https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T04:13:52Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%97%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7)&diff=841578יוסף גולדשטיין (חמעלניק)2026-04-13T23:36:51Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק]]|אחר=מנחה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] במחיצת הרבי ופעיל בתחום החינוך|ראו=[[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)]]}}<br />
[[קובץ:יוסף גולדשטיין.jpg|ממוזער|הרב יוסף גולדשטיין]]<br />
הרב '''יוסף גולדשטיין''' ([[תרס"ח]] - [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]]) היה [[שוחט|שוחט ובודק]] ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק|תומכי תמימים המקומית]], ולאחר הגירתו ל[[ארצות הברית]] כיהן כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בשכונת [[איסט פלטבוש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ורשה]] בחודשי הקיץ של שנת [[תרס"ח]] להוריו צבי הירש ולאה גולדשטיין. אביו היה סוחר חסיד פולין, ור' יוסף היה מיוחס מצד אמו כנכדו של הרב יחיאל ישעיהו גערטנער רבה של ניישטאט, ומצד אביו היה נכדו של ראש הקהל באוסטרובצה ר' אברהם גולדשטיין{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_023.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים] לצד זכרונות שהעלה על גבי הכתב לבקשת הרבי.}}.<br />
<br />
בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת 'תורת חיים' שבוורשה, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בגיל 14, החליט יחד עם כמה מחבריו לספספל הלימודים לעבור ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] שנפתחה חצי שנה קודם יותר, בעקבות עקיצות והצקות חוזרות ונשנות של המגיד שיעור ה[[מתנגדים|מתנגד]] בישיבת 'תורת חיים' כלפי התלמידים שהגיעו ממשפחות חסידיות.<br />
<br />
בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד ב[[זאל]] של הישיבה כ[[חברותא]] של [[משה יהודה רייכמן]] מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת [[תרפ"ב]] התקבל לישיבה באופן רישמי.<br />
<br />
במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים, ועסק בלימוד [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]] עד שהפך לחסדי חב"ד מן המניין, ובסוף שנת [[תרפ"ט]] [[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת ביילא גערטנער, בתו של ר' יוחנן גערטנער שכיהן כשוחט ובודק ב[[עיירה]] חמעלניק.<br />
<br />
===ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום===<br />
מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של ה[[עיירה]] חמעלניק, ובשנת [[תרצ"א]]{{הערה|ב'[[התמים (ורשה)|התמים]]' וב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] נרשם שהיה זה בשנת [[תר"צ]], אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]] נמשך מי"ב [[אלול]] [[תרפ"ט]] ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארצות הברית.}} כאשר [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] הריי"צ ל[[ריגא]] לשהות במחיצתו בימים הנוראים, הטיל עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח ב[[עיירה]] סניף של ישיבת תומכי תמימים יחד עם ר' [[אברהם זוננשטיין]], ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'.<br />
<br />
סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.<br />
<br />
בראש השנה [[ת"ש]] הגיעה חרב ה[[שואה]] ל[[עיירה]] חמעלניק, והצוררים הגרמנים אסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית [[בית הכנסת]] עד סוף החורף של שנת [[תש"א]], ובחג הפורים של אותה שנה התחילו הגרמנים לחפש אחריו והוא ברח מהעיר והיה אחד הבודדים מתוך הישיבה כולה שהצליח לשרוד את התופת וניצול מהקלגסים הנאציים.<br />
<br />
לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר [[ראדום]] אל קרובו ר' [[יעקב יהודה גולדברג]] ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר שהייתה כבר תחת שליטת הנאצים, הצטרף לר' [[מאיר הנדל]] וייסד יחד איתו את סניף ישיבת [[תומכי תמימים ראדום|תומכי תמימים המקומית]]. הישיבה התקיימה עד הסלקציה שעשו הנאצים ב[[חודש אלול]] תש"ב, כאשר רוב בני הגטו נשלחו לכבשונות טרבלינקה, הוא עצמו ניצול ונשלח למחנה עבודה.<br />
<br />
לאחר סיום המלחמה, כשהתברר שאשתו הראשונה וילדיו נהרגו על ידי הנאצים - הפגיש אותו ר' [[מרדכי דוד בוימלגרין|מרדכי בוימלרגין]] עם מרת פערעל רייזל{{הערה|לבית MODEWIECKA.}}, ולאחר שנמצאו מתאימים, התחתנו ב[[זיווג שני]].<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
[[קובץ:מצבה יוסף גולדשטיין.jpg|ממוזער|תצלום מצבתו בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק]]<br />
בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב [[אליעזר סילבר]] לפולין על מנת למצוא עבור הקהילות היהודיות באמריקה שוחטים [[יראת שמים|יראי שמים]], וכשמצא את ר' יוסף מתאים לצורך זה, העניק לו אשרת כניסה לארצות הברית, ומינה אותו כשוחט ובודק בסינסינטי, אוהיו.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] עבר להתגורר בשכונת [[איסט פלטבוש]] שבברוקלין, והתמנה כרב בית המדרש נוסח [[האר"י]] במקום. באותה שנה התחיל להעלות את זכרונותיו על גבי הכתב, את כתיבתם השלים רק בשנת [[תש"מ]].<br />
<br />
מאוחר יותר, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] עצמה, שם התגורר עד לפטירתו ב[[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
שלושה ילדים נולדו לו מנישואיו בזיווג ראשון לבת דודתו וכולם נרצחו בשואה הי"ד.<br />
נולדו לו שלושה ילדים נוספים מרעייתו בזיווג שני מרת פרלה:<br />
*בתו, מרת שימא פיגא איטקין-ליבערמאן - שלוחה בהמילטון, אנטאריא, יחד עם בעלה ר' [[חיים שניאור זלמן איטקין]] ע"ה (בן ר' [[מאיר איטקין]]) ולאחר פטירתו נישאה בזיווג שני לר' [[אהרן יצחק ליברמן]], שליח בלודערהיל, פורט לורדעדייל, פלורידא. <br />
*בתו, מרת לאה חיה רעיית ר' [[חיים יצחק דריזין]].<br />
*בנו, ר' [[יעקב גולדשטיין|יעקב צבי גולדשטיין]] - צ'פלין בצבא ארצות הברית בדרגת אלוף משנה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תשורה]] מנישואי נכדו ר' יוסף וטויבא גולדשטיין, כ"ח אדר תשע"ג<br />
*[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], עמוד רלג<br />
*'''המבשר תורני גליון 56 עמוד יב'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=577 מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לר' יוסף אודות החזקת הישיבה והסתדרותו בפרנסה]''', אגרות קודש חלק ב' עמוד תקיא{{הערה|באגרות קודש נדפס המכתב ללא ציון שם הנמען, אך במוסף 'המבשר תורני' גליון 56 נדפס צילום המכתב עם שמו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשטיין, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים באוהיו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפלטבוש]]<br />
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:ניצולי שואה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=835709יוסי פלס2026-03-22T03:44:45Z<p>מלפני אבינו: מלפני אבינו העביר את הדף יוסי פלס לשם יוסף פעלס: שם ערך שאינו כתוב נכון</p>
<hr />
<div>#הפניה [[יוסף פעלס]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%A1&diff=835708יוסף פעלס2026-03-22T03:44:44Z<p>מלפני אבינו: מלפני אבינו העביר את הדף יוסי פלס לשם יוסף פעלס: שם ערך שאינו כתוב נכון</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יוסף פעלס''' הוא איש שיווק ודיגיטל, ממוחה [[כשרות]] וחבר הנהלת מערכת ההוצאה לאור של גליון [[חיינו (חוברת לימוד)|חיינו]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[תשל"ה]] ב[[ארץ ישראל]] כשהיה בן שתים עברו הוריו לדרום אפריקה, בין השנים [[תשמ"ה]]-[[תשנ"ה]] למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] החל ללמוד דיינות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], והשלים את לימודי ה[[סמיכה לרבנות]] בשנת [[תש"ס]].<br />
<br />
לאחר נישואיו לאסתר בת ר' [[יעקב קאפיל גולדברג]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשס"ו]] החל לעבוד כמנהל מחלקות במערכת [[כשרות OK]], תפקיד אותו מילא במשך ארבע שנים.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הקמת מערכת '[[חיינו (חוברת לימוד)|חיינו]]' הצטרף לצוות ההוצאה לאור, תחילה כמנהל דיגיטלי, והחל משנת [[תשע"ה]] גם כמפיק בפועל של המגזין.<br />
<br />
בהמשך, ייסד תחת המכון את פרוייקט 'שער הבטחון' וה'[[חת"ת]]' (מהדורת שוטנשטיין), הכוללים הנגשה של הספרים באמצעות טקסט אינרקטיבי נוח וזמין לקריאה, מהדורה דו לשונית, ביאור קולח, הרחבות וביאורים מעמיקים, אתר אינטרנט מלווה, הוצאה לאור, שיעורי וידאו ואודיו מוקלטים, ועוד.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:פעלס, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=825949יצחק בלוי2026-02-16T01:25:01Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>{{דמות|שם=יצחק בלוי|תמונה=578A8812.JPG|שמאל|ממוזער|תאריך לידה=כ"ב בסיוון תשכ"ה|מקום לידה=[[ירושלים]]|מדינה=[[מדינת ישראל]]|מקום מגורים=יד בנימין|כינוי=איציק}}<br />
ר' '''יצחק בלוי''' (מכונה '''איציק''', יליד [[תשכ"ה]], 1965) הוא חשמלאי ואיש ציבור, חבר ועדת איתור חברים ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב בסיוון]] [[תשכ"ה]] (21 ביוני 1965 למניינם) לאביו הרב [[יוסף ישראל בלוי]], מראשי עסקני [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|משפחת בלוי ידועה בשל מעורבותה בענייני הציבור הכללי}}, ולאמו מרת מרים.<br />
<br />
למד בילדותו בתלמוד תורה בקריית מלאכי ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]] ולמד [[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
<br />
לאחר הקמתה של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי|קרית מלאכי]], עברה המשפחה להתגורר בשכונה שאביו נמנה על ראשי העוסקים בבניינה.<br />
<br />
שירת ב[[צה"ל]] בתור לוחם מעברים.<br />
<br />
בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת חנה מינסקי בת הרב [[יעקב מינסקי]], ולאחר מספר שנים עברה משפחתו להתגורר ב[[ארצות הברית]] [[ניו יורק]] שם התמקצע כחשמלאי.<br />
<br />
לאחר שנולדו לו מספר ילדים חזר להתגורר ב[[קריית גת]]. לאחר מכן עבר לשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומשם ליישוב יד בנימין.<br />
<br />
== עסקנותו הציבורית ==<br />
מעורב בדיונים משפטיים רבים בניהם משפטים שבהם גם [[יוסף ישראל בלוי|אביו]] היה מעורב, כמו הדיונים המשפטיים לגבי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], שלאחר דיונים משפטיים ארוכים הוחלט במסגרת פסק הדין שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים ביניהם הוא,{{הערה|[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה] {{חב"ד אינפו}}}} שמייצג את עמדת הניטרליים, לאחר זמן רב הצליחו הצדדים להגיע לפשרה שבא מטעמו ממנים לאגודה את ר' [[חיים לוריא]] ר' [[אליהו שלוסברג]] ואת ר' [[מתי טוכפלד]], לאחר ערעור [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] החליטה השופטת לדחות את הפשרה (ואת המינויים) ולתת לצדדים זמן להגיע לפשרה חדשה ואם לא היא הודיעה שתאלץ לפרק את [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], אך לבסוף הוחלט לחזור לפשרה, ולנסות לראות אך האגודה פועלת חצי שנה והאם החברים בה מסתדרים, ואם לא יפרקו את האגודה. <br />
<br />
כמו כן מעורב במשפט על סגירת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], לאחר שיושב ראש העמותה [[יוסף יצחק אהרונוב]] הורשע בהלבנת כספים החליטה המדינה לסגור את העמותות שלו, ור' יצחק נלחם בעד סגירת העמותה מכיוון שלטענתו לאחר שהעמותה שהרבי הקים התפרקה (בעקבות אי דיווח לרשם העמותות) הקים אהרונוב את העמותה הזאת עם השם של העמותה הראשונה ומאילוצים משפטיים שינה את שם העמותה לשם רשת חינוך חב"ד. <br />
<br />
מעורב במשפט על הקמת קו רכבת סמוך לביתו, נכדו שלומי הרטמן מצא פתרון חלופי שיחסוך למדינה מיליארדים.{{הערה|[https://col.org.il/news/138863 בהתנגדות לרכבת: הסבא והנכד 'גנבו' את ההצגה] {{חב"ד און ליין}}}}<br />
<br />
התמודד בבחירות למועצה האזורית נחל שורק בשנים [[תשס"ט]], [[תשע"ג]], ו[[תשע"ח]], אך לא נבחר.<br />
<br />
== פעלו והשפעתו ==<br />
הקים את עמותת גב לחינוך על מנת לתמוך במנהלי בתי הספר ולגמול להם על עבודתם, לאחר פעילות רבה בעניין, הצליח לעלות את שכר המנהלים בישראל ב4,000 שקלים לאחר שהורד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, [[מנחם מענדל בלוי (כפר חב"ד)|מנחם מענדל בלוי]]- [[כפר חב"ד]] חבר המועצה האזורית גוש דן וחבר ועד [[כפר חב"ד]].<br />
*בנו, יהודה בלוי - שליח הרבי לשכונת נופי בין שמן [[לוד]].<br />
*בתו, רחל הרטמן - [[קריית מלאכי]].<br />
*בתו, שרה פרידמן - [[רמלה]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בלוי, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישי ציבור]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מינסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98&diff=823313יוסף שילדקרויט2026-02-08T05:21:37Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף יצחק שילדקרויט.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יוסף שילדקרויט ובנו הרב שמואל שילדקרויט, עם הנשיא הנבחר של ברזיל ז'איר בולסונארו, בליווי שניים מתומכי וידידי חב"ד הגדולים בברזיל (תשע"ט)]]<br />
הרב '''יוסף שילדקרויט''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בשכונת איטאים (Itaim) ב[[פאולו]], [[ברזיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ניו הייבן]] שב[[ארצות הברית]], לרב [[זאב שילדקרויט]], שהיה חבר הנהלת [[אחי תמימים ניו הייוון]] ומ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במקום.<br />
<br />
התחתן עם חיה מושקא בתו של הרב החסיד ר' [[איצ'ה שפרינגר]] משגיח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
לאחר נישואיהם נסעו בשליחות הרבי לברזיל שם ייסדו את בית חב"ד בשכונה היוקרתית איטאים (Itaim).<br />
<br />
במשך שנים מביא קבוצות גדולות של מקורבים מברזיל שנוסעים לחצר הרבי ב-[[770]] לכבוד [[ג' תמוז]]. הקבוצות בולטות בנוכחותם ב-770, בצבעוניות ובחיות הרבה שהם מוסיפות בהתוועדויות שנערכות ב-770 בג' תמוז.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[לייבל שילדקרויט]] - שליח הרבי ל[[חיפה]] ומנכ"ל מוסדות חינוך חב"ד בחיפה והקריות.<br />
*חתנו, הרב מאיר חיים גוראריה - ברזיל.<br />
*בנו, הרב שלום דובער שילדקרויט - משלוחי הרבי בשכונת איטאים בפאולו, ברזיל.<br />
*בנו, הרב שמואל שילדקרויט - ברזיל.<br />
*חתנו, הרב יחיאל יוסף שנוביץ - שיקגו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=98301 מברזיל לארץ הקודש: מסע בת מצווה מרגש]. י' בשבט תשע"ח {{שטורעם}} {{קישור שבור}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: שילדקרויט, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפרינגר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בפאולו]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=823309שניאור זלמן אליעזר הורביץ2026-02-08T05:04:51Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אליעזר הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב הורביץ]]<br />
הרב '''שניאור זלמן אליעזר הורביץ''' (כונה בשם '''לייזר''', [[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]] - [[ה' באדר א']] [[תשד"מ]]) היה [[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות ובארץ ישראל, ועסקן חסידי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
ר' אליעזר נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]], לאביו ר' יצחק ([[איצ'ה דער מתמיד]]). נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]], ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.<br />
<br />
לאחר ה[[בר מצווה]] נסע ללמוד בישיבה ב[[נעוועל]], שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר - ר' [[יוסף רוזין]] בנושאים תורניים. במשך תקופה היה חברותא בלימוד החסידות עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|באחד הימים שלמדו יחד, קרא ר' איצ'ה לר' מענדל ושאל אותו האם הוא לומד חסידות בשביל '[[השכלה]]' או בשביל '[[עבודה]]', ור' מענדל התחמק וענה "בשביל השכלה בוודאי שאינני לומד". לאחר מכן הוא ביקש ממנו לקרוא לבנו ר' לייזר, ושאל אותו את אותה שאלה, ושניהם פרצו יחד בבכי.}}.<br />
<br />
אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] שהה ב[[יקטרינוסלב]] והתקרב מאד אל הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שנתן לו '[[סמיכה]]' לרבנות.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] יצא אביו עם שני אחיו מ[[רוסיה]], ועל פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] השתדך עם בתו של אחד משועי העיר [[קייב]] ר' משה וינרסקי, שם נערכה חתונתו.<br />
<br />
נפטר ב[[ה' אדר|ה' אדר א']] [[תשד"מ]] בגיל 74.<br />
<br />
==בהוראה==<br />
מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כ[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבות '[[תומכי תמימים]]' ב[[וויטבסק]] ו[[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תש"ט]] שאז עלה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת "[[אחי תמימים]]" ב[[תל אביב]] כ[[משגיח]], ועם העתקת הישיבה ל[[לוד]] שימש שם כ[[משגיח]] ראשי.<br />
<br />
מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה.<br />
<br />
שימש מספר שנים כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] בישיבה הגדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. כמו כן, היה מוסר שיעור תורה יומי במקום מגוריו ב[[שיכון חב"ד לוד|שכונת חב"ד בלוד]].<br />
<br />
== עסקנותו ==<br />
בשנת [[תשכ"ב]], קיבל הוראה מ[[הרבי]] לאסוף כספים עבור [[בית הספר למלאכה]]. את הכספים העביר לידי המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] בעת שהיה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]]. ב[[תשכ"ד]] הוקם הכולל{{הערה|הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, אך הרבי שלל זאת מכל וכל}}.<br />
<br />
בחודש טבת [[תשכ"ג]], נכנסה הישיבה בכפר חב"ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ור' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] פתחו במבצע "מגן האלף", לגיוס הכספים מ[[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ. המבצע קיבל את השם "[[מגן האלף]]" ור' אליעזר ושלוימק'ה ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]] וב[[בני ברק]]. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יהודה הורוביץ]]<br />
*בנו, שלמה הורוביץ, נפטר בצעירותו<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', ספר לתולדות חייו של אביו ר' איצ'ה דער מתמיד<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/05_036.jpg '''הורביץ, ש. זלמן אליעזר - כרטיסי ספר חסידים'''] <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הורביץ, שניאור זלמן אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (2)]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%A1&diff=823308יוסף פעלס2026-02-08T05:03:38Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יוסי פלס''' הוא איש שיווק ודיגיטל, ממוחה [[כשרות]] וחבר הנהלת מערכת ההוצאה לאור של גליון [[חיינו (חוברת לימוד)|חיינו]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[תשל"ה]] ב[[ארץ ישראל]] כשהיה בן שתים עברו הוריו לדרום אפריקה, בין השנים [[תשמ"ה]]-[[תשנ"ה]] למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] החל ללמוד דיינות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], והשלים את לימודי ה[[סמיכה לרבנות]] בשנת [[תש"ס]].<br />
<br />
לאחר נישואיו לאסתר בת ר' [[יעקב קאפיל גולדברג]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשס"ו]] החל לעבוד כמנהל מחלקות במערכת [[כשרות OK]], תפקיד אותו מילא במשך ארבע שנים.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הקמת מערכת '[[חיינו (חוברת לימוד)|חיינו]]' הצטרף לצוות ההוצאה לאור, תחילה כמנהל דיגיטלי, והחל משנת [[תשע"ה]] גם כמפיק בפועל של המגזין.<br />
<br />
בהמשך, ייסד תחת המכון את פרוייקט 'שער הבטחון' וה'[[חת"ת]]' (מהדורת שוטנשטיין), הכוללים הנגשה של הספרים באמצעות טקסט אינרקטיבי נוח וזמין לקריאה, מהדורה דו לשונית, ביאור קולח, הרחבות וביאורים מעמיקים, אתר אינטרנט מלווה, הוצאה לאור, שיעורי וידאו ואודיו מוקלטים, ועוד.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:פלס, יוסי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=809510שניאור זלמן יצחק וואלשאניק2025-11-11T23:58:23Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>הרב '''שניאור זלמן יצחק וואלשאניק''' ([[כ"ב אדר]] [[תר"כ]] - [[תש"א]]), היה ממשפחת רבותינו נשיאינו, ומעסקני חב"ד ב[[ריגה]], שנעקד על קידוש השם בשואה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ויטבסק]] ב[[כ"ב אדר]] [[תר"כ]] לאביו ר' זיסקינד ב"ר ברוך (ב"ר זיסקינד) וואלשאניק מ[[ינוביץ']], ולאמו מרת צביה ב"ר אביגדור.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ראדע פריידא (רוזה) בת הרב בנימין צוקרמן ופרומה מ[[מוהילוב]], נכדתו של רבי [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] (נכד [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא]].<br />
<br />
היה אחיינו של הגביר החסידי הרב [[ישעיה ברלין]], וגם הוא בעצמו היה איש עסקים, שסייע רבות בעניני עסקנות הכלל של רבותינו נשיאינו, והוא מוזכר במכתבים רבים באגרות הקודש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, כאשר הכינוי הנפוץ שלו בכתבי אדמו"ר הרש"ב הוא 'חב"ד הרז"י'{{הערה|'''ח'''תן '''ב'''ן '''ד'''ודי '''הר'''ב '''ז'''למן '''י'''צחק.}}. גם זכה להיות חתום על שטר קישורי התנאים של [[הרבי]].<br />
<br />
נהרג בשואה בגטו ריגא בסביבות גיל 81 בשנת [[תש"א]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, אלכסנדר זיסקינד וואלשאניק<br />
*בתו, מרת מוסיא ברלין<br />
*בתו, מרת אידה סימנוב<br />
*בתו, מרת זיסלה זמודסקי<br />
*בתו, מרת בתיה וואלשאניק<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וואלאשניק, שניאור זלמן יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בריגא]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=809309גרשון חנוביץ2025-11-09T20:59:10Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרשון חנוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' גרשון עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת "[[כוס של ברכה]]"]]<br />
ר' '''גרשון חנוביץ''' ([[חנוכה]] [[תרפ"א]] - [[ב' מנחם אב]] [[תשע"ג]]), היה מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[עיירה]] [[גלובוקע]] השייכת כיום לבלארוס, לאביו ר' בן ציון ולאמו עלקא{{הערה| בת ר' שמואל אברהם היילמן ואחות מחבר הספר [[בית רבי]] ר' [[חיים מאיר היילמן]].}}, שהיו משפחה [[חסידי חב"ד|חב"ד]]ית שורשית.<br />
<br />
בילדותו למד אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] המפורסם ר' יוסי טישעס. לאחר מכן שלחו אביו ללמוד אצל מלמד ב[[דאקשיץ]], שם למד עד הבר מצווה. <br />
<br />
אחרי ה[[בר מצווה]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים וילנה]], מוריו היו הרב [[ישראל זאב גוטסמן]], הרב [[יצחק דוב אושפאל]], והרב [[יהודה הבר]]. <br />
<br />
לקראת [[תשרי]] [[תרצ"ח]] נסע ל[[ורשה]] ומשם ל[[אטווצק]] כדי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטווצק|תומכי תמימים]] ב[[אוטווצק]] ששכנה ליד חצר הרבי הריי"צ. בתחלה למד בכיתה הצעירה ומוריו היו ר' [[יהודה הבר]] ור' [[ברוך פרידמן]], לאחר מכן עבר ללמוד אצל ר' [[דוד טייבלום]] (ריקער) שמסר שיעורים בזאל.<br />
<br />
ב[[ב' שבט]] [[תש"א]] הגיע ר' גרשון ברכבת לוולדיווסטוק ומשם עלה על האניה שהפליגה לקובה שביפן, שם הצטרף ללימודים בישיבת תומכי תמימים שנפתחה במקום, לאחר מכן נסע ל[[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]]. <br />
לאחר המלחמה בהשתדלות דודו ר' [[משה לייב רודשטיין]] היגר ל[[אמריקה]], במשך שנים רבות היה סועד את [[ליל הסדר]] בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
בסוף ימיו התגורר ב[[קראון הייטס]], ונפטר ב[[ב' מנחם אב]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/234956816/935 חסיד בוער]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 935 עמוד 44 {{בית משיח}}<br />
*'''[http://teshura.com/Turen-Sheiner%20-%2023%20Adar%20I%2C%205776.pdf תשורה מנישואי צאצאיו טורין-שיינר, תשע"ו]''' {{PDF}}<br />
*'''[https://teshura.com/teshurapdf/Chanowitz-Klein%20-%2014%20Elul%205785.pdf הדים מגלובאקע]''' - תשורה מנישואי צאצאיו חנוביץ-קליין [[י"ד אלול]] [[תשפ"ה]]<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
{{מיון רגיל: חנוביץ גרשון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=808934שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)2025-11-07T05:29:04Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>הרב '''שניאור זלמן שניאורסון''' ([[תקפ"ג]] - [[תרמ"ב]]), היה גאון חסידי, נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]], מראשי עדת חב"ד ב[[ירושלים]], מנהל [[כולל חב"ד]] ו[[שד"ר]] מטעמו. בעל מחבר הספר "נמוקי שזבנ"י".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקפ"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] להוריו [[נחום יוסף שניאורסון|נחום יוסף ושרה רבקה שניאורסון]]{{הערה|במספר ספרים כאשר חותם את שמו ואת שם אביו מופיע 'שניאור זלמן בן מנחם מענדל' או 'בן מנחם יוסף'. אך לדעת החוקרים ראיות רבות מצביעות על כך שמדובר באותו אדם.}} אמו, הייתה בתו של הרב [[משה שניאורי]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תר"ד]] עלה יחד עם הוריו ואחיו הצעיר [[חיים צבי שניאורסון|חיים צבי]] לארץ הקודש. עלייה זו שהייתה בהוראתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הייתה יחד עם בני משפחה נוספים, ומשפחת סלונים המפורסמת. <br />
<br />
בתחילה, התיישבו העולים ב[[חברון]] והצטרפו לקהילה החב"דית המקומית, אך בהמשך עברו להתגורר ב[[ירושלים]]. בירושלים, הכיר את זוגתו טויבה פיגה בתו של הרב אברהם וולפנזון איתה הקים את ביתו. בהקדמה לספרו 'נמוקי שזבנ"י' מספר כי לאחר נישואיו נועץ עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשר לרצונו להתעמק בלימוד דברי הראשונים, והצמח צדק חיזק את ידיו אלא שהורה לו להקדיש מידי יום שעה מסויימת ללימוד גמרא למיגרס.<br />
<br />
לפרנסתו, שימש כמגיה ספרים אצל בעל בית הדפוס הידוע ר' ישראל בק, כשמקביל נכנס יותר ויותר לתחום הספרים, ובשלב מסויים רכש את ספרייתו של החיד"א.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] הוציא לאור את ספרו הראשון 'חמדה גנוזה' אותו ערך יחד עם גיסו ר' זאב וולפנזון מתוך כתבי יד עתיקים של הגאונים.<br />
<br />
===פעילות כשד"ר מטעם כולל חב"ד===<br />
מעמדו בקהילת חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] הלך והתחזק, והוא מונה כחבר [[כולל חב"ד]], והפך לאחד הפעילים הבולטים במוסד. הוא נשלח כ[[שד"ר]] לאסוף כספים מקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם.<br />
<br />
עוד בתחילת תפקידו נקלע להודו בזמן שפרץ המרד הגדול בממלכה הבריטית, והוא התייצב לצד הממלכה וחיבר תפילה מיוחדת לשלום המלכה ויקטוריה. תפילה זו הקנתה לו תהודה רבה, ומאוחר יותר פתחה בפניו את שערי ארמון המלוכה בלונדון שם קיבל מכתבי המלצה מיוחדים שסייעו לו לפתוח את ליבם של הנדיבים ברחבי העולם ולשכנע אותם לסייע לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל.<br />
<br />
בנוסף, נודע בכשרון הציור בו ניחן, והיה נוהג בפגישותיו עם נדבנים לצייר בפניהם את המקומות הקדושים בירושלים ואת ציוניהם של הצדיקים הטמונים באדמת ארץ ישראל. ציורים אלו פעלו רבות על הנדיבים, וכך ידוע לנו על משפחת ששון מבומבי שבהודו, שמלבד תרומתם הנדיבה להחזקת לומדי התורה בארץ, תרמו גם את בנייתם של בתי כנסת חב"ד בחברון ובירושלים.<br />
<br />
עם חזרתו ממסעותיו בגולה, פרסם בשנת [[תרל"ו]] את ספרו "זכרון ירושלים" בו כתב בפרוטרוט את המאורעות שעברו עליו בעת נידודיו בדרכים ותיאר את הקהילות היהודיות שפגש. מטרתו של הספר הייתה לשמר ולחזק את הקשר הראשוני שנוצר על ידו בין תושבי ארץ ישראל לבין היהודים ברחבי העולם.<br />
<br />
באותה שנה הוציא לאור את ספרו החשוב ביותר שהביא לפרסומו, בו כלל את חידושי תורתו מתוך מה שהעמיק ולמד בתורתם של רבותינו הראשונים. לספר קרא בשם "נמוקי שזבנ"י", בו רמז את שמו ושם אביו: '''ש'''ניאור '''ז'''למן '''ב'''ן '''נ'''חום '''י'''וסף (שניאורסון).<br />
<br />
נפטר לערך בגיל 58 ב[[כ"ו שבט]] [[תרמ"ב]]{{הערה|חבצלת 17.2.1882}}, והותיר אחריו בנות בוגרות לא נשואות ומספר יתומים. בהרכב מיוחד של בית דין שהוקם אחר פטירתו אליו צורפו שני אחיו הצעירים, מונה אפוטרופוס על נכסיו שידאג לחלוקת הכספים בשווה בין היתומים לבין הבנות שעמדו באותו פרק בתקופת נישואיהן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*הרב [[חיים צבי שניאורסון]], חסיד חב"ד מאנשי היישוב היהודי בירושלים שנמנה על מבשרי הציונות והיה בין הפועלים להקמת המדינה היהודית.<br />
*הרב פנחס אליהו שניאורסון.<br />
<br />
;גיסיו:<br />
*העסקן הירושלמי ר' זאב וולפנזון<br />
*הסופר ר' יעקב גולדמן<br />
<br />
;ילדיו:<br />
*בנו, ר' [[דוד צבי אריה שניאורסון]] - עו"ד מתושבי ירושלים, וגיסו של הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]].<br />
*בתו, מרת נחמה - אשת ר' ישראל פרלקוורט. <br />
*בתו, מרת מרים.<br />
*בתו, מרת הנדיל.<br />
*בתו, מרת שפרה.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1355&pgnum=1 חמדה גנוזה]''' - ליקוט תשובות הגאונים (נערך יחד עם גיסו ר' זאב וולפנזון), דפוס ר' ישראל בק, [[ירושלים]] תרכ"ג<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31351&pgnum=1 זכרון ירושלים]''' - סיפור קורות חייו ומאורעותיו כ[[שד"ר]] מטעם [[כולל חב"ד]] (לספר צורף קונטרס 'אם למסורת' של זקנו, הרב אריה לייב חריף), דפוס ר' ניסן בק, [[ירושלים]] תרל"ו<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7950&pgnum=1 נמוקי שזבנ"י]''' - פירושים וביאורים בדברי הראשונים על הגמרא, דפוס ר' יואל שולמן, [[ירושלים]] תרל"ו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A2&diff=807553גלובוקע2025-10-23T23:56:55Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:העיירה גלובוקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיירה גלובוקע]]<br />
'''גְלִובוׂקַעֶ''' (או: גלובוקי, גלובאק, הְלִיבוֹקַיֶה; בבלארוסית: Глыбокае; בפולנית: Głębokie) היא עיר קטנה כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס, [[רוסיה הלבנה]] ופעם הייתה בפלך [[וילנה]]. נקראת "גלובוקע" (עמוק) על שם מיקומה בבקעה מוקפת גבעות.<br />
<br />
==חסידים בגלובוקע==<br />
היהודים בגלובוקע בזמן [[אדמו"ר הזקן]] היו 'מתנגדים', אך כבר בזמן רבנו הזקן התקרבו אברכים מהעיר אליו{{הערה|ראה רמ"ח [[אותיות]] אות קמא.}}. במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. <br />
בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל.<br />
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד.<br />
<br />
==רבנים חסידיים==<br />
במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב [[זונדל רובינזון]] מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה. <br />
בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. <br />
בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. <br />
הרב קופרשטוך כיהן ברבנות בגלובאקע כשנתיים ובחורף [[תרצ"ה]] עלה לארץ הקודש. במקומו, שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[יצחק ארי' הלוי מנדלבוים]] מתלמידי תומכי תמימים בוורשה שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר. <br />
<br />
==ביקורי הרביים בגלובוקע== <br />
בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]].<br />
<br />
שנתיים לאחר מכן, ביום שני [[כ"א סיוון]] [[תרצ"ד]] שוב ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירה ושהה בה עד יום שלישי [[ו' תמוז]]. כשלושה חודשים קודם לכן שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב מיוחד לקהילת חב"ד המקומית{{הערה|1=[il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161029/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A5-%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93?lang=he תצלום המכתב באתר בית המכירות בידספירט].}}. ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. בביקור זה הוא הקים "איחוד הרבנים, השוחטים ובודקים והבעלי בתים" של כל קהילות חסידי חב"ד בפלך וילנה. בה' תמוז נאספו גבאי וחשובי הקהילה בביתו של הרב קופרשטוך והודיעו לרבי שקיבלו על עצמם להקים במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים גלובוקע|תומכי תמימים]]. ואכן, מימשו את ההבטחה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה==<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלובוקע הרב [[יצחק ארי' מנדלבוים]]. ה' יקום דמם. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''גלובקע - קהילה חסידית שנחרבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/8/89/504.pdf גיליון מספר 504] (כ"ח אדר ב' תשס"ה), עמודים 42 - 47<br />
*מנחם מענדל אדלר, '''עד נאמן''', עמוד 23 ואילך <br />
*'''תשעים שנה לביקור גלבוקי,''' שבועון בית משיח פרשת בלק תשפ"ד<br />
*'''[https://teshura.com/teshurapdf/Chanowitz-Klein%20-%2014%20Elul%205785.pdf הדים מגלובאקע]''' תשורה משמחת נישואין חנוביץ-קליין [[י"ד אלול]] [[תשפ"ה]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=806679שמואל גוראריה2025-10-19T17:27:58Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמואל גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגביר החסידי ר' שמואל גוראריה]]<br />
הרב '''שמואל גוראריה''' (? - [[כ"ה באדר א']] [[תרפ"א]]) מגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו הרב [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], בן הרב [[דוד גוראריה (הראשון)|דוד גוראריה]], ונכד הרב [[נתן גוראריה (וויעטקא)|נתן גוראריה]], אבי שושלת משפחת גוראריה העניפה.<br />
<br />
היה במשך תקופה מה[[יושבים]] ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
===נדיבותו ועסקנותו===<br />
היה [[עשירות|עשיר]] עצום ותרם רבות לבית רבי, וזכה לקרובים רבים מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תרע"ח]] קנה חלק גדול מכתבי [[הגניזה החרסונית]] והביאם במתנה לאדמו"ר הרש"ב שעבר על הכתבים ואישר את אמיתיותם. הוא היה גם מנאמניו הגדולים של הרש"ב וסייע לו בעניינים רבים.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ למצא את צוואתו בה הוריש לו את נשיאותו. ר' שמואל עמל רבות להפצת צוואתו של אדמו"ר הרש"ב ועורר את החסידים להתקשר לאדמו"ר הקודם. כן, הביא לו האדמו"ר הריי"צ מטפחת משי של אביו.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב התבטא אודותיו פעם, שכפי שרס"ג (רבי סעדיה גאון) היה [[תיקון המוחין]], כך רש"ג - ר' שמואל הוא [[תיקון המידות]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf שיחת חג הפורים תרפ"ו].}}.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[קובץ:מצבת ר' שמואל גוראריה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מצבת ר' שמואל גוראריה בתוך [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br />
נפטר ב[[שבת]] [[כ"ה אדר|כ"ה אדר א']] [[תרפ"א]] תוך כדי לימוד [[לקוטי תורה]] ונקבר בתוך ציון [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] כפי שהתבטא עליו הרבי {{ציטוטון|עימי במחיצתי}} [= במקום שאהיה אני, יהיה גם הוא]. כאשר העתיקו את הציון, העתיקו גם את קברו ונשאר טמון לצד האדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
מקובל, כש[[אדמו"ר הרש"ב]] נפטר, 'לקח' עמו מנין מ'חשובי החסידים'. אחד מהם הוא ר' שמואל גוראריה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]]<br />
*אחיו, ר' [[מנחם מענדל גוראריה]]<br />
*בנו, ר' איסר יהודה גוראריה<br />
*בנו, ר' יעקב גוראריה<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל מיכאל גוראריה<br />
*בנו, ר' דובער גוראריה<br />
*בנו, נתן גוראריה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.scribd.com/doc/125242022/869 הגבירים של ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 869 עמוד 28<br />
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 189-198.<br />
* [https://derher.org/wp-content/uploads/85-Elul-5779-Biography-of-Reb-Shmuel-Gurari-1.pdf חיים של חסיד] בתוך גליון א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גוראריה, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=806465ישראל ג'ייקובסון2025-10-17T17:32:20Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ג'ייקובסון, ישראל (5).jpg|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון]]<br />
[[קובץ:;l;l;l;l.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'ייקובסון]]<br />
הרב '''ישראל ג'ייקובסון'''{{הערה|מאויית ב[[יידיש]] גם '''דזייקאבסאן''', או '''דזשייקאבסאן'''.}} (במקור: '''פארעצקין''', [[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] - [[י"ז סיוון]] [[תשל"ה]]) היה מחשובי עסקני [[חסידות חב"ד]] בשנותיה הראשונות ב[[ארצות הברית]]. עמד בראש ארגון [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]]. עסק בהצלתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[פולין]] הכבושה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[הדר התורה]] שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ישראל ג'ייקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון בשנות צעירותו]]<br />
נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] (1896) בעיר [[זוראוויטש]], לאביו הרב [[יעקב לייב]] - משפחה חב"דית וותיקה, מצאצאי [[השל"ה]].<br />
תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחר מכן רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינס{{הערה|רב ליטאי [[ציונות|ציוני]] ממקימי תנועת [[הציונות הדתית|ה"מזרחי"]].}} בעיר לידא{{הערה|מכיון ששם למדו [[עברית]] ולימודי חול.}}, ובדרך לשם פגש בו ובאביו ב[[שד"ר]] של ישיבת הרב ריינס שהמליץ להם דווקא על ישיבת תומכי תמימים{{הערה|בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין.<br />
הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת . . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".}} הלך להבחן ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], שם התקבל כתלמיד ב[[חיידר|חדרים]] ולאחר מכן באולם של [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[לובביץ']] שם נשאר עד לשנת [[תרע"ז]] (1916) אז עקרה הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] על גדת נהר ה[[דנייפר]] ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה ב[[חרסון]]. בין השאר, למד בישיבות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים שצעדרין]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים חרסון]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תר"פ]]. בשנת [[תר"פ]] התחתן עם שיינא בתו של הרב [[יהושע העשל לוין]] ועבר להתגורר אצל משפחת אשתו בעיר [[הומיל]] שבבלרוס, עד שנת [[תרפ"ה]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארצות הברית ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.<br />
<br />
לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב [[בית הכנסת]] בשכונת מגוריו - [[בראנזוויל]].<br />
<br />
===עסקנות ציבורית===<br />
כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל. <br />
<br />
הקים בהוראת אדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור אדמו"ר הריי"צ ומוסדותיו.<br />
<br />
לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.<br />
<br />
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ל[[לטביה]] (משם טס <br />
אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. עד ל[[תרצ"ו]] (1935) שימש כמנהל [[ישיבה גדולה תורת אמת]] בשכונת [[בורו פארק]]{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''חסיד מבראשית''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2119 עמוד 24.}}. בשנת [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של אדמו"ר הריי"צ - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]).<br />
<br />
פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]].<br />
<br />
===אחרית ימיו===<br />
[[קובץ:מצבה ישראל ג'ייקבסון.jpg|ממוזער|מצבת ר' ישראל דזשייקאבסאן בבית החיים מנטפיורי בקווינס.]]<br />
עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], שיועד לבנות חב"דיות.<br />
<br />
מאז פרישתו לפנסיה והפסקת עבודתו כשוחט, הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד תורה, ובשנים אלו אף ערך פעמיים מסיבה מפוארת של [[סיומי מסכתות|סיום הש"ס]]{{הערה|עדות ביתו במוסת 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1859 עמוד 19.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[ניו יורק]] בגיל 79 ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975), ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==תפקידיו==<br />
* יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].<br />
* חבר הנהלת [[אגודת התמימים]].<br />
* [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br />
* יו"ר ומנהל ארגון [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה ניו יורק]].<br />
* גבאי כללי לחברה קדישא.<br />
* [[משפיע]] מחלקת [[תומכי תמימים נוארק]].<br />
* מייסד ו[[משפיע]] [[ישיבת הדר התורה]] למקורבים.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*גיסו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]]<br />
*בתו, מרת חי'ה שרה, רעיית הרב [[שלמה זלמן הכט]] - [[שיקגו]].<br />
*בתו, מרת רחל דוואשא, רעיית הרב [[מרדכי דוב אלטיין]] - שלוחים ב'ברונקס', ניו יורק, ובסוף ימיהם שבו ל [[קראון הייטס]].<br />
*בתו, מרת חוה (רוזן בזיוו"ר), רעיית מיכאל| 'מייקל' הרטהיימר - רו"ח - (בזיוו"ש), להם 2 ילדים, [[מנהטן]], [[ניו יורק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
* '''[[זכרון לבני ישראל]]''' זכרונותיו של ישראל ג'יקובסון, [[קה"ת]], 1996.<br />
* זכרונותיו ב[[די אידישע היים]] גליונות 38-39. <br />
* '''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''' - על פי מפתח השמות, בערכו. <br />
* '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' פרק קיח.<br />
* [[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר מה"מ לפי מפתח שמות. יש אגרות רבות אליו ואודותיו.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/index.htm '''זכרון לבני ישראל'''] ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש.<br />
*[https://anash.org/our-man-in-america/ Our Man in America], כתבה אודות ר' ישראל באתר {{אנש}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ג'ייקובסון ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]]<br />
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]<br />
[[en:Yisrael Jacobson]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=806218חיים דוד וילהלם (ירושלים)2025-10-16T05:38:53Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{עריכה|}}<br />
[[קובץ:הרב חיים דוד וילהלם.jpg|ממוזער|הרב חיים דוד וילהלם (משמאל) לצד בנו הרב [[אשר וילהלם]] ([[תש"ו]])]]<br />
הרב '''חיים דוד וילהלם''' (נפטר ב[[י"ב באלול]] [[תשמ"ב]]) הוא אבי משפחת [[וילהלם]] החב"דית שזכה לקירובים מ[[רבותינו נשיאינו]] והיה מ[[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[נחמן יוסף וילהלם]]<ref>על שמו קרוי ר' [[נחמן יוסף וילהלם (טורנטו)]] - אביו של המשפיע ר' [[לימא וילהלם]] ובנו של הרב [[משה אהרון וילהלם]].</ref> ולאמו מרת פייגא ברכה בת הרב [[ישראל שמעון שיין]], מחשובי חסידי חב"ד וממייסדי שכונת '[[מאה שערים]]' בעיר, צאצא רבי [[ישראל יפה (בעל הדפוס)|ישראל יפה]] המדפיס מ[[קופוסט (עיירה)|קופוסט]] והגאון [[החיד"א]].<br />
<br />
למד ב[[ישיבת תורת אמת]] והיה ממושפעיו של הרב [[חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ']].<br />
<br />
נשא לאישה את רעייתו חיה ביילא בת הרב [[נחום ברגמן]].<br />
[[קובץ:הרב וילהלם לצד ילדיו ונכדיו.jpg|ממוזער|הרב חיים דוד וילהלם לצד ילדיו ונכדיו]]<br />
ב[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט ליווה אותו ברחבי [[ארץ ישראל]] וזכה לקירובים מה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי]].<br />
<br />
נכנס ל[[יחידות]] אצל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] בה זכה לקירובים מה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] ובה הרבי התבטא על השקפת חב"ד בנוגע ל[[התנועה הציונית|ציונות]].<br />
<br />
היה משתתף קבוע בשיעורי [[ספר התניא|התניא]] שהקים הרב [[אברהם צבי כהן]] ע"ה<ref>כך מופיע בספר "ר' אברהם הערש" שיצא לאור בידי הרב [[שלום בער כהן]] בשנת [[תשע"ה]].</ref>.<br />
<br />
עשה רבות למען [[ישיבת תורת אמת]] כאשר הקים ב[[ניו יורק]] לשכה לגיוס כספים עבורה.<br />
<br />
ר' [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר היה קרוב משפחתו<ref>https://col.org.il/news/63743</ref>.<br />
<br />
הלך לעולמו ב[[י"ב באלול]] [[תשמ"ב]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בנו, הרב [[משה אהרון וילהלם]].<br />
* בנו, הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]].<br />
* בנו, הרב [[יעקב שלמה וילהלם]]<ref>אביו של הרב [[מנחם מענדל וילהלם (ירושלים)|מענדל'ה וילהלם]]</ref>.<br />
* בנו, הרב [[אשר וילהלם]].<br />
* בנו, הרב יהודה דב זרחיה וילהלם.<br />
* בנו, הרב אברהם יצחק וילהלם.<br />
* בנו, הבחור מרדכי אליהו וילהלם.<br />
* חתנו, הרב [[יצחק מאיר הרץ]].<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<references /><br />
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%97%D7%9F&diff=804623אברהם יהודה חן2025-10-01T03:54:32Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב|מועתק בחלקו הגדול מויקיפדיה}}<br />
[[קובץ:אברהם יהודה חן.jpg|שמאל|ממוזער|תמונתו של הרב חן]]<br />
הרב '''אברהם יהודה חן''' ([[תרל"ח]] - [[תשי"ח]]) היה חסיד חב"ד בן ל[[משפחת חן]] החב"דית שנמנה על חברי חוגי ה'מזרחי', התגורר ב[[ירושלים]], וכיהן בתפקידים שונים במשרד החינוך.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צ'רניגוב]] בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[דוד צבי חן]]. כיהן כרב בעיר נובוזיקוב שב[[רוסיה]], וכרב קהילת יהודי צופוט (סמוך לדנציג). אחר כך ברח ל[[פריז]] ומשם עלה ל[[ארץ הקודש]] - תחילה ל[[תל אביב]] ואחר כך ל[[ירושלים]].<br />
<br />
ברשימותיו{{הערה|נערך בהוספה מתוך ויקיפדיה.}} סיפר כי בילדותו ביקר בביתם הרב שלמה הכהן אהרונסון, רב הערים [[ניעז'ין]], [[קייב]] ותל אביב. הרב שאל את הילד שאלות מהתורה והוא כתבם במחברת "שאלות שנשאלתי מהכהן הגדול", אך המחברת אבדה לו. בצעירותו ביקר ב[[ליובאוויטש]] יחד עם אחיו הרב [[מענדל חן]] אצל [[הרבי הרש"ב]], ובשנת [[ה'תרע"ד]] כששהה ב[[בוברויסק]] לרגל חתונת אחיו דובער{{הבהרה}} ביקר בחצרו של הרב [[שמריה נח שניאורסון]], ונעשה כחסיד ב[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חצרו]].<br />
<br />
התחנך אצל אביו הרד"ץ והוסמך לרבנות על ידי [[האדמו"ר מהורניסטייפל]] והרב יחזקאל ליבשיץ, ומאז עסק גם בלימודים כלליים. בהיותו כבן עשרים התכתב בהלכה עם הרב אריה לייב האפט רבה של קונוטופ, וההתכתבות נדפסה בספרו של הרב האפט "דין ודברים".<br />
<br />
בשנת [[ה'תרס"ב]] נשא את לאה בת ר' [[משה מינצברג]], סוחר עצים עשיר מ[[צ'רקאסי]]. בתקופה זו כתב חוברת על "צרות ישראל" ובה תיאר את חוויית הנידון למיתה והחוברת אבדה, לימים כתב כי הוא משוכנע שחוברת זו הייתה הטובה מכל אשר כתב בימי חייו. בתחילה ניסה לעסוק במסחר, אך בשנת [[ה'תרס"ט]] נבחר ברוב קולות לרב העיירה נובוזיבקוב שבפלך [[צ'רניגוב]], בחירתו התפרסמה בעיתון הד הזמן. על רבנותו בעיירה זו, הנהגתו ופסיקותיו כתב ברשימותיו ידידו הרב [[שלמה יוסף זוין]], ששימש גם הוא כרבה של עיירה זו.<br />
<br />
בתקופת רבנותו בנובוזיבקוב הוצעה לו משרת רבנות חשובה יותר, אך הוא דחה את ההצעה. באותה תקופה התפרסם כאשר כתב את חיבורו 'היהדות והדם' העוסק ב'[[משפט בייליס]]' ומפריך את הטענות נגדו, וחולל רושם רב בציבור, הרב חן פעל וסייע לשחרורו של בייליס ונפגש עם עורך דינו.<br />
<br />
===פולין וצרפת===<br />
בשנת [[ה'תרע"ט]], בתקופת [[המהפכה הקומוניסטית]], ברח ל[[פולין]] ועבר לדנציג שב[[גרמניה]] שם כיהן כרב העיר צופוט הסמוכה, ורב הקהילה הגרמנית בעיר הרב קלטר היה נוהג להיוועץ בו בהלכה.<br />
<br />
בתקופה זו היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי הריי"צ]]. בגין חילוקי דעות עם תושבים נוצרה התנגדות לעומתו בדאנציג, והוא עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]], בעיתון "היינט" פורסם מאמר על עזיבתו ומחאה נגד אלו שגרמו לכך. בפריז כיהן ברבנות ב[[בית הכנסת]] בו התפלל [[הרבי]] כששהה בעיר. כשהגיע לעיר הרבי הריי"צ, היה הרב חן דואג לצרכיו בעיר.<br />
<br />
בשנת [[ה'תרצ"א]] הוציא את הספר "למנחמי", ובו דברים על ניחום ופטירה וסיפורים על אביו [[הרד"ץ חן]] ושורשי משפחת חן. הספר הצליח לרגש את הרב יצחק מאיר לוין מנהיג '[[אגודת ישראל]]', שכתב עליו:<br />
הספר 'למנחמי' רצוף. קראתי פעם שנית ושלישית ואומר לכת"ר, האמת שהייתי רוצה כסדר לקרות בזה הספר ביחוד במצב הרוח שלי עתה... דברים רבים מתאימים לפנימיות שלי, של נפשי ורוחי. חבל שכת"ר לוקח עתה הספר ממני, אולי באיזה מקום אוכל לקבל ספר כזה בטובו להודיעני.<br />
<br />
הרבי ביקש מאחד מחסידיו שישלח לו עותק של "למנחמי".<br />
<br />
===ארץ ישראל===<br />
בשנת [[ה'תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[תל אביב]] שם היה מראשוני מתפללי [[בית הכנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי]]. בשנת [[ה'תרצ"ז]] (1937) עבר ל[[ירושלים]] והוזמן לכהן כרב 'בית המדרש הרמב"ם', הדבר פורסם בביטאון שערי ציון והוא התברך על מינויו בין היתר מפי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.<br />
<br />
בשנת [[ה'תרצ"ט]], כשנוסד המרכז לתרבות דתית שליד מחלקת התרבות בוועד הלאומי, נבחר לעמוד בראשו. לאחר קום המדינה המרכז הפך למחלקה לתרבות תורנית במשרד לענייני דת ומשרד החינוך והוא היה הראשון שעמד בראשה, בתפקיד זה החזיק עד [[ה'תשי"ד]]. [[זלמן שז"ר]], שהיה אז מבכירי הסוכנות היהודית סייע לו רבות בתפקידו זה.<br />
<br />
בשנים [[ה'תש"א]] (1941) - [[ה'תשי"ד]] (1954) היה גם רב שכונת בית הכרם בירושלים. בהתכתבות הלכתית שניהל עם הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], כתב אליו:<br />
ידידי הרב הגאון החכם השלם וכו' ר' אברהם חן שליט"א הרב דבית הכרם.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]], הרב אברהם חן יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[שלמה יוסף זווין]] פעלו רבות בעניין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. <br />
<br />
באותה תקופה התגורר בשכונת רחביה, והוקם בביתו שיעור קבוע ב[[חסידות]] בשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד|'''חוגי חן''']]" שהתקיים בביתו. בין משתתפי השיעור היו אישי רוח כ[[זלמן שז"ר]], מגיד השיעור הראשון היה הרב [[משה לייב שפירא]] ראש [[ישיבת תורת אמת]], אחריו הרב חן, ולאחר פטירתו מסר את השיעור הרב [[שלמה יוסף זוין]] כשלאחריו המשיך הרב [[עדין אבן ישראל]].<br />
<br />
בעיתון "דבר" נכתב כי [[ברל כצנלסון]] ביקש לפרסם את כתבי הרב חן בהוצאת עם עובד, ויהודה לייב מיימון ביקש לפרסמם במוסד הרב קוק, אך "לא נסתייע הדבר" כלשונו.<br />
<br />
בארץ כיהן בתפקידים שונים בוועד הלאומי ובמשרד החינוך. היה איש 'המזרחי'. כתב ספר על [[עלילת בייליס]] ומאמרים רבים שחלקם נדפסו בספר "במלכות היהדות". ( שי"ל ב3 חלקים)<br />
<br />
הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי הסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג - בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה".<br />
<br />
===פטירתו===<br />
בשנת [[ה'תשי"ח]] התפרסמו מודעות הקוראות להרצאתו המיועדת של הרב חן ב[[שבת שובה]] בבית הכנסת ישורון, בנושא "מידות לתשובה". אך את הנאום הזה כבר לא נשא, מפני שבאותה שבת אושפז ונותח, למחרת, ב[[ט' בתשרי]] ביקר בחדרו [[זלמן שזר]], ולמחרת ב[[יום הכיפורים]] ה'[[תשי"ח]] נפטר.<br />
<br />
הלווייתו יצאה מבית החולים זיו בדרכה לבית הקברות סנהדריה, ומילאה את רחובות הנביאים והרב קוק והיא סוקרה בכמה עיתונים כעיתון 'דבר'. בהלווייה השתתפו רבים מרבני ירושלים, הרב הראשי יצחק נסים, שרי ממשלה, חברי הנהלת הסוכנות, נציגי משרד החינוך והתרבות, ומזכירות מועצת פועלי ירושלים, הספידוהו ידידיו הקרובים הרב שלמה יוסף זוין וזלמן שזר. <br />
<br />
כשנה לאחר פטירתו הנציחה עיריית ירושלים את שמו ברחוב על שמו בשכונות קטמון וקריית שמואל, ברחוב נמצא בית קדימה.<br />
<br />
לאחר פטירתו שלח הרבי מכתב ניחומים לביתו, שושנה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, לאה.<br />
*בתו, חנה.<br />
*בנו, פרץ.<br />
*בתו, זעלדא. <br />
*בנו, דב בער.<br />
*בתו, דבורה. <br />
*בתו, שושנה.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''במלכות היהדות''' לאחר פטירתו יצאו חלק מכתביו בסדרה זו, בהוצאת מוסד הרב קוק והרב צבי קפלן.<br />
*'''[https://hebrewbooks.org/29082 למנחמי]''' על המיתה, על אביו ועל משפחתו.<br />
*'''היהדות והדם''' על משפט בייליס.<br />
כתבים שאבדו בצעירותו:<br />
*"שאלות ששאלתי מהכהן הגדול" על שיחתו בילדותו עם הרב שלמה הכהן אהרונסון.<br />
*"צרות ישראל" על הנידון למיתה. על חוברת זו התבטא כי הייתה הטובה מכל אשר כתב בכל חייו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=104 מכתבי הרב שלמה יוסף זוין אל הרב אברהם יהודה חן]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חן, אברהם יהודה}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]<br />
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מינצברג]]<br />
{{קרד}}</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8&diff=803961אברהם קפיל בכר2025-09-28T19:40:12Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אברהם בכר.png|ממוזער|הרב אברהם קאפל בכר]]<br />
<br />
הרב '''אברהם קאפיל''' הלוי '''בחור (באכער)''' ([[תש"א]]-[[כ"ג אדר|כ"ג אדר שני]] [[תשפ"ד]]) היה מעמודי התווך של קהילת חב"ד, ומי שיזם את הבאת שלוחי הרבי ל[[יוהנסבורג]], דרום אפריקה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תש"א]] ביוהנסבורג לאביו ר' חיים שאול זאב ולחנה באכער{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_057.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}, המשפחה מגזע חסידי חב"ד והם קרובי משפחה של הרב [[ישראל חסדן]] מרבני חב"ד בדרום אפריקה. זכו לקבל אגרות מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי{{הערה|בית משיח 1406, חסדי ישראל, אגרות קודש אגרת א'תתצ}}.<br />
<br />
בנערותו - החל משנת תשט"ז - התקרב ר' קאפיל לחסידות חב"ד ולמד בישיבות תומכי תמימים בארה"ב וקנדה.<br />
<br />
בבחרותו זכה לקירובים מיוחדים מהרבי.<br />
<br />
התחתן עם רעיית סימא (לבית גולדמן) בשנת [[תשכ"ד]], ולאחרי חתונתו התיישב ב[[יוהנסבורג]] והשתלב בקהילה החב"דית שהלכה וצמחה באותן שנים.<br />
<br />
==יוזם השליחות בדרום אפריקה==<br />
יזם את הבאת השליח הראשון ליוהנסבורג - ביקש מספר פעמים מהרבי להביא שליח, אך הרבי הורה להביא שליח רק כשתהיה אופציה לשלבו כרב בית כנסת. וכאשר הרב [[אלתר הילביץ]] מרבני חב"ד ביוהנסבורג סיים תפקידו כרב אחסידישער שול, סוכם כי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] יגיע כשליח ורב בית הכנסת{{הערה|בית משיח 1406}}.<br />
<br />
זכה שדרכו הועברה ההבטחה מ[[הרבי]] לתושבי דרום אפריקה: "תגיד להם שאין מה לפחד. תיכף יבוא [[משיח]], עד אז יהיה טוב ואחרי זה עוד יותר טוב".<br />
<br />
הרב באכער היה מעמודי התווך של הקהילה ומוסדות חב"ד כל ימיו, סייע בהקמת מוסדות של חב"ד בדרום אפריקה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג אדר ב']] [[תשפ"ד]] בגיל 83.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
שלושת ילדיו משמשים כשלוחי הרבי ביוהנסבורג{{הערה|[https://col.org.il/news/161621 הרב אברהם קאפיל באכער ע"ה]}}:<br />
*הרב שלום באכער - משלוחי הרבי ביוהנסבורג.<br />
*הרב שאול באכער - משלוחי הרבי ביוהנסבורג.<br />
*רבקה חייקין - משלוחי הרבי ביוהנסבורג.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1406, סיפור חייו של הרב קאפיל באכער.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=8481&limit=0&field=TAPY&search=באכער&search_mode=simple תמונה שלו נואם בכינוס חב"די שארגן ביוהנסבורג, המצויה בארכיון ספריית ליובאוויטש]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:באכער, קאפיל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים ביוהנסבורג]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=801374אלכסנדר זושא בן נון2025-09-08T23:49:00Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מצבה אלכסנדר בן נון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של ר' זושא ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]]]<br />
הרב '''אלכסנדר זושא (בונין) בן-נון''' ([[תרע"א]] - [[כ"ח אייר]] [[תשמ"א]]) היה מחנך בעל שיעור קומה, שכיהן כמפקח על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לבנות ב[[רעננה]] בשם 'ביתנו'. בצעירותו היה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ]] ב[[רוסיה]] לאביו [[אברהם אבא בונין|ר' אברהם אבא]]. בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] בצל דודו ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל לוין]]. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וב[[יקטרינוסלב]], שם התעכב כחצי שנה בשנת [[תרפ"ז]] והיה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי.<br />
<br />
נאסר על ידי אנשי ה[[ג.פ.או.]] ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות ב[[סיביר]]{{הערה|בעוון נטיותיו הציוניות.}}. לאחר שהשתחרר, התיישב ב[[מוסקבה]] ועסק ב[[שחיטה]] עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית.<br />
<br />
===בארץ הקודש===<br />
[[קובץ:אסיפת מורים רשת אהלי יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן נון בכנס מורים מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מימין לשמאל: הרב [[משה סלונים]], הרב [[אברהם הרשקוביץ]], '''הרב בן נון''', ר' [[עקיבא יוסף פרידמן]], ר' מאיר בר, ר' שמעון דדון, ר' [[אליהו ריבקין]]]]<br />
בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ הקודש, ולאחר שהתחתן עם רעייתו צפורה (לבית ז'ורק) התיישב ב[[רעננה]], ובשנת [[ת"ש]] הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] לקה בצרידות קשה שהפריעה לו בעבודתו והרבי השיב לו שאדרבה, אולי זאת ההוראה שאכן העיקר והתכלית בחינוך היא שהתלמידים ילמדו ויתפללו בכוחות עצמם, והוא יהיה רק המשגיח המכוון אותם בלימוד{{הערה|1=[https://www.igrot.com/answer/18/189 אגרות קודש חלק י"ח עמוד קפט].}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.<br />
<br />
במקביל לעבודתו ב'רשת', עסק רבות ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי, ולאחר ההכרזה על [[מבצע תפילין]] פתח קרן תפילין מיוחדת שהעניקה זוגות תפילין לכל אחד מבוגרי ה'רשת' שהתחייב להקפיד על הנחת תפילין מדי יום.<br />
בנו, אורי, מספר: "זכורני כי בהיותי בניו יורק לרגל נסיעותיי בענייני מפעלי ים המלח, הייתי מתארח בשבתות אצל דודתי, אחות אבי, רישא שתחי' שגרה לא רחוק מ-770. לבעלה ז"ל היה מקום מתחת לשולחנו של הרבי, בשולחנות שהיו ניצבים לבמת הרבי, ותמיד כשהייתה התוועדות, הרבי היה קורא לי במשיכת אצבע ואומר: "אורי, בוא הנה". הייתי עולה על השולחן לעיני אלפי החסידים שגדשו את האולם הענק ובא לפני הרבי, שנתן לי בקבוק וודקה ושאל בשלום אבא ואמא". (בהקדמה לספרו עומק הפשט, עמ' 7).<br />
<br />
בשנותיו האחרונות לקה במחלת לב, בעקבותיה סגר את המוסד החינוכי שניהל, וכשנה לפני פטירתו עבר בהסכמת הרבי להתגורר ב[[ירושלים]], בה עמל על כתיבת ספרו 'ילקוט לתורת הנפש על פי תורת חב"ד', ועסק בזה עד לפטירתו בגיל 70 ב[[כ"ח אייר]] [[תשמ"א]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] התגלה מקבץ של [[סיפורי חסידים]] שהעלה על גבי הכתב, והם פורסמו לקראת חג הפסח ב[[שבועון בית משיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' זאב בן נון<br />
*בנו, ר' אורי צבי בן נון - מנכ"ל מפעלי ים המלח וחברת החשמל<br />
*בתו, רחל שוחטמן, רעייתו של הפרופסור אליאב שוחטמן<br />
*בנו, ר' אבינועם בן נון<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד''' - ביאורים על [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]], בעריכת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] (שתי חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג). (הוצאה חדשה בכרך אחד - מעיינותיך, תשע"ט)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כה תברכו''' - לקט סיפורים מפי כתביו של הרב בן נון, שנדפסו כהוספה ל[[תשורה]] מנישואי ר' משה אריאל רוט, [[תשרי]] תשס"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|237|artdays|"לחסיד אין שאלות על תניא"|מ' אברמסון|כ"ט בכסלו תשס"ו}}<br />
*{{קישור התקשרות צאח|2076|12519|1146|רועה ישראל|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br />
*{{קישור התקשרות צאח|2086|12621|1151|משלשלים הטלית על הראש, ומתפללים|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/פיקרסקי%20-%20בלוי.%20כ״ו%20סיון%20תש״פ.pdf פרקים מתולדות חייו וקשריו עם הרבי]''', תשורה מנישואי משפחת פיקרסקי סיון תש"פ<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בן נון, אלכסנדר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברעננה]]<br />
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מלחובקה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולוצק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%A5&diff=795669יעקב שץ2025-08-18T06:10:27Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב שץ.png|200px|ממוזער|ר' יעקב שץ]]<br />
הרב '''יעקב שץ''' ([[תר"ע]] - [[ד' ניסן]] [[תרצ"ח]]) היה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]], נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"ע]] לר' דובער שץ מחסידי מקרוב ו[[מלמד]] בעיירה בערעזדאוו שב[[רוסיה]].<br />
<br />
למד בישיבות המחתרתיות ב[[זוויהל]], [[ויטבסק]], ו[[נעוול]]. בשנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ו]] ניהל את הישיבה המחתרתית ב[[ברדיטשוב]], בה גם מסר שיעורים ב[[נגלה]]. החל משנת [[תרצ"ו]] החל להתגורר בכפר טשרטונוב שבמחוז [[מוסקבה]]. ב[[חשוון]] תרצ"ו נישא עם רבקה ביתו של המשפיע [[חיים שאול ברוק]].<br />
<br />
ב[[כ"ו טבת]] [[תרצ"ח]] נעצר על ידי השלטונות הסובייטים, ונשלח לכלא בוטירקה שב[[מוסקבה]], בשל השתתפותו במניינים שנערכו בביתו של ר' [[נתן קוק]], פעילות אנטי סוביטית וניסיון בריחה ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
ב[[ה' אדר ב']] [[תרצ"ח]] נידון לעונש מוות. גזר הדין בוצע ב[[ד' ניסן]] [[תרצ"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, יששכר דב שץ.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 50 - 51.<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר "מעשה חושב"] העוסקים בדמותו של ר' יעקב שץ.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שץ, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=793825ישראל שמעון שיין2025-08-12T21:20:35Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל שמעון שיין.jpg|ממוזער|הרב שיין]]<br />
הרב '''ישראל שמעון שיין (אזולאי)''' ([[תרי"ז]]-[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הבהרה|איך הוא מחסידי הצמח צדק אם כשהצמח צדק נפטר הוא היה בן 7?}}, ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] בירושלים ו[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונה]], ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוהילב]] בשנת [[תרי"ז]] (וי"א שנת תרי"ד) לר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית ב[[סטארדוב]] ו[[קלימוביץ]].<br />
<br />
אמו נפטרה בילדותו, ובשנת [[תר"ל]], עלה עם אביו לארץ הקודש.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של הרב [[בכור אזולאי]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון [[החיד"א]] ורבי [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. על פי המסורת, ביקש חמיו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים{{הערה|סיפורים ירושלמים, עמוד 168.}}.<br />
<br />
עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.<br />
<br />
באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי [[אליהו גוטמכר]].<br />
<br />
נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי [[שמואל סלנט]] ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].<br />
<br />
היה איש חסד גדול ויש סיפורים רבים מ[[גמילות חסדים]] שלו, גם שימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן{{הבהרה}}.<br />
<br />
היה לו חוש כתיבה מיוחד והיה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דאז, דוגמת 'החבצלת' של [[ישראל דב פרומקין]] ועוד.<br />
<br />
נודע בכישרון הציור שלו. בשנת [[תרמ"א]] שלח ציור פרי מכחולו של קבר [[רחל]] ויד אבשלום אל [[משה מונטיפיורי]].<br />
<br />
נפטר בגיל 63 (או 66) ב[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
*'''עליות אליהו''' - לזכר ר' אליהו גוטמאכר, ירושלים תרל"ה<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])<br />
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה<br />
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית.<br />
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה<br />
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים, ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אי"ש האשכולות''' - תולדות הגאון החסיד רבי ישראל שמעון שיין-אזולאי, ירושלים תשע"ט - תשורה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שיין, ישראל שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"פ]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A7&diff=793024מרדכי אברהם שלאנק2025-08-10T06:57:03Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי שלאנק.jpg|ממוזער|הרב מרדכי אברהם שלאנק]]<br />
ר' '''מרדכי אברהם שלאנק''' (מכונה בכתבי רבותינו נשיאינו בשם 'הרמ"ש', [[תרכ"ב]]-[[י"ח תשרי]] [[תרע"ז]]), היה ממונה [[כולל חב"ד ארץ הקודש]], ומנכבדי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי אברהם שלאנק.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב שלאנק ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]]]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרכ"ב]] לאביו ר' (חיים) יוחנן צבי (הירש) שלאנק ולאמו מאת אסתר מיכלא (מחלע).<br />
<br />
אביו נמנה על ראשוני המתישבים בשכונת "נחלת שבעה" מחוץ לעיר העתיקה בירושלים.<br />
<br />
כילד וכנער, קיבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות בירושלים, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת צייטל בת ר' חיים וזלדה גינצבורג, אחייניתו של רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] לאחר פטירתו של ר' [[משה ויטנברג]] נבחר לממונה על חלוקת הכספים של [[כולל חב"ד]] יחד עם ר' מאניס ווערעוולעאנסקי (ולאחר פטירתו, שימש בתפקיד לצד הרב [[דובער אפרת]]).<br />
<br />
כחלק מעסקנותו הציבורית, היה פעיל באגודת 'המגן' במסגרתה נלחם במיסיון הנוצרי.<br />
<br />
בעקבות הסכסוכים על ניהול כספי הכולל שהחלו בשנת [[תרס"ט]], סירב אדמו"ר הרש"ב לתמוך בהחלפתו באמצעות בחירות (אף שמפאת ייחוסו המשפחתי, כקרוב משפחתו של האדמו"ר מקאפוסט, היה כביכול בצד של חסידי חב"ד-קאפוסט והיו כאלו שחששו שיטה את החלוקה בצורה לא הוגנת), והורה לבאי כוחו להותיר אותו בתפקידו ורק לצרף אחראים נוספים שיסייעו לו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/41/1.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק מ"א].}}.<br />
<br />
כאשר הדפיסו ר' [[חיים באגין]] ור' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] קונטרס בשם 'להסיר מכשול' (פולטובה תרע"ג), הדפיס קונטרס תשובה בשם 'דרשו משפט וצדק' (ירושלים תרע"ג), שהשיב על הטענות.<br />
<br />
נפטר בירושלים ב[[י"ח תשרי]] [[תרע"ח]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים, כאשר על מצבתו נחקק: "פ'נ הר'הח היקר והנכבד מגזע היחס והמעלה שעסק בצרכי צבור מעודו מוה'ר מרדכי אברהם בהרה'ג מו'הר יוחנן צבי ז'ל שלאנק נלב'ע ביום יח לחדש תשרי תרע'ז ת'נ'צ'ב'ה' ".<br />
<br />
רעייתו נפטרה בשיבה טובה בירושלים בשנת תש"ט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' יהושע משה אלחנן שלאנק.<br />
*אחיו למחצה: גילה ליפקין, יעקב שלאנק.<br />
*בנו, חיים דוד שלאנק - ארצות הברית.<br />
*בנו, יוחנן צבי שלאנק - ירושלים.<br />
*בנו, אריה ליב שלאנק - ניו יורק.<br />
*בנו, אשר שלאנק.<br />
*בנו, זלמן שלאנק - ירושלים.<br />
*בתו צפורה רעיית אהרן אליעזר סטניצקי - ירושלים.<br />
*בתו אסתר מיכלה, רעיית חיים אליעזר מילצ'ן.<br />
*בתו זלדה, רעיית צבי בך - ירושלים.<br />
*בתו חנה שלאנק.<br />
*בתו, יונה לוינסון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שלאנק, מרדכי אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:כולל חב"ד]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=792270מנחם מענדל רוטשטיין2025-08-06T01:11:48Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל רוטשטיין''' היה גביר חסידי עסקן ויהלומן תושב ורשה. עמד רבות לצד [[אדמו"ר הריי"צ]] בעסקנותו יחד עם ידידו הרב [[מנחם מאניש מונסזון]], שימש כיו"ר ועד העזרה ליהודי רוסיה, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים ורשה|ורשה]] ו[[תומכי תמימים אוטבוצק|אוטבוצק]].<br />
<br />
היה חבר ועד 'בית הכנסת אגודת חב"ד' ברחוב דזיקא בוורשה, שקהל המתפללים העיקרי בו היו צעירי החסידים.<br />
<br />
בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ט"ז, אגרת ה'תתיח.}}.<br />
<br />
לאחר השחרור, הפך לשותף פעיל בעסקנותו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, ובחלק מהמכתבים אף מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ 'ידידי' כפי שאכן התבטא בכך שאדמו"ר הריי"צ כתב אליו מכתבים הנושאים אופי אישי בו מספר לו על נסיעותיו ומעשיו גם כאשר הדבר לא קשור ישירות לעניני עסקנות הכלל, וכן קרא לו לבוא ולשוחח עמו בעת שהותו בגרמניה בימים שבין סיום [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]] ו[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|מסעו לארה"ב]] בחודש [[אלול]] של שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
נפטר ב[[כ"א סיון]] [[תרצ"ד]].<br />
<br />
על בני משפחתו לא נשתמר בידינו מאומה, וככל הנראה נספה משפחתו ב[[שואה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ספר השיחות (הרבי הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ בלשון הקודש]] [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26464 חלק א' עמוד כ"ה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רוטשטיין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A&diff=790864משולם רייך2025-08-03T04:17:06Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
החסיד ר' '''משולם (שילם) רייך''' (לפני [[תקצ"ד]] - [[תרס"ט]]) היה מחסידי חב"ד ב[[וורשה]], חתנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כ[[שד"ר]] עבור מעות [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לפני שנת [[תקצ"ד]] ל[[מאיר שכנא רייך]] ולחיה ב"ר משה ווינאווער. אביו היה חסיד וגביר מפורסם ששמש כראש הקהל בוורשה עשרות שנים.<br />
<br />
בהגיעו לגיל ה[[נישואין]], בא בקשרי השידוכין עם מרת רבקה, בתו של הרב [[ברוך שלום שניאורסון]], בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
במשך מספר שנים התגורר ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרות קודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46.}}, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ורשה]].<br />
<br />
בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו{{הערה|1=[//www.merkazato.co.il/%D7%91%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94/ בחצרות בית ה' - קוצק וליובאוויטש], בתוך גליון פנימיות של מרכז את"ה בארה"ק.}}.<br />
<br />
התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בוורשה בסביבות שנת תרכ"ח{{הערה|כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ד]], לאחר הסתלקות דוד-אשתו [[אדמו"ר המהר"ש]], מונה על ידי רעייתו [[הרבנית רבקה]] להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר '''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]''' - ספר המלקט [[מאמר|מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מספרו [[תורה אור]], עם הגהות וביאורים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] ואדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
הוא הגיע ל[[ווילנה]] יחד עם ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]] (נכדו של הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש). במטרה לטפל בהדפסת הספר, ובמקביל התעסק בבתי דפוס נוספים בעיר בהדפסת ספרים נוספים של רבותינו נשיאינו, ביניהם: חלקו הראשון של ה"פסקי דינים", וה"לקוטי תורה" (שהדפסתו החלה בשנת תרמ"ד).<br />
<br />
בשל טרדותיו בעיר, הדבר התעכב ובמהלך הזמן של הכנסת הספר לדפוס מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי [[קפוסט]], הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס.<br />
<br />
לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'{{הערה|נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז ([http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=29 אודות ר' משולם (שילם) רייך], בעריכת ר' [[יהושע מונדשיין]]).}}.<br />
<br />
במשך שנים ארוכות שימש כ[[שד"ר]] עבור [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.}}.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תרס"ט]] חלה את חוליו האחרון, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.}}.<br />
<br />
התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' [[אברהם פרדקין]] (ליאדער), ולאחר פטירתו שוכנו בביתו תלמידי הישיבה, וחדרים אלו היו מכונים 'שילם'ס חדרים'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[חיים משה דובער רייך|חיים משה דובער (בערל) רייך]]{{הערה|אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.}}.<br />
*בנו, זלמן. תרכ"ב-תרכ"ד. ורשה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייך, משולם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]<br />
[[קטגוריה:שד"רים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=788900משתמש:להתראות/זקנות אנ"ש החיות בינינו2025-07-30T02:54:56Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div># מרת רוזה מרוזוב (רעיית הרב [[מענדל מרוזוב]]) - [[תרפ"ד]]<br />
# מרת צירל גיטל ליטוין - רעיית הרב [[שלמה לייב ליטווין]]- [[תרפ"ה]]<br />
# מרת רבקה בנימיני (רעיית הרב [[חיים בנימיני]]) - [[תרפ"ז]]?<br />
# מרת לאנא יעקובוביץ' (רעיית הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ']]) - [[כ"ט טבת]] [[תרפ"ט]]<br />
# מרת [[שיינא טעמא גוראריה]](רעיית ר' [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]) - [[תרפ"ט]] לערך<br />
#מרת רבקה צייטלין (רעיית ר' [[יהושע העשל צייטלין]]) [[תר"ץ]] לערך<br />
#מרת לאה רייזל לידר (רעיית הרב [[אברהם לידר]]) - ?<br />
# מרת לאה כהן (רעיית הרב [[יואל כהן]]) - [[ד' תמוז]] [[תרצ"ג]]<br />
#מרת רבקה חיטריק (רעיית הרב [[צבי הירש חיטריק]]) - [[תרצ"ה]]. <br />
# מרת לאה אבלסקי (רעיית הרב [[זלמן אבלסקי]]) - [[תרצ"ג]]<br />
# מרת זלדה קוזלינר (רעיית הרב [[מוטל קוזלינר]]) - [[תרצ"ד]]?<br />
# מרת גיטה טובה גליצנשטיין (רעיית הרב [[חנוך גליצנשטיין]]) - [[תרצ"ה]]<br />
# מרת שרה רבקה כצמן (רעיית הרב [[יהושע זליג כצמן]]) - [[סיון]] [[תרצ"ה]]<br />
# מרת [[וורה בורושנסקי]] (רעיית הרב שמואל משה בורושנסקי) - [[תרח"צ]]<br />
# מרת שרה לאה גרינברג (רעיית הרב [[שמואל גרונם גרינברג]]) - [[תרח"צ]]<br />
# מרת גיטל איידעלמאן (רעיית הרב [[שלום איידלמן]]) - [[תרצ"ט]]<br />
# מרת חיה שרה גולדה (רעיית הרב [[משה שיינר]]) - [[תרצ"ט]]<br />
# מרת אסתר שרה נחמה גולדשמיד (רעיית הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]]) - [[י"ז תמוז]] [[ה'תרצ"ט]]<br />
# מרת שושנה רייזל זילברשטרום (רעיית הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]]) - [[ו' תשרי]] [[תש"א]]<br />
# מרת חיה בלומא אזדאבא (רעית הרב אברהם אזדאבא) - [[כ"ב שבט]] [[תש"ב]]<br />
# מרת חנה קסלמן (רעיית הרב [[זאב וולף קסלמן]]) - ?<br />
# מרת רבקה יוניק (רעיית הרב [[דוד אליהו משה יוניק]]) -?<br />
# מרת יהודית גרונר (רעיית הרב [[יהודה לייב גרונר]]) - ?<br />
# מרת בתיה גרליק (רעיית הרב [[גרשון מענדל גרליק]]) - ?<br />
# מרת חיה מארלאוו (רעיית הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]]) - ?<br />
# מרת רבקה ליפש (רעיית הרב [[אלעזר ליפש]]) -?<br />
# מרת מרים פייגא סברדלוב (רעיית הרב [[יהודה לייב סברדלוב]]) - ?<br />
# מרת זיסל זאיאנץ (רעיית הרב [[מאיר זאיאנץ]]) - <br />
# מרת בת שבע שם טוב (רעיית הרב [[אברהם שם טוב]]) - ?<br />
# מרת שרה רבקה ששונקין (רעיית הרב [[אברהם יצחק ששונקין]]) - ?<br />
# מרת מזל גורי (רעיית הרב [[זכריה גורי]]) - ?<br />
# מרת עשקא פבזנר (רעיית הרב [[הלל פבזנר]])-?<br />
# מרת רחל אודיל מזל קרץ (רעיית הרב [[דוד קרץ]]) - ?<br />
# מרת חיה צביה גרוזמן (רעיית הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]) - ?<br />
# מרת ציפורה רימלר (רעיית הרב [[שרגא פייבל רימלר]]) - ?<br />
# מרת מריישא חסקינד (רעיית שלום חסקינד) - ?<br />
# מרת סאלווה רייניץ (רעיית הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]) - תש"ה</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=788078חיים אליעזר ביחובסקי2025-07-27T18:45:31Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Chaim Eliezer Baichovski.jpg|ממוזער]]<br />
הרב '''חיים אליעזר הכהן ביחובסקי''' (בכתיב אידישי: '''ביכאָווסקי''' או '''ביחאָווסקי'''; ? – [[י"ז באב]] [[תרפ"ד]]) היה [[חסיד חב"ד]], מחסידי רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מ[[חסידות ליאדי|ליאדי]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[חסידות בוברויסק|בוברויסק]], [[ראש ישיבה]] ב[[קיבוץ בוברויסק]], מוציא לאור וחבר הנהלת [[כולל חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו"ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר [[המהרי"ד מליאדי]], ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]].<br />
<br />
התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שב[[פלך צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו{{הערה|על פי השערת שלום דובער לוין, '''כתבי הרח"א ביחובסקי''', תש"נ, עמוד 7.}}.<br />
<br />
משנת תרנ"א חבר בוועד מעות [[כולל חב"ד]] ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.<br />
<br />
משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').<br />
<br />
תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין{{הערה|'''ספר זיכרון לקהילת בוברויסק''', עמוד 296.}}.<br />
<br />
בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.<br />
<br />
במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.<br />
<br />
נפטר ב[[י"ז באב]] [[תרפ"ד]], ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב [[דוד צבי חן]].<br />
<br />
== סכסוך כולל חב"ד ==<br />
סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "[[כולל חב"ד המיוחד]]", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ד]] שלח הרבי הרש"ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של [[קרמנצ'וג]] והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על ההתבטאויות, אך אדמו"ר הרש"ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה{{הערה|לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על [[אדמו"ר האמצעי]] בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב"ד 1882 עמוד 38.}}. במהלך ביקורו נידב את תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.<br />
<br />
לאחר פטירת ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב. אולם ראה [[עבודת הקודש]] של הרב [[שלום דובער לוין]] עמ' יד שהרבי פקפק בזה שנפגשו.}}.<br />
<br />
אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש"ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב"ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: "עבידא שלמא בינייהו"{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 38.}} וש"מעז יצא מתוק"{{הערה|הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ"ה}}.<br />
<br />
== כתביו ==<br />
[[קובץ:כתבי הרח''א ביחובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|180px]]<br />
בתשל"ד הודפסו הגהותיו על [[ספר התניא]] בשם "[[לקוטי הגהות]]", בהוצאת [[קה"ת]].<br />
<br />
בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].<br />
<br />
בתש"נ הוקם בברוקלין "וועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי", הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם "[[כתבי הרח"א ביחובסקי]]", בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].<br />
<br />
=== כתביו בעניין הסכסוך ===<br />
*'''תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד''', [[ווילנה]] תרס"ז<br />
*'''הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד''', [[פולטבה]] תרע"ג<br />
*'''מעוז לתום בענייני כולל חב"ד''', פולטבה תרע"ג<br />
*'''למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד''', [[ירושלים]]<br />
<br />
=== ספרים שהו"ל ===<br />
*'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע"א<br />
*'''[[אדמו"ר הצמח צדק|דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע"ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש"ב]] (אג"ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] סמך עליו את ידיו.}}<br />
*'''[[דרך מצותיך#"דרך מצותיך חלק שני"|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע"ב<br />
*'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע"ב<br />
*'''חנה אריאל''' (עניינים), ברדיצ'ב, תרע"ב<br />
*'''[[אור התורה]]''', ח"א, בראשית (מאת [[הרבי הצמח צדק]]), ברדיצ'ב תרע"ג<br />
*'''חנה אריאל''', ברדיצ'ב, תרע"ג<br />
*'''סדר מאה שערים''', ברדיצ'ב תרע"ג<br />
*'''[[סידור מהרי"ד|סדר תפילה, עם פירוש מהרי"ד מליאדי]]''', ברדיצ'ב תרע"ג<br />
*'''[[פלח הרימון]] על שיר השירים''', מאת הרב [[הלל מפאריץ']], פולטובה, תרע"ח<br />
*'''שני המאורות''' מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע"ח<br />
*'''תהלים, עם פירוש יהל אור''' של אדמו"ר הצמח צדק, פולטובה תרע"ח<br />
*'''לקוטי מאמרים, מאת אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי''', פולטובה תרע"ח<br />
*'''גנזי נסתרות''' (מכתבי הבעש"ט, [[המגיד ממעזריטש|הרב המגיד ממעזריטש]] ו[[בעל התניא]] - רבים מהם הם ממכתבי [[הגניזה החרסונית]]), ירושלים תרפ"א<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב זאב וולף ביחובסקי, נספה ב[[שואה]].<br />
*בנו, הרב זלמן שניאור ביחובסקי.<br />
*בנו, ר׳ דוב ביחובסקי.<br />
*חתנו, הרב [[ישראל איסר תומרקין]], רב העיר [[סטרדוב]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43291&pgnum=1 בונה ירושלים], באתר [[היברובוקס]]<br />
* [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21494&pgnum=1 גנזי נסתרות], באתר היברובוקס<br />
* {{אוצר החכמה||'''כתבי הרח"א ביחובסקי'''|26496|הועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי, ניו יורק תש"נ}}<br />
* {{אוצר החכמה|הרב [[שלום דובער לוין]]|ראשי פרקים מתולדות המחבר|26496|שם, עמ' 7–16|עמוד=6}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ביחובסקי חיים אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ד]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=785725משה אדרעי2025-07-17T21:41:13Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' משה אדרעי תשפ"א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי (תשפ"א)]]<br />
[[קובץ:משה אדרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי עם תלמיד בוגר [[בית הספר למלאכה]]]]<br />
הרב '''משה אדרעי''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הוא חסיד תושב [[כפר חב"ד]] שכיהן בעבר כמנהל חינוכי ב[[בית הספר למלאכה]] עד לסגירתו, וכיום עומד לאורך השנה בקשר רציף עם בוגרי בית הספר, ועורך להם מפגשים עונתיים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] ב[[חג הפורים]] [[תש"ד]] לאביו הרב מסעוד אדרעי{{הערה|בקשר ליום הולדתו שאינו יודע את התאריך בחודש, ר' משה מציין את יום הולדתו בימים הסמוכים לחג הפורים.}}.<br />
<br />
בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת [[תשט"ו]] עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מכיון והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל. באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב"ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב"ד, כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|{{קישור חבד און ליין|13414|היתום מצא אבא|ו' אב תשס"ה}}}}.<br />
<br />
בעודו בחור, בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את בקשתו של הרב [[מרדכי לוין]] והחל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]], הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בפעם הראשונה, בשנת [[תש"ל]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת מלכה, בתו של הרב יחזקאל יהודה אונסדורפר, רב במנצ׳סטר שב[[אנגליה]], כשהחתונה עצמה נערכה ב[[לונדון]] בתחילת שנת [[תשל"א]].<br />
<br />
לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי שהשיב לו: "יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה". גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה בבית הספר למלאכה בקריית מלאכי, שלל הרבי את ההצעה והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים בכפר חב"ד.<br />
<br />
לצד עיסוקו החינוכי, עסק במשך עשרות בממכר אתרוגים בדוכן בשוק האתרוגים בירושלים, שהפך לאחד הדוכנים המרכזיים ומכר מידי שנה אלפי אתרוגים.<br />
<br />
בסוף שנות המ"מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מה[[קבלה|מקובל]] רבי [[דוד אבוחצירא]] מ[[נהריה]] אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב"ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב"דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה.<br />
<br />
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. <br />
<br />
הרב אדרעי נמנה על מתפללי [[בית הכנסת]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]], ודואג לאספקת [[מזון]] ב[[שמחת תורה]] במשך כל חג הסוכות ובמוצאי הצומות להשביע את המתפללים הרבים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[אשר לוי יצחק אדרעי]], עסקן חבד"י [[כפר חב"ד]].<br />
*בנו, הרב שלמה זלמן אדרעי, [[לונדון]].<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל אדרעי, לונדון.<br />
*חתנו, הרב איציק גרצמן, כפר חב"ד.<br />
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק מלכא]], כפר חב"ד.<br />
*חתנו, הרב זאב סופר, [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הדרכות למדריך''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 28<br />
*'''במחנה יהודה הירושלמי''', על התעסקותו בממכר אתרוגים, בתוך מוסף בשווקים וברחובות לגליון 'המבשר - קהילות' חג הסוכות תשפ"ב עמוד 20<br />
*'''נשיקה של חסיד''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 56<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59396 כתבת פרופיל]''' ([https://www.dmag.co.il/pub/vaadkfar/kfar12/kfar12.pdf הגליון המקורי]) בגליון 'הכפר של הרבי' {{אינפו}} י"ט שבט התשע"א <br />
*[[נתן אברהם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ה [[סיוון]] התשע"א (27.06.2011)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59280 כנס בוגרי בית הספר למלאכה בארגון הרב אדרעי ● גלריה] {{אינפו}}<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/60/משה_אדרעי_הסיפור_שלי.pdf "כאילו יְלָדֹו"]''', הרב אדרעי בראיון למגזין השבועי של חברת המדיה [[jem]] - ה' אדר תשע"ז ([http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/90.-Terumah-5777-Hebrew.pdf קישור להורדה])<br />
*'''[https://anash.org/from-the-market-stall-to-the-yeshivah-hall/ מדוכן השוק להיכל הישיבה]''', רעיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] (אנגלית) {{אנש}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אדרעי, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדרעי]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9F_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=784780לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)2025-07-14T23:10:20Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[אדמו"ר]] '''לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין''' היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר מחב"ד-ליאדי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.<br />
<br />
שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו{{הערה|אלמנת בת דודה הרב [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] בן רבי [[יעקב שניאורסון]]], בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.}} של האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]], והוא הציב לו תנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]], קבע את מגוריו בליאדי.<br />
<br />
בשנת [[תר"מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת [[תרמ"ב]] התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[חסידי חב"ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ה]] נסע ל[[וורשה]] ל[[ברית]] של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע ב[[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]].<br />
<br />
מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים{{הערה|נסע לריגה שבלטביה לדרוש ברופאים ונפטר שם.}} והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמו"רי [[ראדזימין]].<br />
** בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים.<br />
<br />
* בנו, הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו.<br />
*בנו, הרב פנחס גוטרמן.<br />
*בנו הרב יעקב גוטרמן. <br />
*בנו, שמואל ישראל גוטרמן. {{הערה|עלה לארץ ישראל בצעירותו ונרצח ע"י פורעים ערביים בגיל 29.}}<br />
*חתנו, הרב מרדכי מנחם קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ'.{{הערה|נפטר [[י"ח אדר א']] [[תרפ"ט]].}}<br />
<br />
==ספרו==<br />
בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית{{הערה|בהמשך יצאו לאור על ידי בני משפחה נוספים, בני הדודים למשפחת אדמו"רי בית גור את הספרים 'ביכורי אבי"ב' - על התורה והמועדים, ו'לקוטי אבי"ב'.}}.<br />
<br />
שם הספרים נקרא 'אבי"ב' המהווים ראשי תיבות של סבו: "יעקב אריה בן בינה (בונא)".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://daat.ac.il/daat/Kitveyet/pardes/pardes15.pdf חב"ד וראדזימין]''', מאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בבטאון 'פרדס חב"ד' גליון 15 עמוד 121<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=? - [[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות ראדזימין]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גוטרמן, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=783801מנחם נחום יצחק אייזיק חנון2025-07-13T03:24:44Z<p>מלפני אבינו: /* קונטרסים בעריכתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''מנחם נחום יצחק אייזיק חנון''' היה מחסידי חב"ד ב[[חברון]] וב[[ירושלים]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שעסק בהפצת חסידות בין חוגי היהדות החרדית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו הרב ישעיהו מיכאל חנון ולאמו חייענא, כצאצא של ר' נחום ה'[[חוזר]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ונקרא על שמו.<br />
<br />
בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], ובהמשך עבר לגור ב[[ירושלים]] שם עסק בהפצת מעיינות החסידות בקרב חוגי היהדות החרדית. כחלק מעבודתו, עסק בתרגום קטעי שיחות ואמרות קודש של [[רבותינו נשיאינו]], העתיק אותם מפי השמועה ומרשימות פרטיות וערך אותם מחדש בלשון הקודש כדי להנגיש אותם גם לקהל שאינו דובר אידיש, והדפיס קונטרסים מדבריהם של נשיאי [[חסידות חב"ד]] אותם הפיץ בקרב תושבי ירושלים.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ח]] שלח לרבי את אחד מהקונטרסים שהדפיס, וכמענה על כך הרבי הודה לו על המשלוח ושאל אותו האם מצויים תחת ידו רשימות פרטיות נוספות של חסידים שרשמו לעצמם '[[הנחה|הנחות]]' מדברי רבותינו נשיאינו וכדו', והאם ידועים לו פרטים אודות תולדות חייו של בני משפחתו מחסידי חב"ד בדורות הקודמים או כתבים אחרים הקשורים אליהם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6409 אגרות קודש חלק יז אגרת ו'תט].}}.<br />
<br />
==קונטרסים בעריכתו==<br />
*'''הדרך להשמחה ואמת''' - [[ירושלים]], [[תשי"ג]].<br />
*'''הדרך להשמחה ואמת קונטרס ב''' - [[ירושלים]], [[תשי"ד]].<br />
*'''[https://www.hebrewbooks.org/64912 דרך חיים להשמחה והאמת]''' - [[ירושלים]], [[תשט"ו]].<br />
*'''לקוט פתגמים''' - [[ירושלים]], [[תשי"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב משה מרדכי חנון.<br />
*חתנו, הרב [[פנחס לייבוש הרצל]] - [[רב]] [[בית הכנסת]] [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|'בעל התניא']] ב[[ירושלים]].<br />
*חתנו, הרב חיים דוד רובינשטיין.<br />
*בנו, הרב דובער חנון.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*יאיר בורוכוב, '''מגזע ליובאוויטש''', אייר תשפ"א<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חנון, מנחם נחום יצחק אייזיק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=783800אליעזר צבי זאב צירקינד2025-07-13T02:43:07Z<p>מלפני אבינו: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר צבי זאב צירקינד]]<br />
הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ"א]] – [[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]]) היה מורה צדק ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת"ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות של [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ניו יורק]] בשנת [[תרצ"א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי האורתודוקסים המודרניים. מגזע חסידי ליובאוויטש בעיר [[בברויסק]]{{הערה|1=אף שבברויסק היא מקום של קפוסטער חסידים, המשפחה השתייכה לחצר ליובאוויטש}}.אבי סבו זכה להיות מ[[היושבים]] אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.<br />
<br />
התקרב עם אחיו לחסידות חב"ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br />
<br />
כאשר התגורר בווילמסבורג, הלך להתפלל בבית כנסת של [[המלאכים]], בווילמסבורג, שהיה בית הכנסת נוסח האריז"ל היחידי באותה תקופה בווילמסבורג.<br />
<br />
למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ואחר כן ב ב[[ישיבת רבי יעקב יוסף]]. (ידועה בראשי התיבות באנגלית RJJ), ואחר כן למד ב[[תומכי תמימים המרכזית - 770]].<br />
<br />
בעת מלחמת קוריאה בשנת [[תשי"ג]], גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].<br />
<br />
כאשר היה בצבא קיבל על עצמו שאם יצא מהצבא בחיים ילך בלבושים חסידים, דומים לחסידי פולין, וכן נהגו אחריו בני משפחתו.<br />
<br />
לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת"ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת"ם.<br />
<br />
סייע לסופר הרב [[ישעיה מטלין]] בענייני [[ספרי תורה ב-770]].<br />
<br />
כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר התורה במהלך המנין של הרבי, החליטו גבאי בית הכנסת 770 שיש להגיהה הספר לפני השבת ולקחו את הרב צירקינד לכך.<br />
<br />
ששימש כסופרו של הרבי. במשך השנים בדק את המזוזות ב-770 ובבית הרבי, והחליף את רצועות התפילין של הרבי, ועוד. כמו כן קיבל מהרבי כמה הוראת בעניני סת"ם.<br />
<br />
זכה לכתוב את ה[[מגילת אסתר]] שהרבי השתמש בה הרבה שנים.<br />
<br />
כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].<br />
<br />
כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו"ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] [[תשמ"ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד "אגודת [[סופר סת"ם|כותבי סת"ם]] [[אנ"ש]] ד[[קראון הייטס]]", וכתב: "אנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'"{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה "ליתן" וסימן בחץ את התיבות "הסכמתו וברכתו", וכתב: "ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ"ת בקונטרס הנ"ל אזכיר עה"צ".<br />
<br />
היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כ[[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]]. כמו כן בזכות היותו בעל חוש שמיעה ותפיסה מעולה, בשנים האחרונות בהתוועדויות של הרבי היה מצליח לשמוע את דברי הרבי ממרחק - מהפירמידה הקבועה שבמערב הזאת הגדול, והיה מסכם לקהל שעמדו סביבו את דברי הרבי בין שיחה לשיחה.<br />
<br />
נפטר בגיל 83 ב[[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]].<br />
*אחותו, פעשא שטרן - ניו יורק.<br />
*בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] - מורה צדק בקראון הייטס.<br />
*בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]].<br />
*בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול.<br />
*בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד - מנהל ה[[של"ה]] released time, קראון הייטס.<br />
*בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון.<br />
*בנו, הרב [[יהודה מיכאל צירקינד]] - [[ועד המסדר]], קראון הייטס.<br />
*בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו.<br />
*בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון.<br />
*בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון.<br />
*בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס.<br />
*בתו, שיינא רחל שמידט - ירושלים.<br />
*בתו, חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב [[מנחם מוסקוביץ]] סופר סת"ם.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&cat=11&haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו"ר הזקן]<br />
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63d223165f9ac_1674715926.pdf '''תשורה''' (כהנא־פריינד–צירקינד)], [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]], עמ' 7–13: [[מענה|מענות]] [[הרבי]] לרב צירקינד; עמ' 18–28: "האיש שנלחם כנגד אמריקה", סקירה על מלחמתו להשארת [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] כשהיה חייל בצבא ארצות הברית.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%9C&diff=782814חיים ציפל2025-07-09T05:18:32Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים ציפעל''' (? - [[א' שבט]] [[תשנ"ה]]) היה נגיד חסידי, שסייע רבות יחד עם אחיו לפעילות החב"דית ב[[איטליה]], הוזיל כספים רבים לסייע לעניני הרבי, וביצע עבור הרבי שליחויות עלומות ברחבי העולם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לרב יעקב מאיר ציפעל ולאמו מרת מלכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br />
<br />
כבר בגיל צעיר החל לשלוח ידו במסחר וראה ברכה בעסקיו, וניצל את כספו להתעסקות בעניני הכלל מתוך התמסרות.<br />
<br />
לאחר [[השואה]] פעל רבות יחד עם אחיו לסייע לפליטי המלחמה, ייסדו מחדש את הקהילה החרדית-אשכנזית בעיר, והקימו את [[בית הכנסת]] 'אהל יעקב' שנקרא על שם אביהם שהלך לעולמו.<br />
<br />
בעקבות קשריהם עם הרב [[מרדכי פרלוב]] והרב [[יעקב גאנזבורג]], נקשרו האחים לרבי, וסייעו בכל האפשרויות שעמדו לידיהם לפעולות הרבי באיטליה.<br />
<br />
בעקבות בקשתם של האחים למשפחת ציפעל, בשנת [[תשי"ט]] שלח הרבי את הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לפעול במילאנו שבאיטליה, וכאשר הגיע לעיר נתן לו ר' חיים את ביתו הפרטי למגורים, בעוד הוא עצמו הלך להתגורר במקום אחר.<br />
<br />
הוא המשיך יחד עם אחיו לסייע במגוון דרכים לעניני הרבי באיטליה ובעולם כולו, ונפטר בשם טוב ביום שני [[ראש חודש שבט]] [[תשנ"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[שלמה יוסף ציפעל]].<br />
*אחיו, ר' [[גרשון ציפעל]].<br />
*אחיו, ר' [[אברהם ציפעל]].<br />
*בנו, הרב בנימין ציפעל - שליח ראשי למדינת יוטה שב[[ארצות הברית]].<br />
*חתנו, הרב יצחק מינקוביץ - מילאנו, איטליה.<br />
*חתנו, הרב [[יוסף דוד וויטמאן]] - משלוחי הרבי בס. פאולו [[ברזיל]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/7/19/555027190274.html שליחויות עלומות]''', סיפורם של האחים למשפחת ציפעל {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%A1.pdf קווים לדמותם של האחים ציפעל]''', תשורה מנישואי צאצאיו - ד' ניסן תשפ"א {{PDF}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ציפעל, חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים במילאנו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=782394אריה רייכמן2025-07-07T05:08:47Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''אריה רייכמן''' הוא שליח הרבי ומייסד ומנהל בית חב"ד במנאוס, ביערות הגשם באמזונאס שב[[ברזיל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ביוסטון שבטקסס, ולמד בישיבות [[תומכי תמימים ]] ב[[ברזיל]] וב[[ארגנטינה]].<br />
<br />
ב[[תשס"ז]] קיבל [[סמיכה להוראה]] ב[[תומכי תמימים מוריסטאון]].<br />
<br />
כשהגיע לגיל נישואין, התחתן עם דבורה לאה בת הרב [[דישראלי זגורי]], שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בבלם (Belém) שבצפון [[ברזיל]].<br />
<br />
לאחר החתונה קבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]], וכעבור תקופה נסעו לבדוק הצעת שליחות במנאוס, אך בעקבות הקושי שחווי בתקופת הניסיון, ירדה ההצעה מהפרק.<br />
<br />
כעבור חודשים ספורים, בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]], קיבלו את ההחלטה לצאת לייסד בית חב"ד במנאוס על אף הקושי, ובשנת [[תש"ע]] הצטרפו ל[[שלוחי הרבי]] ב[[ברזיל]] וייסדו את בית חב"ד ביערות האמזונאס.<br />
<br />
לצד פעילות עם התושבים היהודיים בעיר, בקהילה המונה כ-500 תושבים, פועל בית חב"ד בקרב התיירים הרבים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]], פעל יחד עם רעייתו ובחורים נוספים שהגיעו לסייע, בקרב באי תחרות הספורט העולמית '(המונדיאל') שנערכה בעיר{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2607970 מונדיאל 2014: אוכל כשר באמצע האמזונס] {{בית חבד}} (אנגלית)}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4306129/jewish/What-Its-Like-to-Be-a-Rabbi-in-the-Amazon-Rainforest.htm איך זה להיות רב ביער הגשם של האמזונס]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייכמן, אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים משנת תשס"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זגורי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רייכמן]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=782361זלמן יודא דייטש2025-07-06T19:06:27Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן יהודה דייטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דייטש]]<br />
הרב '''זלמן יודא דייטש''' ([[י"א חשון]] [[תש"ז]] - [[כ"ט תמוז]] [[תשס"ו]]) היה נגיד ועסקן חב"די תושב [[קראון הייטס]] חבר ועד הגשמי של [[שבועון בית משיח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"א חשוון]] [[תש"ז]] לר' [[שלום ישעיה דייטש]]{{הערה|בן ר' [[מנחם מענדל דייטש]] נפטר ב[[ה' אייר]] [[תשכ"ט]].}}, ולאמו מירל{{הערה|נפטרה בכ"ז תמוז תשנ"ד.}} בעיר [[למברג]], שבועות ספורים לפני שהבריחו הוריו את הגבול במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ז]]. בילדותו גדל ב[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] היגר יחד עם הוריו ל[[ארצות הברית]] שם התגוררו בעיר נורווק שבקונטיקט, מכיוון שבמקום מגוריו לא היה מקום לימודים מתאים נסע בהוראת הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ברוקלין]], למד שנתיים ב[[מונטריאול]] וחזר אחר כך לישיבת תומכי תמימים המרכזית, שם נבחר להיות אחד מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]].<br />
<br />
באדר [[תשכ"ט]] [[נישואין|התחתן]] עם צירל, בת ר' [[דוד איידלמן]] וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
אף שרצה לצאת לשליחות הרבי הורה לו להיות בעל עסק.<br />
<br />
ר' זלמן יודא ניהל רשת עסקים מסועפת. את כספו ניצל לביצוע רצון הרבי. במרתף ביתו החזיק את משרדי "[[מבצע מזוזה]] - קראון הייטס" בהנהלת אחיו ר' אברהם משה והרב [[שמואל קסלמן]]. מכספו מימן את [[בית חב"ד אמהורסט]] (במסגרת [[ע"א מוסדות]]), היה ממנהלי חברת "חברו" (שנוסדה על פי הוראת הרבי) ל[[הבריחה מקראון הייטס|שמירה על צביונה היהודי של קראון הייטס]], ומתורמיו החשובים של [[כולל תפארת זקנים]] וחברי ועד ההנהלה שלו.<br />
<br />
כמו כן ייסד ר' זלמן יודא ביחד עם אחיו את [[מכון אלטע]] ב[[צפת]], על שם אחותו מרת אלטע שולע שוורץ.<br />
<br />
עם הקמת [[שבועון בית משיח]] מונה לחבר הוועד הגשמי של העיתון והיה מתומכיו הגדולים. כמו כך, השתתף בכספו בהחזקת [[מטה הרמב"ם היומי]] והוצאת [[גליון התקשרות]] על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בד בבד עם עסקיו קבע חברותא מיוחדת ללימוד תורת [[הרבי]], במסגרתה עבר על רוב [[מאמר]]י ו[[שיחה|שיחות]] הרבי.<br />
<br />
נפטר לאחר מחלה ב[[כ"ט תמוז]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחותו, אלטא שולא שוורץ - נפטרה בדמי ימיה - י"ז מנחם אב תשל"ז. בעלה [[שלמה יצחק שוורץ]] - נפטר ב[[י"ב שבט]] [[תשע"ז]], והובא לקבורה ביום י"ד שבט תשע"ז, ב[[צפת]].<br />
* אחותו,רחל לאה שוסטערמאן - נפטרה בדמי ימיה - [[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]]. <br />
* בתו טויבא ברנשטיין, מ[[שלוחי הרבי]] ב[[טורונטו]].<br />
* בנו הרב ישעיה, [[שליח הרבי]] בפילדלפיה.<br />
* בנו הרב שרולי [[שליח הרבי]] בברונקסוויל, [[ניו יורק]]. <br />
* בנו הרב נחמיה, [[שליח הרבי]] ב[[טורונטו]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל [[שליח הרבי]] באריזונה.<br />
*בנו הרב יחזקאל, [[שליח הרבי]] בוירג׳יניה.<br />
*בנו הרב שלום, [[שליח הרבי]] בוירג׳יניה.<br />
* בנו הרב לוי יצחק [[שליח]] בוירג׳יניה - נפטר [[ז' כסלו]] [[תשע"א]]. <br />
* בנו הת' נתן נהרג בתאונת סקי ים בפלורידה - [[י"ח אייר]] [[תש"ע]]. <br />
* בתו רבקה אשת ר' שמשון ווצ'רשנסקי, [[קראון הייטס]].<br />
*בתו אלטא מינץ, מ[[שלוחי הרבי]] בדנוור.<br />
*בתו רחל אייזנברג, מאנסי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:ויהי איש מצליח.jpg|ממוזער|150px|שער ספר '''ויהי איש מצליח''' בו מובא סיפור חייו]]<br />
*'''ויהי איש מצליח''' - תולדות חייו של הרב דייטש. תמי הולצמן, [[תשע"ו]]. 367 עמודים.{{הערה|[https://chabad.info/news/128514/ חדש על המדף: "ויהי איש מצליח"] {{אינפו}}}}.<br />
*[[דוד זקליקובסקי (קראון הייטס)|דוד זקליקובסקי]], '''חסיד, איש עסקים (A Chassid, A Businessman)''', תולדות חייו - תשרי [[תשפ"א]] (אנגלית)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שניאור זלמן לוין, '''[http://chabad.info/magazine/החסיד-שתרם-מליוני-דולרים-עבור-הרבי/ החסיד שתרם מליוני דולרים עבור עניני הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ל' אדר א' [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://anash.org/doing-business-for-the-rebbe/ עושה עסקים עבור הרבי]'''{{אנש}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ed/TeshurahDeitchFaiglinOnlinePdf.pdf תשורה מנישואי צאצאיו, דייטש-פייגלין, י"ט חשון תשפ"ה]''' {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דייטש, זלמן יודא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=781557חיים יעקב ווידרביץ2025-07-04T02:08:34Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ווידערוויץ', חיים יעקב.jpg|ממוזער|הרב חיים יעקב ווידרביץ']]<br />
[[קובץ:Chaim Yaakov Widerewitz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווידרביץ בתקופת כהונתו בארצות הברית]]<br />
הרב '''חיים יעקב ווידרביץ''' (ב[[אידיש]]: ''''ווידרעוויטש'''', או ''''ווידרעוויץ'''', מכונה בשם ''''רבי יעקב קופסיקער'''' או ''''מאסקאווער רב'''', [[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]]-[[י"ב אייר]] [[תרע"א]]) היה מחשובי רבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכיהן כרבה של [[מוסקבה]] במשך שש עשרה שנים, לאחריהם היגר ל[[ניו יורק]] שם שימש כרב עדת חסידי חב"ד באמריקה ומחשובי הרבנים של היהדות החרדית ב[[ארצות הברית]]. ערך הרבה מכתבי אדמו"ר ה'צמח צדק' ובראשם את [[ספר צמח צדק]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[דוברומיסל]] פלך מוהילוב ב[[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]] לאביו ר' בנימין ווידרעוויץ. הוא היה חברותא של הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] ב[[ליובאוויטש]] ונמנה על ה'[[יושבים]]' שלמדו בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואף הוסמך על ידו לרבנות.<br />
<br />
[[קובץ:הרבנית ממוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתה של רעייתו ב[[נישואין]] ראשונים מרת תמרה, שכונתה בשם 'הרבנית ממוסקבה']]<br />
זמן קצר לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו תמרה{{הערה|לאביה קראו שאול, והיא הייתה מיוחסת לרבי יואל סירקיש - הב"ח.}}, התמנה לכהן כרב ה[[עיירה]] צ'רניקה{{הערה|בכתיב יידי: טשערניקא.}} שבפלך [[מוהילוב]]. מהעדויות שהשתמרו בנוגע לאישיותו עולה כי היה מגמגם ומתקשה בדיבור רהוט, אך היה חביב על כל הסובבים אותו ונודע כבעל חוש הומור מפותח ולשון חדה ומושחזת בה השתמש כנגד המנסים לפגוע במסורת היהודית.<br />
<br />
בשנת [[תרט"ו]] התמנה כרב עדת החסידים ב[[עיירה]] קופישאק שבפלך [[ויטבסק]] שם כיהן עד שנת [[תרכ"ז]]. בתקופה בה כיהן כרב ב[[עיירה]] זו, הסתלק אדמו"ר ה'צמח צדק' והרב ווידרביץ היה מהמיעוט ש[[התקשרות|התקשר]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] וקיבל אותו על עצמו כ[[רבי]].<br />
<br />
בשנת [[תרל"ו]]{{הערה|בספר 'תולדות אברהם חיים' (רוזנבוים, עמוד כא) מסיק על פי מכתבו של הרב רוזנבוים שהתמנה כרב רק בתחילת שנת תרל"ז.}} נשלח על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[מוסקבה]] על מנת לכהן שם ברבנות, במקביל לחסיד נוסף מהעיר [[פולוצק]] שנשלח לשם על מנת לכהן כ[[משפיע]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=81&hilite= ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 71].}}. כהונתו ב[[מוסקבה]] הייתה התקופה בה זרח שמשו כפוסק בעל שיעור קומה, ומאז ואילך חתם את שמו בצירוף שם העיר מוסקבה, מנהג שנמשך גם לאחר שהיגר לארצות הברית{{הערה|יש לשער שאחת הסיבות לכך הייתה העובדה שנשלח ל[[מוסקבה]] על ידי אדמו"ר המהר"ש, וכחסיד המקושר לרבו ראה בכהונתו כרב ב[[מוסקבה]] בשליחות הרבי חלק מאישיותו.}}. <br />
<br />
בתקופת כהונתו כרב במסוקבה בשנת [[תרמ"ג]] התקלקל המקווה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והוא התבקש על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לפקח על הבניה שיהיה באופן הכי מהודר.<br />
<br />
במשך שש עשרה שנים כיהן כמרא דאתרא במוסקבה, עד שבשנת [[תרנ"ב]]{{הערה|החוקר החסידי הרב [[שמואל קראוס]] ציטט בקובץ הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת מוריסטון (גליון תשט, פרשת בא תשנ"ד, עמוד 17) מקור נוסף בו מופיעה עדות אישית על כך שעזב את [[מוסקבה]] כבר בשנת [[תרנ"א]]. באותה עדות מכונה הרב ווידרביץ כ"חברו האישי של האדמו"ר", והוא מתואר כאדם בעל הדרת פנים מיוחדת עם זקן צהוב ופאות ארוכות. וכך גם מפורש בספר חכמי ישראל באמריקא שיצא לאור בניו יורק בשנת תרס"ג ע' 38}} התחוללה מהפכה שלטונית ב[[רוסיה]] הצארית, ובעקבות הפרעות שחוללו האנטישמים הרוסיים ביהודים וההחלטה על גירוש היהודים ממוסקבה, החליט להגר לניו יורק יחד עם משפחתו.<br />
<br />
על פי המקורות המצויים בידינו, היה הרב ווידרעוויץ חסיד חב"ד הראשון שהיגר לארצות הברית, ובעקבותיו היגר גם הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] שהיו הגרעין הראשונים להתייסדות הקהילה החב"דית בארצות הברית.<br />
<br />
הרב רוזנבוים פנה אליו בבקשת עצה האם לעבור ל[[ארצות הברית]] והוא השיב לו: "כבר גמרתי בלבי לא להשיב מאומה לכל שואל ומבקש עצתי בדבר עקירת דירתו לפה, ואך למותר הוא, כי לא לאדם דרכו כו', ומד' מצעדי גבר כו', כל הבא לפה הנני מוכן ומזומן לעשות למענו כל אשר יהיה לאל ידי כדרכי מעולם, אמנם להבטיח בבירור לא אוכל. בדרך כלל הארץ הזאת טובה היא מאד להחפצים באיזה עבודה שיהיה. משפחה הבאה לפה ויש בה שלשה או ארבעה אשר אונם במתנם לעבוד, תיכף בבואם לא ידעו מחסור, אמנם לאנשים רכים וענוגים, לא ראיתי כמוה לרוע".<br />
<br />
עם הגיעו ל[[ארצות הברית]] תפס מקום של כבוד בכותל המזרח של יהדות ארצות הברית ונחשב לאחד הרבנים הגאונים המובהקים של היהדות החרדית.<br />
<br />
בסקירה שפורסמה אודותיו אחרי פטירתו בעתון [[מארגען זשורנאל]], מסופר שהיה לו מעמד נכבד גם בקרב אנשי העסקים היהודיים באמריקה, וגדולי הסוחרים ובעלי ההון של הקהילה היהודית היו מגיעים להיועץ בו.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר בתקופת מגוריו באמריקה, כיהן כרב בתי הכנסת החב"דיים שהוקמו ברחוב מגוריו 'הנרי', באיטס סייד, במנהטן, ניו יורק ונקראו בשם "צמח צדק נוסח האר"י" ו"בית הכנסת ליובאוויטש".<br />
<br />
אמרותיו המחודדות של "הרב מקופישאק" או "הרב ממוסקבא" שגורות עד היום בפי רבים{{הערה|(ראה גם "אגרות קודש – מוהריי"צ", ז, עמ' קג; י, עמ' לא) ומפוזרות בקבצים רבים ("מדור לדר" של מ' ליפסאן, ועוד). וראה עוד ב"אוצר זכרונותי" לי"ד אייזנשטיין (נ.י. תר"צ, עמ' 77). וראה גם [[יהושע מונדשיין]], פולמוס "הרבנים והשוחטים" בחרקוב, [https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91/33448652 באתר כרמים.]}}<br />
<br />
===עריכת כתבי אדמו"ר הצמח צדק===<br />
אחרי [[הסתלקות]] הצמח צדק מסרו לידיו עריכת שו"ת צמח צדק יחד עם הרב שמעון ב"ר דוד והמלאכה נמשכה מספר שנים כשלאורך כל הזמן [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] מאוורוטש דחקו לעסוק בהדפסה. בשנת [[תרל"א]] הושלמה מלאכת העריכה של הכרך הראשון והוא נשלח להדפסה ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם|בית הדפוס של האחים והאלמנה ראם]].<br />
<br />
בנוסף, עסק בהגהת ועריכת כתבים נוספים של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ומחלקם שימר בידו עותק נוסף של הכתבים שערך. לאחר פטירתו נמצאו בארכיונו כתבים שונים, ביניהם [[אגרת הויכוח והשלום]] אותה כתב ה'צמח צדק' לצורך השכנת שלום בין מחנה ה[[מתנגדים]] לעדת החסידים, ומתוך מטרה להגן וללמד זכות על החסידים מפני טענותיהם של המתנגדים.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[קובץ:ווידערביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת קבורתם של הרב ווידרביץ (משמאל) ובנו יוסף צבי (מימין) בחלקת אנשי ליובאוויטש וניעזין בבית העלמין 'Bayside Acacia Cemetery']]<br />
חמש שנים לאחר שהגיע לאמריקה התאלמן מרעייתו תמרה, ולאחר סיום תקופת האבל נישא בשנת [[תרס"א]] לאלמנה עשירה בשם דבורה אלכסנדר, אך גם [[נישואין]] אלו לא נמשכו זמן ארוך ושבועות ספורים לאחר החתונה הלכה לישון על מיטתה ולא קמה.<br />
<br />
תקופת מגוריו באמריקה נמשכה כ-19 שנה עד שבשנת [[תרע"א]] חלה ונפל למשכב, ולאחר מספר חודשים נפטר בשם טוב ב[[י"ב אייר]] בהיותו בגיל שבעים ושש.<br />
<br />
במסע הלוויתו השתתפו המונים מבני יהדות אמריקה שראו בו את מורם הרוחני, וכוחות המשטרה בקושי הצליחו לשמור על הסדר במקום.<br />
<br />
בסיום המסע נטמן ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש|חלקה החב"דית 'אנשי ליובאוויטש וניעז'ין']] בצידו המערבי של רובע קווינס, לצד בני משפחתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו יחידו ר' יוסף צבי היגר אף הוא ל[[ארצות הברית]] שנה אחרי אביו בשנת [[תרנ"ג]], התגורר במנהטן בסמיכות לאביו, אך נפטר לפניו בשנת [[תרס"ז]] ונקבר בחלקת אנשי ליובאוויטש וניעזין באותו מקום בו נטמן אביו.<br />
<br />
כלת בנו ר' יוסף, מרת פעשא (לבית וייץ), הייתה פעילה בארגון נשות החסידים בקהילה החב"דית שהחלה להתהוות באמריקה, וייסדה בשנת [[תרס"ג]] את אגודת נשות החסידים שנקראה בשם "ליובאוויטש ליידיס איד אסוסיאיישן" (עמותת נשות ליובאוויטש), ודאגה לסיוע הדדי בין נשות [[אנ"ש]].<br />
<br />
לר' יוסף צבי היה בן בשם שואל, שהיגר אף הוא ל[[אמריקה]] והיה קרוב מאוד אל זקינו, נפטר בגיל 42 בשנת [[תרע"ט]], ונקבר במאונט ציון.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b7/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5.pdf הגאון ממוסקבה ומניו יורק]''', שבועון בית משיח גליון 1262 עמוד 30<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12254&st=&pgnum=24 תגובה חריפה שכתב נגד רבנים רפורמים בירחון 'המצפה']''' באתר [[היברו בוקס]]<br />
*חוברת באידיש להורדה: '''[http://ns2.ivelt.com/forum/download/file.php?id=66584&sid=9ad70d59cea30c82230d6126a89b689c תולדות הרב ווידרעוויץ]''' - בפורום 'אידישע וועלט פארומס'<br />
*'''[https://anash.org/the-first-lubavitcher-rov-in-america/ הראב"ד הראשון של חב"ד באמריקה]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*[https://anash.org/a-kosher-mezuza-case/ הרב יעקב וידרביץ'], בגליון מרכז אנ"ש נצבים תשפ"ב (689) עמוד 2 (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ווידרביץ, חיים יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=781556חיים יעקב ווידרביץ2025-07-04T02:00:13Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ווידערוויץ', חיים יעקב.jpg|ממוזער|הרב חיים יעקב ווידרביץ']]<br />
[[קובץ:Chaim Yaakov Widerewitz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווידרביץ בתקופת כהונתו בארצות הברית]]<br />
הרב '''חיים יעקב ווידרביץ''' (ב[[אידיש]]: ''''ווידרעוויטש'''', או ''''ווידרעוויץ'''', מכונה בשם ''''רבי יעקב קופסיקער'''' או ''''מאסקאווער רב'''', [[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]]-[[י"ב אייר]] [[תרע"א]]) היה מחשובי רבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכיהן כרבה של [[מוסקבה]] במשך שש עשרה שנים, לאחריהם היגר ל[[ניו יורק]] שם שימש כרב עדת חסידי חב"ד באמריקה ומחשובי הרבנים של היהדות החרדית ב[[ארצות הברית]]. ערך הרבה מכתבי אדמו"ר ה'צמח צדק' ובראשם את [[ספר צמח צדק]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[דוברומיסל]] פלך מוהילוב ב[[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]] לאביו ר' בנימין ווידרעוויץ. הוא היה חברותא של הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] ב[[ליובאוויטש]] ונמנה על ה'[[יושבים]]' שלמדו בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואף הוסמך על ידו לרבנות.<br />
<br />
[[קובץ:הרבנית ממוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתה של רעייתו ב[[נישואין]] ראשונים מרת תמרה, שכונתה בשם 'הרבנית ממוסקבה']]<br />
זמן קצר לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו תמרה{{הערה|לאביה קראו שאול, והיא הייתה מיוחסת לרבי יואל סירקיש - הב"ח.}}, התמנה לכהן כרב ה[[עיירה]] צ'רניקה{{הערה|בכתיב יידי: טשערניקא.}} שבפלך [[מוהילוב]]. מהעדויות שהשתמרו בנוגע לאישיותו עולה כי היה מגמגם ומתקשה בדיבור רהוט, אך היה חביב על כל הסובבים אותו ונודע כבעל חוש הומור מפותח ולשון חדה ומושחזת בה השתמש כנגד המנסים לפגוע במסורת היהודית.<br />
<br />
בשנת [[תרט"ו]] התמנה כרב עדת החסידים ב[[עיירה]] קופישאק שבפלך [[ויטבסק]] שם כיהן עד שנת [[תרכ"ז]]. בתקופה בה כיהן כרב ב[[עיירה]] זו, הסתלק אדמו"ר ה'צמח צדק' והרב ווידרביץ היה מהמיעוט ש[[התקשרות|התקשר]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] וקיבל אותו על עצמו כ[[רבי]].<br />
<br />
בשנת [[תרל"ו]]{{הערה|בספר 'תולדות אברהם חיים' (רוזנבוים, עמוד כא) מסיק על פי מכתבו של הרב רוזנבוים שהתמנה כרב רק בתחילת שנת תרל"ז.}} נשלח על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[מוסקבה]] על מנת לכהן שם ברבנות, במקביל לחסיד נוסף מהעיר [[פולוצק]] שנשלח לשם על מנת לכהן כ[[משפיע]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=81&hilite= ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 71].}}. כהונתו ב[[מוסקבה]] הייתה התקופה בה זרח שמשו כפוסק בעל שיעור קומה, ומאז ואילך חתם את שמו בצירוף שם העיר מוסקבה, מנהג שנמשך גם לאחר שהיגר לארצות הברית{{הערה|יש לשער שאחת הסיבות לכך הייתה העובדה שנשלח ל[[מוסקבה]] על ידי אדמו"ר המהר"ש, וכחסיד המקושר לרבו ראה בכהונתו כרב ב[[מוסקבה]] בשליחות הרבי חלק מאישיותו.}}. <br />
<br />
בתקופת כהונתו כרב במסוקבה בשנת [[תרמ"ג]] התקלקל המקווה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והוא התבקש על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לפקח על הבניה שיהיה באופן הכי מהודר.<br />
<br />
במשך שש עשרה שנים כיהן כמרא דאתרא במוסקבה, עד שבשנת [[תרנ"ב]]{{הערה|החוקר החסידי הרב [[שמואל קראוס]] ציטט בקובץ הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת מוריסטון (גליון תשט, פרשת בא תשנ"ד, עמוד 17) מקור נוסף בו מופיעה עדות אישית על כך שעזב את [[מוסקבה]] כבר בשנת [[תרנ"א]]. באותה עדות מכונה הרב ווידרביץ כ"חברו האישי של האדמו"ר", והוא מתואר כאדם בעל הדרת פנים מיוחדת עם זקן צהוב ופאות ארוכות. וכך גם מפורש בספר חכמי ישראל באמריקא שיצא לאור בניו יורק בשנת תרס"ג ע' 38}} התחוללה מהפכה שלטונית ב[[רוסיה]] הצארית, ובעקבות הפרעות שחוללו האנטישמים הרוסיים ביהודים וההחלטה על גירוש היהודים ממוסקבה, החליט להגר לניו יורק יחד עם משפחתו.<br />
<br />
על פי המקורות המצויים בידינו, היה הרב ווידרעוויץ חסיד חב"ד הראשון שהיגר לארצות הברית, ובעקבותיו היגר גם הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] שהיו הגרעין הראשונים להתייסדות הקהילה החב"דית בארצות הברית.<br />
<br />
הרב רוזנבוים פנה אליו בבקשת עצה האם לעבור ל[[ארצות הברית]] והוא השיב לו: "כבר גמרתי בלבי לא להשיב מאומה לכל שואל ומבקש עצתי בדבר עקירת דירתו לפה, ואך למותר הוא, כי לא לאדם דרכו כו', ומד' מצעדי גבר כו', כל הבא לפה הנני מוכן ומזומן לעשות למענו כל אשר יהיה לאל ידי כדרכי מעולם, אמנם להבטיח בבירור לא אוכל. בדרך כלל הארץ הזאת טובה היא מאד להחפצים באיזה עבודה שיהיה. משפחה הבאה לפה ויש בה שלשה או ארבעה אשר אונם במתנם לעבוד, תיכף בבואם לא ידעו מחסור, אמנם לאנשים רכים וענוגים, לא ראיתי כמוה לרוע".<br />
<br />
עם הגיעו ל[[ארצות הברית]] תפס מקום של כבוד בכותל המזרח של יהדות ארצות הברית ונחשב לאחד הרבנים הגאונים המובהקים של היהדות החרדית.<br />
<br />
בסקירה שפורסמה אודותיו אחרי פטירתו בעתון [[מארגען זשורנאל]], מסופר שהיה לו מעמד נכבד גם בקרב אנשי העסקים היהודיים באמריקה, וגדולי הסוחרים ובעלי ההון של הקהילה היהודית היו מגיעים להיועץ בו.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר בתקופת מגוריו באמריקה, כיהן כרב בתי הכנסת החב"דיים שהוקמו ברחוב מגוריו 'הנרי', באיטס סייד, במנהטן, ניו יורק ונקראו בשם "צמח צדק נוסח האר"י" ו"בית הכנסת ליובאוויטש".<br />
<br />
אמרותיו המחודדות של "הרב מקופישאק" או "הרב ממוסקבא" שגורות עד היום בפי רבים (ראה גם "אגרות קודש – מוהריי"צ", ז, עמ' קג; י, עמ' לא) ומפוזרות בקבצים רבים ("מדור לדר" של מ' ליפסאן, ועוד). וראה עוד ב"אוצר זכרונותי" לי"ד אייזנשטיין (נ.י. תר"צ, עמ' 77){{הערה|1= יהושע מונדשיין, פולמוס "הרבנים והשוחטים" בחרקוב, באתר שטורעם.נט.}}<br />
<br />
===עריכת כתבי אדמו"ר הצמח צדק===<br />
אחרי [[הסתלקות]] הצמח צדק מסרו לידיו עריכת שו"ת צמח צדק יחד עם הרב שמעון ב"ר דוד והמלאכה נמשכה מספר שנים כשלאורך כל הזמן [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] מאוורוטש דחקו לעסוק בהדפסה. בשנת תרל"א הושלמה מלאכת העריכה של הכרך הראשון והוא נשלח להדפסה ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם|בית הדפוס של האחים והאלמנה ראם]].<br />
<br />
בנוסף, עסק בהגהת ועריכת כתבים נוספים של אדמו"ר הצמח צדק, ומחלקם שימר בידו עותק נוסף של הכתבים שערך. לאחר פטירתו נמצאו בארכיונו כתבים שונים, ביניהם [[אגרת הויכוח והשלום]] אותה כתב ה'צמח צדק' לצורך השכנת שלום בין מחנה ה[[מתנגדים]] לעדת החסידים, ומתוך מטרה להגן וללמד זכות על החסידים מפני טענותיהם של המתנגדים.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[קובץ:ווידערביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת קבורתם של הרב ווידרביץ (משמאל) ובנו יוסף צבי (מימין) בחלקת אנשי ליובאוויטש וניעזין בבית העלמין 'Bayside Acacia Cemetery']]<br />
חמש שנים לאחר שהגיע לאמריקה התאלמן מרעייתו תמרה, ולאחר סיום תקופת האבל נישא בשנת [[תרס"א]] לאלמנה עשירה בשם דבורה אלכסנדר, אך גם [[נישואין]] אלו לא נמשכו זמן ארוך ושבועות ספורים לאחר החתונה הלכה לישון על מיטתה ולא קמה.<br />
<br />
תקופת מגוריו באמריקה נמשכה כ-19 שנה עד שבשנת [[תרע"א]] חלה ונפל למשכב, ולאחר מספר חודשים נפטר בשם טוב ב[[י"ב אייר]] בהיותו בגיל שבעים ושש.<br />
<br />
במסע הלוויתו השתתפו המונים מבני יהדות אמריקה שראו בו את מורם הרוחני, וכוחות המשטרה בקושי הצליחו לשמור על הסדר במקום.<br />
<br />
בסיום המסע נטמן ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש|חלקה החב"דית 'אנשי ליובאוויטש וניעז'ין']] בצידו המערבי של רובע קווינס, לצד בני משפחתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו יחידו ר' יוסף צבי היגר אף הוא ל[[ארצות הברית]] שנה אחרי אביו בשנת [[תרנ"ג]], התגורר במנהטן בסמיכות לאביו, אך נפטר לפניו בשנת [[תרס"ז]] ונקבר בחלקת אנשי ליובאוויטש וניעזין באותו מקום בו נטמן אביו.<br />
<br />
כלת בנו ר' יוסף, מרת פעשא (לבית וייץ), הייתה פעילה בארגון נשות החסידים בקהילה החב"דית שהחלה להתהוות באמריקה, וייסדה בשנת [[תרס"ג]] את אגודת נשות החסידים שנקראה בשם "ליובאוויטש ליידיס איד אסוסיאיישן" (עמותת נשות ליובאוויטש), ודאגה לסיוע הדדי בין נשות [[אנ"ש]].<br />
<br />
לר' יוסף צבי היה בן בשם שואל, שהיגר אף הוא ל[[אמריקה]] והיה קרוב מאוד אל זקינו, נפטר בגיל 42 בשנת [[תרע"ט]], ונקבר במאונט ציון.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b7/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5.pdf הגאון ממוסקבה ומניו יורק]''', שבועון בית משיח גליון 1262 עמוד 30<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12254&st=&pgnum=24 תגובה חריפה שכתב נגד רבנים רפורמים בירחון 'המצפה']''' באתר [[היברו בוקס]]<br />
*חוברת באידיש להורדה: '''[http://ns2.ivelt.com/forum/download/file.php?id=66584&sid=9ad70d59cea30c82230d6126a89b689c תולדות הרב ווידרעוויץ]''' - בפורום 'אידישע וועלט פארומס'<br />
*'''[https://anash.org/the-first-lubavitcher-rov-in-america/ הראב"ד הראשון של חב"ד באמריקה]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*[https://anash.org/a-kosher-mezuza-case/ הרב יעקב וידרביץ'], בגליון מרכז אנ"ש נצבים תשפ"ב (689) עמוד 2 (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ווידרביץ, חיים יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D&diff=781192אשר וילהלם2025-07-02T14:22:37Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''אשר וילהלם''' ([[י"ב אדר]] [[תרפ"ה]] – [[א' טבת]] [[תשנ"ה]]) היה מנכבדי קהילת אנ"ש ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] ולחיה ביילא, ב[[י"ב אדר]] [[תרפ"ה]].<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. אביו ר' חיים דוד, בעקבות אימו שהייתה בתו של ר' [[ישראל שמעון שיין]], נמנה אף הוא על חסידי חב"ד ולמד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], דבר שגרם גם לבנו ר' אשר להתקרב ל[[דרכי החסידות]] ו[[התקשרות|להתקשר]] ל[[הרבי|רבי]]. הדבר קיבל משנה תוקף בעקבות התקרבותם של אחיו הצעירים שהפכו לחסידי חב"ד במוצהר והקימו משפחות חב"דיות.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם רעייתו זיסל חנה, בת השוחט הנודע ר' יחיאל יעקב ליכטנשטיין וחיה שרה{{הערה|נולדה בט"ו אייר תרפ"ז.}}.<br />
<br />
החתונה התקיימה בה' אדר תש"ו בבית חינוך ילדים (אלטשולר) בירושלים, ועל תעודת החתונה חתם האדמו"ר מסאטמר הרב [[יואל טייטלבוים]], שהי' קרוב משפחה של החתן, דבר נדיר ביותר{{הערה|במשך כל זמן שהותו בירושלים חתם על 6 תעודות כאלו בלבד. [winners-auctions.com/wp-content/uploads/2021/05/001-134.png תצלום התעודה באתר בית המכירות ווינר].}}.<br />
<br />
למרות עיסוקיו הרבים, הוא קבע עיתים לתורה והיה בקי בש"ס.<br />
<br />
נמנה על נכבדי קהילת אנ"ש בירושלים,<br />
נפטר בגיל 69 בליל נר שביעי של חנוכה, מוצאי שבת, ליל [[א' טבת]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
רעייתו נפטרה בגיל 86 באשמורת הבוקר של שבת קודש פרשת עקב, כ' מנחם אב תשע"א, ונטמנה לצידו בהר המנוחות.<br />
<br />
זכו לדור ישרים מבורך, וצאצאיהם משמשים בשליחות הרבי וכמשפיעים בקהילות אנ"ש ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
אביו, הרב חיים דוד וילהלם - נפטר ט' מנחם אב תש"י - נחלת יצחק תל אביב .<br />
<br />
רעייתו, חנה וילהלם - נפטרה כ' מנחם אב תשע"א.<br />
*בנו, הרב [[פנחס וילהלם]] - משפיע בקהילת חב"ד בלונדון.<br />
*בנו, הרב [[נחמן יוסף וילהלם]] - משפיע בקהילת חב"ד בלונדון.<br />
*בנו, הרב [[ישראל נחום וילהלם]] - ראש כולל חסידות ב[[ירושלים]].<br />
*בתו פייגא ברכה, אשת המשפיע הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] - [[כפר חב"ד]].<br />
*בתו חיה ביילא, אשת המשפיע הרב [[זלמן לנדא]] - מנהלת בית הספר חב"ד ב[[בני-ברק]].<br />
*בנו, הרב [[שניאור זלמן וילהלם]] - מחשובי חסידי חב"ד ב[[בני-ברק]].<br />
*בנו, הרב [[שלמה וילהלם]] - [[שליח הרבי]] ורבה של [[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br />
*אחיו, הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] - מגדולי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
*אחיו, הרב [[משה אהרן וילהלם]] - מגדולי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
*אחותו, הרבנית רבקה, אשת הרב [[יצחק מאיר הרץ]] - [[לונדון]].<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וילהלם, אשר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91_(%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94)&diff=781102יוסף יצחק שגלוב (מיניסוטה)2025-07-02T02:49:49Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ד"ר לפסיכולוגיה ושליח הרבי במיניסוטה|אחר=מנהל אתר משיח.נט|ראו=[[יוסף יצחק שגלוב (לוס אנג'לס)]]}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יוסף יצחק שגלוב''', הוא ד"ר לפסיכולוגיה ושליח הרבי במיניאפוליס, מיניסוטה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[לונדון]] לרב [[בן ציון שגלוב]] ולחיה קלרה יעקובסון, צאצאית למשפחה ליטאית מיוחסת ממדינת אירלנד, ששורשיה מגיעים עד למשפחת [[הגאון מוילנא]].<br />
<br />
מגיל צעיר נמשך לתחום ה[[פסיכולוגיה]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בת הרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]], יצא בשנת [[תשמ"ו]] לפעולה בשליחות הרבי במיניאפוליס שבמיניסוטה, וייסד במקום [[בית חב"ד]].<br />
<br />
עם התרחבות הפעילות הבחין בכך שיהודים רבים הפונים לבית חב"ד, זקוקים לעצה והדרכה נפשית בחיי היום-יום, וביקש לרכוש ידע מקצועי כדי שיהיה לו את הכלים לסייע להם, ולאחר ששאל על כך את הרבי, קיבל מענה לעשות כעצת [[ידידים מבינים]], ולאחר שנועץ בידידים שעודדו אותו להיכנס ללימודי פסיכולוגיה, נכנס ללימודים באקדמיה כשהוא כותב על כך לרבי וזוכה למענה ברכה.<br />
<br />
השלים את לימודיו וקיבל תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת ס. תומאס במיניסוטה, ותואר דוקטורט מאוניברסיטת ארגוסי.<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] ייסד קליניקה רפואית המתמחה בטיפול DBT זאת לצד פעולותיו בהפצת היהדות וניהול בית חב"ד שבראשותו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל למסור הרצאות הדרכה חינוכית לשלוחי הרבי ברחבי העולם בסדרת פודקאסטים שהפכה לפופולארית, בה מביא עצות מנסיונו בעולם הטיפול הפסיכולוגי לצד נסיונו העשיר בפעילות בשדה השליחות והיותו אב לילד עם צרכים מיוחדים, כשהשיעורים מניחים דגש על הצד המעשי{{הערה|1=[https://collive.com/10-minute-podcast-social-skills/ דיווח באתר COL] (אנגלית).}}.<br />
<br />
רעייתו חנה מחזיקה בתואר שני במנהיגות חינוכית מאוניברסיטת סנט תומאס ודוקטורט באוניברסיטת סנט מרי, ומשמשת כמנכ"לית של ארגון 'שערים', העוסק בתמיכה באנשים עם מוגבלות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.tcbhmn.com/ אתר הבית של המרפאה בהנהלתו]'''<br />
*'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/32381/jewish/Yosef-Shagalow.htm תגית: יוסף שגלוב]''' באתר {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69906 מסירים את הכפפות: ישנה התמכרות לאינטרנט]''', ראיון עם הרב שגלוב, ז תמוז התשע"ב (27.06.2012), מתוך סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שגלוב, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:פסיכולוגים]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91&diff=781101בן ציון שגלוב2025-07-02T02:44:46Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בן ציון שגלוב.jpeg|ממוזער|250px|הרב בן ציון שגלוב]]<br />
הרב '''בן ציון הלוי שגלוב''' ([[כסלו]] [[תרפ"ה]] - [[י"ב אייר]] [[תשע"ו]]) היה איש חסד, מעסקני קהילת חב"ד בלונדון, ממייסדי 'בית ליובאוויטש' המקומי, ובשנותיו האחרונות היה מזקני חסידי חב"ד, ומאנשי החסד והגזבר של קהילת חב"ד בשכונת '[[רמת שלמה]]' בעיר [[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שגלוב ומשפחתו.jpeg|ממוזער|הרב שגלוב יחד עם ארבעת בניו]]<br />
נולד ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ה]] בעיר [[הומיל]], לרב [[יצחק אלחנן שגלוב]].<br />
<br />
בילדותו חונך במחתרת על טהרת הקודש, למרות הסכנה שבדבר, ובהיותו נער בן שתים עשרה נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ומאז לא ראה אותו.<br />
<br />
בעקבות איומי הלשנה לשלטונות על כך שהמשפחה שומרת מצוות ולא שולחת את הילדים לבית הספר הממשלתי, ברחה אם המשפחה עם הילדים הקטנים לדודו ר' [[לייב גרליק]], בעוד הוא עצמו נסע יחד עם אחותו הגדולה לפרבר 'ביקובה' הסמוך למוסקבה, והמשיך ללמוד תורה במחתרת. במקביל, החל לשלוח ידו בעבודות מזדמנות, וכעבור זמן התאחדה שוב המשפחה בכפר קאשירה המרוחק כ-100 ק"מ ממוסקבה, ושם סייע לפרנסת בני המשפחה ועבד בייצור ומכירת צעיפים.<br />
<br />
בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], נמלט עם משפחתו מחיילות הגרמניים אל עומק [[רוסיה]], והתיישב ב[[טשקנט]] והמשיך גם שם לסייע בפרנסת בני משפחתו לצד לימוד יחד עם חסידי חב"ד נוספים שהתיישבו במקום, וכעבור תקופה נדד בעקבות סכנת הגיוס והתיישב ב[[סמרקנד]].<br />
<br />
עם סיום המלחמה הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים במבצע שנקרא לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', לאחר שהות קצרה בלודז' המשיכה משפחתו למחנה העקורים [[פוקינג]] שבגרמניה, ונכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים המקומית, ובמקביל סייע בביצוע שליחויות שונות מטעם הנהלת הישיבה.<br />
<br />
מפוקינג, המשיך עם משפחתו לברינואה ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים שהוקמה שם, וכעבור שנת לימודים עלה בגפו לארץ ישראל, שהה תקופה קצרה במחנה עליה בחיפה, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
עם סיום מסלול לימודיו, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ועסק בחקלאות לצד בחורים נוספים, בהם ר' [[מרדכי לוין]], ור' [[ראובן קמינצקי]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית בלונדון===<br />
ב[[חג החנוכה]] [[תשי"ג]] התקיימה חתונתו בדובלין שבאירלנד, עם רעייתו חיה קלרה יעקובסון{{הערה|משפחה ליטאית מיוחסת ממדינת אירלנד, ששורשיה מגיעים עד למשפחת הגאון מוילנא.}}, ובחתונה השתתפו מספר חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ושימשו כשוחטים בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
לאחר החתונה התיישב בלונדון, והחל לעסוק בייצור סריגים, ובשנים הראשונות לא הצליח במסחרו ובעקבות כך ניסה לשלוח ידו בעסקים נוספים.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, וזכה ל[[יחידות]] שנמשכה כשלושת רבעי שעה.<br />
<br />
בעקבות הוראתו של הרבי לדווח לו על כל פרט בעסקים שעושה, זכה להדרכות מפורטות מהרבי, ועסקיו הלכו ושגשגו.<br />
<br />
הוא נמנה על חשובי עסקני חב"ד בלונדון, ונמנה על מייסדי "בית ליובאוויטש" המקומי, גייס כספים רבים לטובת מוסדות חב"ד במדינה, וניהל רשת עניפה של סיוע כספי למשפחת נצרכות מהקהילה החב"דית.<br />
<br />
במשך שנים ארוכות, הייתה לו קביעות בלימוד בבית הכנסת של חסידי ויז'ניץ.<br />
<br />
בנוסף, היה ידוע במידת הכנסת האורחים שלו, וחסידים רבים שנסעו דרך לונדון מסיבות שונות, היו שוהים אצלו תקופות ארוכות והוא היה מארח אותם בסבר פנים יפות ובהרחבה גדולה.<br />
<br />
===בארץ הקודש===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] עלה לארץ הקודש בברכת הרבי, התגורר בתחילה בשכונת 'גאולה' ומסר שיעורים לדוברי רוסית ב'מכון גוטניק', וכעבור תקופה קבע את מגוריו בשכונת [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], והמשיך גם שם לפעול בעסקנות הכלל, וניהל גמ"ח כספים.<br />
<br />
בנוסף, ייסד בקהילה כולל 'תפארת זקנים' ומסר שיעורים תורה ליוצאי ברית המועצות.<br />
<br />
שימש כגזבר בית הכנסת, והיה מאנשי החסד של הקהילה שסייע לכל נצרך וקיבל כל אחד במאור פנים.<br />
<br />
נפטר בשיבה טובה לאחר שבועות ארוכים של חולשה ומחלה, ב[[י"ב אייר]] [[תשע"ו]], בגיל 91.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו שיינדל, רעיית הרב נחמן יוסף וילהלם - [[לונדון]], [[אנגליה]].<br />
*בתו רבקה טננבוים - [[קראון הייטס]].<br />
*בתו לאה{{הערה|נפטרה ב[[א' בטבת]] [[תשפ"א]].}}, רעייתו בזיוו"ר ואם צאצאיו של הרב [[בנימין זילברשטרום]] - [[ירושלים]].<br />
*בנו, ר' משה שגלוב - קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' [[מנחם שגלוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק שגלוב (מיניסוטה)|יוסף יצחק שגלוב]] - [[שליח הרבי]] בס. פאול, מינסוטה.<br />
*בנו, ר' ישראל לייב שגלוב - [[קליפורניה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שמואל יעקובוביץ' ובערל'ה קרומבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/29/364283291415.html חסיד ואיש חסד]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]], פרשת בחוקותי י"ט [[אייר]] תשע"ו<br />
*הרב ישראל אלפנביין, [https://col.org.il/news/97413 סיפור חיים מסעיר: הראיון הנדיר של הרב שגלוב ל'כפר חב"ד']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שגלוב, בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=780588אהרן אליעזר צייטלין (צפת)2025-06-29T04:32:35Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:15-10-2015-15-28-03-n-740x416.jpg|שמאל|ממוזער|הרב צייטלין מתראיין לג'ם]]<br />
[[קובץ:צייטלין קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב צייטלין בכניסה ל-[[770]] עם קבוצת הבנות שבראשותו]]<br />
הרב '''אהרן אליעזר צייטלין''' ([[תשי"ד]], 1953 - [[תשע"ו]], 2015) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מ[[משפיע]]י [[אנ"ש]] ב[[צפת]] ויו"ר רשת גני חב"ד בצפת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מונטריאול]] שבקנדה ב[[ח' תשרי]] [[תשי"ד]] לאביו ה[[משפיע]] ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ולרבקה. בשעת ה[[ברית]], נקרא על-שם סבו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים מונטריאול]] - שם היה לתלמידו של הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] - ו[[תומכי תמימים 770]].<br />
<br />
ב[[תשל"ה]] נשלח על ידי הרבי עם קבוצת בחורים לאוסטרליה, ובשנת [[תשל"ו]] נבחר על ידי [[הרבי]] להיות מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] שנשלחה לצפת.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו איטה רות (לבית ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]]) ב[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בהגיעו ל[[צפת]] מונה ל[[משפיע]], לחבר [[ועד המנהלים]] (אך פרש ממנו בשנת [[תשנ"ו]]) ולמנהל רשת גני חב"ד, המונה כיום 34 גנים ו1500 ילדים.<br />
<br />
בשנים עברו היה מביא ל[[770]] קבוצה ממקורביו מ[[צפת]] וקירב עשרות חסידים לרבי. לאחר מכן עמד בראש קבוצת הבנות מ[[ארץ הקודש]] הנוסעות מדי שנה ב[[כ"ב שבט]] ל[[הרבי|רבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] חלה ב'מחלה הנוראה' ל"ע. חסידי חב"ד בכל רחבי תבל הוסיפו בתפילות ובמעשים טובים לזכותו, והקדישו אף [[התוועדויות]] לזכותו, ואכן בימיו האחרונים חל שיפור במצבו; אך לדאבון לב, ביום ה' [[ב' חשון]] [[תשע"ו]] השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, והוא בן 62. הלוויתו יצאה מ-770, לבית העלמין 'מונטיפיורי' בניו יורק ושם נטמן אחר כבוד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;חתניו<br />
<br />
*הרב נחום בנדיקט, בית חלקה.<br />
*הרב יונה איידלקופף, [[קינגסטון]], [[פנסילבניה]].<br />
*הרב לוי איידלקופף, [[פלורידה]].<br />
*הרב מענדי וולסוב, [[צפת]].<br />
<br />
'''בניו'''<br />
<br />
*הרב לוי יצחק צייטלין, [[קריית מוצקין]].<br />
*הרב מנחם מענדל צייטלין, [[צפת]].<br />
*הרב יהושע העשיל צייטלין, לארקוויל, [[פנסילבניה]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''לחיים ולברכה''' - לקט [[התוועדויות]] חסידיות מפיו, [[הוצאת 'לדורות']], [[תשפ"ד]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אלבום המל"מ נפתח''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 49<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2530665 איחולים ליום ההולדת]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2081462 בחזית] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323960 מאור לחושך] ''' - הרב צייטלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/08/114.-Reeh-5777.pdf ברכה אישית]'''{{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3098133/jewish/Rabbi-Aharon-Eliezer-Ceitlin-of-Israel-62-Passes-Away-in-New-York.htm מסור לחינוך, דיבר וחי בלהט למען התורה והיהדות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{מיון רגיל:צייטלין, אהרון אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרינוולד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]<br />
[[en:Aharon Eliezer Tzeitlin (Safed)]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=780587מנחם מענדל טייכמן2025-06-29T04:26:22Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:14-04-2023-07-57-26-WhatsApp-Image-2023-04-14-at-12.09.14-AM-8-1536x1023.jpg|ממוזער|שמאל|הרב טייכמן]]<br />
<br />
הרב '''מנחם מענדל טייכמן''' (יליד [[תשל"ה]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד לדוברי רוסית ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' מנחם אב]] [[תשל"ה]] לרב [[דב טייכמן]] ולחדוה בעיר [[טבריה]].<br />
<br />
למד בישיבת [[תורת אמת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] כחלק משנת ה[[קבוצה]].<br />
<br />
מבחרותו ועד היום ידוע בחיקוי דקדקני של תנועותיו והנהגותיו של [[הרבי]] - התנהגות המכונה בעקר כיום [[שפיץ חב"ד]].<br />
<br />
הרב טייכמן סיפר, שבשנת [[תשנ"ב]] מסר לרבי מכתב שהיה כתוב כולו בכתב יד זהה לכתב ידו של הרבי, דרך המזכיר הרב [[בנימין קליין]] וכשעיין הרבי בערימת [[פ"נ|הפ"נים]] סימן בידו כאות תמיה, וכשהפך את הפ"נ וראה את שמו של הרב טייכמן חתום, סימן בידו כתנועת ביטול{{הערה|סופר על ידו בשנת תש"פ ב[[כינוס השלוחים העולמי]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הוציא לאור את קובץ "מנהגי מלך" - ובו מנהגים והנהגות של [[הרבי]]. בחלק משנים אלו היה עורך בעיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] במדור 'יומנו של תמים'.<br />
<br />
התחתן ביום ג' [[י"ד כסלו]] [[תש"ס]] עם רעייתו מרת חיה מוסיא, בתו של הרב [[אפרים נחום קמינקר]] (מנהל בית משיח ב[[עפולה]] עילית) ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשס"א]] יצא לשליחות [[הרבי]] בעיר [[ז'יטומיר]] שב[[אוקראינה]]. כעבור מספר שנים עבר לשליחות בעיר אוז'גורוד (אונגוואר) שם שיקם וביסס את הקהילה המקומית, בשנת [[תשס"ח]], בעת ששהה בקהילת חב"ד במונקאטש הסמוכה לאוז'גרוד ב[[שמחת תורה]], אנטישמים שרפו את ביתו באוקראינה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/66206 ביתו של רב באוקראינה הוצת בחג]}}.<br />
בחורף [[תשע"ג]] יצא לשליחות בעיירה [[האדיטש]].<br />
<br />
משנת [[תשע"ד]] משמש כ[[שליח]] לדוברי רוסית תחת [[חב"ד בעליה|אגף עליה וקליטה בצעירי חב"ד]] בעיר [[נתניה]].<br />
<br />
חלק מעיקר פועלו בשליחות הינו להכניס יהודים מבוגרים בבריתו של אברהם אבינו תוך בירור יסודי שהם יהודים, במסגרת זאת פתח ארגון בשם 'ברית מנחם' וכבר זכה למאות יהודים שהכניס ב[[ברית מילה|בריתו של אברהם אבינו]].<br />
<br />
משנת [[תשפ"ב]] כותב טור (מתפרסם מפעם לפעם) ב[[שבועון כפר חב"ד]] בשם "פניני שליחות כהלכה".<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* "נקודת מבט" - ספר בשפה הרוסית על מעגל השנה לאור תורת הרבי.<br />
* "פניני שליחות - הלכה למעשה" - ליקוט מטורים שכתב במשך השנים.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
חתנו, הרב משה שלמה סלונים - נתני', אה"ק.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20מנחם%20מענדל%20טייכמן תגית - הרב מנחם מענדל טייכמן]''' באתר [[חב"ד אינפו]] הישן {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
* '''[https://chabad.info/?s=מנחם+מענדל+טייכמן הרב מנחם מענדל טייכמן]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1YMxM2IGcGm7VdAY5MMOL6sYr92VYIM8M/view מנהגי מלך] - קובץ בעריכתו {{PDF}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blogs&id=73 להבה בשליחות], טור מאתר הרב טייכמן {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/31-12-2020-18-19-16-פניני-שליחות-כהלכה.pdf פניני שליחות כהלכה] - תשורה מחתונת בתו - בעריכתו, [[י"ד טבת]] [[תשפ"א]] {{PDF}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:טייכמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%99%D7%9F&diff=772487חיים באגין2025-06-01T04:30:45Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''חיים באגין''' ('''באהין''', בכתבי רבותינו נשיאינו מכונה בשם 'הרח"ב') מחסידי [[חב"ד-קאפוסט]], רב העיירות ביחוב-ישן ונובוגורוד, ממונה כספי כולל חב"ד ברוסיה, וידידו של הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לרב משה גרשון באגין, רבה של גלובאקע שבאזור [[וילנה]].<br />
<br />
היה קרוב משפחתו של הרב יוסף חיים, רבה של [[צ'אשניק]] החב"דית הסמוכה ל[[וויטבסק]].<br />
<br />
נתקבל לרבנות [[ביחוב|ביחוב-ישן]] שבפלך [[מוהילוב]] בשנת [[תרל"ב]], כרב עדת החסידים ('רב הספרדים', כיון שנוהגים בענינים רבים כמנהג ספרד והמקובלים), לצד רב העיירה.<br />
<br />
כיהן ברבנות [[ביחוב]] למעלה מעשרים שנה, ובין השנים תרס"ד-תרס"ט, עבר לשמש כרב בנובגורוד{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מכונה המקום בראשי התיבות 'נאוג"ס', נאווגאראד סיוורסקי.}}{{הערה|על פי היוצא מתכריך תשובותיו בהלכה שבגנזך ספריית ליובאוויטש כשלצד תאריך התשובות חתם את מקום מושבו.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ג]] נקרא לשמש ברבנות ב[[ניעז'ין]], אך הדבר לא יצא לפועל.<br />
<br />
במשך השנים נקרא מספר פעמים לשמש כמתווך במחלוקות שפרצו בין החסידים וקהילות אחרות, ובראשם המחלוקת שפרצה אודות רבנות שקלוב.<br />
<br />
בסביבות שנת [[תרנ"א]] החל לעמוד בראשות [[כולל חב"ד]] ברוסיה לצד הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]], תפקיד בו שימש עד לשנת [[תרע"ד]], והיה ממונה על 'הועד הרוגוטשובי' שנוהל קודם לכן בידי ר' [[דן תומרקין]], והיה נציגם של [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] (קופה שלאחר מחלוקות שונות התחלקה באופן רשמי ופעלה תחת השם 'כולל חב"ד המיוחד'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/35/1.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לה].}}).<br />
<br />
כחלק מתפקידו זה ביקר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ז]] בקשר לערעורים שונים הנוגעים לאופן חלוקת כספי הכולל, וכן ערך בשנת [[תרע"ד]] נסיעה לארץ הקודש למרות חולשת בריאותו{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' רמה ו-רעג; אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד', עמ' רלו-רלז. וראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד ל' מי"ט שבט תרס"ו שמתרה בו: "לטובת העסק נחוץ ביאת כבודו הנה עם כל ספריו, ולמען לא יתרץ קושיות (הבלתי מתורצות באמת), באמרו כי הניח חלק מספריו בביתו, על כן יקח הכל ואל יחוס על הוצאות הבאגאז. זמן ביאתו תהיה לא יאוחר מיום ב' משפטים הבא עלינו לטובה, כי נחוץ הוא בהקדם".}}.<br />
<br />
לאחר חזרתו ל[[רוסיה]], המשיך לכהן ברבנות גם לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] ומהפכת האזרחים בעקבותיה עלו הסובייטים לשלטון.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"א]] עדיין כתב תשובות ואף נמצאת בכתובים דרשה אחת שלו, אך לעת עתה לא ידוע על פרטים נוספים אודותיו בשנים מאוחרות יותר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמואל {{הערה|נפטר בי"ג שבט תשי"ב.}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:באגין, חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:כולל חב"ד]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=768120אברהם גנין2025-05-18T04:36:54Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Авраам генин.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]<br />
[[קובץ:ר' אברהם גנין.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]<br />
ר' '''אברהם גנין''', ([[תרע"ט]] - [[כ"ז אב]] [[תשנ"ט]]), היה מהפעילים הבולטים במחתרת החב"דית ב[[מוסקבה]], ומוהל שהכניס מאות יהודים בבריתו של אברהם אבינו.<br />
<br />
==בצעירותו==<br />
<br />
נולד בשנת [[תרע"ט]] בעיירה קושטיקוביץ שברוסיה הלבנה, כ-30 קילומטר מה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']], לאביו ר' יחזקאל ולביילא{{הערה|ע"פ מצבת קבורתו.}}. אביו היה יהודי ירא שמים שנאלץ לברוח ולהסתתר כל הזמן מאימת הקומוניסטים.<br />
<br />
בצעירותו למד תקופה אצל הרב המקומי, עד שהלה נעצר. לאחר מכן, עבר ללמוד בבית ספר יהודי-קומוניסטי עד שנזרק כעבור תקופה קצרה בעקבות תקריית שהייתה לו עם תלמיד אחר ממשפחה קומוניסטית נחשבת.<br />
<br />
לאחר שכבר לא למד החל לעזור בפרנסת הבית מאחר שאביו נאלץ להסתתר, הוא התחיל לעבוד בתור שוליה של נפח, ועסק בזה עד [[תרצ"ט]].<br />
<br />
==במוסקבה==<br />
<br />
בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא האדום, ושירת ב[[איראן]] ואחר כך ב[[מוסקבה]] וב-1943 איבד את רגלו מפצצה גרמנית. כשנה שלמה שהה בבתי רפואה, עד שנרפא.<br />
<br />
כשיצא מבית הרפואה התגורר אצל דודו במוסקבה, והתפרנס מעשיית מפתחות. יום אחד נודע לו שיש בית כנסת באיזור, ובעקבות זה התחיל להופיע בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]]. שם התחיל ר' [[ישראל פינסקי]] לקרב אותו וללמד אותו על יהדות.<br />
<br />
מיני אז נהיה לאחד הפעילים הבולטים שם. עד בואו היה כל שבת קידוש קטן, ואילו עם בואו התחיל לארגן כל שבת חלות והרינג ו[[משקה]] בכמות גדולה שתספיק ל[[התוועדות]] גדולה בשבת. מדי שבת היו מתחילים את ההתוועדות עם לימוד פרק [[תניא]], אחר כך היו אומרים הרבה [[לחיים]] ומנגנים [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואלו שהבינו היו קוראים בקול [[שיחות]] של הרבי, שגונבו לרוסיה במחתרת. כמו כן היה מארגן התוועדויות מדי פעם בבתי אנ"ש, במיוחד כאשר הגיעו שלוחים מהרבי.<br />
<br />
במוסקבה גם התחתן עם אשתו אספיר שהגיעה מבית קומוניסטי שדיברו בו [[אידיש]]. במשך תקופה התגורר בבית חותנו, והם הציקו לו בשל פעילותו ועקשנותו לשמור על הלכות [[כשרות]].<br />
<br />
מדי שבת היה צריך ללכת מרחק הליכה של כשעה וחצי לבית עם רגל אחת. הוא היה מגיע בשבת בבוקר, ונשאר בבית הכנסת עד מוצאי שבת.<br />
<br />
כמו כן שימש כ"שר האוצר" של המחתרת החב"דית, והיה דייקן גדול בכל הקשור לכספי ציבור{{הערה|מעדות ר' משה לברטוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 490, במדור "קוראים/כותבים".}}.<br />
<br />
==כמוהל==<br />
מכיון שבמוסקבה היה רק מוהל ש[[ברית מילה|מל]] ילדים קטנים (ר' [[ברוך מרדכי ליפשיץ|מוטל ליפשיץ]]) אולם מוהל למבוגרים לא היה, התחיל ביוזמת ר' [[געצל וילנסקי|געטשע וילנסקי]], לערוך בריתות ליהודים שנזקקו לכך.<br />
<br />
אופן סידור הברית היה כזה: יהודי היה מגיע לקיוסק שלו בשוק (שם היה עוסק בעשיית מפתחות), ואומר שנשלח על ידי ר' געטשע. הוא היה סוגר את החנות, והיה קושר ליהודי את העיניים ולוקח אותו ברכב לבית שהיה אמור להתקיים בו הברית מילה. שם היה הוא מברך ומבצע את החתיכה, ולידו עמד רופא יהודי מסויים (שהסכים לבוא למרות שלא היה שומר תורה ומצוות) שהיה משלים וחובש. ר' געטשע היה עושה את המציצה ונותן את השם היהודי החדש.<br />
<br />
בכל פעם היו עורכים את הברית בבית אחר, הוא היה מחפש בין אנ"ש מי שיסכים – למרות הסכנה שבדבר – לערוך את הברית בביתו. בשלב מסויים אשה חב"דית זקנה בשם "בבושקה טשארנע" נידבה את ביתה, ומיני אז היו עושים שם את הבריתות.<br />
<br />
מכל רחבי רוסיה בערים שבהם פעלה המחתרת החב"דית שלחו אליו יהודים מבוגרים על מנת למול אותם, ופעמים רבות אחד שנימול הביא אחר כך את כל משפחתו.<br />
<br />
בשל פעילותו העניפה נעצר ונחקר פעמים רבות על ידי ה[[קג"ב]], אולם הוא לא נרתע והמשיך בפעילותו. הציעו לו גם לעבוד כמלשין, אולם הוא התעקש על כך שאינו מבין [[אידיש]] ו[[רוסית]] ולכן אינו יכול לעשות זאת.<br />
<br />
==בניית המקוה במרינה רושצ'ה==<br />
יום אחד הודיעו לו, אשר [[הרבי]] רוצה שיבנו [[מקוה]] מחתרתי בבית הכנסת [[מרינה רושצ'ה]] והטיל את המשימה עליו.<br />
<br />
בדרך לא דרך הצליח להשיג חומרים לבניה, ובבניה בפועל התעסק ר' [[אלכסנדר לוקצקי]]. בעקבות הלשנה הגיעו שוטרים לסגור את המקוה, והוא התעקש שהם לא בנו מבנה חדש, אלא רק תיקנו צינורות שנסתמו במבנה ישן.<br />
<br />
כמו כן, כאשר השלטונות הרסו את בית הכנסת, השתדל הוא להשיג חומרים על מנת לבנותו מחדש.<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
כאשר הוקל קצת המצב ברוסיה, החליט לנסוע לרבי. לאחר שאסף כסף, השיג אישורים, וקנה כרטיס – החליט שצריך להביא לרבי מתנה.<br />
<br />
ערב נסיעתו הוא ערך [[התוועדות]]. בהתוועדות השתתפו הרבה מאנ"ש ובעלי התשובה מהישיבה. הוא עבר עם בקבוק [[משקה]] בין כל השולחנות, ניגש מאחד לאחד וביקש מכל אחד להגיד [[לחיים]] ולאחל לרבי בריאות ואריכות ימים, ושיזכה להביא את ה[[גאולה]] השלמה. אחרי שכולם בירכו כתב [[דוד קרפוב]] על הבקבוק מה איחלו החסידים.<br />
<br />
כשהגיע לבית הרבי ב[[ט' שבט]] [[תשמ"ט]], הציגו אותו לפני הרבי, וכשאמר שהוא עושה את כל הבריתות אמר לו הרבי "איהר האָט [[אברהם אבינו]] אויף אייער זייט" [=יש לכם את [[אברהם אבינו]] לצידכם].<br />
<br />
הוא הגיש לרבי את הבקבוק, והרבי נתן לו דולר עבור מרינה רושצ'ה. כשהרבי עלה לאחר התפילה הסתובב לכיוונו ועודד.<br />
<br />
כמו כן נתן לו הרבי דולר עבור ר' [[געטשע וילנסקי]].<br />
<br />
==סוף ימיו==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הדליק את ה[[מנורה]] המרכזית ב[[מוסקבה]] בתוכנית ה"[[חנוכה לייוו]]".<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ז אב]] [[תשנ"ט]], ונקבר בבית העלמין ב[[קריית מלאכי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''חייל אלמוני''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 488<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''התרגשות החסיד מרוסיה כשהגיע לרבי'''] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/09/07-09-2023-03-31-53-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1.pdf '''אחרונים בחזית ב'''], בתוך תשורת תמרין-פלדיני י"ט אלול תשפ"ג.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גנין, אברהם}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=767815תומכי תמימים ורשה2025-05-16T00:00:29Z<p>מלפני אבינו: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים בוורשה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ורשה''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד אלול תרצ"ט כאשר פרצה מלחמת העולם השניה ונתפזרה הישיבה.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]], נוסדה ישיבת תומכי תמימים ב[[ורשה]], פולין - סניף לישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית, על ידי הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] והרב [[זלמן שמוטקין]].<br />
<br />
תחילה התקיימו לימודי הסניף החדש בבית-הכנסת החב"די שברחוב פרנצ'יסקנר, ובתור "[[משפיע]]" לחסידות נתמנה הרב [[ברוך פרידמן]]. עם התלמידים למד גם הרב [[דובער משה שמוטקין]]. <br />
<br />
הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], מהתלמידים המייסדים, סיפר בזכרונותיו בספר [[רבים השיב ליהדות וחסידות]] על שיעור תניא בו השתתף בתקופה בה למד בישיבה חרדית. לאחר תקופה ראשי הישיבה הודיעו כי מי שימשיך ללמוד בשיעור התניא יגורש מהישיבה ובתגובה, חשובי חסידי חב"ד הקימו את תומכי תמימים בורשה. <br />
<br />
הישיבה התפתחה בהצלחה גדולה וכעבור שנה-שנתיים נתרבו ספסלי בית-המדרש ליותר ממאה עד שהמקום היה צר להכיל את כל התלמידים, ואז עברה הישיבה ללמוד בבית-כנסת גדול יותר. <br />
<br />
לראש ישיבה נתמנה הרב [[אברהם שמעון ענגיל|שמעון ענגיל]] ולמנהל רוחני נתמנה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br />
<br />
כשהגיע מספר תלמידי הישיבה לשלוש מאות - בשנת [[תרפ"ה]] בערך - עברה הישיבה לבנין מיוחד רחב ידים, בעל שלוש קומות, ברחוב מלבסקי, ולועד-ההנהגה של הישיבה נתווסף גם הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות הישיבה נתמנה הרב [[שמואל זלמנוב]].<br />
<br />
מה[[שד"ר]]ים של הישיבה, ומהמסייעים הגדולים להחזקתה היה הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. בשנת [[תרפ"ו]] שלחה לו הנהלת הישיבה תעודה מהודרת ובה מעניקים הם לו את התורה "חבר מאד נכבד", בזכות "מפעלו הכביר ועבודתו הגדולה לטובת החזקת הישיבה".<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ח]] [[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקר אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה בוורשה והביע את שביעות רצונו מסדר והנהגת הישיבה בעיר זו, והתבטא שלתלמידי הישיבה מגיעים תנאים גשמיים טובים יותר, ואודות הנהגת התלמידים אמר: "אני הרי הייתי מנהל פועל בתומכי תמימים,ואילו הייתי מגיש לאבי מפעל כזה - הייתי מקבל אות הצטיינות". <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] הגיע שוב אדמו"ר הריי"צ לוורשה, והפעם בכדי לקבוע בחצר הישיבה את [[חתונת הרבי והרבנית|חתונת]] בתו <br />
[[הרבנית חיה מושקא]] עם [[הרבי]] שנערכה ב[[י"ד בכסלו]] באותה השנה. באותה תקופה כבר למדו בישיבה כמה מאות בחורים.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] נוסדה בישיבת תומכי תמימים בווארשא, מחלקת "מכינה", עבור התלמידים הצעירים יותר.<br />
<br />
עד אז היו בישיבה ב' שיעורים, לתלמידים בגיל 14-17, וה"אולם" למבוגרים יותר הלומדים בפני עצמם. כעת נוספה גם "מכינה" לתלמידים בגיל [[בר מצוה]] או פחות.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר בקביעות בוורשה ואז נפתחו סניפים מהישיבה בשם "אחי תמימים" בכמה ערים במדינות פולין וליטא.<br />
<br />
באותה תקופה כיהנו כראשי הישיבה גם הרב [[יהודה עבער]] והרב [[דובער גרפינקל]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]], כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה לאטווצק, עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, וישיבת תומכי תמימים המרכזית נפתחה מחדש ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], כשבעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד לפלישת הצורר הנאצי ימ"ש.<br />
<br />
בישיבה זו הוצאו לאור גליונות [[התמים]]{{הערה|תולדות הישיבה מפורטים ב[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]]}}.<br />
<br />
==סניפי הישיבה==<br />
נוסף לישיבה המרכזית בווארשא-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], נוסדו יותר מעשרה סניפים, בעיירות שונות ברחבי מדינות פולין, ליטא ולטביא. הם שימשו כמכינות לישיבה הגדולה בווארשא-אטוואצק.<br />
* בשנת [[תרפ"ו]] נוסד סניף באטוואצק (שהתקיים רק שנה אחת).<br />
* בשנת [[תרפ"ז]] נוסד סניף בווילנא.<br />
* בשנת [[תרפ"ט]] נוסד סניף נוסף ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]].<br />
* בשנת [[תר"צ]] נוסד סניף נוסף בחמעלניק.<br />
* בשנת [[תרצ"ב]] נוסדו סניפים נוספים בפאציאנאוו וב[[ריגא]] ובקאוועל ובבאראנאוויץ (שלושה האחרונים התקיימו רק שנה אחת).<br />
* בשנת [[תרצ"ה]] נוסדו סניפים נוספים בגלובאקא ובראציאנז [או ראציאנף].<br />
* בשנת [[תרצ"ו]] נוסד סניף נוסף בחעלם.<br />
* בשנת [[תרצ"ז]] נוסד סניף נוסף בדאנקרא, שבלטביא.<br />
* בשנת [[תרצ"ח]] נוסדו סניפים נוספים בקאלושין, לענטשנא וסטאפניץ.<br />
* בשנת [[תרצ"ט]] נוסד סניף נוסף בליווענהאף (ליואני), שבלטביא. בתחלת [[תש"א]] התאחדו הסניפים בליווענהאף ובדאנקרא, ועברו ל[[ריגא]].<br />
<br />
בישיבות האלו למדו במשך השנים שלפני המלחמה אלפי תלמידים, שרובם ככולם ניספו בשואה. רק כמאה, או מאה וחמישים מהתלמידים, ניצלו. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשע"א]].<br />
*[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].<br />
*'''[https://hebrewbooks.org/43410 עיונים בתעניות כרך ב]''' עמוד תתרסה ואילך.<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ו]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בפולין]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ו]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=767721יהודה הבר2025-05-15T17:40:14Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' יהודה הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהודה הבר]]<br />
הרב '''יהודה הבר (עבער)''' ([[איסרו חג]] ה[[פסח]] [[תרס"א]] – [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] וב[[תומכי תמימים אטווצק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד באיסרו חג הפסח [[תרס"א]] לאביו ר' אברהם יעקב המלמד ב[[עיירה]] קרוסנילוקי.<br />
<br />
בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ [[תרע"ד]] התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) ב[[עיירה]] [[שצעדרין]], אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.<br />
<br />
בכסלו [[תרפ"ו]] [[נישואין|נשא]] את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ו[[משגיח]] בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנעוול, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים.<br />
<br />
בשנת [[תר"ץ]] הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם שהה אז [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר מכן עבר ל[[ורשה]] שם מונה ל[[ר"מ]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בוורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים ב[[פולין]] (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות.<br />
<br />
שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות ה[[תוספות]] תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים{{הערה|ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".}}.<br />
<br />
הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון [[התמים]] וכתב את הספר "שערי יהודה".<br />
<br />
היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב[[ניגונים|נגינה]] שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו [[ניגונים]] חדשים. בשנת [[תרצ"ח]] החל על פי הוראה של אדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגינה. בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.<br />
<br />
בחורף של שנת [[ת"ש]], הצליח להימלט בעזרת אדמו"ר הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מה[[נאצים]], והגיע לריגא במטרה להמשיך ל[[ארצות הברית]] אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. ב[[י' בכסלו]] [[ה'תש"ב]] (1942) עשו הנאצים ימח-שמם אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצחו גם החסידים הבאים:<br />
*הרב [[יחזקאל פייגין]].<br />
*הרב [[רפאל כהן]].<br />
*הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד).<br />
*הרב [[אליהו חיים אלטהויז]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:770770.jpg|שמאל|250px|ממוזער|שער הספר]]<br />
*'''שערי יהודה''' - שיעוריו של הרב הבר על מסכתות בשתי כרכים כרך א:כתובות, גיטין ו[[מסכת קידושין|קידושין]] וכרך ב: מסכתות פסחים [[בבא קמא]] [[בבא מציעא]] [[בבא בתרא]] [[קה"ת]], [[תשי"ט]]{{הערה|יצא לאור בהוראה מיוחדת של [[הרבי]], לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".}}. יצא לאור שוב בדפוס צילום ט"ו [[מנחם אב]] תשע"ה.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
;ספר הניגונים<br />
*[[ניגון ר"א]]<br />
*[[ניגון ר"ב]] (ניגון לר' [[משה גולדשמיד]] אותו לימד ר' יהודה לתלמידיו)<br />
*[[ניגון רע"ז]]<br />
;מסורת הניגונים<br />
*'''ניגון שלימד ר' יהודה הבר (א)''' (ניגון קנ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%93_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8_%28%D7%90%29.mp3 לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן דוד הורביץ] {{צליל}}}}<br />
*'''[[ניגון געגועים (מסורת הניגונים קנ"ד)|ניגון שלימד ר' יהודה הבר (ב)]]'''<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[אליהו הבר]] - מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ששימש כ[[משפיע]] קהילת [[אנ"ש]] ב[[נעוול]].<br />
*בנו ר' אברהם אליהו הבר הי"ד - נרצח ע"י הנאצים ב[[ריגא]], ב[[י' כסלו]] [[תש"ב]].<br />
*בתו מרת לאה העניא הי"ד - נרצחה ע"י הנאצים ב[[ריגא]], ב[[י' כסלו]] [[תש"ב]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25125&st=&pgnum=19&hilite= הרב הגאון החסיד מוהר"ר עבער]''' - פרקי זכרונות על הרב הבר, מזכרונותיהם של הרב [[יהודה חיטריק]] והרב [[אברהם יצחק גורפינקל]], בתוך בטאון חב"ד חוברת ז', ע' יט {{PDF|}}<br />
*[http://hebrewbooks.org/30478 ספרו ''''שערי יהודה'''] {{PDF}} {{הב}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_49.html מהמם: ניגון חב"ד שכולו התעלות לחסיד ר' יהודה הבר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bc/%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון]''' של הרב יהודה הבר מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{צליל}}<br />
*[https://derher.org/wp-content/uploads/87-Cheshvan-5780-Biography-of-Reb-Yehuda-Eber.pdf חיים של חסיד] בתוך גליון א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הבר יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אטווצק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96,_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96%27)&diff=767694שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')2025-05-15T15:30:30Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם '''ר' זלמן לאדז'שער''' או '''רש"ז שניאורסאהן''', ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם '''זש'אמע'''; ? - [[י"ב בתמוז]] [[ת"ש]]) היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני [[מלחמת העולם השנייה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בן הרב [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], ומצד אמו היה בן הרבנית מרת גולדה שניאורסון בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
בילדותו התחנך ר' זלמן בליובאוויטש יחד עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון מיוחד, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.<br />
<br />
זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם תלמיד חכם וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תרנ"ט]] נשא לאשה את בתו של הגביר אלכסנדר דיסקין. חתונתו נערכה ב[[ליאזנא]] ומסדר הקידושין היה [[אדמו"ר מהורש"ב]]. בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.<br />
<br />
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.<br />
<br />
הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[חיים אלעזר שפירא|המנחת אלעזר]] ממונקאטש, האדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מראדזין, שהתפעלו ממנו מאוד.<br />
<br />
חשובי חסידי חב"ד, ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' [[יחזקאל פייגין|חאצע פייגין]] דברו עליו בהערכה גדולה. המשפיע המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], היה תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] יסד ביחד עם גיסו הרב [[חיים הלר]] את ישיבת תורת חסד, ובשנת [[תרפ"ה]] יסד ישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ושימש כנשיא הישיבה.<br />
<br />
כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף. היה בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב היה מביא מראה מקומות מדוייקים.<br />
<br />
נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב יהושע שניאורסון - מזכיר הישיבה.<br />
*בנו הרב בער שניאורסון - מנהל הישיבה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=767114לוי גרוסמן2025-05-13T02:51:10Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוי גרוסמן2.jpg|ממוזער|תמונתו של הרב גרוסמן כפי שמופיעה בדרכון שלו]]<br />
הרב '''לוי הלוי גרוסמן''' ([[תרמ"ה]] - [[י"א תשרי]] [[תשכ"ד]]) היה רבה של צפון [[תל אביב]] ורב בתי הכנסת "בית אל" ו"תפארת צבי" שבצפון תל אביב.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:לוי גרוסמן.jpg|ממוזער|תמונת מצבתו בבית העלמין 'נחלת יצחק' בתל אביב]]<br />
נולד בעיירה קנטקוזבה לאביו הרב יוסף חיים הלוי גרוסמן{{הערה|שם המשפחה המקורי היה נארבין, כצאצאים בן אחר בן (ל"ו דורות) לרבי יצחק מנרבוני, מבעלי התוספות, אך בשל גזירת המלכות וכדי להתחמק מגזירת הגיוס, נלקח להתגדל כבנו של חשוך בנים בשם גרוסמן, ושם המשפחה דבק בו ובצאצאיו.}}, ממשפחה חב"דית וותיקה וממשפחה רבנית מיוחסת, ששימש כרב בעיירות קנטקוזבה ואוטשאקוב{{הערה|אביו הוסמך לרבנות על ידי רבי ישראל נח מניעז'ין.}}.<br />
<br />
כנער נשלח ללמוד בישיבת קישינוב, ובהמשך הסתופף מספר שנים בליובאוויטש בצילו של אדמו"ר מוהרש"ב, ובהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת מרים, בת הגביר המפורסם ר' [[אברהם ברוומן]]{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_156.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br />
<br />
בגיל 25 התעטר בכתר הרבנות, וכיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות: סטפניץ, מקרוב ו[[קייב]]. פעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק היהדות והחסידות חרף הדיכוי הקומוניסטי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר ב[[ועידת קורוסטן]] לצד הרב [[שלמה יוסף זוין]], באסיפה בה השתתף גם הרבי כנציגו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וכן הרב [[בן ציון שמטוב]]. בעקבות אסיפה זו 'סומן' על ידי אנשי היבסקציה שהגבירו את הרדיפות נגדו, פירסמו מכתב מזוייף בשמו{{הערה|כפי שאדמו"ר הריי"צ מספר במכתבו לרב חיים עוזר גרודזינסקי: "תעלולי היבסקציא בכל אתר ואתר אין להעלות על הכתב. את הרבנים שי' דוחקים ולוחצים בכל מדרך כף רגל..". בהמשך מתאר הרבי כיצד זייפו מכתב בשם הרב גרוסמן ופירסמוהו בעיתונים: ה"אקטיאבר" [=מערכת אחד העיתונים שפעלו בשירות היבסקציה] לא קרא את הרב ל. גראסמאן ולא הכריחה אותו כלל לכתוב מכתב גלוי ולא אנסה אותו, ולא איימה עליו, כי אם הדפיסה מכתב פרישה מרבנות..", באותו המכתב נכתב בשם הרב גרוסמן כי הוא מכר את ספריו כניירות לכריכה, וקורא לשאר הרבנים לעשות כמותו. את המכתב חתמו בשמו ופרסמו בכל מקום. ובאמת צדקה ה"אקטיאבר", כי למה צריכים לקרוא להרבנים ולדבר אתם ולהתוכח עמהם, כי הלא יכולים לכתוב ולחתום בשמם, ומי יוכל לעכוב על ידם. ולהראות כי צדקו דבריהם הדפיסו מכתב מזויף בשם ל. גראסמאן, בנוסח אשר איוו להם. הרב גראסמאן שי' בקראו במכת[ב העת] מכתב נדפס בחתימתו מיהר לנסוע לחרקוב לתבוע עלבונו, ולדרוש אשר ידפיסו הכחשתו, ולא ענוהו, פנה אל מוסדות שונות ויצחקו ממנו, כל רבני קיוב הדביקו מודעות בכל בתי הכנסיות כי המכתב מזויף הוא".}}, ובסופו של דבר הרדיפות הביאו אותו להחלטה לעזוב את ברית המועצות ולעלות לארץ הקודש.<br />
<br />
בשנות [[השואה]], כאשר יהדות אירופה התמוטטה כליל, הוציא ספר בו תיעד בקצרה את כל השושלות של האדמו"רים. לספרו זה קרא "שם ושארית". ספר זה מהווה כיום מקור חשוב לחוקרי חסידות רבים.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], התמנה לרב בבתי כנסת בצפון [[תל אביב]], ולאחר זמן לרב צפון [[תל אביב]] כולה. היה שותף פעיל לפעולות מוסדות [[חב"ד]] בתל אביב, נטל חלק בהתוועדויות אסיפות ואירועים רבים.<br />
<br />
בין רבני [[תל אביב]] נחשב לגדול בהוראה, וידען עצום בתולדות דברי ימי החסידות וכל שושלותיה.<br />
<br />
שימש כחבר בהנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק והועד הציבורי לבניין [[יד החמישה]].<br />
<br />
נמנה על מייסדי תלמוד תורה 'סיני' בתל אביב.<br />
<br />
נפטר בגיל 78 במוצאי יום הכיפורים, ליל [[י"א תשרי]] [[תשכ"ד]]{{הערה|לאחר פטירתו דיווח הרב אפרים וולף לרבי שהמברק עבור הרב גרוסמן התקבל בי"ב תשרי, בעוד שהוא כבר נפטר יום קודם לכן.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת אסתר, רעיית ר' ברוך גלעדי - ארץ ישראל<br />
*בתו מרת חיה, רעיית ר' אלכסנדר רקיטא<br />
*בנו, שלום גרוסמן{{הערה|נולד בראש השנה תרע"ז, הקשר עמו נותק במהלך מלחמת העולם השניה וועקבותיו לא נודעו.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ספרו [https://hebrewbooks.org/29141 שם ושארית] {{הב}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/136751 מרתק: הרב שזקנו הלבין, אחרי שמודעות מזויפות פורסמו בשמו]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גרוסמן, לוי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=767113אברהם ברוורמן2025-05-13T02:45:15Z<p>מלפני אבינו: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם ברוומן.jpg|ממוזער|הרב אברהם ברוומן ]]<br />
ר' '''אברהם ברוומן''' ([[תרכ"א]]-[[ט' כסלו]] [[תש"א]]) היה גביר חסידי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרכ"א]], לאביו ר' יצחק יעקב ולחנה ברוומן, במשפחה המיוחסת על צאצאי ר' [[גרשון מקיטוב]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו פייגא, בת ר' ישראל מאיר וחיה צביה.<br />
<br />
לאחר החתונה שלח ידו בעסקים וזכה להצלחה. היה גביר גדול וזכה למשפחה גדולה עם 17 ילדים, אך ברבות השנים סבל מיסורים וקיבל אותם באהבה. כך לדוגמה בניו הזכרים נהרגו כולם בצעירותם. בנו הבכור שלום{{הערה|תר"מ-תרע"ט.}} נהרג על ידי הפורעים.<br />
<br />
בנו חיים נפטר ממחלה, בנו דוד נפטר בצעירותו, וכן בנו הצעיר אליקום נהרג על ידי הכנופיות בדרך מקיוב.<br />
<br />
את בנותיו השיא לתלמידי חכמים, חלקם מנכבדי חסידי חב"ד.<br />
<br />
נפטר בגיל 80 ב[[ט' כסלו]] [[תש"א]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
מבין צאצאיו הידועים לנו, מתוך 17 הילדים שנולדו לו לאורך השנים:<br />
*בתו, גולדה, רעיית ר' ישראל דב הרזן - ירושלים, מחסידי בויאן<br />
*בתו, מרים, רעיית הרב [[לוי גרוסמן]] - מרבני חב"ד בתל אביב<br />
*בתו, רחל, רעיית הרב [[שמואל גרוסמן]]<br />
*בתו, חיה בתיה, רעיית הרב [[מרדכי זאב גוטניק]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמת הספר '''[https://hebrewbooks.org/29141 שם ושארית]''', שהוציא לאור חתנו, הרב [[לוי גרוסמן]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוומן, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=766980חב"דפדיה:דיווח על טעויות2025-05-12T15:12:00Z<p>מלפני אבינו: /* יהודה שפוטץ */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{קיצור דרך|[[חב:דט]]}}<br />
{{/פתיח}}<br />
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}<br />
<br />
== [[שרגא פייביש ווגל]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
ר' דובער "בערל" לוין שגר באנגליא לא הי' בנו של ר' ישראל נעוועלער, אלא בנו של ר' שרגא פייטל לוין מנעוועל. {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:41, י' בחשוון, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== הוספת שם ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
שניאור זלמן לנדאו למד בכפר חב"ד {{אנונימי}}<br />
:כנראה הינך מתכוון לרשימת תלמידי הקבוצה, אך לא מובן על איזו שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:42, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אברהם יוסף זיידה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
שלום רב!<br />
בהשגחה פרטית הגיע לידי דף זה לפני כשעה,<br />
להלן מספר תיקונים בבקשה ממני אברהם יוסף זיידה:<br />
אבי לא היה חבר מועצת עיריית ירושלים, הוא עבד שם תקופה מסויימת.<br />
אבי זצ"ל חסיד שעסק לפרנסתו בכמה אופנים ומסר נפשו על חינוך משפחתו לתורה וחסידות, עסק בקירוב והכנסת אורחים לבעלי תשובה.<br />
<br />
למדתי בדמשק אליעזר ויז'ניץ ירושלים.<br />
<br />
קיבלתי על עצמי רבי בתור נער את הרבי מאמשינוב שליט"א, ובמקביל התקשרתי עם הרבי מליובאוויטש, המשפיע שלי הרב שמואל אלעזר הלפרין זצ"ל רב בית ישראל ירושלים,<br />
<br />
בישיבת טשעיבין הייתי משתתף קבוע בשיעורי תניא עם המשפיע הרב יוסף יצחק אופן שליט"א.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ד היתה לי נסיעת הנס לרבי עם הניסים המיוחדים והשליחות המיוחדת הקשורים גם עם נצחון המלחמה על קליפת צרפת.<br />
<br />
רעייתי נקראת היום בינה ברכה, נא להשתמש רק בשם זה.<br />
<br />
(לגבי אג'נדות אישיות, הוכחתי שאין זה אישי אלא מלחמתו של הרבי, אולי זה יהיה קשה לכם לקבל)<br />
<br />
תודה מראש על התיקונים.<br />
אברהם יוסף זיידה {{אנונימי}}<br />
:תודה רבה על הפרטים. (לא הבנתי מהי נסיעת הנס שהייתה לך, לגבי האג'נדות, נשאיר את זה כאן..). ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:29, ל' בחשוון, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[שילה שאער]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
בניו מנדי יודי {{אנונימי}}<br />
:בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 28 בנובמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[רבי מתיא בן חרש]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}} <br />
רציתי לפרסם את חסד השם בעקבות הסגולה של רבי מתיא בן חרש.איך עושים זאת {{אנונימי}}<br />
:לא מובנת שאלתך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:18, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
גם את שמחה נדב שוחט מתורת אמת בפ"ה {{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:18, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[בשר (שרירים)]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הפסוק שררה אגן הסהר וכתוב אגם {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:18, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אברהם שמלה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
בנו ישראל לא שליח הרבי במעלה אדומים {{אנונימי}}<br />
:תוקן ע"י מ. רובין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:47, ח' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[שלום שלמה שניאורסון]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
נשמט שם אחיו הרב שמואל {{אנונימי}}<br />
(בנוסף לאחיו שמוזכר הרב לוי יצחק)<br />
:כבר רשום בערך על אביו. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:55, 12 בדצמבר 2024 (IST)<br />
::{{א|מ. רובין}} למה לא להוסיף שם את אחיו?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:56, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
:::[[חב"דפדיה: עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה|ראה]]. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:35, 13 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
==[[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]]==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
חסר בקבוצה ס"ב יוסף יצחק נוימן {{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:17, י"ד בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[נחמיה שמרלינג]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
הרב נחמיה שמרלינג עדיין חי {{אנונימי}}<br />
:לא רשום בערך שנפטר בהערות שוליים יש קישור על פטירת אביו. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:18, 17 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[תבנית:היום יום/י"א כסלו]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
ד"ה ברוך עושה בראשית, ולא ברוך שאמר והיה העולם! {{אנונימי}}<br />
: {{בוצע}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:15, 21 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[אהל מנחם מענדל]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אין בצעירי השלוחים130 תלמידים זה טעות יש בין 40 ל50 {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:17, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[ברוך לפקיבקר]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אינני חבר הנהלת המוסד FREE אלא של המוסד ברית אברהם {{אנונימי}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:19, כ"ג בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[יעקב ימיני]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אחיו, ניסים ימיני (יואל הוא אחיין שלו) {{אנונימי}}<br />
: בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:35, 28 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
== [[דוד יעקב גלייזר]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
יש לרב גלייזר בת נוספת דבורה לאה גלייזר שמה {{אנונימי}}<br />
: הוספתי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:28, 3 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[אריה לייב שיף]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
נפטר בתאריך ו טבת ה'תשפ"ה<br />
6/1/2025 {{אנונימי}}<br />
:עודכן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:05, ו' בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הרב שניאור זלמן זקס שליח הרבי בשכונת צל אורנים ליד הישוב אלרואי השייך מוניציפלית לקריית טבעון.<br />
{{אנונימי}}<br />
:טופל. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:45, 9 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[חב"דפדיה:הידעת?/טבת]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
שלום באיזור של ה״ידעת״ של חודש טבת היו כמה ימים שהערך חזר על עצמו מהיום הקודם {{אנונימי}}<br />
:כך זה צריך להיות, הידעת מתחלף פעם בכמה ימים, כמו התמונה הראשית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:17, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[ישעיהו משולם זושא שובאוו]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
ישעיהו משולם זוסיל שוב {{אנונימי}}<br />
:. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:18, 12 בינואר 2025 (IST)<br />
::מה לא טעות? אולי שמו הוא זוסיל ולא זוסיא (זושא). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:06, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
:::חשבתי שנכתב בטעות. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:14, 12 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[אוליביה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
זה שקר {{אנונימי}}<br />
:נמחק. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:09, 19 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[יוסף גרינברג]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הוא ישב במאסר 9 שנים ושש חדשים {{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:28, 25 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[ועדת ההגרלה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הזוכה בגורל בשנת תשכ"ב הי' ר' ישראל יצחק זלמנוב <br />
<br />
יש לכם ערך עליו, ראה שם {{אנונימי}}<br />
:תוקן, יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:11, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[נחום מרקוביץ']] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
בנו שניאור זלמן יששכר געצל <br />
בתו ראשא רוזא לברטוב {{אנונימי}}<br />
:נוסף, יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:59, כ"ח בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אליהו שלוסברג]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
מרת צביה חזרה בס"ד לבית אביה {{אנונימי}}<br />
: בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:55, 29 בינואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[יוסף עקיבא כהן]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
1. הישיבה נפתחה מחדש באלול תשפ"ג לשנת הלימודים תשפ"ד <br />
ב. בנו שניאור הוא שליח בעיר במרכז העיר, Chabad Young Professionals, <br />
ג. בנו שמואל הוא מחנך los Vegas <br />
ד. בתו מינא לאה התחתנה עם ר' יצחק יארמוש, עורך Chayeinu<br />
ה. בתו חיה מושקא התחתנה עם אבשלום רם {{אנונימי}}<br />
:נוסף, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:32, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[שאול יונתן וינגורט]] ==<br />
{{/מצב|הצעה לשיפור}}<br />
יש עוד ילדים לרב. {{אנונימי}}<br />
:אתה מוזמן להוסיף. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:13, 30 בינואר 2025 (IST)<br />
:: הוספתי את חתנו הטרי עיני, לא כותבים ילדים לא נשואים. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:43, ג' בשבט, ה'תשפ"ה 23:43, 1 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[משה אהרון וילהלם]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אביו הרב חיים דוד וילהלם נפטר בשנת תשמ"ב. {{לא חתם|EW}}<br />
::טופל. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:35, 2 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[מאיר גול]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הוא לא גר ברמת גן זה אחיו התאום הרב שניאור גר שם. {{אנונימי}}<br />
:טופל. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:34, 2 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
בתת נושא 'חשובי החסידים...' כתוב שבכ"ד טבת תשי"א {{אנונימי}}<br />
לענ"ד צ"ל כתוב בכ"ד טבת תש"י<br />
:כ"ד טבת תש"י הי' קודם שהרבי הריי"צ נפטר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:19, ז' בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[פתחיה מנקין]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הוא קבור בפתח תקוה. {{אנונימי}}<br />
:{{בוצע}}. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - הערך ה12k!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 07:04, 9 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[דוד כהן (ראש ישיבת חברון)]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
לאחרונה הטבתא תומך חוק גיוס "יעדים" כמו יגאל רוזן מפ"ת, לפי דעתו פתרון שתמימים מחב"ד, בחורים מחשיבות חסידיות ונושרים יתגייסו ואילו ליטוועקעס לא. {{אנונימי}}<br />
:הושארה בקשת הבהרה בדף השיחה שם. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:56, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[י"ח בשבט]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אבא שלי ר' וועלוועל פסח מרנץ נולד יח' שבט תר"צ. {{אנונימי}}<br />
:טופל. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 21:13, 16 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[שניאור זלמן דייטש]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
כתוב כאן שהוא שליח הרבי לבלרוס, בעוד זה רב אחר.<br />
בנו של הרב חיים שלום דייטש, הרב שניאור זלמן דייטש, הוא שליח הרבי בפערם שברוסיה {{לא חתם|O. D.}}<br />
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:01, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[חיים יעקב ספרין]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אשתו הראשונה ילדה לו 3 בנים ולא בנות.<br />
רחי"י סיפר שאמר לו הרי"יץ שהרש"ב או המהר"ש שהיה מעביר את הסדרה בחומש היכל הברכה כשהגיע לפ' ויקרא מצא שדעתו כדעת כל העולם בענין בינוני צדיק כו' שלא כדעת בעל התניא. וסגר את הספר. באותו לילה חלם שהצ"צ אמר לו וכי בגלל זה לא לומדים בספר שלומדים אותו בכל מתיבתא דרקיע. כשהקיץ ראה את החומש פתוח במקום שסגר. {{אנונימי}}<br />
:הטעות תוקנה, בקשר למה ועל מי הובא הסיפור?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:01, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[חיים יעקב ספרין]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
רבי שלום מקומרנא י-ם לא היה תלמיד של בעל הסולם ולא הוא ולא חתנו. מלבד זאת מקובלי י-ם חלקו על בעל הסולם ולא למדו בספריו.<br />
בן נוסף של הר"ש הוא מחבר הספר הידוע ''הוכה אחרונה''. {{אנונימי}}<br />
:תוקן, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:05, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] ==<br />
{{/מצב|לא ניתן לטפל}}<br />
אחיינית שלו בת אחותו איטה פריידא<br />
מרת אסתר גורביץ ע״ה<br />
רעייתו של ר׳ שמואל גורביץ ע״ה<br />
בן ר׳ איצ׳ה דער מתמיד הי״ד {{אנונימי}}<br />
:בגדול כותבים רק בנים נשואים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:09, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[ישראל נח וואגל]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
אחיינו של שרגא פייביש וואגעל {{אנונימי}}<br />
: רשום את זה בערך. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-12k|הערך ה12k]]!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 13:59, 24 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[אורי אלטבוים]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
יש עוד בן בשם שניאור זלמן אלטבוים {{אנונימי}}<br />
:לא כותבים בחב"דפדיה בנים לא נשואים. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-12k|הערך ה12k]]!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:15, 25 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== [[אהל מנחם מענדל צפת (גדולה)]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
'''למה דף זה מיועד למחיקה???''' {{שכח|תנא קמא חחח}}<br />
:כל עוד הישיבה לא נפתחה, אין לה שום חשיבות. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 18:47, ד' באדר, ה'תשפ"ה 18:47, 4 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== [[דוד ועקנין]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
בנו אלעזר מלמד בחידר {{אנונימי}}<br />
:נוסף. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 18:46, ד' באדר, ה'תשפ"ה 18:46, 4 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
ב.ה. <br />
ברשימת קבוצה תשמ"ז, מקושר השם 'יונה פרוס' לאישיות אחרת שאינה חברת קבוצה זו. יש לנתק את הקישור. {{לא חתם|פלוני אלמוני מאי שם}}<br />
:תוקן. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 00:51, ז' באדר, ה'תשפ"ה 00:51, 7 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== [[ה'תשפ"ה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
תהא שנת פדות השם. {{אנונימי}}<br />
: בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-12k|הערך ה12k]]!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:04, 9 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== [[עמוד ראשי]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
הכרזת הקודש ״יחי אדונינו“ שמתנוססת בגאון בדף האתר כתוב ללא יו״דים במילים אדונינו ובמורינו אשמח אם תתקנו טעות זאת ושנזכה להביא את הרבי שליט״א מה״מ תכף ומיד ממש!! {{שכח|משיח בכיכר}}<br />
:אשמח להבין את ההבדל בינהם. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 22:09, ט' באדר, ה'תשפ"ה 22:09, 9 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== [[שמעון וייצהנדלר]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
ח"ו הוא לא נפטר !!!{{אנונימי}}<br />
:לא רשום שנפטר רשום שאביו נפטר. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:30, 16 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== [[מרדכי פרקש]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
נכתב 'בשנים אלו היה שותף בעריכה לדפוס של הספר 'יחי המלך' מאת הרב שלום דובער וולפא.' <br />
לא היה שותף אלא רק עזר בעריכת המפתחות<br />
בתשס"ה שוב נבחן והוסמך לרבנות ע"י הגאון הרב זלמן נחמיה גולדבערג ע"ה <br />
משמש דיין בועד הרבנים של סיאטל {{לא חתם|מרדכי פרקש}}<br />
:אני רואה שכבר תיקנת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:04, כ"ה באדר, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[עזריאל מפעי]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
הוא לא נפטר {{אנונימי}}<br />
:לא כתוב שנפטר {{לא חתם|מוישי גורליק}}<br />
::טעות נפוצה לקביעת תאריך פטירה של נשוא הערך על פי הערה של פטירת אחד מבני משפחתו. לא נראה לי שיש מה לעשות בנידון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:06, כ"ה באדר, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[משה גוטליב]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
יש לו עוד שתי ילדים שרי גוטליב , הילסייד נוי ג'רזי ומנדי גוטליב, הילסייד נוי גרזי{{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:11, 26 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== [[ישיבת הבוכרים (קטנה)]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הרב נחום רביסקי אחד מהרבנים שהיו בעבר {{אנונימי}}<br />
:נוסף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:42, כ"ט באדר, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אנציקלופדיה תלמודית]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הערך ׳מנחת כהנים׳ מסיים את כרך נב לא נג. {{שכח|מרדכי שווימער}}<br />
: תוקן. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:17, 5 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
==[[חיים לוי יצחק גינזבורג]]==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
היום לא נולד הרב חיים לוי יצחק גינזבורג מחר {{שכח|מנחם מענדל נחשון 770}}<br />
:תוקן. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:39, 10 באפריל 2025 (IDT)<br />
::לא תוקן תסתכל בדף הראשי {{שכח|מנחם מענדל נחשון 770}}<br />
:::סליחה, חשבתי בערך עצמו. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:51, 10 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
== [[ל' בסיוון]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
ל בסיוון הוא היום בו נפתח 770 בית משיח ביתו של הרבי שליטא מלך המשיח בעיר ניו יורק בשנת תש"פ בתקופת הקורונה לאחר שהיה סגור כשלושה חודשים ביום זה נוהגים לציין זאת החסידים ברוב שירה וזימרה על ידי התוועדיות חסידיות {{אנונימי}}<br />
: רשום שם. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:00, 14 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
== [[משתמש:שפי"ץקייט|שפי"ץקייט]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
מבקש הרשאה להעלאת תמונות (וקבצי PDF, אם אפשר במציאות) א שכוייח. [[משתמש:שפי&#34;ץקייט|ונזכה זע&#39;הן זיך מיט&#39;ן רבי&#39;ן בב&#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&#34;ץקייט|שיחה]], 15:41, ט"ז בניסן, ה'תשפ"ה 15:41, 14 באפריל 2025 (IDT)<br />
:גוט מועד הרשאה ניתנת באופן אוטומטי לאחר משך זמן וסכום עריכות ראה [[חב:הת]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ה 16:21, 14 באפריל 2025 (IDT)<br />
::יש לך את ההרשאות אך אינך מצליח להעלות קבצים עקב באג בדף ההעלאה, פתרון הבאג הוא ע"י סימון וי ב'התעלמות מכל האזהרות'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:15, ט"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[מראי מקומות]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
המראה מקומות לאגרות קודש כרך יא עמוד 117 למכתב מט' טבת תשי"א, כרך י"א מכיל אגרות מתשט"ו, אין עמוד 117 יש עמוד קיז וגם לא הצלחתי למצוא את המכתב הזה בכרך ד׳. {{אנונימי}}<br />
:לידעתך ישנם שני הוצאות לאג"ק, עכ"פ אבדוק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:14, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ==<br />
{{/מצב|דרוש מקור}}<br />
הם הבהרו שההכתרה בא רק מהקב"ה- לא שהקב"ה כבר הכתיר את הרבי {{אנונימי}}<br />
:יש לך מקור? אינני רואה את ההבהרה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:19, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[תומכי תמימים נתניה]] ==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
אשמח לדעת איזה עוד ישיבות קטנות לא מכניסות לימודי חול חוץ מהישיבה קטנה בנתניה, וכמו"כ אשמח לדעת איזה עוד ישיבה אחרי לילה של התוועדות מתחילה את הסדר יום שלה עם סדר חסידות.<br />
לכן אני לא מבין למה כתבו 'בין הישיבות' ולא 'הישיבה היחידה', וגם לא ידוע לי (אחרי בירור שערכתי) על שבת מברכים/שבת יומי דפגרא שהישיבה הוציאה בחורים הביתה.<br />
וגם אני יודע שבישיבה נמסרים שיעורים כלליים במסכת הנלמדת וב יום יום ובהגדה של הרבי, ממכתבים כלליים של הרבי גם כיום. {{שכח|בן}}<br />
:[[תורת אמת]] ו[[ראשל"צ]]. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:23, 17 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
== [[בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
בית הכנסת שערי גאולה הוקם במקורו על ידי הרב מאיר אבוטבול מבת ים. זה התחיל בדירת מגורים בגאון הירדן 14 ולאחר מכן הוקם קראוון. חבל מאוד שעד עכשיו זה היה רשום והשמטתם {{אנונימי}}<br />
:א. אני לא רואה שזה היה רשום. ב. לא מובן על איזו שנה אתה מדבר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:26, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[מאיר ראנס]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
ידוע בכך שהיה לו ולשותפו הרה׳ח הרה׳ת ר׳ צבי הירש ברונשטיין קראוון נייד וספרייה יהודית בקראון הייטס {{אנונימי}}<br />
:נשמח למעט רקע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:28, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[מרדכי אהרן פרידמן]] ==<br />
{{/מצב|נוסף}}<br />
אחרי מלחמת העלום השניה גר בעיר ריגא והיה מחשובי אנ״ש שימש כמוהל. <br />
בתחילת שנות ה-כ (כנראה כ״ד) עלה לארץ והתיישב בכפר חב״ד {{אנונימי}}<br />
:נוסף, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:34, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
==[[ניגון רנ"ד]]==<br />
{{/מצב|טופל}}<br />
הערך הינו על ניגון "הנה מה טוב ומה נעים" וכתוב בערך שזהן ניגון רנ"ד בספר הניגונים. ואילו בתיבת ספר הניגונים ניגון רנ"ד מפנה לניגוני התוועדות??? [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 22:47, 21 באפריל 2025 (IDT)<br />
:הטעות תוקנה, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:36, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[ליקוטי אמרים - פרק ז']] ==<br />
<br />
בסיכום של הפרק נרשם שיש עברות שלא מועילה להם תשובה,בפרק עצמו בפירוש כתוב שתשובה מאהבה רבה כל כך כן מועילה. במידה והתשובה אינה מאהבה כזאת אלא מאהבה נמוכה יותר-אז התשובה מועילה רק שיסלחו לאדם.<br />
<br />
== [[ארגון הפנסאים]] ==<br />
{{/מצב|לא טעות}}<br />
הארגון עוסק בפרסום בשורת הגאולה כפי שרואים במוחש מהספרים והחוברות שהוציא במשך השנים ועם כל התנגדותי לארגון צריך לכתוב דברים כפי שהם באמת {{לא חתם|דער משיגענער}}<br />
:הכל טוב ויפה אך המושא העיקרי שלהם הוא אינו משיח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:40, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[עמוד ראשי]] ==<br />
{{/מצב|דרושה הבהרה}}<br />
טעות {{לא חתם|דער משיגענער}}<br />
:{{א|דער משיגענער}} מהי הטעות?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:41, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== [[אליהו עמרני]] ==<br />
<br />
אבא לא נפטר <br />
נשוי לשמחה חיה עמרני <br />
בניו =<br />
נחום יצחק <br />
ירחמיאל<br />
יחיאל מרדכי<br />
יעקב ישראל<br />
אבינועם<br />
יוסף שלום זל"<br />
נעמי<br />
משה מנחם<br />
אליהו חיים לא נפטר<br />
<br />
== [[צבי אליהו מלוב]] ==<br />
<br />
בנו מנחם ישראל מלוב מפנה לערך על אביו וזו טעות<br />
<br />
== [[מישאל יצחקוב]] ==<br />
<br />
בנו יוסף יצחק נפטר בכ״א מרחשון<br />
לאביו של מישאל קראו יצחק ברוך<br />
<br />
== [[מישאל יצחקוב]] ==<br />
<br />
נולד בכ״ ה שבט תרצ״ב <br />
אביו יצחק ברוך<br />
בנו נפטר כ״א מרחשון<br />
<br />
== [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] ==<br />
<br />
הניגון לכתכילה אריבער שיך לאשמןר הרשב<br />
<br />
<br />
<br />
...<br />
<br />
== [[שניאור זלמן לויטין]] ==<br />
<br />
קטע זה היא טעות גמור <br />
<br />
התחתן בזיווג שלישי עם אלמנתו של ר' מרדכי (מיטיה) גוראריה[6], ולאחר פטירתה, התחתן ברביעית עם רעייתו מרת עטל, בת החסיד ר' חיים עזרא ברונשטיין<br />
- אני קרוב משפחה שלהם. הזיווג השלישי שלו היא היא עטל בת החסיד ר׳ חיים עזרא ברונשטיין. (לא התחתן פעם רביעית)<br />
<br />
== [[פרץ מגירונדי]] ==<br />
<br />
דרוש ג' שיטות (הערה 5) אינו בדרך מצוותיך אלא באור התורה ענינים.<br />
<br />
== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br />
<br />
קבוצה פ"ה<br />
מכון תורני טכנולוגי רשימה מלאה:<br />
יוסף יצחק אלמקייס <br />
ברוך יהודה בלוי <br />
שלום דוב בער ווגל <br />
יונתן יעקב צדוק לואיס <br />
שניאור זלמן כהן <br />
ברוך שמעון סגל <br />
אהרון עידה <br />
אריאל טוביה גלט<br />
יוסף יצחק שייקביץ<br />
דביר אורגובי<br />
שניאור זלמן ברדוגו<br />
יניב מנחם ראובן<br />
נחמן צורי אדרי<br />
מנחם מנדל שמילוב<br />
ישראל פישר<br />
נחמיה נחשון<br />
אריה ויינדברג<br />
<br />
== [[ניגון התועדות מקרמנצ'וג]] ==<br />
<br />
הניגון מושר בצורה מאוד דומה עם קצת שינויים בחצר ספינקא והמסורת שם שמנגן בחצרו של הדברי חיים מצאנז נשלח על ידי רבו להאמרי יוסף מספינקא ומסר לו שישיר את זה על כל מקדש שביעי.<br />
לא מן הנמנע שהניגון התגלגל במזרח אירופה בכל מיני וואריאציות.<br />
<br />
== [[בך ה' חסיתי]] ==<br />
<br />
הפתיחה לניגון בגירסה החבדית היא קצת יותר מקוצרת.<br />
שמעתי בבאבוב שהניגון היה מוכר ברוסיה ובחבד כניגון ללא מילים עוד לפני שהולבש על בך ה חסיתי.המסורת היא שהקדושת ציון הלחין אותו בצעירותו עוד בחייו של דודו זקינו וחותנו זקינו רבי מרדכי דב מהורונסטייפל זצ’’ל ששמע זאת ממנו והוא זה שהביא את הניגון לרוסיה ולחסידי חבד שהיו מקורבים אליו עקב היותו נכד של האדמור האמצעי.<br />
<br />
== [[מסכת שבועות]] ==<br />
<br />
ההערה מהרב זייאנץ היא על דף כו לא דף ד׳<br />
<br />
== [[שלום דובער ליברוב]] ==<br />
<br />
בתו ...... ר׳ אלכסנדר שי׳ שאפירו<br />
<br />
== [[ברוך עקיבא גרינברג]] ==<br />
<br />
ביתו טעמא וחתנו הרב יוסף משה שפירא מתגוררים בירושלים לא בחצור<br />
<br />
== [[שלמה מולכו]] ==<br />
<br />
הדגל אותו אתם מציינים כדגלו של רבי שלמה מולכו אינו הדגל הזה וטעות בידכם, את הדגל של שלמה מולכו (בצבע צהוב) ניתן לראות בבית הכנסת מייזל, הדגל שאתם מראים זה דגל שקיבלה הקהילה היהודית בשנת 1680 לאות כבוד בכיבוש שבדיה את צ'כיה והיהודים שעזרו לבלום את הכיבוש,<br />
כמובן שזה העתק של הדגל משנת 1999 והמקור נשמר בין אוצרות המדינה.<br />
<br />
בכבוד רב, צילה ירוחים מדריכת תיירים חוקרת הסטוריה יהודית בפראג.<br />
<br />
== [[יהודה שפוטץ]] ==<br />
<br />
קיים כבר ערך על שמו בשם יהודה שפוץ</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=766570יעקב שלמה גולדברג2025-05-11T04:44:00Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יעקב שלמה גולדברג''' ([[כ"ב ניסן]] [[תש"א]] - [[ט"ז טבת]] [[תשע"ט]]) היה בעל עסק חסידי מתושבי [[קראון הייטס]], שזכה להיות מהראשונים שעסקו בהוצאה לאור של תורת הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב ניסן]] - ליל שבת קודש, מוצאי [[שביעי של פסח]] – [[תש"א]], לאביו הרב [[דוד גולדברג]] ולאמו מרת צירל.<br />
.<br />
<br />
בהיותו בן אחת-עשרה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולקראת ראש השנה של אותה שנה כתב [[פדיון נפש|פ"ן]] אישי וזכה לקבל מענה מהרבי עם חתימת יד קודשו{{הערה|על אף שהסדר באותן שנים היה שלמכתבים שהיו מיועדים לבחורים חתם בדרך כלל המזכיר.}}.<br />
<br />
בשלהי שנת [[תשי"ז]] נסע בעקבות השד"ר ר' [[בנציון שם-טוב]] ל[[אנגליה]] על מנת לסדר משם אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]], והתעכב שם כחצי שנה וב[[י"א ניסן]] [[תשח"י]] הגיע לרבי בפעם הראשונה, וזכה לקבל באותו היום מצה שלימה מהרבי עבור אביו.<br />
<br />
לאחר [[חג השבועות]] [[תשח"י]] זכה להימנות על המסייעים בהוצאה לאור של הקונטרסים מהשיחות המוגהות של הרבי, בהקלדתם והכנתם לדפוס{{הערה|שיצאו בהמשך בכרכים א-ב של לקוטי שיחות.}}, ובשל כך הורשה להשתמש וללון בחדר המשמש כחדר הנהלת הישיבה, בתוך 770, והמשיך במלאכה זו במשך שנים רבות, גם לאחר חתונתו.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]] זכה להימנות עם קבוצה של ששה בחורים שנבחרו כ[[תלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רייזל, בת הרב [[ליפא שפירא]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] והתעסק לפרנסתו כבעל עסק בדפוס.<br />
<br />
בשנתיים האחרונות לחייו חלה וסבל רבות עד לפטירתו בגיל 77 ביום שני [[ט"ז טבת]] [[תשע"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - [[מוריסטון]]<br />
*בנו, הרב יחיאל גולדברג - [[טורונטו]]<br />
*בנו, הרב דוד גולדברג - שליח ב[[ברזיל]]<br />
*בנו, הרב שניאור זלמן גולדברג - [[קראון הייטס]]<br />
*בנו, הרב זאב גולדברג - [[טורונטו]]<br />
*חתנו, הרב בערל לברטוב - שליח בניו מקסיקו<br />
*חתנו, הרב יענקי רייטשיק - [[לוס אנג'לס]]<br />
*חתנו, הרב יוסף שמואל מאסקאוויץ - שליח בבאקטאון, אילינוי<br />
*בתו, מרת רחל לברטוב - [[קראון הייטס]]<br />
*בתו, מרת נחמה דינה ווייס -נפטרה י"א שבט תשע"ח- אנטוורפן, בלגיה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, יעקב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=766565יעקב שלמה גולדברג2025-05-11T04:39:33Z<p>מלפני אבינו: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יעקב שלמה גולדברג''' ([[כ"ב ניסן]] [[תש"א]] - [[ט"ז טבת]] [[תשע"ט]]) היה בעל עסק חסידי מתושבי [[קראון הייטס]], שזכה להיות מהראשונים שעסקו בהוצאה לאור של תורת הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב ניסן]] - ליל שבת קודש, מוצאי [[שביעי של פסח]] – [[תש"א]], להוריו הרב [[דוד גולדברג]].<br />
.<br />
<br />
בהיותו בן אחת-עשרה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולקראת ראש השנה של אותה שנה כתב פ"ן אישי וזכה לקבל מענה מהרבי עם חתימת יד קודשו{{הערה|על אף שהסדר באותן שנים היה שלמכתבים שהיו מיועדים לבחורים חתם בדרך כלל המזכיר.}}.<br />
<br />
בשלהי שנת תשי"ז נסע בעקבות השד"ר ר' [[בנציון שם-טוב]] ל[[אנגליה]] על מנת לסדר משם אשרת כניסה לארצות הברית, והתעכב שם כחצי שנה ובי"א ניסן תשח"י הגיע לרבי בפעם הראשונה, וזכה לקבל באותו היום מצה שלימה מהרבי עבור אביו.<br />
<br />
לאחר חג השבועות תשח"י זכה להימנות על המסייעים בהוצאה לאור של הקונטרסים מהשיחות המוגהות של הרבי, בהקלדתם והכנתם לדפוס{{הערה|שיצאו בהמשך בכרכים א-ב של לקוטי שיחות.}}, ובשל כך הורשה להשתמש וללון בחדר המשמש כחדר הנהלת הישיבה, בתוך 770, והמשיך במלאכה זו במשך שנים רבות, גם לאחר חתונתו.<br />
<br />
בשנת תשכ"ב זכה להימנות עם קבוצה של ששה בחורים שנבחרו כ[[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שבצרפת.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רייזל, בת הרב [[ליפא שפירא]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] והתעסק לפרנסתו כבעל עסק בדפוס.<br />
<br />
בשנתיים האחרונות לחייו חלה וסבל רבות עד לפטירתו בגיל 77 ביום שני [[ט"ז טבת]] [[תשע"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - [[מוריסטון]]<br />
*בנו, הרב יחיאל גולדברג - [[טורונטו]]<br />
*בנו, הרב דוד גולדברג - שליח ב[[ברזיל]]<br />
*בנו, הרב שניאור זלמן גולדברג - [[קראון הייטס]]<br />
*בנו, הרב זאב גולדברג - [[טורונטו]]<br />
*חתנו, הרב בערל לברטוב - שליח בניו מקסיקו<br />
*חתנו, הרב יענקי רייטשיק - [[לוס אנג'לס]]<br />
*חתנו, הרב יוסף שמואל מאסקאוויץ - שליח בבאקטאון, אילינוי<br />
*בתו, מרת רחל לברטוב - [[קראון הייטס]]<br />
*בתו, מרת נחמה דינה ווייס -נפטרה י"א שבט תשע"ח- אנטוורפן, בלגיה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, יעקב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%91_(%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94)&diff=766554יוסף יצחק שמטוב (אריזונה)2025-05-11T04:22:37Z<p>מלפני אבינו: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יוסף יצחק (יוסי) שמטוב''' הוא שליח הרבי ומייסד ומנהל בית חב"ד בעיר טוסון שבאריזונה, ארצות הברית, ורב קהילת 'יאנג איזרעאל' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ט אייר]] [[תשי"ז]] ב[[קראון הייטס]] לרב [[מנחם מענדל שמטוב]], עסקן נמרץ שפעל בענינים שונים למימוש רצון הרבי.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה בת ר' [[צבי הירש קוטלרסקי]] מ[[קראון הייטס]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] הצטרף לשלוחי הרבי באריזונה תחת הרב [[שניאור זלמן לברטוב]], וייסד את בית חב"ד בעיר טוסון.<br />
<br />
לאורך השנים הרחיב את הפעילות והקים מערך שיעורי תורה, מונה לשמש כרב קהילת 'יאנג איזרעאל', הקים סניף של חב"ד בקמפוס הפועל בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים באוניברסיטה המקומית, לצד הקמת מוסדות חינוך, מקווה טהרה, ופעילות עונתית סביב מעגל השנה<br />
<br />
עם התרחבות הפעילות, הביא זוגות נוספים של שלוחים לפעול תחתיו, בהם בני משפחתו דוגמת חתנו הרב [[יודי צייטלין]], המשמש לצידו ברבנות הקהילה ומשמש כדובר בית חב"ד, בעוד רעייתו מרכזת את כל תחום הפעילות עם ילדים ונוער.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב שמטוב.<br />
*בתו מרת פייגא, רעיית ר' [[יודי צייטלין]] – עיתונאי, עורך COLive, ומשלוחי הרבי בטוסון.<br />
*בנו הרב בנציון שמטוב, שליח הרבי בסיירה ויסטה, אריזונה.<br />
*בנו, ר' מענדל שמטוב.<br />
*בתו, מרת לאה דייטש.<br />
{{מיון רגיל:שמטוב, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים משנת תשד"מ]]</div>מלפני אבינוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%91_(%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94)&diff=766550יוסף יצחק שמטוב (אריזונה)2025-05-11T04:15:44Z<p>מלפני אבינו: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יוסף יצחק (יוסי) שמטוב''' הוא שליח הרבי ומייסד ומנהל בית חב"ד בעיר טוסון שבאריזונה, ארצות הברית, ורב קהילת 'יאנג איזרעאל' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ט אייר]] [[תשי"ז]] ב[[קראון הייטס]] לרב [[מנחם מענדל שמטוב]], עסקן נמרץ שפעל בענינים שונים למימוש רצון הרבי.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה בת ר' [[צבי הירש קוטלרסקי]] מ[[קראון הייטס]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] הצטרף לשלוחי הרבי באריזונה תחת הרב [[שניאור זלמן לברטוב]], וייסד את בית חב"ד בעיר טוסון.<br />
<br />
לאורך השנים הרחיב את הפעילות והקים מערך שיעורי תורה, מונה לשמש כרב קהילת 'יאנג איזרעאל', הקים סניף של חב"ד בקמפוס הפועל בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים באוניברסיטה המקומית, לצד הקמת מוסדות חינוך, מקווה טהרה, ופעילות עונתית סביב מעגל השנה<br />
<br />
עם התרחבות הפעילות, הביא זוגות נוספים של שלוחים לפעול תחתיו, בהם בני משפחתו דוגמת חתנו הרב [[יודי צייטלין]], המשמש לצידו ברבנות הקהילה ומשמש כדובר בית חב"ד, בעוד רעייתו מרכזת את כל תחום הפעילות עם ילדים ונוער.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב שמטוב <br />
*בתו מרת פייגא, רעיית ר' [[יודי צייטלין]] – עיתונאי, עורך COLive, ומשלוחי הרבי בטוסון<br />
<br />
{{מיון רגיל:שמטוב, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים משנת תשד"מ]]</div>מלפני אבינו