חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

הרבי שלנו (ניגון)

2017-10-18T18:59:53Z

מלל:

'''ניגון הרבי שלנו''' מורכב מלחן המוכר כשיר ילדים עם המילים "אמר רבי עקיבא", ומילים שחוברו על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]].

==מילות הניגון==

'''הרבי שלנו, הרבי שלנו, [[צדיק]] ו[[נשיא דורנו]]''' (פעמיים) -

'''הרבי שלנו, הוא יוליכנו לקראת [[משיח]] צדקינו''' (שלוש פעמים)

==אצל הרבי==
הניגון הושר אצל הרבי בשנת [[תשט"ז]], היה זה לאחר שהרבי שלח שלוחים ל[[ארץ ישראל]] בעקבות ה[[רצח בבית ספר למלאכה]].

ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן בש"ק פרשת נצבים-וילך (ולא בזו שנערכה כשחזרו - בד' אלול), ביקש הרבי מהשלוחים שחזרו מאה"ק שינגנו [[ניגון]] "מזמרת הארץ"{{הערה|כלומר זמירות - ניגונים, מארץ ישראל}}, והם ניגנו את הניגון הזה. שמילותיו חוברו כאמור על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]] הי"ד [[רצח בבית הספר למלאכה|שנרצח בבית ספר למלאכה]]. על פי המתואר ביומנים, במהלך השירה "הרבי הניח ראשו הק' על ידיו הק' ובכה..."{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

הרבי שלנו (ניגון)

2017-10-18T18:56:39Z

מלל:

'''ניגון הרבי שלנו''' מורכב מלחן המוכר כשיר ילדים עם המילים "אמר רבי עקיבא", ומילים שחוברו על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]].

==מילות הניגון==

'''הרבי שלנו, הרבי שלנו, [[צדיק]] ו[[נשיא דורנו]]''' (פעמיים) -

'''הרבי שלנו, הוא יוליכנו לקראת [[משיח]] צדקינו''' (שלוש פעמים)

==אצל הרבי==
הניגון הושר אצל הרבי בשנת [[תשט"ז]], היה זה לאחר שהרבי שלח שלוחים ל[[ארץ ישראל]] בעקבות ה[[רצח בבית ספר למלאכה]].

ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן בש"ק פרשת נצבים-וילך{{הערהIולא בזו שנערכה כשחזרו - בד' אלול}} ביקש הרבי מהשלוחים שחזרו מאה"ק שינגנו [[ניגון]] "מזמרת הארץ"{{הערה|כלומר זמירות - ניגונים, מארץ ישראל}}, והם ניגנו את הניגון הזה. שמילותיו חוברו כאמור על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]] הי"ד [[רצח בבית הספר למלאכה|שנרצח בבית ספר למלאכה]]. על פי המתואר ביומנים, במהלך השירה "הרבי הניח ראשו הק' על ידיו הק' ובכה..."{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

הרבי שלנו (ניגון)

2017-10-18T18:53:10Z

מלל:

תומכי תמימים לוד

2017-10-18T18:41:18Z

מלל:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=280
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תשע"ח]] לומדים בישיבה 300 [[תמימים]]{{הערה|תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

===צוות הישיבה===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש הישיבה ור"מ.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני.
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ומשגיח ראשי.
;שיעור א':
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב [[מאיר מזרחי]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש בגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל כ"ץ]] - [[ר"מ]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]] - [[ר"מ]].

*הרב [[שלום לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב [[צבי הלפרין]] [[ר"מ]] בגירסא, [[משיב]] ומשגיח בסדר הכנה.

;שיעור ב':
*הרב [[מנחם טייטלבוים]] - ר"מ
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]].
*הרב [[דוב קוק]] - [[ר"מ]].
*הרב [[שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בגירסא.
*הרב [[נטע זאב גערליצקי]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]] ומשגיח בגירסא.
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - [[משיב]].

;שיעור ג':
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב [[שלום אדרי]]- משפיע
*הרב [[מתתיהו ווינבערג]] - ר"מ.
*הרב [[דוד בייטש]] - ר"מ.
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב.

;מדריכים:
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך.
*ר' מנחם רפאל ישעיהו - מנהל פנימייה.
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*הרב אהרון מיראשווילי - מדריך
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - מדריך.
*ר' ציון אמיתי -מדריך.
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2017-10-18T18:36:41Z

מלל:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[אליהו לנדא]].
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[יעקב גולדשמיד]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=240
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים]] הממוקמת ב[[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקרית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב [[אליעזר פלצ'ינסקי]] והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ואחריו הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]] ובנו ר' [[ברק'ה וולף]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ז]] לומדים בישיבה כ-240 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים.
לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] וישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].

==צוות הישיבה==
* [[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].
* [[משגיח]] ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].
* [[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].

*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב שלמה קעניג. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ', הרב דוד בייטש, הרב מנחם מענדל אשכנזי.

*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב אליהו קירשנבאום, הרב חיים לייב זקס.

*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].

*'''משיבים בעיונא''': הרב דובער בלינוב, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, הרב דובער בלינוב והרב חנא חיים פרידמן.

*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].

*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].

*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.

===ר"מים ומגידי שיעורים בעבר===

* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].
* הרב [[אברהם יצחק לסקר]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].
* הרב [[אברהם גד וונקרט]].
* הרב [[יוסף ישראל גרוזמן]].
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].
* הרב [[משה נפרסטק]].

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2017-10-18T18:31:30Z

מלל:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[אליהו לנדא]].
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[יעקב גולדשמיד]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=240
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים]] הממוקמת ב[[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקרית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב [[אליעזר פלצ'ינסקי]] והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ואחריו הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]] ובנו ר' [[ברק'ה וולף]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ז]] לומדים בישיבה כ-240 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים.
לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] וישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].

==צוות הישיבה==
* [[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].
* [[משגיח]] ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].
* [[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].

*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב שלמה קעניג. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ', הרב דוד בייטש, הרב מנחם מענדל אשכנזי.

*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב אליהו קירשנבאום, הרב חיים לייב זקס.

*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].

*'''משיבים בעיונא''': הרב דובער בלינוב, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, הרב דובער בלינוב והרב חנא חיים פרידמן.

*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].

*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].

*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.

===ר"מים ומגידי שיעורים בעבר===

* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].
* הרב [[אברהם יצחק לסקר]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].
* הרב [[אברהם גד וונקרט]].
* הרב [[יוסף ישראל גרוזמן]].
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].
* הרב [[משה נפרסטק]].

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]