חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יואל כהן

2020-04-01T18:17:52Z

ממ: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ: יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן]]
הרב '''יואל כהן''' (יליד שנת [[תר"צ]]), נודע כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומכהן כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה אתה שוקולד בין כל הילדים.

==בארץ הקודש==

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל בחסידות ר' [[משה גוראריה]] ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בלזינסקי ועוד מזקני החסידים, ואף מאחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פונביז']] ר' יואל סירב לשמוע הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב בערל פוברסקי והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפונביז סירב לשמוע כלל על הליכה ללמוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מהרבי הקודם מספר פעמים לבא ל 770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט הרבי הסכים לו, מיד סידר הניירת והתכונן לנסוע.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה, בת ר' [[שניאור זלמן בוטמן]].

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הלטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

==פעילותו התורנית==
===חוזר===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונתיו המעולים, והתחיל להניח את השיחות של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי מהורש"ב התפעלו מכחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים, והרבי קיבלו כחוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבים, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיהה אתה שיחות, אבל דורש עריכה מקיפה לפני שיעלו על מכבש הדפוס, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי להגיד לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===[[מאמרים מוגהים]]===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. אותה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], גם הוא מה'[[חוזרים]]' של הרבי מלך המשיח.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שוקד הוא על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב 770.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|thumb|left|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה{{מקור|}}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-[[770]]{{הערת שוליים|אך יש לציין שבהתוועדויות הצוות ב[[חנוכה]] הוא נמצא.}}). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) הוא בצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרת התקרבו אלפי לחסידות חב"ד.

מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין מקורביו המפורסמים הם ר' [[מענדל וכטר]] ותלמידיו.

במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]].

===בעל מנגן===
ר' יואל נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא, את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש, וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, מרבה לנגן, ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בכל התוועדיות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.{{ש}}
בשנות הי' הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדיות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדיות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל הינו ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים, רבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל דייקן גדול בפרטי הסיפורים, ונוהג לספרם בהתוועדיות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו קירשנבוים]].

===דעותיו===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות ב[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות [[הרבי כמלך המשיח]] ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]‏‏.
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"). ר' יואל מחזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת אין לערוך תעמולה על כך, מחוץ לחב"ד כלל, כיון שלטענתו, האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה הוא מביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]] וכי [[הרבי]] [[חי וקיים|חי]] בגופו הגשמי.

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]]9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות.
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על-ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]].
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת [[מעיינות]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
*'''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
*'''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]]. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב' מכתבים של ר' יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.
*'''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו]]

== קישורים חיצוניים ==
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]

מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)

2020-03-01T09:18:50Z

ממ: /* משפחתו */

{{דמות|
שם=הרב מאיר אשכנזי
|תמונה=[[קובץ:מאיר אשכנזי כפ"ח.jpg|250px]]
|תיאור= הרב מאיר אשכנזי רבו של [[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[צפת]], [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] בישיבת [[חח"ל צפת]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי ב[[התוועדות]] חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]]]]
[[הרב]] '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל מ[[כ"ד טבת]] [[תשע"ה]] (2015) את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. קודם לכן, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].

==תולדות חיים==
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]], ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנגחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי.

את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]] לאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה על ידי רבני חב"ד ועל ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].

כאשר קרס השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], יצא יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע קירוב יהודי ברית המועצות לתורה ומצוות, ושהה לצורך כך בעיר חרסון מספר חודשים.

בשנת [[תשנ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וקבע את מגוריו בעיר.

במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.

עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת]] [[תמימים]] ו[[אברכים]] ל[[רב|רבנות]] כיון שאין לו את הסמכות לכך.

ביום [[ז' תמוז]] [[תשע"ה]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב"ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור וה[[צניעות]] בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, - הנאום קיבל תשומת לב רבה.

==משפחתו==
*חתנו, הרב זעליג אלטהויז - [[כפר חב"ד]].
*בנו, הרב מנחם מענדל אשכנזי - משלוחי הרבי באילת.
*בנו, התמים שלום דובער אשכנזי
*בנו, התמים יוסף ישראל אשכנזי
*בנו, התמים

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של [[כפר חב"ד]] ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*יוסף כץ, '''[http://chabad.info/news/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%90-%D7%93%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%90-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%91%D7%90/ מרא דאתרא שהוא אבא]''', כתבת פרופיל שהתפרסמה בשבועון 'בקהילה', פרשת חיי שרה [[תשע"ו]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

יצחק אייזיק קרסיק

2020-03-01T09:07:21Z

ממ: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''יצחק אייזיק קרסיק''' ([[ט"ו אלול]] [[תרס"ח]]-[[י"ז תשרי]] [[תשס"ב]]) היה ה[[גבאי]] וה[[משפיע]] של [[בית הכנסת]] 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]], חבר [[ועד כפר חב"ד]], מחברי [[משלחת חב"ד בג'וינט]], וממארגני [[הצ'רטר הראשון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] [[קרלביץ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרס"ח]] לרב [[זלמן מנחם מענדל קרסיק|זלמן מנחם מענדל]] ומרת מרים קרסיק, ונקרא בשם יצחק אייזיק על שם סב אמו, הרב יצחק אייזיק שפירא.

התחנך על ברכי החסידים בעיירת הולדתו, ובשנת [[תרפ"ג]] בהגיעו לגיל חמש עשרה, נכנס ללמוד באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]]. בדרכו לסניף הישיבה ב[[נעוועל]], נכנס בפעם הראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תרפ"ו]] פגש לראשונה את [[הרבי]].

בשנת [[תרפ"ז]] זכה לשרת את [[אדמו"ר הריי"צ]] בדרכו לעיר גלותו בקאסטרמא, ועמד על ידו בשעת אמירת דברי הפרידה שנשא בפני הנאספים בתחנת הרכבת.

בשנת [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את מרת פסיה{{הערה|נולדה בשנת [[תרע"ה]].}}, בתו של הרב [[אליעזר דבוסקין]].

שרד בגבורה את שנות האימה ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, והקפיד על שמירת תורה ומצוות במסירות נפש.

בשנת [[תש"ו]] יצא יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר נדודים וטלטולים, בט"ו שבט תש"ט, זכה להגיע לארץ ישראל, והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].

עם הקמת היישוב ב[[כפר חב"ד]] עסק בהקמת [[בית הכנסת]] 'המרכזי', ושימש בו כגבאי עד יומו האחרון.

על פי הוראת הרבי, הקים קופת גמילות חסידים, והעניק הלוואות גדולות לכל מי שהיה נצרך לכך, כשהוא מקדיש מידי יום שעות רבות לניהול הקופה.

נפטר בגיל תשעים ושלוש ב[[י"ז תשרי]] [[תשס"ב]], ונטמן בו ביום ב[[בית העלמין]] בחלקת חב"ד בהר המנוחות ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
'''בניו:'''
*[[דובער קרסיק]].
*[[זלמן מנדל קרסיק]].
*[[לייבל קרסיק]].
*[[בן ציון קרסיק]].
*[[אליעזר קרסיק]].

==לקריאה נוספת==
*'''גבורה יהודית במלכות הרשע''' - סיפור חייו, בעריכת נכדו, הרב [[יוסף קרסיק]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28980 כך בנו את [[בית הכנסת]] 'המרכזי' בכפר חב"ד]''' - שטורעם. נט
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/449.pdf גבורה יהודית במלכות הרשע]''' - פרקי זכרונות מהרב קרסיק. [[שבועון בית משיח]] גליון 449, עמוד 26.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קרסיק יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד בעבר]]

יוסף קרסיק

2020-03-01T09:06:42Z

ממ: /* משפחתו */

[[קובץ:קרסיק 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק]]
הרב '''יוסף קרסיק''' הרב האזורי של ישובי עמק חפר, נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב דובער קרסיק - לשעבר אחד מרבני קייב [[אוקראינה]].

נמנה מספר שנים על צוות ה[[חוזרים]] על התוועדויות הרבי.

נשא לאשה את בתו של הר' [[יוסף בלוי]].

כיהן כ[[רב]] ו[[שליח]] ב[[ערבה התיכונה]]. בתקופה זו, בשנת [[תשנ"ג]], התפרסם כאשר נסחף במכוניתו בהצפות בכביש הערבה, וניצל על ידי ניסים דהן נהג שמשאיתו נסחפה אף היא בשיטפון.

מראשי מכון [[נחלי דב"ש]] וחיבר את הספרים [[הבית היהודי]] ו[[השבת בקבלה ובחסידות]].

הרב קרסיק כתב מספר שנים מדור קבוע ב[[שבועון בית משיח]].

== ספריו ==
[[תמונה:גבורה יהודית.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר גבורה יהודית במלכות הרשע]]
*'''גבורה יהודית במלכות הרשע''' - זכרונות סב המחבר, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], במאבקו מול השלטון הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]]. סיפור קהילת ה[[עיירה]] [[קרלביץ']] וקהילת חב"ד ב[[לנינגרד]] לפני מלחמת עולם השניה ו[[סמרקנד]] בזמן מלחמת העולם השנייה ומעט זכרונות מייסוד [[כפר חב"ד]].

*'''השבת בקבלה ובחסידות'''.

*'''הבית היהודי'''.

==משפחתו==
*חתנו, הרב יוסף יצחק סגל, מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[עפולה]]
*בנו, [[שמואל קרסיק]]
*בנו, [[מנחם מענדל קרסיק]]
*בנו, [[ברוך קרסיק]]
*בנו, [[משה קרסיק]]
*בנו, [[יצחק אייזיק קרסיק]]

== מאמרים מהרב קרסיק ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38706 מהי ההתגלות שבעשרת הדברות?]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38585 השפעת הסביבה היהודית על העולם]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38154 איך יתממשו ההחלטות טובות?]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37840 פקוח נפש]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27260 שמחה חסידית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28994 שבועות: חג פנימיות התורה חג תורת המשיח]

{{מיון רגיל:קרסיק, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

משה שילת

2019-12-29T19:09:53Z

ממ: /* תולדות חיים */

[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, והחל משנת [[תשע"ד]] נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו', 'קרוב אליך' (שהיה בין המקימים שלו) ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת ראש ישיבת מעלה אדומים מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של [[תל אביב]] והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.
==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון דו שבועי המסקר את פעילות הארגונים שבבעלותו

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]

זאב דב הלפרין (ירושלים)

2019-04-29T13:43:02Z

ממ: /* משפחתו */

ר' '''זאב דב הלפרין''' (מכונה בשם: '''בערל דער מילכיקער''' = בערל החלבן. [[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]]-[[ל' שבט]] [[תשל"ג]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] להוריו הרב צבי הירש ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב [[זאב דב סלונים (חברון)|זאב דב סלונים]].

בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.

בשנת [[תרפ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו בריינדל לבית משפחת הרב משה גדליה אייזן, ובשמחת החתונה השתתפו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יעקב מאיר]].

לאחר החתונה התיישב בירושלים, והחל לעסוק לפרנסתו בניהול חלוקת החלב של חברת 'תנובה' בעיר, כאשר ניצל את מעמדו על מנת לדאוג לאברכים בני תורה לפרנסה מכובדת.

במשך שנים ארוכות סבל מחוליים שונים, ובעת [[אדמו"ר הריי"צ#ביקורו בארץ ישראל|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ בישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ל[[יחידות]] וקיבל את ברכתו, והרבי אף ייעץ לו לנסוע לווינה ולהתרפא שם. כחצי שנה לאחר מכן נסע לווינה ושהה בה במשך שנתיים וחצי במהלכם פגש שוב את [[אדמו"ר הריי"צ]] וקיבל את ברכתו, וכן זכה להתברך מפי האדמו"ר מצ'ורטקוב.

בימי החגים, היה נוהג לעבור לפני התיבה בבית הכנסת של חסידי בויאן בשכונת קטמון שבירושלים.

בשנת [[תש"ח]] כאשר פרצה [[מלחמת השחרור]], מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי [[מזון]] למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.

נפטר בגיל 69 ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תשל"ג]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 100 ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשס"ה]].

==משפחתו==
*אחיו, ר' אליהו מיכל הלפרין
*בנו, ר' צבי הלפרין
*בנו, ר' חיים משה גדליה הלפרין
*בנו, ר' חנניה יוסף הלפרין
*בנו, ר' יהושע העשיל הלפרין
*בנו, הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] - רב שכונת [[הגבעה הצרפתית]] ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==
*'''מחצבת''', [[תשורה]] מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז [[סיוון]] תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).

{{מיון רגיל:הלפרין, זאב דב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

חיים מנחם שלמה דרוק

2019-04-29T12:19:46Z

ממ: /* תולדות חיים */

הרב '''חיים מנחם שלמה דרוק''' היה גאון חסידי, מתלמידיו הקרובים של הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]], מחסידי חב"ד, וממתפללי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק']] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"פ]] ב[[ירושלים]] עיה"ק לאביו ר' בנימין דרוק (שהיה מקורב ל[[רבי]] [[הרי"צ]]) ולאמו מרת בת שבע, והתייתם בגיל צעיר, ובשל כך גדל על ברכי סבו.

בצעירותו למד בישיבת '[[עץ חיים]]' בירושלים אצל הגאון [[איסר זלמן מלצר]] ונמנה על תלמידיו הקרובים.

בשנת [[תשט"ז]] פרסם את ספרו '[[אורות חיים]]' העוסק ב[[ליבון הלכתי]] של דיני [[בין השמשות]], שזכה להסכמות נלהבות מכל גדולי ירושלים{{הערה|תשובה הלכתית מהרבי עם הערות לספר נדפס באגרות קודש חלק י"א עמוד י'.}}זכה בספר זה לעידודו הרב של רבינו ובהדרכה ועזרה וקשר [[מכתבים]] שוטף אודות [[ספר]] זה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בתיה פריידא בת ר' משה אהרן גולומב, התיישב בשכונת [[מאה שערים]], והחל להתפלל בקביעות ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] 'אהל יצחק' הסמוך לביתו, ובעקבות המפגש עם חסידי [[חב"ד]] הפך בעצמו לחסיד נלהב.

לאורך השנים מסר שיעורים בישיבת '[[עץ חיים]]', בבית המדרש הגבוה להוראה '[[בית גבול]]', ובשנותיו האחרונות, מסר שיעורים בהלכה ב[[כולל 'זאב דב']] שנוסד על ידי הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] [[רב]] שכונת 'ה[[גבעה הצרפתית]]' ב[[ירושלים]].

נפטר ב[[ח' אדר]] [[תשמ"ג]] בגיל 60 בלבד.

על שמו נוסד [['כולל אורות חיים']] ברחוב [[תפארת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], המנוהל על ידי ר' [[יוסף דרוק]].

==ספריו==
*'''אורות חיים''' - ליבון דיני בין השמשות, ירושלים תשט"ז (הוצאה ראשונה)
*'''אתרוג מורכב''' - ירושלים תשמ"ג

==משפחתו==

-אחיו-

*ר' יהודה ארי' לייב וזוגתו דרוק

-ילדיו-

*חתנו ר' שמעון ובת שבע וינשטוק
*חתנו ר'משה לייב ומלכה לעווי- מירושלים
*בנו ר' נתן מאיר והני' דרוק
*בנו ר'קלמן דרוק
*בנו ר' מיכאל לייב (לייבל) דרוק מתגורר על יד שיכון חב"ד בירושלים
*בנו, ר' אברהם גד דרוק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד תורת אמת בירושלים
*בנו ר'שאול ותמר דרוק
*חתנו ר'גדלי' ושרה טויסיג
*בנו ר'יוסף וחנה רחל דרוק
*חתנו יעקובזון אשר ולאה
*ביתו מרת אסתר גוטליב
*חתנו ר' אליהו וברכה רבקה סימון
*בנו, ר' בנימין דרוק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד תורת אמת בירושלים
*חתנו ר' משה דוד וקרן קליין

==לקריאה נוספת==
*שמן ששון מחבריך עמודים 138-141

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דרוק, חיים מנחם שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]