ההמלצה, וכך השקיע בכתיבת המלצה נוגעת ללב ומשכנעת. בכדי שכל המלצה תיראה חשובה, הוא כתב באותיות גדולות ויפות. בשנים האחרונות אף טרח לעטוף בניילון מיוחד את ההמלצה בכדי שלא תיהרס...&quot;. <br /> <br /> בשנים האחרונות נחלש, ומפאת כך נאלץ להפחית מפעולותיו הרבות בעסקנות הכלל. הוא הוסיף אפוא שקידה על שקידתו בלימוד הש&quot;ס. בני משפחתו מספרים כי בעשור האחרון סיים אביהם מידי שנה את כל הש&quot;ס! <br /> <br /> בחודשים האחרונים סבל ממחלת לב, ובמוצאי שבת פרשת כי תשא, הובהל למרכז הרפואי 'ביקור חולים'. מספר שעות לאחר מכן, נערכה עצרת תפילה בכותל המערבי לרפואתו. בימים הבאים מצב בריאותו הלך והידרדר. למרות זאת, בראש מעייניו היה לעזור זולת. הוא דיבר עם בני משפחתו על החשיבות בהצלת נפשות יהודיות, והחשיבות לקרב יהודים לאביהם שבשמים. אחד המשפטים האחרונים שאמר היה: &quot;הדבר הכי נחשב בשמים, הוא שעושים טובה ליהודי&quot;. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ביום שלישי, כ&quot;ג ב[[אדר]] [[תשס&quot;ז]], השיב את נשמתו לבוראה. בהלווייתו השתתפו המונים ובראשם אדמו&quot;רים, רבנים, וראשי ישיבות מכל החוגים והעדות, ובהם רבני חב&quot;ד ותלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' במגדל העמק וכפר חב&quot;ד. הוא נטמן בהר הזיתים ליד קברי אבותיו. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> בניו הם הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון]], [[משפיע]] ב[[מגדל העמק]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן|יצחק דוד]], רבה של מגדל העמק וראש מוסדות 'מגדל אור', הרב שניאור זלמן משה, הרב יעקב, הרב אליעזר יחזקאל ראש ישיבת 'מגדל אור' ומו&quot;צ בקהילת [[סערט ויז'ניץ]] ב[[חיפה]] והרב יוסף (שזכה לקירובים מ[[הרבי]]). חתניו הם: הרב נפתלי נוסבוים ראש ישיבת 'חיי משה' בירושלים וחבר הנהלת [[מפעל הש&quot;ס]], הרב שמואל צבי פריד, דיין ב[[ירושלים]], הרב בן ציון ליבוביץ', מנהל חינוכי של מוסדות [[ויז'ניץ]] בירושלים והרב ברוך לוריא, ראש מכון לדיינות 'באר מים חיים' בירושלים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * (נכדו) הרב שמואל הניג, '''גדול בישראל''', לדמותו של הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ&quot;ל ראש ישיבת פינסק קרלין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1951 פרקים מתוך ספר לזכרו]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים|גרוסמן ישראל]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד|גרוסמן]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=138221 2013-06-16T03:40:17Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אהלי תורה 2.jpg|left|thumb|250px|הבנין]]<br /> [[תמונה:סמל אוהלי תורה.JPG|left|thumb|250px|סמל המוסד]]<br /> '''אהלי תורה''' הינו מוסד לימוד חב&quot;די על [[לימוד על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת תשע&quot;ג (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב&quot;די הגדול בעולם.<br /> <br /> ==הסטוריית אהלי תורה==<br /> רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשט&quot;ו]], בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך ה[[חב&quot;ד|חב&quot;דיים]] ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.<br /> <br /> בעקבות שיחה זו הקים ר' [[מיכאל טייטלבוים]] בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם &quot;אהלי תורה&quot;, מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב&quot;די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.<br /> <br /> השם &quot;אהלי תורה&quot;, או ליתר דיוק: &quot;מוסד חינוך אהלי תורה&quot;, ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם &quot;מוסד חינוך&quot; ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת &quot;תומכי- תמימים הכללי&quot;, בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש&quot;ג]]). <br /> <br /> השם שנבחר (&quot;מוסד חינוך&quot;) היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד &quot;אהלי תורה&quot; לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו &quot;מוסד חינוך&quot;, לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br /> <br /> כשנפתח ה[[תלמוד תורה]], למדו בו שלשה תלמידים בלבד {{הערה|1=חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.}}, כאשר המלמד הראשון היה הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים [[תשכ&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;ל]] הוקמה ישיבה גדולה, שזכתה אף להכרה ממשלתית מטעם מדינת ניו יורק כמוסד אוניברסיטאי, ונכללה בתוכנית AARTS היוקרתית.<br /> <br /> משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר רובם של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br /> <br /> ==אהלי תורה כיום==<br /> כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, בית ספר יסודי, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br /> <br /> הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין הקרבת מקום ל[[770]], בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של [[קראון הייטס]]. בנין נוסף השייך למוסד ומשמש את התלמידים הלומדים ב[[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|'ישיבה קטנה']], שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), וכן גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.<br /> <br /> האחראי כיום על ההנהלה הגשמית של המוסדות הינו הרב יוסף רוזנפלד, לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים ע&quot;ה שמינה את ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] להיות אחראי על כך.<br /> <br /> רוב השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.<br /> <br /> לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות ל[[בית חיינו]], וגם פנימיה לבחורים.<br /> <br /> לצד אהלי תורה פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] ובית הספר [[אור מנחם]].<br /> <br /> למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.<br /> <br /> ==צוות הישיבש גדולה כיום==<br /> *הרב אלחנן לשס - מנהל ראשי<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבה<br /> *הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי<br /> *הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - משפיע<br /> *הרב [[יקותיאל פלדמן]] - משפיע<br /> *הרב [[יוסף יצחק פעווזנר]] - משפיע<br /> *הרב שלמה שטרנברג - משפיע<br /> *הרב שניאור זלמן וילנקין - סגן משפיע ראשי<br /> *הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[שלמה סגל]] - ר&quot;מ<br /> *הרב אברהם הרץ - ר&quot;מ<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - ר&quot;מ<br /> *הרב אפרים פישל אסטער - ר&quot;מ<br /> *הרב יום טוב ליפמן הלר - ר&quot;מ<br /> *הרב שלמה הורביץ - משיב <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58959 תמונות מארכיון המוסד] - אתר {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים|א]] [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ארצות הברית|א]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94&diff=138209 2013-06-16T03:10:11Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יוני שלמה.jpg|left|thumb|260px|יוני שלמה (משמאל) שר לצד הכנר דניאל אהביאל ([[אדר ב']] [[תשע&quot;א]])]]<br /> '''יוני שלמה''', (שמו המלא '''יהונתן שלמה זרביב''') זמר [[חסיד]] [[חב&quot;ד]], מתגורר ב[[ווענסן]] שב[[צרפת]], למד והתחנך בישיבות חב&quot;ד; [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]], [[תומכי תמימים קרית גת]], [[תורת אמת ירושלים]], ו[[אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> <br /> בשנים האחרונות החל לשיר בחתונות ובהופעות, רבים אומרים כי יש דמיון בין קולו לבין קולו של [[אברהם פריד]].<br /> <br /> ==דיסקוגרפיה==<br /> ===אלבומים===<br /> <br /> * '''שירים על י&quot;ב הפסוקים''' - חולק באלפי עותקים ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] ע&quot;י [[בית ליובאוויטש]] בפאריז.<br /> * '''מקולות מים רבים''' - מורכב מארבעה להיטים. הדיסק הוקלט באולפן של קן ברג'ס (לחנים: משה ואלי לאופר; עיבודים: משה לאופר).<br /> * '''שאמיל''' - אוסף של אחד עשר [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> * '''טראכט גוט''' (= חשוב טוב) - אוסף שירים חסידים (מופק ומעובד ע&quot;י משה לאופר).<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.yonishlomo.com/index.html אתר הבית של יוני שלמה]<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1702 בהופעה בפאריז] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.shlager.net/?articleID=1453 ראיון וידאו מיוחד על האלבום &quot;טראכט גוט&quot;] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=81 האלבום &quot;שאמיל&quot; להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=82 האלבום &quot;י&quot;ב הפסוקים&quot; להאזנה] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47307 בראיון לרדיו קול חי על האלבום &quot;טראכט גוט&quot;] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46872 האתר ynet על האלבום &quot;טראכט גוט&quot;] {{אודיו}}<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1870 בראיון ל'שבעון בית משיח']<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=6322 כתבה על יוני שלמה מתוך מגזין המוסיקה החסידית - 'שירו לו']<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|זרביב יוני שלמה]]<br /> [[קטגוריה:זמרים חב&quot;דים]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=138139 2013-06-14T23:13:34Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>הרב '''שלום אליהו וילנקין''' ([[ח' חשון]] [[תרע&quot;ח]]-[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]]), היה [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] ראשי בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===שנות נעוריו===<br /> הרב שלום אליהו נולד ב[[דנייפרפטרובסק]] שבאוקראינה ב[[ח' בחשוון]] [[תרע&quot;ז]], להוריו הרב [[שניאור זלמן וילנקין|שניאור זלמן]] ומרת רבקה וילנקין.<br /> <br /> כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי{{הערה|אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כמלמד של הרבי בילדותו.}} (במקביל לעבודתו כשוחט).<br /> <br /> הוריו התגוררו בעיירה דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] הצטרף לאחיו הגדול, [[יוסף וילנקין]], ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של [[תומכי תמימים]] שהוקם בעיירה קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב [[אלימלך קפלן]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] מילא מספר חודשים את מקומו ר' [[ישראל לוין (ליפאוויצער)]] בסניף הישיבה בקריווארג, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבה בקורסק.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תרצ&quot;ה]] נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל ה[[משפיע]] הרב [[בצלאל ווילשנסקי]] והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה{{הערה|כפי שכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתב מי&quot;ט מרחשוון תרצ&quot;ו.}}, אך לא הגיע להיות שוחט בפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נקרא לאסיפה של [[תמימים]] מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' [[משה כצמן]], שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של המשטרה החשאית והגלייתם של ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] וה[[משפיע|משפיעים]] בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה. <br /> <br /> הוא נשלח לסניף הישיבה באודסה שבאוקראינה. שם היתה הישיבה מצויה בתאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' [[חוניע מרוזוב]] מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע למלחובקה, על מנת לקבל 'תקציב' מהרה&quot;ח ר' [[אברהם מאיור|אברהם מאיור (דרייזין)]]. <br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עבר לשמש כ[[משגיח]] בישיבה בווראניז'.<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> בתחילת הקיץ של שנת [[תש&quot;א]] בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק{{הערה|נולדה ב[[כ&quot;ח אלול]] [[תרע&quot;ח]] ב[[רוג'צוב]], ל[[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[י&quot;ט באב]] [[תשמ&quot;ה]].}}, אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה.<br /> <br /> בח' אלול [[תש&quot;א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של חג החנוכה [[תש&quot;ב]] נישא לרעייתו.<br /> <br /> א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז בעיירה בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפא שפירא{{הערה|התחתן עם אחותו מרת...}} לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו.<br /> <br /> לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. בסמרקנד נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו , ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש&quot;ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול.<br /> <br /> כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן, וגידל את בתה פייגא{{הערה|בעלה של מוסיא, ר' [[שמעון קצנלבויגן]], הוגלה לסיביר.}}. בצ'רנוביץ' נולד בנו ר' חיים-אלעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] חזר לסמרקנד בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו היתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה.<br /> <br /> ===משפיע בנחלת הר חב&quot;ד===<br /> לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת [[תשל&quot;א]] קיבלו את האישור המיוחל, ובי' אלול תשל&quot;א עלו לארץ והתיישבו ב[[קרית מלאכי]] בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] שהקים הרבי שנתיים קודם לכן.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, ובשעת ה[[התוועדות]] המרכזים של [[חג הגאולה י&quot;ט כסלו]] זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק משקה על מנת לערוך התוועדות כשיחזור לקרית מלאכי{{הערה|באותו מעמד אמר הרבי: &quot;מכיוון שדובר אודות יין ישן, יש כאן אותםאלו שנוסעים בחזרה לאחר שבת לארץ הקודש, ובפרט לנחלת-הר-חב&quot;ד, שהם ייקחו איתם מהיין הישן - מהמשקה, ושהם יעשו שם התוועדות. ובנוגע עם מי לשלוח, הרי כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, אבל יש ביניהם אחד שאני חייב לו משהו, מכיוון שהוא הבן - &quot;ברא כרעא דאבוה&quot; - של זה שהיה ה'מלמד' שלי, שאני למדתי אצלו מקרא ומשנה וגם גמרא במשך הרבה שנים, במילא שייקח את המשקה ויביא לנחלת-הר-חב&quot;ד&quot; ([[שיחות קודש]] תשל&quot;ז, עמוד 300).}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ז]] ביקש הרבי למנות [[משפיע|משפיעים]] בכל קהילה חב&quot;דית, והוא מונה כמשפיע של הקהילה בנחלת הר חב&quot;ד לצד המשפיע ר' [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ומלמד מתוך הזכרון.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הזיתים שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו:'''<br /> *ר' יוסף וילנקין.<br /> *מרת חנה שפירא (אשת הרב [[ליפמן שפירא]], יו&quot;ר בית דין [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי).<br /> *מרת שרה וילנקין.<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> *שרה רבקה גורליק (אשת הרב שלום דובער גורליק), [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *דובער וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת רישא גופין.}}, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חיים אלעזר וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת ביילא לברטוב.}}, [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תשורה '''[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''' - בעריכת הרב [[שניאור זלמן ברגר]], נחלת הר חב&quot;ד, ו' תמוז תשס&quot;ח.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|וילנקין שלום אליהו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וילנקין שלום אליהו]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%9E%D7%9A&diff=137973 2013-06-14T06:55:57Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - מקבל פנים}}}}<br /> <br /> ב[[היום יום]] [[י&quot;ג אייר]] כתוב: [[רבינו הזקן]] - באותם השנים שהיה אומר [[מאמרים]] קצרים - אמר: &quot;דע מה למעלה ממך, דע כי כל מה שיש למעלה ב[[פרצופים]] ו[[ספירות]] העליונות, הכל הוא '''ממך''', שתלוי ב[[עבודת האדם]].<br /> <br /> === ערכים שיצרתי ===<br /> *חסידות [[רציצא]]<br /> *[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]<br /> *[[שמואל נימוטין]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=137972 2013-06-14T06:48:56Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>ר' '''שמואל נימוטין''' נולד בשנת תרנ&quot;ב לאביו ר' [[יהושע נימוטין]].<br /> <br /> למד בישיבת תומכי תמימים בשנים [[תרס&quot;ה]] עד [[תרס&quot;ז]]{{הערת שוליים|רוב הדברים מתוך הספר ליובאוויטש וחייליה}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] צוה עליו להתישב ב[[פטרבורג]] ולדעוג ליהודים הבאים לבקר ולכן פתח שם מסעדה.<br /> בשנים ההם זכה לשמש [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בזמנים שביקרו בפטרבורג.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] או [[תרע&quot;ה]] התקיים בפטרבורג כנס של אילי הון ומנהלי בנקים עם שרי ממשלה, גם הגביר החבד&quot;י ר' [[שמואל גוראריה]] נטל חלק בכנס וכדי שהאוכל יהי' כשר הזמין את כולם לסעודה במסעדה של משפחת נימוטין. באמצע ההכנה נהיה לו ספק בסכין השחיטה שלו ורצה להשליך את כל העופות ששחט לאשפה, כשאישתו ראתה שהוא רוצה לזרוק הכל אמרה לו שילך לרב לשאול אותו האם באמת צריכים לזרוק הכל. הוא הלך להגאון מרוגוצ'וב ר' [[יוסף רוזין]] שבדק הסכין ואמר שאין בעיה כלל עד שאפילו הוא בעצמו יאכל את זה{{הערת שוליים|תולדות חב&quot;ד בפטרבורג עמוד 38-37}}. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[פטרבורג]] ומאז החל גם [[הרבי]] להגיע תכופות לעיר, במטרה לפקוד את בית חמיו לעתיד. בימי שהותו בעיר, שהה הרבי פעמים רבות בבית הרב שמואל נימוטין. ר' רפאל נימוטין, בנו של הרב שמואל סיפר, שזכה להתגורר בחדר אחד עם הרבי, אך לצערו כמעט ולא התפתחה שיחה ביניהם, שכן הרבי המעיט בדיבורים.<br /> <br /> ר' שמואל נימוטין נעצר באור ל[[א' אלול]] [[תרצ&quot;ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, ב[[כ' אלול]] [[תרצ&quot;ז]].<br /> <br /> ==בניו==<br /> * הרב '''רפאל נימוטין''' - הקים דור ישרים מבורך ב[[לנינגרד]] תחת [[ברית המועצות|המשטר הקומוניסטי בברית המועצות]], וזכה להיות [[חסיד]] נלהב של [[הרבי הרש&quot;ב]], [[הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]. נפטר ב[[ט' בניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> * הרב '''יוסף נימוטין''' - היה נאמן ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> * מרת [[חיה מושקא נימוטין]]<br /> * מרת '''חיה לאה חאנין''' - אשת הרב [[חייקל חאנין]] - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|נימוטין שמואל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נימוטין שמואל]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=137907 2013-06-14T03:09:40Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ינ.jpg|left|thumb|250px|הרב יהושע נימוטין]]<br /> הרב '''יהושע נימוטין''' מחשובי רבני חב&quot;ד בדור הקודם, נולד בשנת [[תר&quot;ח]] לאביו, הרה&quot;ח ר' [[יוסף דוד נימוטין]] מהעיר קובליץ, שהיה מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> הרב יהושע היה גאון ולמדן, ידיו רב לו בתורת הנגלה ובמכמני תורת הנסתר. פה מפיק מרגליות היה וחכם גדול בעניינים רוחניים וגשמיים גם יחד. רבים שיחרו לפתחו להסתייע בעצה טובה, ואף הוא היה משיב ומסייע בעין טובה.<br /> <br /> הרב נימויטין עסק משחר נעוריו בלימוד וביגיעת התורה. הוא היה מתמיד גדול ובעל כשרונות נעלים; בגיל 18 לערך כבר קבל [[סמיכה לרבנות]]. שנים לאחר מכן, זכה לקבל סמיכה אף [[יוסף רוזין|מהגאון הרוגוצ'ובי]]. כמה מזקני החסידים שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ראו שהייתה לו גם סמיכה מהגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד' (אשר שימש ברבנות במשך שנים רבות באוקראינה, וכנראה בתקופה זו קיבל ממנו 'סמיכה'). <br /> <br /> במשך ימי חייו כיהן כרב בכמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', בישנקוביץ', וועליז, ובעיר [[ויטבסק]]. <br /> <br /> זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. זכה לקירוב מופלא מרבותינו שרחשו לו הערכה רבה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המריצוהו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר האדמו&quot;ר מרעצ'יצא (בן האדמו&quot;ר המהרי'ל מקאפוסט) בשנת [[תרס&quot;ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ובמענה כותב לו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט (אג&quot;ק ח'ב ע' תעח). <br /> <br /> ==רבה של ויטעבסק==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] כאשר דיברו בו נכבדות ראשי הקהל בוויטבסק למשרת הרבנות בעיר, השתדל בעדו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, והריץ מברק לעסקני העיר בו המליץ עליו בדברי הערכה מיוחדים: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שמעתי אשר רבים אומרים לבקש את ידידנו הרה&quot;ג שיחי' הנ&quot;ל, אשר יואיל לקבל עליו משרת וכהונת הרבנות במחנם הטהור. הנני חושב ומקוה אשר לרגליו יתברכו עניני החסידות והתיקונים הנחוצים בתוך מחנם הטהור. כי הוא איש אשר רוח מעורר בו כדי להעיר ולהאיר בדיבורי [[דא&quot;ח]] ודברי התעוררות, נוסף על אהבתו השלום והריעות ובקיאותו הנפלאה בהוראה, כנודע. והא-ל הטוב יהיה בעזר עושי טוב ומחזיקי עושי התורה והיהדות|מקור=אגרות קודש ח&quot;א ע' תמ}}. <br /> ואכן לשנה הבאה נתמנה לרבנות ויטעבסק. <br /> <br /> ר' יהושע התקשר לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] ואף שימש כשד&quot;ר עבורו. מנהגו היה לנסוע פעמיים בשנה ל[[ליובאוויטש]], פעם כרב, ל&quot;חג המוצי&quot;ם&quot; הוא [[חג השבועות]], ובפעם השניה כ[[שד&quot;ר]]. <br /> <br /> בימי הקומוניסטים קיבל צו שעליו לעזוב את העיר ולנסוע לארץ גזירה, לסיביר. למרבה הפלא הצליח הרביהושע להתקבל לפגישה אצל ראש הנ.ק.וו.ד. הרב נימויטין שניחן ביכולת הדיבור והשכנוע, דיבר על לבו והצליח לשדלו, שבגילו המופלג אין הוא מהוה כבר סכנה לשלטון. ואכן, במתק לשונו פעל על לב האבן וניתנה לו רשות להחליף את סיביר בלנינגרד. שם אכן התגורר עד סוף ימיו.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> הרב יהושע נפטר מרעב, ביחד עם זוגתו הרבנית רחל, בכ&quot;ג או כ&quot;ד [[שבט]] בשנת [[תש&quot;ב]], בעת מצור הנאצים ימ'ש על העיר [[לנינגרד]]. הרב [[ברוך שיפרין]] וגיסו הרב [[מיכאל ליפסקר]], עזרו והתעסקו ביחד עם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לקוברו בקבר יחיד בבית העלמין היהודי בלנינגרד. ואף בימי המצוק ההם נקבר בפני עצמו ליד זוגתו הרבנית. לאחר שנים, הסימנים שציינו היכן הקבר נאבדו. <br /> <br /> ==בניו==<br /> *ר' [[שמואל נימוטין]] הי&quot;ד<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|נימוטין יהושע]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|נימוטין יהושע]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נימוטין יהושע]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|נימוטין יהושע]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=137905 2013-06-14T03:08:18Z

<p>ממך: יצירת דף עם התוכן &quot;ר&#039; שמואל נימוטין נולד בשנת תרנ&quot;ב לאביו ר&#039; יהושע נימוטין. למד בישיבת תומכי תמימים בשנים [...&quot;</p> <hr /> <div>ר' שמואל נימוטין נולד בשנת תרנ&quot;ב לאביו ר' [[יהושע נימוטין]].<br /> <br /> למד בישיבת תומכי תמימים בשנים [[תרס&quot;ה]] עד [[תרס&quot;ז]]{{הערת שוליים|רוב הדברים מתוך הספר ליובאוויטש וחייליה}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] צוה עליו להתישב ב[[פטרבורג]] ולדעוג ליהודים הבאים לבקר ולכן פתח שם מסעדה.<br /> בשנים ההם זכה לשמש [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] בזמנים שביקרו בפטרבורג.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] או [[תרע&quot;ה]] התקיים בפטרבורג כנס של אילי הון ומנהלי בנקים עם שרי ממשלה, גם הגביר החבד&quot;י ר' [[שמואל גוראריה]] נטל חלק בכנס וכדי שהאוכל יהי' כשר הזמין את כולם לסעודה במסעדה של משפחת נימוטין. באמצע ההכנה נהיה לו ספק בסכין השחיטה שלו ורצה להשליח כל העופות ששחט לאשפה, כשאישתו ראתה שהוא רוצה לזרוק הכל אמרה לו שילך לרב לשאול אותו האם באמת צריכים לזרוק הכל. הוא הלך להגאון מרוגוצ'וב ר' [[יוסף רוזין]] שבדק הסכין ואמר שאין בעיה כלל עד שאפילו הוא בעצמו יאכל את זה{{הערת שוליים|תולדות חב&quot;ד בפטרבורג עמוד 38-37}}. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[פטרבורג]] ומאז החל גם [[הרבי]] להגיע תכופות לעיר, במטרה לפקוד את בית חמיו לעתיד. בימי שהותו בעיר, שהה הרבי פעמים רבות בבית הרב שמואל נימוטין. ר' רפאל נימוטין, בנו של הרב שמואל סיפר, שזכה להתגורר בחדר אחד עם הרבי, אך לצערו כמעט ולא התפתחה שיחה ביניהם, שכן הרבי המעיט בדיבורים.<br /> <br /> ר' שמואל נימוטין נעצר באור ל[[א' אלול]] [[תרצ&quot;ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, ב[[כ' אלול]] [[תרצ&quot;ז]].<br /> <br /> ==בניו==<br /> * הרב '''רפאל נימוטין''' - הקים דור ישרים מבורך ב[[לנינגרד]] תחת [[ברית המועצות|המשטר הקומוניסטי בברית המועצות]], וזכה להיות [[חסיד]] נלהב של [[הרבי הרש&quot;ב]], [[הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]. נפטר ב[[ט' בניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> * הרב '''יוסף נימוטין''' - היה נאמן ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> * מרת '''חיה לאה חאנין''' - אשת הרב [[חייקל חאנין]] - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|נימוטין שמואל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נימוטין שמואל]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=137844 2013-06-13T23:26:29Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שלום חסקינד.jpg|left|thumb|200px|הרב שלום חסקינד ע&quot;ה]]<br /> ר' '''שלום חסקינד''' נולד ב[[מוסקבה]] בחודש [[אלול]] בשנת [[תרפ&quot;ז]]. <br /> <br /> בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו ב[[ריגא]], עלו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת&quot;ש]] לערך הגיע לארה&quot;ב.<br /> <br /> ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה&quot;ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[פורטל:בית רבי|בית הרב]]. אביו הרה&quot;ח ר' [[דובער חסקינד]] היה מגבאי הרבי הקודם.<br /> <br /> ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] הייתה מסיבת הבר-מצוה של ר' שלום ע&quot;ה שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. <br /> <br /> בשנים שהיה בחור ב[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש&quot;ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה ר' שלום יושב ועובד.<br /> <br /> השמועה אומרת שהרבי מלך המשיח שליט&quot;א אמר עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת. <br /> <br /> בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי מלך המשיח ל[[מרוקו]]. <br /> <br /> בשנות היו&quot;דים נשא לאשה את רעייתו מריאשא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]], ולאחר מספר שנים בהן התגורר ב[[קראון הייטס]] עבר לגור בתל אביב, שם חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]. <br /> <br /> בשנים האחרונות עבר להתגורר באשדוד עד פטירתו.<br /> <br /> היה בקי גדול בש&quot;ס ובדיקדוק אבל היה מאד צנוע ולא הבליט את ידיעותיו.<br /> <br /> הוא ניהל את הגמ&quot;ח של [[מרכז חב&quot;ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו&quot;ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ&quot;ח.<br /> <br /> נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס&quot;ז]] בשנתו השמונים.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חסקינד שלום]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חסקינד שלום]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=137843 2013-06-13T23:23:51Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''שמריה נח שניאורסון''' מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר&quot;ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו&quot;ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]. <br /> ==תולדות חייו==<br /> בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימי האדמו&quot;ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{מקור}}.<br /> <br /> הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ן]] מ[[נעז'ין]]. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל&quot;ב]] מינה אותו דודו, כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. <br /> <br /> לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו&quot;רים בשושלת קאפוסט, רשד&quot;ב ב[[רציצא]] ור' שמריה נח ב[[בברויסק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;א]], במקביל ולאחר הקמת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] יסד ישיבה בברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: רבי [[משה דון יחיא]] ור' [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].<br /> <br /> ===קשריו עם ליובאוויטש===<br /> במשך השנים אירעו לו מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב&quot;ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו&quot;רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר&quot;ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה&quot;רב מטעם&quot;, בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br /> <br /> שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ&quot;ד]] חלה מאוד וביום [[ט&quot;ז טבת תרפ&quot;ד]] נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> <br /> *בנו ר' מנחם מענדל.<br /> <br /> *חתנו ר' דוד ברב&quot;ש.<br /> <br /> נרצחו שניהם בפרעות [[תרע&quot;ט]].<br /> <br /> *בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *'''שמ&quot;ן למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל ווילשאנסקי]] בשנים [[תשכ&quot;ד]] ו[[תשכ&quot;ו]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה&quot;ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי&quot;ע''', [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כ&quot;ב, [[ניסן]] [[תשס&quot;ח]], עמ' צה-קלא..<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=137838 2013-06-13T22:58:48Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוד מרוזוב (שני מימין) בבחרותו, משוחח עם חבריו ב[[קראון הייטס]] מחוץ ל-[[770]] (שנות הלמ&quot;דים)]]<br /> הרב '''דוד מרוזוב''' היה [[חסיד חב&quot;ד]], חייל ב[[צבא הגנה לישראל]] שנפל בקרבות ביום [[ל' בסיוון]] [[תשכ&quot;ז]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ביום [[א' באלול]] [[תרצ&quot;ה]] בלנינגרד. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פריז]] וב[[תומכי תמימים לוד|לוד]]. בקיץ שנת [[תשט&quot;ו]] גויס ל[[צה&quot;ל]] ושירת בנח&quot;ל מוצנח. במילואים עבר קורסים של חבלן גדודי וסייר גדודי. השתתף במערכת סיני ואף בכמה פעולות תגמול.<br /> <br /> עם שחרורו מהצבא למד קורס מזורז בבית הספר לדפוס &quot;[[יד החמישה]]&quot; ב[[כפר חב&quot;ד]] והתקבל לעבודה בדפוס ב[[תל אביב]].<br /> <br /> מפקדו מספר עוד כי קיצר את שהותו בבית כאשר בא לרגל [[יום הולדת]] ילדו השלישי, כי רצה לחזור ולהיות עם חבריו וידידיו בחזית, בכל פעולה קרבית ובכל משימה מסוכנת, היה הוא בין המתנדבים. דוד הקפיד על שמירת המצוות אף בתנאי שדה קשים.<br /> <br /> שבועות מספר לאחר מכן, ב[[שבת]], [[ל' בסיוון]] [[תשכ&quot;ז]], לאחר התפילה, נפל בהגנת הארץ בשעת חילופי אש עם האויב באיזור קנטרה, כשכוחות מצריים הפגיזו את ריכוזי צה&quot;ל.<br /> <br /> השאיר אחריו אשה ושלושה ילדים, שהצעיר בהם כבן חודש ומחצה, והובא למנוחות בבית הקברות בגבעת שאול ב[[ירושלים]].<br /> <br /> אחרי שנפטר צוה הרבי לאשתו מרת שפרה לעסוק בפעילויות עם אלמנות וילדי חיילי [[צה&quot;ל]] שנהרגו במלחמות, אחד הפעולות הכי גדולות היה מסיבת [[בר מצוה ליתומי צה&quot;ל]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שבהם השתתפו הרבה חברי כנסת ואישי ציבור.<br /> <br /> בתו היא רעיית הרב יגאל קירשנזפט שליח הרבי לגוש קטיף. <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30166 תוכנית אודיו לזכרו]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מרוזוב דוד]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=137677 2013-06-13T18:01:44Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>הרב '''איסר בער גילרסון''', המכונה '''הרב ממאלינסק''', נולד למשפחה חב&quot;דית מחסידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בצעירותו הסתופף בצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] יחד עם ידידו הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק]], והיה לאחד מה[[חוזר]]ים הגדולים.<br /> <br /> לאחר כמה שנים, נסע לעיירה קטנה להיות שם רב. שני סוחרים שנקלעו לשם כחצי שנה אחרי בואו, ביקשו שיעשה ביניהם דין תורה בשל סכסוך שהיה ביניהם. הם כל-כך התלהבו מאופן שפיטתו ביניהם, שהותירה את שניהם מרוצים, עד שעשו מאמצים ומינו אותו לרב בעירם, [[מאלינסק]] שהייתה אחת הערים החשובות ברוסיה (ואף שכנה מחוץ ל[[תחום המושב]]).<br /> <br /> הוא קשר קשרים עם כל המושלים והשרים החשובים. על כן היה הוא שליח [[רבותינו נשיאנו]] ל[[פטרבורג]] להשתדל בשביל ענייני הכלל.<br /> <br /> היה ממקימי וראשי [[חברת תחיית המתים]] בנשיאות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שפעלה להצלת ילדי ישראל בזמן [[גזירת הקנטוניסטים]].<br /> <br /> לאחר פטירת הצמח צדק בשנת [[תרכ&quot;ו]] היה לחסידו של רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב המהרי&quot;ל מ]][[קאפוסט]]. אמנם לאחר פטירתו בחודש [[חשוון]] [[תרכ&quot;ז]] חזר ל[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ל[[חוזר]] שלו ול[[השליח הנודד]] ומפיץ את תורתו בין העיירות. כן היה שליחו למען ענייני הכלל, ושליחו המיוחד לעניין משפטם של שמונים ושניים ה[[יהודי]]ם בעיירה [[סטארדוב]].<br /> <br /> הרב ממאלינסק נפטר בין השנים [[תר&quot;נ]] - [[תרנ&quot;ה]].<br /> <br /> יש לציין כי במשך השנים קמו מפקפקים האם הייתה קיימת דמותו של גילרסון, כיוון שהמקור היחידי אליה הוא ספרו של [[פישל שניאורסאהן]]. יש אומרים כי הדמות היא דמיונית והיא מבוססת על דמותו של רבה של [[סטארדוב]] [[איסר תומרקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''את אחי אנוכי מבקש''' ו'''יום ההילולה''', בתוך '''&quot;כוחה של סנגוריה - סיפור המלשינות על חסידי חב&quot;ד&quot;''' מאת הפרופסור [[פישל שניאורסאהן]], הוצאת יבנה, [[תל אביב]], [[תשכ&quot;ז]], עמ' 102-133.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|גילרסון איסר בער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|גילרסון איסר בער]] [[קטגוריה:משפט סטרדוב|גילרסון איסר בער]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=137675 2013-06-13T17:59:55Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>'''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ&quot;ז]] - [[כ&quot;ה באב]] [[תרט&quot;ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר|צארית]], שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפיה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}.<br /> <br /> ==הרקע לגזירה==<br /> [[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]<br /> עד שנת [[תקפ&quot;ז]], חובת השירות הצבאי היתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.<br /> <br /> כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.<br /> <br /> כאשר הצאר הרוסי ניקולאי (הראשון) עלה לשלטון, החליט להנהיג סדרים חדשים במדינה, ולחנך קבוצות טעונות טיפוח. בין קבוצות האוכלוסיה הרוסית שהיו בעייתיות בעיני ממשל הצאר, היתה האוכלוסיה היהודית.<br /> <br /> לצורך חינוכם מחדש של קבוצות אוכלוסיה אלו, הוא החליט לגייס בכפיה נערים יהודיים צעירים, להטביל אותם לנצרות, להעניק להם חינוך צבאי נוצרי, מתוך מטרה שבגמר תקופת השירות הם יחזרו ויתערו בקהילות היהודיות, ויגרמו להם לשנות את תפיסת עולמם.<br /> <br /> ===המאמצים לביטול הגזירה===<br /> כשנודע לקהילה היהודית על החקיקה המיועדת, הופעלו לחצים כבדים על כל מקבלי ההחלטות, ואף שולמו סכומי עתק כשוחד.<br /> <br /> הרבנים התייחסו לגזירה בחומרה רבה, ובקהילות רבות הורו הרבנים לאנשי הקהילה לחסוך 75 אחוז מהוצאותיהם, על מנת לשלוח לקופה המרכזית של העוסקים בביטול הגזירה.<br /> <br /> לאחר מאמצים מרובים, נאספו 200,000 רובל לקופה זו, וחלקם הגדול הועבר לידי הסנאטור נובוסצלב שהיה אחראי על החקיקה, אך בסופו של דבר למרות כל המאמצים הצאר עקף את מערכת החקיקה המקובלת, והחליט באופן חסר תקדים להתערב באופן אישי ולתת את הפקודה על גיוס היהודים בעל כרחם.<br /> <br /> ==גזירת הקטנוניסטים==<br /> בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ&quot;ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו&quot;ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת רוסיה תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו&quot;ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו&quot;ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.<br /> <br /> יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ&quot;ז]], אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43 (חייל שגוייס בגיל 12, היה מחוייב לשרת 31 שנה בצבא הצארי).<br /> <br /> לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט&quot;ז]] ב[[כ&quot;ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני.<br /> <br /> ===החוטפים===<br /> על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.<br /> <br /> מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים.<br /> <br /> לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי.<br /> <br /> כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר.<br /> <br /> על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.<br /> <br /> בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.<br /> <br /> ===הפטורים מהגזירה===<br /> בתקנון המפורט של פקודת הצאר, מופיעים מספר פטורים מהגיוס:<br /> *סוחרים משלמי מס.<br /> *רבנים בעלי תעודה מוכרת ('רבנים מטעם').<br /> *סטודנטים במוסדות ממלכתיים.<br /> <br /> על פי רוב, הסעיפים הנזכרים הפוטרים מגיוס, אינם רלוונטיים לצעירים בני 12-18.<br /> <br /> ==זכויות הקנטוניסטים==<br /> הממשלה הרוסית העניקה פריבלגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהינות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להינות מהם.<br /> <br /> ==התייחסות רבותינו נשיאינו==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו&quot;ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל.<br /> <br /> למרות זאת, ישנו מאמר מאדמו&quot;ר האמצעי העוסק בענין &quot;להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים&quot;{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&amp;st=&amp;pgnum=265 צילם דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}},שם מבאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.<br /> <br /> המאמר נאמר בשבוע לפני הסתלקותו (בחודש כסלו תקפ&quot;ח), וקודם אמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבעה שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו&quot;ר הזקן|אאמו&quot;ר נ&quot;ע]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא״ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואח&quot;כ כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי [[אדמו&quot;ר הזקן|אאמו&quot;ר נ&quot;ע]] ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.<br /> <br /> במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי&quot;ד, כרך ב' עמוד 135.}}.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'===<br /> ====חברת תחיית המתים====<br /> כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ&quot;ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.<br /> <br /> ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:<br /> *הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.<br /> *שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.<br /> *שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.<br /> *שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.<br /> *הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.<br /> <br /> בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).<br /> <br /> בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בכפר קאזאן, והצליח להתייד עם אנשי הכפר, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו&quot;ר הצמח צדק ח&quot;א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.<br /> <br /> הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו בעיירה [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו&quot;ח מפורט לממשל הרוסי.<br /> <br /> בשנת תר&quot;ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.<br /> <br /> בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר&quot;ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר&quot;ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.<br /> <br /> ====קירוב החיילים היהודים====<br /> במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת תחיית המתים שהקים, פעל אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.<br /> <br /> כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר&quot;ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר&quot;ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.<br /> <br /> נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים במסירות נפש על מנת שלא להמיר את דתם.}}.<br /> <br /> ====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====<br /> הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה היתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.<br /> <br /> בספר השו&quot;ת של אדמו&quot;ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו&quot;ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר המהר&quot;ש===<br /> למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגוייסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.<br /> <br /> במקביל, ברחבי רוסיה התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.<br /> <br /> הבעיה העיקרית בכך היתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{‫הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולאדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולאדימיר . . השם יתברך העביר אותך מפאלאצק‬ ‫לוולאדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות . . יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג ‫סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. (‫[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלק ז' עמוד כא).}}‬.<br /> <br /> ==התבטלות הגזירה==<br /> תוכניתו העיקרית של הצאר היתה 'חינוכם מחדש' של יהודי רוסיה, אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות.<br /> <br /> בשל כך{{הערה|בנוסף לכך, באותם שנים (תרי&quot;ג-תרט&quot;ז) התנהלה 'מלחמת קרים' בין האימפריה הרוסית לאימפריה הצרפתית והבריטית, ורוב המשאבים והמאמצים של צבא רוסיה הופנו למאמץ המלחמתי, מבלי יכולת לעסוק בגיוס החיילים הקנטוניסטים.}}, ב[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרט&quot;ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת הצאר{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב עושר וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי''' - ספרו של הרב יוסף מנדלוביץ'.<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו&quot;ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32.<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_27762_26.pdf סיפורי גבורה מחיי הקנטוניסטים ברוסיה]''' - ירחון 'בית יעקב' גליון 40.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7&diff=137669 2013-06-13T17:51:07Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> שימש ברבנות בעיר [[הארקי]], לאחר מכן ב[[סטרדוב]] עד לסיפור [[משפט סטרדוב|הלשנה]] בשלה נאסר למשך שנתיים. למרות זיכויו במשפט, לא יכל להישאר בעיר ועבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. לאחר שלוש שנים עבר לכהן כרב בעיירה החסידית [[נעוול]].<br /> <br /> הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו.<br /> <br /> היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד.<br /> <br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה [[אב&quot;ד]] בשלוש קהילות גדולות ב[[גרמניה]]; אלטונה, המבורג, וואנדסבק.<br /> <br /> בין השנים [['ה'תר&quot;י]] ועד [[ה'תרכ&quot;ב]] לערך שימש ברבנות בעיר [[הרקי]], וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו טבת]] [[ה'תר&quot;כ]] {{הערה|המכתב נדפס באלבום &quot;מבית הגנזים&quot;, פרק לח.}}כתבו בני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;]], הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|לימים האדמו&quot;ר מ[[קאפוסט]]}} והרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|לימים האדמו&quot;ר מ[[ניעזין (חסידות)|ניעזין]]}} מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו &quot;לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר&quot;.<br /> <br /> לא ידוע אם הוסיפו על משכורתו, בפועל שנתיים לאחר מכן, בשנת [[תרכ&quot;ב]] עבר לכהן כרב בעיר [[סטרדוב]].<br /> <br /> == משפט סטדרוב ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}}<br /> עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ&quot;א]] (1981) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.<br /> <br /> במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> === במאסר ===<br /> בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת ה[[חסידים]] לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.<br /> <br /> הרבי מהר&quot;ש שיגר מכתב ברכה לרב ניימרק שהוברח לתוך כותלי בית הכלא:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br /> בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ&quot;ק אאמו&quot;ר זצלל&quot;ה זיע&quot;א ([[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]), ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}<br /> <br /> שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ&quot;ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br /> <br /> מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש בגדי אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]].<br /> <br /> לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות.<br /> <br /> == במשפט ==<br /> כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי רוסיה כ&quot;סווטוי ראבין&quot; (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.<br /> <br /> המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ&quot;ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה.<br /> <br /> == לאחר המשפט ==<br /> למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובשנת [[ה'תרכ&quot;ו]] לערך עבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. לאחר שלוש שנים עבר לכהן כרב בעיירה החסידית [[נעוול]], בבחירת [[הרבי הרש&quot;ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ==<br /> לאחר פטירת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בשנת [[ה'תרמ&quot;ב]], היו שחשבו למנות את [[הרז&quot;א]] לממלא מקום.<br /> <br /> בקיץ [[ה'תרמ&quot;ח]] נסע הרב ניימרק ל[[ליובאוויטש]], שם נפל לו רעיון להציע ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לעבור ל[[ליאזנא]] או [[רודניא]], ומשם להתחיל בהנהגת החסידים. באותה תקופה שלח אליו הרבי הרש&quot;ב איגרת ובה שאלה סבוכה בדיני [[נדה]], וכשהשיב על השאלה צירף גם את הרעיון.<br /> <br /> הרב ניימרק לא הספיק לחזות בהגשמת חלומו, בהנהגת הרבי הרש&quot;ב את עדת החסידים, וב[[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תרנ&quot;ג]] (1893) נפטר, ובנו הרב [[יוסף יחזקאל פייוויל ניימרק|יוסף יחזקאל]] מונה לרב במקומו.<br /> <br /> קודם לכן הספיק להשתתף בחגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ב[[חודש תמוז]] אותה שנה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> גם אחיו שימשו ברבנות קהילות; אחיו [[יעקב ישראל ניימרק|יעקב ישראל]] כיהן ב[[נבגרדסברסק]], והצעיר יותר [[אהרן ניימרק|אהרן]] כיהן בעיר [[חוטימסק]].<br /> <br /> בנו הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] שימש ברבנות אחריו בעיירה נעוול.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: ניימרק, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] - ?<br /> [[קטגוריה:משפט סטרדוב]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=137665 2013-06-13T17:46:09Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>ספר '''כוחה של סנגוריה''' מסקר את סיפור ההלשנה על [[חסידי חב&quot;ד]] בעיר [[סטרדוב]], עלילה שהביאה למאסר רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] יחד עם עשרות חסידים נוספים, וקטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] כולה.<br /> <br /> חקירות המשטרה הגיעו עד לביתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שרצו לאסור גם אותו. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|ב[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]].}} בשנת [[תשכ&quot;ב]] דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל [[רבותינו נשיאנו]], ואצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br /> <br /> במשפט שנארך בתום שנתיים של מאסר וחקירות אינטנסיביות זוכה הרב ניימרק לחלוטין כשהאסורים האחרים נאשמו בסעיפים קלים.<br /> <br /> בעיר סטרדוב הייתה ההלשנה קשה ביותר, ותושביה החסידים התקשו להתאושש ממנה גם לאחר המשפט בו יצא הצדק לאור. הרב ניימרק עזב את העיר כמו רבים מהנאשמים האחרים, ורק לאחר 20 שנה מינו בני הקהילה רב אחר תחתיו.<br /> <br /> את הספר כתב פרופסור [[פישל שניאורסון]] לאחר מחקר בן מספר שנים אצל זקני החסידים מאותה תקופה, ביניהם הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] רב העיר אז, נינו של הרב ניימרק, אברהם יעקב ניימרק.<br /> <br /> הספר נכתב בצורה דרמתית כשהסופר מוסיף אישים ומאורעות מדומים &quot;המשקפים את התקופה המדוברת על ייחודה ההיסטורי והתרבותי&quot;{{הערה|מהפרולוג}}.<br /> <br /> הספר הודפס ב[[תל אביב]] שנת [[ה'תשכ&quot;ז]]<br /> <br /> == מהדורות הספר ==<br /> הספר יצא לראשונה ב[[תל אביב]] בשנת [[ה'תרכ&quot;ז]] (1967) עם מבוא מאת אהרן צייטלין, סופר וידיד המחבר. לאחר שאזל מהשוק קרוב ל-40 שנה הודפס במהדורה חדשה בשנת [[תשע&quot;א]] בהוצאת [[מכון אוהלי שם]].<br /> <br /> במהדורה החדשה יש מבוא מרוחב המסקר בקצרה את מאורעות העלילה עם תולדות חייו של הרב ניימרק עם מסמכים ותמונות.<br /> <br /> בסוף הספר מובאת ההתכתבות בין העסקנים לרבי המהר&quot;ש, מתוך אלבום &quot;מבית הגנזים&quot; וארכיון [[ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[משפט סטרדוב]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה: משפט סטדרוב|*]]<br /> [[קטגוריה:ספרי פישל שניאורסון]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9F&diff=137437 2013-06-11T21:55:55Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]]<br /> [[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]]<br /> הצייר החסיד ר’ [[זלמן קליינמן]], נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר’ יעקב קליינמן, יליד [[וורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה.<br /> חשוב להוסיף, כי בניגוד לשם השגור בפי כל, קליינמן, שם משפחתו המדוייק הוא קליימן, ללא נו&quot;ן. כך ניתן לראות גם בחתימתו על ציוריו, וכך מעידה אחותו רחל זמיר בספרה. <br /> <br /> ==הוריו==<br /> האב היה חסיד גור, ירא שמים ומדקדק מאוד במצוות. איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים. כשהיו באים אליו הורים ומבקשים, שילמד את בנם או את בתם ציור, היה אומר להם: “אם הילד נמשך לציור מעצמו - טוב ללמדו. אם לאו, אין ללחוץ על הילד ללמוד זאת, משום שזו עבודה קשה מאוד, הדורשת כוחות נפש עצומים”. את הכרותו עם [[חסיד]]י [[חב”ד]], עשה בהיותו ברוסיה. היה נכנס לעתים תכופות בביתו של [[הגאון מרוגוצ’וב]] שהתבטא עליו - לפי עדותו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - ‘יעקב יודע ללמוד היטב’”. הרב ששונקין הוסיף ואמר כי “הגאון מרוגוצ’וב לא חילק שבחים מהר כל-כך. אך אם הוא אמר על מישהו שהוא יודע ללמוד, סימן שזה היה כך”. <br /> <br /> אמו היתה מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה. <br /> <br /> ==ימי ילדות==<br /> <br /> את ימי ילדותו עשה בעיר [[לנינגרד]] בבית הוריו, יחד עם שתי אחיותיו פאניא ורחל (זמיר). אולם תקופה לנינגרד הסתיימה באיבה, בקיץ [[תש&quot;א]] פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. עד מהרה החלו הקרבות, ההפגזות והרעב לתת את אותותיהן באזרחים. החזית הלכה והתקרבה במהירות לעיר הגדולה לנינגרד. זלמן הצעיר היה ילד כבן שמונה בלבד באותם ימים. <br /> <br /> באחד הימים פרסמו השלטונות הודעת חירום על פינוי כל ילדי לנינגרד למקום רחוק ובטוח, וזאת כדי להצילם, וגם כדי שהוריהם יוכלו להתמסר במנוחת הדעת לעבודות הגנה על העיר. <br /> <br /> בשלב הראשון התבקשו הילדים הנמצאים במסגרות מאורגנות, כמו בתי-ספר, גני-ילדים ופנימיות, להיות מוכנים בתאריך מסוים. להודעה הזאת צורף דף המפרט, מה על הילד להביא אתו כמו בגדים, מצעים וכדומה. בדאגה ובכאב גדול נאלצים ר’ יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לידיים נוכריות, בדרכה אל מקום לא ידוע. רכבות-רכבות עמוסות ילדים נוסעות ומתרחקות מעיר מגוריהם ומהוריהם. <br /> <br /> בבית נשארו פאניא וזלמן הצעירים, שהצליחו להימלט מן גזירת הפרידה. אולם לא ארכו הימים, וכאשר החזית הלכה וקרבה, והמצור על לנינגרד הלך והתהדק, הודיעו השלטונות כי גם הילדים שלא לומדים במוסדות הממשלתיים מסיבות שונות, צריכים לעזוב את העיר במהירות. השלטונות אפילו לא התמהמהו לחקור מדוע הילדים האלה לא למדו במסגרות. בחיפזון רב אורגנו רכבות רבות ובהן ילדים, נשים, אימהות עם ילדיהן, וכן - רכבות של אנשי צבא היוצאים לחזיתות. כולם יוצאים את העיר בבהלה. <br /> <br /> באחת מאותן רכבות היו שני הילדים הנותרים למשפחת קליינמן, פאניא בת השלוש-עשרה עם אחיה הקטן בן השמונה. ברגע האחרון פנו ההורים אל בתם הבכירה וביקשו ממנה בקול נרגש שתעשה ככל יכולתה כדי לשמור האח הקטן. <br /> <br /> ההורים נאלצו להשאר בעיר. חודשיים לאחר מכן כבר העיר הייתה נצורה, אין יוצא ואין בא. התושבים סובלים מהפצצות, מרעב ומקור. אין חימום. המים בברזים קפואים. האנשים מתחילים לגווע לאלפיהם ולרבבותיהם. <br /> <br /> זמן קצר לפני המצור הספיק ר’ יעקב קליינמן להיפגש עם אחותו, מרת איטה ששונקין, בגבול העיר לנינגרד. הפגישה היתה מרגשת, והפרידה עוד יותר. קודם שנפרדו הבטיחו השניים זה לזה בתקיעת כף: “מי שנשאר בחיים, מקבל על עצמו לדאוג לילדי אחיו”.<br /> <br /> ==במוסד הילדים==<br /> <br /> לאחר נסיעה ממושכת של מספר ימים הגיעו האחות והאח לסיביר באזור העיר צ’ילאבינסק. האחות עשתה כל מאמץ כדי לשמור על אחיה, אך כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים. בהיותה בת ארבע-עשרה שנה בלבד נשלחה פאניא ללמוד מקצוע, מכונאות, בעוד אחיה הקטן נשאר במוסד הילדים. <br /> <br /> ילד יהודי קטן כבן שמונה, בין המון ילדים גויים, רבים מהם גדולים ממנו. חייו היו קשים מנשוא. הצקות, התעללות, השפלות היו מנת חלקו. ביומן שכתב זלמן לאחר מכן, הוא מתאר חבורות ילדים שולטות ורודות בילדים צעירים וחסרי ישע. הוא מספר על ילד אחד, בורינקה שמו, שהיה אכזרי ביותר, סדיסט, שהשתלט על הכיתה, וכל הילדים נהפכו למשרתים ועושי דברו. מי שלא נשמע לו, ספג מכות, עלבונות ודיכוי. אסור היה לספר למדריכה ולהלשין, כי להלשין היה הדבר הבזוי ביותר, ומשום כך הילדים סבלו ושתקו. מנת ההשפלות והדיכוי נגעו גם ללחם קיומם, כאשר מנת האוכל הדלה ופרוסת הלחם הקטנה נלקחו על ידי הילד השליט. <br /> <br /> במשך השנים האלה נערכה ריאורגניזציה בבתי-הילדים. באותה תקופה הועברו ילדים למוסדות אחרים, ובמקומם הוכנסו חדשים. <br /> <br /> בשנה שלפני גמר המלחמה התחילה מדריכה מכיתה מקבילה לקרב את זלמן. כאשר הייתה זקוקה לעבודות ציור, פלקטים ושלטים לכיתתה, הייתה מזמינה את זלמן מכיתתו, והוא היה מבצע את כל עבודות הציור בשבילה. כישרון הציור נתגלה אצלו מילדותו. לעומת זאת המדריכה של כיתתו כעסה מאוד על ניצול כשרונותיו לטובת כיתה מתחרה. לכן בין שתי המדריכות היו יחסים מתוחים מאוד - עובדה שבעתיד סייעה להצלתו. <br /> <br /> ==לאחר המלחמה==<br /> <br /> כאשר הסתיימה המלחמה, בית-הילדים עמד לחזור ללנינגרד. הילדים שהוריהם נספו, הוצאו מרשימת החוזרים. הם היו מועמדים להעברה לבית-היתומים המקומי. כאשר נודע לאותה מדריכה, שזלמן הוצא מרשימת החוזרים, ארגנה את כל המסמכים הפורמליים לאימוצו כבנה. היא אהבה אותו מאוד; דאגה לו כבן, דאגה לתזונתו ולכל צרכיו. היא העריכה אותו מאוד בגלל האינטליגנציה שלו, בגלל כשרונותיו לציור ולאמנות ובגלל הידע, שרכש מתוך קריאת ספרים. <br /> <br /> מספרת אחותו, הגב’ רחל זמיר: “במשך כל שנות המלחמה היינו נפרדים. לא ראינו זה את זה כחמש שנים, אך היינו מתכתבים בינינו. והנה אני מקבלת מכתב מזלמן, ובו הוא כותב שאומץ על ידי המדריכה. הוא מודיע בשמה, שעלינו לנתק כל קשר בינינו לעולמים. וברוח זו כתב גם לאחותי...”. <br /> <br /> מהריחוק הזה חשש אביו, ר’ יעקב קליינמן יותר מכל; לא רק ריחוק פיזי אלא גם, ובעיקר, ריחוק רוחני, שהילד הצעיר יעזוב את מורשת אבותיו.<br /> <br /> בשנת תש”ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר’ יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים. <br /> <br /> בימים אלה, המשפחה היתה למעשה מפורקת. פאניא - האחות הגדולה, עבדה בתעשייה הצבאית הרוסית. האחות רחל שהתה בבית ילדים הרחק משם, בסיביר. ואילו האח הקטן אומץ על ידי מדריכה גויה, והוא עמד לחזור איתה לביתה שבלנינגרד, מתוך מטרה מוצהרת לנתקו לנצח מכל קשר עם בני משפחתו. <br /> <br /> אלא שכאן התערבה ההשגחה הפרטית העליונה, במטרה להוציא יקר מזולל, ולאחד את המשפחה החסידית שוב. <br /> <br /> כזכור, נשבעו זה לזה ר’ יעקב ואחותו איטה, כי מי שישרוד מביניהם מתחייב לשמור על ילדי השני. <br /> <br /> האחות התגוררה לפני המלחמה בעיר לוגה שבקרבת לנינגרד. יום אחד נאסר בעלה והוגלה לסיביר, וכאשת “פושע” נאסרה עליה השהייה בלנינגרד עצמה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ובהפצצות הכבדות, הצליחה בחסדי ה’ לעזוב את האזור ברכבת האחרונה עם שני ילדיה הקטנים, ציפורה בת השש ואברהם בן השלוש. למעשה הם נסעו ללא יעד מוגדר. הרכבות נסעו לכיוון סיביר, הרחק מאזור המלחמה. <br /> <br /> באחד הימים עצרה הרכבת במחוז מולוטובסק, והנוסעים התפזרו בין העיירות והכפרים שבפלך ארץ זה. היא עצמה הגיע, אחרי ימים רבים של נסיעה, לכפר קישרץ, שם הציגה את עצמה כאישה שבעלה נלחם בחזית. אוי ואבוי היה לה לגלות את האמת, שבעלה נאסר בגלל יהדותו. מזכירות הכפר הפנתה אותה אפוא לאחד הבתים, שבעלת הבית תקצה לה פינה בדירתה. היו שם שני חדרים: חדר אחד לבעלת הבית וחדר לשתי בנותיה הבוגרות. חדר הכניסה שימש לכולם כחדר האוכל וכמטבח, ובו תנור רוסי הבנוי לתוך הריצפה. בחדר הזה עמד שולחן, ספסל, ומנורת נפט. בחדר הזה הקצו למרת איטה עם שני ילדיה הקטנים פינה לגור בה. <br /> <br /> במקום זה שהתה עד סוף המלחמה. באחד הימים נודע לה על מקום הימצאו של חמיה, החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. היא מיהרה ליצור עמו קשר, והוא שלח להודיע לה כי הוא נמצא בסמרקנד. היא יצאה אפוא מהכפר הנידח ובדרך ארוכה הגיעה עם שני ילדיה לאסיה התיכונה, לסמרקנד, אל חמיה. <br /> <br /> דומה היה כי הגיעה אל המנוחה והנחלה, אלא שבאחד הלילות, חלמה, שאחיה מעיר אותה בנגיעה קלה בכתפה ואומר לה רק מילה אחת: “הילדים!” <br /> <br /> היא התעוררה ברעד ומיד הבינה במה מדובר. בפרוץ המלחמה הרי הבטיחו זה לזה בתקיעת כף כי מי שיישאר בחיים אחרי המלחמה, ידאג לילדיו של השני. היא דחתה מעצמה את הרעיון הבלתי-מעשי והבלתי מתקבל על הדעת להציל את הילדים מהטמיעה ולהביאם אל חמיה, בחשבה לעצמה: ‘הרי אני נמצאת אצל חמי וחמותי בתקופת מחסור ורעב, ואיך אוכל להעמיס עליהם את ילדי אחי?’ <br /> <br /> אך אחיה לא הרפה. ברגע, שנרדמה, הופיע שנית בחלומה ואמר לה: “איטה, הילדים!” כך חזר העניין על עצמו במשך שלושה לילות: היא נרדמת, ואחיה מעיר אותה. באמצע הלילה השלישי החליטה שלא לחזור לישון, והתחילה להתהלך הלוך ושוב אובדת עצות. <br /> <br /> חמיה, הרב ששונקין זצ”ל, ישב כהרגלו בחצות הלילה ולמד. פתאום שמע את כלתו, איטה, מסתובבת בחדרה בחוסר מנוחה. הוא שאל אותה מדוע אינה ישנה, אך היא השיבה בצורה מתחמקת. כאשר חזר המחזה על עצמו, לחץ עליה שתספר מה קרה. היא החלה אפוא לספר לו כי זה הלילה השלישי שאחיה יעקב בא בחלום ודורש שתדאג לילדים. <br /> <br /> “את יודעת היכן הם?” שאל הרב ששונקין. <br /> <br /> “כן”, ענתה, “יש לי הכתובות שלהם”. <br /> <br /> “אם כן, מדוע שתקת עד עכשיו? הרי חייבים להצילם!” הגיב החותן. <br /> <br /> למחרת התחילו השניים לפעול במרץ כדי להשיג ויזה וכרטיס לנסיעה הארוכה מסמרקנד לסיביר. <br /> <br /> תוך כדי ההכנות הגיע מברק בהול מבית הילדים בו שהה זלמן. את המברק שלחה מדריכתו, שהייתה מסוכסכת עם עמיתתה לעבודה, המדריכה המאמצת. ההודעה במברק הייתה בלשון זו: “אם אתם רוצים לפגוש את הילד, תבואו בדחיפות! הוא אומץ”. <br /> <br /> כעת הבינו הכל, מדוע אביו לא נח ולא שקט, עד שהחלה פעולת ההצלה... <br /> <br /> הדודה מרת איטה השאירה את ילדיה בבית חמיה וחמותה, וכשהיא מצוידת בויזה, בכרטיסי נסיעה, בכמה כיכרות לחם ופירות יצאה לדרך הארוכה והמפרכת למרחבי סיביר כדי להציל את אחיינה ואחייניתה. תחילה נסעה אל בית היתומים בו שהה זלמן הצעיר, ומשם המשיכה אל בית-היתומים בו נמצאה הבת רחל. <br /> <br /> היא יצאה לדרך בתחילת סיון תש”ה, ועד שהגיעה לסיביר לאזור צ’יליאבינסק, עברו כחודש וחצי. היא נסעה ברכבות משא, החליפה רכבות, לנה בתחנות רכבת וציפתה לרכבות הנוסעות לכיוון הנדרש לה. הרכבות היו עמוסות פליטים, חיילים, ואזרחים, שרצו להגיע למקום מבוקשם. לכן כאשר הגיעה הרכבת, הייתה התנפלות, שלא כל אחד זכה לעלות עליה. רבים נשארו בתחנה מחכים לרכבת הבאה, שתבוא כעבור כמה שעות או ימים. <br /> <br /> בתום המסע המייגע הגיעה לבית הילדים בו היה זלמן הקטן שכבר אומץ פורמלית על-ידי המדריכה. הוא נקשר נפשית למדריכה המאמצת, ושמח מאוד לחזור אתה ועם כל הילדים ללנינגרד. היא השקיעה מאמצים כדי לשכנע את ההנהלה ואת המדריכה שתוותר על האימוץ. היא הסבירה להם שהיא דודתו של הילד, ואחיה, אביו של הילד, ביקש ממנה שתגדל אותו אם ימות במלחמה. בלב עגום וכואב השקיעה הדודה מאמצים לשכנע גם את הילד בן ה-‏12 להצטרף אליה. כששאלו אותו אם הוא רוצה לנסוע עם הדודה, השיב בשלילה משום שלא הכיר אותה. בידיה גם לא היו מסמכים שיעידו על הצוואה שקיבלה מאחיה. רק הדמעות והתחנונים שלה השפיעו, וזלמן הצעיר נמסר רשמית לדודתו. <br /> <br /> מכאן יצאו השניים לנסיעה ארוכה אל בית היתומים הסיבירי בה נמצאה אחותו רחל. <br /> <br /> אחרי הנסיעה הארוכה והמייגעת חזרו השלושה לסמרקנד שבאוזבקיסטן, לבית חמיה וחמותה של מרת איטה, הרב נחום שמריה ששונקין והרבנית מלכה זצ”ל. <br /> <br /> ==חינוך יהודי==<br /> <br /> אמנם החזרה הפיזית הושלמה, אולם כעת הוטלה עליהם המלאכה להשיב בנים לחיק אבותם, וזה לא היה פשוט כלל וכלל. כאשר הדודה ניסתה לשכנע את זלמן לחבוש כיפה או לברך, הוא היה מתנגד בכל תוקף וזאת כתוצאה מהשפעת החינוך הקומוניסטי האנטי-דתי שקיבל במשך ארבע שנים. <br /> <br /> כאשר הרב ששונקין הבחין בוויכוחים השונים שנוצרו, אמר לכלתו: “איטה, את שלך עשית. הצלת את הילדים מידי הגויים. כעת תני לי את האחריות על חינוכם”. <br /> <br /> הוא טיפל בעניין תוך הבנה פסיכולוגית. הוא אמר שקודם חייבים לתת לילדים להתרגל לסביבתם החדשה. אין ללחוץ עליהם בענייני דת; חייבים לחכות עד שזה יבוא מעצמו. כך למשל היה ביום הכיפורים. כל בני המשפחה הלכו להתפלל במקום תפילה מאולתר, רק זלמן הצעיר נשאר בבית. בערב, בסעודת גמר הצום, שאל הרב ששונקין את זלמן אם הוא אוהב מוזיקה, והמשיך, שיש אנשים שאמנם אינם מתפללים, אבל באים לשמוע את התפילה בגלל ניגוני התפילה. אמר ולא הוסיף. <br /> <br /> זלמן עמד בהתנגדותו לכל מעשה הקשור לדת ואז הרב ששונקין דיבר על ליבו: “בין אם תרצה להאמין בה’ ובתורה ובין אם לא תרצה, כדאי לך לדעת במה מדובר”. זלמן שאהב לקרוא ספרים, קיבל את הטיעון. הוא נרשם לתלמוד תורה מחתרתי אצל הרב גורביץ’, הנחשב למלמד המעולה, בעל גישה מצוינת לילדים, שם למד את הא”ב, קריאה, סיפורי תורה וכתיבה. <br /> <br /> המדריכה המאמצת לא אמרה נואש. היא המשיכה לשלוח לזלמן הצעיר מכתבים בהם הביעה את געגועיה ודאגתה אליו, וכן ספרי קריאה שונים. הרב ששונקין מסר את הספרים לילד לא לפני שבדק את תוכנם. את המכתבים הוא זרק לאשפה. הוא הסביר לבני המשפחה כי אינו רוצה לנתק את זלמן בבת אחת מכל העבר, ובמיוחד מהמדריכה המאמצת, שאהב כל-כך. <br /> <br /> באין מסירת מכתבים, זלמן לא ידע את כתובת המדריכה בלנינגרד, ולא ענה לה. כך באופן טבעי נותק הקשר במשך הזמן. <br /> <br /> עם הגישה החכמה והבלתי לוחצת של הרב ששונקין התחיל זלמן מעצמו להתקרב ליהדות, לבקש לדעת וללמוד. <br /> <br /> כעבור חודשים אחדים נערכה לו חגיגת בר מצווה מפוארת, לפי המושגים של אז, בשעה של דוחק וחוסר גשמי. כל אנ”ש בסמרקנד השתתפו במסיבה. זלמן חזר על מאמר דא”ח והשומעים היו מלאי התפעלות מהישגי הילד, שלפני חודשים מעטים לא ידע צורת אות, וגם אידיש לא דיבר. <br /> <br /> ==עוזבים את רוסיה==<br /> <br /> ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש&quot;ז]], יצאה משפחת ששונקין עם ‘ילדיהם המאומצים’ בני משפחת קליינמן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים ל[[אוסטריה]], ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי. <br /> <br /> בשהותו בצרפת, ראה זלמן הצעיר את [[הרבי]], שהיה אז חתנא דבי נשיאה, לראשונה, ובאחת ההתוועדויות שערך הרבי בעיר, אף הוא השתתף.<br /> <br /> ==בארץ הקודש==<br /> <br /> לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, זכו בני המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית “ארצה”, אניה קטנה, שטולטלה בסערת הים. רבים מהנוסעים חלו במחלת ים, ובתוכם הרבנית ששונקין ונכדתה הקטנה רחל. <br /> <br /> לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בפרדס בלוד. אך כשרונותיו הטבעיים בציור, פרצו ממנו באותו גיל במלוא עצמתם. חבריו לישיבה מספרים כי לעתים קרובות היו מוצאים אותו יושב בין עצי הפרדס המקיף את הישיבה, ומכחול בידו, והוא מצייר בלהט רב. <br /> <br /> [[קובץ:זלמן קליינמן במלאכתו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|זלמן קליינמן במלאכתו]]<br /> <br /> הלהט הזה למלאכת הציור, הביא אותו לעזוב את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב”ד]]. כאן החל להתמסר לציור. מקום מגורים לא היה לו, אך הוא השתדל להסתיר זאת מהאנשים ששאלוהו. הוא הסתפק במה שיש לו ולא רצה כלל ליהנות משל אחרים. הוא ישן על ספסל בבית הכנסת, אכל ארוחות דלות בקיוסק של מרת גיטל’ה פרידמן, ואחסן את מיטלטליו הדלים ב”בוידם” של הקיוסק. יום או יומיים בשבוע עבד למחייתו בכל מיני עבודות מזדמנות בשדה או בפרדס, ובשאר הזמן עסק בציור. כל אותה עת חי בדוחק, אך סירב לקבל עזרה מאיש. פעם אחת הציעה אחותו רחל למרת גיטל’ה לפרוע את החוב של אחיה, אך היא סירבה לקבל את הכסף בהסבירה: “זלמן הודיע בפירוש, שאם אקבל כסף ממישהו, יחדל לאכול אצלי”. <br /> <br /> כך גם באחד מביקוריו בבית הרב ששונקין ב[[ירושלים]]; רצתה הרבנית לתת לו דמי כיס, אך סירב לקבלם. מה עשתה? שמה בחשאי 10 לירות בתוך כיס מעילו התלוי על הקולב. בתקופה ההיא היה זה סכום נכבד. היא הייתה מאושרת ביודעה שהסכום הזה יעזור לו למחייתו, אך מה רבה הייתה אכזבתה כעבור חודש, כאשר מצאה את הכסף הזה תחוב מתחת למפת הקטיפה... <br /> <br /> כשהרב [[אפרים וולף]], מנהל הישיבה שמע על אורח חייו של זלמן, ניסה לעזור לו. הוא פנה לרב ששונקין, שהיה מחנכו, והציע שהנער יגור בישיבה ויעסוק בציור “ואיש לא יפריע לו”. כאשר דיבר הרב ששונקין על כך עם זלמן, סירב לקבלה באומרו “לא די שאינני עוזר לישיבה, אלא שאחיה על חשבונה?”. <br /> <br /> זלמן המשיך לחיות כך עד שבוקר אחד הבחין בו הרב [[אלימלך פרמן]], אלמן מזקני חב”ד, שנהג להשכים קום. בוקר אחד, כשהגיע לבית הכנסת, ראה אותו ישן על הספסל כתמיד, כשידו משמשת כרית, ומעילו - שמיכה. הוא פנה אל זלמן בהצעה לבוא לישון על מיטה מתקפלת בדירתו. תחילה סירב, אך הרב פרמן הפציר בו, ולבסוף עבר לישון אצלו. ברבות הימים הצליח להשיג חדר משלו. <br /> <br /> בינתיים כבר ידעו הכל, שזלמן מצייר. פעם אחת בא מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]], ראש הסוכנות היהודית, לבקר בכפר חב”ד. ר’ [[פנחס אלטהויז]], הממונה על הכפר בפקודת הרבי, הביא אותו גם ל”חדר” של זלמן והראה לו את ציוריו. מר שז”ר התפעל מאוד, ובו במקום קבע לו מילגה ללימוד ציור. זלמן פנה לכמה בתי-ספר לציור והראה להם את יצירותיו, אך בכולם נענה שרמתו עולה בהרבה על רמת הלימודים באותו מוסד. <br /> <br /> באותה הזדמנות ראה שז”ר ציור חסידי הממחיש התוועדות חסידים מלאת חיות ורגש. שז”ר הביע את פליאתו על כך שזה לא ההתוועדויות שהוא מכיר (כידוע שז”ר היה משתתף בקביעות בהתוועדויות י”ט כסלו שהתקיימו בכפר חב”ד). ר’ זלמן קליינמן לא התבלבל והשיב בפשטות חסידית אופיינית: “כשאתה נמצא, זו ההתוועדות ה’רשמית’; מה שאתה רואה כאן, זה ההתוועדות אחרי שאתה הולך...”.<br /> <br /> ==תקופת הצבא==<br /> [[קובץ:זלמן בצבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן בצבא (בשורה הראשונה)]]<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] התגייס זלמן ל[[צה&quot;ל|צבא]], וכל שלושים חודשי שירותו, לא אכל מהמטבח הצבאי. החודשים הראשונים היו עבורו קשים מאוד. בחדר האוכל לא אכל, ומאכלים אחרים לא היו בידו, לכן היה רעב כל העת. הציעו לו להכנס לחדר האוכל, ולבור לו משהו לאכול, אך הוא השיב תשובה אופיינית: &quot;מכיוון שאני הולך בזקן חב&quot;די, אינני רוצה להיכנס לחדר האוכל, כדי שלא אכשיל אחרים. אם יראו אותי יושב שם, יחשבו, שכל המאכלים הם כשרים למהדרין”. <br /> <br /> במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו העילאי בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון “מחניים”. מכיוון שלא היה קשור לבסיס קבוע, קיבל דמי כלכלה ובעיית הכשרות נפתרה.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו: אם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא [[פריז]], [[צרפת]]. <br /> <br /> הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, בת לשושלת רבנים מצאצאי הב”ח. רעייתו של זלמן היא הבת היחידה בשושלת הזאת. השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לארה”ב. <br /> <br /> במשך כל השנים, היה ביתם של משפחת קליינמן פתוח לרווחה לפני אורחים בכלל, ולפני בעלי תשובה בפרט. אורחים, שהגיעו לרבי וחיפשו את דרכם ליהדות, מצאו בביתם פינה חמה ותשובות רבות לשאלותיהם. שעות רבות נהג להקדיש לשיחות עם אורחיו, ורבים חבים לו הרבה על שחזרו בתשובה. <br /> <br /> החיים של בני הזוג לא היו קלים. לשניהם לא היו הורים והם היו מחוסרי תמיכה. תחילה עבד זלמן בעבודות מזדמנות, אך הכנסותיו היו זעומות ביותר. לאחר שנולדו הילדים, החל להרוויח בקשיים רבים, גם מציור אילוסטרציות בהוצאות ספרים. עם הזמן החל לעבוד בעיתון “אלגעמיינער ז’ורנרל” כעורך אמנותי וקריקטוריסט. לאט-לאט זכה להכרה כצייר, ושמו הלך לפניו. במשך הזמן נערכו תערוכות מיצירותיו בברוקלין-מוזיאום, בקנדה, בפילדלפיה ועוד. <br /> <br /> אך בעיקר זכה להערכה ולהערצה בעולם היהודי, בין חסידים. ציוריו היו המחשה מופלאה של נושאים יהודיים וחסידיים. <br /> <br /> משזכה להכרה כצייר, השתפר מצבו הכלכלי, אך הוא המשיך באורח חיים צנוע כבעבר. חלק גדול מהכסף, שהרוויח, חילק לצדקה, בעיקר בדרך של “מתן בסתר”. <br /> <br /> ביצירותיו ביטא את רגשותיו החסידיים. ציוריו מלאים נושאים יהודיים וחסידיים, כמו דבקות בתפילה, התוועדויות, תפילת יום הכיפורים, קידוש לבנה, ריקודי שמחה חסידיים, הכנסת ספר התורה. נוסף על אלה, התמחה גם בציור נופים, פורטרטים ובאיור ספרים. <br /> <br /> ממבט ראשון במבחר ציוריו, עולה לכאורה כי ר’ זלמן אהב לצייר רגעי דבקות ותפילה, אולם לא כן הדבר. ר’ זלמן ידע גם לשלב מוטיבים של שמחה ואפילו הומור חסידי כמו הציור המפורסם ה’קולע’, או המשוגע, וכן השיכור ש”מוחזר” לביתו על ידי אחיו החסידים. <br /> <br /> ר’ זלמן היה תמיד מתבונן סביבו ומצייר. כשהיה בכפר חב”ד, ציוריו שיקפו את ההווי החסידי של הכפר בימים ההם, על בתיו הישנים, הצריפונים, השלוליות והבוץ שמלאו את הכפר. כשהיה בקראון-הייטס הטיב לבטא את האווירה שמסביב - בתים בסגנון אמריקאי, שלג, ואפילו מכוניות אמריקאיות החונות ב’דאבל פררקינג’... <br /> <br /> ר’ זלמן גם לא הגדיר את עצמו בתקופה אחת. ציוריו מבטאים קשת רחבה של זמנים וארועים, החל מציורים תנ”כיים כמו בריחת לוט מסדום הבוערת, [[ברית בין הבתרים]], [[קריעת ים סוף]], [[דוד המלך]], שמשון הגיבור ויפתח הגלעדי, ועד לימי המגיד הדורש בשוק וימי ה[[שואה]]. ר’ זלמן גם הטיב לבטא בציוריו את סיפור ההגדה של פסח, במבחר ציורים מרשימים. <br /> <br /> ליצירותיו השפעה עמוקה על הצופים. הן מעוררות כיסופים וגעגועים ליהדות גם בלבבות יהודים הרחוקים עדיין מיהדות. תמונותיו פזורות באלפי בתים בעולם ובמוסדות שונים, הן בבתיהם של שומרי תורה ומצוות והן בבתים אחרים. נוסף על כך איוריו ממלאים היום ספרים רבים, שהופצו ונמכרו ברבבות עותקים.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בגיל צעיר יחסית הסתלק מן העולם, שבע סבל בחייו הקצרים שלו. ביום י”ח במנחם-אב תשנ”ה, נפטר בהשאירו אחריו דור ישרים, ילדים ונכדים חסידים אמיתיים, העובדים בשליחותו של הרבי מה”מ. <br /> <br /> ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים ‘לחיות’ ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=28 מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קליינמן זלמן]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קליינמן זלמן]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ציירים|קליינמן זלמן]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=137434 2013-06-11T21:20:14Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גולדברג זלמן נחמיה.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג (משמאל) בכינוס של [[מכון הרמב&quot;ם השלם]]]]הרב '''זלמן נחמיה גולדברג''' נולד ברוסיה בשנת [[תרצ&quot;ב]] לאביו הרב אברהם גולדברג - שהיה בקשרים עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. שניים מדודיו של הרב גולדברג למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> הרב גולדברג הינו גאון עצום. משמש כדיין בבית הדין הגדול ב[[ירושלים]] וראש כולל סדיגורה.<br /> <br /> חותנו הוא הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].<br /> <br /> == הידידות עם חב&quot;ד ==<br /> <br /> במשך השנים עמד הרב גולדברג בקשר הדוק עם [[הרבי]] ואף נפגש עימו כמה פעמים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] הצטרף הרב גולדברג ל[[קונגרס הרבנים למען השלום]] ולמען [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> הרב גולדברג ידען עצום בתורת הרבי, ועקב כך עומד בראש [[הועדה להפצת המאור שבתורה]].<br /> <br /> הרב גולדברג משמש כ&quot;יועץ הלכתי&quot; ל[[מכון הרמב&quot;ם השלם]].<br /> <br /> הרב גולדברג עומד בראש הפרויקט [[עיון הלכה]] של הרב [[חיים שלום דייטש]] ו[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=590 הרב גולדברג למען] [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35597 הרב גולדברג ותלמידי עיון הלכה]<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|גולדברג זלמן נחמיה]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=137157 2013-06-09T03:04:10Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]<br /> '''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל&quot;ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב&quot;ד]], ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.<br /> <br /> ==ייסוד המרכז==<br /> <br /> המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].}}.<br /> <br /> בראש המרכז הועמד חתנו, [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], שהגיע [[כ&quot;ח סיוון תש&quot;א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט&quot;א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד&quot;ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל&quot;ח נקבע [[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל&quot;ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל&quot;ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br /> <br /> בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br /> <br /> תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של&quot;ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל&quot;ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br /> <br /> בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל משתתפים בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד&quot;ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש&quot;ז גוראריה]] סי' רכ&quot;ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי&quot;ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br /> <br /> ==פעילות המרכז==<br /> [[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל&quot;ח, תש&quot;ב]]<br /> מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש&quot;ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|ע&quot;פ 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש&quot;ה]] ו[[תש&quot;ז]]) ו[[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]].}}:<br /> <br /> *'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע&quot;ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע&quot;ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל&quot;ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אג&quot;ק שלו]] ח&quot;ז אגרת א'תתקס&quot;ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> *'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל&quot;ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל&quot;ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] הי' נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> *'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של&quot;ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br /> <br /> *'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל&quot;ח ול[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''מחלקת המצו&quot;ת''' (=ה'ספקת [[מזוזה|מ'זוזות]] [[ציצית|צ'יצית]] ו[[תפילין|ת'פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> *'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל&quot;ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש&quot;ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש&quot;ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל&quot;ח. <br /> <br /> *'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל&quot;ח אחראי הי' על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען &quot;תעמולת החינוך הכשר&quot; - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל&quot;ח]].<br /> <br /> *'''מחלקת המורים''' ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל&quot;ח]] ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br /> <br /> *'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל&quot;ח]] ו[[תות&quot;ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב&quot;ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br /> <br /> *'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br /> <br /> *'''כינוסים והרצאות''' - מל&quot;ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ&quot;ק אדמו&quot;ר הי' מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]] ע&quot;י [[קה&quot;ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בס' [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br /> <br /> *'''[[קה&quot;ת|מחלקת הוצאה לאור - קה&quot;ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב&quot;ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון &quot;שמועסן פאר קינדער או יוגנד&quot; - ב[[אנגלית]]: &quot;טעקס ענד טיילס&quot;{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], &quot;תורה וישראל&quot; (הסטורי'), &quot;תפילין&quot;, &quot;שבת&quot;, &quot;מעשה&quot; ([[אנגלית]]), &quot;ספר השנה&quot;, &quot;לא תשתחוו&quot; ו&quot;הגדה של פסח&quot; (לה&quot;ק), &quot;דוד המלך&quot;, &quot;בית המקדש&quot; ועוד. את הספרים ערך הד&quot;ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.<br /> <br /> ==תש&quot;י ואילך==<br /> <br /> לאחר [[י' שבט תש&quot;י]] הפך [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר]] לנשיא המל&quot;ח, בנוסף לפתקידו כ'יו&quot;ר'; בניירות תש&quot;נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו&quot;ר המל&quot;ח.<br /> <br /> בשנים אלו התמקד מל&quot;ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו ע&quot;י המל&quot;ח אלפי [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] - שהוכרו כסניף מל&quot;ח; פעילות המל&quot;ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br /> <br /> יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל&quot;ח עניינים רבים ב[[חב&quot;ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; הי' בעלים של ספריית [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שע&quot;י 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו ע&quot;י הרב חודקוב במסגרת מל&quot;ח.<br /> <br /> במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל&quot;ח את [[מפעל השליחות]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל&quot;ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג הי' הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|כנציג מחנ&quot;י הוכנס הרחי&quot;ק.}}.<br /> <br /> ==מינויים ודיונים==<br /> <br /> ===שטר צוואה===<br /> <br /> בי&quot;ז [[סיוון]] [[תשמ&quot;ח]], נכתבה (ע&quot;פ הוראת הרבי) 'שטר צוואה' ע&quot;י הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&amp;highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב&quot;ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57696 צילום הפסק]}}. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]], רבנים נוספים ומאנשי המל&quot;ח.<br /> <br /> אנשי &quot;מרכז&quot; בראשות קרינסקי טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב קרינסקי; בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ===ניירות רשמיים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו&quot;ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ&quot;ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[מחנה ישראל]] ומל&quot;ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br /> <br /> למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד&quot;ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], ויבדלו לחיים: הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[זאב יחזקאל כ&quot;ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]].}}.<br /> <br /> לאחר שנת [[תשנ&quot;ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי מלך המשיח בנוגע למל&quot;ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי. <br /> <br /> ===שני מרכזים===<br /> לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ&quot;ה]]-[[תשנ&quot;ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי ר' [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש&quot;ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דערן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].<br /> <br /> מרכז נוסף, בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], מוכר על ידי שלוחים אחרים, מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב-[[770]]){{הערה|ע&quot;פ פסק בית הדין המיוחד.}} ומארגן יוזמות שונות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי [[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> <br /> ===זבל&quot;א===<br /> עקב סכסוכים בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש&quot;ע]] על [[זבל&quot;א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש&quot;נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי){{הערה|על טענות דומות, כתב [[הרבי]] ב[[משפט הספרים]]: &quot;'''הקא סלקא דעתך אולי כתב רק לפנים''' [כלומר הסברה, שאולי אדמו&quot;ר ה[[ריי&quot;צ]] כתב שהספרים אינם רכושו הפרטי רק כלפי חוץ כדי שיוכל להוציא את הספרים מרוסיה ר&quot;ל] '''(היינו טפשות והאומר כך זהו חילול השם הכי גדול ועד כדי כך שהאומר כך (במזיד) - צריך להיות ברמ&quot;ח ר&quot;ל'''}} או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).<br /> <br /> ב[[חודש אב]] [[תש&quot;ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו&quot;ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים קרינסקי, קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. פסיקה סופית אמורה להינתן ב[[חנוכה]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%9E%D7%9A&diff=137146 2013-06-07T22:05:39Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - מקבל פנים}}}}<br /> <br /> תמים שרוצה ההתגלות נאו!<br /> <br /> === ערכים שיצרתי ===<br /> *חסידות [[רציצא]]<br /> *[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99&diff=137145 2013-06-07T22:03:09Z

<p>ממך: יצירת דף עם התוכן &quot;ליאדי (בכתיב רוסי Ляды) היא עיירה ברוסיה הלבנה (כיום בלארוס), שייכת למחוז מוהילוב. ==ה...&quot;</p> <hr /> <div>ליאדי (בכתיב רוסי Ляды) היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), שייכת למחוז [[מוהילוב]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> <br /> ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]] העתיק [[אדמו&quot;ר הזקן]] את מושבו ב[[ליאדי]], ונשאר שמה עד פרוץ מלחמת רוסיה צרפת ב[[י&quot;ד תמוז]] [[תקע&quot;ב]], והתקרבות נפוליאון לליאדי בחודש מנחם אב, עזב אדמו&quot;ר הזקן את ליאדי עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===חסידות חב&quot;ד - ליאדי===<br /> בשנת [[תרכ&quot;ט]] שלוש שנים לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הצמח צדק, העתיק האדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בנו השלישי של אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם &quot;חב&quot;ד - ליאדי&quot;. בבואו לליאדי אמר: &quot;ודור רביעי ישובו הנה וכו'&quot; (הוא היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתגורר בליאדי).<br /> <br /> ב[[ד' טבת תר&quot;מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.<br /> <br /> לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי&quot;ד]].<br /> ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמו&quot;רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב&quot;ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין.<br /> <br /> ב[[כ' אייר עת&quot;ר]] נסתלק ה[[אדמו&quot;ר]] ר' [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי.<br /> <br /> לאחר פטירתו לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי&quot;ד, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=137121 2013-06-07T21:15:07Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> {{תניא}}<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו&quot;ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו&quot;ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד&quot;מ]] כספר &quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.<br /> <br /> כשרבו הפניות, החליט אדמו&quot;ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו&quot;ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו&quot;ר הזקן מראש השנה [[תק&quot;נ]] עד י' כסלו [[תקנ&quot;ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.<br /> <br /> הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו&quot;ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]]. ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב&quot;ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.<br /> <br /> ==שמות התניא== <br /> לספר התניא מספר כינויים:<br /> *'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו&quot;ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו&quot;ר הזקן, בהיותו רק &quot;מלקט&quot; את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.<br /> *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב&quot;ד]], פעמים בראשי תיבות - &quot;סש&quot;ב&quot;. <br /> *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;). לעתים מוסיפים גם תואר: &quot;תניא קדישא&quot; {הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש). <br /> *'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו&quot;ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת ש&quot;פ נח תשכ&quot;א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל &quot;להבין ענין הדגלים&quot; שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת ש&quot;פ במדבר תשט&quot;ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.<br /> <br /> ==חלקי התניא==<br /> [[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]<br /> ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:<br /> <br /> #'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו&quot;ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}. <br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ&quot;ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס&quot;ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו&quot;ר הזקן. <br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו&quot;ר הזקן &quot;להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון&quot;{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע&quot;ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע&quot;ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> <br /> ==שיטת התניא==<br /> ===ליקוטי אמרים===<br /> שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב&quot;ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).<br /> <br /> בליקוטי אמרים פורש אדמו&quot;ר הזקן את שיטת חב&quot;ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.<br /> <br /> ===שער היחוד והאמונה===<br /> בחלק זה מבאר אדמו&quot;ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - &quot;אין עוד מלבדו&quot;. כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק &quot;לעולם ה' דברך ניצב בשמים&quot;}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.<br /> <br /> ===אגרת התשובה===<br /> ===אגרת הקודש===<br /> ===קונטרס אחרון===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==על התניא== <br /> כשסיים אדמו&quot;ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;.<br /> <br /> ===סגולותיו===<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע&quot;י אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.<br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.<br /> <br /> ===השפעתו===<br /> לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר&quot;א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו&quot;ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה&quot;השגחה פרטית&quot;{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.<br /> <br /> כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב&quot;ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.<br /> <br /> ===לימודו===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת &quot;הריני מקבל&quot;).<br /> <br /> הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.<br /> <br /> שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.<br /> <br /> ===תניא בעל פה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}<br /> [[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י&quot;ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עורר על לימוד פרק מ&quot;א עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot; וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות. <br /> <br /> מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.<br /> <br /> ===דפוסיו===<br /> [[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ&quot;ו]]]]<br /> בשנת תקנ&quot;ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו&quot;ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ&quot;ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.<br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב&quot;ד בשם [[קה&quot;ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה&quot;ת על ידי מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה אדמו&quot;ר שליט&quot;א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל&quot;[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]&quot;. מאז מדפיסים חסידי חב&quot;ד את התניא בכל מקום וכיום (תש&quot;ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.<br /> <br /> התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע&quot;י חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.<br /> <br /> כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.<br /> <br /> ==מבצע הדפסת התניא==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ&quot;ד הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים&quot;{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;ו ע' 320 ואילך.}}.<br /> <br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ&quot;ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע&quot;ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע&quot;ב (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:<br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה&quot;ת]].<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. <br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו&quot;ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק מים מה&quot;מעיין&quot; אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.<br /> #בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.<br /> <br /> <br /> ==חלוקתו על ידי הרבי==<br /> [[תמונה:חלוקת תניא.jpg|left|thumb|250px|חלוקת ספר התניא בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> === י&quot;א ניסן תשמ&quot;ב===<br /> לרגל יום הבהיר י&quot;א ניסן ה'תשמ&quot;ב – 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י&quot;א ניסן חילק הרבי את ספר התניא – בצירוף דולר לצדקה – לכאו&quot;א מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.<br /> <br /> הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו&quot;כ אמר: &quot;לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג&quot;כ הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'&quot;.<br /> <br /> קודם החלוקה הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.<br /> <br /> אח&quot;כ אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: &quot;כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח&quot;כ, ואין נפק&quot;מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך &quot;כי לא בחפזון תצאון&quot;, ולא נורא אם יקח כמה דקות&quot;, ואמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.<br /> <br /> כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע ג&quot;כ הנשים חייבות בלימוד החסידות. אח&quot;כ חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.<br /> <br /> לפועל החל לחלק כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.<br /> <br /> במהלך החלוקה, כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו&quot;א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת הי' אפשר לראות על פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כמין שביעות רצון... היו כאלו כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.<br /> <br /> לאחרי שנגמר התור, קם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר &quot;כי בשמחה תצאו&quot;, כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.<br /> <br /> באמצע, הכריז ריל&quot;ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.<br /> <br /> בשעה שש-ועשרים יצא כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.<br /> <br /> לאחר החלוקה, שאלו את כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך &quot;י&quot;א ניסן&quot; שבדף השער, ואכן שינו זאת ל&quot;י&quot;ג ניסן&quot;).<br /> === י&quot;א ניסן תשד&quot;מ===<br /> לקראת יום הבהיר י&quot;א ניסן ה'תשד&quot;מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו<br /> צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י&quot;א ניסן חילק הרבי את ספר התניא – בצירוף דולר לצדקה –<br /> לכאו&quot;א מהמשתתפים, ע&quot;י אברכי הכולל.<br /> <br /> בסיום ההתוועדות, הזכיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא<br /> שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ&quot;ב).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר ע&quot;מ לתתו לצדקה. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהי' מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.<br /> <br /> עוד אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ&quot;ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק הי' רק<br /> אחד – יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה ע&quot;י &quot;שלוחים&quot; – אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.<br /> <br /> &quot;כדאי גם – המשיך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א – שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו&quot;ב&quot;. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד&quot;ר (&quot;אין צפון אלא תורה&quot;) קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד&quot;ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכאו&quot;א מהנוכחים יכול לקבל את התניא, &quot;און איך קען גיין באקומען מיין תניא&quot;. [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].<br /> <br /> לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון אדמוה&quot;ז (בבא הד' פ&quot;א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואח&quot;כ הורה לש&quot;ץ לנגן &quot;יהי רצון כו' שיבנה ביהמ&quot;ק&quot;. הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואח&quot;כ ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא<br /> מכוון לאנשים נשים וטף.<br /> <br /> לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: &quot;אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא.<br /> וכאמור – כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר&quot;.<br /> <br /> חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א שאל (ברמקול) &quot;מה קורה שם?&quot; ושוב קרא, &quot;אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?&quot;.<br /> <br /> בינתיים חברי המזכירות ריב&quot;ק וריל&quot;ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שע&quot;י היציאות. ריל&quot;ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: &quot;למה אתה עומד<br /> פה, וצועק..&quot;. אח&quot;כ פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: &quot;און וואו איז מיין צווייטער גענראל?&quot; (=היכן הגנראל השני שלי)?! <br /> <br /> לבסוף חזר ריל&quot;ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: &quot;אם כן – יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא...&quot;. כל<br /> המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד &quot;אופגעלייגט&quot;.<br /> <br /> אח&quot;כ עמד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י&quot;י לברטוב וחילק תניא'ס, כשכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל&quot;ג סימן לו שיתן לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א תניא. הנ&quot;ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ&quot;ק, כשחייך לו כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א חיוך רחב. (יש אומרים שכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).<br /> <br /> אח&quot;כ חיכה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עד שגם הרב חדקוב, ריב&quot;ק וריל&quot;ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה&quot;זאל&quot;.<br /> <br /> בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, ע&quot;י הכולל).<br /> <br /> לאחר הפארבריינגען, נכנס הד&quot;ר ווייס אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ&quot;ש והת' רוקדים ושרים את הניגון &quot;וידעו כי אתה&quot;. גם לאחר שיצא כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא הי' ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן – מתוך המכונית, כאומר – &quot;היכן התניא שלך?!..&quot;.<br /> <br /> ===יו&quot;ד שבט תש&quot;נ===<br /> ‫לכבוד יום הבהיר י' שבט [[ה'תש&quot;נ]] – שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.<br /> <br /> ‫לרגל יו&quot;ד שבט – [[שנת הארבעים לנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] – הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!) מכל רחבי תבל.‬<br /> <br /> ‫לאחר שחזר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהאוהל נכנס לביהכ&quot;נ לתפילת מנחה ומעריב. למנחה‬ ‫התפלל כ&quot;ק אדמו&quot;ר לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואח&quot;כ אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על &quot;ויהי בארבעים שנה&quot;, &quot;לב לדעת&quot; וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכאו&quot;א ספר ה[[תניא]] (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב &quot;יו&quot;ד שבט תש&quot;נ, ארבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק‬ ‫אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;.‬<br /> <br /> ‫לאחר השיחה ירד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מהבימה והחל לחלק.‬<br /> <br /> ‫על שער התניא היה כתוב: &quot;'''יו&quot;ד שבט תש&quot;נ – ארבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר‬ ‫שליט&quot;א'''&quot;.‬<br /> <br /> ‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הרבה &quot;עוזרים&quot; ו&quot;מסדרים&quot;, פנה עליהם כ&quot;ק‬ ‫אדמו&quot;ר שליט&quot;א ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד – בלעדם...‬<br /> <br /> ‫באמצע החלוקה‬ ‫היה &quot;בלאגאן&quot;‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שיירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬<br /> <br /> ‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ‫&quot;לא&quot;, וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שכ&quot;ק אדמו&quot;ר נתן להם עוד תניא.‬<br /> <br /> ‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל&quot;ג והרבי דיבר עמו קצת.‬<br /> <br /> ‫באמצע החלוקה מסרו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את ה&quot;קובץ חידושי תורה לב לדעת&quot; שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל זאת‬ ‫כשאמר &quot;זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה&quot;.‬<br /> <br /> ‫הרב [[עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שאלו &quot;דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?&quot;, [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬<br /> <br /> ‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר &quot;לב לדעת&quot; את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬<br /> <br /> ‫כשניגש לפרוכת, בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ&quot;ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬<br /> <br /> ‫כ&quot;ק אדמו&quot;ר יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬<br /> <br /> ==תניא - מהדורה קמא==<br /> [[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}<br /> '''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו&quot;ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו&quot;ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב&quot;ועד להפצת שיחות&quot; בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].<br /> <br /> בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה&quot;ועד להפצת שיחות&quot; ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ&quot;ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו&quot;ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו&quot;ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י&quot;ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.<br /> <br /> ==ביאורים על התניא==<br /> [[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]<br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר &quot;לקוטי פירושים&quot; על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.<br /> <br /> ===ביאורי אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו&quot;ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב&quot;ד ונערך על ידי הרבי.<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.<br /> *'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].<br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ&quot;ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ט (בהוספות).<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.<br /> <br /> ===ביאורי חסידים===<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].<br /> *'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).<br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.<br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו&quot;ר שליט&quot;א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י&quot;ט ול&quot;ט.}}.<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].<br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> *'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].<br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].<br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].<br /> *'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.<br /> *'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> *'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על &quot;אגרת התשובה&quot;. מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב נדב כהן.<br /> *'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב&quot;ד-לייבורי.<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=1876&amp;lang=he לרכישת ספר התניא] - חב&quot;ד שופ.<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב&quot;ד שופ.<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל&quot;ף] - י&quot;א ניסן [[תשד&quot;מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע&quot;ג (02.12.2012)<br /> <br /> ;שיעורים<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א].<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63664 חלק א'], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65016 חלק ב']<br /> *שיעורי בלוג וידיאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}<br /> * מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya<br /> * הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65970 פרק ח'] ו[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66047 פרק ט']{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%90&diff=137099 2013-06-07T06:05:01Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>'''רציצה''' היא עיירה הממוקמת במרחק של כ-50 ק&quot;מ מהעיר [[הומיל]] שב[[בלרוסיה]] (רוסיה הלבנה).<br /> <br /> מספר שנים אחרי הסתלקות ה[[אדמו&quot;ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], נתמנה הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן]] מהעיר לרב בעיר.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]] ה[[אדמו״ר]] מ[[קאפוסט]], החלו רבים מחסידי אחיו לנסוע אליו וקבלו אותו כאדמו&quot;ר.<br /> <br /> למרות שהיו חיכוכים בין [[חסידות קאפוסט]] ל[[חסידות חב&quot;ד]], לא היו חיכוכים בין החסידים ברציצה.<br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן]], פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שבנו ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]] ימלא את מקומו ברבנות העיר רציצה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חסידות רציצא]]<br /> [[קטגוריה:עיירות חסידיות]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%91&diff=136519 2013-05-31T22:05:00Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>'''תשע&quot;ב''' היא השנה החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושנים לבריאת העולם.<br /> <br /> ==אירועים==<br /> * נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים עמנואל]]<br /> * נפתחה [[ישיבת חב&quot;ד בבאר שבע|ישיבת חב&quot;ד קטנה בבאר שבע]]<br /> * החלו הלימודים ב[[ישיבת תומכי תמימים יצהר]], לאחר שהוכרז על פתיחתה בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> *[[י&quot;ט טבת]] - הרב [[יעקב שפרינגר]].<br /> *[[כ&quot;א ניסן]] - הרב [[שמעון פרידמן]] ('שמעון הצדיק').<br /> *[[ז' תמוז]] - הרב [[יוסף ויינברג]].<br /> <br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=136518 2013-05-31T22:04:09Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ווינברג.jpg|left|thumb|250px|הרב ווינברג]]הרב '''יוסף וינברג''' הינו מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] {{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33102 הרב וינברג חגג יום הולדת 90] {{אינפו}}}}. היה [[שד&quot;ר]] ו[[השליח הנודד]] המרכזי של [[הרבי]]. בהוראת הרבי מסר שיעורים בספר ה[[תניא]] ואת [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] מעל גלי ה[[רדיו]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52749 התוועדות לציון 50 שנה לשיעורי תניא ברדיו] {{אינפו}}}}. היה חזן קבוע בליל א' ד[[סליחות]] ב-[[770]].<br /> <br /> הרב וינברג חיבר את הספרים &quot;[[שיעורים בספר התניא]]&quot;. היה מה[[חוזר]]ים של [[הרבי שליט&quot;א]], חבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ויו&quot;ר [[ועד להפצת חסידות]].<br /> <br /> נפטר ביום [[ז' תמוז]] [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/6/739011538467.html השליח הנודד]''' [[שבועון בית משיח]].<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=466 הרב וינברג כחזן בסליחות עם הרבי] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43969 בחלוקת דולרים אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וינברג יוסף]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=136517 2013-05-31T22:03:55Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ווינברג.jpg|left|thumb|250px|הרב ווינברג]]הרב '''יוסף וינברג''' הינו מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] {{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33102 הרב וינברג חגג יום הולדת 90] {{אינפו}}}}. היה [[שד&quot;ר]] ו[[השליח הנודד]] המרכזי של [[הרבי]]. בהוראת הרבי מסר שיעורים בספר ה[[תניא]] ואת [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] מעל גלי ה[[רדיו]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52749 התוועדות לציון 50 שנה לשיעורי תניא ברדיו] {{אינפו}}}}. היה חזן קבוע בליל א' ד[[סליחות]] ב-[[770]].<br /> <br /> הרב וינברג חיבר את הספרים &quot;[[שיעורים בספר התניא]]&quot;. היה מה[[חוזר]]ים של [[הרבי שליט&quot;א]], חבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ויו&quot;ר [[ועד להפצת חסידות]].<br /> <br /> נפטר ביום [[ז' תמוז]] [[תשע&quot;ב].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/6/739011538467.html השליח הנודד]''' [[שבועון בית משיח]].<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=466 הרב וינברג כחזן בסליחות עם הרבי] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43969 בחלוקת דולרים אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וינברג יוסף]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%9E%D7%9A&diff=136512 2013-05-31T20:23:07Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - מקבל פנים}}}}<br /> <br /> תמים שרוצה ההתגלות נאו!<br /> <br /> === ערכים שיצרתי ===<br /> *חסידות [[רציצא]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%9E%D7%9A&diff=136511 2013-05-31T20:22:08Z

<p>ממך: יצירת דף עם התוכן &quot;|style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]...&quot;</p> <hr /> <div>|style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - מקבל פנים}}}}<br /> <br /> תמים שרוצה ההתגלות נאו!<br /> <br /> === ערכים שיצרתי ===<br /> *חסידות[[רציצא]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%90&diff=136506 2013-05-31T17:15:27Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>'''רציצה''' היא עיירה הממוקמת במרחק של כ-50 ק&quot;מ מהעיר [[הומיל]] שב[[בלרוסיה]] (רוסיה הלבנה).<br /> <br /> מספר שנים אחרי הסתלקות ה[[אדמו&quot;ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], נתמנה הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן]] מהעיר לרב בעיר.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]] ה[[אדמו״ר]] מ[[קאפוסט]], החלו רבים מחסידי אחיו לנסוע אליו וקבלו אותו כאדמו&quot;ר.<br /> <br /> למרות שהיו חיכוכים בין [[חסידות קאפוסט]] ל[[חסידות חב&quot;ד]], לא היו חיכוכים בין החסידים ברציצה.<br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן]], פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שבנו ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]] ימלא את מקומו ברבנות העיר רציצה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:עיירות חסידיות]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%90&diff=136363 2013-05-31T04:06:25Z

<p>ממך: יצירת דף עם התוכן &quot;רציצא היא עיירה בערך 50 ק&quot;מ מהעיר הומיל שבבילארוסיה. מספר שנים אחרי הסתלקות האדמו&quot;ר [[יהוד...&quot;</p> <hr /> <div>רציצא היא עיירה בערך 50 ק&quot;מ מהעיר הומיל שבבילארוסיה.<br /> <br /> מספר שנים אחרי הסתלקות האדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], נתמנה הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצי'צע]] לרב בעיר.<br /> לאחר הסתלקות אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]] ה[[אדמו״ר]] מ[[קאפוסט]], החלו רבים מחסידי אחיו לנסוע אליו וקבלו אותו כאדמו״ר.<br /> <br /> למרות שהיו חיכוכים בין [[חסידות קאפוסט]] לחסידות [[חב&quot;ד ליובאוויטש]], לא היו חיכוכים בין חסידות רציצא.<br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצי'צע]], פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שימלא את מקומו ברבנות העיר רציצא.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%94)&diff=136362 2013-05-31T03:44:27Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר]] '''שלום דובער שניאורסון''' (הרשד&quot;ב) נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] בשנת [[תקצ&quot;ד]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] היה מקרבו מאד, והיה ולמד איתו שיעור [[תניא]] כל יום.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עבר יחד עם אביו לעיירה [[קפוסט]]. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקפוסט והיה מקושר לאחיו אדמו&quot;ר [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], אך למרות זאת החל לנהוג באדמו&quot;רות כבר בחיי אחיו.<br /> <br /> כעבור מספר שנים נתמנה לרב העיר בעיר [[רציצא]]. הרשד&quot;ב היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים. הרשד&quot;ב זכה ללמד תלמידים שמהם היו לאחר מכן מגדולי הרבנים ברוסיה ופולין. הוא הסמיך לרבנות את הרב שלמה יוסף זוין, ועוד רבים. גם ההוגה הרב הלל צייטלין היה מתלמידיו.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אחיו החלו חסידים רבים להגיע אליו וקבלו אותו כ[[אדמו&quot;ר]], גם אחיו רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שמריה נח]] נהג כאדמו&quot;ר יחד איתו, אדמו&quot;ר מרציצא היה בקשר הדוק עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> הסתלק בערך בתשרי תר&quot;ע.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&amp;hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&amp;pgnum=45 שם ושארית]&lt;/REF&gt;, ולפי גירסא אחרת - ט&quot;ז תשרי תרס&quot;ט.&lt;REF&gt; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&amp;st=%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98 הערות לאג&quot;ק]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == בניו ==<br /> <br /> *רבי '''[[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]]''' רבה של סטארדוב. לאחר הסתלקות אביו (הרשד&quot;ב), פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שימלא את מקומו ברבנות העיר רצ'יצ'ה. בנו היה הדוקטור [[פישל שניאורסון]].<br /> *רבי '''חיים ישעיהו''' רבה של [[פאריטש]].<br /> *רבי '''יהודה לייב''', נשא את מרת בילא, בת הרב מרדכי שניאורסון מויטבסק, נכד הצמח צדק.<br /> *בתו '''רחל''' שנישאה לר' דוד יהושע העשיל מאגאזאניק שניספה באניה סטרומה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=136359 2013-05-31T03:18:07Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|כתוב כמו כתבה עיתונאית}}<br /> <br /> הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' ע&quot;ה, נולד בשנת תרפ&quot;ב בעיר '[[ויטבסק]]' להוריו הרב שניאור זלמן ומרת מנוחה קלמנסון.<br /> <br /> בשנים הבאות עברה המשפחה לפושקינה – פרבר לנינגרדי (כיום – '[[פטרבורג]]') בו החלה להתפתח באותן השנים קהילה חב&quot;דית. <br /> <br /> <br /> == בתומכי תמימים ==<br /> <br /> בגיל חמש עשרה בלבד נשלח ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' בעיר [[קורסק]], ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. באותם ימים טרופים נדדו התלמידים מעיר אחת לאחרת בגין רדיפות הקלגסים הקומוניסטים. זה היה גם גורלו של הת' שלום מענדל שנאלץ היה לנדוד מקורסק אל העיר קלינצי.<br /> <br /> בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, אך מאידך גיסא, הנער צריך ללמוד תורה, לכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק&quot;מ מביתם. <br /> <br /> במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת תרח&quot;צ עד חורף ת&quot;ש, או אז נסע לסניף '[[תומכי תמימים]]' ב[[כותאיס]] שב[[גרוזיה]], שם למד אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. לימים התמנה שלום מענדל בעצמו להיות מגיד שיעור בישיבה, והוא בן שמונה עשר שנים בלבד. <br /> <br /> גם בגרוזיה עקבו אנשי המשטרה החשאית אחרי הישיבות החב&quot;דיות ורדפו אחריהן. בשלב מסוים פשטו הרשעים על הישיבה, ולקחו את כל ניירותיו של שלום מענדל . בדרך כלשהי הצליח להימלט והתחבא בבית משפחה לא יהודית, שם שהה חודשים מספר עד שקיבל בחזרה את ניירותיו. משנרגעו קמעה הרוחות, נסע לעיירה סינקי שבגרוזיה, שם ניהל מחלקת 'תומכי תמימים' עד תום ימי המלחמה, או אז נסע ל[[סמרקנד]], לשם הגיעו בני משפחתו שברחו מביתם בלנינגרד. שמחת המפגש הייתה גדולה מאוד.<br /> <br /> בחודשים הבאים הגיע הת' שלום מענדל ללבוב, עיר הגבול, ומשם הצליח בבריחה הידועה לצאת מרוסיה ולהגיע עד למחנה העקורים [[פוקינג]].<br /> <br /> <br /> == פוקינג==<br /> <br /> <br /> בתחילת חורף תש&quot;ז החליטו אנ&quot;ש במחנה הפליטים '[[פוקינג]]', שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו בפולין ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג היתה אפשרות לטלפן ולעמוד בקשר רצוף עם הרבי הריי&quot;צ ששהה אז בניו יורק.<br /> ועד אנ&quot;ש בפוקינג בראשות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב&quot;ד בצרפת) ומרת [[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> על פי הוראות [[הרבי הריי&quot;צ]], המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו צרפת וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי '[[בית שרה]]' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע&quot;ה שהגיעה באותה עת לצרפת. <br /> <br /> הוא אף עסק בשליחויות שונות על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי, בין היתר גם בהדפסת ספרי [[קה&quot;ת]]. כפי העולה מסדרת ספרי &quot;אגרות קודש&quot;, זכה ר' שלום מענדל לקבל מהרבי אגרות רבות באותן שנים, ובהן הוראות רבות, הן לגבי ההדפסה והן לגבי הפליטים. רבות מתכתובות אלו עברו דרך הרב קלמנסון, שכתב לרבי בחורף תש&quot;ז: &quot;אני הנה כל עניני בתור מקשר וזה אני עושה כפי היכולת&quot;.<br /> <br /> בתחילת קיץ תש&quot;ז ביקש רשות מהרבי לעזוב את פראג, אך לא קיבל תשובה חיובית עד לט&quot;ו מר חשוון תש&quot;ח, כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב לו: &quot;'''ועל שאלתו אודות עצמו, יעתיק מושבו לפאריז'''&quot;.<br /> <br /> בחודשים הבאים עבר לפריז, לשם כבר הגיעו רבים מהחסידים שיצאו מרוסיה. <br /> <br /> <br /> == אוברוויליע ==<br /> <br /> <br /> בשנת תש&quot;ט הקים את ביתו עם תבלחט&quot;א הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]] ע&quot;ה. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. <br /> <br /> חלפה עוד תקופה ממושכת עד שהחסידים הפליטים מרוסיה החלו להתיישב באזורים שונים בפריז ובסביבותיה. וכך, בשנים הבאות דאג הרב [[בנימין גורודצקי]] ליישב כמה משפחות חב&quot;דיות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז. בקבוצת משפחות זו הייתה גם משפחת קלמנסון הצעירה. מלבדה התיישבו באותה עת גם משפחות וילשאנסקי, מנקין, בלינוב, איידלמאן ועוד. <br /> <br /> עם התיישבותם במקום, דרש מהם הרבי לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]]. החסידים טענו בפני הרבי כי אין כמעט יהודים בעיר, אך הרבי השיב שיש בעיר לפחות מאתיים יהודים! בעקבות כך החל ר' שלום מענדל להסתובב בין בתי העיר, כאשר הוא תר ובולש אחר שמות יהודיים בתיבות דואר ובשערי הבתים. בעבודה איטית וממושכת איתר עוד ועוד משפחות יהודיות, עמן החל לפעול בקירובן לדרך המצוות. <br /> <br /> פעילות זו נעשתה על אש קטנה. השינוי הדרמטי אירע בשנת תשכ&quot;ב, כאשר אלג'יריה הכריזה על עצמאות. בעקבות זאת עזבו אלפי יהודים את המדינה ועברו לצרפת, רבים מהם התיישבו באיזור אוברוויליע בפריז. הרב קלמנסון פגש באלפי יהודים שלא היה להם כל בית רוחני. על פי הוראות הרבי מה&quot;מ, הקים בשנת תשכ&quot;ג את קהילת &quot;שניאור&quot;. בשלב ראשון נפתח בית כנסת בו התפללו חסידים לצד יוצאי אלג'יר. הדגש בפעילות ניתן על תפילות ושיעורי תורה שקירבו את יוצאי אלג'יר לקהילה החדשה. ר' שלום מענדל כיתת רגליו מבוקר ועד ערב בבניינים רבי קומות באזור שבו שוכנו יוצאי אלג'יר, פגש וסייע להם ככל יכולתו. וכך, צעד אחר צעד קירב רבים מהם לקהילה החדשה.<br /> <br /> המוסדות שהקים ר' שלום מענדל, נקראו בשם &quot;שניאור&quot;, משום שאותה שנה, תשכ&quot;ג, הוכרזה על ידי הרבי כ&quot;[[שנת הק&quot;ן]]&quot; להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי קרא לקיים פעולות שונות לכבוד אדמו&quot;ר הזקן. על שם זה קרא ר' שלום מענדל את קהילתו החדשה בשם זה. בהתבטאות נדירה אמר פעם הרבי, כי מוסדות &quot;שניאור&quot; ראויים לשמם. <br /> <br /> [[אוברוויליע]] רחוקה רק שבעה קילומטרים מפריז. באותה תקופה התגוררו בה כשבעים אלף נפש, ומתוכם יהודים מעטים. משפחות אנ&quot;ש, כאמור, היו בודדות ביותר. זו הסיבה שהילדים נסעו בכל בוקר ללמוד במוסדות חב&quot;ד בפריז ובעיר יער שבפרברי פריז. בשל המרחק וטלטולי הדרך, הילדים לא שבו לביתם בכל יום, אלא נותרו ללון בפנימיות של אותם מוסדות. רק הפעוטות עד גיל 5 לא נשלחו לפנימיות ונשלחו למוסדות המקומיים עבור הגיל הרך. כאשר הרב קלמנסון כתב על כך לרבי, קיבל תשובה חריפה מאוד, שתוכנה היה – ברוסיה היתה לכם מסירות נפש עבור חינוך ואילו כאן שאיש אינו רודף אתכם, אתם שולחים את הילדים למוסדות גויים? <br /> <br /> בו במקום נטל על עצמו הרב קלמנסון לפתור את הבעיה, והקים גן לגיל הרך. <br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה ביקש להקים בית ספר יהודי על טהרת הקודש. ר' שלום מענדל, למרות יציאתו מברית המועצות, עדיין היה צריך לחוש את טעמם של הקומוניסטים ששלטו בעיריית אוברוויליע. אמנם הם לא יכלו לאסור את לימוד התורה, אבל הם הקשו את המלאכה והערימו קשיים ככל יכולתם. משהבין זאת הרב קלמנסון, החליט ללכת באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot;. בדרך הרגילה היה עליו להגיש לעירייה בקשה להקמת מוסד חינוכי, ולאחר אישורים מצדם היה צריך לפנות למשרד הפנים כדי שיאשרו אף הם את המוסד. ר' שלום מענדל עקף את הסדר הרגיל והגיע היישר למשרד הפנים. הללו אישרו את הקמת הבית ספר אך שלחו את התוכניות והבקשות לעירייה תוך ציון העובדה כי זכותה לערער על ההחלטה בתוך חודשיים ימים. <br /> <br /> פקידי העירייה שהבינו כי הערימו עליהם, זעמו ותכננו להגיש ערעור, אולם איש לא הבין מה קרה שהערעור לא הוגש אלא חודשיים ויום אחד. הרב קלמנסון ביקש לדחות את ערעורם שכן הוא הוגש לאחר החודשיים הקבועים בחוק. משרד הפנים הצדיק את דבריו המבוססים לפי החוק, ובית הספר 'שניאור' היה לעובדה מוגמרת! <br /> <br /> עם השנים, גם העירייה החלה להעריך ולהוקיר את פועלו של ר' שלום מענדל ואף החלה לסייע למוסדות.<br /> <br /> ר' שלום מענדל ותבלחט&quot;א הרבנית בתיה פעלו כל העת על פי הוראות מיוחדות שקיבלו מהרבי. בשנים הראשונות להקמת המוסד זכו לקבל שפע של הוראות, ברכות ותשובות מעודדות. באחת היחידויות של הרבנית בתיה, אמר לה הרבי: &quot;את צריכה להיות בשמחה כי הקב&quot;ה שמח מהעבודה שלכם&quot;.<br /> <br /> עומס העבודה הגדול, שנפל על כתפיה של הרבנית בתיה, היה קשה מדאי, ובאחת הפעמים שנסעה ל&quot;בית חיינו&quot;, נכנסה ל'יחידות' ושטחה בפני הרבי את הקושי הגדול בעבודתה, החל מהשכמת יום ועד שעת לילה מאוחרת, תוך עבודה רצופה וקשה כאשר בבית ממתינים לה תשעה ילדים קטנים. הרבי השיב בקצרה ובפשטות: &quot;המוסדות צריכים להקים 'גן ישראל'&quot;. התשובה הדהימה אותה ואת בני המשפחה. היא הרי הסבירה כי יש לה עומס עבודה, והנה הרבי משיב כי יש לפתוח עוד פרויקט, ומהיכן יקחו מי שיעשה זאת? מהיכן יגייסו מימון ל&quot;גן ישראל&quot; כאשר לא עמדו בנטל המימוני של בית הספר עצמו?<br /> <br /> אבל עם תשובה של הרבי, הרב קלמנסון והרבנית לא התווכחו. כבר בקיץ הקרוב הוקם 'גן ישראל' באוברוויליע. לקעמפ הגיעו תלמידים יהודים שלמדו בבתי ספר אחרים. חלקם התרשמו לטובה מהדרך החב&quot;דית וממנהלי הקעמפ, הלא הם משפחת קלמנסון, ובשנת הלימודים הבאה גדל מספר התלמידים והתרחב. במשך השנים הבאות הביא 'גן ישראל' עוד ועוד תלמידים לבית הספר, מה שהביא לתקציבים מוגדלים מצד משרדי הממשלה. בזכות 'גן ישראל' הגיע גם תקציב לנהג אוטובוס, לטבחית ולמנקה, והרבנית בתיה קלמנסון יכלה להוריד מעט מהנטל. <br /> <br /> פועלו המבורך קנה לו שם טוב, והרשויות בצרפת הוקירו את פועלו באמצעות הענקת פרס מיוחד על מפעל חיים למען קהילת אוברוויליע והסביבה. כמו כן קיבל מדלית זהב מאת הממשלה הצרפתית. <br /> <br /> היחס של הרבי לפעילות ר' שלום מענדל ורעייתו היה מיוחד במינו. בני המשפחה מספרים, כי כאשר בתם מרת פייגא לויטין המתגוררת בניו -הייבן התכוננה ללידתה הראשונה, הגיעה אליה אמה הרבנית בתיה כדי לסייע לה. מיד לאחר הלידה, היישר מבית הרפואה נסעה הרבנית ל-770 ונכנסה ל'יחידות'. עוד לפני שהספיקה להודיע לרבי על הבשורה הטובה, איחל לה הרבי &quot;מזל טוב&quot;, ושאלה עד מתי היא מתכוננת להישאר בניו יורק, משהשיבה על כוונתה להישאר עד אחרי הברית, הורה לה הרבי באופן מפתיע לחזור מיד לצרפת. הוראה זו גרמה לה לשמחה רבה; היא נוכחה לדעת עד כמה הרבי מייקר את עבודתה במוסדות &quot;שניאור&quot;. כבר למחרת עלתה על מטוס שיעדו צרפת, ואת איחוליה לברית המילה מסרה באמצעות הטלפון.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשע&quot;ב]], השיב הרב שלום מענדל קלמנסון את נשמתו לבוראה והוא בן 89 שנים. במסע ההלוויה שלו שהחל בפאריז, נחסמו רחובות על ידי קהל רב מכל החוגים, תלמידים ומכרים ובני משפחותיהם, אשר בזכותו הם הולכים בדרך היהדות והחסידות. אלפי התלמידים שלמדו במוסדותיו במשך השנים, באו להיפרד ממי שעמד שנים רבות בראשות המוסדות במסירות אמיתית.<br /> <br /> הלווייתו שיצאה מצרפת, המשיכה לארץ הקודש ולאחר מסע רב-משתתפים נטמן בהר הזיתים. <br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> <br /> הותיר אחריו בנים ובנות:<br /> <br /> הרב יוסף יצחק קלמנסון - אוברוויליע.<br /> <br /> הרב מאיר שמחה קלמנסון – אוברוויליע.<br /> <br /> גב' ביילה גנזבורג – מילאנו איטליה.<br /> <br /> גב' רבקה ליפסקר – ניו יורק.<br /> <br /> גב' רחל ברוכשטט – ניו יורק.<br /> <br /> גב' פייגא לויטין – ניו הייבן.<br /> <br /> גב' שטערנא שרה דייטש – מגדל העמק.<br /> <br /> גב' לאה רסקין – אוסטרליה.<br /> <br /> גב' חיה ניסלביץ – אוברוויליע.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קלמנסון שלום מענדל]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=136358 2013-05-31T03:16:13Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|כתוב כמו כתבה עיתונאית}}<br /> <br /> הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' ע&quot;ה, נולד בשנת תרפ&quot;ב בעיר '[[ויטבסק]]' להוריו הרב שניאור זלמן ומרת מנוחה קלמנסון.<br /> <br /> בשנים הבאות עברה המשפחה לפושקינה – פרבר לנינגרדי (כיום – '[[פטרבורג]]') בו החלה להתפתח באותן השנים קהילה חב&quot;דית. <br /> <br /> <br /> == בתומכי תמימים ==<br /> <br /> בגיל חמש עשרה בלבד נשלח ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' בעיר [[קורסק]], ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. באותם ימים טרופים נדדו התלמידים מעיר אחת לאחרת בגין רדיפות הקלגסים הקומוניסטים. זה היה גם גורלו של הת' שלום מענדל שנאלץ היה לנדוד מקורסק אל העיר קלינצי.<br /> <br /> בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, אך מאידך גיסא, הנער צריך ללמוד תורה, לכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק&quot;מ מביתם. <br /> <br /> במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת תרח&quot;צ עד חורף ת&quot;ש, או אז נסע לסניף '[[תומכי תמימים]]' ב[[כותאיס]] שב[[גרוזיה]], שם למד אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. לימים התמנה שלום מענדל בעצמו להיות מגיד שיעור בישיבה, והוא בן שמונה עשר שנים בלבד. <br /> <br /> גם בגרוזיה עקבו אנשי המשטרה החשאית אחרי הישיבות החב&quot;דיות ורדפו אחריהן. בשלב מסוים פשטו הרשעים על הישיבה, ולקחו את כל ניירותיו של שלום מענדל . בדרך כלשהי הצליח להימלט והתחבא בבית משפחה לא יהודית, שם שהה חודשים מספר עד שקיבל בחזרה את ניירותיו. משנרגעו קמעה הרוחות, נסע לעיירה סינקי שבגרוזיה, שם ניהל מחלקת 'תומכי תמימים' עד תום ימי המלחמה, או אז נסע ל[[סמרקנד]], לשם הגיעו בני משפחתו שברחו מביתם בלנינגרד. שמחת המפגש הייתה גדולה מאוד.<br /> <br /> בחודשים הבאים הגיע הת' שלום מענדל ללבוב, עיר הגבול, ומשם הצליח בבריחה הידועה לצאת מרוסיה ולהגיע עד למחנה העקורים [[פוקינג]].<br /> <br /> <br /> == פוקינג==<br /> <br /> <br /> בתחילת חורף תש&quot;ז החליטו אנ&quot;ש במחנה הפליטים '[[פוקינג]]', שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו בפולין ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג היתה אפשרות לטלפן ולעמוד בקשר רצוף עם הרבי הריי&quot;צ ששהה אז בניו יורק.<br /> ועד אנ&quot;ש בפוקינג בראשות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב&quot;ד בצרפת) ומרת [[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> על פי הוראות [[הרבי הריי&quot;צ]], המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו צרפת וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי '[[בית שרה]]' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע&quot;ה שהגיעה באותה עת לצרפת. <br /> <br /> הוא אף עסק בשליחויות שונות על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי, בין היתר גם בהדפסת ספרי [[קה&quot;ת]]. כפי העולה מסדרת ספרי &quot;אגרות קודש&quot;, זכה ר' שלום מענדל לקבל מהרבי אגרות רבות באותן שנים, ובהן הוראות רבות, הן לגבי ההדפסה והן לגבי הפליטים. רבות מתכתובות אלו עברו דרך הרב קלמנסון, שכתב לרבי בחורף תש&quot;ז: &quot;אני הנה כל עניני בתור מקשר וזה אני עושה כפי היכולת&quot;.<br /> <br /> בתחילת קיץ תש&quot;ז ביקש רשות מהרבי לעזוב את פראג, אך לא קיבל תשובה חיובית עד לט&quot;ו מר חשוון תש&quot;ח, כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב לו: &quot;'''ועל שאלתו אודות עצמו, יעתיק מושבו לפאריז'''&quot;.<br /> <br /> בחודשים הבאים עבר לפריז, לשם כבר הגיעו רבים מהחסידים שיצאו מרוסיה. <br /> <br /> <br /> == אוברוויליע ==<br /> <br /> <br /> בשנת תש&quot;ט הקים את ביתו עם תבלחט&quot;א הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]] ע&quot;ה. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. <br /> <br /> חלפה עוד תקופה ממושכת עד שהחסידים הפליטים מרוסיה החלו להתיישב באזורים שונים בפריז ובסביבותיה. וכך, בשנים הבאות דאג הרב [[בנימין גורודצקי]] ליישב כמה משפחות חב&quot;דיות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז. בקבוצת משפחות זו הייתה גם משפחת קלמנסון הצעירה. מלבדה התיישבו באותה עת גם משפחות וילשאנסקי, מנקין, בלינוב, איידלמאן ועוד. <br /> <br /> עם התיישבותם במקום, דרש מהם הרבי לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]]. החסידים טענו בפני הרבי כי אין כמעט יהודים בעיר, אך הרבי השיב שיש בעיר לפחות מאתיים יהודים! בעקבות כך החל ר' שלום מענדל להסתובב בין בתי העיר, כאשר הוא תר ובולש אחר שמות יהודיים בתיבות דואר ובשערי הבתים. בעבודה איטית וממושכת איתר עוד ועוד משפחות יהודיות, עמן החל לפעול בקירובן לדרך המצוות. <br /> <br /> פעילות זו נעשתה על אש קטנה. השינוי הדרמטי אירע בשנת תשכ&quot;ב, כאשר אלג'יריה הכריזה על עצמאות. בעקבות זאת עזבו אלפי יהודים את המדינה ועברו לצרפת, רבים מהם התיישבו באיזור אוברוויליע בפריז. הרב קלמנסון פגש באלפי יהודים שלא היה להם כל בית רוחני. על פי הוראות הרבי מה&quot;מ, הקים בשנת תשכ&quot;ג את קהילת &quot;שניאור&quot;. בשלב ראשון נפתח בית כנסת בו התפללו חסידים לצד יוצאי אלג'יר. הדגש בפעילות ניתן על תפילות ושיעורי תורה שקירבו את יוצאי אלג'יר לקהילה החדשה. ר' שלום מענדל כיתת רגליו מבוקר ועד ערב בבניינים רבי קומות באזור שבו שוכנו יוצאי אלג'יר, פגש וסייע להם ככל יכולתו. וכך, צעד אחר צעד קירב רבים מהם לקהילה החדשה.<br /> <br /> המוסדות שהקים ר' שלום מענדל, נקראו בשם &quot;שניאור&quot;, משום שאותה שנה, תשכ&quot;ג, הוכרזה על ידי הרבי כ&quot;[[שנת הק&quot;ן]]&quot; להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי קרא לקיים פעולות שונות לכבוד אדמו&quot;ר הזקן. על שם זה קרא ר' שלום מענדל את קהילתו החדשה בשם זה. בהתבטאות נדירה אמר פעם הרבי, כי מוסדות &quot;שניאור&quot; ראויים לשמם. <br /> <br /> [[אוברוויליע]] רחוקה רק שבעה קילומטרים מפריז. באותה תקופה התגוררו בה כשבעים אלף נפש, ומתוכם יהודים מעטים. משפחות אנ&quot;ש, כאמור, היו בודדות ביותר. זו הסיבה שהילדים נסעו בכל בוקר ללמוד במוסדות חב&quot;ד בפריז ובעיר יער שבפרברי פריז. בשל המרחק וטלטולי הדרך, הילדים לא שבו לביתם בכל יום, אלא נותרו ללון בפנימיות של אותם מוסדות. רק הפעוטות עד גיל 5 לא נשלחו לפנימיות ונשלחו למוסדות המקומיים עבור הגיל הרך. כאשר הרב קלמנסון כתב על כך לרבי, קיבל תשובה חריפה מאוד, שתוכנה היה – ברוסיה היתה לכם מסירות נפש עבור חינוך ואילו כאן שאיש אינו רודף אתכם, אתם שולחים את הילדים למוסדות גויים? <br /> <br /> בו במקום נטל על עצמו הרב קלמנסון לפתור את הבעיה, והקים גן לגיל הרך. <br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה ביקש להקים בית ספר יהודי על טהרת הקודש. ר' שלום מענדל, למרות יציאתו מברית המועצות, עדיין היה צריך לחוש את טעמם של הקומוניסטים ששלטו בעיריית אוברוויליע. אמנם הם לא יכלו לאסור את לימוד התורה, אבל הם הקשו את המלאכה והערימו קשיים ככל יכולתם. משהבין זאת הרב קלמנסון, החליט ללכת באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot;. בדרך הרגילה היה עליו להגיש לעירייה בקשה להקמת מוסד חינוכי, ולאחר אישורים מצדם היה צריך לפנות למשרד הפנים כדי שיאשרו אף הם את המוסד. ר' שלום מענדל עקף את הסדר הרגיל והגיע היישר למשרד הפנים. הללו אישרו את הקמת הבית ספר אך שלחו את התוכניות והבקשות לעירייה תוך ציון העובדה כי זכותה לערער על ההחלטה בתוך חודשיים ימים. <br /> <br /> פקידי העירייה שהבינו כי הערימו עליהם, זעמו ותכננו להגיש ערעור, אולם איש לא הבין מה קרה שהערעור לא הוגש אלא חודשיים ויום אחד. הרב קלמנסון ביקש לדחות את ערעורם שכן הוא הוגש לאחר החודשיים הקבועים בחוק. משרד הפנים הצדיק את דבריו המבוססים לפי החוק, ובית הספר 'שניאור' היה לעובדה מוגמרת! <br /> <br /> עם השנים, גם העירייה החלה להעריך ולהוקיר את פועלו של ר' שלום מענדל ואף החלה לסייע למוסדות.<br /> <br /> ר' שלום מענדל ותבלחט&quot;א הרבנית בתיה פעלו כל העת על פי הוראות מיוחדות שקיבלו מהרבי. בשנים הראשונות להקמת המוסד זכו לקבל שפע של הוראות, ברכות ותשובות מעודדות. באחת היחידויות של הרבנית בתיה, אמר לה הרבי: &quot;את צריכה להיות בשמחה כי הקב&quot;ה שמח מהעבודה שלכם&quot;.<br /> <br /> עומס העבודה הגדול, שנפל על כתפיה של הרבנית בתיה, היה קשה מדאי, ובאחת הפעמים שנסעה ל&quot;בית חיינו&quot;, נכנסה ל'יחידות' ושטחה בפני הרבי את הקושי הגדול בעבודתה, החל מהשכמת יום ועד שעת לילה מאוחרת, תוך עבודה רצופה וקשה כאשר בבית ממתינים לה תשעה ילדים קטנים. הרבי השיב בקצרה ובפשטות: &quot;המוסדות צריכים להקים 'גן ישראל'&quot;. התשובה הדהימה אותה ואת בני המשפחה. היא הרי הסבירה כי יש לה עומס עבודה, והנה הרבי משיב כי יש לפתוח עוד פרויקט, ומהיכן יקחו מי שיעשה זאת? מהיכן יגייסו מימון ל&quot;גן ישראל&quot; כאשר לא עמדו בנטל המימוני של בית הספר עצמו?<br /> <br /> אבל עם תשובה של הרבי, הרב קלמנסון והרבנית לא התווכחו. כבר בקיץ הקרוב הוקם 'גן ישראל' באוברוויליע. לקעמפ הגיעו תלמידים יהודים שלמדו בבתי ספר אחרים. חלקם התרשמו לטובה מהדרך החב&quot;דית וממנהלי הקעמפ, הלא הם משפחת קלמנסון, ובשנת הלימודים הבאה גדל מספר התלמידים והתרחב. במשך השנים הבאות הביא 'גן ישראל' עוד ועוד תלמידים לבית הספר, מה שהביא לתקציבים מוגדלים מצד משרדי הממשלה. בזכות 'גן ישראל' הגיע גם תקציב לנהג אוטובוס, לטבחית ולמנקה, והרבנית בתיה קלמנסון יכלה להוריד מעט מהנטל. <br /> <br /> פועלו המבורך קנה לו שם טוב, והרשויות בצרפת הוקירו את פועלו באמצעות הענקת פרס מיוחד על מפעל חיים למען קהילת אוברוויליע והסביבה. כמו כן קיבל מדלית זהב מאת הממשלה הצרפתית. <br /> <br /> היחס של הרבי לפעילות ר' שלום מענדל ורעייתו היה מיוחד במינו. בני המשפחה מספרים, כי כאשר בתם מרת פייגא לויטין המתגוררת בניו -הייבן התכוננה ללידתה הראשונה, הגיעה אליה אמה הרבנית בתיה כדי לסייע לה. מיד לאחר הלידה, היישר מבית הרפואה נסעה הרבנית ל-770 ונכנסה ל'יחידות'. עוד לפני שהספיקה להודיע לרבי על הבשורה הטובה, איחל לה הרבי &quot;מזל טוב&quot;, ושאלה עד מתי היא מתכוננת להישאר בניו יורק, משהשיבה על כוונתה להישאר עד אחרי הברית, הורה לה הרבי באופן מפתיע לחזור מיד לצרפת. הוראה זו גרמה לה לשמחה רבה; היא נוכחה לדעת עד כמה הרבי מייקר את עבודתה במוסדות &quot;שניאור&quot;. כבר למחרת עלתה על מטוס שיעדו צרפת, ואת איחוליה לברית המילה מסרה באמצעות הטלפון.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ג כסלו]] [[תשע&quot;ב]], השיב הרב שלום מענדל קלמנסון את נשמתו לבוראה והוא בן 89 שנים. במסע ההלוויה שלו שהחל בפאריז, נחסמו רחובות על ידי קהל רב מכל החוגים, תלמידים ומכרים ובני משפחותיהם, אשר בזכותו הם הולכים בדרך היהדות והחסידות. אלפי התלמידים שלמדו במוסדותיו במשך השנים, באו להיפרד ממי שעמד שנים רבות בראשות המוסדות במסירות אמיתית.<br /> <br /> הלווייתו שיצאה מצרפת, המשיכה לארץ הקודש ולאחר מסע רב-משתתפים נטמן בהר הזיתים. <br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> <br /> הותיר אחריו בנים ובנות:<br /> <br /> הרב יוסף יצחק קלמנסון - אוברוויליע.<br /> <br /> הרב מאיר שמחה קלמנסון – אוברוויליע.<br /> <br /> גב' ביילה גנזבורג – מילאנו איטליה.<br /> <br /> גב' רבקה ליפסקר – ניו יורק.<br /> <br /> גב' רחל ברוכשטט – ניו יורק.<br /> <br /> גב' פייגא לויטין – ניו הייבן.<br /> <br /> גב' שטערנא שרה דייטש – מגדל העמק.<br /> <br /> גב' לאה רסקין – אוסטרליה.<br /> <br /> גב' חיה ניסלביץ – אוברוויליע.</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%96&diff=136159 2013-05-30T02:56:44Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שנת תשז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במסיבת קבלת פנים לרבנית חנה בפריז, תש&quot;ז]]<br /> ==אירועים==<br /> <br /> *בכ&quot;ח סיון הגיעה [[הרבנית חנה]] - אם [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לאמריקה לאחר שיצאה בדרך לא דרך מרוסיה והגיעה לפאריז, משם המשיכה ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> *ב[[ט&quot;ו אלול]] התיסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ברינוא]].<br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> {{תש&quot;א}}</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%96&diff=136156 2013-05-30T02:56:01Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שנת תשז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במסיבת קבלת פנים לרבנית חנה בפריז, תש&quot;ז]]<br /> ==אירועים==<br /> <br /> *בכ&quot;ח סיון הגיעה [[הרבנית חנה]] - אם [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לאמריקה לאחר שיצאה בדרך לא דרך מרוסיה והגיעה לפאריז, משם המשיכה ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> *התיסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ברינוא]].<br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> {{תש&quot;א}}</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%9E&diff=136155 2013-05-30T02:54:22Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תשמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תש&quot;מ]]<br /> ==אירועים==<br /> <br /> *[[הרבי]] מכריז על (מבצע) &quot;והשיב לב אבות על ידי בנים&quot;. <br /> <br /> *הרבי מייסד את [[תומכי תמימים בואנוס איירס|הישיבה גדולה בבואנוס איירס]], ארגנטינה. <br /> <br /> *הרבי מבקש שיסדרו [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] ברחבי תבל. <br /> <br /> *הרבי מעורר שילדי/ילדות ישראל, אפילו &quot;טף&quot; ממש, יבואו לבית הכנסת ב[[חג השבועות]] לשמוע &quot;עשרת הדברות&quot;. <br /> <br /> *הרבי יוצא בקריאה על דבר הענין ד&quot;פריה ורביה&quot;, ומרעיש נגד &quot;תכנון משפחה&quot; וכו'. <br /> <br /> *הרבי יוצא בקריאה לייסד [[כולל]]ים לזקנים וזקנות ולצעירים; לאנשים בשם &quot;[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]]&quot;. לנשים בשם &quot;[[כולל תפארת חכמות נשים]]&quot;. ולצעירים בשם &quot;[[כולל תפארת בחורים]]&quot;.<br /> <br /> *הרבי מציע שיסדרו מזמן לזמן כינוסים של בני ובנות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]].<br /> <br /> *התחלת ההוצאה לאור של [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].<br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> {{תש&quot;א}}</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=136154 2013-05-30T02:49:08Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>רבי '''יחיאל הלל''' בן הרב דוד '''אלטשולער''' זצ&quot;ל מק&quot;ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ&quot;ך &quot;מצודת דוד&quot; ו&quot;מצודת ציון&quot;.<br /> <br /> הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות זצ&quot;ל מפורטוגל ספרד, נכד [[רש&quot;י]] הקדוש.&lt;REF&gt; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7409&amp;hilite=07582eaf-4fd8-4613-9f1a-990d4f14a7b4&amp;st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A8&amp;pgnum=93 קנת סופרים (עמ' 93)]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == חשיבות ספרו אצל רבותינו ==<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר: {{ציטוטון|אאזמו&quot;ר [הצ&quot;צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו&quot;ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו}}. עכ&quot;ל.{{הערת שוליים|1=ב[[ספר השיחות]] [[תרצ&quot;ז]] (עמ' 158. כאן בתרגום ללה&quot;ק).}}<br /> <br /> ב[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה&quot;ק.}}: {{ציטוטון|הרבי [מוהריי&quot;צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור [[התהלים]] היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'}}. עכ&quot;ל.<br /> <br /> כן גם ב[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ו]]&lt;REF&gt; עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ&quot;ל – כאן בתרגום ללה&quot;ק.&lt;/REF&gt;: {{ציטוטון|הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'}}. עכ&quot;ל.{{הערת שוליים|1=ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. אבל החוקר הרב [[יהושע מונדשיין|מונדשיין]] כותב, כי נראה יותר שהכוונה ל[[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] או ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.}}<br /> <br /> למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&amp;hilite=b8dccc5a-6e6c-471c-8424-ee05f8fd1671&amp;st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ&quot;א (143.)]}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|ולהערתו אודות מה שהוזכר במכתבי או בדברי פי׳ מצו&quot;ד ומצו&quot;צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא&quot;ח מובא פירוש זה כו&quot;כ פעמים. ונוסף על שלאו מילתא זוטרתי היא שנלמד פירוש זה בחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה}}.<br /> <br /> == צאצאיו ==<br /> יש הטוענים, כי רבי [[שלום שכנא (אבי אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] היה צאצא של המצודת דוד, שהיה צאצא של דוד המלך, בן אחר בן{{מקור}}.<br /> <br /> המקור לכך הוא הרה&quot;ח ר' ישעיה הורוויץ&lt;REF&gt; בן הרה&quot;ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה&quot;ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, בספרו 'עדן ציון' עמ' קסא.&lt;/REF&gt;: &quot;שמעתי מא&quot;א זלה&quot;ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ&quot;צ] ה&quot;ר [[נח אלטשולר|נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער]] כי היה מגזע הרה&quot;ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ&quot;ל מק&quot;ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ&quot;ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד&quot;. עכ&quot;ל.<br /> <br /> יש החולקים על קביעה זו.&lt;REF&gt;<br /> ראה קורות חייו של בעל ה&quot;מצודות&quot; ע&quot;י ר&quot;א שישא שי' (ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20264&amp;st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&amp;pgnum=627&amp;hilite=e4ad8100-01fb-426c-abcb-9656a2a6d4a2 קובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך]).&lt;/REF&gt; שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ&quot;ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ&quot;צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ&quot;צ היה &quot;מגזעו&quot;?<br /> <br /> יש המשערים &lt;REF&gt; כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).&lt;/REF&gt; שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר&quot;ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו&quot;ש). אפשרות נוספת היא, שהוא היה בן דודו של המצודת דוד או בדומה, וזהו כוונתו &quot;שהיה מגזע בעל המצודת דוד&quot;. ולפי זה נמצא שהוא ג&quot;כ היה בן אחר בן לדוד המלך, כמו המצודת דוד.<br /> <br /> ישנה ראיה לקביעה הראשונה, בכך שחיבת רבוה&quot;ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו&quot;כ מקומות,&lt;REF&gt;וכמוזכר לעיל בערך זה.&lt;/REF&gt; ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> הרב [[יהושע מונדשיין]], [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=872&amp;cat=11&amp;haoro=1 טבת תשס&quot;ד]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים בחסידות חב&quot;ד]]</div>

ממך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=136153 2013-05-30T02:39:26Z

<p>ממך: </p> <hr /> <div>{{ערך חסר}}<br /> '''תלמידים השלוחים''', הם [[תמימים|בחורי ישיבה]] לאחר סיום מסלול הלימודים הרגיל, אשר נשלחים לכהן כ[[שלוחים]] ב[[ישיבות]] ברחבי העולם, בהם '''עיקר ענינם''' הוא [[לימוד התורה]].<br /> <br /> == מטרת השליחות ==<br /> <br /> מטרת השליחות היא להשקיע בעוד פינות ברחבי העולם, ובעוד מקומות, להשקיע את זמנם בלימוד התורה, ובהוספה על הרגיל. הלימוד הוא באותו אופן כמו בכל שאר ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם, והלימוד הוא בש&quot;ס ופוסקים, נגלה דתורה ופנימיות התורה.<br /> <br /> בכל רגע פנוי מסדרי הישיבה, מתעסקים הם בהפצת המעינות, פעילות של הפצת תורה וחסידות, ובכך להפוך כל מקום, למרכז בעניני תורה ומצוות, ולמגדל אור בעניני תורה ומצוות.<br /> <br /> == השליחות ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ==<br /> <br /> במשך השנים נהג כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לשלוח תלמידים לישיבות שונות, על מנת שיכהנו הם שם כשלוחים בעניני לימוד התורה, ויוסיפו באור התורה. בשנת תשט&quot;ז לאחר [[רצח יד החמישה|אירוע הרצח בבית ספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד שלח הרבי קבוצה של כעשרה בחורים על מנת לחזק את תושבי כפר חב&quot;ד, ולדבר על לב תושבי ארץ ישראל בעניני תורה ומצוות.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שלוחים לארץ הקודש תשט&quot;ז]]}}<br /> <br /> ===השליחות לישיבה בלוד=== <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] שלח הרבי את הקבוצה הראשונה בה מטרתה העיקרית היה ללמוד בישיבה בלוד.<br /> <br /> ===השליחות לאוסטרליה===<br /> עם הקמת הישיבה בשנת [[תשכ&quot;ו]], החליט הרבי לשגר שלוחים מיוחדים בשנת [[תשכ&quot;ז]], שם היו שוהים שני שנים רצופות, הרבי התייחס לשליחות זו בריבוי שיחות ומקומות ברצינות יתירה, ויראת כבוד.<br /> <br /> בש&quot;פ [[תצוה]] תשכ&quot;ז, הקדיש הרבי התוועדות מיוחדת עבור השלוחים, בה התרכז לבאר את שליחותם ומעלתם. באור ליום ב', כ&quot;ד אדר ראשון תשכ&quot;ז, נכנסו ליחידות קבוצת השלוחים הראשונה, בה הקדיש עבורם הרבי שיחה ארוכה לפי ערך, בהסברת תפקידם ושליחותם. ביחידות זו נתן להם את עלי ההגהה ממאמר [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] ד&quot;ה 'להבין כו' גנתא לא עאל בה ההוא גנתא', אשר המאמר שאמר הרבי בהתוועדות לכבודם, נאמר על יסוד מאמר זה. וכן שלושה בקבוקי יין עבור החתונה והשבע ברכות שתתקיים אצל [[הרב גוטניק|שניאור חיים גוטניק]] והרב פלדמן, ולהתוועדות פורים שתתקיים בימים שלאחרי זה. <br /> <br /> ביום ב' לאחר תפילת מנחה שהתקיימה בשעה שתיים ורבע, נכנסו התלמידים ליחידות, שם ברכם הרבי ונתן לכל אחד מהם ספר תניא. לאחר שיחה זו יצא הרבי יחד עם כל תלמידי הישיבה ורבניה ללוותם בפתח, ושלח לשדה התעופה ללותם את הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ט, יצא לאור ספר בשם '''[[ונכבשה הארץ]]''' המתאר את השלתשלות הענינים עד היום.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[השליחות לאוסטרליה]]}}<br /> <br /> ===השליחות למיאמי===<br /> בשנת תשל&quot;ד נשלחו קבוצת בחורים לייסד את הישיבה הגדולה במיאמי, הם היוו את גוף הישיבה, והיו הישיבה הראשונה שייסד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> ===השליחות לכפר חב&quot;ד===<br /> בתשל&quot;ה נשלחו קבוצת בחורים לישיבה.<br /> ===השליחות לניו הייבן===<br /> נשלחו לייסד את הישיבה.<br /> ===השליחות ליוהנסבורג===<br /> נשלחו לייסד את הישיבה.<br /> <br /> ===השליחות לסיאטל===<br /> נוסדה בשנת תשל&quot;ו ע&quot;י תלמידים השלוחים מישיבות [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים מוריסטאון|מוריסטאון]] ו[[אהלי תורה]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]]}}<br /> ===השליחות לקארקאס===<br /> בשנת תשל&quot;ז נשלחה קבוצת בחורים לייסד את הישיבה בקאראקס, ווענעזואילא.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)]]}}<br /> <br /> ===השליחות לסידני===<br /> נשלחו לייסד את הישיבה.<br /> <br /> ===השליחות לקסבלנקה===<br /> בחודש אלול בשנת [[תשמ”ב]], שלח [[הרבי]] שמונה תמימים מישיבת חב&quot;ד [[אהלי תורה]] לשליחות בישיבת חב&quot;ד בקסבלנקה.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים קזבלנקה]]}}<br /> ===השליחות לדנייפרופטרובסק===<br /> נשלחו לייסד את הישיבה.<br /> <br /> ===ישיבות עם יחס מיוחד===<br /> במשך השנים שלח ועודד הרבי שלוחים שנסעו לעוד ישיבות רבות, וזכו ליחס מיוחד. הישיבה ב[[באונעס איירס]], ארגנטינה. מילאנו, איטליה. לונדון, אנגליה. ועוד.<br /> <br /> == תלמידים השלוחים כיום ==<br /> כיום שולחת הישיבה ב[[אהלי תורה]] מידי שנה קבוצות של בחורים אל עבר כל הישיבות ברחבי העולם, למעט ארץ ישראל. תלמידים אלו נבחרים בקפידה ע&quot;י הנהלת הישיבה, ונשלחים אל מקום שליחותם לכשנה, ישנם כמה ישיבות שהשליחות בהם היא שנתיים. הישיבות ב[[ארץ הקודש]], דואגות לספק לעצמם תלמידים שלוחים, ע&quot;י בחירתם בתלמידים הלומדים ב-[[תומכי תמימים 770|770]].<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]</div>

ממך